פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
90
ועדת הבריאות
23/02/2025
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 316
מישיבת ועדת הבריאות
יום ראשון, כ"ה בשבט התשפ"ה (23 בפברואר 2025), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 23/02/2025
חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש), התשפ"ה-2025
פרוטוקול
סדר היום
סעיפים 19 ו-20 (חוק התחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש), למעט סעיף 15 המוצע בו (אגרת מיון פסיכיאטרי) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פוצל לפי סעיף 84(ב) לתקנון] [פרק ה']
מוזמנים
¶
אורלי מלכה - מנהלת תחום תמחור והתחשבנות, אגף בכיר תכנון, תקצוב ותמחור, משרד הבריאות
טופז שאשא ברין - מנהלת תחום תמחור, חטיבת בתי החולים הממשלתיים, משרד הבריאות
ד"ר גלעד בודנהיימר - מנהל אגף לבריאות הנפש, מערך בריאות הנפש, משרד הבריאות
טל נשרי - עו"ד, סגנית היועצת המשפטית, לשכה משפטית, משרד הבריאות
תמר יוסף - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר
תמר צ'ין - רפרנטית בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר
שלי לוי - ראש צוות בכירה, מרכז המחקר והמידע
הלל כהן - מנהל, מחלקת רכש בתי חולים, לאומית שירותי בריאות
אבישג הורנשטיין - ראש תחום מחירים והתחשבנות, שרותי בריאות כללית
תמר קליבנסקי - מנהלת מערך רכש ובקרת בתי חולים, מכבי שירותי בריאות
ד"ר עדית סרגוסטי - אחראית קידום מדיניות, ארגון בזכות
חן מטס - מקדמת מדיניות, פורום ארלוזורוב
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
ד"ר שמואל הירשמן - יו"ר, פורום מנהלי המרכזים לבריאות הנפש
גדי רוזנטל - יו"ר, עמותת משפחות בריאות הנפש
ריבי צוק - יו"ר, עוצמה, עמותת משפחות לקידום בריאות הנפש
רישום פרלמנטרי
¶
איה פרידמן, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
סעיפים 19 ו-20 (חוק התחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש), למעט סעיף 15 המוצע בו (אגרת מיון פסיכיאטרי) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פוצל לפי סעיף 84(ב) לתקנון] [פרק ה'], מ/1822
היו"ר יונתן מישרקי
¶
שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות וסליחה על האיחור. אנחנו ממשיכים לעסוק בנושא סעיפים 19 ו-20 בחוק התחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש, למעט סעיף 15 המוצע בו, אגרת מיון פסיכיאטרי, מתוך הצעת החוק ההתייעלות הכלכלית, תיקנוני חקיקה להסגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025, התשפ"ה 2024, פוצל לפי סעיף 84(ב) לתקנון, פרק ה'.
כמובן שאנחנו נפתח את הישיבה ואץ הוועדה הזו כפי שאנחנו נוהגים תמיד בימים של תקווה. ברוך השם, אנחנו ראינו וזכינו לראות את חלק מהחטופים שחזרו בסוף שבוע האחרון.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
בדיוק באתי לומר שאנחנו מאחלים להם בריאות הגוף וכמובן, כמובן בריאות הנפש. אנחנו עסקנו פה הרבה בשמות הללו ובקשיים שהם בטח חווים שם. אנחנו מקווים שהם יצאו מאותה אפלה בעזרת השם, בטיפול המסור של צוותי הרפואה כאן בארץ.
אנחנו מתפללים לשובם של שאר החטופים והחטופות, מי לקבורה ראויה ומי לשיקום וכמובן בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים במערכה הזו.
אנחנו נתחיל מהנקודה שבה סיימנו בדיון הקודם. אני אמרתי ואני אומר גם עכשיו שאנחנו בשלב הסיכומים, לא בשלבים תיאורטיים על הצגת החוק ולכן, איפה שישנם סוגיות שיעלו כאן, אנחנו נשתדל להכריע בהן מבלי לחזור על הדברים התיאורטיים.
כמובן שכל אחד בתורו יקבל את רשות הדיבור ויוכל להעלות את השאלות והסוגיות שהוא רוצה להציג אבל אנחנו בשלבי ההכרעות ולכן, כך אנחנו ננהג פה בוועדה. נעה, ברשותך.
נעה בן שבת
¶
אנחנו עצרנו בסעיף 4 אבל העימוד של הנוסח הוא אחר אז רק רגע. אנחנו בעמוד 17 נוסח בסעיף קטן (ד). התחלנו לקרוא את הסעיף והרעיון היה להגיד שהשרים יכולים גם להפחית את בסיס ההתחשבנות של מוסד פסיכיאטרי מסוים, אחרי שהם שמעו את המוסד הפסיכיאטרי וזאת בהתחשב בכך שהייתה איזושהי ירידה בהיקף האשפוזים הפסיכיאטריים אבל המשרדים ביקשו שזה יביא בחשבון נתונים אחרים. אתם תרצו להציג?
אורלי מלכה
¶
דיברנו כאן על החשש מפגיעה בזמינות השירותים או מהסתה בין מטופלים קלים לקשים יותר. אנחנו תיארנו את זה שיש כמה מנגנונים – קראנו להם מנגנוני גזר – שמופעלים על בתי החולים כדי לתמרץ אותם לוודא שיש מעקב והמשך טיפול או שאין חס וחלילה שחרור מוקדם מן הצפוי שיגרום לחזרה לאשפוז או למיון.
זה קיים גם בעובדה שתומחרו מחדש השירותים האמבולטוריים, זה קיים בתוך מדדי האיכות הן במדד על אשפוזים חוזרים, הן במדד של פיתוח חלופות אשפוז כגון בתים מאזנים בתוך בית החולים והן במדד של רצף הטיפול.
מעבר לאותם גזרים, התבקשנו לייצר גם מנגנון מקל. מנגנון המקל שהכנסנו מאפשר לשרים שיקול דעת מאוד רחב כך שזה יאפשר הפעלה של הסעיף בכל מקרה בו השרים, בהמלצת גורמי המקצוע כמובן, יחשבו שיש מקום לפגיעה בזמינות השירותים, בין אם זה בסך ימי האשפוז ובין אם זה משחק בתוך האשפוז בין חולים קלים לקשים יותר.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אני רק אחדד. החשש שעלה פה הוא שבתי חולים יפחיתו באופן משמעותי מידי את האשפוז או שישחקו עם הנתונים כך שהם ייתנו שירותים אמבולטוריים - - - איך את קוראת לזה?
תמר צ'ין
¶
כן. עלה גם חשש מחברת הכנסת שיתעדפו חולים קלים על חולים קשים ולכן יש גם התייחסות בסעיף לזה.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
היה והשר הפחית כסף לבית חולים מסוים בעקבות אותה לקונה שהוא מצא, לאן הולך הכסף הזה?
אורלי מלכה
¶
הכסף הזה נשאר בתחום בריאות הנפש ומוסת לטובת המדדים לבתי החולים שכן הצליחו לעמוד ביעדי האיכות שהגדיר הגורם המקצועי.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
רגע אחד ברשותך, כבוד יושב-הראש. מה שאנחנו חששנו ממנו זה שהמענה של האשפוז הפסיכיאטרי יקטן ולא ייתן מענה לאותם חולי SMI שאין מה לעשות, את המענה הם בדרך כלל מקבלים רק בבית החולים כי קופות החולים פחות נמצאות שם. בתי החולים יפחיתו את זה מבלי שכנגד הם ייצרו מענים של שירותים אינטנסיביים אחרים של בית החולים.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אז אנחנו רצינו את הסעיף הזה שבנוסח שקיים היום ועכשיו את רוצה - - -
תמר יוסף
¶
תמר יוסף ממשרד האוצר. אני רק רוצה לתקן משהו לגבי התכלית. המטרה היא להעניש את בית החולים אלא פשוט, אם הוא מפחית את השירותים או תמהיל - - -
תמר יוסף
¶
כן אבל שוב, זה לא עונש. אם הוא באמת פחית את השירותים או משנה את התמהיל אז כנראה שהוא צריך לקבל פחות כסף מההערכה שהייתה. זה לא עונש.
אורלי מלכה
¶
"מצאו השרים כי מוסד פסיכיאטרי לא סיפק בשנה מסוימת שירותי אשפוז פסיכיאטרי שהיקפם הכספי, זמינותם ותמהילם דומים לאלה שסיפק בשנה הקודמת או כי צריכת השירותים הפסיכיאטריים הדחופים (מיון) של קופות החולים במוסד הפסיכיאטרי אינה מספקת בזמינותה, רשאים השרים בצו להפחית את בסיס ההתחשבנות של אותו מוסד בסכום שייקבעו בצו כאמור. הסכום שיופחת מבסיס ההתחשבנות של המוסד הפסיכיאטרי ישולם באותה השנה על ידי קופות החולים למוסדות הפסיכיאטריים האחרים בהתאם לציונם במדד לשיפור השירות בסעיף 6(ג);".
זה מה שהסברנו מקודם וזה גם מרחיב מעבר כי בסעיף שהוועדה הוציאה יש התייחסות אך ורק לסך היקף האשפוזים ואנחנו אומרים שגם אם סך האשפוזים לא יזוז אבל נראה שבמיון מספקת אז מבחינתנו גם זו תהיה עילה להפעלה של הצו.
נעה בן שבת
¶
יש לי שלוש הערות. קודם כול, אנחנו אומרים שהוא לא סיפק שירותים דומים והכוונה היא שהוא ירד באספקה. זאת אומרת, זה לא מצב שהוא עלה באספקה אז צריך לוודא שמספקים פחות. זה עניין אחד. העניין השני זה הנושא של איזשהו שימוע.
נעה בן שבת
¶
הדבר השלישי זה ממתי אנחנו מפחיתים. מתי נעשית ההחלטה הזאת ולגבי איזו שנה? אנחנו מתחילים את ה-cap הזה משנת 2025 כבר לגבי תחילת השנה ונניח שיראו את הנתונים בשנת 2026 אז מתי מקבלים את ההחלטה הזאת ומחליטים על ההורדה של נושא ההתחשבנות.
תמר צ'ין
¶
ההחלטה בכל מקרה חייבת להיות על שנה מלאה כי כמו שאמרנו, בסיסי ההתחשבנות הם על שנה מלאה. תגיבי תוך כדי אבל אני חושבת שאפשר לעשות דבר דומה למה שעשינו במיון שמתייחס לשנים שקדמו לשנה שמדברים עליה. כלומר, אם אנחנו מדברים על הפחתה בשנת 2025 זה צריך לדון בשנתיים שלפני, נניח.
אורלי מלכה
¶
כן, בכל מקרה יש כאן שיקול דעת. זאת אומרת, אנחנו כן היינו רוצים שגם אם חלילה נגיע למצב שבית חולים עושה את זה גם בתקופה קצרה, יהיה אפשר להפעיל את הסעיף הזה. זו באמת שאלה כי יהיה מורכב להפעיל את הסעיף הזה באמצע שנה או לקראת סוף שנה לגבי אותה השנה. בוודאי שלכל הפחות זה צריך להיות לפני פרסום בסיסי ההתחשבנות. אני חושבת שאולי כן היינו צריכים - - -
נעה בן שבת
¶
את המועדים, כמו שכתבנו באיזשהו מקום שהוא בוחן שנה לעומת שנה ב-24 החודשים הקודמים לה, אם הבנתי נכון.
אורלי מלכה
¶
בסדר, זה חייב להיות שנה שלמה וזה צריך להשאיר טווח של גמישות כדי שגם אם בעינינו, זה היה חודש נתון בבית חולים אז אנחנו נרצה שזה יוכל להיכנס.
אורלי מלכה
¶
ההצעה של חברי הכנסת דיברה אך ורק על מה שקורה בתוך האשפוז אבל אי-אפשר לנתק את האשפוז מהשער של האשפוז אז לנו היה חשוב להסתכל גם על זה. זה כמו שאמרנו שמבחינתנו, לא היינו מביאים את מודל ה-cap אם לא היה תשלום על הקופה.
בעינינו צריך להסתכל גם על מה שקורה במיון. אם בית חולים מסוים אומר "אני מלא ואני שומר על מה שעשיתי בשנה הקודמת אבל אני סוגר את שערי המיון שלי" אז מבחינתנו זאת אמירה שהיא לא מקובלת.
תמר צ'ין
¶
זה לא ירידה בימים. בסוף, מה שמעניין זה שהוא לא יברור החוצה מטופלים שצריכים והדרך לברור מטפולים החוצה זה להגיד שאני עושה רק אשפוז אלקטיבי או מאשפז רק את מי שאני רוצה או מפסיק לאשפז לחלוטין. בסוף, זה לא לסגור מיון וזה כלי שאנחנו יודעים שהוא הכלי המשמעותי.
גלעד בודנהיימר
¶
יכול להיות בית חולים שמתקשר אלי באחד הערבים ואומר "אני סוגר את המיון, אני לא יכול לקבל מטופלים" או "אין לי כוח אדם, אני לא מקבל מטופלים" או "אני לא מקבל היום לאשפוז, אני הולכת להפנות את כולם" ואלו אירועים שקורים.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אם הסיבה אינה מוצדקת אז השרים יוכלו לבחון ולומר האם מקזזים להם בעקבות הסגירה הזו את הכסף.
עדית סרגוסטי
¶
אין חובה? מיון של בית חולים פסיכיאטרי לא צריך להיות פתוח 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע?
היו"ר יונתן מישרקי
¶
לא, שנייה. אנחנו נתנו סמכות לשרים, הכול טוב. הלאה, בבקשה. נעה, יש לך עוד שאלות?
טופז שאשא ברין
¶
טופז שאשא ברין, חטיבת בתי החולים הממשלתיים. קודם כול, כזה נוגד את כל התמריצים שאנחנו מנסים לקדם פה אז אנחנו בכלל לא מבינים מה עומד מאחוריו.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
לא, סליחה. אני אענה. אנחנו לא רוצים שיהיה פה צמצום אגרסיבי מידי או כזה שיבוא על חשבון המטופלים.
טופז שאשא ברין
¶
מהנוסח של הסעיף זה לא נשמע שזה מכוון למצבים קיצוניים כאלה וגם נראה לי שמאוד בעייתי להגדיר מראש את הדבר הזה. דבר שני זה שזה בלתי אפשרי לתכנן תקציב ככה. בסוף, אנחנו צריכים לנהל את התקציב של בתי החולים.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
לי רק חסר שלא כתוב כאן את מה שאנחנו כתבנו בתוך הסעיף עצמו שהם גם לא הוכיחו שהם נתנו שירותים אלטרנטיביים.
אורלי מלכה
¶
אפשר. מבחינתנו, מקובל להוסיף "רשאים השרים לאחר ששמעו את טענות וככול ולא - - -" או שזה בשיקול שהשרים יפעילו.
תמר צ'ין
¶
אני אבהיר שהשיח פה הוא לא מספר ימי אשפוז ולכן בכל מקרה, זמינות יכולה להיות גם אם הוציאו הרבה מאוד ממושכים ויש אנשים שלא היו צריכים להיות ויצאו אז בתי החולים עשו את כל העבודה המקצועית ויכול להיות שהכול בסדר והם עשו את זה רק לטובה, כמו שאת אומרת ואז גורמי המקצוע יגידו שזה רק לטובה.
אנחנו לא מדברים על מספר ימי אשפוז אלא על זמינות של שירות, כמו שאמרת. אם הם פיתחו מאוד שירות אחר כמו טיפולי יום אז הדבר הזה בכלל לא חל.
