פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



16
ועדת הכלכלה
24/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 607
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ו בשבט התשפ"ה (24 בפברואר 2025), שעה 12:30

פרק ד' (תשתיות וביוב) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו
רון כץ

רון שלמה סולומון - עו"ד, ייעוץ וחקיקה (המחלקה למשפט כלכלי), משרד המשפטים

עידו מור - רכז מים והגנ"ס באגף תקציבים, משרד האוצר

מירב ליבנה - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

גוש פדרסן - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

איריס שליט - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אבי סלונים - יועץ משפטי, רשות המים

ענת לובזנס - ראש מינהל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

אורן עמיאל - מנכל, מים לישראל

תמיר סלע - עוד, מים לישראל

חנה זיכל - יועצת משפטית, חברת מקורות

אלון שניר

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

הדס ליפמן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


פרק ד' (תשתיות וביוב) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024, מ/1822

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: פרק ד' (תשתיות וביוב) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024, מ/1822. המשך דיון. היום נקיים הצבעות על חלק מהסעיפים ונדחה מה שלא סיכמנו באופן סופי – לישיבה נוספת. מבין שיש פה אח שכול, בבקשה.

אני אלון שניר, אחיו התאום של סרן לירון שניר הי"ד, קצין בסיירת גולני. יש מטרה קדושה – להחזיר את החטופים. זה לא צריך לקרות עכשיו. היה צריך לקרות לפני מעל 500 ימים. עם זאת צריך להמשיך עד הניצחון ולסיים את המלחמה הזאת כדי שלא יהיו עוד חטופים ועוד אנשים שייכנסו למשפחת השכול שאני אפילו לא יכול לתאר לכם את הכאב ואת הדבר הזה. צריך לסיים עד הסוף.

אחי התאום לא היה אמור להיכנס לעזה. התעקש על זה, כל כך רצה להגן על המדינה ולהחזיר את החטופים. כרמלה מנשה ראיינה אותו כמה ימים לפני שנכנס. ברשותך אשמיע מה ענה לה – 10 שניות.

משמיע הקלטה.

זה מה שלירון אחי התאום ענה.

לגבי עניין האחדות, אנחנו במלחמה על הקיום שלנו ואנו חייבים להיות מאוחדים. רבע שעה לפני שאחי התאום נכנס לעזה הוא כתב מכתב צוואה לכולנו. אשמח להקריא את זה. כותב כך: זה סוף-סוף קורה. כבר התחלתי לאבד תקווה שניכנס וב"ה יש לי הזכות לקחת חלק במלחמה ולהיות בתוך עזה, להילחם, להחזיר את הכבוד של צה"ל ועם ישראל, ובעיקר לדאוג שלעולם לא עוד. מה שהיה זה לא מה שיהיה. אנחנו חזקים יותר, טובים יותר, מוסריים יותר ולנו יש התביעה האמיתית על החיים ועל הקיום שלנו בארץ ישראל, וזה הזמן לומר זאת בבירור לעצמנו ולכל העולם: עם ישראל חזק, וכל מי שינסה או ירצה לפגוע בנו, יקרה לו מה שקרה לחמאס. יש עוצמות בעם, יש אחדות, וכואב שהקב"ה צריך להראות לנו את זה בדרך הקשה, אבל אני שמח שמתגלים ויוצאים לפועל כל העוצמות ואחדות העם, ועכשיו זה תורי להיות, להילחם, להעז ולפקד על הצוות בעת הזאת, במלחמה הזאת. בעוז וענווה אמלא את התפקיד ואוביל את הצוות בקרב. אנחנו חזקים ומלאים בעוצמות, שמח על הזכות לקחת חלק. אם חלילה יקרה לי משהו, אני אוהב את המשפחה שלי, ובזכותם אני מי שאני. צריך לזכור להיות בגדלות, לאהוב את החיים ותמיד להוסיף טוב בעולם, לשמח אנשים, לראות את החלש ולעזור לו. לחייך לאנשים, לזרוק מילה טובה. להיות טוב, זאת השאיפה. טוב לכול. וזה לא עולה לנו כלום, להיות טובים ולעשות טוב. שמח על החיים ועל מה שעשיתי והייתי עבור העם שלי, עבור מי שהיה סביב לאורך השנים והצלחתי להשפיע עליו טוב. אנחנו צריכים להיות טובים ולעשות טוב.

תודה רבה.

תודה. ברשותכם, אתחיל את הישיבה. אנחנו נעשה השלמות שקשורות לחוק הזה. ראיתי שביקשתם השלטון המקומי לדבר. לא אכפת לי לתת לכם לדבר אבל לא יהיה שום שינוי בהחלטות שלי. אמרתי בישיבה הקודמת – נאפשר תחרות על ידי גורמים פרטיים כמו שזה קורה במקומות אחרים. לא אתנה את זה בתקנות כי אז השר יכול לא להתקין את התקנות ואנחנו נישאר בעמדה שרק חברה אחת יכולה לעשות פעילות. לכן אתם מחזירים אותי אחורה. בעניין הזה יש החלטה ואני לא חוזר אחורה.

השאלה האם מדובר בתקנות חובה או בתקנות בשיקול דעת.

כיוון שאני פותר את הבעיה, הוא רוצה להתקין – יתקין. לא רוצה להתקין – שלא יתקין.

זה יישאר אותו דבר.

לא. קבענו שיהיו כללים של רשות המים. אם שר האנרגיה לא עושה שימוש בסמכות, הם ינהלו את זה. נאפשר לגורמים פרטיים גם לעשות עבודות כדי שתהיה תחרות אמיתית כמו שיש בהטפלה. מי עושה בהטפלה – גורמים פרטיים. אין שום בעיה עם זה.

לגבי הדיבידנדים שכתבתם שאתם רוצים שהרשות המקומית תקבל את זה, אני לא מבין את הטענה. מבחינת רשות המיסים, היא מחזירה למי ששילם. אם התאגיד שילם, היא תחזיר לו. לאחר מכן התאגיד, כיוון שאנו מחליטים החלטה של פטור ממס, החברה יכולה לתת את זה לעירייה בפטור ממס. לא מבין את הטענה. באמת שלא. יש כללים בהחזר כספים. מי ששילם מקבל. זה הכול. כל הטענה שהרשות תקבל ולא התאגיד – אם הרשות שילמה – תקבל את זה חזרה. אם שילם התאגיד – יקבל חזרה. לאחר מכן ראש העיר ראשון, ששילמו 4.5 מיליון, יבוא לתאגיד, יגיד: תנו לי דיבידנד 4.5 מיליון, אין על זה מס – בזה נגמר הסיפור. לא מבין את ההתפלפלות בעניין הזה. לטענות צריך להיות סיבה. בבקשה.

הסוגיה של המס היא שכיוון שהתאגיד היה צריך לשלם מס ורק אז העביר את החלק לרשות, אילולא היה משלם את המס, היה מעביר גם את החלק הזה לרשות.

אבל הוא שילם את המס.

