פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



52
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
18/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 134
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025), שעה 11:00

תעסוקת נשים ערביות חסמים ואתגרים , לציון יום לענייני החברה הערבית

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין – מ"מ היו"ר
מטי צרפתי הרכבי

גל יעקובי - מנהלת אגף תעסוקת חברה ערבית, משרד העבודה

תאופיק אגבאריה - מנהל אגף תעסוקה ורווחה ברשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

ד"ר בני צרפתי - מנהל תחום בכיר כלכלה ותעסוקה, משרד התפוצות

שירין נטור חאפי - מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך

הדס ילינק - מפקחת מחוז נצרת, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מ. גודוב - משרד הרווחה והביטחון החברתי

ג'רי אלמו קפיטל - חוקרת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רותם וינר שפירא - יועצת בכירה, הרשות לקידום מעמד האישה

ליאור עובדיה - עו"ד, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

אתי צור - מנהלת תחום מכירה שירותי השמה וייעוץ, שירות התעסוקה הישראלי

ד"ר אריק רודניצקי - מנהל קשרי כנסת, המכון הישראלי לדמוקרטיה

ד"ר יעלה רענן - מנכ"לית המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב

עלמה ארליך - מקדמת מדיניות, פורום ארלוזורוב

עירן קייס - מנהל שותפויות, קו אימפקט

רן מלמד - מנכ"ל, נקודת מפנה

טל הלל - מקדמת מדיניות, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם

הילה ישראל - מנהלת זירה ציבורית, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם

שרון ברנד - מנהלת, כ"ן - כוח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל

ד"ר אורית רישפי - יו"ר ומנכ"לית, כ"ן - כוח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל

טל הוכמן - מנכ"לית עמותת שדולת הנשים בישראל

עביר ג'ובראן - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח בישראל

סורייא נוג'דיאת - יועצת לקידום מעמד האישה במגזר לא יהודי, מרכז השלטון המקומי בישראל

אנהאר מסארווה - יועצת לקידום מעמד האישה וממונה למניעת הטרדה מינית, מועצה מקומית ערערה

אלה אלון - מנכ"לית שותפה, איתך-מעכי- משפטניות למען צדק חברתי בישראל

נוסייבה עיסא - יו"ר עמותת נשים בתנועה האיסלאמית

חוסאם אבו בכר - מנכ"ל ארגון אלפנאר

ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא - מנהלת תחום מחקר באלביאדר ומנכ"לית בחברת נאס

חנין סביתן - ארגון מעוז

מרי כעאביה - אזרחית

זינאב אבו סוויד - כפר כעביה

דלית אזולאי

חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.





תעסוקת נשים ערביות חסמים ואתגרים

בוקר טוב לכולם, סאלם עלייכום גא'מיען, אנחנו נתחיל את הישיבה שלנו היום, ישיבה מיוחדת לציון יום החברה הערבית בנושא מאוד קרוב לליבי, מאוד בעייתי, מאוד רלוונטי. יש לו הרבה השלכות על חיי החברה בכלל, על חיי המשפחות, על הרבה סוגיות בוערות בתוך החברה הערבית ובראשן הסוגייה של העוני, שאנחנו יודעים שיש לנו יותר מ-50% מהילדים הערבים שחיים מתחת לקו העוני.

הכל מתחיל בבית, בתוך המשפחה, אמא, אבא, גברים, נשים, ילדים, והיום הדיון שלנו בתעסוקת נשים ערביות. סוגייה מאוד מורכבת, מאוד כואבת. לדעתי יש בה הרבה התעסקות, הרבה תוכניות לאורך השנים, ועדיין אנחנו נמצאים במקום לא טוב.

כשאנחנו מדברים על רק 45% של נשים ערביות שהן עובדות, זה אומר שיש לנו עוד יותר ממחצית מ-60% מכוח העבודה של הנשים הערביות מובטל. ואני אומרת לכם בוודאות, אנחנו יכולים לדבר לפחות על 50% מובטל בעל כורחו.

נשים רוצות לעבוד באשר הן. רוצות שתהיה להן משפחה מסודרת ושלא יצטרכו, ושהילדים שלהן לא ירגישו עוני, ושיצליחו לתת את מה שצריך לילדים שלהן, או לספק אפילו את הצרכים של עצמן. וזה גם נכון, וזה גם אפשרי, וזה גם רצוי וראוי.

ואנחנו יודעים כולנו, גם כאישה, גם כאמא, אנחנו כנשים תמיד שמות את עצמנו בסדר העדיפות האחרון בתוך המשפחה. ולכן, בשבילי, כשהייתה לנו הזדמנות לקיים יום מיוחד לחברה הערבית, ביקשתי שיהיה הנושא הזה על סדר יום הוועדה למעמד האישה.

תודה גדולה ליושבת הראש, היא תגיע עוד מעט, תמשיך את הדיון הזה. אני לא אוכל להמשיך אותו עד הסוף כי יש לי ארבעה דיונים שאני יזמתי בארבע ועדות, זאת הראשונה ביניהן ואני צריכה לפתוח בכולן. אז תודה רבה קודם כל לכל אלה באמת, שהתאמצו והגיעו, להגיד גם את מה שיש להם ולתרום את מה שיש להם.

וכולי תקווה רבה, גדולה, שמתוך היום הזה אנחנו נצא בהמלצות. אני רוצה להגיד לכם בלב כאוב, ואם אנחנו מדברים על כאב, אז הייתי צריכה להגיד את זה בהתחלה. אני בשם כולם, באמת מתפללת יום-יום, לילה-לילה, שהמלחמה הארורה הזאת תיפסק, ושהחטופים יחזרו לבתים שלהם בשלום, ושהנשים והילדים גם בצד השני, בעזה, תהיה להם אפשרות לחיים טובים, לחיים מכבדים, אפילו לא טובים.

אנחנו יודעים שהדבר הזה הוא מאוד רחוק מאיתנו, לפחות שנים רבות, בגלל ההרס הקיים. אבל עדיין, אסור לנו לוותר, אסור לנו להרים ידיים. אני בטוחה באמונה שלמה שישנה אפשרות לפתרון מדיני שמביא שלום לכל האזור, ולא רק הנשים יחיו בטוב, כלל החברות, כלל המדינות, כלל האזרחים, גם כאן, גם מסביב, יוכלו לחיות בשלום.

לסוגייה הספציפית שאנחנו התכנסנו למענה היום, עבודת נשים ותעסוקת נשים זה לא סתם מושג, או חלום, או רצון שאנחנו באמת רוצים לדבר עליו או רוצים לדון בו. אני יודעת שהסוגייה של תעסוקת נשים, במיוחד נשים ערביות, היא תעסוקה מורכבת. יש לה הרבה היבטים והרבה צדדים שצריכים לשים אותם על שולחן מקבלי ההחלטות, ולקבל פתרונות מעשיים.

אני חושבת שכל מי שיושב ויושבת מסביב לשולחן, יודעים ויודעות שישנה תוכנית בתוך תוכנית החומש, ישנן הרבה תוכניות שנמצאות למען קידום החברה הערבית וקידום הנשים הערביות, ומעמדן, ותעסוקתן. אבל לצערי הרב אנחנו יודעות גם בוודאות, ואחרי היום הזה, ואחרי חודש שלם של ריצה אחרי המשרדים, ותכף נשמע גם ממרכז המחקר על המסמכים שהם הביאו גם לוועדה הזאת ואחר כך בוועדת הכספים, שהתוכניות ממש ברובן מוקפאות. זאת אומרת, לא שאין תוכניות. יש תוכניות אבל צריך להפעיל אותן. כדי להפעיל אותן, צריך כוח פוליטי, צריך החלטה פוליטית שלצערנו הרב היא לא ממש מתקיימת בימים האלה.

לצד הדברים האלה, אני רוצה להגיד שאני מודעת וכולנו מודעים שהמדינה נמצאת בסיטואציה לא נורמלית, נכון. ויש הוצאות לא צפויות, הוצאות מאוד גדולות. אבל הדרישה שלנו, גם כאזרחים במדינה וגם כשליחים ונציגים של החברה הערבית, שההתחלקות בנטל התקציבי תהיה באמת התחלקות צודקת, שיהיה צדק חלוקתי שיאפשר לכולם לחיות בכבוד.

אני לא רוצה להאריך בדברים שלי, נפתח את היום ואני אתן בראשית הדברים למרכז המחקר שיציגו את הנתונים שיש להם, ומשרדי הממשלה, ולאחר מכן נשמע מהארגונים גם את מה שיש להם, ובסוף הישיבה כולי תקווה שבאמת נצא בדרישה.

ואני סומכת על יו"ר הוועדה הקבועה, הח"כית גברת תמנו שטה, באמת שתיקח את ההמלצות ותצליח לקדם אפילו חלק מאותן המלצות. אז תודה רבה באמת על המאמץ שאתם השקעתם לאורך כל היום, לא רק לוועדה הזאת. בבקשה.

שלום. ג'רי אלמו קפיטל, חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת. לקראת הדיון היום כתבנו מסמך לבקשת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, על תעסוקת נשים ערביות. אני אציג ממש בקצרה כמה נקודות מרכזיות שעלו מהמסמך.

בשנת 2024 יותר ממחצית מהנשים הערביות בגילאי העבודה העיקריים, לא היו בכוח העבודה. כלומר, הן לא היו מועסקות ולא חיפשו עבודה באופן פעיל. ועוד כ-4% נוספים היו בלתי מועסקות. הן לא עבדו, אבל חיפשו עבודה באופן פעיל.

יחד עם זאת, שיעור התעסוקה של נשים ערביות בעשור האחרון עלה בצורה עקבית מ-31% בשנת 2014, ל-46% בשנת 2024. יחד עם זאת, שיעור התעסוקה של הנשים הערביות הוא עדיין נמוך משאר קבוצות האוכלוסייה בצורה משמעותית.

ממסמכים קודמים שכתבנו בנושא תעסוקת נשים ערביות, שיעורי התעסוקה הנמוכים של נשים ערביות קשורים בכל מיני חסמים. אני מניחה שידברו על זה עוד בהמשך פה בדיון, בין אם זה היצע נמוך של מעונות יום ומשפחתונים מפוקחים ביישובים הערביים, או היצע של מקומות עבודה ביישובים הערביים.

לאורך השנים התקבלו מספר החלטות ממשלה לקידום תעסוקה של החברה הערבית ונשים ערביות. בשנת 2021 התקבלו שתי החלטות ממשלה, החלטת ממשלה 198 שקבעה יעד תעסוקה של 53% עד שנת 2030 לנשים ערביות. והחלטת ממשלה 550 שקבעה יעד ביניים של 46% לנשים ערביות עד שנת 2026, שכאמור היעד הזה כבר הושג בסוף הרבעון האחרון של שנת 2024.

לבקשת חברת הכנסת, היינו אמורים לכלול במסמך גם נתונים על תוכניות לקידום תעסוקת נשים ערביות, אבל פנינו למשרד העבודה כמה פעמים ולא קיבלנו התייחסות. והנקודה האחרונה במסמך נוגעת למאפיינים של המועסקות הערביות.

מבחינת ענפי תעסוקה, רוב המועסקות הערביות עובדות בענפי כלכלה שמאופיינים בשכר נמוך, בין אם זה חינוך, או בריאות וסעד, שככלל הם מאופיינים בריבוי נשים, אבל השיעור של הערביות בולט יותר. מבחינת חלקיות משרה, פחות ממחצית מהמועסקות הערביות עובדות במשרה מלאה. לעומת 2019 יש ירידה בשיעור המועסקות הערביות במשרה מלאה, אבל יחד עם זאת יש גם עלייה בשיעורי התעסוקה.

מבחינת השכר של נשים ערביות, אז השכר החודשי הממוצע של ערביות הוא הנמוך מבין הקבוצות האחרות, פחות ב-44% משכרן של יהודיות, וב-34% משכרם של הגברים הערבים.

אוקיי, תודה רבה. אני באמת רוצה להוסיף עוד נקודה לחסמים ולאתגרים שעומדים בפני תעסוקת נשים, חוץ מהסוגייה המרכזית של מעונות יום מפוקחים, מסודרים, שאמא יכולה, או אישה יכולה, או הורה יכול לצאת לעבודה ולהשאיר במקום בטוח.

גם הסוגייה של אזורי תעסוקה ותעשייה שאינם בתוך החברה הערבית, ועוד סוגייה של תחבורה ציבורית, שהיא סוגייה מאוד מאוד בוערת. ולצערי הרב, אני חייבת לציין את זה גם כאן, בתוכנית החומש היו אמורים להשקיע במשך 20 שנה, כל שנה, מיליארד שקל לכל הנושא של תשתיות ותחבורה בחברה הערבית.

בשנה הראשונה כן הייתה השקעה וניצול. בשנה השנייה, לפני שהתפרקה ממשלת השינוי, הייתה השקעה ואז כל ההשקעה אחר כך עמדה על 70%. בשנת 2024 אין לנו שום נתון על שום דבר. אני כולי תקווה שבמרץ אנחנו נקבל נתונים.

אבל אני רוצה להגיד לכם שהתוכנית של 2025 מבשרת מאוד רע. יש בה רק 300 מיליון שקל במקום מיליארד שקל. אז אני רוצה מכאן כבר לשאול שאלה ולזעוק, איפה שאר הכסף? היה קיצוץ רוחבי על כולם 5%, אנחנו מסכימים ומקבלים את זה בלב שלם, ואחר כך לא מספיק 5% רוחבי, קיצצו במיוחד בנוסף בתוכניות של החברה הערבית עוד 15%.

עוד 15% זה 20% ביחד, אז איפה ה-80%? 80% זה אמור להיות 800 מיליון שקל ולא 300 מיליון שקל. אז זו כבר נקודה ראשונה שצריך לשים אליה לב, שהיא משפיעה ומשליכה על הרבה סוגיות בתוך החברה הערבית. אם זה עוני, אם זה תאונות דרכים, אם זה תעסוקה. הכל, הכל, הכל. אם זו נגישות בתוך התחבורה, אם זו תחבורה ציבורית בתוך היישובים.

אני יודעת שיש כאן אנשים שצריכים לעבור לוועדות אחרות. בהתחלה אני רוצה לשמוע את משרד העבודה ואחר כך נשמע את גברת שירין חאפי, מנהלת החינוך של החברה הערבית. אז קודם כל גל יעקובי, בבקשה. ומצפה לתשובות בקשר לנתונים שלא קיבלנו.

צהריים טובים. לפי מה שאני מכירה, הצוות שלי העביר את הנתונים, אבל אנחנו נבדוק את זה.

תשלחי לוועדה תוך ממש שבוע ימים מהתאריך הזה. תודה.

בסדר גמור. ברמת יעדי התעסוקה, משרד העבודה קבע יעדי תעסוקה ל-2030. גם לאוכלוסייה הערבית, גם לאוכלוסייה החרדית ואנשים עם מוגבלות. בעולמות של תעסוקה של החברה הערבית, קבענו גם יעדי תעסוקה של שיעורי תעסוקה של נשים, וגם יעד של שכר לנשים.

לגבי הנושא של יעד התעסוקה, אנחנו עומדים ביעדים שאנחנו הגדרנו לעצמנו. אנחנו עומדים על 46%, ועל כן כבר עכשיו אנחנו מעדכנים את יעדי התעסוקה, ככה שיהיו יעדי תעסוקה ל-2035. אנחנו כרגע בדיונים יחד עם מכון אהרון כדי להגדיל משמעותית את היעד של שיעורי התעסוקה.

מה היעד ל-2035?

אנחנו עוד לא קבענו אותו לחלוטין, הוא עוד לא אושר.

מה היעד אצל נשים יהודיות?

לנשים יהודיות אין יעד.

לא צריך יעד, 80% עובדות.

לא, אני מציעה שהיעד יהיה אחוז התעסוקה של נשים יהודיות.

אנחנו מדברים על עוד 10 שנים, זו לא תקופה קלה.

אבל זה היעד. היעד צריך להיות כמו תעסוקה של נשים יהודיות.

נכון, הדרישה היא יעד שווה.

בעיקרון אנחנו מנסים לקבוע יעדים שגם תואמים את מה שאנחנו יכולים להגיע אליו.

עם האוכל בא התיאבון.

אנחנו מדברים על מעל 60% יעד תעסוקתי ל-2035.

אני חושבת שזה מאוד נמוך, ואני מבקשת, ונעביר את זה גם ליו"ר הקבועה, שצריך לפחות בין 75%-70%. נוותר על ה-5% הנותרים, אבל 75%-70% כי זה ישליך על העוני. ישליך על המצב הבריאותי. ישליך על הרבה דברים מאוד חשובים על הדור העתידי.

