פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
26/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 123
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום רביעי, כ"ח בשבט התשפ"ה (26 בפברואר 2025), שעה 9:00

עובדים זרים בעיר אילת

חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר

רקפת לוי - סמנכ"לית מינהל חוויית התייר, משרד התיירות

אפרת לב ארי - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

משה נקש - ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

אורי יצחקי - מרכז בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

לאה בן עזרא - מרכזת בכירה מדיניות עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון

זיו בילאוס - ראש החטיבה הקונסולרית, משרד החוץ

אוהד צמת - מנהל מחלקת ירדן וסו"ל, אגף מזרח תיכון, משרד החוץ

מיכל ויה - צוערת בקורס צוערים, משרד החוץ

יניב פרץ - מנהל אגף מעסיקים, שירות התעסוקה, משרד הכלכלה

דן ורשבסקי - יו"ר, איגוד מנופאים, ההסתדרות הלאומית

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצית, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה

מוריה ברבי - עו"ד, מנהלת תחום משפט עבודה פרטי, התאחדות התעשיינים

אייל הננברג - סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות בישראל

שמעון לוי - יו"ר ועדת העבודה, התאחדות המלונות

איתמר אליצור - מנכ"ל, התאחדות בתי המלון באילת

גדעון בנדר - מנכ"ל, דף חדש - התאחדות תאגידי כוח אדם זר לענף הבנייה

אייל מוסט - דף חדש - התאחדות תאגידי כוח אדם זר לענף הבנייה

ליאור טל - דף חדש - התאחדות תאגידי כוח אדם זר לענף הבנייה

אלי לנקרי - ראש עיריית אילת

שמעון סיידוף - יו"ר, ארגון קבלני אשדוד והשפלה

פנינה בר - בעלים, חברה קבלנית באילת

דור בר - בעלים, חברה קבלנית באילת

דיקלה טקו

ליאור ידידיה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.



עובדים זרים בעיר אילת

יום רביעי בשבוע, כ"ח בשבט תשפ"ה, 26 בפברואר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בנושא העסקת עובדים זרים בעיר אילת. לפני שנתחיל את הישיבה, בפתח דבריי, היום אנחנו מתכנסים כאן אך ליבנו עם משפחת ביבס היקרה.

בשעה זו, עם ישראל חולק כבוד אחרון לשירי, אריאל וכפיר, השם יקום דמם. זוהי שעה לא פשוטה לחברה הישראלית, שהייתה מלאת תקווה לסוף אחר. הכאב הוא גדול, ואין מילים שינחמו על האובדן הגדול. אני מקווה שנדע ימים טובים, ושבעזרת השם, כל החטופים ישובו – החיים לשיקום והחללים לקבורה ראויה. יהי זכרם של שירי, אריאל וכפיר ברוך.

לפני שנתחיל לדיון שלשמו התכנסנו, בנושא היתר להעסקת עובדים זרים בעיר אילת, אני רוצה להתחיל איתך, מר נקש, בנושא הצעה לסדר בעניין המלונות של Smart Hotels. בכל יום, אני מקבלת טלפונים בשעות הקטנות של הלילה – הם זועקים, ונמצאים בחוסר משווע ובמצוקה.

פניתי למנכ"ל התיירות, והוא לא יכול היה לתת מענה, אבל הוא הוציא מכתב. עם זאת, לא מדובר במלונות האלה, אז אם אתה יכול לתת כמה מילים בקצרה, לפני שנעבור לדיון שלנו. תודה רבה.

מה בדיוק הפניה?

חוסר משווע. אין עובדים.

איפה? באילת? אנחנו מדברים על אילת?

לא. אנחנו עדיין לא בדיון של אילת. הבוקר, וגם אתמול, ענית לי – ב-00:00, יש לציין – בנושא המלונות Smart Hotels, שנמצאים במצוקה.

אלה מלונות שלא היו להם פלסטינים, והם ביקשו - - -

היו להם פלסטינים.

אני טיפה אסביר.

אני יודעת שאנחנו נותנים אקמול, אבל אני לא יכולה לעמוד בטלפונים האלה, והם צודקים.

אני אגיד שני משפטים ואתן לרקפת ממשרד התיירות להסביר על התהליכים אצלם. בגדול, כרגע, החלוקה היא לשני שלבי הקצאה – שוב, משרד התיירות יסביר בפירוט: הראשונה היא חלף עובדים פלסטינים, והשנייה כנראה תהיה גם לא רק חלף עובדים פלסטינים.

ברגע שמשרד התיירות, בתיאום איתנו – כמו שגם מנכ"ל התיירות ענה לך – יוציא את ההמלצות – אנחנו נפתח את המערכות להגשת בקשות להיתרים, ואחרי שניתן את ההיתרים – נתחיל את תהליך הזמנת העובדים במסגרת ההסכם עם סרי לנקה.

אז מה הם יעשו עד אז? הם ינעלו את המלונות שלהם? הם מגייסים את הצוות של העובדים לטפל בחדרים. זה נראה לך סביר? את הטבחים וכל אלה.

שוב, זה אמור להיות בזמן הקרוב. זה לא אמור להיות בעוד הרבה זמן.

כלומר, הכול תקוע ועומד, נכון? אין מה לעשות עכשיו?

מה שהיה אתמול – זה מה שיהיה מחר, ובעוד כמה ימים, בעזרת השם - - -

אני יכולה לומר להם שבעוד כמה ימים? מה לומר להם? הם נכנסו לאתר, עשו את כל הנדרש והם תקועים.

אני אתן לרקפת ואשלים אחר כך.

אני רקפת לוי, נציגת משרד התיירות. אני לא מכירה את הפנייה הספציפית הזו, אבל אני אשמח להעביר לך את הפנייה בתום הדיון.

אין בעיה. תעבירו אלינו. ככל שהם העסיקו פלסטינים – הם נכללים בפעימה הראשונה של הקול הקורא?

כבר סיימנו לעבד את הנתונים והעברנו לראשות. ממש בתוך כמה ימים מתחילים כבר לטפל בהבאת העובדים. ככל שתיוותר מכסה מהפעימה הזו – אנחנו יוצאים לסבב שני. בפעימה השנייה ייכללו כל בתי המלון – גם אלה שלא העסיקו פלסטינים.

זאת אומרת, הם יקבלו מענה אם הם הגישו בקשה לקול הקורא - - -

הם הגישו. הם כבר עשו את הכול. כבר כמה חודשים. הם בקשר איתנו כל הזמן – Smart Hotels.

אני מציעה שתעבירו אליי את הפנייה; אני אדבר איתם וניתן לכם תמונת מצב מדויקת לגבי Smart Hotels.

הם ענו לגבי מלונות אחרים – נצרת והסביבה. לא ראיתי את התשובה.

תעבירו אליי פנייה, ואני אתן לכם תמונת מצב לאחר שנברר את הנושא.

אני אשמח לתת לך בתום הדיון, ואנחנו נעמוד איתך בקשר.

בסדר גמור.

אפשר לשאול שאלה?

בבקשה. בנושא הזה?

עו"ד ואאיל עבאדי מההסתדרות הכללית החדשה. ההבאה תהיה ישירה? בית המלון יביא ישירות, או באמצעות תאגידים לעובדים זרים?

ישירות. זה לא חדש. זו העבודה במלונאות.

זה ענף המלונאות.

- - - לסינים. לא - - - עובדים זרים.

יש להם עובדים זרים. היום, יש בסביבות 1,600 עובדים זרים בארץ. היה הסכם בילטרלי עם הפיליפינים, ועכשיו גם עם סרי לנקה. זה לא חדש – זו העסקה ישירה של המלונות.

הירדנים הם רק באילת, לא? כי הוא מדבר על הירדנים. טוב, תודה רבה.

נעבור לנושא הדיון. בהמשך לבקשת ראש עיריית אילת, ובהמשך לדיונים הקודמים של הוועדה, שבהם הוצפו האתגרים שאיתם מתמודדת העיר אילת, אנו מקיימים את הדיון.

כפי שראש העיר ציין, לעיר אילת ישנה חשיבות אסטרטגית שחשובה למדינת ישראל. אילת חזקה היא אינטרס לאומי מובהק. העיר מתמודדת עם שורה ארוכה של אתגרים, שחלקם נובעים מהמאפיינים המיוחדים של העיר אילת, וביניהם הריחוק של העיר וההישענות על ענף כלכלי אחד, שרגיש מאוד למשברים – במיוחד אלה שחווינו לאחרונה, כמו הקורונה ומלחמת חרבות ברזל.

אילת הפכה לעיר המקלט הגדולה ביותר מתחילת המלחמה, כשקלטה כ-65,000 מפונים. חל משבר כלכלי בעיר, שגם הפכה ליעד להתקפות וליעד ביטחוני עם פרוץ המלחמה. אתגרי התעסוקה בעיר משמעותיים בכלל הענפים והמקצועות, ובמיוחד בענף המלונאות, הבנייה, הפיתוח והתשתיות של העיר אילת.

אנחנו מקיימים את הדיון היום כדי למצוא פתרון לבעיית המחסור בכוח האדם בעיר, וההישענות הקיצונית, הלא יציבה והמסוכנת של העיר היום על עובדים ירדנים. ברור שלא אפשרי להישאר עם המצב הזה לאורך זמן רב.

עם פרוץ המלחמה, קיבלה הוועדה פניות מבעלי עסקים כמו מכבסות, קבלנים ומלונאים ועוד, שנמצאו במצוקה של מחסור בידיים עובדות, וביקשו עזרה באישור הבאת עובדים זרים. אני לא אצטט את מבקר המדינה, אבל גם מבקר המדינה, שוועדתו חקרה את הנושא לעומק, הצביע על הסיכון הטמון בהסתמכות על עובדים זרים במלונות אילת ממדינה אחת, ירדן, באופן שעלול לפגוע בכלכלת העיר אילת כולה.

מנכ"ל משרד החוץ הודיע כי המשרד אינו מתנגד להעסקת עובדים זרים במלונות באזור אילת ממדינות נוספות שאינן ירדן. עם זאת, במסגרת ההסכמות בין מדינת ישראל לממלכת ירדן, שעוגנו בהחלטת ממשלה שמספרה 860 מיולי 2023, התחייבה ישראל למכסה של עד 2,500 עובדים ירדנים בענף המלונאות בעיר אילת.

נכון להיום, לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכנסים 2,400 ירדנים לעבודה בעיר מדי יום, במקצועות הניקיון והחדרנות – מקצועות שבהם ישראלים לא מוכנים לעבוד, לרוב. החשש הוא שבעקבות פיגוע שקרה בספטמבר 2024 – ייסגר מעבר הגבול עם ירדן.

היות והתלות של המלונאים בעיר אילת בעובדים ירדנים היא גדולה מאוד, הדבר אף יכול להביא לפגיעה במלונות ובעסקי התיירות הנוספים בעיר הנסמכים גם הם על פעילות בתי המלון. משרד התיירות ביקש את גובה המכסה שהייתה מאושרת לענף ערב המלחמה, על מנת להשלים את הפער שנוצר בשל אי-כניסת רוב העובדים הפלסטינים לעבודתם, ואזהרת המסע לישראל מהפיליפינים.

ביום ה-19 ביוני 2024, החליטה ועדת המנכ"לים לאשר מכסה של 6,800 עובדים זרים לענף התיירות. אבקש לשמוע היום על הקול הקורא שפרסם משרד התיירות, ועל 2,000 העובדים הזרים הצפויים להגיע מסרי לנקה.

אנחנו נתחיל עם ראש העיר. בבקשה, אני מעבירה את רשות הדיבור לראש העיר אילת, מר לנקרי.

בוקר טוב, גבירתי היושבת-ראש; חברי הכנסת שנמצאים שם; חברים כולם. ראשית, אני רוצה, כמובן, לברך אותך, גבירתי, על מינוייך ליושבת-ראש הוועדה, ולאחל לך הצלחה גדולה – הצלחתך היא הצלחתנו.

תודה רבה.

