פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
52
ועדת החוץ והביטחון
02/03/2025
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 356
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום ראשון, ב' באדר התשפ"ה (02 במרס 2025), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 02/03/2025
דיווח נציבת קבילות חיילים לשנת 2024 בהתאם לסעיף 557 (א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955
פרוטוקול
סדר היום
דיווח נציבת קבילות חיילים לשנת 2024 בהתאם לסעיף 557 (א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955
נכחו
¶
חברי הוועדה: ינון אזולאי – היו"ר
אברהם בצלאל
טלי גוטליב
מיכל מרים וולדיגר
משה טור פז
מאיר כהן
אלעזר שטרן
מוזמנים
¶
תא"ל אמיר ודמני - רמ"ט אכ"א ורח"ט הפרט, משרד הביטחון
ד"ר סא"ל כרמל קלה - רע"ן קליני, משרד הביטחון
ד"ר אל"מ אבי שינה - מפקד המשר"פ, משרד הביטחון
תא"ל במיל' רחל טבת-ויזל - נציבת קבילות החיילים, משרד הביטחון
ד"ר ריקי בצלאל ממן - ראש צוות רפואה נקח"ל, צה"ל
סגן אלוף אבי שאול - רמ"ח השברה במערך ההספקה המטכ"לי, צה"ל
אילת פדר מימון - תנועת אימהות בחזית
רישום פרלמנטרי
¶
איטייפ – ויקטוריה שטיינברג
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
דיווח נציבת קבילות חיילים לשנת 2024 בהתאם לסעיף 557 (א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955
היו"ר ינון אזולאי
¶
בוקר טוב לכולם. שבוע טוב, חודש טוב, בשורות טובות בעזרת השם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת חוץ וביטחון בנושא דיווח נציבת קבילות חיילים לשנת 2024 בהתאם לסעיף 557 לחוק השיפוט הצבאי. בבקשה, הנקח"לית כאן?
רחל טבת-ויזל
¶
בוקר טוב וחודש טוב. אפנה את אדוני לקריאה מונחית, מדי שנה בדו"ח אנחנו מקפידים לשים קטע קריאה או שירה והפעם הוא מוקדש לסמל ראשון שחר פרידמן, לוחם בחטיבת הצנחנים, נפל בה' בכסלו, ב-18 בנובמבר 2023, בן 21 ואחר כך כשתגיעו לחלק הזה בדו"ח אציע שתקראו את דבריו כי הם באמת מאירי עיניים באשר ליחס לאנשים. נפנה לדו"ח עצמו.
היו"ר ינון אזולאי
¶
לפני הדו"ח. אבקש מכולם, עכשיו ברגעים אלו מתקיימת הלווייתו של שלמה מנצור בן מרסל, אגיד משנה אחת שתהיה לעילוי נשמתו וזו השותפות של כולנו לפחות כי לצערנו אנחנו לא שם אז אנחנו כאן איתו, כולנו עם המשפחות כמובן.
עקביא בן מהללאל אומר "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת, מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך, למקום עפר רמה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא". שהדברים האלו יהיו לעילוי נשמתו, אם כל אחד מאיתנו ידע שבסופו של דבר אנחנו נותנים חשבון בכל דבר בחיים שככה אנחנו נתייחס אליו, החיים שלנו יראו אחרת. תודה. בבקשה, גברתי.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
ארצה להזכיר לכולם שאנחנו מהבוקר שומעים רוחות מלחמה ואני רואה גם בכנסת כאן חבר'ה שמחככים ידיים ואומרים "יאללה, אנחנו נכסח את החמאס" ואני רוצה שנזכור כולנו, ינון וכל מי שיושב כאן, שאין דבר יותר חשוב מהחזרת החטופים.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
בעזרת השם אני מקווה שבאמת תיכנס תבונה למקבלי ההחלטות כי השבוע הוא שבוע קריטי ויבינו שאנחנו צריכים לכסוס ציפורניים, לבלוע את גאוותנו, לשתוק והדבר הראשון כולנו לעשות מאמץ גדול להחזיר את החטופים שעדיין נמצאים שם. תודה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אני מסכים איתך בכל הדברים שאמרת, בעזרת השם גם תפילה וגם מאמץ לעשות הכל שיחזרו הביתה החיים לשיקום במהרה והחללים לקבורה, קבורת ישראל שמגיעה להם מלכתחילה דלכתחילה. זו הזכות שמגיעה לכל אדם באשר הוא, לכל יהודי להיקבר כאן בארץ הזו ובעזרת השם שנשמע בשורות טובות. בבקשה.
רחל טבת-ויזל
¶
אמן. כמחווה הדו"ח שלנו הוא צהוב ולא בכדי כי בכל זאת אנחנו יודעים בדיוק איפה אנחנו נמצאים כרגע בתקופה זו. אנחנו מצטרפים כמובן לתפילות.
נעבור לדו"ח, אגיד את הדברים בקצרה, מספר דברים בסיסיים. אזכיר שזה גוף סטטוטורי, בלתי תלוי. אומנם ישנה יחידה צבאית שלמה שעוסקת בנושא, אבל אני באופן אישי כנקח"ל לא כפופה לרמטכ"ל, בעיקרון לפי החוק מדווחת פעם בשנה לוועדת חוץ וביטחון, אם רוצים לערער על החלטות נקח"ל זה בבג"צ.
אנחנו מהווים כתובת ישירה ולא צריך אישור מפקדים ולא שום דבר דומה לזה בכדי לפנות אלינו. הרעיון הוא לשמור על זכויות הפרט בצה"ל ולקדם אותן כאשר מה שעומד מאחורי זה, אנחנו כאן עוסקים בקבילות של אנשים ותוצאתיים לקבילות של אנשים, אבל כאשר מתוך קבילה של אדם בודד אנחנו מבינים שיש משהו מערכתי שניתן לפעול ולעשות, נפנה למערכתי.
אדוני, אתן דוגמה בולטת מהמלחמה לפני שאמשיך לעיקרי הדו"ח. הייתה אלינו פנייה אחת של חייל לוחם פגוע נפש עם פוסט טראומה, פרופיל 21 פוסט טראומה ומצבו לכאורה שונה מחייל שנפצע קשה או נפצע בינוני בקרבות שבאופן קבוע הוא ממשיך לקבל זכויות כלוחם גם אם הוא לא השלים את מכסת החודשים שעל פיה מגיעות לו זכויות.
פנינו והיה אצלנו דיון רציני מאוד של אנשים מגופים שונים כולל אכ"א כמובן על מנת להשוות את הזכויות ואכן ראש אכ"א היוצא הרים את הכפפה וקבע שגם פגוע נפש, פוסט טראומה כתוצאה מהקרבות מעמדו יהיה דומה למעמד לוחם שנפצע בקרבות על מנת שיהיו לו את כל המשך הזכויות כלוחם, לימודים וכולי. זה מתחיל מקבילה אחת ויכול להשפיע על כל צה"ל. זה לא שהיה לנו משהו נגד או מישהו היה נגדנו אלא מרימים דגל, זה סנסור של משהו שאחר כך צה"ל לוקח אותו הלאה ולכן הוא משמעותי מאוד.
מבחינת הסמכויות – אשים דגש על דבר אחד, לפי פקודות הצבא המלצת נקח"ל פקודה לביצוע אלא אם כן יש המלצת פצ"ר והחלטת רמטכ"ל שלא, אבל באופן עקרוני אנחנו עובדים מול צה"ל וזוכים לשיתוף פעולה מול צה"ל. תפיסת ההפעלה – אנחנו עומדים לצד הקובלים, הקובל הוא במרכז וכפי שציינתי אנו מנסים להציף גם נושאים מערכתיים מתוך מה שאנו לומדים מהקבילות.
עקרונות מנחים – בסיסיים מאוד. קודם כל, מתן בכורה לטיפול מפקדים, מבחינתנו זה קריטי. אם יש אירוע ואנחנו מקבלים קבילה, קודם כל שולחים אותה לצה"ל בחזרה ואומרים למי בצה"ל לבדוק – מפקד אוגדה, אלוף פיקוד, לא משנה. אתם תבדקו, תסיקו מסקנות, תעשו גם את מה כל שצריך כולל סנקציות וכולל הכל.
זה חוזר אלינו, אנחנו מודיעים להם תוך כמה זמן זה חוזר אלינו, אם צה"ל עושה את זה, מסיק מסקנות ועושה את הדברים אנחנו נזוז צעד אחורה כי מבחינתי חשוב שצה"ל בעצמו יטפל דברים. אם צה"ל לא מטפל זה מגיע אלינו ואנחנו אלה שמזיזים את הדברים.
שיח פתוח מול מפקדים. אגיד בכנות שבשיטת העבודה זו אני זוכה לשיתוף פעולה עם צה"ל החל מהרמטכ"ל שניתן לדבר איתו ישירה על קבילות. הרמטכ"ל – לפחות היוצא ואקווה שכך גם יהיה הנכנס – כשהוא הולך לעשות ביקור ביחידה, קודם כל העוזר שלו פונה אלינו, אנחנו מעבירים לו דו"ח מפורט על מה אנחנו רואים ביחידה מבחינת קבילות, ביקורים ביחידה, לפני דיוני שיבוצים עוברים דרכינו כך שזה סנסור מסוים גם לצבא.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
לא, לא. נתת למפקדים, הם החזירו אליכם, מה הם עשו? וכמה פעמים אתם שבעי רצון ממה שהם עשו?
רחל טבת-ויזל
¶
כבר אדבר על זה, אבל כ-50% מהקבילות הן קבילות מוצדקות. תכף אראה את הדברים, פעמים רבות אותו אלוף פיקוד או מפקד אוגדה לא בהכרח יודעים מה קורה אצלם למטה ולכן כשזה מגיע אליו במפקד אוגדה, בדרך כלל הוא יעשה את התחקיר הרציני ויגיד "רגע, הייתה אצלנו תקלה ברמה התחתונה".
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
לא לזה התכוונתי, אני אפשט. תלונה של חייל שקובל את המג"ד שלו על התנהגות לא ראויה.
רחל טבת-ויזל
¶
לדעתי כ-70-60% כשמפקדים בודקים ובודקים ברצינות אקבל את זה. השאר לא מספיק, אני אצטרך להיכנס לזה שוב לעומק ולהגיד "נכון, העמדת אותו לדין משמעתי, אבל צריך גם הערה לתיק אישי וגם עוד משהו יותר עקרוני מעבר לזה". אבל אני חושבת שגם ה-60% מראים על כך שהבסיס הוא שבפקודות הצבא כתוב המלצת הנציב פקודה לביצוע כך שברור להם שבסוף יש לי את הסמכות להורות עליהם לבצע משהו לכן עדיף שבאמת יעשו כי אחרת בסוף זה מתמסמס.
יש לנו בקרה צמודה מאוד וקצינה שעוסקת בבקרה על זה. לפי פקודות הצבא הרמ"ט ראש אכ"א שנמצא כאן אחראי על כך שיישמו את כל ההמלצות שלנו. אנחנו לא מסתמכים רק על קבילות אלא כפעם בשבוע נמצאים באחת מיחידות הצבא, מסתובבים בצבא ורואים מה קורה למטה ולהיפך, הולכים ליחידות שבהן לא קובלים.
יחידות קרביות בדרך כלל לא קובלים, קורס טיס לא קובלים כי רוצים להישאר בקורס טיס ואנחנו הולכים דווקא למקומות האלה שמהם אין קבילות כדי רגע לשמוע באוזן מה קורה, עושים שיחות חתך שלא בנוכחות מפקדים בכדי להגיע עם סנסור אחר וגם בדברים האלו בסופו של דבר זה מעין סנסור לצבא.
לדוגמה בתחילת המלחמה כאשר היו בעיות ציוד רבות הגענו ליחידות, מתקשרים לראש אט"ל או למי שראש אט"ל ממנה אותו ואומרים שב-202 אומרים שיש וחסר כך וכך, מולם, ישירות מול צה"ל וזה נחשב כלי נוסף. הצלחנו לקבע את זה שזה נחשב כלי חשוב מאוד.
רחל טבת-ויזל
¶
באופן קבוע לפי הפקודות תוך 60 יום אנחנו אמורים להוציא תשובה. לפחות מחצית מהאירועים אנחנו מצליחים בפחות מזה ויש אירועים שנשארים שנה שלמה כי אני רוצה שהפקודה תשתנה ועד שהפקודה לא תשתנה או עד שלא יקבלו כסף אנחנו לא נניח לזה.
רחל טבת-ויזל
¶
יש לנו נוהל שנקרא נוהל 21 וכל 21 יום מעדכנים את הקובל. זה צריך להיות כתוב - - שכל 21 יום מעדכנים את הקובל אומרים לו "תקשיב, אנחנו לא סוגרים את הקבילה, עד שאנחנו לא רואים שקיבלת את הכסף הקבילה לא נסגרת. עד שלא שונתה הפקודה הקבילה לא נסגרת" והוא מעודכן כל הזמן. יכול להיות שזו קבילה בשם אנשים רבים אז מעדכנים אחד והוא מעדכן את החברים, אבל כך זה עובד.
אנחנו לא מוציאים דו"ח שנתי אלא מוציאים דו"ח רבעוני. צה"ל, כל אחד מהאלופים מקבל כל רבעון ולא מחכים לסוף השנה. דבר אחרון לפני שנדבר על המספרים, קבילה מייצגת קבילה ולא מספר אנשים. זאת אומרת, אם פנו פלסים שלא קיבלו א' פלוס, אני סופרת קבילה אחת של פלס אחד וזה משפיע על 80 פלסים. זה מה שנספר.
מבחינת מספרים ואבנים גדולות. השנה התקבלו 6,777 קבילות, הסתיים טיפול ב-6,520. זו עלייה יחסית לשנה שעברה, אלו בעיקר אנשי מילואים. מעבר לכך, יש מאות פניות שאנחנו לא סופרים כקבילות.
היו"ר ינון אזולאי
¶
שנה שעברה התקבלו 5,700 ומשהו וגם זו הייתה עלייה של מאות אחוזים בסוף השנה בגלל המלחמה.
רחל טבת-ויזל
¶
ב-2017 היה את סיפור הזקנים. התחלנו את אירוע הזקנים והיו קבילות רבות סביב זה ואנחנו כבר כמעט ולא שומעים על כך. מבחינת מספרים, כפי שרואים זה הדו"ח הרב שנתי. ניתן לראות את הפער בין 2023 ל-2024 שמתבטא בעיקר בעלייה של אנשי מילואים שזה גם הגיוני ונציין גם על מה קובלים אנשי המילואים. ירידה של אנשי קבע כי פחות אנשי קבע קבלו, אבל יותר אנשי קבע צודקים במה שהם קבלו עליו.
רחל טבת-ויזל
¶
נגיע לנושא ואתייחס. קודם כל באופן כללי מבחינת תוצאות הבירור, מדובר על 45% לא מוצדקות. צריך לשים לב שכשאני אומרת ליחידה שהיו אצלכם ביחידה 80 קבילות, מתוכן עשר מוצדקות, זה שיש 80 פניות לנקח"ל זה כשלעצמו לא פשוט כי גם קבילה לא מוצדקת מדברת על הלך רוח והרגשה כי אם זו קבילה של סתם עלילת שווא אני אשלח אותה למצ"ח, אבל לפעמים לא הסברנו נכון או לא הבאנו נכון את העובדות.
חייל שלא נתנו לצאת הביתה לאזכרה של אבא שלו כי יש פעילות מבצעית ולא אומרים לו שבגלל הפעילות המבצעית הוא לא יצא הביתה, והמפקד אומר שהוא לא יצא בגלל פעילות מבצעית. אבל הסברת לחייל שלך? למה הוא פנה אליי? למה לא דיברתם ביניכם בכדי שיבין בכלל במה מדובר? ולכן גם הלא מוצדקות זה משהו שצריך להסתכל עליו.
