פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה
02/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 54
מישיבת ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה
יום ראשון, ב' באדר התשפ"ה (02 במרץ 2025), שעה 9:00

הסברה ב"חרבות ברזל"

חברי הוועדה: משה טור פז – היו"ר

גל אילן - מערך ההסברה – מינהלת. בכיר אסטרטגיה והסברה, משרד ראש הממשלה

רוני הרשקוביץ - נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת

גד רחמני - רפרנט מיוחדים, אגף התקציבים, משרד האוצר

איילת הלר - רפרנטית מגזר ציבורי, אג"ת, משרד האוצר

ד"ר יעקב ליבנה - סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית, משרד החוץ

יונתן בראל - מנהל מח' תיאום ותכנון, אגף דיפ"צ, משרד החוץ

אל"ם אביחי אדרעי - ראש תחום תקשורת ערבית, מערך דובר צה"ל, משרד הביטחון

אליאב בטיטו - ראש מטה ההסברה האזרחי

הדס מימון - ראש תחום בכיר, משרד התפוצות

אריאל קצובר - עו"ד, מנהל אגף, לשכת העיתונות הממשלתית

מושיקו מוסקוביץ  - מנכ"ל, עמותת "נחמה והצלה לישראל" 

טרי ניומן - נציג הקונגרס היהודי העולמי

מירי פרנקל-שור

שרה צוובנר
אסף פרידמן

מיכל, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הסברה ב"חרבות ברזל"

בוקר טוב ושלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה של ועדת החוץ והביטחון. אנחנו היום ביום ב' באדר, 2 במרס, יום 513 למלחמה, כאשר 59 חטופים עדיין בעזה. ישיבת הוועדה הזו מתכנסת אחרי הפסקה של יותר משלושה חודשים, בעקבות כניסתם לממשלה של חבר הכנסת אלקין שעמד בראשות הוועדה וגם חבר הכנסת סער שעמד בראשה. בהזדמנות הזו, אני רוצה לומר תודה לחבר הכנסת יולי אדלשטיין, יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, על האמון בהעברת ההובלה של ועדת המשנה אליי.

מטרת הוועדה הזו היא למעשה להיות חיזוק ובקרה של נושא החוץ וההסברה של מדינת ישראל, ובמסגרת הזו נרצה להבין היכן אנחנו עומדים בימים אלה ומה הם האתגרים שעומדים בנושאים החשובים האלה. הישיבה היום תתמקד בנושא ההסברה.

עברתי גם על הישיבות הקודמות שהתקיימו בוועדת המשנה, וראיתי שעלו בהן מספר אתגרים לא פשוטים בנושא של ההסברה של מדינת ישראל. במשך החודשים האחרונים של שנת 2024, חבר הכנסת אלקין עסק באתגרי ההסברה תוך כדי המלחמה, כשאל מול זה עמד נושא של קיצוצים במערך ההסברה לעומת הבטחת תקציב למשרד החוץ, ואני רוצה לשמוע על זה – האם אכן נוסף התקציב שדובר עליו בהסכמים הקואליציוניים בסך 545 מיליון? מי עומד בראשות מערך ההסברה של מדינת ישראל? האם המשמעות שישנם תפקידים חסרים משפיעה? מהם המסרים של ההסברה?

אני מזכיר לכם שפתחנו את הבוקר ממש לפני דקות ספורות עם הודעה על כך שישראל מפסיקה את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, וזאת אחרי שנה וארבעה חודשים, האם הדבר הזה מלווה במעטפת של הסברה מקדימה שמדבררת את הדבר הזה אל מול מדינות העולם ואל מול הארגונים? עוד דבר שראינו בימים האחרונים ולא יכולנו לחמוק ממנו, זה הסרט המצמרר בתוכנית עובדה עם השב מהשבי, אלי שרעבי, וגם שמענו על כך שהוא הוזמן השבוע אל נשיא ארצות הברית ואמור להגיע אליו בימים הקרובים.

אנחנו מבינים עד כמה המציאות התקשורתית הזו, היא מציאות אחרת – ביום חמישי אתה בתוכנית עובדה, וביום שלישי אתה אצל נשיא ארצות הברית, ולכן אני רוצה להבין כיצד ישראל נערכת לדברים האלה. פורום ההסברה הלאומי שהתקיים בעבר – האם הוא מתכנס? מי הם השותפים שלו? וגם איפה נמצאת יהדות התפוצות והקשר איתה? אנחנו נרצה לשמוע על כל אלה ועוד.

מר יעקב ליבנה, אנחנו מכירים אותך מתפקידיך הקודמים במשרד החוץ, והיום אני מבין שנכנסת לתפקידך כסמנכ"ל הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ – נשמח לפתוח איתך ולשמוע כיצד אתה רואה את המצב ואת אתגרי החוץ של ישראל. אני יודע שאתה חדש בתפקידך, וזה דווקא יתרון כי תוכל לתת לנו מספר נקודות בעניין. תודה.

בוקר טוב ותודה לאדוני היושב-ראש. אכן אני חדש בתפקידי, אז הדברים שאני אומר הם כמובן קצת טריים ולא בהכרח מסתכלים אחורה, אבל אנחנו עם הפנים בעיקר קדימה. היושב-ראש הזכיר את הנושא של התקציב המיוחד שאמור להיכנס למשרד החוץ ספציפית לנושא של ההסברה, 545 מיליון שקל, וזה מותנה כמובן באישור תקציב המדינה. אנחנו ממתינים ומקווים שאנחנו נוכל להשתמש בכסף הזה.

כלומר, נכון לעכשיו, אני מבין שהכסף הזה עדיין לא נכנס, ואם יאושר תקציב המדינה בחודש הקרוב כפי שמיועד, אם הממשלה לא נופלת, אז 545 המיליון מיועדים כתוספת לתקציב ההסברה באמצעות משרד החוץ, או באמצעים אחרים?

באמצעות משרד החוץ, זה תקציב שאמור להיכנס אלינו ישירות.

מה קורה עד עכשיו?

כרגע אנחנו עובדים כמו כל משרדי הממשלה בתקציב המשכי עם כל המגבלות שלו. קיבלנו איזשהן החרגות לנושא של ההסברה שמוגדרת כנושא החשוב, האקוטי והדרמטי ביותר. היושב-ראש הזכיר מספר דוגמאות שנוגעות לכך, כמו הנשיא טראמפ ובכלל ביחס למה שמתרחש כרגע, ולכן המשרד הגדיר את הנושא של הסברה כנושא ראשון במעלה היום, ועל כן גם נקבעו התקציבים האלה שהם בסדרי גודל מעבר לתקציבים שעמדו לרשותנו בעבר.

הקושי שיש לנו עדיין, הוא בנושא של כוח אדם, וזה משהו שלא טופל עד כה. נלקחו מאיתנו 120 תקנים כתוצאה מהחלטות עבר, והיום נערכים דיונים גם עם נציבות שירות המדינה וגם עם משרד האוצר, ואנחנו מקווים למצוא פתרונות בהתאם, מכיוון שבסוף אנחנו צריכים ידיים עובדות, כדי לבצע את התוכניות שאנחנו בונים עליהן עכשיו.

מר לבנה, האם אני מבין מדבריך שלאור ההסכם הקואליציוני שמונח גם לפניי, למעשה מתבצע או יתבצע שינוי? אמנם יש שינוי שהוא בעיצומו, אבל כמו שאנחנו שומעים, הוא עדיין לא מתוקנן ולא מתוקצב, ובו משרד החוץ עובר להוביל את מערך ההסברה הלאומי של מדינת ישראל?

משרד החוץ עומד לקבל תקציבים הרבה יותר גבוהים מבעבר, וזה ייתן לנו כלים כדי לעשות דברים שעד היום לא יכולנו לעשות. אנחנו עובדים בתיאום ובתכלול עם שאר הגורמים הרלוונטיים, כמו מערך ההסברה הבינלאומי ואנחנו גם חברים בפורום ההסברה הלאומי.

אני רוצה להתייחס לסוגיה נוספת שהיו"ר הזכיר, וזה נושא יהודי התפוצות שהוא גם תחת אחריותי – אנחנו רואים בסוגיה הזו של יהדות התפוצות כנושא מרכזי בשני היבטים – קודם כל, סביב הנושא של האנטישמיות, כאשר נציגי השגרירויות שלנו ברחבי העולם פועלים כדי לוודא שהקהילות היהודיות לא ייחשפו לאנטישמיות, כמו שאני עשיתי בפולין, וכשזה קורה אז כמובן שאנחנו מגיבים; מצד שני, היהודים בעולם כמובן בחלקם הגדול מתגייסים ומסייעים מאוד, כדי להסביר את מה שקורה.

אני מבין שאתה מוביל את תחום הדיפלומטיה הציבורית – האם יש למשרד ממונה הסברה? האם יש פונקציה מאוישת כזו היום?

מי שאחראי על ההסברה במשרד החוץ, זה עבדך הנאמן.

ויש תחתיך? כי יש לך תפקידים נוספים, שהרי דיפלומטיה ציבורית כוללת שלל דברים. האם ההסברה מקבלת אדם שהוא ממונה הסברה, או שלא?

למעשה, כמעט כל מי שנמצא אצלנו באגף, ויש עשרות אנשים, עושה כך או אחרת בנושא של הסברה, אבל העניין מתוכלל אצלי.

תודה. יונתן, האם אתה רוצה להוסיף? משרד ראש הממשלה?

שלום, שמי גל ואני ממערך ההסברה הלאומי. תפקידי הוא מנהל בכיר אסטרטגיה, ובפועל אני ממלא מקום לראש היחידה.

כלומר, אתה היום ראש ההסברה מטעם משרד ראש הממשלה?

לא, אני לא מינוי.

לא ממלא מקום, אבל בפועל?

כן. אני כרגע נושא בעול, נקרא לזה כך, במשימה החשובה ובזכות להוביל את זה. אני יודע שמתקיימים דיונים במשרד בנוגע לכך, זה גם בהמשך לוועדות קודמות, אבל אין לי מה לעדכן כי זה כמובן לפתחה של הנהלת המשרד.

גל, ברשותך, ב-11 באוקטובר ישב בכיסא הזה מי שהוא היום שר החוץ של מדינת ישראל, גדעון סער, כשבשעתו הוא היה יושב-ראש הוועדה שאמר את המילים הבאות – "עניין ההסברה במהלך המלחמה לא מתנהל בצורה המיטבית", והוא מנה מספר סיבות, כאשר הראשונה שבהן הייתה שאין ראש מערך הסברה מחודש מאי. אני מבין שאז ראש מערך ההסברה התפטר או עזב, ולכן אני שואל – האם העובדה שבשמונה החודשים האחרונים המציאות הזו לא השתנתה, משפיעה על איכות ההסברה של מדינת ישראל בעיניך?

אני אתייחס לפרטים שאני יכול להתייחס אליהם. מבחינת ביצוע, מערך ההסברה הלאומי המשיך לתפקד באותו האופן. זאת אומרת שפורום ההסברה הלאומי התכנס בשבתו כחמ"ל ההסברה הלאומי על בסיס הערכות שוטפות. יש תיאום, יש תכלול, יש פעילות צוות תכנון על בסיס שבועי לגבי קמפיינים ומהלכים משותפים. יושבים פה חברים גם ממשרד החוץ וגם ממשרד התפוצות, ויש כמובן גם גורמים נוספים כמו גם כוחות הביטחון, בטח במלחמה, שבראשם דובר צה"ל. באירועים כמו הרמדאן שהתחלנו בשבוע האחרון, זה גם מול משטרת ישראל ועוד.