עדית סרגוסטי
¶
לא, זה תמהיל השירותים. "מצאו השרים כי מוסד פסיכיאטרי לא סיפק בשנה מסוימת שירותי אשפוז פסיכיאטרי שהיקפם הכספי, זמינותם ותמהילם", כשאת אומרת תמהיל האשפוז - - -
עדית סרגוסטי
¶
אורלי, כשאת אומרת שהתמהיל שונה ממה שהיה בשנה הקודמת זה התמהיל של השירותים, לא התמהיל של המאושפזים.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
לא הבנתי, השרים יבואו ויבחנו האם יש פה פגיעה וניצול לרעה של אותו צמצום שירותים שאנחנו רוצים על חשבון המטופלים. הם יבחנו ויראו האם הצמצום שנעשה פה הוא צמצום לרעה או לא. זה בדיוק זה.
אני רק מקנה סמכות, אני לא מחליט עכשיו מה השר ייבחן ולכן ההערה של טופז לא כל כך ברורה לי. אני מאפשר לשרים לראות שאין ניצול לרעה בחקיקה הזו. זה החשש שעלה מכם ומגדי ומכולם.
טופז שאשא ברין
¶
קודם כול, אנחנו לא רואים את הבעיה הזאת שבתי חולים לא מאשפזים. אני מכירה שהטענה הזאת עלתה פה אבל זה לא מה שאנחנו מכירים.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
החוק עוד לא נכנס לתוקף. עלה פה חשש שכשהוא ייכנס לתוקף אז עם כל הכלים שנתנו לו - - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני מכירה רק בתי חולים פסיכיאטריים, אני לא מתעסקת בתחומים אחרים וכמה שאני מכירה את זה.
טופז שאשא ברין
¶
זה מבחינת התמריצים, אנחנו לא מצליחים להבין והיינו שמחים לראות את הנוסח שאנחנו דנים בו מול העיניים.
נעה בן שבת
¶
אני מבינה מה מפריע בעניין הזה של התמהיל כי אנחנו כן שינינו את התמהיל. הורדנו את האשפוז אבל הוספנו שירותים אחרים חלופיים.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
דווקא לי התמהיל היה קשה לי בנוסח הקודם. הרבה פעמים ההפחתה של ימי האשפוז באה בגלל הממושכים אבל לא באה בגלל האקוטיים. כלומר, האקוטיים צריכים להישאר ומאושפזים צריכים לצאת. זה התמהיל שהתכוונתם אליו?
יכול להיות שבית חולים ירד בימי האשפוז שלו אבל הירידה היא דווקא חיובית כי הממושכים יצאו החוצה והם המסיביים בהורדת ימי האשפוז.
נעה בן שבת
¶
בסך הכול, השירותים האלה לא נותנים מענה. אולי צריך לדבר על המענים שהם נותנים ולא לדבר על היקף או על הכסף.
טופז שאשא ברין
¶
לא, לא סיימתי. שוב, לא ברור לנו מה עניין המיון קשור כאן. מה עניין מיון לבסיס ההתחשבנות? מתחשבנים על מיון בנפרד אז לא ברור לנו למה זה בכלל נמצא פה.
טופז שאשא ברין
¶
בסיס ההתחשבנות לא קשור למיון, על מיון יש התחשבנות נפרדת ובכלל היה פה חשש שהמיונים יגדלו אז בכלל לא ברור לי למה צריך את הדבר הזה.
גלעד בודנהיימר
¶
המיון הוא שער הכניסה לבריאות הנפש ולצערנו, יש כאלה שחושבים שהם יכולים לסגור את המיון ואנחנו רוצים להבהיר שלא.
אורלי מלכה
¶
היום אין דרך להתחשבן על האשפוז בלי לעשות איזשהו שירות מקדמי במיון ולכן בעינינו אין דרך להפריד ביניהם. אדוני יושב-ראש הוועדה, הסברנו כבר פעמיים את המיון.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
כמו שהגדירה עדית, אם יכול להיות מצב, אפילו היפותטי שמנהל יסגור את המיון אז אנחנו לא רוצים שזה יקרה. אנחנו רוצים שתהיה לשרים אפשרות - - -
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אמרנו שזה סוג של איזונים בתוך כל המערכת הזו. היו פה שאלות וחששות של גדי, המשפחות וכולם, הם העלו את זה פה אז יצרו מנגנון שאנחנו דרשנו, הם לא המציאו אותו. אנחנו דרשנו אותו, היה לנו קשה להוציא את זה מהם והיום אנחנו מברכים על זה שזה קורה. הלל, בבקשה.
הלל כהן
¶
איך שהנוסח מנוסח עכשיו, יש אפשרות להעביר מבוטחים לאשפוזי יום ולטיפולי יום. זאת אומרת, לבתי החולים יש עכשיו תמריץ להוציא אנשים מאשפוז, לפתח את שירותי טיפולי היום וזה יכול לבוא על חשבון האשפוז כי מבחינת בית החולים הוא לא יראה מזה שום "נזק". הוא יקבל אקסטרה כסף מקופות החולים שישלמו על טיפולי יום שנמצאים בחוץ גם אם היה הכי נכון רפואית שהמטופל יישאר מאושפז.
לדעתנו ולדעתי, התמריץ פה הוא תמריץ שלילי באשפוזים. עדיף להוציא החוצה כי אנחנו נקבל תוספת של כסף גם אם הטיפולים יהיו טיפולי יום אקוטיים.
תמר צ'ין
¶
זה היה במודל בבסיסו. בכל דבר שהוא אמבולטורי – במובן הזה טיפול יום נחשב באמבולטורי – הם יכולים לקבל הכנסת מעל הסכום הגלובלי. כלומר, זה נכון במהות החוק.
הלל כהן
¶
אבל אם לוקחים מטפלים מהמיון בשביל להקים טיפולי יום ובגלל זה גם כמות האשפוזים יורדת משמעותית אז אין שום הצדקה שבית החולים יקבל - - -
תמר צ'ין
¶
זה התמהיל כי אם הם יקבלו עכשיו רק טיפול יום של חולים קלים וזה מה שאתה אומר דה פאקטו והם מפסיקים לקבל אשפוז לגמרי אז יש פה איזשהו מרחב של שיקול דעת. יכול להיות שהם עשו את זה רק לטובה ויכול להיות שהם עשו את זה ובאמת פגעו כמו שאתה אומר, הם הסיתו מהמיון, אין מיון ואז הם לא יכולים לקלוט יותר מטופלים לאשפוז. בדיוק בשביל זה הסעיף הזה נולד.
הלל כהן
¶
אם האשפוזים האקוטיים יורדים ב-20% וקמים טיפולי יום אז זה לא בהכרח נכון רפואית אלא נכון מאוד תקציבית לבתי חולים והתמריץ פה הוא תמריץ שלילי. אני לא אומר שזה מה שהם ייעשו. כמו שכולם אמרו, אלו אנשי מקצוע אבל זה עדיין תמריץ שלילי להעביר מטופלים מאושפזים.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
גלעד, תרשה לי רגע, ברשותך. זו מהות החקיקה. אנחנו מנסים לייצר פה חלופות ולבנות פה עוד כלים כדי שאנשים לא יצטרכו להתאשפז. אנחנו מכירים את המצוקות הללו. מה שאתה אומר זה "עזבו אותנו מהחוק"?
הלל כהן
¶
לא, אני אומר שהתמריץ פה הוא תמריץ להעביר אנשים לטיפולי יום לא בהכרח כי זה נכון רפואית אלא כי יש לזה הצדקה כלכלית.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
הלל, רגע. זה לא מה שבסעיף. טוב, תוך כדי השיח הם משנים את הנוסח אבל לפי הנוסח שנמצא מולי זה לא חד וחלק. קודם כול, לשרים יש סמכות ואם הם רואים שבית חולים פסיכיאטרי לא סיפק בצורה מסוימת את שירותי האשפוז הפסיכיאטרי שהיקפם הכספי כמו בשנה הקודמת, כלומר, הם הורידו את שירותי האשפוז אז הוא רשאי להפחית להם את הכסף אלא אם כן הם הוכיחו שהם נתנו שירותים אחרים אלטרנטיביים ראויים.
זו סמכות של השרים, זה לא קורה אוטומטית. אם השרים יראו את מה שאתה אומר ויגידו "סליחה, הם ניצלו לרעה וזה לא באמת המענה" אז הם לא ייתנו את הכסף והכסף ילך למדדי האיכות. לכן אני לא מבינה מה אתה אומר. זה לא מה שכתוב בסעיף.
טופז שאשא ברין
¶
אני חושבת שמה שהוא אומר זה מה שצריך להיות ולא ברור לי למה זה באמת מסתכל רק על האשפוז. כל מה שדיברנו עליו זה שהמטרה היא - - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אנחנו רוצים מענים כי אנחנו מפחדים. היום האשפוז הוא כמעט אחד הכלים היחידים לחולים של SMI שאין להם ברירה והם צריכים להגיע למיון כי הקופה לא נותנת מספיק מענים לחולים הללו.
אנחנו מפחדים שגם בתי החולים יורידו את האשפוז, אף אחד לא ייתן מענה והם יישארו בין הכיסאות. לכן, הסעיף הזה בא להגיד "רגע, יש שיקול דעת לשרים לבדוק".
היו"ר יונתן מישרקי
¶
היא אמרה שהיא תדייק את זה לקראת הישיבה הבאה, בסדר? נעה תדייק את זה. אני רוצה לשמוע כמה שביקשו להתייחס. ד"ר שמואל הירשמן, בבקשה. הוא נמצא איתנו בזום.
שמואל הירשמן
¶
שלום לוועדה. אני חושב שזאת אחת הנקודה המרכזית שכל החוק הזה נשען עליהן. אני פסיכיאטר 35 שנה ובמשך 35 שנה לא נסגר אף מיון פסיכיאטרי. השער לאשפוז הוא המיון ודרך המיון מגיע מטופל. אם מצבו הוא כזה שמצריך אשפוז אז אין רופא שיכול להגיד לו ללכת הביתה כי זאת האחריות המקצועית שלו. הוא גם נתבע וגם יכול להיתבע ברמה קלינית אז השער כניסה פנימה דרך המיון הוא שער שמבטיח שהמטופל יגיע ואם הוא צריך להגיע אז הוא ייכנס לאשפוז.
הרצון שלנו כמנהלי בתי חולים ומנהלי מסגרת, זה להגיע למצב שהוא ההפך ממה שאתם אומרים. ככול שמשך האשפוז הוא קצר יותר אז לנו זה יותר גרוע כי הטיפולים לא מספיק מבושלים, שביעות הרצון של המטופלים יורדת ותתפלאו לדעת שגם שביעות הרצון של המטפלים יורדת כי הצוות לא יכול לעבוד בפול גז בניוטרל כל הזמן.
אנחנו רוצים הארכה של משכי האשפוז ולכן, כשירדו משכי האשפוז זה לא יקרה מהמטופלים האקוטיים אלא שזה ירד רק מהמטופלים הממושכים שימצאו להם מסגרת בחוץ. עוד פעם, השער פנימה הוא קליני, הוא לא רגולטורי ואנחנו רוצים להאריך את משך האשפוז של השהות בפנים.
הסתה של מטופלים לטיפולי יום אם הם יכולים להיות זה דבר מבורך לדעתי כך שלחזור שוב לזה שהמדד יהיה תפוסה זה דבר שאני מאוד חושש ממנו ומקצועית, מאוד לא היינו מעוניינים בזה.
יש דבר נוסף שכדאי לקחת אותו בחשבון וזה שאנחנו, המרכזים לבריאות הנפש, לא עובדים בחלל ריק אלא כאגד של בתי חולים תחת חטיבת בתי החולים. אני חושב שאתם יכולים להסתכל על הצבר של חטיבת בתי החולים יותר מאשר על כל בית חולים בנפרד. לגעתי, זה יהיה הרבה יותר נכון.
הדבר הכי גרוע זה שבכל שנה ישחקו לנו בתקציב. ההוצאות שלנו הן קבועות, כוח האדם שלנו הוא קבוע ואנחנו לא יכולים להפחית הוצאות. לצורך הדיון, אם באים ואומרים לנו "אני עכשיו משפץ מחלקה ולכן התפוצות שלי ירדו בגלל שיפוץ של המחלקה ועכשיו תקבל פחות כסף" אז איך אני עושה את זה? זאת אומרת, אני לא אשלם משכורות? מאיפה זה ירד בדיוק?
שמואל הירשמן
¶
ארבע שנים, כמה שזה יצא. נראה לי שזה זמן ראוי לבחון את זה ולא שנה בשנה. אלו לא קצבי זמן ראויים. להקים מסגרות, לסדר ולהזיז זה תהליכים שלוקחים זמן.
שמואל הירשמן
¶
אם קבעתם שהחוק הזה עומד לבחינה בעוד שלוש וחצי שנים אז תבחנו גם את הנושא הזה שם ב-fine tuning בין המרכזים השונים. אינטרוול של שנה הוא לא סביר, לדעתי.
נעה בן שבת
¶
אתה אומר שצריך לבחון את הירידה באשפוזים המלאים לעומת החלופות האחרות של אשפוזי בית ואשפוזי יום?
שמואל הירשמן
¶
לא, אני תומך בזה שיהיו כמה שיותר שיטות טיפול על הרצף הטיפולי, בין אם זה טיפול מוגן, טיפול פתוח, חלופת אשפוז וטיפולי יום. העיקר הוא שאנחנו שומרים את ה-SMI בתוך הקמפוס שלנו ואנחנו דואגים להם לרצף הטיפולי אבל צריך לאפשר למטופל שהתקדם, ללכת לטיפול יום ולא להחזיק אותו.
אתם שוב יוצרים את האילוץ הזה שבו נרצה להחזיק מטופל סתם באשפוז בשביל הכסף? זה לא הגיוני בעיננו בכלל. כל הרעיון הוא שמטופל שהוא severe mental disorders יהיה תחת אחראיות המרכז שלנו אבל בהתאמה למצבו לפי קשת רחבה של סוגי טיפול אפשריים.
נעה בן שבת
¶
לפי מה שאני מבינה, פה הם מציעים שאם השרים רואים שהייתה ירידה בהיקף של האשפוז הפסיכיאטרי והם נכחו שלא חלה הגדלה של שירותים חלופיים אז הם יוכלו לפוגע בבסיס ההתחשבנות ורק אז.
שמואל הירשמן
¶
שוב, אני חושב שלהסתכל על האיכות והתפוקה של מערכת המרכזים לבריאות הנפש רק דרך הפריזמה של אשפוז זאת טעות. אנחנו רצינו לייצר פה מנגנון מקצועי שמסתכל על המטופל ובוחן את כל השוק הפסיכיאטרי דרך איכות טיפול המטופל.
מבחינת המטופל מה שחשוב לו זה שאנחנו, נגיד במרכז לבריאות הנפש שאני בראשו לב השרון, שומרים אותו תחת חסותנו בין אם זה באשפוז, טיפול יום, מרפאה או מה שזה לא יהיה. העיקר זה שיש לו את רצף הטיפול ואת הטיפול הנאות ולאו דווקא שתבחנו מרכיב אחד מתוך זה שהוא האשפוז. בעיניי, זו טעות. זה מייצר שוב את - - -
נעה בן שבת
¶
כן, בוחנים את הירידה באשפוזים לעומת גידול בשירותים אחרים כמו למשל טיפולי יום והשירותים האמבולטוריים אבל יכול להיות שאתה מתכוון למשהו אחר. אתה אומר שצריך להסתכל מצד המטופל הספציפי ולראות האם שמרתי לו את רצף הטיפול?
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אבל זה מה שייענה מנהל בית החולים אם תהיה בחינה שתוציא אותו חייב. הוא יגיד "אני עשיתי כך וכך לצורך טובת הטיפול במטופל".
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
רגע, ד"ר הירשמן. כנראה שאתה לא מבין את הדאגה שלנו אז אני אנסה להבהיר. אין ספק שכולנו מסכימים עם כל מה שאתה אומר. המטרה היא בהחלט שיהיה רצף טיפולי ורצף מעני לאנשים עם SMI שזה לאו דווקא אשפוז מלא אצלכם במחלקה.
