פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29
ועדת המדע והטכנולוגיה
19/02/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 61
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום רביעי, כ"א בשבט התשפ"ה (19 בפברואר 2025), שעה 9:30

אתגרי המרחב המקוון: התמודדות עם פגיעות ושיח אלים ברשתות החברתיות - ישיבה לציון חודש האינטרנט הבטוח

חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי

אדוה בר שלום - ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

אילן אביטן - מנהל תחום פ"א הגנה על קטינים ברשת, מוקד מאו"ר, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אדורה אלעיס - מנהלת תחום חינוך, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - 105, משרד החינוך

ד"ר נאווה כהן אביגדור - ראשת האגף האזרחי, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - 105, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק מיכל קורן - ס' מ' מוקד, המשרד לביטחון לאומי

רועי גולדשמידט - ראש תחום מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ד"ר סאני כלב - עו"ד, ממונת מחקר, הרשות להגנת הפרטיות

עידן רינג - סמנכ"ל קהילה וחברה, איגוד האינטרנט הישראלי

הדר להב - ראש תחום מוגנות ומיומנות ברשת, איגוד האינטרנט הישראלי

יונתן בן חורין - מנהל קו הסיוע לאינטרנט בטוח, איגוד האינטרנט הישראלי

ג'ורדנה קטלר - דירקטורית מדיניות - ישראל, חברת Meta

ליאת גלזר - מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית, גוגל

ליאור וינטרוב - ראש קשרי ממשל, טיקטוק

ליאור שוחט - מנהל שותפויות, מצמיחים - המרכז להפחתת אלימות בבתי הספר

אמיתי כהנא - מנהל תוכן, לוקחים אחריות, משנים מציאות ברשת

סעיד דיאבאת - מנהלת תוכניות בכיר, הג'וינט

נטע גורי - עו"ד, מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

נעמה פיילכנפלד - מנהלת, עמותת מא'את

איציק דלמה - מנהל המדיניות וקשרי הממשל, קואליציית ארגוני הקהילה הגאה

ליעד ברעם - אבא של סמ"ר נטע ברעם ז"ל שנפל בקרב

הילה אביר - אחות של לוטן אביר ז"ל שנהרג ב-7 באוקטובר

מירב שטרן - מנכ"לית, המשרד והרשות לקידום מעמד האישה

איתי גוהר - ראש צוות אכיפה אלטרנטיבית, פרקליטות המדינה

איילת חאקימיאן

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.‏‏

התמודדות עם פגיעות ושיח אלים ברשתות החברתיות

בוקר טוב לכולם, אנחנו מתחילים את ישיבת המדע והטכנולוגיה. לפני שנצלול לנושא המקצועי של הדיון אנחנו ניתן כאן למשפחות החטופים או למשפחות השכולות להגיד משהו.

המשפחות השכולות. בוקר טוב, תודה רבה. לפני שאני אציג את עצמי, אני רק אספר, לא פעם ראשונה שאני מגיע לפה לדיון השונים ובמסגרת העבודה שלי אני גם מסייר הרבה בירושלים עם תלמידי ישראל, ואני עובר בין משכן הכנסת, בית העם, בית הנבחרים לבין הספרייה הלאומית, שהבית הזה דאג שהספרייה הלאומית שבנו אותה בשנים האחרונות, שהספרייה לא תהיה חלילה יותר גבוהה מבית העם הזה. הספרייה הלאומית שהיא המורשת שלנו, התרבות שלנו, המקורות שלנו, כל העבר שלנו, כל ההיסטוריה, חלילה לא תהיה יותר גבוהה. ואני תוהה מה עבר על הבית הזה כשהוא קיבל את ההחלטות וגם כמובן מאז.

שמי ליעד ברעם, אני אבא של סמל ראשון נטע ברעם שנפל ב-7 באוקטובר. בשעה 7:18 באותה שבת שלח הודעה שאני באמת לא מאחל לאף אחד לקבל כזאת הודעה מהבן או מהבת שלו. מייד התקשרתי אליו והוא אמר לי: "אבא, אני לא יכול לדבר, אני מטפל בחייל, יש פה מלחמה". ארבע השניות האחרונות שזכיתי לשמוע את הבן שלי בחיים.

אני בין הנציגים הרבים של מועצת אוקטובר, למעלה מ-1,300 משפחות שדורשות הקמת ועדת חקירה ממלכתית ואנחנו פעילים וכותבים ומפרסמים את הדרישה שלנו. ולפני שבועיים בערך זכיתי להודעה כתובה מחבר, קולגה, גר ביהודה ושומרון, חובש כיפה, איש ערכי. למרות היותו שומר שבת, ב-7 באוקטובר זינק להילחם בעוטף. הבן שלו קצין באחת היחידות המובחרות, נפצע קשה באותה שבת וברוך השם הוא חזר לאיתנו וחזר לצבא בריא.

