פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



45
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
23/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 132
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום ראשון, כ"ג באדר התשפ"ה (23 במרס 2025), שעה 12:30

סטטוס פעילות תוכנית המשתלמים הזרים בחקלאות לאור המלחמה

חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר

מטי צרפתי הרכבי

תמר ירדן - ראש מנהלת משתלמים זרים בחקלאות, משרד החוץ

מיכל יוספוף - מנהלת אגף אוכלוסיות מיוחדות, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

איציק עמרני - ראש מנהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

שמעון זיגזג - מנהל אגף חקירות מעסיקים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

חיים אפרים - מנהל היחידה לטיפול במבקשי מקלט, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

צורי זנזורי - עו"ד, ממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד העבודה

מאיר צור - ראש המועצה האזורית ערבה תיכונה

אליהו כהן מוגרבי - ראש הוועדה החקלאית המשותפת למועצות בני שמעון, מרחבים ושדות נגב

ג'סיקה פרלמן - ראשת תוכנית המתמחים בחקלאות, מועצה אזורית רמת הנגב

צביקה פורת - מרכז משק עלומים

פיני אביבי - חבר ועד מנהל, המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה CIMI

ד"ר עדה גנזך - נציגת העובדים הזרים החטופים

דניאל - נציג המוקד לפליטים ומהגרים

יוסף אבי יאיר אנגל - נציג משפחות החטופים

שי דיקמן - נציגת משפחות החטופים

נעה בן שבת

דיקלה טקו

יונית חגואל, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סטטוס פעילות תכנית המשתלמים הזרים בחקלאות לאור המלחמה

שלום לכולם. צוהריים טובים. יום ראשון בשבוע כ"ג באדר תשפ"ה, 23 במרס 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא סטטוס פעילות תוכנית המשתלמים הזרים בחקלאות לאור המלחמה. לפני שנתחיל בדיון אני רוצה להעביר את רשות הדיבור ליוסף אבי יאיר אנג'ל. בבקשה.

יוסף אבי יאיר אנגל או בקיצור ג'וחא. 534 ימים עברו מאז האסון הנורא שהביא עלינו הארגון שטופח וגדל בחסות ההפקרה וצוות העובדים בלשכה. 56 ישראלים שנחטפו באותו יום נורא עדיין שם בידיו האכזריות של הארגון. ראש הממשלה וחבריו לממשלה טענו כבר מספר פעמים במהלך הימים הארוכים שהוא חוסל. ממשלת ישראל הפסיקה לפעול למען החטופים, שעל פי המידע הקיים 24 ביניהם עדיין חיים.

ישנם נושאים חשובים יותר לעסוק בהם בימים טרופים אלה כמו פיטורי ראש השב"כ או היועצת המשפטית; הפיכה משטרית ומשפטית שתרסק את החברה הישראלית; חלוקת משאבי המדינה למקורבים לצלחת; המשפט שנידחה עוד ועוד כי אין לנאשם זמן להגיע לדיונים; הניסיונות למנוע חקירה של הקשר בין האויב קטאר ללשכת רה"מ – אירוע המכונה קטארגייט ומלחמה חדשה ללא תוחלת וללא יעדים המסכנת את החטופים שעדיין חיים.

מה עם 59 החטופים? כלום. ואתם, חברי הכנסת מהקואליציה, נותנים יד לכל הטירוף שפוקד אותנו ומסייעים להרחיק את הפעילות להחזרתם של החטופים החיים להבראה והחטופים המתים לקבורה מכובדת, כפי שכל אחד מכם היה רוצה לעשות עבור בן משפחתו. התשובה שקיבלתי מכמה מכם שזה לא עניינכם אלא עניין הקבינט לא מקובלת כלל. אתם לא עציצים כפי שהתבטא מר נתניהו בסרטון שהפיץ בערב שבת.

חברי הכנסת, שמענו על הקריאות הנואשות של החטופים שחזרו לאחרונה מהשבי כמו קית' סיגל ואלי שרעבי. האם מי מכם ביקש להיפגש איתם, לשמוע ממקור ראשון על מה שעברו בגיהינום וללמוד מעט על מה שעובר על החטופים שעדיין חיים במנהרות הארגון שחוסל?

אלי שרעבי שאחיו יוסי נהרג מאש כוחותינו וגופתו עדיין בעזה התקבל בכבוד על ידי הנשיא טראמפ יחד עם מספר מהחטופים ומהחטופות שחזרו. הוא התקבל בכבוד אצל ראש ממשלת בריטניה ונאם נאום מרטיט ומרגש במועצת הביטחון של האו"ם. כאן בארצו שלו – כלום. האם זה נראה לכם הגיוני?

ב-3 באפריל 2024, לפני כמעט שנה, אחרי 180 ימים אמרתי כאן בכנסת בין היתר את הדברים הבאים – "השבוע הצהיר ראש הממשלה שהוא עושה הכול לשחרר את החטופים. כבודו, אם לא הצלחת לשחרר את כולם אחרי 180 ימים, אולי אתה לא מסוגל ואולי כדי לתת למישהו אחר לנסות?".

השבוע, אחרי יותר מ-530 ימים, אמר השליח ויטקוף: "הציבור בישראל רוצה את החטופים בחזרה. נתניהו הולך נגד הרוח הציבורית". כמה שהוא צודק. נתניהו מקבל מכם גב שלא להחזיר את כל החטופים. נראה שהוא פוחד ממשהו ואתם חברי הקואליציה משתפים פעולה עם הנורא מכול. מה קורה כאן? מתי ייפול האסימון – אצל חלקכם לפחות – ותתחילו גם לשאול איך הגענו עד הלום ומה הלאה? עד מתי?

תודה. שי דיקמן?

כן.

את נשארת איתנו לדיון? את תשתתפי, נכון?

כן.

תודה.

תודה, ג'וחא, שנכדו אופיר חזר מהשבי בעסקה בחיים. אני שי, אני בת-דודה של כרמל גת. כרמל הייתה צריכה לחזור בעסקה והעסקה התפוצצה יום לפני שהייתה אמורה לחזור. אחרי 328 ימים שהיא שרדה בשבי, המלחמה מעל הקרקע הובילה את המחבלים ללחוץ על ההדק והיא נרצחה בשבי. את כרמל שלי אני כבר לא אקבל, אבל יש עוד 59 חטופים בשבי חיים וחללים שאנחנו צריכים להחזיר הביתה.

בוועדה הזו – שהיא מיוחדת לעובדים זרים – צפוי היום דיון על הפעילות של הזרים בחקלאות לאור המלחמה. יש לנו עוד חמישה עובדים זרים בשבי ואני מבקשת שנקדיש להם את הדיון בוועדה לשאלה איך אנחנו מחזירים אותם הביתה.

אני רוצה לספר לכם קצת על כל אחד מהם. אתם יכולים לראות כאן מאחוריי את התמונות של ביפין ג'ושי ושל ג'ושוע לואיטו מולל.

ביפין ג'ושי הוא מנפאל, סטודנט לחקלאות. ג'ושוע לואיטו מולל הוא מטנזניה. יש לנו עוד שלושה חטופים מתאילנד. נכון ששוחררו חטופים בעסקה הזו אבל לא כולם. יש עדיין את סותטיסאק רינטלאק בן 43, את נטפונג פינטה שגם הוא מתאילנד ויש לנו עדיין את סונטאיה אקראסי. אני מבקשת לספר לכם בקצרה על כל אחד מהם.

כמו שיודעים יושבי הוועדה הזו, גם אנשים שאינם אזרחי מדינת ישראל שהיו כאן תחת חסותנו ותחת האחריות שלנו הם בני אדם וזו האחריות שלנו להחזיר גם אותם הביתה. מי שחי בחיים ומי שאינו בין החיים לקבורה, לחיק המשפחה שלו, לאפשרות להיפרד.

אספר לכם על ביפין ג'ושי. ביפין הוא סטודנט בן 24 מנפאל שהגיע לקיבוץ עלומים במסגרת הלימודים שלו – לימודי החקלאות. ביפין הוא בחור בן 24 ובין היתר הוא גם ראפר והוא הוציא שיר שאפשר לשמוע אותו ביוטיוב. חיפשתי בגוגל ולא הבנתי דבר מהשיר אבל עשיתי זאת בשביל להיזכר שביפין הוא בן אדם. ב-7 באוקטובר ביפין התחבא עם חבריו במיגונית. הוא הדף רימון שהושלך לעברם והציל את חייהם של מספר מחבריו. לאחר מכן נחטף כשהוא מחוסר הכרה ובהמשך תועד במצלמות האבטחה של בית החולים שיפא כשהוא בהכרה מלאה. ביפין – ככול שאנחנו יודעים – חי והמשפחה שלו מחכה לו בנפאל.

אספר לכם על ג'ושוע. ג'ושוע נחטף כשהיה בן 21. הוא האח הבכור מבין חמישה אחים. הוא הגיע לארץ מטנזניה במסגרת לימודי אגרונומיה ועבד ברפת כעובד זר בקיבוץ נחל עוז. ב-7 באוקטובר נחטף ג'ושוע מקיבוץ נחל עוז ו-68 ימים לאחר מכן נודע למשפחה שהוא נרצח. אבא שלו וכל המשפחה שלו מחכים לו בטנזניה. כאמור, ג'ושוע הוא הבכור בין חמישה אחים והראשון שיצא מהבית בטנזניה כדי לפרנס את המשפחה. כאן, במדינת ישראל, הוא נחטף ואנחנו אחראים להשיב את גופתו למשפחה שלו.

אנחנו לא שומעים את השמות של האזרחים התאילנדים. אם הייתם בעצרות, בכיכר החטופים או במקומות אחרים בארץ שמעתם את השמות של ג'ושוע לואיטו מולל וביפין ג'ושי. אבל לא כך לגבי החטופים התאילנדים וזו החלטה של ממשלת תאילנד, לא שלנו. אבל אני חושבת שהוועדה הזו היא הבית שלהם. כאן אנחנו יכולים לדבר עליהם.

אני מניחה שההחלטה הזו מטעם ממשלת תאילנד היא מתוך מחשבה שזה הסיכוי הטוב ביותר להחזיר אותם. אני חושבת שיש לנו כאן הזדמנות כמדינת ישראל – מדינת שלוקחת תחת חסותה גם עובדים זרים – להגיד שאנחנו יכולים להיות מופקדים ואחראים לגורלם לפני שאנחנו מביאים עוד עובדים ודואגים לזכויות שלהם. אנשים שנחטפו מהשטח של מדינת ישראל ואנחנו – מדינת ישראל – נחזיר אותם הביתה.

נטפונג פינטה. נטפונג, בן 36 מתאילנד. עבד בחקלאות בקיבוץ ניר עוז. החברים שלו מכנים אותו ניק. הם אומרים עליו שהוא אדם חרוץ ואהוב וכזה שמשאיר חותם על כל מי שהוא מכיר. ב-7 באוקטובר הוא נחטף יחד עם חבריו – ובעוד שיתר העובדים שהיו ביחד איתו נרצחו – נטפונג נחטף בחיים. אישתו ובנו מחכים לו בבית בתאילנד. זה נטפונג.

סותטיסאק רינטלאק. סותטיסאק עבד במטעים סמוך לקיבוץ בארי. היה בן 43 וב-7 באוקטובר נרצח ע"י החמאס. הוא עדיין חטוף בעזה. המשפחה שלו מחכה בתאילנד כדי להיפרד ממנו. זה סותטיסאק.

זה סונטאיה. חברים של סונטאיה קראו לו מוס. זה היה הכינוי שלו. ב-7 באוקטובר נחטף לעזה וההודעה על הירצחו פורסמה ביום ההולדת ה-31 שלו. גם המשפחה של סונטאיה מחכה לו בתאילנד כדי להיפרד ממנו. כעובד זר במדינת ישראל, הוא שהגיע הנה לעבוד במטעים שאנחנו ניזונים מהם ומגיע לו שמדינת ישראל תדאג לו ותדאג למשפחה שלו ותחזיר אותו לביתו לקבורה ראויה.