מהיכרותי איתך, אני בטוח שתביאי את הוועדה להישגים והצלחות באופן נפלא. בנוסף, אני מבקש להודות לך על כך שהדיון הראשון שמתנהל בתפקידך כיושבת-ראש הוא בנושא העיר אילת – אלא אם התקיים דיון קודם שאני לא יודע עליו, אבל אני מעריך את זה מאוד.

זה דיון שני, נאמר לי כאן.

בסדר, גם טוב, להיות שנִיים זה לא רע בימינו. תודה בכל מקרה. בתחילת דברייך, גבירתי היושבת-ראש, ציינת את חשיבותה האסטרטגית של העיר אילת. אולי כדאי שנתחיל בזה, כי זה חשוב לדיון מאין כמוהו.

אני חושב שזה נאמר לא אחת שאילת היא נכס אסטרטגי חשוב למדינת ישראל. כמובן, זה גם בגלל העובדה שהיא סוגרת את קצה המדינה מדרום; גם בגלל העובדה שהיא שוכנת לצד מדינות שלום, ותכף קצת נתייחס לנושא הזה – ירדן, מצרים, ואולי, בקרוב, גם סעודיה; כולנו מקווים לכך.

היא נכס אסטרטגי בגלל שהיא שער לאסיה ולאפריקה, והיא שער למדינות המפרץ, שאיתן נחתמו הסכמי אברהם. היא נכס אסטרטגי כי יש לה גם נמל ימי וגם נמל אווירי, ואני יכול להוסיף עוד ועוד. אנחנו נסתפק בזה.

אני רק רוצה לומר דבר שאת אמרת, גבירתי היושבת-ראש, ואני זוכר שאת אמרת לי את זה גם באחת מישיבות הכנסת כשנפגשנו. אם אני לא טועה, זה היה באחת מישיבות ועדת הכספים.

נכון מאוד.

את אמרת לי שאילת חשובה מאוד למדינת ישראל, ושאילת חזקה היא אינטרס לאומי. אני שב ואומר את זה: אילת חזקה היא אינטרס לאומי מובהק. זה לא רק אינטרס מקומי; זה לא רק אינטרס עירוני – זה אינטרס לאומי, מכל הסיבות שמניתי קודם ועוד סיבות שנדבר עליהן. יש לזה חשיבות אדירה, כמובן.

מכאן, ברשותך, אני אכנס לנושא ואציין כך: אנחנו חווים כולנו את השינויים הגאו-פוליטיים באזור שלנו שלאחר ה-07 באוקטובר. אני חושב שהאזור שלנו, כמו אזורים רבים במדינת ישראל, עובר שינויים דרמטיים בעקבות ה-07 באוקטובר.

אני יכול להגיד, כמובן, שבאזור שלנו – השינויים הם שינויים ביטחוניים, כלכליים, דמוגרפיים ועוד, ואי-אפשר שלא להתייחס אליהם. אי-אפשר שלא לתכנן את צעדינו קדימה בהתאם למציאות שמשתנה; אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למציאות המשתנה באזור שלנו.

אני מתכוון לכך שבין היתר, היום ברור יותר מתמיד, אחרי המשבר שהמדינה עוברת בעקבות ה-07 באוקטובר, והמשבר הפרטי של העיר אילת בעקבות ה-07 באוקטובר, שאילת עוברת ממשבר למשבר, פעם אחר פעם, בחמש השנים האחרונות.

המשבר האחרון, של מלחמת חרבות ברזל, קורה כשאילת גם הופכת לעיר המקלט הגדולה ביותר, עם אירוח של 65,000 תושבים – אבל את זה עשינו באהבה ובשמחה; ראינו בזה זכות וחובה, ועשינו את זה הכי טוב שרק אפשר מבחינתנו; לקחנו על עצמנו משימה לאומית, אם תרצו.

אבל אילת גם נכנסה למשבר כלכלי. בשבעת החודשים הראשונים של המלחמה, אילת הייתה בלא פחות מקטסטרופה כלכלית – כולם יודעים את זה. זה קרה בגלל ההישענות הגדולה של אילת על תעשיית התיירות. זו הישענות קיצונית, שהוכיחה את עצמה גם בקורונה וגם אחרי.

בכל משבר – אילת היא הראשונה להיפגע ובדרך כלל האחרונה להתאושש; לא עכשיו, בחרבות ברזל, אבל בדרך כלל היא גם האחרונה להתאושש, בגלל המאפיינים המיוחדים שלה.

למה אני פותח בזה? כי בסופו של יום, הדיון שלנו היום מדבר, בשורה התחתונה, על בקשה שלנו, שיש לה על מה לסמוך. פנינו לכל הגורמים העוסקים בכך – לוועדה הזו, עם היושב-ראש הקודם והיושבת-ראש הנוכחית שלה; לשר הפנים ולמנכ"ל משרד הפנים; למנכ"ל רשות ההגירה והאוכלוסין, למל"ל ולכל מי שרק תרצו – בנושא של החובה, מבחינתנו, לגוון גם את מקורות העובדים שנמצאים באילת, ולא רק את מקורות התעסוקה.

שוב הוכח שההישענות על ענף אחד היא מסוכנת, אסטרטגית. גם כאן, ההישענות של כל תעשיית העיר הזו, שהיא תעשייה מלונאית בעיקרה, היא על העובדים הירדנים. אני רוצה לציין שאנחנו מרוצים מהשירות שאנחנו מקבלים כאן, בסך הכול, אבל ראינו עד כמה ההישענות הקיצונית הזו היא פגיעה ורגישה – ראינו את זה בשני הפיגועים האחרונים ליד מעברי הגבול ובמה שקרה כתוצאה מכך; ראינו את זה כשהגבול נסגר כמה פעמים, בחודשים האחרונים, מסיבות כאלה ואחרות.

וזה לא רק ביטחוני – זה יכול להיות מכל סיבה שהיא. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בפני שוקת שבורה – אנחנו נמצא את עצמנו בלי עובדים, כאשר התעשייה המרכזית שלנו יכולה לקרוס; ממש כך. אני עוד לא נכנס לסיבות הביטחוניות ולכל מה שקורה באזור.

האזור עובר שינויים גאו-פוליטיים דרמטיים מאוד. אפשר לראות את זה; אנחנו יודעים את זה. כולנו יודעים – אני לא מגלה שום סוד – שהגבול עם ירדן הוא גבול פרוץ. כולם יודעים על האירועים שמתרחשים שם, ואותו הדבר עם מצרים. הכול בחדשות; אני לא מספר לכם שום סיפורים.

אנחנו לא יכולים להתעלם מזה – בכלל, אחרי ה-07 באוקטובר, אסור לנו להתעלם משום דבר. צריך להגיד את זה באופן ברור. זה מביא אותי, כראש עיר, למסקנה חד-משמעית – אנחנו חייבים, אבל חייבים, להישען על מספר מקורות של עובדים.

אני רוצה שתדעו שאנחנו במאמץ אדיר, בשנים האחרונות, לגוון ולהרחיב את מקורות התעסוקה של העיר, ואנחנו גם מצליחים, אבל זה עדיין רחוק. בסוף, ההישענות הגדולה על תעשיית התיירות היא המובילה כאן, בעיר הזו. אנחנו גאים בתעשייה הזו – שלא יהיה ספק. אנחנו גאים בתעשייה; אנחנו גאים במה שקורה כאן.

אנחנו ממשיכים לקדם את התיירות ולשפר את המוצר התיירותי; אנחנו משקיעים מאות מיליונים כדי שחוויית התייר באילת תשתפר כל הזמן; אנחנו משקיעים בתשתיות ובאטרקציות; נפתחים בתי מלון חדשים, ברוך השם; יש תנופת פיתוח. גם תנופת הפיתוח בבנייה, בתשתיות, היא כזו שמחייבת אותנו להביא עובדים שיוכלו לסייע לנו במאמץ הגדול שהעיר הזו עוברת.

אחרי כל מה שאמרתי עכשיו, הבקשה שלי, גבירתי יושבת-הראש: כמו שציינת בדברי הפתיחה שלך, ההתייחסות של כולם – התאחדות בתי המלון, התעשיינים וכל מי שנמצא כאן – היא שזה הכרח. אותו הדבר, אגב, אומרים גורמי מקצוע בכל תחום שהוא – גם הם אומרים שזו חובה.

ציינת גם את ההתייחסות של מבקר המדינה. מבקר המדינה אמר באופן הכי ברור: "אי-אפשר להמשיך ולהישען, וזה לא נכון להישען רק על העובדים הירדנים". אפילו שר החוץ, ומנכ"ל משרד החוץ מטעמו, אמר דברים ברורים: "אנחנו מבינים את האתגר של אילת בנושא הזה. אנחנו מבינים את הצורך של אילת בנושא הזה. לנו אין בעיה".

זה מה שאומר משרד החוץ, שר החוץ – בלי לקלקל ובלי להרוס את היחסים ואת הסכמי השלום, ובלי לפגוע כהוא זה בהסכם השלום עם ירדן. הוא אומר: "ככל שזה תלוי בנו, אנחנו מאשרים לגוון את מקורות העובדים בעיר אילת".

לכן, גבירתי היושבת-ראש, אני מסכם את דברי הפתיחה שלי בכך שהבקשה שלנו היא לא להחליף את העובדים הירדנים כרגע – אנחנו לא שם; זה לא מה שאני אומר. מה שאנחנו אומרים זה שצריך להתחיל לאזן – להתחיל בכמות של 500 עובדים כרגע, ולאט-לאט להגדיל.

העיר צריכה אותם, בלי קשר – אנחנו לא פוגעים במספר העובדים הירדנים שייכנסו לעיר אילת, וצריך להמשיך ולעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות שקורות כאן, באזור שלנו. גם אני, כראש עיר – ואני חושב שזו דאגה של כולנו – חייב להיות עם האצבע על הדופק כל הזמן, לאחר ה-07 באוקטובר ועם מלחמת חרבות ברזל, ולראות את השינויים שקורים כאן.

קורים כאן שינויים, וחשוב שנהיה עם האצבע על הדופק. אלה הם דבריי, גבירתי היושבת-ראש.

תודה רבה, אדוני ראש העיר. ברשותך, אני רוצה לשאול אותך שתי שאלות: שאלה ראשונה, האם אתה יכול לפרט מהו התמהיל של העובדים המועסקים אצלך? עובדים זרים, ירדנים? אתה יכול לתת לנו סקירה של כמה מועסקים, ולפרט גם לענפים השונים?

אני חושב שגורמי המקצוע יתייחסו טוב יותר - - -

בסדר, הם בהמשך. הם ישלימו אותך. בענף הבניין, בתשתיות – תן לנו פירוט.

מהמספרים שאני רואה, אנחנו רואים כניסה של עובדים ירדנים בכל יום, כרגע. זה תלוי בתקופה, בעומס שיש בעיר, מבחינת תיירים ותיירות, אבל זה נע בין 1,500 ל-2,500 עובדים ירדנים.

לא ציינתי בדבריי, כמובן – צריך לשים אותה בצד אבל היא בעיה – את העובדה שיש כאן כ-1,700 מהגרי עבודה סודנים ואריתראים, חוץ מכ-500 או 600 ילדים שלהם שנמצאים כאן, במערכות שלנו. גם הם משמשים כעובדים בעבודות שאנחנו מדברים עליהן – עוד 1,700 כאלה שנמצאים כאן ומהווים אתגר.

צריך לדעת שגם זה אתגר נוסף שהעיר מתמודדת איתו – אגב, ללא עזרה כל כך גדולה של המדינה, לא תקציבית ולא אחרת. צריך להגיד את הדברים האלה, כי זו בעיקר התמודדות של העיר. ההערכה שלי היא שמדובר במאות עובדים זרים בתשתיות ובבנייה. אני לא יודע להצביע על המספר המדויק – אני בטוח שאנשי המקצוע כאן יצביעו על המספר המדויק.

כמובן, יש גם קבלנים שמעסיקים באופן ישיר, באמצעות ההיתר שיש להם. המקורות של העובדים הם שונים – יש כאן סינים, פיליפינים וממדינות נוספות. אני מניח שגורמי המקצוע כאן יפרטו יותר טוב.

מר נקש, אתה יכול להתייחס? אני יודעת שב-10:00 יש לך דיון אחר.