והוא כתב לי שהוא מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית, וכתבתי לו באינסטינקט הראשוני שזה בסדר גמור וזאת זכותו, אבל אז הוא החליט לפרט, שהוא לא מאמין לאף אחד בבית המשפט העליון, ואני תוהה למה. מתוך 12 שופטים מכהנים, שלא לדבר על זה שחסרים שלושה, שלושה חובשי כיפות, שמרנים, עוד שניים ימנים, נחשבים שמרנים מאוד, כמעט כולם מונו בתקופת ממשלות הימין. ואני אומר לעצמי, למה אתה לא מאמין להם? והוא כותב לי: "הציבור שלנו הקריב יותר מכל". ואני כותב: "אתה לא מתבייש? לי אתה כותב את זה?", 100% הקרבה? ומה זה הציבור שלנו? למעלה מ-40% מהנפגעים במלחמה חובשי כיפות. כתבתי לו: "מצוין, 60% לא חובשי כיפות, זו תחרות?"

והפלגנות הזאת היא זו שגורמת לאי ביטחון, והדרישה שלנו להקמת ועדת חקירה ממלכתית היא דרישה לביטחון המדינה, היא לא פוליטית. היא דרישה לביטחון, צעד ראשון להשבת הביטחון. ביטחון ברמה הביטחונית, ביטחון ברמה החברתית, אמון של העם ביושבי הבית הזה, במערכת המשפט. כי ועדת חקירה ממלכתית היא על פי חוק, אלה חוקי המדינה ולכן אנחנו דורשים אותם.

כשהבן שלי אמר לי בשיחת הטלפון שהוא מטפל בחייל, אני חשבתי לתומי שאחד החיילים שלו חטף התקף חרדה, טילים, פגזים. אני בטוח שזה מאוד מפחיד ואף אחד לא רוצה להיות בסיטואציה הזאת, במשך שעות, גם ימים למעשה חשבתי שזה מה שקרה, ומסתבר לנו שהוא טיפל באמיר שירו בו. ולאחר מכן הוא מדווח, היה להם עוד גל, הם הדפו עוד גל של מחבלים, חיסלו כמה מחבלים, אבל כנראה לוגסי ושפרבר נפגעו ונהרגו. שמעון לוגסי חרדי, דניאל שפרבר חילוני. והשניים האחרונים שנשארו, נטע, הבן שלי, חילוני, ואלרועי בן שטרית, הבן של רפי בן שטרית שאיתנו במועצה, חובש כיפה, משפחה דתית לאומית, מה שנקרא.

אלה מי שנפלו יחד עם הבן שלי. אני בטוח שכשהבן שלך נפצע, פחות או יותר אותו מגזר, חלוקת האנשים מהקשת נפגעה יחד איתו או נלחמה לפחות יחד איתו, אני לא יודע אם חלילה כולם נפגעו. חובשי כיפות, יהודים, לא יהודים, חילונים, דתיים, כולם. והפלגנות הזאת היא זאת שמורידה את הביטחון בעם והיא תוכל להיפסק אך ורק כשתקום ועדת חקירה ממלכתית. ואני מקווה מאוד שכשנגיע ליום הזה שההצעה תהיה בכנסת לא יהיו עסקאות או דילים בין מפלגות כאלה ואחרות שתמנע את הקמת הוועדה. תודה רבה על ההקשבה.

בוקר טוב, אני הילה אביר, אני אחות של לוטן אביר שנמצא פה על התמונה הזאת מאחוריכם. לוטן ב-6 באוקטובר הלך למסיבה עם מאי נעים, חברת ילדות שלו, גדלו כמו אחים, ועם בן לנדאו, עוד חבר ילדות. אנחנו גרים במושב וכולם צמחו ביחד. הם לא היו אמורים ללכת למסיבה הזאת והם בכל זאת הלכו. וכשהתחילו הטילים ב-6:29 אנחנו דיברנו איתם והם היו כבר בדרך הביתה.

אני חברה גם של עמית סוסנה ואני דיברתי עם עמית כשהיא הייתה בממ"ד והיא כבר התחילה להבין מה קורה, אבל היא לא רצתה להגיד לי, היא רק אמרה לי: "תגידי ללוטן לברוח דרך נתיבות, שיחתוך מ-232 כי זה ארוך, אבל זה שווה את זה", וזה מה שהוא עשה, הם חתכו דרך נתיבות, אבל מחסום משטרתי החזיר אותם אחורה ואמר להם לתפוס מחסה במיגונית הקרובה שהייתה המיגונית של בארי. שאם אתם יודעים, במיגונית של בארי היו 40 אנשים. לוטן כתב לי: "אנחנו 40 אנשים פה, אין נשק, אין משטרה, אין צבא, אין אף אחד ששומר עלינו".

לוטן לחם בפלח"ן נח"ל, הוא ידע מה לעשות, אבל הם היו אבודים. הם נדחסו 40 איש במיגונית בגודל של תחנת אוטובוס. מהמיגונית הזאת שרדו 11 אנשים, 11 אנשים שבמשך שמונה וחצי שעות היו בתוך המיגונית הזאת וזרקו עליהם רימונים וירו עליהם בנשק אוטומטי והמחבלים נסעו וחזרו והיו רגעים שהם היו שם לבד ויכלו להציל אותם. אני דיברתי עם המשטרה באותו בוקר, הם אמרו לי: "תגידי ללוטן שישאר זמין, אנחנו בדרך להציל אותם".

