פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
10/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 128
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, י' באדר התשפ"ה (10 במרץ 2025), שעה 9:00

סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף הניקיון

חברת הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר

אורי יצחקי - אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

ליטל הרן - מנהלת אגף משאבי אנוש, חטיבת בתי חולים הממשלתיים, משרד הבריאות

מירי כהן - קשרי ממשל, משרד הבריאות

דנה רוטשילד - עו"ד, יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

אסנת חיטרון - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רותם וקנין - מתמחה, משרד המשפטים

יאיר אלבין - מנהל אגף בכיר מסחר ושירותים, משרד הכלכלה והתעשייה

שרה דיאמנט - מנהל תחום בכיר, משרד הכלכלה והתעשייה

משה נקש - מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

קרן גלבוע - רשות האוכלוסין וההגירה

יעל שמש - מנהלת כוח אדם סיעודי, בית חולים שיבא

ורוניקה רוזנברג - מנכ"לית, ארגון חברות הניקיון בישראל

דוד ביטון - מנכ"ל, קבוצת מגן אזרחי בע"מ

אלמוג ביטון - קבוצת מגן אזרחי בע"מ

גיא קנזי - מנכ״ל, חברת מוריה

אלעד כהנא - עו"ד, עמותת "קו לעובד"

לי סיגל - אחיו של קית' סיגל ששוחרר משבי חמאס בעזה

מיקי פרנס - מנכ"ל רשת בית בכפר - קדם - האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל

ענת לובזנס - ראש מינהל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

דיקלה טקו

א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף הניקיון

בוקר טוב, יום שני בשבוע, י' באדר תשפ"ה, 10 במרץ 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף הניקיון. לפני כן אני מעבירה את רשות הדיבור ללי סיגל, בבקשה.

בוקר טוב יושבת-הראש, חברת הכנסת אתי עטייה. לפני שבוע ביום שני הבן שלי איתי היה אצלך. אנחנו שבוע-שבוע באים לכאן למשכן הכנסת, לנבחרי הציבור ולציבור. אנחנו עייפים. גם המשפחה שלנו, שקית' ואביבה חזרו מהשבי, ורואים עד כמה הם חזקים ולא מרשים לעצמם להתעייף, אז גם אנחנו לא. מי אני, אח של קית', להתעייף כשאח שלי עולה על מטוס, טס לדי.סי, מציג את עצמו בפני נשיא מדינת הלא-יהודים ומבקש ממנו עזרה להחזיר גם את עידן שהוא אזרח אמריקאי וגם את מתן שהוא לא אזרח אמריקאי? שניהם חיילים ושניהם פצועים, ובוודאי שניהם פצועים נפשית מעבר לפיזית. פיזי, נגיד אפשר איכשהו להתמודד כמו שאביבה וכמו שקית'. הנפש לא סובלת את זה, לא הנפש שלנו, ואני מאמין שלא הנפש של אף אחד ואחת מסביב לשולחן, ולא של יושבת-הראש ולא של המפלגה שלך. אני מאמין שכולנו סובלים.

קית' ואלי שרעבי היראו לנו מה זה לסבול. מספרים לנו מה זה לסבול. מראים לנו מה זה אופי ומה זה חוזק. חוזק נפשי עם הפיזי עוד לא התאושש, אז מה עושים? זה לא נעים להגיד אבל החטופים לא צריכים את חמאס להגיד להם עד כמה הממשלה שלנו לא רוצה להחזיר אותם. הם רואים את זה, הם שומעים את זה, מי שנחשף לרדיו, מי שנחשף לטלוויזיה, וקית' נחשף. קית' ראה אותי בכנסת. הוא ראה אותי ביציע. הוא ראה אותי הולך ברחובות של תל אביב, שואל ?Keith, where are you ?Where is keith הם שומעים שרים וחברי כנסת מדברים נגד מהלך שיכול להחזיר אותם לכאן, ואלה שלא בחיים כמו עופרה קידר וענבר וג'ודי וגדי, הם לא שומעים. הם מתים. הם מתים והם חטופים. זה עלינו, ואני כולל את כל נבחרי הציבור לא להסס. יש מהלכים, יש מחירים, אבל המחירים נשארים אותו דבר כבר 521 יום. הם עוד יותר יקרים.

כמה חיילים נהרגו? כמה אזרחים? כמה חפים מפשע? האמת היא, כל מי שנהרג חף מפשע. כל מי שנחטף, חף מפשע. זה לא עוזר המעמד הזה של חף מפשע. מי שחטוף, חטוף. הוא לא בבית, היא לא בבית. מי שלא בחיים, מת. זה לא מספיק לעמוד ליד, לצידי כבישי ישראל ולבקש סליחה. זה כבר מאוחר מידי. את החטופים החיים בעזה יש להחזיר ולא לבקש סליחה שהם יחזרו בארון. נבקש סליחה שאנחנו לא עושים מספיק כדי להחזיר אותם, ואלה שלא בחיים, למשפחות שלהם אין סליחה מספיק גדולה ומספיק חזקה לגבור על הפשע, כן הפשע שאנחנו משאירים אותם שם.

להפסיק חשמל לעזה שאנחנו בכלל לא מספקים חשמל לעזה? על מי אנחנו עובדים? על מי השר הזה עובד? על מי ראש הממשלה עובד? הוא עובד על עצמו, עובד על משפחות, עובד על מדינה שלמה. מילים קשות, יושבת-הראש. מילים מאוד קשות ולא נעים לי להגיד, אבל איך אפשר לראות את המציאות אחרת כשכולנו יודעים מה נדרש להחזיר אותם, ואנחנו מחכים שנשיא מדינה זרה, הנשיא טראמפ יכופף אותנו, יקפל אותנו, ירביץ לנו, יכה בנו עד שנוותר. זאת מדינה חזקה שאנחנו לא יודעים להוביל את עצמנו? שאנחנו מחפשים בכל הזדמנות איך לצאת מזה, לא משנה מה זה ה-זה? אנחנו מחפשים לצאת מזה הרבה יותר מלפתור את זה.

את חמאס אנחנו מכירים עשורים, ולצערי כנראה נכיר עוד זמן. אמירות של אזל הזמן, עד החטוף האחרון, זה כבר לא נשמע בציבור מבחינת הקשבה. אנחנו צריכים הרבה קשב להבין שבאמת אזל הזמן. אזל הזמן לחטופים, אזל הזמן למדינה. אני רוצה עתיד טוב יותר לילדיי, לנכדים שיש לנו, לנינים שאולי יהיו לנו. לכולנו אופק של עתיד שאנחנו רוצים להיות כאן ולא להתלבט. אני לא מתבלט אישית. קית' ואביבה לא מתלבטים, אבל הרבה בציבור מתלבטים האם זה המדינה שלנו? כן, זו המדינה שלנו. האם זאת המדינה שאנחנו רוצים? שביום העצמאות, לא לדבר על יום הזיכרון, אנחנו נעמוד זקופים וגאים במי שאנחנו.

אני מבקש ממך, יושבת-הראש, להרים קול לסיעה ולגמור את הסיוט הזה. כשראש הממשלה מחליט לעשות משהו, אף אחד לא עומד בפניו. הוא יודע להעביר כל דבר, כל דבר והיפוכו אפילו, אז בבקשה שהמפלגה תוביל אותנו ליום יותר טוב. תודה.

אמן. תודה לך.

סליחה, עוד משפט. לפני שאנחנו דואגים להעסקה של העובדים הזרים, לתנאים שלהם, עלינו לדאוג לביטחון שלהם. עובדים זרים שזה מונח כל כך, אין לי מילים לתאר מה זה עובד זר.

מהגרי עבודה גם.

אני יודע מה זה אומר, אבל מעצם הסמנטיקה לא נעים. זה לא יפה, זה לא אנושי, אז שנדאג לביטחון שלהם ושל כולנו.

תודה רבה לך.

נמשיך בדיון. נתחיל ברקע על הנושא. ב-1 ביולי 2024 לאחר כמה דיונים שקיימנו פה בוועדה, ולאחר שהוועדה השתכנעה בצורך בהבאת עובדים זרים לניקיון מאחר שהענף נמצא במשבר חמור ובחוסר משמעותי של ידיים עובדות. אין מספיק עובדים ישראלים שרוצים ומוכנים לעבוד בניקיון. בשל הביקוש הגדול בעובדי ניקיון וההיצע הקטן היום, התעריף לשעת ניקיון הפך לגבוה מאוד. אישרה ועדת המנכ"לים מכסה של 6,400 עובדים זרים לענף המסחר והשירותים, שכולל שירותים בבניין ותשתיות, מסחר סיטונאי וקמעונאי כולל הובלות, מוסכים, אולמות אירועים וניקיון. משרד הכלכלה והתעשייה פנו לוועדת המנכ"לים כדי לבקש מכסה להבאה פרטית של 6,400 עובדים זרים. בשל המחסור החמור בידיים עובדות ומשך הזמן הרב שלוקח לממשלה להביא את העובדים הזרים לענף, הנזקים כבר רבים, והחשש לקריסת העסקים בשל העובדה שנחתם הסכם בילטרלי לענף. ועדת המנכ"לים אישרה לבסוף הבאה פרטית של 6,400 עובדים. הבאה פרטית תתאפשר עד חודש לאחר כניסה לתוקף של הסכם בילטרלי או הסדר יישום. שמענו בדיון האחרון בוועדה גם מהמעסיקים שמכסת 6,400 העובדים הזרים שאושרה לא מספיקה ונותנת מענה חלקי בלבד לענף.

