פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
ועדת המדע והטכנולוגיה
03/03/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 63
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, ג' באדר התשפ"ה (03 במרץ 2025), שעה 12:35

מחקר, טכנולוגיה וחדשנות, כאמצעי להתמודדות עם משבר האקלים: סקירת המדענית הראשית במשרד החקלאות וביטחון המזון את פעילותה

חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר
יוראי להב הרצנו

יוסף עטאונה

ד"ר מיכל לוי - המדענית הראשית, משרד החקלאות וביטחון המזון

דקלה דבי נאור - מנהלת תחום בכירה, משרד החקלאות וביטחון המזון

פרופ' ויני אלטשטיין - מנהלת בקרה מדעית, משרד החקלאות וביטחון המזון

מורן הכהן יבין - רשמת זכויות מטפחים, משרד החקלאות וביטחון המזון

ד"ר אבי רווה - ממלא מקום המדען הראשי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

אביב ברקוביץ - מנהל מעבר מפיתוח לייצור, אגף אקלימטק, רשות החדשנות

אסף אהרן - מנהל תוכניות אנרגיה, אקלים ומים, איסרד, רשות החדשנות

ד"ר רז תמיר - מרכז מדעי, חקר ימים ואגמים

ד"ר ניל נמיר - יועץ מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

ד"ר דורית אדלר - נשיאה, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

איתן פרנס - מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

שגיא דגן - סמנכ"ל אסטרטגיה וקשרי ממשל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

עדית אורלב - רכזת מדיניות ותכנון, החברה להגנת הטבע

שחר נגב - החברה להגנת הטבע

רתם פורן - החברה להגנת הטבע

ד"ר יעד כהן - מנהל מאלה, מועצת החלב

עזרא בכר - סמנכ"ל מועצת הצמחים

דובי מילר - מעלה גלבוע, הקיבוץ הדתי

אדוארד חייפץ - חוקר עצמאי

פרופ' שאול בורדמן - דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית

איילת חאקימיאן

רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
מחקר, טכנולוגיה וחדשנות, כאמצעי להתמודדות עם משבר האקלים: סקירת המדענית הראשית במשרד החקלאות וביטחון המזון את פעילותה

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת המדע והטכנולוגיה. לפני שנצלול לדברים המקצועיים, יש סרטון של משפחות החטופים. בבקשה.

[הקרנת סרטון]

שוב, בוקר טוב לכולם. אני אתחיל בברכת רמדאן כרים. התחיל חודש הצום אצל המוסלמים, אני מקווה שהחודש הזה יביא טוב לכולם.

הישיבה היום היא דיווח של המדענית הראשית של משרד החקלאות. אנחנו עדים בתקופה האחרונה או בשנים האחרונות לכל הנושא של ההתפתחות ופיתוח החקלאות והכנת המזון. סך הכול מספר האנשים גדל. יש את החקלאות ואת ההשבחה, ושימוש בכלים טכנולוגיים חדשים להשבחת מינים, והנדסה גנטית וכל הנושאים האלה, שבעצם משפרים את הנושא של החקלאות. ובמיוחד גם בשנים האחרונות, כל השינויים האוניברסליים גם באקלים, גם בטמפרטורה, אני חושב שזה מהווה אתגר לכל הנושא הזה של חקלאות, גם בארץ וגם בעולם כולו. אז אני אתן לד"ר מיכל לוי, המדענית הראשית של משרד החקלאות, היא תציג לנו את הדוח שלה.

[הצגת מצגת]

תודה רבה. תודה שהזמנתם אותי לבוא להציג את העבודה שאנחנו עושים במשרד החקלאות וביטחון המזון. אפתח באיזושהי סקירה, לפני שאני אצלול לדברים שאנחנו ממש מטפלים בהם במסגרת הפעילות ביחידה אצלנו במשרד, ככה בשביל להבין קצת את עולם התוכן שאנחנו מדברים עליו – הזכרת באמת את הנושא של ביטחון מזון – אז למעשה השיח העולמי מתייחס למה שנקרא מערכות מזון היום, תכף נצלול ונבין מה החלק של חקלאות בתוך הדבר הזה, אבל כשאומרים מערכות מזון קודם כול מתכוונים למערכות מזון מקיימות. כאלה שמאפשרות גם הגעה של מזון לכל מי שצריך, אבל מצד שני גם מתוך הסתכלות על הסביבה ועל הדורות הבאים.

אם אנחנו מנסים להבין מה זאת ההגדרה הזאת, מה נקרא מערכות המזון, אז ההגדרה העולמית אומרת שכל המרכיבים והפעילויות הקשורים לייצור ולצריכת מזון ולהשפעותיהן, לרבות תוצאות כלכליות, בריאותיות וסביבתיות. זאת אומרת, אנחנו מבינים שאנחנו מדברים פה על משהו מאוד רחב. היו לזה כל מיני שמות לאורך השנים. קראו לזה "from farm to table" (מהחווה לשולחן) או "farm to fork" (מהחווה למזלג), מהשדה לצלחת וכן הלאה. היום למעשה המושג מתייחסים לזה שזה כולל את כל שרשרת הערך סביב ייצור המזון, כמובן מתוך הסתכלות גם על הבריאות של הצרכנים, כמו שהזכרתי קודם, גם על הסביבה ועל ההשפעות על הסביבה, וגם על ההיבטים הכלכליים של ייצור וצריכת המזון. בתוך כל זה ה-OECD הגדיר את האתגר המשולש. אלה שלושה אתגרים שאם נסתכל עליהם, ותכף נעבור עליהם, הם למעשה עומדים בסתירה אחד מול השני. זה האתגר הגדול – לפצח את הפתרון, את המענה לאתגרים האלה.

האתגר הראשון אומר שאנחנו צריכים להבטיח את ביטחון המזון והתזונה לכל אוכלוסיית העולם, שהיא בעצם גדלה, גם בישראל כמובן ובכול העולם. גם חשוב שכל מי שעוסק באיזשהו מקצוע או איזושהי עבודה בתוך שרשרת המזון הזאת, חשוב שהוא ירוויח כלכלית. כי אם הוא לא ירוויח הוא לא יעסוק בזה וזה יהפוך להיות מאוד מורכב עבור כולנו. וכמו שאני אמרתי כבר פעמיים, ואני אזכיר את זה – החקלאות, ובכלל כל שרשרת המזון, היא צריכה להיעשות באופן מקיים, באופן שלוקח בחשבון ומתחשב בסביבה. כמו שאמרתי, זה מתוך דאגה גם לדורות הבאים. כשאנחנו מבינים שיש לנו אתגר שהוא מאוד משמעותי, ועד עכשיו דיברתי על ההסתכלות הגלובלית ואנחנו עכשיו מתחילים לצלול למה שקורה במדינת ישראל, אז אנחנו מבינים שיש לנו אתגרים רבים שעומדים בפנינו.

קודם כול, בישראל כולנו נמצאים תחת מלחמה ממושכת, וזה שיש מזון בשפע בסופרים זה לא מובן מאליו, בטח לא בתחילת המלחמה כשהכול היה מאוד סוער וקשה ומורכב. העולם נמצא תחת משבר אקלים – השנה הזאת זו בישראל כבר שנת בצורת, מזג האוויר הוא מאוד קיצוני שמאוד מקשה על גידול חקלאי. כשיש שינויים קלים בטמפרטורות אין לנו חנטה. חנטה זה השלב שהפרח הופך לפרי, או שהפרי שנוצר נופל, נושר מהעץ. יש מורכבות מאוד גדולה. קצב גידול האוכלוסייה גם בארץ, גם בעולם. הנושא של הובלה ימית, אנחנו נחשפים לזה עכשיו במהלך המלחמה הנוכחית בצורה מאוד חזקה, אבל בכל העולם זה הופך להיות עניין גדול. אובדן מזון – הנתונים מדברים על זה שכשליש מהמזון שלנו בעצם נזרק לפח לאורך כל השרשרת. יש הטוענים שלא צריך לייצר יותר אלא צריך להבין איך לזרוק פחות. אז זה אתגר מאוד גדול.

עברנו כבר, ואולי כבר הספקנו לשכוח, את מגפת הקורונה, אבל מידי פעם צצות כל מיני הודעות על איזשהו וירוס חדש שנמצא באיזשהו מקום בעולם. אז כבר עברנו גם משבר כזה. המלחמה באוקראינה, שבעצם יצרה אתגר מאוד גדול סביב הנושא של ייבוא חיטה או ייצוא חיטה מאוקראינה, ובכלל זה יצר קושי גדול בכל העולם. למעשה, אם אנחנו מדברים על האתגרים שמניתי פה רק את חלקם, אנחנו מבינים שאנחנו צריכים למצוא את הדרך לחזק את החוסן של מערכות המזון המקומיות שלנו. לכן, אנחנו חייבים שתהיה איזושהי טרנספורמציה. אנחנו חייבים לייצר איזשהו שינוי בכל תהליכי עיבוד וייצור המזון שלנו.

אז דיברנו ואמרנו על מערכות מזון, אבל למעשה כשאנחנו צוללים פנימה, רוב רכיבי המזון שלנו הם למעשה תוצרת חקלאית. אנחנו מדברים על ירקות, פירות, קטניות, מוצרי חלב, ביצים, דגים, בשר, שמן – זה הכול תוצרת חקלאית.

זאת אומרת, גם אם אנחנו הולכים לסופר למדף הקפואים, מה שנקרא, בסוף זה הגיע מהאדמה. אז צריך להבין את זה. זה בעצם הבסיס לכל החיים שלנו. אם אנחנו מדברים על טרנספורמציה ועל איזשהו שינוי שאנחנו צריכים לעשות והתמודדות עם אתגרים, אז לעולמות המחקר והפיתוח יש תפקיד מכריע בתוך כל הדבר הזה. כי עולם המחקר והפיתוח הוא זה שצריך לתת את המענה לאתגרים החדשים שעולים ולמצוא את הפתרונות גם עבור החקלאים.

מתוך זה אנחנו מבינים שלמו"פ החקלאי יש תפקיד חשוב בביסוס של החוסן של מערכות המזון, בהתמודדות עם משבר האקלים ועם אתגרים שנכונו לנו שאנחנו אפילו עוד לא יודעים להגיד מה הם האתגרים האלה. אז היחידה שלנו, יחידת המדענית הראשית במשרד החקלאות וביטחון המזון, למעשה עוסקת בכל הנושאים שקשורים לפיתוח הידע.