502 ימים אנחנו מחכים לתשובות. אני לא יודעת איך אח שלי מת, אני לא יודעת באיזו שעה הוא מת. ארבעה ימים חיפשנו אותו ואת מאי, כי בן שרד, אבל בן היה עם רסיס בראש, הוא לא יכול היה לספר לנו מה קרה. ביום שלישי בצוהריים דפקו לבית של משפחת נעים ושעה אחר כך דפקו בבית שלנו. קברנו אותם אחד אחרי השנייה בגבעה הכי יפה במושב גן חיים. אבל 502 ימים אנחנו לא יודעים כלום, וגם אף אחד לא טיפל בנו.

חודש אחרי הטבח אני הייתי צריכה עם עוד אחים והורים שכולים להקים את פורום המשפחות של נרצחי מסיבות 7 באוקטובר, כי לא הוקמה מנהלת ואף אחד לא דיבר איתנו ואף אחד לא דאג לנו. אנחנו, משפחות שכולות, הקמנו מטה סיוע יחד עם ביטוח לאומי. אנחנו פה דורשים ועדות. אנחנו עבדנו עם להב 433 כדי להבין מה קרה ולנתב את המשפחות שלא ידעו איפה הילדים שלהן נרצחו.

עוד מעט מפרסמים את התחקירים של הצבא. דובר צה"ל מדבר איתנו, אבל אנחנו יודעים, אני יודעת שאין שיתוף פעולה בין השב"כ, צבא ומשטרה, כל אחד מגן על התחת של עצמו והם לא חולקים מידע בזירות שכולם פעלו ביחד, ובחיים לא נקבל תמונת מצב אם הם לא יעבדו ביחד.

ומסתבר שכנראה שאנחנו לא נקבל תמונת מצב אם לא תקום פה ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה. כי אם אנחנו נקשיב לחוקים שמנסים להעביר פה, אנחנו מבינים שעושים פה דילים מאחורי הגב שלנו, אזרחי ישראל. ואנחנו בחיים, בחיים לא נקבל את הביטחון שלנו בחזרה, לא נסמוך עליכם יותר. אני שואלת אותך, חבר הכנסת, מה עמדתכם כסיעה? האם אתם מוכנים לשרוף את היושרה שלכם ולעשות דילים מאחורי הגב שלנו? אני באמת שואלת אותך, אני מחכה לתשובה.

אנחנו לא שייכים לקואליציה, אנחנו שייכים לאופוזיציה.

ועדיין.

אנחנו בעד להחזיר את כולם, בעד ועדת חקירה.

אני לא משפחת חטופים. לצערי, אולי הייתי מקבלת את אח שלי בחזרה.

כן, אנחנו בעד לעשות דברים לפי החוק.

דברים כחוק? אוקיי, יש חוק ועדות חקירה ממלכתיות מ-1968.

אנחנו בעד ועדת חקירה ממלכתית. יש כאן, לצערי, רק שני חברי אופוזיציה, חברי הכנסת של הקואליציה נמנעים מלהגיע לוועדות ולשמוע את הדברים הצודקים והנוקבים שאתם מספרים ואתם אומרים ואתם דורשים. צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית.

תודה רבה.

היה צריך להקים אותה ב-8 באוקטובר ולא לחכות 502 ימים.

מסכימה.

אני רוצה להסביר לכם בשני משפטים מה קורה כשלא מקימים ועדת חקירה ממלכתית.

אתם צודקים בכל מילה. צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית לאלתר. לא נוכל להשתקם, לא נוכל לקום מהשבר הגדול שקרה ב-7 באוקטובר אם לא תהיה ועדת חקירה ממלכתית.

אני אגיד לכם מה קורה כשלא קמה ועדת חקירה ממלכתית, וכמו שהילה ציינה, ביום ראשון הודיעו לנו בשיחת טלפון, במטרה שזה לא יצא קודם לתקשורת, שביום חמישי הבא יפורסמו התחקירים הצבאיים. 500 ימים בדיוק חיכינו לזה. חצי שעה אחרי זה אחת האימהות עברה אירוע מוחי, ואף אחד לא יספר לי שאין קשר בין הדברים.

ואני דורש שתתחייבו, אני מבין שאתם באופוזיציה, תתחייבו שלא יהיו דילים על גבו של אף אחד ואף אחת מאזרחי מדינת ישראל, לא מהקואליציה ולא מהאופוזיציה. כי כל המדינה הזאת תעבור כך או אחרת אירוע מוחי אם לא נתחיל לתחקר ולבדוק, ומי שצריך לתת את הדין, לתת את הדין. אנחנו לא מחפשים ראשו של אף אחד, אנחנו רוצים תשובות כדי לתקן פה. תודה.