בהיבטים של הביצוע, מה שהיה המשיך ולא רק המשיך מכיוון שהאתגרים רק הלכו ועלו. אני חייב לציין, לדוגמה, את מתווה ההשבה והפעימות שתוכללו ונוהלו על ידי מערך ההסברה הלאומי בכל שלב – האירוע הזה נוהל וגם תפקד מבחינת הסברה לאומית בצורה שהיא משביעת רצון.

גל, ברשותך, באותו דיון שציטטתי את הדברים שנאמרו בו ביולי, שר החוץ הנוכחי הזכיר את העובדה שצפויה להיות מערכה בצפון, ולא ברור שאנחנו נערכים לקראתה נכון. שלושה חודשים מאוחר יותר, היא אכן - - - האם אנחנו יכולים היום להסתכל ולומר שמערך ההסברה במשרד ראש הממשלה היה ערוך למערכה בצפון? האם הייתה לכם חבילה מוכנה? האם היו לך את התקנים ואת התקציבים, כדי לעסוק בנושא הזה בצורה ראויה?

מבחינת ההיערכות, התקיים בחודש יוני תרגיל גדול מאוד שהכין את כל המערכת, הייתה תרגולת ברורה מאוד ונערכנו גם לפתיחת מרכז תקשורת צפון. הייתה היערכות והייתה גם פעילות בזמן אמת בעת הלחימה בהיקפים משמעותיים. רק כדי לסבר את האוזן, אנחנו עומדים על כמעט 400 קמפיינים שונים מתחילת המלחמה, ואני מדבר באופן גורף של כל הגורמים, אז התשובה היא כן – הייתה היערכות. אם לומר שהמצב העדכני נכון להיום הוא משביע רצון? אז לא. יש לנו אתגר משמעותי מאוד בהקשר הזה.

כמה חסרים לך? יעקב נקב במספר 120, כמה חסרים אצלכם?

בבסיסו, מערך ההסברה הלאומי, או נכון יותר מטה ההסברה הלאומי שזה גוף הליבה של המערך שמתכלל את מדיניות ההסברה, הוא גוף מטה ומראש הוא מצומצם, אבל בתוך המצומצם הזה חסרים לנו תקנים משמעותיים.

האם משמעותיים זה 10 או 100? שהרי בסוף כל דבר במדינת ישראל הוא מתוקנן, אז בכמה אתה מתוקנן אל מול מה שאתה צריך.

אני צריך לבדוק את המספר המדויק, אבל בפועל אנחנו מספר קטן מאוד ברמת מנהלי הזירות, שאלה למעשה הפונקציות העיקריות אצלנו שמתכללות, כל אחד בזירתו. בפועל, נכון להיום, יש לנו שני מנהלי זירות בלבד.

במקום?

במקום שבמצב מיטבי יהיו - - - אני צריך לבדוק את זה.

מדברים על שמונה זירות או משהו כזה? האם זה סדר הגודל?

לא שמונה זירות, אבל אולי חמש, אבל אני צריך לבדוק את זה.

גל, למי אתה מדווח? מי הוא הממונה הישיר שלך?

המנכ"לית, ממלאת מקום המנכ"ל.

ממלאת מקום המנכ"ל, היא למעשה הממונה. ובתפקיד שלך אל מול המנכ"ל, האם אתה למעשה ראש מערך הסברה לכל דבר ועניין בלי להיות ראש מערך הסברה? אני מנסה להבין.

כמו שציינתי, אין לי מינוי. אני לא פועל היום עם מינוי, אבל בפועל צריך לקבל החלטות ביום-יום.

אז אתה הוא זה שמקבל אותן?

בפועל, זה מתנקז אליי בתיאום עם הנהלת המשרד. ההחלטות מתקבלות על בסיס יומי, וצריך לומר שאנחנו בקשר הדוק גם עם המל"ל שהוא גוף מתכלל מדיניות, אז כך שהדברים מתואמים ואנחנו פועלים בצורה הזו.

האם אתה היית במשרד כשהייתה השרה להסברה? זה היה בזמנך?

אני בארגון במשך 15 שנה.

כלומר, כן.

אני עוד מימי משרד ההסברה והתפוצות דאז.

הבנתי, אבל אנחנו נתמקד במלחמה, ברשותך. ברגע שהשרה שהייתה יצאה, האם משהו כפונקציה ברמה הממשלתית החליף אותה, או שזה הפך להיות דרג של פקידי ציבור?

אני לא אכנס לגורם פוליטי, אבל מבחינה תפקודית, בשעתו משרד ההסברה היה עוד גוף שאנחנו תכללנו מבחינת מדיניות ההסברה.

וברמה הכספית – הוזכר פה הסכום שבהסכמים הקואליציוניים מוקדש לנושא ההסברה אם אכן יעבור התקציב בחודש הקרוב, אז מה עומד לרשותך? מה הוא תקציב יחידת ההסברה שאתה עומד בראשותה?

ככל שזה יאושר, התקציב שלנו ל-2025 הוא 45 מיליון שקלים.

45 מיליון שקלים ל-2025?

נכון, כאשר מתוך התקציב הזה, היה סכום של 45 מיליון שעברו למשרד החוץ כחלק מההסכם הקואליציוני, וככל שתימשך המלחמה, יש גם הסדרה מול הנהלת אגף התקציבים על סכומים נוספים.

על פי מה שראיתי בפרוטוקולים של דיונים קודמים שהתקיימו כאן בוועדה, אני רוצה להבין איך זה משתקף אצלך. בתחילת המלחמה, הוקדש תקציב מיוחד של 90 מיליון שקלים להסברה, ואני מניח שהוא היה אצלכם.

נכון.

30 מיליון בכל חודש בשלושת החודשים הראשונים, אם אני זוכר נכון. לפי הדיווחים כאן בוועדת המשנה, התקציב הזה לא חודש, כך שלמעשה לא היה לך תקציב המשכי לדבר הזה, או שכן?

בשעתו, אגף התקציבים העביר את המאסה התקציבית למערך ההסברה הלאומי, כאשר מערך ההסברה הלאומי הקצה תקציבים גם לשותפים לצורך פעילות שוטפת, שזה כמובן למשרד החוץ ולמשרד התפוצות. אז כן, היה תקציב משמעותי שנוהל אצלנו, ובפועל השינוי שהיושב-ראש דיבר עליו הוא שמשרד החוץ יקבל את עיקר התקציב, ומדובר על סכום נכבד, ואת הפעילות השוטפת הוא כמובן ינהל כזרוע ביצועית.

מה הן התפוקות שאתה יודע לתת בשנת 2025 עם התקציב המיועד של 45 מיליון שקלים? מה תעשה עם זה? האם תוכל לתאר זאת לוועדה?

בהחלט. תכלית פעילותו של מערך ההסברה הלאומי, הוא תיאום ותכלול המסר ההסברתי, כך שיהיה אחיד, ברור ועקבי. בשורה התחתונה – מדיניות הסברה היא לייצר לגיטימציה לפעילות ממשלת ישראל. היות שהתקציבים השוטפים נמצאים אצל משרד החוץ, וטוב שכך, החלק של מערך ההסברה הלאומי הוא ביצירת תשתיות הסברה.

כלומר? מה זה תשתית הסברה.

זאת אומרת הסתכלות על האתגרים קדימה ובניית תשתיות ראויות, כדי שכל הגופים במדינת ישראל יוכלו להתמודד איתם בהתאם. זה נוגע לענייני ניטור, הזמנה וסיכול, כמו גם לענייני פעילות רשתית בהקשר של גיוס נאמני הסברה. היום אנחנו כבר עם יותר מ-10,000 כאלה שאנחנו מפעילים ברחבי העולם.

10,000 נאמני הסברה שהם ישראלים שחיים בתפוצות? יהודים?

לא. כמובן יהודים, אבל לא בדקנו כל אחד ואחד.

מה הוא הפרופיל של אדם כזה?

הם מקבלים משימה יומית שמועברת על ידי המערך, ובקרות מקרה זה יכול להיות מספר משימות, ועל הבסיס הזה הם משתפים או מתייחסים או מדווחים – כל פעם בהתאם למשימה. כך אנחנו למעשה יוצרים פה שליטה אורגנית מבחינת היכולת שלנו להגדיל את התפוצה של המסר.

זה הנטוורקינג של 10,000 איש שאתה מפעיל? שאתם מפעילים כמערך?

שמופעל באמצעות מערך ההסברה הלאומי, אבל לטובת כל הגופים. זה יכול להיות, לדוגמה, תוכן של גורם חיצוני כזה או אחר, אבל הוא משרת את ההסברה הישראלית, אנחנו ניתן לו תגבור באמצעות פעילות רשתית. זה גם יכול להיות תוכן של אחד מהשותפים, כמו משרד ממשלתי כזה או אחר.

האם האנשים האלה הם מתנדבים, או שהם מקבלים שכר, או משהו באמצע?

האנשים האלה הם מתנדבים לחלוטין, אבל יש גם אופרציה שלמעשה מפעילה אותם כל הזמן.

לפי ההסכם הקואליציוני, שר החוץ יוכל לתת הנחיות למחלקה שלכם, אז איך זה יתבצע להבנתך בתצורה החדשה? לפי ההסכם הקואליציוני זה כתוב כך – "שר החוץ יוכל לתת הנחיות למחלקה הבין-לאומית במערך ההסברה הלאומית בכפוף למדיניות - - - ". כלומר, תעבורנה הנחיות ישירות משר החוץ אליך?

זה כתוב שם בהחלטה – בכפוף למדיניות וכו' בתיאום עם ראש הממשלה בהקשר הזה.

כן.

כל הפעילות היא בתיאום. אנחנו יושבים, מתאמים ויודעים מה הולך להיות. לצורך הדוגמה, בסוף השבוע האחרון היה קמפיין בהקשר של הטרגדיה הנוראית של בני משפחת ביבס, אז יש פעילות גם של משרד החוץ וגם של מערך ההסברה הלאומי, וזו דוגמה אחת מיני רבות לפעילות משותפת. זה מתקיים על בסיס תכנון, תכלול ועבודה משותפת בהקשר הזה.

פתחתי בדוגמה של הפסקת הסיוע ההומניטרי – האם אתם נערכתם לדבר הזה הבוקר? האם אתה כמוביל מערך ההסברה הלאומי נערכת להודעה מעין זו שהיום מפסיק הסיוע ההומניטרי, ומה אומרים על זה? האם 10,000 האנשים האלה קיבלו מכם איזשהו מסר?

הם עדיין לא קיבלו, אבל הם יקבלו היום. יהיה לזה גם ביטוי במסרים היומיים שיצאו עוד מעט. אם אדוני מקבל אותם מדי יום, הוא יודע שזה יוצא כל הזמן. מבחינת היערכות, צריך להבין שההסברה בסוף היא תומכת מדיניות, ובהקשר למדיניות הממשלה אנחנו למעשה מייצרים את המעטפת ההסברתית הראויה, כאשר התכלית המיידית היא השגת לגיטימציה. בהקשר הזה, גם כאן באירוע כזה שהוא אירוע מז'ורי לכל דבר ועניין, יהיה תדרוך יומי. יש לנו תדרוך יומי לעיתונות הזרה, וזה מתקיים אצלנו באולפן מערך ההסברה.

שאתה מוביל? מי הדובר?