אני לא רוצה עוד נשים עניות בתוך החברה הישראלית. אני לא רוצה זקנות מבוגרות עניות בתוך החברה הישראלית. אין להן קופות פנסיוניות, ואם לא נדאג מהיום למשהו, הם ימשיכו להיות בתחתית של התחתית.

הדבר השני שאנחנו שמים עליו דגש, זה הנושא של פערים בשכר. היום נשים ערביות מקבלות 61% מנשים יהודיות, ושם יש עבודה מאוד רצינית שצריך לעשות.

באותו תפקיד? באותה רמת השכלה?

לא, הן עובדות בענפים שונים.

לא, אבל ההשוואה צריכה להיות, אני שואלת לגבי אותה הכשרה, אותה אבטלה.

אנחנו משווים בין קבוצות אוכלוסייה.

אבל זה לא בסיס השוואתי. האם מורה ערבייה מרוויחה ממורה יהודייה?

לא, זה כמובן לא, כי אנחנו מדברים כאן על מגזר ציבורי.

השירות הציבורי זה המקום היחידי שמתקיים בו שוויון. אבל אם לוקחים בעצם את המגזר הציבורי, אז יש שם פערים מאוד גדולים.

אני רוצה לשמוע גם צעדים אופרטיביים, כאילו איך עושים את זה?

יפה. בתוך תוכניות התעסוקה שלנו, ויש כאן גם כמה מהמפעילים שלנו שמפעילים תוכניות תעסוקה, יש כמה תוכניות תעסוקה שאנחנו מפעילים בצורה שוטפת. יש לנו את מרכזי ההכוון של ריאן, יש לנו את תוכנית פורסאטק, יש לנו עבודה שאנחנו עושים עם מה"ד במכללות הטכנולוגיות.

המטרה היא בעצם לנסות ולעבוד על כל הרצף. זאת אומרת, גם להכווין להשכלה גבוהה ולהשכלה שמניבה משכורות גבוהות יותר, גם לעזור בהשמה של האוכלוסייה הזאת, גם לתת כלים של הון אנושי. צריך להגיד, שהרכיב שלנו במנהל תעסוקת אוכלוסיות, אנחנו עובדים על ההון האנושי.

אבל כמו שאת ציינת, כדי לשפר את התעסוקה של נשים ערביות, אנחנו צריכים להסתכל על עוד סל של מענים. על מעונות יום, על מה נשים הולכות ללמוד.

מעונות יום זה אצלכם בעבודה, את יודעת.

נכון, אבל כדי שנצליח לממש את מעונות היום, צריך להסתכל על מבחני התמיכה. מבחני התמיכה נקבעים על ידי הפוליטיקאים, איזה מבחן תמיכה נעשה. כיום האוכלוסייה החרדית מממשת למעלה מ-70% מתקציבי מעונות היום.

מה הסיבה שבחברה הערבית לא מממשים?

מבחני התמיכה.

תוכלי להגיד לנו מה מבחני התמיכה שמונעים? אנחנו יודעים שהם עונים על הקריטריונים, ויש שהגיעו לסוף התהליך ולא קיבלו אישורים.

זה לא תחום העבודה שלי, ועל כן אני לא מכירה את הפרטים של הדבר הזה. אבל מבחני התמיכה בעצם קובעים איזושהי מדיניות ונותנים העדפה לאוכלוסייה מסוימת.

אוקיי. אז אנחנו דורשים ממשרד העבודה שייתנו לנו תשובות לסוגייה של מעונות היום.

מדובר על אגף מעונות יום, ואני חושבת שהוועדה צריכה לבקש השוואה בנתונים ולראות כמה אחוז מהתקציב הולך לחברה הערבית, ולמה זה המצב. והמלצות, אולי מהאגף, מה כדאי לעשות על מנת לשנות את זה. אני חושבת שבאופן כללי מעונות יום זה תחום שהחברה הערבית פחות מתעסקת איתו, על אף שיש שם פוטנציאל מאוד גדול במימוש תקציבי.

גל, הזכרת מספר תוכניות שמופעלות ורצות כבר בתוך החברה הערבית. את יכולה להגיד לנו נתונים ולא רק את השמות? את השמות אנחנו יודעים. מה קורה בתוך אותן תוכניות? מה אחוז הניצול של התקציבים? איזה תוכניות? האם יש מעקב, מדידה, הערכה, בקרה על אותן תוכניות? כמה נשים בסופו של יום יצאו מהתוכניות שהופעלו? אני משערת לעצמי כבר שלוש שנים התוכניות האלה רצות, נכון?

חלק מהתוכניות רצות למעלה משלוש שנים.

עוד יותר טוב.

בשנת 2024, יש לנו 22 אלף משתתפים בתוכנית ריאן ארצית, זה כולל גם את מזרח ירושלים. כשאנחנו נעים בין 70%-60% מהתוכניות, תלוי באיזה אזור בארץ, אנחנו נותנים אותן לנשים. אז יש לנו 60% בכל הארץ מלבד מזרח ירושלים, שם זה 70% מהמשתתפות הן נשים, כאשר שיעורי ההשמה שלנו הם בממוצע 52%.

צריך לקחת בחשבון, כשאנחנו מדברים על תעסוקת נשים, על הפער שיש לנו בין אזורים שונים בארץ. כי יש לנו פערים מאוד גדולים בין מזרח ירושלים, שם אנחנו עומדים על 27%, בין הדרום לבין הצפון.

כמה בדרום?

בדרום אנחנו עומדים על 27%.

ובצפון?

ובצפון אנחנו על אחוזים יותר גבוהים, אנחנו על בערך 50%.

את מדברת על השמה?

אני מדברת על שיעורי תעסוקה של נשים, וגם בתוכנית שלנו יש לנו פערים בין השמה של נשים בדרום לבין השמה בצפון. בדרום אנחנו על 45% שיעורי השמה מתוך המשתתפות שלנו בתעסוקה. בצפון אנחנו עומדים על בערך 53%-52%.

בדקתם מה הסיבות לפערים האלה? מה הגורמים שמעכבים את ההשמה?

כמובן. אנחנו מדברים גם על הבדלים תרבותיים משמעותיים שיש בין האוכלוסיות השונות.

מה זה הבדלים תרבותיים, סליחה? אני רוצה להגיד לך בוודאות, המושג הזה כבר לא. אני אתן לה לדבר, אבל יש דברים שמקפיצים. הסוגייה הזאת שכל פעם משליכים על התרבות, אני אומרת לכם, אני רואה נשים בגילאי 50 יוצאות לעבוד בעבודה שחורה במפעלים כי הן צריכות לעבוד. אז הסוגייה התרבותית שלא נותנים לאישה לעבוד, היא קיימת פה ושם. אבל זה לא הסיבה העיקרית. ולכן חשוב לבדוק על אמת מה הסיבה כדי אחר כך לדעת לתת פתרונות מותאמים לסיבות.

וגברתי, אני חושבת שכשמגדירים יעדי תעסוקה, אם יש כאלה הבדלים גיאוגרפיים, צריך לדייק אולי את הדלתות שמצפים. כי אם תקבעו סתם יעד של 70% בעשור, אז אני מציעה לבנות תוכניות נפרדות לאזורים הגיאוגרפיים, כי יש אזורים שהפער הוא גדול מדי.

צריך לעשות עבודה אולי יותר ממוקדת. לא יודעת אם יש איזושהי תוכנית מאקרו, אבל אזורים שהם עם אחוז נמוך משמעותית מהממוצע, צריך לבנות תוכנית הרבה יותר מערכתית, אז כן לתת את הדעת על הבדלים גיאוגרפיים.

נכון, אנחנו מתכוונים את יעדי התעסוקה של 2035 לקבוע בהתאם לאזורים גיאוגרפיים שונים. אני רגע אציין, חברת הכנסת אימאן ח'טיב, אנחנו פועלים יחד עם השטח, יחד עם ארגוני מגזר שלישי, יחד עם עמותות, עם משרדים שונים.

המטרה שלנו היא כל מה שאת מדברת עליו. היא הגדלה של שיעורי התעסוקה, היא הגדלה של השכר. אנחנו באותו צד בהקשרים האלה, וחשוב שאולי גם נתאם ונמשיך את העבודה המשותפת שלנו בצורה שוטפת עם הדרג הפוליטי.

עוד סיבה שבגללה יש פערים בין האזורים, זה גם היצע מקומות העבודה. היצע מקומות העבודה בדרום הוא לא כמו שהוא בצפון, ובאופן כללי צריך לקחת בחשבון שהאוכלוסייה הערבית נמצאת בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית, ועל כן היצע העבודות הוא לא שווה למה שיש במרכז.

גם תעסוקת נשים יהודיות בדרום הוא נמוך משמעותית מנשים יהודיות בצפון?

כן.

בכאלה של הפרשים של חצי? אמרת 27% מול 40% ומשהו.

זה מושפע מאוד גם מרמות ההשכלה של נשים. בנגב אנחנו יודעות שרמות ההשכלה הן משמעותית פחות.

אני לא מציעה שנקיים את הדיון בצורה כזאת. את שואלת שאלות חשובות, אני מבינה את המוטו של השאלות, שאין שום סיבה בעולם שנשים ערביות לא יהיו באותו אחוז ובאותן אפשרויות של נשים יהודיות באותם תנאים של אותם אזורים. אז על זה אנחנו מסכימים ואני שמה את הנקודה הזאת כנקודה מרכזית.

אבל יש לי עוד שאלה מרכזית שאני רוצה להפנות אותה אלייך, לא יודעת אחר כך אם נקבל תשובה, אם יש מישהו שהוא אחראי לתת את התשובה הזאת גם כאן בתוך האולם. אנחנו יודעים שכל הקטע של חדשנות ובינה מלאכותית מתקדם בצורה מואצת וגדולה, ואנחנו יודעים שתוך אולי עשור של שנים, יהיה כל הנושא של בינה מלאכותית שתחליף אנשים בתוך העבודה שלהם, והראשונים שייפגעו מזה זה באמת יהיה הנשים הערביות, שהן גם ממילא נמצאות בתת אחוז גם מבחינת שכר, גם מבחינת תעסוקה, וגם מבחינת הכשרות.

אני מבקשת, אם יש מישהו שיש לו תשובה שירים יד, שאחר כך אנחנו נשמע את התשובה. ואם יש לך, גל, תשובה, גם שאת תתני את התשובה הזאת.

אני חושבת שהסיפור של ה-AI רלוונטי לכל המשק, ולא רק לחברה הערבית.

נכון, אבל עכשיו לצערי הרב אנחנו ביום החברה הערבית.

ככל הנראה הגורמים שייפגעו יותר זה דווקא משרות טכנולוגיות אולי יותר, או משרות שיש בהן הון אנושי משמעותי יותר. לצערי זה לאו דווקא המקומות שהחברה הערבית נמצאת בה היום. אני חושבת שבאופן כללי כשאנחנו מסתכלים על שוק העבודה ו-AI, משרד העבודה וגופים אחרים צריכים לעשות חריש עמוק כדי להבין את המשמעויות של כניסה של AI והשפעה שלה על שוק העבודה.

במפעלים ה-AI יהיה חוגג שם, ומי שעובד שם זה אנשים הכי מוחלשים בתוך החברה הישראלית, ורובן נשים.

רק לציין שבהמשך למה שנאמר פה, לגבי השכר במגזר הציבורי של נשים ערביות, אז גם שם בקרב העובדים בממשלה המרכזית, השכר של הנשים הערביות הוא עדיין נמוך משמעותית משאר הקבוצות האחרות, למרות שהוא יותר גבוה מהמשק הכללי, אבל עדיין שם גם הוא נמוך.

אני חייבת רק להגיד משפט בסוגייה הזאת, שהשכר זועק לשמיים. כאילו הבדלים כאלה גדולים, שאין שום סיבה בעולם שזה יהיה במצב כזה. לא רק זאת, גם בדרג הניהולי איפה שנשים נמצאות בעבודה, האחוז של הנשים המנהלות, בכלל התוך החברה בישראלית, הוא נמוך. אבל עדיין אנחנו מדברים כמעט על פי 5 מהנשים הערביות, אצל הנשים היהודיות.

לא שזה גבוה, זה 5.4 אצל נשים יהודיות ואצל נשים ערביות זה 1 פסיק נקודה. אז כשאין נשים שנמצאות בעמדה שהן יכולות להשפיע ולהחליט, אז בטוח שלא יהיו גם בדרגים מתחת עוד נשים. ולכן אני חושבת, כמשרד העבודה אתם צריכים לקחת גם את היוזמה הזאת ולשים עליה דגש, ולדאוג לתוכניות והכשרות שיביאו בתוך התוכניות הרצות עכשיו בתוך החברה הערבית.

זה לא רק צריך להיות השמה והעלאת אחוז ההשתתפות בשוק העבודה, צריך לשים דגש גם על השמה איכותית, איכותנית, שתתן מענה והשלכות בעוד מעגלים בתוך החברה עצמה. ניתן לשירין להגיד את הדברים שלה במיוחד בסוגייה של גיל הרך, של מעונות יום, של בנייה. בבקשה.

קודם כל, לא יכולתי לוותר על הדיון. אני ממשרד החינוך, אני מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית. אני אתחיל ברמה האישית, אני האישה הראשונה שמכהנת בתפקיד כזה, להיות אחראית על מערכת החינוך בחברה הערבית והבדואית.

אני חושבת שזאת זכות, ואני חושבת שביום כזה שמדבר על נשים ותעסוקת נשים, אני ברמה האישית רוצה לפנות לנערות שנמצאות בחדר ולהגיד שזה לא קשור למגדר, לאום, דת. אני חושבת שברגע שאתה שם לך מטרה, ואני מאוד גאה להיות במקום הזה. אז זה ברמה האישית.

אני אתחיל עם החיבור למשרד העבודה ולגל, ואנחנו מתחילות לעבוד על החיבור הזה. אני חושבת שחינוך ותעסוקה צריכים להיות יותר מחוברים. כי המקום של מערכת החינוך היום בחברה הערבית והבדואית, הוא מקום מאוד חשוב.

אם אנחנו נתחיל לחשוב תעסוקה כבר במערכת החינוך, ואנחנו עובדים על החיבור הזה, זה יכול לשנות באופן שבו נערות ונשים רואות את עצמן משתלבות בתעסוקה גם בהמשך, ואנחנו בהחלט עמוק בתוך התהליך הזה. התחלנו עכשיו את החיבורים בינינו, ואני בטוחה שביחד נוכל גם בזה להצליח.

אני רוצה להתייחס לשני דברים ברשותכם. אחד, משרד החינוך בתחום של העסקת נשים, אני חושבת שהחברה הערבית יכולה להעיד, זה מקום להעצמה נשית. יש מורות, מנהלות, מפקחות, מנהלות אגפים, ממונות, מהחברה הערבית והבדואית. יש מנהלות אגפי חינוך. אני חושבת שתחום החינוך הוא מקום שיש בו העצמה נשית מאוד גדולה.

אני רוצה רגע לדבר בהקשר האחר על התלמידות במערכת החינוך הערבית. כל הנתונים מראים שהבנות מצטיינות. הן מצטיינות בתחומי המדעים, הן מצטיינות באקדמיה. כך שמבחינת ההצטיינות הלימודית הן עוברות בגדול את הבנים. סליחה, הבנים שיושבים בחדר, זאת ההזדמנות שלכם גם להשוות. אבל מבחינת מערכת החינוך, אין ספק שעשינו כברת דרך.

מערכת החינוך קולטת מדי שנה אלפי מורים. למשל, בשביל לסבר את האוזן, בשנת תשפ"ה קלטנו 1034 מורים ומורות. אנחנו לא עושים הבחנה בין מורים למורות, אנחנו קולטים את כולם, לא עשינו את ההבחנה כמה מורות וכמה מורים. אבל אין ספק שתחום ההוראה הוא תחום שמעסיק הרבה מאוד נשים. אנחנו ערים לכך שבחברה היהודית יש מחסור במורים ובחברה הערבית יש יותר מורים ממה שצריך.

14 אלף מורות ומורים.

זה מספר לא מתוקף מכוח אדם בהוראה, אני חייבת לומר.

בואי נדבר על 10,000, אני מוכנה.

בואי נדבר על מספר מתוקף כשיהיה לי, נעשה דיון, מבטיחה לך. אז אני אגיד שאנחנו פועלים בכמה תוכניות. למשל, תוכנית אחת של משלבים ומשתלבים. יש הרבה מאוד מורים מהחברה הערבית היום בבתי הספר היהודיים. אני חושבת שזה עם ליווי נכון, זו בשורה בעיניי שצריך עוד ועוד להרחיב אותה.

מה המחסור בתוך החברה היהודית?

גם לזה אין לי נתונים. אז בשביל להיות שווה מבחינת התיקוף, מי שמנהל אצלנו את כל הידע זוהי סוניה פרץ, מנהלת כוח אדם בהוראה, ואני חושבת ששווה דיון איתה.

