פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
ועדת העבודה והרווחה
25/02/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 376
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"ז בשבט התשפ"ה (25 בפברואר 2025), שעה 11:00

פרק ח' (השתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
מאיר כהן

אייל שני - עו"ד בלשכה המשפטית, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אליהו נאווי - מנהל תחום רשות המסים, משרד האוצר

נטעלי כהן - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

גלעד ווירגין - כלכלן אגף שכר, משרד האוצר

איילת הלר - רפרנטית מגזר ציבורי אג"ת, משרד האוצר

תמר לוי בונה - אגף תקציבים, משרד האוצר

עילם שניר - רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דוד אקלה - רמ"ד תכנון שכר, המשרד לביטחון לאומי

אסף גנון - ר' חו' תחזית שכר וגמלאות, המשרד לביטחון לאומי

מיכאל קוסצ'ב - כלכלן, מחלקת הסכמים קיבוציים בהסתדרות, ההסתדרות החדשה

אדם בלומנברג - סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

יעל שלו-ויגיסר - ראשת מטה ירושלים, כוח לעובדים

נעה נוצני - ראש תחום קידום מדיניות, כוח לעובדים

ישי פולק - יו"ר משותף בוועדת עבודה, נשיאות המגזר העסקי

מיכל גרא מרגליות - מנכ"לית, ארגון העיתונאים והעיתונאיות

אמיר בשה - יועץ משפטי, ארגון העיתונאים והעיתונאיות

אלירן גבאי - ארגון עובדי התקשורת ויו"ר ועד התאגיד, ארגון העיתונאים והעיתונאיות

חלי לוי סהר - מנהלת מחלקת מדיניות שכר, שירותי בריאות כללית

דורי גלבוע - יו"ר ארגון הסגל האקדמי באונ' בן גוריון, המועצה המתאמת של הסגלים האקדמיים באונ'

מורן זר קצנשטיין - מייסדת הארגון, בונות אלטרנטיבה

ענת מימון

ענת כהן שמואל

נוגה כוכבי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

פרק ח' (השתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024, מ/1822

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, כ"ז בשבט התשפ"ה, 25 בפברואר 2025 למספרם, בנושא פרק ח' (השתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024. נשמע את הדיון ונבין מה כתוב פה. נתחיל עם משרד האוצר?

אני רק אגיד שזה הדיון השני שלנו. בדיון הראשון משרד האוצר הציג את הצעת החוק ואת הבקשה לקבוע בחקיקה הסדר של הפחתת שכר לגבי כל עובדי המגזר הציבורי, כשההסדר הזה מתכתב עם ההסכם הקיבוצי שנעשה מול ההסתדרות ומול גופים נוספים שעוד מעט האוצר יציג, שם גם נקבעה הפחתת שכר והעיקרון שהוצג הוא שאמורה להיות איזושהי הפחתה רוחבית שחלה על כלל עובדי המגזר הציבורי. עדיין לא הגענו להקראה, רק שמענו בדיון הקודם את ההצגה, אבל אני מציעה שמשרד האוצר יציג מה נעשה בינתיים, אם יש הסכמים נוספים שנחתמו מעבר להסכם מול ההסתדרות ואם יש איזשהם שינויים בהסדר שהוצג לנו בדיון הקודם.

וגם נשמע את המגזרים השונים של חברי הכנסת ואת מה שיש להם להגיד בעניין. משרד האוצר, מי מכם רוצה להציג את הצעת החוק?

אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. תכף יתייחסו מאגף השכר להסכמים הקיבוציים.

רפרנטית מגזר ציבורי.

נכון. בהמשך למה שהיועצת המשפטית אמרה, אני לא חושבת שצריך לחזור על המהות של החוק, על התכליות, או על הרקע הפיסקלי שנתנו בדיון הקודם. אני כן אגיד שיש כמה שינויים בעקוב אחר שינויים שהעברנו ליועצת המשפטית, בעיקר תיקוני נוסח קטנים כדי לדייק את החוק ולהתאים למנגנון הגבייה, כפי שבטח נעבור בנוסח שמונח לפניכם. אני אתן לאגף שכר.

שלום, אני מאגף שכר. בהמשך לדיון הקודם, מעבר להסכם שנחתם עם ההסתדרות, היה גם סיכום תקציבי עם גופי הביטחון שמחיל את ההפחתה החל מחודש ינואר באחוז מתואם. כמו כן, בהמשך לבקשה שעלתה בדיון הקודם מאדוני היושב ראש, אנחנו הכנסנו שינוי בנוסח שתהיה הגבלה שהסכמים ייחתמו עד 31 במרץ, כך שהוועדה תוכל לבקר את ההסכמים שיחתמו עד אז. זה עונה על החשש שיהיו אחרי זה הסכמים שלא יהיו תואמים לאחוז ההפחתה.

טוב, לא נשאל אם יש לכם איזשהם משאים ומתנים, כי זה רק יכול להזיק, אז אני לא רוצה לפרט.

לא, יש משאים ומתנים שמתנהלים; מול ההסתדרות הרפואית הר"י יש משא ומתן. עשו הסכם אחד על חלק מההפחתה, עכשיו עובדים על משא ומתן להשלים את אחוז ההפחתה ויש עוד דיונים שעוד לא הבשילו להסכמים, אם זה ביד ושם, קצת בסגלים האקדמיים, גם ברפאל יש דיונים.

רגע, הדיונים הם על הפחתה מהצעת החוק?

יש את ברירת המחדל של הצעת החוק שאומרת אחוז הפחתה לכל עובד, ואנחנו מאפשרים את זה בחוק אם יש מקום עבודה שבו ארגון העובדים הגיע להסכם אחר שהוא בשווי כלכלי זהה. למשל, אני אתן דוגמה שברפאל יש מענקים שהם נותנים, אז רוצים לקחת את החלק של המענקים לטובת ההפחתה, ואז ההפחתה מכל עובד בפועל בתלוש שלו תהיה יותר נמוכה.

בן-אדם שעובד בשכר מינימום במקום שבו אין לו מענקים ואין לו ועד שיילחם בשבילו – אותו תוקעים. אנחנו עוד פעם מגיעים לכך שהחלשים נפגעים.

הצעה גורפת לכולם.

מבחינת אחוז ההפחתה, זה אחוז.

אתה אומר לי את הדבר הבא: אנחנו האוצר, אנחנו רוצים כסף ולא משנה איך ישיגו אותו, והחלשים – שיתקעו אותם.

למה אין הפרדה בין אנשים שמקבלים שכר מינימום לבין אנשים שהשכר שלהם מכובד? אין שום דירוג.

מילא אם היו פוטרים את כל החלשים ואומרים: אוקיי, אתם, החזקים, לכו תריבו ביניכם, רק תביאו לי כסף.

לחזקים תמיד יש יותר מקורות.

מה אתה עושה? אתה נותן גושפנקה לפועלים ופועלות חסרי עמוד שדרה ארגוני כזה או אחר, או שסתם מקבלים את המינימום ושאף אחד לא יילחם בשבילם.

קודם כול, בחוק המינימום הוחרג מההפחתה. מי שמקבל שכר מינימום, לא תהיה לגביו הפחתה. חשוב לשים את זה על שולחן. מי שבשכר מינימום, אין לגביו הפחתה.

אם הוא מקבל 1.5 מינימום פלוס, זה עדיין נמוך וזה עדיין קצת קשה לנהל משק. הוא לא צריך להיות מוחרג? למה אין גובה יותר הגיוני ברמת ההכנסות? כי בסוף אלה שמשתכרים בסכומים גבוהים, כפי שאמר חבר הכנסת מאיר כהן, תמיד יש מאחוריהם ארגונים או מקורות כספיים שבקושי ירגישו את זה. לעומת אנשים שלא נמצאים תחת הגופים החזקים האלה וזה בא לידי ביטוי בלקיחה מהשכר שלהם, וזה משמעותי בסוף. למה לא הצלחתם לבנות איזשהו מערך הדרגתי על פי הכנסות? יש בזה גם הרבה היגיון.

ההפחתה היא אחוזית. זה אומר שמי שמשתכר בשכר גבוה, ההפחתה בגינו תהיה יותר גבוהה ממי שמשתכר בשכר נמוך. זה לא שאנחנו באים ולוקחים סכום שקלי מכולם.

כמה אחוז ההפחתה?

ההפחתה ברמה שנתית היא 2.48% במונחים שנתיים. אם החוק יעבור בסוף מרץ, זה יהיה 3.3% החל מאפריל.

זה תלוי לאיזה פרק זמן ההפחתה תיעשה.

זה על פחות חודשים.

אני מבין שאתם לא נוגעים במי שמשתכר שכר מינימום. הוויכוח שיכול להיות לנו איתם הוא בערך על 6,000 שקל, משהו כזה. כי את שכר המינימום הם לא יכולים להוריד על פי חוק.

נכון.

אז נצטרך לדבר על זה. סיימת? אז נעבור לארגונים שהעבירו את הערותיהם. נתחיל עם ארגון סגל ההוראה האקדמי באוניברסיטת בן גוריון שהגישו ניירות עמדה. בבקשה.