שימו לב שבמוצדקות כן פירטנו ועשינו הבחנה בין מוצדק לבעל תיקונו. המשמעות של בעל תיקונו היא שברגע שאנחנו מתקשרים ליחידה ואומרים שיש קבילה, תוך חצי שעה או שש שעות זה מסודר, כלומר קורה לא מעט שעצם הגשת הקבילה סידרה את האירוע וכך דרכו של עולם.
נסתכל על המספרים שליד, מבחינת משרתי הקבע כמשרתים עצמם. 55% מהקבילות מוצדקות אך לגבי שירות הקבע יש עלייה. זה יכול להיות שכר, תנאים וכולי.
רחל טבת-ויזל
¶
נכון אך השנה יש מרכיבים נוספים. פיקוד ומנהיגות נשארנו פחות או יותר אותו הדבר. מנהל ורישומת יש ירידה מ-78% מוצדקות ל-72% מוצדקות ועדיין זה גבוה מאוד כי לפעמים אלו דברים שהם דרמטיים מאוד. פנה אלינו נהג D9 שאומר שהוא לא מקבל את התוספת שהוא צריך לקבל על זה שהוא נהג D9 בעזה, ובסוף מסתבר שאין לו בכלל הכשרה להיות נהג D9. זה הרבה יותר מרישומת. שאלתי את המפקד מה קרה שם והמפקד אמר שהוא שאל מי מוכשר להיות נהג D9 ולקח אותו.
רחל טבת-ויזל
¶
לא. הוא פנה אלינו בגלל הכסף ואמר שהוא לא קיבל תוספת לחימה. הטעויות ברישומת משפיעות לפעמים על שכר שיש לי איך לפתור את זה ולפעמים הן דרמטיות יותר של אנשים שלא נמצאים עם הסיווג הנכון, הפרופיל הנכון.
רחל טבת-ויזל
¶
בסופו של דבר הוא יקבל או לא יקבל את הכסף לפי מה שהוא עשה. אני בודקת את השרשרת, קודם כל מתחילה עם המפקדים כי בסוף זה אירוע פיקודי, גם מפקדים וגם את אנשי המשא"ן. זאת אומרת, אנשי המשא"ן – איך אתם לא על הרשומות של מי רשום על מה, והמפקדים עצמם – איך קורה שיש אצלו נהג D9 שאין לו הכשרה. זו אחריות שלו כמפקד.
רחל טבת-ויזל
¶
לא, אין לו הכשרה ל-D9, נקודה. אין. זה לא אירוע יחיד. שנה שעברה היה לנו פלס, מישהו שאמור לפרק פצצות ולסלק מוקשים שלא הייתה לו הכשרה והוא למד את האירוע בהכשרה תוך כדי עבודה. אם היה קורה לנו אסון – היינו במקום אחר. הרוב זה לא כאלה אלא תקלות רישומת שבסוף קשורות לפרט ואתן דוגמאות.
רחל טבת-ויזל
¶
לא אנחנו פותרים את הבעיה. יש הערות למפקדים, גורמי משא"ן, בתיק האישי וכמובן שיש לכך משמעויות פיקודיות לגבי האנשים. אני מזכירה שאני לא בית משפט ואם זה אירוע חמור של מצ"ח הוא יגיע בסוף למצ"ח. גבול הסמכויות שלי היא ההשפעה על עתידם בצה"ל וביחידה ובדרך כלל יש המלצה שאומרת שיבדקו את כל נהגי ה-D9 בכל היחידות ויראו שלכולם יש הכשרה.
רחל טבת-ויזל
¶
כן, בטח. ציינתי שיש קצינת מעקב ואת הרמ"ט ואנחנו בודקים שכל ההמלצות שלנו מתממשות. בדרך כלל תהיה המלצה פרטנית והמלצה לבדוק מה קורה. לדוגמה, היו לנו מש"קיות הוראה בחיל החינוך שהיו על גבול הצפון, ישבו ביישובים על הגדר וקיבלו רמת פעילות כאילו שהן יושבות בתל השומר.
פנו אלינו חמש-עשר שהייתה להן תקלה משמעותית וההנחיה שלנו היא לא להחזיר רק לחמש או עשר אלא ההנחיה היא לחיל החינוך לבדוק מה קורה אצל כל מש"קיות ההוראה שלהם על היישובים סמוכי הגדר ואיך הם מתקנים את זה. כמובן שהאחריות שלנו ושל הרמ"ט שנמצא כאן היא לוודא שאכן פותרים את הנושא מערכתית ולא פרטנית רק לשלוש אם הן קיבלו או לא קיבלו.
ניכנס לנושאים עצמם. מה מטריד את חיילי החובה, יחסי פקוד מפקד. דיברנו על זה.
רחל טבת-ויזל
¶
אז אגיד מה עשינו מאז. מה שעשינו בשנה שעברה ודיברנו על כך בשנה שעברה, קודם כל נכנסנו לבה"ד 1 לכל הצעירים, כל מי שמתחיל את ראשית הצירים בכדי להתחיל להיות, לקורסים הבכירים היה לנו קשה יותר להיכנס. הצגתי את הדו"ח לרמטכ"ל בתחילת השנה ויש סיכום של הרמטכ"ל עם הנחיה ברורה מאוד של הרמטכ"ל שתהיה הרצאה מסודרת ויהיו חייבים ללמוד את הדו"ח הזה בכל קורסי הפיקוד הבכירים – פו"ם, מב"ל, קורס תא"לים על מנת לחנוך את הקצינים הצעירים כי רוב הטעויות קורות אצל הסג"ם וסגן. הטעויות הן שם וזה לא כי הם קצינים לא טובים, אלו קצינים שרוצים לעמוד במשימות שלהם מצד אחד ומצד שני יש לחץ של המפקדים הבכירים יותר ושם הטעויות.
אמיר ודמני
¶
אני משתדל לא להפריע, אבל אציין שאתייחס לעניין הזה בצורה מפורטת מאוד, למה אנחנו עושים בעיקר בנושאי הקצונה הזוטרה וחיזוקה בהקשרים אלו.
היו"ר ינון אזולאי
¶
גם הדברים שאמרת עכשיו הם דברים שחזרת עליהם משנה שעברה בעניין בה"ד 1 והכל טוב ויפה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אבל נשארים כ-40-30%, 35%, 37%, 42% אך בסופו של דבר זה סביב ה-40% שאנחנו לא רואים את השיפור. אם זו הייתה שנת מלחמה וזה היה בגלל שנת מלחמה ייתכן והיינו רואים קפיצה, בחיילי המילואים באמת רואים יותר קפיצה ושם גם יש עניין למה זה קרה, לא הייתה התארגנות, דיברנו וזה בסדר. אבל כאשר רואים שזה משהו קבוע ואין שינוי - -
אמיר ודמני
¶
אני אסביר גם מה אנחנו עושים, אבל חייב לציין שלשנת מלחמה יש השלכות גם בהיבט הזה כי מפקדים נמצאים במורכבויות לא פשוטות.
מירי פרנקל-שור
¶
אבל אם קוראים את הדוגמאות שמובאות בדו"ח זה עניין של סגנון דיבור, אלו דברים שחוזרים על עצמם.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אמרנו בקבילות של חיילי המילואים שעלו אנחנו מתייחסים לזה כמלחמה שזה בסדר גמור. מה זה בסדר, כמובן שהצבא היה רוצה שיהיה פחות, אבל כאשר מסתכלים על פקוד-מפקד מבינים שהיה כאן משהו אחר ולכן היה צריך לראות את הירידה מ-40% ולא ראינו את הירידה לכן זה לא משנה אם זה מלחמה או לא מלחמה כשיש אחוזים. אם היית אומר שקפץ ל-50% אז הייתי אומר לך שיש כאן משהו, אבל זה לא.
רחל טבת-ויזל
¶
נכון. חלק הן על רקע המלחמה, אבל רוב הקבילות הן באמת קבילות שחוזרות, סגנון ביטוי. כן רואים מפקדים בשטח שנמצאים יותר על הקצה, יותר אלימות ואמירות גזעניות, הומופוביות וכאלה, בשטח רואים יותר מה שהיה לנו פחות בשנה שעברה מבחינת המפקדים.
רחל טבת-ויזל
¶
כן. כי בסוף השחיקה – ההסברים הם לא שלי – אבל אנחנו רואים דווקא ביחידות הקרביות מעין עלייה באירועי אלימות ופוגענות או פחות טיפול בבעיות נורמטיביות בין חיילים, מפקד שזורק רימון עשן כי הוא מתעצבן, כל מיני דברים שלא ראינו לפני כן. ראינו אותם יותר ביחידות העורפיות ועכשיו רואים אותם גם בשטח.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
מה זה ינון? איזה לוחמים יש לנו? מתלוננים באמצע מלחמה מתוך השטח? אולי לא שמעתי נכון.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני רק אומרת בתור מי שנפגשת עם לוחמים ואני מפקידה את עצמי בשם הלוחמים על כל דבר ושמה אותם לפני כל דבר אחר. רציתי רק להבין, מתוך שדה עזה לוחמים מתלוננים? מה זה?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני זקנה. אני מעדיפה שהבן שלי שהוא מ"פ וסמג"ד, והבן שלי שהוא רס"פ יתלונן בתוך עזה או בחאן יונס או בסטרילי למפקדים, זה לא צריך להיות.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
קודם כל, הגברת הנכבדה עושה עבודה אדירה, אין שאלה בכלל. אני לא איתה, אני רוצה להבין איך זה עובד בתוך הצבא.
רחל טבת-ויזל
¶
חברת הכנסת גוטליב, אני אסביר. אנחנו כתובת לחיילים. חייל כנראה לא יתלונן מתוך עזה ואם הוא יוצא לסוף שבוע ומרגיש שהגיע לא עד כאן כי המפקד שלו מדבר בצורה בוטה והוא לא מסוגל יותר, אני שמחה שאני הכתובת ושאני או הרמ"חית שנמצאת כאן יכולות להרים טלפון למפקד האוגדה או למח"ט ולהגיד להם "תקשיב, תרגיעו פה את הכל" כי המפקדים כאן והחיילים מרגישים את זה.
חיילים מרגישים. זה חייל שאומר שהוא לא רואה קב"ן. התקשר אלינו לוחם שאומר שהחברה שלו נהרגה והוא לא רואה קב"ן בזמן ולא יצא ליום השנה כי הוא לא מצליח לדבר עם המפקדים שלו כי המפקדים שלו עמוסים בלחימה. מצד אחד הם עמוסים בלחימה, ומצד שני זעקת הלוחם מגיעה אליי. אל מי היא תגיע? ואני חושבת שצריך לברך על זה שיש להם את האפשרות לפנות למישהו נוסף ולדבר עם מישהו נוסף ושזה יהיה לגיטימי.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני יכולה לשאול שאלה ברשות היו"ר? היו פניות לנציב קבילות בהקשר ל-7 באוקטובר? כי לא ראיתי את זה בדו"ח. לדוגמה אי הגעה, לקיחת נשקים, כל מיני דברים שאני יודעת בדיעבד מעדויות שאספתי. היו על זה פניות אפילו אנונימיות אליכם?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
היו לדוגמה פניות אפילו אנונימיות אליכם בשם לוחמות שמחבלי הנוח'בה, לפחות אחת מהן שאני יודעת לדוגמה שהתקרבה למחבל נוח'בה בתא והוא חשף את איבר מינו בפניה?
רחל טבת-ויזל
¶
קודם כל אעשה הבחנה בין הדו"ח של שנה שעברה לבין הדו"ח הזה. לא בדו"ח הזה אלא בדו"ח של שנה שעברה הלכנו לבקר את השוטרות הצבאיות שהיו בשדה תימן בגלל שהיו שאלות לגבי אופן השמירה על הנוח'בה, זה לא היה השנה. זה היה בשנה שעברה, בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה ולא השנה.
הפעם היחידה שקיבלנו משהו שקשור לזה אלו היו צוערות ששאלו באופן עקרוני למה בכלל אנחנו הולכים לשמור על נוח'בות? ואנחנו אמרנו שאם הצוערות שומרות והצוערים שומרים, צריך לסדר את כל האירוע הזה, אבל זה לא קשור למגדר בכלל מי שומר.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אולי לא הסברתי את עצמי נכון. שאלתי האם היו פניות לא אלייך באופן אישי אלא לכל המקום על כל מרכיביו.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לנציבות הזו, האם היו פניות אנונימיות או גלויות בהקשר לתופת אוקטובר? מה שמעניין אותי, האם הייתה תעוזה כזו של אנשים? הייתה לחיילים תחושה שהם יכולים לעשות את זה?
רחל טבת-ויזל
¶
לא. היו פניות בתחילת המלחמה שלא היו קשורות לאירועי 7 באוקטובר אלא קשורות למה שמסביב – יש ציוד, אין ציוד, תצפיתניות רוצות להיות תצפיתניות, לא רוצות להיות תצפיתניות, אבל למשל לא הייתה תצפיתנית שאמרה שלא הקשיבו לה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני שואלת כי אני מכתבת את זה עם דברים שאני יודעת. הייתה תלונה לדוגמה על העובדה שהרמטכ"ל הורה למחוק בעזה תחת אש ועיני צלפים של האויב כתובות "עם ישראל חי" ואוי, אוי, אוי, איך אני מעיזה? סליחה, סליחה, סליחה, עם ישראל חי אסור להגיד. סליחה, מתנצלת, סליחה.
רחל טבת-ויזל
¶
לא השנה. שנה שעברה בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה היו מספר קבילות שעסקו בזה. הייתה את הקבילה עם הפאצ'ים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
הפאצ'ים זו גם עבירה. מה אני יכולה לתלוש, אתה יכול לבוא לתלוש לי פאץ'? הגוף שלי ברשותי עדיין גם כשהוא חייל.
רחל טבת-ויזל
¶
אבל זה בא מכל הכיוונים. זאת אומרת, היו פאצ'ים מהסוג הזה ומהסוג הזה. הייתה קבילה לגבי הדגלים, אבל זה גם היה דגלים מהסוג הזה והיו דגלים של כולם. היו קבילות באנשי מילואים שנדבר עליהן, קבילות שאמרו לא מזמנים אותנו למילואים כי היינו באחים לנשק או כי היינו בארגון המקביל, זה לא משנה. הגיעו מכל המקומות.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
איזה ארגון מקביל לאחים לנשק? איזה ארגון מקביל יש שיעודד סרבנות, אי-ציות, קרא למרי והוביל אותנו - - -? איזה עוד ארגון יש?
היו"ר ינון אזולאי
¶
היה כאן מקרה שהיא מביאה שהדיחו אחד, הוא התלונן על זה בגלל שהוא כביכול שייך למחאה. בסופו של דבר זה לא היה נכון.
רחל טבת-ויזל
¶
אציין שוב שהקבילות המרכזיות שקשורות למה שאת מדברת עליו היו בשנה שעברה ודיברנו על כך בשנה שעברה. השנה זה סוג אחר, זה כבר מלחמה שנמצאת איתנו ולא תחילת המלחמה, גם קבילות בנושא ציוד לחימה לא היו כמו שהיו בשנה שעברה. הקבילות הן שונות. אם לדוגמה נדבר על התצפיתניות.
רחל טבת-ויזל
¶
סוג הקבילות של התצפיתניות היה "אנחנו לא רוצות להיות תצפיתניות" או בעיקר ההורים לא רוצים שיהיו תצפיתניות, אבל אין למשל קבילות ממי שכבר תצפיתנית. יש קבילה "אני לא רוצה להיות תצפיתנית" אבל אין קבילה "אני תצפיתנית, לא טוב לי, תוציאו אותי" זה לא קורה למשל או "מפקדים לא מתייחסים אליי".