אני לא חושבת שאתם כל כך מבינים את האירוע. אני אתמול קיבלתי סרטון שכנראה הופיע בכתבה בערוץ 13 בשבת שלא ידענו עליו, כי יש סרטונים שלא עוברים דרך להב 433 והם לא יודעים למפות אותם ולאיזו משפחה הם שייכים. והורים רואים את הסרטונים האלה פתאום בטלוויזיה, שגם ככה המצב שלהם לא פשוט. עוד פעם, אנחנו משפחות שכולות, לא משפחות חטופים, כך שגם כל המצב הזה שקורה עכשיו, אנחנו עדיין חיים את 7 באוקטובר. כל חטוף שחוזר, כל מחשבה שקורית, כל גופה שחוזרת, אנחנו חווים את זה. אין לנו ריפוי, אין לנו קלוז'ר. סרטון שקיבלתי, ראינו את זה פשוט בחדשות.

)

"תראה איפה אני, תראה, ליד טנק עם שוטר, תופס מחסה ומחכה לבן זונה שינסה להתקרב אליי. אתה מאמין? בלי חולצה, עם M4 מאחורי טנק בתור מחסה".

אתם יכולים להתחייב כאן ועכשיו שלא יהיו שום דילים ואתם תתמכו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לא משנה מה יהיה בחוק?

ברור.

אנחנו תומכים.

אנחנו תומכים בקיום החוק הקיים כיום על הקמת ועדת חקירה על פי החוק הקיים כיום, והיה צריך לעשות את זה לפני 501 ימים, זה מה שהיה צריך להיות.

תודה רבה.

אני אומרת, אנחנו כבר 502 ימים, אנחנו מגיעים לכאן וחברי הקואליציה נמנעים מלהגיע ולשמוע את האמת הנוקבת שלכם, אני רק מצרה על זה. אנחנו איתכם וכמובן משתתפים בצערכם.

תודה רבה על הזמן ועל ההקשבה ועל ההשתתפות.

בוקר טוב לכולם, אנחנו נחזור עכשיו לדיון שלנו. זה דיון שאנחנו מקיימים אותו בחודש האינטרנט הבטוח, ולפני שנצלול לעניין המקצועי, אין ספק שכל ההתקדמות וההמצאות וההתפתחות של האינטרנט היא חשובה והיא טובה, אבל אין המצאה שאין לה לפעמים תופעות לוואי או תופעות שליליות. ככל שמתפתחים ויש יותר ויותר פלטפורמות, אנחנו עדים לכל הנושא של דברים שהם לא בטוחים, כל הנושא של השיח האלים לפעמים ברשתות, השיימינג וגם דברים שלפעמים אנשים לא מגיעים ומתלוננים.

זה גם שונה מחברה לחברה. אני בטוח שבחברה הערבית הרבה דברים שאולי קורים שם וגם בכלל לא מגיעים ולא מתלוננים, וכל הניצול הזה לפעמים של הרשתות החברתיות, זה יכול להגיע לניצול כספי, ניצול מיני, דברים שהם לא פשוטים. והשאלה מה אנחנו עושים בשביל להבטיח שהילדים שלנו, כשהם גולשים, תהיה גלישה בטוחה, לפחות יש להם את הכתובות, יש להם את המודעות לאן לפנות ולהתלונן. כי זה לא פשוט לפעמים אם המשפחה היא משפחה מסורתית ואותו ילד או ילדה יפחדו להגיד אפילו, לשתף את הדברים עם ההורים שלהם, ולכן חשוב מאוד שתהיה מודעות, להעלות את המודעות בקרב הצעירים, התלמידים. אולי תוכניות העלאת מודעות לשימוש באינטרנט או שימוש באפליקציות, בפלטפורמות בצורה בטוחה, להגיע לבתי ספר, אני לא יודע מה עושים, אבל אנחנו עכשיו נשמע את האנשים המומחים בנושא הזה.

אנחנו נתחיל. אנחנו חייבים לסיים ב-11:00, אני מבקש שכל מי שיקבל זכות דיבור ינסה לקצר ולהגיע למסרים, לחדד את המסרים. לפעמים מדברים יותר מדי דיבורים אבל בלי לתת את המסר, זה לא, לא מגיע לאף אחד. בגלל שאני בא מהרקע המדעי, אני לא אוהב לכתוב חיבור, אני נוטה תמיד לדבר בקצרה, במסרים ולא הרבה מילים יפות וטובות, אבל בסופו של דבר לקצר, להגיד מה אתה רוצה להגיד ומה המסר שאתה רוצה להעביר ומה ההמלצה שאתה רוצה להעביר לנו ולכולם. תודה, ואני כמובן אתן לחברת הכנסת ד"ר מטי.