מסכימה איתך. אם הוא מקבל חזרה את הכסף, הכסף הזה שהיה אמור להגיע לידי הרשות המקומית לא יוכל להגיע אליה.

לא נכון. מקבלים החלטה על חלוקת דיבידנד נוספת. הוא מעביר את ה-4.5, לא משלם על זה מס. מה הבעיה? אני לא יכול לשנות את הכללים של רשות המיסים. היא יכולה להחזיר למי ששילם. רשות המיסים פה? יכולים להחזיר למישהו אחר שילם? לא מכיר דבר כזה בנוהל של רשות המיסים. יש לזה פתרון אחר – תפתרו את זה. למה אני פוטר ממס – תעשו את זה. קחו פרוטוקול של בעלי המניות, של ההנהלה. לוקח בדיוק דקה לעשות את זה כי הכול אותו דבר. העירייה עצמה היא הבעלים, עושים את זה. מה אתם רוצים ממני? לא מבין. אתם רוצים שאני אכתוב בחוק שהרשות תקבל את הכסף ולא מי ששילם? גם ככה אנסנו את רשות המיסים פה לשנות את הכללים. הרי הם היו בישיבה, אמרו: יש לנו כללים. אנסנו אותם כי הרשויות שילמו להחזיר את ה-10 מיליון האלה. עכשיו את רוצה שאאנוס אותם לשנות את הכללים למי מחזירים? צאו מזה.

רוצים להחזיר את המצב לקדמותו. כאילו לא שולם המס.

זה לא החזר מצב לקדמותו. זה כביכול בגלל שהם לא היו צריכים לקבל את זה כי לא היה מס – תנו להם את זה אבל רשות המיסים לא אחראית על זה. היא אחראית להחזיר למי ששילם אז היא מחזירה למי ששילם. אחר כך מי שקיבל את הכסף שייתן את זה לעירייה. זה מסלול קטן כדי לסיים את העניין. זה הכול. לא רק שאני לא מבין את הטענה הזאת – היא גם לא מקובלת. עזבו את זה. זה לא טענה. תגידו תודה שפתרנו לכם את הבעיה של 10 מיליון. זה יותר חשוב.

אדוני היושב-ראש, אמרת שתאפשרו תחרות אבל בהגדרות זה לא מופיע. זה מופיע אחר כך כגוף אחר אבל בהגדרות אין שום דבר שמפנה לשם. אז זה יהיה חסר בהצעה עצמה.

לא הבנתי את ההערה.

הנושא של גוף נוסף או גוף אחר מופיע באחת הפסקאות בהמשך אבל בהגדרות אין שום דבר שאומר גוף אחר.

גוף אחר הוא כל גוף שלא מפורט בתור גוף פרטני בחוק.

זה כתוב במפורש.

הרעיון הוא שהכללים או התקנות שייקבעו, שיצטרכו להיות מאושרים פה בוועדת הכלכלה בכל מקרה, ככל שייקבעו, הם יפרטו מה התנאים שצריך לעמוד בהם.

כל גוף שלא כתוב הוא גוף אחר. הרחבנו את העניין. כמובן שיקבעו כללים, הרשות תקבע כללים. אם השר יקבע בתקנות מצוין. אני לא אגרום לשר לעשות מה שהוא רוצה כי הוא צריך לעשות תקנות. ראינו את זה בחוקים אחרים שכתבו תקנות. אנחנו עדיין ממתינים לתקנות. זה לא יקרה הפעם. למדנו מטעויות העבר של הכנסת, זה לא יהיה.

רשות המים תהיה חייבת לקבוע כללים? לא שיקול דעת.

תהיה חייבת. השר יעשה תקנות תוך תקופת זמן שנקבע. לא עשה – הם יעשו. זה הכול. בזה נגמר הסיפור. אחר כך יעשה תקנות אז התקנות יחולו ולא מה שהם עשו.

כרגע כתוב רשאית.

אם יורשה עוד משפט בעניין הזה. הערה חשובה של כבוד היושב-ראש – כדי לאפשר תחרות חסרים כרגע בנוסח שני דברים.

כשנקריא.

אומר. אחד, הגדרה ברורה שיש אפשרות, לא כפופה לכללים שאולי יהיו של יזם פרטי.

חייבים להיות כללים.

אמירה שנייה, שהרשיון ייקבע עכל פי הליך תחרותי או מכרז כי אין אמירה כזו.

אבל זה ייקבע בכללים. יש הבדל בין שר לרשות. הרשות זו פקידות בכירה שצריכה לעשות את עבודתה. חייבת. השר לא חייב. יכול לעשות, לא לעשות. אף אחד לא יכול לומר לו אתה מפוטר. לעומת זאת רשות מחויבת. אם כתוב בחוק שהיא צריכה – היא צריכה. היא תקבע בחוק את הכללים. בכללים – לא מכיר משהו – אם זה תקציב ממשלתי, היא עושה את זה במכרז. לא שמור ממשרד האוצר קם בבוקר ואומר: אתן את זה לחברה הבין לאומית הזאת והזאת. זה לא הולך ככה. הם יקבעו כללים. זה מה שאני מכניס לחוק. יש בג"ץ. לא מתאים הכללים – תגישו בג"ץ.

החוק הזה לא עומד בחלל ריק. חלים על העניין הזה ועל מתן הרשיון שאר חובות המשפט המינהלי כלומר חובת השוויון והתחרות. אם זה מכרז, יחול חוק חובת מכרזים במקום שבו זה רלוונטי. כלומר כללי המשפט המינהלי חלים גם על זה, הבטחת שוויון.

מהותית אנו חושבים שכל הקצאת משאבים והקצאת רשיונות במשק המים מחויבת לא רק בחוק אלא גם ברמה הכי מקצועית להיות בצורה שוויונית.

יש דבר שלא סיימנו לצערי הרב, הכנסתם אותנו עם פלונטר בנושא הפלילי. יש הצעה שגיבשנו. אבל היא גובשה אחרי שפרסמנו את הנוסח, יש כללים בעניין הזה – לא נוכל להצביע על העניין הזה. בדקת את הנוסח שהממשלה הציעה?

את הנוסח קיבלתי אתמול בערב. כמובן אבדוק אותו.

זה יחייב אותי לעשות עוד ישיבה ולהצביע רק על העניין הזה. לא תקבלו כל מה שאתם רוצים אבל הלכנו לקראתכם מאוד. עשיתם את העבודה שלכם. המנהלים שלך יצטרכו – האוצר, תראו את הנוסח.

מבחינת השיח עם מקורות, הועברה להם גרסה מוקדמת יותר. הגרסה הסופית טרם הועברה. נמצה איתם את הדיון.

אנחנו צריכים לפרסם את הנוסח הזה. אם תעמידו אותנו במצב שבשנייה האחרונה - זה לא ילך.

הנוסח מבחינת הממשלה הוא סגור.

