פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
10/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 279
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י' באדר התשפ"ה (10 במרץ 2025), שעה 11:05

דיווח בהתאם לסעיף 50 ב (ב) לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה- 1975 באשר לייצוג הולם לבני העדה האתיופית בקרב עובדי החברות הממשלתיות לשנים 2022-2023

חברי הוועדה: צגה מלקו – מ"מ היו"ר

משה סולומון
פנינה תמנו

דוד יאסו - ראש מטה שילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

ציקי שטרסברג דיל - מנהלת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים

אלמו אבנט - מרכז קליטת קבע, משרד העלייה והקליטה

שלמה מולה - חבר כנסת לשעבר

אילה אליהו - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ציונה סנאי - מנהלת תחום בכיר שכר, רשות החברות הממשלתיות

גלית וידרמן - סגנית בכירה למנהל, רשות החברות הממשלתיות

ליאור עובדיה - עו"ד, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

רעות פרידמן - אגף תכנון אסטרטגי, נציבות שירות המדינה

גבי-גברה וורקו - יושב-ראש עמותת כח לעלייה

אבי יצחק - יושב-ראש ומייסד פורום מובילים יחד

עדי-אל טדלה - פעיל קהילה

יצחק הדנה - רב

שירלי הדס - סמנכ"ל משאבים מנהל ותקשורת, חברת חוצה ישראל בע"מ

טליה אידלס

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


דיווח בהתאם לסעיף 50 ב (ב) לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה- 1975 באשר לייצוג הולם לבני העדה האתיופית בקרב עובדי החברות הממשלתיות לשנים 2022-2023

בוקר טוב לכולם. חבל שאין אנשים שהנושא נוגע להם. אני יצאתי באמצע דיון בוועדת הבריאות בנושא של האם ישראל צריכה לצאת מארגון הבריאות העולמי. אני אחד מהאנשים, אני חתומה על זה שישראל צריכה לצאת מהארגון הזה. בתור אמא לרופא אני יודעת כמה זה חשוב לסייע לאנשים, שבועת הרופאים, אבל מה שעשה ארגון הבריאות העולמי בנושא של יהודים ישראלים שחטופים, שמענו במיוחד מיושב-ראש הארגון, ד"ר תיאודרוס אדהנום, שהוא אנטישמי ברמה שאי אפשר לתאר אותה. אז אני באתי משם לוועדה פה, וכשאני רואה שאנשים לא מגיעים בזמן זה כואב ויש לי ביקורת על זה.

שוב אני אומרת בוקר טוב לכולם, היום יום שני 10 במרץ 2025, י' באדר תשפ"ה. הנושא הוא דיווח בהתאם לסעיף 50 ב (ב) לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה- 1975 באשר לייצוג הולם לבני העדה האתיופית בקרב עובדי החברות הממשלתיות לשנים 2022-2023. היום הוא היום 521, עדיין 59 חטופים שלנו נמצאים בארגון טרור רצחני, חמאס, בעזה. כולנו נתפלל, כולי תקווה שיחזרו כמה שיותר מהר הביתה.

בעזרת השם.

אמן. החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי קובע כי על חברות ממשלתיות, תאגידים ציבוריים ורשויות מקומיות, לקבוע יעד לייצוג הולם למי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה, ולתת להם ייצוג הולם בקרב העובדים בכלל המשרות והדרגים. החוק חוקק בכנסת בשנת 2011 על ידי חבר הכנסת לשעבר אופיר אקוניס, אשר מקיים כרגע כקונסול הכללי של ישראל ביו יורק. אני אגיד לכם, באותה התקופה ב-2011 הייתי עיתונאות וכולנו שמחנו, סוף סוף יש חוק לייצוג הולם ליוצאי אתיופיה. אני סיקרתי, ראיינתי בטלוויזיה את חבר הכנסת לשעבר, את אופיר אקוניס, וכבר כמה שנים עבור? 14 שנה – בואו נראה את התוצאה.

הדיון הקודם בוועדה התקיים בראשות חבר הכנסת עודד פורר לפני שנתיים ב-13 במרץ 2023. בדיון זה דווחו נתוני העסקה לשנים 2019-2021. קיימת חשיבות רבה בקיום ישיבות אלה, במעקב אחרי נתוני התעסוקה בעיקר עבור הדור הצעיר מבני העדה. כאשר הם רואים את בני עדתם עובדים בתפקידים בכירים, זה גורם להם להבין שגם הם יכולים לשאוף גבוה וגם הם יכולים להצליח בחיים. בישיבה זו נתמקד בדיווחים לשנים 2022-2023. לקראת הכנת הדיון התגלו אי דיוקים בדיווחים שנמסרו על ידי רשות החברות הממשלתיות, וזה פורסם באתר הכנסת. חלק מהנתונים השגויים התגלו על ידי החוקרת ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת, וחלק נמסרו במצגת שהועברה על ידי רשות החברות לקראת הדיון הנוכחי.

לפיכך, מתבקשים ברשות החברות לעדכן את המסמך שנמסר לוועדה, בהתאם לחוק, בהתאם לנתונים המדויקים, על מנת שהמסמך הנכון והנתונים המדויקים הם שיופיעו באתר הכנסת בהתאם לחוק. לצערנו הרב, רק היום חלק מהנתונים המדויקים הגיעו, והיינו צריכים לקבל את זה כמה ימים לפני.

היום בבוקר קיבלנו.

כן, זה לא מכבד שהיום בבוקר מקבלים את התיקון. כל מי שצופה באתר הכנסת מקבל מידע שגוי ומטעה. הרבה אנשים נכנסים וצופים. ויש אנשים שעוקבים גם, יש סטודנטים שעושים על זה מחקרים. לכן, אני חושבת שזה לא מכבד אותנו שאנחנו מקבלים רק הבוקר את הנתונים המדויקים.

סך הכול, 32 חברות דיווחו אודות ייצוג הולם לבני העדה האתיופית. מדובר בכל החברות שמחויבות בדיווח. פעם ראשונה מופיע בדוח גם דיווח של חברת רפאל לשנת 2023. ב-15 חברות שיעור יוצאי בני העדה האתיופית הוא נמוך משיעורם באוכלוסייה. ב-6 חברות לא היה בכלל ייצוג ליוצאי העדה האתיופית. בשנת 2022, מתוך 51,221 סך העובדים בחברות הממשלתיות היו 1,157 עובדים בני העדה האתיופית.

התיקון שקיבלנו היום - בשנת 2023, מתוך 52,000, 1,273 עובדים בני העדה האתיופית. לגבי עובדים אקדמיים, בשנת 2022, מתוך 51,296 עובדים, 1,159 עובדים בני העדה האתיופית: 947 עובדים שאינם אקדמיים ו-212 עובדים אקדמיים. בשנת 2023, מתוך 52,107 עובדים, 938 עובדים בני העדה האתיופית: 746 עובדים שאינם אקדמיים ו-183 עובדים אקדמיים. יש ירידה בהשוואה ל-2022.

אלה הנתונים שניתנו לפני התיקון.

מה שיש לנו מראה לנו ב-2022, מה שהיה, ולעומת זה בשנה אחרי זה יש ירידה, גם במספר העובדים הכללי שהם יוצאי אתיופיה וגם בעובדים האקדמיים. אני מסתכלת לפי הנתונים הקודמים שהעבירו לנו. הכול זה מה שהעבירו. בשנה זו היה רק עובד בכיר אחד בן העדה האתיופית. עדיין רוב העובדים שמועסקים אינם אקדמיים. תחשבו, רק אחד. זה פשוט לא יאומן.

באיזו דרגה זה הבכיר הזה?

תכף אילה תפרט.

כן. בחברה לפיתוח עכו ונצרת וחברת חוצה ישראל, במדרשת שדה בוקר, קנט - קרן לביטוח נזקי טבע וחקלאות ותעבורה ימית אשדוד וחיפה – אין בכלל מועסקים מבני העדה האתיופית. תחשבו על זה, 6 חברות, אנחנו לא קיימים שם בכלל. אני חושבת שהם לא שמעו שבכלל עלינו לישראל. שיאני ההעסקה בחברות הממשלתיות הם חברת תומר - יש לה 36 עובדים יוצאי אתיופיה, מתוכם 4 אקדמיים, מתוך סך הכול 703 עובדים; החברה לשירותי איכות הסביבה - יש לה 7 עובדים מתוך 142, אין אקדמיים; קצא"א - יש להם 15 עובדים, מתוכם 3 אקדמיים, כאשר בסך הכול בחברה יש 380 עובדים; שח"מ מקורות - - -

פה רק, מה שאת מדברת עליו זה בעיקר האחוזים, כי אנחנו מדברים על חלק יחסי מהאוכלוסייה, אז פה האחוזים הם גבוהים. פה זה 5.12%, 4.9%. מה שאמרת כרגע.

כן, אבל 4.9% ואין לך אקדמאי.

כן, אני רק אומר, לפחות בהקשר הזה אנחנו צריכים לדבר עכשיו על האיכות.

לכן קראו להם שיאני ההעסקה.

כן.

ביחס לחברות, מתוך 32 החברות, אלה באמת - - -

אפשר לקבל העתק אולי?

זה פורסם.

זה מופיע באתר.

אפשר להביא לך.

יש לנו צילום? לחבר הכנסת לשעבר, שלמה מולה.

אני אשלח לך בוואטסאפ.

לא, לעכשיו.

אני אביא לך, יש לי עותק.

קודם כול, אני מאוד מעריכה שהוא מכבד אותנו בנוכחותו, חבר כנסת לשעבר. נכון, שלמה, היית חבר כנסת באותה תקופה?

כשתהיה לי רשות דיבור אני אדבר. אני הייתי גם בין היוזמים של החוק. תודה.

אוקיי. חברת קצא"א – 15 עובדים, מתוכם 3 אקדמיים, אבל בסך הכול בחברה יש 380 עובדים; מקורות – 16 עובדים, מתוכם 1 אקדמאי; תשתיות אנרגיה – 9 עובדים, 5 אקדמיים; רכבת ישראל – 171 עובדים, מתוכם - - -

זה לא שמישהו מרשות החברות מציג לנו את הדברים האלה?

יש את אילה שתציג את המחקר.

אולי נשמע אותה.

כן. חברת חשמל לישראל – יש 361 עובדים, מתוכם 77 אקדמיים; חברת נמל אשדוד – 40, מתוכם 6 אקדמיים; נתיבי גז טבעי לישראל – 5, כולם אקדמיים. חובת הדיווח חלה על חברות שיש בהן למעלה מ-50 עובדים. הייתה הצעה להגדיל את זה ל-100 עובדים. אני חושבת ש-50 עובדים, אפילו ל-50 לא קיבלנו דיווח כי הם לא היו מחויבים.