בוקר טוב, אני דוקטורנט מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. אני יושב-ראש ארגון סגל ההוראה האקדמי וגם הנציג של המועצה המתאמת של הסגלים הזוטרים באוניברסיטאות המחקר. אנחנו מייצגים מעל 12,000 עובדים – חברי סגל, חברות סגל – רבים מהם הם תלמידי מחקר ותלמידות מחקר, תלמידים לתואר שני ותואר שלישי שחלקם בגלל ההגבלות של המלגות שלהם גם לא יכולים לעבוד בעבודה נוספת. מדובר בעובדים שמועסקים בחוזים זמניים מסמסטר לסמסטר. אין להם קביעות, אין להם ביטחון תעסוקתי מינימלי. אלה אנשים שחיים מחוזה לחוזה. יש לנו עמיתי הוראה שמועסקים כעובדי קבלן, אלה העובדים השקופים של האקדמיה, שמועסקים בשניים, שלושה, ארבעה מוסדות שונים, והפגיעה הזו קריטית עבורם. אלה אנשים שמחזיקים את רוב משא ההוראה באוניברסיטאות, אלו תלמידי המחקר שעושים את החלק הארי של המחקר, ואלה אנשים שאם ההפחתה הזאת לא תהיה מדורגת, הם יגיעו לסף קריסה כלכלית.

עשית איזו סימולציה? קיבלתם איזו סימולציה?

באנו עם סימולציה, וגם חבריי וחברותיי ירחיבו.

סימולציה של כמה אני מפסיד, כמה אני עובד.

עשינו הכול, הגשנו את זה גם בנייר עמדה, אבל הנתונים שלנו הם מן הסתם חלקיים, האוצר יודע להגיד את המספרים האלו באופן המדויק ביותר.

אתה לא מעניין את האוצר, תגיד אתה.

אני אגיד לך מה הארגון כתב לנו: "עובדים המשתכרים עד פעם וחצי שכר המינימום, 8,820 ש"ח, יוחרגו לחלוטין מהפחתת השכר, כך שחקיקה לא תוביל לירידה נוספת ברמת חייהם." זה עיקר הדרישה שלכם, נכון?

זה חלק אחד, והחלק השני הוא שמי שמרוויח בין החלק הזה לקרוב לשכר הממוצע - - -

אז אתה מגיע כבר ל-11,760 ש"ח.

נכון, שם ההפחתה תהיה חלקית ולא מלאה.

מאיר כהן, כפי שאני מכיר אותו, התייחס יותר ל-8,820.

למעט עובדים בודדים אצלנו, אף אחד לא מתקרב לשכר הממוצע.

אז אתה מבקש על 8,820 שקל, שלא יגעו בהם; זו העמדה שלכם.

אנחנו מעוניינים להחריג את בעלי השכר הנמוך ולייצר הפחתה מדורגת לשאר חברי וחברות הסגל באקדמיה בסגלים הזוטרים שזקוקים לכך, שנואשים להפחתה הזאת.

ברור לך שאנחנו כוועדה, ברגע שאתה אומר את המספר, יש לנו עוד הרבה הרבה אנשים שעובדים בשכר הזה ואנחנו ננסה להחיל את הדבר הזה על כולם. זה לא רק לאלה או לאלה.

נכון, נכון.

בואו נעבור לארגון אחר, מי עוד רצה לדבר? בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה. אני המנכ"לית של ארגון העיתונאים והעיתונאיות.

אתם דיברתם כבר.

אנחנו דיברנו כבר.

תמציתי, כן.

אני אגיד, ברשותך, את הדברים החדשים. קודם כול, אנחנו במתווה שנתפר למידות ההסתדרות שמייצגים את רוב רובם של העובדים והעובדות הרלוונטיים, ועכשיו צריך להחיל אותו על כל מיני ארגונים שהדבר הזה פשוט לא מתלבש עליהם. צריך להבין את זה, זה נורא משמעותי. בהקשר הזה נמצא פה גם יו"ר ועד התאגיד, ומדובר במאות עובדים – פחות מ-1,000 עובדים, זה מספר מאוד מאוד קטן – ואני רוצה עכשיו להתייחס לדברים החדשים. הצטרפנו לחברינו וחברותינו בארגונים השונים ונגיד שמבחינתנו צריך להחריג את עובדי ועובדות התאגיד, ולחילופין להחריג את משתכרי השכר הנמוך בשתי פעימות. כמו שאמר דורי, להחריג לגמרי עד פעם וחצי שכר מינימום ובין פעם וחצי לפעמיים לייצר הפחתה שעומדת על מחצית ההפחתה.

הכסף שביקשנו הוא אותו הכסף, אבל עובדתית בגלל שהדיונים מתעכבים, והם מתעכבים כי ככה החיים, אנחנו מגיעים למצב שבו ההפחתה הנדרשת עומדת על 3.3 אחוז לחודש. זו הפחתה משוגעת, זו הפחתה של מאות שקלים בחודש. אני חוזרת ואומרת, תוספת השכר שקיבלו העובדים שלנו בתאגיד היא לא 2% כמו ההסתדרות, היא 0.75%. זאת אומרת, הם קיבלו תוספת מזערית בשנים של אינפלציה משתוללת, ועכשיו הולכים לקחת מהם כל חודש 3.3% מהשכר? זו באמת פגיעה של מאות שקלים בברוטו. זו פגיעה מאוד מאוד דרמטית שאי-אפשר להתעלם ממנה. זו נקודה שהיא סופר סופר משמעותית.

אני אגיד גם פה שאגף השכר לא רצה להכניס את ידיו לאירוע. לתאגיד יש אפשרות לתת תוספת שכר יותר גבוהה – יש להם את ה-0.75%, שהוא אחיד, ויש להם עוד 1.25% בהסכם הקיבוצי שלנו, שנחתם בתוך המלחמה, במרץ 2024, לפני פחות משנה, אחרי שבע שנים של משא ומתן. יש להם אפשרות לתת עוד 1.25%. אנחנו פנינו להנהלת התאגיד, אנחנו ביקשנו שבגלל שזאת שנה מיוחדת, בגלל שמדובר עכשיו בקיצוץ מאוד גדול – שיתנו לכל העובדים את שני האחוזים. אנחנו גם פנינו לאגף השכר וביקשנו שהם יתערבו באירוע, הרי כל הסכם קיבוצי מאושר על ידי אגף השכר, והם אומרים: זה לא העניין שלנו. זה לא העניין שלהם תוספת התקציב; זה כן העניין שלהם קיצוץ התקציב. הדברים האלה בעינינו לא בסדר, זה לא צריך להיראות ככה. כאמור, יושב פה היועץ המשפטי של הארגון ויושב פה יו"ר הוועד, אני מאוד אשמח אם גם הם יוכלו להוסיף.

אני רוצה לאפשר לעוד ארגונים לדבר. אם יישאר זמן אחרי זה, אנחנו נאפשר גם לכם. מה הארגון שלכם?

אני ראש תחום קידום מדיניות בכוח לעובדים.

בבקשה.

קודם כול, אני רוצה להודות לך, כבוד היושב-ראש. אתה התעקשת שיהיה מנגנון דיפרנציאלי מבחינת דמי הבראה גם בשנה שעברה וגם השנה, ואנחנו חושבים שגם המנגנון בהפחתות השכר חייב להיות דיפרנציאלי. מדובר כל הזמן על כך שנלקח כסף מהעובדים, אם אלה דמי ההבראה שהרגע ציינתי, בשנה שעברה והשנה, ועכשיו הפחתה עוד יותר גדולה. כמו שציינו חבריי, מדובר על מאות שקלים, בסביבות 300 שקל לחודש לבן-אדם שמרוויח שכר מינימום וצ'ופצ'יק – זה סכום מאוד מאוד גדול.

אני לא כל-כך למדתי חשבון. מ-8,000 שקל או 6,000 שקל, כמה זה 1%? זה לא 300 שקל, נכון?

אני לא מדברת על עובדי שכר מינימום, הם מוחרגים כי אי-אפשר להוריד משכר מינימום עוד כסף כי זה מתחת למה שקבוע בחוק.

כשאת אומרת 300 שקל לחודש, כמה צריך אדם להרוויח?

פחות מ-10,000 שקל.

בסביבות 9,000 שקל.

ב-9,000 הוא כבר מגיע ל-300?

כן.

לחודש?

כן, לחודש. זה סכום מאוד גדול. זה סכום מאוד גדול, בטח כשאנחנו בעליות מחירים מטורללות שמשפיעות על כולנו, בטח לעובדי שכר נמוך. הן משפיעות גם על עובדי השירות הציבורי וגם על מי שאנחנו מייצגים, מעין ציבוריים, עובדים שהם תחת גופים ממומנים שמושפעים מזה, ושכרם מראש נמוך יותר מהעובדים הציבוריים. עובדים שאנחנו מייצגים כמו סגל זוטר במכללות הציבוריות, אם זה עובדי יד ושם – רק בשבוע שעבר הגיע לכאן עובד של יד ושם והציג את המורכבות של אנשים שעובדים ביד ושם והולכים אחר כך להשלים הכנסה בסופר. אי-אפשר להנחית עליהם עוד ועוד מכות.

לכן אנחנו חושבים כמו חברינו, שצריך איזושהי הפחתה דיפרנציאלית להחריג את אלה שמתחת לפעם וחצי שכר מינימום, ובין פעם וחצי לפעמיים שכר מינימום להפחית מהם חצי מהסכום של שאר העובדים. אני רוצה לציין שיש עוד ארגון מאוד גדול שלא נמצא כאן, שזה ארגון המועצה המתאמת של הסגלים הבכירים באוניברסיטאות. אומנם זה לא חל עליהם כי קצבאות השכר שלהם גבוהות, אבל מאוד חשוב להם גם מבחינת סולידריות לעובדים המוחלשים במשק וגם שהעובדים שלהם שהם עובדי מחקר ועובדי הוראה יוחרגו מהסיפור הזה. היה לי חשוב להוסיף גם אותם.