כן. מבחינת הנתונים, יש 2,500 עובדים ירדנים שהוקצו למלונות באילת ועוד 450 לבניין ולענפי התעשייה בעיר אילת. בממוצע, כמו שראש העיר אמר, נכנסים בסביבות 2,000 עובדים מדי יום. מכיוון שהמלונות עובדים שם שבעה ימים בשבוע – אי-אפשר שכולם יכנסו בכל יום, כי העובדים צריכים את יום המנוחה שלהם.

ה-2,000 הם הירדנים, נכון?

כן. 2,000 ירדנים נכנסים מדי יום. אלה המספרים של הירדנים.

ומה עם העובדים הזרים? הוא אמר שיש מאות, מעבר לסודנים ולאריתראים.

אני לא מדבר על המסתננים. אין לי את - - -

הוא דיבר על העובדים הזרים בתשתיות ובבניין.

מבחינת עובדים זרים, אני יודע שיש תאגיד בניין שגם נמצא באילת. יש אפשרות שעובדים זרים לבניין יעבדו דרך תאגידים.

יש כמה.

ויש עובדים זרים כאלה. אין לי את המספר הזה, כי העובדים בענף הבניין מתניידים בין פרויקטים על ידי התאגידים. מעבר לזה, יש גם כאלה – לא הרבה – שנוידו, במסגרת נוהל הניוד שלנו באותן הרשתות בענף המלונאות, ממקומות אחרים בארץ לאילת.

שאלה נוספת: כמה עובדים זרים יש היום בענף המלונאות בעיר אילת?

אמרתי, 2,500 ירדנים, שהקצנו את כולם - - -

רגע, 2,500, ומזה אמרת 450 לתעשייה, נכון?

ובנוסף עוד 450 לתעשייה ולבניין.

בנוסף 450, מעבר ל-2,500?

כן.

וכמה עובדים פלסטינים מוחרגים ועובדים היום במלונות בישראל?

יש קצת יותר מ-500 עובדים מוחרגים. זה מה שאנחנו יודעים ממתפ"א.

אבל לא באילת.

לא באילת; היא שאלה על ישראל.

בישראל. כאשר יגיעו העובדים שצפויים להגיע מסרי לנקה – ההיתרים יתבטלו?

כן. ברמת העיקרון, העובדים שיגיעו במסגרת ההסכמים הבילטרליים הם חלף העובדים הפלסטינים, וכשלא יכנסו פלסטינים – יכנסו במקומם גם עובדים זרים. זו הכוונה.

מותר לעובדים הזרים ללכת לאילת?

אני תכף אתייחס לזה.

מדוע ישנה הגבלה גאוגרפית על העסקת עובדים זרים בעיר אילת? העובדים שצפויים להגיע מסרי לנקה – לא יוכלו לעבוד באילת?

קודם כול, המגבלה הייתה קיימת לאורך השנים, בין היתר משיקולי מדיניות חוץ והסיפור של ההסכם שיש לנו עם הירדנים. יחד עם זאת, לבקשת משרד התיירות ומנכ"ל משרד התיירות, אנחנו מכינים בימים אלה, בהתייעצות עם המשרדים, נוהל ניוד, שיאפשר למלונות לנייד עובדים גם לאילת – גם עובדים זרים.

הבנתי. האם רשת מלונות יכולה לנייד את העובדים הזרים שעובדים במלונות שלה למלונות של הרשת באילת? זה קיים?

כן. זה היה קיים בנוהל הקודם, ועכשיו אנחנו נסדיר את זה בנוהל עדכני; לא רק לגבי רשתות, אלא בכלל, ניוד של עובדים זרים במלונות.

כהוראת שעה או קבוע?

נוהל ניוד קבוע.

ומה לגבי מלונות קטנים, מלונות בוטיק, שיש להם פחות מ-25 - - -

משרד התיירות יתייחס לעניין הזה.

אני אתייחס לגבי מלונות קטנים.

אני רק אגיד, לפני שרקפת תתייחס, שאנחנו פועלים על פי המלצת הגורם המקצועי, ומבחינתנו – משרד התיירות הוא הגורם המקצועי שיודע למי צריך להקצות.

תודה.

שמי רקפת לוי, אני סמנכ"לית חוויית התייר במשרד התיירות. אנחנו נמצאים בקשר ישיר עם המלונות ושומעים את הצרכים שלהם. אני אתייחס גם לעניין של עובדים זרים לאזור אילת וגם לעניין של מלונות קטנים.

קודם כול, משרד התיירות עשה מאמצים נרחבים מאוד, עוד לפני פרוץ המלחמה ובוודאי שאחריה, להוביל את המהלך הזה של ליצור תמהיל מגוון באזור אילת. כל מה שאמר ראש העיר מוכר לנו, ואנחנו בהחלט חושבים שלא נכון להישען על סל ביצים אחד.

נכון.

יחד עם זאת, הירדנים הם פרויקט מוצלח מאוד מטעם משרד החוץ – הם מגיעים, עובדים, ויש שביעות רצון מצד המלונות. ממש בימים האחרונים, ההתקדמות המשמעותית שעשינו בנושא הזה, יחד עם רשות האוכלוסין, זה ליצור נוהל ניוד לכ-300 עובדים זרים שיעבדו באזור אילת.

נוהל הניוד הועבר אלינו כנוהל ראשוני; אנחנו ממש מבצעים את עבודת המטה להתייחסויות, ואני מניחה שתוך זמן קצר – נוכל לגבש את זה סופית.

זה לא רק מרשת לרשת, נכון?

לא רק מרשת לרשת; ייכללו גם מלונות שאינם ברשתות. לעניין נושא המלונות הקטנים, הייתה פנייה לגבי מספר מלונות מטעם התאחדות המלונות, ועוד איזו פנייה שאני קיבלתי – אני לא זוכרת בדיוק ממני. אנחנו בוחנים את זה.

ככל שהנתונים יראו שכן יש מקום לאפשר גם את ההכנסה של המלונות הקטנים לנוהל – אנחנו נכלול אותם. ככל שהנתונים יראו שהנתון הוא לא גבוה, כי הוא משליך על כלל המכסה בכלל – אנחנו נצטרך לקבל פה החלטה. אנחנו עדיין בוחנים את זה, אז אני לא יודעת לתת לך תשובה סופית.

צריך יהיה לתקן החלטת ממשלה בעניין.

צריך יהיה גם לתקן - - -

יש פה נציג של העיר אילת?

בזום, ראש העיר. מתי, להערכתך, נקבל תשובות?

של מה? של נוהל הניוד? לדעתי ממש בקרוב.

העלית דברים יפים ואופטימיים – זה נהדר, אבל מתי זה יצא לפועל? באופן כללי, כל מה שאמרת.

נוסח של נוהל זו עבודה מאומצת של כולנו. כבר קיימת טיוטה של נוהל הניוד. כמו שאמרתי, אנחנו נסיים את עבודת המטה ממש בתוך יום-יומיים – משה, אני מניחה שזה עניין של ימים עד שנגיע – ואז נוכל לפרסם אותו.

גם הקול קורא שהפצנו לגבי הסרי-לנקים כבר באוויר, ויש בקשות. אנחנו עובדים במלוא המרץ, ועושים את מיטב המאמצים - - -

כמה זמן יקח לבחון אותם?

את הנוהל?

לא, את הסרי-לנקים. את העובדים הזרים. את אומרת שהכול כבר בסוף התהליך.

אנחנו כבר בסוף התהליך. העובדים מטעם הרשות כבר משוריינים; כבר יש בקשות בנוהל; מעבדים את הנתונים וינפיקו היתרים - - -

מתי את רואה שהם כבר פה, בארץ?

אנחנו עושים מאמצים כדי שזה יקרה עוד לפני פסח. כולי תקווה שאכן נעמוד בזה. אנחנו נמצאים במציאות שמשתנה משעה לשעה – בואי נקווה שלא יהיו לנו פה הפתעות.

נייחל.

אני רוצה להגיד משהו קצר, ברשותך. אייל מוסט, עמותת "דף חדש". אני מאחל, כמובן, בהצלחה לאתי.

תודה רבה.

יש לנו גם מנכ"ל חדש לעמותה, גדעון, שזו הפעם הראשונה שהוא מצטרף אלינו, אז נאחל גם לו הצלחה במעמד הזה.

אני רוצה להגיד משהו: אנחנו באנו לבקשת הוועדה, כי הייתה טענה מטעם העיר אילת, מהגורמים הרלוונטיים, שאין מספיק עובדים זרים בענף הבניין. באנו לשמוע ולהשמיע, אבל אני חושב שזה שאף נציג של עיריית אילת לא טרח לבוא לדיון – גם אני נסעתי שלוש וחצי שעות בבוקר בשביל להגיע לפה ב-09:00. הסיפור הזה נראה לי קצת הזוי.

א', אנחנו נשמח לקבל מישהו שמוכן לרכז את זה, מול העיר אילת, ולהגיד מה הצרכים שלהם בתוך ענף הבנייה, ואנחנו נפנה לתאגידים – יש לנו 130 תאגידים בתוך העמותה, ואפשר לתת להם את האפשרות ליצור קשר ישירות עם הקבלנים. לשם כך התכנסנו; לשם כך באנו.

אתה יכול לפנות לראש העיר. הוא בזום.

כן, הוא קשוב לכל הדיון. תפנה אליו שאלה.

אתה שומע אותנו, כבוד ראש העיר?

אני שומע. קודם כול, אני מקבל את מה שאתה אומר. אני בהחלט התכוונתי להגיע לדיון הזה פיזית. יש לנו כאן ביקור של נגיד בנק ישראל בעוד שעה – ביקור שנקבע מזמן, עם משלחת גדולה מאוד. לא יכולתי לעשות את השינוי, לצערי, וכמובן, אנחנו נצמדנו ללוחות הזמנים של הוועדה.

בנוסף, יש כאן ביקור של שר האוצר. בנוסף, אילת נמצאת בחודש של חגיגות אילת – זה אומר שאילת חוגגת 76 ממש בימים אלה, ויש כאן טקסים ואירועים. בנוסף, יושבת-הראש ציינה גם את מה שקורה היום, עם הבאתם למנוחות של משפחת ביבס, וגם העיר אילת נערכה לזה – בעוד שעה, הרחוב הראשי של אילת יהיה עמוס במאות, ואולי אלפי אנשים, עם דגלי מדינת ישראל, עם דגלים כתומים ועם כל מה שצריך כדי להיות שותפים לדבר הזה.

זו הסיבה שבגללה לא הצלחנו להגיע. צריך גם להבין שמבחינתי, מבחינתנו, להגיע מאילת – אני לא יודע מאיפה אתה נסעת שלוש שעות – אבל מבחינתנו זו יממה שלמה; זה יום שלם. אני חושב שמניתי את הסיבות, אני בהחלט חושב שהדיון הזה כל כך חשוב.

הבנתי. אפשר לשאול אותך שאלה? בסוף, אנחנו הגענו לפה כי הייתה פנייה שלכם לוועדה שיש צורך חיוני ודחוף בעובדים זרים לענף הבנייה בעיר אילת.

גם לענף הבנייה.

גם לענף הבנייה. יש עוד ענפים – אנחנו מתרכזים במה שקשור אלינו. השאלה היא: מי גורם המקצוע אצלך שאפשר ליצור איתו קשר ולדבר פרקטיקה? שהוא יודע לרכז את הקבלנים; שהוא יודע לרכז את הבקשות; שאנחנו יודעים לתת לו מענה. בסוף, אנחנו מייצגים היום 130 תאגידים מתוך 196. השאלה היא איך מתקדמים בפרקטיקה.

אני מבין שאתם עמוסים, והכול בסדר; שוב, אני חושב שיכולתם למצוא נציג שיבוא ושנוכל לדבר איתו פנים מול פנים, אבל זה שלכם. אני שואל, בשביל הפרקטיקה שלנו: עם מי מטעמך צריך להתקדם? זו השאלה שלנו.

אוקיי. קודם כול, אני אגיד שהדיון היום לא נסוב רק סביב העובדים לבנייה – עיקרו זה מה שציינתי בדברים שלי. כמו שאתה מבין, אני מדבר על ההישענות הקיצונית על עובדים ירדנים, מהבחינה הזו, וציינתי את הדברים.