אני יכולה להציג.

ברשותך, עוד מעט. החוק לא קבע סנקציות, אכיפה, בקרה וענישה לגבי חברות שלא מדווחות לרשות החברות הממשלתיות על היקפי ההעסקה והייצוג של בני העדה האתיופית. כמו כן, לא קיימת ענישה כלשהי לחברות שלא עומדות ביעד ההעסקה בכלל ולא מעסיקות בכלל. בעקבות הדיון הקודם, פנה יושב-ראש הוועדה הקודם, חבר הכנסת פורר, לכל הגופים שלא עמדו ביעד ההעסקה. חלק מהגופים ענו תשובות ענייניות ואף קיים שיפור בהעסקה, וחלק מהארגונים לא טרחו לענות בכלל. יש את אלה שענו גם לא לעניין. ראיתי את התשובות ואת המכתבים.

רק אני אוסיף ברשותך. בעקבות דוח מבקר המדינה על העניין הזה אני גם כתבתי לכל החברות, שאת חלקן הצגת, וחלקן המועט הגיבו, רובן לא הגיבו ולגמרי התעלמו מהעניין הזה. וגם את אי התגובה העברתי לדוח מבקר המדינה.

יש גופים שענו שהעברת לי, שלומית. יש כאלה שהתשובה שלהם כל כך מגוחכת שאני מרגישה שיש חברות שלא שמעו עלינו בכלל. לא רק את החוק, אלא גם עלינו בכלל. התשובה שלהם הייתה "לא מצאנו".

לא נמצאו מועמדים.

כן. קיימת חשיבות לא רק לעמוד ביעד ההעסקה כפי שמחייב החוק אלא חייבת להיות העסקה איכותית. העסקה במשרות בכירות וניהוליות ולא רק במשרות זוטרות. אנחנו לא מזלזלים בכל משרה ומשרה, אבל לשון החוק מדברת על משרות איכותיות. בדיון זה חשוב לציין ולזכור שלא קיימת חובה בחוק להעסיק עולים חדשים, קיימת הצעת מחליטים אך לא נראה שהיא מיושמת, נבדקת ונאכפת, לגבי העסקת עולים חדשים בחברות הממשלתיות, בתאגידים הציבוריים ובשלטון המקומי. חברים, כאן המקום לציין, לחייב את הפעולות שעל הנהלת רשות החברות הממשלתיות לנקוט בהן לצורך קידום הגיוון התעסוקתי. פרסום קול קורא להשתתפות בקורסי הכשרה – מכל החברות רק 17 חברות השתתפו בקורס. כמה זה חשוב גיוון, שיתכוננו או שיקלטו.

התקיימה עבודה משותפת יחד עם סמנכ"לי משאבי אנוש לתיאום ציפיות בגידול וגיוס עובדים, ונקבעו יעדים לגיוון תעסוקתי בתוכניות העבודה לשנים 2023-2024. זה יעד שלהם, זה נשמע טוב, אבל הדיון שלנו מתקיים על שנים 2022-2023. הרשות קבעה יעדים בתחום הגיוון כחלק מיעדי החברה שעל בסיסם מתוגמלים הבכירים בחברות. זאת אומרת, חברה שקולטת תקבל תגמול, אבל לא ראינו את זה. הרשות מקיימת ימי עיון ושיתופי פעולה עם גורמים ממשלתיים ואזרחיים לקידום תהליכים רוחביים לקידום גיוון תעסוקתי לכלל אוכלוסיות הגיוון. חבריי, אנחנו מוכנים לשמוע, אבל לפי מה שאני רואה, הפער בין החוק ליישום שלו ענק. אפילו, אני מדגישה, יש רגרסיה, ובמיוחד כשמדובר באקדמיים. נשמע את אילה, בבקשה.

שלום. אני אילה אליהו, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. התבקשנו על ידי הוועדה, גבירתי כבוד יושבת-הראש, להציג את עיקר הדיווח של רשות החברות. אני לא אחזור על עיקרי הדברים שכבר ציינה גבירתי, אני אדגיש כמה נקודות עיקריות. אני באמת אציין, כפי שציינת, שהסתמכנו על הדיווח, והיו בו לא מעט אי דיוקים. חלקם תוקנו, חלקם עוד הבוקר. זה בהחלט היה מאתגר. אני גם אציין שהדיווח התקבל לשנתיים האחרונות, כאשר החוק מציין שאמורים לדווח פעם בשנה.

הכוונה היא 2022-2023.

הדיווח התקבל רק אחרי שאנחנו תזכרנו, וזה לא כמנגנון שוטף. את יכולה לספר שזה גם בגלל התזכורת שלנו.

מה שאנחנו מקבלים כרגע זה 2022-2023.

כן.

שזה שנה וחצי אחורה, גם כן.

כן. אני עכשיו אתמקד בשנת 2023. רוב הנתונים הם די דומים. הצבענו במסמך במקומות שהיו בהם פערים משמעותיים. אם נסתכל על הדיווחים של כלל העובדים בכלל החברות, באמת דיווחו 32 חברות, שזה כל החברות שמחויבות בדיווח. בכל החברות האלה עבדו בשנת 2023 52,181 עובדים, מתוכם 1,273 עובדים יוצאי אתיופיה, שזה 2.44%. עכשיו, לפי הדיווח של רשות החברות, רוב החברות קבעו לעצמן יעדים, יעדים לכל חברה לייצוג הולם לקבוצות גיוון, אבל לא מסרו נו מה הם היעדים האלה לכל חברה, לכן אנחנו לא יכולים להשוות ליעדים האלה. לכן, אנחנו השווינו לשיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה, שלפי החישוב שלנו הוא 1.81% לסוף שנת 2022.

אני רק אדגיש שהוא יוצא קצת יותר גבוה ממה שחישבו ברשות החברות או מנתונים אחרים שמציגים לפעמים, מפני שאנחנו חישבנו את אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ככל מי שנולד באתיופיה או שאחד מהוריו, אב או אם. כשבדרך כלל משתמשים בנתון של הלמ"ס, רק האב. אבל, בגלל שלשון החוק אומרת שצריך לצאת ייצוג הולם למי שהוא או אחד מהוריו נולד באתיופיה, חשבנו שזה יותר מתאים לחשב את זה ככה, וזה יצא 1.81%. אז אם משווים לשיעור הזה רואים שמתוך כלל העובדים בכלל החברות, שיעור העובדים, 1,273 העובדים יוצאי אתיופיה, הוא באמת גבוה משיעורם באוכלוסייה. אם מסתכלים לאורך השנים - - -

עכשיו, יש הערכה אילולא היינו כן מחשיבים גם מאם? מה הדלתא?

זה כולל אם.

לא, שנייה. היא אמרה שאחד מהוריו, אבל הלמ"ס מתחשב רק באבא. אני שואל מה הדלתא אילולא היינו מחשיבים גם את האמא. האם זה רק 0.2 פער? כי אמרו לי שזה 2%.

לא, זה היה 1.7% בערך במקום 1.81%.

ל-2022.

נכון.

אבל, עכשיו זה - - -

זה יורד?

לא, היא עכשיו הציגה לך, זה עם שניהם.

אוקיי, אז זה כולל את שני ההורים. כלומר, אתם כבר לקחתם בחשבון את זה. אז הפער הוא 0.1 בקירוב.

כן, השתמשנו בנתוני הלמ"ס פשוט עם חישוב טיפה שונה.

הבנתי.

אם מסתכלים לאורך השנים רואים עלייה בשיעור הייצוג של יוצאי אתיופיה בחברות, כאשר בשנת 2023 זה היה 2.44% כאמור. אני רק אציין שלאורך השנים זה לא אותו מספר חברות שנכללו בדיווחים. למשל, כפי שציינת, גבירתי, חברת רפאל דיווחה פעם ראשונה בשנת 2023 והיא לא דיווחה בשנים הקודמות. לכן, השיעור הזה שמחושב לאורך השנים מחושב על מספר קצת שונה של חברות בכל שנה.

רק החברות שדיווחו.

כן.

אם יש לי עוד חברות שעכשיו ידווחו אז השיעור יגדל.

נכון.

אוקיי.

אבל, זה בהסתכלות הכללית על כלל העובדים בכלל החברות. אם אנחנו מסתכלים לפי חברה, אז כפי שגבירתי, ציינת, אנחנו רואים שב-17 חברות שיעור העובדים היה גבוה משיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה, וב-15 חברות השיעור היה נמוך.

או שלא היה בכלל.

כן, או שלא היה בכלל, ב-6 מתוכן. אני אציין שב-15 החברות האלה עובדים כרבע מעובדי החברות הממשלתיות. אם נסתכל על סוגיות של העסקה איכותית, כפי שציינה גבירתי יושבת-הראש, לפי החוק צריך לתת ייצוג בכל המשרות והדירוגים. אז אנחנו רואים שיש רק עובד בכיר אחד בכל החברות. לשאלת אדוני, מר יאסו, הם לא ציינו מה התפקיד שלו. אבל, עובדים בכירים, לפי חוק החברות הממשלתיות, זה מנהלי אגפים ומעלה. זו ההגדרה של עובד בכיר.

אנחנו יודעים מי הוא?

אנחנו יודעים שהוא מחברת נת"ע.

איך קוראים לו?

לא, לא להגיד לפרוטוקול.

אוקיי, למה? זה חסוי?

אבל לגלית יש את הנתון הזה, נכון? ציון, יש לכם את הנתון הזה?

לא, אין בעיה. רק בגלל שלא אומרים את התפקיד אז חשבתי להגיד בכיוון ההפוך. מה התפקיד שלו, אנחנו יודעים להגיד?

אנחנו יכולים להגיד שהוא פקיד בכיר, שזה אומר דרג 3 ומעלה.

מה זה במח"ר? באיזו דרגה זה במח"ר?

זה לא במח"ר, זה לא עובדי מדינה.

לא עובדי מדינה?

זה לא עובדי מדינה.

זה חברות ממשלתיות.

עובדי מדינה זה 144, זה עובד בכיר, מנהל אגף בכיר יכול להיות סמנכ"ל, אבל אצלם זה שונה.

זה אומר שהראשון זה מנכ"ל, השני זה סמנכ"ל והשלישי זה מנהל אגף. זה מ-3 ומעלה.

מנכ"ל, סמנכ"ל או מנהל אגף בכיר.

אוקיי.

אז אני רק אסיים. לעניין העובדים האקדמיים, לפי התיקונים שקיבלנו הבוקר, הנתון המעודכן של מספר העובדים האקדמיים בחברות לשנת 2023 הוא 264 עובדים. לצערי, אני לא יכולה לשלוף פה את הנתון ל-2022 - - -

כי לא שלחו לנו.