אני אגיד בקצרה, אדוני, אין לי הרבה מה להוסיף לדברי הפתיחה שלך. אני חושבת שזה אתגר גלובלי על איך אנחנו מתמודדים עם השיח הכל כך לא מפוקח וכל כך לא מבוקר ברשתות החברתיות ובכלל במדיות הדיגיטלית. אני חושבת שזה אחד החוליים של הקדמה. כי לצד ההתפתחויות הזאת אנחנו מתמודדים עם כל כך הרבה השחרה ופייק ואלימות ובכלל אין שום חסמים, רסן מותר ברשתות. אני חושבת שאני יכולה לומר שאני חווה את זה ברמה האישית כחברת כנסת, שמאחורי המקלדת אפשר להגיד הכול על כמה אני אינטליגנטית, על איך אני נראית, מה מאחלים להורים שלי, לילדים שלי.

וזה אחד האתגרים של בטח מדינה, ממשלה, להבטיח הגנה. זה ממש מקום פרוץ, אחריותנו היא להבטיח ביטחון גם במדיות הדיגיטליות האלה. זה אתגר, אתגר גלובלי לדעתי.

זה נכון, זה אתגר גלובלי. אני חושב שהשיח האלים ברשתות החברתיות לפעמים, אני זוכר את זה מתקופות הבחירות, זה יכול להביא לא רק לשיח אלים דרך הרשתות, זה יכול לעבור לאלימות פיזית אפילו בין שני גופים או בין שתי משפחות בישובים הערביים.

זה האתגר שלנו, תמיד כשאנחנו נפגשים בארבע עיניים אנחנו פתאום מגלים כמה רב המשותף וכמה אנחנו דומים.

דרך אגב, לפעמים כשאתה כותב משהו ומעביר את זה במיילים, הדברים נשמעים אחרת כשאתה מדבר ארבע עיניים. לפעמים השיח בארבע עיניים הוא שונה. כי לפעמים אתה כותב משהו במייל, מי שמקבל אותו מפרשן את זה אחרת. וזה קורה לפעמים גם במקומות עבודה, כשאתה שולח מייל למישהו, הוא מפרשן את זה אחרת. לכן לפעמים גם השיח הזה בארבע עיניים הוא טוב.

אני אעבור לדובר הראשון, עידן רינג, בבקשה.

אני סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי. זאת עמותה עצמאית שפעילה מימיו הראשונים של האינטרנט בישראל, היא גם מנהלת את מרשם כתובות הדומיין הישראלי, היא גוף תשתית שפועל כארגון אזרחי עצמאי ומתוקף התפקיד הזה אנחנו גם ממפים וחוקרים את הרשת, בוחנים תופעות שונות, שליליות וחיוביות, ומפעילים פרויקטים גם לקידום מוגנות ברשת, בעיקר באמצעות קו הסיוע לאינטרנט בטוח שלנו, וגם פרויקטים לצמצום פערים דיגיטליים שהיינו כבר בוועדה ודיברנו עליהם מספר פעמים.

(מוקרנת מצגת)

אנחנו באנו היום להציג נתונים עיקריים על מצב ורמת השיח האלים והפגיעות ברשת בשנה האחרונה. זה פרויקט שאיגוד האינטרנט מפעיל, מזה כמעט עשור שהוא מנטר ובוחן את האלימות ואת השיח האלים ברשתות בישראל עם שני כלים עיקריים. הכלי הראשון הוא קו סיוע לאינטרנט בטוח שמטפל בכ-3,600 פניות בשנה מאזרחים ישראלים שפונים בנושא פגיעות ברשת לקו הסיוע שלנו. יונתן מנהל הקו נמצא כאן איתי. והוא מאפשר לנו לבחון את הפלטפורמות שבהן יש פגיעות, את אופי הפגיעות, מגמות לאורך זמן. הדו"ח שפורסם לפני שבוע שמסכם את הפניות שקיבלנו בשנה האחרונה, הוא זמין גם באתר הוועדה וגם באתר שלנו, ואפשר לראות בדו"ח הזה - - -

האם יש לכם נתון כמה אנשים מכירים את המספר הזה? כלומר, עשיתם סקר לראות כמה אנשים יודעים על זה, מכירים את זה?

על הקו אתה מתכוון?

כן.

תראו, אנחנו עמותה עצמאית, משאבי הפרסום והשיווק שלנו הם מוגבלים וגם משאבי כוח האדם שלנו מוגבלים. אנחנו חושבים שרמת המוכרות של הקו עצמו, שפונים אליו דרך האתר, היא יחסית נמוכה. אני חושב שלא הרבה אנשים, לא מספיק אנשים מכירים את קו הסיוע.

הפנייה היא דרך האתר?

הפנייה היא דרך האתר בטופס, בכתובת safe.org.il. והכלי השני שאנחנו נרחיב עליו עוד שנייה הוא סקר שנתי שבוחן באמצעות פנייה לציבור את התחושות שלהם לגבי איפה יש אלימות ברשת, איך הם מרגישים מבחינת הבטיחות שלהם ברשת והמוגנות.