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אני מסתכל על הכלים שאתם משתמשים בהם, מה זה נוקשות יתרה? כלומר מפקד צריך לפעול על פי הנהלים, הכללים והחוקים או לא, מה זה נוקשות יתרה?
רחל טבת-ויזל
¶
נוקשות יתרה זה שחייל מרגיש לא טוב ואומרים לו שעכשיו הוא ילך לפעילות למרות שהיה סביר לשלוח אותו לרופא. זה לא שעכשיו הוא מת והוא בהתקף לב, אבל החייל נמצא במצב לא טוב וכן צריך לראות רופא עכשיו. יכול להיות סגנון דיבור בוטה מאוד.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אני חושב שאתם צריכים לחשוב אם זה כלי כי אני התגייסתי עם בר כוכבא וראיתי מפקדים רבים ולא הייתה שום סטירה בין להיות מפקד קשוח או נוקשה לבין לעמוד - - גם כשאני הייתי לעיתים נוקשה עמדתי בנהלים. אני חושב שלא ראוי שזה יהיה כי זה באמת משהו אפור ולא ברור. נוקשה, אבא שלה לא היה מחייך.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
ברור, מה זה, לא חיילים בעיניי. תסלחו לי, אני אומרת את זה כל הזמן, יש תלונות שכאילו נשמעות לי, בחייכם, נו, תתקדם.
רחל טבת-ויזל
¶
אתן דוגמה של נוקשות. בתקופה שחטיבה 35 לא יצאו הביתה, כשהצנחנים לא יצאו הביתה בכלל לשבתות כשהם היו בעזה פנו אלינו עשרות הורים של הצנחנים ואנחנו אמרנו שזה שיקול דעת מח"ט הצנחנים.
רחל טבת-ויזל
¶
רגע אחד. אנחנו אמרנו שזה שיקול דעת של מח"ט הצנחנים. אומרים לנו עשרות הורי הצנחנים שקודם כל, גולני וגבעתי יוצאים, רק אצלנו לא יוצאים, זה דבר אחד שזה בולט. דבר שני, אנחנו כהורים רוצים לדעת כי כשאנחנו מדברים איתם הם נשמעים, האם יש להם עיבוד נפשי? האם החליפו להם נעליים? האם החליפו להם גרביים? האם נכנס ציוד? מה קרה שם עם השבת הזו שהם נשארים?
זה סוג של נוקשות, אבל זה לא אומר שאני אתערב אלא שאני אשאל "תגידו לי מה קורה בחטיבת הנצחנים, תספרו לי מה קורה שם, תסבירו לי את האירוע הזה כי זה מאוד בולט יחסית לחטיבות אחרות". זה לא אומר שאני אתערב אדוני, אבל זה כן אומר שאני ארים דגל ואגיד שיבדקו מה קורה איתם. אגב, בעקבות זה מפקד האוגדה התערב בסוף וגם הם יצאו לשבתות.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני חייבת להגיד לכם שזה היה חבל בתור מי שדיברה עם לוחמים צנחנים. היציאה הביתה החלישה אותם כל פעם מחדש. חשיפה לתקשורת ולמאבקים.
רחל טבת-ויזל
¶
אני רוצה להשלים. מה שקרה בעקבות הקבילה הזו פתחו קבוצת וואטסאפ עם ההורים, אני לא יודעת מה עם הבן שלך, אבל אני יודעת על כאלו שפתחו כי יש לי גם בן בצבא, פתחו קבוצת וואטסאפ והודיעו להורים "החלפנו להם גרביים, נכנס קב"ן לעיבוד".
זה לא אומר שאני עכשיו אגיד "אתם לא בסדר, אתם נוקשים". זה אומר שאני ארים דגל ואומר "אומרים שיש פה נוקשות יתרה בחטיבת צנחנים, תסתכלו על זה רגע, תגידו אתם מה קורה". אנחנו במקרה הזה כמו שאמרנו לך, אנחנו לוקחים צעד אחורה ואומרים "אתם מטפלים", זו יכולה להיות נוקשות.
רחל טבת-ויזל
¶
בדרך כלל בדברים האלו אנחנו נרים דגל, אבל כשחייל אומר "אני אתאבד בסוף" והמפקד אומר "אין בעיה, קח את הנשק תירה בעצמך".
רחל טבת-ויזל
¶
כי אם החייל נמצא על הקצה יכול לקרות לנו אסון ואם הוא סתם אמר, אז הוא סתם אמר, אבל המפקד לא בהכרח יודע את זה. אמשיך עם עוד נושאים שקשורים לחיילי החובה. אי מימוש זכויות רפואיות – מפקדים שאומרים "אתם לא יכולים ללכת לביקור רופא כשאתם בבית" או לא לקבוע הפניות ליום חמישי למרות שרק ביום חמישי יש רופא.
אי טיפול באירועים לא נורמטיביים, בכלל התנהלות בניגוד לפקודות שיכולה להיות מניעת חופשה כשאסור למנוע חופשה וכולי. פגיעה בפרטיות, הרבה מאוד ניהול של פיקוד דרך הוואטסאפ.
רחל טבת-ויזל
¶
אבל זה בלתי נסבל, זה בלתי נסבל. חייל שאומר שהוא פצוע ואף אחד לא מבקר אותו, והמפקד אומר שהוא בקשר עם החייל ומראה לנו תרשומות וואטסאפ עם החייל שלו שפצוע בבית-החולים מהקרבות, זה לא באמת.
רחל טבת-ויזל
¶
אז צריך לשרש את זה. לגבי שירות הקבע, יש ירידה של 20% בקבילות משרתי הקבע. יש לנו תחושה של הרבה אנשי קבע שגם נפגעים ואומרים שזה לא הזמן עכשיו להתעסק בזה. עדיין יש נושאים שהם בולטים לדוגמה הארכת שירות קבע לתקופות קצרות, כל פעם באחד מהיחידות הגדולות מאריכים כל פעם בחודש את השירות שזה דופק את האנשים כי זה אומר שאי אפשר לצבור חופשות ואי אפשר לתכנן כלום.
רחל טבת-ויזל
¶
מאריכים חודש, חודש, חודש, דברים מהסוג הזה. תקלות בעדכון רישומת אישית, הבטחות, תחתום ותקבל תוספת או רכב ובסוף זה לא קורה, דברים מהסוג הזה. הנושא הבא שאנחנו רוצים לעסוק בו הוא נושא מערך המילואים – כאן הייתה עלייה משמעותית מאוד וזה גם מובן על רקע העלייה הגדולה מאוד במספר משרתי המילואים ועדיין אנחנו רוצים לשים דגש.
אנחנו שנה וחצי לאחר תחילת המלחמה ועדיין שגיאות בשמ"פ, אנשים לא מקבלים את התגמול כי לא רשמו את זה כמו שצריך, לא מקבלים כסף, החזר הוצאות רכב, לא יודעים איך לתת החזר הוצאות על רכב חשמלי ואנחנו כבר שנה וחצי, אי אפשר להסביר עכשיו מה שהיה אפשר בהתחלה, הרבה הקפאות והדחות משמ"פ מעכשיו לעכשיו.
לא, אתה לא בסדר, עוף מפה, קח את הדברים ועוף. יש בצבא נוהל ברור מאוד על איך עושים את זה ואנחנו ממשיכים להיתקל בזה, הזמן עובר ואנחנו ממשיכים עם אותן הטענות. יש מספר טענות עקרוניות שנפתרות, מעמד הרבש"צים, מעמד בני המקום, איזה תגמול מגיע להם וכולי.
רחל טבת-ויזל
¶
אלו נושאים שאנחנו מציפים לאכ"א. הרמ"ט תתייחס על איך הם מטפלים ומעבים. אנחנו חושבים שצריך לעבות שם את המערך שעוסק במילואים, אני חושבת שהוא לא עומד בקצב ואנחנו אומרים את זה בכל מקום, לא מספיק זמין בעיניי.
לגבי מלש"בים – יש יציבות. אמרתי שנה שעברה וזה נכון למרות שהתחלפה מפקדת מיטב, יש תרבות של הכלה גדולה מאוד במיטב שאנחנו מאוד מברכים עליה. זאת אומרת, אם אפשר לעזור, לסייע ולפתור גם קבילות שהן לא בהכרח מוצדקות אנחנו מרגישים שבמיטב מנסים בכל זאת לראות איך פותרים את הדברים.
דיברתי קודם עם הרמ"ט ודמני על מסלול "תתקדמו" שהוא מבורך מאוד. יש קבילות כי זה אירוע חדש של תתקדמו. אנשים חושבים שכולם יכולים להיות מאבחנים נדירים במודיעין, לא כולם עונים על זה, אבל זה דבר שמסתדר.
בנושא שכר ותנאי שירות – המגוון הוא עצום ולצערי ולדעתי הירידה היא לא מספיק גדולה. בתשלומים נשארנו אותו הדבר, 56% תקלות תשלומים זה הרבה מאוד. אזכיר שכאשר קובל פונה אלינו אנחנו עושים איתו שיחת טלפון ושואלים אותו למי הוא פנה?
אם הוא לא פנה למופת או לגוף מסוים שעוסק בזה לפני שדיבר איתי, אין לו מה לדבר איתי. זאת אומרת, הם פנו לגופים שעוסקים בשכר וזה לא הסתדר ואז פונים אלינו ואם 56% מהקבילות הן מוצדקות המשמעות היא שאנחנו מצליחים לסדר דברים שהם היו אמורים לסדר. זה מטריד מאוד.
רחל טבת-ויזל
¶
הוא לא טוב. זה מטריד. מבחינת מנהל ורישומת יש ירידה מ-78% ל-72% שזה עדיין נתון גבוה, אבל לפחות מתחילים לראות תזוזה. מה שבולט בנושא זה שמצד אחד יש את המדיניות והמדיניות סדורה ומסודרת, אבל אחרונות קצינת הת"ש, קציני השלישות לא בהכרח יודעים ליישם את המדיניות או הפקודות שהן ברורות למעלה, אבל לא יורדות עד למטה או לא מיושמות.
אנחנו מנסים לא להגיד לצבא מה לעשות ואתן דוגמה בולטת לדעתי בעניין החופשות. בתחילת המלחמה אנשים לא יצאו לחופש, לגיטימי. בפברואר 2024 אכ"א הודיעו חוזרים למדיניות החופשות הרגילה, אנשים צריכים לצאת לחופש, אנשי קבע שהולכים להשתחרר צריכים לנצל ימי חופשה ואנחנו ממשיכים לקבל קבילות על חופשות. המפקדים אומרים שהם לא יכולים להוציא אותם לחופש.
אני לא מחליטה לצבא תוציאו או לא תוציאו לחופש. אני כן אומרת לצבא שלא יכול להיות שמצד אחד יש פקודה שאומרת תוציאו לחופשות, ומצד שני המפקדים אומרים שהם לא מוציאים. אחד משניים צריך לקרות, או שהמפקדים יוציאו לחופשה או שהפקודה תשתנה ואכן לקראת סוף השנה הפקודה של החופשות השתנתה. אבל תבינו שהפער הזה, זו הפקודה וזה מה שצריך לממש, זה מה שצריך לקרות. אם הצבא לא מסוגל לעמוד בפקודות של עצמו שהצבא ישנה את הפקודות או שינחה את המפקדים.
בנושאי שכר היו נושאים רבים שקשורים לרמות פעילות. חלק זה רמות פעילות שמלכתחילה היה צריך לתת ולא נתנו וחלק היו כאלו שאמרנו שהוקמו עוד שני גדודי הגנה אווירית, מה רמת הפעילות שלהם? תחשבו שנייה. יש גדודים קיימים שיש להם רמות פעילות, מה הן רמות הפעילות של הגדודים החדשים? דברים מהנושא הזה.
אדוני, השנה פעם ראשונה העלינו את נושא תנאי המחיה והתשתיות יש דברים רבים שקשורים לתשתיות. הרושם שלנו מביקורים ביחידות ואנחנו שומעים את זה יותר ויותר, במקומות שעברו להסעדה אזרחית ולא על בסיס נגדי המטבח המיתולוגיים יש ירידה ברמות המזון, בכמויות, באוכל לאוכלוסיות מיוחדות – טבעונים, צמחונים.
פוגשים את זה בבסיסים הגדולים. היינו באחד מהבסיסים הגדולים של חיל האוויר ופעם אמרו שהאוכל הכי טוב בחיל האוויר, רע מאוד. היינו בבסיס גדול עם אוכל נוראי שאנחנו כמבקרים היינו באוכל נוראי.
רחל טבת-ויזל
¶
יכול להיות. על עיר הבה"דים אמרנו כבר לפני שנתיים שהאוכל גרוע. זה בולט מאוד. אני לא יודעת אם אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.
אבי שאול
¶
בסופו של דבר היום אנחנו מחזיקים בצה"ל סד"כ של יותר מ-1,000 נגדי תזונה במטבחים ועוד כ-4,000 טבחים. אין יכולת להחזיק מעבר לזה ולכן חלק מהמחנות הם מחנות מאוזרחים, ואיפה ש"אזרחנו" את המענה זה בוצע ביחידות עורפיות שבהן גם ניתן עוד לשנות את זה ומבצעים שינויים במכרזים. רוב המכרזים הללו נפתחים גם בשנה הנוכחית ועשינו שינויים רבים על מנת לטייב את המענה ובתוך זה אנחנו מוסיפים גם תקציבים לתוך המכרזים הקיימים על מנת לטייב את מענה ההזנה.
רחל טבת-ויזל
¶
אנחנו יודעים ורואים שיש יחידות שעשו שיפור. דיברנו על ג'למה, שיפרו בג'למה. יש יחידות שאנחנו מגיעים ואומרים שאנחנו מוציאים דו"ח לראש אט"ל עם תקלות התשתית שאנחנו מוצאים. שבוע שעבר היינו בבסיס חיל אוויר גדול והיה מתחת לכל ביקורת, אין לי מה להגיד. לפעמים מה שמטריד זה לא הכמויות, אין חיילים רעבים בצבא וזה לא שמישהו אמר לי "הייתי רעב".
רחל טבת-ויזל
¶
אבל אם מישהו טבעוני אז הוא אוכל שניצל תירס עכשיו במשך שבוע במקרה הטוב, צמחונים, צליאקים. זה אירוע.
היו"ר ינון אזולאי
¶
בדו"ח שלך ציינת צליאקים שלא מוצאים מענה מספיק במקומות רבים, וצמחונים, אז גם אם משפרים - - -
אבי שאול
¶
עסקתי בנושא הצליאקים בתפקידי הקודם במשך שנתיים ואני יכול לציין שעשינו שינוי ואני בודק את עצמי גם עם יושב ראש ארגון הצליאק – יש דבר כזה במדינת ישראל – והלוואי שהמענה בבתי הספר שקיים בבתי הספר יהיה חצי ממה שאנחנו נותנים בצה"ל.
אבי שאול
¶
במגוון, בעושר, בכמות המנות שאנחנו נותנים לצליאקים וכן יש בעייתיות שאנחנו מפזרים בצה"ל כ-1,700 חיילים צליאקים ואנחנו רוצים לתת להם להיכנס לכל תפקיד כזה או אחר בצה"ל, אז הם מפוזרים ב-500 בסיסים ועל כן אי אפשר לבשל להם, אז מביאים להם מנות הסעדה. אנחנו מביאים את מנות ההסעדה הטובות ביותר שיש במדינת ישראל, בדקתי את זה אישית עם אנשיי ועדיין לעולם מנת הסעדה לא תהיה זהה לטבח שיבשל את זה באותו הרגע.