לא, קיבלתי את זה הבוקר, אני פשוט לא זוכרת אותו. הנה, ציונה יכולה להגיד.

211.

211 ל-2022?

יש לך את זה.

יש לי את זה, פשוט זה מהבוקר אז אני לא זוכרת.

אבל, אתם לא יכולים לשלוח הבוקר. יש לנו גם דברים אחרים, זה לא יכול להיות שהוועדה שולחת זימון - - -

שלחנו את הזימון הזה לפני המון זמן.

כן, המון זמן, ואז אתם תביאו את זה הבוקר? אני רואה בזה באמת, זה לא חשוב להם. אם זה היה חשוב היו מתכוננים. קיבלתם זימון בזמן והיינו צריכים לקבל את זה.

לפני המון זמן.

וגם היו הטעיות בחומר שפורסם באתר הכנסת. זה לא מכבד, חבר'ה, קחו את זה לתשומת ליבכם.

אני אציין שלא קיבלנו נתונים על מספר העובדים הבכירים והאקדמיים באופן כללי, ולכן אנחנו לא יכולים להשוות את העובדים יוצאי אתיופיה הבכירים או האקדמיים לכלל העובדים, כי פשוט עוד לא קיבלנו את הנתונים. אני כן יכולה להגיד ששיעור הנשים בקרב העובדים בחברות הממשלתיות הוא נמוך. שיעור הנשים יוצאות אתיופיה הוא 12% והוא נמוך יותר משיעור כלל הנשים בקרב העובדים, שהוא 26%.

פחות מחצי.

מבחינת משרות ייעודיות, שזה עוד דבר שצוין בחוק בתור דבר שיכול לעודד ולקדם את הייצוג של יוצאי אתיופיה, בחברות נמסר על 134 משרות ייעודיות, בכלל החברות. זאת ירידה לעומת שנים קודמות. בשנת 2022 דיווחו על - - -

707.

707 משרות ייעודיות. אז אם לסכם, אנחנו רואים שמבחינת סך כול העובדים וייצוג סך כול העובדים בקרב כלל החברות, אנחנו רואים ייצוג שהוא גבוה מהשיעור באוכלוסייה. אבל, אנחנו רואים הבדלים גדולים בין החברות. ומבחינת העסקה איכותית אנחנו עדיין רואים פערים.

אני חושבת שעדיין הגידול, מספר העובדים שגדל, זה בגלל שחברות כמו רפאל הצטרפו עכשיו. שנית, אני חושבת שמשרות ייעודיות זה מאוד מדאיג. זה לא יכול להיות שירד מ-2022 ל-2023.

אני יכולה להתייחס?

אני אשמח להתייחס לפני כן, ברשותך. ראשית, אני חושב שהחברות הממשלתיות צריכות ללמוד מהוועדה הזאת. הייצוג ההולם בוועדה הזאת הוא 100% של חברי הכנסת בכנסת ישראל. צריך אולי באותה מידה ללמוד גם מכאן. ראוי וטוב היה שבאמת עוד חברי כנסת יהיו כאן כי זה מאוד חשוב. אז אני, לפני כמעט שנה, כתבתי בעקבות אי מתן הדיווח ובעקבות הפרסום של דוח מבקר המדינה, שמראה באופן מאוד ברור שחברות ממשלתיות לא עומדות בחוק ייצוג הולם – אני מבקש לשאול כמה וכמה שאלות. אני מבקש לשאול את זה ברצף, תנסו הנציגים לכתוב, ואם לא, אני מוכן לתת לכם את הדף שלי, בסדר?

חברי, חבר הכנסת משה סולומון, לפני שנעבור לשמוע פירוט, יש חברות שלא מעסיקות בכלל. אחת מהן זו חברת חוצה ישראל. הם נמצאים בזום, בואו נשמע אותם.

שימתינו, אני מבקש לשאול שאלות.

כן, בטח.

אני מבקש ככה. קודם כול, אני מבקש לדעת מדוע החברות הממשלתיות או מועצת התאגיד לא קבעו עד היום בכלל את יעד הייצוג ההולם בכל החברות.

שנית, להבין, במידה וחלק מהחברות אכן הציבו יעד, אני מבקש שהיעד יפורסם באתר החברה הממשלתית ושזה יועבר לוועדה תוך חודש מהיום. אני אשמח שהוועדה תעקוב אחרי זה, יחד עם הסבר להגיון שבקביעת היעד. זאת אומרת, זה לא שקובעים יעד וזהו, אלא קבעתם חדש עכשיו – להסביר מה ההיגיון שלו.

ג', אני אשמח לדעת, לפי המסמך של הממ"מ, בפסקה ג' אצלכם יש התייחסות לפער באחוז יוצאי אתיופיה באוכלוסייה לצורך חישוב יעד החישוב ההולם. נראה כי יש לבחון את האפשרות שמדובר ב-2%, מה שאת הערת קודם לכן. אני מבין שהדלתא כרגע זה רק 0.11%, אבל נראה מהדוח שיש פה פער יותר גדול, אילולא היינו מחשבים שני הורים וכן הלאה. לכן, אני אשמח לדעת מה העמדה שלכם, גורמי המקצוע, לגבי מנגנון עמידה ביעדים.

ד', אני מבקש מרשות החברות להבין מה הן הפעולות שבוצעו ומה הפעולות שאתם מתכוונים לבצע מול החברות באופן עקבי. אין בעיה עם ייצוג הולם, הרי זו אחת הבעיות שלנו. ברגע שייכנסו אנשים לתוך השדה של ייצוג הולם, אני מניח שלאט-לאט אנחנו נגדל. גם אם זה יהיה קטן מיחסנו, כל חברה שנכנסת, אני מניח שבמעלה הדרך יזהו את האוצר שיש כאן בייצוג ההולם. אנחנו לא רואים בזה נטל, אנחנו רואים בזה זכות גדולה מאוד. אני מקווה שבאופן כזה נוכל להגדיל את זה.

ה', מדוע רק עובד אחד נחשב בכיר. הסברתם קודם לכן, אבל להבין מדוע זה המצב כעת. אני מבין שבכיר זה מנהל אגף ומעלה – מדוע אנחנו נמצאים במצב הזה. האם זה אומר שהקהילה, בהקשר הזה אני מתכוון לקהילה האתיופית, אבל בכלל, כל הקבוצות של הייצוג ההולם, האם זה אומר שבתוכם אין אנשים ראויים ומתאימים או שמא יש איזושהי הטעיה שאנחנו עדיין חשופים אליה, לצערנו.

ו', האם לרשות החברות יש הסבר לצניחה מ-707 ל-144, מה שאמרת קודם לכן. יש צניחה עצומה מ-2021 ל-2023 במשרות הייעודיות. אני מניח שאם יש משרות ייעודיות אנחנו מאפשרים, הרי כל החוק הזה של ייצוג הולם, בסופו הוא בגלל שהשטח חי, פגוע ונגוע בבורות של הסתכלות סטיגמתית על קבוצות מסוימות. לכן, אנחנו עושים ייצוג הולם, כדי לאפשר להם כרטיס כניסה. אנחנו כמובן מצפים שכל אחד כזה יוכיח את עצמו בעבודה, אבל כרטיס הכניסה הוא מאוד משמעותי. ואם דלת הכניסה ננעלת, מ-707 ב-2021 ל-134 או 144, לפי מה שכתוב לי כאן, ב-2023, זה אומר שאנחנו ממשיכים באותה פרדיגמה של ייחוס או בורות או סטיגמתיות כלפי אוכלוסיות מסוימות.

עוד שתי שאלות. נראה כי החברות שבהן יש משרות ייעודיות גם מצליחות ביעד הייצוג ההולם – כיצד זה בא לידי ביטוי בפעילות רשות החברות. כלומר, אם אנחנו מבינים שחלק מהחברות שכן יש בהן ייצוג הולם, כלומר הם לוקחים את החוק החשוב הזה לתשומת ליבם, זה אומר ששם אנחנו מצליחים להשיג אנשים שעולים במשרות ויש לנו יותר אנשים. המשמעות של זה היא שמשרות ייעודיות מאפשרות פתח. אם כך, איך רשות החברות, וככה אני מבין את התמונה, ואם זה לא נכון תסבירו לי, שאם יש משרות ייעודיות אני מגדיל את פתח הכניסה, זה אומר שאני יכול לקדם אנשים יותר. אם לא פתחת את הדלת אין לי מול מה לבחון. אז אם אכן ההיגיון שלי נכון, תסבירו לי מדוע אנחנו לא מחייבים את החברות האחרות לפתוח את הדלת הזאת, לפתוח את הדלת של המשרות הייעודיות.

שאלה אחרונה, אני מבין שהתקיים קורס הכשרה לממוני וממונות גיוון, וכי הממונים שהשתתפו בקורס בנו תוכנית עבודה לקידום הגיוון בחברה לקראת שנת 2023. אני אשמח לדעת האם אפשר להעביר לוועדה את כלל התוכניות הללו, ולהבין איך הן השפיעו על 2024. 2024 זה מאתגר לכולנו בגלל המלחמה והכול, אבל לפחות מכאן ואילך. תודה.

חברת חוצה ישראל, בואו נשמע.

שלום לכולם. שמי שירלי הדס, אני מנהלת משאבי אנוש בחברת חוצה ישראל. קודם כול, אנחנו שמחים שהזמנתם אותנו היום. לא שמחים על הסיבה של 0 עובדים מהעדה האתיופית, אבל אני כן חושבת שזה יכול לחבר אותנו ולעזור לנו בהמשך, גם בשיתוף הפעולה עם רשות החברות בנושא. אנחנו יחסית חברה קטנה. אנחנו חברה ממשלתית לתשתיות תחבורה. בעצם הגענו לאזור ה-100 עובדים בשנת 2022-2023. אנחנו חברה בצמיחה. מנהלת הגיוס שלנו השתתפה בקורס לממונות גיוון תעסוקתי של רשות החברות, ומשם בעצם קיבלה הרבה מאוד כלים לשילוב אוכלוסיות מגוונות, בין היתר כמובן גם מהעדה האתיופית. היא יצרה קשר עם עמותת "עולים ביחד" וגם עם "למרחק", על מנת לקבל קורות חיים של מועמדים רלוונטיים אקדמיים.