בשנה האחרונה דרך שני הכלים האלה ראינו כמה תופעות מרכזיות שחשוב לשים לב אליהן. קודם כול, יש איזשהו שינוי בפלטפורמות ובכלים שמשתמשים בהם בשביל לקדם שיח אלים, לקדם פגיעות ברשת. בשנה האחרונה למשל פעם ראשונה שהפלטפורמה שקיבלנו עליה הכי הרבה דיווחים הייתה דווקא וואטסאפ, לפני פייסבוק, לפני אינסטגרם שבדרך כלל הן הפלטפורמות גם הפופולריות ביותר וגם אלה שמדווחים בהן הכי הרבה על פגיעות. ופלטפורמה נוספת שמאוד בולטת וגם פחות משתפת פעולה היא טלגרם.

אולי זה גם קשור לשימוש. כי אני חושב שבפייסבוק פחות משתמשים. לפני מספר שנים השתמשו הרבה בפייסבוק, היום אנחנו יודעים שיש ירידה.

יש תחושה שיש ירידה, אבל פייסבוק, חוץ מאינסטגרם ויוטיוב, היא עדיין הפלטפורמה הכי פופולרית בישראל, אלה גם נתונים שאנחנו אוספים כל שנה. ולפחות בנתונים שתראו שאספנו, גם בקו הסיוע וגם בסקר השנתי שלנו, יש רמות דיווח מאוד גבוהות גם על פייסבוק, גם על אינסטגרם, גם על וואטסאפ. איפה שהרבה אנשים נמצאים, שמה הם נחשפים יותר לפגיעה. וגם חשוב מאוד לשים לב לעלייה בדיווחים על טלגרם שעד לפני שנתיים הייתה פלטפורמה די שולית והפכה לכלי מאוד משמעותי של הפצה, גם של פגיעות מיניות, גם של הסתה, גם של תוכן שקרי, גם של תוכן גרפי קשה.

קו הסיוע שלנו פועל כמדווח מוכר, כ-Trusted Flagger של כל הפלטפורמות, וסך הכול רמות ההיענות הן גבוהות מבחינת הדיווחים שאנחנו משגרים לפלטפורמות, אבל מצד שני, יש הרבה סוגים של פגיעות שהפלטפורמות לא מטפלות בהן, ולצערנו, נראה שיש איזושהי מגמה של נסיגה במדיניות בהקשר הזה.

לפני שנציג את הנתונים של הסקר שממפים את המצב של המוגנות והפגיעות ברשת, אני רוצה לציין כמה גורמים שלטעמנו מאוד תרמו להסלמה ולעלייה, בעיקר בהסתה ברשת וגם בפגיעות מיניות ברשת. כמו שאמרתי, א', כניסה של טכנולוגיות חדשות.

אני חייב לשאול אותך לפני על השקף הקודם. איך אתה מסביר את העליות והירידות, פיקים? איך אתה מסביר את זה? כי זו התנהגות, אני מצפה שתהיה איזושהי עלייה, מה פתאום ירידה?

לא בכל הפלטפורמות יש דווקא רק עלייה בדיווח על הפגיעות, אנחנו רואים, א', פלטפורמות שנוקטות פעולה ומשקיעות יותר משאבים, גם של מודרציה, גם של טיפול, גם של פעילות ציבורית, יכולות גם לטפל ואולי לעכב מגמות שליליות כאלה. לפעמים גם אנחנו רואים פיקים. הפיקים שאתה רואה הרבה פעמים, הם קשורים לשנים מסוימות. למשל סביב הקורונה היו פיקים של פגיעות באינסטגרם. או גם שינויי מדיניות. אם בתקופה מסוימת יש החלטה שמונעים תוכן למשל מיני או מונעים תכנים אלימים מסוגים מסוימים, משתמשים בכלים טכנולוגיים, אנחנו יכולים לראות גם ירידה בדיווח. וגם כמובן פעולה של הרשויות, פעולת אכיפה של הרשויות. יש הרבה מאוד גורמים שמשפיעים על השיח האלים וזה לא משמיים, אפשר לחלוטין להשפיע עליו.

יש כמה גורמים שראינו השנה שמאוד תרמו לנושא הזה על רקע המלחמה כמובן. עלייה בשימוש בטלגרם, עלייה בהסתה, עלייה בתוכן פוגעני, חדירה של טכנולוגיות AI, כניסה של וואטסאפ לזירה, כניסה של גורמים עוינים ורשתות השפעה. וגם הנושא שהוא מאוד משפיע, היעדר רגולציה, היעדר פיקוח.

אתן להדר כמה מהנתונים העיקריים שאנחנו חושבים שחשוב להכיר.

יש לך עוד שתי דקות.

נעשה את זה בזריזות.

בוקר טוב. אני אתחיל מזה שאני אגיד שהסקר בחן 1,002 משתתפים שהם מדגם מייצג של כלל אוכלוסיית ישראל. אנחנו רואים פה את ההבדלים למעשה בין השנים בפרמטרים העיקריים שעלו. אנחנו רואים שיח שנאה. אני רק אסביר בקצרה מה הכוונה בשיח שנאה. קללות, גידופים על בסיס מגדר, לאום, נטייה מינית וכדומה. שימו לב לפערים, 72% השנה דיווחו שזה סוג הפגיעה הכי שכיח שהם נתקלו בו. לא חושבים, זו לא הנחה, זה משהו שהם מעידים על זה שהם נתקלו בו, ו-30% בשנה שעברה.