אנחנו מתחילים במעבדה מנקודת מבט מאוד מיקרו, מאוד מצומצמת. מתקדמים למחקר שהוא יישומי, כבר יותר מתפתח, מוכוון מוצר. גם מטפלים בעולמות של מסחור ואיך לוקחים ידע שכן פותח בכל מיני מסגרות ומביאים אותו, אולי לא מסחור במובן של הבאה לחברה אלא גם בהעברת ידע גם לחקלאים. אנחנו גם עוסקים בעולמות היזמות וסטרטאפים בתחום החקלאות, מה שנקרא אגטק ומעט גם פודטק. גם התעשייה שתומכת בעולמות החקלאות היא משהו שחשוב לנו וחשוב שיהיה שם גם מחקר ופיתוח וחדשנות שתיכנס לפעילות שם. בסופו של דבר, החלום של כולנו במשרד היא שתהיה הטמעה בשדה של כל הידע הזה, של כל הפיתוחים שאנחנו משקיעים בהם.

למעשה, הלשכה שלנו מורכבת משלושה אגפים. הראשון, אגף אקדמיה, שעוסק בנושא של תמיכה במחקרים במוסדות המחקר השונים בישראל, גם באוניברסיטאות, גם במוסדות מחקר ממשלתיים. אנחנו גם כמובן, אחרי שנתנו מענקים למחקרים שנבחרו, אנחנו עושים עליהם בקרה גם מדעית וגם כספית, לראות שהכול מתבצע כמו שנכתב בתוכנית המחקר, וגם אם נדרשים שינויים או עדכונים.

האגף השני זה אגף יזמות, חדשנות ופיתוח עסקי, שהוא למעשה עוסק בנושא של פיתוח האקוסיסטם בישראל, חיבור כל השחקנים, עידוד יזמות בתחום וחיבור גם של העולם היזמי הזה לחקלאות המקומית.

האגף השלישי הוא האגף לזכויות מטפחים, שלמעשה עוסק בהגנה על זנים חדשים שמפותחים במסגרת, גם דרך חברות הזרעים, גם במסגרת האקדמיה, גם מטפחים פרטיים. האגף הזה עובד על פי סטנדרטים בינלאומיים. אנחנו חברים בארגון הבינלאומי UPOV.

תגידי, מה התקציב השנתי למחקר?

האמת שיש לי שקופית על זה. זו שאלה מורכבת כי התקציב משתנה משנה לשנה. אבל, אם זה בסדר, אנחנו נגיע לזה. אגף אקדמיה, למעשה, כמו שאמרתי, עוסק במתן תקציבי מחקר לכל מי שעוסק במחקר חקלאי יישומי במדינת ישראל. הלקוחות שלנו הם כמובן האוניברסיטאות, גם מכוני מחקר ממשלתיים כמו מכון וולקני, חיא"ל (חקר ימים ואגמים), המכון הגיאולוגי, היחידה לחקר הסחף ועוד כאלה ואחרים שלמעשה עוסקים במחקר חקלאי. גם המו"פים האזוריים, שהם או נתמכי משרד החקלאות או נתמכי משרד המדע. הכול לפי נושאי המחקר שהם מטפלים בהם. אנחנו גם עוסקים בתכנון אסטרטגי של עולמות המחקר. אנחנו אלה שמכתיבים לכל חוקרי המחקר החקלאי היישומי בישראל מה הנושאים שאנחנו מחפשים להם פתרונות, מה האתגרים שלנו בעולמות החקלאות.

המטרה שלנו היא לסגור כמה שיותר פערי ידע כדי להביא באמת ליישום יעדי המשרד. האגף הזה גם כמובן מנהל ומפעיל את כל קרנות המחקר. אנחנו מדברים על סדר גודל של 60 מחקרים חדשים שנכנסים כל שנה. יש שנים שיש יותר ויש שנים שיש קצת פחות. וגם אנחנו מרכזים ועושים בקרה על כל המחקרים שמנוהלים במסגרת המופ"ים האזוריים, שזה נעשה בתקציב של 20 מיליון שקלים בשנה. אנחנו עושים גם המון שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה אחרים בכל מיני נושאים שקשורים למחקר חקלאי יישומי. אנחנו גם דוחפים ומעודדים ופעילים מאוד בעולמות הבינלאומיים של המחקר החקלאי היישומי. יש לנו פעילויות גם מול ארצות הברית, גם מול האיחוד האירופי. אנחנו גם עובדים על פיתוח של קשרים חדשים, כל מיני סוגים של שיתופי פעולה.

קודם כול, יש את קרן ברט, שזאת קרן ישראל-ארצות הברית לשיתופי פעולה. הפעילות של הקרן היא בעצם מחוץ לפעילות שלנו, אבל בשנים האחרונות אנחנו מתקצבים את הקרן בתוספת של כ-7 מיליון שקלים נוספים לטובת מחקר בעולמות חקלאות מים, כדי באמת לבסס את התחום הזה בישראל. גם כיכולת להביא לביטחון בהיבט של חלבון מן הים. יש לנו פעילות של קונסורציום עולמי לפיתוח של דשנים ידידותיים לסביבה. אנחנו גם נכנסים לאיזשהו שיתוף פעולה באיחוד האירופי בנושא של תשתית מחקר בעולמות של פנוטיפים. אנחנו גם נכנסים עכשיו לשותפות בעולמות של אגדאטה, והכול כמובן כדי לאפשר לחוקרים בישראל שעוסקים בתחום להיחשף גם למה שקורה בעולם, שם לשתף פעולה עם חוקרים מהעולם ולהתעדכן, וגם להיעזר בידע שפותח בעולם כדי לקדם אג'נדות שלנו פה בישראל.

שמתי פה לדוגמה נושאים בקול הקורא – אנחנו מדברים על חקלאות, אבל חקלאות היא מילה מאוד גדולה שמחזיקה בתוכה המון נושאים מקצועיים שהם מאוד שונים אחד מהשני. בכל אחד מהם יש לנו רשימה ארוכה של אתגרים שאנחנו מבקשים את עזרת עולמות המחקר, לסייע לנו לפתור את האתגרים האלה. אני לא אעבור על כל הרשימה, היא פה. אני רק אגיד שעם השנים אנחנו גם כמובן מעדכנים את הרשימה הזאת בהתאם לצרכים. הכנסנו לפני שנתיים את הנושא של קרופ מודלינג - מודלים לחיזוי יבולים. למעשה זה שימוש בכל מיני מודלים כדי לייעל את עבודת החקלאי, גם בהיבט של תפוקות – איך זה ישפיע על היבול, איך אפשר להגדיל, לצמצם. הנושא של צמצום אובדן מזון, זה משהו שהזכרתי קודם, מאוד משמעותי, ועוד מגוון רחב של נושאים.

בשנים האחרונות אנחנו מפעילים קול קורא, אנחנו קוראים לו למחקרים קצרי טווח הרעיון פה הוא בעצם לקחת ידע שכבר פותח, אבל בסופו של דבר מחקר שבו החוקר מפרסם דוח בסוף תקופת המחקר, החקלאי לא יודע מה לעשות עם זה ואיך לייצר מזה פרקטיקה לעבודה בשדה. אז למעשה הקול הקורא הזה, שחייב שילוב כוחות בין חוקר, חקלאי ומדריך שה"מ. שה"מ זה שרותי הדרכה והמקצוע של המשרד – מדריכים שנמצאים בעבודה צמודה אל החקלאים ומסייעים להם בכל האתגרים שלהם. למעשה, זה לקחת מחקר שכבר בוצע, הגענו לאיזשהו ידע, ועכשיו לפרוט אותו לפרוטוקול עבודה עבור החקלאי. אז זה קול קורא נוסף שכבר עשינו.

אנחנו גם כבר שנים בשיתוף פעולה מאוד משמעותי עם משרד האנרגיה. אנחנו מקדמים את הפיילוט האגרו-וולטאי. הרעיון פה הוא בעצם לייצר דו שימוש בקרקע החקלאית, לראות איך אפשר להמשיך לעשות חקלאות טובה, אבל באותה קרקע גם לייצר חשמל באמצעות פאנלים סולאריים. מי שמובילה את הפיילוט הזה זו פרופ' ויני אלטשטיין, אצלנו מהיחידה, היא יושבת פה לידי. אז למעשה, הרעיון הוא גם להפיק אנרגיה אבל גם להמשיך את הייצור החקלאי. אז במספרים, יש לנו בתוך הפיילוט, זה פיילוט שהוא משמעותי, בסדרי גודל - - -

זה עדיין כפיילוט? כי ראינו את זה באחד הסיורים במו"פ אזורי, בכפר קרע. ראינו שם את השימוש גם לחקלאות וגם ליצירת אנרגיה. השאלה היא אם זה עדיין בגבול המחקר, הפיילוטים, או שזה יצא כבר לפיילוט יותר גדול בשטח?

כן, אז אנחנו, אצלנו ביחידה אנחנו מרכזים את הנושא של הפיילוט, שהמטרה שלו היא למעשה להפיק נתונים. כי אנחנו יודעים איך לעשות את זה, אבל אנחנו לא יודעים מה תהיה ההשפעה ההדדית של הפאנלים הוסלאריים על החקלאות ולהיפך. אז המטרה של הפיילוט מצידנו היא בעצם לאסוף דאטה. במקביל, המדינה יצאה כבר לעבודה מסחרית. זאת אומרת, יש אפשרות ליזמים כבר להקים מתקנים בשטחים מסחררים. אנחנו, ביחד עם משרד האנרגיה, עם רשות החשמל, עם רמ"י, עם הרבה מאוד שותפים, דוחפים מאוד לקידום הפיילוט. כבר יש לנו חקלאות שהן כבר נכנסו. הרעיון הוא באמת ללוות במחקר את השנים שבהן יש את הפאנלים הסולאריים מעל הגידול החקלאי ולהבין מה קורה. אז יש לנו 136 חלקות שהן פזורות בכל חלקי מדינת ישראל ומייצגות אזורי אקלים שונים. יש לנו טכנולוגיות שונות, יש 25 גידולים שונים ועוד.

