פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
הוועדה לביטחון לאומי
18/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 337
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025), שעה 14:30

דיון מהיר בנושא: "היערכות המשטרה וכוחות הביטחון לקראת חודש הרמדאן", של חה"כ ארז מלול, חה"כ יואב סגלוביץ', חה"כ גדי איזנקוט, חה"כ גלעד קריב

חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר

ולדימיר בליאק
מיקי לוי
יואב סגלוביץ'

יוסי מימון

רח"ט מדיניות פנים, המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה

סנ"צ דקר אשל - רע"ן שיטור מחוז ירושלים, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק מיטל גביזון - ס' יועמ"ש מחוז ירושלים, המשרד לביטחון לאומי

יאיר מתוק - עוזר משפטי ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

סגן גונדר לואיס הירשברג - רע"ן מבצעים שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ אופיר שמול - רמ"ד מבצעים מ"י, המשרד לביטחון לאומי

טפסר שמוליק פרידמן - ממ"ז ירושלים כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

תת-טפסר יוסף דקלו - רח"ט איסוף וחקירות כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

סא"ל שמעון עורקבי - רז"ר מרכז, משרד הביטחון

נזאר חטיב - מנהל תחום בכיר דרוזים, משרד הפנים

יצחק אסרף - מנהל אגף הביטחון והשיטור בעיר רמלה, מרכז השלטון המקומי

תמ"ג רונן בשארי

ראש אג"מ, מגן דוד אדום

אבישי קייסרמן

רכז שטח ארצי, ארגון ערי ישראל

אור יששכר

סמנכ"ל מחקר ותוכן, תנועת הביטחוניסטים

אביב טטרסקי - חוקר, עמותת עיר ימים

לאה גופר

הדר אביב

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

"היערכות המשטרה וכוחות הביטחון לקראת חודש הרמדאן"

שלום לכולם, אנחנו בדיון שקואליציה ואופוזיציה גם יחד דרשו אותו, ובצדק, בנושא: היערכות המשטרה וכוחות הביטחון לקראת חודש הרמדאן, של חברי כנסת שונים מהקואליציה והאופוזיציה. ניתן את זכות הדיבור להציג את הדיון לחה"כ יואב סגלוביץ', בבקשה.

צוהריים טובים ותודה על הדיון. האמת היא שזה יותר דיון פיקוח פה בכנסת, להקשיב, לראות וללמוד איך נערכים. זה בעוד 10 ימים מהיום וצריך להיערך, בטח בתקופה הזאת. לא רק המשטרה צריכה להיערך, אלא בכלל כל מי שמתעסק בעניין וקצת מבין. יש פה גם את מיקי לוי שיש לו ניסיון כמי שהיה מפקד מחוז ירושלים.

מיקי לוי יושב לידך, ואני לקחתי פקוד שלך לידי. אתה רואה, כל אחד נערך בהתאם.

נכון. אז אנחנו מסודרים.

הוא היה פקוד שלך, נכון?

לא. של מיקי. אז זהו, זו הפתיחה שלי, פשוט להקשיב להיערכות.

מיקי, בבקשה.

אני מעביר את זכות הדיבור אליהם.

מי רוצה לפתוח?

צוהריים טובים. סליחה על הקול, זה לא הקול הטבעי שלי. אני אופיר שמול – לא שלמה, כמו שרשום פה – ראש מדור מבצעים במשטרת ישראל. אני אדבר על הרעיון המסדר, הרעיון המבצעי של המשטרה בהיערכות לקראת הרמדאן. נמצאים איתי גם ממחוז ירושלים, וייגעו ספציפית בהיערכות של ירושלים.

הרעיון המסדר מדבר על הכנות מקדימות לרמדאן, בדגש על מוכנות להפס"ד רב-זירתי וכל מה שקשור לתרחישי הפח"ע, פעולות מניעה מקדימות, היערכות מבצעית לרמדאן, עם דגש לתפילות יום השישי ודגש להר הבית ולילת אל-קדר, כאשר אנחנו רוצים לאפשר את חופש הפולחן והדת; ומוכנות מבצעית לאירועי הפרות סדר עם פריסה רחבה בכל הארץ, עם היערכות ארצית והיערכות מקומית, ואנחנו מדברים על היערכות מבצעית לכל חודש הרמדאן.

אני אפרט קצת, ברשותכם. מוקדי הקשב הם הר הבית, דגש על תפילות יום השישי ולילת אל-קדר, יישובי המגזר והערים המעורבות, כל מה שקשור לחיכוך, להפרות סדר ופח"ע. תחום הבט"פ בעיקר בתרחישי פח"ע והמניעה בבט"ש, והזירה התודעתית כאשר אנחנו יודעים ומבינים שאירוע או תיעוד חריג מהר הבית משפיע על כל הארץ ואולי גם יותר מזה.

עשינו מספר פעולות הכנה, אנחנו די קרובים לרמדאן. דבר אחד זה בסד"כים, בכוחות של המשטרה. זמינות הכוחות שלנו בבתי-הספר, עם דגש לבסיס ההדרכה של מג"ב. עשינו שינויים בהכשרות על-מנת שהכוח יהיה זמין בחודש הרמדאן. אנחנו מגייסים פלוגות מילואים, בסך-הכול תשע פלוגות. חמש פלוגות ירוצו לאורך כל חודש הרמדאן באופן מלא, בכל הארץ – צפון, מרכז, דרום, בדגש לירושלים, ועוד ארבע פלוגות בסופי שבוע, בדגש לתפילות יום השישי בכל הארץ, ולא רק בירושלים.

כל החטיבה הטקטית של מג"ב נמצאת בירושלים לאורך כל חודש הרמדאן. זו חטיבה ארצית שהקצינו אותה רק למחוז ירושלים. צמצמנו אימונים וחופשות כדי שנוכל להיות מוכנים מבצעית בסדר כוחות גדול בחודש הרמדאן.

ביצענו אימונים ובימים אלו אנחנו משלימים את האימונים האחרונים, גם של המפקדות של המחוזות. בכל מחוז בארץ יש מפקדה, מפקדה משימתית שמונה גם כוחות יסמ"ג, גם כוחות של שוטרים כחולים, כמו שאנחנו מגדירים. עשינו אימונים גם להפרות סדר וגם לתרחישי הפח"ע. עשינו אימונים לכלל יחידות משטרת ישראל, יחידות היסמ"ג. עשינו אימון הכנה ייעודי להר הבית. רענונים של כל ההכשרות של השימוש באמצעים לפיזור המון, וביצוע תרגילים, מש"מים (משחקי מלחמה), כולל מש"מ ארצי בראשות המפכ"ל, שמתקיים בשבוע הבא. כמובן שזה מתקיים גם ברמת המחוזות, כל מחוז מכין את עצמו לתרחישים ולאירועים בגזרתו.

כמובן, פיקוח ובקרה על כל ההיערכות. אנחנו מתואמים בהיערכות מול גופי השת"פ, תיאומים בין-ארגוניים מול צה"ל, אמ"ץ, פיקוד העורף, מול השב"כ, מול כב"ה, מול מד"א. השתתפנו בדיונים, במש"מים, בפנימיות. ברגעים אלו יש דיוני ראשי חטיבות כדי שהתיאומים יהיו בצורה מיטבית.

רעננו תיקי שטח. קבענו בכל הארץ מניסיון העבר ומפוטנציאל עתידי נקודות חיכוך לאירועי הפס"ד, ועשינו רענון לתיקי השטח בנקודות האלו, כולל חבירה פיזית של המפקדים בשטח כדי שיכירו את הנקודות. אם זה יתפתח, איך עושים, מה עושים, תרחישים, תרגולות, פיזית.

סיימנו הצטיידות גם באלפ"ה, גם באמל"ח, ועשינו פעולות מודיעיניות וביצוע מבצעים לאיתור אמל"ח, כולל כוורות זיקוקים שבהן משתמשים, לצערנו, לרוב בעיקר בירושלים, ואני מניח שנציגי ירושלים יפרטו על זה. בכלל היערכות משטרת ישראל נותנת דגש להיערכות למניעת פח"ע, אכיפה כנגד שוהים בלתי-חוקיים, ופעילות בט"ש נרחבת בכל הארץ, לא רק בירושלים. יש לנו חיבור של פורים יחד עם הרמדאן ביום שישי 14 במרץ, וגם שם יש לנו היערכות, פעילות בט"ש הגבוהה ביותר של משטרת ישראל, ההיערכות המרבית.