בתוכנית של משתלבים, כמה מורים ומורות ערביות? זה לא הדיון, אבל זה חשוב.

לא, יש לי את הנתון המדויק. יש לנו בתוכנית משתלבים 292 מורים חדשים שנקלטו בתשפ"ה, ב-183 מוסדות חינוך. זה בשנה. וצריך להבין את הליווי, זה לא רק לשבץ מורים מהחברה הערבית. אני רוצה רגע לדבר על מעונות היום כי ביקשתם שאני אתייחס.

מעונות היום זה קול קורא שאנחנו מעבירים לרשויות. אנחנו ערים לחסמים שנמצאים ברשויות הערביות בכל מה שקשור לקולות קוראים, מהמקום הזה חברנו למשרד לשוויון חברתי. הקמנו צוות הסרת חסמים.

ויש תקציב להסרת חסמים.

נכון, ויש צוות שמתכנס עם המשרד לשווין חברתי שדן רגע בהסרת חסמים, ועוד יותר, יש מנהלת בינוי שהקמנו דרך חומש 550, שבא ממקום שירותי לרשויות המקומיות. הוא לא אומר 'יש חסמים, אתם לא ממלאים, לא צריך'. להפך, בונים יחד איתם.

אני אתן קצת נתונים. בתחום הבינוי של מעונות היום, 334 כיתות של מעונות יום הוקצו, מתוכן הושלם תשלום עבור 139 כיתות. בתחום התכנון, 187 כיתות יום הוקצו, מתוכן הושלמו 15 כיתות. אנחנו כל הזמן במעקב, גם המשרד לשוויון חברתי וגם אנחנו, מול מנהל הפיתוח והבינוי.

התוכנית הייתה על 3000 כיתות לימוד, נכון? של החומש, של החברה הערבית.

נכון. גם בכיתות לימוד יש לנו אתגר מאוד גדול, זה נופל על חסמים בירוקרטיים. לא מקום מפלה של החברה הערבית. אנחנו גם את זה מבינים, וההשקעה שלנו ברשויות המקומיות, בלבנות שם תשתית ניהולית שיודעת להתמודד עם קולות קוראים, גם ממצה משאבים של המשרד לשוויון חברתי עם הג'וינט, אז אלה שלושת הדברים. אני לא אדבר פה על התוכניות הפדגוגיות.

לא, אנחנו רוצים יותר לכיוון של תעסוקת נשים.

שלושת הדברים. אני רוצה להגיד על שיתוף פעולה עם אלפנאר שיש לנו, כי אנחנו מבינים שההכשרה של המורים שלנו והמנהלים שלנו בתחום של תעסוקה, דורש תשומת לב ושיתוף פעולה. אז תודה רבה על ההזדמנות.

תודה רבה, שירין, שוכראן קת'יר. סליחה, אני חייבת לרוץ לוועדת החינוך לפתוח גם שם.

(נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם)

אני רוצה לקבל בברכה גם את הבחורות הצעירות והבוגרות שהצטרפו אלינו, היועצות לענייני האישה מהמועצות המקומיות, המנהלים והעובדים בעמותות אזרחיות. נמצאת איתנו האחות שלנו, נוסייבה עיסא, האחראית על הנשים שאיתנו, ברוכה הבאה. (חוזרת לעברית) ואני גם מברכת את יו"ר הוועדה הקבועה, הגברת תמנו שטה, שאני סומכת עליה בעיניים סגורות שהיא תצא בהמלצות ויעדים אופרטיביים שאנחנו נוכל לעקוב אחריהם, במיוחד כשישנם משאבים וישנם תוכניות שרק צריך להפעיל.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אני ממליצה באמת לפני שאת יוצאת שתשאירי גם כמה מהמסקנות שהסקת עד עכשיו מהדיון.

אני ארשום, תודה.

(היו"ר פנינה תמנו)

ראשית, אני רוצה להודות לחברת הכנסת אימאן, גם על פתיחת הדיון החשוב הזה ועל היותה חברה בוועדה. הנושא תעסוקת נשים ערביות, חסמים ואתגרים, במיוחד לציון יום לענייני החברה הערבית, כאשר אנחנו מבינים שהנושא שיושב על הפרק הוא נושא חשוב.

שמעתי את הסקירה של משרד החינוך. אני מבינה שגם קיבלנו סקירה על המחקר שהוגש על ידי הממ"מ והוא מקיף, לפחות מהדברים שאני קראתי. משרד העבודה כבר נתן את האימפוט שלו? אני מבקשת כמובן מנציג המשרד לשוויון החברתי. אני כבר אומרת שלאחר מכן אני אשמח גם לדעת אם יש נציג של נציבות שירות המדינה. יש לנו כאן? לא. בסדר גמור, בבקשה, המשרד לשוויון חברתי.

תאופיק אגבאריה, מנהל אגף תעסוקה ורווחה ברשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים. אני לא אחזור על הדברים שנאמרו גם בסקירה של משרד החינוך וגם בסקירה של משרד העבודה, כי הרשות לפיתוח כלכלי, מה שחשוב לנו גם כמובן להסתכל על הרזולוציה הקטנה דרך הפעלת תוכניות מסוימות, אבל גם אנחנו מסתכלים כראיית רוחב וגם בתמונת מאקרו.

גם דובר פה על פתיחת קווי תחבורה ציבורית חדשים. גם דובר פה על קירוב של אזורי תעסוקה ותעשייה. אנחנו כן יודעים, כדי להגיע ליעדי תעסוקה טובים וגם מאתגרים, אני גם אתייחס עוד מעט לקביעת יעדי התעסוקה עד 2035.

אנחנו כן מסתכלים על יעדי משנה שאמורים כמובן להשפיע. אז זה גם נאמר לפני, אנחנו רוצים גם להדביק את הפער, לסגור אותו עם החברה היהודית. אבל כמובן יש משתנים אחרים שגם משחקים לאורך כל הדרך, שאנחנו גם צריכים לקחת בחשבון.

גם החברה הערבית נמצאת בפריפריה. נשים ערביות, גם אם מסתכלים על החלוקה שלהן, של חברה בדואית לעומת חברה דרוזית, אנחנו גם מסתכלים על הדברים הקטנים שהם באמת גדולים, כדי למקד את המאמצים וגם לתת את המענים המותאמים עוד יותר לפי אוכלוסיות. אז זה חלק מהדברים שאנחנו עושים.

אני רוצה להציע לגברתי, אם אפשר, אחד, שנקדיש אולי דיון או חצי דיון לתוכנית של יעדי התעסוקה של נשים ערביות, כולל אבני הדרך לאורך העשור. כי מדברים על עשור, אבל אני מניחה שיש גם יעדי ביניים.

תאופיק אמר את זה בצורה לדעתי מאוד מדויקת. בסוף יש יעדים שהם יעדים ארוכי טווח, אבל צריך אבני דרך שצריך להשיג אותן, כי הן בעצם העוגנים כדי להשיג את היעד הסופי ואת הדגל שעל הגבעה.

לצד זה, בוודאי, אנחנו מבינים שיש את המורכבות גם בתוך החברה הערבית, יש בתוך זה פילוחים, יש קבוצות שונות, מגוונות, תרבות שונה, אורח חיים שהוא שונה, שאני בטוחה שאתם גם צריכים להתאים ולעשות את ההתאמות של התוכניות.

אגב, כמה תקציב מוקצה לדבר הזה?

עבור כלל תוכניות התעסוקה, אין פה חלוקה. כמובן, יש תוכניות שממוקדות יותר נשים כמו שגל הזכירה, ש-70% מהיעד של גיוס משתתפים חדשים היה בהתחלה 70% רק נשים. אין לנו תוכניות רק של נשים, למרות שיש גם תוכניות כמו אשת חיל וכו', שגם אנחנו דנים בהן.

התקציב הכולל בסעיף 9 ב-550 לכל החומש, זה 2,3 מיליארד שקל. זה מדבר על כל התוכניות של כל משרדי הממשלה שאמורים לקדם תוכניות תעסוקה בחברה הערבית.

2.2 מיליארד, כשאנחנו מדברים לכמה זמן?

זה לחמש שנים לפני הקיצוץ.

אז זו תוכנית חומש לפני הקיצוץ, נגיד אחרי הקיצוץ כמה נשאר? 2 מיליון?

צריך לחשב את זה. זה מ-2024 הקיצוץ, 15%.

אה, 15% קיצוץ עשו, נכון. לא 5%.

לא, 15% מהתקציב התוספתי כאילו שאמור להגיע למשרדים.

בוא תנסה להגיד לי מה הממשלה עושה בגדול. התכלול הוא אצלך תאופיק?

כן.

אז אני שואלת את השאלות של המתכלל.

יופי. אז התוכניות בגדול שתחת צוות משנה לתעסוקה, שגם אני מוביל ברשות לפיתוח כלכלי, בין היתר זה גם תוכנית ריאן. יחסית היא התוכנית הגדולה ביותר. היא גם מתוקצבת, גם מבחינת פריסה ליישובים הערבים. אנחנו מדברים גם על התאמות המענים לחברה הערבית דרך האגף להכשרות מקצועיות. זה להביא תקציב גם ייעודי, גם לנשים וגברים ערביים, שדרך שוברים. זה גם הולך דרך הריאנים לפעמים וגם לא.

כמה משתתפות יש לנו בריאן?

גל, יש לך את הנתון?

אנחנו מדברים על בערך 12 אלף משתתפות בשנה.

כמה נשים מהחברה הערבית יש לנו בגילאי העבודה, שמתוכן 47% מועסקות, נכון? תקנו אותי אם אני טועה. אני רוצה שתגידו לי כמה לא מועסקות, כדי שאני אוכל לדעת את האומדן של כמה נשים נמצאות בכלל בתוכנית.

אנחנו מדברים על מאות אלפי נשים למעשה. האוכלוסייה הערבית מונה 1.7 מיליון תושבים, מחצית מזה נשים. אפשר לדבר על סדר גודל של 300-400 אלף נשים שנמצאות בגילאי העבודה. זה בחישוב מאוד גס.

כ-53% מכלל הנשים בגילאי העבודה העיקריים, הערביות, לא בכוח העבודה, לא מועסקות.

כמה הן?

צריך לשים לב שיש פערים.

בסדר, אנחנו לוקחים את זה באופן גס. אני פשוט רוצה לדעת כמה המדינה נוגעת בסוף. תראו, בסוף מוקצים פה משאבים. אפשר להתווכח עם זה מספיק או לא, אבל עדיין זה תקציב משמעותי. והתקציב הזה, אני רוצה לדעת בכמה הוא נוגע. אם אנחנו מדברים על אבני דרך שצריך לדאוג שהן אבני דרך משמעותיות, זה גם היכולת שלנו בסוף לגעת משמעותית. לא לגעת רק כדי לעשות מספרית.

לא, אני אומרת לך את המענה. כ-461 אלף נשים.

זה בערך מה שדיברנו.

בהקשר הזה אולי כן צריך לציין שהחומש מסתיים ב-2026. כרגע עדיין אין דיונים שהתחילו על החומש הבא, שזה קריטי, כי זה בעצם אומר שכל התוכניות שאנחנו עושים וכל מה שאנחנו מפעילים ייפסק, אם לא יהיה לנו את התקציבים.

כן, אנחנו לצערנו מכירים את הבעיה הזאת מתוכניות חומש.

קיבלנו הנחיה שגם היתרות התקציביות שיש לנו, שעוד לא הצלחנו לנצל אותן בגלל אי אלו דברים, גם בגלל המלחמה, גם בגלל השירות הציבורי בימינו אנו, אנחנו לא נוכל להשתמש בזה אחרי 2026.

בסדר גמור, לקחתי לתשומת ליבי. בבקשה, תאופיק.

אני רק אמשיך את הסקירה. בנוסף לתוכנית ריאן, אנחנו גם מקדמים מעטפת של הסטודנטים הנמצאים במכללות לחינוך טכנולוגי, מה"ט. יש גם תקציב בתוך החומש, שבין היתר זה תקציב של מעטפת, שגם תומך בסטודנטים שמגיעים מהחברה הערבית, ויש גם יעד לדפלום מאחורי סיום הלימודים שם.

אז כמה יש לנו בריאן?

לא ריאן, מה"ט.

לא, בריאן, וכמה במה"ט?

12 אלף.

12 אלף, אוקיי. מה"ט?

במה"ט אנחנו מדברים כמעט 30% מהסטודנטים שמגיעים למה"ט, מגיעים מהחברה הערבית. מתוך ה-30 אלף או 35 אלף סטודנטים שלומדים במכללות מה"ט, כשליש מהם הם מהחברה הערבית. לגבי חלוקה של נשים וגברים, אין לי הנתון המדויק.

מה, אז כ-10,000?

משהו כזה, אפילו יותר.

נשים?

לא. נשים וגברים זה מעל 10,000. אין לי את החלוקה המדויקת לפי גברים-נשים, אני יכול לבדוק את זה.

בערך כ-5000 נשים, אוקיי.

בנוסף, יש לנו תוכניות שגם מקדמות, מהנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, במשרד הכלכלה, שהן תוכניות שיותר מיועדות למעסיקים. זו גם עבודה סדנאית וגם פרטנית עם המעסיקים. קודם כל, אנחנו גם מסתכלים על הפרט שמגיע וצריך את התמיכה של הנציבות בכל מה שקשור לאפליה במקום העבודה. ולצערי כן מגיעות יותר פניות מנשים ערביות לנציבות.

שמה? של אפליה אחרי שהן מועסקות או בדרך לתעסוקה?

זה אחרי. גם לפני, גם במעמד הריאיון. זה חלק מהעבודה של הנציבות שגם נותנת את הסדנאות וגם את ההדרכות למעסיקים, איזה שאלות לשאול ואיזה שאלות לא חוקיות אפילו. מעסיקים לא יודעים את זה. אני לא מדבר בצד רק של מגיש המועמדות, לפעמים מעסיקים לא יודעים את המשמעות של השאלה וכמה זה מרתיע.

אתה מדבר על המגזר הציבורי?

לא, זה מגזר דווקא פרטי יותר. גם הציבורי.

ההכשרות הן למגזר הפרטי?

כן, בפעילות של הנציבות. גם הון אנושי בהייטק, פתחנו מספר מרכזי חדשנות דרך רשות החדשנות. יש עוד דיון עכשיו שמתקיים בוועדת המדע והטכנולוגיה, שם אנחנו גם נפרט יותר.

כמה מרכזי צעירים יש לנו במגזר הערבי?

מרכזי צעירים זה תחת רשות הצעירים. יש מכרז חדש שכרגע עכשיו נפתחים עוד פעם המרכזים. היה לפני מרכזים ועכשיו זה יותר יחידות של הצעירים.

איך אתם בעצם מגיעים לאנשים, דרך לשכת התעסוקה? דרך מה עוד?

גם לשכת התעסוקה מקבלת תקצוב מ-550, זה חלק מהתוכניות שלנו במעגלי תעסוקה. אנחנו מגיעים לכל האנשים, וגם הצעירים דרך כלל התוכניות, זה גם ריאן, זה גם רשות הצעירים, ועוד תוכניות כמו שנות מעבר שגם אנחנו מובילים ברשות.

אז אתם כן משתמשים במרכזי הצעירים?

כן, בטח.

כמה יש לנו?

עשרות.

יש משהו כמו 39, ואמורים להיפתח עוד יותר.

בתוך החברה הערבית.

כן. זהו, מבחינת הסקירה הכללית.

אוקיי, אז יש הסעות, בסדר גמור. אז סך הכל כמה יש לנו? כרגע סביבות, כמה? 20 אלף נשים שמשתתפות בתוכנית?

כל התוכניות? לא, זה יותר. אין לי את המספר המדויק. 12 אלף נשים רק בריאן. צריך לבדוק גם עם רשות הצעירים כמה מגיעים. אין לי את הנתון המדויק עבור כל התוכניות, אני יכול להעביר לוועדה אחרי.

מה תוכנית הדגל של השמה?

אני חושב תוכנית ריאן. גם מגיעים אליה מסות, הכי הרבה נשים, וגם את ההתאמות שעושים במרכזי ריאן, גם מבחינת הסבות, גם מבחינת הפעלת פיילוטים לתוכניות גם חדשות שצריך לנסות אותן. אני חושב התשתית הכי גדולה והכי משמעותית זה מרכזי ריאן.

אוקיי. כמי שמתכלל את התוכנית, אתה דיברת על החסם התחבורתי התשתיתי. מה החסמים העיקריים בתעסוקה?

גם דובר לפני, מה ששירין התחילה להזכיר, את כל ההכוון התעסוקתי בגיל תיכון. זה משהו שכן מעסיק אותנו ברשות, מעסיק אותי גם באגף. לראות איך אנחנו יכולים גם לתת את המענים לפי גיל 18. אנחנו לא צריכים להגיע ל-18.