כמו שאמרתי, אנחנו בונים עכשיו מערך ביג דאטה אצלנו. אנחנו אוספים פרמטרים באמצעות חוקרים שמלווים את הגידול הזה, את הדו-שימוש. אנחנו אוספים פרמטרים חקלאיים, מטאורלוגיים, אנרגתיים, סביבתיים. הרעיון הוא להסיק מסקנות. להבין מה אפשרות לעשות, איך זה משפיע, האם אנחנו רוצים לייצר איזושהי מדיניות מסוימת כדי לשמר גם את החקלאות וגם את ייצור האנרגיה. אז המידע הזה הוא בעל ערך רב. זה מחקר שאמור לרוץ כמה וכמה שנים כי באמת ההשפעות הן מתמשכות.

האגף השני אצלנו זה אגף יזמות, חדשנות ופיתוח עסקי. אני אדבר בקצרה. תחום האגטק, היזמות בישראל, הוא לאורך השנים ההשקעות הפרטיות בתחום עלו מאוד. זה ממש ענף כלכלי משמעותי במדינת ישראל. למעשה, אנחנו רואים שיש היום חברות סטרטאפ בחקלאות שהן רלוונטיות לכל תחומי העבודה החקלאית שקיימת.

מנקודת המבט שלנו כמשרד החקלאות, אנחנו מבינים שהיזמות בתחום היא מאוד מגוונת כי החקלאות בישראל היא מאוד מגוונת. זה מאפשר ליזמים להבין את האתגרים, לעבוד ביחד עם חקלאי כדי לפתור את האתגרים האלה ובעצם להביא מוצרים מאוד איכותיים גם לעולם.

החברות האלה הן בארץ? ה-390.

כל החברות האלה הן חברות ישראליות.

ואיפה הן מרוכזות מבחינה גיאוגרפית?

בכל שטחי מדינת ישראל. היתרון הגדול עבורן הוא שבמרחק של שעתיים נסיעה הן יכולות לעשות ניסוי במדבר או בערבה או במישור החוף ולקבל תוצאות רלוונטיות לאזורי אקלים שונים. זה אתגר מאוד גדול, לחבר אותם לחקלאות המקומית, להשאיר אותם, כי החברות האלה, שווקי היעד שלהן זה חו"ל. הם רוצים למכור את המוצרים שלהם בארצות הברית, בברזיל, באוסטרליה, במקומות שבהם שטחי החקלאות הם נרחבים. לכן, חלק מהמשימות של האגף הזה הוא לייצר את החיבור הזה בין החברות האלה לחקלאות המקומית. אנחנו עושים את זה בשיתופי פעולה עם משרדים אחרים. אנחנו מביאים את ההבנה המקצועית בתחום החקלאות והצורך באתגרים ובפתרון שלהם. המשרדים האחרים מביאים את עולמות התוכן הרלוונטיים להם. יש לנו שיתופי פעולה עם רשות החדשנות, עם משרד הכלכלה, עם משרד האנרגיה.

אנחנו גם עובדים עם מנהלת תקומה בהקשר של פעילות אגטק ואיך מקדמים את אזור הנגב המערבי והעוטף גם בהיבטים של אג טק. כמובן שאנחנו גם שותפים במשרד, משרד החקלאות מוביל את כתיבת התוכנית הלאומית לביטחון מזון, ואנחנו מובילים את צוות מו"פ וחדשנות ביחד עם משרד הכלכלה במסגרת התוכנית הזאת. האגף גם מטפל בעולמות של בינה מלאכותית ולראות איך בינה מלאכותית למעשה יכולה לשדרג את עולמות החקלאות. כמובן לראות איך עושים את זה נכון ומדויק ומותאם גם בהיבטים של איסוף דאטה ויצירה של מאגרי דאטה חקלאי, גם איך עושים את הכול בצורה יותר מדויקת בכל שלבי עולמות הייצור. איך עושים טיפולים אגרוטכניים, עולמות רובוטיקה ומכניקה.

הזכרתי את צמצום אובדן המזון, שזו סוגיה מאוד משמעותית – איך אנחנו משפרים את עולמות האכסון, ההובלה, השיווק. לכל זה כמובן יש השפעה מאוד גדולה.

האגף האחרון זה האגף לזכויות מטפחים. הוא פועל תחת חוק זכות מטפחים, שלמעשה כל מי שמפתח זן חדש בישראל מגיש אותו לאגף והזן הזה נבחן. ובמידה והוא נמצא, ונמצאת פה דקלה דבי נאור, שמנהלת את האגף, ועורך-דין מורן הכהן יבין, שהיא רשמת זכויות מטפחים. למעשה, הן אלה שבסופו של דבר מרכזות את המועצה, מועצת זכויות מטפחים, והם מחליטים על פי בחינה שנעשית האם ניתן זן חדש או לא. יש חשיבות מאוד גדולה לעולמות של זנים חדשים, הזכרת את זה קודם. למעשה, פיתוח של זנים חדשים מאפשר זנים שהם עם עמידות ליובש, עם עמידות למחלות או כאלה שיש להם איזשהו ערך כלכלי מסוים.

כמה זנים חדשים יש לנו בשנה?

יש לנו שקופית לזה.

לא ראיתי את המצגת.

כן, כיוונו לדעת גדולים. אז בעצם המועצה, מועצת זכויות מטפחים, קיימת כבר 52 שנה בישראל. לאורך שנים הוגשו קרוב ל-5,300 בקשות, נרשמו כמעט 4,000 זנים חדשים. בממוצע מגיעות לאגף כ-100 בקשות בשנה.

השאר הם לא חדשים?

חלקם לא מוגדרים כזן חדש.

הוגשו 5,260 והשאר זה לא חדש?

כן. זהו, האגף עובד - - -

איך אתם בודקים אם זה זן חדש? על פי בדיקות של מה?

דקלה דבי נאור, מנהלת האגף לזכויות מטפחים ושיתוף פעולה מחקרי בינלאומי, ויושבת-ראש המועצה לזכויות מטפחים. הבדיקה היום נעשית בצורה פנוטיפים. זאת אומרת, אנחנו בעצם רואים את הגידול בשטח ומשווים אותו לזנים קודמים מאותו גידול. תכונות כמו גודל עלה, רוחב גבעול, צבע פריחה, מועד הפריחה – כל התכונות האלה נבחנות, נאספות על כל זן, והוא מוגדר כשיר לרישום אם הוא גם שונה מכל מה שמוכר וידוע וגם אחיד ויציב. זאת אומרת, זה לא רק שהוא צריך להיות חדש, הוא גם צריך שהתכונות שלו צריכות להיות אחידות ויציבות לאורך השנים.

ולא משתמשים בבדיקות דנ"א?

בדיקות דנ"א, כבר הרבה שנים ב-UPOV, בארגון הבינלאומי לזכויות מטפחים, עובדים על איך להכניס אותן. הן עדיין לא הגורם הקובע היחיד. הן יכולות להיות בדיקות מסייעות להחלטות, אבל הן לא אלה שעל בסיסן הזן יירשם. זאת אומרת, הן לא הדבר היחיד שייקבע אם הזן כשיר לרישום.

אוקיי, תודה.

הגענו לתקציב. אז למעשה כלל הפעילויות, כפי שהצגנו, הן מתוקצבות לכל לשכת המדען הראשי. למעשה, אתה רואה שיש תנודתיות לאורך השנים בתקציב שמוקדש למו"פ, גם אקדמי וגם עסקי. השנים שבהן התקציב היה יותר נמוך אלה שנים שבהן היו עניינים עם תקציב מדינה והייתה איזושהי מורכבות. מעבר לזה, היו שנים שגם הוקדש תקציב נוסף לאיזושהי פעילות מסוימת, למשל ב-2018 הוקם המרכז לעריכה גנומית בתקציב של כמעט 60 מיליון שקלים. בשנת 2015 הוקמו מוקדי הידע של משרד החקלאות בתקציב של 50 מיליון שקלים. זאת אומרת, היו לאורך השנים גם תוכניות שהיו עם סל תקציבי יותר משמעותי. השנה, שנת 2025, עדיין לא אושר תקציב המדינה אז אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות מה התקציב שלנו. אנחנו מקווים שהוא יהיה משמעותי.

והביצוע הוא 100%?

הביצוע הוא תמיד 100%, כן. ואנחנו אפילו תמיד שמחים לקבל עודפים תקציביים שמגיעים מיחידות אחרות במשרד, זה תמיד מאוד משמח כשאנחנו מקבלים עודפים כאלה. תמיד יש לנו לאן להקצות אותם.

אני אסיים את המצגת שלי בשקופית הזו, שהיא למעשה שקופית שהממשלה, בשנת 2022, קבעה מה תחומי העדיפות הלאומיים של מדינת ישראל. כשאני מסתכלת על השקופית הזאת אני רואה חמישה תחומים שהם בחקלאות. אז קודם כול, פודטק זה ברור כי זה כולל בתוכו את עולמות החקלאות. תעשייה אזרחית בחלל – יש הרבה מאוד אפליקציות שהן רלוונטיות לעולמות החקלאות שנעשות באמצעות לוויינים. גם זה משהו שהוא מאוד משמעותי ואנחנו גם מקדמים את ההיבטים האלה. הים כמשאב לאומי – הזכרתי את הנושא של חקלאות מים כמקור חלבון משמעותי.

הנושא של ביו-קונברג'נס זה למעשה השילוב בין עולמות ההנדסה ומדעי החיים. ואם אנחנו חושבים בחקלאות, והתפקיד שלנו היחידה שלנו זה גם להסתכל הרבה שנים קדימה ולחשוב איך אנחנו מתמודדים עם האתגרים העתידיים, אז הנושא של גידול תוצרת חקלאית בתוך מבנה סגור, הוא למעשה נופל בתוך העולמות של ביו-קונברג'נס - איך מייעלים את שיטות הגידול מצד אחד, אבל מצד שני איך מביאים זנים שהם מותאמים לגידולים כאלה. הנושא החמישי הוא הנושא של אנרגיות מתחדשות, והצגתי את הפיילוט האגרו-וולטאי. כך שכשמסתכלים על תחומי העדיפות, אני מניחה שלכל משרד יש את נקודת המבט שלו, אבל אני פשוט רואה חמישה תחומי חקלאות. זהו, תודה רבה.

תודה לך, תודה לד"ר מיכל. יש לי מספר שאלות, אולי אוכל לקבל הבהרות. לפני מספר שנים, אני חושב שהייתה השקעה להקמת מרכז פודטק בצפון שקשור למכללת תל חי. אני לא יודע איפה זה עומד היום לאור כל מה שהיה בשנה האחרונה. זה דבר אחד.