ריכוז פעילות ושעון החיים של המשטרה משתנה בחודש הרמדאן – ריכוז הפעילות של המשטרה הן מבחינת פיקוד והן מבחינת הכוחות עובר לשעות הערב והלילה. שעות היום פחות עמוסות, ויותר כוחות פועלים בשעות הערב והלילה, כי שם שעון החיים ערני יותר בחודש הרמדאן.

אנחנו עושים פעילות קהילתית ושיח עם גורמים משפיעים כבר עכשיו, להוריד מתיחות, למנוע אירועים ולצמצם את המתיחות כדי שלא תהיה ושנגיע לחודש הרמדאן בצורה מיטבית. זה עזר בשנה שעברה בצורה טובה, ועושים גם פעילות תודעתית. מחוז ירושלים ירחיב בנושא הפעילות התודעתית. יש לנו המון פעולות שנעשות טרום חודש הרמדאן וגם במהלכו.

אותם מפגשים שאתם מקיימים, ואתה יכול להרחיב על כך, עם מנהיגי דת ומנהיגי קהילות זה דבר שנעשה כדי למדוד את הדופק? תדברו גם על זה, כי זה מעניין אותי מאוד, אם זה נעשה בעבר, נעשה היום וכמה זה תורם.

זה נעשה בשנים קודמות כחלק מלקחים מאירועים קודמים שהיו. השיח הזה משפיע מאוד, בין אם זה מנהיגים מהציבור והקהילה, בין אם זה מנהיגי דת. השיח הזה ממתן, ומבינים שאנחנו לא באים למלחמה. נכון ששמעתם את ההיערכות וזה נשמע כאילו אנחנו במלחמה – לא, אנחנו באים לאירוע דתי ובסוף נערכים בצורה מיטבית יחד עם הקהילה. רוצים למנוע את האירועים האלה, אז חלק מהפעולות הן פעולות מניעה, בשיח, בהידברות, וגם אירועים שעולים בצורה קטנה, אנחנו יודעים לכבות אותם בשיח, בלי פעילות משטרתית אופרטיבית מבצעית. זה עזר בשנים קודמות. אני מניח שגם בשנה זו זה יעזור. אני מכיר את זה גם מתפקידיי הקודמים. הייתי מפקד תחנה במגזר הערבי, וזה עוזר מאוד.

אז אתה מכיר ועשית את זה בעבר.

אני דקר אשל. מבחינת ההיערכות שלנו במחוז ירושלים, קודם כול, חשוב לומר שהמטרה שלנו היא קיום חופש הפולחן. זאת אומרת, אנשים צריכים לבוא ולהתפלל, ולהאמין במצוות דתם, וזה בסדר גמור. כמובן, עם כל מה שקשור ליכולת שלנו לשמור על זה בצורה טובה מבחינת ביטחון. אני אציג את עקרונות הפעילות שלנו.

כל מה שקשור לציר המבצעי, ומה שנגע חברי גם בתוך המשטרה פנימה, הכשרת הכוחות, אימונים, פעילות מקדימה שאנחנו מבצעים לפני החג, פעילות מודיעינית, איתור אנשים ומתן אזהרות לגבי כל מה שקורה, ולצפות פני עתיד של גורמים מסוימים שעלולים להתסיס, והשלמת כל ההיערכויות שלנו. זה בציר המבצעי.

מבחינת חקירות ומודיעין – בניית חפ"ק מודיעין, השלמת איסוף הנתונים, השלמת איסוף המידע שצריך להיות לגבי המוכנות המקדימה שלנו, וכמובן, בנייה של מפקדות, של מפקדת חקירות, של מפקדת מעצרים וכל מה שצריך להיות לחג.

חשוב מאוד הנושא הקהילתי שביקשת לפרט עליו. עשינו המון פעילויות קהילתיות. החג הוא חג כלכלי מאוד גדול. זאת אומרת, יש שם מסחר מאוד גדול וזה הזמן של הסוחרים לעשות לפרנסתם. ואני יכול לומר לך שבוצע שיח סוחרים, שוק רמדאן בראס אל עמוד, בסילוואן, א-ת'ור, ג'בל מוכבר. אספתי פה את כל הפעולות. חשוב מאוד גם ארגון השטח ביחד עם העירייה. זאת אומרת, שיח עם העירייה ועם התושבים עצמם לצביעת מדרכות, פינוי גרוטאות, גיזום, וכל מה שצריך כדי לקבל את החג בצורה טובה.

רשימת ועד סוחרים לנושא בסטות בסולטאן סולימאן על-מנת שלא תהיה הצפה של בסטות שתחסום את הציר. צריך לסדר את זה באופן מסודר על-מנת שנוכל גם לשרת וגם לעבור שם. תיאום תאורה וקישוטים עם העירייה לקראת הרמדאן בכל הכפרים על-מנת שתהיה אווירה של חג. תיאום מול הקבלן ולאפשר כניסה לקבלן שמבצע את העבודה שם. שיחות עם כלל המכובדים בכלל הכפרים.

ביצוע אכיפה, תיאום מול אגף עירייה ופיקוח עירוני בנושא אכיפה בימי הרמדאן. זאת אומרת, שהם יהיו מתואמים איתנו לגבי כל מה שקשור לפעילות אכיפה שמבוצעת בחג מטעם העירייה.

כך נהוג בדרך-כלל. לא?

העירייה מבצעת את תפקידה, כמו שאמרת. בשכונות מזרח העיר העירייה נכנסת ועושה את עבודתה בצורה רגילה. זאת אומרת, היא לא מבקשת אותנו.

זה מה שאני אומר, כך נהוג.

שולחן עגול עם כלל גורמי העירייה בנושא הזה.

שיח סוחרים בתוך העיר העתיקה פנימה על-מנת לסדר את נושא המסחר. מש"קים נפגשים עם כל בעלי החנויות בדגש לשעות פיזור התראוויח, ולראות שאנחנו ערוכים בצורה טובה. ביחד עם המש"קים בדיקת מאורות בצירים, לראות שכל עמודי התאורה פועלים ויש תאורה בצירים לטובת הציבור. ויש עוד פעולות רבות בנושא הזה.

אם אני חוזר לעקרונות ההיערכות שלנו, מבחינת כוח אדם אנחנו עובדים גם אצלנו פנימה. זאת אומרת, גם להכשרה ומה שאנחנו קוראים הכנה מנטלית. להכין את השוטרים פנימה, לדעת לאיזו תקופה הם הולכים, אנחנו עושים את זה בכל חג, להכיר את הרגישויות של החג מבחינת ההתמודדות מול האוכלוסייה במזרח העיר ובשכונות.

מבחינת התודעה וההשפעה יש לנו פעילות שאנחנו מבצעים ביחד עם הדוברות המחוזית, ולדעת שאנחנו יכולים מבחינת התודעה להוציא את התמונה הראשונית כמה שיותר מהר, מכיוון שאנחנו מכירים שהרשתות החברתיות עובדות היום בצורה מהירה, וברגע שמתקבעת תודעה לגבי אירוע מסוים, אז זה כבר מה שהולך ורץ ברשתות החברתיות. אז יש לנו משלנו, ואנחנו מנסים לתת את תמונת המצב הראשונה ומה שאנחנו יכולים להוציא החוצה כדי לתת מענה לנושא הזה.

אלו עקרונות הפעילות שלנו, ואם יש דברים נוספים, אני פה.

תודה. רשמתי לפניי את שיחות האזהרה עם פעילים מרכזיים, וזה מן הסתם דבר הכרחי, לדעתי. רק להזכיר שברמדאן השנה יש חג פורים, ולצערי הרב, פורים זה חג שהיו בו לא מעט פיגועים וגם זה מחייב ערנות מוגברת.

אני נזאר חטיב, מאגף עדות לא יהודיות במשרד הפנים. אנחנו אחראים על כל אנשי הדת המוסלמית, כמעט 300 אנשי דת. כבר ב-28 בינואר עשינו ישיבה עם הסמפכ"ל ועם מפקד אגף קהילה ומשטרה, מפקדי מחוזות צפון וחיפה בעיקר, וכמעט 50 אנשי דת מכל הגזרות, מע'ג'ר בצפון ועד הדרום, לעניין הרמדאן, ותיאמנו את הדברים.

הכי חשוב מבחינתנו זה הרגישויות לכניסת מוסלמים ישראלים לתוך הר הבית בלי הגבלת גיל, וגם לשחרר את האנשים להיכנס בצורה חופשית בלי לעכב אותם, וזה ימנע פחות חיכוך. אנחנו בעבודה גם עם מפקדי תחנות המשטרה, מת"חים; ישבנו בשולחנות עגולים כל אנשי הדת עם המת"חים הגזרתיים לתאם דברים.

