פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
24/02/2025


‏‏
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 270
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ו בשבט התשפ"ה (24 בפברואר 2025), שעה 12:07

זכאויות והטבות של תושבים חוזרים

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
טטיאנה מזרסקי – מ"מ היו"ר

יבגני סובה

דוריס קריאף - מנהלת תחום תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה

אלעד זכות - סמנכ"ל אסטרטגיה, תכנון מדיניות ותקציבים, משרד העלייה והקליטה

ענבל בן ישעיה - מנהלת תחום נהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מרדכי גנזל - ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

ערן כדורי - מנהל תחום מיסוי בין-לאומי, רשות המסים

רקפת ישי - מנהלת תחום יבוא אישי, רשות המסים

תמי איזרזר - מנהלת אגף מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה

לימור נצר - מנהלת תחום בכירה, מרשם בריאות, המוסד לביטוח לאומי

רונה אסף - ממונה בכירה, אגף ביטוח ובריאות, המוסד לביטוח לאומי

יעל דנין - פקידת תביעות, מחלקת אגף נכות כללית, המוסד לביטוח לאומי

ילנה מזורביץ' - פקידת תביעות, מחלקת נכות כללית, המוסד לביטוח לאומי

אורטל כהן - מרכזת בכירה, המוסד לביטוח לאומי

טירה אמרוסי גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים

אמיר גת - תיקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

דב ליפמן - ח"כ לשעבר, מנכ"ל, יד לעולים

עילי וגשל - מנהל זכאות ומידע, הסוכנות היהודית

יצחק וינר - יועץ לקשרי ממשלה, ארגון נפש בנפש

יוסף אבי יאיר אנגל - סבא של אופיר אנגל שחזר מהשבי

אלון שניר - אחיו התאום של סרן לירון שניר ז"ל שנפל בקרב

אליאב אליהו - אח של רס"ל במיל' ידידיה אליהו ז"ל שנפל בקרב

אמנון אשר - סגן מנהל מחלקה לארגון ושיטות, שירותי בריאות כללית

בשמת בן גיגי - מנהלת קובץ לקוחות, קופת חולים מאוחדת

שלומית אבינח

נועם כהן, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
זכאויות והטבות של תושבים חוזרים

שלום לכולם, צוהריים טובים, תודה לכל מי שטרחו ובאו. אנחנו מיד נתחיל בדיון, אבל כמובן כהרגלנו אנחנו נאפשר לנציגי משפחות החטופים ומשפחות שכולות לומר את דבריהן. את רוב הישיבה תנהל חברתי, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי מכיוון שאני נדרש להצבעות בוועדת החוקה. אני אומר דברי פתיחה, אנחנו נמתין לחברת הכנסת מזרסקי שתצטרף.

אני מבקש לומר בעקבות דברים שקורים או מתרחשים בוועדות אחרות: בוועדה הזו, הזמן בפתח הוועדות שיינתן לדוברים, זמן שיינתן ללא כל הפרעה, ואני לא אאפשר כל הפרעה מצד חברי כנסת ומצד אורחים. זמן הדיבור הזה יינתן למשפחות החטופים ולמשפחות שכולות בלבד. יש הרבה מאוד גורמים אזרחיים שרוצים להביע עמדה על המתרחש, זה בסדר גמור, זה חשוב מאוד, אבל זה לא יהיה על זמנן של משפחות החטופים והמשפחות השכולות.

ואני לא מתכוון לאפשר תופעות שאני, לצערי, רואה בוועדות אחרות, שגורמים עם עמדות פוליטיות, שהן לגיטימיות, אבל בשביל זה מקיימים דיונים בנושאים השונים על סדר היום בוועדות השונות. אני לא מתכוון לאפשר לגורמים שמבקשים להציג עמדה פוליטית גרידא שהם לא ממשפחות החטופים או מהמשפחות השכולות לנצל את רגעי הפתיחה של הדיונים. זה נכון להיום, זה נכון מכאן והלאה.

נמצאים איתנו נציגים ונציגות של משפחות החטופים, בבקשה.

שמי יוסף אבי אנגל, ג'וחא, בן להורים ניצולי שואה שהגיעו לארץ ישראל ב-1946, מייד אחרי המלחמה, לממש את החזון הציוני עליו גדלו באירופה. אישית נלחמתי כמילואימניק בכל מלחמות ישראל, ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת לבנון הראשונה, כולל. אני אב שכול לבן שנפל כחייל בשייטת 13 לפני 28 שנים. חי בקיבוץ רמת רחל עם 14 נכדיי שגדלים על אהבת הארץ ושמירתה. מעולם לא התביישתי בארצי והנהגתה כפי שקרה לי בסוף השבוע האחרון.

צפיתי בטלוויזיה בסצנה של החזרת גופותיהם של משפחת ביבס עודד ליפשיץ זכרונו לברכה וחזרתם של ששת החטופים החיים. המעמד היה משפיל עד דמעות. אותו ארגון קיקיוני שאוטוטו יושמד כבר 500 ימים, לדברי מר הפקרה ושר הביטחון שלו, הראה לנו מי המנצח במלחמת חרבות ברזל עד היום. 507 ימים של לחימה מורכבת מחשש לפגוע בחטופים הנמצאים אי שם במעמקי המנהרות, כי לא השכלנו לפתור את בעיית חילופי השבויים בחודש הראשון. בה איבדנו מאות חיילים, מאות נפצעו, והתוצאה, 63 ישראלים עדיין בידיים של הארגון הזה שעושה מאיתנו צחוק ואין יודעים מתי ישובו למשפחותיהם.

בשבועות האחרונים מסתובב הסיפור על קטארגייט שבין היתר מעורבות בו החלטות הקשורות בחטופים. כל זאת בגלל ההתנהלות הבלתי ברורה של מר הפקרה וחברי לשכתו. ואתם, חברי הכנסת מהקואליציה, שותקים, נותנים לעניין לעבור כאילו כלום. האם אתם לא חשים אי נוחות במה שמשתקף בתקשורת? איך זה שהיום עדיין אין יודעים את פרטי השלב הבא בו אמורים לחזור לביתם 63 החטופים שעדיין שם? מה, זה גורל משמיים?

חברי הכנסת מהסיעות החרדיות, אתם מצהירים כל הזמן שהחזרת החטופים חשובה לכם ותתמכו בכל החלטה של מר הפקרה. ומה אם הוא לא מחליט? או שהוא מחליט לא להשיב אותם? אתם שותקים? זה לא עניין שלכם? מאז פברואר 2024 אני מגיע כמעט בכל שבוע להיפגש איתכם ולנסות לדבר אליכם שתעשו משהו. השבוע היה לטעמי השיא בתחושות הקשות למצב המדינה ומצב החברה הישראלית, שכנראה הכיוון הוא לעבר המצוק ממנו לא תהיה דרך חזרה. כל כך מזכיר תקופה אחרת, את התקופה של ילדי שלומציון המלכה, הורקנוס ואריסטובלוס.

חברי הכנסת, מתי נוכל אני ומשפחתי לדעת מה קרה לאופיר נכדי ב-7 באוקטובר? איך ובגלל מי במקום לבלות אצל חברתו בבארי ולשחק כדורסל באשכול מצא עצמו 54 ימים בידי החמאס אי שם בעזה, חי על חצי פיתה פעמיים ביום. ויוסי שרעבי, אבי חברתו, שנהרג מאש כוחותינו לפני 400 ימים וגופתו עדיין שם. מתי תיזמו הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתיתן לנו ולכל עם ישראל תשובה? ממה אתם פוחדים? אך היום אני מצפה מכם יותר מכל עניין אחר לפעול בכל הכוח להחזרת כל 63 החטופים במכה אחת, מייד, ושלא למשוך את הטרגדיה עוד ועוד. את כולם עכשיו. תודה.

תודה, תודה על הדברים החשובים. נמצאים איתנו אלון שניר, אחיו התאום של לירון שניר, השם יקום דמו, ואליאב אליהו, אחיו של ידידיה אליהו, השם יקום דמו. בבקשה, מכובדיי, דברים שלכם.

תודה. כן, כמו שאמרת, אני אלון שניר, תאום של סרן לירון שניר, קצין בסיירת גולני. יש פה משהו מאוד קדוש, וזה כמובן להחזיר את החטופים. זה לא צריך לקרות היום, זה היה צריך לקרות לפני מעל 500 ימים. עם זאת, חייבים להמשיך עד הסוף, עד הניצחון, שהדבר הזה לעולם יותר לא יקרה, שלא יהיו יותר חטופים, שלא יהיו יותר משפחות שכולות, שלא יצטרפו אלינו לדבר הזה שאני לא יכול לתאר, השכול.

אחי התאום לא היה צריך להיכנס לעזה. אחי התאום התעקש על זה, כי הוא, כמו הרבה נופלים, הוא רצה לקחת חלק במלחמה, בהגנה על המדינה, להחזיר את החטופים. כרמלה מנשה במקרה ראיינה אותו כמה ימים לפני, אני אשמח להשמיע מה הוא ענה לה.

"אנחנו עם ישראל, אנחנו חזקים. אנחנו מחכים כבר להיכנס לעזה, להחזיר את החטופים, להילחם, בעזרת השם לנצח. ומשם אם צריך אותנו גם נעבור צפונה, נעשה מה שצריך. עם ישראל חזק, הלאה סיירת."

זה מה שלירון אחי התאום ענה לה. ואני רוצה עוד דבר אחד קטן, שזה לדבר על אחדות. בסוף אנחנו פה בימים ובתקופה שאנחנו במלחמה על הקיום שלנו וחייבים להיות באחדות אחד עם השני, עם כולם. ואחי התאום, לפני שהוא נכנס, ממש רבע שעה לפני, הוא כתב משהו, אני רק אשמח להקריא את זה, בהקשר הזה. הוא ממש ככה כותב, רבע שעה לפני שהוא נכנס.

"זה סוף סוף קורה, כבר התחלתי לאבד תקווה שנכנס, וברוך השם יש לי את הזכות לקחת חלק במלחמה ולהיות בתוך עזה, להילחם, להחזיר את הכבוד של צה"ל ועם ישראל, ובעיקר לדאוג שלעולם לא עוד. מה שהיה זה לא מה שיהיה, ואנחנו חזקים יותר, טובים יותר, מוסריים יותר, ולנו יש את התביעה האמיתית על החיים ועל הקיום שלנו בארץ ישראל, וזה הזמן לומר זאת בבירור לעצמנו ולכל העולם. עם ישראל חזק וכל מי שינסה וירצה לפגוע בנו, יקרה לו מה שקרה לחמאס. יש עוצמות בעם, יש אחדות, וכואב שהקדוש ברוך הוא צריך להראות לנו את זה בדרך הקשה, אבל אני שמח שמתגלות ויוצאות לפועל כל העוצמות ואחדות העם".

"ועכשיו זה תורי להיות, להילחם, להעז ולפקד על הצוות בעת הזאת, במלחמה הזאת. בעוז וענווה אמלא את התפקיד ואוביל את הצוות בקרב. אנחנו חזקים ומלאים בעוצמות, שמח על הזכות לקחת חלק. אם חלילה יקרה לי משהו, אני אוהב את המשפחה שלי ובזכותם אני מי שאני. צריך לזכור להיות בגדלות, לאהוב את החיים ותמיד להוסיף טוב בעולם, לשמח אנשים, לראות את החלש ולעזור לו, לחייך לאנשים, לזרוק מילה טובה. להיות טוב זאת השאיפה, טוב לכל, וזה לא עולה לנו כלום, להיות טובים ולעשות טוב. שמח על החיים ועל מה שעשיתי והייתי עבור העם שלי, עבור מי שהיה סביבי לאורך השנים והצלחתי להשפיע עליו טוב. אנחנו צריכים להיות טובים ולעשות טוב". תודה.

תודה. הלוואי ונהיה ראויים, לו, לזכרו, ולצוואתו לכולנו. בבקשה.

שלום לכולם. אני אליאב אליהו, אחי ידידיה נהרג לפני קצת יותר משנה בצפון רצועת עזה. ידידיה יצא למלחמה, גם הוא יכל לא להיכנס, במיוחד באותו יום שנכנסו, היה איזשהו אירוע שהפלוגה שלו לא נכנסה והוא עבר למחלקה אחרת בהתנדבות במקום חייל שפחד להיכנס, והוא נלחם. ידידיה יצא למלחמה הזאת ביחד עם עוד עשרות אלפי חיילים שנכנסו למלחמה הזאת בשביל דבר אחד מאוד ברור, בשביל לנצח את החמאס, בשביל לדאוג שלא יקרה עוד פעם מה שקרה לנו.

בשביל החמאס יש ערך שהוא מאוד חשוב, שזה שחרור מחבלים. הם מבינים שבדרך הזאת הם יכולים לנצח, הם יכולים להישאר פה לאורך שנים. הם יודעים שמחבל שעושה פיגוע, גם אם הוא נכנס לכלא, אחרי כמה שנים הם יחטפו ויצליחו לשחרר אותו. והם ידעו שהם ישלמו מחירים, הם ידעו שהצבא יכנס ושנהרוג אותם ושנעשה מה שעשינו, אבל בשבילם, הם נלחמים לטווח ארוך, והם יודעים טוב מאוד איך אנחנו עובדים, והם יודעים ללחוץ על הרגשות שלנו. הם יודעים שיש לנו רגש יהודי חם, אנחנו רואים כל אח שלנו שנמצא בשבי ואנחנו רוצים אותו חזרה הביתה, והם לוחצים על הנקודות האלה. אבל אנחנו יודעים שאם אנחנו ניכנע להם ואנחנו נהדהד את המסרים שלהם וניתן להם את תמונות הניצחון, אנחנו נהיה בסבב הזה עוד פעם ועוד פעם.