דבר שני, בכל נושא המחקר לא ראיתי שיש התעניינות בכל הנושא של ההדברה הביולוגית. אנחנו יודעים שאנחנו משתמשים הרבה בהדברה אורגנית, שאנחנו לא יודעים כמה היא טובה. אני יודע שיש את הנושא הזה של הדברה ביולוגית, השאלה אם זה נושא שמשקיעים בו כדי להרחיב אותו יותר או לא, לא ראיתי שזה אחד מהמחקרים שנמצאים כאן.

השאלה השלישית היא, את אמרת ששליש מהמזון נזרק לפח, והשאלה היא האם אצלנו במדינה יש תוכנית או חושבים על תוכנית איך לחסוך את השליש הזה, שבמקום שייזרק לפח אולי ננצל אותו. זה הרבה מזון שנזרק לפח. אולי מטעמים מסחריים, כי בשביל לשמור על המחירים זורקים את העודף. השאלה האם יש תוכנית במשרד החקלאות, כמשרד שקיבל על עצמו עכשיו את הביטחון התזונתי, האם הוא עושה משהו גם בכיוון הזה.

אני אתחיל בשאלה הראשונה. הנושא של מרכז הפודטק בצפון זה פעילות שמוביל משרד הכלכלה. אנחנו שותפים בכל מה שקשור לפעילות בצפון באמצעות מו"פ צפון ובאמצעות חוקרים במיגל, שאמורים להפוך להיות חלק מהאוניברסיטה. אוניברסיטת תל חי, אוניברסיטת קריית שמונה, הגליל, לא יודעת איך יקראו לאוניברסיטה. אנחנו כן מעורבים ביחד עם משרד הכלכלה בכל מה שהם צריכים ונותנים את התמיכה מצידנו. אני גם יודעת שאחד מהכיוונים שמכון המזון וצים לקדם זה גם בהקשרים של חקלאות מחדשת – להפוך את כל אזור הצפון לאיזושהי אבן שואבת וידע גדול בנושא הזה. אנחנו גם מתקצבים מחקר בתחום הזה של חקלאות מחדשת, לראות איך עושים חקלאות שהיא גם דואגת לפריון הקרקע. זה מצד אחד. מצד שני, גם במיגל יש פעילות מאוד ענפה בכל הנושא של אגרו וולטאי – גם בזה אנחנו תומכים ואנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה. אז זה לגבי השאלה הראשונה.

לגבי הדברה ביולוגית, אנחנו נותנים את השם הכולל להגנת הצומח, וזה בעצם ישתקף שם, בנושאים שאנחנו מטפלים. לא ראית את הפירוט של האתגרים שאנחנו מגדירים לחוקרים, אז הכיוונים שאנחנו הולכים אליהם הם יותר כיוונים של הדברה משולבת, ולראות איך באמת מפחיתים את השימוש בחומרי הדברה ועוברים לכל מיני שיטות חדשות, אחרות, שהן יותר מקיימות. אני כן אגיד שהחקלאות בישראל היא מאוד מאופיינת – בגלל שאנחנו יושבים באזור מורכב מבחינה אקלימית – יש פה הרבה מאוד מחלות, האקלים פה הוא כזה שיש עידוד של התפתחות של מחלות יותר ממה שרואים במדינות אחרות. לכן, האתגר פה הוא מאוד גדול.

יחד עם זה, יש גם כל מיני חומרים שעם הזמן מוציאים אותם משימוש וצריך למצוא חלופות כדי שיהיה מענה לגידול החקלאי, להתמודד עם מזיקים ועם מחלות. אז אנחנו משקיעים בזה מאוד. אנחנו גם משקיעים במציאת פתרונות, אני אגיד מניעתיים. זאת אומרת, איך אנחנו מתמודדים עם וירוסים, יוצרים אולי זנים שהם עמידים כנגד כל מיני מחלות. זאת אומרת, מנסים לעשות מגוון של פעולות כדי באמת להתמודד עם הסוגיות האלה.

ולגבי השאלה האחרונה שלך בנושא של צמצום אובדן מזון, אז קודם כול הנושא הזה נמצא כצוות בתוך התוכנית הלאומית לביטחון מזון. מי שמוביל אותו זה המשרד להגנת הסביבה ביחד עם משרד החקלאות. אובדן מזון הוא למעשה לאורך כל השרשרת. זה מתחיל מהחקלאי, זה ממשיך בבתי האריזה, באחסון, ברשתות השיווק, ובסופו של דבר אצל כולנו בבית.

אז הכלים להתמודד עם הסוגיה הזאת הם בעצם נמצאים לפתחם של מספר משרדי ממשלה. אנחנו משתדלים להתעסק בסקטור החקלאי, שאנחנו אמונים עליו. וגם פה אנחנו עושים את זה במגוון של כלים, גם בדרך של פיתוח זנים עם חיי מדף ארוכים יותר, גם פיתוח שיטות חדשות לאחסון תוצרת חקלאית. בסופו של דבר, גם צריך שיהיה חינוך צרכנים, גם צריך שרשתות השיווק יתנו מענים שונים. יש פה סט פתרונות שהוא ממש אמור לתת מענה לאורך כל השרשרת.

ועוד שאלה לגבי כל הזנים החדשים, האם בעצם יש זנים חדשים שמהונדסים גנטית? או שזה רק השבחה טבעית?

יש, לא הרבה. הם צריכים לקבל את האישור של הורצ"מ.

אני תכף אסביר.

היחידה שד"ר מיכל לוי עומדת בראשה. הם מוגשים והם מוצהרים כזנים שפותחו בשיטה כזאת. רוב הזנים עדיין מפותחים בהשבחה - - -

הרגילה.

הקלאסית, כן.

הקלאסית, נכון. זו אחת הסיבות, כיוון ששוק היעד העיקרי לתוצרת בריאה מישראל הוא האיחוד האירופי ושם השמרנות מאוד משאירה את הדברים כפי שהם היו. יש עריכה גנומית, היא נחשבת כבר פחותה. גם באיחוד האירופי יש לזה התייחסות טיפה אחרת. המגמה היא, כנראה זה הכיוון, אבל יש עוד דרך ארוכה לעשות. וכמו שאמרתי, בארגון הבינלאומי, ב-UPOV יש מדינות שמכניסות את זה גם כבר לבחינה של זנים חדשים. אבל, אף אחת לא מתבססת על כלים ביומולקולריים ככלים בלעדיים.

הנושא של הנדסה גנטית הוא נושא שמטופל על ידי ועדת הורצ"מ – הוועדה הארצית לצמחים מהונדסים, זו בעצם הוועדה שמייעצת לרגולטור שמנהל את השירותים להגנת הצומח. אני יושב-ראש הוועדה. למעשה, הוועדה מייצרת המלצות לרגולטור האם לאשר או לא לאשר גידול או עבודה עם צמחים מהונדסים. היום המדיניות בישראל, כמו שנאמר, היא יותר מוכוונת אירופה, מכיוון שגם, כמו שדקלה ציינה, הייצוא בישראל הוא לאירופה. אז למעשה אין היום גידול מסחרי של תוצאת מהונדסת גנטית. התחום שהוא תחום עולה בהקשר הזה זה הנושא של עריכה גנומית, שזו למעשה שיטה חדשה לפתח או לייצר איזשהו שינוי בגנום הצמחי. זה משהו מאוד מדויק, זה בדרך כלל לא משאיר שום שרידים לאיזושהי פעילות שנעשתה, שרידים חיצוניים.

המדיניות האירופאית היום היא כבר יותר פתוחה לקבל זנים שהם ערוכים גנטית. זו הדרך שבה אולי נצליח, גם לפתח זנים חדשים שהם יותר מותאמים ולפי הדרישות ונותנים מענה לאתגרים שלנו.

תגידי, חקלאות אורגנית, אתם חוקרים? זה נושא?

חקלאות אורגנית גם כן מטופלת במשרד על ידי השירותים להגנת הצומח. יש הגדרה בדיוק מה זה חקלאות אורגנית, איך משתמשים, באיזה חומר הדברה מותר להשתמש, מתי, כמה. זו לא פעילות שאנחנו אצלנו ביחידה מרכזים.

אוקיי, תודה רבה. הצטרף אלינו חבר הכנסת יוראי.

שלום, יש לי כמה שאלות. אני מצטער שהצטרפתי באיחור, אבל אני שמח שהצלחתי להצטרף. השאלה הראשונה היא מה התקציב של היחידה שלך ל-2025, אם יש תקציב. זו השאלה הראשונה. השאלה השנייה, מאחר ותחום האילנות נמצא תחת משרד החקלאות, פקיד היערות הראשי, להבנתי התקציב של האגף עומד על אפס – השאלה היא אם אתם מבצעים איזשהן פעולות של מו"פ גם בתחום של עצים, זנים פולשים, השבחת זנים בהקשר הזה, כדי להתאים אותם. הדבר השלישי זה מה יש למשרד החקלאות נגד המכון הוולקני, כפי שבא לידי ביטוי בתקציב הקודם ובתקציב הנוכחי.

זה משרד האוצר.

לא, בעל הבית הוא משרד החקלאות.

לעניין תקציב 2025, ציינתי קודם שהתקציב עדיין לא אושר בכנסת.

נכון. מה הוגש?

אז אנחנו ממתינים לאישור תקציב החקלאות.

לא, מה תקציב היחידה שלך בתוך תקציב משרד החקלאות?

תראה, תקציב היחידה שלנו הוא תקציב שהוא משתנה במהלך השנה גם הרבה פעמים. כרגע הוא עומד שם על - - -

100 מיליון.

לא, לא, זה ב-2024. ב-2025, הוא עומד על סדר גודל של קרוב ל-40, אני לא זוכרת את המספר המדויק.

למה?

זה התקציב. למה, אני לא יודעת להגיד.

מה המשמעות של קיצוץ?

המשמעות היא שאנחנו נוכל לתמוך במספר מצומצם יותר של מחקרים, נצטרך להיות יותר ממוקדים.

כמה מחקרים פעילים יופסקו?

לא, מחקרים פעילים לא יופסקו. אנחנו, שיטת העבודה שלנו היא שכל פעם שאנחנו מאשרים מחקר למימון אנחנו מייצרים התחייבות לכל שנות המחקר מראש. זאת אומרת, אנחנו לא, מה שממומן ימשיך להיות ממומן ויסתיים.