אוקיי, אז כשהם יבואו ניתן להם לדבר. מי עוד רוצה לדבר מארגונים נוספים?

אם אפשר להעיר הערה ממש קטנה, אני הייתי גם בשבוע שעבר. אני מנהלת את מטה ירושלים בכוח לעובדים ובין השאר מלווה את יד ושם.

את אומרת יד ושם, והלכתי לברר. ההפחתה הזאת חלה על בערך מיליון עובדים? חצי מיליון עובדים? כמה?

באופן ישיר כמעט 800,000.

כמעט 800,000, בין חצי מיליון למיליון. עד כמה שידוע לי, ביד ושם עובדים פחות מ-100,000 אפילו.

זה נכון.

אז איך פתאום יד ושם עולה כל רגע? בגלל הרגשות שמעוררות אצלנו המילים יד ושם?

אני אנסה להסביר. אני חושבת שזה סימבולי בגלל שעובדי המגזר הציבורי מורכבים גם מעובדי מדינה - - -

אז למה בוחרים ביד ושם? פשוט כדי לעבוד על האמוציות שלנו?

לא, כי זאת אני.

ממש לא, זה כי אנחנו מייצגים אותם.

אנחנו מייצגים אותם. אני לא מייצגת המוני עובדים בהסתדרות.

לא, לא שמעתי את זה רק מכם, אני חייב לומר. זה לא באשמתך. שמעתי את זה גם בדיונים הקודמים עם גורמים נוספים, כולם זורקים את יד ושם.

זה מוסד חשוב מאוד, אני חושבת שזה אחד המוסדות החשובים במדינה.

אבל אלה אותם עובדים. אם אנחנו מדברים על העיקרון שעובד שמרוויח פחות צריך לשלם פחות, זה מקובל עליי, אבל אם הוא עובד ביד ושם או בספרייה הלאומית או במע"צ בכבישים, זה אותו מצב.

כבוד היו"ר, אני מסכימה עם זה.

זאת רק הייתה דוגמה.

אני מסכימה עם זה, אני מדברת על השכר ולא על מקום העבודה, מבחינתי זה מה שחשוב. אני כן אגיד שיד ושם הוא תאגיד סטטוטורי ובהרבה תאגידים סטטוטוריים השכר נמוך.

זה נכון.

זו דוגמה. זה משהו קטן, אבל בתיקונים לחוק – אני פונה לאוצר – כתבתם שיש להפחית 3.31%; לפי החישובים שלי, צריכים להפחית 3.306%. אני לא חושבת שיש צורך להשית עוד אחוזים על העובדים, אפילו אם הם בודדים, כך שאם אפשר לתקן את זה, אם בחוק המקורי היה כתוב 2.705%, אפשר לתת שלוש ספרות אחרי הנקודה העשרונית. זה עוד 40 שקלים לחודש לעובד בשכר ממוצע.

כאילו שהמחשב לא יודע לעשות את זה.

שהחוק יהיה מדויק, לפחות זה.

אתם צודקים ואנחנו נבדוק את זה. ככל שבקודם היו שלוש ספרות, אנחנו נוכל לתקן.

תודה רבה.

תודה רבה. גברת קצנשטיין, בבקשה.

שלום, תודה רבה. אני מורן זר קצנשטיין מבונות אלטרנטיבה. בונות אלטרנטיבה לקחה את המסמך שמדבר על כל תוכנית ההתייעלות הזאת, והראתה שבצורה רוחבית יש פה פגיעה בנשים בעיקר בשכבות הנמוכות. אני רוצה להתחיל ולהגיד ששני ההורים שלי הם עובדי מדינה – אבא שלי שוטר ואימא שלי מזכירה. הם הצליחו להגיע לדירה ולכך שנחיה בכבוד. היום ההורים שלי לא היו סוגרים את החודש. היום אנשים שעובדים במשרה מלאה במדינת ישראל לא יכולים לסגור את החודש. לחיות במדינה שבה אנשים עובדים לא מצליחים לפרנס את המשפחה שלהם ולהחזיק את עצמם, שלא לדבר על לקנות בית – לא יכול להיות שהמדינה לא מגבה את ההבטחה שלה כלפי האזרחים שלה.

זה נאמר כדי להשמיע קול ברור נגד הגזירה שמבקשים לתת פה על המגזר הציבורי, שאלה אותם נשים ואנשים שמחזיקים את השירותים הציבוריים שכולנו מסתמכים עליהם. הם גם ככה צריכים להצטמצם במעט שיש להם, אנחנו יודעים שהמשכורות שלהם לא בשמיים, והממשלה ממשיכה להחזיק בתיקים מיותרים, זה במקביל. אני אתן לרגע נתון: לפי מכון המחקר והמידע של הכנסת, 63% מהמגזר הציבורי הן נשים שמקדישות את חייהן למקצועות כמו חינוך, בריאות, רווחה ושירותים חיוניים נוספים. אלו נשים שהשכר שלהן נמוך יותר מלכתחילה וכעת הן ייאלצו להתמודד עם פגיעה נוספת בשכר ועם קיפאון בשכר הריאלי.

כבר היום נשים משתכרות בממוצע 8,300 ש"ח בלבד. זה אומר שיש פער של 30% לעומת הגברים. זה אומר שהפגיעה בשכר של עובדות המגזר הציבורי גם תשפיע על המשק כולו, גם תעמיק את הפערים המגדריים וגם תפגע באלו שכבר היום נאבקות להתקיים בכבוד. אני לא רוצה שנשכח, כי זה לא היה כל-כך מזמן. בזמן מלחמת חרבות ברזל עובדות המגזר הציבורי היו שם כדי לחזק את העורף, כדי לוודא שהמדינה ממשיכה לתפקד, ועכשיו, במקום לתגמל אותן על התרומה שלהן, המדינה בוחרת לפגוע בהן.

זה לא שאין אלטרנטיבה, אפשר היה לצמצם את הוצאות הממשלה; אפשר היה להגדיל את הכנסות המדינה באמצעות קידום מחדש של המס על משקאות מתוקים, זה מהלך שגם יתרום לבריאות הציבור. יש מאיפה להביא את הכסף לא על הגב של נשים וגברים עובדים בשירות הציבורי. יש פה מדיניות מכוונת שעומדת יחד עם חוקי התקציב האחרים, כמו הקפאת מדרגות המס, שמטרתה לגלגל את הנטל לכתפי האזרחיות והאזרחים של מגזר עובד ויצרני של המדינה שקורס תחת הנטל.

תודה רבה. את נותנת לי מניפסט, אז אולי תצמצמי במשפט סיום.

אין בעיה, אני אסיים. ביכולת הוועדה לעצור את הגזירה הזאת, לעמוד לצד עובדות המגזר הציבורי ולבחור במדיניות נכונה לכלכלת ישראל, מדיניות שמקדמת צדק ושוויון במקום להעמיק את הפערים. תודה.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה? אם לא, אנחנו נתחיל בהקראה. ביקשת שעוד מישהו ידבר מטעמכם?

אני אשמח להגיד כמה מילים.

במשפט, בבקשה.

אני יושב-ראש ועד העובדים והעובדות בתאגיד השידור מימי ההקמה ועד היום. רק לאחרונה חתמנו על הסכם קיבוצי שמאפשר העלאות שכר. עובדי השידור הציבורי "נהנים" משחיקת שכר כבר תקופה ארוכה וההסכם הזה היה אמור להביא בשורות. הגזירה הזאת היא גזירה קשה עבור העובדים האלה, ואני אגיד גם ברמה המקצועית כשידור ציבורי שהחליף את רשות השידור: אנחנו סובלים מנטישה מאוד גדולה של עובדים, גם בגלל המשכורות. זה דבר שפוגע בנו קשות, ברמה שאנשים עוזבים אותנו. זה שירות שחייבים לתת כדי להתחרות בגופים פרטיים, לעומת מגזר ציבורי אחר שאולי פחות עסוק בתחרות בגופים פרטיים. אנחנו מתחרים בתחנות רדיו פרטיות, בערוצי טלוויזיה פרטיים, באין-סוף אתרים של דיגיטל וחדשות. בשכר נמוך אי-אפשר להביא איכות לציבור ואנחנו מבקשים שיחריגו אותנו באופן שונה לפחות מהגזירה הזו, כדי שנוכל להתמודד עם השוק.

צריך רק להגיד, אדוני, שמה שהגברת מבנות אלטרנטיבה הקריאה זה לא מניפסט. זה לא מניפסט, זו מציאות מאוד קשה בחברה הישראלית שעכשיו הופכת להיות אחת שעושה הפרדות מאוד מאוד ברורות.
אני רוצה שתבין, אלה שייפגעו הם אלה שגם הולכים למילואים, זה בדיוק המעמד הזה שנותן את נשמתו.

אני אגיד לך למה אמרתי מניפסט. ברגע שהיא מדברת על הטלת מס על האזרח ששותה משקאות כפי שהוא בוחר, שזה היה מס מאוד מאוד אנטי-דמוקרטי, ראיתי שזה מניפסט. על הנושא של העניים והעשירים אין לי ויכוח איתך.

בסופו של דבר, היא באמת מייצגת תחושות של רוב המדינה.