בקול הקורא להבאת עובדים זרים לענף המסחר והשירותים שפרסם משרד הכלכלה, ביקשו המעסיקים למעלה מ-25,000 בקשות לעובדים זרים, כאשר המכסה שאושרה הייתה רק 6,400 עובדים, פי שלושה מהמכסה שאושרה לענף. לפי נתוני משרד הכלכלה, בקטגוריית הניקיון יש כ-58,000 ישראלים מועסקים, ומספר העובדים הזרים המבוקש הוא כ-20,000. ישנה עתירה לבג"ץ כנגד החלטת ועדת המנכ"לים על עצם ההקצאה של המכסה של עובדים זרים לענף המסחר והשירותים ועל הבאה פרטית לענף. ב-10 בפברואר 2025 החליטה ועדת המנכ"לים להגדיל את המכסה בהבאה פרטית לענף לעד 5,450 עובדים זרים.

הישיבה מתקיימת לבקשת ארגון חברות הניקיון, שאתם מייצגים 250 חברות ניקיון בישראל ומעסיקים מעל 100,000 עובדים במשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מוסדות חינוך, מוסדות בריאות ועוד. משרד הכלכלה הקצה 450 מכסות של עובדים זרים לניקיון מתוך ה-2,442 עובדים.

אבקש להבין למה אושרו רק 450 עובדים לניקיון? ארצה לשמוע מרשות האוכלוסין מה קורה היום עם ההיתרים לעובדים הזרים לניקיון? בנוסף ארצה לדעת מה ההבדל בין הבאת העובדים לניקיון לעומת שאר המקצועות במסחר והשירותים, ומדוע יש עיכובים בענף זה?

בנוסף אבקש לשמוע מנציגי משרד הבריאות שפירטו בישיבות האחרונות של הוועדה בנושא הצרכים שלהם בעובדים זרים בבתי החולים הממשלתיים במקצועות הניקיון וכוח עזר, ואת העובדה שלא שותפו בקול הקורא שפרסם משרד הכלכלה ולא ידעו עליו, ולכן גם לא יכלו לבקש עובדים זרים למוסדות הבריאות. מה הם עשו מאז בנושא?

נתחיל עם גב' רוזנברג ורוניקה, בבקשה.

תודה, היושבת-ראש על כינוס הדיון החשוב הזה. אני חושבת שההחלטות שהתקבלו פה, יהיה להן השלכות על עתיד הכלכלה, הענף, וכמובן על המשך התהליך. אני באה עם קריאת השכמה לקראת התרסקות הענף, המעסיקים, פגיעה בכלכלה ובתפקוד השוטף של המוסדות החיוניים במשק, ופגיעה בבריאות הציבור, בעיקר בבתי חולים, בתי אבות, בתי ספר.

ברור לכולנו שמחסור בעובדי ניקיון משבש פעולות רפואיות הכרחיות, חדרי ניתוח, ומוביל לעלייה בשכיחות הזיהומים ומחלות מסכני חיי אדם. הראשונים להיפגע הם מדוכאי חיסון והגיל השלישי. שלא נתבלבל, לא מדובר בבעיה רק של המעסיקים, אלא של הציבור כולו שצורך שירותי ניקיון כשאין בנמצא עובדים ישראלים שמוכנים לעסוק במקצוע הניקיון, וכמובן כשיש להם גם מגוון אלטרנטיבות אטרקטיביות יותר למקצועות אחרים שלא דורשים עבודה פיזית קשה וגם יותר מתגמלים.

בטרם המלחמה פעלנו למיצוי פתרונות גם בהקשר של קידום תהליכים עם פלסטינים עד שההליך נגדע ב-7 באוקטובר. למעלה משנה ורבע אנחנו נאבקים לפתרון המחסור הכרוני בענף שנאמד מאז הקורונה והחמיר במלחמה למחסור של 45,000 עובדים. ביולי 2024 ועדת המנכ"לים אישרה מכסה בהתאם לצרכים בשטח, והיא אושררה בספטמבר על ידי כלל המשרדים, מעיד על קונצנזוס ברור – יש צורך בהבאת עובדים זרים לענף הניקיון ובהגדלת המכסה. בפועל רק 2,400 עובדים מוקצים לניקיון, מספר שהוא בכלל לא משקף את המציאות בשטח ואת המחסור הגדול. האבסורד – בעוד שבשאר הענפים תחת מסחר ושירותים קיבלו כבר היתרים, אנחנו בענף הניקיון עדיין ממתינים.

ל-2,400?

לא, כרגע אישרו ל-4,500 אבל הוקצו מלכתחילה 2,400. אנחנו להבדיל מארבעת הענפים, מחכים. לכולם זה כבר שוחרר. למה ענף חיוני כמו ניקיון, מופלה, וצריך להמתין בהשוואה לארבעת הענפים האחרים שגם הם תחת מסחר ושירותים? למה מחכים ביישום החלטת ועדת המנכ"לים שהמוציא לפועל הוא משרד הכלכלה? החברות וגם הציבור נפגע. המצב הולך ומחמיר. כולנו מחכים בקוצר רוח להתקדמות ההליך. אנחנו מבקשים מיושבת-ראש הוועדה לשחרר את ההיתרים, להשלים את התהליך. במקביל יגדילו מכסות, נמשיך בהליך. אין שם סיבה כרגע לעצור.

למה לדעתך עוצרים את ההליך וזה לא מתקדם?

שהמשרדים יתנו את התשובות. זה שהוגש בג"ץ ועדיין לא ניתן צו ביניים, אין שום סיבה לעכב. הרי העתירה היא נגד מסחר ושירותים, היא לא נגד ניקיון. אנחנו תחת חמישה ענפים, תחת מסחר ושירותים. לארבעת הענפים שוחררו היתרים. אני ממש מבקשת שזו ההחלטה שתתקבל היום, לשחרר באופן מיידי, לאלתר. לאפשר לנו להמשיך את ההליך שאנחנו מחכים כבר תקופה מאוד ארוכה בשביל התפקוד השוטף, בשביל בריאות הציבור.

עד כה הענף שלך, כמה קיבל? כמה הוקצו וכמה מומשו?

מסחר ושירותים עדיין לא הגיעו.

2,400, נכון?

כן. כרגע משרד הכלכלה הפיץ את ההמלצות, מבחינתם זה המלצות ל-450 עובדים מתוך מכסה שיועדה מראש, כשבהתאם לקול קורא לבחינת הצרכים של כלל הענפים תחת מחסור ושירותים, ל-2,442.

הבנתי.

משרד הכלכלה, בבקשה, סטטוס הבאת העובדים אם תוכל לפרט, לענף המסחר, הניקיון, ואת הפעולות שלכם לזירוז הבאת העובדים במיוחד לענף הניקיון. בבקשה.

תודה, כבוד יושבת-הראש, המשתתפים. יאיר אלבין, מנהל אגף בכיר מסחר ושירותים, משרד הכלכלה והתעשייה. כפי שנאמר על ידי יושבת-הראש, בהחלט אנחנו יצאנו בשני קולות קוראים בעקבות הנחיית ועדת המנכ"לים. אחד היה ביולי, שנועד לצרכי מיפוי המשק וגיבוש שיטת ההקצאה. הנתון שגברת רוזנברג הציגה פה מתייחס לנתונים הראשונים שקיבלנו ביולי. לאחר מכן, בנובמבר קראנו שוב לעסקים בענפי המסחר והשירותים, אחרי שדייקנו את ההגדרות וכאמור אושרה שיטת ההקצאה על ידי ועדת המנכ"לים. יצאנו שוב בקול קורא למעסיקים להשלים פרטים ולהגיש בקשות להמלצות על היתרים, ובהתאם לנוהל שנכתב בשיתוף ופורסם על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, שמגדיר בדיוק איך שיטת ההקצאה מובנית, מה התנאים וכו'.

כפי שיושבת-הראש ציינה, בהחלט קיבלנו בקשות של מעל ל-25,000 עובדים זרים מכמעט 700 מעסיקים בכל ענפי המסחר והשירותים, חמש הקטגוריות, ובעקבות זאת ביצענו ניתוח כמובן. היו גם כמה בקשות שנפסלו וכו', לא עמדו בתנאים. ב-5 בפברואר כבר השלמנו לשלוח את ההמלצות שלנו לכל המעסיקים, וכמובן עדכנו את רשות האוכלוסין וההגירה גם מבחינת ההמלצות, והתהליך עובר עכשיו לידיים שלהם. אנחנו רק ממליצים על ההיתרים וההיתרים ניתנים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה.

נקש, בבקשה, אתה רוצה להתייחס גם לדברים שנאמרו פה?

כן. כמו שנאמר פה, קיבלנו את ההמלצות של משרד הכלכלה.

ב-5 בפברואר?

יאיר זוכר את התאריך. אני סומך עליו.

ב-5 בפברואר אנחנו שלחנו את ההמלצות האחרונות למעסיקים האחרונים.

בהתאם לזה אנחנו פתחנו את הטופס שלנו להגשת בקשות בכל ענף מסחר ושירותים. נקלטו בקשות. אנחנו מטפלים בהן ומוציאים היתרים. בענף הניקיון יש איזה שהוא עיכוב. אני מניח שאולי משרד המשפטים ירצה להתייחס לנושא, אבל הבקשות התקבלו והן נבדקות. הן בתהליכים אצלנו.

לכמה אנשים? כפי שהיא ציינה, 400?

הרבה פחות מ-400.

450 ציינת, נכון?

כן. המלצות ניתנו ל-450.

משה טוען שהרבה פחות.

הרבה פחות הגישו לנו בקשות להיתרים, זה נכון.

אני רק אומר שהמועד האחרון להגשת הטפסים לרשות האוכלוסין הוא ה-13 במרץ, זאת אומרת עוד לא נסגר. מבחינת ההקצאות קיימות 450 כשלמעשה צריך להיות יותר. צריך להבין גם שברגע שההקצאות צומצמו מ-2,400 ל-450 ומטפטפים לחברות, בטח החברות הקטנות עובד אחד, לחברות בינוניות שני עובדים וחברות הגדולות עשרה עובדים, זה יוצר גם קושי ביישום כי יש עלויות של מגורים, הסדרה של מגורים. להלין עובד אחד זה פשוט לשים מקל בגלגלים. גם לזה נמצא פתרון. בוודאי הכמות שניתנה היא לא משקפת את המצב.

אוקיי.