בתחילת המלחמה שמעתי איזה משפט שמאוד מלווה אותי, שהניצחון יהיה כשכל ילד בעזה וכל ילד בתל אביב יוכלו להגיד בפה מלא שישראל ניצחה. כרגע אנחנו לא שם, כרגע החמאס משדר ניצחון, הילדים שלו לומדים ומתכוננים למלחמה הבאה. בימים אלה החמאס מתעצם, החמאס מכין את עצמו לקרב הבא. יש לנו את היכולת לנצח, אנחנו צריכים לנצח. יש לנו את התמיכה שאנחנו צריכים, יש לנו את התחמושת, יש לנו את הצבא החזק, יש לנו את החיילים שמוכנים לבוא ולחרף את נפשם, וכולנו מוכנים לחזור ולהילחם ולעשות את זה כמו שצריך כדי לכבוש את כל רצועת עזה שהיא חלק לגמרי מארץ ישראל ואנחנו צריכים להיות בה ולשלוט בה ושלא יהיה שמה את האויב שלנו, כי אנחנו יודעים שאחר כך הוא יבוא ויעשה את זה עוד פעם.

יש מחירים קשים, כולנו שילמנו ונשלם מחירים. יש דרכים לעשות את זה, אפשר לעשות מצור, אפשר להמטיר הרבה מלמעלה, יש לנו את התחמושת, לעשות את זה בצורה מסודרת עד שנוציא אותם מפה ושננצח ניצחון מוחלט ושכל העמים מסביבנו ידעו שלא כדאי להתעסק עם עם ישראל, כי אנחנו ננצח ואנחנו חזקים. תודה.

תודה, אדוני. והאמת והשלום אהבו. תודה לכם על הדברים, ואנחנו זוכרים כמובן את שני האחים שלכם. אני מזכיר גם את אחד ממייסדי קיבוץ ניר עוז, עודד ליפשיץ, וכמובן לצידו את חברי הקיבוץ, האם על הבנים, שירי, אריאל וכפיר ביבס. יובאו למנוחות עולמים הארבעה מחר וביום רביעי והלב דואב, קרוע ומייסר על כך שהם לא שבו בחיים.

אנחנו, חבריי וחברותיי, עוברים במעבר חד, אבל בעיניי, כל הנושאים שאנחנו עוסקים כאן בוועדה קשורים ישירות לחוסנה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואנחנו ניגש אל הדיון. כפי שאמרתי, מכיוון שאני בהצבעות בוועדת חוקה, אני לצערי לא אשאר בהמשך הדיון. חברתי טטיאנה מזרסקי שגם יזמה את הדיון הזה בוועדה תוביל את הדיון. זה דיון שני במידה מסוימת שהוועדה הזאת מקיימת בסוגיה היותר רחבה של העוזבים את ישראל והמאמץ שלנו גם לצמצם את מספרם של העוזבים וגם להחזיר את אלה שבחרו לעזוב, אם באופן זמני ואם באופן קבוע, על אף אחד מהם אנחנו לא רוצים לוותר.

בדברי הפתיחה שלי הזכרתי שבתקנון הכנסת, למרות שהדבר לא משתקף בשמה של הוועדה, הטיפול בסוגיית הירידה מן הארץ הוא אחד מתחומי האחריות הרשמיים של הוועדה הזאת. הוועדה הזאת ממש עוסקת בעניינם של היורדים, כך זה מנוסח בתקנון, והפרשנות הסבירה ביותר של הנושא הזה, של הירידה מהארץ, הפרשנות הזאת מחברת גם את המאמץ שלנו למנוע עזיבה של הארץ וגם את המאמץ להחזיר במגוון רחב של דרכים וצעדים את אלו ששוהים מעבר לים.

חברת הכנסת מזרסקי גם הכינה את דברי הפתיחה של הישיבה, גם ביחד עם צוות הוועדה, עם שלומית, קיבצו את הנתונים. אני לא אומר דברי פתיחה, אני רק אומר דבר אחד. הנושא הזה מבחינתי, ואני אומר את זה על דעת חברי הוועדה, אני מניח גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, הנושא הזה הוא אחד מהנושאים החשובים ביותר שהוועדה שלנו צריכה לעסוק בהם בתקופה הנוכחית. כולנו מכירים את המצב, כולנו מודעים לקשר בין אתגרי החיים בישראל לבין הסוגיה של העזיבה והחזרה או אי החזרה.

ואני אמרתי בשבוע שעבר בישיבת החלפת היו"רים שהנושא הזה שעודד פורר התחיל אותו כדיון ראשוני יהיה אחד מהנושאים המרכזיים שהוועדה שלנו תעסוק בהם. והמטרה תהיה, ביחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, ובצדק יושבים פה לא מעט משרדי ממשלה, ביחד עם הממשלה, ביחד עם הצוותים המקצועיים במשרדים ננסה לעלות ביחד קומה במאבק בירידה ובמאמץ להחזרת העוזבים.

זה יבוא לידי ביטוי בכך שבוועדה הזו יתקיימו ישיבות מעקב תקופתיות אחת לכמה שבועות, לא פחות מפעם בחודש. אחת לשלושה-ארבעה שבועות תתקיים ישיבת מעקב בנושא הזה כאן בוועדה. חלקן אני אוביל, חלקן תובלנה חברותיי. הישיבות הללו לא תהיינה ישיבות של הוצאת קיטור. זה בסדר לעשות את זה פעם אחת, אחר כך המטרה שלנו, חברי כנסת ונציגי המשרדים ונציגי ארגונים אזרחיים, לחשוב ביחד על פתרונות ולקדם פתרונות, ואנחנו ננסה לסייע עד כמה שאנחנו יכולים גם במסדרונות הבירוקרטיה הממשלתיים. והלוואי וביחד במאמץ של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת נצליח לתפור ביחד פתרונות שמתאימים למאפייני הרגע הזה שהוא רגע מאוד, מאוד מאתגר סביב הסוגיה הזאת.

אני יודע שדברים רבים נעשים, והישיבה הזו לא צריכה להיתפס כהתעלמות מהמאמצים שמשרדי ממשלה ורשויות ממשלתיות כבר עושים בנושא, אבל המטרה שלנו היא להגביר את המאמצים, לדייק אותם, להבטיח שהקול של משתמשי הקצה, מאזינים לעניינים. אני בכוונה רוצה שטטיאנה תציג את זה. יש לנו פה גם עניינים עובדתיים לברר, החל מסוגיה של מספרים ועד לסוגיה של מה המענים הקיימים. ויש פה גם רצון לשמוע על לא מעט הצעות ורעיונות ותוכניות שיאפשרו לנו לשדרג את המאמץ המשותף שלנו. ובאמת בנושא הזה, אחד מהנושאים היחידים בעת הזו שבהם לא צריכות להתגלות מחלוקות בין אופוזיציה לקואליציה והלוואי וכך יהיה.

ברשותכם, אני מתנצל שוב שאני עובר לוועדת חוקה, חברתי, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי תוביל את הישיבה. ותודה לכל אלה שטרחו. אני כמובן אעבור על הדברים שנאמרים פה ואהיה בדין ודברים עם טטיאנה ועם שלומית ונמשיך את הדיון במפגש הבא. אתם בידיים הכי טובות שיש. הייתי מעדיף להישאר פה ולא לחזור לחוקה.

(היו"ר טטיאנה מזרסקי, 12:26)

אנשים שעובדים למען המדינה, למען העולים ותושבים חוזרים, שוב שלום לכולם, לכל המשתתפים. יש לי זכות לנהל היום דיון שאני יזמתי בעקבות זה שאספתי וקיבלתי פניות רבות, גם מתושבים שחזרו לארץ וגם מאלה שעדיין שוהים בחו"ל ורוצים לחזור אבל יש להם כל מיני התלבטויות ומתי כדאי לחזור ומתי הם יקבלו יותר זכויות. לפעמים, כשמדענים למשל או רופאים יוצאים לשנתיים או שלוש להתמחות לתקופה מסוימת להשלים את המחקר שלהם בחו"ל והם מתלבטים אם כדאי להם מייד לחזור הביתה לישראל, או שכדאי להם להישאר כדי למצות את כל הזכויות ולקבל חבילת קליטה יותר טובה שהמדינה מעניקה להם אחרי חמש שנים שהות בחו"ל, כשהם מקבלים מעמד תושב חוזר אחרי חמש שנים שהם לא היו בארץ.

אבל לפני שאנחנו ניכנס לדיון עמוק ומקצועי, אני שוב אזכיר, כמו שאני תמיד עושה בתחילת דיונים שאני מובילה: 63 חטופים שעדיין נמצאים בשבי בתנאים אכזריים, שהם תת תנאים. אנחנו יודעים שמתוכם 24 עדיין בחיים ואנחנו יכולים להציל אותם. 16 מהם אנחנו קיבלנו כבר אותות שהם בחיים, ואנחנו בהקדם האפשרי צריכים לעשות הכול, אם זה בהמשך של העסקה, בהמשך של שלב א' או כבר בשלב ב', אבל להחזיר אותם בהקדם האפשרי, בתקווה ותפילה משותפת של כולנו.

לפני כמה שבועות, כאן באחד הדיונים בוועדת העלייה והקליטה, כשחבר הכנסת עודד פורר ניהל את הדיון, דיברנו על עלייה וירידה מהארץ בשנה האחרונה, בשנת 2024, ולצד זאת, גם המספר של התושבים החוזרים לארץ הוא נמוך יחסית לשנים קודמות. ולכן אני רואה חשיבות גדולה לקיים דיון, למה פחות חוזרים לארץ. וזה לא רק בגלל יוקר המחיה ולא רק בגלל המלחמה, להפך, לאור המלחמה, אני מכירה אישית, חזרו המון אנשים כדי לשרת במילואים ולתת את המקסימום שהם יכולים למדינה ולחברה ולאזרחים.

אבל צריך לזכור שגם בתפוצות יהודים נמצאים עכשיו בתנאים לא פשוטים. אנחנו מבינים שהם נמצאים בסכנה ויש עלייה בתופעות אנטישמיות במדינות שונות, גם באירופה, גם בארצות הברית, גם בשטחה של ברית המועצות לשעבר, ואנשים פחות חוזרים לארץ. ישראלים שיש להם כבר תעודת זהות ישראלית ואזרחות, הם פחות חוזרים לארץ, ואנחנו צריכים לשאול את השאלה למה זה קורה. המצב הזה צריך לחייב את הממשלה, ממשלת ישראל, להפעיל תוכניות והטבות מיוחדות על מנת לעודד ישראלים שגרים בחו"ל לשוב ארצה.

אם תינתן תמיכה משמעותית על ידי הממשלה, סביר להניח שזה יגביר את מספר החוזרים לגור בארץ. יש הטבות שמוענקות עכשיו לתושבים חוזרים והן באמת משמעותיות, אך הן מוגבלות בעיקר למי ששהה בחו"ל מעל חמש שנים. וההטבות כוללות סיוע בדיור, הטבות ברשות המיסים, בשירותי בריאות, בקצבאות של ביטוח לאומי, וכן סיוע לתלמידים במערכת החינוך. למי ששההה בחו"ל בין שנתיים לחמש שנים ההטבות הן מינימליות, ורציתי לדון האם אנחנו נוכל לתקן את המצב.

דה פקטו, אם נשנה את הגישה ונקצר את התקופה לזכאות להטבות האלה, אנחנו נוכל להחזיר המון משפחות הביתה. עם החזרתם של הישראלים לארץ הם צריכים להסדיר את המעמד שלהם גם במשרד הקליטה, כמובן גם בביטוח הלאומי, ברשות המיסים כדי לקבל הטבות, זכאויות ולקבל בחזרה את השירותים הרפואיים. ואני רוצה לשאול שאלה, ונשמע ממשרדי הממשלה, בעיקר משרד הקליטה: האם מישהו מכוון אותם, את התושבים החוזרים? האם מישהו מלווה אותם כדי שיוכלו לקבל כל מה שמגיע להם בנוסף למה שמופיע באתר? האם יש פונקציה שמלווה את התושבים החוזרים?

אם מדינת ישראל אכן מעוניינת להחזיר את התושבים החוזרים בצורה משמעותית לארץ, יש לשקול קיצור תקופה, לדעתי, תקופת שהות בחו"ל למתן הטבות משמעותיות, מחמש שנים לתקופה קצרה יותר, אולי שלוש שנים, יכול להיות פחות במידה ומדובר במדענים או רופאים שיצאו להתמחות או Fellowship. אבקש התייחסות ממשרד העלייה והקליטה, מה הנתונים של ירידה מהארץ וחזרה לארץ, כמה חזרו לארץ.

תכף אני אשמיע את המספרים, אבל אני אבקש שתתייחסו למספרים האלה. נבקש שתספרו לנו על סיוע ותמיכה שמקבלים תושבים חוזרים וגם מידע על תוכניות שונות שקיימות היום למען תושבים חוזרים. אני אקריא את הנתונים.

נתוני משרד העלייה והקליטה בנוגע לתושבים חוזרים, נכון ל-24 בפברואר 2025. בשנת 2024 חזרו לארץ 3,645 אזרחים. ב-2023 חזרו לארץ 4,468 אזרחים. ב-2022 חזרו 6,534 אזרחים. ב-2021, 6,799 אזרחים. ב-2020 חזרו לארץ כמעט 8,000 אזרחים, 7,989 אזרחים. וב-2019, 7,435. סך הכול, במשך שש השנים האחרונות חזרו הביתה, למדינת ישראל 36,870 אזרחים.

שנייה, משהו לא מסתדר. הלמ"ס אומרים בשנת 2023, כתוב פה 27,800.

יש פער.

לא, מה זה פער?

יש פער בנתונים שמציגה הלמ"ס ומציג משרד העלייה והקליטה, אנחנו נשמח לקבל הסבר. בדיוק זאת תהיה נקודה לדיון ונבקש הסבר מדוע יש פער משמעותי בין הנתונים שמציג משרד הקליטה ומה שמופיע בטבלאות הלמ"ס. בבקשה, משרד העלייה והקליטה.

זה כולל ילדים - - -

בואו תסבירו. אלעד מתחיל?

אלעד זכות.