היו"ר ינון אזולאי
¶
הכל בסדר, אומרת הנציבה וקראתי גם את רוב הדו"ח שלה שיש בעיות, יש בעיות גדולות ולא שהיה איזה שיפור גדול. יש מקומות שאולי נקודתית כן היה שם, אבל בכללות רואים שיש בעיה. אפשר להגיד שמבינים את הבעיות ויודעים אם צריך לעשות עוד ועוד בעניין.
מדובר לאו דווקא על צליאקים אלא בכלל על שאר האוכלוסייה שאוכלת הכל ועדיין יש בעיות. הייתה גם סדרת כתבות בעניין. החיילים לא מקבלים את האוכל בצורה הטובה ביותר ויש בעיות גם עם טריות האוכל שהיא פחות טובה בלשון המעטה וצריך לתת על זה את הדעת.
רחל טבת-ויזל
¶
לגבי תנאי מחיה – אציג נושא אחד שהשתפר דרמטית במהלך השנה האחרונה. עד מחצית השנה בערך היו קבילות רבות שעסקו במיגון, מיגוניות וכל זה וזה הולך ופוחת ואנחנו מקבלים דיווחים על מקומות שזה הושלם וזה נראה הרבה יותר טוב. אנחנו גם מבקרים ביחידות, מקומות שחפרו שוחות והיום יש מיגוניות וזה נראה הרבה יותר טוב.
נושא שירותי הרפואה – אדוני, בדו"ח שנה שעברה הזכרנו בעיקר את שירותי הקב"ן. הצבא הכניס מאות קב"נים פנימה וזה עושה את העבודה. אנחנו כל הזמן רק אומרים מה נעשה עם כל הקב"נים ביום שאחרי.
רחל טבת-ויזל
¶
מאות קב"נים במילואים וצריך יהיה לחשוב על היום שאחרי וגם יש פניות רבות יותר של אנשים לקב"ן וצריך יהיה לשמר את זה. היו לנו מספר מקרי קיצון בעניין התנהלות של גורמי רפואה שהקרפ"ר מכיר של רופא שמסרב לבדוק קצין שנפגע בתאונת דרכים, רופא שמפספס אירוע מוחי, היו מספר אירועי קיצון שלא מעידים בהכרח על הכלל, אבל הם מדאיגים.
מצד שני, אציין לטובה שהיינו בר"מי 2 ובכל בתי-החולים וזה מעורר השתאות ועדיין זה לא תחילת המלחמה, ועדיין שנה וחצי לתוך המלחמה ממשיכים במסירות ובאדיקות צוותי רופאי ר"מ 2 וכל הצוותים הנלווים ומקפידים מאוד על העברת מקל מסודרת למשרד הביטחון לגבי מי שבסוף יוצא מצה"ל שתמשיך ללוות אותו קצינה של חיל הרפואה ור"מ 2 במעבר למשרד הביטחון.
רחל טבת-ויזל
¶
עושים העברה מסודרת. היינו כמעט בכל בתי-החולים ורמ"י 2 ויש שם מסירות יוצאת דופן וזה מעורר השתאות וזה לא רק במרפסות שכולם רואים אלא בחדרים עצמם.
היו"ר ינון אזולאי
¶
ביקרתי במחלקות שיקום במספר מקומות ואחת מהן הייתה בתל השומר ופנה אליי חייל פצוע שאני לא יודע להגיד אם הוא במעבר או לפני המעבר, שלמשל לא יידעו אותו שמגיעות לו נסיעות ופתאום התברר לי שהחייל לידו גם אותו הדבר וגם עוד חיילת והם סיפרו לי כמה שזו אחת הבעיות הבולטות שלהם שהם צריכים לצאת מפה והם לא יודעים, צריכים להגיד לבן משפחה ולפעמים לבן המשפחה את הרכב המתאים והמותאם לכך.
רחל טבת-ויזל
¶
אני לא סתם מציינת את זה לטובה, באמת יש שם עבודה. אנחנו מסתובבים שם גם בכדי שידעו שאנחנו עדיין כתובת, גם כשהוא משתחרר אני עדיין הכתובת למה שקרה לו בצבא, שידעו שאנחנו קיימים בכלל כי לא תמיד הם יודעים.
חברת הכנסת גוטליב, כפי שציינת יחידות לוחמות פחות מתלוננים וקובלים, כאילו זה פחות ב-DNA שלהם, אבל כשהם נמצאים בבית-החולים וצריכים את הכתובת שידעו שאנחנו קיימים כי זה חשוב מאוד, הם, ההורים שלכם וכולי. בנושאים למיקוד – כפי שגם אדוני ציין, פקוד מפקד, פקוד מפקד, פקוד מפקד זה קריטי וצריך לעבוד על כך.
רחל טבת-ויזל
¶
דיברנו על זה שנה שעברה ואמרנו שנפתור את זה באמצעות הצוערים, אבל הצוערים והמפקדים הצעירים כל הזמן מתחלפים ונכנס דם חדש.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
סליחה, זה מפקד שלא צריך להישאר בצבא. מפקד שאומר לאתיופי כושי, עם כל הכבוד - - -
אמיר ודמני
¶
אדוני, לפני ההתייחסות שלי, מצד שני רוב רובם המוחלט של המפקדים הם מפקדים מעולים ואיכותיים.
רחל טבת-ויזל
¶
אני רוצה ליישר קו ולהסביר. אני לא מבקר מערכת הביטחון ולא מבקר צה"ל. אני לא רואה דברים שיטתית אלא מטפלת באנשים שפונים אליי. אם פונים אליי חמישה אנשים זה לא אומר שכל צה"ל כאלה. יכול להיות שיש 100 ויכול להיות שזה יהיה רק חמישה. התפקיד שלי זה להרים דגל ולהגיד שיש חמישה או עשרה מפקדים שמדברים ככה ושישימו לב שזה לא יקרה בכל הצבא. האם יש מאות כאלה? לא יודעת, זה ודמני יודע להגיד. אבל זה מטריד מאוד.
רחל טבת-ויזל
¶
קודם כל, אנחנו מגיעים לקורסי הפיקוד הצעירים. העניין הוא שהצעירים מתחלפים כל הזמן, אז בסדר, הגעתי לצוערים, אני חושבת שאנחנו כן צריכים לעלות מדרגה וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות השנה ולהגיע לקורסי הפיקוד הבכירים ולהגיד שאם הוא הולך להיות מפקד אוגדה, האחריות שלו היא גם על הסג"מ ועכשיו בוא נראה איך הוא מגיע לסג"מ כי בדרך כלל הוא לא מגיע לסג"מ.
איך הוא בעצמו כמפקד אוגדה מדבר עם כל הקצינים הצעירים פעם בכמה זמן ואומר "אלה הדרישות שלי", איך הוא בתור מפקד בכיר מכיל את זה. המפקדים הצעירים עושים לפעמים טעויות מהלחץ "אני לא משחרר אותך להפניה כי איך אני אסביר למה לא היית במטווח?"
שהמפקד הבכיר יכיל את זה כשיבוא מפקד צעיר ויגיד שעשרה אנשים לא במטווח כי הם הלכו להפניות ושהוא לא יכעס עליו אלא יגיד לו איך עושים את זה נכון. אני מסכימה אתכם שצריך לעשות כאן משהו מאוד יסודי ואני חושבת שההגעה לשדרת הפיקוד הבכירה אמורה לעזור ואקווה שכך יהיה.
על המענה התזונתי דיברנו וחייבים לחשוב על זה. התמקצעות מפקדים וגורמי משא"ן זה לפתחו של אכ"א, זה לא הפקודות שלמעלה ולא המפקדים הבכירים, איך זה מגיע לאחרון המפקדים הצעירים ואנשי המשא"ן הצעירים שעוסקים בזה בכדי שיכירו את הפקודות.
דיברנו על ברה"ן, כשיצאו כל ה-400 או 500 או 700 – לא יודעת כמה קב"נים יש – איך נמשיך לתת מענה ברה"ן טוב כי זה השתפר השנה ואני כבר דואגת למה שיהיה אחרי המלחמה בעזרת השם. בעניין המילואים צריך להרחיב את המענה.
רחל טבת-ויזל
¶
אנחנו נמצאים בשיח מתמיד עם הקרפ"ר והוא יודע על כל קבילה, סגן קרפ"ר מכותב לכל קבילה והם יודעים על מה אנחנו מדברים ונמצאים איתם בקשר מצוין בכדי שיטייבו במקומות הנכונים. אזכיר ששנה שעברה אמרנו שלא עומדים בפקודות שקשורות לקב"נים והנה זה השתפר וצריך לראות איך ממשיכים. אני מוטרדת מאוד לגבי מערך המילואים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בעיניי יש כאן דברים שאוי לנו אם המפקדים עדיין נשארים בפיקוד כי יש מפקדים מעולים בצבא ואני מכירה מפקדים מקרוב.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא מעלה בדעתי, אלה אמירות בוטות בקטע שאני לא יכולה להבין איך אדם שלוקח על עצמו אחריות לחיים יכול לומר או לעשות דברים כמו שנמצא כאן. רציתי לשאול מה מספר התלונות שהוגשו בעניינים כאלו? כי זה נותן פרופורציה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא מסכימה עם היועמ"שית שיש רוח, לא. אני לא מסכימה לזה. להגיד יש רוח? אני לא מסכימה לזה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
התלונות שנמצאות בתוך הדו"ח, יש כ-30 דוגמאות קשות וגם לא כולן כי אני לא מתכוונת לחוסר הבנה של פרטיות לדוגמה של מטופל או זכותו של חייל לאוטונומיית הפרט שלו באשר למצב בריאות, את זה אפשר ללמד לכן אני פחות רואה בזה את החומרה. יש כאן לפחות 20 תלונות שהן קשות, אני רוצה להבין כמה הן דוגמה מייצגת או כמה הן הובאו לכאן בגלל המופלגות בחומרה שלהן?
רחל טבת-ויזל
¶
זה לא המופלגות בחומרה כמו משהו שניתן ללמוד ממנו. עם כל הכבוד, הדו"ח הזה לא נועד לוועדת חוץ וביטחון כי לכם אני יכולה להביא רק מספרים אלא הדו"ח הוא כלי לימוד.
רחל טבת-ויזל
¶
לוקחים את זה לבה"ד 1 והמפקדים צריכים להסתכל על זה ולכן הדוגמאות שכאן הן דוגמאות שמפקדים אמורים ללמוד מהן. עד כמה הן מייצגות? יש פה עשרות.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אין בעיה. אני לא חושבת שאת צריכה לתת לי את התשובה הזו כי את אחראית על הכל ולא אמורה לרדת לרזולוציה הזאת, אבל מישהו בנציבות בוודאי יודע את זה. אם הדוגמאות הללו שמובאות כאן, ה-20 הללו כמה הן מתוך המאות? כמה יש כאלה? כי אם נבחרו מישהו צריך לדעת.
רחל טבת-ויזל
¶
כ-40%? 30%? אבל זה לא נכון לשאול את זה ככה. חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה להסביר. יכולה להיות קבילה אחת של בן אדם אחד שקראו לו הומו או לא יודעת מה, ויכולה להיות קבילה של קבוצה של 50 חיילים כנגד המ"פ שלהם על זה שבאופן קבוע הוא מפר את הפרטיות שלהם כי הוא נכנס להם לחדר ופותח את כל הארונות, אני אספור גם את זה כקבילה אחת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
מפקד שפותח את הארונות, בסדר, לא יפה, אפשר להסביר לו שזכותם של הלוחמים לפרטיות. לא בזה אני רואה חומרה אלא בדברים אחרים בדוגמאות שמובאות כאן כמו עם זה שהולך להתאבד או לזרוק רימון הלם, הדוגמאות הבולטות למדי.
רחל טבת-ויזל
¶
אבל עשרות הקבילות האלו יכולות להיות רלוונטיות למאות ואלפי חיילים, זה מה שמטריד אותי כי זה יכול להיות חייל אחד שקראו לו ככה וזו יכולה להיות פלוגה או מחלקה שלמה – לא משנה כרגע כמה – שהאמירות של המפקד הן הומופוביות בצורה קיצונית ויש קבוצה גדולה של אנשים או אמירות קיצוניות מאוד של "אתם לא הולכים לרופא. אין, אף אחד פה לא יוצא לרופא" ואומרים את זה לפלוגה, כמה אנשים זה? הרבה מאוד.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בגלל שהוועדה הזו גלויה והיא לא חסויה וזו ועדה שלפחות לי יש חובה לשמור על מפקדים בשטח ועל התרגילים הטאקטיים בכלל ולכן חשוב לי להבהיר גם לפרוטוקול, שגם התלונות החמורות מאוד, 20 המופעים הללו שמופיעים כאן בתוך הדו"ח שהם מופעים קשים וטוב שהם מטופלים.
לדעתי חלק מהדוגמאות כאן צריכות להוביל להסרת המפקדים הללו משורת הפיקוד בצה"ל, אבל אני לא נותנת כאן עצות לאף אחד ורק רציתי להבהיר שמדובר בעשרות כי כן חשוב לשלוח גם מסר מחזק לאנשים שתורמים מיכולותיהם, הופכים למפקדים בצבא וצריכים לקבל כלים איך להתנהל.
רחל טבת-ויזל
¶
אני מבינה, אבל צריך להבין שלא דגמתי את כל המפקדים בצה"ל. אני תוצאתית ורואה מי שפונה אליי, וכשאני רואה מישהו שפונה אליי ורואה עשרות שפונים אליי אני אומרת לצה"ל שישימו לב שפנו עשרות. אולי זה רק עשרות ואולי זה אלפים, אני לא יודעת.
היו"ר ינון אזולאי
¶
רק להזכיר שמדי פעם גם מתחלפים המפקדים האלה ובכל מקרה נשאר כ-40% תלונות, כלומר זה לא נכון לשאול אותה, בסופו של דבר זה כ-40%.
רחל טבת-ויזל
¶
הבנתי. אין בזה כדי להטיל דופי בכל חיילי צה"ל. דיברנו על מערך המילואים ואני חושבת שצריך לעשות כאן עבודה רצינית יותר. יותר מענה, יותר לשים לב, יותר דגש. המלחמה תסתיים, אבל נישאר עדיין עם גיוסי מילואים מטורפים וזה נושא שצריך להידרש אליו כי לפחות לעניות דעתי הוא לא מספיק מכוסה טוב. אני מעירה את זה בעדינות והצבא מקשיב לזה, יש לי עם מי לדבר על הדברים.
הדבר האחרון הוא שהצענו לצה"ל לקבוע מנגנון פיצוי למי שנפגע בגלל טעויות של הצבא. הובטח לו ולכן הוא שינה משהו משהו במערך חייו, אני לא יכולה להחזיר את הכסף, אבל עשיתם תקלה או בירור חבויות לא נכון ובגלל זה אנשים - - זה לא פשוט לקבוע מנגנון פיצוי וצריך לחשוב איך עושים, מה יהיו הקריטריונים, אבל אני מעלה להנחתה לצה"ל.
אמיר ודמני
¶
אני לא חזרתי עם תשובה לקבילה הזו אלא ככלל אני אומר שאם יש תיקון של הרישומת והיא לא שיקפה את המציאות – ניתן לו המענה לפי המציאות.
רחל טבת-ויזל
¶
זו דוגמה טובה ואתה לא סתם שואל. זו דוגמה מצוינת, השאלה שלך לא סתם ששאלת על D9. כי לדוגמה דיברנו מקודם על מש"קיות הוראה ותיקנו להן את השורה, מגיע להן וכולן קיבלו כסף רטרואקטיבית. לגבי ה-D9 מלכתחילה לא צריכה להיות רישומת ולכן עכשיו אנחנו מטפלים בזה. אם הוא לא יקבל כסף כי אומרים שמלכתחילה הוא לא היה צריך להיות ברישומת הזו, נצטרך איזשהו מנגנון פיצוי אחר לשלם לו וזה אירוע.