יש לנו מתדרך, שמו דיויד מנצר והוא עולה מול התקשורת הזרה. למעשה, בעבר זה היה מדי יום, ועכשיו צמצמנו את זה בהתאם לנסיבות, וכאשר יש אירוע הוא עולה ומתדרך. יש לנו גם פעילות משפיענים, קמפיינים וכו'.

אני שוב רק מחדד את הנקודה – האם לאירוע המז'ורי הזה יצרת חבילת היערכות או קיבלת אותה? או שזה קורה רק באופן אחר?

זה תלוי באירוע.

ובאירוע הזה?

בסיטואציה של ההכרזה הזו, לא. לא נערכנו מראש בהקשר הזה, אבל יש פעילות ותהיה פעילות.

קיבלתי. האם יש עוד משהו שאתה רוצה לספר לנו?

אני אגע באופן כללי בתכלית של פעילות מערך ההסברה הלאומי, שהיא לא לקחת את המקום של המשרד ושל גוף הביצוע, אלא לייצר את המעטפת הזו שבסופו של דבר יוצרת את המסר האחיד ואת החתירה לפעילות, בהתאם לתכלית שלה.

בהקשר הזה, השינוי שהולך להיות עם קבלת התקציב אצל משרד החוץ, מבחינתנו הוא מבורך ומחזק לחלוטין את המקום של המערך בהקשר של הגוף המתאם, המתכלל והיוצר את התשתיות, וזה נכון גם לגבי משרד התפוצות. מתחילת הדרך, מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023, הייתה עבודה, וכבר ב-8 באוקטובר הקמנו את חמ"ל המערך. פורום ההסברה הלאומי למעשה יושב בתצורה של חמ"ל מערך ההסברה.

מי מוביל אותו? אני מבין שיש פה שלושה גופים, ועוד רגע נשמע את הדס, אבל מי הוא היום המוביל שלו? אתה?

כן, מערך ההסברה הלאומי.

אתה מוביל את הפורום המתכלל?

נכון.

האם זה ישתנה עוד מעט או שזה אמור להישאר כך?

לא, זה אותו הדבר.

כלומר התקציב יושב אצלם בחוץ, אבל אתה תמשיך להיות הגורם המתכלל?

נכון.

אוקיי. זה מורכב מן הסתם, לא?

לא. אם אתה שואל את דעתי, זו תכלית פעילותו של המערך – לייצר את התיאום ואת התכלול הזה. זאת אומרת שיש פה הרבה גופים שלכל אחד מהם יש נגיעה משמעותית מאוד, בין אם זה דובר צה"ל בהקשרים מלחמתיים, משטרת ישראל בהקשר של הרמדאן שאנחנו נמצאים בו עכשיו ועוד. בהקשר הזה, יש פה צרכים שלא תמיד חופפים בין הגופים השונים, והיצירה של המסר העקבי ושל זרימת המידע על ידי גוף שמתאם ומתכלל, היא חשובה מאוד על ידי הגוף, וכך זה צריך להישאר.

ד"ר ליבנה, האם גם אתם מבינים שהם ממשיכים להוביל? האם זו חלוקת הסמכויות?

להבנתי, ההרכב של פורום ההסברה הלאומי לא השתנה, ואנחנו עובדים באותה תצורה. אני מניח שבשבועות או בחודשים הקרובים, אנחנו נראה איך אנחנו מתאימים את התקציבים עם כוח האדם ועם המציאות ונעשה את זה כמובן בצורה מוסדרת.

מר אילן, אני רוצה לספר לך שכשהייתי פעם מג"ד במילואים, בשלב מסוים קיבלתי יחידה תחת פיקודי שהייתה גדולה ממני פי כמה, והיה לי קשה מאוד לנהל אותה, כי כשאני מנהל גדוד וצריך לפקד על חטיבה, זה שונה ולא מבחינת הסמכויות, אלא מבחינת הגודל. פה אני רואה "פיל" שזה משרד החוץ עם התקציב הגדול, התקנים וכל מה שמלווה את זה, ולך יהיה אתגר לא פשוט לנהל אותו, כשהיום אתה מנהל 5% או 10% מהדבר הגדול הזה. אני רק אומר שיש פה אתגר לא פשוט בעיניי. תודה רבה.

הדס מימון ממשרד התפוצות, בבקשה.

שלום ונעים מאוד. תודה על הוועדה הזו. ניכר שהיושב-ראש מעורה מאוד בפרטים, וזה לא מובן מאליו.

אני רק לומד.

יפה מאוד. אני אפתח ואגיד שההסברה היא לא החלק העיקרי מתוך העשייה של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. יחד עם זאת, עם פרוץ המלחמה, מהר מאוד הסטנו תקציבים וכבר ב-7 באוקטובר עבדנו על קמפיין הסברה בין-לאומי לקהל בין-לאומי בקידום ממומן, שעלה עוד באותו הלילה לאוויר.

מאותו הרגע, המשכנו להסיט תקציבים גדולים מאוד מתקציבי המשרד לטובת פעילות הסברה, ומדובר בעשרות מיליוני שקלים לקמפיינים, למשלחות שיצאו לחוץ-לארץ עם נציגים של חטופים ונרצחים וכו'. תמכנו בחברה האזרחית בעשרות מיליוני שקלים והעברנו כסף לחמ"לים, לארגונים וליזמים שעשו פעולות קריטיות להסברה הישראלית מתוך אותה החברה האזרחית.

איך החלוקה שלכם אל מול משרד ראש הממשלה? מה אתם עושים ומה הם?

אנחנו בממשק מלא איתם ועם משרד החוץ, אנחנו חלק מאותו חמ"ל הסברה לאומי.

אבל יש חלוקת עבודה?

חלוקת העבודה היא שהם מוציאים את המסרים, ואנחנו מסתכלים על המסרים ומתוכם אנחנו בוחרים את אלה שאנחנו יכולים להתמקד בהם יותר.

אבל קהל היעד שלכם הוא בהכרח מסוים, כמו יהדות התפוצות או מישהו אחר?

בגדול, בתחילת המלחמה, אנחנו פשוט התגייסנו למאמץ הלאומי ולא התמקדנו ביהדות התפוצות בכלל. עבדנו על הסברה בין-לאומית, התממשקנו למטרות שקבע מערך ההסברה הלאומי ביחד עם משרד החוץ, תיאמנו בינינו כל הזמן מסרים, קהלים וכו', כמו – אני לוקחת את ניו יורק ואתם לוקחים את וושינגטון, ברמה כזו, וכך זה גם המשיך.

היום, כשהמצב קצת שונה עם התקציבים של משרד החוץ ושל מערך ההסברה - - -

התקציבים התיאורטיים כי הם עדיין לא קיימים.

כן, אז למשרד התפוצות אין למעשה תקציב ייעודי לטובת הסברה.

כלומר, התקציב יושב אצל גל ואצל יעקב ואצלך כלום?

יש תקציב של משרד התפוצות, ואנחנו לקחנו מאותו תקציב זה לטובת פעילות הסברה.

כמה?

באזור ה-70 מיליון שקל.

ב-2024?

כן.

ואתם מייעדים סכום דומה גם ל-2025?

לצערי לא, אין לנו אפשרות.

רציתי להציע לאוצר ולהגיד שיש לכם פה כסף על השולחן.

נשמח לעשות יותר כי יש לנו יכולת לעשות יותר ולנהל ממשקים כאלה של ביצוע, אבל לצערי לא קיבלנו סכומים גבוהים יותר בשביל זה.

האם את יכולה להתמקד בחלוקת העבודה? כמו בכל תחום, אני מבין שקיבלתם משימות או שלקחתם משימות, אז איך הייתה חלוקת העבודה ביניכם ובין מערך ההסברה? אותי לימדו שבעיקרון הגיוני שמשרד התפוצות יפעל מול היהודים בתפוצות, בעוד שמערך ההסברה יפעל מול השאר, ולכן אני שואל האם יש חלוקה כזו או אחרת? איך אתם רואים את החלוקה ביניכם?

משרד התפוצות, בנוסף לנושא של התפוצות, גם אחראי על המאבק באנטישמיות וגם קיבל את הסמכויות בנושא הדה-לגיטימציה, כאשר מדובר בין היתר גם בארגוני הדה-לגיטימציה. היום החלוקה קצת יותר ברורה, כי היום אנחנו ממוקדים לנושא הזה. כבר כמעט שנה רצוף, אנחנו מובילים קמפיין גדול בנושא אונר"א, עובדים עם קמפיינים נוספים ומתמקדים בנושאים נקודתיים שקשורים יותר לנושא הדה-לגיטימציה והמאבק באנטישמיות.

ויהדות התפוצות מקבלת נתח באירוע הזה, או שלא?

לא בהיבטים של הסברה.

אז מי מטפל בה בתוך הסיפור הזה? באחד מהדיונים של הוועדה הזו שטרחתי ללמוד, השר אלקין כמדומני ציין כאן שיהדות התפוצות היא מנוע חזק מאוד שלעתים לא מנוצל בנושא ההסברה. יש לנו כעשרה מיליוני יהודים בעולם, דוברים את השפות שאנחנו לא דוברים ומכירים את התרבות המקומית, ואנחנו לא תמיד יודעים לנצל אותם נכון, אז האם המשרד שלך או משרד ראש הממשלה או מישהו אחר עוסק באותם יהודים?

במהלך המלחמה ביקשו ממני לבוא לאוניברסיטת קולומביה מיד אחרי האירועים הקשים שהם חוו, והתחושה של הסטודנטים שם הייתה שמבחינת ישראל הם לבד. אני לא חבר הכנסת היחיד שהגיע לשם, אבל זו בדיוק החוויה שניסינו למנוע ולתת להם תחושה שמדינת ישראל רואה אותם ברגעיהם הקשים. האם יש מישהו במשרד התפוצות שעוסק בזה? או במשרד אחר?

כן, אני אחדד. משרד התפוצות עובד מול יהדות התפוצות בהפעלה של מחנכים, ביצירת מערכי שיעור ותומך בכל מיני פעילויות חינוכיות שקורות בתפוצות בדברים שהם גם מעבר לשעות הלימודים. בתוך המעטפת הזו, יש גם היבטים של הסברה, אבל לא רק הסברה, אלא המון דברים בשביל לשמר את הקשר עם יהדות התפוצות.

אוקיי, תודה. יעקב, רצית לומר משהו בעניין הזה?

כן, הזכרתי את זה קודם במשפט. כמובן שכל השגרירויות והקונסוליות שלנו בעולם עובדות בצורה הדוקה מאוד עם הקהילות היהודיות. הקונסוליות בארצות הברית, זה למעשה תפקיד מרכזי אצלם גם בימות שגרה, ובוודאי בתקופת מלחמה, כך שבנושא הזה אנחנו עובדים עם הקהילות היהודיות בצורה צמודה מאוד ביום-יום.

תודה. שאלה לשלושת המשרדים שדיברו כאן – האם יש נתונים או תפוקות שאתם יכולים לדבר עליהם? כי עד עכשיו דיברנו על תשומות. האם יש תפוקה שאתם יכולים להתייחס אליה, כשהמשרד מסכם פעילות מתחילת המלחמה? האם אתם יכולים להצביע על תוצרים שהפקתם? יעקב, נתחיל איתך.

אני חושב שכל הפגנות התמיכה שהתרחשו בשנה וחצי האחרונות, כמעט בכל המקומות נעשו בשיתוף פעולה וביחד עם הקהילות היהודיות גם בצפון אמריקה, גם באירופה ובכל מקום שבו יש קהילות יהודיות.