תחושות שמישהו נותן לציבור לחוש.

עוד פעם, אני לא רוצה להכניס לכאן חרדים וחילונים. אנחנו עושים את זה מספיק בוועדת חוץ וביטחון. אני רוצה לדבר על מציאות שבה מעמד מסוים במדינה הזאת, שהוא הרוב, נושא בכל הנטל, באים אליו ולוקחים ממנו עוד אחוזים בכדי לממן דברים אחרים.

המדינה הזאת לא מממנת שום אדם יותר מאשר מדינה אחרת. אל תיכנס לסיפור הזה. אני יכול למנות לך עכשיו שורה של עוולות שנעשים נגד ציבורים מסוימים בצורה כל-כך אגרסיבית, ואני לא הייתי הולך ומשתמש בכל המילים הקשות שיש לי.

אני אומר לך, היות וגם - - -

אז בוא נשאיר את זה למליאה.

אבל אתה לוקח את זה לשם.

לא, לא, לא.

אני לא רוצה, אתה תשמע אותי עד הסוף.

אבל לא אמרתי שום דבר מגזרי, אני חייבת להגיד.

בדיוק. בדיוק.

לא אמרתי מילה. מאוד הקפדתי לא להגיד שום דבר מגזרי.

חוץ מהדברים על השתייה הממותקת.

למה? שתייה ממותקת, זה לא מגזרי.

היות ויש עוד הרבה אנשים, כולל חרדים, שעובדים – כולל חרדים שעובדים – זה פוגע בכולם. השאלה היא האם אנחנו ככנסת, כממשלה, לא ישבנו בתוכנו לפני שבאנו לדיונים האלה ומצאנו את המקורות שמהם אפשר להביא את הכסף הזה. אני אומר לך, זה יפגע גם בכם, גם בי, בילדים שלנו, במי שיושב כאן – בכולם. אל תביאו את זה לנושא שבו אתם שומעים שאומרים: הולכים למילואים, ומייד אתם שולפים ציפורניים. את מה שיש לי להגיד אני אומר בוועדות אחרות בצרחות, אבל פה - - -

פה זו ועדה שלי, תשאל את דבי ביטון.

היות ואני יודע וראיתי דברים אחרים, איך שמראש כולנו התכוונו והצלחנו להוריד, והצלחנו לפצל. אתה יודע, התווכחתי עם שר האוצר, הוא אמר לי: מה שייכנס זה מה שייצא. אמרתי לו: אז אתה לא מכיר אותנו בוועדה; והוא קיבל את זה בסוף, אז דווקא מתוך המקום הזה, שאני יודע שנצליח לשנות, אני מדבר באופן כללי וכדאי להקשיב למה שהגברת אומרת, כי זה ממש לא מניפסט. זה נאמר בשמם של מיליוני אנשים במדינה הזאת.

תודה רבה.

כבוד היושב-ראש, צריך גם לקחת בשיקול שזה עלול גם להתגלגל לנזקים עתידיים. השאלה היא איפה המדינה והאם זה המקור היחיד שהם מצאו לנכון. עוד פעם אנחנו חוזרים, כבר עשינו פה גזירות. לצערנו אומנם צמצמנו, אבל לא הטילו מספיק כספים ולכן צריך לחשוב, צריך להגדיר את זה בטווח של סכומים מסוימים, שמי שמרוויח יותר, אז סביר להניח שהנטל עליו יהיה פחות כבד, אבל מי שיש לו את המשכורת הנמוכה, הבסיסית, גם המינימום פלוס, שזה כלום היום במשק. כשאתה צריך לשלם שכירות ואתה צריך קניות בבית ספר, אתה נשאר בסוף אולי בלי ה-300 שקלים האלה גם לקנות לחם. אנחנו צריכים לגלות פה איזושהי הבנה ולא ללכת ככה עם האוצר, כי אם האוצר רוצה, עם קצת בדיקות הוא יצליח להגדיל עוד חצי מהסכום.

על זה אין לי ויכוח, אני בדעה אחת איתכם.

אדוני יושב-ראש הוועדה, משפט אחד. אני מהייעוץ המשפטי של ארגון העיתונאים. בהתייחס למשרד האוצר והאמירות שלו שהוא מנהל כעת משא ומתן, משאים ומתנים קטנים לגבי מקומות עבודה כאלו ואחרים, ברפאל ועם ההסתדרות הרפואית, אני רוצה להציף את הבעיה של חוסר תום לב בהתנהלות משרד האוצר באופן שבו שהוא ניהל איתנו משא ומתן קיבוצי קשוח מאוד שסופו בתוספות שכר מאוד צנועות רק לפני כמה חודשים, פרי משא ומתן של שבע שנים, וכרגע הוא מבקש למעשה לפתוח מחדש את המשא ומתן הזה ולנהל איתנו משא ומתן נוסף על קיצוצים שרירותיים. כמו בוט, בלי לראות את המשא ומתן שהוא ניהל ובלי לראות את המורכבות של מקום העבודה. המורכבות רלוונטית גם לתאגיד, גם ליד ושם, גם לאוכלוסיות עם שכר נמוך וכיוצא בזה, כפי שהוצג עד כה. תודה רבה.

תודה רבה. בואו נתחיל לקרוא.

פרק ח' (השתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024

השתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו־2026 (הוראת שעה)

השם
25.
פרק זה יהיה "חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו־2026 (הוראת שעה), התשפ"ה–2025".

סעיפי החוק
26.
ואלה סעיפי החוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו־2026 (הוראת שעה), התשפ"ה–2025:



למעשה אנחנו נמצאים בפרק מתוך חוק ההתייעלות. אנחנו מחוקקים אותו באופן הזה שהוא יהיה חוק עצמאי ונפרד לאחר שחוק ההתייעלות יעבור בקריאה שנייה ושלישית, ואלה יהיו סעיפי החוק.



"הגדרות
1.
בחוק זה –







"בית חולים ציבורי כללי" – בית חולים המנוי בפסקאות (4) או (5) להגדרה "בית חולים ציבורי כללי" בחוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ"ב–2021, ובלבד שעובדיו אינם עובדי המדינה, עובדי גוף מתוקצב, עובדי גוף נתמך או עובדי תאגיד בריאות;

אפשר בבקשה לקבל הבהרה על הסעיף הזה?

אני באמת ביקשתי הבהרה, אני רוצה להבין מה עומד מאחורי הסעיף הזה.

ההגדרה הזאת של בית חולים ציבורי כללי היא לעניין הדרך שבה יחשבו אחר כך את סכום החיסכון שיועבר לאוצר. אתם רוצים להסביר מה יהיה שונה לגבי אותו בית חולים מאשר גופים אחרים?

אנחנו בוודאי נגיע לזה בהמשך, אבל בסוף מנגנון הגבייה הוא כזה שככל שהמדינה משתתפת בתקציבו של גוף מסוים וספציפית בעלות שכר העובדים שלו, כמובן שהגוף לא יהיה צריך להעביר את סכום החיסכון למדינה, לעומת עובדים אחרים שאינם מתוקצבים ישירות על ידי המדינה. לכן ההבחנה הזאת נדרשת לעניין הגדרת מעסיק. אחר כך אנחנו נראה את ההחרגה שלה בסעיף שנוגע לגביית סכום החיסכון.

איזה בית חולים ציבורי כללי עומד בקריטריון שבלבד שעובדיו אינם עובדי מדינה, הוא גוף נתמך, גוף מתוקצב או תאגיד בריאות?

למיטב ידיעתי מדובר בלניאדו ומעייני הישועה. אני אוודא את זה.

רגע, שערי צדק והדסה לא בקריטריון?

לא, הם עומדים בהגדרה "גוף נתמך". הם חלים על ההגדרה הכללית, אני רציתי לוודא שאין פה תוספת של גופים שלא סיכמנו לגביהם.

אותי מעניין גם מה שכן סיכמנו.

אז הדסה ושערי צדק נמצאים מלכתחילה בהגדרה המקורית עוד לפני התיקון הזה.

ההגדרה של מה?

הם חלק מהגופים המתוקצבים והנתמכים שחל עליהם סעיף 29 או 21 לחוק יסודות התקציב.

הדסה ושערי צדק הוכרזו כגופים נתמכים.

אז הם נכללים בהגדרה אחרת בחוק.

אז להבנתכם, רק בלניאדו ומעייני הישועה אלו תוספות שהורחבו דרך ההגדרה הזאת ולא בתי חולים פרטיים, לצורך העניין, שמקבלים טופס 17 מהמדינה? אני רק מנסה להבין. כמו בבית החולים הסקוטי בנצרת או בית חולים אלישע בחיפה.

אנחנו נוודא את זה. למיטב ידיעתי לא. אנחנו נבדוק.

מה עם קופות החולים?

הם גם נתמכים.

קופות החולים הן גוף נתמך, גם הן בתוך ההפחתה.

הלאה.

אנחנו עוד מעט נגיע להגדרה המעשית ונראה באמת את כל מי שנכלל במסגרת המעשית שזה יחול עליו.