רחל טבת-ויזל
¶
כן, אבל לא כל מי שעושה את העבודה ואומר "אני פנוי עכשיו ואני עושה את העבודה" עכשיו יקבל את הכסף. לדוגמה אנשים באו עם הרכב שלהם לצבא ואמרו להם לחייל את הרכבים והם אמרו שהם לא רוצים לחייל את הרכב, החתימו אותם על מסמך שאומר שהצבא לא אחראי ובכל זאת הוא בא עם הרכב שלו והרכב נדפק ועכשיו הוא רוצה פיצוי. לא בטוח שהוא יקבל פיצוי.
לכן יכול להיות שאני צריכה מנגנון פיצוי אחר לגמרי שאומר שלמרות הכל הפעלת את הרכב ואני אפצה. לא סתם שאלת שאלה על הנושא הזה כי שם עוד לא פתרתי.
רחל טבת-ויזל
¶
נכון. כל מי שלא קיבל רמת פעילות כי לא רשמו לו את רמת הפעילות, אבל מגיעה לו רמת פעילות, כולם מקבלים רטרואקטיבית.
רחל טבת-ויזל
¶
שנה שעברה העלינו את זה. זה לא שאנשים לא מקבלים כסף, אנחנו מפנים אותם למשרד הביטחון להגיש תביעה נגד משרד הביטחון וממליצים למשרד הביטחון לפצות אותם וראש צוות תשלומים שנמצאת כאן מדברת, ואני רוצה מנגנון פשוט יותר.
היו"ר ינון אזולאי
¶
עוד שנה או שנתיים הוא צריך להמשיך לראות את הפיצויים שלו? אם הוא ייקח עורך דין ישלם גם על עורך הדין.
רחל טבת-ויזל
¶
נכון. יש אנשים שמקבלים פיצוי בדרך הזו. יש מקומות שלי יש סמכות להגיד שיחזירו את הכסף ויתקנו את הרישומת. הרישומת תקלה, היא עשתה את התפקיד ומגיע לה, תתקנו ותחזירו את הכסף, מחזירים את הכסף. כל יום דרך נקח"ל ודרך ראש צוות תשלומים מחזירים לאנשים אלפי ומאות אלפי שקלים, כל יום חוזר כסף לאנשים. במקרה הזה שמלכתחילה זה לא צריך היה להיות שם, זה יותר מורכב.
אדוני, הדבר האחרון שאני רוצה להגיד וחייבת לציין אותו הוא שאנחנו זוכים לשיתוף פעולה עם צה"ל. אני מרגישה שיש לי עם מי לדבר כשאני מדברת עם הקרפ"ר, לשכת הרמטכ"ל, ראש אט"ל ואכ"א שיושבים כאן.
לפעמים יש חילוקי דעות ולפעמים אני אומרת "טוב, אתם חושבים אחרת" ובסוף אני מחליטה כי לי יש את הסמכות להחליט ואני אומרת ככה זה יהיה וזהו, אבל באופן עקרוני אנחנו כן יודעים לעבוד. אני אומרת את זה לא לזכותנו אלא לזכות צה"ל שיבינו שזה מנגנון - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
מותר לי הערות ביניים לפרוטוקול, זו הפריבילגיה היחידה שלי כחברת כנסת. חבל מאוד שהרמטכ"ל לא שיתף פעולה עם מבקר המדינה. מבקר המדינה לא פחות, בניגוד לחוק. העיקר שהוא עושה תחקירים לבד, זה גאוני, כל הכבוד.
רחל טבת-ויזל
¶
זה לא קשור להערה הזו, אבל אני חושבת שחלק מהעניין הוא שהתורה שלנו, התו"ל שלנו אומר שכשאנחנו רואים שמשהו לא טוב קורה בצה"ל, אנחנו חוזרים עם זה לצה"ל ואומרים להם קודם כל לבדוק בעצמם לפני שאנחנו ניתן הוראה ולדעתי זה עושה את העבודה. מצד שני, הסמכות שיש לנו לפי פקודות הצבא שאומרת המלצה שלי פקודה לביצוע. אני לא בטוחה שיש סמכות כזו למבקר. מה לעשות שהחוק כתוב אחרת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אבל זו לא סיבה. לפי ההערה, רק אומר שחוק מבקר המדינה מחייב כל פקיד, פקיד הוא גם הרמטכ"ל, מחייב כל פקיד לסור למרותו כשהוא נקרא לדו"ח מבקר המדינה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בדיוק. לא נורא, הוא יכול לסרב. הוא הרמטכ"ל והוא מסרב, אבל החבר הכי טוב שלו יבדוק אותו. זה רק לפרוטוקול לטובת המאזינים. החבר הכי טוב שלו יבדוק אם הוא היה בסדר, איפה הייתי, מישהו יודע אגב איפה הוא היה בלילה? כי לא ראיתי את זה בתחקירים שפורסמו.
היו"ר ינון אזולאי
¶
תודה רבה לך גברתי הנציבה. הערה קטנה למה שאמרת, יש מחויבות להביא את זה גם לוועדת חוץ וביטחון.
רחל טבת-ויזל
¶
אמרתי שהמחויבות היא לוועדת חוץ וביטחון ולא לשר הביטחון. הסמכות היא כאן בבית הזה ואני לא מפרסמת את הדו"ח עד שאני לא מביאה לכם. הדו"ח מתפרסם רק אחרי שאני מביאה לכם.
אמיר ודמני
¶
שלום. אתייחס ברשותכם קודם כל ברמה הכללית, כפי שגם ציינה הנציבה דו"חות הנציבה הם פלטפורמה ותשתית לעבודה שיטתית שאנחנו מקיימים בנושא הזה. אנחנו לא מחכים לדו"ח סיכום שנה אלא יש חיתוכי מצב ברמה של הקבילות עצמן וכפי שנאמר יש לי אחריות לוודא שהקבילות אכן מטופלות ברמה המערכתית, אבל גם ברמת הרבעון.
אנחנו עוברים על כל הדברים מעבר לעובדה שבודקים את העובדה שהם באמת מטופלים, גם עוסקים בנושאים מערכתיים כדי לראות שהם אכן מטופלים בצבא והנושא הזה כפי שהוצג כאן הוא חשוב לנו מאוד, מתבצעת בקרה על הקבילות.
יש לנו עניין להכיר גם קבילות לא מוצדקות מכיוון שהן בסופו של דבר מביעות חוסר אמון שמחליטים לפנות לנציבה ולא למפקדים. וגם כפי שנאמר כאן בדיקה רוחבית של כלל הקבילות על מנת לראות שזה באמת מטופל ברמה המערכתית ולא רק ברמה הפרטנית. זה דבר ראשון.
הדבר השני הוא שהשנה הנוכחית היא שנה שנייה למלחמה ומאופיינת במורכבות גדולה ובהיקפים גדולים יותר של משרתים בדגש על נושא המילואים, ומן הסתם הדבר מוצא ביטוי בעלייה בהיקף הקבילות. כמובן אתייחס לעניין המילואים באופן ישיר, אבל רק אציין שמבחינת היקפים יש יותר חיילים סדירים, חיילים שנשארו בעיכוב שחרור ויותר חיילי מילואים וזה משפיע על הנתונים.
אתחיל מהנושא הראשון שעלה בצורה חדה מאוד שהוא נושא הפיקוד ומנהיגות. שני דברים כלליים לפני שאתייחס למה אנחנו עושים. הדבר הראשון הוא שבכל מקרה חריג, כל מקרה שהייתה בו אלימות פיזית, מילולית ומנוגד לערכי צה"ל – מתוחקר ומטופל ביד קשה ביותר.
המשמעות של יד קשה ביותר היא שכל הפרה של פקודות הצבא מטופלות באחת משתי הדרכים – דרך טיפול פיקוד משמעתי או בחקירת מצ"ח וזו פונקציה של מה הנושא עצמו. אבל אין סובלנות בצבא לנושאים של אלימות פיזית, מילולית וכל התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי צה"ל.
הנקודה השנייה עוד לפני שאתייחס ואמרתי ואני מוצא לנכון לחזור על כך פעם נוספת, רוב רובם של המפקדים הם מפקדים מצוינים, איכותיים ועושים את עבודתם נאמנה וגם מצויים במציאות מורכבת מאוד ולכן נאמר שיש כאן מקרים חריגים וזה לא מוריד כהוא זה מחומרת הממצאים.
מירי פרנקל-שור
¶
נכון, אין חולק על כך. אבל אלו דברים שבכל זאת חוזרים שנה אחרי שנה. זאת אומרת, יש תופעה.
אמיר ודמני
¶
אני מסכים שיש כאן דבר חמור ולכן אתייחס למה אנחנו עושים. מה שעשינו בשנת 2024 זה הכשרות רבות למפקדים ואמנה חלק מהדברים וגם אגיד כמה אנשים השתתפו בזה בשנת 2024 ומה היקף הפעילות שמתוכנן לשנת 2025.
דבר ראשון, הקמנו מרכז שנקרא מרכז פעימה שזה חיזוק החוסן ברמת הפרט, המפקד, היחידה בדגש על כלים ומיומנויות למפקדים על מנת לבנות את החוסן. מדובר בעיקר על פיקוד זוטר עד רמת סגן אלוף וזו האוכלוסייה שגם הנציבה התייחסה אליה.
בשנת 2024 במסגרת הפעילות הזו עברו אותה 125,000 מפקדים וכמובן שמדובר גם על סדיר, מילואים ופיקוד זוטר עד רמת סגן אלוף. 25,000 היו במרכז עצמו ועוד 100,000 היו בתהליכים שהתקיימו ביחידות בשטח.
דבר שני, תכנית בשם משיב הרוח שהיא תכנית פיקודית בנושא רוח ערכים העולים מתוך הלחימה ומיועדת לסר"נים ומעלה בסדיר ובמילואים. בשנת 2024 התקיימו כ-100 פעילויות כאלו בכל הדרגים שלקחו בהן חלק 5,000 מפקדים.
דבר שלישי, תכנית שנקראת הרוח האיתן שזה חיזוק יסודות השירות הצבאי שמיועדת לרב סרן ומעלה, התכנית הקודמת הייתה לסרן ומעלה. התקיימו כ-40 סדרות שהשתתפו בהן למעלה מ-1,400 מפקדים.
דבר אחרון, יחידת הסברה עוז שזו יחידה שעוסקת בסוגיות חינוכיות והסברתיות שעלו כלקח או כתוצאה מ-7 באוקטובר לחיזוק תובנת המשימה והקשריה. מיועדת לכלל אוכלוסיית החיילים בסדיר ובמילואים והשתתפו בה למעלה מ-60,000 חיילים.
מירי פרנקל-שור
¶
ודמני, אתה אומר שזו ההתייחסות שלך ליחסי מפקד פקוד? למשל מרכז הפעימה לפי מה שאני רואה זה מרכז לחוסן מנטלי ונפשי.
אמיר ודמני
¶
תכף אגע גם במה שדיברה הנציבה על קורסי הפיקוד הבכירים. הדבר הראשון שאני אומר שיש אינטראקציות רבות עם המפקדים מרמת הפיקוד הזוטר שכוללים סגירות משימה והיערכות למשימה שיש להם גם היבטים מנטליים ושל חוסן, אבל גם היבטים רבים של ערכים והם משפיעים מאוד בהיבט הזה ואנחנו ממקדים אותם גם בנושאים האלה. הדבר השני הוא נושא הכשרת המפקדים בכל הרמות, במסגרת פו"ם, הכשרות של ייעוד וייחוד ובמסגרת הכשרות מפקדים.
רחל טבת-ויזל
¶
אני אומרת ששום דבר לא חזר. אנחנו מנסים בייעוד וייחוד וגם בפו"ם, אני דופקת על הדלתות ואף לא קורס אחד חזרתי, אפילו לא ייעוד וייחוד. אני מתווכחת עם מפקדת הקורס ועם - - על זה. לא חזרנו לקורס אחד.
אמיר ודמני
¶
הרי הנושא גם קשור בחוסן, וערכים וחוסן זה דבר שהולך בחיבור אחד. ביחידות האלו נוגעים בעשרות אלפים ולפעמים הרבה יותר מפקדים ברמת הפיקוד הזוטר, מפקדים בכירים, חיילים ומדברים איתם על ערכים ורוח של צבא הגנה לישראל ולדבר הזה יש השפעה משמעותית מאוד על הנושא שאנחנו מדברים עליו, וזאת מעבר לפעילות שמתבצעת במסגרת הכשרות הפיקוד הבכיר, וזאת מעבר לפעילות של עיבוד וסגירות המשימה שמתקיימת בסוף התעסוקה המבצעית לסדיר ולמילואים.
כל הדברים האלו ביחד הם דברים שאנו עוסקים בהם רבות ולדעתי – לא אפרט את כל הדברים –יש להם השלכות והשפעות משמעותיות מאוד על נושא הפיקוד ומנהיגות ואני חושב שזו תשובה משמעותית ושהם יקדמו, וימשיכו לקדם בשנת 2025 את הטיפול בנושא.
אמיר ודמני
¶
לא הבאתי איתי את הנתונים כי הגעתי להתייחס לדו"ח הנציבה. יש דברים רבים שמגיעים גם למפקדים עצמם ומטופלים בציר הפיקודי הישיר.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אני שואל כי יכול להיות שנראה האם זה אותם הדברים, פחות או יותר אם זה חופף לאותן בעיות אז אולי אפשר יהיה לבנות תכנית נקודתית יותר. כשאתה אומר שיש לכם את כל התכניות האלו זה בסדר, אבל צריכים להיות יעדים כשעושים תכנית שהיא תכנית שנתית או שאתה יכול לעשות אותה כתכנית חומש אם אתה רוצה לשלוש שנים והכל יכול להיות. כלומר, ביעד שלי ששנה הבאה במקום 40% נראה 20%, 30% ואם לא צה"ל יגיד שהוא נכשל.
אז אם אנחנו יודעים שיש מקום שאליו אנחנו שואפים והוא להוריד את הפניות, ואתה אומר שככה אנחנו חושבים וזה היעד שלנו לשנה הבאה, זה היעד לעוד שנתיים, ככה אדע שהתכנית היא טובה, אמיתית ורצינית ושנה הבאה, אפילו תוך כדי השנה נוכל לפגוש אותה פעם נוספת.
אמיר ודמני
¶
התכנית היא תכנית רצינית מאוד ונוגעת בין היתר בדברים שהוצגו כאן. אני לא יכול להגיד בכמה אנחנו נרד בשנה הבאה.
אמיר ודמני
¶
אנחנו עושים את כל ההכשרות והפעילויות האלו כמו גם הטיפול המשמעתי על מנת להוריד את המספרים ככל הניתן, אבל אני לא מתיימר להגיד כמה אני אוריד את זה.
מירי פרנקל-שור
¶
ודמני, אתה יודע כשצה"ל מחליט שהוא נלחם בתופעה מסוימת כמו למשל נושא ההטרדות המיניות, צה"ל החליט שיש מלחמת חורמה בנושא הטרדות מיניות, אז נכון שהתופעה עדיין קיימת אך בכל זאת יש הסכמה רחבה שצהל עשה כמיטב יכולתי להילחם בתופעה. אני לא מוצאת את הקשר בין כל מה שאתה מתאר כאן לבין המלחמה בתופעה של איך חיילים מדברים לחיילים, במיוחד בפיקוד הזוטר ומדובר על חיילי חובה שאין להם ברירה אלא להתגייס.