אני מבקשת לעלות לדיון מה הוועדה הזו יכולה לעשות כדי להשיב את כל החטופים הזרים בין 59 החטופים לחיק משפחותיהם – מי לקבורה ומי לחיים להמשיך בחייו. תודה.

תודה לך. אני מודה לך על הדברים החשובים והסיפורים על העובדים הזרים שנחטפו. מרגש, כואב ונוגע ללב.

אתחיל בדיון. לפני שנה בדיוק קיימנו ישיבה בנושא. המשתלמים הזרים ספגו פגיעה קשה ב-7 באוקטובר. כפי שציינת, חלקם נחטפו, חלקם נרצחו וחלקם נפצעו. בישיבה הקודמת שמענו נתונים כואבים של 13 נרצחים בקרב המשתלמים הזרים. חטוף נפאלי ו-4 פצועים מנפאל.

התוכנית להכשרת מתמחים זרים פועלת כבר למעלה מ-20 שנה. שמענו בישיבה הקודמת של הוועדה שבתוכנית משתתפים כ-4,000 מתמחים מ-30 מדינות מאסיה ואפריקה בכ-500 משקים. התוכנית חשובה מאוד למדינת ישראל מבחינה מדינית, כלכלית, הסברתית וערכית. חשובה מאוד לחקלאים. לתוכנית יש תרומה משמעותית ליחסים הבילטרליים בין ישראל לבין המדינות שמהן מגיעים המתמחים בחקלאות.

נוסף על התרומה הזו, התוכנית המאפשרת למדינת ישראל לעודד ייצוא של טכנולוגיות ישראליות ולהראות את הפנים היפות של מדינת ישראל בעולם. המשתלמים שחוזרים לארצם הופכים להיות שגרירים של ישראל.

בתחילת המלחמה עזבו מאות מתמחים בהוראה ובהנחיה של מדינתם. שמענו מנציגי משרד החוץ על הסיוע שהעניקו לנפגעים הזרים ועל שימור הסטודנטים.

כמו כן שמענו בישיבה הקודמת על תופעת נטישת מתמחים שמסיימים את כל תקופת ההתמחות שלהם, מקבלים את השכר האחרון ונעלמים. ארצה לשמוע אם התופעה הייתה קיימת גם בשנת 2024 ואיך משרד החוץ ומנהל האכיפה ברשות האוכלוסין מטפלים בכך.

לפני שנתחיל עם הסקירה של נציגי מנהלת משתלמים זרים בחקלאות במשרד החוץ על התוכנית, מכבדת אותנו בנוכחותה חברת הכנסת מטי הרכבי שיזמה גם את הדיון השני. בבקשה.

אנחנו כחברה בישראל מחויבים לכל מי שנמצא במדינה ובטח בתקופה קשה. העובדים הזרים והסטודנטים נקלעו שלא ברצונם למלחמה לא להם ואנחנו כמדינה חייבים לעשות הכול כדי לצמצם ולמזער את הנזקים שנגרמו להם עד מינימום.

ולסייע להם ככול שאפשר. זו המטרה של הדיון.

ולסייע להם ככול האפשר, כמובן. בסוף אנחנו מדינה ריבונית שצריכה לדאוג לכל השוהים בקרבה, בטח בעת מלחמה.

תודה רבה. נתחיל עם המצגת. תמר ירדן?

כן.

בבקשה. תאמרי בבקשה לפרוטוקול את התואר שלך.

תמר ירדן, ראש מנהלת משתלמים זרים בחקלאות באגף מש"ב במשרד החוץ.

האם תוכלי להתייחס לגבי נושא המשתלמים והמתמחים. האם יש הבדל?

כתוב על המסך תוכנית המתמחים הזרים בחקלאות. זה נכון שהשם הרשמי של התוכנית היא תוכנית המשתלמים אבל אגף מש"ב שהמנהלת נמצאת בו זו סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל ואנחנו מביאים לארץ כל שנה משתלמים לתקופות קצרות – שבוע, שבועיים, שלושה שבועות, עשרה ימים. אלה משתלמי מש"ב.

על מנת שלא לבלבל ביניהם לבין המתמחים שמגיעים ל-11 חודשים אנחנו משתדלים לקרוא להם מתמחים כדי לבדל אותם.

אעשה סקירה קצרה מאוד על התוכנית. מש"ב היא הסוכנות הסיוע הלאומית של ישראל והמטרה שלנו היא פיתוח ובניית יכולות ככלי למימוש יעדים מדיניים וכביטוי לתיקון עולם. זו הסיבה שאנחנו עושים את הכול והמנהלת היא שותפה ליעד הזה כשאנחנו רואים קודם כול לנגד עינינו את בניית היכולות החקלאיות של המשתתפים בתוכנית שהם סטודנטים זרים ממדינות מתפתחות, כפי שציינו קודם.

(הצגת מצגת)

ציינת את הנתונים ואין טעם לחזור.

אז ביפין וג'ושוע הם המתמחים?

נכון. הם המתמחים. הם היו אמורים להיות בארץ. נכון.

כמה שנים קיימת התוכנית הזו?

יושב פה נציג המועצה האזורית שהתחילה את התוכנית בשנת 1994. אנחנו מדברים על 31 שנה. זה התחיל בערבה התיכונה עם פיילוט קטן של 50 סטודנטים מתאילנד וזה הלך והתפתח עם השנים. הערבה התיכונה הייתה החלוצה, תרתי משמע. בשיא של התוכנית, נוספו עוד חמישה מרכזים כמו מרכז ההשתלמות בערבה התיכונה הנקרא AICAT והגענו עד 4,000 סטודנטים כאשר התחלנו מ-50 וממדינה אחת התוכנית גדלה ל-30 מדינות. זה השיא של התוכנית.

כמה משתלמים היו בכל קבוצה?

את מתכוונת לאורך השנים?

כן, לאורך השנים. כמה מונה קבוצה שמגיעה להכשרה?

יש לנו - - -

אם יש לך את הנתונים במצגת, אני אתאפק.

כן, תיכף ניגע בזה במצגת.

יש 50 בכל קבוצה.

50?

תלוי במדינות. תיכף ניגע.

חוקי המגן חלו עליהם משנת 1994?

היום בוודאות חלים עליהם חוקי המגן.

כיום כן.

למיטב ידיעתי, בעבר זה לא היה מוסדר וזו אחת הסיבות שהייתה רגולציה. אחת הסיבות שבדצמבר 2020 הוחלט לקבוע רגולציה לתוכנית וחלק מהדברים שעוגנו בצורה ברורה בנוהל – שתיכף ניגע בו – הוא שכל חוקי העבודה שחלים על עובדים זרים חלים עליהם.

זה מה שמכונה זכויות עודפות?

זכויות עודפות זה נושא אחר.

כדי לסבר את האוזן, התוכנית עובדת יום אחד בשבוע שהם לומדים במרכז עיוני. חמישה ימי התמחות מעשית במשקים למשך 11 חודשים.

מי מתקצב את הלימודים? את יום הלימודים ואת - - - יש שקף?

את מקדימה את המאוחר.

תעני על השאלה בבקשה איך נקבע המספר 11 חודשים? למה לא עשרה חודשים או תשעה? כדי שלא יגיעו לשנה ויחול יחסי עובד-מעביד?

לא. אני מזכירה שהתוכנית החלה בערבה והעונה חקלאית היא עשרה חודשים. גם היום התוכנית בערבה היא עשרה חודשים.

למה לא סגרתם לשנה? זה גם מעניין.

בהמשך אגיד למה. מדובר באוכלוסייה של סטודנטים. לסטודנטים יש שנת לימודים אקדמית במדינות המוצא שלהם והם צריכים לחזור לשנת הלימודים חודש לפני. אם זה היה 12 חודשים הם היו מפסידים את השנה הבאה.

יש סיבות רבות נוספות. לדוגמה, המשקים צריכים להיערך וצריכים פרק זמן של שבועיים-שלושה להכין את המגורים ולהיערך בינם לבין עצמם ולכן התוכנית עוגנה ב-11 חודשים. כך גם בנוהל החדש.

מתי הכנתם את הנוהל החדש?

אני מגיעה לזה. מרכזי ההשתלמות פזורים בכל הארץ.

חמישה מרכזים?

יש חמישה מרכזי השתלמות. AgroStudies מופיעים בצפון אבל הם פזורים מהצפון עד הדרום. יש לנו כאן נציגים של כל המרכזים מלבד כנרת.

לשאלתך חברת הכנסת, מהו מודל הפעילות. כרטיס הטיסה משולם על יד המתמחים. הם קונים את כרטיס הטיסה הלוך לפני שהם מגיעים.

ובחזור הם מממנים - - -

בחזור הם מממנים מהשכר שהם מקבלים. הם משלמים שכר לימוד למרכז ההשתלמות. כל מרכז השתלמות גובה שכר לימוד.

את יכולה לפרט את סכום שכר הלימוד?

הממוצע הוא בערך 11,500 שקל. בערך 1,000 שקל בחודש שכר לימוד כאשר הם מקבלים שכר מינימום מהחקלאים החונכים שלהם ומהכסף הזה הם מחזירים את שכר הלימוד.

לא הבנתי. כמה הם מקבלים בחודש בכל ההכשרה של 11 חודשים?

הם מקבלים בחודש שכר מינימום שעוד מעט הוא עומד להתעדכן - - -

הם עובדים חמישה ימים ועל זה הם מקבלים שכר?

מקבלים שכר מינימום כל חודש.

הם משלמים על ההשתלמות ועל כרטיס הטיסה.

את זה אני יודעת.

מעבר לזה אין עלויות נסתרות.

הבנתי שיש גם מענקים? כל משתלם זכאי למענק?

בסוף שנה וזה קשור לדיני עבודה – והשאלה אם הם מוגדרים עובדים חודשיים או לא – הם מקבלים מענק שנתי או באופן יחסי לתקופה שהם עבדו. ניגע בנושא זכויות עודפות שציינת קודם ולאן הוא התקדם.

הנוהל פורסם לפני כארבע שנים. מאז שפורסם הנוהל הפקנו לקחים רבים לאורך השנים ובנובמבר 2024 פרסמנו נוהל מעודכן. הוא אותו נוהל כפי שהיה ועדכנו אותו בהתאם לשינויים שמצאנו לנכון.

אחד השינויים שתיקנו הוא הזכויות העודפות. עובד – בין אם הוא עובד ישראלי או עובד זר – שעבד 11 חודשים ולא סיים את עבודתו בגלל פיטורין ואפשר להוכיח שהסיבה היחידה שסיים את עבודתו היא כדי להתחמק מתשלום של זכויות סוציאליות, שזה לא המקרה שלנו כי המדינה קבעה 11 חודשים - - - הורדנו את החובה לשלם דמי הבראה למתמחים בסיום העסקתם ופיצויי פיטורין הם השלמה שעושים כי חלק מפיצויי הפיטורין משלמים להם דרך המרכיב הפנסיוני. אבל עבור המרכיב שאינו מרכיב פנסיוני - - -

ישבתם מול המעסיקים ומול המרכזים?

ישבנו מול המרכזים ובמשך קרוב לארבע שנים ניהלו ביחד איתם דיונים רבים מאוד והיו אין-ספור ישיבות בנושא ובסופו של דבר תוקן הנוהל בהבנה עם כולם.

האם הרכבתם את הנוהל לפי המודל של מדינות אחרות בעולם?

לא, אנחנו הרבה מעליהם - - -

בהרבה מעליהם?

אנחנו המצאנו את זה.

תוכנית ייחודית.

אני מתנצל על ההפרעה - - -

כי ראיתי שהשכר שלהם נמוך בהשוואה אלינו, נכון? 1,500 דולר?

בין מי למי?