(1) לעניין עובד – משכורת, למעט כל אחד מאלה:









(א) תשלומים שאינם משולמים על בסיס חודשי, שבועי או יומי ואינם מחושבים על בסיס רכיבי שכר אחרים;







(ב) דמי הבראה וקצובת ביגוד או תשלומים אחרים הדומים להם במהותם אף אם כינוים שונה;







(ג) החזר הוצאות;







(ד) גילום חלק מהמס החל על העובד, אשר משולם בידי המעסיק;



למעשה ההגדרה של הבסיס הקובע היא בעצם הרכיב, חלק מהמשכורת שעליו תחול ההפחתה האחוזית, משם, כמו שאתם רואים, מחריגים תשלומים שהם חד-פעמיים, לרבות דמי הבראה וקצובות ביגוד, החזר הוצאות וגם אם יש גילום של המס מהחלקים האלה לא תתבצע ההפחתה.








(2) לעניין בעל תפקיד – תשלום המשולם בכסף לבעל התפקיד מקופת הגוף שבו הוא מכהן בתפקידו, בעבור מילוי תפקידו, למעט כל אחד מאלה:









(א) תשלומים שאינם משולמים על בסיס חודשי ואינם מחושבים על בסיס תשלום אחר הנכלל בתשלום המשולם לבעל התפקיד;









(ב) דמי הבראה וקצובת ביגוד או תשלומים אחרים הדומים להם במהותם אף אם כינוים שונה;









(ג) החזר הוצאות;









(ד) גילום חלק מהמס החל על בעל התפקיד, אשר משולם בידי המעסיק;



זה התשלום לבעל תפקיד שהוא לא נחשב משכורת, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון לגבי הרכיב עליו תחול ההפחתה.






"בעל תפקיד" – כל אחד מאלה:







(1) מי שממלא תפקיד בגוף מהגופים המנויים בהגדרה "מעסיק", ובכלל זה יושב ראש דירקטוריון, מועצה או הנהלה של גוף כאמור, אף אם תוארו שונה, אשר משולם לו בשל תפקידו כאמור תשלום חודשי מקופת המעסיק, ובלבד שאינו עובד אצל המעסיק;







(2) יושב ראש ועדה למילוי תפקידי ראש העירייה והמועצה וסגנו, כאמור בסעיף 145 לפקודת העיריות‏‏;







(3) יושב ראש ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה המקומית והמועצה וסגנו, כאמור בסעיף 41 לפקודת המועצות המקומיות‏;







(4) ממונה בעל סמכות הכרעה שמונה לפי סעיף 6(ב2) לחוק שירותי הדת היהודיים, וכן יושב ראש ועדה ממונה שמונה לפי סעיף 10ב(ג) לחוק האמור וראש מועצה דתית אשר חל עליו חוק גמלאות לראש רשות, לפי הוראת סעיף 14 לחוק שירותי הדת היהודיים;



כלומר, בעל תפקיד כולל את מי שממלא תפקידים שונים בכל הגופים שמנויים בהגדרה "מעסיק" וזה כולל גם יושבי ראש של ועדה קרואה בעיריות, במועצות מקומיות וגם במועצות דתיות.








"הסכם" – הסכם קיבוצי, צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, הסדר קיבוצי לרבות הסדר חד־צדדי, הוראת מינהל, או חוזה עבודה אישי לרבות חוזה מיוחד לפי סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959‏;







"הסכם קיבוצי" – הסכם קיבוצי כללי או הסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים;







"חוק גמלאות לראש רשות" – חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), התשל"ז–1977‏;







"חוק הגנת הפרטיות" – חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏;







"חוק הסכמים קיבוציים" – חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957‏;







"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏;







"חוק שירות המדינה (גמלאות)" – חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970‏;







"חוק שירותי הדת היהודיים" – חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971‏;







"חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987‏;







"החשב הכללי" – החשב הכללי במשרד האוצר;







"מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981‏;







"מוסד חינוך" – כל אחד מאלה:








(1) מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949‏;








(2) בית ספר שחלה עליו חובת רישוי לפי הוראות חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969‏;








(3) מוסד להכשרת עובדי חינוך, בין שהוא מוסד להשכלה גבוהה ובין שאינו מוסד להשכלה גבוהה;

את יכולה לפרט מה כולל שירותי הדת בסעיף שהקראת?

חוק שירותי הדת, השתמשנו בו לגבי בעל תפקיד שהוא ממונה בעל סמכות הכרעה שמונה כיושב-ראש ועדה של מועצה דתית. הפנינו לחוק שירותי הדת כי גם מי שממונה לפי החוק הזה ייחשב בעל תפקיד שתחול עליו ההפחתה הזאת.

במוסד חינוך פרטי, גם מורה שלא מקבל משכורת מהמדינה צריך לשלם את ההפחתה הזאת?

אם חלה עליו חובת רישוי, להבנתי הוא נכלל בהגדרה "מוסד חינוך".

למרות שההשתתפות של המדינה במוסד הזה היא כמה פרוטות בשנה? איך הם נכנסים לפה? הם עובדי מדינה? הם מגזר ציבורי? מה, יש להם זכויות מורים?

מורים נחשבים חלק מהמגזר הציבורי הרחב.

הוא מדבר על מורים בתלמוד תורה.

מורה בתלמוד תורה, המדינה נותנת פרוטות שהן אולי קמחא דפסחא בשבילם. איך הם פתאום הופכים לעובדי מדינה בשביל לקבל מס? תבדקו את זה.

ככל שזה עומד באחת מהגדרות המעסיק ההפחתה תחול, אבל נבדוק לגבי המקרים הספציפיים.

תבדקו את זה.

סליחה, אני מהלשכה המשפטית. בהמשך ההגדרות כתוב שמוסדות החינוך הרלוונטיים הם רק מוסדות חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבם.

איפה זה כתוב?

בהגדרת מעסיק.

במישרין או בעקיפין, כן.

נכון.

מה זה מוסד להכשרת עובדי חינוך?

אתם צריכים לשים לב שיש דרגות לדבר הזה. המדינה משתתפת בדרגות בנקודות של חינוך – 10%, 20%, 30%, 40%. זאת אומרת שיש מצב שההורדה הזאת גבוהה מההשתתפות שלהם במתן התקציב של המורים.

ברור שכיוונתי למה שאמרת.

צריך להגיד שההפחתה נלקחת בחשבון בהתאם לשיעור ההשתתפות של המדינה בשכר המורים.

מה שאני חושבת שהיא מתכוונת זה שכשאנחנו נתקצב אנחנו נתקצב את זה בפחות. ניקח בחשבון את ההפחתה הזאת בתקצוב, אז התקצוב של אותם גופים יהיה תקצוב יותר נמוך.

הפחתה במקור בעצם.

בדיוק.

בדיוק, בהתאם לסכום שהמעסיק אמור לחסוך משכר העבודה.

אתם מחריגים למשל בתי ספר. אתם לוקחים מרכיב השכר, האוצר לוקח את האחוז הזה.

כמה שהם חוסכים.

אם זה בית ספר לא מוכר וכו', אתם לא תיקחו 3% או 2%, אתם תיקחו את החלק היחסי ממה שאתם מעבירים.

היא לא אמרה את זה.

אני לא בטוחה שהבנתי את השאלה.

השאלה היא אם ההפחתה תיעשה רק מרכיב ההשתתפות של המדינה או שכולו ירד מאותו חלק במקור.

ייעשה חישוב מחדש של ההעברה והחישוב ייעשה בהתאם לזה שיש ירידה במה שהמוסד הזה צריך לשלם לעובדים שלו. לכן לא יכול לרדת כל החלק, מן הסתם.

זהו, הבהרת לי.

אז רק מהחלק של ההשתתפות של המדינה.

זה לא מה שרשום, סליחה. גם אם הם משתתפים ב-10% מהתקציב, ההפחתה היא 3.3% מכל השכר. זה לא נכון.

פשוט הכול נלקח מחלק ההשתתפות של המדינה.

בוודאי. אם זה 1,000 וההשתתפות של המדינה היא 10%, לא מורידים 100 שקל, מורידים את כל ה-1,000.

בדיוק.

אנחנו נצטרך לדבר על זה אחר כך. יהיה כדאי לא לקחת כלום. נמשיך הלאה. מה זה מוסד להכשרת עובדי חינוך?

מוסד להכשרת עובדי חינוך, בין שהוא מוסד להשכלה גבוהה ובין שאינו מוסד להשכלה גבוהה. סמינרים למורים? למה הכוונה? מיהם אותם מוסדות להכשרת עובדי חינוך?

אני אבדוק את זה, אני לא מצליחה להיזכר כרגע.

תבדקו גם את זה.

בסדר.

אני רוצה לציין לפרוטוקול שהמס הזה לא מוטל על המגזר הפרטי. לא משנה כמה בעל החנות מרוויח, בעל העסק מרוויח, הקבלן מרוויח – זה לא מוטל עליו ולא על עובדיו. מדובר פה רק במגזר הציבורי. פתאום מכניסים לנו פה מגזר שלם שאיננו עובדי מדינה ומכניסים אליו מס שלא שייך אליו. אז נצטרך לתקן את זה. הלאה.

אני רק אציין שאנחנו לא המצאנו פה את הגלגל, אנחנו לקחנו דוגמאות של שנים קודמות, של הפחתת השכר ב-2013.

אז צריך לתקן את זה.

אנחנו נבדוק את זה ונחזור לפה עם תשובה.

בסדר. הלאה.

"מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, או מוסד שהוא בעל היתר לפי סעיף 21א לחוק האמור;

זו ההגדרה שכוללת את מי שתחול עליו ההפחתה.








(1) המדינה;








(2) גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;



זה תאגיד, רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, חברות ממשלתיות וחברות עירוניות. אלה גופים מתוקצבים לפי ההגדרה.