לא נלך לקלישאות של בידי המפקדים הראויים לכך וכולי ולמה לא, אני לא רואה את הקשר בין המלחמה בתופעה לבין כל מה שאתה סוקר. מרכז פעימה זה חוסן מנטלי ונפשי וכל מה שהזכרת לפי מה שצהל מפרסם, מה הקשר? צריכה להיות אכיפה.
אמיר ודמני
¶
קשר גדול מכיוון שהטיפול או העיסוק הוא לא רק עיסוק ברמת החוסן המנטלי הטיפולי. יש חיזוק של המסגרת, המפקדים, הרוח, יש מרכבים רבים.
אמיר ודמני
¶
בוודאי שזה חלק ממה שמדברים שם. כנראה שהנתונים שמוצגים כאן מדברים בעד עצמם ואני לא מוריד מהם, אבל אני חושב שהיקף גדול כזה של פעילות יהיו לו השלכות ומשמעויות ואני מקווה שייגע בתופעה הזו. צה"ל נלחם בכך, זה לא שהוא לא נלחם. אני מציג כאן עשייה רחבה מאוד בתחום החינוך והערכים שמטרתה בין היתר היא להתמודד גם עם זה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
חברך הביא דוגמה במזון מבתי הספר. אני לא חושב שאם היה מחנך ששם את הברך שלו על צוואר של תלמיד היה נשאר דקה נוספת אלא מוצא את עצמו - - -
היו"ר ינון אזולאי
¶
הוא יכול למצוא את עצמו גם מאחורי סורג ובריח. כשחייל מגיע לצבא הוא מצפה שלפחות יהיה יחס הולם, ראוי, דיבור נכון. לפעמים בלחץ אולי יש אפשרות לצעוק יותר, לצעוק פחות, אבל להגיע לרמה של אלימות פיזית ומילולית חמורה ולכן חשוב היה לי לשמוע גם את התלונות שאתה מקבל ומה נעשה.
אמיר ודמני
¶
אדוני יושב-הראש, ציינתי זאת מקודם שאנחנו מתייחסים לכל מקרה כזה בחומרה רבה. כל מקרה מטופל משמעתית.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אדוני היו"ר, אני עושה הבחנה מוחלטת בין חינוך לצבא ולא בגלל שזה פחות חמור או לא אלא כי המסגרות הן אחרות, הדברים הם אחרים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אתם רוצים שאענה או שאת בשלך גברתי היועמ"שית ואתה בשלך אדוני היו"ר? יש לי תשובה אחרת משלכם.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אתם יכולים, אבל אני עונה תשובות ענייניות ומתייחסת למה שאומרים לי ולכן אני אומרת לכם שלא דומה בית ספר לצבא. שלא תהיה כאן שאלה, אותו נגד לוגיסטיקה ששם את הברך שלו על החייל שאני לא יודעת כמה שנים הוא בצבא, מה הפעילות שלו, מה הוא עושה, עד כמה הוא חשוב או לא חשוב, עד כמה ניתן להחליף אותו או לא ניתן להחליף אותו ועד כמה העובדה – לפי מה שכתוב בדו"ח – שזה היה מקרה אחד ולא היו תלונות נוספות, הוא עמד על חומרת הדברים, נרשמה לו הערה אישית בתיק, זה דבר שהוא לא מבוטל לנגד שהוא לא איש חינוך, הוא לא מחנך את הלוחמים.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אבל אחד עם ברך, אחד תפס את החולצה וזרק אותו אחורה, אחד נתן לו בעיטה ואחד נתן לו זה. אני לא צריך מקרה אחד - - -
רחל טבת-ויזל
¶
אין לנו הרבה לקוחות חוזרים. זאת אומרת, כשאומרים לנגד כזה "זה לא בסדר" וזה נרשם לו עכשיו בתיק האישי ויכול להשפיע על קידומו, כנראה לא אפגוש אותו עוד פעם.
היו"ר ינון אזולאי
¶
לא אותו. אבל לקחתי את המקרה הזה שאולי היה צריך להפיץ אותו, לא את השם של הבן אדם חלילה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אמיר, אני לא לוקח מקרה אחד. זה בדיוק מה שגם אמרה הנציבה שזה לא מקרה אחד, זה מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה לכן כן אנחנו שואלים.
אמיר ודמני
¶
המקרה הזה טופל, ומקרה אחר טופל ומקרים מטופלים לפי הדין המשמעתי או שאם יש חקירת מצ"ח לפי הממצאים של חקירת מצ"ח.
אמיר ודמני
¶
הדברים מטופלים בצורה חמורה וכל ההכשרות האלו משמעותיות מאוד, והעיסוק במסגרות, מחלקות ופלוגות בזמן של מלחמה מעצים עוד יותר את החיבור יחד עם החוסן המנטלי. אני חושב שזה מעיד על החשיבה בנושא של צבא שמעביר מאות אלפי אנשים בשנה סדרות והכשרות כאלו.
בעניין נושא מערך המילואים, ציינתי בהתחלה שהיקף משרתי המילואים גדל רבות. יש משרתי מילואים רבים שעזבו את כל עיסוקים והגיעו לעשות שירות מילואים משמעותי ויחד עם זאת היקף הקבילות עלה.
אחד, ביחס לטיפול בנושאים של משרתי המילואים, כפי שאתם מכירים יש החלטת ממשלה משמעותית מאוד שגם בימים אלו בונים לה נדבכים נוספים על מנת לתת מענה במקומות שיש בהם פער ואני חושב שהיא החלטה משמעותית מאוד. בנוסף, הקמנו מרכז לאומי לטיפול באיש המילואים ומשפחתו.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אזכיר שהאויב מקשיב לנו, זה גלוי. אנחנו מוציאים את הצו הזה כי אם חמאס לא מסכים למתווה וויטקוף ואנחנו חייבים להשיב את כל חטופינו, ידע האויב שאנחנו חותמים על צו גיוס 400,000 חיילי מילואים. היה לי חשוב להבהיר, תודה.
אמיר ודמני
¶
מעבר לכך הקמנו מרכז לאומי לטיפול באיש המילואים ומשפחתו שנקרא מרכז מילואים 360. בשנת 2024 המרכז טיפל בכ-600,000 פניות של אנשי מילואים, אישר תשלומים בהיקף של 1.4 מיליארד שקלים על מנת לתת מענה למשרתי המילואים. ביחס לדברים שנאמרו כאן בנושא שגיאות בהזנת השמ"פ או פערי רישומת, גם תהליכים של בקרה לטיוב השליטה בכוח האדם, דיווח של צווי 8, מערכות ייעודיות לשליטה, ניהול וטיפול באנשים, דו"ח 1 למילואים, מערכת קודקוד, מערכת צ'360, לא ניכנס לכל הפרטים.
דובר גם על מדיניות להכרה ביחידות לוחמות והתבצע תהליך מסודר מאוד ובחינת היחידות בהתאם לאופי הפעילות. דובר כאן על נושא של הוצאות נסיעה וסוכמה מדיניות סדורה, אנחנו עדיין בעבודה ביחס למה שנאמר על סוגיית הרכב החשמלי ותהליך נוסף על מנת לשפר את המענה למשרתי המילואים בנושא ההיסעים.
מדובר על תהליכים משמעותיים של בניין כוח, הוחזרו בשנת 2024 כ-12,000 משרתים מפטור, הוקם מוקד ייעודי להחזרה מפטור ומסגרות רבות במילואים. יש עיסוק אינטנסיבי ויחד עם זאת יש גם נושאים שאנחנו לוקחים לעצמנו לשיפור וטיפול מתוך הדברים שנאמרו.
בנושא שירות הקבע חשוב לציין ששירות הקבע מאותגר מאוד כמו גם שירות המילואים במלחמה האחרונה ויש עומס גדול מאוד על המשרתים. ביצענו מספר רחב של פעילויות על מנת לתת כלים למפקדים ולבני משפחותיהם, מרכז המפקד הלוחם ומשפחתו לטיפול באוכלוסיית המפקדים הלוחמים, מדיניות לחיזוק העורף המשפחתי, קרן סיוע לאנשי הקבע שבימים האחרונים פרסמנו שאנחנו מרחיבים אותה בצורה משמעותית בסיכום עם האוצר.
אמיר ודמני
¶
כן. מרחיבים אותה לכ-100 מיליון שקלים. גם הרחבת היקף התמריצים והתגמולים ויש פעולות נוספות לשיקוף המידע לפרט ושיפור השירות, חיזוק המקצועיות של הסגלים כפי שהוצג גם במסגרת דו"ח הנציבה. זה לעניין הקבע ואוכל לפרט יותר.
בנושא השכר, פעולות רבות שלמדנו גם מהדו"ח לחיזוק נושא אמינות הנתונים ומערכת השכר על מנת שלא יהיו פערים בין תמונת המצב לבין גזירת השכר, אבל משרתים מאות אלפי אנשים ולפעמים יש תקלות. אנחנו משתדלים לתקן אותן כמה שיותר מהר. מדובר על תהליכים לשיפור השירות, בדיקה פיננסית, מוקדים למתן מענה לסגלים בשאלות הקשורות בנושאי השכר, מענים רבים לחיילי החובה בסוגיות של פתרונות דיור, הרחבות של תווים ומדיניות מותאמת.
מדיניות מותאמת בנושא החופשות כפי שהוצג קודם שעדכנו אותה לאור המלחמה. מדיניות מותאמת בנושא רמות הפעילות ושינויים רבים בנושא זה. יש התייחסות שייתנו גורמי האט"ל בנושאי שירותי הרפואה והמזון.
אנחנו עושים רבות ביחס למה שנאמר כאן בהמלצות. אדגיש בכל זאת כי עלה תוך כדי הדיון, ראיתי שהתפרסמו כל מיני דברים בנושא התצפיתניות ואיך אנחנו מתנהלים בנושא.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
יש תלונה אחת שסמג"ד אומר לה "איך את מדברת? איך את פה? באה" אחר כך הוא אומר "הייתי בלחץ".
אמיר ודמני
¶
אני מתכוון לנושא פקוד-מפקד. לגבי נהלי השיבוץ ואיך משבצים תצפיתניות חשוב להגיד שמתקיים תהליך מסודר מאוד בנושא. ביחס לתכניות ובניגוד למה שפורסם, ביחס לתכניות עמדנו בהיקף התכניות ולא עמדנו פחות מהתכניות. פורסם שלא עמדנו בהיקף, אבל עמדנו ב-108% ביחס לתכניות שפרסמנו. אנחנו מלווים את התצפיתניות וערים למורכבות לאור דברים שאירעו ב-7 באוקטובר, ונמצאים בתהליך בחינה של מיקום החמ"לים של התצפיתניות.
אמיר ודמני
¶
כן, ולכן לא אפרט על כך. אבל בכל הקשור לתהליכי השיבוץ מתקיימים תהליכים הוגנים מאוד, תהליכי ליווי של הסגלים והמפקדים משלב המלש"ב, מרגע שנקבע השיבוץ ועד לשיבוץ עצמו, יש תהליכי הסברה, חיבור של סגלים מתוך בית הספר להגנת הגבולות וחשוב להעמיד את הדברים על דיוקם כי קיים שיח מסוים סביב הנושא והוא שיח לא מדויק ואני אומר את זה בלשון נקייה.
אנחנו מבצעים תהליך מסודר מאוד, מצד שני צריך להעמיד היקף גדול של תצפיתניות לאור צורכי הביטחון ועושים זאת בצורה משמעותית מאוד. ההערה האחרונה היא שהבנתי שנטען כתוצאה מהפרסום שמרבית הקבילות לא בוררו וההפך הוא הנכון. ביררנו את הרוב המוחלט של הקבילות.
אמיר ודמני
¶
חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם. לא את חס וחלילה אמרת אלא כנראה פרסמו את זה. אנחנו מבררים את הדברים עד תום, מתייחסים אליהם בשיא הרצינות ומפיקים לקחים מכל הדברים שהוצגו כאן.
רחל טבת-ויזל
¶
אני רוצה שישמעו שאמרתי הפוך לגמרי. כשאנחנו מעבירים קבילות לטיפול צה"ל – צה"ל מטפל בהן.
היו"ר ינון אזולאי
¶
נאמר כאן בצורה הברורה ביותר על שיתוף הפעולה. חד וחלק. אני לא חושב שמישהו אמר אחרת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
יש לי מספר דברים לומר והוועדה מוגבלת בזמן, ברשותך. ראשית, רציתי לשאול את ראש אכ"א.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
רמ"ט אכ"א. אני לא אדם של גינונים, לא להיבהל, רק רוצה להבין. לדוגמה יש לכם רשימה של עשה ואל תעשה, לדוגמה אל תקרא לחייל מפגר כי יש אנשים שהם מפגרים ואל תקרא לחייל אוטיסט כי יש אנשים אוטיסטים, אל תתייחס למיניות של בן אדם, לצבע עורו, למראה שלו, למשקל שלו, יש רשימה סדורה כזו שמלמדים פיקוד? קודם כל שואלת על רשימה סדורה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לאור הדברים, עם כל הכבוד לכולכם כאן, כל החוכמה אצל כולכם כאן, אני רוצה להבין. שאלתי שאלה פשוטה מאוד אדוני, לא לכעוס מזה שאני לא נחמדה, אתה יודע שזה לא אישי. אני רוצה להבין קודם כל האם יש רשימה סדורה של עשה ואל תעשה? כי עובדתית קוראים את הדברים, אם הייתה רשימה כזו זה היה מאוד ברור. אם הייתה רשימה שלא קוראים למישהו שמן, לא אומרים למישהי בלונדינית, טיפשה או מפגר, אז זה לא היה קורה עם כל הכבוד.
אמיר ודמני
¶
גברתי, חברת הכנסת גוטליב, אני חושב שאלו דברים בסיסיים ונורמטיביים ורוח צה"ל אומרת את הדברים בצורה ברורה מאוד ולא צריך רשימות. הדברים הם ברורים וידועים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
עם כל הכבוד לכם, לאור הדברים שאני קוראת כאן, עם כל הכבוד לי זה ברור. אני מעולם לא מתייחסת למישהו לא על מראה ושום דבר חיצוני. אני לדוגמה סופגת דמוניזציה על מראה כי יש עדיין אנשים שחושבים שלהתייחס למראה של בן אדם יש בזה איזה ערך. אני אומרת ממה שקראתי כאן, כהתייחסות לדברים שיש היגיון ברשימה סדורה גם אם היא בסיסית לגמרי וטריוויאלית, וגם אם רוב רובנו לא מתנהגים כך. זה ברור מאוד.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בסופו של דבר בגלל שאנחנו מתעסקים עם בני אדם בזמן אמת ובזמן לחוץ, כשמטמיעים להם עשה ואל תעשה וזה מוטמע בתוך הראש, זה הכל. לא לכולם מוטמע בתוך הראש. לפעמים אני שומעת שאנשים מקללים אוטיסט ואני מתחלחלת מזה כי יש לי ילדה אוטיסטית ולא ידעתי שזו קללה. לרשימה הסדורה יש ערך, אבל רציתי את זכות הדיבור על דבר אחר לגמרי שכרוך בקבילה או בדיון של קבילה או קבילות של חיילים.
אני מבקשת לקחת את זכות הדיבור ולדבר. אנחנו אחרי שנה קשה מאוד ואנחנו בעיקר אחרי ערב הזוי שמתקבלים ומפורסמים תחקירים שעושה צמרת צה"ל לעצמה ומתוך התחקירים הללו אני נשארת המומה, מבוהלת ממש, מבוהלת נוכח הדברים שאני יודעת אל מול מה שעולה מהתחקירים הללו, כל מיני דברים הזויים ומשונים אחרי שאנחנו יודעים שיש תצפיתניות שהתריעו, אנשים בחיל האוויר שהתריעו, ואחרי שאנחנו יודעים שחיל האוויר והמטוסים לא עלו כי אין להם טלוויזיות ופלאפונים, תירוצים הזויים שאין לתאר.