אין מחלוקת וכולנו פה מהנהנים בהסכמה למה שאתה אומר אבל החשש שלנו הוא שאתם כן תפחיתו באשפוזים, תוציאו החוצה ותרדו ברמת האשפוזים כי זה מה שהחוק מעודד אתכם לעשות אבל מנגד - - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
כן, לא משנה. מאה אחוז, זה לא מתוך רוע חס וחלילה. מנגד, כן יהיה אחד שיחליט שלא מתאים לו לפתח, הוא לא היה יכול לפתוח או לא משנה מאיזה סיבות וזה ידליק נורה אדומה אצל השרים ומי שאחראי פה על החוק אז הם יקראו לאותו מנהל ואותו מנהל יסביר מה הסיטואציה שנעשתה פה.
בסוף, יש כאן שיקול דעת. אנחנו עדיין צריכים לשמור פה על אותם חולים שאין להם מענים אלא אצלכם בתוך בית החולים. היה ותהיה תשובה הגיונית אז לא ירד לכם שקל, ההפך.
שמואל הירשמן
¶
את צודקת אבל צריך לנתח את זה. כשאת אומרת שהמרכז לא ייתן את המענים, את מתכוונת שהוא לא יקלוט אותו במיון? הוא יוצא אותו מהאשפוז מוקדם מידי? באיזו נקודה את חוששת שיהיה כשל?
שמואל הירשמן
¶
כן, אני רק רוצה שוב להדגיש שיש פה גם פרמטר רגולטורי נוסף שזה החטיבה עצמה ויש לה שיקול בין המרכזים עצמם.
שמואל הירשמן
¶
אני רק מזכיר את קבועי הזמן. מבחינתנו, לא הגיוני לעשות את הבחינה הזאת כל שנה. זה לא הגיוני.
שמואל הירשמן
¶
קבועי זמן של שלוש שנים או שלוש וחצי שנים זה סביר אבל לעשות את זה בכל שנה זה לא הגיוני.
שמואל הירשמן
¶
אני לא יכול לשנות כוח אדם משנה לשנה. ההוצאות שלנו הן פיקס אז אין לנו בכלל מרחב תמרון. זה לא כאילו שיש לי הוצאות נוספות גדולות מאוד שאני יכול לצמצם אותן. ההוצאות שלי הן כמעט כולן נעולות ואין לי מרחב תמרון ולכן, מרחב תמרון של שנה הוא לא סביר.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אתה מקבל פה כסף נוסף על שירותים שאתה אמור לפתח ועכשיו קונסים אותך על אותו כסף לתוך אותו סל של מדדי האיכות.
שמואל הירשמן
¶
רק שנייה. כשאתה אומר שאנחנו נפתח שירותים נוספים, אתה לא מתכוון שאני ארחיב עכשיו מיטות אשפוז. אתה לא התכוונת שאני אוסיף מיטות אשפוז, אתה התכוונת שאני אתן שירותים נוספים שהם לא בתוך האשפוז.
טופז שאשא ברין
¶
ברגע שקלטת בן אדם עם הכסף הזה אז זה חלק מההוצאה הקבועה, אי-אפשר להוריד עכשיו את בסיס ההתחשבנות ולהגיד "תסתדרו", אלה ההוצאות. אנחנו רוצים לפתח שירותים אבל בסוף, הרוב יהפוך להיות הוצאות קבועות.
אורלי מלכה
¶
אנחנו מתנגדים ולא חושבים שזו טענה אמיתית. היה חשש מסוים וזה נשק יום הדין, בסדר? אם הגענו לסיטואציה הזו אז צריך להשאיר שיקול דעת לשרים כדי שהם יוכלו לבוא ולבחון אותה.
טופז שאשא ברין
¶
הסיטואציה כאן היא מאוד אמורפית, אין כאן שום דבר. אם ירדתם בשני ימים אז כבר אפשר לדון בזה.
שמואל הירשמן
¶
אורלי אם את אומרת נשק יום הדין אז תנסחו את זה באופן הגיוני. אנחנו נמצאים בתוך השדה הזה ואת מה שאתם כותבים, אנחנו צריכים לתרגם אחרי זה למציאות. כמו שאתה כותבים את זה, אני לא יכול לעשות את התמרון הזה בשנה במציאות.
טופז שאשא ברין
¶
בסוף, אנחנו גם לא רוצים להפחיד בתי חולים ולגרום להם לחשוש מצמצום אשפוזים כדי לא לדון בזה.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אני גם לא רוצה לצמצם את שיקול הדעת של השרים יותר מידי. עוד פעם, זה נולד מאיזשהו מקום שבו אנחנו הבנו מה הצורך שלו ולכן אנחנו דרשנו את התיקון הזה. אולי יש לך איזושהי הצעה להרגיע את בתי החולים בהקשר הזה?
נעה בן שבת
¶
לפחות בעקרון, אפשר לדבר על העקרונות. "מצאו השרים שמוסד פסיכיאטרי סיפק בשנה מסוימת, ב-24 החודשים שקדמו להחלטתם, שירותי אשפוז פסיכיאטרי בהיקף כספי, זמינות ותמהיל שנופלים מאלה שסיפק בשנה הקודמת" – לשנה שהם בוחנים – "או כי צריכת השירותים הפסיכיאטריים הדחופים, מיון של קופות החולים והמוסד הפסיכיאטרי אינה מספקת בזמינותה" - - - האמת היא שהקטע הזה קצת תקוע כאן.
נעה בן שבת
¶
לא ברור מה השירותים שנותנים מולו. "רשאים השרים בצו, לאחר שנתנו למוסד הפסיכיאטרי הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית את בסיס ההתחשבנות של אותו מוסד פסיכיאטרי בשנה שלאחר החלטתם – אם החלטתם ניתנה עד 15 בינואר אז אפילו באותה שנה – בסכום שייקבעו בצו והכול אלא אם כן נוכחו שהוגדלו שירותים פסיכיאטריים חלופיים במוסד הפסיכיאטרי במידה שווה". זאת אומרת, כנגד הפחתת האשפוזים הגדילו שירותים אחרים.
תמר צ'ין
¶
לא, זה כן מורכב כי כמו שאמרנו, מהותית יש שירותים שיכול להיות שבתי החולים לא מספקים. נניח, אם יצאו לבתים מאזנים שזה שירות שקופת חולים רוכשת בעצמה בלי שום קשר לבית חולים אז בעצם מה שאת עושה בניסוח הזה זה לא להגיד שזה בעייתי אם הדבר הזה קורה וזה לא המסר.
אני אבהיר שוב גם את מה שאמרה תמר יוסף. בסוף, זה לא עונש. מהותית, אם בית חולים באמת יורד משמעותית ופוגע במטופלים אז בסיס ההתחשבנות שלנו הוא באמת נמוך יותר.
תמר יוסף
¶
אפשר להתוות את שיקול הדעת ולקבוע שהסמכות הזאת תופעל אם השרים שוכנעו שקיימת פגיעה בטיפול הרפואי במטופלים.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
כשאנחנו נותנים סמכות שרים, נותנים להם את המתווה שאותו הם צריכים לבחון וכשאנחנו מדברים פה לפרוטוקול ומסבירים מה החששות שלנו אז כל הנחלים זורמים לאותו ים שאליו אנחנו מכוונים. ד"ר הירשמן, שמעת את החידודים פה?
תמר צ'ין
¶
במהות יגידו שזה אל מול פגיעה במטופלים. מתווים את שיקול דעת השרים שיוכלו להפעיל את זה רק כשיש באמת פגיעה, נכון?
נעה בן שבת
¶
אינטרוול הזמן הוא לא כל כך מהיר בגלל שצריכים לקבל החלטה או עד 15 בינואר על בסיס שנים קודמות וצריכות להיות להם שנים מלאות. זה לא כל כך פשוט לעשות כזה דבר. אם הם מקבלים החלטה עד 15 בינואר אז זה יחול באותה שנה ואם לא אז זה כבר יחול בשנה שלאחר מכן. זה נותן די זמן.
נעה בן שבת
¶
רציתי לשאול לגבי חלוקת הסכום. מדוע הסכום שכביכול נחסך ויורד מבסיס ההתחשבנות לא מגדיל את בסיסי ההתחשבנות של שאר המוסדות אלא הולך לכיוון החלוקה למדדים?
תמר צ'ין
¶
יש שתי סיבות. כמו שאנחנו אומרים, בסיס ההתחשבנות בנוי ממבנה ההוצאות הבסיסי של בית חולים אז זה לא שבגלל שבית חולים אחד נתן שירות פחות טוב, בית חולים אחר אמור לגדול. זה מבנית בתוך החוק אבל אגיד יותר מזה, מבחינת תמריץ אנחנו רוצים לשפר איכות. הדיון התחיל בזה שאם צריך להפחית אז מפחיתים. בהתחשבנויות אחרות אם מפחיתים אז חוסכים.
גדי רוזנטל
¶
בעזרת השם. אנחנו מברכים על זה וגם על התוספות שבסך הכול, משאירות את הסכום בתוך מערך בריאות הנפש. אני חושב שלכל החששות יש תשובות בניסוח הזה, גם למה שהועלה בייחוד על דורון תודר באחת הישיבות וגם למה ששמואל אמר עכשיו.
אני רק רוצה להוסיף שני דברים מובנים מאליהם. אחד זה שצריך להגדיר מה היא שנת הבסיס, אם זה 2024 או 2023 שכלפיה עושים את ההשוואה. דברני שני זה שצריך שיהיה מנגנון דיווח שמתאים.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
או-קיי. תודה, גדי. נשמע עכשיו גם את ריבי ואחרי זה את קרן. אפשר להעלות את ריבי צוק? היא גם בזום.
ריבי צוק
¶
שלום, שלום. בעקרון, אני רוצה להגיד במשפט את מה שגדי אמר. אנחנו מברכים על זה שיהיה מגוון הרבה יותר גדול של שירותים אינטנסיביים משיש היום וכשזה יקרה, אנחנו מאמינים שהאשפוזים צריכים לרדת.
החלופות האלה יכולות להתפתח בקהילה ויכולות להתפתח בבתי החולים. החשש הגדול שלנו הוא שימי אשפוז יצומצמו לטובת שיפור השירות במחלקות תוך הקטנת היקף המאושפזים מבלי שיהיה פיתוח שלח חלופות.
בניתוח כלכלי שגדי עשה, זה יכול להותיר כ-7,000 אנשים שמקבלים היום מענה, ללא מענה כלשהו וזה סיכון נורא גדול. אני חושבת שברמה של הניסוח בהתחלה כשמדברים על ההיקף, במקום "ימי אשפוז" אפשר להגיד "ימי אשפוז או ימי טיפול אינטנסיבי אחרים" ואז זה יבוא בכלל ולא רק בהחרגה שבהמשך הסעיף.
בכל מקרה, העיקרון צריך להיות שכל זמן שבחדרי המיון יש את אותו היקף של תנועה, אנשים צריכים לקבל משהו. אם הם קיבלו במקום אשפוז מלא, אשפוז יום - - -
נעה בן שבת
¶
כן. לי לא היה ברור אם מדובר על הפחתה של כל השירותים. מה שאמרנו זה שזה לא ייפגע במטופל אז הייתה ירידה בהיקף השירותים הפסיכיאטריים אבל באופן שפוגע במטופל.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
זה שייפלטו מהמערכת לא מעט מטופלים כי לא יהיה להם מענה, זה האירוע.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
יש בעיה עם זה? חן, שנייה. הרשת התנתקה. מי תוקף אותנו עכשיו? היו פה דברים מעולם, זאת לא פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בזה. חן, בבקשה.
חן מטס
¶
יש לי רק שאלה. יש פה איזושהי שאיפה להקטין את מספר המאושפזים אבל אנחנו יודעים שמעט מאוד ממי שצריך טיפול בישראל בכלל מקבל אותו אז אין צפי שגם אם נוציא את האנשים שבאשפוז לחלופות, המחלקות עדיין יתמלאו לפחות באותו מספר של מטופלים?
אנחנו יודעים שהמצב פה הוא לא פשוט ועוד ועוד אנשים צריכים טיפול, גם טיפול אינטנסיבי וגם טיפול שהוא לא אינטנסיבי אז למה אנחנו רוצים - - -
היו"ר יונתן מישרקי
¶
נכון. זו שאלה עקרונית שדיברנו עליה. יכול להיות שיתמלאו וגם יכול להיות שלא. יכול להיות שבניית החלופות הללו בתוך בתי החולים ובקהילה, תגרום לכך שאנשים יקבלו את המענה עוד לפני שהם מגיעים לאשפוז ולשם אנחנו חותרים, למעשה.
לכן, עוד מעט אנחנו נגיע לסעיפי הדיווח ונבקש לראות שהתוכנית היפה הזו שרוב מנהלי בתי החולים בירכו עליה, אכן קוראת בפועל וכמובן שתהיה לנו את הסמכות להחליט אם לא להאריך אותה, מה לעשות איתה או לבקש לדרוש מהשרים לתקן אותה.
בסופו של דבר, אנחנו מנסים לבנות פה מנגנון כזה שיאפשר לאנשים להימנע או לקבל את הטיפול טרם אשפוזם. ריבי, חזרת אלינו? האינטרנט חזר, אנחנו נעשה עוד ניסיון אחד. ריבי אם את שומעת אותנו, אנא אותתי לנו.
גלעד בודנהיימר
¶
ריבי, נתקעת בנקודה שבה אמרת "אם בית החולים מפתח שירותים של חלופות אז", שם בערך נעצרת.
ריבי צוק
¶
אני כבר לא זוכרת אבל היו שתי נקודות חשובות שרציתי להעלות. אחד זה כאשר אנחנו מגיעים לסעיף שעל מה מדווחים לוועדה בכל שנה, חייבת להיות התשתית העובדתית שנדרשת לשרים על מנת להפעיל את שיקול הדעת. התשתית העובדתית הזו - - -
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אוי, אין לך מזל. זה לא הולך. הבעיה היא כנראה בעיה רוחבית. מה נעשה? זה מה שיש. נעה, לסיכומו של דבר, רוח הסעיף ברור והניסוח המדויק - - -
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אני כבר מודיע שאנחנו לא ננהל עוד פעם דיון על הסעיף, על הצורך בזמינות ועל איך. רוח הדברים תיכנס למלל.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
כן, כמובן שהערות כן אבל לא על רוח הדברים והשאלה אם צריך או לא צריך את זה, בסדר? החלטנו שצריך והכול ברור.
נעה בן שבת
¶
או-קיי, אנחנו בסעיף 5, הודעות השרים ויש פה את ההבהרה של עד מתי צריך למסור את ההודעות וזה " עד תום 45 ימים מיום פרסומו של חוק זה" אבל אין שינוי מעבר לזה. עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף הבא שבו היה את הנושא של קביעת בתי חולים מאוחדים ובעניין הזה הוועדה אמרה שנחזור לנושא הזה.
יש לנו פה הוראה שרק אומרת שלבית חולים מאוחד יש בסיס התחשבנות מסוים ואפשר לקבוע לו גם את דמי ההתחשבנות ובסיס התחשבנות נפרדים, הוא נחשב משק בפני עצמו ובתוספת יש לנו את התאריכים של מועדי האיחוד וזוגות של בית חולים פסיכיאטרי ובית חולים כללי שיש בו שירות פסיכיאטרי שיאוחדו מתאריך מסוים. השאלה עכשיו היא עם שינוי של התוספת, האם הוא צריך אישור ועדה.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
טוב, ביקשנו שכל שינוי בתוספת יבוא לכאן לוועדה בצו. אני מבין שהמשרדים לא מתים על זה ולא רוצים את זה. יש לכם הכרעה? אתם רוצים להוריד את התוספת בכלל, לאור דרישתנו.
תמר צ'ין
¶
אני מודה שאני מופתעת שזה עולה עכשיו. אמרנו לפני כן שצריך לבדוק מול בתי החולים כי כאמור, זה עלה בדרישות שלהם.