אלעד זכות, משרד העלייה והקליטה, סמנכ"ל תכנון ותקצוב במשרד. א', הלמ"ס אני מניח שפה, רשות האוכלוסין יוכלו - - -

את הלמ"ס לא הזמנו.

אוקיי, רשות האוכלוסין והלמ"ס יוכלו להסביר את המקור ואת הנתונים שלהם באופן מדויק, אבל אני אגיד שלמשרד העלייה והקליטה מגיע מי שיש לזה איזושהי השלכה או משהו שהוא נדרש או רוצה לקבל ברמת זכויות, בין אם זה ברמת זכויות כספיות שהוא מקבל, שתכף נפרט את האפשרויות השונות, כמו שביקשת, כבוד היושבת ראש, ובין אם זה בעבור זכויות בדברים שונים במשרד החינוך, בביטוח הלאומי, קופות חולים וכהנה וכהנה.

אבל לא כל ישראלי שעזב את הארץ וחוזר לפה, גם אם זה לאחר מספר שנים, בהכרח מגיע למשרד העלייה והקליטה. חלק מהסיבה זה, כמו שאמרת, שיש זכויות שמוגבלות בכמה שנים אתה בחו"ל, וחלק מהסיבות זה שיש אנשים שלא נדרשים לזכויות האלה ומסתדרים לבד. ולכן אני מניח שזה חלק מהפערים. במשרד העלייה והקליטה, כמו שאמרת - - -

שנייה, אלעד, אני עוצר אותך פה. יש הבדל בין כמה שנים היית בארץ לפני שעזבת?

אני אתן לך דוגמה למשל. אם בן אדם 20 שנה גר בארץ, יוצא לשנה, אפילו שנתיים, מה שאני שומע ומה שאני יודע מהנתונים שלי, ביטוח לאומי פחות ממהר ישר להוריד לו את התושבות, כלומר, הוא נשאר אזרח, אבל התושבות, לא מורידים לו מהר כמו שמורידים למשל ומבטלים את התושבות לאנשים שהיו שנתיים-שלוש בארץ ואז הם עזבו, שם הבדיקה יותר קפדנית. יכול להיות שהפער במספרים נובע גם מהעובדה הזאת, אתה לא חושב? יש לך פילוח של האנשים שהם חזרו, כמה הם היו לפני שהם עזבו?

אני רגע אסביר את העמדה של משרד העלייה והקליטה, וביטוח לאומי, אני מניח שיוכל להתייחס אליהם. הנושא של ביטוח לאומי הוא קודם כול הזיקה ויש את עניין של ניתוק הזיקה. יש כאלה שבוחרים מראש לנתק את הזיקה, או כי הם מחליטים שהם לא רוצים להישאר פה או כי הם לא רוצים לשלם את דמי הביטוח המינימליים בחו"ל, והבדיקות של ביטוח לאומי הן בדיקות שנעשות עם ביטוח לאומי ורשות האוכלוסין.

מבחינת משרד העלייה והקליטה, מה שאני התכוונתי, זה שחלק מהזכויות, ודוריס תוכל תפרט, חלק מהזכויות לתושב חוזר, למשל להשתתף בהעסקתו כרופא שחוזר, קידום העסקה, מימון של קצבאות במהלך כל מיני אלמנטים שקשורים לתעסוקה וכדומה מוגבלות למי שהיה בחו"ל לפחות חמש שנים, שזה חלק ממה שהיושבת ראש פה פתחה, כי זו ההגדרה של תושב חוזר עבור הזכויות האלה. אני אומר, חלק מהאנשים שלצורך העניין עוזבים את הארץ או יורדים לאיזה רילוקיישן לשנתיים לא יהיו בתוך הנתונים האלה, זה מרכיב אחד. המרכיב השני שהתכוונתי אליו הוא שיש אנשים שלא נדרשים - - -

- - - ההגדרה של מי ששהה חמש שנים לפי מה שהעברתם?

כן.

לא, זכאות להטבות, רק מי שהיה חמש שנים.

אתם כמשרד שאמור לטפל בתושבים חוזרים, יש לכם קשר עם ביטוח לאומי? הרי כל מי שחוזר, הוא פונה לביטוח לאומי כדי להחזיר את התושבות ולהוכיח תושבות.

לא, הוא פונה אלינו.

שמי דוריס קריאף, אני מנהלת תחום בכיר תיעוד וזכאות במשרד. יש לנו ממשקים ישירים מול הביטוח הלאומי. יש מה שנקרא הליך מקוצר שהוא בהסדר עם הביטוח הלאומי. כל תושב חוזר שחוזר וצריך להסדיר את התושבות שלו, הוא ממלא אצלנו מה שנקרא הליך מקוצר.

לפני שהוא מגיע לביטוח לאומי הוא קודם כול מגיע אליכם?

הוא לא מגיע בכלל לביטוח לאומי, אנחנו מעבירים בממשק לביטוח לאומי.

רגע, מה ששמענו עכשיו מאלעד, שלא כולם, שמי שחוזר מגיע אליכם כדי למצות את הזכויות.

אני קודם כול אסביר את הפער בין הלמ"ס אלינו. הלמ"ס קודם כול בודק שנה עזיבה ואנחנו לא בודקים שנה עזיבה, אנחנו משנתיים ומעלה ורק מי שנרשם אצלנו ומעוניין בשירותים שלנו, כמו שאלעד אמר, לכן זה הפער. ואנחנו לא בודקים שנת עזיבה, אין לנו בכלל אוכלוסייה כזו.

כלומר, כל מי שחזר זה גם אלה שהיו שנה בחו"ל, זו הכוונה שלכם.

נכון. ויותר מזה, הלמ"ס סופר גם אם עולה לא מיצה את מלוא תקופת הזכאות שלו, מבחינתם הוא ישראלי, הוא עזב לשנה, הוא עזב לשלוש, הוא עזב לארבע. אצלנו הוא לא ירשם כתושב חוזר, הוא עדיין עולה, הוא גורר זכאות, הוא עדיין עולה. יש המון, המון אוכלוסייה של עולים.

כלומר, הוא לא יקבל את ההטבות כשהוא יחזור.

הוא יקבל יותר הטבות.

לא, רק כעבור חמש שנים, אבל לא בחמש שנים.

לא, עולה חדש שלא מיצה את מלוא תקופת הזכאות שלו בישראל, עשה עלייה, עזב אחרי שנה, עזב אחרי שנתיים, כשהוא ישוב לישראל, הוא עדיין עולה חדש.

כלומר, הוא השלים את זה.

מכיוון שהוא לא שהה פה את 15 השנים. לכן זה הפער של הלמ"ס גם, הוא סופר אותם. לגבי הממשקים שיש לנו, תושב חוזר לא נדרש לגשת לביטוח הלאומי, ולו אפילו לא לחדש את קצבת הילדים שלו. הוא עושה הכול אצלנו ואנחנו משדרים לביטוח הלאומי. מבחינת הבירוקרטיה הזאת, היא נחסכה לו.

תושב חוזר מקבל מייד, הוא לא מחכה את תקופת ההמתנה בביטוח הלאומי.

הוא מחכה את תקופת ההמתנה.

תושב חוזר זה כמו עולה, לא?

לא.

זה לא כמו עולה חדש?

אם מדובר בישראלים שנולדו כאן בארץ ועזבו לשלוש, ארבע, חמש שנים, הם יודעים שהם צריכים לבוא קודם כול אליכם ולא לרוץ לביטוח לאומי?

מה זה הם יודעים? אנחנו משתדלים בכל מדיה אפשרית, ומעבר לזה, יש לנו גם מנהלי בתים ישראליים, כלומר, אנחנו מממנים רכזי בתים ישראליים באמצעות הקונסוליות בחו"ל, יש מה שנקרא מנהל בית ישראלי, הוא אחראי על הקשר בחו"ל, המידע מפורסם, אפילו הסוכנות היהודית מפרסמת את המידע הזה כי יש לנו גם משפחות עולים מעורבות בישראלים.

אתה יכולה לפרט קצת על בתים ישראליים?

כן, הבית הישראלי הוא נציגות שנמצאת בתוך הקונסוליה הישראלית, היא אחראית על הקשר בין הישראלי לבין הארץ, היא נותנת לו את המידע לפני החזרה, היא מחברת אותו למשרד ולטופסיאדה ולאתר. הוא יכול, מה שנקרא, כבר למלא, להתחיל הליכים בחו"ל, למלא את הטופס, לקבל את האישור, לקבל, לא יודעת מה, הטבה אפילו באל על על עוד מזוודה נוספת. אנחנו משתדלים בכל מדיה אפשרית לעשות את הפרסום הזה ובאמצעות הארגונים שאנחנו בקשר איתם.

זה בכל המדינות?

זה בארצות הברית, באירופה בחלק מהמדינות, ורוסיה ואוקראינה.

ויש לכם איפה שהוא מידע מרוכז, אנשי קשר?

נכון, הכול נמצא באתר האינטרנט שלנו וברשתות חברתיות?

תחת איזו כותרת?

תחת תושבים חוזרים. וגם ברשתות החברתיות שלנו.

איך זה נקרא באנגלית ובעברית, בתים ישראליים בחו"ל?

נכון.

אוקיי, מעולה. וגילוי נאות, לפני שנתיים נחשפתי לבית ישראלי כזה לקהילה של מדענים שנמצאים בארצות הברית, ביוסטון, וקונסולית מיוסטון קישרה אותי עם אחת הקהילות והכרתי אותה, ואז מהם לראשונה נחשפתי לבעיה, שהם אומרים, לו הייתה חבילת קליטה טובה יותר, היינו חוזרים, עכשיו אנחנו מתלבטים אם לחזור או לא לחזור. וזאת בשבילי הייתה נורה אדומה, האם המדינה עושה מספיק כדי לחבק אותם בחזרה על מנת שיחזרו ולא ישארו שם? עוד שנה שהם נשארים שם, הם פחות ירצו לחזור לכאן, לישראל, כי הם מקבלים תנאי עבודה ושכר ושקט, ואם ניתן להם תמיכה, אנחנו נוכל להחזיר אותם הביתה.

אני אתן לאלעד לדבר ולהגיב על זה, כי זה הכול מתחיל ונגמר בכסף.

נראה לי ראוי לציין, מעבר למה שדוריס אמרה, על הבתים הישראליים שאנחנו באמת מפעילים במספר מיליוני שקלים, אנחנו גם מממנים ומשתתפים יחד עם הצופים ועם הסוכנות בכל מיני גרעינים לעידוד של חיילים שהם הרבה פעמים ילדים או בני נוער של תושבים חוזרים ושל ישראלים שירדו. מעבר לזה, יש לנו גם את ScienceAbroad, שלדעתי זה מה שהתכוונת. אנחנו בקשר עם המון חוקרים באקדמיה בחו"ל, ובעיקר בצפון אמריקה, אבל אנחנו מממנים ומשתתפים גם איתם יחד עם עוד גופים אחרים ממשלתיים ב-ScienceAbroad ששומר על הקשר עם הישראלים.

מעבר לזה, יש לנו גם מוקדים ספציפיים לשאלות נקודתיות כמו לצורך העניין בעלי עסקים, או שאלות של מיסוי, כמו מוקד BusinessIL עבור אנשים שרוצים להעביר את העסק שלהם או יש להם שאלות של מיסוי, ואנחנו בקשר עם ישראלים בחו"ל לא מעט.

זאת אמירה נכונה שהמגמות משתנות כרגע, זאת אומרת, יש איזשהו שינוי שאנחנו מזהים וכמובן זה גם פורסם בכל מיני אמצעים לאחרונה לגבי הרצון לחזור או העידוד של העזיבה. ולכן אנחנו משקיעים לא מעט פרויקטים ממוקדים כמו שאמרת. זאת אומרת, הקמנו את מנהלת הרופאים במשרד, יש שיתוף פעולה יחד עם משרד הבריאות ונגב גליל ואנחנו עושים ממש פעילות ממוקדת על זה, עם נהלים ספציפיים שלאו דווקא מגבילים את חמש השנים שהייה בחו"ל לטובת מענקים לישראלים שחוזרים.

מנהלת זה בדרך כלל זה להעלות עולים.

לא, היא מטפלת גם בתושבים חוזרים.

לא, היא גם בתושבים חוזרים והשתלבות שלהם בארץ.

אם אני אוכל לסיים רגע את המשפט, אני אגיד שיש לנו מענקים ספציפיים שקידמנו השנה בנהלים שלא מגבילים את חמש השנים על ידי המנהלת. שוב, בשיתוף פעולה עם מנהלת תקומה, עם משרד הבריאות ועם משרד הנגב והגליל. בדומה לכך, יש לנו גם פעילות, לצורך העניין, עם רשות החדשנות, משרד המדע ומשרד האוצר ועם הקרן הלאומית למדעים של תוכניות חדשות השנה, ממש, ממש חדשות ומשמעותיות בהיקפים תקציביים מאוד גדולים שהם יוכלו אולי לפרט. אבל מבחינתנו, אנשים, באמת כמו שאמרת, כאלה שיוצאים לרילוקיישן או לפוסט דוקטורט ואנחנו רוצים לתפוס אותם לפני שהם משתקעים שם, יש תוכנית שנקראת בראשית שאמורה בכל שנה לקחת 15 חוקרים ומדענים.

תוכנית חדשה עכשיו.

תוכנית חדשה שהשנה הולכת להיות מושקת, 15 חוקרים ומדענים.

מה התקציב של התוכנית?

התקציב של התוכנית מצד משרד האוצר הוא כמה עשרות מיליונים בשנה, מטבענו מדובר על 1.5 מיליון שקל בכל אחת מהשנים הקרובות רק לטובת המענקים שהמשרד יתן באופן ישיר למדען או לחוקר, ותוכנית "אור", שהיא עבור מדענים בכירים יותר עם רזומה משמעותי, שזה עבור שמונה אנשים בכל שנה שבהם המשרד שלנו משקיע כ-2 מיליון שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מעבר למענקים שאנחנו מעניקים, הרשות הלאומית, משרד האוצר, משרד המדע, רשות החדשנות נותנים גם מימון ממש להקמת המעבדה ולמחקר. זאת תוכנית חדשנית, מאוד, מאוד משמעותית להשבת המוחות, בדיוק למה שאת קולעת.