יש את המסלול של הצעיר היהודי בין היתר, יש לו צבא, שירות לאומי וכו' וממשיך. הצעיר הערבי, אנחנו כן רואים שיש ואקום בגיל של ה-18, ומבחינת מענים תעסוקתיים, אני חושב שצריך גם להסתכל על זה בתקופה שלפני, שגם י'-יא'-יב' וגם להכשיר את אותם הצעירים, גם דרך כישורים רכים, לא בהכרח לתת להם עכשיו הכשרות מקצועיות שהן יותר כבדות.

כן, אבל לכוון אותם, לתת להם את הבסיס.

וזה חלק מהנושאים שנמצאים על שולחן העבודה שלי לשנה הזאת, גם להביא המלצות מדיניות להכוון תעסוקתי בגיל תיכון ולראות את הנגזרות שלהן. זה גם מתחבר לכל קביעת יעדי התעסוקה ל-2035, וגם את יעדי המשנה שגם נגזרים מהם.

תודה. מי ממשרדי הממשלה לא דיבר? חוץ מהמשרד לקידום מעמד האישה. בבקשה, אתי צור, שירות התעסוקה.

לפני הגעתך דובר על העלייה בשיעור התעסוקה של נשים ערביות. אז היה בעשור האחרון גידול מאוד משמעותי מ-30% לכמעט 45% בשיעור ההשתתפות. עכשיו, מדובר על מגמה, והמגמה היא מגמת עלייה.

אחד הדברים ממה שאנחנו רואים, ביקשתי קצת נתונים ממחלקת המחקר, ואנחנו דווקא הסתכלנו על הנושא של המיומנויות של האנשים האלה. ואנחנו רואים פה איזשהו שינוי בעלייה של איכות המקצועות ועלייה באיכות המיומנויות שלהם.

לדוגמה, מיומנויות של מידע, ניהול ושיתוף, שזה מצביע בעצם על כניסה שלהם לתפקידים שלא היו בעבר. אנחנו כולנו מכירים שברשתות הגדולות אנחנו מוכרים, אנחנו רואים לאחר מכן אפשרות להתקדם לתפקידים של מנהלים ברשתות שיווק וכו'. אני חושבת שכולם מכירים את זה וחווים את זה.

עלייה במשרות שקשורות לניהול מידע, לעיבוד נתונים. כלומר, כל הכניסה הזאת, אנחנו כן רואים פה מגמה שהיא מגמה חיובית, ואנחנו בהחלט רואים משימה עבורנו לקדם את נושא המיומנויות וההכשרות המקצועיות.

אנחנו עובדים עם מערך הדיגיטל, עם מיזם 100, על כניסה ביישובים המקומיים. עבודה מאוד גדולה בנושא עם הרשויות, על ללמוד את כל המיומנויות שקשורות, אם זה AI שהוזכר פה מקודם, ואם זה מיומנויות אחרות בנושאים האלה.

נדבר כמה מילים על תוכנית מעגלי תעסוקה שהוזכרה על ידי ידידי פה. בהחלט, התוכנית שמה דגש מאוד גדול על נשים במגזר הערבי.

זה עדיין על ריאן את מדברת.

לא, אני מדברת על תוכנית מעגלי תעסוקה. אנחנו נשמח מאוד לבוא ולהציג את זה בצורה מאוד רחבה, מפני שיש פה נתונים מאוד משמעותיים. התוכנית עומדת ברוב יעדי הממשלה, מכל מיני מספר החלטות ממשלה שהיו.

וקצת נתונים לסבר את האוזן, ואני מדברת רק על נשים. נתוני 2024. 10,000 נשים השתתפו בתוכנית, מתוכן יש לנו השמות של 4500 נשים שמשתתפות בסדנאות. ומה שחשוב להבין, שבתוכנית הזאת הן מלוות על ידי מנחים ומאמנים אישיים לאורך תקופה מאוד ארוכה. כאשר אנחנו מדברים על נשים שנמצאות בעומק אבטלה, זה נשים הכי חלשות בחברה.

וזה בעינייך משביע רצון? כמה זה, 40% השמה?

משהו כזה. זה לא משביע רצון, אבל זו התקדמות.

מה היעד שלכן של השמה?

התעסוקה כמו שאמרתי, חלק ממנה היא תעסוקה מתקדמת.

זה מה שהחליף את תוכנית ויסקונסין, גברתי היו"ר.

היא אומרת שזה נשים שלא יצאו לעבודה. ללא השכלה?

חלקן עם השכלה, רובן לא. אפשר לעשות דיון נוסף, לספר על התוכנית שמציינת עשור השנה הזאת, כלומר אנחנו נכנסנו לשנה ה-11. הנשים האלה זה הנשים הכי חלשות בחברה. הן מקבלות הבטחת הכנסה במשך תקופה ארוכה.

מה שהיה בעבר, מי שזוכר ומכיר, מה שהיה עם גמלת הסעד. זאת אומרת, אנחנו עושים מאמץ להוציא אותן לשוק העבודה אבל בצורה טובה. כלומר, הן מלוות על ידי מנחים ומאמנים. אגב, חלק ניכר מהמנחים והמאמנים הם בעצמם מהחברה הערבית, שזוכים לקידום, וכמובן אנחנו שמים דגש על ההתאמה גם בשפה, גם בתרבות. והן מלוות בצורה מאוד אינטנסיבית.

אוקיי. מה עיקר המשרות?

עיקר המשרות, אין לי כרגע את הנתון, אפשר להעביר את זה למחלקת המחקר, אנחנו נשמח להעביר נתונים.

מי בעצם מודד את התוכנית ובודק אותה?

יש מחקר מלווה על התוכנית של אוניברסיטת תל אביב ובנק ישראל, יש נתוני מחקר, אנחנו יכולים להעביר גם אותם.

יש פה נציג של המחקר המלווה?

לא.

צריך מכון שמודד ובודק, זה הדבר הכי חשוב מכיוון שזו תוכנית גדולה, מכיוון שזו אוכלוסייה גדולה.

התוכנית נבדקת ונחקרת כל הזמן על ידי גורמי חוץ.

צריך להזמין אותם.

אנחנו נשמח ממש לבוא ולהציג את נתוני התוכנית. זו תוכנית שנוגעת באוכלוסייה הכי חלשה במדינת ישראל וזוכה להצלחה מאוד גדולה.

אוקיי. כי אני חושבת ש-40% השמה זה יחסית נמוך, אלא אם כן תסברי את אוזניי ותגידי לי שהחסמים הם כאלה.

מדובר על חסמים מאוד משמעותיים. אנחנו מדברים על אנשים שלא מכירים עברית. כלומר, אי אפשר לדבר גם על החברה הערבית או נשים ערביות כמקשה אחת. צריך להבין שמזרח ירושלים זה עולם אחד, ובפזורה הבדואית זה עולם אחר.

ואנחנו עושים התאמות, אנחנו מגיעים ואנחנו נמצאים במקומות עצמם. יש כל הזמן חיבור בין מרכז מעגלים ללשכה המקומית, והעבודה היא כל הזמן משותפת בין המנחה והמאמן שמלווה אותם, אל מול המעסיקים בסביבה, אל מול ניסיונות גם לשלב אותם בעבודה וגם לשלב אותם בהכשרה המקצועית.

הבנתי, תודה רבה. ד"ר בני צרפתי, מנהל תחום בכיר כלכלה ותעסוקה.

שלום. אז אני מטפל במה שקשור לחברה הבדואית בדרום, בתחומי התעסוקה. מכוח החלטת ממשלה 1279, יש מגוון רחב מאוד של פעולות, של תוכניות שעובדות, שפועלות, שכבר מספקות את הסחורה הלכה למעשה. תכף ניגע בהן.

סתם רק כדי לסבר את האוזן, תעסוקת נשים בדואיות בדרום, בשנת 2014 היה 15%. מדידה אחרונה, 2024, זה 31%.

מגמת העלייה קיימת. זה נע בין, כמה? עד 15% עלייה בעשור האחרון?

כן. נקודות אחוז, נכון. שזה לא מספיק, אבל נצטרך להסתכל מאיפה הייתה נקודת הזינוק. זה ברובד הראשון. ברובד השני, יש מגוון רחב מאוד של תוכניות. אחת התוכניות זו התוכנית של גל והמנהל שלה, של מרכזי הכוון של ריאן.

לפני ההכוון, אנחנו הרי מכירים את חוסר הפתרונות ההולמים, הראויים, לילדי הפזורה. הרי זה חסם מאוד גדול.

נכון.

אתם עובדים יד ביד עם גורמי החינוך? משרד החינוך, משרד הכלכלה אם זה מעונות.

אני אגיד בדיוק עם מה אנחנו עובדים. אני ארוץ בבריף אחד על כל התוכנית. מהתוכנית שגל דיברה עליה, התוכנית המקבילה זה כמו ששמענו פה מעגלי תעסוקה, שיש 800 השמות בדרום. תוכנית סופר טובה.

אגב, המחקר המלווה ששאלתם מקודם, עושים את זה מאוניברסיטת תל אביב. מחקר אפקטיביות, RCT, זה לא מהמחקרים הפשוטים. באמת, מצאו שהתוכנית הזאת היא סופר טובה. זאת אומרת, תוכנית מצוינת.

מבחינת הגדלת היצע מקומות התעסוקה, יש לנו בהחלטה 157.5 מיליון שקל לטובת הקמת אזורי תעשייה, שבינתיים תקצבנו אזור תעשייה בחורה 11.5 מיליון, ועוד הבשלה מלאה של 21 מיליון.

פרט, נמק. כשאתה אומר תקצבנו, מה הכוונה?

דרך ההחלטה.

מה תקצבתם?

מנהל אזורי תעשייה תקצב פיתוח של אזור תעשייה בחורה. זו הכוונה. יש סוגיות כאלה ואחרות שקצת מעכבות את הפיתוח, בעיקר הן נוגעות לסוגיות סטטוטוריות, קרקעיות, זיקה לקרקע וכו'.

זה שת"פ עם המגזר הפרטי?

גם המגזר הפרטי. בשלב של השיווק יש את היזמים הפרטיים שנכנסים, מקימים מפעילים. הלא זה סופר חשוב לתעסוקת נשים, כיוון שהרבה מפעלים כמו עוף עוז בשגב שלום נותן מענה למאות נשים בדואיות שגרות בשגב שלום.

אוקיי, אז זה 150 מיליון לצורך הפיתוח?

לא. יש בכל ההחלטה 57.5 מיליון שקל לטובת פיתוח אזורי תעשייה, שמתוכם כרגע לקחו חורה 21 מיליון שקל. ה-11 מיליון הם קיבלו פעם ראשונה, ואחרי זה קיבלו עוד השלמה ל-21 מיליון שקל.

כמה זה אמור להניב לכם? כמה מקומות תעסוקה?

בגדול, אם בא מפעל שהוא מוטה ייצור כמו עוף עוז או סודה סטרים שבעידן הנגב, או אפילו מפעל לעיבוד בשר, זה כמה מאות.

ומה עם הייטק ודברים כאלה?

יפה. אז אולי, דלית, כדאי לקחת, כמו פעם קודמת, את הוועדה לאיזה סיור דווקא בתחום הזה של ההייטק הספציפי. הייתי לפני שלושה שבועות בתוכנית שעשינו בתחום ההייטק גם לנשים וגם גברים. ספציפית הייתי בתוכנית של נשים.

נבוא לסייר, סליחה שאני קוטעת אותך. כמה נשים בדואיות יש לנו תחת הפוטנציאל?

האוכלוסייה הבדואית בגדול מונה סדר גודל של 327 אלף. כמובן זו הערכה גסה.

כמה נשים?

מתוכם תגידי יש סדר גודל של חצי נשים.

מדובר על אוכלוסייה בגדול צעירה.

100 אלף בערך? 120 אלף?

קצת פחות. זה סדר גודל של 70-80 אלף.

אוקיי. כמה משתתפות יש בתוכנית שלך?

עכשיו, בתוכנית של ההייטק זו תוכנית בוטיק.

לא הייטק. בכל התוכנית.

יש הרבה. בריאן יש כמה אלפים.

לא. כמה?

בכל התוכניות? קרוב ל-10,000. ויש כאלה שכבר התוכנית מה שנקרא מימשה אותן, כבר הן עובדות.

תאופיק, יש לך מצגת שממש מראה כמה אנשים בכל תוכנית? מי התוכניות, כולל גם תתי הקבוצות בתוך הדבר הזה. יש לך?

את התוכניות עצמן אין, אבל יש לנו מערכת BI שאני יכול להוציא ממנה כמה פילוחים. אני יכול לבדוק את זה. כרגע אין.

אני גם רוצה לשמוע את הנשים מהחברה הערבית.

אני אישה בדואית, אבל צפונית.

מה זה צפונית? צפון תל אביבית?

בדואים של הצפון. לפרוטוקול, שמי מרי כעאביה. מה הפלטפורמה שאתם עושים בשביל לשדך למפעל? כבדואית אני רואה לפני, כאילו בסשן הקודם אמרתם שיש 14 אלף מורים ומורות מהחברה הערבית שהם לא מועסקים ולא מועסקות. ואנחנו עכשיו דנים בהעסקת נשים בדואיות במפעלים. אבל אני תוהה עם עצמי כאילו, בשביל להעסיק אישה במפעיל, זה מצריך כל כך הרבה אנרגיות? ואתה אמרת שיש לך תוכנית של שילוב נשים בהייטק, שהיא תוכנית שהיא בוטיקית כזאת.

בחברה הבדואית בדרום, אני אומר לך את זה מניסיון של תשע שנים, צריך גם וגם. לא מספיק רק תוכנית אחת. תוכנית אחת, המשמעות שלה שמזניחים את כל היתר. אתם צריכים להבין, בחברה הבדואית בדרום, הנשים שם, יש כאלה שלא יודעות מחשב.

כן, אבל מרוב עצים לא רואים יער. מה הכוונה? אתם יודעים מה אתם עושים, אתם מכירים את התוכניות בשטח. אבל אתם צריכים להציג למקבלי ההחלטות את התמונה הרחבה בצורה מאוד מסודרת. אני לפחות אוהבת את זה ככה. תאופיק, זה בשביל הדיון הבא. להביא את התוכנית, ממש פילוח גם גיאוגרפי, גם תתי קבוצות, לצורך זה חברה בדואית, צפון, דרום, כל מה שיש לך.

גם לפלח את זה מבחינת ההשכלה, וגם להביא את כל התוכניות ולהגיד כמה משתתפות. אבל לא מספיק כמה משתתפות, כי יש פה איזה ערבוב. יש נשים עם הכשרה מקצועית, יש נשים עם השכלה, יש נשים בלי מיומנות או השכלה בסיסית, ולכן אז אתה אומר אנחנו משקיעים למשל במפעלים.

אבל אנחנו צריכים תמונת מצב ברורה, פשוטה. למשל יש לי איזה מכתב שקיבלתי פה מהשר, אז בזמנו הוצאנו, ניר ברקת. ואני אומרת לך את האמת, כשכותבים לי בסיום, אני מקווה שאני לא, תדייקי אותי בגלל שאני לא מכירה את כל השמות של התוכניות, אבל כ-1642 נשים ערביות בדואיות קיבלו כלי תמיכה בהשמה כגון – סדנאות העצמה, אימונים אישיים וכן ליווי ברמות שונות ועוד.

המכתב הזה הוא מיולי 2023, אבל סדנאות העצמה זה לא בהכרח השמה. לכן אני רוצה שיהיה פילוח של כמה עברו באמת הכשרה, גם תגידו מה זה אומר הכשרה. יש הבדל בין אישה שהגיעה פעם אחת, לבין אישה שהייתה עשר פעמים. אתה יודע שגם עכשיו אם היא לא יצאה בעשר פעמים האלה, כבר נטעת בסיס.

אני רוצה לדעת כמה נשים הושמו בסוף בעבודה. ואפילו, אתה יודע מה, ברזולוציה, אנחנו נביא גם את אוניברסיטת תל אביב שמלווה את המחקר, כמה זמן הם החזיקו מעמד בעבודה? בסוף יש פה התקדמות, יש פה מגמת עלייה.

בעיניי, אם נהיה מהודקים על התוצאות ותוך כדי נגזור את הפעולות, הרבה פעמים זה באמת לדעת תוך כדי לשנות תוכניות, או להסיט תקציבים ולראות מה עובד. זה גם ניסוי וטעיה תוך כדי שיתוף ציבור. אני חושבת שזה משהו שיעזור לנו לראות את תמונת המצב, ואולי גם לממשלה מרגע שהיא תתפנה לעניין הזה, ואני אוכל לדחוף גם מהוועדה שיתקיים דיון בממשלה ואבקש מהם שתוכלו להציג את זה.