ואחרי שהרמטכ"ל מאשים את זה ובצד שני מאשים את זה, וראש השב"כ שאומר ככה וראש המוסד שאומר אחרת וקצינים. איפה אנחנו נמצאים? אני רוצה האם יש איזשהו מקום בצבא שיצר מנגנון שבו חיילים וחיילות יכולים באופן אנונימי למסור עדויות? כמו עדויות שאני אספתי, אבל אלו עדויות שאני לא יכולה לומר אותן, לא את השמות בין אם הם – קצינים, חיילים, לוחמים, עוטף לחימה ובין אם הכל. האם יש מנגנון כזה בצה"ל שקיבלו תלונות על זה?
אני רוצה לומר רק דברים קטנים ובכוונה אתן שלוש דוגמאות קריטיות. לדוגמה כוח 100, הפצ"רית מוציאה הודעה שהם חשודים בביצוע עבירות מעשי סדום. לא מפעילה את הצנזורה הצבאית בשום צורה שהיא, אין לי מושג מה היא חשבה לעצמה שיקרה לחטופינו כשהיא מוציאה פרסום שכזה. ראיתם מה סיפר אלי שרעבי בכלא כשמדברים פה על הרעבה ואין אוכל למחבלים בכלא, מה קורה להם בכלא.
אז היא לא מפעילה את הצנזור, עוצרים אותם בחשד לביצוע מעשי סדום ועבירות מין במחבלי נוח'בות. אנחנו נמצאים כאן בוועדה ואומר לנו התובע הצבאי הראשי שכל החומרים והסרטונים נלקחו שלושה שבועות מראש במהלך החקירה הסמויה והכל נמצא בידיהם ולא זזים בלי הפצ"רית בתיק.
ואז אנחנו מגלים שמודלף סרטון שהיום אנחנו גם יודעים שהוא סרטון ערוך באדיבות הסנגורים שקיבלו את זה בהליך השימוע ויצרו בדיקה שמצאה שזה שני תאריכים שונים, שאין שם זכר לאירוע של עבירת מין ויש את כל הזכר לאירוע של התערבות כוח 100 בתוך אירוע אלים בתוך הכלא ויוצאת זוועתנו נגד הדבר הזה כי זו פגיעה אנושה ביוקרת לוחמינו לדיראון עולם בעולם.
סרטון שמופיע במיליוני צפיות, מיליוני מיליוני צפיות בעולם תוך הוצאת דיבתם של לוחמינו ועד כדי כך אני מספרת את הדברים כי אנחנו ששומעים ששר הביטחון דאז, גלנט, אמר לעשות בדיקה, בדיקה שלא נעשתה, מוגש בג"צ ואז אנחנו יודעים שהיועמ"שית תבדוק את הפצ"רית ואז אנחנו שומעים שיש מקרה נוסף של הבן של היועמ"שית שחשוד בגניבת אפוד, ההקלטות מפורסמות – נאמתי לכם על זה – ההקלטות הושמעו ולא מעמידים לדין, עורך הדין שמייצג נגד הפגסוס הוא זה שפונה בשם המג"ד לאותו חייל שגנבו ממנו את האפוד.
עוד דוגמה קטנה, כל זה קורה לנו כשאנחנו רואים שבוע שעבר שמי שמוזמן לחקירה זה דב יודקין המ"פ, המ"פ, אח של ישראל יודקין השם יקום דמו. דב יודקין מוזמן לחקירה בהוראת הפצ"רית כי היה באירוע של מחבל שרצח מאבטח בגרזן ולקח לו את הנשק והיה מרדף, זרקו רימון הלם ועל זה הוא מוזמן לחקירה. אירוע מאוגוסט מוזמן עכשיו.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני מסיימת. אני שואלת כאן את השאלות האלו, תגידו לי מישהו חשב שצריך לבדוק את ההפקרות של הפגיעה ביוקרת לוחמינו? בשמם הטוב של לוחמינו בזמן מלחמה? בעיקר כשיש חטופים שלנו ולוחמים שלנו בשדה האויב? בשבי האויב האכזרי? הדבר הזה לא נבדק ולכן כשבאתי לכאן לא הופתעתי מהעבודה העמוקה שלך כנציבה, את עושה עבודה אדירה וראינו זאת בשנה שעברה, של כל הצוות שלך, לא קשור, זו את רוח המפקד בעניין.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זה חלק מהצניעות שלך, הכל בסדר. לא הופתעתי מעומק הדו"ח, ההתייחסות שלו והבחירה של העקרונות והמקרים המאוד מאוד מסוימים שאותם צריך להאיר באור מסוים כדי למצוא לזה פתרון. מזה לא הופתעתי.
אבל אני כן מופתעת בהקשר של איפה המפקדים בצה"ל שיהיה להם את החוסן, האומץ והגבורה האישית לבוא ולומר איך אתם מזמנים לוחמים לחקירה? איך אתם מגישים כתב אישום אחרי שפצ"רית אומרת שיש עבירות מין ומגישים כתב אישום על עבירת אלימות בלי זכר לעבירת מין? עם כל הכבוד, וכל זה בזמן מלחמה כשנדמה שיש כאן משחק כוחות בין פצ"רית לבין העם. מה קורה כאן?
וכל זה נעשה ואני אומרת לכם כאן, אני נחרדת. בזמן שאני כבעלת חסינות יוצאת אומרת לכם מה שמעתי כאן, מה שמעתי שם, מה אומר ראש השב"כ, פקודת טקילה וצוות ימ"מ, ואתמול מפורסמים תחקירים שבינם לבין המציאות אין שום קשר, הלבנה שלא ראיתי.
לא סתם שאלתי איך יכול להיות שלא משתפים פעולה? בדקתי ושאלתי איך יכול להיות שהצבא משתף פעולה כפי חובתו עם הנציבה ולא משתף כפי חובתו עם מבקר המדינה? ואני לא מדברת על הלוחמים, הדרגים הטקטיים, הקצונה עד סגני האלופים ותתי האלופים שבשטח החזירו לנו את העוצמה והחוסן. מה קורה שם בצמרת צה"ל? מישהו מוכן לבדוק את זה? יש איזה נחשונים בין עמינדבים שיהיה להם אומץ לומר עד כאן?
אבי שינה
¶
שלום, שמי ד"ר אבי שינה, מפקד המרכז לשירותי רפואה, מייצג את חיל הרפואה. צמחתי בשדה הקרב כרופא גדודי עד התפקיד הנוכחי. קודם כל, אנחנו נהנים משיתוף פעולה מצוין עם מוסד הנציבות ואני חושב שהמוסד תורם לנו ומשפר אותנו.
אתחיל מחיל הרפואה במלחמה ואשזור את זה בסוגיה של הדרך בה אנחנו מטפלים בקבילות. חיל הרפואה נמצא במלחמה רב-זירתית בשבע זירות, אנחנו מעניקים טיפול מציל חיים כמובן בגזרת עזה, פצ"ן, פיקוד מרכז ומקומות אחרים. התוצאות הן טובות מאוד, זמני פינוי מהירים מאוד סדר גודל של 64 שניות מרצועת עזה וגם בפיקוד צפון זמני הפינוי טובים מאוד.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
פעילות הרואית של הרופאים. מי שנמצא כאן בוועדה ויודע מהדיונים החסויים על פעילות הרואית של רופאים בשטח בזמן אמת לרבות ניתוחים מצילי חיים.
היו"ר ינון אזולאי
¶
טלי, אנחנו צריכים לסיים את הדיון בעוד פחות מ-20 דקות ואני רוצה שכל אחד יגיד את מה שיש לו להגיד. תודה.
אבי שינה
¶
אנחנו יודעים שאנחנו עושים את זה בצורה טובה בעזרת מדד שנקרא CFR – Case fatality rate שהוא מדד שמחלק את כמות ההרוגים בכמות הפצועים. במלחמת לבנון השנייה עמדנו על 14%, בצוק איתן עמדנו על 9.6% ועכשיו אנחנו סביב 7%.
אבי שינה
¶
אין בעיה. המלחמה אפשרה לנו להשתפר במספר מובנים, גם בסוגיית רפואת השגרה. כמות הקבילות הרפואיות ירדה השנה ולא רק זה גם כמות הקבילות המוצדקות ירדה השנה. יש לנו מרפאות גדולות מאוד, לדוגמה מרפאת הקריה שהנציבה ביקרה במרפאה וזכיתי להיות איתה גם במוסדות אחרים שלנו, כמות הקבילות במרפאת הקריה ירדה בסדר גודל של פי עשר במהלך שנת 2024 וזה בזכות הרבה מאוד עבודה קשה והכוונה שלהם.
דברים נוספים שעשינו במהלך המלחמה על מנת לשפר את כל המענה הרפואי, אחד זה כל ההתייחסות לפצועים והמשוקמים. הקמנו את מרכז ההחלמה והשיקום, חנכנו אותו בשבוע שעבר והוא בא לשרת את סוגיית הפצועים והמשתקמים שיוצאים מר"מ 2 וצריכים לקבל מענה לקראת חזרה ליחידה עם אחות מלווה ודברים נוספים כולל שיתוף פעולה טוב מאוד עם אכ"א שמכווין בהכוון תעסוקתי את אנשי הקבע.
דבר נוסף, אספר לוועדה שהגדלנו מאוד את שירותי הרפואה שלנו. בדקנו בסיכום השנה ואחד הדברים שעולים פעמים רבות בסוגיית הקבילות הוא זמן ההמתנה בביקור רופא. פתחתנו ושיפרנו מאוד את כמות הסניפים, הגדלנו את כמות הסניפים ולא רק שהגדלנו את כמות הסניפים אלא זמן ההמתנה הממוצע ירד ב-18%. זאת אומרת, כמות החיילים הממתינים הלכה וירדה.
אבי שינה
¶
דבר נוסף שאנו עושים על מנת לשפר את הזמינות והנגישות – נגישות זה כמה רחוק צריך להגיע כדי לקבל את הטיפול – כי חלק מהקבילות עוסקות בזה, אנחנו מקימים מרכז רפואה מרחוק, מרכז בריאות אונליין שכל מטרתו היא להכניס טכנולוגיות חדשות וגם להנגיש את הרפואה מרחוק כדי שחיילים לא יצטרכו לנסוע.
באוגוסט 2023 עמדנו על סדר גודל של 300 מפגשים לרפואת מומחים מרחוק והיום עומדים על סדר גודל של 4,000 ו-5,000 מפגשים לרפואה מרחוק. החיילים מבינים שהם לא צריכים לנסוע והשירות מאפשר להם זמינות טובה יותר, תוך כמה זמן הם מקבלים את התור וגם הם לא צריכים לנסוע לבסיס.
דברים נוספים שעשינו במהלך השנה האחרונה זה גם רפואת המומחים שלנו. אם תסתכלו על זמן ההמתנה של רפואת המומחים בצה"ל, אני חושב שהוא יוצא דופן לטובה ואנחנו עובדים על כך קשה דרך משאבים שהם אט"ל וגם אכ"א עוזרים לנו איתם. ניתן לראות שכמות המשתמשים עולה בגלל זמן ההמתנה לרפואת מומחים.
אחד הדברים המדהימים ששמענו – משהו שאנחנו שומעים לא מעט – זה קציני רפואה חטיבתיים במילואים מבקשים לא לשחרר לוחמי מילואים ולהשלים את הבירור שלהם בחיל הרפואה בגלל זמינות השירותים.
דבר נוסף שעשינו ולדעתי הוא מעולה זה הנגשת שירותי התרופות. כפי שציינתי, המלחמה אפשרה לנו לעשות חוזה עם רשת בתי המרקחת של הפארמים ואנחנו מקבלים שביעות רצון גבוהה מאוד מאנשי המילואים וממשרתי הקבע והחובה שהם יכולים למשוך תרופות מסניפי בתי המרקחת הסמוכים לביתם והדבר מהווה גם שיפור שירות משמעותי ולא רואים כבר את הפניות בנושא הזה.
דבר נוסף הוא ששיפרנו מאוד את התיעוד. אחד הדברים שעולה בקבילות של הנציבה הוא סיפור התיעוד הרפואי, מה שעשינו בתחילת המלחמה הוא להנגיש את התיעוד בטלפון לכל המטפלים. זאת אומרת, היום מטפל במילואים יכול להיכנס לאייפון שלו ולתעד את המפגש הרפואי, כך גם החובש והקב"נים. בסוגיית הקב"נים אגיד וארחיב וחברי ד"ר כרמל קלה ירחיב, אבל אנחנו העלינו מאות של תקנים של אזרחים עובדי צה"ל, תקני קבע על מנת לשפר את המענה והזמינות למשרתים.
אבי שינה
¶
אחד הדברים שאנחנו מדגישים אותו מאוד וכפי שאמרתי הנגשנו באמצעות אמצעים טכנולוגיים את היכולת לתעד ובודקים את זה. אנחנו מתחקרים לעומק כל פנייה שהנציבה מעבירה אלינו, מסתכלים ובוחנים ואחד הדברים שמדגישים הוא סוגיית התיעוד הרפואי וכמו שאמרתי הטכנולוגיה שהנגשנו משפרת מאוד וגם אין יותר תירוצים כי חייבים לתעד. אנחנו בודקים ודוגמים את הנושא לעומק וממשיכים לעסוק בסוגיית התיעוד כי היא חשובה לנו מאוד.
רחל טבת-ויזל
¶
בעקבות קבילות הסתיימה העסקתם של רופאים. רופאים שהיו עליהם קבילות קיצוניות כבר לא רופאים בצה"ל.
היו"ר ינון אזולאי
¶
איך מערכת האמון נגיד בחייל שהלך לביקור רופא מחוץ לצבא וקיבל שם גימלים וכשהוא חוזר הכל בסדר או שעדיין מטילים בו ספק?
היו"ר ינון אזולאי
¶
חשוב שתשימו על כך דגש. יש שיפור וראינו את זה גם שנה שעברה ולפני שנתיים. יש שיפור גדול גם מהדו"ח, אבל הכל יהיה יותר על מנת להועיל.
כרמל קלה
¶
כרמל קלה, ראש הענף הקליני במרכז לבריאות הנפש. רק להשלים בהמשך לדבריו של ד"ר שינה את נושא המענה הנפשי שגם צפוי, הנציבה ציינה גם חשש קדימה לגבי נפגעי המלחמה והמענה שיינתן. גייסנו במהלך השנה, נוספו עוד תקנים וגם גייסנו בפועל אנשים – קב"נים לשירות קבע ואזרחים עובדי צה"ל וייצרנו תכניות אסטרטגיות להביא קב"נים מתוך שירות, כלומר קצינים שיהפכו להיות קב"נים ויצטרפו למערך בטווח האסטרטגי הרחוק יותר.
אציין רק שלושה שירותים רפואיים שהתחזקו משמעותית השנה. אחד, מרכז שעובד במקביל למרכז פעימה באותו תא גאוגרפי שנקרא מרכז תעצומות ומטפל בחיילים פצועי הלחימה, אנשים עם פוסט טראומה מהלחימה. מקום שהושקעו בו משאבים רבים, כוח אדם ותקציבים.
המקום השני זו היחידה לתגובות קרב. זו יחידה ותיקה לאנשי מילואים שהתרחבה השנה מאוד בהיבט של שירותים גאוגרפיים בצפון ובדרום עם סניפים חדשים שנפתחו. המקום השלישי שהתרחב מאוד ברמת היכולת שלו לתת מענה זה המרכז לטיפול באיש הקבע ומשפחתו. מרכז שמטפל באנשי הקבע שלנו וגם שם הוא התרחב משמעותית מבחינת יכולת טיפולית. עד כאן.