(3) גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב;


זה תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין ושר האוצר קבע לגביו בהודעה ברשומות כי הוא גוף נתמך לעניין חוק יסודות התקציב.








(4) תאגיד בריאות;








(5) בית חולים ציבורי כללי;








(6) מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין;

צריך לתקן פה את הנוסח. לא שיש הסכמה על המהות, צריך לבדוק את זה, אבל יש תיקון בנוסח. לפחות בנוסח שהופץ לוועדה, רשום בית חולים ציבורי ולא בית חולים ציבורי כללי.

נכון, עכשיו הקראתי בית חולים ציבורי כללי. הכוונה לחזור להגדרה שהקראתי בתחילת החוק, זו בעצם ההגדרה של מעסיק.







"משכורת" – הכנסת עבודה כמשמעותה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה‏, שניתנת בכסף;







"נושא משרה" – כהגדרתו בחוק חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025), התשפ"ה–2024 (להלן: "חוק ההקפאה לנושאי המשרה");



למעשה, נושאי משרה מוחרגים פה מהסדר ההפחתה. לגביהם נחקק לפני מספר חודשים בוועדת כספים חוק הקפאת שכר נושאי משרה ולכן לגביהם ולגבי מי שמוצמד למשכורת לנושא משרה, לא תחול ההפחתה לפי החוק שלנו.

אני רוצה להבין את זה.

להגיד קודם מיהם נושאי משרה?

לא, להגיד למה.

כי אם הקפיאו להם את השכר לא הייתה להם העלאה, ובזה הם רואים את הגילום של אותה הפחתה שנעשית לשאר העובדים.

מתי הקפיאו את שכר נושאי המשרה?

הוא נכנס לתוקף בתחילת השנה, ב-1 בינואר 2025.

נעשתה להם הקפאה לשנה אחת, נכון?

העלייה של ההקפאה עצמה היא באחוז הרבה יותר גבוה, 5% בערך?

6.25%.

בהתאם למה ששכרם הוצמד לו, אם לשכר הממוצע במשק ואם למדד המחירים.

דיברתם בהתחלה על ההסכמים שאתם עושים עם כל מיני גופים, אתם יכולים לחשב את ההקפאה שתעשו להם במקום המס הזה. זה מה שעשיתם גם עם נושאי משרה?

גם אנחנו נשמח לסידור הזה, הקפאה של עלייה. כאמור, 0.75%.

לא הבנתי את השאלה, אדוני.

אתם אמרתם עכשיו שנושאי משרה פטורים מהמס הזה, למה? כי כבר הקפאתם. אתם אמרתם בתחילת הדיון שתגיעו להסכמים עם עוד גורמים שירצו חוץ מההסתדרות, כמו רפאל או אחרים שאמרתם שאם הם ירצו לעשות במקום המס הזה את ההקפאה או דבר אחר, זה יקוזז כך שלא תטילו עליו את המס הזה.

היושב-ראש, אני מאגף תקציבים באוצר. כמה דברים, ראשית, לנושאי משרה אין הסכמים. דרך העדכון שלהם היא במדד והם קפואים לסירוגין מהקורונה, על כן הפגיעה בהם הרבה יותר גבוהה. הם גם משתכרים בשכר הרבה יותר גבוה ואנחנו עומדים מאחורי זה. שנית, לגבי מה שאמרת על עובדי רפאל, ניתן יהיה לעשות איתם הסדרים לפריסה אחרת של אותה עלות. כלומר, אם הם רוצים לתת שווי של אותם אחוזים כפי שהולכים להיות מוחלים על כולם, במקום להוריד את זה בצורה אחידה על פני 12 חודשים, לעשות את זה בצורות אחרות – אם הם רוצים לוותר על מענק כזה או אחר של ביגוד, של אני לא יודעת מה – יש להם הצעה אלטרנטיבית, אבל לא תהיה להם החרגה מזה.

זה מקביל למה שאמרתם לגבי נושאי המשרה, שהייתה הקפאה ולכן אתם לא מטילים עליהם מס.

אצלכם הם מוחרגים.

הם מוחרגים כי הם כבר קיבלו את ההשתתפות שלהם בעלויות המלחמה גם בשיעור גבוה יותר. פה אנחנו מדברים על כמעט 2.5% ואצלם מדובר ב-6%.

אבל זה לשנה, ואנחנו מדברים על 2.5% לשנה אחת, בשנת 2026 יש עוד הפחתה.

זה עדיין יוצא פחות. זה עדיין יוצא פחות, ופה אנחנו גם מסוכמים עם ההסתדרות שלגבי עלויות המלחמה הזו שהייתה, שאנחנו יודעים עליה נסתיימה ההשתתפות. כמובן שאם יש עוד אירועים אנחנו נשתמע סביבם.

את יכולה לפרט מי אלה?

נושאי משרה? אתה יכול לקבל רשימה.

הנשיא, מבקר המדינה, שרים, נגיד בנק ישראל, סגן שר, דיינים, שופטים, קאדי, חברי כנסת, רב ראשי.

מי דן איתכם שלנו אתם לא מפחיתים?

הופחת לכם כבר, הופחתו לכם כבר 6% במשכורת ינואר. השכר שלכם היה אמור להיות צמוד והוועדה אישרה את זה. ועדת הכספים מאשרת את זה?

כן, ועדת הכספים.

ועדת הכספים אישרה את זה.

ולגבי השנה הבאה?

אנחנו ניפגש לקראת סוף השנה.

אין פגיעה בברוטו, נכון? אין פגיעה בברוטו. שוב, נשמח לסידור הזה. אני חוזרת ואומרת, בואו נגיע למצב שאין פגיעה בברוטו.

אני מסכים איתך לגמרי.

סליחה, זו גם הייתה דרישה שלנו דווקא לייצר פגיעה. אם אנחנו מדברים על דיפרנציאליות, שבעלי שכר גבוה כמו נושאי משרה ישלמו יותר, האלטרנטיבה הייתה לעדכן להם את השכר, ואלה צמודי שכר ממוצע שהיו אמורים להתעדכן ב-1 בינואר 2025 ב-6.25%. האלטרנטיבה לעדכן את השכר ב-6.25% ולהפחית מהם 3.3% לדעתי לא שוויונית בצורה הזאת ונושאי משרה צריכים להיות הדוגמה בהקשר הזה והם שילמו. לכן האלטרנטיבה הייתה מייצרת שווה ערך כלכלי נמוך יותר.

אני רק מזכירה שבדיון הקודם נציג ההסתדרות התעקש על זה שלא צריך להסתכל על תוספות, רק על הקיצוץ, נכון?

אני לא בטוח, כי אם זה לא ייסגר בשנה הבאה, זו פריבילגיה.

זה עדיין יותר יקר גם אם אני מדבר במונחים של שנתיים.

לא נכון. לא נכון.

3.3% הפחתה ו-1.2% בשנה הבאה, ביחד זה 4.5% לעומת 6.2%. זה עדיין יותר.

2.48% השנה, במונחים שנתיים.

אני מודה לך שאתה מייצג אותי; אני לא ביקשתי ממך לייצג אותי.

מאיר, ההסתדרות לא דואגת לך, אל תדאג. אני אומר לך שהיא לא דואגת לך, אל תדאג.

זה צריך להיאמר במפורש.

היושב-ראש, אני רק אגיד שאנחנו כמשרד האוצר לא מתנגדים להכניס להפחתה הזו כהפחתה נוספת גם את נושאי המשרה, אבל אני אגיד בכנות שזה יגלם הפחתה של כ-8% ומשהו, שזה לא משהו שעשינו עד היום.

בואו נמשיך. אנחנו נוגעים בדבר. גילוי נאות, חבר הכנסת מאיר כהן הוא חבר כנסת ונושא משרה.

לפחות בשמי אני מודיע שאם זה יחסוך ויכניס יותר כסף שיחסוך לחבר'ה שמקבלים מעט כסף, תעשו את זה. לפחות בשמי. בשביל הנראות, זו בושה וחרפה. זו באמת בושה וחרפה שאנחנו לוקחים כאן מהאנשים החלשים וזה מביש אותי כחבר כנסת כשאת אומרת לי והוא מנסה להסביר לי על נושאי המשרה – קשקוש בלבוש. אנחנו יכולים לתת יותר, לפחות כדוגמה אישית.

חבר הכנסת, אין לי התנגדות לזה. אפשר בהחלט להכניס את זה אם הוועדה תמצא לנכון. אני אפילו אגיד לך שאני בעד. אני חושבת שחבריך שהם לא מהכנסת עשויים להתנגד, אבל לי אין שום התנגדות לזה ואני אפילו תומכת.

צריך להעביר את זה לוועדת הכנסת.

אני אגיד שמבחינת הסכומים אלה סכומים נמוכים. לא מבחינת פר אדם, שם אלה סכומים גבוהים, אלא ברמה המצרפית. מכיוון שיש מעט כאלה, זה לא יכסה אפילו פרומיל ממה שעלה כאן בוועדה.

חסר לי נתון אחד: כמה כסף כל העסק הזה מכניס לקופת האוצר?

5 מיליארד שקלים בשנת 2025.

כמו הכספים הקואליציוניים.

אני אגיד עוד נקודה, בהצעה המקורית שהובאה לממשלה, לצד הקיצוץ הזה הייתה הקפאה של כל הקצבאות והייתה הקפאה של יום הבראה נוסף.

אני מכיר את זה.