יש מודלים במדינות זרות אבל זה לא אותו דבר.

קראתי על כל מיני מדינות. 1,600-1,500 דולר.

מאיר צור, ראש מועצה בערבה. אני רוצה להפריע לרגע. התנאים שמקבל המשתלם בישראל הם תנאים של עובד ישראלי פלוס. הוא מקבל תנאים ישראליים. אם את תשלחי את הבת שלך או את הבן שלך להשתלם בערבה או בכל מקום אחר התנאים שהוא יקבל יהיו פחות טובים משום שהוא משלם על זה. אין לנו אף מדינה שאנחנו יכולים לקחת ממנה דוגמה, כי בכל המדינות עובדים זרים מקבלים פחות מהאזרחים חוץ ממדינת ישראל. בכל זאת, יהודים פה.

נקודה חשובה לגבי המודל של מדינות זרות. יש דבר כזה מדינות זרות שלוקחות סטודנטים והם עובדים בסקטור חקלאי - - - מדינות מתפתחות אבל הם לא לומדים. אין את המרכיב העיוני. אין את היום בשבוע שנותן ערך רב. ננסה לגעת בזה קצת. זה עדכון חשוב לגבי הנוהל.

בד-בבד פרסמנו מכרז חדש לבחירת מרכזי השתלמות. המכרז הקודם היה במקור לשלוש שנים ולאחר מכן הארכנו אותו עקב המלחמה לשנה רביעית ופרסמנו מכרז חדש לבחור השתלמות. הליך תחרותי ושוויוני.

מתי פרסמתם את המכרז החדש?

פרסמנו אותו בנובמבר 2024.

לא לפני זמן רב.

המכרז - - -

הוא נסגר? הוא עומד להיסגר?

המכרז נסגר. ניגשו למכרז חמשת מרכזי ההשתלמות הקיימים.

מעבר לזה לא - - -

לא הגישו מציעים חדשים למרות שהמכרז היה פתוח להגיש. זה מכרז תחרותי ושוויוני.

מעבר לזה יש שיפורים במכרז החדש?

בדיוק. כחלק מהפקת לקחים הכנו צ'ק ליסט של דברים שלא היו קיימים במכרז הקודם והכנסנו למכרז - - -

מה למשל?

זה יכול להיות בנושא מגורים – במכרז הקודם כתבנו "מגורים הולמים". הבנו שלא מספיק לכתוב מגורים הולמים אלא שיהיה כתוב שבמגורים צריך להיות שולחן כתיבה וצריך להיות חלון שנפתח לאוויר הפתוח.

זו הדרישה שלהם על סמך - - -

ירדנו ממש לרזולוציות - - -

מעולה.

גם אם בתקנות של עובדים זרים זה לא כתוב בדיוק כך, הם סטודנטים. בסופו של דבר הם נכנסים לארץ באשרת א2. לפני הכול הם סטודנטים והעבודה היא האמצעי ללמידה. העבודה היא מרכיב מרכזי בהכשרה אבל מבחינתנו העבודה משמשת לבניית יכולות ולכן הסטנדרטים שהצבנו גבוהים יותר.

תמר, אפשר שאלה קטנה?

בטח.

לגבי ההשתלמות אני מניחה שזה אחוד, אבל לגבי עולמות התוכן שהם משתלמים בהם בעבודה – האם הם בוחרים בין מטעים לבעלי חיים?

כל מועמד להשתלמות ממלא בשאלון העדפות חמישה תחומים שמהם הוא יכול לבחור. יש המתעניינים בצומח, יש המתעניינים בבעלי חיים ויש המתעניינים במדגה. יש קטגוריות שונות. מרכזי ההשתלמות עושים כל מאמץ כדי לשבץ את המועמד בקטגוריה שהוא בחר.

האם עוברים מבחנים בחוץ לארץ לפני שהם מגיעים לישראל?

יש לנו סטנדרטים שמוגדרים בנוהל. הם חייבים להיות או סטודנטים לחקלאות לפחות בשנה השנייה או שהם בוגרי תואר ראשון. יש רף מינימלי שהם צריכים לעמוד בו.

בוגרי תואר ראשון בחקלאות.

המרכזים נוסעים למדינות ומראיינים אותם שם.

הם נוסעים - - -

בוחנים אותם בפינצטה.

בוחרים אותם - - -

הם מיטב הסטודנטים במדינות המוצא שלהם.

נכון. עורכים את הראיונות בשיתוף האוניברסיטאות או גוף הגיוס כמו משרד החקלאות במדינת המוצא.

איזה מדינות נבחרות?

זו שאלה גדולה ואני אענה עליה בשמחה. התוכנית פועלת כבר 27 שנה לפני שעשינו את האסדרה כלומר חלק מהדברים קרו מכוח האינרציה. מרכזי ההשתלמות יצרו קשרים עם מדינות מוצא ועם השנים הקשרים הלכו והתעמקו. כאשר התחילה האסדרה קיבלנו סוג של מוצר מוגמר. אלה המדינות שכבר היו ועם חלקן הייתה הצלחה גדולה מאוד ויש מדינות בולטות פחות.

האם אתם עובדים גם עם ברזיל?

עם ברזיל לא. ברזיל היא לא מדינה - - -

כאשר היינו בברזיל לפני שנתיים הם אמרו שהם שולחים אנשים להשתלמות בישראל בנושא החקלאות.

יכול להיות שזה לתואר שני כי ברזיל היא מדינה מפותחת.

הם אמרו כך. הם היו מרוצים מאוד.

יכול להיות שהם מגיעים אלינו להשתלמויות מש"ב שאלה השתלמויות של מה שאנחנו קוראים train the trainers. אנשים שהם כבר בעמדות של קבלת החלטות שמגיעים לארץ ללמוד ולהעביר את הידע שלהם. זה סוג אחר של תוכניות. ברזיל היא מדינה שפחות מתאימה לתוכנית שלנו.

איך המדינות נבחרות? לפעמים אנחנו מזהים שמדינה מסוימת תהיה בשנה הבאה במועצת הביטחון והיא כרגע לא בתוכנית. אנחנו בוחנים האם מבחינה מדינית כדאי לנו לצרף את המדינה הזו לתוכנית. צריך לבחון אם היא עומדת בקריטריונים כי השיקול המדיני לא יכול להיות השיקול היחיד. בודקים אם יש בה פקולטות לחקלאות. האם מדובר במדינה שהיא בעייתית, חלילה, מבחינת סחר בבני אדם. לצערנו יש מדינות שנפסלו על ידי המשרד המשפטים מהסיבה הזו. זה קריטריון חשוב.

כמובן יש שיקולים של רשות האוכלוסין וההגירה – האם יש חשש להשתקעות ממדינות כאלה ואחרות.

לפעמים גם השיקול המדיני – עם כל הרצון שלנו להכליל מדינה מסוימת –נסוג מפני - - -

יש לך נתונים לגבי כאלה שרצו להשתקע? זה נקרא מבקשי מקלט, נכון?

חלקם הגדול מאוד הם מבקשי מקלט.

נקודה נוספת היא חלוקת ההקצאות והיא מתקשרת לנושא. כל שנה אנחנו בוחנים את רשימת המדינות. אנחנו עוברים בשיתוף עם רשות האוכלוסין והגירה ומשרד המשפטים לדון בנושא מניעת סחר בבני אדם ובוחנים כמה מתמחים אנחנו יכולים לתת לכל מדינה בשנה מסוימת. ממש עכשיו אנחנו נמצאים בשלב הזה.

כאן נכנס נושא הנוטשים. לצערנו, בשנה 2024-2023 הוא חסר תקדים. כמה שהמצב היה גרוע כשעשינו את הדיון לפני שנה, המצב החמיר בהרבה. מן הסתם תוצאה ישירה של המלחמה ומהביקוש הגובה והולך בקרב המסעדות וחברות קייטרינג.

מה היה המצב לפני המלחמה?

לפני המלחמה גם הייתה תופעה כזו אך בהיקף מצומצם יותר. כדי לסבר את האוזן, היו כ-950 נוטשים במהלך 2024-2023 מתוך 3,200 בהשוואה לעשרות שהיו בשנים קודמות. זה לא שהתופעה לא הייתה קודם אבל היא לא התקרבה בשום אופן להיקף עכשיו.

אנחנו נמצאים באיזשהו צומת וצריכים לראות מה אנחנו עושים עם ההקצאות לשנה הבאה. יש לנו מדינות - - -

מה הכוונה בשנה הבאה?

שנת 2026-2025.

ספטמבר.

מרכזי ההשתלמות צריכים תיכף - - -

השנה מתחילה בספטמבר?

אוגוסט-ספטמבר.

הם צריכים לצאת לגיוס עכשיו. הם לא יכולים לחכות ליולי כדי לצאת לגיוס.

כמה קבוצות אתם מארגנים?

יש לנו חמישה מרכזי השתלמות.

הלחץ של המעסיקים בארץ נובע מהעובדה שחסרים עובדים ואין פלסטינים לא נכנסים אז הם באים לחפש אותם. הם בורחים בקלות ובאים לאסוף אותם מהמשקים.

יש אנשים שזו העבודה שלהם לגייס נוטשים.

הכוונה לשדלנים?

כן. יש אנשים שנותנים כסף.

זו עבודה של אכיפה, של רשות האוכלוסין.

תיכף רשות האוכלוסין וההגירה תיגע בנושא האכיפה כי זה מתקשר גם לנושא פיקוח ובקרה. אז מה אנחנו עושים שזה הליבה של העשייה שלנו? אנחנו מוודאים שהתוכנית מתנהלת על פי הסטנדרטים שקבענו ושהיא משרתת את המטרה שלמה התוכנית קיימת.

איך אנחנו עושים את זה? בצוות שלי, יש פה את הסגן שלי, סטודנטית שתהיה בשבוע הבא, סטודנט שהיה עד עתה והייעוץ המשפטי שלנו. יש לנו גן ארגון חשוב שהוא עמותה הנקראת CIMI שיש לנו פה נציג שלה. עמותת CIMI נותנת שירות עבור רשות האוכלוסין וההגירה ומשמשת זרוע ארוכה שלנו.

בעמותה עוזרים לנו לעשות את הפיקוח והבקרה במגוון של כלים. בין אם זה במשוב ובשאלונים שאנחנו שולחים למתמחים בכל רבעון ושואלים איך הם, אם הם מרוצים, בין אם זה מרכז פניות שהמתמחים יכולים להגיש את הפניות, לעיתים זה שאלות ולעיתים זה תלונות.

כל דבר כזה נבדק לעומק. בנינו מערכת מידע ממוחשבת 360 סביב המתמחה. בלחיצת כפתור נוכל לדעת בכל רגע נתון מה קורה עם המתמחה, באיזה משק הוא, האם הוא מאושפז כרגע בבית חולים כמו שיש לנו עכשיו לצערנו מתמחה שמטפלים במאוד יפה מרמת הנגב, אם יש תלונות, אם יש לו נוכחות מלאה בשיעורים.

מה קורה עם מתמחים שסיימו את הלימודים ורוצים להמשיך פה בסטטוס של עובדים זרים ולעבוד בחקלאות ולהישאר בארץ?

אין דבר כזה.

לא יכולים. חד-משמעית.

אבל מנגד קולטים עובדים זרים לחקלאות?

כן. אבל - -

הם יכולים לחזור למדינה שלהם ולחזור אחרי זה כעובדים זרים.

בזמן המלחמה זה קרה כי עמדנו מול שוקת שבורה.

רציתם לגייס אנשים לחקלאות?

הייתה קטסטרופה. אבל בסופו של דבר מטרתה של התוכנית שהאנשים האלה – שהם אנשים מצוינים וסטודנטים ברמה מאוד גבוהה – יחזרו למדינת המוצא שלהם וישנו את האקו-סיסטם החקלאי במדינה שלהם. הם לוקחים את הידע - - - יש לי דוגמאות. אנחנו נגיע לזה.