כמו כן, אנחנו, בתוכניות העבודה של המשרד שלנו, כמו מנהלת הרופאים, אנחנו מנסים לפתח תוכניות חדשות ומתחילים בשיח עם האוצר להשבת מוחות שהם לא מתוך התוכניות האלה, באמת עבור חוקרים ומדענים בחו"ל שבדיוק בגלל ההתעוררות שלאחר 7 באוקטובר ירצו עכשיו לחזור, ואנחנו נשמח לפרסם את זה כשזה יתקדם.

התקציב שקיבלת, זה מספיק למה שאתם מתכננים? אתם כבר חשים את העבודה בשטח, אתם רואים למה אתם צריכים כסף, האם זה מספיק, מה שקיבלתם?

מה זאת אומרת מה שקיבלנו?

ציינת מיליון וחצי שקלים.

התוכניות האלה מוגדרות, כמו שאמרתי, אני לא יודע את המספר המדויק, אני אוכל לבדוק, אבל הן עשרות מיליונים כל שנה כממשלה, אני מדבר רק על הצד של הנוהל שאנחנו מעניקים כמשרד העלייה והקליטה למי שיעמוד בתנאים של התוכנית.

זה רק תשלום לרכזים.

זה 250,000 בשנה מעבר לכל המימון של האוניברסיטה והקמת המעבדה, או 100,000 שקל בשנה. אלה תקציבים מאוד משמעותיים שמעודדים והם און-טופ הדברים שאנחנו נותנים היום. מעבר לזה, יש לנו אגף שלם שנקרא אגף קליטה במדע שבו אנחנו מעניקים בכל חודש כמה אלפי שקלים לטובת מדענים וחוקרים שבאים להשתלב פה, או בתעשייה או באקדמיה, במכללות ובאוניברסיטאות, ומעבר לזה, אנחנו גם עושים הרבה ליווי וייעוץ עבורם ומנסים לסייע להם בהשמה. יש לנו גם את הנתונים, שוב, אני אוכל להביא אותם, של כמה אנשים אנחנו מלווים, אבל בערך כ-1,500 מדענים וחוקרים מחו"ל בלי קשר לתוכניות האלה שאנחנו מלווים בשנה, מתוכם משהו כמו 800, אנחנו ממש משלמים להם באופן ישיר. יש תוכניות שונות של מדענים וחוקרים, אבל כאמור, אנחנו גם מפתחים עכשיו תוכניות חדשות ספציפית לנושא הזה של אנשי אקדמיה בכירים ולרופאים כמו - - -

טוב, תודה רבה. אתה רצית להתייחס?

רגע, אתה לפני תאיר או אחרי תאיר?

אני אגיד רק לגבי הנתונים.

אמיר גת, ממונה באגף התקציבים ממל"ג.

נכון. אני אשלים את הנתונים שאלעד הזכיר. קודם כול, לגבי בראשית, התקציב הכולל של התוכנית הזאת הוא בערך 320 מיליון שקל על פני חמש שנים. רוב הכסף מגיע ממשרד האוצר, כסף תוספתי של משרד האוצר. ות"ת שמה שם, בזה ובתוכנית הבאה, "אור", כ-100 מיליון שקל על פני התקופה הזאת. התוכנית של "אור", שאלה מדענים יותר מבוססים, גם כן, העלות היא בערך 295 מיליון שקלים על פני שבע שנים. כמו שאלעד ציין, יש שם גם כסף לשכר לחוקרים, תוספות שכר.

זו תוכנית חדשה שהחליפה את קמע, את כל זה?

לא, היא לא החליפה, עדיין קיימת.

עדיין קיימת? קמע שתיים?

אלה שתי תוכניות שהושקו ב-2024, בעקבות המצב, תוכניות חדשות.

אבל סלח לי שאני עוצר אותך, כרגע אין חשש לקיצוץ, נכון? כלומר, אם פתאום יהיה שם פלאט, קיצוץ רוחבי, אין חשש לתוכנית הזאת או שהכסף הזה גם ייפגע?

לפחות בהיבטים של משרד העלייה והקליטה יש לנו סיכום תקציבי עם משרד האוצר, זו תוכנית דגל כאמור, זה לא בתוך בסיס התקציב, כמו שנאמר, תקציב תוספתי שלא אמור להיות מוחל עליו פלאט.

אוקיי.

אני אגיד רק ששתי התוכניות האלה מופעלות על ידי הקרן הלאומית למדע, היא בוחרת את המלגאים ואלה באמת אוכלוסיות שבעבר, גם התנאים פה מאוד, מאוד אטרקטיביים, וזה בשביל למשוך אוכלוסיות שבעבר היה יותר קשה למשוך.

טוב, תודה רבה. נמצאת בזום נציגה של האוצר, תאיר ראבוחין, רפרנטית רווחה באגף התקציבים. רצינו לשמוע ממנה התייחסות, אם היא שומעת אותנו, לגבי קיצור אפשרי של תקופת שהות בחו"ל כדי לקבל את כל ההטבות והזכאויות המגיעות לתושבים חוזרים, שלא ימתינו חמש שנים, שיחזרו כמה שיותר מהר הביתה.

עד שהיא מתחברת אלינו אנחנו נשמע את משרד החינוך, בבקשה. נחשפנו לנתונים, אני אגיד לכם, רק במשך שנה זכאות לקבל שעת עברית, שעה אחת בשבוע, וזה פשוט כל כך מעט ולא משמעותי. אני זוכרת את עצמי, וליוויתי הרבה משפחות עולים גם כשכיהנתי כסגנית וממלאת מקום ראש עיריית כרמיאל. נשמח לשמוע מכם, אתם מבינים שזה לא מספיק, שעה אחת, אפילו ביום זה לא מספיק, אם מדובר בשעה אחת בשבוע רק כדי לעזור להשלים ולהבין את המקצועות שמלמדים בכיתה, זה ממש, ממש לא לעניין ונשמח לשמוע מה אתם מתכננים ומה הייתם רוצים לעשות וכמה יש לכם תקציב ומה ההערכה, כמה תצטרכו תקציב כדי לתקן את המצב.

תאיר כבר נמצאת והיא שומעת אותנו, אני חוזרת על השאלה. רצינו לשאול אם אנחנו נוכל לקצר את התקופה שאחריה תושבים חוזרים מקבלים זכאות להטבות שהם מקבלים בארץ אחרי שהם חוזרים ארצה. תושבים חוזרים לפעמים נשארים בחו"ל מעל חמש שנים רק כדי לקבל את ההטבות האלה, ואם נקצר את התקופה לשלוש שנים, אפילו פחות, הם יוכלו לחזור הרבה יותר מהר עם המשפחות שלהם ויהיו כאן גם מדענים ורופאים. האם נוכל לקצר את התקופה הזאת?

אני אגיד שקודם כול אני לא מכירה, ושוב, אני מניחה שלמשרד הקליטה יש נתונים על בכמה אנשים כאלה מדובר והאם באמת יש מצב שאנשים, כמו שאת מפרטת פה, לא חוזרים בגלל הדבר הזה. אני חושבת שיש הרבה מאוד משתנים במערכת שאדם לוקח בחשבון כשהוא מקבל את ההחלטה, אבל חד משמעית יכול להיות שזה גם אחד מהם ואם יש על זה נתונים, אפשר להראות לנו אותם ואז גם יהיה אפשר לנסות ולעשות איזושהי הערכה תקציבית לעלויות של זה. אני כן אגיד שכמובן שכל החלטה על שינויים כאלה ואחרים בנהלים יצטרכו להיות בכפוף לסדרי העדיפויות של הממשלה.

אנחנו מבקשים - - -

ישיבת מעקב.

גם, אבל לפני שאנחנו נקיים בעוד חודש בערך ישיבת מעקב, נבקש שמשרד העלייה והקליטה, תעבירו נתונים למשרד האוצר, לרפרנטית רווחה באגף תקציבים, תעבירו נתונים, ואז נקבל מתאיר או מישהו מטעם משרד האוצר, הערכה כמה זה יעלה, מה התמחור, כמה יעלה למדינה אם למשל מקצרים תקופה לשלוש שנים, ואם אנחנו מדברים על רופאים, יכול להיות שנתיים, אם הם רוצים לחזור אחרי התמחות של שנתיים, שיוכלו לחזור.

אני אגיד לכם למה זה קריטי. למשל, מדובר ברופאים בגילים בערך מ-30 עד 40, יוצאים עם הילדים. ילדים שמתחילים לימודים בכיתה א' וכיתה ב', שנתיים לומדים בבית ספר בחו"ל, הם חוזרים לארץ, הם כמו עולים חדשים, הם כבר לא יודעים עברית בכלל, הם צריכים תמיכה ומעטפת גם במערכת חינוך וזקוקים להשתלבות ותמיכה וחיבוק של המדינה. אם הם לא מקבלים את זה ולא תהיה להם זכאות, הם יעדיפו להישאר בחו"ל על מנת שהילדים ימשיכו את החיים השגרתיים שלהם ולא יהיה להם סטרס. יש על מה לחשוב, יש מה לתקן, תעבירו את זה, בסדר?

אין בעיה. לאור בקשת מזכירת הוועדה, כן הכנו נתונים, אפשר אולי לשייף ולטייב אותם ולהעביר לאוצר, אבל בגדול אנחנו מדברים, אם אנחנו מקצרים את התקופה לבערך שלוש שנים במקום חמש שנים, מדובר על רוב הסיועים שלנו שאנחנו מדברים על הבטחת הכנסה, סיוע, מלגות, קידום העסקה, ואוצ'רים לתעסוקה וכדומה, בין 10 ל-15 מיליון שקל בשנה. ואם אנחנו מוסיפים את הנושא של חוקרים ומדענים, אנחנו מדברים כבר על בין 13 ל-19 מיליון שקל לשנה, לפי הערכות ונתונים אמת שלקחנו בפריסה של כמה שנים אחרונות, כי השנתיים האחרונות לא מייצגות. נעביר את זה גם לוועדה וגם לאוצר וזה מה שעשינו לאור הבקשה הדחופה מאתמול לפחות שאני קיבלתי.

אני כן אגיד לגבי רופאים ספציפית שאני תוהה כמה הנושא הזה משמעותי להם לקצר את זה לשנתיים, כי רוב האנשים עוברים כדי ללמוד והלימודים בדרך כלל הם בין ארבע לחמש שנים. אנחנו לא מכירים שזו הבעיה של רופאים שרוצים לקצר את זה, דווקא הרופאים מקבלים אצלנו את ההטבות וזה חלק משמעותי ממיצוי התקציב, דווקא אנשים שנסעו ללמוד רפואה. אבל כאמור, הנושא של באמת חבר'ה שירדו לרילוקיישן כזה או אחר או לטובת פוסט דוקטורט וכדומה, באמת יכול להיות רלוונטי לאחר שלוש שנים, במיוחד בנושא של החוקרים.

אני יכול להגיד משהו? כי יש לי דיון בשעה 13:00 ברווחה, דרך אגב, בנושא של הפנסיות, גם את שם חתומה על הדיון.

כן.

אני רוצה להגיד שני משפטים, משהו כללי. אנחנו מודעים למספרים, גם קודם כול תודה רבה לנציגים של כל המשרדים על הנתונים האלה. אני חושב ככה, אני חושב שאנחנו כוועדה, כממשלה, אנחנו לא ממשלה אבל הממשלה צריכה לדון היום, דווקא בשנה הקשה הזאת אחרי מלחמה, ספציפית לזהות את המדינות שבהן יש פוטנציאל לאנשים חוזרים. למשל, אני אתן לכם דוגמה. בזמנו, כשהיו פיגועים בצרפת בסופרמרקט כשר, ניתנו חבילות הטבות לעולים.

כן, צריך, הממשלה צריכה, אני פונה גם לממשלה, הממשלה, שר העלייה, כן, אני אפנה גם אליו במכתב, צריך לזהות את המדינות שבהן יש פוטנציאל להחזיר את האנשים. אם אני יודע שבמדינת X יש אנשים ששוקלים לחזור, אני לא יודע עד כמה זה משפיע, הטבות, סך הכול צריך לעשות סקר ולראות, אני לא בטוח. שוב, אני לא רוצה להתווכח, לא בטוח שזה הדבר שקובע לבן אדם ותיפול לו החלטה לחזור בגלל שהוא מחכה שנה או שנתיים בשביל לקבל את ההשלמה של דיור של 400 שקל, יכול להיות שזה לא זה.

אבל אם תהיה חבילה נוספת של הטבה ואנחנו נדע שמהמדינה הזאת אנשים רוצים יותר לעזוב ולחזור, כי אנטישמיות שם, כי המצב הכלכלי החמיר. אני אתן לכם דוגמה, סתם, למשל ארגנטינה, מדינה מאוד ידידותית לנו, מאוד ידידותית, הנה, אפילו הכריזו שם שני ימי אבל. אני הייתי בארגנטינה בספטמבר עם יושב ראש הכנסת בביקור חשוב, המצב הכלכלי בארגנטינה גרוע, גרוע. יש שמה קהילה של 200,000 איש, יש לא מעט אנשים שנחשבים גם תושבים חוזרים כי הם כבר עלו וחזרו לשם.

אני חושב שצריך פשוט למקד ספציפית מדינות, לשבת ולהכין תוכנית. אם בעקבות החמרת המצב הכלכלי אנשים ירצו לחזור, אנחנו, המדינה, צריכים לשים להם על השולחן את האפשרות הזאת, את הכרטיס הזה שהם יוכלו לממש אותו, ולא להגיד, אתה יודע מה? תעשה חישוב, תחכה שם עוד שנה-שנתיים במצב קשה מאוד ואז תחזור ותוכל להשלים את החבילה של ההטבות.