מאז שהממשלה קמה, הצגת את התוכנית, תאופיק, בממשלה? יצא לך להציג במליאת הממשלה?

אנחנו כן מציגים, לא אני אישית. יש את ראש הרשות, חסאם.

אז הוצג בתוך הישיבות.

אני חושב שכן, חלק מההצגה זה גם הצבת תעסוקה בחברה הערבית, ולא רק, אנחנו מציגים את כל הפעילות של 550.

כן, אבל התעסוקה זה 2.2 מיליארד לפני קיצוץ של 15%.

כן.

זה לא מעט תקציב, זה לא מעט כסף. הסיפור, איך אנחנו בסוף דואגים שזה הולך למקומות הנכונים. אני אחזור אליך, בני צרפתי. אני רוצה לשמוע קודם כל את הנשים מהחברה הערבית.

אני אנהאר מסארווה, אני יועצת לקידום מעמד האישה וממונה למניעת הטרדה מינית במועצה המקומית ערערה. כיהנתי כסגנית יו"ר איגוד היועצות בקדנציה שעברה.

הארצי?

כן.

אנחנו כבר מזמינים אותך לציון יום האישה.

זה באמת אני לא יודעת אם אני אצליח, אבל אני אשתדל. אני רוצה להתייחס, שבחברה הערבית יש המון אתגרים, ואני מניחה שסיפרו על כל האתגרים שמולנו, מול הנשים. יש חסם מאוד גדול, תפקיד היועצת לקידום מעמד האישה, נכון, הוא תפקיד סטטוטורי, אבל לא מתייחסים אליו ברצינות במיוחד בחברה הערבית.

את אומרת שגם הממשלה, לא רק הרשויות.

כן. זו הבעיה הראשונית, יש ליקוי.

בחוק. הם נתנו לי עכשיו סירוב. אני העליתי את זה לממשלה לפני שבועיים.

כן, ולכן אם נתקן את החוק, שזה מחייב.

אני אעזור לך רגע להתקדם. את אומרת, יש את היועצות, יש מספיק יועצות בתוך החברה הערבית?

כן. אני רוצה מההתחלה, אני אגיד שיש חלק גדול מהמועצות המקומיות בחברה הערבית. אין יועצת, ואם יש יועצת, היא במצב כאילו, את יודעת שזה יעוגן בחוק, היא משרת אמון. אם משתנה יו"ר מועצה אז יחליפו לפי הטעם שלו, כאילו הוא מחליף אותה ישירות.

יש עמותת כ"ן, אני תכף אשמע אתכם, אולי אפשר לעשות איזה מיזם שמדרבן ועוזר בפעילות הזאת של לדחוף מול ראשי הרשויות בחברה הערבית. אמרו לי לא להגיד מגזר.

החברה הערבית, כן. תודה שתיקנת את עצמך.

ואז אולי גם המדינה תשים בזה כסף, כי למה? כי בסוף אפשר להשתמש בנשים, צריך להשתמש בכוחות של הנשים בתוך החברה.

אני רוצה להמשיך בבקשה, שגם חלקיות המשרה. מההתחלה נותנים לה רבע משרה. למשל אני יועצת וממונה למניעת הטרדה מינית ברבע משרה. והשכר, אני לא רוצה להגיד לך.

כן, אבל מה הבעיה העיקרית לדעתך מהיישוב שלך?

כן, צריך לקחת את התפקיד ברצינות, שהוא תפקיד מאוד רציני. אנחנו המקשר בין אוכלוסיית הנשים בכפר או באזור שאנחנו עובדות בו, ובין המועצה או משרדי הממשלה וכל התוכניות שאתם מספרים עליהן. אין יועצת שיש לה את הזמן, יש לה את הכלים, יש לה את התקציב, יש לה את היכולת, אי אפשר ליישם את רוב התוכניות.

רגע, יש לך תקציב?

מאוד מאוד צנוע.

שאלה, מה הבעיה העיקרית? מה את חושבת שידרבן או יעזור?

אני מאוד שאפתנית להיות, כאילו כל מועצה, גם אצל היהודים, לא רק אצלנו הבעיות האלה, אבל אצלנו זו נורמה. צריך להיות משרה מלאה ליועצת, לא חשוב כמה תושבים יש בכפר, אפילו אם 1000 תושבים, צריך להיות מישהי מהם פנויה. ויש לה תקציב מעוגן מהתקציב של המדינה, לא מהמועצה שיעשה לך טובה אם הוא נותן לך קצת תקציב. תודה לך.

אוקיי, תודה רבה.

שלום, צהריים טובים. אני זינאב אבו סוויד, גם מכפר כעביה, זה כפר ערבי-בדואי-מוסלמי בצפון הארץ. אני הייתי חברת מועצה, אז אני מאוד מכירה את התחום של יועצות לקידום מעמד האישה. בדרך כלל נותנים גם את זה כתוספת על תפקיד של אחת העו"סיות.

ככה זה עם נשים, כל הזמן תתנדבו ותתנדבו.

כן, ואני רוצה להגיד שעם כל הכבוד לכל תוכניות התעסוקה במדינה שעוסקות בחברה הערבית, גם בדיוק מרי אמרה לי את זה בסוף, שכאילו שומעים על מלא תוכניות, אבל בתכלס האפקט לא כל כך מורגש.

ההצלחות הכי כבירות של תעסוקת נשים זה הצלחות אישיות של הנשים עצמן, ולא בזכות תוכניות המדינה והממשלתיות. וזה מאוד חבל לנו שהנשים היו צריכות להתאמץ ולהצליח בזכות עצמן.

למה את חושבת שהתוכניות לא? נגיד ריאן.

כי התוכניות הממשלתיות מאוד צנועות בציפיות שלהן מהנשים הערביות, הן לא מפתחות אופק לחלום ולהגשים את החלומות שלהן. הן מצניעות את הציפיות מאותן הנשים שמגיעות לתוכניות. לצערי הרב, נגיד בתוכנית ריאן שאני מכירה אותה מאוד מקרוב, יש לחץ שם על מדדים. כאילו מודדים את ההספק של התוכנית, וגם את המפעילים בשטח של התוכנית על פי מדד של הספק. נגיד צריכה להשתתף באיזה קורס עברית או בסדנה מסוימת כדי להיחשב כמשתתפת של התוכנית, ואז הם סופרים אותה כמשתתפת של התוכנית.

גם אם היא באה פעם אחת?

כן, גם אם היא באה לזום אחד. ובסוף אם היא מועסקת דרך הקבלן המקומי ומקבלת תלוש שכר, אז הם מחשבים אותה כהספק השמה של התוכנית.

מה צריך לעשות? הנה, הם מקשיבים, שומעים. מה את חושבת שנכון לעשות?

אני חושבת שצריך קודם כל להעלות את הציפיות מנשים, להביא הכשרות יצירתיות בתור הממשלה.

תקשיבו לזה רגע, רוצים שתעלו קומה אחת.

קודם כל, אחד, תוכניות ממשלתיות אמורות להיות יצירתיות ולהביא מודל חדשני שמשווה את הנשים בתוך מדינת ישראל למה שקורה בעולם, ולהתפתח עם הדבר הזה. דבר שני, עם כל מי שמועסקת בשטח, לחשוב על תוכניות של קומה ב', לבדוק מה קורה עם קידום נשים ולספור את זה כהצלחות של התוכניות.

אני כדי לעבוד במפעל, מה שאמרה מרי, אני לא צריכה את התוכנית. אני עובדת עם הקבלן הבן דוד שלי שמביא וזה, ולא דואגים לזכויות שלי. וזאת בעיה רצינית. נגיד כדי להשתלב במעגלי תעסוקה, צריך קודם כל שיהיה לי שישה תלושי שכר כמובטלת, כדי להתקבל לדבר הזה בחלק מהמקרים. ואני כאישה, ואין לי שישה חודשי תעסוקה, אני צריכה לגנוב בסתר וברמאות.

או שאין לה תלושי שכר כי הדוד שלה לא נותן לה כסף עם תלושי שכר, ואז היא גם לא מקבלת מענק עבודה מרשות המיסים וכו'.

נכון. ומה אני עושה כדי להתקבל לתוכנית? אני צריכה לזייף תלושי שכר שלא עבדתי בהם, עם מישהו מהכפר.

זה חסם שהרבה נתקלות בו.

ואז המערכת משמרת את הרמאות ומשמרת את הנושא של הזיוף.

זה מדרבן נשים ולא רק בחברה הערבית.

אני רוצה רק לחדד, לא מדובר בתוכנית מעגלי תעסוקה.

היא לא דיברה על זה.

לא, היא דיברה על תעסוקה, אז לכן אני אומרת שבמעגלי תעסוקה זו לא הסיטואציה.

אז אני אומרת שמאוד חסר לי בעניין התעסוקה, אנחנו רואים כמה הטבות של תעסוקת נשים, כמה זה משפיע על מלא מעגלים בתוך החברה, על הגרעין הקשה, על הילדים, על דמות האמא בתור מישהי שעם עמוד שידרה, שהיא מודל לחיקוי לילדים שלה, לאחים שלה, לגרעין המאוד מתרחב.

אוקיי, אז אחד, קודם כל קצת להעלות את רמת הציפיות. שניים, תשימו לב חסמים הקטנים שהם לפעמים עולם ומלואו. ודיברת על זכויות נשים, מה עוד?

אני מדברת על זה שצריך לחלום ולהיות יצירתיים, ולהציג תוכניות.

אני חושבת שהתוכנית שהם דיברו, על לרדת בגילאים, לתיכון. שם המקום שצריך לתת לדעתי דחיפה מאוד גדולה.

כן, ומשהו נוסף שאני מאוד פוגשת אותו בשטח, שיש תפקידים שמאוד חסרים בתוך החברה הערבית ובמגזר הזה, ובתוך משרדי הממשלה.

מה, הייטק לדוגמה?

נגיד מפתחת ידע ותוכן. זה תפקיד שאין לנו, וכל מי שעוסק בתחום הזה הוא מהמגזר היהודי. ואני מצפה מהתוכניות הממשלתיות לתת פוקוס על הדבר הזה, ולתת תקצוב לדבר הזה, ולפתוח קבוצות, ולתת ואוצ'רים להכשרות.

משפט אחרון למה שאמרה זינאב, אנחנו סובלות מאי ייצוג הולם בקבלת החלטות.

הבעיה שלנו היא בעיה פוליטית, זו בעיה בתוך הרשויות המקומיות, שגם חלק מהתקציב 550 שזה נעלם, ואנחנו רוצים לחקור את הנושא. איפה התקציב הולך?

נסרין, בבקשה.

תודה. ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא. אני חוקרת במקצועי, מנהלת תחום מחקר באלביאדר ומנכ"לית בחברת נאס, וגם אקטיביסטית. יש לי המון מה להגיד על המדיניות הממשלתית נגדנו, על ההפליה הממוסדת נגד המיעוט הערבי בישראל.

ספציפית בסוגייה של תעסוקה, אני רוצה להגיד שיש סיפור הצלחה של ממש. בשני העשורים האחרונים, אם נסתכל על מה היה לפני הקמת הרשות לפיתוח כלכלי, שיעור הנשים הערביות עמד על פחות מ-20%, והיום אנחנו כבר עברנו את היעד שהמדינה הגדירה לעצמה.

ויש פה פקידות מקצועית שמאוד מאוד מחויבת לנושא, ואם אנחנו נשווה את זה לתחומים אחרים, אז אני חושבת שדווקא הפקידות יכולה לטפוח לעצמה על השכם. אני חושבת שזו בושה וחרפה למדינת ישראל שהיא קיצצה בתקציבים.

קיצצו לכל התוכניות המיוחדות במשרד ראש הממשלה, שבעצם זה התוכניות שהיה צריך לתגבר אותן, כולל התוכנית ליהודי אתיופיה.

אבל דווקא פה הייתה הצלחה מסחררת. כל שקל, כל דולר שהמדינה שמה על תעסוקה בחברה הערבית, זה הניב תוצאות יוצאות דופן. ולמרות שאנחנו מדברים, נכון, יש עדיין פערים בין הנשים הערביות לנשים היהודיות, אבל אם מסתכלים על המגמה בשני העשורים האחרונים, הגרפים לא משקרים והנתונים מדברים בעד עצמם. זו הצלחה מסחררת.

נכון, זה המון בזכות השינויים שעוברים על החברה הערבית, אבל זה גם המון בזכות מדיניות ממשלתית ופקידות מקצועית שהלב שלה נמצא במקום הנכון.

יישר כוח לך על היושרה ועל הפירגון. לא זוכים להרבה מחמאות.

לא, באמת. הם עושים עבודה מדהימה והם נלחמים במדיניות שנגדנו כמיעוט לאומי. אני כן רוצה להגיד ולהתייחס לשתי סוגיות שהופיעו במדד שפרסמנו לפני שבוע, מדד תעסוקה של ארגון אלפנאר, ולהגיד שבאופן ספציפי יש עלייה בשיעורי התעסוקה של נשים ערביות עם השכלה נמוכה ובינונית בעשור האחרון.

בעוד שבקרב נשים בעלות השכלה של תואר ראשון ומעלה, יש בעצם סטגנציה ואפילו ירידה בשיעורי התעסוקה. אז זו נקודה שממש ראוי לשים לב אליה. המשמעות היא שיש בעצם מקום בשוק העבודה גם לעובדות עם השכלה בינונית ונמוכה, ושרמות השכר שלהן מאוד נמוכות. ופה חייבים בהמשך לדברים של זיינב, להשקיע גם לא רק בכניסה שלהן לשוק העבודה, אלא גם לתת להן כלים, מיומנויות, וליצור עבורן אופק.

ואני רוצה להגיד כאמא לשלוש בנות וגם כאישה, כפמיניסטית, שאני חושבת שאחרי שהמדינה הצליחה לייצר הצלחות בסוגייה של תעסוקת נשים, הגיע הזמן להסתכל לגברים הערביים בעיניים ולהתחיל לבדוק ולבחון לעומק את ההשתלבות שלהם.

כי נכון, שיעורי התעסוקה הם מאוד גבוהים, אבל יש המון סוגיות שהגברים שלנו מתמודדים איתן. סטגנציה בשיעורי ההשתתפות בהשכלה גבוהה, אנחנו רואים בעצם עבודות שמאופיינות בשכר נמוך ללא אופק תעסוקתי. בעצם, רק הבוקר, בשלוש-ארבע שעות האחרונות, נרצחו שני אזרחים ערביים, ואני חושבת שיש לזה קשר.

העובדה שאין לגברים שלנו אופק בשוק העבודה, שהם מיוצגים ייצוג יתר בענפים כלכליים עם שכר נמוך, זה עבודות פיזיות מאוד שוחקות, זה באמת אמור להדליק מנורה אדומה. וכולי תקווה שגם ארגוני החברה האזרחית שעושים כאן חייל, גם ינסו לדחוף באופן משמעותי את הסוגיות של מדיניות ותוכניות לקידום הגברים בשוק העבודה. כמובן, לא על חשבון הנשים. צריך לקדם גם וגם.

תאופיק, כמה עובדים יש לכם בשטח?

של הרשות לפיתוח? אנחנו ביחידה 15 עובדים פלוס סטודנטים.

כולם מיקור חוץ?

יש לנו שישה יועצים ברשויות המקומיות שגם מקדמים, מסירים חסמים וכל מה שקשור לביצוע ויישום החלטת הממשלה. בנוסף, יש לנו התקשרויות עם חברות מחקר וכו', אבל זה כוח האדם.

אוקיי. עוד מישהו?

חוסאם אבו מכר, מנכ"ל ארגון אלפנאר. אני שמח שד"ר נסרין שיושבת כאן, ציינה את מדד התעסוקה שפרסמנו רק לאחרונה, שבעצם הוא מתכלל נתונים. נסרין ערכה את המדד והיא החוקרת הראשית שלו. זה מידע שאפשר להנגיש אותו לכולם ומהווה מקור ידע אדיר בעניין הזה.

העברתם את זה לממשלה?

כן, בהחלט. אנחנו רק עכשיו השקנו אותו, פרסמנו אותו, אז אנחנו ממש עובדים על רשימת ההפצה עכשיו לכולם.

אז זה עדיין לא עבר אליהם.

עדיין לא עבר. זה זמין גם באתר שלנו בגרסה הטכנולוגית שלו. אנחנו מפעילים, אולי המפעילים הגדולים של תוכנית התעסוקה – ריאן. אנחנו חולשים על האחוז היותר גדול של התוכנית. כמה דברים מתוך הדברים שעלו כאן ובכלל.