אתה מכיר את זה. שוב, אנחנו סברנו שהיה מקום לעשות הקפאה של הקצבאות בגלל שיש השתתפות של האדם העובד ויש השתתפות של מי שאינו עובד, ואנחנו חשבנו שזה צריך לבוא בכל הגזרות, אבל הממשלה חשבה אחרת וזה כמובן לגיטימי. לאחר מכן היא גם הפחיתה את הנטל על האדם העובד והגדילה את הגירעון, כשלבקשת ההסתדרות במקום שני ימי הבראה, קוצץ יום הבראה אחד, שזה שווי של מיליארד שקלים. אני רק אומרת שכבר נעשו צעדים לקראת מי שמשתכר נמוך ומי שבשכבות החלשות ביותר.

בבקשה להמשיך.

אני ממשיכה בעמוד 6.







"סכום החיסכון" – סכום ההוצאה שהייתה משולמת בקשר למשכורת או לתשלום לבעל תפקיד אילולא הוראות חוק זה ותשלומה נחסך בשל ההוראות לפי חוק זה לרבות בתקופה המקדימה, ולרבות הוצאה שבה היה מחויב המעסיק בשל תשלום משכורת לעובד או בשל תשלום לבעל תפקיד, לפי העניין, אילולא הוראות חוק זה;

אני רוצה להבין את המשפט הזה.

הכוונה היא שהכסף שהיה אמור להיות משולם לעובד ולא שולם בשל ההפחתה, אמור לעבור או לאוצר באופן אקטיבי באמצעות המעסיקים שיעבירו את זה ישירות, או באמצעות כך שהאוצר יקזז את זה במקור מהשתתפות שלו בתקציבים של אותם מעסיקים.

זאת אומרת שאתם לא מטילים עוד משהו על העובד בסכום החיסכון.

לא, לא, לא. הכוונה היא פשוט לגדר בדיוק את הסכום שאמור להיות מועבר כמה שנחסך בעקבות ההפחתה בחוק הזה.

אז זה צריך להיות יותר ברור, כי אני הבנתי שמדובר פה בסכום החיסכון של העובד שקיבל איזה חיסכון או משהו ורוצים לעלות עליו, אבל אם את אומרת שזו לא הכוונה, אז זה צריך להיות ברור.

בסדר, אנחנו נקרא את זה שוב כדי לוודא.







"עובד" – מי שמלאו לו 18 שנים המועסק אצל מעסיק, ולעניין מעסיק שהוא מוסד חינוך כאמור בפסקה (6) להגדרה "מעסיק" – עובד חינוך או עובד שירות;







"עובד חינוך" – מי שמועסק במוסד חינוך ועיקר עיסוקו בו הוא בהוראה או בחינוך וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך;







"עובד שירות" – מי שמועסק במוסד חינוך ואינו עובד חינוך;

עובד שירות גם יצטרך לשלם?

עובד שירות כן, כי עובד במוסד חינוך מוגדר גם כעובד חינוך וגם כעובד שירות. גם מי שעוסק בחינוך וגם העובדים במעטפת.

מה זה פנסיה תקציבית?

"פנסיה תקציבית" – תשלומים המשולמים מדי חודש, באופן רציף, לפי דין או הסכם, מאוצר המדינה או מקופת המעסיק למי שפרש מעבודתו או מכהונתו, לפי העניין, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו – לשאירו;

גם מהם אנחנו לוקחים את המס הזה?

הוא לא חל על גמלאים.

אז מה ההגדרה פה?

אנחנו משתמשים בזה אחר כך לעניין חישוב השכר הקובע לעניין הפנסיה התקציבית.

זה בהחרגות, זה לא מי נכנס ומי יוצא.

לעובדים פעילים, לא לגמלאים. אנחנו משתמשים בזה בשביל העובדים הפעילים.

העובדים הפעילים שחוסכים פנסיה תקציבית.

העובדים שפעילים היום ויש להם פנסיה תקציבית. כשהם יפרשו יחשבו להם את זכויות הפרישה כאילו לא הייתה להם הפחתה.

הבנתי, אז זה לא לגבי הפנסיונרים.

"קופת גמל לקצבה" ו"קרן השתלמות" – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005‏;







"קופת חולים" – כמשמעותה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994‏;







"תאגיד בריאות" – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;









"התקופה המקדימה" – התקופה שמיום ל' בחשוון התשפ"ה (1 בדצמבר 2024) עד יום ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025);







"התקופה הקובעת הראשונה" – התקופה שמיום ג' בניסן התשפ"ה (1 באפריל 2025) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025);







"התקופה הקובעת השנייה" – התקופה שמיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026).



יש לנו פה שלוש תקופות מדצמבר, אז למעשה נכנס ההסכם מול ההסתדרות ואז לגבי העובדים שחל עליהם ההסכם הקיבוצי, התחילה כבר ההפחתה ב-1 בדצמבר 2024, והתקופה הזאת מסתיימת ביום שבו יעבור החוק הזה וייכנס לתוקף. כרגע בנוסח הכחול דובר על ינואר 2025, עכשיו שינינו לסוף מרץ 2025, וכמובן שנצטרך לשנות את זה בהתאם לתאריך שבו החוק יעבור. זו תקופה שבה נעשית הפחתה לפי ההסכם הקיבוצי. התקופה הקובעת הראשונה היא התקופה הראשונה שתיעשה בה הפחתה לפי החוק הזה, לגבי מי שהחוק יחול עליו. כרגע היא מגודרת מ-1 באפריל עד לסוף שנת 2025, שם יש את המדרגה של ההפחתה כפי שאמרנו, הפחתה שנתית של 2.48%, שככל שזה יהיה באפריל זה יהיה 3.3% ואנחנו נראה מתי החוק יעבור. התקופה הקובעת השנייה היא שנת 2026, שם יש מדרגה של 1.2% של ההפחתה, וזה יחול גם לפי ההסכם וגם לפי החוק הזה.

כבוד היו"ר, אני רוצה שכולם יבינו את המשמעות. כל עוד החוק לא נחתם, אחוז ההפחתה ילך ויעלה. הנטל החודשי על העובדים, שוב החלשים, יהיה גדול יותר ויותר. בהתחלה אמרו לנו 2.7%, היום אנחנו ב-3.3%, אם זה יתעכב בעוד חודש, 3.6% וכך הלאה. זה המצב.

עד סוף מרץ או שיש תקציב או שאין ממשלה.

המועד המאוחר ביותר שבו זה יכול לעבור בכל מקרה.

אז זה לא יכול לעלות הרבה. הלאה.

אז מה אתה אומר, יהיה תקציב? התשובה צריכה להיות אצלכם.

מה אני, שואל אוב וידעוני?

אתה בטוח יודע יותר.

הלאה.

הפחתת משכורת לעובד לפי הסכם קיבוצי מאושר
2.
בתקופה הקובעת הראשונה או בעדה, ובתקופה הקובעת השנייה או בעדה, תופחת משכורתו של עובד, בהתאם להוראות שנקבעו בהסכם הקיבוצי החל על העובד או בהסכם קיבוצי אשר משכורתו של העובד נקבעת לפיו, אשר נחתם עד ליום ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025) ואושר לעניין חוק זה בידי שר האוצר או בידי הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר (להלן – הסכם קיבוצי מאושר); בבחינת מתן אישור להסכם קיבוצי כאמור, שנחתם לפני יום תחילתו של חוק זה, ניתן להביא בחשבון גם הפחתת משכורת שנעשתה לפי הסכם כאמור בתקופה המקדימה; אושר הסכם קיבוצי כאמור, יראו הפחתה כאמור כהפחתה שנעשתה בשל הוראות חוק זה.

סליחה על השעה, יש פה פשוט תוספת שקוצבת בזמן את ההגעה.

נכון, אני אסביר, בדיוק באתי להסביר. הסעיף הזה מדבר על ההפחתה שנעשית לפי הסכמים קיבוציים. בהמשך אנחנו נראה את ההפחתה לפי החוק, והוא קובע שככל שיש הסכם שחל על אותו עובד, ההפחתה נעשית לפי אותו הסכם לגבי התקופה הקובעת הראשונה והשנייה, כשיש אפשרות גם לגבי התקופה המקדימה, אם ההסכם נחתם לפני שהחוק נכנס לתוקף, אז זה יחול לפי ההסכם. בדיון הראשון עלה החשש, ואגב, הוא עלה גם בדברי חקיקה אחרים, גם בדמי הבראה וגם בהפחתה הקודמת. חשש של חברי הוועדה שייחתמו הסכמים לאחר שהחוק יעבור ויתגברו על הוראות החוק מבלי שהחוק קובע בדיוק שההסכם הזה צריך לקבוע הפחתה שוות ערך למה שנעשה במסגרת החוק.

לכן, לבקשת חברי הוועדה, משרד האוצר ואגף השכר הסכימו להגיד שמה שבפני הוועדה כרגע, הסכמים קיבוציים שהוועדה יודעת עליהם שנחתמו עד למועד מעבר החוק, יכולים בעצם לחול בצד החוק וההפחתה תיעשה לפיהם, אבל מרגע שהחוק יעבור, ההפחתה נעשית לפי החוק בלי אפשרות לקבוע הסכם קיבוצי אחר.

זה מגביל את היכולות גם של ארגונים וגם של מקומות עבודה להגיע להסדר אלטרנטיבי. לצורך העניין, אפשר להתחיל עם החוק ושתהיה הפחתה של 3.3% לחודש-חודשיים ולהגיע אחרי זה להסכם שמסתכל על התקופה שמאותו מועד החתימה ואילך.