מה המשמעות של קיצוץ של 60 מיליון שקל? סדר גודל של כמה מחקרים לא יוכלו לצאת לדרך שהם חיוניים לטובת הפעילות של היחידה של במשרד החקלאות והחקלאים?

הרבה מחקרים.

מה זה הרבה מחקרים?

אני לא יודעת להגיד מספר. אנחנו מאשרים סדר גודל של 60 מחקרים חדשים כל שנה. זה בהחלט משהו שנצטרך לעשות השנה פחות.

40, מעולם לא היה תקציב, אני רואה פה מ-2015 – מעולם לא היה סכום כל כך נמוך שהוקצב לטובת היחידה.

היו שנים שהיה - - -

השר לא שבע רצון מהפעילות שלכם?

אני חושבת שהשר שבע רצון. אני חושבת שיש עכשיו הרבה אתגרים בפני תקציב המדינה באופן כללי. אנחנו נשמח להגדלת התקציב תמיד.

את יודעת להגיד מה התנובה הכלכלית הישירה מהפעילות של היחידה שלך?

אנחנו עוסקים בזה עכשיו, יש לנו פעילות שגם בוחנת את התרומה של מחקרים. התרומה הכלכלית היא קצת מורכבת למדידה, כי חלק משמעותי מהמחקרים שאנחנו מתקצבים הם לא כאלה שמייצרים קניין רוחני אלא נותנים ערך משמעותי לחקלאים, כמו פרקטיקות, כמו פרוטוקולי גידול. יש לזה ערך מאוד גדול שמשפיע על יבול ומשפיע על יכולות ועבודה של החקלאי בקצה. אז הדרך לבחון את התוצרים היא קצת יותר מורכבת, שלא לדבר על זה שגם, הזכרתי שחלק מהפעילות שלנו זה פיתוח האקוסיסטם היזמי בתחום, וחלק משמעותי מכוח האדם שיוצא ומצטרף לעבודה גם בתעשייה ובחברות האלה, זה אנשים שעושים את עבודת המאסטר שלהם או הדוקטורט במסגרת המחקרים שאנחנו מממנים, אז זה גם איזשהו ערך מוסף. שאלת על פקיד היערות.

לפני פקיד היערות אני רק רוצה לומר, כי בסוף מדובר בשורות ומספרים, אבל מה שאת מתארת פה זה פגיעה עצומה במחקר ובפיתוח של משרד החקלאות, שזו פגיעה אדירה בכלכלה הישראלית, בדנ"א של מה שהופך את ישראל למה שהיא, שזו אומת סטרטאפ. אני לא רוצה להגיד שזו בושה וחרפה, אבל זה בלתי מתקבל על הדעת. זה מנוע הצמיחה. את אומרת שלישראל יש הרבה מאוד אתגרים – זו עוד דרך לרפא אותם. להשקיע במנועי צמיחה, בחדשנות, ביכולת שלנו לפרוץ.

אני לא יודעת אם נמצא פה נציג האוצר.

זה לא עניין של האוצר, עם כל הכבוד. להאשים את האוצר זה תמיד קל. זה עניין של סדרי עדיפויות פנים משרדיים. ולמשרד החקלאות, להבנתי, אין קיצוץ שלא מאפשר לו להעמיד את התקציב המקורי שבשנה שעברה עמד על 100 מיליון שקלים. זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים לקצץ בו.

אנחנו רואים השבוע שלוועדת הכספים מגיעות בקשות של מיליארדים לתרבות תורנית ולמוסדות דת ולמערכות חינוך תורניות, אז עם כל הכבוד. אני לא אומר שלא צריך לתת לזה, אבל אני אומר שלא יכול להיות שממש כורתים את היד שהיא מנוע הצמיחה של ישראל. אני מסתכל עלייך אבל ברור לי שאת מסכימה איתי שצריך להשקיע בדברים שלך.

אני רק אומר את זה כמשהו, זאת אמירה שלא עוברת אותי, ולדעתי אי אפשר לעבור עליה לסדר היום. לקצץ 60% מהתקציב בשנה שעברה זה פשוט לכרות את הענף שכולנו יושבים עליו, לא רק אתם, לא רק החקלאים אלא כל מדינת ישראל. זה נורא ואיום.

תראה, אנחנו עושים גם פעילויות גם מול מינהלת תקומה וגם מול המינהלת הצפונית כדי בסופו של דבר כן לייצר תוכניות ולהביא תקציבים גם לעולמות המחקר, דרך המקורות האלה. בנוסף, אנחנו עושים פעילויות אחרות – לגייס תקציבים במאצ'ינג מול ארגונים שונים – כדי באמת להביא לתקציבי מחקר נוספים לטובת חוקרי מדינת ישראל.

אתם עושים את המיטב עם מה שנותנים לכם, אין לי ספק בכלל. אני תמה למה שר החקלאות בוחר לקצץ ביחידה הכל-כך חשובה הזאת בצורה כל כך גסה.

תראה, בשנה שעברה היחידה שלנו הייתה מתוקצבת היטב, למרות שזאת גם הייתה שנה מורכבת תקציבית. אני חושבת שהשר כן רואה ערך מאוד גדול, בעולמות המו"פ. הוא גם מגדיר את זה כאחת מארבע הרגליים שמחזיקות את החקלאות.

איך זה בא לידי ביטוי, מיכל?

בשנה הזו, אני בטוחה שהשר והמנכ"ל עושים את המירב מצידם, ויש קושי כלל ממשלתי.

הנקודה ברורה, בואו נתקדם.

לגבי האילנות.

כן, אז פקיד האילנות יושב ביחידה אחרת, הוא לא יושב בפעילות אצלנו ביחידה. אנחנו לאורך השנים, לא בשנה האחרונה, תקצבו גם מחקרים בעולמות שהגדרת, בנושא של מינים פולשים וגם בנושא של עצים עירוניים, מה שנקרא. בשנתיים האחרונות לא תקצבנו מחקרים כאלה. אבל, אנחנו כן בשיח גם מול היחידה הזאת כדי לראות איך מייצרים קול קורא משותף, איך מביאים גם את האתגרים שלהם לפתחם של החוקרים בתחום במדינת ישראל. זהו, העבודה היא מתמשכת.

שאלת על מכון וולקני. אנחנו עובדים צמוד עם מכון וולקני בהרבה מאוד דברים ונושאים. אני חושבת שהשנה גם התקציב של וולקני הוא תקציב ראוי. יש הרבה שיתופי פעולה.

אני לא יודע אם את הכתובת – התוכניות להעביר אותו ממקומו - - -

אני לא הכתובת.

את לא הכתובת. את יודעת, לפני שנתיים רצו לקצץ חצי מתקציבו ולעצור 700 מחקרים פעילים, השנה רצו לסגור את שעריו ולהעתיק אותו למקום אחר, מה שהיה פוגע דרמטית ביכולת שלו.

זה לא לפתחי.

אני יודע, אני רק מציין את זה לפרוטוקול כי זה הבסיס.

אני רק אומרת שאנחנו בשיתוף פעולה מלא עם חוקרי וולקני, הם לקוחות שלנו, הם לקוחות מצוינים.

ההשפעות של תחום הפעילות שלכם חורגות מגדרות המשרד, מהיחידה ומהמשרד. זה משפיע על העתיד שלנו כאן. זה העתיד.

תודה, יוראי.

ואני מאמין שיש עתיד.

אנחנו חייבים להתקדם. הצטרף אלינו חבר הכנסת יוסף עטאונה, ניתן לו גם לדבר.

תודה רבה, כבוד יושב-הראש. האמת שאני הצטרפתי לפי הכותרת של הדיון על מחקר במשרד החקלאות, ואני בא מאזור שיש את מגדלי העדרים הכי גדולים בארץ, בחברה הערבית הבדואית בנגב. בתקופה האחרונה יש הרבה פניות מהחברה הזו לגבי מחלה שפוגעת בעצבים של העדרים והיא חיסלה הרבה עדרים.

אתה מדבר על עדרי צאן?

כן, אני מדבר על עדרי צאן. אני חושב שקוראים למחלה סקראפי.

אני לא מכירה.

הטענה היא דבר כזה. לפני 14 שנה הייתה איזו מעבדה במכון הוולקני שהיו שולחים לשם ובודקים את הכבשים לפני שנפגעים, וב-10 או 12 השנים האחרונות אין שום מענה לדבר הזה. יש רק מעבדה אחת ואנשים שולחים את הכבשים לשם באופן פרטי. אני חושב שאם יש מחלה שמשרד החקלאות מודע אליה, הווטרינר הראשי, שקיימת אצל מגדלי העדרים, שצריך לתת לה מענה ולבדוק ולחקור אותה. זה התחום. כי זה ממש מחסל ומאיים על חיסול עדרים שלמים של החברה הערבית הבדואית בנגב.

אוקיי, קודם כול, לפני שנתיים אנחנו הוצאנו קול קורא ייעודי בנושא של צאן. זכו ארבעה מחקרים במסגרת הקול הקורא הזה. אני לא זוכרת אם אחד מהם עסק בסוגיה הזו, אני אבדוק. כל הנושא של הטיפול במחלות בבעלי חיים מנוהל ומטופל על ידי השירותים הווטרינריים. אז אני חושבת שזאת שאלה שצריכה להיות מופנת אליהם, אני לא כל כך יודעת לענות עליה, אני מתנצלת.

אבל, אתם האגף המוכר - - -

נכון, אז אני אומרת, אנחנו כן - - -

יש בדיקות גנטיות שם. אנשים באופן פרטי שולחים, משלמים הון תועפות רק בשביל הדבר הזה, לשמור על העדרים שלהם.

בשירותים הווטרינריים יש את המכון הווטרינרי שעוסק במחקר בעולמות התוכן האלה. אני חושבת שזו שאלה שצריך להפנות אליהם.

אוקיי, תודה.

אוקיי, אני רוצה לפנות עכשיו לד"ר שאול בורדמן, דיקן הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, בזום.

כן, תודה רבה. מיכל, תודה על העשייה. בהמשך לדיון שהיה פה, יכול להיות שאת לא יכולה להרחיב על זה, אבל אני רוצה לציין פה כדיקן הפקולטה לחקלאות שהפקולטה לחקלאות היא אחת הלקוחות של אותם קולות קוראים של המדענית הראשית בצד של האקדמיה, יחד עם אוניברסיטאות אחרות, וולקני ומכוני מחקר אחרים. שנתיים שלא היו קולות קוראים. למיטב ידיעתי, היה ביולי 2023. לאחר מכן זה קוצץ בגלל המלחמה. שנה שעברה, אני לא יודע מאיפה ה-100 מיליון שקלים האלה, הקפיצה הזאת מ-50 מיליון שקל ב-2023 ל-100 מיליון שקל תקציב ב-2024 – שום דבר לא הגיע, למיטב ידיעתי. אולי פספסתי משהו, אבל זה לא הגיע לנושא של האקדמיה, של המחקר האקדמי.