אני לא אגע כרגע בחשיבות התוכנית כי הזכרת אותה.

זה קראנו.

סיפורי בוגרים. נתתי פה רק שלוש דוגמאות כי הזמן קצר מאוד, אבל יש לנו עשרות אם לא מאות של דוגמאות כאלה של אנשים שלוקחים את הידע ועושים איתו משהו ממשי במדינת המוצא. פה מדובר על קואופרטיב חקלאי שהקימו ברואנדה. את כל הרעיון של קואופרטיב הם לקחו מפה. הם לא היו ערים לרעיון שאפשר לקחת יחד ולעגן ביחד משאבים ולקנות ציוד.

יש לנו קיבוץ ברואנדה.

כן. זה רק כמה דברים קטנטנים. ישראל הקטנה במלאווי. חלקן הגדול הן נשים יזמיות שבאו לפה ותפסו את האומץ.

יש נשים רבות?

יש בין רבע לשליש, תלוי בשנה. לא מספיק. היינו רוצים שיהיו יותר.

אצלי השנה יש 40%.

40% זה מדהים.

זה יותר מאשר בכנסת.

ייצוג הולם.

אנחנו מנסים לעודד את הנשים הללו. זו דוגמה לבחור מהפיליפינים שהקים חממות כשהוא חזר למדינתו. לפני כחודש חזרתי מהפיליפינים וראיתי במה עיניי. בוגר של התוכנית שחזר עם הרעיון של הקואופרטיב ועיגן 28 חקלאים שביחד הם חכרו את האדמה מהמדינה שלהם וקנו את הציוד. שנה אחת הם מגדלים אורז שנה הם מגדלים תירס. יש להם מדגה.

היינו באוניברסיטה החקלאית שממנה מגיעים רבים מהבוגרים. אנשים עמדו על הבימה וסיפרו מה קרה להם שהגיעו לישראל - - -

התוכנית מוצלחת.

איך אמרתי להם – זו הסיבה שאנחנו עושים את זה.

זה ההישג.

זה ההישג. אבל אם הם יחזרו לארץ להיות פה עובדים זרים לחמש שנים תהיה תרומה לסקטור בישראל אבל אנחנו רוצים את התרומה לסקטור שלהם שם. אנחנו רוצים לקדם את בטחון המזון שלהם במדינות המוצא שלהם. זאת בניית היכולות. כמו שאמרתי יש מאות סיפורים מדהימים כאלה.

מה יש לנו במצב הנוכחי? כ-2,600 מתמחים נמצאים כיום בישראל. רק לשם ההשוואה בשנת 2024-2023 היו לנו 3,200 למרות שזו הייתה שנת מלחמה.

מתי התחילו ה-2,600?

התחילו בסתיו 2024, כלומר בספטמבר-אוקטובר וחלקם הגיעו קצת אחרי.

ואז הם מסיימים.

הם מסיימים באוגוסט כ-11 חודשים לאחר מכן. לצערנו - - -

מתוך 2,600 יש שנטשו?

חלקם כבר נטשו. אין לי כרגע נתונים מדויקים. רובם נוטשים בסוף השנה. הם עובדים את כל התקופה, מקבלים שכר - - -

אחר כך נשמע מרשות האוכלוסין מה הם עושים עם אלה שסיימו את התוכנית.

אבל אז הם נפגעים כאשר מגיעים למדינה שלהם והם לא ממשיכים את הלימודים האקדמאיים שלהם.

נכון. יש פה שתי אוכלוסיות. אוכלוסייה של סטודנטים פעילים ויש אוכלוסייה של בוגרים. הסיפור של בוגר שלא חוזר למדינתו הוא פחות קריטי. לגבי הסטודנטים – הפיתוי להישאר פה בארץ ולקבל שכר שהוא פי שלושה בערך ממה שהם יקבלו בחקלאות - - -

פי עשרה.

אני מתכוונת פר שעה.

אין סנקציות נגד אלה שלא עזבו?

משיקולים למניעת סחר בבני אדם, אנחנו לא מטילים שום סנקציה שלילית על - - -

אבל הם היו צריכים לעזוב. צריכים לכבד את ההסכם.

נותנים להם שבועיים לעזוב לאחר תום האשרה שלהם ולאחר מכן הם הופכים להיות שוהים בלתי חוקיים לכל דבר ועניין. חלקם הגדול, למעט בודדים, מגישים בקשות מקלט.

מבקשי מקלט.

ואז הסיפור של הלא-חוקי יצא - - -

מתוך ה-2,600 כמה מגישים - - -

הם נמצאים כרגע בארץ ואנחנו לא יודעים כמה מהם יגישו. יש לנו את הנתונים של שנה שעברה. תקוותנו הגדולה שהאנשים שנמצאים במשקים החקלאיים שלא ינטשו את התוכנית.

במקרה כזה, יש מדינות שהן יותר מועדות לנושא של מקלט ואפשר ששנה אחרי לא להכניס אותם לתוכנית, מתוך אותה מידת זהירות.

את קולעת לדעת רבים. יש מדינות – מדינות אפריקה - - -

מתי הם מקבלים את המענק? כדי לעודד אותם - - -

אנחנו חלק מתנאי העבודה שלהם.

גם משכורת חודשית וחוקי עבודה וגם מענק מעבר לזה?

המענק הוא מה שמוגדר בזכויות העבודה הסוציאליות. אם מגיע לאדם מענק שנתי הוא יקבל אותו.

גבירתי, המענק הוא מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות.

אני מכירה אותך אבל לפרוטוקול, תאמר שם ותפקיד.

עורך דין צור זנזורי, הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה. המענק השנתי לעובדים הוא מענק מכוח צו הרחבה בענף החקלאות.

לכן, לצערנו, אין קשר בין דברים ואנחנו לא יכולים לנקוט בשום - - -

מעבר לזה הם לא מקבלים בונוס?

מעבר לזכויות הסוציאליות שמוגדרות בחוק הם לא מקבלים עוד מענקים. אבל חשוב לי להגיד, אם אדם חוזר למדינת המוצא שלו - - -

בתום הלימודים?

בתום הלימודים הוא רשאי להגיש בקשה למענק מאגף מש"ב עד 10,000 דולר.

זה יפה.

זה יפה מאוד. כבר יש לנו בוגרים שקיבלו את המענק ועשו פרויקטים מדהימים. זה אחד הדברים שמסבירים להם כשאנחנו נפגשים איתם. אנחנו אומרים יש שלושה תנאים – האחד, תסיימו פה את התוכנית. השני – תחזרו למדינת המוצא. שלושה, תקימו פרויקט שהוא בר-קיימא, משהו שאנחנו רואים שאנחנו לא משקיעים 10,000 דולר - - -

תוך כמה זמן הוא צריך להקים את - - -

יש לנו באגף מש"ב מחלקה שנקראת מחלקת מש"ב חו"ל - - -

במשרד החוץ.

היא מקבלת את הבקשות ובוחנת האם מדובר בפרויקט רציני.

תוך כמה זמן הוא צריך להגיש את הפרויקט? אתם מגבילים אותו בזמן?

יש לו את כל החיים. ברגע שהוא בוגר הוא תמיד בוגר. הוא יכול גם בעוד חמש שנים ובעוד עשר שנים.

מה התקציב השנתי שמדינת ישראל - - -

את נוגעת בנקודה.

משרד האוצר פה?

תיכף נראה מה התקציב. אנחנו עוד לא יודעים. התקציב עוד לא עבר.

אבל בשנה שעברה. מה היה היקף התקציב?

אני מקבל פה - - -

אנחנו ניתן לך לדבר, רגע.

בערבה מסתכלים על הדיון הזה ואמרו לי לתקן. זה לא מענק אלא זה תנאים סוציאליים.

זה מה שהוא אמר.

זה לא מענק, זה תנאים סוציאליים.

היא אמרה משהו אחר. היא אמרה שמשתלם שעומד בשלושה קריטריונים בתום התוכנית - - -

זה עבור מענק מש"ב. שלנו.

זו הערה של נעמי בקר. היא יודעת מה שהיא אומרת.

זה שני דברים שונים.

מי ייתן את התשובה לגבי הזכויות העודפות?

עוד פעם.

אלה הזכויות העודפות?

לא. ליבת המחלוקת בנושא הזכויות העודפות הייתה לגבי פיצוי פיטורין ודמי הבראה. יש דברים נוספים כגון איך נספרים ימי חג או האם הם עובדים חודשיים או על בסיס שעתי.

אני אסביר בנושא הזה.

כן, יופי.

אין פה מחלוקת לגבי הזכויות שלהם ואין כאן זכויות עודפות למעשה. אנחנו וגם בתי המשפט רואים במשתלמים עובדים לכל דבר ועניין. על פי תנאי ההיתר שלהם מרשות האוכלוסין הם מתחייבים שהעובדים יהיו בתקן של עובדים חודשיים. זה על פי תנאי ההיתר. לכן רואים בהם גם כעובדים חודשיים וגם כעובדים לכל דבר שמגיע להם את הזכויות – זה לא זכויות עודפות אלא זה זכויות שכל עובד בחקלאות מקבל – גם הם מקבלים כי הם נחשבים עובדים לכל דבר ועניין.

אז הם עובדים חודשיים?

הם עובדים חודשיים כמו כל עובד בחקלאות. כמו כל עובד זר בחקלאות.

לגבי היזמות במדינת המקור – מה היה התקציב שמדינת ישראל הקצתה ליזמויות האלה בשנה שעברה?

למיטב זכרוני ואל תתפסו אותי במילה בשנתיים האחרונות אושרו עשרה עד 12 פרויקטים כאלה.

כפונקציה של תקציב שהיה מאושר?

כפונקציה של תקציב של אגף מש"ב.

בדיון הבא על סטודנטים יהיה נציג האוצר, אז נשאל אותו על התקציב.

נשאל אותו על תקציב של אגף מש"ב.

של השנה הבאה.

מה היה התקציב הקודם?

אני לא זוכרת להגיד לך את תקציב אגף מש"ב.

נשאל את משרד האוצר בדיון הבא.

אולי הוא ידע להגיד את התקציב הכללי של משרד החוץ וכמה מתוך זה אגף מש"ב. באגף מש"ב אנחנו עושים פעילות אין-סוף. מגיעים אלפי משתלמים בשנה.

אתם מדבררים את הדברים האלה?

אנחנו משתדלים מאוד. זה תיקון עולם בצורה הכי טהורה והכי יפה שלו.

רציתי לגעת בדבר נוסף שחשוב לי להזכיר. מה קורים עם הנפגעים של 7 באוקטובר.

החטוף והנרצח - - -

שמענו, לצערנו הרב על הסיפור של ביפין ג'ושי וג'ושוע מולל. אין לתאר את הטרגדיה אבל יש לנו ארבעה פצועים נפאלים בארץ, בשלבי שיקום שונים. ארבעתם לומדים לתואר שני בפקולטה לחקלאות ברחובות. הם קיבלו את מלוא זכויותיהם מהביטוח הלאומי. גם דאגנו להם לאיזושהי - - -

מלגה.

איזשהו מענק – תיכף אגיע למלגה – מענק מאוד נדיב מהסוכנות היהודית. לא רק עבורם אלא עבור כל נפגעי פעולות האיבה שהיו ולאו דווקא נפאלים. ניהלנו מאבק עם ביטוח לאומי עבורם עד שאישרו להם ששכר הלימוד ישולם להם מתוך סל השיקום כדי שלא יצטרכו לשלם מכיסם. זה מגיע להם כי הם בשלבי שיקום שונים.

אחד משתחרר היום מבית חולים סורוקה וגם האחרים כפי שאמרתי בשלבי שיקום שונים, אבל הם בטוב עד כמה שהנסיבות מאפשרות. הם לומדים ומתכננים את השנה הבאה שלהם. אנחנו איתם בקשר הדוק מאוד.

אליהו אפילו בא לבקר אותם.