מבחינתנו, אדוני, הנציג של העיר יהיה מנכ"ל העירייה. הוא נמצא כאן בזום ושומע אותך – הוא סימן בידו, כמובן. פיליפ, מנכ"ל עיריית אילת, הוא האיש שמולו תעבדו, והוא יפנה את הדברים גם לכל היתר. אני שוב מתנצל על כך שלא הצלחנו להגיע.

תודה רבה. אנחנו ניקח מדיקלה את הפרטים של פיליפ ונפנה אליו באופן ישיר. תודה רבה.

תודה. סולומון יוספו, מהתאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה? לא. נעביר את רשות הדיבור לשמעון סיידוף, יו"ר ארגון קבלני אשדוד והשפלה, בזום, בבקשה.

תודה רבה. בוקר טוב, מכובדיי כולם. קודם כול, חברת הכנסת אתי, נאחל לך בהצלחה בתפקיד.

תודה רבה.

זה חשוב מאוד. אני מדבר בשמם של כמה חברים אצלי בארגון, קבלנים מאילת. נמצאת איתנו גם פנינה מחברת - - -. אני דווקא רוצה לדבר על המחסור בעובדים זרים לענף הבניין והתשתיות. אדוני ראש העיר, הצגת את הדברים, אבל הריכוז היה יותר בכל הנושא של המלונאות. אני רוצה להתמקד דווקא בעובדים הזרים לענף הבנייה והתשתיות.

עיריית אילת אישרה תוכנית מתאר חדשה עד לשנת 2030. יש שם תוספת של 14,500 יחידות דיור, מתחם שדה התעופה הישן של 150 דונם, 1,000 יחידות דיור, 800 חדרי מלון – הרשימה עוד מלאה.

אני רוצה להתרכז דווקא במשהו ספציפי מאוד, ברשותכם, וזה נושא נוהל העסקת עובדים ירדנים. ידידי, משה נקש, אתה פה איתנו בדיון, אז יכול להיות שנקבל ממך תשובה. אני רוצה להתייחס דווקא לסוגיה עצמה.

אני אקח אתכם רגע דווקא לעובדים הפלסטינים, כי בשנת 2021, אם אינני טועה, רשות האוכלוסין הוציאה נוהל מוסדר – כיצד מקצים עובדים לקבלנים. אז, היא קבעה שקבלן בסיווג נמוך יכול לקבל 11 עובדים, קבלן בינוני – 23 עובדים, וקבלן בסיווג גבוה יכול לקבל 33 עובדים.

אבל בתוך זה, הם גם ביקשו: "חבר'ה, תראו לנו צווי תחילת עבודה; תראו לנו חוזה בין המזמין למבצע; תראו לנו מילוי באתרי העבודה – ולפי זה נוכל להקצות לכם, כן או לא". זאת אומרת שיש נוהל סדור.

פה, בהקשר של ההקצאות האלה, יש בנק של כמות עובדים – התחלנו ב-300, עלינו בעוד 150 והגענו ל-450 עובדים, אבל אם אני לוקח את 150 העובדים האחרונים, וזה נמצא אצלכם ברשומות, אתם תוכלו מיד לראות שבערך שלושה או ארבעה קבלנים לקחו את כל 150 העובדים האלה.

חייב להיות פה איזה שהוא תמהיל מסודר, שבו נוכל את העובדים האלה ולהקצות אותם בין כל הקבלנים. היום, מה שאומר הנוהל – סוג של נוהל, שהוא חצי כתוב בעצם – זה שרשות האוכלוסין מבקשת 102. למעשה, 102 מצביע על העובדים הישראלים שנמצאים על הקבלן, ואז היא אומרת: "יש לך 11 עובדים? תקבל 11 ירדנים".

חברים, מה הקשר? סליחה, באמת, מה הקשר בין כמות העובדים הישראלים לכמות העובדים הירדנים? אם בן אדם הולך לבנות 200, 300 או 400 יחידות דיור, ויש אצלו גם קבלן תשתיות שהולך לבצע פה פרויקטים במאות מיליוני שקלים – אני לא מצליח למצוא את הקשר.

אני רק מבקש דבר אחד, חברים: הלא, יש תנופה – ראש העיר הזכיר את זה. המצב, המיקום האסטרטגי – הכול ברור ונהיר לכולם, אבל אני לא מצליח להבין את הנוהל עצמו. הקבלנים פה זועקים כבר שנים.

בואו נשנה את הנוהל, כי מה אנחנו רוצים לעשות, בסופו של דבר? אנחנו רוצים לבנות את העתיד של ילדינו בעיר אילת. לא יותר מזה. על מה אנחנו מתחננים? על משהו שהוא Obvious? שהוא ברור מאליו?

בשביל זה יש לך תאגידי בניין. אתה מנסה עכשיו לעשות הבאה ישירה לקבלנים שלך, אבל יש לך תאגידי בניין לצורך זה.

לא, חברים, זה לא שלי; אלה הקבלנים בעיר אילת. אני לא מדבר על הקבלנים - - -

העיר אילת לא שונה מהעיר חיפה.

סליחה, אם תהיה הקצאה – ההקצאה היא לטובת כולם. העובדים הזרים הם פן אחר – אני מדבר על העובדים הירדנים. לגבי עובדים זרים, אני עובד עם כמה תאגידים אצלי בארגון. זה לא קשור. ככל שקבלן רוצה – הוא יכול להזמין. הוא יודע.

יש היום בחינות לעובדים האלה – עובדים שבאים ב-G2G, B2B – אני מכיר את זה היטב; אני חי את זה יום-יום. כרגע, אני מתייחס לעובדים הירדנים בעיר אילת. ככל וקבלן מחליט שהוא רוצה לקחת עובדים זרים – שיבושם לו. זו החלטה שלו.

זו האופציה הזמינה והמיידית בשבילו. אתה מבקש אופציה אחרת, שעוקפת את התאגידים ורוצה לעשות הבאה ישירה לקבלנים בעיר אילת ספציפית. אילת לא שונה מחיפה, תל אביב או חדרה.

תן לי שנייה לדבר.

אנחנו נשמע אחר כך את ההתייחסות של נקש.

דרך אגב, זה שפתחו את הגשת ההצעות מ-50 תאגידים ל-193 היום זה מבורך, כי אין לנו מוצא אחר, אבל נשים את זה שנייה בצד. הלא, אם קבלן רוצה להזמין ממך – הוא יחליט אם הוא רוצה להזמין, כן או לא; אם הוא עובד מתאים, כן או לא. אין קשר לעובדים הירדנים. ככל והקבלנים יחליטו לקחת עובדים זרים – שיבושם להם, הכול בסדר, זו החלטה שלהם.

בוא נדבר על העובדים הירדנים, שיש אותם בהקצאה, אבל ההקצאה עצמה לא מחולקת כמו שצריך. לא יכול להיות ש-150 עובדים שהוקצו – הלכו לארבעה קבלנים. משהו פה לא הגיוני בעליל. לכן, הפנייה שלי פה היא גם למשה.

גבירתי היושבת-ראש, אנחנו נוציא לך מסמך מסודר עם כל הדרישות וכל מה שהולך לקרות בעיר אילת עד לשנת 2030. אנחנו נשמח: א', שיגדילו את המכסה, ו-ב', ישנו את התמהיל. חבר'ה, אם אתם רוצים שנעבוד – אין בעיה. תגידו לנו: "תביאו לנו אישורי עבודה; תביאו חוזים; תביאו לנו עסקאות שנחתמו והיתרי עבודה". נציג לכם את הכול, ולפי זה – תקצו את העובדים. תודה רבה לכם.

תודה. נקש, תגיב.

אני אתייחס לכמה דברים שנאמרו פה, וגם אתן לאפרת להשלים. קודם כול, מבחינת הדרישה לטופס 102 והיחס בין עובדים ישראלים לעובדים זרים – זו מדיניות ממשלתית. ממשלת ישראל מצאה לנכון לעודד תעסוקת ישראלים, ואחד מהכלים לעשות את הדבר הזה הוא להציב תנאים לקבלת עובדים זרים על ידי זה שיש לך גם כמות של עובדים ישראלים. זה לעניין הזה.

לעניין ההקצאה, דווקא היה פה לא מזמן – לפני משהו כמו שנה או שנתיים – איזה שינוי בהקצאה, שבעקבותיו יותר קבלני בניין קיבלו היתרים ממה שהיה קודם. גם המכסה גדלה קצת, אבל היא מוגבלת – היא 450, כאשר מתוכה 315 מוקצים לענף הבניין. אגב, הם מועסקים על ידי 14 מעסיקים ולא ארבעה.

ככל שרוצים לעשות שינוי בזה, או להגדיל את מכסת הירדנים – אלה עניינים שצריך לשמוע לגביהם את עמדת משרד החוץ מול ירדן ואת עמדת משרד השיכון, לעניין כמה להקצות לענף הבניין לעומת ענפים אחרים.

תכף גם משרד הכלכלה, או ארגון התעשיינים, יתייחסו ויגידו שגם הם צריכים עובדים ירדנים לענפים שלהם.

זה לא עלה בוועדת המנכ"לים?

הנושא הזה לא נדון בוועדת המנכ"לים.

אתה לא חושב שהוא צריך להידון בוועדת המנכ"לים?

כן, בדיוק. אפשר להקצות תחת המכסה הכללית.

או שאפשר להפנות אותם אלינו, משה. למה להגדיל את המכסה כשיש כל כך הרבה תאגידים שיתנו - - -

יש הרבה תאגידים עם הרבה עובדים זרים, ואפשר להוסיף באילת. אגב, יש גם תאגיד באילת.

מעולה.

אז מה? זה לא קשור. אנחנו מפרדס חנה ומחפשים עובדים באילת. זו לא בעיה.

בסדר גמור. אם יש דרישה, כמו שגם אייל מוסיף פה – יש פתרונות לעובדים זרים.

זה לא לרוץ להגדיל את המכסה ולהביא עוד בהבאה ישירה.

כן. אפשר לפנות לתאגידים ולבקש להעסיק עובדים זרים בעיר אילת.

קחו את זה בחשבון. מעולה.

אייל, הוא אמר שהוא יפנה אליכם.

אנחנו נשמח שאדון שמעון יפנה אלינו, ניתן לו רשימה של כולם ונעשה את מה שצריך. למה ישר לרוץ להגדיל מכסה של הבאות ישירות, כשזה בא על חשבוננו ודורס אותנו?

אני רק רוצה להוסיף. לאה בן עזרא, משרד הבינוי והשיכון. בעיר אילת יש גם חברות ביצוע שמבצעות פרויקטים, ובונות לא מעט יחידות דיור בתוך העיר אילת – מעל ל-1,700 יחידות דיור. יש שם גם חברות ביצוע, גם תאגידים וגם ירדנים. למעשה, יש תמהיל; די מגוון בעיר אילת.

כל האפשרויות פתוחות. את צודקת.

תודה. מוריה.

תודה. מוריה ברבי, התאחדות התעשיינים. נרצה, בהתחלה, לאחל לך בהצלחה בתפקיד החדש, גבירתי.

תודה רבה.

אני כאן על מנת לשקף בעיה של מחסור בעובדים באזור אילת לענפי התעשייה. המפעלים שלנו סובלים ממחסור בכוח אדם באזור אילת. אין מענה בקרב עובדים מקומיים מכיוון שאלה עבודות כפיים, שעובדים מקומיים לא מעוניינים לעשות.

כרגע, הנוהל הנוכחי – ואני מתחברת לדבריו של קודמי בזום – לא נותן למפעלי התעשייה מענה. מתוך 450 הקצאות של עובדים ירדנים – התעשייה מנצלת ארבעה היתרים בלבד. זה פוגע בפריון; זה פוגע ביכולת של מפעלי התעשייה לייצר באזור הדרום.

אני לא צריכה להכביר מילים עד כמה מפעלי התעשייה תורמים לצמיחה של המשק ולפריון, ומפרנסים עשרות משפחות באזור הדרום. כאמור, בשל שיטת התמהיל, הנוהל הנוכחי לא נותן לנו מענה. לתעשיינים אין אפשרות להשיג היתרים.