אני אציין שהחברה שלנו, בגלל שאנחנו חברה מנהלת, אנחנו מנהלים פרויקטים תחבורתיים מאוד גדולים בסדר גודל של שני מיליארד שקל בשנה ומפעילים המון קבלנים. החברה עצמה היא חברה יחסית קטנה, היא כמו סוג של מנהלת. היא חברה מנהלת ולכן - - -

אני חושבת, גבירתי, יש לכם 100 עובדים, נכון, ביחס לחברות גדולות זו חברה קטנה, אבל יחד עם זאת הייתם יכולים לקלוט לפחות כמה.

אני מסכימה.

שנית, במכתב - - -

אם בכלל היה ניסיון או בכלל מכירים את החוק.

כן, אני אקריא לכם מהמכתב.

בוודאי שאנחנו מכירים את החוק. בוודאי, כמו שאמרתי - - -

גבירתי, במכתב ששלחתם לוועדה אחרי שיושב-ראש הוועדה הקודם, חבר הכנסת עודד פורר, פנה אליכם, התשובה שלכם ככה – נציין כי לאחרונה קלטנו עובדת בת העדה האתיופית כעובדת זמנית, כאשר קיימת אפשרות לקליטתה כעובדת החברה, ככל שתוכיח את עצמה וככל שתקני החברה יאפשרו זאת. זו התשובה שלכם. מה קרה לאותה עובדת? כבר קלטתם אותה? היא עדיין זמנית? יש לכם משהו להגיד? אני חושבת שהמכתב מדבר בעד עצמו.

אני מנחש שהיא לא שם.

קודם כול, העובדת הזאת היא עובדת מצוינת והיא בעלת תואר שני גם, אני אציין. דיברתם על קריטריונים של איכות. לצערי, אין לנו עדיין תקן לתפקיד הזה, אבל היא עדיין מועסקת במיקור חוץ. אני מאוד מקווה שנוכל בהמשך.

עובדת קבלן.

אנחנו לא חברה גדולה ולכן נושא התקנים הוא מורכב אצלנו. אני מאוד מקווה שנוכל בהמשך כן לקלוט אותה. אבל, אני אגיד עוד פעם, דרך המאמצים שאנחנו עושים, עבדנו עם העמותות האלה – לא פשוט לקבל קורות חיים רלוונטיים לתפקידי הנדסה אזרחית, שזה עיקר התפקידים שאנחנו מגייסים, ואנשים בעלי ניסיון בתחום המשפטי, בתחום הכלכלי. אבל, אנחנו בהחלט עובדים בזה.

איך אתם פועלים?

כמו שציינתי, אנחנו עובדים עם עמותת "עולים ביחד" ומבקשים לקבל קורות חיים לתפקידים האלה. אני אגיד בצער שקשה לנו לקבל קורות חיים. אנחנו כמעט לא מקבלים קורות חיים רלוונטיים.

שלום, שירלי. יש לי שתי שאלות. אני רוצה להבין, סוגיית התקנים, איפה היא חונה? מדוע אין תקן לאותה עובדת? האם 100 העובדים האחרים הם בתקנים ורק היא לא? האם יש עוד חבר'ה שהם בתקנים זמניים?

לא, יש לנו מספר עובדים קטן מאוד במיקור חוץ, שבעצם תפקידם לסייע לנו להשלים - - -

לא שומעים אותך, גבירתי.

אז לשאלתך, יש לנו 100 עובדים שהם עובדי חברה בתפקידים השונים, ויש לנו עוד מספר עובדים קטן במיקור חוץ, ברמת מספר בודדים, שהם נועדו, מסייעים לנו להשלים את המשימות המקצועיות שאנחנו זקוקים להן. אני מאוד אשמח אם נוכל לשלב אותה. היא עובדת מקסימה, איכותית. אבל, שוב, אנחנו חברה לא מאוד גדולה ואני חייבת לשלב אותה בתקן. אני מקווה, יש לנו, דרך אגב, בתכנון מול רשות החברות והאוצר, קליטה של עוד 20 תקנים חדשים.

אז הנה, סגרנו את הפינה.

אני מקווה שיאשרו אותם בסוף השנה או בתחילת השנה הבאה. ואז בהחלט תוכל להיות אופציה טובה.

יש לי שאלה, אתם עובדים עם עמותת "עולים ביחד" – למה רק עמותה אחת?

לא, היא אמרה גם "למרחק".

גם "למרחק", שזה משרד העבודה והרווחה יחד עם הפרויקט שלנו.

כן, אבל למה רק ארגון אחד או עמותה אחת?

אנחנו עובדים גם עם "למרחק" וגם עם "עולים ביחד".

זה שניים. "למרחק" ו"עולים ביחד".

למה לא לפרסם מכרז? למה רק דרך העמותה הזאת?

לא, אני לא חושב שהיא אמרה, היא אמרה שמעבר לדברים הרגילים היא נעזרת גם בהם.

בואו נגיד, לפי התשובה, לפי המכתב שהקראתי, מה שהקראתי זה מה שנשמע אצלכם, ואתם עדיין לא ערוכים. אני אפילו מרגישה שאולי בטעות או במקרה שמעתם על החוק.

לא, ממש לא.

עצם העובדה שהיום אין להם אפילו עובד אחד, אני חושב שזו תעודת עניות. אני חושב שגם החוק מחייב אתכם לדווח, מי שיש לו מעל 50 עובדים. ואתם עוברים על החוק, אני יכולה להגיד את זה. זו פשוט עבירה על החוק. עכשיו הייתי רוצה לשמוע את נציגי רשות החברות הממשלתיות, גלית.

[הצגת מצגת]

אני רק אומר, גבירתי יושבת-הראש, אנחנו נמצאות כאן אני וציונה סנאי, שהיא מנהלת תחום בכיר שכר והיא באמת אחראית על כוח האדם והשכר בחברות הממשלתיות. היא תכף תציג את הנתונים שלנו. אנחנו כן גאים בהתקדמות של החברות הממשלתיות - - -

אז למה היא לא בכירה שנייה, לא הבנתי. יש לנו עוד בכירה.

היא בכירה.

היא מנהלת אגף? הנה, אפשר לקדם אותה עכשיו, סגרנו עניין.

לא, היא מנהלת תחום בכיר ברשות החברות, במדינה.

זו נציבות שירות המדינה.

היא בהחלט בכירה אצלנו ברשות.

אמרת שיש התקדמות.

כן, יש התקדמות משמעותית. אנחנו נמצאים במצב, גם מבחינה מספרית הייצוג ההולם הוא מעל הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית באוכלוסייה. אני חושבת שכרגע ההתקדמות הזאת היא יפה, משמעותית. לעניין ששאל חבר הכנסת סולומון, אנחנו סבורים שיש לבחון את העניין של הייצוג ההולם לפי, ותכף אנחנו נתייחס באופן מפורט לכלל השאלות, אבל לפי המוצא של האב. כך נקבע וכך אנחנו גם פועלים. אבל, אנחנו פועלים גם בכמה פעולות מאוד משמעותיות מאוד החברות. אנחנו קושרים את יעדי הבונוסים, יעדי התגמול. החברות הממשלתיות הן חברות עסקיות שבאמת פועלות כחברות מוטות רווח, והן בעצם הגוף הציבורי היחיד כמעט שיש לו בונוס.

אנחנו קושרים את הבונוסים של החברות, החברות העיקריות, יש לנו כמובן את מקורות, חברת חשל, התעשייה האווירית – בחברות העיקריות שיש להן גם בונוסים, בכל חברה כזאת הכנסנו את יעדי הייצוג ההולם. הכנסנו שם את הנושא של ייצוג הולם על מנת לשים את זה בעיקר הפעילות שלהן.

רכבת ישראל בתוך זה?

גם רכבת ישראל, כן, בהחלט. ובכל חברה כזאת אנחנו מכניסים את הנושא הזה לפעילות. כמו שציינה גם קודם הנציגה מחוצה ישראל, אנחנו קיימנו קורס ממוני גיוון על מנת לעודד בחברות את הנושא של הגיוון התעסוקתי. אנחנו חושבים שיש לזה חשיבות מאוד גדולה.

זה עזר?

אנחנו חשובים שכן. קודם כול, אנחנו חושבים שצריך לפעול בשני צירים עיקריים. גם בנושא של העלאת מודעות על מנת - - -

אבל, העלאת המודעות פה – רק 17 חברות השתתפו מתוך 32.

נכון, ופעלנו בנושא הזה. הבאנו את החברות על מנת שיהיו להן נציגים.

זאת אומרת, רק 50%. תקשיבי, החוק הזה קיים מ-2011. במשך 14 שנים חצי מהחברות השתתפו.

אני נמצאת ברשות שנתיים, ויחד - - -

הייתה בשלטון המקומי.

נכון, קודם הייתי סמנכ"לית בשלטון המקומי, וגם שם פעלתי באופן מאוד משמעותי על מנת לקדם את הנושא הזה, כי הוא באמת חשוב לי ברמה האישית. כשהגעתי לרשות החברות אמרתי שזה נושא שצריך גם לפעול בו על מנת להעלות את המודעות, לרכב את הנושא הזה. יצרנו את הקורס על מנת להביא את החברות וכדי לייצר באמת מודעות באפיק אחד. וגם בצד השני לייצר אכיפה. לחברות שלא פועלות אנחנו באמת מייצרים להם גם מנועים של אכיפה, כרגולטור. ובאמת כמו שאמרתי קודם - - -

הדגש הוא רק על הייצוג או גם על משרות איכות?

גם על משרות איכות. אני אומרת, בהקשר הזה, חברת הכנסת - - -

איך את יכולה למדוד את זה?

שזה לא מספיק.

לא, לא. זה מעבר למספיק. אני חייבת לומר שהקשיים של הרבה מאוד יוצאי אתיופיה כשהם נכנסים לחברות זה שהם חשים את התקרה באופן מאוד בולט.

דבר נוסף, למשל לאחרונה קיבלתי פניית ציבור על בחור שחווה גזענות חמורה באחת החברות, ועוד המנכ"ל שוקל אם הוא צריך לפטר את הבן-אדם השני. זאת אומרת, יש פה כמה צירים. אחד זה הגברת הייצוג, שניים זה המשרות האיכותיות ואיך אתם דואגים שיש, משהו שאני קלטתי – אנחנו תמיד נהיה להם כתובת, אבל אין להם כתובת ברשות החברות. זה שיעורי הבית שאתם צריכים לקחת, שתהיה כתובת נגישה, ציונה. אתמול פנתה אליי מישהי שאומרת לי שהיא ניגשה למכרז, זה היה תפור, לא היה שום סיכוי. יותר מזה, מאיימים עליה, אם היא תעז להגיש הסגה או ערער. כמו גם, אם את זוכרת, שחברת החשמל עשתה את הקפיצה הכי גדולה – היו לוקחים רתכים, רתכים ורתכים, כמו משרדי הממשלה.