הם ממש אלופים.

אני רוצה להוסיף שתמר דואגת להם קרוב מאוד באופן אישי וזה יפה מאוד לראות.

תודה, עדה. זה לא רק אני.

כל הכבוד, זה מרגש.

הם כמו הילדים שלנו.

סיימת את המצגת?

לגבי האתגרים – נגענו בהם פחות או יותר. תופעת הנוטשים - - -

רשות האוכלוסין, נכון?

תופעה קשה ביותר וחייבים לדבר עליה. יש לנו אתגר של שימור חקלאים בתוכנית עקב השינויים שקרו בסקטור החקלאי בעקבות המלחמה. אין כמעט יותר מכסות של עובדים זרים.

הקצאות.

אין הקצאות. אין מחסור. המשמעות היא שהיכולת שלנו לשמר את החקלאים שנמצאים היום הולכת ומצטמצמת. לא כל חקלאי צריך או רוצה את "כאב הראש" הזה.

אנחנו נשמע מה הם אומרים.

ויש לנו אי-וודאות לגבי שנת 2026-2025 כי המצב הביטחוני לא יציב כפי שהיינו רוצים יהיה. הביקוש מצד החקלאים, כפי שהזכרתי. עלויות טיסה שלפעמים מרקיעות שחקים ואם אנחנו רוצים להביא אנשים מהאוקיינוס השקט כמו שיש לנו בערבה, ואם עולה להם כרטיס טיסה 4,500 דולר אי אפשר להביא אותם - - -

אתם לא יכולים לסבסד?

כי הם לא יוכלו לעמוד בעלויות האלה.

אתם לא מסבסדים?

לצערנו, אנחנו לא יכולים לסבסד את עלויות הטיסה.

אין תקציב?

אנחנו מנסים במדינות המוצא למצוא גופים אחרים שיעזרו במימון כרטיסי הטיסה. אלו האתגרים שלנו. תודה על ההקשבה.

יש לנו מספר שאלות שהיינו רוצים שתשיבי. האם היו מדינות שעצרו את הגעת המשתלמים לישראל בשל המלחמה ועד היום?

כן. היו מדינות שעצרו והיו שעצרו באופן חלקי.

קמבודיה עצרה לחלוטין.

קמבודיה חלקית. נפאל עצרה לחלוטין. לא הצלחנו להביא את המתמחים למרות שמאוד ניסינו. גם במהלך 2024-2023 וגם במהלך 2025-2024. אנחנו חושבים שיש שינוי לגבי 2026-2025.

נאמר שנרצחו משתלמים מהמדינות שהזכרת. מנפאל נרצחו עשרה. יש נרצחים ממדינות נוספות?

נרצח אחד מקמבודיה.

מטנזניה.

מתאילנד.

שניים נרצחו מטנזניה. גופתו של האחד נמצאת בעזה, לצערנו, וגופתו של השני הוחזרו לטנזניה.

נפאל חטפו - - -

נפאל חטפו בצורת הקשה ביותר. תאילנד - - -

יש כאן שני נציגים מעלומים שיספרו את סיפור נפאל.

זה אולי בדיון הבא.

יש לנו מדינות נוספות שהפסיקו. תאילנד הפסיקה. בהוטן – שהיו לנו מהמדינה הזו כמעט 100 מתמחים – הפסיקה והאיתותים הם לא חיוביים כל כך לגבי השנה הבאה וקמבודיה עצרה באמצע. הצלחנו גיוס מסוים ואז הם עצרו.

בואי נראה שנצליח להציע להם.

זה אתגר.

אני מפנה לך עוד שלוש שאלות. האם הביקוש מצד המשתלמים והמדינות להשתתף בתוכנית נפגע בשל המלחמה?

מצד המשתלמים עצמם? לדעתי, לא.

זה לא השפיע על הביקוש מצד המשתלמים?

חלקם הגדול מעונין לחזור. אלו שפונו ביקשו לחזור והמדינות שלהם עצרו את זה. לא אנחנו.

האם משרד החוץ פועל בשיתוף עם רשות האוכלוסין ומשרד המשפטים, מקבל מידע שוטף על בקשות המקלט שמגישים המשתלמים הזרים ופועל להפסיק את ההבאה ממדינות שמזהים שיש הרבה בקשות מקלט מהן?

כפי שהזכרתי קודם, אנחנו בשותפות הדוקה מאוד. נמצאת גברת מיכל יוספוף שהיא השותפה שלנו יד ביד בתוכנית. מיכל עובדת עם יתר הגופים אצלם. אין מצב שאנחנו מכניסים מדינה לתוכנית, חדשה או ותיקה, בלי תיאום מראש עם רשות האוכלוסין והגירה.

האם מותר לקזז משכר המשתלמים הוצאות על מגורים כמו לעובדים זרים בחקלאות?

התשובה היא כן.

זה קורה?

זוהי זכות מלאה של החקלאים. יש להם זכויות של עובדים זרים אבל יש להם גם חובות של עובדים זרים.

גם חובות.

יושבת הראש, שאלת שאלה. אני רוצה להגיד עד כמה הם רוצים להגיע הנה. צריך לזכור שני דברים. הבסיס לתוכנית הזו הוא שמשרד החוץ מגדירים את התוכנית כתוכנית דגל שלהם.

בשיתוף איתכם.

בשיתוף איתנו אבל הבסיס הכלכלי של הדבר הזה ומה הופך את זה למעשי זה שהם עובדים ומקבלים כסף. בלי זה כל העסק לא היה עובד. לא היה מי שמממן את זה, לא היה מי שמטיס אותם ומי שמלמד אותם.

אני רוצה להקריא לך רשימה כדי להבין מה זה עושה לאותו סטודנט או סטודנטית שבאים מהמדינות האלה לעבוד בארץ.

פערי שכר.

בארץ שכר המינימום הוא 5,880. בתאילנד הוא 935, בנפאל הוא 449, בסרי לנקה הוא 250 שקל לחודש, בהודו הוא 674 שקל, בווייטנאם הוא 650, במלאווי הוא 184 שקל בחודש ובזמביה הוא 147 שקל בחודש.

אני אומר את זה כי אני גאה בחקלאים בערבה ובכל הארץ שמחזיקים ומשלמים את התנאים ואת מה שצריך. אני גם מתייחס לשאלה ששאלת עד כמה הם רוצים להגיע הנה, אז תביני - - -

עד כמה הם רוצים להישאר כאן.

מה זה עושה לאותו סטודנט שבא הנה. אחרי שהוא נמצא פה רוב השנה כשהוא בתוך מעטפת מתאימה - - -

חממה.

בתוך חממה. פתאום בא אליו סוחר של עובדים ומציע לו לעבוד במסעדה - - -

זה גם בשאר הענפים.

במסעדה בתל-אביב. זה טרף קל מאוד. הוא לוקח אותו לשטוף במסעדה. מ-170-140 שקל בחודש הוא מקבל כשוטף כלים 80-70 שקל לשעה. תחשבי על הפיתוי שנותנים לו.

אליהו כהן, בבקשה. לפרוטוקול – תציג את עצמך.

אלי כהן מוגרבי, מרכז של הוועדה החקלאית של המועצות בני שמעון, מרחבים ושדות נגב. אני נמצא כמרכז פרויקט המשתלמים - - -

יש לך ד"ש מאיתן אשורי.

אני מרכז את פרויקט המשתלמים בשדות הנגב. אני רוצה – בהמשך לנושא הדיון – לתת את ההיבט מצד מרכז משתלמים. אלינו – כמרכז משתלמים – מגיעים כל שנה כ-200 מתמחים בעיקר מאסיה. כל השנים קיבלנו מווייטנאם, קמבודיה ונפאל. יום בשבוע המשתלמים האלה לומדים במכללה האקדמית חמדת הדרום. המשתלמים מתפזרים אצלנו בין 22 ל-28 משקים.

לגבי 7 באוקטובר – קיבלנו בחודש ספטמבר 190 מתמחים מתוכם 50 מנפאל ו-140 מקמבודיה. ב-7 באוקטובר, כשהחל האירוע כל הקמבודים שהיו ביישובי עוטף עזה שהיה אזור רגיש ומסוכן. במבצע לא קל הוצאנו את כל המשתלמים ואת כל המתמחים שלנו מהאזור המסוכן והעברנו אותם לאזורים אחרים בארץ ושמרנו עליהם מלבד שתי מתמחות שבלחץ המשפחות שלהן ביקשו לחזור לקמבודיה ואז במבצע לא פשוט דרך אירופה הטסנו אותן חזרה לקמבודיה.

לגבי הנפאלים, ברגע שקרה האירוע המצער בעלומים שבו נרצחו עשרה, ארבעה נפצעו ואחד נחטף, זו הזדמנות טובה להגיד לקולגה שלנו מרמת נגב, ליענקל'ה ולצוות שלו , ג'סיקה ואחרים – תודה על הסיוע. בתיאום עם רמת נגב פינינו את כל הנפאלים יום אחרי האירועים לרמת נגב, לספינת המדבר. הם נשארו שם מלבד אלה שהיו פצועים ופונו דרך יחידות הצבא השונות לבתי חולים, והחטוף שהיא סיפרה עליו שהוא נראה בבית חולים שיפא בדצמבר-ינואר אפילו מהלך על רגליו.

מעבר לכך נעשו פעולות אחרי שהם עברו לרמת נגב. בלחץ גדול של ממשלת נפאל יחד עם הגורמים השונים שסייעו לנו, הטסנו את כל הנפאלים בטיסת חילוץ מישראל לנפאל למרות שאחרי שבועיים-שלושה כבר כולם ביקשו לחזור לעבוד בישראל אבל זה היה האירוע.

זה היה אירוע לא פשוט. אנחנו טיפלנו בכל הנושא יחד עם משרד החוץ עם כל הגורמים כגון שגרירויות והשותפים שהיו לנו בדרך כולל הגברת עדה שגם סייעה ועזרה. היה סיפור לא פשוט. הם חזרו עם טרנינגים ופיג'מות. הם טסו לחוץ לארץ והמזוודות שלהם היו זרוקות במגורים שלהם ובדירות ובחדרים ולאסוף את המזוודות, היה גם מבצע שהסתבך ולקח לנו זמן רב.

בסופו של תהליך, הנפאלים שוחררו. בשבוע שעבר כדי לשמר את הקשר עם הנפאל, הזמנו אלינו אורח, נשיא אוניברסיטה בנפאל ויחד עם השגריר הם התארחו אצלנו כמעט שבוע שלם. אירחנו אותם והם מוכנים, מעוניינים לחדש את הקשר. תמר גם פגשה אותם בירושלים. הם נפגשו עם אנשי משרד החוץ. אני שזה חושב שהקירוב והחזרת האמון בינינו לבין מדינת נפאל בנושא של המשתלמים בחקלאות הוא חשוב.

אצלנו באקדמיה, חמדת הדרום, יש לנו 60-50 עצים שעל כל עץ תלויה התמונה של ביפין ג'ושי. נשיא המכללה דאג שעל כל עץ תתלה התמונה שלו. הוא גם טס לנפאל וביקר את המשפחות של הנרצחים וביקר גם את משפחת החטוף. הוא עשה גם פעולות מול הבנקים וזה סיפור ארוך. נדבר על העניין הזה בשלב מאוחר עם החבר'ה מעלומים.

אנחנו כמרכז השתדלנו ועשינו כמיטב יכולתנו יחד עם כל הגורמים הנוגעים בדבר לנסות לצאת מהעניין הזה בצורה הכי מכובדת והכי טובה שיכולה להיות.

יש פה חבר'ה מעלומים שאני מאמין שידברו על העניין הזה, אם יש זמן.

רק להוסיף לעניין המשכורת. ב-8 באוקטובר אנחנו דאגנו להעביר את התשלום עבור אותו חודש. חודש לאחר מכן - - -

שם ותפקיד לפרוטוקול.