אתם אומנם חברה רצינית, ממשלתית, שאנו מכירים את הפעולות שלה, אבל אתם לא קבועים לבד. אתם צריכים להתיישר עם מה שנחליט בסוף. זו הצעת חוק ממשלתית. אנו לוקחים זאת בחשבון, לכן אנו משתדלים לתאם עם הממשלה מה שאנו יכולים. העברנו את המסר שצריכים ללכת לקראתכם. אני חושב שהם הלכו לקראתכם בנוסח. לא כל מה שרציתם כי גם המשרד להגנת הסביבה יש לו מה להגיד ולזה יש מה לומר. אין לי ביקורת אבל תמיד אנו מקבלים הצעות חוק מחוברות שלא מגובשות בתוך הממשלה כמו שצריך. הטענות שלכם היו צריכות להישמע לפני ששלחו לנו את הנוסח או שהממשלה אישרה ולא אחרי אבל אנחנו כבר רגילים לזה.

חשוב להדגיש – אנחנו לא מתייחסים רק אלינו כחברה ממשלתית אלא בעקבות הדיונים הקודמים מדובר בהקלות שיינתנו לכל חברות הביוב כי אחרת לא - - - חברות ביוב, וגם איגודן.

כולם. תדאג שכולם. עשית את העבודה. אם צריך לחדש את החוזה, הם צריכים לחדש לך בחברה. בבקשה.

אומר שני דברים.

האוצר, תאמר עכשיו מה המתווה.

אומר בכללי והגנת הסביבה ורשות המים יוכלו לדייק אותי. הוועדה ביקשה לייצר הגנה מוגבלת בזמן על חברות שנכנסות לתחום. אנו, בעקבות שיח שערכנו בממשלה, בבנו שהבעיה היא לא כשחברה נכנסת לתחום אלא כשהיא לוקחת אחריות על תשתיות הולכה וטיפול בשפכים קיימות, שיכול להיות שבתשתיות האלה יש פערים אל מול מה שמותר וזה לא הוגן או לא סביר לצפות שחברה שנכנסת לנעלי גוף קיים בדיי וואן תוכל לקחת אחריות מלאה. לכן ההסדר המוצע, בו לפני שהחברה לוקחת את התשתית תוכל לפנות לוועדת חריגים שקיימת היום שחברים בה משרד הבריאות, הגנת הסביבה ורשות המים, ולקבל אישור מקדמי לתקופה של מהמועד שבו קיבלה את הנכסים שלוש שנים או לכל היותר עוד תוספת של שנתיים אם הדבר נדרש לצורך השיקום שבהם לאור העובדה שהוועדה ראתה לנכון שיש תועלות סביבתיות או תועלות בריאותיות או תועלות למשק המים הנובעות מהעברת הנכסים הזאת, יתאפשר לחברה לחרוג מהערכים המותרים באותה תקופה אל מול הפעולות שהיא עושה כדי לצמצם את הפערים. זה בגדול ההסדר.

אוסיף, שברגע שהוועדה תקבל החלטה כזו זה יהווה אחד ממכלול השיקולים בוועדה ספציפית שמאפשרת הזרמה לנחל במקרים שבהם אי אפשר להשתמש במים לקולחין. זה לא בהכרח. יכול להיות שייתנו את ההקלות ועדיין אפשר יהיה להשתמש בקולחין אבל ככל שיהיו מצבים חריגים שבהם אי אפשר להשתמש במים לקולחין ויצטרכו להזרימם לנחל, זה יהיה אחד השיקולים במסגרת הסמכויות שלנו בוועדה.

מקובל עליך?

כן רצינו במקור לייצר ועדה שתחליף את כל האישורים. הבעיה היא שגם אם טיפלו במתקן השפכים עד רמה מסוימת, עדיין יש עוד מקום לשיקול דעת מתי מזרימים את זה, לאן מזרימים ואיפה. לכן נדרשה ועדה נוספת. היא קיימת כבר היום אבל כן זה היתוסף בצורה מפורשת לשיקול שהוועדה יכולה לשקול.

המשרד להגנת הסביבה.

אני מלווה כבר כמה שנים את ועדת החריגים שמתוקף תקנות איכות קולחין. ההסדר הזה מקובל עלינו. נעשה בתיאום אתנו. ועדת החריגים קיימת שההרכב שלה- -

היא מחליטה מהר? או לוקח שלוש שנים לקבל החלטה?

לא. החלטות מתקבלות מהר. יש פה גם מרכזת הוועדה. זה גוף קיים לפי תקנות איכות קולחין.

מה הסמכות שלו היום?

כפי שנציג האוצר ציין, הוא בהחלט רלוונטי לנושא של נציג משרד הסביבה, נציג משרד הבריאות ורשות המים. יש לה נהלי עבודה, איך מגישים בקשה עם כל המידע.

הוועדה קובעת חריגים למה?

סמכות הוועדה במסגרת תקנות איכות קולחין היא לתת הקלה בערכי הזרמת קולחין ממכון טיהור שפכים, מנקודת הקצה ממכון טיהור שפכים, לתת הקלה. יש ערכים בתקנות ואם רוצים הקלה מהערכים שלה- לוועדה יש סמכות לתת הקלה. זאת אומרת שאם יש מפעיל מטש שמחזיק בהקלה מהוועדה, אם מישהו בא בטענות ואומר: אתם לא עומדים בערכים לפי התקנות, הם אומרים: יש לנו ההיתר מהוועדה ואנחנו עומדים בערכים בהקלה.

הוועדה דנה בסוג הסוגיות שעולות, של מה המצב של מכון טיהור שפכים, תוכניות השדרוג, איזה אמצעים מפעיל המטש נוקט בהם כדי לטפל באיכות הנאותה בשפכים והיא דנה תדיר בסוג הסוגיות האלה.

ההצעה המוצעת, בגלל שזה תיקון בחוק תאגידי מים וביוב, בעצם אותה ועדה שקיימת, וזו המטריה המתאימה שלה, תוכל להתייחס לא רק להיבט של היציאה מהמטש אלא גם להיבט של מערכת הולכת שפכים אבל זה בהסכמה שהסעיף מתייחס אליו וזה נותן הזדמנות – לוועדה הקיימת להתייחס למכלול לפני תוכנית. בכל מקרה ההסדר המוצע מקובל על המשרד להגנת הסביבה.

אוסיף שעיקר החידוש בהצעה זה באפשרות של חברת הביוב לדעת לפני שהיא מקבלת את הנכס ולמעשה לפני שהיא מקבלת רשיון במידת הצורך. היא תדע כמה שנים יש לה ומה תוכנית השדרוג שנדרשת וזה יהיה לאחר שהתוכנית הזו אושרה על ידי רשות המים, וזה בניגוד למצב כיום שהיא נכנסת לנכס בחוסר ודאות ואז היא פונה לוועדת חריגים. ייתכן מצב, וקורים מצבים שוועדת חריגים לא מאשרת למתקן לטיהור שפכים לחרוג ואז הוא הופך לעבריין ובוודאי שאף אחד לא רוצה להיכנס לזה.

משרד המשפטים, אתם מסכימים להסדר הזה?

כן, ההסדר הזה מקובל מבחינתנו.

בבקשה.

לא רוצה לקלקל את החגיגה.

הבנתי שאת רוצה פטור מלא.