משה, למה זה מתעכב? במה שונה קטגוריית הניקיון משאר הקטגוריות בענף המסחר והשירותים?

אני אתן למשרד המשפטים להתייחס ואני אשלים אחר כך, אבל בגדול בגלל שיש פה איזה שהוא הליך, וגם עשינו התאמות בנוהל שלנו ואנחנו בהתייעצות כרגע עם משרד הכלכלה בשביל לעדכן אותו, אז הדברים קצת התעכבו אבל הנושא בטיפול אצלנו.

יש לך צפי?

אני מניח שאחרי שנקבל את ההסכמה ונפרסם את הנוהל העדכני - - -

מתי בערך? הם מחכים כבר הרבה זמן.

זה עניין של ימים, אני מניח.

אתה יכול להגיד מתי, עם איזו מדינה צפוי להיחתם הסכם בילטרלי בענף המסחר והשירותים?

כרגע אין הסכם בילטרלי וכרגע הם יכולים להביא בהבאה פרטית.

הבאה פרטית בלבד?

כן. אנחנו עובדים על הסכמים עם כמה מדינות אבל כרגע אין עדיין הסכם.

אוקיי.

אפשר לשמוע בבקשה את משרד המשפטים? שם ותפקיד לפרוטוקול.

שלום, דנה רוטשילד, אני עורכת דין ביחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם. נעים מאוד. אני אומר שעורכת הדין אסנת חיטרון שהיא ממחלקת ייעוץ וחקיקה צריכה להיות כאן. היא לצערי התעכבה והיא יותר נכון שתתייחס לנושא, אבל אני כן אגיד בקצרה. קודם כל לגבי העתירה שעלתה פה, אנחנו כמובן לא נוכל להתייחס וההתייחסויות לנושא הזה יהיו בבית המשפט. כן אני אגיד לגבי חברות הניקיון באופן כללי.

צריך להזכיר שהעסקה של עובדים זרים על ידי חברות קבלניות זה לא משהו שקרה לפני כן. גם עובדים פלסטינים לצורך העניין, אנחנו מדברים על תקופה של לפני המלחמה, לא הועסקו בחברות הניקיון. זה היה המצב קודם לכן. נעשו הסדרות שונות במדינת ישראל להעסקה קבלנית של עובדים זרים, אם בהחלטות ממשלה, אם בחקיקה, אם בחשיבה ארוכת טווח ובהסדרים שונים, לכן גם כאן עלה הצורך לבחון את ההתאמות המתאימות כמו שנאמר על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. נעשה שיח פנימי בהקשרי הנוהל בנושא הזה, ואני מאמינה שהוא בישורת האחרונה ומקווה שזה יתקדם בקרוב.

אין לי רשות דיבור אבל אני יושב כאן. אני שומע על השתלשלות של דברים שהם כל כך פשוטים לפתרון, ואני שואל איפה הקול קורא להיתרים להביא 59 חטופים מעזה לישראל? הם יכולים להיקלט גם דרך רשות האוכלוסין וההגירה. הם גם יכולים להתייעץ עם משרד המשפטים. הם גם מתישהו יגיעו למשרד הכלכלה. הזוי שעל עובדים לענף הניקיון הוועדה הזאת צריכה לקיים דיון, והוא מעמיק, הוא מלא נתונים, הוא מאוד מכובד. אין כאן צעקות אבל פתרון אין, חודשים על חודשים על חודשים.

אח שלי היה במעמד של חטוף. לקח יותר מידי זמן, אז גם בענף הניקיון אנחנו לא מסוגלים לטפל? שנתבייש כולנו. להעסיק ועדה שלמה על דבר שהוא מובן מאליו, שהוא נוגע לבריאות הציבור, שהוא נוגע לכל פינה ופינה של החיים שלנו? שנתבייש. אנחנו המשפחות, זה לא סתם להצגה אבל התחלנו לחלק משלוח מנות לקראת פורים, ועוד מעט פגרת חג הפסח, אז אם אפשר. אני יודע שאני מפריע. זה מאלי שרעבי שכולנו שמענו מה זה לפתוח מקרר. זה המנה שהוא קיבל, אבל זו עוד מנה שמנה. זה פיתה שלמה. הוא קיבל רבע. בבקשה ממך, עוד חיזוק לך, למפלגה. תוציאו אותנו מהגיהינום. כולנו בגיהינום הזה.

אמן. במהרה.

אפשר בבקשה נציג ממשרד הבריאות.

בוקר טוב, ליטל הרן, מנהלת אגף משאבי אנוש בחטיבת בתי החולים הממשלתיים. בוועדה האחרונה התבקשנו להעביר בקשה לוועדת המנכ"לים, לוועדת הכנסת המיוחדת לעובדים זרים. הבקשה הועברה אתמול. אציין שאמנם נכנסתי לתפקיד רק לפני שבוע.

בהצלחה רבה.

תודה. התעדכנתי בעבודתה של קודמתי בתפקיד. טיוטת הבקשה הוכנה על ידה, אושרה אתמול על ידי ראש החטיבה של בתי החולים הממשלתיים, כמי שצפוי להעסיק את העובדים הללו במידה ויינתן ההיתר, במערכת הבריאות, משרד הבריאות. אנחנו נורא מצפים לפתרון לדבר הזה. אני אומר שהתעדכנתי אחורה בוועדות שהתקיימו, ומאז נובמבר 2023 אני רואה את אותו ריטואל שמתקיים, ללא שאנחנו מצליחים לקבל מענה. יש שתי חלופות, האחת זה שבאמת נתחיל בפיילוט שאותו ביקשנו בחוזר שהוצאנו אתמול, של העסקת 100 עובדים זרים במערכת הבריאות הממשלתית, מתוך כוונה לבחון את שילוב העובדים הללו בבתי החולים הממשלתיים.

מתי יוצא לפועל הפיילוט?

אנחנו מחכים שנקבל היתר להביא את אותם עובדים זרים. האישור שניתן הוא ניתן להעסקה דרך חברות קבלן. משרד הבריאות לא יכול להעסיק עובדי ניקיון וכוחות עזר, שהן משרות ליבה, באמצעות העסקה קבלנית אלא רק באמצעות העסקה. העמדה שהצגנו אתמול במכתב מבקשת להעסיק אותם בצורה ישירה באמצעות משרד הבריאות, או על ידי פתיחת ההיתר שניתן כבר להעסקה, למוסדות גריאטריים להעסקת עובדים זרים וכוחות עזר בעבודה הסיעודית, לפתוח את המכסה שלא מנוצלת מספיק בבתי החולים הממשלתיים הגריאטריים להעסקה לכל בית חולים שיש לו מחלקה גריאטרית שמאשפזת מטופלים שעונים לקריטריון הגריאטרי בתחום הסיעוד. אפשרות שנייה זה להיענות לבקשתנו לקבלת 100 היתרים לפיילוט זמני שיבחן בחלוקה של בתי החולים הממשלתיים הכלליים בשלב הראשון, של שילוב עובדים אלו בניקיון ובכוחות העזר מתוך כוונה לדייר אותם בבתי החולים או בדירות בעלות שבית החולים יישא; להזין אותם, לשלב אותם בשפה העברית ולהכניס אותם לתוך המחלקות. אם תרצי, גברת יושבת-ראש הוועדה, אני אוכל לפרט את הנימוקים לכך.

אנחנו מבקשים שתעבירו לוועדה העתק של הבקשה לוועדה.

בוועדת מנכ"לים האם התקבלה בקשה ומתי צפוי להתקיים דיון בנושא?

אתמול העברנו את הבקשה לוועדת המנכ"לים.

אורי, בבקשה, תשלים לנו.

אורי יצחקי, משרד ראש הממשלה. התקבלה אתמול בקשה לענף הסיעוד במשרד הבריאות. אני פחות יודע להתייחס לנושא של ניקיון. אנחנו נקיים דיון בשבוע הבא בצוות המכין של הוועדה. נעלה את זה לוועדת מנכ"לים, אני מניח שזה לא עניין של הרבה זמן, ואז אני אדע תשובה יותר ברורה.

מתי אתם אמורים להתכנס?

הצוות המכין שהוא הצוות המקצועי שמתכנס לקראת כינוס ועדת מנכ"לים, מתכנס ביום שני הבא. משרד הבריאות גם יעלה לדיון הזה ומשם אנחנו נעלה לוועדת המנכ"לים הקרובה.

אחת לכמה זמן מתכנסת ועדת המנכ"לים?

עד כה התכנסה ועדת מנכ"לים החל ממאי, 18 פעמים.

בדרך כלל מה התדירות? בחודש כמה אתם מתכנסים? אם יש איזה משהו בהול, אתם מתכנסים?

אם יש צורך ויש בקשות אנחנו מרכזים ומעלים. אין לי כרגע תאריך, אז אני לא יכול לתת תשובה.

כי גם שם זה עד שתתכנסו ועוד פעם זה מתעכב. אנחנו רוצים כבר שתצאו לדרך.

יש תמיד מענה מהיר. אני חושב שכל מי שעבד עם הוועדה יודע שהיא נותנת תשובות ומתכנסת בצורה די מהירה. אין לי פשוט מענה מטעם הוועדה, כי לא התקיים דיון בנושא.

בואו נשמע את נציגי חברות הניקיון.

אני רק רוצה להתייחס לטענה שהועלתה פה, שצריך לבצע התאמות לענף הניקיון כי זה העסקת ענף חדש שלא הועסקו בו לפני כן עובדים זרים. אנחנו לא הענף היחידי. גם בתעשייה זה ענף חדש שהכניסו עובדים. גם במסעדנות, גם אצלנו, מסחר ושירותים. עדיין זה לא ברור. אנחנו היחידים שעדיין לא קיבלנו, ויצאו ההיתרים. אנחנו מחכים ומחכים, ולמה מחכים? לעוד זיהומים, לעוד סיכון חיי אדם. האמירות הן גם כלליות – עוד כמה ימים. עוד שבוע יחלוף ועוד שבוע ועוד שבוע. צריך לתת מועד סופי להפצת ההיתרים.