מה שאנחנו מבקשים זה שתינתן לנו האפשרות להעסיק עובדים ירדנים, בין אם על ידי שינוי הנוהל או הקצאות ייעודיות לתעשייה. אגב, לענף הבניין יש 315 הקצאות ייעודיות, ואין שום סיבה שלא ינתנו הקצאות ייעודיות לענפי התעשייה באזור אילת.

למה רק ארבעה היתרים?

אני אסביר, גבירתי. כרגע יש נוהל, שבמסגרתו 450 עובדים מוקצים ומחולקים על פי שיטת ההקצאה בנוהל. שיטת ההקצאה עובדת בצורה כזו שמעסיק שהיה לו היתר בשנה החולפת הוא זה שיקבל גם בשנה הבאה.

אנחנו הצפנו את הדברים בפני רשות האוכלוסין, ובאנו וציינו שבשל החשיבות המשקית שלהם, התרומה למשק והפרנסה לעשרות משפחות – יש צורך לשנות את שיטת ההקצאה למפעלי התעשייה, כדי שמפעל שמעסיק עשרות עובדים יוכל גם הוא לקבל מענה.

בדיון הקודם בנושא, הבאנו נציג של תעשייה מהשטח – ממלח הארץ; מפעלים שכורים מלח. הם תיארו סיטואציה שבה הם צריכים עובדים ואין שום אפשרות להעסיק עובדים מקומיים בעבודות האלה, ולא מתאפשר להם להעסיק עובדים ירדנים, שיתנו להם את המענה המתאים, הנכון וההולם.

אנחנו מבקשים שתינתן לנו האפשרות להעסיק ירדנים – בין אם על ידי שינוי הנוהל באופן שיאפשר לנו להתמודד ולהעסיק ירדנים, או באמצעות הקצאה ייעודית, כמו שיש לענפי הבניין. גם לענפי התעשייה יש חשיבות לא פחותה למשק, ואנחנו מבקשים שבדיון הזה – תינתן לנו אופרטיבית להעסיק עובדים ירדנים.

כמובן שאנחנו מסכימים שצריך לגוון את התמהיל של העובדים – אני מדברת על עשרות עובדים שאנחנו צריכים. אנחנו לא צריכים מאות עובדים. אצלנו יש תמהיל שאנחנו שומרים עליו מגוון, אבל המענה הזה, באמצעות הירדנים, יתן לנו את מה שאנחנו צריכים. תודה רבה.

תודה. אפרת, את יכולה להתייחס, בבקשה?

כן, תודה. אפרת לב ארי, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה. אכן, כמו שנקש ציין, יש מכסה של 450 עובדים ירדנים לכל הענפים שהם לא מלונאות, כי למלונאות, כאמור, יש מכסה נפרדת. במסגרת החלטת ממשלה לפני קצת יותר משנה וחצי, הוחלט שמתוך ה-450 האלה – יוקצו 70%, נדמה לי, שהם 315 עובדים לבניין, לקבלני בניין, וכל היתר – לכל היתר.

בדרך כלל, לפי הנוהל – כמו שגם צוין כאן לגבי ענף הבניין – מקצים קודם כול, בשלב הראשון, למעסיקים שהיו להם היתרים בשנה הקודמת. היסטורית, יצא שכמעט רוב המכסה "תפוסה" על ידי קבלנים שהם מסוג שירותים, ולא בדיוק תעשיינים. זה יכול להיות מכבסות – בעיקר מכבסות, שנותנות שירותים למלונות – ויש מעט מפעלים.

לפני כשנתיים וחצי, יצאנו בקול קורא – הוא פורסם גם באתר שלנו וגם בתקשורת – לגבי חשיבה מחודשת על אותו נוהל הקצאה לעסקים שהם לא מענף המלונאות. קיבלנו כל מיני התייחסויות, ובחנו אותן ביחד, גם עם משרד השיכון – שקבלנים מאיישים את רוב המכסה, כרגע – אבל גם עם משרד הכלכלה.

קיבלנו התייחסות גם מהתאחדות התעשיינים, כולל המלצה פרטנית שלהם לגבי ארבעה מפעלים, וכמה כל אחד צריך. בפועל, לא כל המפעלים האלה בכלל הגישו לנו בקשה. נדמה לי שאחד או שניים כן הגישו בקשה.

אני אשמח להתייחס. כמובן שזה מבורך שבחנתם את הנוהל, ואנחנו הצפנו את הבעיה שלנו – שההיתרים מסתמכים על השנה הקודמת – אבל לא קידמנו, בהמשך לבקשה שלנו ולהצפה של הבעייתיות, אפשרות בכלל להגיש בקשות, כי הנוהל עדיין נשאר כשהיה ומסתמכים על היתרים של שנה קודמת. הוא לא נותן לנו מענה.

נכון.

ארבעה היתרים לענף התעשייה, כשיתר ההיתרים מחולקים רק לבניין, למכבסות, לחנויות נוחות, למסעדות – נשמע לא סביר בעליל.

שוב, אני יכולה להמשיך ולהשלים: מתכונת ההקצאה לא שונתה. הכוונה היא – וזה גם לבניין – לא לפגוע במתכונת ההעסקה. מעסיק שהעסיק בשנה קודמת – להתחיל לבטל לו היתרים כשהוא מעסיק בפועל, ולא סתם תופס מכסה ולא מעסיק - - -

אני מבינה.

רגע. היום, אנחנו בעידן קצת אחר; אנחנו בעידן של ועדת מנכ"לים שקובעת מכסה כללית לכל הענף. כמו שמשרד השיכון יכול, בכל רגע נתון, לבוא ולהגיד לנו: "תשמעו, אנחנו ממליצים שמתוך המכסה הכללית – תתנו יותר מ-315 היתרים לגבי ירדנים".

כך, גם משרד הכלכלה – וגם אמרנו את זה בדיון הקודם – יכול לפנות אלינו, עם המלצה מסודרת, ולהגיד: "תנו יותר ירדנים. מתוך המכסה – תנו עוד, כי יש מכסה פנויה". זה מה שאפשר, וגם אמרנו את זה בדיון הקודם – משרד הכלכלה גם יודע את זה. אני לא יודעת אם יש כאן מישהו שיכול להתייחס לזה. אבל אולי גם בשיח מול משרד הכלכלה, שיכול לתת המלצה להגדיל.

אנחנו מציפים את זה גם בפני משרד הכלכלה, אנחנו מציפים את זה שוב כאן, ואם יש צורך – נפנה שוב בכתב. אנחנו צריכים מענה. השינוי של הנוהל הקודם לא נתן לנו מענה ונותרנו על ארבעה היתרים, כאשר בענף התעשייה יש לפחות 15 מפעלים באזור הדרום.

גבירתי היושבת-ראש, ברשותכם, אני רוצה להתייחס לדברים.

רק חצי משפט, אדוני ראש העיר, סליחה.

שנייה, אדוני ראש העיר.

כמו שאפרת אמרה, הבקשה צריכה להיות מופנית למשרד המקצועי הרלוונטי שמייצג אתכם מול משרדי המטה בממשלה. ככל שהם יחשבו שיש צורך לעשות שינוי, מתוך המכסה שיש להם, או בבקשה אפילו לוועדת מנכ"לים להגדלת מכסה – אני לא יודע – צריך לפנות אליהם והם יפנו אלינו.

אז אנחנו נפנה שוב - - -

את לא מבקשת מאיתנו פה, אני מניח, שתפגעו במעסיקים אחרים, שכבר יש להם עובדים והם מעסיקים אותם הרבה שנים, בשביל מעסיקים אחרים, נכון? זו לא הבקשה.

אני מבקשת שתראו את צורכי המשק - -

בדקנו ונתנו על פי - - -

- - פר ענף, ובהתייחס לתרומה שלו למשק, ויתכן שיש מקום לשנות את התמהיל כך ש- - -

אני אדגיש את זה. להיפך, אנחנו בודקים ונותנים בהסתמך על המימוש. זאת אומרת, אנחנו נותנים למי שבאמת מעסיק, ולא למי שסתם מחזיק היתרים. זה בדיוק מה שכתוב בנוהל.

המטרה שלנו היא לא סתם להחזיק היתרים.

ככל שרוצים לעשות שינוי – אנחנו לא מתנגדים, רק צריך לעשות את זה בצורה מסודרת מול המשרד הרלוונטי, עם המלצה, לוועדת מנכ"לים, אם צריך, ולבוא אלינו. אנחנו לא מתנגדים - - -.

רק משפט אחד, ברשותכם: יתכן שיש מקום לשקול את התרומה של ענף תעשייה מסוים למשק, ויתכן שיש מקום לחלק את ההיתרים לאו דווקא לחנויות נוחות ולמסעדות, אלא גם למפעלי תעשייה; לפתוח לענפים שיש להם תרומה משמעותית למשק.

אז רק לסיכום, הכתובת היא משרד הכלכלה. אגב, הוא אמון לא רק על התעשיינים אלא גם על עסקים קטנים.

אנחנו נרשום את זה בסיכום.

הם יודעים לתכלל את כל האירוע הזה.

בדיוק.

אפרת, כמה מהמכסה לא מומשה?

מכסת הירדנים?

כן.

היא הוקצתה במלואה.

היא מוקצית במלואה.

ברשותך, היושבת-ראש, אני רוצה להתייחס. אפשר?

בבקשה, כן.

אני רואה שהדיון קצת הולך לכיוון שלא לשמו התכנסנו; לפחות לא אנחנו.

אנחנו תכף נעבור להתאחדות המלונות.

לא, גבירתי היושבת-ראש, לא לזאת כוונתי. הדיון חייב להיות לא רק לנושא הבנייה והתשתיות – הדגשתי בתחילת דבריי שאילת, לשמחתי, נמצאת בתנופת פיתוח ובתנופת בנייה, וכמובן שאנחנו צריכים עובדים זרים לכולם. זו נקודה אחת שחשוב לי להדגיש; אמרתי את זה, ואם זה לא היה מספיק ברור – אני מבקש, כמובן, להבהיר את הדברים עכשיו.

אני רוצה להסביר: מדברים עכשיו יותר ויותר על הגדלת המכסה הירדנית לטובת - -

ענפים אחרים.

- - כל מה שאתם מדברים. זו לא מטרת הדיון – לפחות כמו שאני הצבעתי עליה, ואני ביקשתי לזמן את הדיון הזה. מטרת הדיון היא לאזן במקורות העובדים. אנחנו לא יכולים להמשיך ולהישען רק על עובדים ירדנים. זה חשוב.

אני לא רוצה לפרט, אפילו, את כל מה שעובר לי בראש בעניין הזה, בסדר? זו סכנה גדולה מאוד, ולכן הבקשה שלי, גבירתי יושבת-ראש הוועדה, היא לאשר תוספת של עובדים זרים לעיר אילת; לא עובדים ירדנים. לא לפגוע בעובדים הירדנים – נמשיך להביא עובדים ירדנים; לא נפגע בהסכמי השלום. לי חשוב יותר מכולם שהסכמי השלום יקוימו, והלוואי שהם יקוימו על ידי כל הצדדים כאן, ולא רק - - -

נקש, אתה יכול להתייחס לדבריו, לפני שאתה נכנס לישיבה נוספת?

ברשותך, רק משפט אחד. מי שמייצגת כאן את התעשייה האחרת – צודקת לחלוטין. יש פגיעה קשה בהם. אני רואה מפעלים, כמו מפעל המלח וכמו מפעלים אחרים, שמתקשים לתפקד ללא עובדים זרים. לכן, הבקשה היא לאשר תוספת של עובדים זרים לעיר אילת.

את רוצה להתייחס ואחר כך נקש?

אני יכולה להתייחס לעניין הבקשה של ראש העיר – להוסיף עובדים זרים לעיר אילת. בסוף, זה תלוי בביקוש של הקבלנים. תמיד אפשר להוסיף עובדים זרים, כמו שהתאגידים אמרו כאן – רק יבקשו ויקצו להם אותם. אין מישהו שחוסם - - -

זה לא פשוט כמו שאת אומרת.

זה פשוט מאוד. יש משא ומתן - - -

לבנייה – כן.