לא ביקשנו פטור מלא בכלל. ועדת החריגים קיימת היום. המצב החוקי היום מאפשר לה לאשר את ההקלות שמדברים עליהן גם היום, אפילו לתקופה ארוכה יותר לדעתי ממה שמוצע פה. פה הצעתם פחות או עד חמש שנים? אין שום שינוי מהמצב הקיים כיום. במצב הקיים כיום יש שלוש ועדות מרכזיות שכל אחת גוברת על השנייה. לא ברור לנו האם ועדת החריגים הזאת מוסמכת להחליט משהו מוסמך וזו תהיה הוועדה שקובעת ונותנת לנו הקלטות, שאחר כך לא מתקבלות בוועדת ההזרמה לים. יש ועדה שמאשרת הזרמה לים, ויש ועדה שמאשרת הזרמה לנחל. זו של רשות המים וזו של המשרד להגנת הסביבה.

אם אתה נותן להם נכס חדש שהם לא טיפלו בו, למה צריך ועדה בכלל?

ניתן היה לתת את זה לגורם מקצועי אחר, פשוט הגורם המקצועי הזה כבר קיים. הוועדה תסתכל על מצב הנכס הנוכחי, יש לה המידע על מה השפכים שיוצאים ממנו היום ומה איכותם והיא תאשר אחרי שרשות המים אישרה את תוכנית הפיתוח, מה מסגרת הפעולה במשך חמש השנים האלה. זה משהו שקורה גם לצורך העניין בהיתרי פליטה כשמפעל חורג ורוצים לתת לו תקופה עד שמגיע למיטב האפשרי, רצינו להידבק לדברים קיימים. תיאורטית ניתן היה לקבוע גורם אחר אבל מישהו צריך לתת את ההיתר אבל הוועדה כבר קיימת אז לא רצינו להמציא ועדה חדשה.

אני מבין שהם צריכים לקבוע מה הם צריכים לעשות – זה בסדר. אבל זה שצריך לקבוע להם הקלות לעניין הזה, בנושא הפלילי, צריך לכתוב את זה במפורש. הקלות. לא מדבר על פטור.

זה כתוב במפורש. הם יודעים מראש.

אני לא רוצה להיות תלוי בוועדה. אני רוצה שתהיה הבהרה שמעבירים נכס חדש לחברה לטפל בו, יש לה הקלה מובנית בעניין הזה.

לא חושב שניתן הקלה מובנית.

ההקלה ניתנת לפני שהם לוקחים את הנכס לרשותם. לכן כשהם לוקחים את הנכס, הם יודעים מארש.

נראה את הנוסח.

ההקלה הזאת של ועדת חריגים לא גוברת על איסור ועדת היתרי הזרמה לים. ועדת היתרי הזרמה לים תגיד: ועדת חריגים אישרו, אנחנו לא מאשרים. אם הזרמתם אתם בפלילי. זה המצב שקיים כיום.

עם כל הכבוד לממשלה, אתה צריך לנעול את העניין הזה. אם נכון מה שהיא אומרת, זה לא הולך ככה – הוועדה הזאת תחליט כך, זאת תחליט כך. שתי הוועדות, לפני שמקבלים את הרשיון, צריכות לתת את חוות דעתן. לא ועדה אחת רק. ואחר כך נראה מה יהיה.

אדוני, אני סגנית היועצת המשפטית במשרד להגנת הסביבה, ממונה על האכיפה אך גם רפרנטית של היחידה הימית אז אני מכירה את העבודה של מתן היתרי הזרמה. הוועדה הבין משרדית למתן היתרי הזרמה היא ועדה בין משרדית שכוללת מספר חברים והיא מקבלת החלטה על הזרמות לים של קולחין או שפכים. התכלית של היתר הזרמה הוא הרבה יותר רחב מרק הערכים של הקולחין שמוזרמים כלומר הוועדה מסדירה בתוך ההיתר גם כמויות וגם מיקום ההזרמה וגם ניטור וגם דיווח, ועוד הרבה מאוד דברים, כלומר ההחלטה המוצדקת לחלוטין להקל בערכים של חברת ביוב אזורית שלוקחת על עצמה מערכת כושלת או בעייתית – ועדה למתן היתרים תתייחס לזה כשיקול בתוך התנאים בערכים שהיא תקבע בהיתר ההזרמה לים אבל זה לא שעצם ההקלה בערכים יכולה להחליף לחלוטין את היתר ההזרמה לים כי בסוף יש השפעה על הים.

כלומר לפני שמזרימים צריך היתר מיוחד.

תמיד. אם אתה מזרים לנחל, אתה צריך הרשאה לנחל- -

תבדקו את הנוסח.

מה שעולה פה וגם עלה בישיבה הקודמת זה שיש כיום כפילות של ועדת הרשאה וועדת הזרמה לים. זה סוגיה שהונחה בוועדת פנים וסביבה.

היא נדונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

אי אפשר לאחד אותה?

אי אפשר לפתוח חקיקה שנדונה בוועדה אחת.

סיימו את זה. זה עניין משפוטי. סיימו את זה. דבר אחד אני כן רוצה, רשות המים – עיריית רחובות בזמנו לא ביקשה לחלק דיבידנד ב-23'. כשביקש לחלק דיבידנד אמרו לו: תשלם מס כי לא ביקשת. בדיונים פה אמרתם, שאין שום בעיה, שהוא יכול עכשיו לבקש ולא לשלם את המס אחרי שנתקן את החוק. אני רוצה לדעת, הצהרה לפרוטוקול שזה נכון כי בזמנו כשבירר אמרו לו שלא נכון.

זה לא רשות המים.

אתם מאשרים את החלוקה. אני רוצה להצהרה לפרוטוקול. כי אמרת לי: אין שום בעיה. אישור חלוקה – גם תיתן, כי הם בגירעון גדול. הם צריכים את הכסף הזה.

אישור חלוקה ניתן כל מקרה לגופו.

23' נתתם לכולם כמעט. תבדוק את זה עד הישיבה הבאה, שנצטרך לאשר – אז תצהיר את דזה לפרוטוקול אחרי בדיקה.

אתייחס למיסוי, לגבי השאלה של למי מותר ולמי אסור יש ממונה על תאגידים שבוחן פרטנית אבל לגבי המיסוי, ברגע שיש פטור ממס מדיבידנד שזה המצב החוקי שיהיה – זה במועד שבו מבקשים למשוך. לכן על אחת כמה וכמה, אם הם לא משכו - -

רשות המים, תבדקו את זה.

ניתן לבצע בכל רגע נתון משיכת דיבידנד.

תבדוק את זה עד הישיבה הבאה ואז תצהירו אחרי הבדיקה.

כאמור ביום חמישי הופץ נוסח מתוקן. החלקים במסומנים בצהוב על גבי הנוסח אלה חלקים שאנו צריכים להקריא את הנוסח לגביהם ולדון בו. בנוסף, הוגשו לנו הסתייגויות של כמה סיעות – חד"ש תע"ל, יש עתיד, המחנה הממלכתי, רע"ם וישראל ביתנו. כמובן הצבעה על ההסתייגויות אם אין פה נציג שיציג את ההסתייגויות זה באישורך.