בתוך המסגדים כבר התחלנו בעבודה של דרשות בימי שישי עם כל אנשי הדת. מתוך 505 מסגדים שיש בארץ בסך-הכול, אנחנו אחראים על 297 מסגדים ויש לנו אנשים שעובדים איתם. אנחנו עושים הרבה פעילות שם, גם בקרב הקהילה וגם בתוך המסגדים בדרשות עצמן. אנחנו בשיתוף פעולה גם עם התקשורת, בעיקר עם הטלוויזיה של מַכַּאן ורדיו א-שמס, ועושים הרבה פעילות במהלך חודש הרמדאן, גם דרשות, גם שיח בכל הדברים והעברת מסרים. זה בנוסף לפעילות שלנו בתוך בתי-הספר. ואז זה יביא אותנו לכל מהלך הפעילות בתוך החברה מבחינת המגזר הערבי, התחלנו לפני כן, גם מעכשיו ובמהלך חודש הרמדאן.

תודה רבה, אדוני. מערך הכבאות, בבקשה.

שלום לכולם, אני דקלו יוסי, ראש חטיבות איסוף וחקירות, לא כפי שרשום פה. במערך הכבאות אנחנו פועלים מספר שבועות לעניין ההיערכות. חשוב להגיד שעל ציר עומר התנופה, ציר האירועים וחודש הרמדאן הוא סוג של משולש משמעותי מאוד מבחינת אירועים שיכולים להתפתח, שבסופו יש לנו את יום האדמה ועיד אל-פיטר, שיכולים להוות לא מעט סיכוני הצתות, פח"ע והפס"ד.

אנחנו מבינים שגם לאור המבצע שנמצא כרגע ביו"ש, והתחממות המצב באזורים האלה, היו לא מעט אירועים שישתלבו עם שאר החגים. כבר ב-26 בינואר התחלנו להפיץ פקודה מתוך מקום שאנחנו רוצים לנהל את האירוע הזה מבחינת כבאות והצלה לישראל כאירוע שהוא אירוע מאובטח, שיעבור באופן שגרתי. לאחר מכן ביצענו כבר עם המחוזות אישורי תוכניות, כמובן, הצגת היערכות לנציב ומוכנות לתוך הכניסה של הדבר הזה.

אנחנו מכינים את בניין הכוח שלנו למספר ימי ייחוס. אם תהיה לנו התרחבות, כמו שראינו בעבר מבחינת אירועים שנשאבנו אליהם במרכזי הערים המעורבות, ובכלל באירועים אחרים שראינו בעבר, גם מבחינת הפס"דים וגם מבחינת אירועים של הצתות אחרות, וכמובן אירועים על רקע ביטחוני.

אפשר להגיד שמחוז ירושלים – ונמצא פה גם ממ"ז ירושלים – הוא המחוז המוביל. אנחנו רואים את כמות האירועים בעבר, ראינו את הכמות ב-2024 וגם ב-2023 וב-2022, יש לנו פילוח אחורה. אבל אנחנו נמצאים במגמת ירידה בשנים האחרונות ברמת האירועים, בכל סוגי האירועים, לפי דרגות הסיכון שלנו. יחד עם זאת, אנחנו נערכים מבחינת האירועים למועדים, כמו שהזכרת. יש את חג הפורים ויש לזה לא מעט משמעויות מבחינתנו. יש לפני זה את תענית אסתר וחג הבשורה, וזה עם גורמים נוצרים.

מבחינת האירועים בשטחים הפתוחים, אנחנו בקשב למזג האוויר שהוא במשבר אקלים עם תנודות משמעותיות מאוד מבחינת הקצבים של מזג האוויר, כמו שצפוי לנו בסוף השבוע הזה. אבל בשבועות אחר-כך יכול להיכנס יובש ונושא של שריפות, אז גם לזה אנחנו נערכים. יחד עם זאת, בשנים האחרונות, כמו שהזכרתי, יש לנו ירידה באירועים.

אנחנו עובדים גם בציר האיסופי יחד עם המקבילים בשילוב זרועות, וערניים גם לאור מלחמת חרבות ברזל, התפתחות של אירוע פתע – יש לנו גם את הצד המצרי שאנחנו רואים כרגע, וגם את הצד האיראני – וכולנו מבינים שיכול להיות פה אירוע שיקפיץ את כל מערך המגיבים הראשונים. אנחנו נערכים לבילוי ביערות, פריסת הסד"כ באופן משמעותי כך שנוכל להגיב בזמן ומרחב מהירים, כולל הפעלת - - - ומשל"טים לאירוע מתפתח.

חשוב להגיד, לאור זה שיש חזרה של תושבים לצפון ויש רצון של האזרחים לחגוג, אז יהיו הרבה מאוד אירועים מתחת לכיפת השמיים. גם פה נדרשים אישורים שלנו, ואנחנו נערכים, מבחינת הגנה מאש, לבקר, לפקח, ולהיות משולבים יחד עם הרשויות והמשטרה לעניין אישורי אותם אירועים שתחת כיפת השמיים. וכמובן, להיות ערוכים וזמינים לתיקוף תוכנית שעת מבחן ברמת המחוזות למה שנקרא מעבר מהיר לחירום באירועים שיתפתחו.

כמו שאתם מכירים, יש לנו לא מעט טרקטורוני כיבוי, יחידות מתנדבים, מכפילי כוח, שמשולבים בסד"כ שפועל בשטח ופרוס בשטח, גם כדי לקצר זמני תגובה. ואנחנו בפיקוח עם המשל"ט הארצי ומול כלל הגופים לאירועים מתפתחים. תודה.

אני רוצה להוסיף, כממ"ז ירושלים, כמה דגשים חשובים. דבר אחד, זה כל הנושא של תפילות יום שישי. אנחנו מחוברים כמובן למשטרה, משנים את הערכת המצב כל הזמן לפי מה שקורה. באופן עקרוני אנחנו פועלים רגיל במזרח העיר, אבל אם מתחיל משהו הכי קטן, אנחנו יודעים לשנות פאזה ולעשות הכול אך ורק בתיאום עם המשטרה.

כל יום שישי, כמובן לילת אל-קדר וכולי, אנחנו נערכים אחרת. האירוע המשמעותי ביותר שקרה לנו גם בשנה שעברה, הוא שהעדלאידע נופלת במקביל לרמדאן. אנחנו כמובן נערכים לעניין הזה יחד עם המשטרה. ומעבר לזה, בסך-הכול בתקופה הזאת של השנה השטח אמור להיות ירוק. כלומר, מבחינת הצתות אני מקווה שנוכל לעבור את זה יחסית בקלות.

אנחנו מקווים איתך. נציג השב"ס, בבקשה.

צוהריים טובים. אני לואיס הירשברג, ראש ענף מבצעים בשירות בתי-הסוהר. אנחנו כמובן ביחד עם שאר המקבילים נערכים בצורה סדורה לרמדאן מבעוד מועד. נקודת ההתחלה, מבחינתנו, היא הפקת לקחים מאירועים בשנים קודמות. אנחנו לא באים כל שנה להתחיל את עבודת המטה מאפס.

תמונת המצב שלנו ידועה, מבחינת המלחמה, מצבת האסירים הגבוהה מאוד, גם הביטחוניים וגם הפליליים. יש את זווית הכניסה הייחודית של הרמדאן שמתכנס עם מבצע "דרך ארץ", וכולנו ביחד עושים את המאמצים שלנו.

מבחינת ההכנות, כמו שאמרתי, התחלנו תהליך סדור מול כל המחוזות והיחידות הארציות להגברת המוכנות, שיפור הדריכות שלהם, מוכנות לאירועים בתוך מתקני הכליאה, וגם מתקני הכליאה הצבאיים – אנחנו עובדים ביחד ויודעים לתת את המענה להם. מבחינתנו אנחנו ערוכים, אין פערים.

מאה אחוז. תודה. נציג הצבא, בבקשה.

אני שמעון עורקבי, רז"ר מרכז בחטיבת המבצעים. ההיערכות שלנו נועדה למנוע הסלמה ביהודה ושומרון וגם בבט"פ, ולאפשר את שאר מאמצי המלחמה של חרבות ברזל. ההיערכות שלנו היא כמובן רב-זירתית ורב-ארגונית, כמו שצוין על-ידי חבריי פה, גם בהיבטי ההגנה ביישובים בתפר, וגם בהקשר פעילויות סיכול כאלה ואחרות שאנחנו עושים וגם היום מקיימים ביהודה ושומרון. וכל זה כמובן מול הערכת מצב מתפתחת שאני מניח שלא אוכל להרחיב עליה בדיון כאן, אבל אנחנו עושים את זה בצורה משותפת.