תמר צ'ין
¶
אבל אני חושבת שדילגנו על תיקון שקופות החולים ביקשו בשבוע שעבר לעניין חישוב של בית חולים שהוא בבעלות קופה.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
ריבי ושאר הדוברים, בגלל שיש פה בעיות באינטרנט ומידי פעם זה צונח, רוח הדברים שלכם ברורה. בדיון הבא נועה תקריא את הסעיף כפי שהיא תחדד אותו במהלך הזמן ואז אם תרצו להעיר איזשהם הערות נוספות, אנחנו נשמע אותן בדיון הבא. באיזה סעיף אנחנו?
נעה בן שבת
¶
אנחנו חוזרים להגדרות של בסיס ההתחשבנות. יש שתי הגדרות, גם בסיס ההתחשבנות של מוסד פסיכיאטרי וגם בסיס ההתחשבנות של בית חולים שיש בו שירות אשפוז פסיכיאטרי וגם להגדרה של חלקה היחסי של קופת החולים.
אני אזכיר שבדיון הקודם אנחנו דיברנו על העניין שאנחנו רוצים לנטרל את המבוטחים של קופת החולים במוסד הפסיכיאטרי שבבעלותה בגלל שיש פה אפשרות לשחק בנתונים. אני לא רוצה להאשים אף אחד אבל יש פה פוטנציאל של הסתה של הנתונים.
נעה בן שבת
¶
מיד נגיע. יש פה הצעה להוסיף הגדרה נוספת – אני חושבת שגם היא צריכה עוד טיפה עיבוד של ניסוח – ולקרוא לה "יחס ימי האשפוז במוסד פסיכיאטרי של קופת חולים" וזה צריך להיות בשנת 2023.
ההגדרה במהותה מדברת על יחס בין שני דברים במוסד הפסיכיאטרי בשנת 2023 וזה בין ימי האשפוז שצרכו קופות החולים, פרט לקופת החולים שהמוסד הוא שלה ובין כלל ימי האשפוז שצרכו כל קופות החולים באותו מוסד בשנת 2023.
נעה בן שבת
¶
ואז אותו יחס שמבטא לנו את שאר הקופות לעומת כלל הימים, זאת אומרת מנטרל את הרכיב של אותו חלק של קופת החולים בבית החולים שלה ואת אותו חלק מכפילים בהגדרות בסיס ההתחשבנות גם בסכום הכולל של החלופה הנורמטיבית וגם בחלופה של החישוב לפי אי-צריכה. זה מה שנעשה.
אבישג הורנשטיין
¶
אבישג הורנשטיין מכללית. בית החולים שלוותה הולך להיקבע לפי החישוב הנורמטיבי שהוא נמוך ממספר הימים שביצעו בפועל. הסעיף כמו שהוא היה מקודם, הפחית את סך ימי האשפוז של מבוטחי הכללית בשלוותה.
מה שהסעיף כמו שהוא היה מנוסח היה עושה זה להפחית ביתק את החלק של הכללית כי הסכום שמשולם לבית החולים הוא נמוך ממה שבוצע בפועל ולכן ביקשנו שהסכום שיופחת של מבוטחי הכללית יהיה לפי האחוזים שכל אחת מהקופות ביצעה בבתי החולים שלנו כדאי להתאים את המודל לכמה שישלמו לו.
נעה בן שבת
¶
או-קיי אז התיקון יהיה בפסקה (1) להגדרה "בסיס ההתחשבנות". זאת אומרת, תתווסף הגדרה ברוח ההגדרה כמו שאמרנו ובהגדרה על בסיס ההתחשבנות אני אקריא את מה שיופיע במקום מה שמופיע בפסקה 1 בעקוב אחרי שינויים.
(1) הסכום הכולל של שני אלה, ולעניין בית חולים כאמור שהוא מוסד פסיכיאטרי של קופת חולים – הסכום הכולל כאמור במכפלת יחס ימי האשפוז במוסד הפסיכיאטרי של קופת חולים בשנת 2023.
בעצם תהיה פה הכפלה באותו יחס. אנחנו נוסיף הוראה מקבילה לזאת גם בפסקה (2) בעמוד 3. אנחנו אומרים כך.
(2) לעניין בית חולים כללי שבו שירות אשפוז פסיכיאטרי שבסיס ההתחשבנות לשנת 2025 המחושב לגביו לפי פסקה (1) כגבוה בשיעור העולה על 8% מסכום ההתחשבנות לשנת 2023 של בית החולים – הסכום המתקבל מחיבור שני אלה ולעניין בית חולים כאמור שהוא מוסד פסיכיאטרי של קופת חולים, הסכום הכולל כאמור במכפלת יחס ימי האשפוז במוסד הפסיכיאטרי של קופת החולים.
נעה בן שבת
¶
זאת אומרת, שוב נכפיל באותו יחס ואת אותו הדבר נעשה בהגדרה "בסיס ההתחשבנות של בית חולים כללי שיש בו מחלקה פסיכיאטרית".
חן מטס
¶
לא הספקתי לשאול, האם סעיף 5 זה הסעיף שבו היינו אמורות לוודא שלא זולג כסף מבתי החולים הפסיכיאטריים לכללים באיחוד?
נעה בן שבת
¶
כן. בהגדרה של חלקה היחסי של קופת החולים, אנחנו לא משנים את ההגדרה. אני מזכירה שבחלקה היחסי השנתי של קופת חולים בתפוסת המוסדו הפסיכיאטריים, אנחנו עדיין לא מביאים בחשבון גם את ימי האשפוז של מבוטחי קופת החולים במוסדות שלה וגם לא מביאים בחשבון את המטופלים שזכאים לתוכנית שיקום.
נעה בן שבת
¶
אני רק אמרתי שבהגדרה של חלקה היחסי השנתי של קופת חולים, אנחנו גם מנטרלים את המבוטחים של קופת חולים במוסדות הפסיכיאטריים שלה אבל אנחנו לא שיננו פה את ההגדרה וזה כמו שהקראנו בדיון הקודם.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
בשורה התחתונה, העניין טופל ולא יהיה זליגה של כסף שאינו בבריאות הנפש, גם על ידי האיחודים וגם זה.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
לא. למה? זה בלי קשר. אנחנו רוצים שבכל איחוד, גם אם יהיו צו וגם אם לא יהיה צו, כסף לא יזלוג לכללי.
תמר צ'ין
¶
מזיכרוני, ההתייחסות הייתה בשיח על הדיווחים. זה אחד מהתיקונים שרציתם לדבר עליהם היום וביקשתם שנתייחס אליהם. אנחנו הסברנו שמבנית, אנחנו לא מתעסקים פה במבנה הוצאות של בית חולים. אין לך דרך בתוך - - -
היו"ר יונתן מישרקי
¶
או-קיי אז רגע. חן, הקדמת את המאוחר. כשנגיע לזה אז נדבר על זה ונמצא לזה פתרון בתוך החקיקה פה. נעה, בואי נמשיך לפי הסדר שרצינו. בסדר?
נעה בן שבת
¶
או-קיי, אז אנחנו בסעיף 6 בעמוד 18. יש כאן את התיקונים של מה הוא הציון. הציון הוא לגבי השירות שניתן בכל מוסד פסיכיאטרי ועכשיו השאלה היא כזאת, אם יש שינויים במדד אז מתי הם מתפרסמים? מתי הוא מתפרסם בכלל ואם יהיו בו שינויים אז עד מתי הם אמורים להתפרסם. זו שאלה אחת והשאלה השנייה נוגעת לעניין של הסכום.
אורלי מלכה
¶
אמרנו שהמדד יפורסם טרם ההצבעות, אם מדובר על שינויים באופן עיתי אז אמרנו שמאוד חשבנו לנו שזה יישאר כהוראת מנהל.
אורלי מלכה
¶
אם אני לא טועה, היה דיון אפילו בראשון או בשני על המדרג הנורמטיבי של המדדים ואנחנו אמרנו שמאוד חשוב לנו שזה יישאר כהוראות מנהל עם גמישות מסוימת שתישאר כאן לגלעד, בלי מעורבות כלכלנים וגם לא במדרג של תקנות.
אני רואה כאן שכן נוספה הגבלה מסוימת בשינויים ואנחנו מתנגדים לה. זאת אומרת, אני מבין את זה שצריך שאולי תהיה איזושהי ודאות או שינויים אבל זה לא יכול במדרג שכובל את ידיו - - -
אורלי מלכה
¶
אם אנחנו נרצה לשנות כי נגלה שנפלה טעות או שבתי החולים יבואו ויגידו "אמנם עשיתם שני סבבי היוועצויות אבל גילנו עכשיו שמדד מסוים לא מספיק מדויק" אז אנחנו מבקשים שתישאר לגלעד הסמכות לשנות את הוראות המנהל.
תמר צ'ין
¶
יש מדדים בתוך משרד הבריאות שמודדים בתוך אותה שנה. נראה לי שהסברנו בדיון על מדדים, למה פה בחרו דווקא כן ללכת אחורה.
אורלי מלכה
¶
יכול להיות שבמהלך השנה אנחנו כן נרצה לראות עמידה בתוכניות העבודה למדד החדשנות. אנחנו לא רוצים להשאיר את זה לא גמיש.
נעה בן שבת
¶
אדוני, קבעת שמי שקובע את המדד הוא המנהל והשאלה היא, אם הוא עושה שינוי אז אנחנו לא רוצים שהוא יהיה עד תאריך מסוים בשנה ולא במהלך השנה? האם אנחנו רוצים להכניס את או שרוצים להגיד להם "מתי שאתה רוצים ומתי שאתם מחליטים, תשנו את המדדים"?
תמר צ'ין
¶
אני לא לגמרי מבינה את התועלת כי בכל מקרה, בכל שנה - - - על שנת 2025 עכשיו התפרסם מדד. ניקח את שנת 2026 כדי שזו תהיה שנה מלאה, הכסף בגין מה שייקרה בשנת 2026 מתקבל באפריל 2027.
גלעד בודנהיימר
¶
בסופו של דבר, כשאנחנו מפרסים מדדים אז המטרה היא שהם יהיו יציבים לאורך זמן ולכן גם בנינו אותם בצורה שאומרת מה יקרה ב-2025 ומה יקרה ב-2026 והלאה.
עדיין יכול להיות שנגלה שבוויכוח שהיה לנו ולמשל, בתי החולים רצו שנגדיר משהו X זמן ואנחנו התעקשנו להגדיר אותו Y זמן, נגלה שזה עושה פעולה הפוכה, לא מייצר מספיק וודאות או כל מיני דברים אחרים שיכולים להיות שם בטווח הטעות המקצועית של מה שהחלטנו ולכן, אנחנו רוצים להשאיר מרווח מאפשר.
גלעד בודנהיימר
¶
האם זה משהו שאני הולך לעשות חדשות לבקרים? ממש לא, אין לי כוונה. המטרה היא לייצר משהו יציב ואחיד.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
בגל שהמדדים זה אירוע כל כך מקצועי שעובר ועבר כל כך הרבה סבבים בשיח בין המשרד לבין בתי החולים אז הייתי מוכן להשאיר לך את שיקול הדעת להחליט על שינויים כאלה ואחרים. אולי במסגרת הדיווחים אנחנו נצטרך להתעסק עם זה.
גלעד בודנהיימר
¶
אין הבדלים דרמטיים, יש דברים שנאמרו פה בוועדה שלקחנו לתשומת ליבנו ושינינו כמו טווחים של ימים או משהו כזה כדי להדק ולשפר את האחריות על מה שקורה למטופל אבל אלו ממש שינויים של ניואנסים קטנים.
שלי לוי
¶
אחרי שעלו פה הדברים הם אמרו שהם ייבחנו את עצמם אז פשוט ביקשנו מכיוון שעלו פה כל מיני - - -
תמר צ'ין
¶
האבנים הגדולות שהוצגו בוועדה הן אותן אבנים גדולות ואותו מבנה. לדעתי, אפילו לא נכנסנו לתוך הניואנסים של השינויים.
נעה בן שבת
¶
אולי נעבור רגע לסעיף קטן (ב). סעיף קטן (ב).
(ב) המדד לשיפור השירות יכלול אמות מידה שונות שלפיהן יימדדו המוסדות הפסיכיאטריים ובכלל זה, איכות שירות האשפוז הפסיכיאטרי, חיזוק הרצף הטיפולי ופיתוח חדשנות בשירות הפסיכיאטרי, וכן תנאי סף לקבלת תוספת התשלום - - - יקבעו בו הדיווחים והנתונים שנדרש כל מוסד להגיש למנהל לשם בחינת העמידה במדד והמועדים להגשתם.
אז זה כן מופיע. עדית, הייתה לך איזושהי הצעה להוסיף משהו למדדים מבחינת הפגיעה או הורדת ימי האשפוז? מקודם דיברת על איזה משהו כשדיברנו על הורדת ימי האשפוז.
גלעד בודנהיימר
¶
אני עונה שזה לא רלוונטי. אכן, מצופה שזמני ההמתנה ישתפרו במסגרת קופות החולים אבל זה לא רלוונטי לפעולה שבית החולים עושה במסגרת האיכות של השירות שאותו אנחנו רוצים לוודא שהוא עושה. את מציעה משהו רגולטורי על המערכת אבל זה לא רלוונטי למהות.
גלעד בודנהיימר
¶
בגלל שהמהות של מה שאנחנו רוצים למדוד בבתי החולים ולתמרץ אותם, קשורה לאיכות השירות תוך האשפוז, לרצף הטיפול שהם מייצרים ולחדשנות שהם יכניסו לאשפוז.
גלעד בודנהיימר
¶
אבל זמני ההמתנה הם נכונים לכלל המערכת, הם באחריות הקופה ולא באחריות בית החולים. כאן אנחנו מתמרצים את בית החולים על פעולות מסוימות, לא הקופה. אנחנו אכן עמלים מול קופות החולים כדי לוודא שהם מגדילים את השירותים, כדי לצמצם את זמני ההמתנה וגם מייצרים מודל של מדידה בקופות החולים. זה אכן חלק מתפקידנו, אין שאלה.
חן מטס
¶
אני קראתי דו"ח מבקר המדינה, לפחות חלקים ממנו וכתוב פה "בפועל, משרד הבריאות לא ביצע מדידה ומעקב אחרי זמני המתנה לטיפולים בתחום בריאות הנפש. עולה מכך שלמשרד הבריאות ולאגף תקציבים, אין יכולת להעריך את האפקטיביות של התקציב שהוקצה בפועל לבריאות הנפש". זה ממש כתוב כאן.
גלעד בודנהיימר
¶
נכון ושוב, זה מתייחס לתקציב שרלוונטי לקופות החולים והביקורת שנכתבה כלפינו היא שאנחנו לא מודדים את זמני ההמתנה שקופות החולים אמורות לספק במסגרת המרפאות ואנחנו מייצרים כרגע מודל שאמור לספק את זמני ההמתנה. זה לא רלוונטי לשאלה של מה איכות השירות באשפוז, זה פשוט לא רלוונטי.
תמר צ'ין
¶
פה מדברים על מדדי איכות לבית החולים הפסיכיאטריים שמספקים שירותים אינטנסיביים של אשפוז פסיכיאטרי ושל אמבולטוריקה פסיכיאטרית. זמני ההמתנה אינם כלי או רלוונטיים לבתי החולים.
אגיד מעבר לזה, אני מניחה שאנחנו נגיע לזה כשנדבר על סעיפי הדיווח שגם שם העליתם את זמני ההמתנה ואז נשמח להתייחס לגופו של עניין. יש הרבה מאוד מה להגיד לגופו של עניין אבל שוב, זה פשוט לא הסעיף הזה.
לגופו של עניין, יש הרבה מאוד מורכבויות ובעיתיות במדידת זמני ההמתנה, זה לא אומר שלא מודדים את התפוקה אבל זה לא רלוונטי לסעיף הזה.