אני עובר רגע לתחום אחר – הרשתות החברתיות. אנחנו פועלים ברשתות החברתיות בלי הפסק 24/7 גם מפה במטה משרד החוץ, וזאת בחמש שפות עיקריות חוץ מאנגלית – צרפתית, ספרדית, רוסית, ערבית ופרסית.

מעבר לזה ולא פחות חשוב, כל אחת מהנציגויות שלנו ברחבי העולם עובדת בשפת המקום, וכשאני אומר שפה, זה לא רק השפה בהקשר הלינגוויסטי, אלא גם השפה התרבותית והרלוונטיות המקומית מול אין-ספור אנשי קשר שיש לנו, אם זה בממשלה ואם בפרלמנטים וכו', וגם ברשתות החברתיות.

יעקב, האם יש איזשהם מספרים שמשרד החוץ יודע להציג בהקשר הזה?

יש הרבה מאוד מספרים, ונוכל להציג אותם בהמשך.

אוקיי, תודה. גל?

מבחינת ביצוע, יש נתונים מספריים כמו, כמה קמפיינים וכמה סרטונים הופקו, לכמה קהל הגענו, כמה חשיפות נוצרו וכו'.

האם יש לכם את המספרים האלה?

כן. אני יכול לומר שהגענו ליותר משבעה מיליארד חשיפות מול קהלי היעד. לגבי נתונים במבט לעומק על צפיות מלאות, באילו קהלים, טרגוטים וכו', נעביר בדיון הבא – אין שום בעיה להתייחס לזה. כל העבודה בדיגיטל היא מן הסתם מדידה. אנחנו גם מבצעים אופטימיזציה תמידית בהקשר של השפעות הקמפיינים, כך שמשהו שפחות עובד, אנחנו מורידים, משנים וכמובן מטרגטים בהתאם.

צריך לומר שמדינת ישראל פועלת בתקציב כללי, שהוא נמוך לאין שיעור מול האתגר ומול הצורך הכללי, וזה משהו שהוא משותף לכל הגורמים. ככל שיהיה יותר תקציב, נגיע ליותר קהלי יעד ותהיה יותר אפקטיביות, כפי שאנחנו רואים בביצועים.

האם אתה יודע להציג את זה? האם אתה יודע להגיד שאם הלכנו על קמפיין טיקטוק בהקשר של אונר"א, אנחנו רואים השפעה? האם יש שינוי עמדות?

טיקטוק מצדיק דיון אחר, ספציפית לגבי הדוגמה הזו, כי זה אירוע מורכב יותר.

כי אנחנו לא פועלים בו?

לא כי אנחנו לא פועלים, אלא כי יש יותר מורכבות בהקשר של העבודה עם הרשת הזו מבחינת המדיניות, אבל בגדול, בכל רשת ניתן להציג נתונים, להראות את הביצועים בהקשר הזה ואת האפקטיביות – כמה שיתפו, הגיבו ואפילו מתי אנשים נטשו את הסרטון ואם זה עבד או לא עבד. הדברים האלה הם מדידים מאוד.

אגב, גם זה סוג של תשומה, כי יש השקעה, יש כמות של אנשים שנכנסו ובסוף יש שינוי עמדה, שהרי בסוף אנחנו רוצים שאנשים ישנו את עמדתם או שלפחות יעדנו אותה, כך שאם נדייק בעניין הזה, אז גם זה סוג של תשומה. זה שהיו שבעה מיליארד חשיפות, זה עוד לא אומר ששיניתי את העמדה.

זו השאלה המורכבת ביותר, והדרך לפצח אותה בהקשר הזה, היא ראשית להתייחס למאקרו. זאת אומרת, האם עדיין מדינת ישראל נהנית מלגיטימציה ביעדי הפעילות; אבל אם מתייחסים למיקרו, זה יותר בבחינת ה- Drill Downבאמצעות סקרים. אין דרך אחרת לבדוק את זה מאשר לסקור את הקהל. ביצענו סקר כזה ממש לאחרונה, וכרגע אנחנו מנתחים את התוצאות. אני יכול לומר שלפעילות הישירה שלנו יש אפקטיביות, ואת זה ראינו גם בסקר האחרון. אין דרך אחרת לבדוק שינוי עמדות, חוץ מבחינה כזו.

ברור. יונתן, אני רואה שאתה רוצה להוסיף?

כן, אני אשמח גם להתייחס לדוגמה של אונר"א. מדידת ההשפעה על דעת הקהל, זה אולי "הגביע הקדוש" של כל עולם הרשתות החברתיות ומי שעוסק בתחום, וכפי שנאמר כאן קשה מאוד למדוד את זה, בטח כשאנחנו עושים קמפיינים ממוקדים בנושא מסוים, שאז המדידה קשה יותר. הוספנו עוד איזשהו אלמנט של מדידה, שאנחנו קוראים לו "גלי תהודה", ואני אתן דוגמה במקרה של אונר"א –

במהלך נובמבר-דצמבר, השתתפנו בקמפיין לקראת כניסתן לתוקף של חקיקות אונר"א במטרה להעביר שני מסרים עיקריים – אחד, אונר"א סיים את תפקידו, הרי אונר"א נגוע מעבר לריפוי; ודבר שני, הסיוע ההומניטרי לא ייפגע בזמנו. הקמפיין הזה לווה גם בשלטי חוצות בניו-יורק אל מול האו"ם, במטרה להגיע גם לאונר"א ולמקבלי ההחלטות באו"ם. הקמפיין הזה גרר גם תגובה רשמית של האו"ם לקמפיין, שלמעשה גרם לנו גם לאיזשהו גל תהודה במידת ההשפעה וגם להרחבת התפוצה כי הצלחנו לגרום לכך שגם מי שעוקב אחרי האו"ם חשוף לביקורת שלנו כלפי אונר"א.

האם גם משרד החוץ עושה סקרי השפעה, כמו שמשרד ראש הממשלה מתאר?

כן, בוודאי. נושא המחקר וסקרי דעת קהל גם איכותניים וגם כמותיים, זה אחד מצירי הפעילות שלנו.

זה גם אחד מהדברים שאנחנו מתכוונים להשקיע בו יותר, עכשיו בהינתן התקציב החדש.

הדס, איך זה אצלכם?

כמו שציינו החברים, באמת יש את המדדים שהם נטו חשיפות, הקלקות, שיתופים ודברים מהסוג הזה, וכמובן שנוכל להעביר פירוט שיורד לעומק ממש. אני מצטרפת למה שיונתן הסביר פה. האפקטים של הקמפיינים או של הפעילות שאנחנו רואים, לפעמים באים לידי ביטוי באמירות, כמו לדוגמה בחודש אוגוסט כשדוברת אונר"א ציינה שהקמפיין ב-Google Ads פוגע בתרומות, ומבחינתי אני יודעת שהצלחנו והמשימה הושלמה. אומנם אנחנו ממשיכים, אבל יש פה איזשהו הישג. פעמים רבות תגובות של יריב או של כלי תקשורת עיקריים לגבי הקמפיינים שלנו, הן אינדיקציה לאפקטיביות.

גם אותנו מטריד איך נדע אם אנחנו עושים טוב וכמה טוב עוד אפשר לעשות, ולכן בימים אלה אנחנו קרובים לסיום של מחקר מקיף שבודק את פעולות ההסברה של מדינת ישראל, ומנסה לפצח ולכמת אפקטיביות. כמובן שנשתף את הכול עם השותפים.

אני מבקש משלושת המשרדים כאן להעביר לקראת הישיבה הבאה את הנתונים שיש לכם, גם בתשומות וגם בתפוקות מבחינת הנושאים שבהם ישראל פעלה מתחילת המלחמה, כמו גם סקרים של עמדות ושינוי בהן לכאן או לכאן, אם יש לכם. אלה שני דברים, וככל שתוכלו להעביר אותם לוועדה לפני הישיבה הבאה, כולל עלויות ומתודולוגיות, זה יהיה נהדר כדי שנבין את הכותרות.

יש כאן מספר אזרחים שחשוב לי מאוד לשמוע אותם, אבל לפני כן אני רוצה לשמוע גם את אביחי אדרעי, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אומנם אני ראש תחום תקשורת ערבית בדובר צה"ל, אבל כאן אני גם נציג המערך באופן כללי. אתן סקירה קצרה על הפעילות שלנו – קודם כול, אם נשים את הדברים על השולחן, יש לנו שלוש מטרות מרכזיות, כשהראשונה שבהן היא חיזוק אמון הציבור הישראלי בצה"ל; לאחר מכן, זו המשימה של לגיטימציה לפעילות צה"ל בדגש על פעילות צה"ל; והשלישית זה לסייע במאמצים להרתעת האויב, וזה התחום שאני יותר נוגע אליו.

אנחנו בנויים על פי קהלי היעד ועל פי ענפים, כשכל ענף מייצג קהל יעד – הענף הישראלי, הערבי והבינלאומי. מעל הכול, יש לנו את האסטרטגיה כי אנחנו לא פועלים בחלל ריק, ודווקא ענף האסטרטגיה הוא האחראי על הקשר עם פורום ההסברה הלאומי. אפשר לקחת דוגמה טובה מאוד מהימים האחרונים של ההיערכות לרמדאן, כשראש ענף האסטרטגיה האמונה על בניית המסרים ועל התיאומים מול כל המשרדים האחרים ישבה אצל גל בדיון ביחד עם כל גופי ההסברה, ובסוף יצא נייר מקיף מאוד עם מסרי העל הלאומיים וחלוקת האחריות בין משטרת ישראל לבין צה"ל.

לצורך הדוגמה בסוגיה מהותית מאוד – מה עושים כשיש אירוע קיצון בהר הבית? אתה יכול להגיד שאירוע קיצון בהר הבית לא קשור לצה"ל בשום צורה שהיא כי אלה ענייני פנים, אבל אם עכשיו אנחנו רוצים להזים שמועה מסוימת, ומה לעשות שהפלטפורמות הדיגיטליות של צה"ל בשפה הערבית הן משמעותיות מאוד בקרב קהל היעד הרלוונטי, אז שמנו לעצמנו מתי נעשה שימוש גם בכלים כאלה, כדי להזים את השמועה – כל הדברים האלה נמצאים בתוך מסמכי התיאום האלה.

אביחי ברשותך, כפי ששאלתי גם קודם את גל – האם אתה נערכת להפסקת הסיוע ההומניטרי היום בבוקר?

ספציפית לאירוע הזה, אנחנו נערכים ברמת חלוקת האחריות. כל אירוע הומניטרי, בהגדרת התיאומים לפני כן, זה בהובלת משרד ראש הממשלה, ולכן ההודעה בבוקר יצאה ממשרד ראש הממשלה ולא מצה"ל.

סליחה שאני מצטט, אבל בסוף אנחנו עוסקים פה בהסברה ובמדיניות חוץ, אבל ראש לשכת ההסברה של חמאס בעזה אמר הבוקר – "ישראל מאשרת מחדש את התעלמותה מהחוקים הבין-לאומיים, מונעת הכנסת תרופות ומזון - - - הפסקת הכנסת הסיוע משמעה החלטת ישראל להרעיב את תושבי הרצועה" וכו'. אז מה היא ההיערכות שלך אל מול הדבר הזה?

אני אגיד שוב שזה אירוע שכולו במגרש המדיני, ולא בכדי הוא נוגע בסוף לכל המשא ומתן על עסקת החטופים, ולכן דווקא לאירוע הזה אנחנו לא נכנסים, אבל לכשנצטרך להיכנס אנחנו ניכנס. לפני מספר דקות ראיתי במסרון סיכום דיון של דובר צה"ל בהקשר הזה, וזה בהובלה מלאה של משרד ראש הממשלה, וזה לא שאנחנו בורחים מהאירוע הזה.