צביקי פורת, קיבוץ עלומים. דאגנו להעביר גם את התשלום עבור שמונת הימים הנוספים עבור אוקטובר. מהרגע הראשון היה החשוב לנו להעביר את הכספים מעבר לזה – כל נושא הטיפול בנפאלים כולל הלימודים שלהם והמשמעות שאולי יהיה מקום בשלב הבא לספר וגם בנושא השכר שזה חלק גדול ובלתי נפרד מהפעולות שלנו.

אתה ציינת שיש שחיקה בתוכנית ואתה טענת שהחקלאים לא כל כך רוצים אותם כי בגלל המכסות שאין יותר מחסור של עובדים זרים ויש קצת קונפליקט.

אם לפני שלוש, ארבע וחמש שנים - - -

הם היו אטרקטיביים.

הייתי נאבק עם החקלאים כמה אתה מקבל. במקום שישה אני נותן ארבע והוא כועס "אני צריך יותר".

מדינת ישראל בעקבות אירועי אוקטובר החליטה – לא לפתוח את השמיים – אבל להגדיל את ההקצאות של העובדים הזרים ל-70-60 אלף עובדים זרים. כל חקלאי קיבל במקום עשרה קיבל 20 עובדים זרים. כל אחד קפץ ברמות שלו.

במכסות.

במכסות שלו. בגלל החוסר של הפלסטינים – היו כ-20 אלף פלסטינים שעבדו בחקלאות והם לא נמצאים – אז הגיעו עובדים זרים. יש פה שילוב לא פשוט ולא קל. גם במכרז הנושא הזה נשאל - - -

מה אתם עושים? אתה יכול לשתף אותנו?

אמרתי את זה גם בדיון בישיבת המכרז, אנחנו צריכים להיות זהירים ולבדוק את עצמנו היטב. יש חקלאים שמעוניינים במשתלמים הם אומרים לי אם היו לי עשרה משתלמים אני רוצה שישה משתלמים השנה. - - -

להוריד את המכסה.

אני מעוניין במשתלמים ולא רוצה את הלחץ של התאילנדים. אני רוצה שש בנות מקמבודיה או שש בנות מנפאל. הן מתאימות לי. נוח לי לעבוד איתן. הן מכירות את העבודה. זו אותה אוניברסיטה או אותה מכללה ואחד מעביר לשני את המידע עצמו. בתקופת המלחמה העברתי לענבי טלי, ללכיש, 80 סטודנטים מקמבודיה.

עכשיו כשאני בקשר עם לכיש הם אומרים לי "אלי, אנחנו רוצים לחזור פחות או יותר לאותם מספרים שהיו לנו בענבי טלי במשתלמים מקמבודיה". הם אוהבים את זה, כנראה שטוב להם ונוח להם. הם גם יותר אינטליגנטים ובנויים יותר לעבודות מסוימות. אבל צריך להיות זהירים. זה לא כמו שהיה בעבר שאם היה 4,000 ייקחו את ה-4,000. אני לא יודע בדיוק את המספרים, אולי תמר יודעת טוב ממני להסביר. אני כמרכז לא הולך לגדול אלא לשמור את הרמה של - - - פחות או יותר באזור.

אני רוצה להוסיף בעניין.

לפרוטוקול, שם.

מאיר צור, הערבה התיכונה.

ראש המועצה, מה זה הערבה התיכונה?

אני חושב שיש תועלות נוספות למשתלמים האלה מלבד העבודה. אנחנו בסך הכל רוצים לשמר את הדבר הזה ולעשות מאמץ לשמר. בתוך הדבר הזה – אני גם אומר את זה לתמר כאן – נצטרך לעשות את ההתאמות. צריך לקחת בחשבון שזה השתנה. אותו חקלאי שהיה מוכן – כי לא הייתה ברירה אז הוא היה מוכן לחכות עד לרגע שבו מתחילה העונה לראות כמה מגיע לו כי אין לו אופציה אחרת – זה השתנה.

אנחנו צריכים להיות יותר מסודרים. אנחנו צריכים להתאים את זה. יכול להיות שצריך להתאים את התקופות.

גם כשהיו הפלסטינים פה - - -

גם כשהיו הפלסטינים.

גם אותו דבר.

אני אומר שבסך הכל אנחנו רוצים לשמור. נעשה מאמץ. אני כראש מועצה אני מתכוון לעסוק בזה ובשיווק של הדבר הזה כלפי החקלאים. יש לנו תועלות גדולות מאוד מזה. יש את המרצים שעובדים, את בית הספר, את האוניברסיטה שמלמדת.

זה מניע את האזור.

נכון.

זה אירוע משמעותי מאוד. 1,000 סטודנטים כאלה שמגיעים לערבה זה אירוע משמעותי - - -

זה רבע מהתושבים.

שאנחנו רוצים לשמור ולשמר ולכן הגעתי הנה בעצמי בבוקר לדיון הזה כי הוא חשוב לנו מאוד. אבל נצטרף לעשות את זה עם תמר. תמר, נצטרך לפתוח את הראש, כפי שאת יודעת.

גם צריך מקור תקציבי, לא?

אין פה אירוע תקציבי - - -

אין כל קשר לאירוע תקציבי?

אין כאן אירוע תקציבי אלא רק אירוע של שכל ישר שאנחנו מקווים מאוד שנצליח להפעיל. הבעיה היא לא תמר. הבעיה היא שיש כמה משרדי ממשלה - - -

להקים ועדה בין-משרדית כמו שאנחנו מכירים.

אני רוצה לסכם את דבריו של אלי. הממשלה שאני לא יכול להגיד עליה שום דבר טוב מאז 7 באוקטובר עד היום חוץ מדבר אחד שהם הגדילו את מספר העובדים הזרים ותיקנו אבסורד שהיה כאן במשך שנים. זה הדבר היחיד שהם עשו טוב מאז 7 באוקטובר.

אני רוצה לחזור לשקף של תמר – קידום שיתופי פעולה לסיוע ולפיתוח למדינות ככלי למימוש יעדים מדיניים ובביטוי לתיקון עולם – זה היעד, זה הייעוד. הייעוד הוא לא - - -

תיקון עולם.

נכון. זה ערכי, מדיני, כלכלי, מיתוגי.

אני חושבת שמאחר שהנסיבות השתנו בעקבות 7 באוקטובר ובעקבות המדיניות של עובדים זרים ועובדים פלסטינים, חייבים למצוא את המתווה או הדרך איך מקיימים את הפרויקט - - -

איך שומרים על זה.

איך שומרים את הפרויקט הלאומי הזה שהמטרות שלו הן מעבר לעובד שעובד בחקלאות. זה האתגר של משרד החוץ, זה האתגר של המדינה וזה האתגר שלנו כוועדה – לוודא שהייעוד הזה והמטרה הזאת ממומשים. אנחנו מדברים על שיתופי פעולה עם מדינות עולם שלישי מתוך אמירה של מדיניות חוץ וככלי לתיקון עולם ולכן אנחנו צריכים לראות שזה לא מתמסמס על עניין טכני ועל שינוי נסיבות.

אני מאחלת שנמשיך בזה - - -

אנחנו כוועדה נעשה הכול. נעקוב אחרי זה - - -

כי זה חשוב לנו כמדינה. ביעדי מדיניות החוץ שלנו הגדרנו את זה כמשהו חשוב, אז בואו נראה איך אנחנו ממשיכים את זה.

אני רוצה להוסיף שתי מילים.

עדה גנזך.

ג'סיקה, גם ביקשת?

את שאלת קודם אם זה מדוברר, אני חושבת שהמדבררים העיקריים הם המשתלמים עצמם כשהם חוזרים לארצות שלהם. אני מכירה את זה מהשטח מנפאל. אני אשת שטח. את רואה פתאום בשום מקום בהרים בנפאל איזו חממה יפה. אני ניגשת ואומרים לי שלום. מסבירים לי מאיפה זה בא. הם בטוחים בכפרים הקטנים במזרח ובמערב נפאל שאנחנו מעצמה חקלאית ענקית. הם עושים את הדברור הנפלא. יש להם בנפאל – תמר בטח יודעת –עמותה שקוראים לה שלום. היא קבוצה של בוגרי התוכנית שמתארגנים ותומכים זה בזה והם עושים דברים נפלאים.

ישר כוח.

במלחמה ראינו את זה. כל שנה – בשנה טובה שיש 4,000 איש – 4,000 שגרירים כאלה חוזרים למדינות שלהם. תכפילו במספר השנים - - -

זה גם המשפחות שלהם והמעגלים - - -

נייחל שנחזור למה שהיה.

לכן זה יעד מדיני. אנחנו צריכים לראות איך היעד המדיני הזה נשמר. זה אינטרס שלנו כמדינה במדיניות החוץ ואנחנו יודעים עד כמה ההסברה ויחסי החוץ אחרי 7 באוקטובר הם מורכבים. זו פלטפורמה לחיזוק הדימוי שלנו במדינות העולם ולכן זה חשוב מאוד.

חשוב.

אני מבקשת גם להתייחס.

רגע. ג'סיקה, בבקשה.

אלי הספיק להגיד את כל מה שרציתי להגיד - - -

את יכולה להמשיך.

קיבלת הרבה מחמאות. קראתי את הפרוטוקולים וקיבלת - - -

אני ג'סיקה מרמת הנגב.

יענקל'ה מוסקוביץ, כן?

כן. אבי ומורי. בהמשך למה שאמרו קודמיי, התוכנית צריכה קצת להמציא את עצמה מחדש בחלק מהענפים. בהמשך למה ששאלת על הפלסטינים, דווקא יש ענפים שעכשיו יש ביקוש למשתלמים כי אין עובדים פלסטינים.

זה עניין של למתג מחדש ולהיות יצירתיים אבל אני מאמינה לתוכנית יש היתכנות בהחלט.

אני מאמינה בתוכנית. שהיא תלך ותשתפר ותגדל.

צריך לראות ממציאים אותה מחדש.

תציג את עצמך.

אני דניאל מהמוקד לפליטים ולמהגרים. אני שמח לשמוע על המאמצים לעזור למשתלמים ב-7 באוקטובר אם כי מחלק העדויות שהגיעו אלינו הצטיירה תמונה שונה מעט.

היו סטודנטים שהוחזרו לשדרות ב-12 באוקטובר – כלומר חודש וחצי לפני שתושבי שדרות חזרו – כדי לעבוד. חלקם נטשו לאחר ההפגזות. הם היו פוסט-טראומטיים. סטודנטים אחרים עבדו ממש תחת אש ברפתות ובמקומות אחרים. רובם לא קיבלו את - - - שמגיע להם.

חקלאות בכל הארץ עבדה תחת אש.

אנחנו נדבר על הסיוע. על מה שמגיע להם. אנחנו נשמע את רשות האוכלוסין.

אם אפשר בבקשה להגיב על הדברים. ב-8 באוקטובר ואפילו כבר ב-7 באוקטובר יצאה הנחיה ברורה לכל מרכזי ההשתלמות להוציא את המתמחים מאזורי העימות שידענו עליהם באותו רגע. ספציפית לגבי המקרה של שדרות, אני לא מכירה את הסיפור הזה. להיפך. אולי לקח כמה ימים עד שפינו אותם מהדירות שלהם אבל אין אף משתלם שנשאר - - -

אולי עובדים בחקלאות אבל לא משתלמים שלנו.

יש לי פה את הדוח.

יש לנו בודדים שהתעקשו וסירבו להתפנות מהמקומות שהם היו בהם. יש לנו דוגמאות של סטודנטים מקיבוץ זיקים שלא היו מוכנים. לא עזרו שכנועים. יצאה הנחייה ברורה וחד-משמעית שאין סטודנטים באזורי העימות. יכול להיות שזה לקח עוד כמה ימים אבל ככלל לא הייתה תופעה כזאת למעט אם הסטודנט התעקש.