תמר קליבנסקי
¶
אני, תמר ממכבי. עברנו על הסעיף של החלק היחסי של קופות חולים ויש שם עוד סעיף של החודשים שלא התייחסנו אליו. אני רוצה לבקש שם תיקון שבמקום שזה ימדד בתקופה שהסתיימה ב-30 בספטמבר, זה יהיה עד 30 ביוני כדי שיהיה איזושהי שהות של זמן לאסוף את הנתונים. זה עדיין 12 חודשים אבל פשוט טיפה אחורה.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
מיכל, את לא היית כאן כשדיברנו על הנושא של מדד האיכות. גלעד אמר שהם כבר סיימו את התהליך של העבודה שלהם ודייקו את מה שהיה צריך לדייק בהתאם להערות שהוא שמע פה בדיון בוועדה. אנחנו נקבל את מדדי האיכות בצורה מפורטת ומסודרת אלינו. נכון, גלעד?
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני חייבת לומר שתהיה לנו זכות להתדיין עליהם, ככול שיהיה צורך. יכול להיות שלא יהיה צורך ואז נסכים ונהנהן.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
לא אבל לדוגמה, אני זוכרת שהיה לנו וויכוח לגבי המדד של חזרה לאשפוז או חזרה למיון ואני לא יודעת מה בחר כבודו אבל במידה ובחרת משהו שהוא לא אני אז אני אמשיך להתווכח.
נעה בן שבת
¶
סעיף קטן (ג) הוא סעיף שהיה במחלוקת בנושא הסכום כי המדדים תלויים בסכום שיוקצב לחלוקה והקביעה שלו לפי מה שהיה בהצעת החוק הממשלתית, היא של שר האוצר שקובע אותו בכל שנה ואז אין לנו מינימום, אין לנו - - -
נעה בן שבת
¶
למה זה שקול אחד לשני? כשמסתכלים על מבחן ורוצים לראות שהוא מתמרץ אז אתם צריכים את הנתונים של שר הבריאות וגם את האינפוט שלו.
תמר צ'ין
¶
מעולה ובאותה מידה כשבוחנים - - - שוב, אני לא חושבת שצריך להיכנס לדיון הזה פה. אני חושבת שזה דווקא מאוד טוב שכל אחד בעולם הסמכויות שלו.
אני חושבת שסמכות משרד הבריאות היא המקצועית ולכן לא היית פה מעורבות בכלל בקביעת המדדים, אפילו לא של כלכלנים בתוך משרד הבריאות. בצד השני, לעניין סמכות תקציבית אז הסמכות התקציבית היא של שר האוצר.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
בהתחלה דרשתי שזו תהיה קביעה של שני השרים והבנתי את ההתנגדות החד-משמעית שלכם אבל אני עומד על כך ששר הבריאות לפחות ידע טרם שאתם מחליטים את הסכום, מה הוא ושאפילו יוכל להעיר לכם הערות שהוא חושב שנכון יהיה לקחת בחשבון כשאתם באים למדוד את הסכום ואם הוא אפקטיבי, משמעותי, עונה על הצורך ומביא את הכול בחשבון. לכן, ירדתי לשלב של היוועצות וגם את זה אתם לא רוצים? תרשו לי.
תמר יוסף
¶
זה לא המשמעות של זה. היוועצות זה לא סתם שהוא ידע ואנחנו נקבל את ההערות שלו. המשמעות של היוועצות בחקיקה היא מאוד קרובה להסכמה.
תמר יוסף
¶
היוועצות זה לא המשמעות של זה. כמובן, בכלל פעם שקובעים משהו אז אנחנו בתהליך של שמיעה של הערות.
עדית סרגוסטי
¶
אני לא רוצה להתווכח, אני רוצה לשאול בתור ציבור. חלק מהמתווה - - - אני מחכה שתמר ותמר יקשיבו.
עדית סרגוסטי
¶
חלק מהמודל שהצגתם נשען בין היתר על העובדה שבסוף, בתי החולים ימדדו על איכות הטיפול שהם נותנים. ציבורית, איך אנחנו נדע שהסכום שמוקצה לצורך מדדי האיכות האלה, הוא סכום שמספק, יוצר את התמריצים הנכונים, באמת אפקטיבי ולא משהו שהוא זניח.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
תמר ותמר, אני רוצה להרחיב על מה שאמרה עדית. אני לגמרי כמוך ומסכימה איתך ואני חייבת לומר שלאורך כל הדיונים שלנו פה וגם בחדרים ובלשכות שלנו, אתם משתמשים במדינת ישראל האיכות כאיזה משהו שהוא מאזן ולכן, זה לא מנותק מהחוק אלא חלק בלתי נפרד מהחוק.
אני יכולה להסכים שהסכום לא גבוה מספיק אבל אנחנו עדיין צריכים לדעת שיש כאן סכום ולכן אני באמת לא מצליחה להבין את האירוע. מה הוא הסכום? אנחנו עוד לא יודעים אותו ולמה יש התנגדות לסכום מינימלי? גם הציבור וגם אנחנו כחברי כנסת אמורים לדעת מה קורה פה כי החוק לא יכול להיות מנותק מזה. זה לא יכול בשיקול דעת של - - -
היו"ר יונתן מישרקי
¶
טוב, השאלה ברורה. אנחנו מבקשים שתהיה פה היוועצות שר הבריאות. תזכרו שאמרנו את זה ואנחנו נמשיך קדימה, בסדר?
חן מטס
¶
למיטב ידיעתנו, אין עוד סעיף אחד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי שבו שר האוצר קובע משהו לבד, חוץ משכר של חשב מלווה לקופת חולים בסעיף 37(ב) אז אנחנו נשמח לדעת - - -
תמר צ'ין
¶
גם של משרד הבריאות. לשר האוצר יש סמכות מלאה להזיז בין תקנות בתוך תקציב משרד הבריאות, בהתאם לחוק יסודות התקציב. אני לא אכנס לזה, יש מקומות שבהם הוא צריך להגיש לכנסת, יש מקומות שבהם הוא צריך היוועצות אבל מבנית, הסמכות על תקציב היא של שר האוצר.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
טוב, עד כאן ההערות. אנחנו מבקשים שזה יהיה בהיוועצות שר הבריאות. נעה, בבקשה. נמשיך את ההקראה.
נעה בן שבת
¶
עכשיו השאלות הנוספות הן האם הסכום הזה יהיה אחת לשנה או שייקבע בכל זנה ואז צריך לקבוע מתי באותה שנה.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
לא, רגע. אני עוד לא נוגע במינימלי. קודם כול אני רוצה לקבוע שהסכום שייקבע כאן לשנת 2025 יהיה קבוע עד סוף הקאפ הזה.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
כשאני קובע סכום מינימלי אז אני קובע אותו גם צופה פני עתיד וגם לגבי הארכות נוספות.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
לא, אני אומרת בנוגע לקאפ הזה שהוא עד 2028, שיהיה את הסכום והוא יהיה מינימלי כי אפשר יהיה להגדיל אותו.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אני לא יודע. בואי נשמע קודם כול מה ההצעה שלכם. אני רוצה לשמוע מה אתם אומרים. אנחנו אומרים מה אנחנו רוצים ועכשיו אנחנו שואלים את משרד האוצר, מה אתם אומרים לגבי הסכום, איך נקבע או מה נעשה לגבי סכום קבוע או לא קבוע?
תמר צ'ין
¶
אגיד שוב, אין לנו שום בעיה – אנחנו יכולים לעשות את זה עכשיו ויכולים לעשות את זה בדיון הבא – להצהיר לפרוטוקול את הסכום שיהיה בשנת 2025.
כרגע, החוק מנוסח בצורה שהשר קובע בכל שנה אז אנחנו נצהיר מה הסכום שייקבע בצו עכשיו והצו גם יצא לשימוע ויהיה ביחד עם החוק ושוב, סמכות שר האוצר היא לעניין תקציב.
תמר צ'ין
¶
תקציב המדינה בסוף נקבע בסדרי העדיפויות בכל שנה. אנחנו מבינים את חשיבות המדדים לחוק ואנחנו גם - - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
תמר, תעזבי את חוק הקאפ הכללי. סליחה, חן. כולנו מבינים כמה הנושא הזה של בריאות הנפש הוא משמעותי, קריטי וחשוב למדינת ישראל, בוודאי ובוודאי אחרי 7 באוקטובר, לכן ובתוספת לכך שלא מדובר פה במיליארדים – הלוואי אבל זה לא הסכום. מדובר בסכום קטן וצנוע לעומת מה שזה צריך להיות לדעתי – אני לא מוכנה להשאיר את זה בכך ששר האוצר יקבע כי אני לא יודעת מי יהיה שר האוצר ומה יהיה עם שר האוצר.
יש כאן קאפ שנקבע לארבע שנים עד 2028 וחלק משמעותי ממנו זה גם מדדי האיכות אז אני לא מוכנה שנסתכן בכך שזה יהיה אפס או נמוך מהסכום שתקבעו ב-2025. מבחינתי, זה צריך להיות סכום מינימלי וכמו שאמרה לי פה עדית, לצערי הרב כנראה מינימלי ייהפך למקסימלי אבל לפחות יהיה פה סכום כדי שלא נראה את הסכום אפס בשנת 2026, 2027 או 2028.
עדית סרגוסטי
¶
לא, בסדר אבל הסכום יכול להיות כל כך קטן שהוא יהיה חסר משמעות. אם הוא יקבע סכום של מיליון שקל אז זה יהיה חסר משמעות.
תמר צ'ין
¶
כמו שלמשרד הבריאות יש שיקול דעת מקצועי, גם למשרד האוצר יש שיקול דעת מקצועי וברוך השם, יש לפעמים מקצועיות.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אני רוצה לנסות להבין יותר לעומק את ההצעה שלכם. אנחנו צריכים פה איזושהי יציבות מכאן ולהבא, לפחות עד סיום מועד החקיקה שאנחנו עובדים עליה כרגע. סוף 2028, נכון? איך אנחנו יכולים לצאת מפה רגועים לגבי הסכום שיוקצה למדדים בצו שאת מציעה? מה מנגנון ביטול הקביעה הזו? צו חדש של השר? זה מגיע לכאן לוועדה? זה לא מגיע?
תמר צ'ין
¶
שוב, הצעתינו היא שנצהיר בצורה מפורשת גם פה לפרוטוקול לעניין הסכום. בסוף, אנחנו גם מחויבים לאמירותינו לפרוטוקול. ביחד עם זה שהצו הוא קדימה, זו הצעתינו ולדעתנו זה גם מגדר. כמו שתמר אמרה, יש לנו גם מחויבות מנהלית על פי חוק לפעול בסבירות.
נעה בן שבת
¶
אדוני, אני רוצה להזכיר שבקטע הכללי אנחנו אמנם לא מדברים בדיוק על אותו דבר אבל הדברים מאוד דומים. בסעיף 9 השרים הם אלו שמודיעים מה הסכום שמועבר, התשלום הקבוע והשרים הם אלה שגם קובעים סכום נוסף שמחולק לפי מדדי איכות ובנוסף לכך, לגבי הפנימיות יש ממש סכום שקבוע בחוק והוא סכום שאמור להיות מחולק לפנימיות לפי מדדי איכות. זאת אומרת, יש שם שני מודלים שונים או אפילו שלושה מודלים שונים וכולם שונים ממה שכתוב פה.
תמר יוסף
¶
נכון, כל אחד מהמודלים הוא באמת שונה. במודל לגבי הפנימיות זה ממש סמכויות משולבות ומנכ"ל משרד הבריאות מחויב להתייעץ עם ראש אגף תקציבים לגבי המדדים עצמם. לגבי סעיף 9, זה סמכות שר אוצר בהסכמת שר הבריאות והנושא שם הוא שהתקנות זה ממש לא רק סכום אלא יש שם ממש תקנות מקצועיות שנוגעות לשאלה איך מחלקים כספים בין בתי החולים ולכן, כמובן שנדרשת שם גם עמדת משרד הבריאות. זה לא רק סכום. אלו שלושה מודלים שונים וכל אחד מהם באמת מטפל במשהו אחר.
נעה בן שבת
¶
גם נושא המדדים. יש את הסעיף של מדדי האיכות הנוספים בהמשך של סעיף 9 ונאמר שם "תשלום נוסף בסכום שייקבעו", שניהם קובעים. "השרים רשאים לקבוע כי אחת לשנה, יחולק לבתי החולים הציבוריים הכללים סכום שייקבעו".
תמר יוסף
¶
נכון. בסדר אבל זה בתוך התקנות האלה. זה נכון, אלו תקנות אחרות. הסכום הנוסף הזה הוא סכום שהוא סוג של תמיכה שמשרד הבריאות לחלוטין מחליט איך הוא מחלק אותו.
נעה בן שבת
¶
סליחה, אני רק רוצה לשאול אם אתם אומרים גם שזה סכום שייקבע ואנחנו נדע מה הוא לשנת 2025 אז מדוע לא להגיד כמו שאמרנו במודל פה, שיהיה איזשהו מינימום ואתם תוכלו להפחית אותו אם תהיה איזושהי קטסטרופה או שתמצאו שהיה איזשהו ניצול לרעה או שנדרשת הטיה של תקציבים.
נעה בן שבת
¶
זה מה שהיה כתוב. כן, זה מה שמופיע בפניך בסעיף קטן (ג). "שלא יפחת מסך איקס בכל שנה" ויהיה מנגנון של עדכון שלו. זאת אומרת, הוא יעודכן משנה לשנה לפי מנגנון עדכון. צריך לחשוב לפי מה זה יהיה, מדדים, מדד יוקר הבריאות או לפי משהו אחר והשרים יוכלו להפחית אותו במקרים שיש איזושהי קטסטרופה ונדרשת הטיה מאוד גדולה של השירותים. לעשות להפך, לקבוע מינימום.
תמר צ'ין
¶
אני לא מכירה ויש מעט מאוד, אם בכלל, תקדימים לדבר כזה. בסוף, משרדים מתנהלים והממשלה מתנהלת. אנחנו מבינים את האיזון ואת הצורך באיזון. היו מקומות שבהם הכנסת ביקשה פיקוח ודיווח או סמכות אישור שמבחינתנו, לא הייתה מלכתחילה, הבנו את המהות וקיבלנו את זה בתוך הנוסח.
שוב, בסוף הוועדה תחליט אבל אנחנו נגיד שוב שעמדתינו החד-משמעית היא שיש סמכות למשרד הבריאות, סמכות מינהלית וחובה מינהלית. הסמכות באה עם חובה וכנ"ל למשרד האוצר יש סמכות וחובה. אנחנו לא חושבים שזה המקום שבו צריך אישור שלך הוועדה וגם לא התייעצות.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
סליחה, אבל אני אגיד לך שוב בשפה של הדיוט שלא מבין בכלכלה יותר מידי. בסוף, יש לנו כאן עניין של קאפ שהוא סכום מאוד עצום. אם אני מדברת במושגים שדיברנו עליהם בעבר, זה לא מחייב אבל זה 1.4 מיליארד שקלים.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
לא משנה. אמרתי לכם שאני לא רוצה להיכנס לזה אבל זה כן סכום שאנחנו מדברים עליו והוא חלק מהאירוע הזה שבא להגיד שאנחנו רוצים להפחית ולאן אנחנו רוצים להתקדם. לצד הדבר הגדול הזה, יש מדדי איכות וזה באמת אחוז מאוד קטן לעומת הסכום הענק הזה שדיברנו עליו. בעיניי, זאת חבילה אחת וזה לא נכון להפריד אותה.
זה פשוט לא נכון כי בכל פעם שאתם יושבים פה ומרגיעים אותי ואומרים "מיכל, יש לכם פה כל מיני דברים שבאים למתן ולרסן" זה מדדי האיכות. תמר, רק היום ישבנו ודיברנו על מה הם באים לעשות. זה לא הגיוני בעיניי, לבוא ולהגיד שאנחנו בוודאי מכסים את הדבר הגדול הזה שמוריד ויוריד את האשפוזים והכול מכוסה בעוד שאתם לא מוכנים להתחייב לסכום כזה או אחר במדדי האיכות שהם סכום קטן ובאים לאזן את זה.
בעיניי, זה לא נכון. אני לא רוצה להשוות לאף אחד אחר אבל אני מדברת על האירוע הזה שנקרא בריאות הנפש ונקרא טיפולים מהותיים, אסרטיביים כאלה ואחרים ואני לא רואה את זה. אני פשוט לא רואה את האירוע.