אני מזכירה שבחקיקה אחרת ירדה לגמרי האפשרות להגיע להסכם קיבוצי, בדמי הבראה בשנה הקודמת, מאותו רציונל.

אני מבין, אבל נמצאים פה לא מעט ארגונים שרוצים לייצר דיפרנציאליות בין האוכלוסיות ויש לנו גם מקומות עבודה שרוצים וכרגע יש חסם, יש חסם טכנוקרטי אני אקרא לזה, שכל דבר צריך להיות מאושר על ידי הממונה על השכר. אני לא יודע להגיד שהממונה על השכר יכול לאשר את כל ההסכמים שמונחים בפניו עד ה-31 במרץ 2025, וכתוצאה מזה היכולת של העובדים במקומות עבודה שונים להגיע להסדר חליפי – שוב, שווה ערך, והדגש הוא באמת על שווה ערך ברמה המצרפית – הוא מאוד מאוד מוגבל ולדעתי רציתם לברך ויצאתם מקללים בהקשר הזה.

אני אציין שלפי הנוסח כרגע צריך לחתום עד ה-31, לא צריך לקבל את האישור עד ה-31.

בוא. הסכם לא נכנס לתוקף עד שהוא לא מאושר על ידיך ויש פה התניה שזה אושר על ידי הממונה על השכר באוצר. אני לא חושב שיש לזה אפקטיביות.

זה לא המועד, אתה צריך להגיע להסכמים לפני.

אז אתה אומר שלא נערב את הממונה על השכר? אני רק רוצה להבין את זה, לפרוטוקול.

אמרנו שצריך להגיע להסכמות.

לא נערב את הממונה על השכר בתהליך המשא ומתן, לא ננסח את זה ביחד עם הממונה על השכר, ננסח עצמאית בין ארגון העובדים, ועד העובדים וההנהלה, ואחרי זה נעביר לאישור.

זה לא מה שאמרתי. אמרתי שההסכם צריך להיחתם עד התאריך הזה והוא לא צריך לקבל דווקא את האישור.

אבל עדיין המעורבות של הממונה על השכר היא כזאת שרוצה להיות מעורבת גם בשלבי הניסוח, ולכן אני חוזר לאותה נקודה.

נכון, אנחנו רוצים להיות מעורבים בשביל שיהיה אפשר לאשר אחרי זה.

אז זה לא רלוונטי שרשום שאפשר לאשר אחרי, כי אתם רוצים לנסח כל הסכם שבא לפתחכם וכרגע ביכולת ניהול הזמנים אי-אפשר להגיע להסכם.

אולי אתה בא לברך ויוצא מקלל, כי מה שהטריד בדיון הקודם היה האפשרות בכלל לעשות הסכם קיבוצי. אנחנו רצינו להציע הצעה שאומרת לא למחוק את האפשרות לעשות הסכם קיבוצי ולאפשר לארגונים להגיע להסכם אחר, וההצעה הייתה כדי להניח את דעת חברי הוועדה, שלפחות יהיה איזשהו מועד שבו לפני שהוועדה מאשרת את החוק היא תוכל לראות שההסכמים מניחים את דעתה. לכן זו הייתה הצעת פשרה.

אפשר אולי להגיד שהם יובאו לעיון הוועדה בדיעבד?

מתוקף מה? מתוקף מה וועדת הכנסת - - -?

לוודא שזה שווה ערך. בסוף יש פה אינטרס, גם של האוצר, גם של הוועדה ושל כולם, שבכל הסכם לא יהיה פוילשטיק בהקשר הזה, שיתנו לצורך העניין תוספות בצד אחד והפחתה בצד שני, אני מבין את זה.

לא, אבל יש גם עניין בלתחום בזמן בסוף, הרי אנחנו לא מצפים שחודשים אחרי שהחוק הזה יעבור עוד ינהלו משא ומתן לגבי סוגים של הפחתה. אנחנו גם ככה נמצאים כבר בתוך זמן ההפחתה שתוכנן.

אני מסכים, אבל לוח הזמנים כרגע – ואני לא מדבר בשמי, אני מדבר בשם הממונה על השכר.

לא צריך לדבר בשמנו.

אם הממונה על השכר אומר שהוא יכול לאשר את כל ההסכמים שהובאו לפניו עד ה-31, מעולה. אני לא חושב שזה אפשרי.

אתה רוצה לפתוח אופציה אחרי. כל מה שקיים היום על שולחן הדיונים, אני די בטוח שיבוא, ייחתם ויאושר. לבוא אחרי זה ולחשוב על עוד הצעה, את זה אנחנו תוחמים.

אני חושב שהסכם חתום עד ה-31 במרץ מעשרות ארגונים ומקומות עבודה שונים הוא לא ריאלי מבחינת קצבי הזמן. אני מציע לפחות שההצעה עצמה תובא לאישור לא כהסכם קיבוצי חתום ממש, אלא כהצעה כלכלית ברמה של ראשי פרקים שתוצג לאוצר לפני ה-31 במרץ 2025. אם לא, זו פשוט גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

יש מועד כזה שאתם יכולים לתחום אותו ולהפוך אותו לוודאי שהוא לפני המועד שבו נחתם ההסכם? לנעוץ איזשהו מועד שאתם יודעים להגיד – לא יודעת, אני לא מספיק מכירה את התחום.

זה מגביל אותנו. סליחה, אני מעדיפה שלא יהיה מועד כזה. זה יותר מגביל אותי במשא ומתן שלי.

בסדר, כל אחד רואה את זה מהראייה של המגזר שלו, אבל אנחנו רואים את זה בראייה הכוללת.

כן, אבל ההסתדרות לא מנהלת את המשאים ומתנים האלה, אנחנו כן.

בסדר.

אנחנו כממוני שכר מעורבים בכל התהליכים שקיימים כרגע. אני מאמין שאנחנו נעמוד בזמנים של להגיע לחתימה ולאשר אותם. אין המון מקרים כאלה של ארגונים שכרגע פנו והם בתהליכים מולנו, וכן, יש משמעות לשים תקופה שאחריה זהו, החוק יחול, ברירת המחדל תחול.

העיקרון הוא שלא יהיה עובד אחד מקופח לעומת עובד שני, ולכן את כל הסידורים האלה אנחנו נשאיר ביניכם. תחליטו מה אתם רוצים ואחר כך אנחנו נחליט מה יגרום לכך שכל עובד ישלם אותו דבר כמו עובד אחר, אם בעין או בשווי או בכל ההסכמים שעשיתם. אנחנו נדון על זה, אנחנו נדבר על זה.

רק לתקן, כל העובדים בכל מקום העבודה משלמים ביחד, זו המשמעות של הסכם קיבוצי.

כן, כן, אני מבין. למדתי מה זה הסכם קיבוצי. בואי נמשיך.

הפחתת משכורת לעובד שלא חל עליו הסכם קיבוצי מאושר
3.
לא חל על עובד הסכם קיבוצי מאושר –







(1) תופחת משכורתו בתקופה הקובעת הראשונה או בעדה, בשיעור של 3.31% מן הבסיס הקובע, ובכלל זה יופחת בשיעור כאמור גם הבסיס לחישוב הסכומים המשולמים בעד העובד לקרן השתלמות, אם הוא זכאי לתשלום כאמור;



כמו שאיילת אמרה, אתם תבדקו את האפשרות לדייק את המספרים לשלוש ספרות אחרי הנקודה.






(2) תופחת משכורתו בתקופה הקובעת השנייה או בעדה, בשיעור של 1.2% מן הבסיס הקובע, ובכלל זה יופחת בשיעור כאמור גם הבסיס לחישוב הסכומים המשולמים בעד העובד לקרן השתלמות, אם הוא זכאי לתשלום כאמור.

אפשר לתקן את הסכום שהתבקש ולשנות את זה ל-3.307%.

3.307%, זה לגבי התקופה הקובעת הראשונה.

ואותו דבר בסעיף הבא.

כן. נמשיך עוד סעיף. זה היה לגבי עובד ופה זה לגבי בעל תפקיד.



הפחתת משכורת לבעל תפקיד
4.
בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, או בעדן, יופחת התשלום המשולם לבעל תפקיד מקופת המעסיק בשיעור כמפורט להלן:







(1) בעד התקופה הקובעת הראשונה – בשיעור של 3.307% מן הבסיס הקובע, ובכלל זה יופחת בשיעור כאמור גם הבסיס לחישוב הסכומים המשולמים בעד בעל התפקיד לקרן השתלמות, אם הוא זכאי לתשלום כאמור;







(2) בעד התקופה הקובעת השנייה – שיעור של 1.2% מן הבסיס הקובע, ובכלל זה יופחת בשיעור כאמור גם הבסיס לחישוב הסכומים המשולמים בעד בעל התפקיד לקרן השתלמות, אם הוא זכאי לתשלום כאמור.



אתה רוצה שאני אמשיך לסעיף 5?

לא. שני הסעיפים ברורים לנו? 1 ו-2 ברורים לנו?

כן. אלה הסעיפים שקובעים את ההפחתה שלא לפי ההסכם אלא לפי החקיקה.

אוקיי, אז אנחנו נסיים עכשיו את הדיון להיום ואנחנו נמשיך, בעזרת השם, בהמשך. אני רוצה להודות לכולכם על הדיון הפורה. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:15.