אם אנחנו מצליחים להגיע לכ-12 אלף משתתפים בשנה, ומתוכן כ-60% נשים, וחוצים את ה-50% השמות, זאת אומרת שהתוכנית, וציינו את זה כאן, מדובר בתוכנית מאוד מוצלחת. תוכנית שמביאה בשורה בעצם. לא רק שלא צריך לקצץ בתוכניות כאלה ולפגוע בהן, אלא פשוט מאוד לקחת את הניסיון המוצלח ולהגביר את ההשקעה בתוך התוכניות האלה.

נסרין ציינה את התרומה הכלכלית. אם אנחנו מדברים רק על 46% נשים ערביות שמשולבות בתעסוקה, ולצערי הרב בממוצע שכר נמוך בשיעור, פשוט מאוד שכואב הלב להסתכל על הפערים מבחינת השכר, אז הפוטנציאל לתרומה לכלכלה הישראלית הוא פוטנציאל אדיר, של עשרות מיליארדים של שקלים, רק משילוב של נשים. אני לא מדבר על גברים כי הם משולבים בכ-75%, עדיין לא מספיק, אבל בהחלט שם החסמים הם פחות בולטים.

יש מכלול של דברים שאפשר לעשות. אני מסכים כאן שאי אפשר לקרוא לחסמים בקריאה ששגורה בפי הרבה אנשים, כחסמים תרבותיים. יש הרבה חסמים חיצוניים. דובר כאן על המשתתפות שמגיעות למרכז, אני רוצה רק לתקן כאן בעניין הזה, שפשוט מאוד כל מרכז כשהוא קולט משתתף או משתתפת, הוא בונה לו חליפה אישית.

אני לא אכנס עכשיו לרזולוציה הזאת.

לא, רק בגלל התייחסות למה שהיה, שכאילו כל מי שמגיע נרשם והופך למשתתף, אז יש כאלה שמקבלים בתוך החליפה מגוון רחב של תוכניות, של הכשרות, של קורסים. ויש כאלה שהם צריכים דבר פשוט, ספציפי, וזה פותח להם את הדלת לגבי התעסוקה.

כן, ועדיין נקודתי אני חושבת שצריך גם לדעת מי הגיע למפגש אקראי, חד פעמי, לעומת מי שמלווה באופן יותר רחב. שמך? רצית לדבר. סורייא, מרכז השלטון המקומי.

כן, אני סורייא נוג'דיאת, תושבת הכפר בועינה נוג'דיאת בצפון. אני יועצת לקידום מעמד האישה במגזר הלא יהודי בארץ, ובאמת אני מברכת אותך על עצם קיום הדיון, זה דיון מאוד חשוב וזה מאוד מקדם את הנושא של החברה הערבית, במיוחד הנשים.

באמת אני רציתי להתייחס לנושא מאוד חשוב, שהוא הנושא שלנו של היועצות לקידום מעמד האישה במדינת ישראל, במיוחד בחברה הערבית. מבין 85 רשויות מקומיות או עיריות בחברה הערבית הצלחנו עד היום למנות 60 יועצות לקידום מעמד האישה. כולן לפי חוק וכולן לפי מכרז, אבל חסר לנו את התקציב המיוחד לדחוף את היועצת על מנת שתעשה את העבודה שלה בחברה הערבית, דווקא ברשויות המקומיות.

איזו עזרה אתם מקבלים מהשלטון המקומי?

אנחנו מקבלות את כל ההעצמה, ימי עיון, העצמה, קידום, את כל מה שאני צריכה לקבל מהשלטון המקומי.

נפגשתם עם שר הפנים?

עכשיו המטרה שלי, ואני פונה אלייך בדחיפות וזו פנייה בהולה, שאם בכבודך תעשי לנו את הפגישה החשובה עם שר הפנים. המצב עכשיו שלנו של היועצות קשה, במיוחד אחרי המלחמה. הרבה מאוד נשים ערביות מתוסכלות, אין לנו פרנסה, אין לנו מקומות עבודה.

תוכנית 550, יש לנו תקציבים, כל התקציבים הולכים לרשויות המקומיות, לכבישים, למסגדים, לכל מיני דברים אחרים. ובאמת יש לנו את התוכניות של החוסן, של מעמד האישה, נשים אלמנות. יש לנו הרבה גם אלמנות.

אני מהחברה הבדואית, וגם נשים בדואיות, דרוזיות, שהבעלים שלנו, הילדים שלנו, אני אמא לארבעה חיילים, הבן שלי רופא צבאי, הבת שלי רופאת עיניים והיא גם משרתת ומטפלת בהרבה מאוד חיילים בבית חולים בצפת. הבן שלי גם הוא רופא צבאי שעובד בקריית שמונה. הבן שלי השלישי הוא חייל בצבא.

גאווה.

אני מאוד גאה בזה, ואני מבקשת שמדינת ישראל גם תדאג לנו. אנחנו גם שווים, אנחנו משרתים את המדינה. זה לא יכול להיות שתקציב יילך למקומות אחרים. אני באמת רציתי גם יחד עם ראש השלטון המקומי, מר חיים ביבס, ושר הפנים, אנחנו מבקשים ממך לקדם לנו את הנושא של היועצות.

היועצות מאוד סובלות. רוב ראשי הרשויות, נכון, רוצים למנות יועצת אבל בלי תקציב. זו הבעיה שלנו. מי שמטפל היום בנושא של הנשים בחברה הערבית זה היועצות לקידום מעמד האישה, אנחנו קרובות לכל בית, אנחנו קרובות לכל עניין, ואנחנו גם קרובות לראשי רשויות, שאפשר לשתף פעולה ושיהיה לנו גם תקציב מיוחד מהמדינה, משרד הפנים שידאג לנו.

בסדר גמור. אנחנו ננסה לקדם ליועצות. אתן מתכוונת להביא את כל היועצות?

כן, בטח.

אנחנו נקדם לכן פגישה עם שר הפנים, אני אפנה אליו.

בכיף. אנחנו מאוד מודים לך.

תודה רבה. איתך מעכי, אלה אלון, מנכ"לית שותפה. בבקשה.

תודה רבה על הקיום של הדיון הזה. אני אגיד מילה על היועצות, שאנחנו באמת בשנתיים האחרונות, יחד עם עמותת עורכי דין למנהל תקין בפרויקט, יחד עם מרכז השלטון המקומי, העלה את מספר היועצות משמונה יועצות חוקיות.

זה שיתוף הפעולה עם איתך מעכי. כל הכבוד, יישר כוח.

כן, עבדנו עם היועצות על חיזוק היכולות שלהן וחיזוק העבודה שלהן ברשויות המקומיות. כמובן שיש עוד הרבה מה לעשות.

אתם צריכים את העזרה שלי בשביל הפגישה עם השר?

אנחנו מאוד צריכות את העזרה שלך. אז קודם כל היועצות הן באמת גורם מאוד חשוב שמתווך בין הצרכים נשים לרשויות המקומיות ולשירותים שהם נותנים, ולכן חשוב מאוד שהן יהיו חלק מהתכנון בנושאים של תעסוקה, וגם לתת להן כוח וסמכויות.

אני רוצה להגיד שאני דווקא מודאגת. אני מסכימה שהנושא של תעסוקת נשים בחברה הערבית מראה לנו שאפשר להצליח כשמרכזים מאמץ. יש כל כך הרבה חסמים לתעסוקה שוויונית והוגנת לנשים ערביות, ויש פערים כל כך גדולים, ואני חושבת שזו באמת דוגמה טובה שכשיוצרים איזושהי התבוננות הוליסטית ומשלבים כוחות, כי הצרכים הם במשרד החינוך, במשרד התחבורה, העבודה, הכלכלה.

אבל בכל זאת, מה נקודות החולשה שאת יכולה להגיד?

מה שמטריד אותי זה שדווקא בתוכנית החומש הנוכחית הפוקוס הוא לא על הנושא הזה, הפוקוס הוא על נושאים אחרים.

שמה? של נושא תשתיות?

תוכניות שהן מתעסקות גם בתעסוקה, זו תעסוקה באופן כללי. אין התייחסות ממוקדת לצרכים של נשים ערביות.

אבל זה מה שהציגו עד עכשיו.

נכון, אבל הם הציגו שכל תוכנית היא מיועדת לגם וגם, ואין איזושהי ראייה הוליסטית של החסמים הספציפיים.

זה מעניין. אין ראייה מגדרית?

בתוכנית הזאת דווקא לא. אין התייחסות ממוקדת בצרכים של נשים.

תאופיק, יש התייחסות כזאת? או שצריך לפתח התייחסות שכזאת?

עם קבלת ההחלטה גם הייתה ראייה מגדרית, ואני חושב שגם מעכי היו חלק מהדיונים.

לא בתכנון של ההחלטה.

יש יועצת לענייני מגדר מומחית לנשים הערביות?

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרשות לקידום מעמד האישה, כמובן, עם רותם לידי, והיא יכולה גם להרחיב.

לא, זה לא מספיק. אני אסביר למה, 2.2 מיליארד, אין מצב שאתם לא לוקחים יועצת הכי טובה.

ניקח את זה לתשומת ליבנו.

הכי טובה שיש לך, שבוחנת את כל התוכניות. אחרת, מה אני לא מכירה את הרשות לקידום מעמד האישה? הרי אני מכירה את הרשות.

אבל אנחנו גם, השלטון המקומי, אתה יכול להזמין אותנו.

לא להתפרץ, יקרות. אצלי לא מתפרצים.

לא, אני לא מתפרצת, חס וחלילה, להפך. אבל יש תשומת לב, לפעמים צריך לשים לב.

אני לא מנותקת, אני באה גם מקבוצת אוכלוסייה עם אתגרים מאוד גדולים בסיפור התעסוקתי, בפערי השכר, עם חסמים פנימיים או חסמים חיצוניים, תרבותיים, מנטליים, לא מנטליים, גזענות, לא גזענות. אני לא הייתי נותנת לתוכניות בתקציבים כאלה לרוץ אם אין יועצים. אולי יש לכם עובדות במטה מהמגזר?

כמובן.

במטה עצמו?

כן, יש לנו עובדות מהחברה הערבית. גם הנושא של קידום חשיבה מגדרית וגם בתחום הנשים בכלל, זה משהו שאנחנו גם חושבים עליו ומתחילים לקדם. התכנון של החומש לא היה מושלם, עם כמה שאנחנו כן ניסינו ורצינו להקיף כמה שיותר תחומים בתחומי החיים. יכול להיות שכן, תחום הנשים לא קיבל.

אז תיקחו יועצת שתעשה לכם את ההתאמות עם הראייה הנכונה מגדרית, ועם ההוגנות שאמרה נסרין, היא יודעת שגם גברים צריכים פה תשומת לב עם אתגרים.

זה חלק מהפקת הלקחים. יכול להיות שלחומש הנוכחי, לחומש הבא, שכן צריך להסתכל על הסעיפים בראייה מגדרית, ואנחנו כן נבחן את זה.

מה שאני רוצה לומר לך, תאופיק, תזכרו, אתם אחת התוכניות עם התקציב הכי גדול במדינת ישראל. באמת, מבחינה לאומית. תוכנית בתוך משרד, היא אחת התוכניות הגדולות ואתה יודע את זה. תתייחסו בהתאם. זאת אומרת, גם אנשי המקצוע צריכים להיות בהתאם, גם הפילוחים צריכים להיות בהתאם, גם הראייה והבדיקה צריכים להיות בהתאם.

לעלות קומה בציפיות, גם לעלות קומה באיך ניגשים לדבר הזה כי יש פה הרבה מאוד רצון טוב, יש פה מגמה חיובית וטובה. לדעתי צריך את ההתכווננות שהיא יותר נכונה, וגם הפקת הלקחים תוך כדי ההליכה.

מה שרציתי להוסיף, זה להגיד שגם בנושא של האלימות והפשיעה, הפשיעה האלימה בחברה הערבית יש לה השפעות מאוד משמעותיות גם על תעסוקת נשים, כי קשה לצפות שנשים ייצאו לעבודה כשהן חוששות.

כשיש פחד. דיברנו על זה, היה לי פה דיון לפני כשלושה שבועות.

אז הכל קשור. זה דורש גם השקעה, גם שיתוף והבנה של הצרכים של נשים, שיתוף של ארגוני חברה אזרחית, של היועצות. בסופו של דבר אנחנו יודעים שאפשר לעשות שינוי, ראינו שאפשר לעשות שינוי, וכדי שזה ימשיך אז חייבים להיות עם הרגל על הגז על הנושא הזה ספציפית.

תודה. כל כמה זמן אתם יושבים עם הגורמים של החברה האזרחית, תאופיק?

תלוי, אין לנו שגרה. כאילו, יש לנו שגרת עבודה.

מתי פעם אחרונה שישבתם איתם?

עם מעכי?

לא עם מעכי, עם שולחן גדול לשיח כולם ביחד. כזה.

זה תלוי תחום, זה תלוי גם איזו חברה.

לא, לתעסוקה נגיד של נשים.

על התעסוקה, אנחנו גם שותפים לרוב הדיונים. אני חושב שחוסאם הוא יו"ר העמותות, תקן אותי עם הטייטל.

חוסאם, מתי פעם אחרונה נפגשתם כולם? כולל כולם.

באוגוסט האחרון. יש לנו מפגשים תדירים עם הרשות.

מצוין, אז אוגוסט. אני אגיד לך משהו, אני אומרת מצד אחד צריך לעשות שיתופי ציבור, זה דבר מאוד חשוב. צריך מיקור חוץ, אבל גם צריך לדאוג שיש הרבה מאוד דוחות של מבקר המדינה שאמרו שבסוף לא יהיה מצב שיש מי שיהפכו צינור להזרמת כספים, או השמה, או תעסוקה של אנשים, ובסוף בפועל התוצאות של המספרים הן הגעה לאנשים ונגיעה באנשים, במקרה זה הנשים, הופכת להיות נמוכה.

חנין סביתן, ראש תחום החברה הערבית במעוז. מעוז זו בעצם רשת מנהיגים ומנהיגות בכירים בשירות הציבורי, שפועלים יחד להובלת שינוי שמקדם צמיחה כלכלית חברתית. אז רציתי להוסיף רק משפט אחד על ההשלכות של תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית על הנשים.

אנחנו רואים שבשנה האחרונה יש מגמה של נשים שמנוצלות על ידי גורמי פשיעה, אחרי שהן מוצאות את עצמן מתמודדות עם חובות שהשאירו הבעלים שלהן ומאיומות על ידיהם, ואנחנו רואים שיותר ויותר נשים, עוד אין מספרים על הדבר הזה, אבל יותר ויותר נשים שמשתלבות בתוך ארגוני הפשיעה ומתחילות לקחת חלק.

גם על זה דיברנו, היה על זה דיון. כי הן אומרות עדיף לחיות ולהיות מוגנת מאשר שלא. שזה נורא ואיום. אורית, בבקשה.

תודה. באמת ברכות על הדיון החשוב הזה, כי זה באמת איזה מין חור שחור בתוך המציאות, המצב הזה. אז קודם כל, אני באמת רוצה להגיד שפתחנו לא מזמן בשיתוף פעולה עמוק עם מרכז השלטון המקומי, ואכן שם יש לנו הרבה עבודה, וסורייא מובילה את התיקונים בתוך הדבר הזה. אנחנו גם עובדות על הצעת חוק, ופה פנינו למשרד הפנים וגם איתך מעכי.

על היועצות? אנחנו העלינו הצעת חוק, החוק של היועצות לקידום מעמד האישה. הוצאנו דחייה בחודשיים בתאריך ה-2 בפברואר. גם אם לא יעברו, אולי אני אעלה את זה.

בדיוק. נמשיך לדפוק על זה בראש כי זה חלק מהעניין, וכמו שאמרה אלה, בעצם דבר כרוך בדבר. הדברים פה קשורים. ולכן מה שאנחנו נעשה כאן, ניתן פתרונות לכל רשימה שלמה של דברים. אם נתקן את הזכויות, יהיו יותר פתרונות בעבודה. אם נתקן בעבודה, יהיו יותר פתרונות בזכויות.

לכן אנחנו בעמותה, שמנו לנו למטרה, ולדעתי זו מטרה שכולן צריכות להיות שותפות לה. אני יודעת שזה לא פופולארי להגיד את זה, אבל אני אגיד את זה בכל זאת, יעדים של האו"ם – sustainable development goals. אני לא צריכה אפילו להמציא, לא את היעדים ולא את הפירוט שלהם. צריך שתהיה, כתבתי פה כמה, להשיג שוויון מגדרי והעצמה לכל הנשים והנערות. זה כתוב, אנחנו לא צריכים לדון בזה.

הדבר השני, הכשרות לפיתוח כלכלי והשגה בשוויון חברתי. יש שם פירוט של איזה 15 סעיפים מאוד מפורשים, כולם ביחד נותנים את התשובה. ואני יודעת שאנחנו נעשה את זה, ושם אנחנו ניתן פתרון. א', באמת יש בעיה בכלל לנשים במעמד כרגע, עוד לא הגענו לשוויון שלנו, במגזר הכללי. ובתוך זה, על אחת כמה וכמה, בחברה הערבית. אז באמת, רק בשיתוף פעולה. אנחנו כבר בעומק עם מרכז השלטון המקומי, איתך מעכי איתנו בפרויקט משותף. ואני קוראת לכולם לשתף פעולה בעניין הזה בכל הכוח.