יש את התאחדות התאגידים כדי לשווק עובדים לעיר אילת. אם קבלנים יבקשו עובדים זרים מתאגידים – הם יקבלו.

נכון. אני אחזק את מה שלאה אומרת ואתייחס.

זה לא מדויק.

אדוני, סליחה, המגבלה להבאת עובדים לאילת היא רק לגבי המלונות. אגב, גם פה יהיה ניוד שיפתור את האירוע הזה.

הניוד לא יפתור. אני מצטער מאוד.

למה החלטת שהוא לא יפתור?

למה זה לא יפתור? כי אנחנו מדברים על תקופות. עוד מעט, התיירות תחזור במלואה לישראל – כך כולנו מקווים – וכשיצטרכו עובדים זרים בתל אביב – אי-אפשר יהיה להעביר אותם באילת.

במקרה הזה, ככל והניוד לא יספיק, יצטרכו עוד עובדים והמכסה תמומש במלואה – אני מניח שמשרד התיירות יפנה לוועדת המנכ"לים ויבקש להגדיל מכסה.

אדוני, למה אני צריך להיות תלוי בניוד ובאישור של - - -

אבל דיברנו על זה שתהיה הקצאה ספציפית לאילת, שתבוא לאילת, כולל למלונות שאין להם סניפים במרכז.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים. זו רשת הניוד. לא הבנתי מה השאלה.

ניוד?

ניוד עובדים לאילת. לאו דווקא באותה רשת. לגבי ענפים אחרים, כמו שנאמר פה, גם על ידי לאה וגם על ידי אייל, התאגידים יכולים להעסיק עובדים זרים באילת בפרויקטים של בינוי; אין להם מגבלה על כך. ככל שהם מציעים את שירותיהם – שיפנו אליהם, יבקשו, יתאמו וברוכים הבאים.

אייל, אין הגבלה.

נכון, אין לנו שום הגבלה. מי שיפנה – יקבל עובדים. זה פשוט מאוד.

הוא התייחס לזה. אני רוצה להפנות שאלה לראש העיר, בבקשה. המשמעות של הבאת עובדים זרים שאינם ממדינה שכנה היא שצריך למצוא להם פתרונות דיור, לצד מקומות בילוי ופנאי המשקפים את האופי הייחודי של העובדים. מה ההתייחסות שלך לגבי ההשפעות האלה על העיר? אתה גם צריך לקחת בחשבון, כפי שאמרנו, את נושא המגורים.

אני לא חושב שזו בעיה. זו פעם ראשונה שאני שומע שמישהו מציב בעיה כזו. אני חושב שכמו שהמלונאים מוצאים פתרונות דיור לעובדים שלהם שמגיעים לכאן – הירדנים לא, כי הירדנים לא צריכים, לשמחתנו, וזה דווקא יתרון – מוצאים גם לעובדים האחרים פתרונות דיור.

אין שום בעיה של דיור באילת; אין חוסר של דיור. הקבלנים שמעסיקים אותם – צריכים למצוא להם את הפתרונות. אין שום בעיה עם זה. אני לא מזהה בעיה, גבירתי היושבת-ראש.

אוקיי, תודה רבה. נעבור להתאחדות המלונות.

אייל הננברג, סמנכ"ל משאבי אנוש של התאחדות המלונות. ראשית, גבירתי, ברכות על המינוי.

תודה.

בהמשך למה שאמרת, בפתח הדברים, כן נתייחס באופן כללי. אצלנו, בענף המלונאות, קיים מחסור מובנה של 2,000 עובדים זרים בעקבות המלחמה. אני מדבר באופן כללי – עוד לא נכנסתי לעיר אילת, ואני חייב להגיד את זה בפתח הדברים.

כרגע, אמורה להיות ממומשת הפעימה הראשונה, שגם היא נעצרה – בעקבות איזו שהיא תקלה מחשובית, שאנחנו מקווים שתיפתר על תחילת השבוע הבא; כך נמסר לנו – וגם הפעימה הזו, בסופו של דבר, לא תענה על המחסור שקיים, כי היא מחצית מהכמות שחסרה.

המצוקה היא לכולם, בטח לאלה שלקחו להם עובדים וגם לכל המלונות החדשים שנפתחו. כמו מה שהתייחסת אליו בתחילת הישיבה – אין להם ממי לבקש, כי סדר העדיפויות זה קודם כול למי שנלקחו מהם עובדים.

רק אחרי זה תהיה פעימה נוספת, בשאיפה שאחרי שתי הפעימות האלה נגיע, פחות או יותר, למצב שהיה ערב לפני, ועדיין נצטרך לבוא ולבחון, כי גם קרו כל מיני דברים ונפתחים מלונות. לכן, אנחנו צריכים לבוא ולראות איך מטפלים בזה ובמהרה.

העיר אילת מושתת ברובה על תיירות. אני לא רוצה לחזור פה על הדברים שהיו; אני רק אגיד את הנקודות. אנחנו, כהתאחדות, מבקשים לגוון את האוכלוסייה, On Top of מה שקיים היום לגבי הירדנים. לא הייתי רוצה שאף כוח ידע שיש לו את היד על השאלטר כדי לפגוע בצורה אנושה כל כך בענף שלם ובעיר שלמה, בהקשר הזה, וזו המשמעות של הדבר הזה.

לא הייתי רוצה לתת לאף אחד את הכוח, ושהוא ירגיש שהוא עם היד על השאלטר. האמת היא שזה המצב היום, ואנחנו נמצאים אחרי שנה וחצי של לחימה. זה מצב שהוא פשוט לא נתפס. בנוסף, בדיוק כמו שבאו ואמרו, אנחנו יודעים שאין מניעה מבחינת משרד החוץ, ואנחנו מבקשים שכל הדברים האלה יהיו On Top.

בהמשך לדברים שנאמרו כאן – ואני רוצה להפריד בין שני הדברים – יש הוראת שעה לניוד עובדים זרים, שזה כתוצאה מהדברים שקרו. זה ניוד של עובדים בתוך רשת. כשאנחנו באים ומדברים על ניוד עובדים זרים לאילת – אנחנו לא מדברים על ניוד באותה רשת, אלא לאפשר הקצאה נוספת.

אלה שני הדברים, ואנחנו פה רק כדי שלא נערבב שמחה וששון. בואו נמשיך להיות במעקב על הדברים האלה. מבחינתנו, הם היו צריכים לקרות אתמול. אנחנו באמת על הקרשים מהבחינה הזו. המחסור של העובדים הזרים פשוט פוגע בענף שלנו.

ברשותכם, שלום, בוקר טוב. שמעון לוי, התאחדות המלונות. אני רוצה לברך את גבירתי בברכת הצלחה. אני רק רוצה לחזק את מה שאמר ידידי, ראש עיריית אילת, אלי לנקרי. התלות שלנו, המלונאים באילת, בעובדים הירדנים, היא מוחלטת, והיא גם מסוכנת מאוד.

בתחילת המלחמה, ב-07 באוקטובר וכמה ימים לאחר מכן, היו מחשבות לסגור את הגבול – אני משתף בשיחות שהיו לי גם עם רקפת. במצב כזה, אם הגבול נסגר, מכל סיבה שהיא – העיר אילת משותקת. אף אחד לא יוכל לנקות חדרים, לשטוף כלים, לשטוף רצפות ושטחים ציבורים ולנקות את הבריכות.

לא היינו יכולים לתפעל את בתי המלון, וזה היה יוצר מצב שגם למפונים לא היה איפה להיות. הרי, בתחילת המלחמה, כל בתי המלון באילת אירחו עשרות, אם לא עשרות אלפי מפונים.

עד לסוף השנה.

עד מהלך שנת 2024. לכן, בלי העובדים האלה – לא היינו יכולים להפעיל את בתי המלון, והמשמעות היא שיתוק התעשייה הזו באילת.

דבר נוסף, הסיפור הזה של שינוי תמהיל יכול לעזור מאוד במצבים של קיץ, של חגים וכו'. גם היום, כשיש לנו 2,500 עובדים בהקצאה, עדיין, אנחנו זקוקים לעובדים נוספים בתקופות הקיץ ובתקופות החגים.

לכן, אני הייתי מוסיף לאילת – כמובן, במידת האפשר – כ-1,000 עובדים זרים. זה לא חייב להיות על חשבון הירדנים – פשוט לשנות את התמהיל באופן כזה שנוכל להיות בטוחים שהענף הזה יכול לעבוד גם בתקופות קשות.

אייל דיבר על זה שיש כל מיני קבוצות שמפעילות כוח יתר, לפעמים, כדי לקבל כל מיני תביעות וכו'. בחודשים האחרונים נאלצנו, פעמיים, להכניס את העובדים הירדנים בסביבות 10:00-11:00 במקום 07:00, עקב שביתות פתע של המוכסים, שהחליטו פשוט לעצור את הכניסה.

האורחים בבתי המלון לא יכולים לחכות כדי שמישהו ברשות המסים, או מהמוכסים, יסיים את השביתה שלו. אנחנו צריכים להכין ארוחות בוקר, לנקות את החדרים, לנקות את המטבחים וכו'. תודה רבה.

תודה.

אני רוצה להוסיף רק עוד מילה אחת בהקשר הזה: פסח מעבר לדלת, וזו הסיבה שאנחנו באים. אם זה לא היה ברור – רציתי לבוא ולהכניס את זה רגע. פסח זה האירוע שמלחיץ אותנו, המלונאים, עם המחסור העצום שקיים לגבי עובדים זרים.

תודה רבה. איתמר אליצור.

איתמר אליצור, מנכ"ל התאחדות בתי המלון באילת. אני מצטרף לברכות. תודה על כך שאת מכנסת דיון כל כך מהר.

בסוף, אנחנו צריכים להסתכל על זה שאנחנו צריכים לפתוח את בתי המלון בכל בוקר, וכרגע, ההסתמכות רק על העובדים הירדנים מייצרת מצב שבו אנחנו כל הזמן בלחץ ממה קורה מחר בבוקר. סגירת הגבול ב-08 באוקטובר – קרתה. היא הייתה בפועל.

זה הצליחו, בסופו של דבר, בתוך המערכת הזו, להביא מאבטחים מהצבא שיפתחו את המסוף – זו הסיבה היחידה שהמסוף היה פתוח לטובת מעבר העובדים הירדנים. בכל יום, קמנו בבוקר עם הרגשה שאנחנו לא יודעים מה יהיה מחר – אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים; אנחנו לא יודעים מה קורה. כל יום שבו לא נסגר הגבול – היה הישג של מלחמה יום-יומית.

עכשיו, אנחנו מגיעים למצב כזה שבו אנחנו מסתכלים על החגים ועל הקיץ שבא; רואים את המערכת; יודעים מה קורה במדינת ישראל. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות תלויים אך ורק בתהליך הזה כל הזמן.

אנחנו חייבים שיהיה איזה שהוא ביטחון בכך שאנחנו יודעים לפתוח את בית המלון בבוקר. אחרי זה נעשה את מה שצריך עם העובדים הירדנים – יגיעו או לא יגיעו, אבל נוכל לוודא שאנחנו עובדים כמו שצריך.

החוסר הזה של העובדים דורש הרבה מאוד משאבי ניהול; כוח האדם כל היום מתעסק בעוד ועוד. אז, אנחנו גם מייצרים כוח אדם עודף במערכת הזו, בשביל לנסות לוודא שיהיה לנו את העובדים בימים הקשים. בהתאם לדוח מבקר המדינה שאת קראת, אנחנו מדברים כבר מעל שנתיים על הנושא של הבאת עוד כמה מאות עובדים זרים לאילת. זה חיוני ונכון לעשות את זה במיידי.

תודה רבה. משרד הבינוי והשיכון. יש לי שאלה להפנות אליך: מהן הפעולות שביצע המשרד שלכם, או התכוון לבצע בהמשך, כדי לסייע לעיר אילת בענף הבנייה ופיתוח העיר?