כמו שאמר ראש המועצה, החקלאות המשיכה לעבוד בכל מקום. זה הייתה בחירה של אדם עבור עצמו ולא דרישה שלנו.

תודה, אני רוצה את איציק עמרני, בבקשה. אם אפשר להתחיל בשאלה או שאתה רוצה להגיד - - -

ברשותך, גבירתי. את רוצה - - -

נשמע את השאלה.

הבנתי. גם את מרשות האוכלוסין?

מיכל יוספוף. מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות.

כמה משתלמים זרים נטשו בשנים האחרונות את תוכנית המשתלמים אליה הגיעו וביקשו בקשות מקלט בחלוקה לשנים ומאילו מדינות. שאלה ראשונה.

אני יכולה לתת לך את הנתון לגבי מחזור 2024-2023 כי זה המחזור האחד לפני אחרון. לצערנו הרב, התמונה היא עגומה מאוד. מתוך 3,600-3,500 משתלמים שנכנסו לארץ, 910 הם הגיעו בקשות לפליט. עוד 46 איש שהם פה בארץ שוהים בלתי חוקיים.

כמה זמן הם שוהים בלתי חוקיים?

מנובמבר בשנה עברה. מחזור המשתלמים מתחיל בערך בחודשים יוני-יולי בהתאם למרכז. ערבה הם מביאים בחודש יולי.

יולי. אני מביא בספטמבר.

הוא מביא בספטמבר ויש לנו כאלה מגיעים בנובמבר-דצמבר.

איך זה ביחס לשנה שעברה?

אני מדברת איתך על המחזור הקודם.

2024-2023.

במחזור הנוכחי שזה 2025-2024 אין לנו עדיין נתונים.

ביחס ל-2023-2022. איך זה ביחס לשנה הקודמת מבחינת מבקשי המקלט והאם זה - - -

לאיציק יש את הנתונים המעודכנים יותר לגבי המחזורים הקדומים אבל להערכתי הייתה תמונה עגומה מאוד במחזור. לא ציפינו לדבר כזה. לא הגענו למכסה שנקבעה שהיא 4,000 ואנחנו ב-500 בחוסר.

וכיצד אתם אוכפים?

לאור הנתונים האלה?

ברשותך, גבירתי.

בבקשה. לפרוטוקול.

איציק עמרני. ראש מנהל אכיפה וזרים. צוהריים טובים. אני רוצה, ברשותך, לתת מספרים לפי שנה מבחינת מבקשי מקלט.

בשנת 2021 מעל 170 מבקשי מקלט. בשנת 2022 מעל 260 מבקשי מקלט. זה הולך ועולה. בשנת 2023 – 430 מבקשי מקלט. בשנת 2024 – 950 מבקשי מקלט. בשנת 2025 עד יום חמישי – 177 מבקשי מקלט.

זה משתלמים או בכלל?

אני מדבר על מקרב המשתלמים.

יש מדינות ספציפיות?

אני מיד אגע.

אם אתה יכול לפרט מה הטיעונים שלהם? מה הסיבה?

הבאתי איתי כאן נציגים שיכולים לפרט עד כמה שניתן. אנחנו מדברים על מעל 2,100 בקשות מקלט בקרב המשתלמים. רוב המשתלמים הללו הם ממדינות אפריקה – גאנה, מלאווי, קניה, אוגנדה ועוד כמה מדינות. אם תרצו אני אפרט את זה ואשלח לדיקלה.

לצערי הרב, אני קצת מצנן את ההתלהבות כאן. התוכנית חשובה מאוד ברמה הבינלאומית יחד עם זאת היחידות אצלי מתמודדות עם מעל 26,000 בקשות מקלט ולפי הנתונים שפירטתי זה רק הולך ועולה. יש לא מעט מדינות שברגע שהמשתלמים מגיעים לכאן הם מגישים בקשה למקלט והם לא נשארים בתחום החקלאות.

אני שומע כאן אנשים שרואים שהם חקלאים בדם שלהם ואני מכיר כאן חלק מהנציגים ואני יודע שכולם רוצים לעזור לענף החקלאות. גבירתי יודעת כמה הממשלה הקצתה להחלטה 1752.

במקרה הזה, צריך לעצור עבור חלק נכבד מהמדינות הללו ולבחון מחדש ביחד עם כל השותפים ומשם להתקדם הלאה. אני לא אומר לעצור בכלל את התוכנית כי כמו שנאמר כאן כי חלק המדינות באמת באות לכאן לעבוד ולהשתלם בענף הזה.

ללמוד.

זה מאוד חשוב. אני חושב שלהמשיך עם התוכנית כפי שהיא וגורמי האכיפה יטפלו בנושא הוא לא הפתרון. למנהל אכיפה וזרים יש משימות נוספות רבות.

אז מה אתם עושים?

רק שנייה ברשותך.

אנחנו רוצים שתשתפו אותנו. מצד אחד לא לעצור את התוכנית ומצד שני - - -

אני אסביר.

הוא צריך להגיד מה בכוונתם לעשות.

אנחנו מדברים מעל 190,000 עובדים זרים במדינת ישראל שאני נדרש לתת להם מענה בהיבטי פיקוח ואכיפה ובנוסף להם זו גם האוכלוסייה הזו. כל מי שהגיש בקשה למקלט אני צריך לבחון את הבקשה שלו למקלט ונמצא איתי כאן גם מנהל היחידה לטיפול בבקשות למקלט.

יש לי שאלה. ברגע שהוא מגיש את הבקשה, כמה זמן לוקח לכם לדון בבקשה?

אנחנו לא דנים.

אנשים מטעמכם. הוועדה ההומניטרית זה נקרא?

זו לא הוועדה ההומניטרית.

זה לא קשור לוועדה ההומניטרית?

זה לא קשור לוועדה ההומניטרית.

חשוב לדעת.

צוהריים טובים. שמי חיים אפרים. אני מנהל היחידה לטיפול במבקשי מקלט. כפי שאיציק ציין אנחנו רואים חשיבות בקיום התוכנית הזו. עם זאת, אני רואה בעייתיות רבה במדינות שמהן מגיעים אותם משתלמים. ללא קשר לתוכנית ההשתלמות, המדינות הללו גם ככה מייצאות לנו מבקשי מקלט ואנחנו צריכים לבחון אותם בהתאם לאמנת האו"ם לפליטים. תהליך שהוא מורכב, ארוך ודורש ראיון, דורש חוות דעת, דורש טיפול בוועדה. כל אותם משתלמים שמגיעים מאותן מדינות הם מעלים טענות שהן עילה. עילה פוליטית, רדיפה על רקע נטייה מינית. כל המשתלמים מאוגנדה מגישים בקשה על רקע על נטייה מינית. צריך לבחון את זה.

כמה זמן לוקח לבחון? אני יודעת שאתם עמוסים מאוד.

אני אענה. אנחנו נמצאים במשאב מצומצם מאוד. לדוגמה, רק בצוות אפריקה שאמור לבחון את כל הבקשות האלה שאיציק פירט עכשיו יש לי שלושה אנשים. כרגע המשאב הזה נתון לבחינה של עובדים זרים ולא של משתלמים כי אותם עובדים זרים תופסים היתר לאותו חקלאי.

מכיוון שכרגע הצורך האקוטי של אותם מעסיקים הוא או בחקלאות או בבניין – וזה אותם עובדים זרים שנמצאים תחת ההיתר – לשם המשאבים שלנו נתונים. רק לסבר את האוזן, מסרי לנקה שמגיעים חקלאים הגישו השנה קרוב ל-800 בקשות למקלט. רק השנה. ממלאווי – 300. השאלה איפה משקיעים את המשאבים – באותם משתלמים או בעובדים זרים.

עובדים זרים שאני מראיין אני יכול לתת החלטה תוך ימים ואותו משתלם יצטרך להמתין בתור כי בסוף, המשאב – כפי שציינת – הוא מצומצם מאוד.

אתם צריכים להיות קשוחים. חד וחלק, להיות יותר קשוחים ולעשות את זה יותר מהר. אז הם לא יבינו שזאת השיטה.

כן, אני אתן לך. רגע.

אנחנו צריכים להיות יותר קשוחים אבל מי שבודק את המשתלמים זה אתם. אתם צריכים להיות קצת יותר קשוחים בצד השני כשאתם בודקים מועמד שצריך להגיע.

אני מסכים איתך.

בבקשה, לפרוטוקול.

פיני אביבי. היום אני בהנהלה הציבורית של CIMI אבל שירתי 51 שנה במשרד החוץ עד רמה של משנה למנכ"ל. אגף מש"ב היה אחד מארבעת האגפים - - -

לא שומעים.

אגף מש"ב היה אחד מארבעת האגפים בתפקידי האחרון במשרד לכן אני אדבר היום משני הצדדים כמי שמכיר את הנושא.

לא זוכר 51 שנים שהייתה אי פעם תופעה שהמשתלמים באו לכאן במטרה להישאר בארץ. זה פשוט לא נכון. המצב שנוצר בארץ שבו יש אנשים שמוכנים לפתות אותם ומוכנים להציע להם גורמת להם לרצות להישאר.

לכן המלחמה לא צריכה להיות במשתלמים אלא המלחמה צריכה להיות בצורה נחרצת באותם קבלנים שבאים ומציעים להם הצעות ומציעים להם כספים וגורמים לכך שיהיה משתלם מאוד לעזוב - - -

אני רוצה שתתייחס.

משתלם מאוד לעזוב ולעבוד במסעדה בשטיפת כלים כי הוא יקבל פי שניים או פי שלושה ממה שהוא מקבל בהשתלמות. לכן המלחמה צריכה להיות בכיוון הנכון ולא לחפש את המטבע מתחת לפנס אלא לחפש את הבעיה במקום שבו היא נמצאת.

דבר נוסף, אני רוצה לנצל את ההזדמנות – אתם ציינתם פה ובצדק ציינתם והתפעלתי מהדרך שתמר הציגה את זה – עד כמה הנושא הזה חשוב מדינית. אני רוצה לתת לכם את התמונה מהצד השני הפעם – של שרי החוץ. באחד התפקידים שלי יצאתי כראש משלחת ישראל לפגישה עם שרי החוץ של יבשת שלמה.

באיזו שנה?

לפני פחות משמונה שנים. הייתי כבר בפנסיה ועדיין ביקשו שאצא. נפגשתי עם כל שרי חוץ של יבשת אמריקה, מארצות הברית ועד צ'ילה וארגנטינה בדרום. הם הסבירו לי דבר אחד פשוט – "בעבר הייתם הידידים הכי גדולים שלנו. תשאלו את עצמכם למה איבדתם איתנו. איבדתם אותנו כי הפסקתם להתעסק בנושאים שמעניינים אותנו שזו קיימות".

קיימות היא הנושא היחיד שמטריד את מדינות העולם משום שהוא גורם להגירה למקומות אחרים. הוא גורם לכך שאנשים יחיו רע במקום שהם חיים בו. הפסקנו להתעסק בצורה מאסיבית באמצעות מש"ב בנושא שמעניין אותם והתחלנו לאבד אותם. אם אנחנו רוצים לקבל אותם בחזרה, אין מה לנסות לשכנע אותם כמה אנחנו צודקים במאבק בפלסטינים או באיראן. זה פשוט לא מטריד אותם. אם נתעסק בנושאים שלנו, נקבל אותם כידידים חזרה. יכולתי לתת על הרצאה אבל אני רק רוצה לתת לך את הכותרת.

איציק, יש לנו עוד שתי שאלות. כמה מהמשתלמים הזרים קיבלו מעמד של פליט עד היום וכמה בקשות אושרו?

אני אשמח להתייחס למה שאמר פיני. שמעון זיגזג, מנהל אגף אכיפת מעסיקי זרים. חשוב לי לומר לך – ואני עובד בתחום הזה 24 שנה – תמיד היו מתווכים ותמיד היו אנשים שעוסקים באותו עיסוק מפוקפק של שידול עובדים זרים לעזוב את הענף שבו הם עובדים ולשהות ולעבוד שלא כדין במקומות אחרים, כמו במסעדות בתל-אביב. אנחנו חיים את הדבר. זה לא שאנחנו מכירים את זה - - -

שומעים את זה בדיונים.