אני רוצה להצטרף לדברים שנאמרו כאן – זו בושה וחרפה למדינת ישראל שככה, מעבר לזה שתקציב משרד החקלאות זה התקציב שקוצץ הכי הרבה מכל המשרדים, פשוט מייבשים את המחקר החקלאי היישומי במדינת ישראל. זה פוגע בחקלאות, זה פוגע בהכשרה של הדור החדש של חוקרים בתחום של החקלאות. אנחנו יכולים לגייס פחות מאסטרנטים ופחות דוקטורנטים. הדברים האלה צריכים להיאמר. אני אשמח לדעת לאן הלכו 100 מיליון השקלים של 2024. זו השאלה הראשונה. השאלה השנייה היא מה הצפי לגבי 2025, האם יהיו כספים שיוקצו למחקר האקדמיה, לאקדמיה, ומתי אנחנו צופים לקול קורא בעניין הזה. תודה רבה.

לגבי תקציב 2024, מכיוון שב-2023 פרסמנו מספר לא מבוטל של קולות קוראים, כמובן עוד לפני שפרצה המלחמה, וקיבלנו המון הצעות מחקר מצוינות. ועדות השיפוט שלנו המשיכו לעבוד גם אחרי שפרצה המלחמה וראינו שבגלל הקיצוץ המשמעותי שהיה בסוף השנה לא הצלחנו לתקצב מחקרים כמו שרצינו. לכן, בשנת 2024 מה שעשינו זה חזרנו לקולות הקוראים משנת 2023 והמשכנו לתקצב. תקצבנו בקרוב ל-50 מיליון שקלים מחקרים מתוך הקולות הקוראים של שנת 2023. אז אני לא יודעת להגיד בעל פה כמה מחקרים הגיעו לפקולטה לחקלאות, אבל בפירוש המשכנו בתקצוב בכל הקולות הקוראים שהתפרסמו, והרבה מאוד מחקרים חדשים יצאו לדרך גם בשנת 2024.

לגבי תקציב 2025, כמו שאמרתי, אני עדיין לא יודעת להגיד מה בדיוק אנחנו נוכל לעשות. אבל, אנחנו נעדכן אתכם, את כל מוסדות המחקר.

אפשר להגיד משהו? אבי רווה, אני ממלא מקום המדען הראשי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. רק רציתי להגיד, מבחינה הפנייה של האקדמיה, שגם אנחנו יוצאים מידי שנה בקולות קוראים בתחום ביטחון המזון, במגוון תחומים. למשל, אריזות מזון חדשות בשביל למנוע את כל ההתקלקלות של מזון, שימור מזון באמצעים שונים, השפעות תזונה על הבריאות, חלבונים חלופיים ממקורות צמחיים.

זה בשלושת המסלולים שלנו - גם בקול הקורא הלאומי, בשיתופי הפעולה הבינלאומיים ובקולות הקוראים הבין משרדיים. אנחנו השקענו בשנה האחרונה 12 מיליון שקלים במחקרים הללו, שהופנו כולם לאקדמיה ולמוסדות המחקר, שהזוכים העיקריים זה המכון הוולקני. אז זה עוד איזשהו מקור הכנסה לשימור המחקר האקדמי מהמקום של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. תודה.

כמה מחקרים היו?

אני מעריך שעם 12 מיליון ב-2024 זה באזור 24 מחקרים. מתוך זה 7 מיליון הלך למכון וולקני ישירות.

אוקיי, בסדר גמור, תודה. נעבור לעדית.

אני מהחברה להגנת הטבע. שמחים מאוד להיות פה בדיון היום ובכלל לקחת חלק בדיוני הוועדה, וספציפית לקחת חלק מהצגה של משרד החקלאות. אני רוצה לציין, התחלת את ההצגה והשקף הראשון מאוד שימח אותי – דיברת על חקלאות ברת קיימא, אבל בעצם לאורך המצגת פחות הצגת. זאת אומרת, אולי זה קיים, אבל אני כן אשמח שתתייחסי לזה אחר כך להיבט הסביבתי, ההיבט של ההשפעה. לשטחים החקלאים יש עוד שימוש, שימוש של שטחים פתוחים. בעצם, השטח החקלאי משמש גם כשטח פתוח. המגוון הביולוגי שעובר בו מסייע ומיטיב עם החקלאות, ולכן כן הייתי רוצה לראות כמה משרד החקלאות בעצם מסתכל על החשיבות של אותם שטחים כשטחים פתוחים ועל הערך שהם מוסיפים לחקלאות.

אני רוצה לציין גם, וזה מאוד מתקשר לדברים שאתה אמרת, אדוני יושב-הראש, בנושא ההדברה – על חשיבות פיתוח פתרונות מבוססי טבע, ולא תמיד על הדברים שצריכים לייצר עבורם חומרים או להשתמש בעוד חומרים, לייצר אנרגיה. בעצם להשתמש בפתרונות מבוססי הטבע ולצמצם את ההשפעה על המגוון הביולוגי. אני תכף אתן איזושהי דוגמה. הצגת שיתופי פעולה שיש לכם עם כל מיני משרדים וגופים, אז בהקשר הזה הצגת שבתחום האגרו-וולטאי אתם עושים איזשהו מחקר משותף עם משרד האנרגיה, כמובן – לי היה חסר לראות שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, ולא רק בהיבט הזה של - - -

הם שותפים איתנו בפרויקטים.

אני יודעת. לא רק בהיבט הזה של אובדן מזון, אלא באמת - - -

באגרו-וולטאי.

במחקר עצמו?

נכון. הצגתי שם שאנחנו אוספים נתונים גם סביבתיים.

אוקיי, מצוין. אז זה מאוד משמח. זה איזשהו פרויקט דגל, ציינת את זה ב"טופ 5" שלכם, כן? אז במקרה הזה של האגרו-וולטאי, השלב הראשון התחיל במחקר ואז תכנון ואז ביצוע של פרויקטים כאלה ברחבי הארץ – דווקא כאן צריך מאוד ללכת עקב לצד אגודל, מכיוון שהטכנולוגיה והחדשנות עשויה להשפיע לרעה על הטבע וגם על החקלאות. המערכת הטבעית, זאת אומרת, יש מכלול השפעות על המערכת הטבעית של פרויקט כזה. במערכת טבעית אני מדברת גם על החקלאות שמשתמשת במינים המקומיים. במסגרת זה שאנחנו רוצים לבסס פתרונות מבוססי טבע, המעבר הדרמטי לאגרו וולטאי יכול להשפיע בצורה קשה גם על הטבע, על המגוון הביולוגי. אנחנו מדברים על מסדרונות אקולוגיים, על תנועה של בעלי חיים ושל צמחים. גם בהקשר הזה של הגידור.

לכן, היינו רוצים לראות בהיבט הזה את המסקנות שלכם, שמובילות לאיזושהי הליכה יותר מתונה ולא ריצה קדימה לפתרונות של אגרו וולטאי. יש לנו חשש מאוד גדול שאנחנו הולכים לקראת משהו שאנחנו לא יודעים איך הוא ישפיע על הטבע וגם על החקלאות.

יש עוד משהו אחד שרציתי להגיד. ציינת ב"טופ 5" את הים כמשאב ימי. זה גם כן נושא שיש לו השפעות שיכולות להיות דרמטיות גם על נושא הסביבה. המרחב הימי שלנו במדינת ישראל הוא מרחב מבוקש מאוד. יש תוכנית של מנהל התכנון שממפה את כל הצרכים בים ונותנת לכל אחד את המקום. החקלאות והסביבה פה יכולים ללכת יחד, אבל יכולים גם להשפיע לרעה מאוד אחד על השני. אז איזה מחקר אתם עושים בתחום הזה בהקשר של הסביבה? תודה.

אני אתחיל. קודם כול, התייחסת לנושא של הסביבה, שאולי לא הדגשתי את זה מספיק, אבל אנחנו משקיעים במחקר משמעותי בתחום הזה, בתחום של חקלאות מחדשת. אני רוצה להגיד שכל התחום הזה של חקלאות מחדשת, כרגע כולם מדברים עליו, אבל אין באמת נתונים ומידע. לכן, כבר ארבע שנים אנחנו משקיעים במחקר, מכדי באמת לייצר נתונים והבנה, אילו מסקנות ואיך לקדם יותר טוב את התחום הזה. זה אתגר, דרך אגב. זה אתגר גם להגדיר את האתגרים לעולמות המחקר, מה זה חקלאות מחדשת. אני יכולה להגיד לך שלאורך השנים אנחנו עסוקים כל פעם בלעדכן את ההגדרה ולעדכן את האתגרים, כי כולנו נמצאים בתהליך למידה. אני עובדת צמוד גם עם גופים רלוונטיים לעולמות התוכן האלה, כך שזה נושא שהוא מאוד משמעותי.

בהקשר של הדברה, הגנת הצומח – אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח אבל זה לא אומר שזה כימיה. אנחנו כן מחפשים פתרונות. אנחנו נכנסנו עכשיו לקונסורציום בינלאומי כדי לפתח חומרי דשן ידידותיים לסביבה, ציינתי את זה. זה אתגר עולמי, זה לא אתגר רק של מדינת ישראל. לכן, צריך פה איחוד כוחות. ואנחנו עושים את זה ואנחנו משקיעים בזה לא מעט כספים. דרך אגב, זה פרויקט משותף ביחד עם משרד המדע בגובה של 2 מיליון דולר, אוקיי? זאת אומרת, זה משהו מאוד משמעותי. דרך אגב, זה גם מחזיר כסף לעולמות המחקר בישראל בסופו של דבר, זה תקציבי מחקר. גם הנושא של שימור קרקע, אנחנו כל שנה מוציאים קול קורא ייעודי לנושא הזה כי זה חשוב.