כי המנכ"ל שם מצוין.

עובדי עזר, עובדי עזר. והיום זה השתנה. למשל, בחברת החשמל עשו קפיצה אדירה. אבל, אני חושבת שאתם צריכים לעשות עבודת עומק לפילוח. שניים, שתהיה כתובת זמינה לאנשים. שלוש, על הציר של משרות איכותיות ומאבק בגזענות. הרבה פעמים אני שומעת על גזענות.

את זה נשים בסיכום. בואו נראה את המצגת. תציגו את המצגת.

אני רק אוסיף לשאלה של חברת הכנסת - - -

אני רוצה להגיד כמה משפטים אחרונים ואז להעביר לציונה, בסדר? רק בהתייחסות לדברים של חברת הכנסת תמנו שטה, וככה נעבור למצגת ולנתונים. כי באמת ציונה עשתה עבודה מאוד מקיפה גם בנדנוד בלתי פוסק לחברות בשנה הזאת המורכבת מאוד של המלחמה, שהייתה שנה מאוד מורכבת לכל החברות הממשלתיות.

ולכל עם ישראל.

באמת לכל עם ישראל.

בטח.

החברות שלנו עוסקות גם בצד הביטחוני, בכל החברות שלנו עוסקים בתחומים שמשיקים לתחום המלחמתי, אם זה מקורות, חברת חשמל. על כולן המלחמה השפיעה באופן מאוד מקיף. ובכל זאת, זה היה מאוד חשוב לנו - - -

הדיון שלנו היום מתמקד על שנים 2022-2023. המלחמה, נכון, התחילה באוקטובר, אבל אנחנו מדברים על השנתיים האלה. אני רוצה, כדי שנספיק, בואו נראה את המצגות שלכם. אחר כך נדון. וגם יש אנשים שבאו, כמו חבר הכנסת לשעבר, שלמה מולה, חשוב שהוא בא.

אז אני רק אתייחס לדברים החשובים של חברת הכנסת. תראו, לנו מאוד חשוב שקודם כול ייקלטו עובדים מבני העדה האתיופית בחברות ושיהיה לנו ייצוג, ולכן אנחנו מדברים על זה, מנכיחים את זה, מבקשים מהחברות לקלוט את העובדים. ובכל תוכניות העבודה של החברות הממשלתיות מציגים את זה בתור יעד ומבקשים מהחברות הממשלתיות להכניס את זה בתור יעדי החברה. אנחנו כבעלים, יעדי בעלים – זה מופיע בכל היעדים של תוכניות העבודה של החברות הממשלתיות. זה שם.

כן.

זה משהו שהוא מאוד חשוב לנו.

בואו נתקדם.

אם יש איזשהו קושי אנחנו גם נטפל בו.

גלית, אין לנו זמן, אנחנו צריכים לדון על זה ולראות את המצגת.

קודם כול, אני אגיד לעניין הדיווח. דיווח 2022 מדווח בשנת 2023. 2023 זו הייתה שנת המלחמה, ובנוסף לזה גם אנחנו עברנו מערכות וגם עדכנתי את כולם שיש לנו קושי באיסוף הנתונים. לכן, הנתונים עודכנו ידנית, בואו נגיד ככה.

לכן קיבלנו אותם היום בבוקר. אוקיי, בואו נתקדם.

בנוסף לזה, אני רוצה להגיד קודם כול שהחברות הממשלתיות עשו קפיצה מדהימה.

הם לא כל כך עושים טובה.

הם לא אמורים לעשות טובה, אני לא אומרת שהם עושים טובה.

אתה מתייחס לנתונים שקיימים.

להתייחס למה שהיה ומה שהיה לפני כן, כרגע - - -

כשם שמברכים על הרעה מברכים גם על הטובה.

בדיוק. המצב הוא הרבה יותר טוב. חלק מההישגים שנעשו זה בגלל שבשנים האחרונות כן נעשתה עבודה גדולה ברשות. נעשו עבודות, שני סוגי עבודות. אחד, הלכנו פרטנית חברה וחברה והתאמנו לה את החליפה המתאימה. בדקנו האם יש ממונה גיוון, אין ממונה גיוון. בכל החברות דאגנו שיהיה ממונה גיוון. יש חברות שלא היו בהן. ודאגנו שבכל חברה - - -

איך תעבדי עם מישהו שיהיה ממונה גיוון אחרי שאין להם בכלל עובדים שם שהם יוצאי אתיופיה?

אני אומרת, המצב הקיים שהיה בחברה לעומת מה שכרגע נכון להיום, לכל אחד נמדדה החליפה המתאימה לו.

כן, ציונה, מקודם דיברנו על הנתונים. למשל, 6 חברות בכלל לא הגישו, אין להן כלום.

לא, הן הגישו דיווח, יש להן אפס.

אין להן כלום. אבל, חוצה ישראל הם היחידים שהשתתפו אפילו. אז, לכן, אי אפשר להגיד את זה כאילו, את יודעת מה? אני מרגישה לפי הפתיחה שלך שהכול הסתדר ולא צריך ממונה גיוון אפילו.

אני לא אומרת, יש עוד המון עבודה. אבל, בהתאם למצב הקיים שהיה יש שיפור, ואני מברכת על השיפור ואני רוצה - - -

אבל, הקושי, ואני יכולה להתערב איתך רגע, ציונה? אני רואה את המצגת שלכן, הנתונים מזעריים אבל יש עלייה, כפי שאמרת, אבל לצד זאת את יכולה למצוא ש-80% עובדים בחברה אחת מסוימת. לכן, אנחנו כחברי כנסת רוצים לראות את הפילוח. יכול להיות שתהיה חברה שאנחנו נמחא לה כפיים ונראה שבכל החברות האחרות אין.

אז אני אגיד לך על המצב הקיים. בחברות הממשלתיות, רוב המועסקים הם ב-3 חברות ממשלתיות עיקריות; חברת חשמל, תעשייה אווירית ורפאל.

אז זה לא מה שאנחנו רוצים.

לא, לא. העובדים באופן כללי.

רגע, אבל אנחנו המחוקקים ומקבלי ההחלטות ואני אומרת לך, כמה חברות ממשלתיות יש?

32.

אנחנו רוצים ייצוג בכל חברה וחברה.

בסדר, זו העבודה שלהם.

התקדמנו ל-17.

מה זה? זו התקדמות? ציונה, סליחה, 17 זה התקדמות? מ-2011?

ממה שהיה.

סליחה? מ-2011, היום הגענו ל-17.

כמה היה ב-2020, את יודעת להגיד?

הנה, יש לך פה את הנתונים.

לא, כמה חברות.

פעם היו באים עם טבלה כמה יש בכל חברה.

יש לך.

בכנסות הקודמות היו באים עם טבלה כמה יש בכל חברה.

יש, יש, קיבלתי.

בואי, ציונה. בואי נתקדם.

ברשותכם, אני יוצא עכשיו. רק שאלה אחת, העוזרים שלי פה כדי לתת לי את התשובה, אני גם אאזין לך מהדרך, כי אני פשוט חייב להגיע לנשיאות. באמת זה חשוב לי מאוד, לכל מי שנמצא פה זה חשוב מאוד. אז אני רוצה להבין, א' האם נכון, אתן הרי מאוד רוצות ש-32 החברות ייכנסו ויפעלו על פי החוק, נכון? וזה לא קורה ועושים מאמצים. השאלה היא האם שאלת הסנקציות זו שאלה שאנחנו יכולים לדבר עליה, האם יש משהו שאתם יכולים להציע לנו כחברי כנסת לעשות על מנת להתקדם צעד אחד קדימה. אני מניח את זה כשאלה. הדבר השני, בסוף אנחנו מבינים שברמה של הבכירים או לא בכירים, מה שאמרתם קודם, ההנהגה, כלומר משרות איכותיות – אנחנו בירידה.

אקדמיים זה בכלל ירידה.

לא, אין ירידה באקדמיים. ובכירים לא היו.

קודם כול, קחו בחשבון שיש לנו שתי חברות שהופרטו.

אז מחילה שאני הולך, זה לא כי זה לא חשוב לי.

יש לנו שתי חברות שהופרטו, שהיו בהן גם לא מעט עובדים – הדואר ונמל חיפה. אלה שתי חברות גדולות שהופרטו עם לא מעט עובדים.

כן, שאז הם ירדו לך מהנתונים.

נכון, שהם ירדו לנו מהמצבת.

כמה עובדים היו שם?

לא רק ששמרנו על המספרים אלא עלינו במספרים.

לא, כמה עובדים היו בחברות שהופרטו? בנמל חיפה ובדואר ישראל, כמה היו עובדים יוצאי אתיופיה?

אני לא יודעת.

יש שם מספרים גבוהים.

זה שנים קודמות, אני צריכה לבדוק.

אני אשמח שכשיהיה לכם הנתון תעבירו לנו. בואו נתקדם במצגת ונדון. את רואה, ב-2023 שיפור של 85%, נכון?

כן. מאז יציאת החוק יש שיפור.

את יודעת מה מצחיק אותי?

איזו בושה. המועצה להשכלה גבוהה – עובד אחד. עובד אחד.

זה דיון הבא. בואו נתקדם. ציונה, את אומרת 85%, הצלחה. אני אספר לך - - -

לא, לא אמרתי הצלחה, אמרתי שיפור. אני אומרת שאנחנו עדיין צריכים לעבוד.

רגע, ציונה, בואי נתקדם. לפי מה שאת מציגה יש 85% שיפור. פעם באוניברסיטת תל אביב קיבלו סטודנט אחד למשפטים שהוא יוצא אתיופיה. אז דרשנו פה, למה אין יוצאי אתיופיה אלא רק סטודנט אחד. אמרו "לפי הנתונים השנה יש 100% הצלחה" – כמה עוד יש? סטודנט אחד, יש שניים. זה מה שנראה לי ב-85%.

לא, אמרתי גידול. 85% גידול.

אוקיי, בואי נתקדם.

דבר נוסף, במהלך השנים זה קודם וגם החברות עצמן גדלו. מספר החברות גדלו בעניין.

בואי נסתכל, אנחנו דנים בשנים 2022-2023.

אוקיי, מ-2022, שימי לב שיש קפיצה.

כמה קפיצה יש? כמה משרות איכותיות יש ואיזה תפקידים?

יפה, זה הסיפור. במשרות האיכותיות, אין לנו פילוח מה התפקידים. ואני אומרת לכם, כל עוד לא יהיה פילוח אתם יכולים לקחת מאבטחים וגננים ומנהלה וניקיון ומה שאתם לא רוצים.

אני רוצה להתייחס לנושא האיכות.