אנחנו חיים את הדבר הזה. אין חדש תחת השמש. זה היה. זה קרה נמצא.

אתם לא מצמצמים את התופעה?

אנחנו תמיד עוסקים בלצמצם את העניין הזה במשאבים המוגבלים שיש לנו ולכן אני לא חושב שזו הסיבה. אני חושב שראוי גם לשקול ולבחון את המתאם, כפי שאלי מוגרבי ציין. את המתאם בין העלייה במספר הזרים בענף עצמו לבין ירידה בביקוש של העסקה של משתלמים. אלי אמר את זה בצורה מפורשת, אני חושב.

כשיש ירידה בביקוש להעסקת משתלמים – בעבר, העסקה של משתלם כמו שאלי ציין הייתה דבר מבוקש וחקלאים נלחמו על הקצאות האלה. היום השולחן התהפך וצריך להקשיב לזה. יש פחות ביקוש. המדינה נתנה מענה לענף שהיה בסוג של משבר. מענה הולם מאוד. החקלאים אומרים את זה, לא אני אומר את זה. המענה הוא הולם מאוד ויש כרגע מפתוח הולם לצרכים של החקלאים. זה במגמת עלייה, זה לא סטטי. זה עוד עולה. לכן יש מתאם - - -

איך עושים את האיזון?

אני מזכיר שאם כל אחד מאיתנו היה פה חקלאי צריך לזכור שביום שישי העובד הזה לא עובד הוא לומד. צריך לזכור שהוא מוגבל בכל מיני עניינים. יש עליו פיקוח מסוים. יש לו צרכים. הוא אינטליגנט יותר ומודע יותר לזכויות שלו. זה בן אדם שמגיע לפה עם השכלה – להבדיל מיתר העובדים – ולכן הדרישות שלו באופן טבעי גבוהות יותר משל עובד זר.

לכן צריך להסתכל על הדברים מנקודת מבט רחבה יותר ולא לתלות את זה בתופעה שאנחנו מכירים 20 ומשהו שנה של אותם גורמים פסולים שאנחנו מתמודדים איתם ואנחנו במאבק מתמשך איתם לאורך השנים. צריך לציין שהמשאבים שלנו מוגבלים ואנחנו נלחמים כדי להרחיב אותם כדי להילחם באותם גורמים, אבל אדוני הנכבד, אי אפשר לתלות את התופעה הזו באותם גורמים כסיבה יחידה ובטח לא כסיבה עיקרית.

אני מסכים עם כל מה שאמרת למעט העובדה - - - קבלני העובדים הם באים - - - שלא מקבלים את התמיכה - - - מסעדות ומקומות אחרים.

אני שואל את אדוני, מה חדש?

אין פלסטינים.

הצורך. אין פלסטינים.

ביקוש והיצע.

רגע ענף התעשייה גם בו נפתחים בו ענפים חדשים.

עדיין לא במאה אחוז.

הזרים עולים שם בקצב די בגבוה. יש גם את מבקשי המקלט שעובדים באותם ענפים. לא נשכח שזה למעלה מ-20 ומשהו אלף. שלא לדבר על עובדים לא חוקיים בכמות גבוהה מאוד שנמצאים באותם באזורים ועובדים באותן מסעדות ובאותם מקומות. צריך לקחת את הדברים בפרופורציות.

גם שם יש חוסר משווע. היה דיון בשבוע שעבר בנושא המסעדות.

לא נשכח את כל מבקשי המקלט שעובדים שם ולא נשכח את כל הזרים הלא חוקיים שעובדים שם ולא מדובר ב-100, 200 אלא מדובר באלפים רבים ובעשרות אלפי זרים שעובדים שלא כדין באותם מתחמים שהם הרווחיים ביותר – אזור מרכז ואזור ירושלים הם האזורים הרווחיים ביותר לעובד זר. לכן הריכוזים הגבוהים ביותר של הלא-חוקיים הם שם.

לא דיברת איך אתם אוכפים.

האכיפה לא מתמקדת באיזשהו מגזר – אני אומר את זה בכנות – המגזר של סטודנטים, משתלמים זרים הוא די קטן ביחס לאוכלוסייה הכללית. המשאבים שלנו נכון להיום מאוד מצומצמים. החלטת הממשלה החדשה הרחיבה את המשאבים שלנו ואנחנו נאבקים כרגע לממש אותם. אנחנו לא נרחיב פה. יש חסמים רבים שמונעים לממש אותם ואנחנו חייבים אותם כאוויר לנשימה כאכיפה. אנחנו נאבקים לממש משאבים שניתנו לנו.

נעשה דיון.

אני מאוד מקווה.

אנחנו נשמח. ללמוד ולעשות דיון.

עמרני, אם תוכל, כמה מהמשתלמים הזרים עד היום קיבלו מעמד של פליט, כמה בקשות אושרו וכמה בקשות נבחנו?

לגבי הכרה באותם משתלמים כפליטים, אז נכון להיום אף אחד מהם לא הוכר. אנחנו מדברים על סדר גודל של בחינה לאורך שלוש-ארבע שנים האחרונות של בערך 300 בקשות מתוך סך הנתונים שהוצגו כאן. נכון לעכשיו אין מישהו שהוכר כפליט והוא היה גם משתלם במקביל.

הם יוצאים מהארץ בעקבות - - -

חלקם יוצאים וחלקם נשארים.

יש לי שאלה נוספת – אילו פעולות עושה מנהל האכיפה לאיתור העובדים שנטשו את התוכנית ונעלמו או שסיימו את חודשי התוכנית, קיבלו את השכר האחרון ונעלמו. אתה יכול להשיב?

אני לא עושה הבחנה ביניהם, אלא מבחינתי מי שלא-חוקי בישראל אני מבצע כל מיני פעולות. יש לי מערך מודיעין שאני מפעיל אותו. אני חייב להגיד שאני בקשר רציף עם נציגי המכללות ואני מקבל לא מעט מידע על כאלה שעזבו את התוכנית או נטשו או כאלה שמתכוונים להגיש בקשה למקלט. לצערי הרב, כמו שאמרתי קודם, בחלק מהמקרים אני לא מצליח לטפל כפי שהייתי רוצה בגלל העדר משאבים שמונעים ממנה לעשות את זה.

תמר, יש לי שאלה. המדינות מאפריקה שיש להן שיעור גבוה של נטישות ובקשת מקלט נכנסו לתוכנית השנה?

השנה 2025-2024 הקטנו מאוד את המכסות מהמדינות האלה. אני אתן לדוגמה את קניה שהיא מדינה ששנה שעברה היו ממנה 300 והשנה הקצנו 50. אוגנדה שבעבר היו ממנה מספרים גבוהים הקצנו 50. החריגה היחידה לעניין היא מלאווי שהמספרים נשארו פחות או יותר אותו דבר.

יש פה גם שיקולים מדיניים אבל יש פה גם שיקולים – כמו שאמרתי בתחילת המלחמה וגם ב-2025-2024 כשהיו מדינות שהפסיקו את ההגעה והמצב היה כל כך קשה שכל מדינה שממנה היה אפשר להביא והיא הסכימה אז הבאנו. לצערנו, אנחנו רואים את התוצאות כי יש מבקשי מקלט רבים מהמדינות האלה.

סרי לנקה מגיעים?

סרי לנקה לא בתוכנית שלנו. ערב המלחמה שקלנו להכניס אותה. רצינו לעשות פיילוט של 50 ונראה איך זה הולך. בעקבות המלחמה הם התחילו להגיע והבנו שיש אי-שביעות רצון מהסרי לנקים והחלטנו שלא הביא מתמחים מסרי לנקה.

תודה.

לגבי 2026-2025 אנחנו בימים אלה בדיונים עם רשות האוכלוסין וההגירה. אנחנו מבינים שחייבים לעשות איזשהו שינוי אבל אנחנו מקווים שלא נעצור לחלוטין אלא להשאיר גרעין של אנשים 20 איש, 30 איש, 50 איש. העיקר שהתוכנית תמשיך. בהנחה שנצליח להביא אנשים בפינצטה. אבל כמו שאמרתי אנחנו עושים את בשיתוף פעולה עם רשות האוכלוסין וההגירה ונראה לאן נגיע.

משרד העבודה, אם אפשר בבקשה. האם קיבלתם בשנתיים האחרונות פניות של משתלמים בחקלאות . האם תוכל לפרט?

גבירתי, הנתונים אצלנו לא מחולקים אצלנו לפי משתלמים אלא לפי עובדי חקלאות. אני יכול להביא את הנתונים יש לנו.

אלו אתגרים יש לכם, אם בכלל, באכיפת זכויות של משתלמים בחקלאות.

האתגרים הם בעיקר שפתיים בגלל המגוון הרחב של השפות. הם באים מעשרות מדינות ולכן האתגרים בעיקר הם שפתיים כאשר יש קושי למצוא מתורגמנים מיומנים והדגש הם על מיומנים כדי לעשות חקירה יעילה ולמצות את הזכויות של עובדים.

הקושי השני הוא האנונימיות. הם פונים בצורה אנונימית ואנחנו צריכים להגיע למשק ולבדוק את כל העובדים של המשק בלי לדעת איזה עובד בדיוק נפגע. אנחנו עושים מדגם מדגמית.

האם בוצעה אכיפה על ידיכם בקרב מעסיקים של משתלמים בחקלאות?

בוצעה אכיפה גם יזומה וגם מודיעינית וגם על פי תלונות.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. הוועדה מודה לנציגי משרד החוץ. הוועדה תמשיך לעקוב אחר התוכנית החשובה של המתמחים הזרים בחקלאות ואחר השגת ייעוד התוכנית ומימוש המטרות שלה.

שתיים, הוועדה תקיים סיור במשקים בדרום כדי לראות את לימודי המתמחים הזרים בעבודתם במשקים.

שלוש, הוועדה תקיים ישיבה בקרוב על כל נושא האכיפה והאתגרים של מנהל האכיפה – גם אכיפה על העובדים הזרים בכלל ועל המתמחים הזרים בחקלאות בפרט. תודה רבה.

סליחה, חסרה מסקנה לגבי מתמחה שעדיין חטוף בעזה בחיים ועוד יכול לחזור הביתה. שמעתי כאן את התוכנית והתרשמתי מאוד. יש ארבעה פצועים מ-7 באוקטובר שהם מבקרים אותם באופן תדיר. הם שיקמו אותם בניתוח ה-11. שניהם נמצאים בקשר עם המשפחות שלהם. יש עשרה נרצחים שנמצאים בקשר עם המשפחות שלהם מבקרים אותם, מנציחים אותם. יש עוד חטוף אחד שמעלה מודעות בתוכנית להיותו שם, ונמצאים בקשר רציף עם המשפחה שלו.

זאת התוכנית אבל איפה הממשלה? מה הוועדה הזו תעשה עבור ביפין ג'ושי שעדיין שנמצא בחיים? אלה התנאים שהוא נמצא בהם והוא יכול לחזור הבית ולהיות מטופל. החבר'ה של התוכנית שלהם עושים כאן תואר שני. הם בכו אחרי שהם נפצעו באחריות המדינה לחזור הנה לעשות כאן תואר שני.

הם לא עזבו.

הם לא עזבו.

הממשלה אחראית על כל החטופים בכלל ובפרט גם עליו.

אז מה התוכנית של הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בקשר עם המשפחות - - -

אנחנו נעדכן את הממשלה. נוציא מכתב ונגיד לאור הדיון של היום יש לעשות את הכול.

להציף את הנושא של המשתלמים שלנו.

מה שייצא זה מכתב מטעם הוועדה?

כן, אני אכתב אותך אם את רוצה.

אני אשמח.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:05.