אבי שינה
¶
וגם מבחינת כמות האנשים שזכאים לגשת לטיפול כולל הרחבה של טיפול באנשי קבע צעירים שנפתח. ביצענו סט פעולות על מנת לשפר את המענה לקבע הצעיר וגם לקבע המובהק.
אבי שאול
¶
אבי שאול, רמ"ח השברה במרכז האספקה המטכ"לי באט"ל. קודם כל, אנחנו לוקחים את הפניות ברצינות, עוסקים בהן באט"ל, מבצעים הערכות מצב ובקרה אחר הפניות וצריך להגיד ש-2% מהקבילות המופיעות כאן הן בעולם התשתיות והמזון, בתוך זה הקמת מוקד אט"ל.
רחל טבת-ויזל
¶
זה מטעה לחשוב על זה ככה כי תשתית, חייל אחד מדבר על כל הבסיס ואני סופרת את זה כקבילה אחת. אם יש חייל אחד שמדבר על המזון זה אומר שכל החיילים בבסיס.
אבי שאול
¶
נכון. הקמנו מוקד מטכ"לי למתן פתרונות מיידיים לפרט שעובד גם מול הנציבות ויודע לתת מענה מידי. בהמשך לשאלתך מקודם לגבי פניות, המוקד טיפל ב-1,850 פניות בעשרת החודשים האחרונים שלא הגיעו לנקח"ל. פניות שאנחנו מבצעים מול החיילים וזה מראה שהמוקד פעיל, רלוונטי, ניתן לפנות אליו בכל תצורה כזו או אחרת.
אבי שאול
¶
אין לי כאן את הנתון המדויק, אבל מתנהל פחות או יותר אותו הדבר. בתוך זה הקמנו את מנהל ההזנה לכל נושא השיפור של תחומי המזון עם מוקד טיפול מידי שפתוח להורים ולחיילים. טיפול ממוקד במטבחים, דובר על הנושא של המטבחים המאוזרחים. סך הכל מדובר על בין שלושה לארבעה מטבחים מאוזרחים מתוך 90 מטבחים מאוזרחים שיש בצה"ל ואני לא מקל ראש על שלוש יחידות שנפגעות, וכל זה מתוך 440 מטבחים קיימים בצה"ל שנמצאים בטיפולינו.
אבי שאול
¶
נכון. במכרזים ובשינויים שביצענו קריית ההדרכה שטופלה בשנתיים האחרונות בצורה ממוקדת, דובר צה"ל, עוד שני בסיסים של אמ"ן שלא אציין את שמם.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אבקש שתשלחו לוועדה את נתוני המטבחים מה מאוזרח ומה לא מאוזרח, מה במכרזים ומה לא במכרזים ונוכל לדעת.
אבי שאול
¶
אין שום בעיה. בתוך זה עשייה עצומה בתחום תשתיות ההזנה בלחימה ובתמרון בשנה האחרונה, מיקוד המענה בלוחמים, הקמה של כ-150 טרקליני לוחמים במוצבים הפלוגתיים, מתחמי תצפיתניות שבנינו במהלך המלחמה לשיפור מענה ההזנה, 60 מטבחים חדשים, יותר מ-100 תקני קבע שנוספו בכדי לחזק את המענה ביחידות, מנות מוגדלות, גיוון פריטים.
בעולם הצליאקים תוספת שכר לחיילים הצליאקים, קהילת צליאקים שאנחנו מנהלים בקבוצות וואטסאפ עם כלל החיילים הצליאקים מה שנותן לנו אפשרות לתת מענה ממוקד ויעדי שיבוץ, ביחד עם אכ"א ביצענו יעדי שיבוץ בגדודים לוחמים. בעבר חייל צליאקי יכול היה להשתבץ בכל גדוד, היום במצב הנוכחי מזה כשנה בכל חטיבה יש גדוד אחד שאליו משתבצים חיילים צליאקים מתוך כוונה לתת להם מענה ממוקד, נכון וטוב יותר. עד כאן.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
תודה רבה. אדוני יושב-הראש, ברשותך אתייחס על פי סכמת הטוב, הרע והמכוער. נתחיל מהטוב, אני חושב שבנושא הרפואה שחזר בשנים שעברו והיה נראה מאתגר מאוד ולנתונים בדו"ח הצטרפו נתונים שקיבלנו חברי הוועדה וניכר שיפור משמעותי בשגרת הרפואה של צה"ל, ואצטרף למחמאות לנושא החירום בתור בן אדם שאחד מחבריו ופקודיו ניצל והוא לא היחיד אלא אחד מרבים שניצלו במלחמה בזכות פעילות חירום יוצאת דופן של צה"ל. אני חושב שרואים זאת גם כאן בנתונים ועל כך יפה מאוד, זה דגש שנתנו גם בדו"ח בעבר. זה בסעיף הטוב.
לגבי הרע, אציין משהו שמטריד אותי בדו"ח וגם מעבר לדו"ח. כששואלים מה מטריד את חיילי החובה אני מבין שעמדתם על זה ש-55% מציינים יחסי מפקד פקוד, וזה לעומת נגיד במילואים שזה רק 26% וכל מי שמכיר את הדינאמיקה של סדיר לעומת מילואים מבין למה.
אני חושש או חושד שהמקום שבו לא מגיעות קבילות זה דווקא במקומות האלו ואני רוצה לשים כאן דגש על החיילים הקרביים. לדעתי צריך לשים כאן דגש מיוחד על החיילים הקרביים הסדירים הצעירים.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
מצוין. אם כך אצטרף לדברים, אני באמת חושב אם כך שזה נושא לשים עליו וזה שעדיין מתוך אלו שעולים 55% חושבים שיחסי מפקד פקוד זה הנושא, הרי זה נושא שלא תלוי בכסף אלא תלוי בחינוך פנים צה"לי ובעיניי צריך לשים על כך דגש גדול ולדעתי גם דיברנו על כך שנה שעברה או לפני שנתיים.
לגבי המכוער, זה לא קשור ישירות לדו"ח, אבל אני רוצה לציין כאן מאחר ואתם קציני צה"ל שמגיעים לכאן פעמים רבות, לפחות חלקכם, שבעיניי חלק גדול מההתקפות ששומעים בבית הזה על חיילי צה"ל הן לא ביקורת אלא התקפה, ואני חושב שהן מחלישות את צה"ל תוך כדי הלחימה. בין אם זה התקפות על הפצ"רית, הרמטכ"ל.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
אנחנו נוטים לשכוח שיש דעות אחרות. ובין אם זה התקפות על אנשים אחרים בצה"ל שנבחרים בצורה סלקטיבית לפי השאלה איך הם מפריעים או תומכים בעמדה כזו או עמדה אחרת. אני חושב שצה"ל הוא חשוב לכולנו, את הביקורת שלנו חברי הכנסת צריך לעשות כאן בחדרים וכשהדבר פוגע בחוסן של צה"ל ובאנשים שמובילים אותו עדיף לעשות זאת בחדרים הסגורים.
לנו בוועדת חוץ וביטחון יש הרבה חדרים סגורים שאנו יכולים להביע ביקורת ואני אומר כאן שבעיניי הפגיעה באנשים שמובילים את צה"ל פוגעת בביטחון ישראל ומי שלא רואה את הקשר הישיר - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא רואה קשר ישיר בין לא להודיע, שצמרת צה"ל לא הודיעה לדרג המדיני? לא רואה בעיה שמפקד צה"ל מספר תירוצים למה אין מטוס או מסוק?
משה טור פז (יש עתיד)
¶
מי שלא רואה את הקשר הישיר בין אלי שרעבי מדבר על זה שכשבן גביר מתרברב בכך שלקחנו אוכל לנוח'בות, אז הוא מאבד אוכל במנהרה וזה לא אומר שאי אפשר לקחת אוכל לנוח'בות אלא הבעיה היא בלדבר על זה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אין בעיה. בג"צ לא מאפשר לך לקחת אוכל לנוח'בות. הם הפכו לנו את ההחלטות, רצו שניתן להם גם פירות וגם בננות.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
כנ"ל כאשר מתקיפים את הפצ"רית הדבר פוגע במעמדה המשפטי של ישראל וכאשר מתקיפים את הרמטכ"ל הבעיה - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
ברור. בגללך נפגעה יוקרת לוחמינו בעולם כי אתה לא מסוגל להתעמת עם הפצ"רית. אוי, אוי, אוי.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
אבל כאשר מתקיפים את הפצ"רית או כאשר מתקיפים את הרמטכ"ל הדבר מחליש את אחרון החיילים, הקצינים שלהם, מדינת ישראל וביטחון ישראל ומי שלא רואה את הקשר בין השניים, אז כדאי שיחפש.
אילת פדר מימון
¶
תודה רבה, אילת פדר מימון, ממובילות התנועה אימהות בחזית. אתם מכירים אותנו, אנחנו תנועה של עשרות אלפי אימהות ללוחמים, לוחמות, מלש"בים, מלש"ביות ואנחנו מנסות לעשות את עבודתנו בצורה הכי מקצועית ואחראית שאפשר בגלל שאנחנו הפה והעיניים הרבה פעמים פה בוועדת חוץ וביטחון.
קודם כל, זה לא סוד שאנחנו נמצאים בלחימה הארוכה של צה"ל ומדינת ישראל וזה אומר שהשחיקה הפיזית והנפשית של לוחמי צה"ל היא כמובן אדירה וחסרת תקדים. הגשנו בזמנו את מה שנקרא עתירת השחיקה, היות והבנו שבגלל שאין תקדים ללחימה כה ארוכה בשטח אויב, אין פקודות אחידות, אם יש מג"ד שרוצה לשחרר את חייליו ולתת להם להתרענן ואם אין ברצונו לעשות כך.
הגיעו אלינו תלונות והגענו למצבים כל כך חמורים, חיילים שנמצאים בשטח אויב ולא מורידים את נעליהם במשך 82 יום ברציפות, מה זה עושה לחיילים? היעדר היגיינה, עצם העובדה שהם ניזונים ממנות קרב במשך חודשים על חודשים. זה שאף אחד אף פעם לא חקר מה זה עושה לגופו של לוחם שזה מה שהוא אוכל, הרי מנות קרב נועדו לימים בודדים ולא נועדו לתקופה כה ארוכה וזה הוביל להצטברות של תלונות על תלונות אצלנו, מה שהוביל בסופו של דבר להגשת עתירה לבג"צ.
אנחנו חוששות מאוד שהרצון של הבית הזה להאריך את שירות הסדיר של חיילי צה"ל ל-36 חודשים, והרצון ואני חייבת להגיד את זה ולא נתעמק כי יש כאן דיונים על דיונים במה שנקרא חוק הגיוס שאנחנו קוראים לו חוק ההשתמטות, חיילי צה"ל זקוקים לחילוף, תחת האלונקה לוחמי צה"ל זקוקים לחילוף.
וודאי שנעשתה עבודה מעמיקה מאוד ולכל יושבי החדר ברור שזה הקצה של הקצה כי לוחמים בעיקר, אבל גם חיילים חוששים להתלונן. תוך כדי דיון אימהות כותבות לי שהלוואי והיינו יכולות והבנים היו יכולים להתלונן ולא לחשוש אחר כך, כדי להיות עדינות הן קראו לזה תגמול לרעה מצד המפקדים. כמובן נהיה בקשר לאחר הדיון.
צריכות להיות מוצפות תלונות שהן כמובן מייצגות. תלונה אחת בוודאי מייצגת מאות תלונות אם לא יותר מזה, ההתייחסות לשחיקה של הלוחמים הן ברמה הפיזית והן ברמה הנפשית חייבת לקבל התייחסות ובעיקר, אדוני יושב-הראש, הם זקוקים לחילוף תחת האלונקה. תודה רבה.
רחל טבת-ויזל
¶
דבר ראשון, לא בתשובה אלא בבקשה, גם אימהות יכולות לפנות אלינו ואימהות פונות אלינו. אימהות והורים פונים ואנחנו כתובת גם להם. דבר שני, לגבי התצפיתניות אעשה הפרדה בין השלב של טרם השיבוץ לתפקיד התצפיתנית שיש לנו קבילות על כך שהן לא רוצות להשתבץ כתצפיתניות לבין היעדר קבילות לגבי השירות עצמו כתצפיתניות, זה שני דברים שונים לחלוטין. ביקרנו תצפיתניות, היינו בבהל"ג וזה אחרת כבר כשהן נמצאות בתוך השירות וחשוב להדגיש זאת.
דבר שלישי, בהמשך למה שנאמר על ידי הדוברים, הנציבות לא מתקיפה את צה"ל. הנציבות מרימה דגל, מבקרת את צה"ל והופכת כתובת לחיילים למען צה"ל, חיילי צה"ל ומפקדיו ולשמחתי גם הצבא מתייחס לזה כך. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה כפי שאמרתי והצבא מתייחס לזה בתור הרמת דגל, סנסור, מה שתרצו, ומתי שזה לא כך אנחנו מעמידים אותם במקום.
דבר רביעי וחשוב מאוד, יושבים כאן נציגים – מעט נציגים – של אנשי הנציבות, קצינים, מפקדים, חיילים, נהגים, כולם שעושים עבודת קודש במסירות. זה לא פשוט יום אחרי יום מול מפקדים, חיילים והם אלה שבסופו של דבר מביאים לתוצאה הזו והזדמנות להודות למי שכאן ולמי שצופה בנו. תודה אדוני.
היו"ר ינון אזולאי
¶
תודה רבה לך גברתי. בסיכום, קודם כל, אני רוצה להודות לך ולצוותיך כולם וכולן ואנחנו רואים את העבודה, אני כבר שנה שלישית זוכה לארח אותך כאן וללמוד את הדו"ח וגם לשמוע ולעשות מעקב. תודה רבה לכל מי שמשתתף, לכל אנשי הצבא שנמצאים כאן, רפואה, אט"ל, תת אלוף אמיר ודמני, יש רצון אחד סביב השולחן הזה והוא לעשות שיהיו כמה שפחות קבילות ולהגיע ל-100%.
לכן כשאנחנו שואלים למה 40% בכל שנה וזה לא יורד זה כי לדעתי כולנו זועקים מאותו המקום שזה צריך לרדת, פקוד ומפקד ושאר הדברים, נושא השכר של אנשי הקבע שגם עולה כל שנה ולכן צריך להסדיר גם את העניין הזה.
אצטרף למה שאמרה הנציבה על מנגנון פיצוי לאותם חיילים לגבי הקבילות שלהם. אולי זה יעשה יותר סדר מבחינת הצבא פנימה. גברתי הנציבה יש לך אפשרות לעשות דבר נוסף ואני חושב שכדאי לעשות אותו, יש לך אפשרות גם לבוא קודם להגשת הדו"ח ולהציג אותו בפנינו, ועדת חוץ וביטחון וגם בפני שר הביטחון לפני שמפרסמים אותו, ממש תוך כדי השנה על מנת לעלות את הדברים שנמצאים וצריכים תיקון תוך כדי. נשמח להיות לעזר ואני חושב שהרצון של כולנו הוא לעשות הכל.
העלתה אילת את הסיפור של מנות הקרב, אולי תיקחי זאת לתשומת ליבך לבדוק. היא מדברת על חודשים שלמים שהם ניזונים ממנת קרב או 82 יום שלא הוציאו את הרגליים מהנעליים, כלומר גם מה ההשלכות של זה ואיך ניתן לפתור את העניין.
אני רוצה להודות לך, לחברי הכנסת שהשתתפו ולכל המשתתפים כאן, לארגונים, ליועצת המשפטית וכמובן ליוני, תודה רבה לכולם. ישיבה זו הסתיימה. תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00.