רגע, שנייה, לפני שאת מתייחסת, כי בסוף אנחנו בתוך עמנו חיים ובתוך המערכות אנחנו גם חיים. אנחנו ראינו, בדיון שערכתי אצלי, ש-80% מעובדי המדינה הם עובדי מנהלה. אני משערת, אני אומרת לך אמיתי, מאינטואיציה, שגם בחברות הממשלתיות המצב הוא כזה.

אוקיי, בואי נתקדם.

אני רוצה כן להתייחס.

אנחנו לא נספיק, יש לנו עוד דיון.

בשלב הראשון, אני ראיתי לנכון וזה מה שאנחנו ראינו ברשות, קודם כול השלב הראשון הוא להגיע למספרים. אחרי שאנחנו נגיע למספרים אנחנו נגיע גם לאיכות. אנחנו לא רואים בזה משהו שהוא לא - - -

זה צריך ללכת ביחד, אין דבר כזה. החוק לא אומר את זה. ציונה, מה שאת אומרת זה לא נכון.

אני אסביר.

לא נכון. אין דבר כזה. החוק אומר, החוק לא אומר ייצוג הולם - - -

כולל במשרות הבכירות, לא רק במספרים.

בדיוק. אני חושבת שקצת התבלבלתן. אולי לא הבנתם מה זה המספר ומה זה איכותיות. זה צריך ללכת ביחד, אין דבר כזה.

אני אסביר. חברה שלא קלטה עובד בכלל מקרב העדה - השלב הראשוני הוא קודם כול לקלוט עובד. וצריך לקלוט עובד - - -

רגע, אבל, ציונה, אנחנו לא בשלב של המספרים. אנחנו לא נגדך. אתם הרגולטור שאמור לפקח על זה. אני אומרת לך, אנחנו בכלל לא בשלב של המספרים. מספיק זמן אני בבית הזה בשביל להגיד לך שהמספרים, אם הם לא היו מעודכנים זו בעיה של רשות החברות בלבד. המספרים ועוד איך היו צריכים להיות. אנחנו יכולים לקבל תירוץ כזה, תירוץ אחר – לא מתקבל על הדעת. אנחנו כבר היינו אמורים להיות עמוק בשלב של האיכות, וסנקציות כלפי חברות שלא לוקחות בני הקהילה. זה לא שני צידי המתרס, אתם אמורים לבצע את כוונת המחוקק.

חברת הכנסת, אני רוצה לומר לכם. קודם כול, הסנקציות - - -

גלית, סליחה.

אני רוצה לומר משהו לגבי האיכות כי שאלתם על זה.

סליחה, אין לנו זמן. יש אורחים שבאו מרחוק כדי לדבר.

רגע, אבל זה משהו חשוב לגבי האיכות.

ציונה, בבקשה, בואי נתקדם במצגת.

רגע, זה משהו חשוב. יש שמונה - - -

סליחה, גלית, אני מצטערת. בואו נתקדם במצגת.

8 דירקטורים.

8 דירקטורים בני העדה.

סליחה.

שזה איכות, והם יושבים בדירקטוריון.

גלית, אני מאוד מצטערת. אני מכירה את הנושא, נחזור לזה. בואו נתקדם במצגת.

אוקיי, אז מה שאנחנו מראים זה מגמה. יש מגמה בשנים האחרונות של עלייה באחוז שיעור יוצאי אתיופיה בחברות הממשלתיות. בנוסף לזה, אנחנו רוצים להגיד שבמהלך השנים האחרונות הטמענו חזון בחברות הממשלתיות – מה אנחנו רואים כרשות ומה החברות הממשלתיות אמורות לראות, בחזון שלנו לגבי ייצוג הולם והכלה. דבר נוסף, עשינו כנס יושבי-ראש בנושא של גיוון תעסוקתי בחברות הממשלתיות.

מי היו יושבי-הראש שהגיעו?

מקודם אמרו, 17 חברות.

יושבי-הראש בכל החברות הממשלתיות.

כמה יושבי-ראש הגיעו? אני לא סתם שואלת, אני רוצה ממש לדעת כמה יושבי-ראש הגיעו ואת מי הם פגשו.

אין בעיה, נעביר לוועדה.

מה, אתן לא זוכרות את הכנס? מעל כמה היו? סדר גודל.

כ-20.

20 יושבי-ראש?

כן.

יפה.

בכנס הזה עשינו הטמעת יעדים בחברות ממשלתיות שבהן יש מודל תגמול תמרוץ, בו הטמענו יעדי גיוון. יעדי גיוון לכל האוכלוסיות הרלוונטיות, שאת זה הצבנו להן כיעד חברה. בנוסף לכך שהצבנו את זה כיעד חברה, לחברות ספציפיות מסוימות גם ביקשנו שיוצג כיעד של משאבי אנוש, בסדר?

אוקיי.

זה חייב להיות משאבי אנוש. אם זה לא יעבור דרך משאבי אנוש - - -

אבל, יש סנקציות - - -

במודל תגמול תמרוץ, הסנקציה שלו זה שבמידה ולא עמדת ביעד לא קיבלת.

היה מקרה כזה?

מודל תגמול תמרוץ זה - - -

לא, זה לא סנקציה, היא אומרת תגמול.

היה?

אז אני מסבירה. מי שלא עמד לא קיבל.

איזו חברה? יש לך דוגמה לזרוק, לתת לנו?

מה הם קיבלו? קודם כול, בואי נשאל מה הגזר שהם קיבלו?

כסף.

כמה כסף?

מודל תגמול תמרוץ של כסף.

לא, לא, לא.

זה שונה.

ציונה, סליחה, כשאת באה ומציגה מודל את צריכה לדעת מה הם מקבלים. אם חברה תקבל עכשיו X תקציב אני רוצה לדעת כמה. 5% תוספת?

זה לא 5% תוספת, זה לבכירים. זה בין משכורת אחת - - -

זה מספר משכורות.

עד ל-4 משכורות.

משכורת אישית?

כן.

למנכ"ל, ליושב-הראש? למי?

לכל הבכירים.

על מה?

על היעדים שלהם. זה לא יעד רק של גיוון. יש יעדי חברה, וכלל היעדים - - -

תמריץ טוב.

בואי נתקדם. חבר הכנסת לשעבר, שלמה מולה.

מי שלא עומד ביעד הגיוון לא מקבל.

זה שוחד, זה לא תגמול.

זה לא שוחד.

לא, זו שיטה נהוגה.

רגע, רגע.

יש חוק, תקיימו את החוק.

בואי ניתן לציונה להשלים. ציונה, תתקדמי.

מודל תגמול תמרוץ זה מודל שקיים בחברות הממשלתיות.

רק לגיוון?

לא, זה מודל לכלל החברות.

אז אם ככה, אנחנו מדברים על גיוון, ציונה.

אבל, אני מסבירה.

משתמשים בזה.

אני משתמשת בזה כיעד בעלים. לי יש פריבילגיה, לנו כרשות יש פריבילגיה להשתמש ולהטמיע יעדי בעלים, שחלק מהיעדים הם יעדי גיוון.

כן, אבל זה אומר שגם אם יש לו 0% יוצאי אתיופיה אבל יש לו אנשים עם מוגבלויות באחוז מאוד גבוה או בני העדה הדרוזית, הוא עדיין יקבל.

זה תלוי.

למה זה תלוי?

כי כמו שהסברתי בהתחלה, לכל חברה אני תופרת את החליפה שלה.

לא, אז אנחנו רוצים - - -

מבחינת יעדי גיוון. לכל חברה.

אז אני חושבת שאסור לתגמל חברה שנותנת ייצוג לאוכלוסיות מסוימות, אבל נעדרת לחלוטין באוכלוסייה מסוימת.

נכון.

נגיד, אם יש בן אדם שהוא מאוד ליברלי או שיש לו ילד עם צרכים מיוחדים, אבל הוא גזען. הוא אומר 0 אתיופים יהיו לי, אבל בסיפור של אנשים עם מוגבלויות והאחרים הוא פתאום בקפיצה אדירה.

זה לא ברמה הזאת.

אז זה צריך להיות ברמה הזאת.

לא, אין לנו עניין של החלה של יעד גיוון מצד אחד לגיוון לצד השני, לכולם אנחנו נותנים את המקום, אוקיי? לכולם אנחנו נותנים את המקום ביעדי גיוון. אבל, כן יש התאמה לכל חברה וחברה.

לא, אז שוב אני אומרת לך, ציונה, את יכולה להיצמד כמה שאת רוצה. הדיונים בכנסת זה לא כדי לעשות "וי", אתם פה גם בתהליך למידה והפקת לקחים וחזרה ועשיית עבודה. אני אומרת לך, לא יהיה אדם שיתוגמל אם יש לו 0% יוצאי אתיופיה, גם אם הוא עומד בכל היעדים האחרים והוא אפילו סופר מצטיין. זה משהו שאתם צריכים לקחת, דווקא כמי שהייתה בוועדה לייצוג הולם.

זו שאלה נכונה, תדעי לך.

בוועדה המיוחדת, היה את אורי יוגב, ואני הייתי בוועדה המיוחדת. אם בסוף לא כולם סביב מדורת השבט אז למה שבן-אדם יקבל?

טוב, בואי נתקדם, ציונה.

גם להפעיל את המקל, לא רק את הגזר.

זה בדיוק מה שחסר פה, החלק של הפיקוח חסר מאוד.

תסיימי, ציונה.

אנחנו עושים את הקורס ממונה גיוון, קורס ממונה שוויון מגדרי.

מה שדובר עליו קודם?

כן. גם היום אנחנו עושים את זה - - -

אוקיי, אז זה דובר כבר, בואי נעבור הלאה. ניתן לאנשים לדבר.

וגם עושים שיתופי פעולה עם המשרדים הרלוונטיים על מנת ליצור בין החברות לבין המשרדים הרלוונטיים שיתופי פעולה.

כן, דובר מקודם על 17 חברות שאמרו.

אני אביא לכם את התלונה על הגזענות, שהמנכ"ל הזה גם ילך הביתה אם הוא לא מטפל בזה.

כן, כן.

פירק אותו מכות, את הבחור. תקשיבי, זה סיפור הזוי. בחור בן הקהילה, עובד רכבת ישראל, בא אליו בחור אחרי שהוא אומר לו לצאת מהחדר שכולם נמצאים, אומר לו "אתה לא תהיה פה", בסוף הוא פשוט מרביץ לו, מכה אותו. והבן-אדם עם רקע של אלימות, אומר לו "תחזור לאתיופיה" ומילים קשות. הנה סאלי פה נמצאת, היא מטפלת בזה חודשים. והמנכ"ל אומר "אנחנו שוקלים". מה אתה שוקל בדיוק? איפה? גם אלים, גם גזען. אני לא מצליחה להבין, איפה הפיקוח של רשות החברות? אני אומרת, הדבר הזה לא יגיע לבית משפט, הוא יטופל אצלכם לפני. ואני אומרת לכם, אחרי זה אתם צריכים לשלוח את זה לכל המנכ"לים, לכל יושבי-הראש, כמקרה בוחן. לא יהיו מצבים כאלה.