ההיערכויות באות לידי ביטוי בחפ"קים משותפים שביצענו, - - - רב-ארגונית שדיברנו פה על למידה משנים קודמות, תמונת מצב מודיעין בכלל הארגונים, וגם כמו שצוין, היום יש מפגשי בכירים כדי לדון על משחקי מלחמה ועל אירועים שיכולים לקרות לנו במהלך התקופה. ואנחנו מתכוונים להיות בחפ"קים המשותפים בייחוד עם משטרת ישראל במחוז ירושלים.

אנחנו ממשיכים עם אותם דברים שביצענו בשנה הקודמת ברמדאן, בהקשר - - - וכל המדיניות האזרחית שאנחנו נעביר בצורה מסודרת לאישור הדרג המדיני בהקשר הזה. ומבחינת מדיניות הפעלת הכוח, באופן כללי ללא שינוי כרגע מול המאמצים שאנחנו מבצעים גם בהגנה, גם בהתקפה, והכול מול הערכת מצב שאנחנו עושים.

מאה אחוז. תודה רבה. הייתי רוצה עכשיו לשמוע את אבישי קייסרמן מארגון ערי ישראל.

שלום, אדוני יו"ר הוועדה. שלום לכולם. שמי אבישי, אני רכז שטח ארצי בארגון ערי ישראל, עמותה שהוקמה לאחר שומר החומות בשנת 2021, כידוע, אירועי שומר החומות והפרעות ששטפו את הערים המעורבות.

אני רוצה לספר לכם, כתושב העיר לוד, מה זה אומר מבחינתי חודש הרמדאן. אז כמובן הזכות במדינת ישראל קיימת לכל אזרח לחיות על-פי דתו ואמונתו, אבל בד בבד, בערים המעורבות, ואני לוקח רגע את הדיון מירושלים שכל הזמן מוזכרת פה כעיר מרכזית מאוד בנושא - - -

הזכרת את לוד, אז נזכיר אקטואליה – אתמול עוד אירוע.

אתמול עוד אירוע, והיום בבוקר עוד רצח בעיר לוד. כמות אמל"ח בלתי נדלית שנמצאת שם, אמל"ח לא חוקי, וזה רק מה שנקרא מהצד.

כתושב העיר לוד, מה זה אומר רמדאן? זה אומר זיקוקים בלתי פוסקים, זה אומר זריקות אבנים וחזיזים גם לעבר בתי כנסת. זה קרה בשנה שעברה. ולאורך החודשים האחרונים אנחנו חווים, וארגון ערי ישראל אוסף את הנתונים הללו, הסלמה באירועי זריקות אבנים, גם לעבר ניידות משטרה, גם לעבר אזרחים, ילדים ונערים; הצקות והשתוללות בכבישים. רק אתמול ניסיון דריסה והפחדה של אישה תושבת העיר, והגברת עוצמת המואזין. הצקות לילדים על רקע לאומני, לצערי – ילדים יהודים שחווים הצקות, וזה עוד טרום רמדאן. ברמדאן, לצערי הרב, הנוער מהמגזר הערבי נמצא יותר ברחובות, יותר משוטט עד השעות הקטנות של הלילה, והדבר הזה גורם לתחושת חוסר ביטחון עצומה.

שימוש בצעצועים מסוכנים – הרבה ילדים במגזר הערבי מסתובבים עם נשקי דמה שהם צעצועים שנמכרים בכל חנות, אגב, גם בקניון. אני חושב שדרושה הסברה, בעיקר במגזר הערבי, על ההשלכות של כיוון כלי נשק כזה לעבר שוטרים. בעיניים שלי ראיתי שוטר שנאלץ לעצור אדם שנשא נשק כזה, ותחשבו מה היה קורה עם הוא היה יורה בו.

בנוסף, אני חושב שההתייחסות לעיר לוד חייבת להיות כמו לעיר ירושלים, כמוקד וכאופק האירועים שממנו עלולה להתפרץ אלימות, כמו בשומר החומות, וראינו את זה. ההיערכות המשטרתית חשובה כמובן לאין ערוך, אבל צריך תמיד לחשוב מחוץ לקופסה, ולא מספיק להביא כוחות, אני חושב שצריך להביא כוחות איכותיים.

כתושב העיר לוד אני רואה את כוחות מג"ב שעושים לילות כימים להגן על העיר, אבל אני חושב שיש הבדל עצום בין שוטר מג"ב לשוטר סיור. אנחנו יודעים כמה החוסר בתקינה - - - שוטרים בעיר לוד שיכול לתת דוחות, יכול לאכוף את כל סל העבירות שפירטתי פה, מאותה זריקת אבן. ואני אגלה לכם עוד משהו קטן. ברוב אירועי זריקות האבנים הללו לא מצליחים להגיע לזיהוי החשודים. רובם ילדים מתחת לרף הענישה, ועל כן אין הרתעה מספקת בנושא כדי להימנע מהישנות של אירועים כאלה גם בעתיד. תודה רבה.

תודה לך. הדברים ברורים. אני אתן את רשות הדיבור ליצחק אסרף, מנהל אגף הביטחון והשיטור ברמלה.

אנחנו ברמלה נערכים לאירועי חודש הרמדאן כבר כמה שבועות, בהנחיית ראש העיר מיכאל וידל. נפגשנו בשבוע שעבר עם מפקדי המשטרה במרחב ובתחנה בנושא הרמדאן, וממש ירדנו לפרטי פרטים. בוצעה פגישה השבוע עם מכובדי הקהילה הערבית ואנשים שמשפיעים בקהילה, למרות שחלק מהאוכלוסייה הצעירה פחות מקשיבה להם.

ניתן דגש בנושא המואזין והוא מטופל על-ידי המשטרה. כבר מבצעים פגישות עם האימאמים ומי שצריך כדי להפחית את עוצמת הרעש. עיקר המאמץ שלנו מלקחי העבר הוא בשכונות המעורבות. יש לנו שכונה שנקראת עמישב, הרחובות ביאליק, עמיחי וכדומה, שם גרים יהודים ממש רחוב אחד מול השני, והדגש הוא על המקומות האלה.

אנחנו מתרכזים במאמץ שלנו גם מול המשטרה וגם מול הציבור, בשלב של פתיחת הצום ולאחריו. בשעות הערב, כמו שאמר חברי מלוד, אחרי הארוחה יוצאים להרים זיקוקים ולהרים דברים אחרים, וגם בימי שישי. בימי שישי זה מתנגש עם התפילות שלנו, וצריך לתת על זה את הדעת, משלב הצוהריים שיש את המואזין ועד אחרי התפילות שלנו.

סך כל הכוחות, לפחות אצלנו – זה מורכב מהמשטרה ושיטור עירוני חזק, נמצא פה איציק, מנהל השיטור העירוני שלנו, וכיתות הכוננות. יש לנו כוח רציני וכוחות תגבור ארציים של משטרת ישראל. כמו שאמר חברי, חשוב להסתכל על רמלה ולוד, ועל עוד ערים מעורבות, מבחינת המשטרה, כמעט כמו על ירושלים, כי גם משם זה יכול להתחיל.

צריך לציין, כמו שנאמר, שפורים מתקרב. עוד לפני פורים מתחילים עם נפצים ועם זיקוקים, ודברים אחרים, והדברים האלה מרתיעים, מפחידים, מכניסים – אני לא רוצה להגיד – לחרדה תושבים רבים בשכונות רבות. ואני כאן קורא גם למשטרת ישראל ואמרתי את זה גם למפקד המרחב, להתחיל במבצעים עכשיו בחנויות, בעסקים, באינטרנט - - -

הפקחים שלכם עושים את זה?

הפקחים שלנו גם בהחלט, עם חוקי העזר.

אני לא אומר את זה כדי להתריס. אני שואל.

אתה צודק.

האם הפקחים שלכם הולכים עם השיטור העירוני ועושים ביקורות בחנויות?

זה מתחיל השבוע. ביקשתי מגבעון, קצין רישוי של המשטרה, לצאת יחד איתו ולעשות ממש פשיטות, ממש מבצעים, אבל פה צריך גם את המשטרה מבחינת מידעים.

אבל יש לכם שיטור עירוני?

בוודאי.

הם עובדים יחד עם הפקחים, תספקו להם מודיעין. יש גם קצין מודיעין במרחב ובתחנה. מה הסיפור?

מעולה. אנחנו נשמח.

המאמץ הנוסף הוא למנוע התקהלויות של צעירים. אנחנו לא נאפשר מצב שפתאום 50–60 לבושי שחורים שמתכנסים בלילה – וכמובן גם המשטרה. הלקחים של שומר החומות נלמדו, וזה לא יחזור, בעזרת השם. אבל ממש לא תהיה אפשרות, וצריך לתת מענה מידי בהתאם.