משה, אני פונה לשולחן שיושב בצד ימין שלי. זה לא ברור. למה דווקא הם?

הסברתי ומשרד המשפטים התייחס לעניין.

הוא התייחס אבל זה עדיין לא ברור.

הדברים אמורים להתברר ולהיפתר.

מתי הם אמורים להתברר, בעוד חודש? בשביל מה התכנסנו כאן? כדי שיבהירו את הדברים.

בסדר גמור.

אז כל אחד שידבר מה שיש לו. למה לבוא ולשמור את הדברים מאחורי הקלעים? למה התכנסנו? ננעל את הישיבה ונלך. כשיהיה לכם תשובות, שתדעו את הדברים ותרצו לחשוף אותם, נקיים דיון מחדש. אולי ננעל את הדיון אם הוא לא אפקטיבי.

אני רק אבהיר את ההבחנה כי אולי היא לא הייתה ברורה. ההתייחסות לא הייתה בהקשר של ענף חדש או לא ענף חדש, אלא התייחסות לכך שההעסקה היא ההעסקה בעלת אופי קבלני. גם בענפים אחרים אין העסקה באופי קבלני. זה לא קיים בענפים אחרים, למעט ענפים שיש להם היתר בחוק כמו ענף הבניין.

כבר הרבה זמן ידעתם שזה אופי קבלני.

אופי קבלני מקבל טרמינולוגיה שלילית. החברות מעסיקות באופן ישיר את העובדים. זה עובדים שלהם. הם משלמים להם את הזכויות ואפילו זכויות עודפות מכוח צו ההרחבה. מאז חוק הגברת האכיפה, וחבל שנציג של משרד העבודה לא נמצא כאן, יש אכיפה מוגברת. זה ענף שהכי מבוקר במשק. יש בעיה כלפי חברה מסוימת, היא פוגעת בזכויות עובדים? ודרך אגב, זה לא הענף היחידי אבל נשים את זה בצד, בבקשה, שינקטו נגדה סנקציות, אין לי בעיה, אבל זה לא מייצג את כל הענף.

למה לעכב את כולם בשל חברה אחת?

זה לא חברה אחת.

אני לא יודעת. את יודעת. בגלל זה באנו לדיון הזה, קיימנו אותו.

אני אומרת שוב, לצערי הנציגה פה תקועה בדרך.

אולי שתעלה בזום.

אני רק אומר כי אני כן הייתי מעורבת בנושא הזה. מההיכרות שלי, למעשה חברות הניקיון גם לפני, ושוב, היה נוהל ספציפי שאסר להעסיק פלסטינים בחברות הניקיון. זה נכון שהן לא חברות כוח אדם, אבל כן יש להן אופי שונה גם אם מעסיק ישיר רגיל, ולכן נדרשות התאמות מסוימות כאן. כמו שאמרתי, יש על זה שיח פנימי וזאת ההבחנה, ולא ההבחנה בשאלה האם היו או לא היו לפני כן, וכמה היו לפני כן בכל ענף. זה הצורך כאן בבחינה בנושא הזה, התאמות בהקשרים האלה.

בבקשה.

שמי דוד ביטון, מנכ"ל חברת מגן אזרחי. אני למעשה פעיל בענף הזה משנת 1980, מעל 40 שנה ברצף. אני יכול להעיד שבמשך עשרות שנים שאני בענף לא נתקלנו בתופעה כזו של חוסר עובדים שפשוט פוגע בנו.

גם היה בעיה בקורונה, נכון?

כן. הייתה בעיה קשה מאוד בקורונה. מעבר לעובדה שחלק מהעובדים היו חולים והם נגרעו מתוך הסד"כ של העובדים בפועל, היו חסרים עובדים. אנחנו בתקופת הקורונה עבדנו והיה לנו משקל גדול מאוד להילחם בנושא של הקורונה במוסדות רפואיים, בבתי חולים, בתי אבות גריאטריים. אני יכול להגיד לך באופן אישי שאני עובד בעשרות רבות של מוסדות רפואיים בארץ מהצפון ועד הדרום, ואנחנו פשוט נלחמים לאייש תקנים. אני אחרי 43 שנים בענף לא ניגש היום למכרזים. אני נותן כרגע צעקה של 250 חברות בישראל. אני רוצה לשקף מצב שחלק גדול מאיתנו לא ניגשים למכרזים בתחום של ניקיון מהטעם הפשוט, מה יקרה אם נזכה במכרז? מאיפה נביא עובדים?

מה שקורה היום זה שהביקוש הוא ענק לעובדי ניקיון. ההיצע הוא מאוד נמוך. העובדים מבינים את הסיטואציה, והיום המילה שכר מינימום זה פשוט בדיחה. אם שכר המינימום היום עומד על 32 שקלים, אנחנו מעסיקים היום ב-47, 50, 55 שקלים לשעה. על זה יש לנו עוד 42.7% העמסות סוציאליות שאנחנו מחויבים. כמו שאמרה ורוניקה, אנחנו נמצאים תחת בקרה מתמדת של משרד התמ"ת ובקרה מתמדת של בודקי שכר, שזה מעוגן בהסכמים תעסוקתיים. אנחנו פשוט לא רוצים לאבד לקוחות, מצד אחד חוששים מאוד בפרויקטים גדולים. יש לנו ערבויות ביצוע שאנחנו פשוט ניכנס לקטגוריה של חליטה ויכולים לחלט לנו ערבויות של מאות אלפי שקלים. אנחנו פשוט לא מוצאים עובדים.

כשהיו העובדים הפלסטינים לפני, אז איך?

כשהיו העובדים הפלסטינים הם יותר עבדו בגופים מוניציפאליים בעיקר, וסניטריה ובמוסדות רפואיים בשורה השלישית. מה שקורה היום, כל העובדים הפלסטינים נגרעו מתוך הסד"כ ובמקומם נכנסו אנשים מהשורה הראשונה ומהשורה השנייה, כי מה לעשות, צריך לאייש את התקנים האלה. אנחנו פשוט נמצאים במצוקה. אנחנו הופכים עולמות להשיג עובדים. אני יכול להגיד לך שאני מסיע לעבודה בהרצליה עובדים כל בוקר מבאר שבע. אני מסיע עובדים בכדי לעמוד בתקנים, בכדי לרצות את הלקוח, בכדי לעמוד בהתחייבויות החוזיות שלי כלפי הלקוח, ואנחנו לא עומדים בזה. אנשי הסגל שלי, ואלמוג הוא אחד מאנשי הסגל שלי, לפעמים מוצאים את עצמם הולכים ומנקים כי אין. פשוט עובדת לא מגיעה. אין חלופה.

גבירתי היושבת-ראש, אני מספיק שנים בענף. אני 44 שנים בענף. אני לא נתקלתי בתופעה כזאת. לא נתקלנו במצב כזה. תמיד היה ביקוש של עובדים שרצו להיכנס ולעבוד בענף הניקיון. למרות שהיום, רבותיי, אנחנו משלמים מעל שכר המינימום ואנחנו משלמים את כל התנאים הסוציאליים ואנחנו מקלים ואנחנו לא מקזזים חצי שעה הפסקה שמוקנית לנו כמעסיק על פי חוק, עדיין נכנסים לראיונות עובדים ואומרים, אני רוצה 50 שקל לשעה. מתאים לך? מתאים לך. לא מתאים לך? אני הולכת לחברה אחרת. ואין מה לעשות. מכורח המציאות אנחנו קולטים אותם כי פשוט אין עובדי ניקיון.

שחרור של עובדים זרים, גבירתי יושבת-הראש, תקל עלינו מעט אבל באמת מעט, כי חסרים מסות. כמו שאמרתי בפתיחת דבריי, אני מייצג כרגע 250 חברות באמצעות יושבת-הראש והמנכ"לית, והצעקה שלי היא צעקה – תשחררו לנו קצת עובדים.

השתתפת בדיונים הקודמים?

השתתפתי עם חבר הכנסת רביבו.

לא זזו דברים.

לא זזו דברים. הדרישה לעובדי ניקיון נמצאת כל הזמן בצמיחה. נפתחים מוסדות רפואיים. מי שגר בגוש דן, מגדלי משרדים צצים השכם וערב. בכל מקום כזה נדרשים עובדי ניקיון. אני כבר לא נוגע במוסדות הרפואיים.

מה קורה בעולם, במדינות אחרות?

אני אגיד לך את האמת, אני נמצא במלטה הרבה כי הבת שלי היא תושבת מלטה. זה מאוד סקרן אותי, ולא חסרים שם. כל עובדי הניקיון במלטה ובאיטליה עובדים זרים. כמויות אדירות של עובדים זרים, והנגישות לעובדים זרים שם היא קלה. באמת אני לא מסתכל על כל המכבש הכלכלי בכדי להעסיק עובדים זרים. מכורח המציאות אנחנו עומדים בזה. אנחנו רוצים לשלם. שחררו לנו. תפתחו את הברז. אנחנו פשוט צועקים לעזרה, תפתחו לנו את הברז.

בדיוק כמו שפתחו כבר לשאר הענפים, ובוודאי לארבעת הענפים תחת מסחר ושירותים.

גיא קנזי, מנכ"ל מוריה. חברי הציג את הדברים כמו שצריך, אני חושב. אני רק אדגיש ואגיד שהמצב הוא בלתי נסבל. אנחנו חברה שעובדת גם מול גופים ציבוריים, גם מול גופים ממשלתיים וגם בענף הציבורי, והמצב הוא בלתי נסבל. אין עובדים וכשזה מתקשר למכרזים בענף הממשלתי, אז תמיד אפשר להרים דגל ולהגיד, אוקיי, יש לכם ערבות ביצוע, יש פה חוזה, יש פה קנסות. קל להגיד יש קנסות ולתת לנו לפרפר במקום. מנהלי האזור שלנו, מנהלי השירות שלנו יורדים לשטח, מנקים בעצמם. המצב הזה לא הגיוני, להגיע בסוף למצב שאנחנו עובדים על משהו נורא קשה כדי להעסיק עובדים בענף הניקיון, עובדים זרים ולקבל שמונה הקצאות. כחברה שמעסיקה מעל 1,300 עובדים זה לא סביר.