אבל כתוב שזו פגיעה אישית ופגיעה באחר, לא כתוב שאלה שנים שונות. סליחה.

סליחה, כן, זה לעומת האחר.

סליחה, התבלבלתי בשקף, נכון. זו טעות, זה לדעתי בהפרש של השנים.

כאן אנחנו רואים את הפער בין השנים, כן.

הפער בין השנים הוא דרמטי, זו הייתה טעות בכתיבה. הנתון מדווח לחלוטין על פער בין השנים. וכשאנחנו עוברים הלאה, אנחנו שואלים את הציבור בצורה ישירה, איך השפיעה המלחמה לדעתכם על רף השיח האלים? אנחנו רואים שבסקר שעשינו שנה שעברה, 46% אמרו שהיא העלתה, הגבירה את הרף והשנה 73% טוענים שהיא הגבירה את הריבוי. כשאנחנו מתכללים הכול ואנחנו מנסים להבין איך זה משפיע הלכה למעשה, אנחנו רואים שאחוזים מאוד גבוהים, שוב, השנה בהשוואה לשנה שעברה, נמנעים מהבעת דעה ברשתות מחשש לתגובה אלימה. אנחנו רואים 74% השנה לעומת 59% בשנה שעברה.

כשאנחנו עושים בחינה של איפה זה קורה, איפה היו עיקר הפגיעות, לקחנו פה דגימה של שלושה מהסוגים של הפגיעות העיקריות, אנחנו רואים שפייסבוק מובילה. זה גם קשור לאחוז השימוש, אבל אינסטגרם לא הרבה פחות שכיחה מפייסבוק ואנחנו כן רואים פערים מאוד מאוד דרמטיים בהקשר של הפגיעות בשיח שנאה, בהסתה, וכמובן בהפצת תמונות אינטימיות זה לא מפתיע שדווקא טלגרם היא זאת שמובילה בשל היעדר המודרציה. אנחנו רואים כמה המודרציה כאן היא משמעותית, גם דרך הפערים שיש לצורך הדוגמה בין פייסבוק לטלגרם בהקשר הזה.

כשהציבור נשאל "עד כמה אתם משתמשים במנגנוני הדיווח?", אנחנו רואים ש-30% מהציבור לא משתמש בכלל במנגנוני הדיווח. כשהם נשאלו למה הם לא משתמשים, 59% אמרו את התשובה שבעיניי מסכמת הכול, פשוט לא מאמינים שהפלטפורמה תיתן את הטיפול הראוי לזה, ו-31% לא יודעים כיצד להשתמש. אני חושבת שזה משהו שמאוד מאוד ממחיש את הצורך באמת של הפלטפורמות להתכנס ולתת מענה לצורך של הציבור, להתמודד עם זה בצורה רצינית ולייעל גם את ההנגשה של מנגנוני הדיווח, שלא יהיה מצב שמישהו רוצה אבל הוא לא יודע איך, זה הבסיס. ולאחר מכן גם לשקף את התהליך, ככל שנשקף את התהליך ככה נבנה יותר את אמון הציבור וזה יכול להיות משמעותי.

ההמלצות שלנו, גם ברמה המדינית, יש המון, זו לא פעם ראשונה ולא פעם שנייה שאנחנו מדברים על זה ומציפים את ההמלצות ואת הדו"חות, לא רק אנחנו, מומחים נוספים בארץ בנושא. אנחנו רואים שיש בעולם התקדמות, יש כבר חקיקה, יש כבר רגולציה ואנחנו עדיין רחוקים מזה כאן. אנחנו בהחלט ממליצים שגם המדינה תנקוט פה עמדה ועשייה משמעותית. רשויות האכיפה, ככל שניתן, גם פה יש חשיבות לקדם את שיפור המענה לציבור והגדלת המשאבים לתחום הסייבר מכל הבחינות. וגם משרד החינוך, דיברנו על זה בכל ועדה שהייתה, לקדם תוכנית לימודים מנדטורית שלא פונה רק לתלמידים, אלא גם למורים. כולם צריכים להעלות את המודעות לאיך להתנהל ברשת ואיך להפיק ממנה את המירב. תודה רבה.

תודה לכם. אני מסתכל על ההמלצות, אם יש נציג של משרד החינוך, אני אשמח שיתייחס להמלצה אחר כך.

גם ביטחון לאומי, משטרה.

כן. למי העברתם את ההמלצות האלו?

אנחנו קודם כול רצינו להציג כאן בוועדה ואנחנו נפיץ את הסקר ואת ההמלצות לכלל הגופים הרלוונטיים.

אוקיי, בסדר גמור.

אנחנו בעיקר יכולים להמליץ למשרדי ממשלה ולרשויות.

כן, בסדר גמור, תודה. אני אעבור עכשיו לד"ר נאווה כהן אביגדור, ראשת האגף האזרחי, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת 105 במשרד לביטחון לאומי.