צריך לזכור שגם אירועים פליליים יכולים להקפיץ, אם זה בין חמולות וארגוני פשיעה, פיצוץ של רכב, חיסול של מישהו, זה פתאום יכול להביא אותך למצב של החמרה ולמצב של התלהמות והפגנות ופרעות. צריך לשים לב גם לזה, וזה בהחלט יכול לקרות. תודה רבה.

תודה לך. אור יששכר, מהביטחוניסטים, שלא זכה לזכות דיבור בדיון הקודם, בבקשה.

אני מודה לך, אדוני היו"ר. שמי אור יששכר, סמנכ"ל מחקר ותוכן בתנועת הביטחוניסטים. נצדיע, קודם כול, לשירותי הביטחון, משטרה, שב"ס, מכבי אש וצה"ל על ההיערכות לאירוע. בציר האופרטיבי אין מה להוסיף, ונשמע שההיערכות היא רצינית ומקיפה.

אני הייתי רוצה לקחת את זה מהציר האופרטיבי לציר האסטרטגי. השאלה היא אם לצטט בפרפראזה את ניצב בדימוס אהרן אקסול, גם הוא חבר תנועת הביטחוניסטים, אם אנחנו לא משדרים לצד השני שאנחנו נערכים, כפי שנאמר פה, לשמר אווירת חג, ויש פה אלמנטים שנערכים למלחמה, אחרת לא היה צורך בהכנות האלה.

אנחנו רואים את האלמנטים המתסיסים בשטח, והייתי רוצה למקד או להציע טיפול או דיון בסוגיית האלמנטים המתסיסים. ניקח לדוגמה את אותם אימאמים, אם זה עכרמה סברי בהר הבית, ששיבח לאחרונה את איסמעיל הנייה והתאבל על מותו. ואם אנחנו מדברים על עידוד משמעותי מצד אותם אנשי דת לצאת ולבצע אלימות. כלומר, ההיערכות פה אינה רק אבטחתית, יש פה גם היערכות לאומנית, באופן שאינו נעשה לפני חגי תשרי או חג הפסח.

נשאלת פה שאלה – האם יש פה אלמנטים שמעודדים פלסטניזציה בקרב האוכלוסייה? והאם אנחנו מתמודדים איתם בצורה מיטבית? אחד הדברים שכנסת ישראל עשתה כדי להתמודד עם הסוגייה הזאת הוא חוק שהייתה לנו הזכות ולסייע להעביר בוועדת הכנסת, הוא חוק לשלילת אזרחות ממחבלים וגירושם לשטחי הרשות. החוק הזה עבר לפני כשנתיים, בפברואר 2023.

אני מאוכזב לומר שעד היום לא נשללה אזרחות ולא גורש מחבל אחד, למרות החוק. אנחנו יודעים שגם המחבלים שהשתחררו עכשיו במסגרת עסקת החטופים, לבושי סרטים ירוקים, שיבחו את גדודי עז א-דין אל-קסאם כשהם יוצאים לרחובות. אנחנו רואים שגם השייח'ים מסיתים, אבל לא רק הם, אלא גם אותם אלמנטים שמשתחררים לשטח. נשאלת השאלה אם כנסת ישראל תפקח או תבדוק את החוקים שהיא מחוקקת ושאינם מיושמים.

במחקר שלנו מלפני שנתיים ראינו שישנם לפחות 700 פלסטינים תושבי ירושלים, מה שאנחנו קוראים מזרח ירושלים, ו-300 ערבים אזרחי ישראל, שמקבלים משכורת מהרשות הפלסטינית, ואינם מגורשים ולא נשללה אזרחותם או תושבותם. כך למשל, מאהר יונס וכארים יונס שרצחו את החייל אברהם ברומברג, קיבלו מהרשות הפלסטינית למעלה מ-4,000,000 שקלים במהלך שהותם בכלא, והם מתוקצבים ביותר מ-144,000,000 שקלים בשנה, 12,000 שקלים בחודש. מוניר רג'בי ששוחרר לפני שנתיים וכולי.

יש צורך אקוטי, בעינינו, לפקח שהחוקים האלה של הכנסת אכן מיושמים, על-מנת שאותם אלמנטים מתסיסים בשטח שיש להם עבר בטרור, ולפי כל הסטטיסטיקות גם יחזרו ברצידיביזם לעסוק בטרור, שהם לא יבעירו את השטח עוד יותר.

כמה אחוזים עוסקים וחוזרים לטרור?

יש עסקאות מחבלים שכ-80% מהם חזרו לעסוק בטרור ויש 50%, אבל בשורה תחתונה, אותם מחבלים ששוחררו עכשיו נשבעו אמונים לחמאס לעולם.

יש כאן נציג משרד ראש הממשלה?

לא ידוע לי על כאלה שהצטרפו לפילהרמונית של גדרה.

נציג משרד ראש הממשלה זה איש שב"כ.

יש נציג מל"ל בזום.

אז ניתן לו לדבר.

שיציג לנו כמה אחוזים. תשאל אותו, בבקשה, אדוני.

נשאל. אין שום בעיה. תודה, אור. נציג מד"א, בבקשה.

תודה רבה, היו"ר. היערכות מד"א היא בכל הארץ, אבל אני אתן דגש כמובן לירושלים, שבעצם זה לב העניין. יושב לצדי גם מנהל מרחב ירושלים, ואם הוא ירצה הוא ירחיב אחריי.

כמו שנאמר פה על-ידי הנציגים, אנחנו מתואמים גם עם משטרת ישראל. יושב פה נציג משרד הבריאות – אז גם עם משרד הבריאות בנושא בתי-החולים בירושלים, כולל פינויים דחופים, ואחרי זה ויסות שניוני. אנחנו מתואמים גם עם הרפואה פיקוד מרכז, וזה כולל את האוגדה ואת החטיבות במעברים.

בעצם מד"א נערך לרמדאן בשלושה מעגלים: יש את המעגל של המרחב שנותן אבטחה רפואית סביב הר הבית, מתואם עם משטרת ישראל ויחד איתם. המעגל השני הוא הכוננות של מרחב ירושלים. והמעגל השלישי הוא כוננות ארצית שאמורה לתת מענה בכל אירוע חריג, בדגש על ירושלים, בתוכנית מענה סדורה, כולל חניונים עורפיים, כביש 1 וכביש 443. עד כאן.

תודה רבה. יוסי, בבקשה.

גם אצלנו כבר שבועיים וחצי עורכים דיונים לקראת הרמדאן. הדיונים אצלנו הם בעיקר שת"פ בין המשטרה לגופי הביטחון האחרים, והכניסה של תושבי איו"ש לישראל עם המלצות שניתנות על-ידי מערכת הביטחון.

לגבי השאלה הקודמת, אם יש לנו מספר של מי ששוחררו וחזרו – אני לא מכיר כזה דבר ולא באתי עם נתון כזה. אנחנו יכולים לבדוק את זה אחר-כך.

נשמח. תודה. אביב, בבקשה.

אני אביב טטרסקי, מעמותת עיר עמים. אני אתחיל במשהו ערכי, אבל אני רוצה לדבר בעיקר מעשית. מבחינה ערכית, רמדאן זה חודש דתי, זה חודש קדוש, ולי בתור ישראלי יהודי, לשבת פה ולשמוע איך כל-כך הרבה רשויות של המדינה מסתכלות ורק אומרות הפס"ד והפסד", בט"ש וכולי, סליחה על המילה, אבל זה לא ראוי.

אתה יודע, הייתי שגריר במאוריטניה וגרתי ממש ליד מסגד, ואני מאוד מכבד. למדתי בבית-ספר יסודי אנגלי וצרפתי ביפו, עם ילדים ערבים אצלי בבית. אז אי אפשר אליי לבוא בטענות. מה לעשות, מסגד קדוש, אתה יודע, אני מכבד מסגד, אבל האימאם מהבוקר עד הערב קילל, טינף וקרא להרוג אותי. אז מה זה אומר? שאני לא צריך להתייחס למסגד הזה, כי זה ערכי וזה פוגע בי? אני שואל אותך שאלה. אני חושב שאחרי ה-7 באוקטובר אין לנו היום סבלנות.

אז אני עובר לפסים המעשיים.

בבקשה, אז תמשיך.

והקשר בין הערכי למעשי הוא קיים בגלל שנקודת ההסתכלות על רמדאן כאירוע ביטחוני היא מה שלא פעם מחוללת את המשבר ואת האלימות, ומבחינת הסקת מסקנות מאירועי עבר, לא שמעתי את זה פה. אני רוצה להזכיר שתי דוגמאות מאוד-מאוד חריפות.