האם אין לך מסרים להעביר לעולם הערבי בהקשר הזה?

יש מסרים שמדינת ישראל רוצה להעביר לעולם הערבי, לאו דווקא צה"ל. נכון שבתזמון הנוכחי, זה יובל על ידי דרג מדיני ולא דרג צבאי. יכול להיות שההחלטה הזו תשתנה בעוד מספר דקות, אבל היא תשתנה על שולחן עגול ובקו חכם בין הגורמים השונים, ואז זה ירד למטה כהחלטה.

נכון מאוד בהקשרים האלה להבחין בין מה שמובל על ידי דרגי צה"ל ומה מובל על ידי הדרג המדיני. אני חושב שעשינו בזה שיפור גדול בחודשים האחרונים וגם תוך כדי המלחמה. קבענו מתי דובר צה"ל עולה להצהרה שמשודרת גם בעולם ככלל וגם בעולם הערבי.

כדי לסבר את האוזן, אומר שמערכות התקשורת הערביות הן דווקא המערכות שמשדרות הכי הרבה את הצהרות דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, בשידור חי שזה אירוע, פלטפורמה או כלי מיוחד שנבנה תוך כדי המלחמה, ועושים בו שימוש כשצריך. בדרג מדיני עושים שימוש בהחלטתו בתדרוך היומי וכו', ואני חושב שדווקא בתוך גורמי המקצוע אנחנו בתיאום גדול מאוד.

אם אני מבין נכון, יש פה נציגי ארבעה גורמים – צה"ל, חוץ, תפוצות ומשרד ראש הממשלה, ואין פה מישהו שהוציא הודעה מקדימה להפסקת הסיוע ההומניטרי.

יצאה הודעה של משרד ראש הממשלה.

שמבצעים את זה, אבל אין פה פעילות הסברתית מקדימה, אם אני מבין נכון.

מה שיצא זו התייחסות של דרג מדיני, וכך זה צריך לצאת בהקשר הזה. בטח ובטח שזה לא לפתחו של צה"ל, כפי שציין פה אביחי, אבל היערכות הסברתית מקדימה במקרה הזה ובאופי ההודעה הזו, לא הייתה – זו החלטה של הדרג המדיני. כרגע אנחנו נערכים ומקיימים את הפעילות, ומן הסתם יצאו המסרים בהתאם.

תודה.

אנחנו בנויים לפי הענפים השונים, ואני חושב שבסך הכול בתוך המלחמה רואים את העשייה. נוכל להעביר את הנתונים שהם מרשימים מאוד גם בקרב הקהל הבין-לאומי וגם בקרב הקהל הערבי. דיברנו קודם על מבחן ה-BDA שמסייע לנו לבחון את עצמנו, יש פעולות מסוימות שהן פעולות שאני מגדיר אותן כפעולות מבצעיות, כשבקצה אתה רוצה להשפיע על תנועה של אדם מנקודה א' לנקודה ב', ואת זה אתה רואה במו עיניך. אם, לצורך הדוגמה, בנינו כלים לזירה הלבנונית, ובסוף נרצה לפנות שכונה או בית, אז יש לך BDA מדויק מאוד.

הסברת המונים או תודעת המונים, זה נושא הרבה יותר מורכב, ואנחנו נעזרים פה רבות גם במשרד החוץ בסקרים שהם עושים ומעבירים אותם תמיד גם לענף הבין-לאומי שלנו בהקשרים האלה. יש דיונים רבים מאוד שירדו לעומקן של זירות מסוימות, כאשר גורמי המקצוע יושבים ביחד ובסוף מפיקים תועלת.

אנחנו פועלים במספר שפות – אנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסית, פרסית וערבית, ובתקווה להיכנס בשבועות הקרובים לעבודה גם בשפה הטורקית בדיגיטל.

אביחי, אילו פערים יש לך? לצה"ל יש תקציב ותקנים, להבדיל מחלק מהמשרדים האחרים, ובכל זאת המשימות הן גדולות. בשנה וארבעת החודשים האחרונים, יש גם שחיקה מסוימת, אז אילו פערים יש בעבודת ההסברה שלך ושל צה"ל?

בסוף, הפערים נוגעים בחלקם לשחיקה או לאנשים או לגיוון של קולות צבאיים ופרצופים. הגדלנו משמעותית את מספר האנשים שמתראיינים בשפות, אבל גם בתוך הדבר הזה, יש לנו תוכנית אסטרטגית שאנחנו פועלים לממש אותה בשנה הקרובה בענף התקשורת הבין-לאומית, כדי לשנות רבים מהדוברים או להרחיב את מעגל הדוברים שלנו בשפות, כדי שיהיו עוד פרצופים באופן יותר מגוון וגם עם יותר נשים וצעירים.

פעמים רבות אני רואה את זה גם על עצמי, כי כשבאו אליי חיילים ואמרו לי לפתוח טיקטוק, הסתכלתי עליהם בפרצוף מוזר מאוד, למרות שחשבון הטיקטוק של צה"ל בערבית הגיע בשבוע שעבר למעל מיליון עוקבים, אבל בהתחלה אמרתי מה לי אדם בן 40 ולטיקטוק, אבל יכול מאוד להיות שאם הייתי מביא לידי אדם צעיר יותר שמדבר ערבית לא פחות טוב ממני ושיהיה פעיל בטיקטוק, אולי היינו מגיעים למעגל רחב יותר של עוקבים. אני נהנה מהפופולריות שלי בעולם הערבי כי אני גם עושה את זה זמן רב מאוד.

אני מתייחס בכוונה לאירוע של היום בבוקר – אם היו אומרים לך להיערך מראש להפסקת הסיוע ההומניטרי לעזה, מה היית עושה? אתה, כדובר מנוסה ורציני, מה היית אומר?

הרמדאן לא שונה מזה - - -

אני שואל לגבי האירוע הספציפי הזה, מה היית עושה כדובר?

בואו נגדיר רגע מה אנחנו רוצים – אנחנו יכולים לקחת את הכתבים למעבר "כרם שלום" ולהראות להם - - - העניין פה הוא הגדרת קהל היעד שיוביל אותנו בהקשר הזה. האם אנחנו רוצים "להתכתב" במירכאות עם חמאס או עם העולם, זה יכול להיות גם בהלימה אחת, אבל יכולים להיות גם מסרים סותרים בהקשר הזה.

יכול להיות שאנחנו מבינים שיש פה אירוע מז'ורי, ניערך מוקדם בבוקר ונוציא את ההודעה הזו בתדרוך או בהצהרת גורם מדיני או צבאי או ביחד באופן משותף, כפי שעשינו פעמים רבות מאוד גם תוך כדי מלחמה, כששלחנו למעבר "כרם שלום" גם גורם עם חליפה וגם גורם עם מדים בתדרוך משותף של דובר צה"ל ומשרד החוץ בהקשרים האלה. אפשר גם להחליט שאנחנו פותחים בקמפיין דיגיטל בהקשר הזה, כדי להסביר שאין רעב ולהציג את הנתונים.

יצא נתון אחרי זה, שיש ברצועה אוכל לשישה חודשים או משהו כזה – האם זו דוגמה של משהו שאפשר היה להיערך אליו?

אפשר, אבל זה שלא עשינו זה לא אומר שאנחנו טועים בהקשר הזה. כל הסיפור הזה הוא חלק ממשהו הרבה יותר רחב של משא ומתן וכו', שאני גם לא בקיא בו וגם לא מוסמך לדבר עליו. אנחנו תמיד יוצאים מנקודת הנחה שכאשר לא עושים משהו, יש פה איזושהי תקלה מסוימת או ששכחנו לעשות, אבל לא בכל מקום שלא עושים משהו זה נובע משכחה, אלא שלפעמים זה גם נובע מהחלטה. בהקשר הזה, אני חושב שיש פה החלטה מסוימת של גורמים שמובילים את זה, וזה בסדר גמור.

בהקשר ההסברתי, חילופי הגברא בצה"ל, בתור אדם שמדבר אל ארצות ערב, האם זה דבר שנתפס כנקודת חוזק או חולשה? איך הדבר הזה?

גם וגם. בסופו של דבר, יש תחקירים ואנחנו נערכים לזה. ראינו פעילות רבה של דובר צה"ל מול הקהל הישראלי או מול הקהל המרכזי בעולמות התחקירים, אבל גם לקהל הבין-לאומי תיווכנו את נושא התחקירים במבט יותר מאקרו ביחד עם גורמים בכירים מאוד בצבא, שתדרכו כתבים בין-לאומיים, וגם בערבית אנחנו בחרנו לקחת את נושא התחקירים כנקודות חוזק, אבל להסתכל גם במבט מפוכח יותר על כל המלחמה מ-7 באוקטובר והשינוי האסטרטגי העמוק שקורה במזרח התיכון. קבענו יעדים, בחרנו תוכנית וירדנו לפעולות.

אז עזיבת רמטכ"ל, זה אירוע שנתפס - - -

תלוי מה. מאז ומתמיד בתעמולה הערבית אפשר לראות מדים של גנרלים רבים מאוד בעולם הערבי עם אותות ניצחון אין-ספור על מלחמות שלא הם ניצחו בהן. אבל תמיד התעמולה הערבית תדע להסביר למה חילופי הגברא, ההתפטרויות והתחקירים הם נקודות חולשה במדינת ישראל. אחרי כן, גם בתחקירי עומק בכתבות שיוצאות מאוחר יותר, לו הייתי יודע כמאמר אויבינו, הם מבינים שדווקא יש פה נקודות חוזק.

תודה, נחזור לזה. משרד האוצר, האם תוכלו לפרט משהו בנושא התקציב? האם המספרים שנקבו פה נכונים או לא נכונים?

שלום, שמי גד רחמני מאגף התקציבים, אני רפרנט של משרד החוץ. באופן כללי לגבי הנושא של תקציבי ההסברה, באמת בניגוד לקיצוצים הרוחביים שהיו בכלל המשרדים, דווקא בתקציבי ההסברה, לרבות תקציבים שפירטו פה חבריי, הייתה עלייה גם בשנה שעברה וגם לגבי שנת 2025. החלוקה משתנה בין הגופים, וזה גם תיעדוף לאומי ושינוי סמכויות, לעיתים. מעבר לזה, אין לי מה להוסיף, למעט אם יש שאלות. המספרים שאמרו עד כה, נשמעו המספרים הנכונים.

לגבי תקציבים שיהיו מכאן ולהבא, בוא נגיד שכשיעבור התקציב, באפריל יהיה פה כסף, אבל כאן בוועדת המשנה הזו, הובעה ביקורת נוקבת על ידי שני יושבי-הראש הקודמים, גם על ידי מי שהוא היום שר החוץ וגם על ידי חבר הכנסת אלקין לגבי מספר דברים, כשהם אמרו שהקצבנו 90 מיליון שקלים בשלושה החודשים הראשונים, ומשם ולהבא למעשה כאילו נגמרה המלחמה – הביקורת הזו נשמעה כלפיכם במשרד האוצר, שלא הקצבתם כסף נוסף להסברה, ואם הכסף הזה היה ניתן, המדינה הייתה עושה עבודה טובה יותר.