אוקיי, עכשיו ניתן לאחרים שבו לתאום את חלקם. חבר הכנסת לשעבר, שלמה מולה. איך אתה רואה את הדברים?

קודם כול, תודה רבה. אני הייתי בין היוזמים של החקיקה הזאת, יחד עם חברי הכנסת ציון פיניאן ואופיר אקוניס. אני זוכר שבמהלך החקיקה משפט המשפטים היה נגד החקיקה בכלל, בגלל שזו העדפה ליוצאי אתיופיה. כשהתקדמנו עם החקיקה, דרך אגב, החוק באמת היה חוק שעבר בקונצנזוס בין האופוזיציה והקואליציה, כמו ארבעה חוקים נוספים שבזמנו העברנו – חוק חג הסיגד, חוק מורשת יהדות אתיופיה, חוק הסלקציה.

זו גם הזדמנות להודות לך כמי שהיה פה חבר כנסת באמת אקטיבי. זה לא מובן מאליו. גם אנחנו כקהילה צריכים לדעת להוקיר את האנשים שלנו שפעלו ופועלים. אני חושבת שהתקופה שלך כחבר כנסת הייתה אחת מהמצוינות. למי שחוקר ובודק את החוקים שאתה הובלת ואת שיתופי הפעולה, זה מדהים. ותודה שאתה כאן איתנו. זו לא תקופה פשוטה, אנחנו גם משתתפים בצערך על לכתה בטרם עת של רעייתך.

תודה רבה. תראו, לגבי החקיקה הזאת, הסיבה שלשמה באתי באמת, כששמעתי מחברת הכנסת צגה שאתם מקיימים דיון היום – היה דיון בנושא הסנקציות, למי שלא יישם את החוק ככתובו וכלשונו, מה עושים. ואז בזמנו, באו אלינו ואמרו במשרד המשפטים, קודם כול ניתן לחברות הממשלתיות במסגרת התקנות שעושים ואז יהיה מנגנון של אכיפה אפקטיבית. כשאני בא אני רואה שזה בסך הכול, גם אפשר להסתכל על הפרוטוקולים, אנחנו דיברנו בעיקר על התפקידים הבכירים. דיברנו על אקדמיים ולא על אנשים שבלאו הכי בלי החקיקה היו נקלטים כעובדים פשוטים. גם צריך עובדים פשוטים, אף אחד לא מעלה על דעתו להיות נגדם. אבל, כשאני מסתכל על הנתונים, לפחות ברפרוף, רק 21% מכלל העובדים ברשויות הממשלתיות הם אקדמיים, זו באמת תעודת עניות למי שהיה צריך לפקח על היישום של החוק הזה.

זאת אומרת, אני הייתי מצפה לפחות ל-60% או 70% או 80% שיהיו אקדמיים, ואז גם בתוך האקדמיים איזה סוג של תפקיד אותו אדם ממלא. יכול להיות אקדמאי, יושב באיזה דרג נמוך ועדיין יגידו שהוא אקדמאי. לכן, החוק לא מיושם כבר 14 שנה. יכול להיות שיש התקדמות. אני מציע להיות אפקטיבי. א', אני נותן לחברי הכנסת הנוכחים כאן – תיקחו את החוק, תייצרו עליו סנקציות, תעשו תקנה על החוק. מאוד פשוט, לא צריך לעבוד הרבה יותר. יש לכם את הנתונים, יש לכם את ההצדקה למה באמת עכשיו צריך להכניס סנקציות ספציפיות על יישום החוק. אחרת, מה יקרה. גם הנכדים שלנו, גם הנינים שלנו ידברו על זה, והחוק כאילו לא קרה לו שום דבר.

לא מספיק, 50 שנה אנחנו בארץ ועדיין תראה כמה מנכ"לים יש לנו.

בסדר, רגע. אני רק אומר, כדאי להתייעל כי המנגנונים בארץ הם מאוד איטיים. גם משרד המשפטים, גם החברות הממשלתיות, גם החברות עצמן, גם התחרויות שיש. אז יכול להיות שחלק מהגזענות זה חלק מהמשחק וכן הלאה. אבל, התפקיד שלנו הוא בעצם לכפות. אני לא רואה, ואני באמת אומר, גם אם ציונה מספרת, ואני מעריך את מה שאת עושה, את רואה מהמקום שממנו את רואה - - -

לא נרפה את ידייך.

אני לא חושב שצריך לשבח או להגיד תודה לרשות החברות הממשלתיות, כמי שחוקק את החוק, אחרי 14 שנה. לא מגיעה לכם שום תודה ושם כלום. עכשיו, אם זה היה קורה באמת 5 או 6 שנים אחרי, הייתי אומר דיינו, יש שינוי. זו נקודה שאני רוצה להבהיר. דבר נוסף, ציונה, דווקא אתם, יוצאי אתיופיה, כשיש לכם הזדמנות להיות בתפקידים מסוימים אני מצפה שאתם תהיו מליצי יושר, ושל החוק. למשל, הקהילה, אני מתאר לעצמי שזה לא פשוט, אבל אני חושב שיכול להיות שהממונים עליכם, מבחינתם זה נוח. יש אדם אחד או שניים - - -

אני מברכת על ההתקדמות, אני לא אומרת שזהו.

אני אומר שדווקא יוצאי אתיופיה שנמצאים במשרדי ממשלה או בחברות הממשלתיות בתפקידים משמעותיים, הם צריכים להיות הרבה יותר תוקפניים. זו רוח החוק.

חזקים, כן.

לצערנו, לא.

אני באמת חושב שאם אנחנו בתקופה שלנו נלחמנו שיהיו לנו אקדמיים יוצאי אתיופיה וההשכלה הגבוהה תהיה הנושא המרכזי שעליו פעלנו, ועכשיו, ברוך השם, יש לנו משכילים, יש לנו אקדמיים וזה טוב, אבל אם אותם אקדמיים לא מגיעים לאותם מקומות שבהם הם צריכים להיות אז לא עשינו כלום. כלומר, מה שלמדו לא שווה שום דבר. זאת אומרת, מי שמחוללים שינוי זה - - -

הקטר לשינוי צריך להיות המדינה, הממשלה, רשות החברות.

אבל, אני רק אומר - - -

לא, אני מסכימה עם הדברים שלך, אני רק אומרת שאם המדינה לא עושה את זה למה שנצפה שלא נחווה תקרה בפרטי.

תראו, למשל, בנתונים שאני רואה, למשל התעשייה האווירית, מתוך 347 יש 82 אקדמיים. קודם כול, זה טוב. זה לא מספיק, אבל זה טוב. היינו רוצים לראות, פרופורציונלית לפחות, שהמגמה הזאת תיושם גם במקומות אחרים, בכלל החברות הממשלתיות.

יש חברות שבכלל אין להן אף אחד.

נכון. אז אני אסכם את הדברים שלי. מה שאני מציע זה כזה דבר. אתם, חברי הכנסת, תניחו תיקון הצעת חוק – סנקציה אפקטיבית הרבה יותר משמעותית. וכל חברה משמעותית שלא מיישמת את החקיקה הזאת - - -

לא תקבל תקציב.

ביטול החופשה השנתית.

לא, אני הייתי נכנס בהם בקיצוץ התקציב שמגיע להם.

חד משמעית.

אני מוכן לשבת עם כל - - -

אנחנו לא יכולים לקצץ תקציב. אתה מבין שאתה לא יכול לקצץ תקציב כי זה פוגע בחברה עצמה וזו חברה ממשלתית.

אני בא ואומר, למשל בחוצה ישראל, היא אמרה שעכשיו הולכים לקבל 21 או 22 תקנים, נכון? זאת אומרת, לאוצר יש יכולת אכיפה הרבה יותר מוגברת בכל מיני דרכים. אני מציע לחשוב.

אתה בונה על האוצר, קודם שיהיו להם יוצאי אתיופיה.

גם. אבל, אני אומר, אני מציע, כמו שאני רואה, ויכול להיות שאני טועה, תיקון חקיקה והכנסת סנקציות אפקטיביות בחוק. גם אם אפילו החוק לא יגיע ליעדו עד הסוף, ואני אומר לך, כל החברות הממשלתיות ירוצו ויקלטו לפי רוח הדברים שאנחנו אומרים.

כן. אז בואו נתקדם. תודה, שלמה. עכשיו נלך לעורכת הדין, בבקשה.

גם החוק 15א זה פלילי, זה לא כמו כולם. הייצוג ההולם של יוצאי אתיופיה הוא פלילי, להבדיל מערבים, דתיים, חילונים.

בואו נתקדם רק, יש לנו 8 דקות לסיים את הדיון.

נעים מאוד, שמי ציקי שטרסברג דיל, מנהלת את היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות. בהמשך לדברים שלכם וגם שלך, אדוני, אני רוצה באמת להציע בזהירות הנדרשת ומבלי שעוד העליתי את זה בפני הגורמים הרלוונטיים גם במשרד וגם ברשות החברות, אבל זו ההזדמנות באמת להציע גם את שיתוף הפעולה, לייצר את תיקון החקיקה בהקשר הזה של לייצר מודל תפיסה, מודל הפעלה ותפיסה שמתייחס לנושא הזה של גיוון תעסוקתי באופן רחב. אתן מדברות על קורס של ממונה גיוון תעסוקתי, שחבל שאנחנו לא מכירים, כי בסופו של דבר אנחנו רוצים להכיר מי הסמכות המקצועית שמפעילה את הקורס.

אתם לא מכירים? משרד המשפטים לא מכירים?

אנחנו לא מכירים את הקורס, לא מכירים את המינוי של הממונים. אם בכל הרשויות יש ממונים של גיוון תעסוקתי.

טוב שיש ועדת עלייה וקליטה.

בהקשר הזה אני רוצה להציע - - -

הייתכן שיד ימין אינה יודעת מה יד שמאל עושה?

בהקשר הזה אני רוצה להציע שיהיה, כמובן בשיתוף פעולה שלנו, מינוי של ממונה גם על מנית גזענות, כדי שנוכל להתייחס גם למקרים כמו שחברת הכנסת תמנו שטה הציפה כאן בדיון הזה. וכדי שנוכל להתייחס לזה ונוכל לאכוף את זה וגם לפקח ולא רק לדווח, אז בסופו של דבר אנחנו נוכל לייצר מנגנון כזה שבעצם אוכף את התפקיד ואת הפעילות של ממונה גיוון תעסוקתי. מי מכשיר אותם.