מאשר.

השאלה אם יש בקשה לנמק?

חלק נעביר למליאה וחלק ננמק. אני מנמק את שלנו ואת של המחנה הממלכתי, בקצרה. ביקשו עזרה. אנחנו באופוזיציה מאוחדים.

זה לא מקובל לנמק אם אדם לא נמצא. להצביע מותר. אני נותן לך, בגלל שזה אתה.

תודה רבה. לגבי הנושא הראשון, אמרת שאתה לא רוצה לחזור אחורה. אני כן חושב שצריך להתעכב על נושא פתיחת השוק לתחרות. כמו כל דבר גם פה יש מקום כן לשקול מחדש את האפשרות להכניס עוד חברות, ודאי כאלה שזו – אני בעד. אמרת שנשאיר את זה לשיקול דעת.

לא אמרתי. זה לא היה בחוק הממשלתי. זה בחוק.

מצוין.

העיריות טענו שקודם כל נמתין לתקנות. אמרתי שלא. אם אין תקנות עד – תגיד מתי - רשות המים תוציא כללים.

מי מנחה את רשות המים שזה מה שיקרה? שהשוק באמת ייפתח לתחרות?

אנחנו נאשר את הכללים פה. בדרך כלל אנחנו לא מאשרים כללים אבל כיוון שמדובר במשהו תקדימי.

לא הייתה ביכולתי כממשלה להציע הצעה.

זה דווקא אנחנו ביקשנו.

מעולה.

זו הצעה של יש עתיד או של המחנה הממלכתי?

שלנו, כל האופוזיציה. זה הנושא הראשון. אני חושב שגם הוועדה עשתה עבודה טובה בנושא הזה אבל יש גם להאיר בפרוז'קטור על כל מה שקורה במשק המים. רק היום הייתה כתבה מאוד רצינית בנושא הזה בדה מארקר. יש בעיה רצינית במשק המים במדינת ישראל. המים מתייקרים בגלל לטענתם שיקולים פוליטיים. לא יודע מה קורה שם. היה גם דיון בוועדה לביקורת המדינה ויצאו שם שגורמי המשרד אומרים שהיו טעויות בהתנהלות. אני כן חושב שיש לעקוב מקרוב יותר על מה שקורה במשק המים.

זה לא משק המים אלא משק הביוב.

ברור, אבל אני אומר לך כי אנחנו בוועדת הכלכלה ויש לי הזדמנות לפנות לליבך. אני חושב שצריך לפקח יותר מקרוב על מה שקורה במשק המים. יש שם החלטות שלא בטוח שנכון שמתקבלות שמשפיעות בסופו של דבר על כל אזרח במדינת שישראל ואם אנו מדברים על יוקר המחיה בוועדת הכלכלה זה בדיוק הדברים הללו.

אין בעיה. אתם לא חייבים לענות כי זה לא קשור בחוק.

השאר ננמק במליאה ונעלה להצבעה.

נתחיל.

יש פה בשני סעיפים מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית: סעיף 8 שזה תיקון חוק תאגידי מים וביוב ותיקון נלווה, סעיף 9, תיקון לפקודת מס הכנסה לעניין פטור ממס דיבידנדים. זה הצעה של יושב-ראש הוועדה.

לא רק מס דיבידנדים. גם דברים אחרים.

סעיף 9 הוא רק פטור ממס דיבידנדים. הפטור ממס חברות נמצא בתוך חוק תאגידי מים וביוב בסעיף 13א.

יהיה להם פטור גם מזה וגם מזה, נכון?

כן.

חוץ מהנושא של 24.

בהסכמת המסתייג.

מה קורה עם 24?

זה בסעיף האחרון, יש שני סעיפים: מס חברות ודיבידנדים. 24 חל על דיבידנדים, לא חל על מס חברות.

נצביע על הכול ביחד. על ההסתייגויות של סיעת יש עתיד. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר. מי בעד ההסתייגויות של המחנה הממלכתי? מי נגד? מי נמנע?

יש 100 הסתייגויות של סיעת המחנה הממלכתי.

להעביר למליאה. אולי ירצו ברוח הדמוקרטיה לתת לנו לנמק?

אם ברוח הדמוקרטיה הייתם מגישים הסתייגויות ענייניות- -

יש גם ענייניות. אפרופו דמוקרטיה, היום פורסם שראש הממשלה פנה אליך בעניין הרפורמה בתקשורת.

שר התקשורת תמיד דואג לפרסם בתקשורת.

ראש הממשלה דיבר איתך?

לא.

לשכת ראש הממשלה?

הוא מדבר איתם ואני פניתי אליהם אחרי שלא דיברו איתי.

כי יש ניגוד עניינים מובנה בהתעסקות שלו, של ראש הממשלה בתקשורת.

הוא אישית לא פנה אליי. יש לו בעיה לטפל בנושאים משפטיים. לא בנושאים של התקשורת.

בנושא הרפורמה של התקשורת. תראה איך קרעי תקוע. מצד אחד, בממשלה הוא לא יכול להעביר חוקים. מצד שני, בוועדה לא יכול להוציא את זה ממך. מצד שלישי, בוועדה הוא לא יכול להתערב. זה נקרא שחמט. אתה מנצח.

בזה אני לא רוצה לנצח. רוצה להיות ענייני. הסתייגויות של המחנה המלכתי - מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא עבר. הסתייגויות של חד"ש תע"ל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא עבר. 8 הסתייגויות של סיעת רע"מ – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא עבר. ישראל ביתנו – 10 הסתייגויות. הגישו גם בקשות רשות דיבור. מי בעד ההסתייגויות של ישראל ביתנו – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

לא עבר.

נעבור לחוק. נצביע על מה שאפשר ומה שאי אפשר – בישיבה הבאה.

כפי שאמרתי, יש פה בפנינו סעיף 8, שהוא תיקון לחוק תאגידי מים וביוב. מחולק לפסקאות. כל פסקה היא תיקון לסעיף אחר בחוק. לכן אני חושב שעדיף להצביע פסקה-פסקה. מה שהקראנו אפשר להצביע שוב בלי להקריא שוב את הנוסח. פסקה (1) זה תיקון לסעיף 2 שכבר הוקרא.

מי בעד פסקה (1)(א) ו-(ב)? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

עבר.

פסקה (2) זה תיקון בסעיף 6א לחוק, טכני, שהוסבר בישיבה הקודמת.

מי בעד פסקה (2)? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

עבר.

פסקה (2א) זה תיקון של סעיף 13 לחוק. גם הוא הוקרא בדיון הקודם.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

עבר.

פסקה (3) – מציע שנציגת האוצר תקריא ותסביר. זה הפטור ממס חברות לתאגידי המים.

בסעיף 13א, אחרי "עד 2022" יבוא "וכן בשנות המס 2025 ו-2026";

בנוגע לסעיף פטור ממס הכנסה לתאגידי מים וביוב אנחנו מאריכים את הפטור גם לשנות מס 2025 ו-2026.