מדובר במספר גופים שונים. במשרד החוץ הייתה תוספת תקציב, וזה משתנה בין מערך ההסברה למשרד החוץ, ואם מערך ההסברה הוא גוף שהוא יותר מטה או שהוא גוף שגם מבצע פעולות.

התוספת ב-2024 היא על גבי ה-90 מיליון? של כמה?

שלום, שמי איילת הלר ואני ממשרד האוצר. כן, ניתנה תוספת בנוסף ל-90 מיליון.

של איזה סכום?

בפועל, הביצוע של מערך ההסברה עמד על בין 110 ל-120 מיליון.

בנוסף ל-90 מיליון?

לא, בסך הכול ל-2024.

כלומר, 90 ועוד 30.

חלק מזה גם קשור בסוף 2024 בפניות של אירוע ועדת הכספים, זה היה סדר הגודל.

שוב אני אומר שקודמיי פה בתפקיד אמדו נכון את המצב, כי מתחילים ב-90 מיליון כשזה 30 מיליון לחודש, ואתה עובר ל-30 מיליון לכל תשעת החודשים האחרים, זה אומר שאתה מכווץ פעילות ל-10% או ל-20% ממה שהיית קודם מבחינה תקציבית.

למיטב הבנתי, הייעוד של ה-90 מיליון לא היה בהכרח 30 מיליון לחודש, כי אחרי כן ניתנה תוספת תקציב, וזה כמובן היה בתיעדוף פנימי של משרד ראש הממשלה בהיבט של הקצאת המשאבים.

טוב. גל, האם אתה רוצה להתייחס לזה? אני מבין שאתם עסקתם בעיקר בנושא התקציב הזה.

בהתייחס לסיפא של דבריה, יש גם תקציבים נוספים של סוף 2024 שלא עברו בגלל היבטים בוועדת הכספים, וגם כאן יש פער, אבל בגדול כן, הייתה תוספת על 90 המיליון. אומנם לא 30 מיליון, כפי שהוצג בזמנו לוועדה על ידי ראש המערך דאז, וזה משפיע באופן ישיר על הפעילות כפי שציינתי את זה כאן.

אליאב בטיטו, ראש מטה ההסברה האזרחי, בבקשה.

אהלן, בוקר טוב. מטה ההסברה האזרחי היום, הוא ארגון ההסברה האזרחי הגדול ביותר שאני מכיר בישראל, ואנחנו מדברים על אלפי מתנדבים מכל רחבי העולם, עשרות אלפי פעילים ועשרות אלפי אנשי צוות גם במטה, רובם גם בשכר.

תגיד מספר מילים על ההקמה.

אנחנו קמנו מייד אחרי 7 באוקטובר, כאשר ב-8 באוקטובר המטה כבר הוקם, ב-1 בנובמבר העמותה כבר הייתה רשומה וב-1 בפברואר היא כבר הייתה עם אישור 46.

אתם זריזים, יש פה גופים שמחכים לזה שנים.

לגבי התקציב של המטה, לדעתי אנחנו נסיים את השנה הקרובה עם סדר גודל של ארבעה או חמישה מיליון שקל, כאשר הכול כמובן מתרומות שגייסנו בעצמנו. בתחילת המלחמה משרד התפוצות באמת שלח אותנו לגייס תרומות וביקש שנעשה מצ'ינג, אבל מתחילת המלחמה קיבלנו כ-150,000 תמיכה מהמדינה ובזה זה הסתכם.

אמרו שייצא קול קורא חדש כאשר יסתיים הקול קורא הקודם, באזור חודשים יולי-אוגוסט ותסתיים ההתקשרות, זאת אומרת שהוא יצא באזור ינואר של 2024, ועברה כבר יותר משנה ואין שום דבר חדש באופק לפחות.

האם למי ממשרד הממשלה יש התקשרות באופק?

כן, אצלנו יצא קול קורא ממשרד התפוצות לארגוני החברה האזרחית לתמיכות. היו שני מנגנונים – מנגנון אחד של תמיכות שכול יוזמה יכולה לקבל עד 200,000 שקל; ומנגנון נוסף, דרך מה שהיה החלץ שלנו, Voices Of Israel, ששם זה היה במתכונת של מצ'ינג. אין לנו יכולת לעשות שוב הליך כזה של תמיכות, כמו שציינתי, אין לנו תקציבים ייעודיים להסברה וזה לא משהו שהוא בבסיס התקציב.

משרד רוה"מ, האם אתם מתכוונים לעשות משהו דומה ב-2025?

בהקשר של תמיכות?

כן.

כהחלטה עקרונית בחמ"ל ההסברה הלאומי, עם פרוץ המלחמה, התקבלה החלטה בזמנו שמשרד התפוצות יהיה הציר שלמעשה תומך בחברה האזרחית הישראלית, וכך היה.

אציין שאנחנו עובדים על מיזם חדש של מצ'ינג דרך ארגון "מכבי" וזה אמור להתחיל בחודשים הקרובים.

יעקב, איך זה אצלכם?

כחלק מההיערכות לשנה הקרובה עם התקציבים החדשים שאנחנו מקווים שיגיעו, אנחנו בוחנים מחדש את כל הנושא של הפעילות שלנו וההתקשרויות עם גורמי חברה אזרחית ובהחלט נשמח. אני יודע שגם הייתה פגישה במשרד, שמטה ההסברה האזרחי השתתף בו, כך שאנחנו בהחלט בוחנים את הנושא הזה.

תודה.

זו נקודה טובה קול הקורא הזה עם "מכבי" כי אנחנו שומעים על זה כבר מחודש יולי. למעשה, ברגע שסיימו את ההתקשרות עם קולותיה של ישראל, שמענו שייצא קול קורא חדש, אבל מאז אין חדש תחת השמש, כנראה שמחכים לסיום המלחמה. בסוף, הדרך היחידה לנצח במערכה הזו, זו הטכנולוגיה והיא ברובה נמצאת אצל הגופים האזרחיים כי יש מגבלות שגופים ממשלתיים לא יוכלו לעשות, ולא משנה כמה טובים, מוצלחים וערכיים הם יהיו. בסופו של דבר, יש יתרונות לגופים האזרחיים.

כשאני מדבר על מטה ההסברה האזרחי, הפעילות שלנו מחולקת לארבעה תחומים – חינוך, טכנולוגיה, מדיה ומשפט –

חינוך – בחינוך יצרנו עשרות סדנאות, מערכים, פעילויות גם בישראל וגם בחו"ל. היום אנחנו שולחים נציגים לבתים ברחבי העולם שמסבירים למה מדינת ישראל היא הפתרון ולא הבעיה בעניין הזה של מה שקורה כאן. יצרנו תוכנית חינוכית שפעילה כבר ב-20 קבוצות ברחבי הארץ. מדובר בחבר'ה צעירים, אגב טיקטוק, שפעילים ברשתות החברתיות. את הקבוצות האלו אנחנו מפעילים מתחילת השנה, וכל קבוצה מייצרת מיזם הסברתי שכמובן פונה לרחבי העולם.

טכנולוגיה – פיתחנו כל מיני כלים טכנולוגיים שעוזרים לישראל במערך ההסברה, כמו לדוגמה, ויקיפדיה ששם יש אנטישמיות נוראית וקשה מאוד להתמודד שם, אז פיתחנו כלים שעוזרים לאותם עורכים.

מדיה – כמובן קמפיינים. אם אני מדבר כאן על חשיפות, אז במקרה נכנסתי כאן לפני שהגעתי, והנתונים הם שרק בחודש האחרון כמעט 200 מיליון חשיפות לתכנים שהמטה ייצר, מתוכם כ-70% בארצות הברית, כ-10% באירופה ו-20% גם כאן על ידי ישראלים טובים שעוזרים לנו לשתף את התכנים.

משפט – אנחנו משתפים פעולה עם ארגונים בינלאומיים, ומסייעים לאותם סטודנטים יהודים בתפוצות שחווים אנטישמיות.

בסוף יש יתרונות שרק לגופים האזרחיים יש דרך להתמודד איתם. בהתייחס לאירוע של היום בבוקר, אני יודע שבמטה מתחילת הפסקת האש התחלנו להכין חומרים בהקשר הזה של הסיוע ההומניטרי. החומרים מוכנים ואשמח לשלוח גם לכם אותם.

אתם הכנתם מראש?

הכנו אותם כבר מתחילת הפסקת האש כי זה היה ברור שבשלב מסוים גם זה יגיע, לא צריך להיות גאון גדול. גם כשהתחילה המלחמה ב-7 באוקטובר, כבר ב-8 באוקטובר התחלנו להכין חומרים על המערכה בצפון כי ידענו שגם זה מתישהו יגיע. כך צריך להתנהל, בטח כשאנחנו מנהלים כאן משברים.

אנחנו מדברים כאן על הדרך שבה יש להתמודד עם זה, אבל מה קורה בעולם? אנחנו רואים עלייה של מאות אחוזים במקרים של אנטישמיות. הדס ודאי מכירה את זה הכי טוב מבין כולנו. אנחנו רואים כאן עלייה במקרי רצח, כולל ניסיונות רצח ברחבי העולם. יש שרים שמרבים לטוס לחו"ל, אבל אני לא רואה כאן בדיון הזה אף אחד מהם או אף מנכ"ל משרד – איך זה יכול להיות? בזמן שהם עסוקים בלטוס לחו"ל, אזרחים ישראלים מפחדים היום לטוס לחו"ל. אני מדבר עם בני המשפחה שלי שאומרים לי שהם מפחדים לטוס כי הם רואים מה שקורה בעולם.

אני שומע כאן גם על 10,000 חיילים בצבא האורגני של מערך ההסברה, ואני אומר את זה עם המון הערכה גם אליך גל ברמה האישית, אבל בסוף זה שיש לנו 10,000 חבר'ה בקבוצות ואטסאפ שאומרים להם לשתף חומרים, אם הם לא משתפים, זה לא עוזר.

אותי היה מעניין יותר לשמוע מה הוא האחוז של האנשים שבאמת משתפים את התכנים האלה. כשאנחנו עשינו פרויקטים עם מערך ההסברה הבין-לאומי, לצערי הם לא כל כך הצליחו. יש כאן כבר שמונה חודשים מערך בלי ראש מערך, ורואים את זה בשטח, אין מה לעשות. זו ממש שערעוריה, ולא גל הוא זה שאשם בזה, אבל בסוף זו ההתנהלות.

אם אנחנו מדברים על משבר כוח האדם, אז הנה, יש לי כאן פתרון – תשתמשו בגופים האזרחיים. אנחנו רק מחכים שיפעילו אותנו, ואנחנו מוכנים להיכנס למערכה הזו.

העובדה המדהימה היא שאתם נערכתם למשהו שאנחנו לא נערכנו אליו כמדינה.

שלחתם אותנו לגייס תרומות ולהביא את הכסף ואנחנו גייסנו, כך שעכשיו הממשלה צריכה לעשות את המצ'ינג שהיא התחייבה לו עוד בתחילת המלחמה. תודה.

תודה אליאב. מושיקו מוסקוביץ', בבקשה.

היי, בוקר טוב. אני מנכ"ל עמותת "נחמה והצלה לישראל" שלא עוסקת בהסברה, אבל גם אנחנו נקלענו לנושא הזה, ובשיתוף משפחות מברזיל וממיאמי, הבאנו לפה עד עכשיו כשבע משלחות שהיו גם בכפר עזה, בנובה ובמג'דל שמס. הם הביאו איתם משפיענים גדולים מאוד עם קהלים של שניים או שלושה מיליון ברשתות החברתיות. את מה שהם רואים פה, הם מציגים שם.