אנחנו כן נמצאים במחשבה ודאגה לדורות הבאים, שהקרקע הזאת צריכה להמשיך להיות פורייה וצריכה להמשיך לספק תוצרת חקלאית עוד שנים קדימה. לעניין האגרו-וולטאי, אנחנו יותר לא יודעים מיודעים, אוקיי? לכן, אנחנו מקדמים בכל הכוח את הפיילוט האגרו-וולטאי. אני יכולה להגיד לך שפרופ' ויני אלטשטיין ישנה, חולמת, חושבת רק את הפיילוט הזה. אנחנו גם עסוקים ללא הפסק בפתיחת חסמים סביב הדבר הזה מול רשות החשמל, מול משרד האנרגיה, מול גופים אחרים. המשרד להגנת הסביבה הוא שותף איתנו בדבר הזה. את הפיילוט הזה הקדימו מחקרים סביבתיים, לפני הקמת המתקנים, כדי שנדע למה להתייחס. אנחנו לא מתעלמים מהסוגיה הזאת, הסביבתית. היא מאוד חשובה לנו.

לא התכוונתי שמתעלמים. סליחה שאני מפריעה לך. פשוט עוברים לשלב הבא מאוד מהר.

תראי, מה שלא בגבולות הגזרה של היחידה שלנו, קשה לי להתייחס לזה. מה קורה במשרד האנרגיה, איך הוא מקדם כבר תב"עות מסחריות - אני לא יודעת לענות לך על זה, בסדר? אבל, אנחנו עושים ככל יכולתינו. דרך אגב, משרד האנרגיה עוזר לנו כדי להוציא לדרך כמה שיותר מחקרים כדי לייצר כמה שיותר דאטה כדי להבין איך לעשות את זה טוב יותר, איך לעשות את זה נכון. גם חקלאות, גם לאנרגיה, גם לסביבה. כל זה נלקח בחשבון. אנחנו בונים עכשיו מאגר של דאטה. יש לנו דאטה אנליסט שאמור לסייע לנו להבין את ההשפעות של כל הדבר הזה. אז אנחנו שם, אנחנו מבינים, אנחנו מודאגים אותו דבר, ואנחנו מנסים לייצר נתונים כדי לקבל החלטות טובות ונכונות.

אמרת על הים כמשאב לאומי – לא יודעת אם שמת לב, אבל אני משתמשת בטרמינולוגיה חקלאות מים, לא חקלאות ימית. אנחנו מדברים הרבה על גידול דגים במתקנים סגורים. גם אצות כמקור מזון גם לבעלי חיים וגם לבני אדם. יש מגוון של דברים. יחד עם זאת, כן, אנחנו גם מדברים על הקמה של מתקנים בלב ים מתוך הבנה שצריך לעשות את זה, כמובן בדרך הנכונה והטובה גם לסביבה, בטח לא באזורים שהם מורכבים. ואני גם רוצה להגיד שיש הנחיות מאוד ברורות גם לעולמות הדיג, וזה לא נמצא ביחידה שלנו, אבל כל הנושא הרגולטורי סביב פיקוח על הדיג גם נעשה אצלנו במשרד ביחד עם רשות הטבע והגנים, כמי שאמור להוציא לפועל את הפיקוח הזה. זהו, אז זה כן נעשה.

אני רק רוצה לציין בנושא האגרו-וולטאי שגם בפיילוט וגם עכשיו בדיונים שמתקיימים, ברגולציה לחלקות המסחריות שתקומנה יש התייחסות מאוד רצינית לנושא הסביבתי. אני רוצה להסב את תשומת ליבך, בפיילוט, מספר החלקות שהוגש במקור היה למעלה מ-400, ובסופו של דבר מה שאושר על ידי התמ"א לפיילוט היה 130 חלקות. חלק מאוד גדול מהסיבה שכל-כך הרבה חלקות נפלו הוא מסיבות סביבתיות ואקולוגיות. אנחנו עובדים, כמו שמיכל אמרה, בצורה מאוד הדוקה עם המשרד לאיכות הסביבה. יש מישהי שמרכזת את כל הפעילות הזאת במשרד האנרגיה. יש שלוש קבוצות מחקר מובילות בארץ שבוחנות כבר את הבסיס, כמו שמיכל אמרה, וימשיכו לבדוק אחרי שהמתקנים יקומות אם יש שינויים במגוון עצום של פרמטרים סביבתיים ואקולוגיים, גם בצומח, גם בחי, גם במעבר בעלי חיים וכך הלאה.

כל הדברים האלה נלקחים בחשבון ובאים לידי ביטוי ויבואו לידי ביטוי כאשר החלקות האלה תקומנה.

אני מקדיש הרבה מאוד מהזמן שלי לטובת הקצאת קרן העושר לשנת 2025. אני לא יכול להתאושש ממה שאמרת לי לגבי הקיצוץ ב-60% מתקציב היחידה שלך לשנת 2025. אז אני תמה איך יכול להיות שהממשלה מביאה מחדש בקשות של עשרות מיליונים לקרן העושר בתחום של מחקר ים, בלו טק, גרין טק, אגרו וולטאי וכולי, וביד השנייה מקצץ עשרות מיליונים בתקציב שלך. זה לא אמור להיות תקציב משלים. ודווקא בתור מי שנלחם בדיוני הוועדה על להשקיע דווקא בהצעה של משרד האנרגיה של פרופ' נגה, שאני מניח שהיא גובשה יחד איתכם, אז אני לא יודע איך לגשר על הפער הזה.

ברור לי שאת לא הכתובת, אני רק אומר את זה כי זה שובר את הלב, הקיצוץ הדרמטי הזה. זה בלתי מתקבל על הדעת.

תודה על האמפתיה, אבל אני כן רוצה להגיד שהפנייה שלנו לקרן העושר, עשינו עבודה משותפת עם מספר משרדי ממשלה כדי להביא תוכנית שתביא לידי ביטוי את הרצונות של כל אחד מהמשרדים. אני חושבת שכתבנו שם תוכנית יפה וטובה.

מאוד מרשימה.

ואני מקווה שהיא תמומן.

אוקיי, נעבור לדובר הבא. איתן פרנס.

שלום, אדוני. אני שמח להיות בוועדה כאן היום. אנחנו איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, ארגון התעשייה של האנרגיה הירוקה כבר 16 שנה. אני רוצה להגיד כמה דברים על הנושא האגרו-וולטאי. דבר ראשון, המדינה צעדה לנושא האגרו-וולטאי כבר לפני מספר שנים עם תוכנית הפיילוטים. משרדי ממשלה אחרים עשו הכול כדי שתוכנית הפיילוטים הזאת תקרוס, והיא קרסה.

היא לא קרסה, אני חולקת עליך. היא לא קרסה.

אין בעיה, אם תוכלי לתת לי נתונים אחרי אנחנו נשמח. אבל אני מבקש להסביר. בצער רב אני אומר, כי בסיס הנתונים המדעי פה, הוא העתיד של הצמיחה של התחום הזה. מה שקרה זה שקודם כול מינהל התכנון החליט ללכת לתוכנית מתאר ארצית שלקח שנתיים לאשר אותה, ואותן 170 או 140 חלקות, כולן נאלצו לחכות במשרדים עם הרעיונות היפים שלהן וכולי עד שתאושר תוכנית המתאר.

עד שזה קרה ואושר כבר התברר שאין מקום ברשת לרוב הפיילוטים של החלקות. הן לא יכולות להתחבר כי אין מקום ברשת החשמל. אז אנחנו ביקשנו מרשות החשמל לתת קדימות בחיבורים לאותן חלקות מחקר, שהרי הן הבסיס שעליו יקומות חלקות העתיד של ישראל. במקום זה החליט יושב-ראש רשות החשמל לא לתעדף את הפרויקט הממשלתי שהושקעו בו אלפי שעות, ואני לא רוצה לחשוב כמה כסף ציבורי. הוא החליט לא לתעדף את הפרויקטים האלה, והיום הפרויקטים האלה נמצאים במצב שהם לא יחוברו לרשת החשמל. אושר עכשיו איזשהו פתרון שהוא גם לא פתרון.

אבל, אני אומר דברים כלליים, ברשותך, המדענית הראשית של משרד החקלאות. אנחנו ממש מסתכלים על התהליכים הציבוריים האלה, שמשרד אחד מקדם את התחום בצורה כל כך מבורכת, מצד שני רשויות אחרות ומשרדים אחרים, במתכוון או לא במתכוון או בעצימת עיניים, גורמים לקריסה ופגיעה בפרויקטים. אנחנו רואים את פרויקט הפיילוטים כפרויקט שהוא נפגע. החברות התקדמו קדימה כי העולם זז קדימה. וכאן אני רוצה להגיד כמה מילים, וחשוב לי להגיד גם לך, המדענית, כי אני חושב שבמצגת שהצגת ובדברים שהראית פה חסרה התייחסות למצב הנוראי, המזעזע, מצב החירום האקלימי שישראל נמצאת פה.

אנחנו לא פה בשביל לעשות פרופגנדה לחברות אנרגיה סולארית. אנחנו רוצים נתונים שיסבירו לנו אילו בצורות צפויות לנו בעוד עשר שנים. אנחנו מסתכלים קדימה על מה שהעולם עושה כדי להתמודד עם משבר האקלים, ורואים את תחום האגרו-סולארי כאחד התחומים היחידים שבהם העולם צועד קדימה ושם צל מעל הגידולים כדי שהגידולים לא ימותו. המדבר של ישראל מתרחב – אנחנו רוצים להבין כמה הוא מתרחב צפונה. ענבי לכיש – בלכיש יגדלו ענבים עוד עשר שנים אם לא נשים מעליהם פאנלים? אני אומר את זה גם לחברה להגנת הטבע, אתם מתייחסים לתחום האגרו-סולארי כאירוע שבא לתקוף את החקלאות, כאשר בעולם זה הפוך לחלוטין.

שר החקלאות כאן עוצר פרויקטים סולאריים היום, ומשרד החקלאות עוצרים פרויקטים סולאריים. אני היום בבוקר סיימתי וובינר בינלאומי שאליו עלו מומחים מכל העולם, שמסבירים בו איך ישראל כל כך נהדרת, והם לא יודעים את האמת שאנחנו נגד האנרגיה הסולארית והשילוב שלה בחקלאות, אנחנו מסתכלים עליה כאויב של התחום. ואני אומר את זה בצער רב, אני מבקש מכם, משרד החקלאות, לקחת את משבר האקלים, להתייחס אליו ברצינות המתבקשת. השירות המטאורולוגי בכל יום מפרסם פרסום על האסון שעומד להתרחש פה על החקלאות.