לאה בן עזרא, משרד הבינוי והשיכון. כמו שאמרתי, לפני שנה וחצי בערך, בהחלטת הממשלה 860 – גם לאור פגישות שנעשו עם נציגות של התאחדות הקבלנים באילת, שהעלו צורך להגדלת מכסת העובדים הירדנים – המכסה הוגדלה ל-450, כש-70% מתוכם לענף הבניין. זו גם פעולה שנעשתה כשבאנו וביקשנו שיהיה איזה אחוז מסוים שיוקצה לטובת ענף הבניין.

מעבר לכך, יש גם את חברות הביצוע שיורדות לבצע פרויקטים באילת; יש גם תאגידי בניין שמעסיקים עובדים זרים באילת. אנחנו רואים שמספר יחידות הדיור שנמצאות בבנייה פעילה באילת, כרגע, הוא בערך 1,700. זה מעודכן, לפי נתוני הלמ"ס, לחודש ספטמבר.

לפי חברות הביצוע, שאנחנו מתעדכנים מהן לגבי היקפי הפרויקטים שלהן, מסתבר שנכון לחודש נובמבר, הן מבצעות שם בנייה של מעל ל-2,000 יחידות דיור. ככל ויש צורך, הקבלנים יכולים לפנות לתאגידי הבניין ולבקש מהם עובדים. יש יתרות במכסות, כרגע, ואפשר להביא עובדים.

חברות הביצוע הזרות, החדשות, שצפויות להיכנס – גם יופנו לעיר אילת בחלק מהפרויקטים?

ככל והקבלנים שבונים פרויקטים באילת יבקשו מחברות הביצוע לבצע להן פרויקטים – הן יכולות.

זה מסחרי פרופר.

בסופו של דבר, יש פה שוק חופשי של הקבלנים לבוא ולהחליט מאיפה הם רוצים להעסיק את העובדים הזרים – אם מהירדנים, אם מהתאגידים או מחברות הביצוע. נכון לעכשיו, הכול פעיל שם – גם תאגידים, גם חברות ביצוע וגם ירדנים.

אנחנו תומכים מאוד בדעה של ראש העיר, שצריך להביא עובדים שהם לא ירדנים – לא להגדיל את המכסה של הבאה ישירה לקבלנים, כשברור מה האינטרס של הקבלן לקבל עובד ולעקוף את התאגיד. יש מספיק תאגידים ויש חברות ביצוע. מי שיפנה – יקבל עובדים. זה נטו מסחרי. אין פה בעיה. אנחנו קצת שונים מענפים אחרים.

אגב, אני אומר פה בכל הוועדות כבר אולי שנה – עכשיו, באיזוני התיקים, יש מספיק עובדים שלא מתאימים לענף הבניין ולא עברו ל-2025. יש פה אנשים שמתחננים לעובדים. עד שינחת פה בן אדם – שייקחו אותם.

אסור לנו.

יש לך פה החלטה שאפשר לקבל החלטה לנייד אותם לענף אחר.

אייל, יש לנו דיון בנושא בקרוב.

נכון. אנחנו אומרים את זה כבר שנה – שיש אנשים שלא מתאימים - - -

ענף המלונאות משווע לעובדים, כי אנחנו במחסור של כמעט 2,000 עובדים, במקום הפלסטינים שנלקחו מאיתנו. לכן, כל עובד שנוכל לגייס – נעשה זאת בשמחה.

אני איתך. אני לא הכתובת לזה, אבל אני רק אומר לך את הרעיון.

תודה. יניב פרץ, שירות התעסוקה, ואחר כך משרד החוץ.

קודם כול, בוקר טוב. גבירתי היושבת-ראש, אני רוצה לברך אותך קודם כול. אנחנו חברים ותיקים בוועדה הזו בשנתיים האחרונות; זו ועדה חשובה מאוד, וחשוב להגיד את עמדת השירות.

שירות התעסוקה, כגוף המשרד הממשלתי שאמון על ההיצע והביקוש, מכיר במחסור הגדול שיש בידיים עובדות בעיר אילת – בענפי המסחר והתעשייה, הבנייה, תשתיות וגם המלונאות, כמובן. סביב השולחן הזה יושבים חברים שלנו גם מצד ההתאחדות, גם מצד משרדי הממשלה והענפים השונים.

חשוב לנו לציין, גם מבחינת בדיקה מעמיקה שעומדת לרשותנו לבדיקת ההיצע שקיים בשוק העבודה בעיר אילת, שתודות לפעולות רבות ומוצלחות של ראש העיר אילת, אלי לנקרי – שיעור האבטלה באילת הוא מהנמוכים שקיימים בארץ, ועומד על 2.7%.

אם מנקים עונתיות שקיימת בענף המלונאות, שמשפיעה, מעת לעת, על כמות דורשי העבודה שנרשמים אצלנו, אילת לגמרי נמצאת בתחתית של רשימת הערים עם אחוז בלתי מועסקים – מהפן החיובי; לא השלילי, חלילה – תודות להאצה של פרויקטים רבים בעיר אילת.

כמובן שעמדת שירות התעסוקה נאמרה פה לא אחת בוועדה, אבל אני מייחד אותה לסוגייה של אילת. אילת, בשל המורכבות שלה, בהיותה עיר שאין לה ערים תומכות מסביבה, מאופיינת מאוד בהיבט הזה של המחסור והיכולת לתת לה מענים רחבים מערים אחרות תומכות.

לכן, אנחנו לגמרי תומכים בהגדלת מכסת העובדים הזרים, וכפי שציין ראש העיר – גם בהרכב ובתמהיל. לא להסתמך רק על עובדים ירדנים, כדי שלא נגיע למצב שבו היינו ב-07 באוקטובר, והתמודדנו עם מצוקות ואתגרים רבים.

יחד עם זאת, אני תמיד מציין שחשוב גם לשמור על האיזון הרגיש בין צורכי המשק הישראלי בהעסקת עובדים זרים למילוי פערים והשפעות זמניות. גם צריך לקחת בחשבון שאנחנו עורכים בדיקה ומעקב מעמיק על ההשלכות בגידול בכוח אדם של עובדים זרים על שוק העבודה המקומי, שיש לו השפעות גם על זכויות של עובדים ישראלים וכיוצא בזה. צריך להכיר גם בעובדה הזו.

לאור כל מה שתיארתי בהקדמה שלי, אנחנו כן תומכים בהמשך הגדלת מספר העובדים הזרים, לרבות לענף המלונאות, שסובל ממצוקה גדולה מאוד בעיר אילת. כמובן, אנחנו מציינים זאת, כדי לא לשכוח ששירות התעסוקה יכול – ועושה את זה גם בשוטף – לתת מענה לענפים השונים בהעסקת עובדים.

כמובן, עם ההסתייגות שלנו, שידועה כאן בוועדה, שככל שמדובר לעובדים למלונאות, כשמדברים על חדרנים, שוטפי כלים ועובדי מטבח – אני חושב שקשה מאוד למצוא מקור תחליפי בצד העובדים הישראלים.

כמובן, ענף הבנייה, שהגיעו לדיון כאן היום – אני לא הכרתי אותם, באופן אישי, כי לא יצא לי לראות אותם בשנתיים האחרונות – הוא ענף ייחודי לעיר אילת. הוא צריך לקבל תמיכה, לאור ההתפתחות שלו. יש מחסור גדול בעובדים בענף הבנייה בארץ בכלל – אנחנו מכירים ביקושים שנעים, בוועדות שאנחנו נמצאים בהן, לבין 10,000 ל-15,000 עובדים, בהסתמך על צפי הבנייה העתידי שקיים במדינה.

אם גם כך יש מחסור, ואנחנו יודעים שישראלים לא הגיעו לענף הבנייה לאורך השנים – על אחת כמה וכמה בעת הזו, כשיש האצה והתפתחות בענף הבנייה לעומת מחסור בעובדים ישראלים ויכולת לתת מענה בידיים ישראליות, ספציפית בעיר אילת – אני חושב שגם זה ענף שצריך לקבל מענה הולם.

כמובן שככל שאנחנו נוכל לתת מגוון שירותים – אם אלה הכשרות מקצועיות וכל מיני כלים שעומדים לרשותנו – אנחנו נשמח לקבל פניות מהענפים השונים.

תודה. נקש, שאלה: לגבי הגשת הבקשות, האם התקלה תסתדר עד ליום ראשון?

איזו תקלה? של המלונות? אנחנו עתידים לפתוח את הטופס ביום ראשון.

לא תהיה בעיה?

אני מאמין שיהיה בסדר.

בסדר גמור. משרד החוץ, אם אפשר לתת את העמדה שלכם לגבי כל מה שעלה פה בדיון.

ברור. שלום, שמי אוהד, מנהל מחלקת ירדן. נמצא איתי זיו בילאוס, רח"ט קונסולרית. קודם כול, נציין את החשיבות של ירדן ואת היחסים האסטרטגיים עם ירדן. אני לא רוצה להרחיב פה – אני חושב שכולם מבינים את החשיבות של הפרויקט הזה, שמחבר בין המדינות; שנותן תעסוקה. גם ראש העיר אילת ציין את החשיבות של שיתוף הפעולה בין המדינות.

הפרויקט הזה הוא עוגן ביחסים, ולכן אנחנו, כמשרד החוץ, וגם המל"ל, תמכנו בהסכם. גם דיברו פה על פוסט ה-07 באוקטובר ועל מחשבות לסגור את הגבול. אני לא יודע בנוגע למחשבות – אני הייתי בכל הדיונים, והעובדה היא שהגבול לא נסגר, למעט, אולי, כמה שעות באירועים ספציפיים.

הנושא של השביתה הוא לא נושא מדיני-ביטחוני – זה נושא של שביתה, כמו שיש בכל מגזר במדינת ישראל. מחר יכולים להשבית את נתב"ג וזה יפגע במשק הישראלי במיליארדים. זה לא משהו שנוגע ליחסים המדיניים של ישראל. לכן, יש חשיבות.

העמדה שלנו, כפי שצוינה פה – העמדה של המנכ"ל – היא שאין לנו התנגדות לשינוי התמהיל, ובלבד שההסכמים עם מדינת ירדן יכובדו, ושכל ההקצאות שקיימות כיום לעובדים – יישמרו. זה גם הסיכום שהגענו אליו עם משרד התיירות, וכמו שצוין פה, יש נוהל שאמור להיות מפורסם בימים הקרובים.

חשוב לנו שהפרויקט הזה יימשך, ואנחנו נשמור עליו. כמו שציינו פה, היתרונות של העובדים הירדנים הם גדולים. הרי, בכל שנה מאז שזה התחיל, בגלל ההצלחה הרבה – היו בקשות רק להרחיב. כלומר, זה התחיל בפיילוט של 500 עובדים, אם אני לא טועה, והיום אנחנו ב-2,500.

700.

נכון. זה התחיל לפני זה, כשהיו רק עובדים לא למלונות, והעובדים הגיעו בגלל דרישה של העיר אילת; בגלל מצוקות שנגרמו בגלל אוכלוסיות אחרות של עובדים אחרים שהיו, וכל הזמן היו בקשות להרחיב. שמענו כאן את התוכניות להרחבת העיר אילת. אנחנו מאמינים שיש מקום לכולם, וחשוב מאוד לשמור על הפרויקט הזה.

אני אגיד עוד פעם: בנקודה הזו, אנחנו מרוצים מאוד ורוצים להמשיך את הפרויקט הזה. בגלל זה, השיחה, כל הזמן, היא לא להחליף אלא לתת ביטחון ואיזה ;Extra לתת איזה ביטוח מסוים - - -, גם המלונאית וגם האילתית, לכלכלה האילתית. בסופו של דבר, אחרי שנתייצב עם גיוון העובדים, אפשר לדבר על - - -.

אני אוסיף רק בכמה מילים. זיו בילאוס, ראש החטיבה הקונסולרית במשרד החוץ. אני רק רוצה לציין שהדברים שנאמרו כאן באמת עומדים לנגד עינינו – בהעמקה והוספה של הסכמים, גם בילטרליים אבל גם מנגנוני גיוס אחרים, להבאת עובדים מאזורים וממדינות נוספות, על מנת לפתור את המצוקה בישראל, בכלל, אבל גם בעיר אילת, כמו שעלה כאן.