האחת, ב-2021, באותה שנה שבה היה שומר החומות, חודש הרמדאן, כשהמשטרה – דורון תורג'מן שהוזכר פה מחליט על דעת עצמו לא לאפשר למזרח ירושלמים להתאסף בשער שכם. מה לעשות שלשער שכם מגיעים כל ערב בשבירת הצום אלפי ועשרות אלפי מזרח ירושלמים. ההחלטה הזאת של מפקד המחוז וההתנהגות – אני הייתי שם, אני עמדתי שם וראיתי את זה. ההתנהגות המאוד-אלימה ומאוד מפחידה, ואפילו, סליחה, ההשתוללות של השוטרים, ערב אחר ערב מסלימה את המצב.

אני בתור פעיל ישראלי בירושלים, החברה האזרחית בירושלים, אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי שהמשטרה תרגיע, כדי שהמשטרה תיקח צעד אחורה. המשטרה מסרבת.

היא דואגת לביטחון שלנו, אתה יודע.

התוצאה של זה הייתה שומר החומות. הפעולה הכוחנית - - -

אולי 7 באוקטובר גם.

זה היה שלוש שנים לפני 7 באוקטובר, ואי אפשר לבטל את העובדה – ויושבים כאן אנשים כמו מיקי וכמו סגלוביץ' שיודעים בדיוק על מה אני מדבר, ואני מניח שגם קציני המשטרה פה יודעים בדיוק על מה אני מדבר.

מהיכרותי איתם, הם מאוד מכבדים את קציני המשטרה. כולם פה, כולל חבריי לכנסת.

נתתם לי זכות לדבר - - -

נתתי לך זכות לדבר, אבל לא להשחיר את הצבע הכחול היפה הזה שיושב מימיני.

בשביל להגיד שהשוטרים של ירושלים משתוללים – זה לא ראוי.

בדיוק. זה קצת מפריע לאוזן גם לי, לא רק לו.

יפה. אם אתם רוצים לא ללמוד מטעויות, אז תקטעו אותי.

בדיוק עמדתי לשאול אותך אותה שאלה, למה אתה לא רוצה ללמוד מטעויות. לקחת לי את השאלה מהפה. כל הדיבורים האלה במשך שנים ולא למדת שום דבר?

אתה בתור יו"ר הוועדה - - -

בדיוק, בתור יו"ר הוועדה יש לי זכות להגיד לך את זה ואני אומר לך את זה.

יפה. שמענו. עכשיו, האם אתה רוצה לתת לי להמשיך להשיב? - - -

בתור יו"ר הוועדה, מה שאתה אומר זה לגמרי מגוחך ולא אחראי.

ואתה רוצה לתת לי לדבר או לא?

נתתי לך ואני ממשיך לתת לך, כי זה ההבדל ביני לבינך.

אז אני יכול להמשיך?

כן, בוודאי.

תודה רבה.

כל זמן שאני ארצה.

תודה רבה. אז אני אחזור ואני אגיד, תיקחו את הדוגמה הזאת של החלטה שגויה של המשטרה. מה לעשות, אתם טועים לפעמים. מותר לכם לטעות.

גם אתה.

מה שמאוד חשוב זה שתלמדו מהטעות הזאת.

דיברתם על כל הסד"כ, חטיבה שתהיה בירושלים כל חודש הרמדאן. מה תעשו עם כל הכוחות האלה? אם יהיה משבר, אז מצוין שהם שם, הם יוכלו מיד להגיב. אבל אנחנו יודעים שכשיש הרבה כוחות משטרה, הם גם מפעילים אותם כי הם נמצאים שם. אז איך אתם הולכים לטפל בזה?

הדוגמה השנייה, שהוזכרה פה בידי נזאר – הגבלות הכניסה למסגד אל-אקצא נגד מוסלמים, הגבלות גיל, הגבלות אחרות. זה ידוע, זה מוכח עובדתית, ואנחנו גם כתבנו על זה לא פעם, ואפשר לראות את זה שנה אחרי שנה. כשהמשטרה מחליטה למנוע ממוסלמים להגיע ולהתפלל, היא עושה את זה, אין לה ברירה, היא חייבת לעשות את זה בדרך כוחנית אם היא עושה את זה; כי כשמגיעים עשרות אלפי אנשים להתפלל, וזה בסמטאות של הר הבית, אז השוטרים לא יכולים למנוע את זה בחיכוכים, והשוטרים מפעילים הרבה מאוד כוח, וזה מה שיוצר את ההסלמה.

אפשר לבדוק עובדתית – כשהמשטרה מונעת את הכניסה, המצב מידרדר, וכשהמשטרה מאפשרת כניסה חופשית, הרמדאן עובר בשקט. אתם יכולים להסתכל איך זה היה בשנה שעברה. הדברים האלה לא נאמרו פה בידי השוטרים מבחינת הסקת המסקנות - - -

אתה יודע, לפני שהייתי יו"ר הוועדה לביטחון לאומי הייתי יו"ר ועדת סמים ואלכוהול, והמבין יבין. נמשיך, כי אתה פשוט הוזה לגמרי. סליחה שאני אומר לך את זה בפנים, כאן בוועדה. אדוני, אתה אומר דברים הזויים לחלוטין, לא אחראיים.

אבל אתה יכול לבדוק.

אומרים לפני ואחרי ה-7 באוקטובר – לי אין סבלנות לשמוע את השטויות שלך, ושמעתי אותך מספיק. תודה רבה.

השאלה היא אם אתה - - -

כאשר נכנסתי לכנסת, אף אחד לא חייב אותי לשמוע שטויות כפי ששמעתי עד עכשיו. זהו זה. עד כאן. ותמשיכו בעבודתם הנהדרת והנפלאה, יש לי הרבה כבוד אליכם.

כן, אדוני, בבקשה. תגיד לי רק דברים אחרים. יש לך חשיבות. אגב, לא הוצאתי אותך כי אני במצב רוח טוב, למרות שקלקלת לי אותו.

אני אוציא את עצמי, ובושה וחרפה. ואם רמדאן יתקלקל בגלל שאתה לא מוכן להקשיב, אז גם לך יש אחריות בזה.

אגב, אתה החמאת לי עכשיו. כל גידוף ממך הוא מחמאה. תמשיך. בבקשה, ואתה גם מוזמן לצאת. האמן לי, איכות הוועדה עולה. בבקשה, אדוני.

אני עו"ד יאיר מתוק, אמון על כל החקיקה במשרד לביטחון לאומי. אני אוסיף ממש בקצרה על מה שכל חבריי משאר גופי הביטחון ציינו, וזה מתקשר גם לדיון הקודם שהיה לגבי נושא הזיקוקים. יש הוראת שעה בתוקף, שבעצם מכריזה על הזיקוקים שמשטרת ישראל ציינה, נושא של כוורות וזיקוקים מעופפים, מה שהיינו רואים בעבר בסרטונים שיורים לעבר שוטרי מג"ב בירושלים.

אז יש הוראת שעה שעדיין בתוקף, ואנחנו בדיונים כדי לקבוע אותה כהוראת קבע לגבי הקביעה שמדובר בחומר נפץ. המשמעות היא שכאשר נתפס חומר נפץ, להבדיל ממה שלא מוכרז כחומר נפץ, אפשר להגיש נגדו כתב אישום ולנקוט נגדו הליכים פליליים. זה גם נידון בוועדת הכלכלה לגבי כמות כתבי האישום. שאלת בנושא הזה.

היבט נוסף זה נושא של הסתה לטרור. גם בוועדה הזו, גם בוועדת החוץ והביטחון וגם בוועדת החוקה, צוינו הנתונים המשמעותיים של המשטרה והאכיפה המשמעותית גם של חקירות וגם כתבי אישום בנושא של הסתה לטרור.

היבט נוסף זה נושא של כיתות הכוננות. לאחר ה-7 באוקטובר, המשרד לביטחון לאומי יחד עם משטרת ישראל הקימו מעל 1,000 כיתות כוננות בהיבט של פח"ע.

נושא נוסף שגם ממנו הופקו לקחים לאור ה-7 באוקטובר הוא נושא חטיבה לאבטחה. בדומה למשרד הביטחון, גם במשרד לביטחון לאומי מוקמת חטיבה לאבטחה. המשמעות היא שהמשרד לביטחון לאומי יחד עם משטרת ישראל מסווגים את כלל היישובים בשטח הבט"פ של המשטרה לצורך הקמת מרכיבי ביטחון. נכון להיום, מזיכרוני, לכ-70 ישובים סופקו מרכיבי ביטחון בהתאם לרמת הסיכון שלהם, וזה גדר, מצלמות וכדומה.