מה קורה עם חברה שמעסיקה 200 עובדים ומקבלת מכסה אחת? היא תעשה את כל הביורוקרטיה הזאת כדי ללכת ולהביא עובד אחד זר לארץ? המצב לא סביר. התשובות שאנחנו מקבלים הן לא תשובות שאנחנו יכולים לעבוד איתן בשטח. בסוף אנחנו מנקים בתי חולים, מחוזות בריאות. עובדים עם משרד הבריאות, עובדים עם מחוזות של כללית והמצב הוא בעייתי. המצב הוא מאוד בעייתי. תודה רבה.

מיקי פרנס, מנכ"ל בית בכפר.

שלום, בוקר טוב לכבוד היושבת-ראש, לחברי הוועדה, למשתתפים וכמובן למשפחות היקרות שנמצאות שם. הנושא שאני ביקשתי להעלות זה לא בהקשר הישיר של הנושא של חברות הניקיון. אני מנכ"ל של רשת דיור מוגן למגורים שמטפלת במבוגרים עצמאיים, לא במחלקות הסיעודיות ובגופים נוספים שהוזכרו במהלך הישיבה. גם אצלנו כמובן מועסקים אנשי ניקיון, וגם אצלנו כמו כל מה ששמענו מהאנשים המכובדים שישבו פה, המחסור בעובדי הניקיון הוא חמור. ניקיון אצלנו הוא לא פריבילגיה, הוא צורך בסיסי של האדם המבוגר. זה התפקיד שלנו, לשרת את האדם המבוגר, ואנחנו לא יכולים לוותר על הנושא הזה. לא מדובר כמו ששמעתי, בקריסה כלכלית או משהו מהסוג הזה, אלא פשוט בלתת את השירות. אם נחליט שאנחנו מוותרים על השירות הזה ואומרים לדיירים שהם לא מקבלים שירות ניקיון, נרוויח אולי שקל פחות, אולי אפילו שקל יותר ופשוט המצב יהיה לא תקין. אף אחד מאיתנו לא רוצה שנהיה שם, לכן אנחנו צריכים את עובדי הניקיון האלה.

אנחנו לאחרונה בגלל המחסור נעזרים לעיתים בחברות ניקיון. לרוב אנחנו בוחרים להעסיק את העובדים, שיהיו עובדים שלנו ולא דרך חברות ניקיון, בגלל שהעובד אצלנו, המנקה הוא לא רק מנקה. המנקה זה התוצאה הישירה של עבודתו, ובעצם אנחנו מצפים לשמוע אם המקרר היה מלא, האם נראה שיש כביסה מלוכלכת, האם יש שינויים בדירה מפעם שעברה? המנקה הוא חלק ישיר מהצוות ואנחנו רוצים להקנות לו אלמנטים של טיפול בגיל השלישי ולא רק בניקיון, לכן אנחנו בוחרים להעסיק אותם לבד.

אני חושב שאת גודל הצרה הבינו דרך האחרים. הצרה הזאת נמצאת אצלנו. המצוקה היום, ברגע זה חסר לנו אנשים לנקות את חלק מהדירות שאתם רואים, שנמצאות מאחוריי. חלק מהדירות, חסר מי שינקה והמצב ממש חמור, לכן אנחנו רוצים להיכנס לכל הרשימות שאני מבין שאחרים נרשמו אבל לא קיבלו, כדי שתהיה הסדרה מלאה של הנושא, ובצורה דחופה אם אפשר כמו שהיה לאחינו במחלקות הסיעודיות, לאפשר לנו אי-אכיפה בתקופה הקרובה עד להסדרה מלאה של הנושא. תודה רבה.

נקש, תתייחס בבקשה לדבריו. מה עליהם לעשות, הדיור המוגן?

אם מבקשים להעסיק עובדים זרים במוסדות כמו שיש של משרד הבריאות או משרד הרווחה, אז יש להם את הנהלים שלהם. זה לא רלוונטי לעניין הזה. לגבי אכיפה, זו בקשה שצריך לפנות למנכ"ל הרשות. אני לא יכול לקבל החלטה כרגע בעניין הזה. צריך לבדוק את העניין הזה, מה המדיניות כרגע. זה מול מינהל אכיפה ומנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. אנחנו נבקש לבדוק את זה.

אוקיי. אנחנו ניתן לך תשובה ברגע שנקבל את התשובה של ראש מינהל, נקש.

כבודה, אני מ"קו לעובד". אני אשמח גם להגיד כמה דברים ונראה לי שאולי זה יעזור.

אוקיי.

עו"ד אלעד כהנא מ"קו לעובד". יכול להיות שחלק מהדברים שאני אגיד אולי יעזרו לשפוך קצת אור, מכיוון שאנחנו העלינו כל מיני חששות בפני משרדי הממשלה. אני לא יודע איפה זה עומד בדיונים. גם אותנו לא משתפים. אני חושב שחבל. אני חושב שזה היה טוב אם הדיון לא היה רק פנים-ממשלתי אלא מערב גם מעסיקים, נציגי עובדים.

נמצאת פה ממשרד המשפטים. היא הגיעה כעת.

אנחנו הצפנו חלק מהחששות שלנו. אני לא יודע מה נבחן, כאמור.

מתי הגשתם את העתירה?

בתחילת דבריי אני רוצה להגיד, הגשנו את העתירה. אנחנו אחד הארגונים שהגיש את העתירה. הגשנו אותה בסוף דצמבר. העתירה היא לא סוגיית הניקיון. מין הסתם הדברים משיקים בסוף, אבל העתירה היא על הדרך שבה עוצב ענף המסחר והשירותים בכללותו, על הדרך שבה הוא נבנה ונפתח להגירת עבודה כולל בגיוס פרטי. אנחנו חושבים שזה מסכן את העובדים. אני שם את זה בצד. אני בטח אתייחס לזה בהמשך כי זה משיק, אבל זה כאמור בעתירה.

אני רוצה להגיד רגע משהו כדיסקליימר ונראה לי חשוב. אנחנו מ"קו לעובד". אנחנו רואים מהגרי עבודה. אנחנו מטפלים במהגרי עבודה. אין לנו שום דבר נגד מהגרי עבודה. לא נגיד לא להביא מהגרי עבודה. אנחנו גם לא מסתכלים רק על מהגרי העבודה. זה פחות עולה כאן, יש לנו מחלקת קבלת קהל לעובדים ישראלים בשכר נמוך, הרבה מהם בניקיון. אנחנו מטפלים גם במבקשי מקלט שהרבה מהם בניקיון, ומתוך המחשבה הזאת, בניגוד אולי למה שהוא יכול להצטייר, אנחנו לא רוצים ברעתו של אף ענף. אנחנו חושבים שענף שהמעסיק מרוצה והעובד מרוצה, הוא טוב לכולם. יש בסוף אינטרס משותף כמובן גם לציבור, וזה מעבר להיותנו אזרחי מדינת ישראל שרוצים כמובן שירותי ניקיון טובים.

ענף הניקיון במובן של העסקה קבלנית שעלה פה, הוא לא רע יותר, הוא מורכב יותר. הוא מעורר מורכבויות. במובן הזה אני באמת מצטער שמשרד העבודה לא כאן. אני חושב שמשרד העבודה הוא חיוני לדיון כזה. הוא היה יכול להרחיב למשל על הליך RIA לקראת התקנת תקנות שהן כבר שנתיים נמצאים בו סביב בעיות ייחודיות.

הם הוזמנו ובחרו לא להגיע.

אין בעיה, אני לא מעלה תלונה.

בפעם הבאה כשנעשה המשך של הישיבה, אנחנו נדבר עם השר שנציג מטעמם יהיה חייב להגיע.

כבר ביחס לעובדים שמועסקים בו היום, שרובם אגב לפי ממצאים של משרד העבודה הם באים מהפריפריה החברתית, זה נשים יוצאות אתיופיה, ברית המועצות לשעבר, ערביות מהפריפריה, בדואיות בדרום, מבקשות מקלט, אוכלוסיות מאוד מוחלשות עם רוב נשי מובהק. כבר ביחס אליהם משרד העבודה עצמו מצא שזה ענף שמאופיין, בהכללה כמובן, הכול בהכללות, באחוז גבוה יותר של הפרות דין, בין השאר בגלל המורכבויות שלו, כי יש פה עוד שחקן. זה לא רק עובד ומעסיק. יש את מזמין השירות. אגב, מזמין השירות החשוב בתחום של ניקיון היא מדינת ישראל עצמה והרשויות המקומיות. זה לא רק, אבל הם הגדולים והמשמעותיים, ולמדינת ישראל יש פה איזה מין כובע כפול ואולי אפילו משולש, כי מצד אחד היא צריכה לתמחר את הדברים האלה ולשלם לחברות שיהיה להן רווח מספיק להתקיים ולשלם מספיק לעובד שלהן, ומצד שני היא הרגולטור שאחראי על כל התחום הזה, כמה ישלמו לחברת קבלן.

החוק להגברת אכיפה והתקנות שלו שאמור היה להטיל חובות על מזמיני השירות, כמו בדיקות תקופתיות, תקנות שמחקיקת החוק עד היום אין אותן. יש פה למדינת ישראל כל מיני כובעים. היא גם זאת שיכולה להרחיב בצו הרחבה הסכם קיבוצי שנחתם לפני כמה שנים בין ארגון חברות הניקיון לבין ההסתדרות, מה שהיה מפר את התנאים לכל העובדים בענף, מתמרץ אולי עובדים להגיע ובעיקר משפיע על הליכי המכרז. הליכי המכרז פה שהם חיצוניים, כביכול העסקה בין העובד למעביד הם סופר קריטיים, והיו לנו הרבה דיונים. אני חושב שאנחנו וחברות הניקיון אפילו חשבנו את אותו הדבר.