תודה רבה. ד"ר אריק, אתה יכול להציג בקצרה את המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה. האמת היא שאם הייתי פותחת, הייתי פותחת חלק מהמצגות. תודה שהמתנת בסובלנות. אני יודעת שהמכון נותן פוקוס מאוד גדול לעניין הזה.

תודה רבה. צהריים טובים לכולם. מכיוון שהזמן קצר, אני אתמקד בדברים העיקריים ואני אעשה מה שאף אחד לא עשה כאן במהלך הדיון, להציג את הנתונים. הנתונים כאן מתבססים על שנתון החברה הערבית בישראל שעתיד להתפרסם בקרוב.

(הצגת מצגת)

רק נשמור על כבודם של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שאומרים אנחנו הצגנו. הם צודקים, הם הציגו; הוא מדבר על משרדי הממשלה.

ג'רי, באמת הצגת נתונים. אני מציג את הנתונים ועיניכם רואות.

הזמן קצר ואני מבקש להתמקד בשלושה נושאים. תעסוקה, אבטלה ורמת שכר. מכיוון שהנתונים כאן הוצגו, אני רוצה להתייחס לנקודה שעדיין לא הוצגה כאן.

כפי שאמרנו, על פי ניתוחי שירות התעסוקה, החדשות הטובות הן ששיעור ההשתתפות של נשים ערביות בכל עבודה רשם את העלייה המרשימה ביותר ביחס לכל מגזר או מגדר אחר. נאמר והוצג, ואני הצגתי כאן. החדשות הרעות הן, שיחד עם כל זה, אנחנו מגיעים נכון להיום למחצית מנשים ערביות בכוח העבודה העיקרי שמשתתפות בכוח העבודה.

וכמה זה? זה השקף?

השקף הימני אומר לנו שבגילאי כוח העבודה העיקרי רק מחצית מהנשים הערביות משולבות בכוח העבודה. מועסקות ולא מועסקות כאחד. מה שאני כן רוצה להדגיש כאן, אני ברשותכם מדלג על משהו, אני רוצה להגיע לנקודה מאוד חשובה. תשימו לב בבקשה למה המספרים אומרים לנו.

שלושת קווי המגמה העליונים הם גיל העבודה העיקרי. שני הקווים התחתונים הם הקבוצה הצעירה ביותר והקבוצה המבוגרת ביותר. החדשות הן, שבכל קבוצות הגיל לאורך העשור האחרון נרשמה עלייה בשיעור ההשתתפות של נשים ערביות. ותשימו לב דווקא לקבוצת הגיל המבוגרת ביותר לפי הנתונים האלה, שרשמה עלייה עקבית ומרשימה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה.

במשבר הקורונה, הנפגעות העיקריות היו הצעירות ביותר, גיל 18-24 שנים, והבאות אחריהן בגילאים 24-35. זאת אומרת, נשים צעירות שעדיין לא השתלבו ממש בשוק התעסוקה, ובעיקר נשים שהן אימהות והן מגדלות משפחות נפגעו במשבר.

ובשנת 2020 אנחנו רואים את הירידה.

נכון, אבל הנשים בכלל בשונה מהגברים שמרו על מגמת הגידול למרות משבר הקורונה. אז זו נקודה אחת. הנקודה השנייה נוגעת לשיעור האבטלה, או בלתי מועסקים בחברה הערבית לפי מגדר. זאת המגמה העיקרית של העשור האחרון.

אבל אני רוצה להתייחס כאן למשהו שעוד לא הוצג כאן, והוא השפעות המלחמה על מפת דורשי העבודה בישראל. אני רוצה לברך את שירות התעסוקה הישראלי על שפע הנתונים שמוצגים באתר שלכם, שסייעו לנו רבות.

עיניכם רואות שבשלושת החודשים או ארבעת החודשים הראשונים למלחמה, חל זינוק אדיר בביקוש, או בכמות או מספר דורשי העבודה בישראל. ואני רוצה כעת להתמקד רק בחברה הערבית, ולהשוות גברים מול נשים. ואני אסביר לכם מה אנחנו רואים כאן. שימו לב להבדלים בביקוש עבודה בין נשים לגברים. הקו האדום מייצג את מי שהם דורשי עבודה כי הם יצאו לחל"ת. וכאן באופן ישיר יש השפעה של המלחמה. בצד זאת, הקו השחור הוא מי שפוטרו. גם כאן אנחנו רואים את השפעות המלחמה.

אבל במקרה של נשים ערביות, המגמה הדומיננטית או הרוב, הן רשומות תחת סיבת רישום אחרת. ומהי סיבת הרישום האחרת? היא בדרך כלל מי שיצאו לפיטורים זמניים, או שעבדו בעבודה לתקופה קצובה, או מי שיצאו להשתלמות כלשהי ומקום העבודה לא מעסיק אותן יותר, והן חזרו להיות רשומות בשירות התעסוקה כמי שהן דורשות עבודה.

מה המסקנה? היציבות התעסוקתית של נשים היא הרבה יותר רעועה ופחות יציבה בהשוואה לגברים.

יותר נשים? מעניין.

יותר נשים רשומות תחת סיבת רישום אחרת, ואנחנו רואים שהיא לאו דווקא מושפעת מן המלחמה, אלא היא נמשכת באופן עולה ויורד לאורך השנה. יש לזה כל מיני סיבות, אבל היא לא בגלל המלחמה. הדבר האחרון שאליו אני רוצה שתשימו לב הוא, התפלגות דפוסי התעסוקה של גברים ונשים בחברה הערבית ובחברה היהודית.

ובמילים אחרות, שימו לב, 2/3 בחברה הערבית, בין אם אלה גברים ובין אם אלה נשים, מרוכזים בפחות ענפי תעסוקה לעומת רוב בחברה היהודית שהם 57% מתפלגים בתעסוקה יותר מבוזרת. מה המשמעות של זה? המשמעות של זה היא כזו, שימו לב לכך, שנשים ערביות, 2/3 מהן מרוכזות בענפי תעסוקה שבהם רמת השכר נמוכה מן הממוצע במשק.

תאופיק, זה אתגר בטח שאתה מכיר.

כן, מכירים את כל הנתונים.

אני בטוח שכולם מכירים את הנתונים, אבל כמו שאמרתי, אני מציג את הנתונים.

בגלל זה לא ידעתי אם פתיחת מפעלים זה הפתרון האמיתי.

לא, אבל יש נתון שהוא לא מתייחס אליו, סליחה גברתי, והוא למשל הזהות של המעסיקים. כי יש פה נקודה שהיא מאוד קריטית להבין מי המעסיק של אותן נשים.

זה למתקדמים מה שאמרת עכשיו.

אם תהיה לי אפשרות לדבר, אני אולי אדבר על זה.

גם אני אשמח לדבר, כי גם אני מציג את העמדה של המעסיקים. נושא שלא הוזכר.

התמונה היא כזאת, אנחנו רואים שכמעט 82% מהנשים מועסקות בענפי תעסוקה שבהם השכר הממוצע נמוך מהממוצע הכללי במשק, ואני חושב שהדימוי הזה של באיזה גובה הקרחון נמצא מעל פני המים, מדבר בעד עצמו. השורה התחתונה היא כזו, הדבר החיובי הוא, המשך מגמת השתלבות של נשים בכוח העבודה בכל קבוצות הגיל.

וזה יפה שיש קפיצה. אתה יכול לקשור את זה לפעולות של הממשלה באופן ישיר? בעשור האחרון.

אני לא יכול לקשור את זה לפעולות של הממשלה, ויחד עם זאת, כמו שאמרו כאן, ונסרין גם כן הציגה כאן את ההשפעה של הדרג הפקידותי והמקצועי, אין ספק שיש לדברים האלה תרומה. אני מציג את התמונה בראיית המספרים היבשים, אבל את המשמעות אנחנו יכולים כולנו להבין יחד.

לשיפור?

ולשיפור, רצוי כמובן לגוון ולעשות היצע ואת דפוסי התעסוקה באופן יותר מבוזר. ובמיוחד לחזק את היציבות התעסוקתית של נשים. תודה רבה לכם על ההקשבה.

תודה רבה לך ד"ר. בבקשה, טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים.

אני אהיה ממש קצרה. טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים. רציתי לדבר על שתי נקודות. דבר ראשון, הממ"מ הציג נתון של 46% של נשים ערביות מועסקות. זה לא פורסם באתר הוועדה, אז לא יכולתי לראות מתי בעצם נעשתה המדידה והאם זה נעשה אחרי תחילת המלחמה וההשפעות שלה.

זה עכשיו מפברואר.

ברבעון האחרון של שנת 2024. את מדברת על שיעורי התעסוקה?

כן.

שיעור המועסקות הערביות 46% נכון לרבעון האחרון של שנת 2024.

זה ממש עדכני.

בסדר גמור. דבר שני, רציתי להגיד, אנחנו בשדולת הנשים מעפילות קווים בדיני עבודה, אנחנו מסייעות לנשים למצות את הזכויות שלהן.

קו אליס.

גם הקו של אליס, וגם הקו בדיני עבודה, אנחנו כבר מפעילות שלושה עשורים. ואנחנו הקמנו קו גם בשפה הערבית ב-2019, ואנחנו מקבלות פניות מנשים בשוק התעסוקה.

מ-2019 עד עכשיו.

נכון.

וכמה פניות יש לכם? סדר גודל.

יש לנו עשרות פניות בשנה מ-2019. אני רוצה שנייה לדבר על הנשים שמועסקות, דיברנו הרבה על יעדי תעסוקה וכמה חשוב להכניס את הנשים לשוק התעסוקה. הנשים שנמצאות כבר בשוק התעסוקה, הן מאוד מוחלשות ומאוד מופלות.

מופלות ברמת?

חשש להתלונן על פגיעה מאוד בסיסית בזכויות, אם זה תשלום של זכויות סוציאליות, אם זה אפילו הטרדות מיניות שהן עוברות במקום העבודה, והפחד לדווח על זה ולספר על זה למעסיק ולהתלונן הלאה. יש צורך לצאת במבצע של אכיפה מסודר יחד עם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, ויחד עם משרד העבודה.

ויש גם את היחידה למאבק בגזענות ואפליה, למה נלחמנו שהיא תיפתח?

אבל אין פיקוח על נושא תשלומי שכר.

יש את היחידה הזאת, צריך להשתמש בה. אני חושבת שלא משתמשים בה מספיק.

חייבים לצאת במבצע אכיפה נרחב ספציפית עבור נשים ערביות, זה ממש צו השעה. תודה.

תודה רבה. יעלה רענן, מנכ"לית המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב.

אני מנכ"לית של העמותה, ששמה המועצה לכפרים הלא מוכרים. יש לנו כ-100 אלף תושבים בנגב שהם חיים בכפרים הלא מוכרים, כמות מאוד גדולה. יש לנו מארגנת קהילתית שיושבת עם קבוצות של נשים, והבקשה הגדולה ביותר שלהן זה תעזרו לנו לצאת לעבודה.

אנחנו מדברים על כמה נשים?

יש 100 אלף תושבים, נשים זה רבע מתוך זה.

טוב, קודם אמרו לי משהו אחר. מספר אחר אמר לי פה צרפתי.

לא, זה החלק שגר בכפרים שאין להם תשתיות, אין להם אישורי בנייה. ושני דברים מאוד מאוד משפיעים לרעה על היכולת של נשים לצאת לעבוד למרות רצון עז, אפילו להגיע לתחתית של כל מה שפה אנשים אמרו, של התעסוקה של נשים. אחד הדברים שאין זה גנים. אין גנים לילדים. לא שאין מעונות, אפילו גן ילדים אין. עכשיו, זה משפיע כמובן על היכולת של האימהות לצאת לעבודה, מדובר על 08:00-14:00.

מה הפתרונות שהוצעו מתוך הקהילה נגיד לדבר הזה?

אנחנו הצענו, המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים ביחד עם עמותת סיכוי, עמותת במקום, הבאנו לממשלה לוועדת התכנון וגם למשרד החינוך נקודות ששם צריך לשים גנים, ובזה היינו פותרים את רוב הבעיה של היעדר גנים לילדים.

גנים עם כוחות מתוך הקהילה שיכולים לאייש תפקידים בתוך הגנים?

כן, יש לנו גננות. אין מחסור בגננות, זאת לא הבעיה. הבעיה היא הרצון של המדינה ליישם את החוק שלה שמאפשר לילדים ללכת לגן. עכשיו, זו גם בעיה של האימהות וגם של הילדות שלא הולכות לגן בדור הבא.

הדבר הנוסף, לדוגמה, לגן שנסגר, גן שהיה ל-30 ילדים בכפר ביר אלחמאם לפני שלושה חודשים בגלל כל מיני, חסר מים, חסר חשמל, החליטו במקום לטפל בבעיה, סגרו את הגן. 30 אימהות היום לא יכולות לצאת לעבודה שהן יצאו אליה קודם.

דבר נוסף שחסר, זו תחבורה ציבורית. הדבר אשר מנבא הטוב ביותר של אוכלוסיות מוחלשות, האם הם יכולים לצאת לעבודה או לא, זו תחבורה ציבורית. ואנחנו עובדים מול המדינה, אבל היא עובדת לאט. כל כך לאט בלייצר לנו פתרונות של תחבורה ציבורית על יד הכפרים ובתוך הכפרים. תודה רבה.

כן, הנקודה הובנה.

קו אימפקט, עירן תמיד מסכם אצלנו, הוא יועץ מיוחד לוועדה.

אני לא מסכם, יש אחריי. אני עירן מקו אימפקט, מנהל שותפויות. הדיון פה הציג את הצרכים של הפרט, של החברה הערבית, של הנשים, אבל לא דובר על הצרכים של המעסיקים. בסוף צריך להסתכל על זה כשרשרת ערך שהיא, אחד, שלמה, ואי אפשר לקטוע אותה בהתחלה של המעסיקים. ולמעסיקים יש צרכים, ואם לא נתחשב בהם גם בהכנת התוכניות ותפעול התוכניות, בסוף זה לא יקרה ולא ישתנה.

מהנתונים שלנו מהחברות שאנחנו מלווים, 76 חברות במספר מהגדולות במשק בישראל, כולן מהמגזר העסקי. 53% מההשמות שמשתלבים מהחברה הערבית הן נשים. זאת אומרת, שהחברות יודעות לעבוד את זה בצורה נכונה, כשיש שילוב של הצרכים של החברה הערבית וגם של צרכי המעסיקים, יש תוצאות, ותוצאות טובות, וככה אנחנו יכולים לממש את הפוטנציאל שיש בחברה הערבית.

מה החיבור עם ה-76 מעסיקים האלה יחד עם התוכנית הלאומית?

קרוב ל-30% אם אני לא טועה.

יפה, כל הכבוד. זה סופר חשוב. כמה אתם בקשר, כמה בתוך התהליך הממשלתי בתוכנית הלאומית, יש קשר עם אותם למשל חברות גדולות שהן המעסיקות.

אנחנו במיזם משותף עם קו אימפקט.

זה מה שאני שואלת, הוא היה צריך להגיד את זה על השולחן. אם אני הייתי יודעת שהם בכלל לא קשורים איתכם, הייתי אומרת שאתם אולי אחראיים על הקפיצה הזאת באחוזים.

זו שותפות, ואנחנו גם עובדים בשותפות עם המגזר השלישי, אנחנו גם גוף מתכלל ומביאים את כל השחקנים לשולחן אחד על מנת לדון.

כמה מעסיקים זה מושך אותם? כמה הם רוצים להיכנס?

אנחנו תוך עשור מלווים היום 76 חברות גדולות. יש הרבה ביקוש. יש לנו גם סטנדרטים לגודל החברה וכמה היא מעסיקה.

איזה תפקידים?

תפקידי מטה, ניהול. אנחנו לא מתמקדים בתפקידי מסה. משרות איכות, אקדמאיים.

כמה הצלחתם בעשור לעשות השמה?

קרוב ל-10,500. הנתונים זמינים, אני יכול לשלוח גם לוועדה. ונקודה נוספת בהקשר הזה, זו איכות המשרות. אם אנחנו רוצים להסתכל על התמונה הכללית, רק חצי אחוז מהמועסקות בהייטק הן נשים, והחלק שלהן מתוך התעשייה במשק הוא 1.1. זאת אומרת, אחת מכל 100 נשים שמועסקות במשק הן מועסקות בהייטק. וצריך לתת גם על זה את הפוקוס.