לכן אני אבקש מכם, משרד העלייה והקליטה, זה לא לדיון הבא, אבל תעשו את זה בשלושה חודשים, זו לא עבודה של חודש, תחשבו האם יש מדינות שבהן אכן ניתן למקד את הפוטנציאל לתושבים חוזרים. כי יש לכם את כל הנתונים, ואז תוכלו גם לחזור לוועדה ולהציע את ההצעות האלה כאן בוועדה מעבר למה שאתם מציגים עם כל ההטבות שמגיעות על פי החוק, וההטבות האלה מוקפאות אם בן אדם חוזר תוך זמן קצר, בסדר? זו ההצעה שלי, זה יותר למשרד העלייה והקליטה, פחות למשרדים האחרים.

תודה, חבר הכנסת יבגני סובה.

תודה. אני נאלץ כי אני הולך לדיון הזה.

כן, אני אצטרך בהמשך.

אני מקווה מאוד שיהיו תשובות שם בנושא הזה, כי שלוש שנים לא מקבלים פנסיות 17,000 איש. אגב, אנחנו נקיים גם דיון כאן, אלה שיש להם גם אזרחות רוסית ובגלל המלחמה. אני אעדכן אותך. תודה רבה לכם.

תודה. רצינו לשמוע גם נציגים של ביטוח לאומי.

טירה לא דיברה, ממשרד החינוך.

אוקיי, נחזור, כי אז עצרנו בגלל משרד האוצר. נחזור לבעיה של ילדים של תושבים חוזרים, שהם נתקלים בבעיות קשות כשהם חוזרים לארץ ונתקלים בקשיים בקליטתם, נכנסים לכיתה ולא מבינים על מה מדובר, וכל העזרה שמגיעה להם היא שעה אחת של תגבור בעברית. טירה, בבקשה.

אני אסביר. לפחות רוב הילדים התושבים החוזרים חוזרים מבתים דוברי עברית, לפחות מהנתונים שיש בידינו. השעה השבועית לאורך שנה לילד שהבית שלו דובר עברית, וזה לא אומר שהאחריות שלנו ללוות את הילד מסתיימת שם. אבל אני רק אגיד שבואי נחשוב שכל ילד פרטי שלנו בבית מקבל שיעור פרטי פעם בשבוע במה שהוא יודע. אנחנו מוצאים שזה מאוד, מאוד עוזר לילדים וכן מצמצם להם אם חסרים להם, בעיקר את ההנחה של היסודות של האוריינות בעברית.

וכמובן שאם יש ילדים שמתקשים, אנחנו מקיימים ועדת חריגים והילד יקבל עוד שנה עזרה. וגם צריך לזכור שיש בבתי הספר הרבה מאוד משאבים תוספתיים כמו שעות פרטניות, כמו תוכנית גפ"ן, ואם הילד נזקק ליותר ממה שהמערכת מסוגלת לתת, כמובן שאנחנו מעלים את הילד לוועדת חריגים והילד יקבל כל עזרה שהוא צריך.

ואני רק אוסיף שלנו יש עוד שתי תוכניות שהן בחינוך הבלתי פורמלי, שזה לעולים ותושבים חוזרים. זה תגבור גם לעל יסודי וגם ליסודי, זה נקרא תוכנית פלא ותוכנית יעל. אני כתבתי לכם את זה, מה שנקרא, ברשימה, וזה נותן - - -

יעל זה לבית ספר יסודי, פלא זה לחטיבה.

תושבים חוזרים פחות משתמשים.

אבל משתמשים, בדקנו וראינו שמשתמשים, מי שצריך משתמש.

מי מודיע למשפחה של תושבים חוזרים שלילדים מגיעה עזרה?

יועץ הקליטה שלו אצלנו.

לא רק. אנחנו מקיימים מתי שצריך, גם יחד עם משרד העלייה והקליטה, גם יש לנו ממשקים עם הסוכנות, אנחנו מקיימים זומים לקבוצות. אגב, גם יש להם הרבה מאוד ארגונים שהם בקשר איתנו ואנחנו עולים גם בפרטי סביב משפחה וגם סביב ערבים, סביב מדינות מסוימות, ואנחנו מסבירים להם את כל הזכויות שלהם, את כל מה שמגיע לילד. וגם לא אחת אנחנו עוזרים להם לעשות ועדות אפיון וזכאות בזום אם יש ילדים עם צרכים מיוחדים.

אני רוצה לשאול אתכם בכלל האם קיים במשרד הקליטה דבר כזה, למשל שליחת חבילת מידע, שעולה חדש או תושב חוזר נמצא מול יועץ קליטה בלשכה, למשל אם זו משפחה עם הילדים, בלחיצת כפתור יוצא דואר אלקטרוני, חבילת מידע למשל על זכויות והטבות בתחום חינוך שמגיע לילדים, או שמישהו מגיע מדען, בלחיצת כפתור תצא חבילת מידע לכל מה שצריך לדעת, מה שקשור למדע. לא לחפש באתר, כלומר, באופן יזום אתם תשלחו.

אני יכולה להסביר? קודם כול, לכל עולה יש יועץ קליטה, נתחיל בזה, עולה ותושב חוזר. יש לו יועץ קליטה שאמור למצות איתו, מה שנקרא, את כל הזכויות שלו. מעבר לכך, עכשיו אגף פרסום ומידע שלנו עובד על דחיפת וואטסאפים לכל אוכלוסיות היעד על מנת לוודא שהם ממצים את הזכויות. הוא מפלח את האוכלוסיות, הוא שולח ממש בוואטסאפ, ככל שיש לנו כמובן את הנתונים המעודכנים, עם מה שנקרא טפטופי מידע בהקשר אחרי ש - - -

או הפנייה לקישורים.

כן, עם קישורים, עם טפסים, עם מה לעשות, גישה לאזור האישי.

זה קורה, כן?

כן, להורה, ברור.

שאלתי אם זה קורה, אם זה באמת קורה.

זה כבר קורה בחלק מהנושאים, לאט-לאט זה יהיה בכל הנושאים.

איך הם מתחברים לקבוצת הוואטסאפ הזאת?

לא, אנחנו דוחפים להם את זה, כן. בגלל שיש לנו את הפרטים אנחנו דוחפים להם הודעת וואטסאפ.

טוב, תודה רבה. רשות האוכלוסין, בבקשה, אם תוכלו לפרט, מתן תעודת זהות כבר יש, דרכונים או משהו, איזה שירות מקבלים תושבים חוזרים אצלכם?

יש לנו תהליך עבודה עם דוריס ממשרד הקליטה, תושבים חוזרים שמגיעים לישראל, כדי שיוכלו לקבל תעודת זהות, להתנהל, דוריס מעבירה אלינו את הפרטים, אנחנו קובעים להם תור בדחיפות בלשכות רשות האוכלוסין, הם לא נדרשים בעצמם לקבוע את התור, הם פונים לדוריס, היא פונה אלינו ואנחנו מתאמים להם תור להגיע אלינו לרשות, לקבל את המסמכים שמגיעים להם בהתאם לחוק ולהחלטת הממשלה לעניין דרכונים, לעניין תעודות זהות.

הם לא מקבלים בשדה כמו עולים?

הם לא יכולים לקבל.

יש להם תעודות זהות, הם לא עולים חדשים.

תושבים חוזרים לא יכולים לקבל בשדה התעופה תעודת זהות מכיוון שהם לא יכולים לקבל תעודה זמנית, בשדה תעופה אין הרשאות לביומטריה. משרד הקליטה עושה רק תעודות זהות זמניות, תעודות זהות זמניות ניתנות רק לעולים ולא לתושבים חוזרים, וזה על פי החוק. ולכן, במקרה הזה, כדי שאותו תושב חוזר יוכל לקבל שירות מהר, לא יצטרך לחפש תור אצלנו, דוריס מעבירה אלינו פרטים ואנחנו מתאמים לו תור ומעדכנים אותה.

יופי, תודה רבה. תושבים חוזרים, בתקופה שהם שוהים בחו"ל, מאבדים את הזכאות שלהם לקבלת שירותים רפואיים. כדי לחדש את הזכאות שלהם ולקבל את כל הזכויות שלהם, מה שמגיע לפי חוק בריאות ממלכתי, הם פונים לביטוח לאומי כדי לעדכן תושבות. תוכלו לספר מה התהליך שהם מקבלים בחזרה את הזכות לקבלת שירותים רפואיים?

צוהריים טובים, רונה אסף, אני עובדת באגף הביטוח והבריאות בביטוח לאומי. זה אחד הנושאים הכואבים באמת, העניין של ביטוח הבריאות. סעיף 58 חל על מי שאינו תושב שנמצא בחו"ל כאינו תושב, הוא חוזר לארץ, למעשה הוא נתקל בהמתנה לשירותי בריאות, ואז יש לו שתי אפשרויות.

אחרי איזו תקופה כבר נחשב שהוא שוהה בחו"ל והוא מאבד את הזכאות?

בואי נאמר שאם התושבות שלו נשללת מרצונו, כי יש הרבה שעוברים לחו"ל, מהגרים ומבקשים מייד שלילת תושבות, הם מצהירים על הגירה, למעשה כבר בשנה הראשונה המערכת מתחילה לספור להם את תקופת ההמתנה. מקסימום המתנה למי ששוהה בחו"ל זה שישה חודשים, מינימום תקופת המתנה זה חודש. זה נע בין שנה ל - - -

אחרי שהם חזרו הם צריכים להיות פה שישה חודשים ורק אז יקבלו בחזרה את הזכאות לשירותים רפואיים.

בואי נאמר שמי ששוהה בחו"ל כלא תושב תקופה של מחמש שנים ואילך, הוא מגיע לארץ ולמעשה יש לו תקופת המתנה של שישה חודשים ואז הוא נדרש או לשהות בישראל שישה חודשים רצופים, שהם 25 ימים בחודש, זה לא חודש מלא, או לשלם את התשלום המיוחד, שזה תשלום חד פעמי, ואז הוא זכאי מאותו יום, מהרגע שהוא משלם את התשלום המיוחד.

איזה סכום הם צריכים לשלם?

עכשיו זה 15,600 ש"ח, מ-1 בינואר 2025, זה מתעדכן כל שנה בהתאם לתוספת.

לכל בן משפחה.

לכל בן משפחה, כן.

לא.

ואחרי שהם משלמים את הסכום הזה?

רגע, זה 15,000 לבגיר, אבל לא לקטין. ילדים לא משלמים, ילדים פטורים מתקופת המתנה, הם מקבלים מייד. איך שההורים שלהם מקבלים מייד, כשמחדשים להם תושבות, באותו רגע הם נרשמים בקופת חולים והילד למעשה זכאי לשירותי בריאות ללא תקופת המתנה. ההמתנה היא רק לבגיר, מגיל 18 ואילך.

אם הוא מחליט שהוא רוצה להחזיר את השירותים הרפואיים ומשלם 15,000, הוא מייד יכול לקבל?

מייד, ברגע שהוא תושב, בתנאי שהוא תושב. זאת אומרת, הוא עובר תהליך כפול.

כמה זמן לוקח להוכיח תושבות כשהוא כבר חזר?

זה משתנה מבן אדם לבן אדם, זה משתנה מגיל לגיל, מסיטואציה לסיטואציה, אבל בואי נאמר שאם הוא שילם את ההמתנה, אם הוא פדה את הפדיון לתקופת ההמתנה והתושבות שלו נקבעת לו רטרואקטיבית, למעשה הוא זכאי להחזר הוצאות רפואיות במידה והיו לו הוצאות רפואיות בבית חולים, אשפוז, הוא זכאי ואז הוא מגיש בקשה דרך משרד הבריאות והוא יכול לקבל החזרים. אבל הזכאות - - -

רגע, אבל בנוסף ל-15,000 הוא בכל זאת משלם וגם יכול לקבל רטרואקטיבית.

הוא יכול לקבל רטרואקטיבית, הוא יכול לקבל החזרי הוצאות רפואיות בתנאי שהתושבות שלו נקבעה רטרואקטיבית ליום שהוא שילם את הפדיון, את תקופת ההמתנה. צריכים להיות שני תנאים בשביל זה: להיות תושב ושלא תהיה לך תקופת המתנה, בין אם סיימת אותה בארץ ובין אם שילמת את התשלום המיוחד.

עכשיו עוד דבר. בדרך כלל אנשים שמגיעים הם אנשים צעירים, בריאים והם לא נדרשים לשירותי בריאות, הם יכולים להמתין בארץ את התקופה הזאת והם לא חייבים לשלם. זאת אומרת, זה תשלום אופציונלי, אין חובה לשלם אותו.

סטודנטים שיצאו ללמוד בחו"ל, הם גם מאבדים את התושבות?

במידה והם אינם תושבים.

הם לומדים בחו"ל, הם נמצאים בארץ מקסימום חודשיים במהלך השנה, יש להם חמש שנים בחו"ל, הם מאבדים את התושבות?

לא, רגע, תושב, בין אם הוא סטודנט או תושב שיצא דרך מעסיק ישראלי או תושב שהוא באמת חמש שנים נמצא בחו"ל ומשלם בזמן דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות ללא פיגורים, הוא זכאי לשירותי בריאות.

לא שוללים לו את התושבות אם הוא משלם.

התנאי הוא באמת שאין פיגור של דמי ביטוח ובריאות, כן, הוא לא מפגר בתשלום, כן, לא שוללים.

אוקיי, אין שלילה אוטומטית.

לא.

ששוהה בחו"ל.

לא, אין. אם הוא משלם בזמן ואין לו פיגור של 12 חודשים לא קיימת שלילה, עד חמש שנים. אחרי חמש שנים כבר בודקים את התושבות שלו, ואז כבר זה תלוי תושבות, אבל כל עוד הוא תושב, לא.

אם מדובר למשל בזוג רופאים שיצאו, אחד מהם יצא ל-Fellowship והשני מלווה אותו, אחרי חמש שנים הם חוזרים לארץ, כבר אין להם את התושבות בגלל שהם תקופה ממושכת לא נמצאים כאן, הם צריכים לשלם 30,000, למשל משפחה עם שני הורים וילדים, הם צריכים 30,000 לשלם?