מזמין השירות, מדינת ישראל בוחר בסוף בהצעה הזולה. זולות ההצעה היא שיקול רלוונטי, והניסיון, זה לא רק שלנו, זה גם של משרד העבודה, לימד שהרבה פעמים ההצעה הזולה היא זולה מידי. היא זולה באופן שאין בה באמת שולי רווח, והאינטרס הוא לזכות בה ובסוף זה מגולגל על העובדים. נוצר חוק שלם על זה. כאמור, הרבה תקנות מכוחו עוד לא הושלמו, וזה היבט משמעותי. הוא משמעותי גם עוד לפני שאנחנו מגיעים להגירת עבודה, אבל הוא בוודאי הופך להיות משמעותי הרבה יותר כשמגיעים לפה אנשים, ממה שאני מבין, הרבה פחות ממה שהענף טוען שהוא צריך, כך שאני אפילו לא בטוח שזה מה שיעזור לענף.

ב"קו לעובד" אנחנו מין הסתם לא מתעסקים רק בענף אחד או שניים. אנחנו רואים הרבה ענפים. אני בא וצופה בזום בהרבה דיונים של הוועדה הזו בשנה וחצי האחרונות. אני חייב להגיד שעד היום, מזווית שלי לפחות, לא ראיתי ענף אחד שנפתח להגירת עבודה, שהגדילו לו מכסות, שהביאו לו מכסות פרטיות, כל הדברים האלה, שהוא היה מרוצה מזה, לא בבניין, לא בחקלאות, לא בתעשייה. עובדים לא מגיעים. הם מגיעים באיחור, הם מגיעים בכמויות קטנות. המעסיקים טוענים שהם לא טובים, שהם לא מרוצים מהם, הם לא מסתדרים איתם. למעסיקים אני לא חושב שזה פותר בעיות. את הבעיות של העובדים שזה יוצר אנחנו רואים, ואני לא חושב שזה מקבל מספיק ביטוי, בטח אם הם באו בגיוס פרטי שמאפיין את הענף הזה. גיוס פרטי זה אומר גיוס לא מפוקח על ידי מאכערים. בסוף זה מאכערים שמגייסים את העובד ממדינות המוצא. זה מה שראינו. זה מה שמדינת ישראל מכירה ובגלל זה היא עצמה, לא "קו לעובד", היא עצמה קיבלה את ההחלטה לגייס באופן מפוקח.

אני אתן דוגמאות מענפים אחרים שראינו השנה. אני ראיתי קבלות, זה לא רק שאנשים מספרים לי סיפורים, על תשלומים של 15,000 דולר כדמי תיווך. עם זה הם מתחילים את העבודה. זה לא כסף שהיה להם בבנק והם משכו אותו מאיזה השקעות הוניות. זה כסף שהם מימנו בהלוואות עם ריבית מאוד גבוהה. הם מתחילים את העבודה שלהם בחוב עצום, וזה משפיע, וזה משפיע גם על מעסיקים. אם הולכים לענף הסיעוד למשל, וסליחה שאני עושה את ההקבלות הענפיות, אני חושב שהן חשובות לדיון. בענף הסיעוד, אגב, ראיתי כבר 25,000 דולר ואנחנו העברנו על זה קבלות גם למדינה. זה משפיע גם על מעסיקים שטוענים שאחר כך העובד רוצה שיתנו לו עבודה בשבת והמעסיק לא רוצה להעסיק אותו בשבת. הוא לא צריך והוא לא רוצה לשלם על זה, אבל העובד בחוב. זה משפיע על מעסיקים שהעובדים שלהם הולכים בלית ברירה גם לנקות בתים למרות שאסור להם, כי הם צריכים להחזיר חוב.

בענף הבניין אני ראיתי עובדים שנפצעו בתאונת עבודה והמשיכו לעבוד עם כתף שבורה כי הם לא יכולים לחזור הביתה. החובות האלה הם דבר קריטי, והם מגיעים לענף חדש – זה לא בניין, זה לא סיעוד, זה לא חקלאות, למעסיקים שאני בטוח שחלק גדול מהם הם ישרים. הם באמת רק רוצים לעשות את העבודה שלהם, אבל אני חושב שהם לא יודעים איך זה יראה. אני גם לא מצפה שהם ידעו. הם לא העסיקו. מאוד יכול להיות שלאורך זמן מעסיקים כאלה, הישרים דווקא, אני מדבר על הישרים, יגידו, זה לא מתאים לי, אני לא יכול ככה. אני לא זוכה במכרזים למשל, כי למשל מדינת ישראל כשהיא הפעילה חלק מהתקנות רק לפני שנתיים, התקינה תקנות מהחוק להגברת אכיפה שקבעו מה זה ערך שעה.

אני אתן רגע הסבר קצר כי זה רלוונטי למבנה ההעסקה הקבלני הייחודי לחברות ניקיון. כדי למנוע מכרזי הפסד, מדינת ישראל קבעה שמזמין שירות שיכרות חוזה במכרז הפסד, יישא באחריות כלפי העובדים. עכשיו השאלה היא מה הוא מכרז הפסד. איך אני יודע מה היא הרצפה שמתחת אליה זה הפסדי? קבעו פה תקנות שהתקנות מבוססות על עובדים ישראלים – פנסיה של עובד ישראלי וכו'. הרבה מהדברים האלה כמובן גם זהים לעובדים לא ישראלים.

לעובדים לא ישראלים יש עלויות נוספות. למשל, עוד לפני שהתקנות האלה הגיעו לכאן היה הליך מתמשך במשרד העבודה, שלהבנתי נשקלה בו בין היתר גם השאלה מה עושים עם עלויות מיוחדים של עובדים זרים, אז בזמנו היה מס. הוא בוטל בינתיים והשאלה הזו התייתרה והתקדמנו עם התקנות. היה מס של 20% לא לעובד אלא לרשות המיסים. כל עלות השכר של העובד, עוד 20% לרשות המיסים. זה היה התנאי וחברות ניקיון עתרו על זה לבג"ץ בצדק לדעתי, ואמרו, צריכים לתמחר את זה. כשאני ניגש למכרז, אם זה לא מגולם, או שאני לא אזכה בו כי אני ישר ואני מתמחר לפי עלויות דומות, או שאני מוריד ובסוף זה מתגלגל. שמים אותי פה בין הפטיש לסדן. המדינה לא רצתה לתמחר את זה. בסוף המס בוטל. השאלה לא רלוונטית, אבל יש עלויות אחרות עכשיו למהגרי עבודה. יש מגורים, יש אגרות, יש ביטוחים רפואיים. התקנות לא מותאמות לזה. אני גם לא יודע איך מתאימים את זה. אני מדגים פה בהמון נקודות שמדגימות מורכבות שמין הסתם צריך להידרש אליה קודם כל לטובת האנשים שרוצים שיבואו לפה. זה לא מוצר. זה לא עובד ישראלי באלי אקספרס. זה בן אדם.

מהניסיון שלי אני חייב להגיד, לרוב כשאני מדבר על זה עם אנשים אנחנו נוטים לחשוב על עצמנו. אני ברילוקיישן עורך דין. זה לא האוכלוסייה. זה אנשים שהרבה פעמים זו הפעם הראשונה שהם יצאו מהמדינה שלהם. הם לא דוברים אנגלית. הם נואשים מספיק לבוא למדינה בזמן מלחמה ולשלם על זה כסף. זה אנשים שלא מכירים את המציאות, את החוקים פה, איך הם ימצאו מעסיק אחר אם דוברים סינהלה או מלאיאלאם או הינדי או שפות שאני באמת לא חושב שאנשים פה מבינים שככה יצטרכו לתקשר אותם. כל הדברים האלה, גם לעובדים ישראלים אנחנו רואים את זה. על אחת כמה וכמה לאנשים שיבואו לפה במצב הזה עם מגבלות נוקשות על איפה ומתי מותר להם לעבוד וכו', למעסיקים שלא העסיקו בסטטוס הזה פלסטינים ובטח שלא מהגרי עבודה.

אני חייבת להתייחס. אנחנו קצת סוטים.

לא, הוא נתן לנו רקע.

בסדר, אבל אני רוצה למקד ולחזור לעיקר הדיון פה. יש ועדת מנכ"לים. צריך ליישם את ועדת המנכ"לים בהתאם לשאר הענפים. אנחנו לא שונים משאר הענפים. יצא קול קורא. משרד הכלכלה הוציא את ההמלצות. אנחנו ממתינים לשחרור ההיתרים. כל שאר הסוגיות, חלקן רלוונטיות, חלקן לא. חלקן בכלל הן תלוי טיפול משרדים רגולטורים. זה תהליכים. אנחנו שם.

מאז שאני בתפקיד, מזה למעלה מחמש שנים אני בממשק ובשיתוף פעולה עם כל המשרדים כדי להיטיב, למצב. מבחינתנו מאז חוק הגברת האכיפה, המעסיקים והאכיפה והבקרה, העובד הוא במרכז. משלמים לו את הזכויות. משלמים לו זכויות עודפות. נכון, יש חברות שלא עושות, מעוולות, אז יש סנקציות. זו לא סיבה עכשיו לא לאפשר לחברות הניקיון להביא ולהתחיל לספק את השירותים החיוניים האלה למשק. שוב, פוגעים במשק, בתפקוד של המוסדות החיוניים, בבריאות הציבור. המדינה ונקש, אני מבקשת לקבל תאריך, מתי משחררים לנו את ההיתרים?

אם היה לנו תאריך היינו אומרים. כרגע אנחנו לא תלויים רק בעצמנו.

אז המשרדים.

ורוניקה, סליחה, אני מצטער.

אל תרים עליי את הקול.

אני לא מרים עלייך את הקול. אני לא אתן שיבואו לפה ויצעקו על נציגי הממשלה, אז אני אומר בשמי, אנחנו צריכים להשלים עוד כמה תהליכים מול כמה משרדים. זה לא הכול תלוי רק בנו ולכן אני לא יכול לתת תאריך. לי כרגע אין תאריך. זו התשובה שלי.