אחת מכל 100 נשים ערביות?

מהמשק, מועסקות בהייטק.

מהמשק בכלל או מהערביות הישראליות?

מהמשק בכלל, כן. בתוך תעשיית ההייטק, 0.5% מועסקות בהייטק. מכלל המועסקות זה אחת לכל 100. וגם פה צריך לשים את המיקוד, כי אם אנחנו רוצים לדבר על תעסוקה, אנחנו רוצים תעסוקה איכותית ולא רק השמה לשם השמה.

בסוף, כמו שציינה נסרין, נכון, הדיון מתמקד בנשים, אסור לשים מאחור את הגברים. גם שיעורי הגברים בשוק העבודה הוא נמוך ויש צניחה. ואנחנו רואים, כפי שהציגו המכון הישראלי לדמוקרטיה, הגברים הם הנפגעים הראשונים, והם נפלטים ראשונים בגלל ענפי התעסוקה. וגם שם צריך להשקיע, ולהשקיע גם בשילוב באקדמיה וגם במשרות איכותיות.

תודה.

תודה. עביר ג'ובראן, עורכת דין באגודה לזכויות האזרח. אני רוצה להתייחס לנקודה שלא עלתה עד כה, וזה כל החסמים שהעלינו כאן, הם לא באים לידי ביטוי במפגש של הפקיד בשירות התעסוקה עם האוכלוסייה.

וזה אומר שכל הנושא של גמישות בעבודה, מעונות יום, אישה שלא יכולה לצאת כי אין תחבורה ציבורית, אישה שלא יכולה לצאת לעבוד כי אין איפה לשים את הילדים, מפנים אותה בדרך כלל למשרה שהיא חייבת לקבל כי זה החוק. כל סוג משרה היא חייבת לקבל, ואם היא אומרת לא או מבקשת ארכה עד שהיא תסדר את ענייניה, ישר רושמים לה סירוב.

כדאי לבדוק, הוועדה או הממ"מ, את אחוז הסירובים בלשכות התעסוקה, כמה זה לנשים. אם אישה מקבלת סירוב, זה אומר שחודשיים היא לא תקבל את הקיצבה, ויש המון נושרים. כלומר, יש אנשים שמרוב ייאוש נושרים מהמערכת.

זו בעיה מוכרת. אתם מצליחים לפתור אותה בדיאלוג במשרד? כי אם בסוף באמת, מישהי מציעים לה עבודה שאין לה נגישות, אין לה רכב.

זה מה שהזכרתי מהפעילות של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.

לא, זו לא נציבות, זו לשכת התעסוקה.

זה קשור לתחבורה הציבורית.

לא רק לתחבורה.

לא, עד שהאוטובוסים יזוזו.

אישה חייבת לקבל כל משרה שלשכת התעסוקה מציעה לה.

בקיצור, אין סעיף סל לטיעון על היעדר תחבורה ציבורית.

וזה כולל גם שעות עבודה שיכולות להיות לא הגיוניות לה.

תבדקו כמה דוחות, כמה נדחות. אני אומרת, תבקש מלשכת התעסוקה להבין כמה נשים ערביות באות, ומציעים לה תעסוקה ואז היא לא לוקחת. צריך לבדוק את זה.

לסיכום, חסרים נתונים. הנתונים של הסירובים לא מפורסמים, אם אפשר להשיג את הנתונים האלה ולזהות את הלשכות הבעייתיות, כי לא יכול להיות שיש אחוז גדול של סירובים. מדובר במדיניות של הלשכה לרשום את הסירובים.

לא, היא מדיניות ישראלית לכולם. המדיניות היא כללית, היא לא ספציפית. השאלה אם יש מקום לנסות לסמן אם באמת אזור שאין בו תחבורה, אי אפשר להגיד לה 'זה מה יש'.

יש אתגר ויש לשכות בעייתיות עם פקידים שהם עוינים לפעמים, ואני אשים את זה על השולחן, וצריך לטפל בזה. המטרה של לשכת התעסוקה זה להחזיר או לשלב את הנשים, כל מי שפונה אליה למעגל העבודה, המפגש הזה הוא לא מפגש נעים בדרך כלל. ויש לשכות בעייתיות, והנתונים האלה חשובים כדי לזהות את הלשכות האלה.

וכדאי גם לעשות מחקר שמשקף מה אותן נשים מרגישות במפגש הזה. אף אחד לא שואל אותן מה שביעות הרצון שלך מהשירות, איך את מרגישה, מקבלים אותך/לא מקבלים אותך. פשוט כופים עליה את המשרה.

תודה. חבל שהנציגה של לשכת התעסוקה כבר לא פה. רן, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להתחבר לחלק מהדברים שנאמרו פה. קודם כל, להגיד מבחינתי עובדה. תודה לפעילות שלכם, של התוכנית. בלי הפעילות של משרדי הממשלה בנושא הזה, התוצאות כפי שאתה הצגת אותן, שלדעתי הן בהחלט טובות, לא היה קורה. ואני מלווה את הנושא הזה משנת 2003, ורואים את השינויים בשטח. אולי הם לא מספיק מהירים, תכף נדבר על חסמים, אבל להגיד תודה צריך, ומגיע לכם תודה.

עדיין יש חסמים ונושאים שלא נגענו בהם. התחלנו לדבר קצת על הנושא של שכר תשלומים ומוסר התשלומים בחברה הערבית. מוסר התשלומים הוא לא טוב. הוא לא טוב במיוחד לנשים. זה אומר שנשים לא מקבלות את השכר שהן צריכות, לא רק ברמה של מה מגיע להן, אלא בתשלום בפועל. ואם התשלום בפועל לא מתבצע כמו שצריך, זה גורר אחריו מצב שלא מקבלים מענקי עבודה, לא מקבלים זכויות סוציאליות, לא מקבלים הרבה מאוד דברים אחרים. לכן העליתי את הנושא של מי המעסיק, בהקשר הזה זה חשוב.

הדבר השני, זה הנושא של עסקים קטנים.

האמת שלא נגעתי, אימאן נגעה בזה.

לא, היא לא נגעה בזה, וצריך לגעת גם בנושא הזה. וזה מתחבר גם לנושא של הלוואות שנותנים גם לסטודנטים וגם לאחרים.

לא, סטודנטים מקבלים מלגה.

לא, מקבלים גם הלוואות, ופה אני רוצה להציג כשל, ברשותך. אחד מהתנאים לקבלת הלוואה ללימודים, זה חיווי אשראי חיובי. חלק גדול מהאוכלוסייה, גם היהודית אגב, אין לה חיווי אשראי חיובי. חיווי אשראי זה לא דו"ח אשראי, זה חיווי שהוא דבר טכני מאוד, אלגוריתמי, שהרבה מאוד מהאנשים מקבלים אותו כשלילי. ברגע שהגופים שעובדים עם המשרדים הממשלתיים מקבלים חיווי אשראי שלילי, הבן אדם לא יכול לקבל הלוואה. הוא לא יכול לקבל הלוואה – הוא לא יכול ללכת ללמוד – והוא ימשיך לעבוד בשכר נמוך.

אני רוצה להצטרף לדברים שאמרה נציגת האגודה לזכויות האזרח בנושא שירות התעסוקה והיחס. יש חסמים, החסמים הם בהחלט חסמים של סירובים ומפגש לא נעים, וזה מגיע לאיבוד של קצבאות שמביא בסופו של דבר למחסור גדול.

ואמירה אחרונה, יש לי רשימה גדולה, אבל אמירה שהיא חשובה שלא נגעו בה מספיק פה, זה יחס התעסוקה או הסיוע בתעסוקה לנשים גרושות, לאימהות חד הוריות ולאלמנות. שלוש האוכלוסיות האלה לצערי הולכות וגדלות בחברה הערבית בשנים האחרונות, והן לא מקבלות מספיק ביטוי בתוכניות שקיימות. אני חושב שצריך לתת על זה את הדעת גם כן.

תודה, רן. כפי שאמרת, אתה מלווה את הנושא הזה שנים ארוכות, גם בתוך הכנסת וגם בעברך כמי שעמד בראש עמותת ידיד ונתן את המענים גם בהנגשת זכויות של נשים, במיוחד חד הוריות.

אני חושבת שדובר באחת התוכניות הלאומיות הגדולות שמצריכה מאיתנו, מצד אחד לעשות זום אין ולראות גם את החסמים, היחס, התחושות, הקולות, גם הסובייקטיביים, כי משם נגזרים גם בסוף הנתונים האובייקטיביים, אל מול זה שיש צורך לעשות זום אאוט ולראות את התמונה הכללית. התמונה המדויקת אני אומר. זה ממש חשוב.

בטח כשאנחנו ב-2026 צריכים לחדש את תוכנית החומש, וזו התארגנות שמצריכה זמן. אני מכירה מטות, המטה ליהודי אתיופיה, אנחנו רצינו מטה קטן, גם אנחנו קהילה קטנה, אבל אני יודעת כמה זמן צריך לעבוד מראש. וצריך להתכונן לדבר הזה, גם ברמת התוצאות, גם ברמת השיפורים, גם ברמת ניצול התקציבים.

בסך הכל אני חושבת שאתם מקבלים פירגון מאוד גדול, וגם אני רוצה לבוא ולומר מילות תודה לעבודה שלכם במטה. עם זאת, שיתוף הציבור שכן נעשה, אני מבינה שכן נפגשתם באוגוסט, אני חושבת שיש גם כמה דברים שעלו פה, שהשאלה היא בסוף מה עושים איתם. זה לא רק שחרור קיטור של האנשים שנוגעים ומכירים ומציפים את הדברים.

צריך לראות למשל איך בודקים עם היחס, עם נשים שהן מסרבות. האם זה בגלל תחבורה, ואיך מחברים את זה, האם עושים סעיף כלשהו בתוך הסירוב שמדבר על אי יכולת להגיע. אם אישה לא יכולה להגיע ואין מסוגלות כי המדינה לא מספקת את התשתיות הנכונות, אז זה גם משהו שצריך לקחת בחשבון.

בבקשה, רותם וינר שפירא, הרשות לקידום מעמד האישה.

רציתי לומר שני דברים לגבי היועצות. שהרשות עובדת בשיתוף איגוד היועצות ומשרד הפנים על שינוי חוק היועצות.

אוקיי. זה יבוא בחוק ממשלתי?

עובדים על זה, כן. כמו כן, יש קולות קוראים ב-2024 של חינוך ובתי מנהיגות לרשויות המקומיות, וב-2025 מניעת אלימות עם משרד הרווחה וקהילות. זה קולות קוראים רלוונטיים. אני רוצה להגיד עוד משפט לגבי תעסוקת נשים, שאנחנו יצרנו את תמונת המצב של תוכנית החומש הלאומית, ושם באמת עשינו שיתוף ציבור.

נפגשנו עם נשים עצמן, ממש מהשטח, היה לנו מאוד חשוב לשמוע את הנשים, גם עם נשים ערביות בדואיות בצפון, גם עם נשים דרוזיות, ונשים בדואיות בדרום.

המסקנות הועברו למטה?

לא רק שהן יעברו למטה, גם תהיה ועדה.

הועברו?

יועברו. כי אנחנו עכשיו עושות ועדה בין משרדית שתעסוק בצמצום פערי השכר, הגדלת שיעור הנשים בצוותי קבלת החלטות ועמדות מפתח. והנושא שעלה פה, באמת זה שלושת הנושאים שעלו, וקידום חלוקת אחריות שוויונית במשפחה. זה בעצם שלוש הכותרות שהוועדה בעצם תעסוק.

אני ממליצה להעביר את הדו"ח הזה. אחד, אני מברכת על זה שאתם הולכים להביא החלטת ממשלה. את עומדת מאחורי זה, זה כתוב בפרוטוקול. השרה שלך תצטרך להביא הצעת חוק ממשלתית, ואנחנו ניצמד אליה.

פגישה ראשונה ב-18 למרץ.

חבל, אבל המושב נגמר בסוף מרץ, אז אולי שווה להאיץ את התהליך. זה טיפ. דבר שני, תביאו את הדו"ח שלכם ואת המסקנות למטה לתוכנית הלאומית.

אנחנו בקשר צמוד איתם, אנחנו נפגשים פעם ברבעון כל משרדי הממשלה שעוסקים בתעסוקת נשים. אנחנו עובדים צמוד גם עם בני, גם עם הבדואים, גם עם הדרוזים.

אוקיי. ליאור, אתה הדובר האחרון.

עו"ד ליאור עובדיה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. חשוב לי להדגיש שהנציבות פועלת ורואה באמת בחשיבות של קידום החברה הערבית בכלל, וגם בפרט קידום נשים בשוק העבודה. אנחנו באמת מעבירים הרצאות, קמפיינים, וגם כל הנושא של הכשרת ממונות בארגוני הייטק לדוגמה.

ויש לכם קשר עם קו אימפקט? זה חשוב.

כן, ניצור קשר. גם עם עמותת איט וורקס לקידום ושילוב נשים מקבוצות גיוון, בדגש על נשים ערביות בתעשיית ההייטק. אם רוצים נתונים בקצרה, ככה, 51% מהפניות בחברה הערבית היו של נשים. 41% היה על רקע של לאום.

לאום זה כאילו גזענות?

נכון, כן. 13% אפליה בשירות המילואים של נשים.

של?

של משרתי המילואים ובני זוגם.

בתוך המגזר?

בתוך המגזר.

סורייא נתנה דגש על הסיפור של הצבא.

נכון. כ-20% אפליה בשוק העבודה בנושא של היריון, פריון, התא המשפחתי. זה בגדול. יש לנו כמובן את תוכניות הגיוון שאנחנו עושים ומכשירים, וגם העסקה בשוויון לכלל הנשים באוכלוסייה של החברה הישראלית.

אתם חלק מהמטה? משרדי הממשלה ששותפים לתוכנית.

כן, יש לנו שולחנות עגולים. עוד פעם, בנושא של החברה הערבית ייתכן שצריך, שהיו בעבר ויהיו.

מי הנציב היום?

כרגע אין נציב או נציבה קבועים, יש את אורית שרפי, שהיא ממלאת מקום כרגע.

אוקיי, תודה רבה לך. תודה גם על הפילוחים והדיוק בנתונים.

אני רוצה לסכם את הדיון. אני רוצה להודות גם לאימאן שלא נמצאת כאן ונאלצה ללכת לעוד ועדות, כי אנחנו באמת ועדות שהתגייסנו לעשות כאן דיונים, שזה דיון חשוב, ואנחנו גם נמשיך לעקוב. היה לנו פה דיון לפני כחודש ימים שעסק בפשיעה בחברה הערבית וההשלכות על אימהות, נשים וילדים.

לעניין התעסוקה, הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי מברכת על ההתקדמות ומגמת העלייה בשיעור ההשתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה בעשור האחרון. עם זאת, עדיין מדובר בשיעור שיש לשפרו ולפעול בכל דרך להעלות את מספר המושמים ושיעור ההשתתפות של נשים במעגלי העבודה ושוק התעסוקה בישראל.

הוועדה רואה שיש תוכניות רבות ויש תקציב גדול. צריך לבחון אותו לעומק כפי שביקשתי, לפלח, וכמובן להביא תמונת מצב שהיא הרבה יותר עדכנית, שמאפשרת לנו להיות עם זכוכית מגדלת ולבחון האם התוכניות הקיימות אכן מסייעות עם הפילוחים שקודם, אני לא אפרט אותם ולא אכנס, שנתתי לך תאופיק.

הוועדה מבקשת לקבל משירות התעסוקה, ותוציא להם מכתב, את המחקר המלווה שנערך לתוכנית מעגלי התעסוקה. לא רק להם, לדעתי המחקר מלווה את כל התוכנית הלאומית. אני טועה?

לא, זה רק של מעגלי תעסוקה.

אבל זה כולל את כל התוכניות של מעגלי התעסוקה?

אמור להיות, כן.

מצוין. הוועדה מבקשת לקבל ממשרד העבודה בתוך שבוע ימים את המענה לנתונים שהתבקשו ממרכז המחקר והמידע, ולא העבירו. אני רוצה כאן להביע שאט נפש על כך שלא הועברו למרכז המידע והמחקר של הכנסת הנתונים שנתבקשו ממשרד העבודה. אנחנו נעקוב, ואם אתם לא מקבלים אתם תפנו אלינו ואנחנו ננקוט בצעדים שיש לכנסת.

כמו כן, הוועדה מבקשת מאגף מעונות היום במשרד העבודה נתונים על מעונות הסבסוד, כדי להבין אם זה חסם משמעותי.

הוועדה רושמת לפניה את הערת ממלאת מקום יושבת ראש שפתחה את הדיון, חברת הכנסת אימאן, שמבקשת כי יעודכנו יעדי התעסוקה לשנת 2035 ל-75%-70%.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים, נמשיך לעקוב. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:16.