רגע, אם בחמש שנים שהם היו בחו"ל במסגרת ה - - -

לא שילמו למשל, כי הם לא ידעו מתי הם חוזרים.

הם חוזרים לארץ ויש להם תקופת המתנה, כן. אני יכולה להגיד בהקשר - - -

- - - 30,000 שקל.

אבל שוב פעם, זה אופציונלי. אם הם אנשים בריאים סך הכול והם לא נדרשים לשירותי בריאות מיידיים, הם לא חייבים לשלם. קרה חלילה וקרה משהו למישהו והוא כן נדרש לאיזשהו אשפוז או הליך רפואי יקר, הוא יכול לשלם ובמקום, באותו יום שהוא משלם, באותו רגע למעשה הוא זכאי. הוא יכול למשוך את התקופה הזאת מבלי לשלם, הוא יכול.

יש לי מקרה שמישהו שנתיים שהה בחו"ל, תושב חוזר, ובמהלך התקופה הזאת גילו לו את מחלת הסרטן, זו מחלה שיכול להיות שגם הייתה, פשוט הוא פעם ראשונה פנה לרופא וקיימת רשומה רפואית רק בתקופה שהוא היה בחו"ל. הוא לא שילם בשנתיים האלה ביטוח לאומי ומס בריאות, אבל הוא 20 שנה ויותר היה כאן בארץ לפני כן. הוא חזר ועכשיו לא מקבלים ממנו את תביעת הנכות בגלל שזו נכות שנגרמה בתקופה שהוא היה בחו"ל. אבל זו מחלה, מחלה זו לא טראומה.

רגע, כל מה שקשור לגמלאות ולנכות, יש פה את העובדות המכובדות שלנו שהן יענו לך על זה, אבל אני רק רוצה להשלים לעניין של תקופת המתנה. הייתה תקופה בשנות יום הולדת 70 למדינה שמשרד העלייה והקליטה יצא באיזשהו מבצע של החזר או השתתפות של 50% מהתשלום המיוחד.

לא 50%, 100%.

אדרבה ואדרבה. אם פעם בכמה זמן משרד הקליטה יצא במבצע כזה וזה יכול באמת לגרום לקבוצה של אנשים לבוא, זה עוד איזה תמריץ לחזרה לישראל, אפשר - - -

מה היה המבצע שהיה?

היו שני מבצעים. אחד היה "חוזרים הביתה ב-60", שזו הייתה החלטת ממשלה שבה משרד העלייה והקליטה שילם, החזיר למעשה את דמי הפדיון לתושב חוזר, היו כמה תנאים כמובן, מצטברים, שירת בצה"ל, בעיקר למשרתים בצה"ל, החזרנו לו את הסכום שהוא פדה בתקופת ההמתנה. היו עוד הטבות שהממשלה קבעה ב"חוזרים ב-60", שאלה תנאים שדומים יותר לעולה בנושא של המכס, מבחינת הרכב, והיו כל מיני הטבות קטנות, אני לא זוכרת אותן בעל פה. וביום ההולדת ה-70 למדינה הממשלה סירבה, מה שנקרא, ולכן אנחנו, המשרד יצאנו רק במבצע של החזר הפדיון.

הבנתי. וזכאות לקצבאות שונות, למשל כמו נכות.

צוהריים טובים, אני יעל דנין, מחלקת נכות בביטוח לאומי. אנחנו מסתמכים על סעיף 196 א' לחוק הביטוח הלאומי. כאשר אי הכושר נוצר כשהוא לא היה תושב, הוא לא זכאי לקצבת נכות. על פי הסעיף הזה, מי שאי הכושר נוצר כשהוא לא היה תושב, הוא לא זכאי. זהו.

את יכולה לחזור בבקשה על המשפט?

אני אומרת, אם נוצר לו אי כושר או מחלה כשהוא לא היה תושב, הוא לא זכאי לקצבת נכות. יש לו אפשרויות להוכיח כושר השתכרות כאשר הוא חוזר לארץ, זה אומר שהוא יכול להוכיח שישה חודשי השתכרות רצופים או 12 מלוקטים מתוך 24 החודשים ממועד תושבותו החוזרת, הוא מוכיח כושר השתכרות.

כלומר שהוא חזר והוא עבד כבר שנתיים.

תושב חוזר חזר והוא נכה. הוא הגיע - - -

עוד פעם, אם אי הכושר, המחלה נוצרה כשהוא לא היה תושב, הוא לא זכאי לקצבת נכות.

אבל למה? גם אם הוא שילם קודם כל חייו ביטוח לאומי ורק שנתיים לא היה בארץ?

עוד פעם, אם נשללה התושבות שלו ואי הכושר נוצר כשהוא לא היה תושב, על פי החוק הוא לא זכאי לקצבה. הוא יכול להגיע לארץ ואז להוכיח כושר השתכרות, כמו שאמרתי, שבששת החודשים או 12 מלוקטים ב-24 החודשים ממועד התושבות החוזרת, שאז ההכנסה שלו מעל רף ההכנסות, ואז אנחנו יכולים לחדש לו את הקצבה, הוא זכאי לקצבה. הוא מוכיח כושר השתכרות.

לא לחדש, כלומר, זה מההתחלה.

נכון, אנחנו יכולים, הוא זכאי.

הוא מגיש פשוט תביעה וזה יהיה מיום הגשת התביעה, לא מתקופה.

זה יהיה בתום ששת החודשים, כלומר, אחרי שהוא הוכיח את כושר ההשתכרות.

ששישה חודשים כבר אין לו כושר השתכרות ולפני כן עבד שנתיים. כלומר, רק אחרי שנתיים שהוא חזר - - -

לא, אם הוא מגיע לארץ ויש לו שישה חודשים שהוא מוכיח כושר השתכרות ואחר כך יורד השכר שלו, אנחנו אחרי שישה חודשים יכולים, זה יהיה התאריך שלפיו הוא יוכל לקבל קצבה. בנוסף, אם הוא מגיע לארץ ויש לו ליקויים נוספים שמעבירים אותו סף רפואי כשהוא בארץ, גם כן אנחנו מתייחסים לליקויים הנוספים וגם כן הוא זכאי לקצבה.

יופי, תודה רבה. משרד התחבורה, אפשר התייחסות לחידוש רישיון נהיגה או המרת רישיון נהיגה של התושבים החוזרים?

היום רישיון הנהיגה הוא עד גיל 70. אם לבן אדם יש דרגות נמוכות, הרישיון שלו מתחדש עד גיל 70 ורובם משלמים אותו. אפשר לשלם אותו גם באמצעים המקוונים, דרך האינטרנט, והרישיון בתוקף. לגבי אנשים בעלי דרגות גבוהות, הרישיון מחויב בבדיקות רפואיות. אם הם באים בעלי רישיונות למונית, לאוטובוס מהארץ ורוצים לחדש, זה בכפוף לבדיקת עיניים ובדיקת רופא.

לגבי המרת רישיון נהיגה, עולה שעולה לארץ ויש ברשותו רישיון נהיגה תקף ממדינת המוצא יכול להמיר את רישיון הנהיגה ללא מבחנים. הוא מציג לנו רישיון בתוקף, מציג תעודת עולה, מציג דרכון, מגיע למשרד הרישוי בתיאום תור וממיר את רישיון הנהיגה. היום היה גם ממדינות רוסיה וארגנטינה, מדינות שהרישיונות של הנהגים שהגיעו לארץ לא היו תקפים, קיבלנו הארכות גורפות וגם אם הרישיון לא תקף, יש אישור לבצע המרת רישיון נהיגה.

וגם ישראלים שחוזרים, תושבים חוזרים, עם הרישיון שהיה להם, הם יכולים לחדש בלי מבחן.

כן, בלי מבחן. אבל בכפוף הרבה פעמים לבדיקות רפואיות מפאת גיל.

יופי, תודה רבה. נשמע גם את רשות המיסים, מה ההטבות, מה מגיע לתושבים חוזרים, יכול להיות גם ברכישת נדל"ן או מוצרים יקרים, האם יש להם הנחות או משהו שמגיע להם? מי נמצא פה מרשות המיסים? רקפת.

אני רקפת ישי, אבל אני מדברת רק בשם המכס, כלומר, לא מס הכנסה. תושב חוזר שהיה בחו"ל לפחות שנתיים, הוא זכאי לייבא את חפצי הבית שלו בפטור ממס תוך תשעה חודשים מיום החזרה שלו, בשני משלוחים, הוא לא צריך לשלם מסי יבוא על כל החפצים האישיים שלו.

זאת הטבה היחידה שמגיעה להם?

ברמת העיקרון, אם הוא עוסק והוא רוצה לפתוח פה עסק, הוא יכול להביא גם מכשירים ומכונות לצורך פתיחת עסק, אבל זה פחות מנוצל, בואי נגיד ככה, על ידי התושבים החוזרים. בארץ ניתן לרכוש רק מזגן, בגלל שאין מוצרים מתוצרת הארץ. לפי החוק, אפשר לרכוש בארץ מוצרי חשמל ולא לייבא אותם מחו"ל, אבל הם צריכים להיות מיוצרים בארץ, ואין ייצור בארץ.

אולי יש מקום לחשוב מה ההטבות שאפשר להעניק לתושבים חוזרים כחלק מחבילת ההטבות כדי לעודד אותם לחזור.

כן, אבל היום הם יכולים להביא את הכול מחו"ל. אם הוא מביא את כל מכשירי החשמל מחו"ל, הוא פטור מתשלומי מסים.

והם לא משלמים שם בשדה התעופה שום מכס.

כלום.

כלום, אוקיי, טוב.

אני אשלים אותה. ערן כדורי, אני מהמחלקה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, אני אשלים אותה ואתייחס להיבטי מס הכנסה. א', ענינו לכם גם בכתב. בגדול, הפקודה מבחינה בין תושב חוזר ותיק לתושב חוזר, כשתושב חוזר ותיק הוא מי שהיה מעל 10 שנים מחוץ לישראל, תושב חוזר זה שש שנים כתושב חוץ. מחוץ לישראל הכוונה זה כתושב חוץ, כן?

עוד פעם, סליחה, אפשר?

מי שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות, הוא מקבל מעמד של תושב חוזר.

שש שנים? למה זה לא חמש שנים? למה אצלכם זה לא - - -

קודם כול, זה החוק.

איזה חוק?

פקודת מס הכנסה.

אם כל ההטבות - - -

לא, אני לא מתווכח כמו שאני רק אומר, הפקודה קובעת - - -

- - - מוענקות אחרי חמש שנים, אתם שש שנים.

לא, אלה לא אנחנו, אלה אתם, למען האמת, כלומר, זה המחוקק, זה חוק. אבל החוק קבע שתי מדרגות, יש לי מדרגת הטבות שחלה לתושב חוזר ויש לי מדרגת הטבות שחלה לתושב חוזר ותיק. אם אני מנסה לפשט אותן ולא להיכנס לתוך הפינות, כי אני לא בטוח שזה הפורמט של הדיון, בסך הכול, ההטבות, אני חושב שהן גם די נרחבות. כלומר, תושב חוזר ותיק זכאי למעין - - -

תושב חוזר ותיק זה מי ששהה מעל שש שנים.

עשר שנים. הוותיק מרמז שהוא היותר חזק. אם אני צריך לפשט את הדברים, רואים בו כמעין תושב חוץ על נכסים שהוא רכש בתקופה שהוא היה מחוץ לישראל. מה הכוונה? לצורך העניין, אם יש לו ניירות ערך שהוא רכש מחוץ לישראל, הכנסות שכירות, לרבות, דרך אגב, אלה יכולות להיות גם הכנסות אקטיביות. כלומר, אם יש לו עסק בתוך אותן עשר שנים, הוא לא משלם עליהן מס בישראל על אף שהוא תושב ישראל לצורכי מס.

תושב חוזר, ההטבה שלו יותר מצומצמת, היא בעיקרה מוגבלת להכנסות פסיביות. תבינו רק שגם בדבר הזה, מה שנקרא, זו לא הטבה טריוויאלית. כי לצורך העניין, תחשבו על אותו תושב חוזר או חוזר ותיק שיש לו נגיד תיק ניירות ערך והוא חזר ממדינה מערבית מתוקנת, הוא לא ישלם שם הרבה פעמים מס כי הוא נחשב תושב ישראל לצורכי מס, אבל הוא גם לא משלם מס פה, כי פה המחוקק בחר לתת לו לתקופה מסוימת פטור בדין הפנימי שלו. זה בהקשר הזה.

יש לו גם נקודות זיכוי, דבר נוסף שיש, שאת זה גם רשמנו לכם. זה לתושב ישראל לראשונה יש נקודות זיכוי נוספות, וזהו.

למשך איזו תקופה יש נקודות זיכוי בשכר?

אין לו נקודת זיכוי, הייתה רק במבצע.

לא כתבתם את זה.

לא, למה? סעיף שבע.

תראה את התפוגה של זה, זה היה במבצע.

במדינת ישראל תושב מקבל נקודות זיכוי, גם תושב חוזר או תושב חוזר ותיק מקבל אותן. תושב ישראל לראשונה מקבל נקודות.

זה עולה חדש.

תושב ישראל לראשונה - - -

זה עולה חדש, ותושב חוזר?

תושב חוזר, הפקודה לא נתנה לו.

כלומר, למשל כשממלאים טופס 101 בתחילת השנה, מעדכנים, עולה חדש ממלא תאריך עלייה, כלומר, שינוי מעמד, מה הבעיה להוסיף לשם גם תושבים חוזרים?

קודם כול, זו חקיקה, זה לא נוהל של רשות המיסים, נקודות הזיכוי נקבעות על ידי הכנסת, זו חקיקה ראשית לדעתי. כלומר, זה מכוח חוק, פקודת מס הכנסה זה מכוח חוק. היה אפשר אולי לעשות חוק אחר, אבל גם כן, זה מכוח חוק. אני חושב שאם את מדברת אבל על מהנדסים ורופאים, כלומר, אם קהל היעד שלך הוא קהל יעד עתיר הכנסה, הטבות המס של הפטור על ההכנסה הפסיבית הן הרבה, הרבה יותר משמעותיות מאשר נקודת זיכוי עבור אותו קהל יעד.