אנחנו פועלים יד ביד עם רשות האוכלוסין כדי לתת פתרון – גם בניוד, שעלה בדיון קודם, ובעיקר בליישם את זה במהירות גבוהה כדי לאפשר פתרון מהיר, ולא רק פתרונות על הנייר. אנחנו נצטרך לתת את הפתרונות האלה מהר.

אנחנו משלבים ידיים יחד איתן, ואם צריך – אנחנו דוחפים גם את המדינות האחרות שאיתן יש לנו הסכמים, כדי לגייס את העובדים בפועל. זה לא פשוט; ישנן בעיות שקשורות אלינו בעקיפין, אבל גם לצד השני. זה קשור לזמינות העובדים בחו"ל, במדינות מהן הם מגיעים, ואז צריך לאפשר את ההשתלבות שלהם כאן ולהגיע מיד לעבודה.

אנחנו קשובים ופועלים לכיוון הזה, כדי לאפשר את הפתרונות שעלו פה. תודה.

תודה רבה. עוד דוברת בזום – פנינה בר, קבלנית מאילת.

שלום, בוקר טוב. קודם כול, תודה רבה לכולם. נעים מאוד, הגברת אתי; ברוכה הבאה. אנחנו מתנהלים מול הוועדה כבר כמה שנים. שמי דור בר, וזו שיושבת לידי זו פנינה בר, אמא שלי. אנחנו חברת בנייה משפחתית – יזמים קבלנים פה, באילת. אנחנו בונים סדר גודל של בערך 200 יחידות דיור, ואנחנו פעילים בעיקר במחוז הדרום.

רציתי להגיד תודה לראש העיר אלי לנקרי; לבעלי התפקידים מהרשות המקומית; וכמובן לשמעון סיידוף, שמייצג אותנו – אנחנו כמה קבלנים אילתים שחברנו ונרשמנו לאיגוד באשדוד, שהוא הארגון המייצג שלנו.

רציתי לומר גם כמה תיקונים עובדתיים, כי אנחנו פעילים לאורך השנים. מאז הקורונה, אנחנו חווים משבר. אבא שלי בן 74 היום. כשהוא היה בן 70, הוא לימד סודנים – שהפסיקו לעבוד במלונות כי סגרו את המלונות – לקשור ברזל, בחניון של אחד הבניינים שבנינו.

הייתה לנו מצוקה קשה מאוד. לקח לנו כמה שנים עד שהצלחנו לייצר איתכם, הוועדה, איזה שהוא שיח, ולקבל מכסה שתאפשר לנו תמהיל עובדים מגוון. יש פה יציקה גדולה של חניון עכשיו, מחוץ למשרד שאני יושב בו – זה חניון של 1,000 מטר. אתם תראו שם ערב רב – יש שם עובדים אולי משבע או שמונה מדינות, מתוכם גם ירדנים. יש לנו תמהיל עובדים מגוון מאוד.

בקורונה, הגענו למצב שהיינו בלי עובדים בכלל, והאתרים נעצרו. אילת היא אי; לאילת אין ערים תומכות סביבה, כמו שאמר האדון משירות התעסוקה, וזה משהו שהוא מורגש ברגע שיש איזה שהוא זעזוע במדינה. למשל, ה-07 באוקטובר, ששתה מפה עובדים. לעובדים שהיו לנו, הזרים והקבוצות, פתאום השתלם יותר לעבור למרכז, והם עזבו אותנו.

כמו שראש העיר אמר, צריך לייצר פה אלטרנטיבות. יחד עם זאת, כמו שאמרו גם נציגי משרד החוץ, שירות התעסוקה וראש העיר – צריך להשאיר את הירדנים. בזמנו, דובר איתנו על הגדלת מכסה ל-500. זה אומר שממה שיש היום – מיועדים לענף הבניין 300, אם אני לא טועה - - -

315. זה אחרי שנאבקנו.

זה אחרי כל הפגישות עם שר השיכון גולדקנופף וגם עם חבר הכנסת אליהו רביבו. זה היה תהליך ארוך מאוד. בסוף, צריך לזכור שהתוצאה הסופית היא מחירי הדיור. זה לא שאני מרוויח יותר; זה פשוט מייקר לי את עלויות הבנייה, כיזם קבלן, וזה מגדיל לי את התמחורים של הדירות.

זה גם משפיע על הביקושים, כי יש גבול לכמה שאנשים יכולים להרשות לעצמם – בטח בעיר שהיא דרומית ופריפריאלית כמו אילת. אגב, גם שוק הנדל"ן פה הוא בועה – יש לו חוקים משלו; הוא שונה משאר הארץ.

מה שחשוב לי להגיד לכם, קודם כול, זה שיש את העניין של הנוהל, שצריך לעדכן אותו בצורה כזו שהוא יחולק יותר נכון. בנוסף, בזמנו דובר על כך שיגדילו לנו ל-500 מה-315 שמיוחדים, כרגע, לענף הבנייה. יש כאן את החבר מעמותת "דף חדש" – קודם כול, נעים מאוד. אתה מוזמן ליצור איתנו קשר. אנחנו עובדים עם מספר תאגידים - - -

אגב, ניסיתי אתמול. התקשרתי לאמא שלך שלוש פעמים אתמול, ללא מענה.

נדבר ונעבוד איתכם. אנחנו עובדים עם התאגידים הגדולים והוותיקים וגם עם החבר'ה החדשים. יש לנו אפילו תאגידים אילתים – אתה בטח מכיר את זה. בסוף, כשקורה משהו, אנחנו נשארים לבד – אנחנו נשארים בלי ידיים עובדות, והעיר אילת נתקעת.

גם המלונות הם שותפים שלנו, כי אנחנו בונים את המלונות הבאים שיהיו פה, בעיר. בסוף, האינטרס הוא משותף של כולם. גם הביטחוני, אגב – אני מגדל פה ילדים בעיר. לא הייתי רוצה לקחת סיכונים.

אנחנו מבקשים מכם – וגם נעביר את זה בצורה מסודרת בכתב, כמו ששמעון אמר – גם לדאוג לנו להגדלה של המכסה ל-500, כמו שדובר, בייחוד לענף הבניין, ואני חושב שגם הענפים האחרים יכולים להישען עליהם. אגב, העובדים הזרים הם איכותיים יותר בהרבה דברים, ואנחנו חייבים לצרוך אותם בלאו הכי, וגם לעדכן את הנוהל בצורה כזו שהחלוקה תהיה יותר שוויונית.

הגברת ממשרד השיכון אמרה שיש יתרות של מכסות לא מנוצלות, אז לא ידוע לי על כאלה. אני חושב שיש ניצול מלא. זהו. תודה רבה, הגברת אתי, חברת הכנסת; תודה לכולכם.

רק אם אפשר לשאול אותו שאלה?

כן.

ליאור טל, דף חדש. יש לי שאלה: אם העובדים הירדנים היו במחיר שהוא יותר יקר מהעובדים הזרים שמגיעים דרך התאגידים – האם היית רוצה, בכלל, שתהיה דרישה לעובדים כאלה?

כן. בסוף, הם זמינים לנו; אין לנו את הבעיה של הלינה; אין לנו את ההתעסקות עם כן אילת, לא אילת; כשחם פה – הם ממשיכים לבוא; הם גרים בירדן, הם שכנים שלנו. יש גם את העניין של הטמפרטורה, שבקיץ – מגיעה פה לשיאים. מגיעות היום קבוצות מהצפון בחורף, כי זה כמו הקיץ שלהן בצפון, וכשמגיע החום – הן נעלמות.

אנחנו עדיין צריכים אותם. הם עובדים בעבודות שעובד מקצועי כמו סיני, לצורך העניין, לא היה מוכן בהן, וגם לא עושה אותן – אם זה תשתיות ואם אלה "העבודות השחורות", כמו שאתה מכיר. אני מניח שיש לך קשר לענף.

בנוסף, אנחנו מקבלים גם סרי-לנקים, תאילנדים והודים וצריכים להכשיר אותם.

שהם בלתי מקצועיים.

אנחנו צריכים להכשיר אותם. ואתה יודע מה הכי מצחיק? שאיך שאנחנו מכשירים אותם – הם הולכים, אז אנחנו נמנעים מזה. ברור שזה עניין של מחיר, אבל יחד עם זאת – אנחנו עדיין נצטרך אותם. אם אתה יכול להוריד את המחיר, ולהביא לנו עובדים פשוטים, לעבודות "שחורות", עבודות תפר, במחירים טובים מאוד שתואמים לירדנים – אנחנו נשמח.

גבירתי היושבת-ראש, אני יכול בבקשה להגיד כמה דברים? לצערי, נגיד בנק ישראל הגיע לכאן כעת. אנחנו הבנו שמסגרת הדיון היא שעה וחצי.

אנחנו כבר מסיימים ואני אומרת את הסיכום.

בסדר. אפשר שני משפטים לפני שאת מסכמת?

כן, בבקשה.

קודם כול, אני רוצה לשוב ולהודות לך על הדיון החשוב הזה. אני חושב שהדיון היה חשוב מאוד. בסך הכול, שמעתי תמיכה גדולה מאוד, של כמעט כל הגורמים שנמצאים כאן, בדרישה שלנו, שהיא חשובה.

הבקשה שלי אליך, היושבת-ראש, ואל הוועדה, היא לאשר את הבקשה שלנו להגדלת מכסת העובדים הזרים לעיר אילת, ולהתחיל לייצר איזון עם השנים. יש דרישה כזו – שמעתם את זה מכולם כאן; שמעתם את הקבלנים האילתים.

קודם כול, אני גאה מאוד בחברים האילתים. אתם רואים שגם שכשהם מציגים דרישות – הם מציגים את זה בצניעות ובענווה. אני גאה מאוד בתושבים שלנו ובקבלנים שלנו, שבונים לנו את העיר ועושים עבודה נהדרת, וגם בתעשיינים, במלונאים ובכולם.

יש כאן עיר שמנסה להשתקם ממשברים שהיא עברה בשנים האחרונות, ואנחנו בכיוון הנכון – אילת חוזרת לעצמה לאט ובאופן בטוח. לכן, גבירתי היושבת-ראש, הבקשה שלי, כאמור, היא לאשר את מה שביקשנו כאן.

אני מקבל את ההערות שנאמרו כאן על כך שלא הגענו פיזית, למרות שיש נציגות אילתית בכירה בוועדה שם, בכנסת עצמה, ולמרות שיש כאן נציגות גדולה מאוד בזום. היינו צריכים להגיע פיזית. אני, באופן אישי, הייתי צריך להגיע פיזית לוועדה, ואני מתנצל על כך שבנסיבות שציינתי קודם – זה לא התאפשר לי.

אני מבטיח שכאשר יהיה דיון בנושא העיר – בוועדה הזו ובוועדות אחרות, בכלל – אני אעשה מאמץ גדול מאוד כדי להגיע, ואני מגיע הרבה לירושלים ולמרכז. אני רק רוצה להגיד שוב תודה רבה.

תודה לך, אדוני ראש העיר. בלי נדר, אם יתאפשר לנו, נבוא לעשות את ישיבת ההמשך אצלך, בלשכת ראש העיר באילת.

רעיון מצוין.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הישיבה. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה לבחון מחדש את נוהל הקצאת העובדים הירדנים לתעשייה, כדי לתת מענה למחסור של התעשיינים בעיר אילת. במקביל, הוועדה מבקשת מהתאחדות התעשיינים לפנות למשרד הכלכלה, עם העתק לוועדה, על הצרכים של ענף התעשייה, כדי שיפנו באופן מסודר לרשות האוכלוסין וההגירה.

הוועדה שמעה את ראש העיר אילת והשתכנעה כי נדרשת תוספת של עובדים זרים לעיר אילת, בנוסף לעובדים הירדנים שעובדים בעיר, וכי נדרש להביא עובדים זרים ממגוון מדינות, ולא להסתמך על מקור עובדים ממדינה אחת.

לאור זאת, המדינה מבקשת ממשרד התיירות לפנות לוועדת המנכ"לים במשרד ראש הממשלה ולבקש את הגדלת המכסה של העובדים הזרים בענף המלונאות בעיר אילת בהקדם האפשרי, ולעדכן את הוועדה על כך.

בעזרת השם, אנחנו נקיים ישיבת מעקב בנושא. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:26.