כתבו לי על עוד מס שחל בעניין הזה.

מס על ריבית על הלוואות בעלים. הרשויות המקומיות הן הבעלים.

קורה שהן מזרימות כסף לחברות?

מה זה המס על ריבית?

אנחנו הארכנו את הלוואות השעה שהיו קיימות, הבעלים שהיו קיימות. לא החרגנו שום דבר.

הלוואת בעלים על פי חוק יש לה ריבית קבועה על פי המדד, וכל מי שמזרים כסף בהלוואת בעלים, זכאי לריבית הזו.

ההסדר שלי עם האוצר, מה שהיה הוא שיהיה. אם בעבר לא היה על המס הזה, לא יהיה על המס הזה. גם העיריות, איזה הלוואות בעלים נותנים?

רק בהקמה.

ועל הריבית של ההלוואה הזאת יש מס.

אני יודע שבהקמה לקחו הלוואות, וקיבלו את הכסף. כבר עברו המון שנים.

אבל יש פה פרדוקס. מצד אחד זה שהם מקבלים על זה זיכוי, הזיכוי של הלוואת בעלים על פי המדד השנתי כקבוע בחוק זה מקטין גם את הרווח של העברות המים.

נבדוק את זה עכשיו במהלך הישיבה.

אז לא אצביע על זה עכשיו. על המס על הריבית. נצביע בסוף.

פסקה (4) תיקון לסעיף 13ב.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

עבר.

פסקה (5), תיקון לסעיף 13ה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

עבר.

פסקה (6) עניינה החל]פה של סעיף 13יב לחוק כפי שהוא היום. זה הסעיף שקובע תחולת הוראות החוק לגבי חברות ביוב. פה יש תיקון בפסקה (3) לסעיף קטן (ב). בנוסח - מסומן בצהוב. נציגי האוצר, רוצים להקריא ולהסביר?

13יב. החלפנו את הסעיף הקיים בנוכחי ופיצלנו אותו לשלוש פסקאות. עניינו של הסעיף – הוראות מהחוק שלא יחולו על חברת ביוב. השארנו את המצב הקיים ביחס לחברת ביוב בכלל וכן ביחס למקרה הפרטני של איגוד ערים וחברה ממשלתית כפי שדנו בהמשך. ביחס לגוף אחר- -

כפי שדנו בישיבה הקודמת.

נכון. ביחס להוראות שלא יחולו על חברת ביוב, שהיא גוף אחר, שאינו מנוי בפסקאות של סעיף 15ג1(1) אקריא את הנוסח: (3) לעניין גוף אחר כאמור בסעיף 15(ג1)(1)(ה) – הוראות סימן ד' לפרק ג' וסעיף 51; שר האנרגיה והתשתיות, לפי הצעת מועצת הרשות, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות בחוק זה, למעט הוראות לפי פרק ט', שלא יחולו על גוף אחר כאמור, וכן רשאי הוא לקבוע, בדרך האמורה, כי סעיפים בחוק זה יחולו לגבי גוף אחר כאמור בהתקיים תנאים שיקבע או בשינויים שיקבע;";

כפי שדנו בוועדה הקודמת, סיעף ד' פרק ג' מדבר על כניסה למקרקעין וסעיף 51 מדבר על הוראות של מפעלי תעשייה, שלא מתאים שגוף פרטי יהיו לו סמכויות בעניין הזה. ייתכן בהחלט שיהיו הוראות חוק נוספות שיהיה צורך להחריג כדי להכניס גופים פרטיים. לכן יש סמכות לשר האנרגיה בהתייעצות עם האוצר ובאישור של הוועדה הזו לקבוע הוראות נוספות.

רק לפי הצעת מועצת רשות המים.

כן. מדובר או בהחרגה של הוראות או באפשרות שיחולו הוראות, אבל בתנאים מסוימים או בשינויים שיקבע, זאת למעט פרק ב' שעוסק בעונשין ובפיצויים כספיים.

כלומר יש פה שתי הסמכות – אחת, לקבוע סעיפים נוספים בחוק תאגידי מים וביוב שלא יחולו על חברת ביוב שהיא ככותרת גוף פרטי, אותו גוף אחר, ושירות לקבוע שהסעיפים שכן על חברת ביוב – לא הסעיפים שמוחרגים בסעיף הזה, סעיף 13יב, יחולו בכל מיני שינויים או בתנאים. מניח שבהתאמה למאפיינים הייחודיים של אותו גוף.

נכון.

מי בעד הסעיף הזה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

פסקה (6) אושרה. פסקה (7) נוגעת לאפשרות למנות ממונה על חברות ביוב כלומר רגולטור נוסף. אקרא את השינויים. זה עובד ברשות המים שאינו הממונה. יש היום עובד רשות המים שהוא מכונה הממונה על התאגידים שהוא הרגולטור של תאגידי המים והביוב.

עוד תקן?

כבר קיים.

יכול להיות שיהיה צורך למנות עובד אחר מרשות המים שיהיה הממונה על חברות הביוב. הוא יהיה הרגולטור שימלא את כל תפקידי הממונה דהיום לגבי חברות ביוב. סעיף קטן (א) הוקרא. סעיף קטן (ב): מונה ממונה על חברות ביוב – (1) יקראו את ההוראות לפי חוק זה החלות לעניין חברות ביוב ושבהן ניתנו סמכויות ותפקידים לממונה על ענייני חברות לשירותי מים וביוב, למעט הוראות סעיף 13ט, כך שבמקום "הממונה" יבוא "הממונה על חברות ביוב"; (2) סמכויותיו ותפקידיו של הממונה לפי הוראות סעיף 13ט יוקנו לממונה על חברות ביוב;

כאן נחדד גם בנוסח שמדובר אכן על עובד אחר שהוא לא הממונה על התאגידים דהיום וכן שהסמכויות והתפקידים על הממונה על התאגידים יוקנו לעניין חברות ביוב לממונה החדש ככל שימונה. יש פה התיקון שערכנו לעניין תחולת סעיף 13ט. רוצים להסביר, נציגי הממשלה?

יש סעיפים שחלים גם על חברת ביוב וגם על תאגיד. במקרה כזה ככל שיש ממונה על חברות ביוב הוא יהיה הממונה.

רק 13ט.

כן שעוסק באישור הסכם העברה מספק שירותי ביוב לחברת ביוב. הרי זה נוגע לשני סוגים של חברות.

פה חידדנו שזה הממונה על חברות ביוב.

רק שאלה: אם מנהל רשות המים לא ממנה ממונה על חברות ביוב, הסמכות נשארת אצל הממונה על תאגידים?

יכול להחליט שהוא יהיה הממונה.

יש לו שיקול דעת. אם הוא לא מחליט זה יהיה המצב הקיים.

כי כיום בחוק העובד הוא עובד רשות המים אבל הסמכות היא סמכות עצמאית של הממונה על התאגידים. אמרנו שריך להיות סמכות של מנהל רשות המים.

זה לא מה שיוצע כעת.

הוא יכול למנות עובד אחר של רשות המים.