תמר צ'ין
¶
אני חושבת שבסוף, החוק מגדיר וכובל שיקול דעת בצורה מאוד משמעותית את רוב ההתחשבנות של בתי החולים, כמו שאמרת. גם שיקול דעת שהיה לפני כן של משרד הבריאות, גם שיקול דעת שהיה של משרד האוצר וצריך להגיד שזה גם שיקול דעת שהיה של החטיבות, של הבעלים.
אם לפני ניהלו את הסובסידיה בסגירות בין המשרדים, כמו שאמרנו ואז בסגירה של החטיבה, היא ממש כובלת את הידיים ביחד עם זה שהיא מייצרת וודאות מאוד גדולה על רוב סכומי ההתחשבנות של בתי החולים.
מהותית, יכלו גם להגיד שהדבר הזה בכלל מתנהל במבחני תמיכה מחוץ לחוק ואז לא היינו בשיחה הזאת. אגב, למשרד האוצר זה היה הרבה יותר נוח כי כמו שאמרנו, שם זה מרחב סמכות הרבה יותר גמיש עם סמכות מינהלית וכולי.
כמו שאת אומרת, פה ספציפית אנחנו כן מבינים שיש קשר ולכן מחייבים את שר האוצר להתייחס לדבר הזה ולהקצות לדבר הזה סכום וכנ"ל מחייבים את משרד הבריאות לפרסם מדדים מקצועיים. החוק היה יכול להתעלם לחלוטין מהצד הזה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
תמר, זה נורא נחמד שאת יכולה להגיד "החוק היה יכול", הוא לא היה יכול כי אנחנו לא היינו מעבירים אותו פה ולכן, זה מה שאת עושה.
נעה בן שבת
¶
כשאתם מאפשרים לאפס את הסכום הזה אז אתם בעצם לא נותנים את כל אותו מענה. כל הזמן הובטח לנו שהאיזונים נעשים באמצעות מדדי האיכות וכדאי יהיה לבתי החולים לפתח עוד שירותים ויהיה להם כדאי להבטיח רף טיפולי וכן הלאה.
שלי לוי
¶
אנחנו לא כל כך מבינים מה ההבדל בין זה לבין הסעיף שנועה הקריאה לפני רגע. למה פה זה אפשרי ואיפה שאנחנו מבקשים כרגע זה לא? גם שם זה היה חוק ההתחשבנות. גם שם כתוב "השרים רשאים לקבוע באמצעות המוסד, תשלום נוסף בסכום שייקבעו על פי מדדי איכות רפואיים". מה ההבדל ממה שמבוקש כרגע?
שלי לוי
¶
שוב, בחוק ההתחשבנות יש סעיף שאומר שהשרים, שר הבריאות ושר האוצר, רשאים לקבוע כי אחת לשנה יחולק לבתי החולים הציבוריים הכלליים, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תשלום נוסף בסכום שיקבעו על פי מדדי איכות רפואיים בתחומים שייקבעו בתקנות. מה ההבדל בין זה לבין הדרישה פה ששני השרים יחליטו על הסכום הקבוע?
תמר צ'ין
¶
כמו שתמר יוסף אמרה בהתייחסות שלה, דיברנו על שני מודלים אחרים שהם באמת אחרים במהותם וגם באופן שבו הם מתנהלים. לדעתי, הקראת עכשיו מסעיף 9 לחוק ההתחשבנות, נכון?
תמר צ'ין
¶
כן, מתוך מודל תקצוב. מדברים שם על הסכום הנוסף שהוא מעבר לסכום הקבוע וזה התוכניות הלאומיות. לעניין התוכניות הלאומיות באמת יש הגדרה.
קודם כול, כל האירוע הוא נפרד כי הוא מדבר על תקצוב ועל סנקציות כלכליות אם לא עומדים בתקצוב ויש שם הרבה מאוד תחומים שלא נכנסנו אליהם בחוק הזה. המהות היא אחרת, זה לא מדבר על התחשבנות אלא על מנגנוני תקצוב ישיר של בתי החולים מצד אחד – לא התחשבנות ולא דרך הקופות – ומצד שני, על סנקציות כלכליות.
תמר צ'ין
¶
רגע, אני רק מדברת על המבנה של סעיף 9 מלמעלה. ספציפית לעניין הסכום הנוסף שזה החלק שאנחנו קוראים לו תוכניות לאומיות וזה הסכום שמתווסף וכל המרחב הזה, הוא א', בעולם התקנות ו-ב', יש בו הרבה מאוד התייחסות גם לתחומים מקצועיים, מעבר לסכום. זה לא צו שהוא רק סכום. בקאפ הכללי לעניין הפנימיות, יש באמת מודל אחר לגמרי ודיברנו על זה כמה פעמים.
שלי לוי
¶
פה מדובר ספציפית על מדדי איכות רפואיים ונקבע מפורשת ששני השרים קבועים. גם כאן מדובר במדדי איכות בנוסף לסכום הגלובלי אז מה ההבדל? אנחנו באמת לא מצליחים להבין מה ההבדל.
תמר יוסף
¶
אני אנסה. סעיף 9 מדבר על סכום תוספתי, הוא לא מדבר על מדדי האיכות האלה שמוצעים בחוק שלנו. כמו שחברת הכנסת וולדיגר אומרת, בסופו של דבר הסכום זה דרך לתמרץ. את כל הנושא המהותי של השאלה איך בודקים איכות, שמרנו למשרד הבריאות אבל שר האוצר כן צריך את הסמכות לראות שההוצאה מוצאת בצורה יעילה.
אם אנחנו רוצים לתמרץ אז אנחנו צריכים לדעת וצריכים את הכוח לפחות לקבוע את הסכום. המדדים נקבעים על ידי משרד הבריאות אבל שר האוצר צריך להיות רשאי לקבוע כמה הוא חושב שהנושא הזה צריך להיות מתומרץ.
בסעיף 9 מדובר על סכום תוספתי שהוא אקסטרה, זה לא משהו שהוא בתוך מדדי האיכות והוא לא מובנה אותו דבר כמו בחוק הזה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אפשר ששר האוצר גם יבקש דיווחים. אני באמת לא מצליחה להבין. תמר ותמר, אני לא מצליחה.
חן מטס
¶
אני רק רוצה להגיד פה משהו. משום מה, יש פה רק שני ארגוני חברה אזרחית אז אני רוצה להגיד את זה כפשוטו. ההתעקשות של משרד האוצר לא לשים את הכסף הזה, לא להגיד כמה כסף זה ולקחת משר הבריאות את הסכום - - -
היו"ר יונתן מישרקי
¶
לא, שנייה. משרד האוצר מוכן להגיד כמה כסף השנה, הוא לא מוכן להתחייב על זה בחקיקה באופן גורף.
חן מטס
¶
או-קיי, זה שמשרד האוצר לא מוכן להתחייב לאורך כל הקאפ על כמה כסף הוא שם פה, זה מעורר חשד שהוא לא נותן את הכסף הזה ואין לי אלא לחשוב שזאת הסיבה שהם לא מסכימים לכתוב את זה. זה מאוד מטריד אותנו כי הוא בעצם יכול לבטל את כל המנגנון הזה, אם הוא רוצה וזה לא יכול להיות ככה. זה פשוט לא יכול להיות.
תמר צ'ין
¶
אנחנו מבינים שזה מאוד חשוב לוועדה ואתם גם רואים שאנחנו במורכבות אל מול הדבר הזה. אני חושבת שיש לי הצעה שאולי יכולה לייצר פתרון. קודם כול, אני מבינה שחשובה לכם הוודאות קדימה.
אנחנו דיברנו על שיקול דעת בכל שנה אל מול תקציב המדינה ואנחנו מציעים שהוועדה או החקיקה תחייב את שר האוצר להוציא צו. כלומר, החוק לא יהיה תקף עד שאין צו וזה עונה על החשש מזה שיהיה אפס או שלא יהיה חוק. זה מאיין את זה.
תמר צ'ין
¶
זה ביציאה לדרך ואנחנו גם נגיד תוך כדי את הסכום ובמקביל, הצו שהוא יוציא יהיה לכל שנות הקאפ. כלומר, הוא יגיד כבר עכשיו מה הסכום, לא בכל שנה כפי שמנוסח עכשיו אלא הוא ייצר וודאות קדימה ויגיד כבר עכשיו בצו שיוצא שמותנה – זה אומר שהוא חייב לצאת עכשיו, בשבועיים הקרובים – הוא יגיד את הסכום גם שנים קדימה.
תמר יוסף
¶
אני אגיד שיש לזה משמעות מאוד רצינית כי לצערי הרב, אנחנו בשנים רבות בתקציב המשכי וברגע שזה יהיה קבוע בצו אז זה אומר שזה סכום שחייבים לחלק אותו גם בתקציב המשכי ששם סכומים שהם לא בחובה לא חייבים.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
רגע, בשפה פשוטה. הוא יוצא עכשיו, לקראת סיום החקיקה והוא מחייב אתכם עד סוף הקאפ?
תמר צ'ין
¶
הוא יהיה יכול לשנות אותו בצו אבל הוא מייצר כבר עכשיו וודאות. ככול שהוא לא עושה שום דבר, הצו נשאר לנצח. כלומר, הוא לא צריך לדון בכל שנה האם זה משהו מתועדף או לא. כמו שתמר אמרה, אם יש שנה כמו השנה שהיא שנה המשכית אז הוא לא צריך להגיד שעכשיו אנחנו במורכבות של דברים שהם בתעדוף אבל הם לא לפי חוק או לפי צו - - -
תמר צ'ין
¶
אכן, זה עדיין משאיר את זה. לכן אני אומרת שאני חושבת שזה מייצר פתרון שהוא לא אחד לאחד אבל - - -
תמר צ'ין
¶
אכן עדיין יש סמכות של השר. כמו עם המדדים שאמרתם שמאוד חשוב לכם שזה יתפרסם לפני, יהיה מאוד קשה לשנות אבל עדיין, ככול שיידרש זה ישונה.
תמר צ'ין
¶
סמכות השר היא לעניין תקציב. כמו שאתן רואות ורואים, אנחנו מנסים לראות איך בתוך הסמכויות האלה, אנחנו עדיין מצליחים לייצר ודאות וגם מחשקים באיזושהי רמה את ידי הממשלה העתידית ולכן, צו עתידי כן מחשק את ידי הממשלה העתידית.
תמר צ'ין
¶
תאמיני לי שאם זה היה ריק אז היינו מביאים את זה מזמן. זה לא ריק כי זה דורש מאיתנו לשריין קדימה ולשנות מהותית. כרגע, כתוב "בכל שנה" כדי שבכל שנה זה ייבחן אל מול סדרי העדיפויות. אני מבינה שאתם מבקשים וודאות.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
עדית, אנחנו לא צריכים עזרה בשאלה הברורה הזו. בגלל שהמדדים הם חלק משמעותי מאוד בתיקון הזה שאנחנו עושים וזה מתמרץ את אותו בסיס שאנחנו יושבים עליו כאן בהתחשבנות הזו, יש פה חשש שיום אחד ייעלם הסכום שמתמרץ ואז נישאר רק עם חובות ובלי זכויות. זאת אומרת, לא יהיה שום מנגנון שמפתח את אותם שירותים שאנחנו כל כך רוצים לפתח.
תמר צ'ין
¶
אני חושבת שזה מאוד דומה גם לשיח המקצועי שהתנהל על תחולת המדד ועל הרבה דברים. מצד אחד, יש עניין של יציאה לדרך וחשוב לוועדה לוודא הרבה דברים שהמשרדים עושים שהם לאו דווקא בתוך החקיקה, אותו דבר גם עם מחירים. זה לא בתוך החוק וזה גם לא בסמכות רשמית של הוועדה אבל היה לכם חשוב לראות שהתהליכים קורים במקביל.
אני מבינה את האמירה שאומרת שאתם לא רוצים להשאיר את זה כ-"תעשו את זה מתי שאתם רוצים, איך שאתם רוצים ובאיזה סכום שאתם רוצים. מצד שני, זה עדיין לא אומר שהכנסת יכולה וצריכה לשנות סדרי עולם.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
טוב, אני הייתי רוצה להציע בנוסף לזה שאם יש לשר אפשרות לשנות את הצו אז הוא יהיה מוגבל במועדים. זאת אומרת, עד חודש מסוים שאנחנו נקבע עכשיו כדי שלכנסת יהיה מספיק זמן לקבל את הדיווחים ולדרוש מהממשלה - - -
נעה בן שבת
¶
הוא לא הרים לו טלפון והוא לא שלח לו מייל. יש הליך שנקרא היוועצות ויש פסיקה ארוכה ומלאה על היוועצות.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אם הוא רוצה לשנות את אותו צו שעכשיו יוצא לדרך עד לסיום החקיקה הזו, יהיה לו זמן מוגבל עד חודש אפריל, נניח, כדי שאני אדע שיש לי מספיק זמן בדיוני הכנסת להפעיל לחץ ציבורי על השר שלא לשנות.
תמר צ'ין
¶
אני פשוט יודעת שיש עוד רצונות של גורמים שונים להסית ממקומות שונים אז אנחנו נתחייב ברביעי.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אם חלילה וחס יבוא שר ויגיד שהוא מפחית השנה מהסכום שנקבע עכשיו ב-50% או ב-30% מהסכום שייקבע, שעוד מעט נדבר עליו, אז יהיה פה כוח לכל - - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
קודם כול, צריך לכתוב "מטעמים מיוחדים". למה להפחית? אני לא מצליחה להבין.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אז זה קודם כול מעניין מאיזה טעמים. אני רוצה להבין מאיזה טעמים יוכל השר להפחית את הסכום הזה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
תמר ותמר, לא יכול להיות שמצד אחד, תוציאו את שר הבריאות שכן מאזן פה את האירוע לגבי הסכום.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
לא, אתם לא מוכנים ששר הבריאות יהיה חלק מהאירוע של קביעת הסכום וגם לא בהתייעצות ומצד שני, אתם אומרים שרק שר האוצר ייקבע והוא יהיה יכול להפחית איך שמתחשק לו.
תמר צ'ין
¶
לא, שרים לא יכולים לעשות מה שמתחשק להם באופן כללי וגם גורמי מקצוע לא יכולים לעשות מה שמתחשק להם באופן כללי. אנחנו מחויבים בכלל סבירות והתנהלות סבירים, מינהלית, בוחנים כל דבר שאנחנו עושים וגם יש מי שתובע אותנו כשאנחנו לא מתנהלים בצורה סבירה.
נעה בן שבת
¶
בעניין של קביעת סכום, זה לגמרי נידבת ליבו של השר כי אף אחד לא יגיד לו שזה לא סביר לתת 5 מיליון וזה כן סביר לתת 10 מיליון. מה לא סביר בזה?
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
ראו ערך מה שאנחנו עושים עכשיו. עד עכשיו אנחנו לא יודעים את הסכום כי אנחנו מתווכחים על הסכום אז בוודאי. אני מסכימה איתך לגמרי, נעה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אפשר יהיה לקבל את זה שהם לא יוכלו להפחית את הסכום בכלל. לא יהיה את זה, יהיה צו וזהו. זה הסכום ולא תהיה יכולת לשחק איתו. אני לא מצליחה להבין איך אפשר לשחק איתו.
תמר יוסף
¶
בגלל הנושא של החשש שזה יהיה סכום שלא משרת את המטרה אז אני מציעה אולי באמת לקבוע את זה. שר האוצר ייקבע סכום באופן שישרת את תכליות החוק או המדד, משהו כזה שמבהיר שזה חייב להיות סכום כזה שהוא מספק בשביל - - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
תמר, אבל גם היום אנחנו לא יודעים את הסכום. למה היום אני חושבת שצריך לתת פה 150 מיליון ואתם חושבים שצריך לתת 20 מיליון? איך תקבעי? שוב, אין כאן שום מדדים שאני יכולה לבקר באמצעותם את שיקול הדעת של השר אז מה עשינו? לא עשינו כלום.