אבל, שאלה, לפני שאת שואלת אותם – מה אתם עושים כמשרד משפטי?

החלטה 1958 לא מתייחסת, דוח פלמור וכל ההמלצות שלו לא מתייחסות לחברות ממשלתיות ולתאגידים סטטוטוריים. זה דורש שינוי גם של החלטה 1958 - - -

אז בגזרה שאתם עושים. אני רוצה לשמוע, לא שאת מעבירה עליהם ביקורת, אני רוצה שאת תגידי לי מה אתם עושים.

בהקשר של?

בהקשר של ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה.

אז אנחנו קודם כול מעלים כל הזמן מודעות באמצעות הממונים שלנו במשרדי הממשלה, ועובדים בשיתוף פעולה - - -

הממונים רדומים. כמי שיזמה את דוח פלמור והקמת ועדת פלמור, אני אומרת לך משהו - - -

לא, הממונים, זה לא נכון להגיד באופן גורף.

אתם נרדמתם בכל מה שקשור ליוצאי אתיופיה. בארבע השנים האחרונות תרדמת. אין פה אף בן קהילה שזוכר איזה מהלך שמשרד המשפטים עשה. אמי הייתה, הלכה ונגמר. מתי הפעם האחרונה, את יודעת מה? איך אני יודעת שמישהו עושה? שמשרד עושה? הוא פונה לנבחרי הציבור, הוא פונה לנציגי הקהילה. יש פה מנציגי הקהילה, את נפגשת עם דוד יאסו?

כן, עם דוד יאסו היה אחד הממונים שלנו.

סליחה, היא החליפה את אווקה זנה.

לפני ארבעה חודשים.

כן, היא החליפה אותו.

היא היחידה? מה זה?

היא היחידה. לכן, השאלות שלך לא - - -

לא, אני מתכוונת למשרד המשפטים של - - -

בסדר, זה גם בסדר לשאול.

בואו נתקדם.

אני רוצה לדעת מה המשרד עושה.

אבל, היא לא. יש לנו עוד דיון.

רגע, אבל אני רק אסיים את דבריי. בהקשר הזה של היחידה חשוב להגיד - - -

סליחה, סליחה, בואו נסכם. יש לנו חמש דקות.

אני מסכמת.

יש שני דוברים, מסכמים, אחר כך עושים הפסקה ויש לנו עוד דיון.

נכון, אז אני רק אסכם את דבריי בקצרה. כפופים אלינו מכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך למעלה מ-60 ממונים, שהם ממוני גיוון תעסוקתי וממוני מניעת גזענות. בכל מה שקושר למניעת גזענות, אנחנו מכשירים אותם והם מטפלים בתלונות של עובדים מתוך שירות המדינה - - -

אז לי יש עדיין תלונות. אני רוצה להגיד, אנחנו מוצפים. למשל, במשרד החינוך מוצפים בפניות של הורים.

אנחנו על זה לגמרי.

שנייה, כל אחד מאוד אוהב לצייר את העולם ורוד. אני לא מבינה את זה. עכשיו, היחידה היא מאוד יקרה לליבי, אני באמת אומרת.

היחידה דווקא עושה עבודה טובה.

נכון. אני חשבתי שאת נציגת משרד המשפטים, אבל את נציגת היחידה. אני אומרת לכם, תתעוררו. יש התרופפות קשה במשרד הרווחה בהוצאת ילדים מהבית, במשרד החינוך הורים שמרגישים התנכלות, גזענות. אני הייתי רוצה לדעת שהממונים האלה ינגישו את הכתובת לציבור. אי אפשר ככה.

אז אני שמחה לספר לך בנקודה אחת על ההקשר של החינוך, שאנחנו לקראת כניסה למערכת החינוך, עם תוכנית למניעת גזענות בבתי ספר יסודיים, באישור המנכ"ל שלנו ומנכ"ל משרד החינוך.

אבל, זה לא הדיון, חבריי.

אבל, זה לא הדיון. אבל, אני כן רוצה לבקש מרשות החברות לשתף איתו פעולה ולמנות ממונים לגיוון תעסוקתי שאנחנו נכיר את ההכשרה המקצועית, ולמנות בנוסף ממונים על מניעת גזענות. כי בסופו של דבר זה ממשקי עבודה ובסופו של דבר זה שני נושאים שמשיקים אחד לשני בהכרח.

אני מסכימה איתך. אתם צריכים ממונה גזענות.

אבי, יש לנו שתי דקות. יש לנו אחר כך עוד דיון. אותו נושא, אבל נמשיך אותו אחרי ההפסקה.

מנושא לנושא באותו עניין.

אפשר? קודם כול, אני רוצה להודות לך, גבירתי יושבת-ראש הוועדה. יש פה הרבה מאוד דברים שכתבתי, אבל הדגש הוא בקטע של האכיפה. זאת אומרת, אפשר חוק, אפשר לחוקק, אפשר לחשוב הרבה דברים. פשוט צריך לייצר עוגנים נוספים על מנת שהדברים האלה יתבצעו. כי מה שקורה, גם לנציגים האלה יש מעליהם נציגים. הרבה פעמים הם נחסמים ולא מצליחים לעשות הרבה עבודה. אז אני חושב שזה גם חונה אצלכם, חברי הכנסת.

למרות שיש להם מנכ"ל מאוד מחויב.

לא יודע.

מאוד מחויב.

אבל, בסופו של דבר - - -

אגב, שווה להכיר אותו. הוא מאוד מעורב. הדבר הראשון שהוא חיפש זה יועץ בן הקהילה.

אני אומר, הרבה פעמים רוצים לעשות שינויים ולא נותנים לאנשים לעשות שינויים. אני מכיר את זה מהשטח. גם את זה חשוב להגיד. אני פה כדי להעלות מודעות סביב נושא היימנוט. כולנו מכירים. נכון, זה לא נושא הדיון. אפשר לדבר על איכות חיים, אפשר לדבר על משרות, אבל בואו נדבר גם על החיים עצמם. ב-7 באוקטובר היה מחדל. מחדל שכולנו מכירים אותו. אבל, היה עוד מחדל – המחדל של היימנוט קסאו. ילדה יהודייה ישראלית בת העדה האתיופית, שמתחת למוסדות - - -

אבי, דנו על זה שנה שלמה.

אני יודע. אני פה כי אני מודאג.

כן, אבל בוא נתמקד בנושא.

אני מסכים איתך. ואת גם הובלת את זה וגם פנינה ומשה סולומון – אתם עושים עבודה יוצאת מן הכלל. אני פה כדי לחזק. יחד עם זאת, אפשר לדבר על איכות חיים ואפשר לדבר על החיים עצמם. אז יש ילדה שנחטפה וחשוב מאוד להעלות את זה בכל ועדה, בכל דיון, בכל מקום. ואני אלך ועדה-ועדה כדי להעלות את זה.

אבי, אני נואמת פעם בשבוע נאום עליה, ועשינו דיון. ראית הכול. אבל, עכשיו הנושא הוא זה.

קודם כול, תודה ליושבת-ראש הוועדה. תודה על קיום הדיון. מקודם חבר הכנסת משה סולומון ציין שפה יש ייצוג הולם חסר – איפה חברי הכנסת האחרים? למה את העניין הזה מנהלים רק יוצאי אתיופיה, גם כאלו שבאים להשתתף וגם חברי כנסת שלא באים, כאילו זה לא מעניין אותם. אם את חברי הכנסת זה לא מעניין, איך זה יעניין חברות ממשלתיות?

זה לא מעניין אותם, כנראה. אמרת.

זה מה שנאמר מקודם, גם על ידי חבר הכנסת לשעבר שלמה מולה, וגם מה שאמרת – יכול להיות שיהיו סנקציות לגבי הדבר הזה. אנחנו לא רוצים שיכניסו אותנו לחברות כטובה, שיעשו טובה בחסד. לא היינו רוצים באמת שיתייחסו אלינו, שיגידו לנו "אוקיי, אנחנו נכניס אתכם כדי למלא את המשבצת", אלא שיקבלו את כולם שווה בשווה. שוויון הזדמנויות לכולם בלי להפלות. אם יהיה את הדבר הזה אנחנו בכלל לא צריכים את החוק.

יופי, חבריי, אנחנו נסכם. קודם כול, מחויבות לדווח כל שנה לוועדה. הפעם זה קרה אחרי שנתיים. החוק אומר פעם בשנה לדווח לוועדת העלייה והקליטה, זו חובה.

בנוסף, את החומרים המעודכנים קיבלנו הבוקר – לא יכול להיות שאנחנו נקבל נתונים מדויקים בבוקר הוועדה. אתם יודעים שהדיון מתקיים, הוועדה שלחה זימון מזמן והייתם יכולים להיערך לזה. זה מראה שיש זלזול.

יעד לכל חברה – לפרסם את היעד באתר הרשמי של החברה. מה היעד של החברה בנושא ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה. אנחנו רוצים לראות את זה. ופילוח לפני משרות איכותיות. לא שתגידו לנו שיש 300 עובדים אבל אין אחד במשרת ניהול. חשוב לראות משרות איכותיות, ולדווח על זה.

מעקב על אתר הפרסום, משרות ייעודיות. ראינו שיש ירידה משמעותית במשרות ייעודיות על פי נתונים. ב-2022 היו 707, ב-2023 144. חבר'ה, משרות ייעודיות, תראו בכמה הן ירדו. צריך לתקן את זה ולפרסם את המשרות הייעודיות.

העברת תוכנית לרשות החברות לחברות גיוון. גם לפרסם את זה. אנחנו צריכים לדעת אילו חברות קיבלו גיוון אחרי ההדרכה, מה שדיווחתם לנו. ואמרתם ש-20 יושבי-ראש השתתפו – אנחנו רוצים לדעת מי אלה. תשמעו, פה זו ועדה רצינית. אתם באים לכנסת, אי אפשר להגיד ככה. אנחנו צריכים לקבל פירוט, איזה יושב-ראש מאיזו חברה.

שיתוף פעולה בין רשות החברות ליחידה למלחמה בגזענות – באמת אתם עושים עבודה נפלאה. המאבק שלכם. אני זוכרת את כל הפניות בתחילת שנת הלימודים בבית הספר. אני חושבת שפה צריך להיות שיתוף פעולה. מדובר פה בגיוון או ייצוג הולם ואי אפשר לנתק את זה מגזענות, לצערנו. אז שיהיה שיתוף פעולה עם היחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים.

חבריי, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:27.