כלומר, אם אנחנו מדברים על אוכלוסייה מאוד מבוססת, הטבות המס העיקריות עבורם, או תימרוץ המס העיקרי עבורם, אלה יהיו הטבות המס שציינתי בהתחלה, לדעתי, הרבה יותר מנקודת זיכוי. נקודת זיכוי מאוד, מאוד מוגבלת בסכום שלה. ואם אתה מרוויח הרבה כסף ואם ההכנסה שלך מאוד, מאוד גבוהה, הטבת המס העיקרית תהיה בזה שלצורך העניין על רווחים מניירות ערך אתה לא תשלם מס, והרבה פעמים זה לא מס בישראל ולפעמים גם זה לא יהיה מס בחו"ל.

אחת ההטבות שהייתה במבצע הזה של "חוזרים ב-60" היא גם נקודות הזיכוי בהדרגה בדומה לעולה חדש שהיו פרושות לשלוש שנים.

צריך לחזור למבצע.

בדיוק, אבל זה היה מבצע, תחולה ותפוגה.

ומה משך המבצע שהיה? שלוש שנים?

לא, המבצע היה לשנה וחצי ובמקרה הזה, ב-2007 זה ממש הניב תוצאות. כלומר, חזרו באמת אלפים.

ראיתם עלייה במספר תושבים חוזרים.

כי היה באמת סל הטבות מאוד רחב, שגם בדיוק באותה תקופה נכנסה גם הרפורמה במיסוי של התושב חוזר ותיק, של העשר שנים.

יש לך רשימה של הסל? כלומר, מה כלל הסל של ההטבות לתושבים חוזרים?

יש החלטת ממשלה.

אפשר לברר?

אני יכולה למצוא אותה, בטח.

חבל שלא הבאת לדיון, זה בדיוק, אנחנו נמצא. צריך להתייחס, אם זה כבר קיים, למה להמציא את הגלגל?

לא, אבל שוב, זה היה מבצע, הם קראו לזה ממש מבצע חוזרים ב-60, או מבצע חוזרים הביתה, אני כבר לא יודעת אם אני מדייקת, בכל זאת, הזיכרון שלנו, עבר עליו הרבה בשנה האחרונה.

תודה.

אבל אני כן רק רוצה, שוב, כשאנחנו אומרים נקודות זיכוי, בואו, ערך נקודת זיכוי הוא באזור ה-3,000 שקל זיכוי ממס. אם אנחנו מדברים על איזה מהנדס מאוד, מאוד בכיר שמרוויח משכורת מאוד, מאוד גבוהה וגם יכול להיות, מה שנקרא, הוא גם חוסך המון, המון כסף, אם מסתכלים על מס, ההטבה העיקרית היא הטבת המס מכוח מה שנקרא סעיף 14, זו לא נקודת הזיכוי. כלומר, אפשר גם לדון על גם נקודת זיכוי כן או לא, זה לא גורע מהדיון, אבל אם מדובר בבעל הכנסה גבוהה, הפטור על הרווחים הפסיביים - - -

כן, אבל רוב התושבים החוזרים, שוב, אני לא יודעת אם - - -

הם לא ממשיכים לעבוד בחו"ל, הם עובדים פה.

לא, אבל הרבה פעמים - - -

זה לא רלוונטי לגביהם.

סליחה, אני אדבר בשפה פשוטה, מה שנקרא. הרפורמה הזאת, התושב חוזר ותיק, זה נכון, ומרוויחים אלו שממשיכים לנהל את העסקים שלהם בחו"ל אחרי החזרה. אפילו רופא שיניים שנוסע לעבוד בחו"ל וממשיך לנהל את הקליניקה שלו, זהו, זה לא רוב האוכלוסייה, אוקיי? זה לא רוב האוכלוסייה.

אני מבקש, אני אבהיר ואחדד, שני דברים. אחת, גם רופא שיניים שהוא תושב חוץ שיש לו קליניקה בארץ שהוא פועל כל השנה בארץ, משלם מס בישראל, גם אם הוא לא תושב ישראל, זה מה שנקרא ממבט מלמעלה.

אם לצורך העניין איזה רופא בכיר מאוד החליט לחזור לישראל, לאותו רופא, שהוא זכאי נגיד לתושב חוזר ותיק, הוא עובד מהיום רק בבית חולים שיבא והוא עושה אך ורק ניתוחים בבית חולים שיבא, על המשכורת שלו מהפרטי ומהציבורי בארץ הוא אכן משלם מס הכנסה, אבל לאותו רופא יש חסכונות, כי הוא רופא מאוד בכיר, ויש לו גם תיק ניירות ערך של 10 מיליון שקל, ותיק ניירות הערך הזה מייצר לו הכנסה מאוד, מאוד גבוהה, הרבה יותר מערך של נקודות זיכוי, של כמה מיליונים. ההכנסה הזאת, הוא מקבל עליה פטור אם לצורך עניין זה מושקע בניירות ערך זרים, לזה התכוונתי.

כמה יש כאלה?

אני לא יודע כמה, סטטיסטיקה אין לי. אני רק אומר שאם קהל היעד, אני אומר, גם אפשר לעשות דיון על נקודת זיכוי ועל הטבות נוספות, זה דיון נפרד. רק מה שניסיתי להגיד, שהטבת המס של נקודת זיכוי היא טיפה יותר מוגבלת כי השווי של נקודת זיכוי הוא סדר גודל של 3,000 שקל.

זה הרבה - - -

יכול להיות שתגידו שזה הרבה, זה גם בסדר, זה עדיין באזור ה-3,000 שקל כאילו.

לאוכלוסיית צעירים שרוצים לחזור זה סכום משמעותי.

כלומר, למשפחה עם ילדים, כן, זה סכום משמעותי. טוב, תודה רבה. משרד הבריאות, לא דיברתם.

יש גם את קופות החולים.

ונציגים של קופות החולים, שירותי בריאות בקהילה. יש מישהו ממשרד הבריאות? לא? שירותי בריאות בקהילה?

ממשרד הבריאות אני נמצא כאן, עו"ד מרדכי גנזל. אין לנו הרבה מה להוסיף מעבר למה שנאמר על ידי הביטוח הלאומי, כי באמת ההיבט של תושב חוזר נוגע ונמצא בסמכות של הביטוח הלאומי. אני רק אגיד שצריך להבין שיש כאן שיקולים נוספים, אפילו אם רוצים לחשוב על איזה רעיון של מבצע שבו המדינה תממן את זה או כל מיני רעיונות מהסוג הזה, צריך להבין שכשאשר נקבע בחוק שתושב חוזר לא יקבל באופן מיידי את שירותי הבריאות, יש לזה גם היבטים שקשורים לרצון למנוע מצב שבו אנשים יחזרו לכאן רק כאשר הם חולים ורק לצורך הטיפול הרפואי. וכמובן, זה לא בלתי אפשרי לשנות את זה, אבל צריך להבין שיש לזה משמעויות גם על מערכת הבריאות במובן של צריכת השירותים של מערכת הבריאות ולהביא את זה בחשבון.

אוקיי, תודה

ולפעמים הם באים בכל מקרה ומשאירים את החובות שלהם בבתי החולים ועוזבים אחר כך. כלומר, אלה לא כמויות, אי אפשר לעשות את זה קולקטיבית שכולם חוזרים לנצל את המדינה. לא, זה לא.

ממש לא אמרתי את זה.

יש כאלה שנשארים כאן.

לא, גם לא אמרתי את זה, רק אמרתי שזה נתון נוסף שצריך להביא אותו בחשבון, כמו באופן כללי, את כל ההיבטים התקציביים שנוגעים למין מהלך כזה שנוגע בטח לכל רשויות המדינה, גם בהיבטים של הבריאות יש לזה היבטים תקציביים שתצטרכו להביא אותם בחשבון.

אוקיי, תודה. קופות חולים, בבקשה. בזום נמצא אמנון אשר, סגן מנהל מחלקה לארגון ושיטות של שירותי בריאות כללית.

שלום לכולם. מבחינת הקופות, אין לנו איזשהו סיי, זאת אומרת, הכוונה שאם מחליטים לקצר לדוגמה את תקופת ההמתנה, אכשרה, אנחנו ניתן את השירות. מבחינתנו, ברגע שהביטוח הלאומי מעביר לנו שהוא זכאי, אנחנו ניתן את השירות, אין לנו איזשהו - - -

אתם מציעים משהו בתקופת ההמתנה, בששת החודשים הראשונים?

יש אפשרות ללקוח, אם הוא לא רוצה, לעשות ביטוח פרטי, דיויד שילד. יש ללקוח אפשרות במקום לפדות, לשלם 15,000 שקל, יש לו גם אפשרות לעשות ביטוח פרטי, דיויד שילד.

דרככם? הם ממלאים טופס אצלכם?

לא, יש חברת ביטוח, דיויד שילד, הם יכולים לעשות ביטוח פרטי כזה לתקופה של החצי שנה, וחברת הביטוח מעבירה לנו את המידע שהוא מבוטח דרך חברת הביטוח ואנחנו נותנים לו את השירות.

כמו לתיירים ועובדים זרים.

כן, רק נציין שהוא רשאי לעשות בכל חברת ביטוח ולאו דווקא בדיויד שילדס, בוא נתחיל עם זה, כי אנחנו מדינה, בכל זאת. והרבה אנשים, דיויד שילדס מסרב לקבל אותם לביטוח.

תלוי בגיל או הצהרת בריאות, זה כפוך להצהרת בריאות.

זה לא כזה פתרון אידיאלי.

בסדר, ברגע שהוא בתקופת ההמתנה או אכשרה ואין לו שום ביטוח, הוא צריך לשלם, אי אפשר, הוא יצטרך לשלם את הטיפול. אם הוא הולך לבית חולים, בית חולים יקח ממנו - - -

אבל התיק הרפואי שלו פתוח או שעדיין לא? מה שהיה לו, ההיסטוריה רפואית לפני שהוא עזב.

ההיסטוריה ישנה, כן.

כלומר, פותחים את אותו תיק, מעדכנים באותו תיק או שלא? או שהוא מקבל מספר חדש, זה לא לפי תעודת זהות, אלא ממש פותחים.

לא, אם הוא תושב חוזר, כמו שאני יודע, זה - - -

לפי מספר זהות ומעדכנים את אותו התיק שהיה לו, כן?

כן.

פשוט התשלום מתבצע דרך חברת ביטוח, כן? אבל ההיסטוריה הרפואית היא אותה היסטוריה שהייתה לו לפני?

כן, ההיסטוריה לא נמחקת, היא נמצאת בתיקים ממוחשבים.

לא, פשוט זה נפתח או לא נפתח? זאת הבעיה.

אפשר לראות. זאת אומרת, אפשר לעשות ככה שכן הרופא יוכל לראות את התיק הרפואי שלו.

אבל לעדכן לא, רק לראות.

לא, לראות ולעדכן.

ולעדכן? כן? התיק פתוח?

אם הוא רוצה לקבל שירות והוא מוכן לשלם, עושים איזשהו - - -

למשל כשחיילים יוצאים לשירות הצבאי, הרופא לא יכול להיכנס לתיק שלו ולפתוח ולעדכן שם משהו. וברגע שתושב, למרות שהוא חזר, לא החזירו לו שירותים רפואיים, רופא לא יכול, התיק סגור, עד שפותחים לו את האפשרות לקבל שירותים רפואיים.

עוד פעם, תלוי במצב. ברור שכשחייל מגיע, כעיקרון הקופה לא מקבלת אותו.

נכון, אבל צריך לקחת משם איזה אישור או משהו כדי להעביר, כי אין עדיין תיק רפואי אחוד, צריכים להדפיס משהו משם, צריכים פתיחה מיוחדת לשעה למשל בלבד כדי להוציא משם מידע ואז שולחים את זה לצבא. אבל פה אי אפשר, למרות שזה אותו מספר תעודת זהות, אבל התיק סגור.

אפשר, יש דרכים שכן אפשר לעשות. ברגע שהוא מופיע אצלנו בזכאות מסוימת שהוא היה אצלנו פעם, נגיד שהוא היה שייך לכללית, לדוגמה, והוא עזב ואחרי כמה שנים - - -

אחרי חמש שנים הוא חוזר.

הוא חוזר, אם הוא לא פודה את תקופת האכשרה והוא מגיע למרפאה והוא רוצה שירות, אומרים לו, אדוני, תשלם, ויש אפשרות לשחרר, לעשות מעין שחרור.

לא, אבל השאלה אם משחררים את התיק או לא.

כן, רואים את הפרטים.

תברר, יש תחושה שאתה לא יודע בדיוק. כי אני ראיתי מקרים אחרים שאי אפשר להיכנס לתיק, מופיע שוהה בחו"ל ולא נותן אפילו לפתוח את התיק עד שמחזירים בביטוח לאומי סטטוס. תבדוק.

בסדר, כעיקרון יש אפשרות גם לעשות את זה, בדרך כלל אנחנו לא - - - אבל עוד פעם, מבחינת הקופות, גם נראה לי מבחינת כל יתר הקופות, כל עוד אנחנו מקבלים את הנתון מביטוח לאומי על זכאות, ניתן את השירות.

זה אחרי שמקבלים. אוקיי, תודה רבה, אמנון. נמצאת כאן נציגה של מאוחדת, מנהלת קובץ לקוחות, בשמת בן גיגי.