זה כבר נאמר לי למעלה מחודשיים.

כל אחד בא לפה וצועק על נציגי הממשלה.

בואו נשמע את נציגת משרד המשפטים. תתייחסי למה ענף הניקיון, דווקא הוא שמתעכב בהשוואה למסחר והשירותים.

אני מתנצלת על האיחור. אסנת חיטרון, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. כמו שדנה כבר ציינה, חברות הניקיון זה לא ענף חדש אבל זאת דרך העסקה חדשה של עובדים זרים בישראל. זה לא דבר שנעשה. אנחנו יודעים שהעסקה על ידי חברת קבלני שירות היא העסקה שונה. יש לה מאפיינים אחרים, יש לה רגולציה ייחודית ולא בכדי בגלל שיש הפרות שונות שמאותרות בצורת העסקה הזאת, אנחנו מכירים תופעה של שרשור עובדים בין מעסיקים. יש כל מיני תופעות והרגולציה נתנה לזה כל מיני סוגים של מענים.

נוכח המשבר במשק, ועדת המנכ"לים החליטה כן לאפשר את צורת ההעסקה הזאת, שזה דבר חדש, ואנחנו, משרד המשפטים, האחריות שלנו הייתה לבחון את הדבר, ועשינו את זה ביחד עם הלשכות המשפטיות. לפני מעל חודשיים משרד המשפטים העביר איזו שהיא עמדה שאומרת, צריך לבחון, לראות את הוראות הרגולציה. בהתאם גובש נוהל שייתן מענה לכל מיני קשיים שהעלו, ונעשית עבודה משותפת של הממשלה שכפי שצוין פה, מסתיימת בימים הקרובים.

התהליך הזה אולי מוצג פה כמאוד ארוך ומסורבל ויש המון ביקורת, אבל תהליכים דומים שבהם נבחנה האפשרות לאפשר העסקה קבלנית, קבלני שירות, כל מיני צורות העסקה חדשות להעסיק בהם עובדים זרים בישראל, תהליכים שלקחו הרבה יותר זמן. התהליך הזה הוא תהליך מהיר יחסית לתהליכים אחרים דומים. כמו שענו פה, הוא לקראת סופו והוא נעשה באחריות.

מתי לקראת סופו? את יכולה לנקוב בתאריך?

אני לא יכולה לנקוב בתאריך בגלל שאני מטעם משרד המשפטים. משרד המשפטים הוא לא המשרד שנותן את ההיתרים, נכון?

ברור. יש עוד משרדים.

בגלל שאני לא זו שמרכזת את זה, אני לא יכולה לנקוב בתאריך. העבודה היא עבודה משותפת ואנחנו ממש לקראת סופה. מעבר לזה, להיכנס לכל הגיבוש וההחלטה והדיון שהיה בוועדת המנכ"לים ואחריו, אני לא יכולה גם בגלל שיש עתירה שמתנהלת בעניין הזה, אז אנחנו לא ניכנס לעומק הדברים, אבל זה המצב. אנחנו נותנים מענה לשאלות שעלו נוכח צורך ההעסקה החדשה הזאת, ומתקדמים משם.

אוקיי.

נעבור ליעל שמש.

(הצגת מצגת)

שלום, אני מנהלת כוח האדם הסיעודי בשיבא. אני אחראית על כ-3,000 אחיות וכוחות עזר בבית החולים, בית החולים הגדול של המדינה, בית החולים הוא מצטיין, ואני פה כדי להעלות בעיה שקשורה לענף הזה, כוחות העזר. בעצם כוחות העזר הם היד שנוגעת בחולה. אם תעבירי שקף, אנחנו נוכל לראות גם את התפקיד שלו. זה תפקיד כוח העזר. היא זאת שרוחצת את החולים, היא זאת שמורידה אותם לשירותים, היא זאת שדואגת לתת להם את האוכל ואת הדייסה ואת המרק חם וכמו שצריך, היא זאת שעוזרת לסביבת המטופל, היא זאת שדואגת לניקיון מסביב, היא זאת שתענה לצלצול כמה שיותר מהר כדי שהחולה לא ייפול מהמיטה.

מה זה החולה? החולה זה אימא שלי וזה אבא שלי, וזה מחר הדוד של כל אחד מאיתנו, והוא נמצא יום-יום בטיפול ובאחריות שלנו. הוא נמצא כל היום. במספרים של הזדקנות האוכלוסייה ושל הדמוגרפיה שלנו, המספרים האלה ילכו ויעלו והתחלואה תלך ותעלה, וכך גם רמת המוגבלות של המטופלים שלנו. הצפי שלנו זה לטפל באוכלוסייה שהיא מאוד נזקקת למישהו שיהיה איתה ויעזור לה ביום-יום בצורה אינטנסיבית. כוחות העזר שעובדים איתנו, שעובדים יחד עם האחיות ותחת האחיות, הולכים ומתמעטים בצורה בלתי רגילה. זה עוד ענף שלא מקבל מענה מהאוכלוסייה שנמצאת היום. אין אנשים שפונים למקצוע הזה ומעוניינים להיות בו.

אם תיקחי שקף אחד קדימה, אני אראה רק את חומרת הבעיה. 17% בערך מכוח האדם הסיעודי בבית החולים שלי הוא כוחות עזר, מתוכם 56% זה בני 50 עד 70. זאת האוכלוסייה הקבועה שלי שמטפלת במטופלים, בני 50 עד 70, כלומר הם גם פרשו ואני גם איאלץ להעסיק אותם אחר כך כי אין לי אנשים נוספים שיתנו מענה למטופלים. 10% בשנה עוזבים. רובם עוזבים תוך שנה. הם לא שורדים את המעמסה. זה מקצוע כפיים ואנחנו במין מעגל אין-סופי של גיוס, הכשרה, לימוד ועזיבה.

אני נמצאת במרכז. נמצאים איתי עוד חמישה בתי חולים גדולים, עוד הרבה מאוד בתי חולים כרוניים ומטפלים בבית. כולם מחפשים את אותו בן אדם שיודע לתת את הטיפול הבסיסי בהורים שלנו, וזה לא שלא עשינו מאמצים. עשינו מאמצים כבירים. אני הייתי בגיוסים בקריית גת. יש לי קו הסעות לקריית גת. אין בית חולים שיש לו כזאת אפשרות. אני מביאה אנשים מהצפון, מנצרת, ועדיין אני לא מצליחה לאייש את השורות שלי. בשנה האחרונה אחרי שהייתי פה בוועדה וראינו שהוועדה לא מתקדמת, יצאנו לתוכנית - - -

לא הוועדה לא מתקדמת. זה שילוב של משרדי ממשלה.

ברור, והם בסדר.

מה עם משרד הבריאות? איפה משרד הבריאות? את אומרת שחמישה בתי חולים גדולים מאוד. אתמול צפי עלתה בשידור. היא קיבלה 3,000 עובדים לבתי אבות של משרד הבריאות, אז איך היא לא יכולה לסייע לכם?

אני אציין שמשרד הבריאות, יש בו כמה אגפים. הם מעסיקים לסיעוד מוסדי ובכללם מוסדות גריאטריים.

בסדר, אבל הם נדרשים לפחות מ-3,000.

בתי החולים הכלליים לא עומדים בתקנה שבגינה אושרו אותם עובדים זרים לאגף גריאטריה.

ולכן בישיבה הקודמת ביקשנו ממשרד הבריאות לפנות לוועדת המנכ"לים כדי להקצות עובדים זרים לבתי החולים ומוסדות הבריאות.

זה אכן דובר בוועדה הקודמת.

זה לא תלוי בוועדה. זה תלוי גם במשרד הבריאות.

זה לא רק במשרדים הממשלתיים ולא בוועדה. יש הרבה גורמים. חסמים, ביורוקרטיה, רגולציה.

אנחנו מבקשים לקדם את זה. אנחנו יודעים שהיו היתרים למר"גים (מרכזים רפואיים שיקומיים גריאטריים) שלא נוצלו עד הסוף. אנחנו מבקשים את הגמישות הזו. אם המר"גים לא מאיישים ויש אישורים פנויים, תנו לנו לעשות פיילוט.

נקש, זאת נקודה חשובה מאוד, עובדים שלא מאוישים. יש עוד כמה רזרבה, אז למה אי אפשר להעביר? פה זה פיקוח נפש. זה גריאטריה. זה קשישים סיעודיים.

הצורך הוא ברור, אגב, גם של ענף הניקיון. אין לנו ויכוח על הצורך. אני חושב שהייתי מהראשונים בישיבות עם כל הגורמים, לצורך בעובדי ניקיון. מה שפה מתבקש, כמו שאמרתם נכון, הם צריכים לפנות לוועדת מנכ"לים. אני חושב שאתמול הם עשו פנייה לוועדת מנכ"לים. הוועדה תתכנס, תדון בנושא. ככל שתרצה להקצות להם, תקצה להם. אי אפשר לקחת מענף שלא מאויש ולהעביר לענף אחר. צריך החלטה של ועדת מנכ"לים. בעבר החלטת ממשלה בשביל הדבר הזה.

איפה ועדת מנכ"לים? אתה יכול להתייחס לזה? שמע, נאמרים פה דברים מאוד חשובים. בכל דיון אני שומעת את אותה מנטרה, אז מה עושים עם זה?

נכון, אבל גם אם יש חוסר איוש במקום מסוים, אנחנו לא יכולים לקבל החלטה מטעם עצמנו.

ברור. יושב-ראש ועדת מנכ"לים.

נכון, ובשביל זה אנחנו צריכים לכנס אותה. רק אתמול זה עלה בכלל בדיון. לוועדה, אגב, אין גם הגבלה להגדיל את המכסה בענף מסוים, גם לא על חשבון ענף אחר, כל עוד היא עומדת במכסה כללית של עובדים בכל הארץ. אנחנו נקיים דיון על זה. אתמול זה עלה. אם משרד הרווחה כמו שעלה אתמול בדיון, לא צריך את כל המכסה שיש לו, אולי זה יהיה - - -. אין לי תשובה כרגע לתת על זה.