לא הבאנו בהכרח אנשים שהם פרו-ישראל, אלא אנשים שהם גם לא יהודים, וזאת בעזרת גברת ספרא שמימנה את כל זה, הביאה אנשים שהם לא בהכרח אוהדי ישראל, הראתה להם את המציאות כמות שהיא ועכשיו הם משקפים אותה ברשתות שלהם.

אגיד איזשהו משפט שנראה לי שמייצג את כולם פה – וולט דיסני אמרו שהעולם שייך למי שמספר את הסיפור טוב יותר, וזה נכון מאוד. אני במקרה מכיר את הפעילות של אליאב שהיא פעילות מדהימה, ואני מסכים עם זה שיש יתרון יחסי גדול מאוד לארגונים האזרחיים כי מה שהוא יכול לעשות, משרד החוץ, ההסברה והתפוצות לא יכולים ולא רשאים לעשות מסיבות רבות. אני חושב שיש יתרון אזרחי, והוא מכיר את היתרונות האזרחיים מול כל מיני גופים שצריכים להיעזר בהם.

אני שוב אומר שאני לא מתעסק רק בהסברה אלא גם בדברים אחרים, אבל גם בהסברה שעשיתי, ראיתי כמה שזה חשוב. יש פה איזשהו ואקום שחייבים לנצל אותו ולהשתמש בו. יש פה ישראלים טובים שיש להם את היתרונות האלו.

תודה מושיקו. אני אומר פה לגופים הממשלתיים שאני מלא הערכה לעשייה שלכם. יעקב, הכניסה שלך תעזור פה להרים את כל האירוע הזה ביחד עם הכספים שמביא השר סער. אומנם זה עדיין לא סיכום, אבל אני באמת חושב שאם יש תחום שיש בו יתרון יחסי לחברה האזרחית, זה התחום הזה. גם לאור מה שגל תיאר פה, מערך המשפיענים ועוד, זה עניין דרמטי.

אגב, אילון לוי שדיבר פה בחודש מרס באחת מהישיבות נקב בשלושה דברים שבעיניו חסרים למדינה – אחד זה חמ"ל לניהול משברים כשכל זה יהיה חלק ממנו; שני, זה צבא דוברים בעולם, ונשמע לי שהתקדמתם בזה; והשלישי זה המענה ליהודי התפוצות. מעניין כמה הנושאים האלה חוזרים על עצמם כאן.

אריאל קצובר, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, שמי אריאל קצובר ואני מלשכת העיתונות הממשלתית. לא צריך להכביר במילים שלע"מ היא הזרוע הרשמית של מדינת ישראל האמונה על הפצת מידע ותוכן תקשורתי גם מול התקשורת הזרה וגם בנושא של תיעוד וצילום.

אנחנו הזרוע הביצועית של מערך ההסברה הלאומית שנמצא כאן בראשות גל, ותפקידנו מאז המלחמה הוא לקלוט את העיתונאים ולשלוח אותם למקומות שבהם אנחנו חשים שיש צורך הסברתי. מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, טיפלנו ב-6,460 בקשות של עיתונאים זרים להגיע לישראל, רובם בתחילת המלחמה. במבצע כנפי דרור טיפלנו במאות בקשות של עיתונאים להגיע כדי לסקר את מבצע החטופים. כמובן שצלמי לע"מ תיעדו אותו באופן בלעדי ביחד עם צלמי דובר צה"ל בצד הצבאי, כאשר אנחנו היינו אחראים על הפצת החומר לתקשורת הזרה.

יש לנו קשבים במספר שפות שמנטרים אותם מדי יום, ואנחנו ערים להטיות היום-יומיות ולפייק ניוז שיוצא בתקשורת הזרה ומגיבים להם באופן יום-יומי, אם בפנייה לכלי התקשורת ואם כתגובה ברשתות החברתיות, שנצרכת באירועים מסוימים. זה החלק שלנו בפעילות המלחמה ובחיזוק הנראות והנוכחות של מדינת ישראל גם ברשת ובעיקר בתקשורת הזרה.

תודה רבה אריאל. טרי ניומן, בבקשה.

שלום ובוקר טוב, שמי טרי ניומן מהקונגרס היהודי העולמי. מחקר מעמיק מוכיח שמידע שלילי נקלט טוב יותר ומועבר בצורה מהירה יותר, מאשר מידע חיובי. אם ניקח את הדוגמאות של החברים שלנו כאן על אונר"א, אז הבנו שניצחנו בגלל שהיה משהו שלילי נגדם. דבר ראשון, אני חושב שחשוב מאוד שב"הסברה" במירכאות, אנחנו צריכים לדבר יותר על האויבים שלנו ופחות בלהסביר את הצד החיובי שלנו, כי ברגע שאנחנו הולכים על איך להסביר עד כמה אנחנו טובים, אנחנו תמיד מפסידים; וברגע שאנחנו מדברים על איך שהצד השני רע, אם זה אונר"א, איראן, חמאס או האחים המוסלמים, אנחנו מצליחים טוב יותר להעביר את המסר ולחזק את עמדתה של מדינת ישראל.

דבר שני, בקונגרס היהודי העולמי, יש לנו נציגים ב-104 מדינות, ולפני כ-15 שנה הקמנו אתThe World Jewish Diplomatic Corps, שזה למעשה משרד החוץ של העם היהודי. כמו שמשה אמר כאן, זו כיפת ברזל דיפלומטית עבור מדינת ישראל. מדובר על עשרה מיליוני יהודים שמגינים על מדינת ישראל לא רק בשפה המקומית, אלא גם בתרבות המקומית. כי זה לא רק עניין של מילים אלא של הבנת התרבות.

במעמד הזה אני רוצה להתריע, כי עכשיו יש ניסיון אצל גורמים חזקים מאוד בארצות הברית בתמיכה של חלק משרי ממשלת ישראל להשחיר כמעט 70% מיהודי ארצות הברית, אלה שהצביעו עבור הדמוקרטים. אני רואה שזה עולה בטיקטוק, בטוויטר, באינסטגרם ובכל הרשתות ומקבל תהודה ותמיכה מכאן. אנחנו צריכים להיזהר מזה, כי היום אנחנו מודים לנשיא טראמפ וגם לוונדליסטים ולקתוליים שתומכים במדינת ישראל, אבל לא לעולם חוסן ולא לעולם יהיו רפובליקנים בבית הלבן, ולכן אסור לנו להתנתק מ-70% היהודים בארצות הברית שלא הצביעו עבור דונלד טרמאפ.

דבר אחרון – כמעט חצי מהעולם חי בהודו ובסין. אני מופיע רבות בטלוויזיה ההודית, ומדובר בכ-1.6 מיליארד אנשים שצופים בערוץ שאני נמצא בו, שזה כ-200 מיליון צופים בחודש. בהודו ניצחנו, אבל בסין אנחנו לא קרובים. אם אנחנו מסתכלים על ההשפעה העולמית, אז כשכולם מסתכלים מערבה, חשוב לנו גם להסתכל מזרחה – זה גם עתיד העולם, ואנחנו צריכים להסתכל על הדורות הבאים.

תודה רבה טרי. ממ"מ, בבקשה.

תודה ליושב-ראש. שמי רוני הרשקוביץ ואני ממרכז המחקר והמידע. קודם כול, כתבנו מסמך בנושא שנמצא באתר הממ"מ של הכנסת. יש לי מספר שאלות שהייתי רוצה לשאול את המשרדים שיתייחסו אליהן שוב –

בנוגע לתוצאות מדידת ההשפעה, נשמח אם היושב-ראש יוכל לקבל את הנתונים, כפי שנאמר פה. אנחנו נשמח לקבל את הנתונים ולראות אם יש איזשהו שינוי לאורך זמן בהשפעה של החומרים. אני לא מדבר על תשומות, אלא על סקרי השפעה.

יש שלוש נקודות אסטרטגיות שאני חושב שצריך להתייחס אליהן – אחת, זה הנושא של המתנדבים. אם משרד התפוצות אמור לתכלל את הנושא של ההתנדבות, אז האם יש היערכות גם תקציבית וגם בירוקרטית להפעלה של כמות מתנדבים או של גופי התנדבות? ראינו מה שהם עשו בתחילת המלחמה ושזה דעך, לכן אני מתכוון במבט קדימה.

שתי נקודות נוספות שלא הוזכרו כאן, הן לגבי ההתמודדות בעולם. אנחנו מדברים על סכומי עתק שהנרטיב הנגדי משקיע, אם זה בקמפוסים, כמו קטאר שהשקיעה סדר גודל של שישה מיליארד דולר בשנים האחרונות באוניברסיטאות. האם יש לנו איזושהי דרך חכמה וזולה להתמודד עם זה? שהרי ברור שאת הסכומים האלה כנראה שלא נוכל להשקיע.

דבר נוסף הוא כל מה שקשור לפייק ניוז, אנחנו יודעים על קמפיינים ענקיים שעושים פה במשך שנים בישראל, כמו רוסיה, סין איראן וכו'. כולם כאילו יודעים את זה, אבל בסופו של דבר צריך איזושהי התמודדות מתכללת של כל הגופים, כולל כאלה שלא נמצאים כאן, כמו מערך הסייבר וגופים אחרים. בלי להיכנס לפרטים, השאלה היא אם נעשית איזושהי פעולה. אנחנו יודעים שבמדינות אחרות יש היערכות, כמו באוסטרליה ובבריטניה, אז מה קורה בהיבט הזה?

לגבי העניין של השפות וההיערכות של נציגים בשפות שונות, כפי שהוזכר כאן – האם יש פעילות פרואקטיבית? לפי מה שאני רואה לגבי זמן המסך שנרטיבים אחרים מקבלים, צריך להיות פרואקטיבי בכניסה לראיונות, והשאלה היא אם במשרד החוץ נערכים בצורה פרואקטיבית לפעילות הזו. זה חשוב מאוד. כן לגבי הסינרגיה בין התקשורת המסורתית לבין הניו-מדיה, מכיוון שאם לא מהדהדים את מה שקורה בתקשורת המסורתית ובניו-מדיה, מפספסים המון השפעה שיכולים לקבל. תודה רבה.

תודה רבה. נשמח לשמוע את התייחסות משרדי הממשלה לשאלות. הדס, בבקשה.

לגבי הסעיף הראשון, חשוב לציין שאין לנו תקציב ייעודי לנושא ההסברה כי זו לא הסמכות העיקרית של המשרד. הנושא של הפעלת חברה אזרחית, זה לא משהו שחונה במשרד התפוצות ובמאבק באנטישמיות. לקחנו את זה כי הבנו במלחמה שיש פה צורך מהותי וחייבים לעשות מעשה.

האם יש לכם כוונה להמשיך לעשות את זה ב-2025?

אין לנו תקציבים ותקנים ייעודיים לזה.

כלומר, התשובה היא לא?

אנחנו עובדים על איזשהו מיזם חיצוני שדרכו נוכל לסייע, אבל זה לא קרוב לסיוע שהיה בתחילת המלחמה כי אין לנו אפשרות כזו, אף שנשמח לעשות את זה.

אני אציין שעיקר התקציב הופנה למשרד החוץ בהקשר של החברה האזרחית. בהמשך לדבריו של רוני, לגבי הסיפור של מערכי ההשפעה, אנחנו לחלוטין נדרשים אליו כי זה פקטור משמעותי, הן בציר מבצעי ביטחוני, ואנחנו רואים את זה עכשיו בהקשרים של הרמדאן ומנסים כמובן לצמצם עד כמה שניתן, והן בהיבטים אזרחיים מובהקים. יש תוכניות עבודה שלנו ביחד עם שאר הגורמים בהקשר של מערכי ניטור, הזמה וסיכול, ואני לא ארחיב על כך בדיון הזה, אבל זה גם פקטור, לחלוטין, ויש לו השפעה משמעותית.