אני יודעת. אני שואלת מה אם לא. נשאר הממונה על תאגידים ולא מנהל רשות המים.

נכון.

מה זה משנה לך?

לא יכול למנות את עצמו. אם הוא לא ממנה נשאר הממונה זה מוסמך עלינו. שזה לא סביר.

הוא לא מוסמך עליכם בכול.

הוא פועל על פי סמכויות. אם זה אותו אדם, בנושא של ביוב מבין מה הסמכויות שלו.

אין פה גם ניגוד אינטרסים.

כלומר מנהל רשות המים יהיה גם בזה וגם בזה. לא ממהרים למנות מישהו אחר.

הם אמרו הפוך.

בפועל זה מה שיהיה. לדעתי אותו דבר. אם זה שיקול דעת ימנה סגן שיהיה עוזר שלו.

חלק מהסמכויות שלו אגב זה לעשות בוררות בין רשות מקומית לבין חברת הביוב.

זה לא קורה בפועל. איזה בוררויות יש? פעם ביובל.

חשוב לציין כי לפחות כך אנו הבנו – מנהל הרשות יכול למנות כל עובד של הרשות לרבות את מנהל הרשות עצמו. אני אומר זאת לפרוטוקול ואם זה דורש תיקון נוסח נצטרך לעשות תיקון כי מנהל הרשות, לא אמורה להיות מניעה שככל שהוא סבור שנכון בגלל יחסים כאלה ואחרים או בגלל סוגיות מקצועיות הוא ימנה עצמו. יכול גם לא למנות את עצמו.

החוק יכול להטיל עליו סמכויות.

הטענה של מקורות הייתה שהם מבקשים שזה יהיה מנהל הרשות עצמו. אנחנו רצינו לשמור את שיקול הדעת למנהל הרשות, אבל ככל שנסיבות כאלה ואחרות- -

לי זה לא משנה.

כרגע לפי החוק אני לא מבין שמנהל הרשות ממנה את עצמו.

קצת בעייתי שימנה את עצמו.

אם הוא לא יכול למנות את עצמו תכתוב שזה יהיה או עובד שימנה או הוא עצמו.

אם אנחנו לא עושים שינוי הסמכויות נותרות בידי הממונה הקיים.

אתה צריך לכתוב בחוק הוראה שמאפשר למנהל רשות המים ליטול סמכויות של הממונה דהיום. זה משהו אחר.

תבדוק את זה. תבדקו את זה.

נבדוק אפשרות שמנהל הרשות יהיה ממונה.

למה שלא תאשר את זה בהתניה?

יש סעיפים שאני משאיר לפעם הבאה, עדיין לא מבושלים עד הסוף. אם יש עוד פעם - עדיף שיסדרו את זה כמו שצריך.

פסקה (8), תיקון סעיף 15ג1 לחוק. פה מוצעת התוספת לעניין הגופים הנוספים, הגופים הפרטיים. נציגת משרד האוצר, רוצה להקריא ולהסביר? רק את מה שמסומן באפור.

(ה) גוף אחר, שאינו מנוי בפסקאות משנה (א) עד (ה), בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 21א, ובלבד ששר האנרגיה והתשתיות קבע בתקנות הוראות נוספות בהתאם לסעיף 13יב(ב)(3) או הודיע למועצת הרשות כי הוראות כאמור אינן נדרשות; לא הותקנו תקנות כאמור או לא הודיע השר כאמור, לפי העניין, רשאית מועצת הרשות לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות נוספות לפי סעיף 13יב(ב)(3), ובלבד שאם ביקשה לקבוע כללים כאמור, תפנה לשר כדי שיבחן אם ברצונו לקבוע תקנות בעניין; לא השיב השר לפניית מועצת הרשות בתוך שישים ימים ממועד פנייתה, רשאית מועצת הרשות לקבוע כללים כאמור; אין באמור כדי לגרוע מסמכות השר לקבוע בתקנות הוראות לאחר קביעת הכללים כאמור";

בעצם זה סעיף 15ג1(1), נוגע לאותם גופים שרשאים לקבל רשיון חברת ביוב. כאן הסעיף ה זה מעין סעיף שיורי, מדבר על כל גוף אחר שלא מנוי באותן פסקאות משנה. לצורך כך מועצת רשות המים תקבע כללים לפי סעיף 21א לחוק, לאחר קביעה של שר האנרגיה בתקנות הוראות שאינן הוראות מחוק תאגידי מים וביוב שלא יחולו לעניין חברת ביוב. אם שר האנרגיה סבור, שהוראות כאלה לא נדרשות, הוא צריך להודיע למועצת רשות המים. אם הוא לא עושה זאת, כלומר לא קובע הוראות שלחוק נדרשות, כלומר לא קובע הוראות או לא אומר שההוראות אינן נדרשות אז מועצת רשות המים יכולה לקבוע כללים לעניין זה שהם צריכים לעבור את אישור ועדת הכלכלה.

גם התקנות וגם הכללים. יש לנו כמה תיקונים.

יש מנגנון, שבו אם רשות המים מעוניינת לעשות את קביעת הכללים היא צריכה לפנות לשר ולהודיע שזו כוונתה והשר יוכל לומר שהוא רוצה לקבוע את התקנות. אם הוא לא מודיע לרשות המים תוך 60 יום, אז היא יכולה לקבוע כללים. גם לאחר שנקבעים כללים של רשות המים, השר רשאי עדיין – לא מאבד סמכותו לקבוע תקנות. אבהיר לפרוטוקול ואם צריך גם לנוסח, שאם השר קובע תקנות, התקנות הללו גוברות על כללים של רשות המים. כלומר אם יש סתירה.

נראה לי שנצטרך לכתוב את זה בנוסח.

רק אציין, שהרעיון של להעביר את המטשים לגופים פרטים, ראינו מה קרה עם זה בשוק הפסולת. זה לא מוביל למקום טוב ואנחנו רוצים לאפשר לרשויות מקומיות לנהל את הזה ולא לאפשר בכזו קלות שהשוק הזה ייצא לידיים פרטיות.

היה לכם צ'אנס עד היום. כיוון שלא עמדתם במשימה בעניין הביוב- -

אנחנו לא מונעים את האפשרות של אותם תאגידים לעשות.

אתם שוכחים שהחוק הזה נוצר כי הרשויות לא טיפלו בזה. עכשיו אתם רוצים שוב שנחזיר את זה לכם? למה אנחנו עושים את זה? כדי שתמשיכו אותו דבר? מה שהרשויות עושות טוב אין בעיה. מה שהיו בעיות, הממשלה נכנסת לעניין.

הסיפור של שפדן וראשון לציון מוכר להם.

השפדן הוא איגוד ערים. הוא דווקא רשות מקומית במקרה הזה.

אבל זה מראה מה קורה כשיש ניגודי עניינים, כשהדברים אינם ביד של הרשות, המורכבות שזה יוצר כשאנחנו מתעסקים בקידום פיתוח של- -

את עכשיו מערערת על כל החוק.