תמר יוסף
¶
לא, אז כאן אנחנו ממש בוויכוח מתנגש כי אנחנו באמת חושבים שזה משהו שהוא צריך להיות בסמכות שר האוצר שהוא מצוי ביכולת להסתכל בצורה רחבה על כלל השיקולים וכלל ההוצאות הציבוריות הנדרשות ולבחון האם זה סכום שמשרת את המטרה. זאת אומרת, זה משהו שאנחנו חושבים ששר האוצר צריך לשקול.
תמר צ'ין
¶
גם עם ההצעה של תמר יוסף אני זזה באי-נוחות אבל אני חושבת שבסוף, היא נותנת מענה למה שהעלית. הוא בהכרח חייב לעשות את זה בשיקול דעת אל מול מטרות החוק. כלומר, אני מודה שעוד נבדוק אבל לדעתי מה שתמר מציעה די עונה על מה ששאלת כשאמרת שהוא חייב לשקול את הדבר הזה וזה חייב להיות בשיקול דעתו.
תמר צ'ין
¶
שוב, הוא לא עושה את זה כי כרגע זה בסדרי העדיפויות של הממשלה אבל גם מחר בבוקר אפשר להגיד שיש חלקים בתוך תקציב משרד הבריאות שהולכים מ-X ל-Y ולא מ-Y ל-X, זו המשמעות של סדרי עדיפויות בתוך תקציב המדינה.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
רבותי, אני רוצה שנדבר על הסכום שאותו המדינה ומשרד האוצר מתכוונים לאשר לשנת 2025 שהוא כנראה גם מה שירוץ קדימה ואני רוצה להבין איך זה עונה על המדדים ונותן אפקטיביות לתהליך. מה הסכום שאתם מבקשים להקצות לטובת המדדים?
תמר צ'ין
¶
אמרתי שיש עוד רצונות, אנחנו עדיין בוועדה. אני מסייגת כי אני מבינה שיש עוד רצונות של גורמים שונים להסית ממקומות שונים לתוך אבל הסכום שאנחנו מדברים עליו הוא 50 מיליון שקלים ולפחות בניתוח שלנו וגם בניתוח אל מול בתי החולים הפסיכיאטריים, הם מהווים סכום חסר תקדים לשיפור איכות במערך הפסיכיאטרי. על כל התוספות שהיו עד עכשיו יש לנו מבחני תמיכה בסכומים הרבה יותר קטנים.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אורלי, הסכום הזה הוא סכום משמעותי? הוא לא משמעותי? הוא עונה על איזשהו צורך? מה הוא?
אורלי מלכה
¶
אנחנו נשמח שהסכום יהיה סכום שהוא משמעותי. 50 מיליון שקלים זה משהו שמבחינתנו, הוא משהו שהוא כן בגבולות - - -
עדית סרגוסטי
¶
אני מבינה, אני יודעת. זה עוד פחות אבל 50 מיליון לשנה זה בערך 4 מיליון לחודש ומחלקים את זה בין כל בתי החולים.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
דקה, אני לא יודע איך עובד פה החשבון או מספיק או לא מספיק. כבר שאלתי את השאלה הזאת כשדנו בנושא של המדדים אבל אני רוצה לצאת לרגע להתייעצות בנושא הזה. עוד עשר דקות אנחנו נחזור, אני רוצה לעשות כמה שיחות בעניין. תמר, אני צריך אותך.
(הישיבה נפסקה בשעה 14:39 ונתחדשה בשעה 14:49.)
היו"ר יונתן מישרקי
¶
בואו נחדש את הדיון. לגבי הנושא של מדדי האיכות, אנחנו נאמר "שר האוצר בהיוועצות שר הבריאות".
נעה בן שבת
¶
בגלל שהחוק קובע את הסמכות, אנחנו צריכים שזה ייקבע אחרי הליך החקיקה אבל אולי אנחנו נגיד שהחוק לא ייכנס לתוקף עד שלא ייקבע צו כזה, כמו שאמרת.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
כן. שר האוצר לא יוכל לשנות את הסכום לאחר 31 באפריל בכל שנה ואם הוא בא לשנות לאחר מכן אז זה יישאר על הסכום שנקבע עכשיו.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
שנייה. לעניות דעתי זה צריך להיות לא רק אם הוא ירצה להפחית, גם אם הוא ירצה להעלות.
חן מטס
¶
בדו"ח מבקר המדינה יש טבלה, לוח 3, התקציב שהוקצה בפועל לבריאות הנפש לפי הסיכום התקציבי. נכון לדצמבר 2024, בין מיליוני שקלים ויש פה סעיף מדדי איכות למשק הפסיכיאטרי, 60 מיליון שקלים לבסיס התקציב אז רציתי לשאול האם זה הסכום הזה? ואם כן אז למה זה - - -
תמר צ'ין
¶
אני מבינה. אני יודעת איזה נתונים אנחנו שיקפנו למבקר המדינה לפי תוכנית בריאות הנפש. בתוך התוכנית חילקנו את זה לכמה תחומים וזה גם שוקף לוועדת הבריאות מספר פעמים.
היה תחום שנקרא יכולת שיפור האשפוז הפסיכיאטרי או משהו כזה והוא כולל בתוכו כמה סעיפים. הוא באמת גם כולל בתוכו את הכסף לתוך הקאפ אבל גם כולל בתוכו עוד דברים כמו שיפור תקינה בבתי החולים הפסיכיאטריים.
תמר צ'ין
¶
אני אשמח להשלים את ההתייחסות. יש פה גם ספציפית את מדדי האיכות האלה אבל גם הגדלת תקינה בבתי החולים הפסיכיאטריים וזה בכלל מסובסד במבחן תמיכה. יש פה גם הגדלה של מספר מתמחים בפסיכיאטריה בבתי החולים וזה גם ממומן במבחן תמיכה ולא בתוך מדדי האיכות, גם רכיבים של שיפוץ ובינוי שהם אמנם, במהות בכל שנה בבסיס התקציב אבל בכל שנה הם יוצאים לבתי חולים אחרים בהתאם לצורך ולתעדוף המקצועי.
כלומר, הסעיף הכללי בתוך תוכנית בריאות הנפש שקוראים לו שיפור האיכות באשפוז הפסיכיאטרי, כולל בתוכו כמה רכיבים ולא רק את מדד האיכות של הקאפ.
חן מטס
¶
אז מה שכתוב בדו"ח מבקר המדינה הוא לא נכון ואין 60 מיליון שקלים בבסיס התקציב למדדי איכות למשק הפסיכיאטרי?
תמר צ'ין
¶
יש יותר מ-60 מיליון לשיפור האיכות בבתי החולים הפסיכיאטריים. אני לא יודעת מאיפה הגיעה המילה מדד. זה לפחות לא מה שאנחנו - - -
תמר צ'ין
¶
אני לא רוצה להתייחס לזה אבל אני יודעת שלמשרד הבריאות הוא גם כתב תגובה מאוד ארוכה וגם הייתה התייחסות מאוד ארוכה בתקשורת לעניין כל מיני אי דיוקים שהיו בדו"ח הזה מבחינת משרד הבריאות וגם מבחינתנו. אני לא חושבת שזה הפורום לנהל בו את הדיון הזה אבל מהותית, היו שם - - -
אורלי מלכה
¶
יש הרבה מאוד תקציבים שניתנו למשרד הבריאות במסגרת חוק התקציב הנוכחי שנידון והקודם, לטובת שיפור איכות בבתי החולים. יש הרבה מאוד מנגנונים. סך הסכומים שניתנו לטובת שיפור איכות הטיפול בתוך בתי החולים הוא גבוה יותר מ-60 מיליון.
נעה בן שבת
¶
או-קיי, נחזור לנושא הזה. מכיוון שמדובר בצו אז הסכום הזה מתפרסם בסופו של דבר. ב-30 באפריל כל המשרדים יוכלו לדעת מה הסכום שאפשר יהיה לחלק.
(ד) משרד הבריאות יחלק בכל שנה את תוספת התשלום בין המוסדות הפסיכיאטריים בתוך 30 ימים מיום פרסום הציונים במדד לשיפור השירות בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות שקיבלו המוסדות הפסיכיאטריים.
כשאנחנו אומרים את זה בסעיף קטן (ד) אז אנחנו מבינים שכל התהליך הזה של המדידה מתחיל בכל שנה רק ב-30 באפריל או שהוא מתחיל בכלל בלי קשר למדידה הזאת?
אורלי מלכה
¶
המדידה יכולה להיות מ-1 בינואר עד לסוף השנה. זה זמן שצריך בשביל לעבד את הנתונים ולתת לשטח בעצמו את הזמן לאסוף אותם.
נעה בן שבת
¶
זאת אומרת, המדידה היא לא קשורה וגם לה אין מועדים. אנחנו לא יודעים מתי, אנחנו רק יודעים שמיום שפורסמו - - - יש לנו את זה בסעיף אחרי זה.
נעה בן שבת
¶
בסעיף 7 הם אומרים שהשר יפרסם באתר האינטרנט עד 30 באפריל בכל שנה ובשנת 2025 עד 31 באוגוסט, הודעה שתכלול את הציונים. באותו מועד הם מקבלים את הציונים באותו מועד הם גם ידעו אם יש שינוי בסכום או שזה הסכום שהיה בשנה שעברה. הכול קורה באותו יום. אז בעצם את סכום תוספת התשלום, אי-אפשר לפרסם עדיין.
נעה בן שבת
¶
לא, יש לך בעיה יותר גדולה. את סכום תוספת התשלום שזכאי כל מוסד לקבל בשל הציון האמור, לא תוכלי לדעת ב-30 באפריל כי אם רק ב-30 באפריל ידעו האם יש צו חדש או שנשארים עם הסכום הקודם אז אנחנו צריכים לדחות את זה לתוך מאי.
עדית סרגוסטי
¶
למה? זה על השנה הבאה. ב-30 באפריל את מפרסמת את הציונים של השנה שקדמה ומחלקת את הכסף של השנה.
נעה בן שבת
¶
לא, עידית אומרת שאין בכלל בעיה עם המועדים. אני חשבתי שיש בעיה עם המועדים כי אמנם, את הציונים את כבר יכולה לדעת ב-30 באפריל - - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
עכשיו יפורסמו 50 מיליון שקלים או לא משנה ואת זה הם ידעו ב-30 באפריל הבא. היא צודקת.
נעה בן שבת
¶
את זה נדע ב-2025 ואז ב-31 באוגוסט יפעילו את המדדים, יקבעו את הציונים, יחלקו את הכסף ויפרסמו את ההודעה על כמה כל אחד מקבל. עכשיו מתחילה שנת 2026, עד 30 באפריל השר יכול להודיע מה הסכום.
תמר צ'ין
¶
אם מה שדיברנו עליו יקרה אז הסכום הוא default, הוא רק אולי יכול לשנות אחרת. אני מציעה שבגלח שספציפית את הסעיף של הסכום - - -
תמר צ'ין
¶
להבנתי, זה לא נסגר. אם הולכים עם הצעת היו"ר אז היא אומרת שב-2025 מפרסמים לכל השנים קדימה והוא רק רצה להגביל את היכולת אם משנים בתיאוריה אבל יש default ואותו מחלקים.
נעה בן שבת
¶
עכשיו סעיף קטן (ב) של סעיף 7.
(ב) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות, בתוך שלושה חודשים מתום כל רבעון, את היחס בין סך ימי האשפוז של מבוטחי כל אחת מקופות החולים בכלל המוסדות הפסיכיאטריים מתחילת אותה שנה ועד תום הרבעון האמור, ובין סך ימי האשפוז כאמור של מבוטחי כלל קופות החולים באותה תקופה, והכול לעומת שיעור הקפיטציה של כל קופת חולים.
זאת אומרת, יש להם רבעוני של איך הם מבחינת צריכת ימי האשפוז לעומת הקפיטציה שהיא החלוקה הפנימית של הסכומים בהתאם למספר המבוטחים ועוד מדדים שמשפיעים על זה. עכשיו השאלה היא אם פה אנחנו לא - - - פה אנחנו לוקחים את כל המבוטחים, כולל המבוטחים של קופת החולים בתוך המוסדות שלה וכולל המיועדים לשיקום כולם כולל כולם.
(ג) השרים יפרסמו את החלטתם לקבוע תקרת צריכה באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
הכוונה היא תקרה לשירותי מיון.
נעה בן שבת
¶
סעיף 8 קובע שהשרים רשאים להחליט על קביעת תקרות שיחולו לגבי כל קופת חולים. צריכים להתקיים שני תנאים, ההיקף הממוצע בתקופה של שישה חודשים רצופים במהלך 24 החודשים שקדמו, עלה ביותר מ-6% מההיקף הממוצע באותם חודשים בשנה הקודמת לזה ויש נסיבות שמצדיקות את זה.
נעה בן שבת
¶
אקריא את מה שהוספנו בסעיף 8א(1).
(א1) השרים יודיעו לכל קופות החולים ולכל בתי החולים הפסיכיאטריים על תקרות הצריכה שקבעו.
גם פה אין לנו מועד להודעה הזאת.
אורלי מלכה
¶
יש סעיף שאומר שהקביעה צריכה להיות עד 15 בינואר, ככול והספיקו וככול ולא אז זה יהיה בשנה לאחר מכן. זה רק סעיף ההודעה.
נעה בן שבת
¶
או-קיי, באמת מופיע סעיף קטן (ב) שאם השרים הודיעו וקבעו עד 15 בינואר בשנה מסוימת אז זה החל מאותה שנה ואם לא אז זה בשנה הבאה.
נעה בן שבת
¶
סעיף 10, עמוד 24 זה בנושא הסכם ההתחשבנות חגבי השירותים האמבולטוריים. הם לא נמצאים בקאפ ויש לגביהם אפשרות לעשות הסכם. חברת הכנסת וולדיגר, את ביקשת שההסכם לא יצמצם את זכות המטופל לבחור את מקום קבל השירות האמבולטורי. השאלה היא אם מספיק להגיד "מעבר לקבוע בסעיף 23 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי"?
נעה בן שבת
¶
כן.
(ב) העתק מהסכם שנערך כאמור בסעיף (א) יועבר לשרים או למי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי משרדיהם, לא יאוחר מתום 14 ימים מהמועד שבו נחתם ההסכם.
נעה בן שבת
¶
(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות אותו סעיף קטן, יודיעו על כך לקופת החולים ולמוסד הפסיכיאטרי בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם כולו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.
עכשיו יש לנו את סעיף 11 שעסק בשירותים שאינם נכללים במסגרת ההסדר הזה למרות שלכאורה, אפשר היה להבין שמדובר במבוטחים, הם בכל זאת לא יכללו בהסדר ההתחשבנות.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
מה זאת אומרת? בית חולים שייתן את השירות לאנשים הללו, יקבל תוספת? זה האירוע?
טל נשרי
¶
מהגורם הממן, הגורם ששלח אותו. זה בוודאי לא מונע עריכת הסכמים בין בתי החולים לבין הגופים שרוכשים את השירות, אפילו אם זה קופת חולים במקרה ונסיבות שבהן לא חל או כן חל אחד מהחריגים האלה אז זה מוחרג מההתחשבנות. עדיין אפשר לעשות שם משאיים ומתנים ולקבוע מחירים אחרים.
סעיף דומה מאוד, אם לא ממש זהה, קיים בכל הקאפים באופן עקבי הרבה מאוד שנים אחורה. זה לא משהו חדש. בסוף, ההצדקה ליצירת חוק התחשבנות, היא בנסיבות שבהן אחת ההצדקות המרכזיות חלה במקום שבו רוצים לייעל ולשפר את ההוצאה של הכסף הציבורי במסגרת חוק בריאות ממלכתי, במסגרת סל שירותי הבריאות.