בנושא השב"חים שציין אופיר מהמשטרה, ולאור המעורבות של שב"חים בטרור, אם אני זוכר נכון, הנתונים שהוצגו על-ידי משטרת ישראל בעבר, ללא קשר לשנת 2023 – בשנים האחרונות בין 30% ל-50% מפיגועי הטרור, בעיקר פיגועי הטרור האיכותיים בתוך שטח הבט"פ בוצעו על-ידי שוהים בלתי חוקיים. ולכן גם בוועדה הזו עצמה קודמו שני תיקוני חקיקה משמעותיים שנאבקים בשוהים הבלתי-חוקיים, בעיקר במעטפת, באלה שמלינים, מסיעים ומעסיקים את השוהים הבלתי-החוקיים. אלו הדברים, אדוני.

תודה רבה. מישהו נוסף רוצה לדבר? אם לא, אני אבקש מחבריי חברי הכנסת שמנוסים בנושא, אם יש להם הערות או שאלות בעניין. זכות הדיבור שלך, בבקשה.

לא שמענו את משרד החוץ פה. ואפרופו הדברים של מהירות תגובה ומהירות תגובה מול תקשורת, השאלה היא אם משרד החוץ מעורב ובאיזו מידה, ואם הם מסוגלים מיד גם לתקשר כשתמונה יוצאת ממחוז ירושלים, ומה התהליך - - -

אנחנו נבדוק את זה ונעדכן.

סליחה?

אנחנו נשאל.

כי בשנים קודם לכן היו שנים טובות יותר וטובות פחות. אז צריך לראות שלוקחים את הלקחים מהשנים הטובות, ולראות שנוכל להגיב כמו שצריך.

דבר נוסף, ברקע של כל הדיון, נכון שזה חודש דתי ונכון שצריך פה היערכות כי יש לזה משמעויות מעבר, ואני רוצה להוסיף. א', זה משרד החוץ שדיברתי עליו, ודבר נוסף, מה המדיניות בנושא עליית יהודים להר הבית בתקופה הזאת. גם פה היו כל מיני שיטות, כל מיני פטנטים, וצריך לראות כי הדבר הזה הוא אפשרי. מה שנאמר קודם לגבי שער שכם, זה לא רק סוגיה אופרטיבית, זה לא רק סוגייה מבצעית, ועובדה היא שממשלות קודמות – אני אומר ממשלות קודמות ולא ממשלה – בסופו של דבר, זה הגיע לרמה של ראש הממשלה. וזאת האמת.

אולי הדרך שבה דיבר נציג עיר ימים היא לא נכונה, אבל בעובדה, הסיפורים שהיו שם, ממגנומטרים ועד העניין שלא אפשרו שם ייצרו בעיות, לא משנה כרגע לאיזה מצב הם הגיעו, אבל זה נושא רגיש והוא צריך התייחסות מיוחדת, גם לשער שכם וגם לעוד כמה נקודות שלא נפרט פה. אתם יודעים טוב ממני, אבל חייבים להתייחס לזה. יש לזה השלכות בין-לאומיות, לא רק למדינות העולם המערביות אלא גם למדינות ערב. ופה הקשר קיים איתם, עם וַקְף שלא הוזכר פה, ויש פה עוד הרבה דברים שהמחוז מטפל בהם.

אני מזכיר לכולנו, אנחנו עכשיו בעיצומה של מלחמה מצד אחד ועסקת חטופים מתנהלת מול חמאס, בלי קשר לדעות השונות לגבי מה, בוודאי ובוודאי ההקרנה של הדבר הזה יכולה להשפיע. אותי יהיה מעניין לשמוע, גם אם לא תוכל לעשות את זה בפורום הזה, אבל מתי שהוא אולי בפורום סגור, מהי מהירות קבלת ההחלטות שבין מה שקורה אצל מפקד הר הבית, מפקד מחוז ירושלים והמפכ"ל, וזה מגיע צ'יק צ'ק לראש הממשלה. צריך לראות שהצינורות פה פתוחים, מסודרים, מסונכרנים, כי יצטרכו להגיב מהר בכל כלי התקשורת גם במצב טוב וגם במצב רע. אבל צריכים לדעת להגיב. היו תקלות בזה בעבר. תקלות לא של מישהו, אלא תקלות של מדינת ישראל בגלל א', ב', ג', ויש פה הפקת לקחים לפחות בחלק מהדברים.

העלו פה את נושא רמלה, לוד, עכו, ויש עוד הרבה ערים מעורבות שלא מוגדרות ככאלה. יש עוד ערים שהן סוג של ערים מעורבות ברחבי הארץ. אבל אני אומר דווקא על רקע אחר שפחות דנו עליו, דנו בו בהקשרים אחרים, והוא הפשיעה. בסוף המעבר הוא מאוד מהיר. בן אדם ששומע אירוע שקורה באיזשהו מקום בעיר מעורבת או לא מעורבת, הקונוטציות הולכות מהר מאוד. ופה הנתונים קשים מאוד. אנחנו עם 38 נרצחים בחברה הערבית. השנה הקודמת היא אחת השנים הגרועות שהיו אי פעם. היו בזמן הזה 21.

ולכן, אירועי ירי או זיקוקים וכל מה שאתם אומרים פה, ההבחנה בין פלילי כאשר יש הרבה כוחות – ופה אני כן אתן עצה – דורש תדרוך מאוד הדוק של המפקדים לגבי תגובה, שלא יהיה פה אירוע שמתחיל כאירוע פלילי ונחשוב שהוא אירוע אחר, וזו מקצוענות על של מפקדי המשטרה.

מילה אחרונה שלי, לפני שאני אעביר - - - למיקי. קודם כול, שיהיה לכולכם ולכל מי שעוסק במלאכה בהצלחה, ולכל מי שחוגג את החג, אז כמו שנהוג לומר, שיהיה חג מבורך, רמדאן כרים. בסוף זה חודש דתי, אבל כן יש חובה על מדינה לראות שזה מאורגן ומסודר. אי אפשר להתעלם מהמציאות ואי אפשר להתעלם מהיסטוריה טובה ולא טובה שהייתה לנו. אז צריך לבדוק את זה היטב. תודה.

כולנו מצטרפים. תודה לך.

אני אפתח ואגיד לפרוטוקול ששוטרי מחוז ירושלים לא עובדים שמונה-תשע שעות. הם עובדים 14, 16, 17 שעות, מניסיון, והם השוטרים הטובים ביותר במשטרת ישראל. אין בכלל ויכוח. מניסיון, מקצועיים לחלוטין. לא שהם נקיים מטעויות, אבל בסך-הכול משקיעים את הנשמה.

ואחרי שאמרתי את זה, סגן ניצב דקר, שאני מכיר אותו היטב, מבלי חס וחלילה לפגוע בך, הייתי מצפה לראות פה סגן מפקד מחוז או קצין אג"מ מחוז ירושלים. אם הייתי יושב במקום ידידי, כנראה שהייתי אומר, תלכו הביתה ותחזרו.

זו הוועדה שלך. אתה יושב פה בדרך-כלל. לא?

תלכו הביתה ותחזרו. אבל הוא נחמד באמת, הוא מגן עליכם.

פה אני לא אחלוק עליך.

בעניין הזה אני אומר לכם, להבא זה הרשות המחוקקת, היא אחראית על הרשות המבצעת. אין ברירה. אי אפשר כך. וסגן ניצב אופיר, אם היה תלוי בי, היה מגיע לכאן סגן ראש אג"מ מינימום, אם לא ראש אג"מ – זה יותר מדי כבד, בקבלת ההחלטות ובהתארגנות – או לפחות ראש חטיבה.

דרכך פתוחה. אתה תתקדם, אני בטוח. זה לא אישי. אני מניח שאתה מסכים. יש כאן שלושה ניצבים, אם מישהו לא מסכים איתי, שיגיד.

נזכרו פה הערים המעורבות. השנה אינה דומה לשנים עברו בגלל המלחמה. בגלל שחרור האסירים השנה הזו אינה דומה. קחו את זה בחשבון, וקחו בחשבון שלערים מעורבות צריכה להיות תשומת לב מיוחדת, והשאלה שלי היא אם יש פקודת גיוס לפלוגות מילואים של משמר הגבול.

אתם לא תגייסו כאשר יתחילו האירועים. אתם תגייסו על-פי מודיעין, שלא תגידו, שלושה ימים לקח לנו בשומר החומות להגיע לערים המעורבות. יש?

אמרתי בפתיח.