לכן אני רוצה לבקש ממך, המדענית. אני מבין שאנחנו באותה סירה, אנחנו גם רוצים שהפיילוטים יצליחו כי זה הבסיס המדעי. מצד שני, היחס שאנחנו מקבלים, שהתחום הזה הוא אויב החקלאות – אנחנו ממש מבקשים מכם להסתכל החוצה לישראל ולנסות להבין איפה אנחנו טועים. כי מצפים מאיתנו בעולם שאנחנו נוביל קדמה בתחום החקלאות הזו כמו שהובלנו בחקלאות המסורתית.

אם אני מבין אותך, לסכם את מה שאמרת בשורה אחת – הפיילוטים שעושים במשרד החקלאות לגבי האנרגיה והחקלאות, אין לזה המשך. כלומר, הרשויות האחרות לא מקדמות אותם. זה מה שאתה אומר. יש כאן פיילוט, אבל אחר כך מה עושים עם האנרגיה הזאת שנוצרת, עם החשמל, זה לא מתקדם במשרדים אחרים וברשות החשמל, פחות או יותר.

רשות החשמל בעיקר, זו הבעיה.

נכון, יש לנו הרבה מאוד אתגרים. מול משרדים אחרים, מול רשות החשמל, מול הרבה מאוד גופים. יחד עם זאת, אני כן רוצה להגיד שיש נכונות, ואנחנו פורמים את כל הקשיים לאט לאט. כן התייחסת לסוגיה שאין מקום ברשת החשמל לחלק מתוצרי החשמל שאמורים להגיד מהמתקנים, וזה נפתר, הסוגיה הזו נפתרה. אותם יזמים באמת יוכלו לקבל תשלום עבור החשמל שהם מייצרים. גם אם לא עכשיו, הם יקבלו אותו בהמשך עם תעריף מוגדל.

הפתרון הזה, סליחה שאני עוצר אותך - - -

זה הפתרון כרגע.

זה פתרון שמקבלים בו תעריף יותר נמוך מגג. שימי לב, פיילוט אגרו-וולטאי, שצריך להפיק את הדאטה הכי חשוב למדינת ישראל, לעתיד החקלאות, ככה אנחנו רואים את זה, מקבל תעריף פחות מגג במתח נמוך.

כל הגופים מאוד מעוניינים לקדם את הפיילוט הזה, אוקיי? את הפיילוט האגרו-וולטאי. דרך אגב, אתה בדבריך סותר את עצמך. אני מצטערת. מצד אחד אתה אומר שצריך לקדם את הפיילוט האגרו-וולטאי בכל הכוח, מצד שני חייבים לקדם גם את, לא הגדרת את זה מסחרי אבל אני הבנתי את זה מדבריך, את המסחרי, בלי שיש לנו עוד את המידע מהפיילוט. אז אתה יודע, צריך - - -

אני חייב להסביר את הסתירה. הסתירה היא שמדינת ישראל הולכת לאנרגיה הסולארית - - -

אני כן רוצה להגיד שהמדיניות שלנו היא כן לקדם את הפיילוט האגרו-וולטאי. השר מאוד מחויב לזה, גם המנכ"ל מאוד מחויב לזה. הם עושים עבודות ופעילות ושיחות ודיונים מול הגופים הרלוונטיים בתחום. קודם כול, יש לנו כבר פרויקטים שנכנסו והתחילו. המחקרים כבר התחילו, הקימו. אני מקווה שככל שאנחנו נתקדם ייכנסו עוד ועוד פיילוטים. אתמול קיימנו פגישה עם כל היזמים, עם החוקרים. וגם פה יש היענות ויש עניין. אני מאוד מקווה שכולם יהיו איתנו בתוך המחקר.

אני רק אומר, לגבי משבר האקלים, הציפייה שלנו היא שמשרד החקלאות יבליט את הנושא הזה.

אנחנו שם.

ישראל היא "הוט ספוט" בנושא הזה.

אנחנו שם, אנחנו יודעים את זה. תאמין לי, אנחנו מתמודדים עם האתגרים האלה יום-יום.

אז לתעדף פרויקטים גיאוגרפית, במקומות שבהם יש מדבר, למשל, זה קריטריון שהייתי מצפה שמשרד החקלאות יוביל. זה למשל, לדוגמה. אני לא בוטנאי ואני לא איש מדע. אני חושב שכרגע מה שנעשה זה בעיקר מונע מתוך אינטרסים, אחד של שמרנות, מצד שני חשש מהקדמה. תעשו מה שעושים בעולם. אני אומר באמת, תסתכלו החוצה.

אתה לא יכול להשוות חקלאות במקומות אחרים לחקלאות ישראל, זה א'.

נכון, אבל תראו איך עושים פרויקטים מסחריים בעולם.

טוב, איתן, הנקודה ברורה. הבנו את הנקודה. לפני שנסכם, האם יש מישהו נוסף שרוצה לדבר?

כן, תודה. מה שרציתי לומר זה שפה דובר הרבה על תפקיד של הנהלה, אבל זה לא הדרך הערכית של המדע. הדרך הערכית של המדע זה מדענים. איינשטיין, למשל, איך אפשר היה לסתום לו את הפה? פשוט מאוד - לקבוע בתור רפרנט את חתן פרס נובל, פיליפ לנארד - הוא היה כותב שזה שטויות. ואתם גאים שאיזה מומחה צריך לבדוק מאמר. איך אני יכול לפרסם מאמר על תגלית פונדמנטלית שאין בו מומחים בכלל.

תסתכלי, זה הספר שלי, הוא יצא באקוודור, מהאוניברסיטה בלוחה. אני לא שייך לאוניברסיטה. גם ספרדית זה לא שפת האם שלי. פרסמנו את זה כיוון שזה שווה, כיוון שזה מעניין. זה עבודה תאורטית, לא יישומית. כי עין שרואה לכיוון של יד אנושית זו עין רעה. ואני עבדתי במכון הוולקני, ופיטרו אותי בעילה שאני מאסף לאט מאוד עשב שוטה. בעבודה הקודמת כתבו איזה מדען אני – בשביל מה מדענים? כולם שווים. יש אחידות.

אל תחשבי שכל המדענים יבצעו פקודות כהלכה רק כי איזה שר דרש מרנטגן תוך זמן קצוב לעשות את גוף האדם שקוף. ומי היה גרגור מנדל, האם הוא היה בממסד? אני עכשיו באתי מגרוש, אני מעוניין פשוט להרצות ולקבל על זה ובינתיים לא הצלחתי פה. את מוכנה לתת לי להרצות על זה? תשמעי, לא מזמן איזה ססמולוג בחדשות אמר - - -

אדוארד, אני לא מבין מה אתה רוצה להגיד. מה אתה רוצה להגיד?

אני רוצה להגיד שבמדע העיקר זה המדען. וגם מדען שלא שייך לממסד. ואם זה מפריע להם, תקבלו אותי לממסד, תתנו לי מענק. והדבר החשוב זה יוזמה, לא רק מי שמבצע פקודה. למשל, ססמולוג פרסם על מכשיר חדשני ביותר שמרגיש רעידת אדמה תוך כמה שניות. ב-1979 בסין פינו עיר לקראת רעידת אדמה הרסנית. אז פשוט עושים פה חלטורה. ולצערי, לפי השקפות הידע שלי מעודדים את החלטורה. וכשאני אמרתי ליושבת-ראש ועדת המדע שעשיתי מחקר ברמה בינלאומית היא התחילה לצחוק עליי. "אני לא מבינה", היא לא מבינה איך יכולתי לעשות משהו בלי אישור שלה. כנראה יש פה מלחמות ומישהו מחכה. אבל, דבר אחד זה הצלה בעת שריפה ודבר אחר בעת שיטפון, ופה מבלבלים.

אני רואה שפה האקדמיה שואפת להתנגד כמו המטה של הצבא – הם נותנים הוראות ומי שלא מבצע אותן - - -, אם יש לך תפקיד לעַשֵׂב עֵשֶׂב תעַשֵׂב עֵשֶׂב ולא משהו אחר. תבצע את התפקיד.

טוב, תודה, אדוארד. מישהו נוסף רוצה לדבר לפני שאנחנו מסכמים? לא.

קודם כול אני רוצה להודות לכולם שהגיעו לכאן לדיון. לד"ר מיכל, לצוות של המדען הראשי במשרד החקלאות, לכל מי שהגיע לכאן.

לאור הדיון, אני רוצה להמליץ שתי המלצות לפרוטוקול ואנחנו נעביר את זה גם הלאה. הנושא הראשון הוא הקיצוץ בתקציב. אנחנו קוראים לשר החקלאות ולשר האוצר לא לקצץ בתקציב של המדען הראשי במשרד החקלאות, כי אנחנו רואים בזה מנוע צמיחה לכלכלת המדינה. לכן, חשוב שיהיו לנו עוד חוקרים. הקיצוץ, פירושו עוד פחות מחקרים. לכן, אנחנו קוראים לשני המשרדים לא לקצץ בתקציב של המדען הראשי. והנקודה השנייה, לאור מה ששמענו כאן, אנחנו פונים לממשלה להסרת כל החסמים בכל הנושא הזה של האגרו-וולטאי, לאפשר חיבורי חשמל לכל הנושא הזה. הסרת חסמים.

ואני מציע נושא שלישי. לתת למי שעוסק במדע יישומי - - -

אדוארד, קיבלת זכות דיבור, אני מבקש ממך להפסיק.

אתם עוסקים רק במדע אדמיניסטרטיבי, שזה תת-מדע.

אדוארד, אני לא רוצה להוציא אותך מהוועדה.

כמו שאמר איינשטיין, בלי מדענים אין מדע. כמו שבלי צמחים מטפסים אין יער. אתם מגדלים צמחים מטפסים - - -

אדוארד, זו פעם אחרונה שאתה נכנס לוועדה הזו, כי אתה לא מכבד את הצוותים כאן ואתה לא מכבד אותנו. אתה קיבלת את הזמן שלך, זה לא מכובד, מה שאתה עושה כאן. אתה לא תיכנס לוועדה הזו. אני עכשיו מבקש ממנהלת הוועדה לא לאפשר לך להיכנס לוועדה הזו, כי אתה לא מכבד את האנשים שנמצאים כאן וגם לא את יושב-הראש. תודה.

אתם לא מכבדים את המדע - - -

שוב, אני מודה לכם. אני סוגר את הישיבה, תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:08.