המקרים שמפורטים בחריגים הם בדרך כלל מקרים שלא נופלים לשירותים שממומנים במסגרת סל השירותים כי יש גורם אחר שמחויב בתשלום ואז זה כאילו שאין הצדקה לייצר התחשבנות לגביהם.
נעה בן שבת
¶
או-קיי אבל את אומרת שזה מוחרג מהחוק בכלל? זאת אומרת, גם לעניין מדדי האיכות הם לא יספרו וגם לעניין ההסכמים האמבולטוריים?
נעה בן שבת
¶
כל המערך הזה לא יתייחס לציבור הזה כי זה בין המבטח - - - נניח, ביטוח לאומי ששולח אנשים נפגעי איבה לקבל את השירות.
טל נשרי
¶
כן אבל רק אבהיר שכשמדברים על מדדי איכות אז אין באמת אפשרות להפריד בין איכות השירות שניתן למטופלים כאלה ולמטופלים אחרים בתוך אותו בית חולים. כל המערכת הציבורית מחויבת לשוויון כלפי המטופלים בה ולכן ברור שברמה המהותית, כל מדד איכות יינתן לכלל המטופלים.
טל נשרי
¶
אין שאלה, על זה אין ספק בכלל. השאלה היא האם הוראות חוק ההתחשבנות הזה יחולו על הסיטואציה הזו של רכישת שירותי בריאות שלא במסגרת סל שירותי הבריאות והתשובה היא לא.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
סעיף 11(1), 11(2) ו-11(3). זה מדבר על נפגעי פעולות איבה, על עובד זר ועל חייל.
אורלי מלכה
¶
יותר מ-90% מסך הכנסות בתי החולים זה החלק שנדון פה בקאפ ולכן אנחנו רק מבהירים. טל אמרה, אלו אותם סעיפים בכל חוק הקאפ מזה הרבה מאוד שנים.
אורלי מלכה
¶
לא. אדוני יושב-ראש הוועדה, דנו בזה בצורה נרחבת בדיון הזה וגם התייחסנו לזה מחוץ לדיון הזה.
אורלי מלכה
¶
ועדת המחירים תתייחס לזה גם אם תרצו ואם תרצו אז נשב עוד פעם באופן פרטני אבל זה לא רלוונטי לחוק הזה. אנחנו לא נעמיס במסגרת החוק הזה תשלומים נוספים שמעולם לא היו חלק מהסדר הקאפ. נשמח להמשיך הלאה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני רגע רוצה לשאול משהו. כשכותבים פה נפגעי פעולות איבה אז כתוב "עובד זר אך למעט שירות הניתן לעובד זר" אז מה בפנים ומה בחוץ? אני רק רוצה להבין מה כתוב.
נעה בן שבת
¶
העובד הזר לא נכנס בגלל שיש לו ביטוח רפואי אחר, נכון? יכול להיות שהוא נרכש מקופת חולים אבל הוא לא - - -
נעה בן שבת
¶
אנחנו אפילו התלבטנו אם צריך להגיד את זה כי הוא כביכול, מבוטח בתוך קופת חולים אבל מכיוון שככה נקטו כל הקאפים וזה סעיף שחוזר על עצמו אז העדפנו להשאיר את החלק הזה פה.
הסעיף הבא הוא אולי הסעיף שתמר צ'ין דיברה עליו מקודם וזה סעיף 14 לגבי ביצוע ותקנות. יש הוראה שמדברת על "חובת דיווח של מוסדות פסיכיאטריים למשרד הבריאות ולמשרד האוצר בכל עניין הנוגע לעלויות מתן שירותי הבריאות, לתקציב המוסדות וביצועו בפועל ובכלל זה למקורות הכנסתם".
אני חושבת שפה הייתה הבקשה להבהיר שזה לתת להם נתונים לגבי "אופן העברת הכספים לעניין בריאות הנפש בבתי החולים המאוחדים." כי בבתי החולים המאוחדים היה חשש שהכספים שמיועדים לבריאות הנפש, עוברים לא לצרכים שלהם. לזה התכוונת מקודם.
נעה בן שבת
¶
בבתי החולים הכללים אין התייחסות לנושא הזה כי בתי החולים הכללים מנהלים את כל השירותים שלהם, גם את ה-MRI וגם את בריאות הנפש.
נעה בן שבת
¶
זה נוגע לכולם אבל העברת הכספים לעניין בריאות הנפש - - - את רוצה שזה יהיה גם בתי חולים כללים?
תמר צ'ין
¶
שוב, אנחנו לא חושבים שפה זה האכסנייה לשנות את כל מבנה ההתנהלות של בתי חולים כללים. בשביל זה יש מודל תקצוב, בין היתר. אנחנו הבנו את השינוי הספציפי על מאוחדים.
תמר צ'ין
¶
הבנו את הדרישה הספציפית בגלל שיש שינוי אבל המנגנון של הכנסות של בית חולים זה בקאפ ומחירים, כמו שאמרנו.
נעה בן שבת
¶
בסוף אלו תקנות שהשרים צריכים להתקין. שני השרים צריכים להתקין הוראות לעניין חובות הדיווח. השאלה היא האם אנחנו מצפים שהם גם ידווח לגבי זה בבתי החולים הכלליים?
ההבדל הוא שבבתי החולים שהופכים להיות מאוחדים, אנחנו חוששים שהמוסד הפסיכיאטרי איבד את הכובע שלו כמוסד פסיכיאטרי והוא נבלע בתוך בית החולים הכללי ואז הכספים באמת בורחים. את אומרת שזה גם?
נעה בן שבת
¶
כן. אני מבינה שאין לכם התנגדות לזה? מה שמוצע כאן זה להגיד "לעניין אופן העברת הכספים לעניין בריאות הנפש בבתי החולים המאוחדים ובבתי החולים הכללים עם שירות אשפוז פסיכיאטרי".
תמר צ'ין
¶
שוב, לא לתכלית זו נוספה התוספת ואנחנו לא חושבים שחוק הקאפ הוא האכסניה בשביל לנהל את ההוצאות של בתי חולים כללים או של בתי חולים פסיכיאטריים וגם אין פה סנקציות אז זה הולך לשני הכיוונים.
הבנו ייעודית את הבעיה הספציפית לעניין בתי חולים מאוחדים שלגביהם הוועדה הרגישה שהיא מקבלת החלטה אבל צריך להגיד שלעניין בתי חולים כללים, הוועדה לא משנה שום סטטוס קוו וזה פשוט להתערב.
נעה בן שבת
¶
היה וויכוח אם פה בדיווח יהיו תקנות שהשרים צריכים לקבוע בעניין חובת דיווח של המוסדות למשרד הבריאות ומשרד האוצר על העלויות שלהם. פה הוספנו את הנושא של העברת כספים לעניין בריאות הנפש בבתי החולים המאוחדים.
שלי אומרת שצריך באותו מידה לעשות את זה בבתי החולים הכללים עם שירותי בריאות נפש והאוצר טוען שזו לא ההזדמנות הנכונה לעקוב אחרי ההתנהלות של בית חולים כללי. בבתי החולים המאוחדים נעשה פה איזשהו מיזוג.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
מה את רוצה, שזה יהיה גם שם? הוא בא ועושה טובה, נכון? זה לא איחוד שהוא הסכים לו, הוא בא לעשות טובה למדינה ופתח מחלקה, נכון? מה אנחנו מצפים ממנו שיעשה? הוא יודע להתנהל כלכלית בתוך בית החולים שלו. מה אנחנו רוצים לדרוש ממנו?
תמר צ'ין
¶
זה לא המדדים. המדדים בהגדרה חייבים ללכת בגין שיפור איכות אחרת, הם לא יקבלו את המדדים. זה סכום ההתחשבנות.
שלי לוי
¶
באופן כללי, הכסף. זה ההתחשבנות שנותנים עבור בריאות הנפש אז איך מוודאים שהכסף הזה באמת מגיע לבריאות הנפש גם בבית החולים הכללי.
תמר צ'ין
¶
זו פשוט לא האכסנייה. זה לא המהות של החוק. החוק מתעסק בהתחשבנות ולא פה אנחנו יכולים או אמורים להתעסק במבנה ההוצאות של בית חולים. יש בשביל זה סעיף שלם עם תקנות ארוכות מאוד שמתעסקות במבנה ההוצאות של בית חולים.
ספציפית לעניין בתי חולים מאוחדים, אתם העליתם את הצורך כי אמרתם שאתם עושים פה שינוי ורוצים להיות מסוגלים לעקוב אחרי השינוי. אנחנו קיבלנו את זה למרות שלדעתנו, זה לא המרחב הנכון אבל אנחנו לא לגמרי מבינים את הצורך או את האכסנייה להרחיב את זה לכל בתי החולים.
תמר צ'ין
¶
אבל אנחנו גם רוצים גמישות. אולי גם החטיבה רוצה להתייחס אבל בניהול שוטף של בית חולים, למנהל בית החולים יש את האחריות והסמכות תמיד, לא משנה לאיזה שירות, גם לשירות MRI גם לשירות פנימיות וגם לשירות פסיכיאטרי.
טופז שאשא ברין
¶
באופן כללי, לעקוב אחרי איפה נמצא הכסף בתוך בתי החולים זה לא דבר פשוט לעשות. כמו שתמר אומרת, יש מקומות אחרים לעשות את זה.
טופז שאשא ברין
¶
תוכניות העבודה יצאו לבתי החולים הכללים. זה לא לעניין האיחודים עדיין כי זה עדיין לא קרה.
טופז שאשא ברין
¶
בעולם של הכספים התוספתיים שאמורים להינתן, אמרנו שהחטיבה תיתן אותם בפועל לאחר שנראה שבתי החולים עומדים במדדים או מגישים תוכניות. זה עוד לא גובש סופית.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
טוב, לא משנה. אני רגוע כשהחטיבה אומרת לי שהיא יודעת לנהל את האירוע ולוודא שהכסף הזה לא זולג למקומות שלא צריכים. זה בסדר, כך עובדת שיטת ההתנהלות בתוך החטיבה. אנחנו לא יכולים להגיד שמצד אחד, אנחנו מאפשרים לחטיבה להסית כספים ומצד שני, כשאנחנו באים לפה אז להגיד שאנחנו לא יודעים.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
יוני, באמת. אני מבינה את שלי. אנחנו באמת אוספים נתונים מן היקב ומן הגורן, יוצאות לנו שערות לבנות מרוב הרצון לקבל נתונים ואין לנו נתונים. היא צודקת.
תמר צ'ין
¶
דווקא ספציפית לעניין הוצאות בתי החולים הכללים יש לנו אינסוף נתונים בגלל סעיף 9 בחוק ההתחשבנות.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
לא, רגע. עכשיו כשאנחנו נותנים למחלקות הפסיכיאטריות בבתי חולים כללי, סכום גלובלי שלא קשור במיטות אשפוז אז זה לגיטימי שאנחנו נבקש דיווח על כמה נשאר. בסוף, הוא מקבל סכום. האם מנהל בית החולים לקח את זה ל-MRI?
תמר צ'ין
¶
אם רוצים להתקדם אז אני מציעה שבאמת נתקדם לסעיף הדיווח. ספציפית פה, אין בעיה להרחיב את סמכות השרים. אני חושבת שמהותית – אני לא יודעת אם אני יכולה להגיד משפטית אבל מהותית – זו לא האכסנייה.
אין בעיה להרחיב אותה גם מעבר ומאוחדים אבל כאמור, אני לא חושבת שזה נדרש ואני לא חושבת שהחטיבה חושבת שזה נדרש. לא ככה מנגנוני הקאפ פועלים אבל נקבל את זה כדי שיהיה אפשר להתקדם.
נעה בן שבת
¶
אני רק רוצה להגיד שאנחנו קיבלנו הצעות לתיקונים ממשרד הבריאות אבל אני חושבת שאנחנו צריכים לעבד אותם מול הנוסח שיש פה כדי לראות שכל הפרטים נמצאים. אני גם רוצה שזה יופץ למשתתפים ואז יהיה אפשר לראות את התיקונים.
תמר צ'ין
¶
היועצת המשפטית, אני רק אשאל אם מעבר לזה ולסעיף המדדים, האם יש עוד דברים שצריך לחזור אליהם ואולי את זה כן נעשה בחמש דקות האלה.
נעה בן שבת
¶
יש דברים שאנחנו גם נצטרך לעבור עליהם ולבדוק בנסחות. יש לנו את עניין התחולה שנשאר בפנינו. יש את הנושא של הדיווח והנושא של התחולה או התחילה. עכשיו אנחנו יודעים שיהיה צריך לתלות את התחילה בפרסום של הצו.
הנושא של הגדלת עלות סל שירותי הבריאות והגדלת התעריפים זה דבר שהוא כבר נכנס לתוקף? מה הסטטוס של זה?
תמר צ'ין
¶
היה דיון של ועדת המחירים ביום חמישי והמסקנות או סיכום הדיון אמורים להתפרסם היום או מחר אבל הדיון כבר התקבל.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
טוב. נעה, אם אפשר לדייק אותם לקראת הדיון הבא על איזה נושאים צריך לסגור כי אני רוצה לדון בדיווח ולסגור את הקצוות, בסדר?
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
תמר, תמר, אורלי ונעה, אני רוצה להגיד משהו לגבי איחוד בתי החולים. דיברנו על זה מקודם וחשוב לי שיצוין בתוך התיקונים שכאשר מדובר באיחוד שהוא ריבוי קמפוסים ולא באותו קמפוס אז הסכם האיחוד בין שני בתי חולים יצטרך לקבל את אישור משרד הבריאות בהתאם, בסדר? לא שהמנהל הכללי יחליט, כמו שכתוב פה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
לא, התכוונתי לכך שמכיוון שיש כל מיני אופציות של איך יהיה איחוד, החשש שלי הוא שמנהל בית החולים הכללי - - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
תכף אני אגיע לזה, אין לי קול עכשיו. החשש שלי הוא שכאשר האיחוד לא יהיה על בסיס קמפוס אחד אלא יהיו שני קמפוסים אז לפני הנוסח היום, הכסף הכולל אמנם לא יפחת מבית החולים הפסיכיאטרי אבל הוא יעבור לידי מנהל בית החולים הכללי והוא יחליט באיזושהי דרך על החלוקה.
אני לא רוצה שזה יקרה כך כי הוא עלול להחליט שזה ילך לפנימיות ולא ילך לפסיכיאטריה. לכן, מבחינתי – גם משרד האוצר וגם משרד הבריאות הסכימו, ככול שיהיה הסכם איחוד של שני קמפוסים ולא קמפוס אחד אז קודם כול יהיה את ההסכם, משרד האוצר יצטרך לקבל את ההסכם הספציפי, לאשר אותו ואז יהיה מה שיהיה.
נעה בן שבת
¶
השאלה היא אם אנחנו לא נכנסים פה למה שאמרו לנו שאנחנו לא נכנסים פה. לנו אמרו "אנחנו רק אומרים לכם מה הם בתי החולים המאוחדים לעניין בסיס ההתחשבנות". כרגע, אנחנו נכנסים לתנאים מהותיים לאיחוד.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
לא, אני אגיד לך למה הם הסכימו ולמה זה חשוב לי. פה קבעו כלל שבו בבתי חולים מאוחדים, הכסף יעבור למנהל הכללי של בית החולים הכללי.
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אני מבקש לא לעשות את זה על חשבון מסגרת הוועדה. אתן תדברו בינכן בצורה ראויה וטובה.
נעה בן שבת
¶
השאלה היא אם זה צריך להיכנס להסדר ההתחשבנות כי אז אנחנו כבר קובעים מה הם ההסדרים של האיחוד בלי שהוועדה - - -
היו"ר יונתן מישרקי
¶
אני לא פותח על זה עכשיו דיון. אם אתם רוצים, תדברו אחרי זה בינכם. אם נעה תגיד שאפשר אז אפשר ואם אי-אפשר אז אי-אפשר. הכול בסדר. אני מודה לכולם, עד כאן להיום. ניפגש בעזרת השם ביום רביעי.
הישיבה ננעלה בשעה 15:20.