על אחת כמה וכמה, היושב-ראש, איגוד ערים דן ספציפית ממש מקום שעובד בצורה יעילה. הוא בבעלות רשויות מקומיות אבל ברשויות מקומות- -

כשהיו צריכים כסף מעלים את האגרה. אם יש כסף אין בעיה. אבל לא ניכנס לזה.

אם אפשר להיכנס לטענה לגופה, מה שחשוב לציין לפרוטוקול חשוב לציין, שאנו לא מדברים על לתת לגוף פרטי רשיון מרחב ביוב שלם שבו הוא מקבל אלא מודל כמו בהטפלה ששם נותנים שטח ספציפית למתקן טיהור שפכים, תשתיות ספציפיות ועליהם הוא אחראי במסגרת מכרז שייצא למתן הרשיון הזה. אין פה כונה לייצר מונופול פרטי על שטח שהרשויות המקומיות נמצאות בו ולכן נדרשים להיקבע התקנות או הכלים כדי לעשות ספסיפיקציה של האירוע הפרטי.

בסעיף הזה השאלה האם אנו קובעים מועד להבאת תקנות ראשונות לוועדה.

לא חובה. פתרתי את הבעיה באמצעות כללים. אין חובה. אם תוך – כמה זמן אתם רוצים שהתקנות יהיו? שנה? אם תוך שנה אין תקנות, הם יהיו מחויבים לעשות את הכללים תוך 60 יום.

זה מה ששאלתי.

זה מה שאני מתכוון. לא שהוא חייב להביא לי. 90 יום.

בסדר, תוך שנה.

אם הוא לא מביא את התקנות לאישור ועדה – לא הובאו התקנות תוך שנה מיום התחילה- -

זה המון זמן.

לא כי עוד אין אפילו מטש אחד שהם צריכים לעשות, אז הם יהיו חייבים להוציא את הכללים במקום השר תוך 90 יום מאותו מועד שיודעים.

אם לא קובע תקנות תוך שנה? חובה?

חובה. איך ייכנסו הפרטים אם לא חובה? החובה מחייבת את רשות המים ואת האוצר להוציא מכרזים וכו'. בניגוד למה שקרו עד היום שהכללים שלהם לא מובאים לאישור, את זה כן כי זה תחליף לתקנות. לכן יש בזה היגיון. 90 ימים נוספים.

ובלבד שפנו קודם לשר.

הם יעשו מה שהם רוצים. תוך 90 יום יביאו. מה אם לא תוך 90 יום?

אז בוא נכניס לחוק שאם הם לא מביאים, אנחנו מכניסים את הסעיף שנכנס לתוקף.

אין סעיף. אפשר לסיים את הפרק וננסח אבל זה לא יעבור בהסדרים.

אנחנו משתדלים לקיים את הוראות החוק.

בסדר. נסמוך על מה שאתה אומר.

יפה שהם משתדלים לקיים את החוק.

למעשה אם תקנות כאלה צריכות להגיע, תקנות של שר האנרגיה צריכות להגיע לאישור הוועדה תוך שנה מיום התחילה, אם לא הובאו תקנות כאלה הסמכות עוברת למועצת רשות המים לקבוע בכללים את אותן הוראות, ולהביא תוך 90 יום מתום השנה את הכללים לאישור הוועדה כמובן בכפוף למנגנון שמחייב אותם לפנות לשר קודם לכן לבדוק אם הוא מבקש.

מי בעד הסעיף עם השינויים שהקראנו? מי נגד?

הצבעה

עבר.

פסקה (9). תיקון לסעיף 29ב לחוק.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

עבר.

פסקה (10) עניינה תיקון סעיף 51 לחוק, גם הוא הוקרא ונדון.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

עבר.

פסקה (11), תיקון לסעיף 151 לחוק. גם הוא נדון.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

עבר.

הסעיף הבא הוא סעיף 9 להצעת חוק התוכנית הכלכלית. זה תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה לעניין הפטור ממס דיבידנד. נציגת האוצר, בבקשה תקריא ותסבירי.

בפקודת מס הכנסה, בסעיף 9(2)(א1), בהגדרה "תקופת ההטבה" במקום "עד 2023" יבוא "עד 2026". מדובר על סעיף שנוגע לפטור מחלוקת דיבידנדים והכוונה היא להאריך את הוראת השעה שהייתה עד שנת 23' גם ל-24', 25' ו-26'.

למה מאריכים את זה?

הכסף הולך לעיריות לדברים אחרים. מאריכים כי הוראת השעה הקודמת הייתה עד תאריך מסוים ועכשיו מאריכים את זה.

כבר הוארך. שאלתי את זה בדיון הקודם.

למה לא מסדרים את זה?

צריכים אבל כרגע הסיכום שלי איתם זה הוראת שעה אז אני עומד בסיכום.

אמרתם שתבדקו לי את העניין.

זה בבירור מול רשות המיסים. להבנתי זה נמצא בפנים אבל אני מברר את זה.

מי בעד סעיף 9 – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

פה אחד.

יש מענה לשאלה. בסעיף 9(2א1) שזה הסעיף שהצבענו עליו עכשיו, הכנסתה מדיבידנד כוללת גם ריבית והפרשי הצמדה בתקופת ההטבה שמדובר בריבית והפרשי הצמדה בשל הלוואה שניתנו על ידי הרשות המקומית.

כלול. אז נצביע גם על הסעיף ההוא.

פסקה (3) שזה תיקון לסעיף 13א.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

פה אחד. נשאר לנו רק הסעיף ההוא.

נשאר גם הסעיף שנוגע לממונה. ביקשת לבדוק אפשרות שמנהל הרשות הוא בעצמו יהיה.

לישיבה הבאה, לפי הנוהל של הכנסת, צריכים להגיש היום אם אני עושה את הישיבה ביום רביעי לסיים, היום, אבל אפשר שנשלח את הנוסח מחר?

אבל הנוסח דורש בחינה. לא אספיק. זה לא קשור לאופוזיציה. אני צריך לבדוק את הנוסח ולעשות עליו עבודה מקצועית ולהפיץ אותו. זה לא נוסח שמופץ בלחיצת כפתור. זה לא קשור לענייני אופוזיציה קואליציה.

תשתדל. צריך רק להצביע. זה רבע שעה. כבר היה דיון על הסעיף.

לא בטוח שזה רבע שעה. יכול להיות שבפרטים יהיו הערות.

לא, דיון היה ובהצבעות אין דיון ממשלה. רק חברי כנסת יכולים להעיר הערות. עם כל הכבוד. אם תוכל, נפרסם מחר. אם לא תוכל, יהיה דיון ביום שני. תשתדל. אם תצליח נגמור את החוק הזה.

אעדכן כי שאלת לגבי הדיבידנד – ב-26.1 אישרו לרחובות לחלק דיבידנד.

מה הייתה הבעיה? אתם לא אישרתם להם אז?

זה שני רכיבים שונים לחלוטין.

אישרתם להם את זה. כי הם בגירעון גדול מאוד. הם צריכים את הכסף הזה. הגזבר של ראשון היה, השאיר את העיר בלי גירעון.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.