אז כנראה פספסתי אותך. אני מתנצל.

יש תשע פלוגות מג"ב מילואים שמגויסות בתקופת הרמדאן. חמש פלוגות רצות באופן קבוע.

נהדר. וחלק מהן הולכות לערים המעורבות?

כן, אמרתי. בכל הארץ. צפון, מרכז, דרום וירושלים.

שאפו. אני אומר לך שאפו. מאה אחוז.

לילת אל-קדר והבחור כאן, שהוא כנראה ירושלמי, הזכיר את הטעויות של שער שכם. הוא היה אצלי קמב"ץ, הוא יודע. הוא סיים ניצב. המחסומים בשער שכם היו טעות. דקר, טעות. תדברו על זה. אני לא מפקד המחוז. אני לא יכול לתת פקודות. אני רק פרוז'קטורים על הבעיות. אז אני אומר לכם, זו הייתה טעות.

מניעת חיכוך – כמה שיותר מניעת חיכוך הרבה יותר טוב. אנחנו ניכנס רק – אני לא מצליח להיפטר מזה – כשאתם תיכנסו כשיהיה אירוע, אז תיכנסו כשיהיה אירוע, ולא בגלל שאתם שם יהיה חיכוך. ההמלצה שלי מניסיון של דקה וחצי, גדלתי במחוז ממ"פ עד מפקד מחוז, יש לי דקה וחצי ניסיון.

אמרתי שהשנה הזו אינה דומה, ובלילת אל-קדר צריך היערכות מיוחדת. לא יעזור שום דבר. אני פרוז'קטורים. אני לא בוחן אתכם. על טעויות - - - דיברנו.

שיחות עם יהודים שגרים ברובע המוסלמי – איזה מסלול? מה המסלול? אני לא רוצה שתרוצו לרחוב הצריח האדום או לשער הפרחים. שיחות עם היהודים שעובדים שם, אנחנו לא רוצים שיהיו נפגעים. אני לא מסכים עם מה שהוא אמר בכלל. אני המצאתי את הדילול, ואם צריך דילול על-פי ידיעות מודיעיניות מודיעים בכל העולם שיש דילול. זה לא שהם מגיעים לשערים ושם מתחיל. לא. יש פרסום מי מגיע, מי לא מגיע, ואלה שלא מגיעים לאור העבר של היערכות מחוז ירושלים, הם לא מגיעים.

ולכן, אני לא אומר לכם, אני רק אומר שאם תיקחו בחשבון על-פי הערכות מודיעיניות, גברתי סגנית היועמ"שית - - -

המושג דילול.

אני יודע, זה תלוי גם בצד המשפטי. אבל בסוף, מפקד המחוז קובע. ולפעמים צריך את זה כדי למנוע אירועים בהר הבית, ואירועים בהר הבית בשנה הזו לא טובים למדינת ישראל ברמה הגלובלית. ואבנים על הכותל לא טובים למדינת ישראל בכלל. אני רוצה להזכיר לכם, מיום שעזבתי, לא הגיעה אבן אחת לכותל, על-פי ההיערכות שאני יצרתי שלא יגיעו אבנים לכותל.

אני לא נכנס לך לנושאים הטקטיים, אבל צורם לי. צוות ימ"מ? אם יהיה משהו, צריך צוות מקצועי. הארתי, עם אל"ף. יע"ע במחוז ירושלים שולט בערבית? ג'וני, הנוצרי שהיה בכנסייה, נכון? קצין הכנסיות. וואו, איזה קידום.

הוא הסגן של היע"ע.

לפחות יש מישהו שדובר ערבית, שאם צריך לדבר ברמקולים אז יודעים לדבר ברמקולים בשפה הרצויה.

קיום שיחות – מישהו נסע לירדן? אתם יודעים מי משלם את המשכורות של הווקף, וראוי שנהיה מתואמים עם הממלכה כי זה לטובת מדינת ישראל. שיחות עם אכרם. אני רק אומר. אני לא בוחן.

הוא מורחק בצו ממ"ז.

מי המחליף? דבר עם המחליף.

מדברים כל הזמן.

בטח אבו סנינה.

אבו סנינה, לא חשוב. לדבר עם הדרשן ולהזהיר כדי לא לחמם את האווירה. אנחנו לא רוצים את זה. יושב פה צבא – דיברתם עם מח"ט בנימין ומח"ט עציון?

הם שותפים איתנו.

שותפים מלאים? יופי, מאה אחוז. אני רק יכול לאחל לכם הצלחה. אין טובים משוטרי מחוז ירושלים וקציניה. אין.

תודה רבה לתרומה לדיון. נשמע את ניצב בדימוס ברקת, בבקשה.

שלושה משפטים ממש בקצרה, שלושה דגשים. מרבית הדברים נאמרו פה, אבל לתת עוד חיזוק לעניין הזה. נקודת המפתח בחודש רמדאן, ואגב, זה נכון לגבי כל השנה, זה הר הבית. ככל שהר הבית יהיה מחוץ לקלחת האירועים, החודש הזה בסבירות גבוהה יעבור בצורה שקטה.

אני חייב לפתוח פה סוגריים ולהגיד מילה טובה למשטרת ישראל, למחוז ירושלים, שבשנה וחצי או מאז ה-7 באוקטובר, השכילו להשאיר את הר הבית מחוץ לקלחת. אין ספק שהתרומה לדבר הזה היא גדולה מאוד, בהיבטים הכי רחבים של מדינת ישראל. חשוב מאוד שהדבר הזה ייעשה גם בחודש הרמדאן. הר הבית הוא הברומטר, וככל שהדבר הזה יהיה מובן לכולם, והוא מובן, בטח בצדדים של גורמי הביטחון, כך ייטב חודש הרמדאן.

ערים מעורבות – כמי שחווה על בשרו את אירועי שומר החומות כמפקד מחוז מרכז ברמלה ובלוד, אין ספק ששם צריכה להיות היערכות גדולה, עם כוחות זמינים ונגישים, שמול. אני חושב שזה הלקח המרכזי של שומר החומות, שכוחות יהיו תחת ידו של מפקד המחוז כדי שהוא יוכל להיעזר בהם. זה דבר שלא היה אז בשומר החומות.

והדבר השלישי, שגם הוא נכון לכל ימות השנה, בטח ובטח בחודש הרמדאן, עם כל הלהט הדתי שבו, הוא סוגיית הפח" והמפגע הבודד, ושם צריך להיות דגש גדול וחזק לכולם. זהו, בהצלחה.

יואב שאל על נושא יהודים. אני נהגתי לא לאפשר. אף אחד לא יכול להאשים אותי, כי מי שפתח את הר הבית לביקורי יהודים הייתי אני, אחרי שהוא היה סגור שנים רבות. אני לא נהגתי לאפשר כניסת יהודים מתוך כבוד לצד השני, לחופש הפולחן. זו מדיניות ממשלה אפילו, אבל זו המלצה של מפקד מחוז ומפכ"ל, שצריכים להביא בפני השר או בפני הממשלה – כך היה נהוג – כדי שיוחלט. זה לא ברמה שלכם אפילו. אני לקחתי קצת חופש ואני קיבלתי החלטות.

מה - - - מניעת כניסת יהודים?

בחודש הרמדאן.

חבל שהדובר ההוא יצא.

הינה, בדיוק רציתי להשיב לו. הוא היה מקבל ממני מתנה לעניין הזה. אני לא אומר לדרג המדיני מה לקבל, אבל חייבים לקבל החלטה, ולא שמישהו בשטח יחליט, כן, לא, שחור, לבן. זה רמה של דרג מדיני. אני הייתי בשני הצדדים, אז אני יכול להגיד את זה.

תודה רבה. אני רק אזכיר פה, ואני לא נכנס לעניין עצמו כי זה לא הדיון, למרות שזה כן קשור איך שהוא, אבל אנחנו המדינה היחידה בעולם שבו יהודי לא יכול להיכנס למקום הכי קדוש שלו מסיבות היסטוריות ידועות. ואחרי זה אתה צריך לשמוע בוועדה שלך אדם שמדבר בכלל על זה שאתה מונע מאנשים להיכנס. ופה אני רק אגיד שאין לאף אחד מונופול על כיבוד קהיליות ודתות במדינת ישראל.

אנחנו נאחל צום קל לחברינו המוסלמים. אנחנו נערכים פה נגד טרוריסטים ונגד כאלה שרוצים להפר את הסדר, בטח לא נגד אזרחים ישראלים מוסלמים במדינת ישראל. ושוב, שיהיה צום קל וחג נעים וטוב. גם חג פורים כיפי שיהיה לנו, מגיע לנו. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:58.