צוהריים טובים. אני אחזק את מה שאמר אמנון, אבל לפני שאני אחזק, אני אדגיש שרונה הציגה את הנושא של הזכויות של תושב חוזר. תושב חוזר, באופן כללי, אנחנו מקבלים, אנחנו, קופות החולים, יכולות לתת זכאות לשירותי בריאות רק כנגד מה שהביטוח הלאומי מציג בפנינו, והחוק לתושב חוזר אומר, על כל שנה שהוא היה בחו"ל הוא ממתין חודש, המקסימום חצי שנה, ולכן ישנם לקוחות שיכולים להמתין חודש וחלק שיותר, עד חצי שנה. ברגע שהוא ממתין לשירותי בריאות, אי אפשר לפתוח לו את הכרטיס, אני לא יודעת איך זה עובד בכללית, אבל אי אפשר לפתוח לו כרטיס לזכאות. זה אומר שאם חלילה הוא חולה, הוא צריך שירותים, על פניו הוא לא יכול לקבל אלא אם הוא קונה את זה באופן פרטי.

באופן פרטי, אם הוא בריא, ללא בעיות כרוניות, מאוחדת גם הציעה תוכנית פרטית, כפוף להצהרת בריאות, שהוא יכול להצטרף אליה. אבל הוא נפתח בתיק נפרד ואחר כך אנחנו מסנכרנים בין התיק הפרטי לבין התיק הלא פרטי כדי שההיסטוריה תמשיך. הזכאות שלו תיפתח, אם הוא חולה במחלה קשה או מחלה כרונית, הוא לא יכול להיכנס לתוכנית הזאת, אדם מבוגר גם לא יכול להיכנס לתוכנית הזאת, זאת תוכנית פרטית, לפחות אצלנו. הוא יכול לנסות את מזלו בחברות ביטוח, אבל לדעתי, אם אנחנו לא מקבלים, אנחנו, קופות החולים, קל וחומר חברות הביטוח שהן יותר מחמירות.

כל הנושא של להקל על תושב חוזר, אני חושבת שהוא מבורך, אני חושבת שהוא צריך להיעשות. בסך הכול אנחנו רוצים שתושבי מדינת ישראל, במיוחד המוחות שלנו, לא יברחו לנו ויישארו במדינת ישראל, אבל מצד שני אין הקלות. אני מקווה שהוועדה הזאת תצליח לעשות משהו שגדולים יותר לא עשו. זה הכול.

יופי, תודה רבה, בשמת. נמצאים כאן נציגים של הסוכנות היהודית.

עילי וגשל, מנהל תחום זכאות במחלקה לעלייה. אין לנו יותר מדי מה להוסיף על מה שנאמר כאן, אנחנו עובדים בעיקרון עם אזרחים עולים וקטינים חוזרים, אבל כשיש תושב חוזר במסגרת משפחה, אנחנו יודעים קודם כול להכווין אותו למקומות הנכונים לקבל מידע, לבתים הישראליים, לאתרי האינטרנט. כמו שנאמר פה, יש לנו ירידי עלייה ביחד, אם זה צפון אמריקה, בשיתוף עם נפש בנפש, או בשאר העולם, אנחנו דואגים שיהיו גם כן נציגים, יש נציגים של משרד העלייה והקליטה שמטפלים גם בעולים, אבל הם יודעים גם לתת את המידע לתושבים חוזרים, ומעבר לזה אין.

תודה רבה, עילי. נפש בנפש, יצחק וינר.

שלום, צוהריים טובים. יצחק וינר. אנחנו בעיקר מתעסקים בעולים חדשים ואותם הסטטוסים שעילי אמר, אבל גם תוך כדי התהליך, מטבע הדברים, גם מגיעים אלינו תושבים חוזרים או אנשים שירדו מהארץ ונמצאים בחוץ לארץ ומגיעים לירידים האלה או פשוט פונים אלינו כי אנחנו מדברים את השפה. ואמנם אנחנו לא מטפלים בהם באותה מידה, אין להם תיק אצלנו כמו שיש לעולים חדשים או אזרחים עולים, אבל אנחנו בקשר מאוד ישיר וקרוב עם דוריס והמשרד שלה ואנחנו בהחלט מייעצים להם איך שאפשר, כנ"ל עם רקפת ושאר המשרדים שפה, מחפשים כן איך לייעץ להם ואיך לשפר את הדברים.

אני חושב שיש משהו שאפשר, אני בטוח שיש דברים שאני לא בקיא בהם פה בפרטי פרטים, אבל אני חושב שאחד מהקשיים הכי גדולים הוא בעיקר בביטוח הלאומי, התקופה הזאת. ושוב, אני בטוח שיהיה קשה לקצר אותה, אבל גם כל האפשרויות ששמענו או שלא שמענו עליהן מבחינת טיפול רפואי, לא דיברו פה על העלויות של הדברים האלה גם, ואני חושב שזה משהו שכן חסר. איזשהו טיפול רפואי, איזושהי גישה לטיפול רפואי שהוא לא פרטי או לא בתשלום של משהו פרטי לאותם אנשים. שוב, אני לא יודע אם זה בכלל אפשרי. אני לא מנסה - - -

משהו הומניטרי. הרבה אנשים נקלעים למצוקה.

ממש, כן.

אבל אמרת שיש אפשרות לקבל החזרים.

זה אם אתה משלם את - - -

והמבוגרים ביניהם, התושבים החוזרים, גם כשאנחנו רוצים לעזור להם, מה שנקרא, לשבץ אותם, שהם עריריים ובודדים חוזרים, ולפעמים הקהילה היהודית שמה אותם על מטוס ושולחת אותם, ואנחנו רוצים לנסות לשלב אותו באיזשהו מוסד, מה שנקרא אצלנו קוד מוסד, אנחנו לא מצליחים עד שלא יהיה לו ביטוח בריאות. כי זה הולך תמיד אחד עם השני.

רגע, אבל יש עוד משהו. מדברים פה על טיפולים רפואיים למי שממש נזקק, כמו אשפוזים, ניתוח גדול. אלה טיפולים שעולים הרבה מאוד כסף והסכום שהוא משלם בפדיון בטל בשישים.

כשיש לו את זה.

בסדר, אבל עדיין, זה בטל בשישים. כי תחשבו שנניח 15,000 שקלים היום אל מול 100,000 שקלים של ניתוח ואשפוז.

חד משמעית, בזה את צודקת במאה אחוז.

למי שלא היה שנים בארץ והוא מגיע והוא מקבל ישר ביטוח רפואי בתנאי שהוא - - -

נכון, רונה, זה הכלל, אבל שוב, אני מדברת על הומניטרי. יש מקרים שאין לנו פתרון, וזה מעסיק אותנו הרבה פעמים ביום-יום.

אני חושבת, לדעתי, אם יורשה לי, משרד הבריאות צריך פה להיכנס לתמונה ולתת אפשרות הומניטרית שהיא מחוץ לסעיף 58, שמדלגת על סעיף 58, שזה הגבלה, ולדעתי, משרד הבריאות צריך לתת את הנישה שלו.

יש את ועדת החריגים שדנה במקרים האלה?

לא.

לא.

זה צריך להיות במשרד הבריאות לדעתי.

אוקיי, זה שיתוף פעולה ביניכם, יחד עם משרד הבריאות, אולי לקיים דיונים. ועדת חריגים פעם בחודשיים.

יש כבר שיתוף פעולה, קיים בהחזרים. אבל במצבים מסוימים, כשבן אדם נופל בתקופת ההמתנה ואין לו את ה-15,000 שקלים, אין, בדרך כלל איכשהו המשפחה מתארגנת, אבל נניח שלא קיים, אין, לדעתי, במקרה הזה כן צריכה להיות נישה הומניטרית למשרד הבריאות לאפשר לפחות חלק מהטיפול או לעשות איזה תקציב הומניטרי במקרים מאוד, מאוד, מאוד מסוימים. לדעתי, זו דעתי, הרשיתי לעצמי לומר אותה, זה הכול.

אלה כמובן מקרים שיש בהם היבטים מורכבים וזה באמת לא פשוט כשמגיעים אנשים כאלה ונמצאים במצוקה כזאת, ואנחנו רואים את זה. אבל זו בעיה לא פשוטה, מדובר בתקציבים לא קטנים.

אבל הוא אזרח, מדובר באזרח ישראלי והמדינה צריכה לשאת אחריות על האזרחים, לא? לאחרונה זה לא תמיד, אבל כעיקרון מדינה מתוקנת כן דואגת לאזרחים.

המדינה דואגת לאזרחים ובאמת חוק ביטוח בריאות ממלכתי פרש רשת מאוד רחבה של דאגה לאזרחים, אבל בן אדם ששהה במשך תקופה מאוד ארוכה מחוץ לישראל ולא שילם גם את דמי ביטוח בריאות, המצב שלו טיפה שונה, זה יותר מורכב.

לא יכל מעבר לחמש שנים לשלם.

בסדר, אבל הוא בחר לשהות מחוץ לישראל.

יכול להיות שהוא למד וחוזר עם ידע ורכוש ומוכן לשלם מסים, ואחרי Fellowship או התמחות הוא חוזר הביתה וישרת את המדינה, המדינה לא מחבקת אותו, כלומר, לך, תחזור לארצות הברית, תחזור לאירופה, תמשיך לטפל באזרחים שם, אנחנו לא צריכים אותך, זה מה שהמדינה אומרת עכשיו.

לא, מדברים על קבוצות שונות של אנשים. קודם דובר על אנשים שנמצאים באמת במצב הומניטרי, לא באנשים שמגיעים אחרי Fellowship, בריאים וצעירים, שאז באמת ההסדר הקיים היום - - -

הם לא צריכים את ועדת החריגים, מדברים על מקרים שצריכים ועדת חריגים.

בסדר, לגבי אותה ועדת חריגים, זה לא בלתי אפשרי לבחון את הנושאים האלה, אבל אני אומר, זו סוגיה שהיא בראש ובראשונה סוגיה תקציבית שצריך לבחון אותה. אם באמת יהיו את המקורות התקציביים המתאימים לזה, יכול להיות שאפשר לבחון משהו עם הביטוח הלאומי, אבל זו בוודאי סוגיה מורכבת שאי אפשר לפתור אותה ב - - -

יש מקום להקים ועדת חריגים.

אני חושבת שזה מול שר הבריאות, זה משהו שהוא תיקון, ויכול להיות שבכלל הוא לא מכיר את התקנה הזו ויכול להיות שהוא בכלל ירצה לבטל אותה. כל הסיפור הזה של תקופת ההמתנה, לנו כמשרד העלייה והקליטה, מאוד קשה לו להתמודד עם זה, הרבה פעמים.

זה בהחלט דבר שאפשר לבחון אותו, צריך לבחון את כל השיקולים שרלוונטיים לזה.

אני חייבת להוסיף עוד משהו. בעבר תקופת ההמתנה נפדתה בסכום של 50,000 ש"ח.

היא הייתה 18 חודשים.

ואז הביטוח הלאומי נכנס לתמונה והוריד את זה משמעותית.

סליחה, זה יאמר לזכותה של השרה סופה לנדבר, זה לא הביטוח הלאומי, היא ממש נלחמה על זה והיא הצליחה.

אני נציגתו של ביטוח לאומי.

לא, אוקיי, את נציגה, אבל היא הייתה נציגה של הממשלה ועשתה את זה בממשלה.

יש מישהו שרוצה לדבר וטרם דיבר? אני מגיעה לסיכום. הדיון היה מאוד, מאוד חשוב, ודיברנו על נקודות שהן כואבות, אבל יש מקום לפעול כדי לפתור את הבעיות האלה ואנחנו חייבים עכשיו, המדינה חייבת לפעול ולקבוע סל הטבות, אולי לצאת במבצע, כמו שהיה מבצע עידוד לחזור הביתה, שיכלול סל הטבות לתושבים חוזרים, ואנחנו נבקש ממשרד הקליטה, תשלחו לנו לוועדה - - -

הוועדה תפנה לשר.

הוועדה תפנה לשר כדי לקבל תיאור מה כלל הסל הקודם במבצע הקודם, ואנחנו נפעל כדי לחדש את המבצע כדי לקרוא לישראלים שנמצאים בחו"ל לחזור הביתה ולעודד אותם. ונבקש ממשרד העלייה והקליטה שתעשו הערכה ותמחור כמה זה יעלה כדי לקצר את התקופה הזאת של זכאות לקבלת הטבות, כלומר, מחמש שנים למשל לשלוש שנים, כמה זה יעלה וכמה תצטרכו תקציב לשינוי הזה.

אנחנו מבקשים ממשרד העלייה והקליטה לקיים מבצע נוסף, אנחנו נוציא מכתב, אמרנו, ונבקש להקים, לחשוב על הקמת ועדת חריגים. אנחנו נפנה לשרים, לשר הבריאות ושר העלייה והקליטה ואולי גם שר העבודה והביטוח הלאומי להקמת ועדת חריגים למקרים רפואיים הומניטריים כדי לקצר את תקופת ההמתנה להחזרת זכאות לשירותים רפואיים בלי שיצטרך לשלם 15,000 פדיון עבור תקופת המתנה.

ואנחנו נפעל כוועדה למען תיקון פקודת מס הכנסה למתן הטבות לחמש שנים ולא שש שנים לתושבים חוזרים.

לא, אין את השש, עוד פעם, זו הייתה טעות שהוא אמר את השש, זה היה רק במבצע.

זה היה רק במבצע? כלומר, עכשיו אין בכלל. אנחנו נפנה שיהיו.

אני רק אבהיר, שנייה. נקודות זיכוי? השאלה היא על מה אנחנו מדברים.

על נקודות זיכוי.

נקודות זיכוי, כפי שגם רשום במה שהגשנו לכם, אני לא חושב שאמרתי את זה, אבל יכול להיות שהובנתי לא נכון, זה לתושב ישראל לראשונה, מה שהיא קוראת לו עולה חדש.

עולה חדש. כלומר, אין. אנחנו מבקשים כן להעניק נקודות זיכוי, כמו לעולים חדשים, להעניק גם לתושבים חוזרים, בדיוק באותה מתכונת כמו לעולים חדשים. אנחנו נפנה לרשות המסים.

ואנחנו נקיים ישיבת מעקב בנושא בעוד חודש בערך ונזמין אתכם שוב. תודה רבה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:50.