עלו אתמול שתי בקשות, בקשה אחת כמו שאמרנו, כמו שהיה בדיון אתמול זה לנושא של ענף הסיעוד במוסדות של משרד הבריאות. בקשה נוספת שהתקבלה זה עוד בקשה לענף הניקיון. הוועדה תדון בה, תקבל את ההחלטות ונראה איך נוכל לעזור להם. חשוב לציין, קיבלנו את הבקשות האלה אתמול. אנחנו לא יכולים לדון בבקשות האלה.

יעל, מתי הגשתם את הבקשה? אמרת לפני שנה כבר שאתם קורסים, לא?

לא יעל. ליטל ממשרד הבריאות. הגשנו את זה אתמול. כפי שאמרתי, היה פער בין בעלי התפקידים. הבקשה הזאת הונחה כטיוטה מחודש דצמבר, ולא התקדמה לצערי. קידמתי אותה ברגע שקיבלנו את הזימון לוועדה הזאת. יחד עם זאת, ברשותך, אם אפשר להתייחס לשתי נקודות. האחת, כשאנחנו מדברים על כוחות עזר, אנחנו מדברים גם על כוחות עזר בהסתכלות של גם טיפול וגם ניקיון. בסופו של דבר חולה שנמצא במחלקה גריאטרית או במחלקה פנימית בבית חולים כללי, סביבת המטופל שלו ברמת מניעת הזיהומים מחייבת כוח עזר, עובד ניקיון, אחראי סביבת מטופל שבעצם אחראי לנקות את השידה שלו, את המיטה שלו, את הווילונות שלו. אם אנחנו מסתכלים על מחלקות עם זיהומים, על מנת להתמודד עם תמותה בבתי החולים מזיהומים, שבוועדות הקודמות צוינו פה המספרים הלא נתפסים של 7,000 אנשים בשנה שנפטרים מזיהומים נרכשים בבתי חולים - - -

אז זה לא דחוף? זה לא טיפול מיידי בדחיפות?

זה חד משמעי דחוף, וכשאנחנו מדברים על הניקיון, אנחנו מדברים פה באמת על הצלת חיים. בסופו של דבר מטופל שנרכש לו זיהום מסוג אחד, ואני צריכה להעביר אותו להיות בחדר עם מטופל עם אותו סוג זיהום שלו על מנת להפחית את הסיכון של אותו מטופל, עצם ההעברה שלו דורשת הצמדה של עובד ניקיון שיחטא את החדר אליו הוא נכנס, את החדר ממנו הוא יוצא, להוריד את הווילונות, לנקות את מיזוג האוויר, שזה רק גברים יכולים לעשות, וכל האירוע הזה מתקיים על ידי כוחות עזר שהם גם עובדי ניקיון.

מעבר לבקשה של גברת יעל שמש מהמרכז הרפואי שיבא, שאנחנו מסתכלים עליה כמקרה בוחן ליכולת להצליח להעסיק כוחות עזר בסביבה שהיא מטפלת במטופלים, לכל הדברים האלה אנחנו צריכים יציבות, רציפות תפקודית. האנשים שמגיעים אלינו היום הם עם מחזור של כ-50%. 30% מהעובדים בשנה הראשונה לא שורדים את ההעסקה, ושנה זה נתון מחמיא. חלקם לא שורדים את שבוע העבודה הראשון. הם נכנסים, רואים איך נראה מטופל ולא רוצים להישאר בסביבה האשפוזית. לדבר הזה יש השלכה ישירה על המטופל, על הרווחה שלו, על בטיחות המטופל, על איכות הטיפול שלנו, ובסוף בשביל זה התכנסנו, אז אמנם אנחנו שונים מחברינו בשולחן ממול, בצורך, בבקשה. כולנו רוצים שהמשרד שלנו יהיה נקי, אבל אנחנו מדברים פה ממש על עניין של הצלת חיים.

בהתייחסות להתייחסות נציגת משרד המשפטים לחסמים שעלולים להיות למול ענף הניקיון, אז אצלנו החסמים הם קטנים יותר כי אנחנו מדברים על העסקה ישירה במדינה או באמצעות תאגידים. אנחנו מדברים על העסקה שיש לנו את ההבנה בדיוק לאיך אנחנו משלבים אותם, עם אולפן, עם דיור ועם הזנה, זאת אומרת ברגע שנקבל את ההיתרים, החסמים מבחינתנו לא קיימים. אנחנו מבקשים פיילוט מצומצם של 100 עובדים סך הכול, עשרה לכל בית חולים, למרכז-על, תשעה לבתי חולים גדולים ושמונה לבתי חולים בינוניים וקטנים לפיילוט שילווה גם במחקר, שיוודא שאין פגיעה באוכלוסייה הישראלית עם ההשכלה הנמוכה שנכונה לעסוק בעבודות הכפיים המרוכבות האלה, אם בניקיון או בכוחות העזר. ברור לנו שזה לא יפגע, מתוך היכרות שבעצם אנחנו תמיד נמצאים בתת איוש של כ-10%, והבאת עובדים זרים, כמו שאמרו חברינו ממול, רק יפחיתו במעט את גודל המצוקה. הם לא פותרים את כשל השוק שקיים באירוע הזה.

אילו היו לנו עובדים שיכולים להגיע אפילו מחברות הקבלן, שאסור לנו להעסיק באמצעות חברות קבלן כי מדובר במשרות ליבה שנקלטו להעסקה ישירה בשירות המדינה ב-2015, אם אני לא טועה. כל האירוע הזה יכול להיפתר בהחלטה שנותנים 100 היתרים למשרד הבריאות להעסיק, ויש לנו את המתווה ואת הדרך, וכולל שיח מול נציבות שירות המדינה בהינתן אישור ועדת המנכ"לים ואישור ההיתר להביא את אותם עובדים זרים, איך אנחנו קולטים אותם בלי החסם שמתגבר חוק המינויים וכל הקושי של לקלוט עובדים שאינם בעלי אזרחות ישראלית או תושבות קבע.

אוקיי, תודה.

אני רוצה גם להתייחס. חברות הניקיון מספקות שירותי ניקיון גם לבתי חולים, נכון, לא לבתי החולים הממשלתיים אבל תחת קופות חולים בבתי חולים כללית, אז ככה שכפי שחברתי העלתה את הטיעונים, אני מחזקת וחוזרת עליהם, לכן אנחנו לא מדברים על משרדים. אנחנו מדברים על כלל הגופים והמוסדות במשק כולל גם בתי חולים וגם בתי אבות, כי לא מצליחים בהעסקה ישירה לגייס עובדים ולתת את התשתית המלאה והמקצועית במסגרת שירותי הניקיון. זה דבר אחד.

דבר שני, מאחר והמכסה שלנו, לפחות עד כמה שאני יודעת היא 450, ומשה אמר שלא כולם אוישו, אני אבקש, במידה ולא יאוישו, יאפשרו לחברות שהגישו את הבקשות לקבל את אותן מכסות, שזה לא ייפול בין הכיסאות, כי אנחנו מבינים את הקושי של מתן עובד אחד לחברה שלא בהכרח יהיה לה את היכולת להביא אותו.

בתוך אותו ענף ככל שאין מימוש של היתרים. אנחנו בשיתוף פעולה עם משרד הכלכלה. אנחנו כמובן מודיעים כבר בהיתר שאם הוא לא ימומש תוך 90 ימים, הוא יבוטל, ואז בשיתוף עם משרד הכלכלה עושים הקצאה נוספת למכסה שלא מומשה.

ואז הם יוכלו להגיש בקשות, אותן חברות שהגישו.

זה תלוי במשרד הכלכלה ובצורך שהם ייצגו. הם בסוף מציגים את הצורך.

בבקשה.

אני אסביר. שרה דיאמנט, משרד הכלכלה. הכמות של ה-6,400 היא מכסה שהיא נושמת, לכן אנחנו כל הזמן נמצאים בקשר עם רשות האוכלוסין ואנחנו מקבלים מהם את הדיווח מה מומש, לא מומש בשביל לדעת מה יש לנו יתרה, ועל סמך זה אנחנו מפרסמים בהתאם קול קורא.

אוקיי, תודה.

ענת, ראש מינהל כלכלה במרכז השלטון המקומי.

שלום, אני מדברת בתור גם גוף שצורך שירותי ניקיון, זאת אומרת הרשויות המקומיות שאני מייצגת צורכות שירותי ניקיון. גם הרשויות המקומיות סובלות כבר היום מקושי למצוא עובדים. חברות שהן פונות אליהן במכרזים לא מצליחות לספק להן את שירותי הניקיון המספקים שהן רוצות לתת, ולכן אנחנו גם רוצים שהשוק הזה יכיל עוד עובדים שיכולים לתת את השירותים, כדי שנוכל גם אנחנו לתת את השירותים המתאימים ולמצוא את העובדים שיגיעו אלינו, שזה אגב אולי אותם עובדים שאינם מעוניינים למשל לעבוד בבתי חולים, ירצו לבוא לעבוד אצלנו ברגע שהשוק הזה יהיה מספק מבחינת כמות העבודה שנמצאת בו וכמות העבודה שמוכנים לעבוד.

אוקיי, תודה. אני רוצה לסכם את הדיון.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה וממשרד המשפטים לקדם את שחרור ההיתרים שביקשו המעסיקים במקצועות הניקיון, ולעדכן את הוועדה בכך. הוועדה תמשיך לעקוב אחר התקדמות הבאת העובדים הזרים לניקיון בפרט, ולשאר מקצועות המסחר והשירותים.

הוועדה מבקשת מוועדת המנכ"לים לדון בהקדם האפשרי בבקשה של משרד הבריאות להבאת עובדים זרים לבתי החולים ולמוסדות הבריאות.

תודה רבה, אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:22.