לגבי מענה חכם בהקשרים התקציביים, כפי שציינתי קודם, הפער התקציבי של כל הגורמים בהקשר של פעילות ההסברה, משפיע באופן ישיר על יכולת ההשפעה האפקטיבית שלנו. כל הזמן אנחנו נדרשים לכך ובוחנים איך אנחנו מייצרים מענה חכם, אפקטיבי ומטורגט לקהלי הליבה הרלוונטיים להשפעה על הלגיטימציה למדינת ישראל, כדי לנצל את זה בצורה מיטבית. יש פה עבודה שנעשית ויש גם תכנונים לקראת 2025 – אנחנו שם לחלוטין.

אני אנסה להתייחס בקצרה לנקודות –

לגבי פעילות עם החברה האזרחית, הייתי אומר שזה אחד מהצירים שחוצה את כל תוכנית הפעילות שהיום אנחנו עובדים עליה לקראת התקציב שאנחנו אמורים לקבל, וזאת בכל אחד מהתחומים, גם בתחום הדוברים שיהיו דוברים לא רשמיים שמדברים בנרטיב שאנחנו יודעים לחיות איתו בשלום; וגם בתחום הרשתות החברתיות ובהפעלה של מכפילי כוח מקרב החברה האזרחית.

עם כניסתו של השר, הייתה סדרה של אירועים עם החברה האזרחית בישראל – אירוע אחד היה עם משפיעני רשת, אירוע שני עם גורמי הסברה ועם ארגונים יהודים כשאחר כך ירדנו לעומקו של עולם השפות, לרבות הסברה בספרדית, ברוסית ובערבית בעולם הטכנולוגי של יכולות ושל כלים דיגיטליים בתחום הזה. כל הגופים האלה נתבקשו להגיש לנו תוכניות, והדבר הזה נמצא כיום בהרבה מאוד עבודה. אז כן, התקציב קיים וההיבט הבירוקרטי הוא בהחלט משהו שאנחנו מתמודדים איתו. כולנו הפכנו למומחים בוועדות מכרזים, תמיכות, חסויות וכן הלאה.

סכומי כסף שמושקעים בעולם – בהחלט קשה להתמודד גם עם התקציב הנוסף. יש עבודה גם בתחום האקדמיה, ואומר פה בקצרה שעברנו להתמקד בעיקר במרצים, במנהלי האוניברסיטאות ובפעילות משפטית – אני אגיד את זה כך כשלוש כותרות.

פייק ניוז – לא אוסיף על דבריו של גל, אבל בהחלט יש פעילות גם עם מערך הסייבר הלאומי.

שפות – אציין שממש בשבוע האחרון חנכנו חמ"ל תקשורת חדש במשרד, מאויש כמעט 24/7 ובקרוב הוא יהיה 24/7. כרגע הוא באנגלית, ובקרוב הוא יהיה גם בשפות נוספות. המטרה שלו היא גם ליצור כלי ניטור כדי לקבל בזמן אמת או הכי קרוב לזמן אמת מידע על איזשהו נרטיב שלילי שמתפתח כלפי ישראל, וגם יכולת במעגל קצר של הדוברות אל מול הנציגות הרלוונטית ללכת ולהעלות דובר לשידור, אם צריך לתקן איזשהו נרטיב, להוציא הודעת תיקון או כל דבר אחר – זה פרויקט שהוא כבר רץ, ואני אשמח לשלוח אליכם נתונים, ככל שהדבר הזה יתפתח.

תודה רבה. אם אין עוד מישהו שרוצה להעיר, אני אתחיל לסכם –

אני רוצה להתחיל בשאלה שאתם לא צריכים לענות עליה, אבל היא השאלה הרלוונטיות ביותר לפורום הזה, מה הוא הנרטיב שהחמאס מספר הבוקר על הפסקת הסיוע? ואני אומר את זה כי הוועדה הזו תיתן כבוד לעוסקים במלאכה, ולא יהיה פה לינץ' על מי שעובד, אבל אני אומר כאן שהוועדה מוטרדת מאוד מההדגמה החיה שקיבלנו הבוקר לכך שמתבצעת אחת מהפעולות המשמעויות ביותר מתחילת המלחמה – הפסקת הסיוע ההומניטרי – כאשר כל הגורמים שעוסקים בהסברה ובדברור מדינת ישראל, צריכים להגיב אליה, ולא לייצר אותה. אנחנו יודעים שהקרב על הנרטיב מתחיל בשאלה מי מדבר ראשון, מי הדובר ומי המגיב. אני מציע שאנחנו באמת נשפר את הדבר הזה, כי אני חושב שהוא באמת חלק גדול מהאתגר שלנו.

כפי שאמרתי קודם, הוועדה מבקשת לקבל משלושת משרדי הממשלה, גם מלע"מ וגם מצה"ל את המספרים גם בהיבט של התשומות וגם בהיבט של התפוקות. התשומות, קרי מה הושקע מתחילת המלחמה בכל התחומים; והתפוקות, בהקשר של מדדי ההשפעה בעיקר. אם נקפוץ לשלב השלישי, זה לא לכמה הגענו, אלא למה שינינו. בנושא המספרים, הוזכרו פה פערים בין אם בתקינה ובין אם בתקציב, ואני מקווה שהוועדה הבאה תתקיים עוד לפני סוף התקציב, אבל אני הייתי רוצה לקבל מכם דיוקים נוספים, במיוחד ממי שלא ציין על הפערים שיש לו בהקשר הזה.

בנוסף, הוועדה קוראת לשיפור ולהגדרה מחדש של חלוקת התפקידים בין משרדי הממשלה, לאור השינוי שנעשה כרגע בתקציב בעיקר בין החוץ, התפוצות וראש הממשלה בשני דיוקים אפשריים – האחד הוא באמת בהקשר של יהדות העולם אל מול שאר המשימות, שאני חושב שכאן דווקא היה טוב להגדיר בצורה ברורה כי זו הגדרה קלה יחסית; הנושא השני, הוא שיתוף הפעולה האזרחי.

שמענו כאן ואנחנו יודעים עד כמה גופים אזרחיים הם בעלי השפעה, וגם לפני הוועדה דיברתי עם נוספים שגם יגיעו לפה בהמשך, והשאלות הן מי מתכלל את פעילותם? מי מתקצב אותם גם אם זה בקולות קוראים? מי נעזר בהם? מי מפעיל את המערך הזה? וכו' – זה קריטי בעיניי, ואני חושב שזה ישפיע מאוד על הצלחה או על אי הצלחה בנושא הזה.

לנושא בעלי התפקידים שהוזכר פה, אמנם אתם לא האנשים שיש לפנות אליהם, אבל אני קורא מכאן לאייש את בעלי התפקידים בדגש על ראשות מערך ההסברה הלאומי, שזה מערך עם חשיבות לאומית, וכעת העובדה היא שהוא לא מאויש ולא מוגדר מי הוא הראש. את האשמים אנחנו נמצא גם בלי זה, אבל את האחראים לא בהכרח – כמובן שאני אומר את זה בהומור, אבל נדרש להגדיר כאן ראשי מערך בכל תחום, בטח ראש ומי שיוביל את כל הנושא.

סוגיית התקציב – היות וקודמיי בתפקיד כבר עסקו בה, אני לא חפרתי בה, אבל אני חייב להגיד שהפרוטוקולים של הוועדה מציגים בעיה בנושא תקצוב תחום ההסברה בכלל. העובדה שהסכם קואליציוני הביא לשינוי, היא מבורכת מצד אחד, אולם מצד שני היא מטרידה, כי זה לא היה צריך להיות פרי הסכם קואליציוני שההסברה תקבל את התקציבים המגיעים לה. המידות שהוסברו כאן בין התקציב החד פעמי של 90 מיליון לבין התקציב הנוסף, הן לא סבירות בעיניי. כלומר, הן מייצגות פער לא נתפס בין מה שמוקדש במשך שלושה חודשים, גם אם זה אמור להספיק, לבין מה שמוקדש להמשך. בעיניי, הפרופורציות צריכות להיות הרבה יותר סבירות.

הוזכרו פה סקרי השפעה, וכאמור בכל אלמנט שיוצג לוועדה על ההשפעה שמדינת ישראל מצליחה לייצר ושינוי עמדות, כמו גם מדברי הממ"מ – בעיניי זה דרמטי, כולל בהקשר הכללי, אבל יש לו הרבה נקודות שאפשר לדון בהן, כמו הפייק ניוז ואיך אנחנו מצליחים להשפיע או לא להשפיע בהקשר הזה.

בדיונים הבאים הוועדה מתכוונת להתמקד במספר נושאים, ואני אזכיר את חלקם כאן, אבל אני אבקש מהמשרדים להיערך לנושא נוסף – התקיים דיון אחד במליאת הוועדה בנושא חיילי צה"ל והסכנות העומדות בפניהם בנסיעות לחו"ל, ומאז שהתקיים הדיון, שמענו על אירוע נוסף של שני בוגרי צבא באמסטרדם, ואנחנו יודעים שישנם אירועים נוספים שנסגרים בשקט, ולכן הוועדה תרצה לשמוע על ההיערכות, ובמידה ויידרש דיון שחלקו פתוח וחלקו מסווג, היא תעשה זו, אבל הנושא הזה יעמוד במוקד.

לאור ההתפתחויות המדיניות, הוועדה קוראת למשרדים גם לבנות את חבילת ההיערכות ללחימה, ובמידה והדבר יהיה רלוונטי בדיון הבא, היא תרצה לשמוע כיצד הדברים האלה נעשים, בהקשר הפתוח או הסגור.

לגבי נושא יהדות התפוצות, אני חייב לומר בהמשך לדבריו של מר ניומן, מר מושקוביץ ואחרים שלא נחה דעתי מהתשובות שקיבלנו, והתחושה היא שהוועדה הזו, כמו קודמותיה, מבינה שהנושא הזה לא מקבל את מלוא תשומת הלב ואת מלוא האפשרות להיעזר בו. יש מקום לחשיבה בין אם במשרד החוץ ובין אם בתפוצות לגבי המיקום שהדבר הזה יתבצע בו וכיצד, ובעיקר איך משפרים אותו.

הוועדה חוזרת לנקודה שבה פתחתי את הסיכום – העובדה שהבוקר התרחש אירוע מז'ורי, ומערך ההסברה של מדינת ישראל לא ערוך לקראתו בחבילה כמו שנערכים לדבר כזה, מציבה סימן שאלה אם אנחנו נערכים בצורה הטובה ביותר לאירועים מהסוג הזה ומה היא הדרך לשיפור. על כך נרצה לשמוע מכם, על כל ההשלכות של אובדן הקרדיט המדיני, הובלת הנרטיב על ידי הצד השני כשאנחנו מתגוננים ועוד דברים שמתחילת המלחמה נדונו בוועדה הזו כאמור, אבל בעיניי לא מקבלים מענה, כמו היום בבוקר ברגע הקריטי הזה.

תודה רבה לכל העוסקים במלאכה. כאמור, הערכתי הרבה לאנשי המקצוע, ורצון שהוועדה הזו תתרום להעלאת המודעות לנושא ההסברה של מדינת ישראל ולשיפורו. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.