תודה רבה. אני תכף אשתף נתונים במצגת.

יש לכם חמש דקות.

אני עם סטופר לעמוד בחמש דקות, אני ארוץ. המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת הוא גוף ייחודי בהובלה של המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, להב 433, ושותפים בו משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד המשפטים. נמצאים איתי כאן גם מיכל קורן שהיא סגנית מפקדת מוקד 105, אדורה אלעיס ממשרד החינוך שהיא ראש תחום חינוך אצלנו ב-105, אילן אביטן ממשרד הרווחה והביטחון החברתי שאחראי על התחום אצלנו, ויש כמובן, כפי שאמרתי, בריאות ומשפטים.

אני רוצה פשוט, קצר ולעניין לשתף אתכם בנתונים של סקר סיכום שנת 2024 של הפניות שהגיעו, הפניות היזומות והאירועים שנפתחו במוקד 105 שפעיל 24/7 וזמין לכל פניות הציבור בנוגע לפגיעה בקטינים ברשת, זה המנדט שלנו.

אני אשאל אותך לפני שתמשיכי את אותה שאלה ששאלתי את האיגוד הישראלי לאינטרנט. האם עשיתם סקר בקרב האוכלוסייה כמה אנשים מכירים את הקו הזה?

עשינו סקר לפני כשנתיים והמספר שקיבלנו הוא שכ-60% מהאוכלוסייה, גם הבוגרת וגם בקרב קטינים מכירים את מוקד 105. אנחנו לפני סקר חדש שנעשה השנה ואני בטוחה שהמספר הזה יעלה. אני לא יודעת אם הוא יעלה ל-65% או 70%, זה פחות או יותר הטווח, קשה מאוד להגיע ל-100%. אנחנו עושים את כל המאמצים להגיע ל-100%, אבל אתה ציינת בתחילת הדברים, אנחנו בחודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת, מדי שנה בפברואר אנחנו עושים פעילויות מאוד מאוד משמעותיות בכל רחבי הארץ, בכל קהלי היעד כדי להעלות את המודעות למוקד 105. ואני אתחיל מהסוף, אם אני צריכה לצאת עם מסר אחד משמעותי, המסר שלנו הוא שקיים מוקד לאומי שפעיל 24/7 שניתן לפנות אליו בכל טווח הפגיעות בקטינים ברשת ויושבים שם מומחים שנותנים מענה הוליסטי, אכיפתי ואזרחי לכל פגיעה ופגיעה.

(מוקרנת מצגת)

עכשיו אני רוצה, ברשותכם, לרוץ לנתונים. בשנת 2024 טיפלנו במעל 9,500 אירועי פגיעה בקטינים ברשת, כאשר מפברואר 2018 ועד היום, שבע שנות פעילות, טיפלנו במעל 65,000 אירועי פגיעה בקטינים ברשת. זה אומר שכ-9,200 הממוצע השנתי. עכשיו רק הערה אחת בסוגריים לדברים שהעלתה פה הדר לגבי דיווח לפלטפורמות, כי אני תכף מתייחסת לזירות. יש לנו אגב אתר בעברית, ערבית ואנגלית, יש לנו באתר מדריך לדיווח באפליקציות. אנחנו כל הזמן, בכל הרצאה, בכל מפגש, בכל פעילות, מעודדים את הציבור לפנות ישירות גם לאפליקציה עוד לפני שהם פונים ל-105. כי אנחנו יודעים שבאפליקציות מקבלים את הדיווחים, עושים מה שעושים, הם יציגו אחרי זה את הדברים, אבל כדי שיהיה קל לציבור לפנות ישירות לאפליקציה יש לנו מדריך, גם בעברית וגם בערבית, איך בדיוק לפנות ישירות לאפליקציה.

זה שונה מהאיגוד, שם הרשת המובילה זה הפייסבוק. בגלל שאתם לצעירים, נכון?

בדיוק. אנחנו מענה לקטינים, ואינסטגרם וואטסאפ הן הזירות המשמעותיות יותר.

אלה אירועים שנפתחו במוקד 105, אירועי פגיעה בקטינים ברשת. אני רוצה להדגיש, אנחנו תמיד אומרים שאינסטגרם וואטסאפ הן לא בהכרח זירות מסוכנות יותר, הן פשוט זירות שיש בהן יותר תעבורת רשת. ואנחנו יודעים שאיפה שיש יותר תעבורת רשת יש יותר פגיעות. בתקופת הקורונה, בתחילת המלחמה, ברגע שעברו ללמידה מקוונת, אפליקציית זום, הפלטפורמה הזאת פתאום צצה בנתונים של מוקד 105. זאת אומרת, איפה שיש יותר אנשים וילדים, יש לצערנו גם יותר פגיעות.

מבחינת סוגי האירועים, קחו את המספרים שאמרתי, שבע שנים, למעלה מ-65,000 אירועי פגיעה בקטינים ברשת, כשליש עבירות מין. אלה הנתונים של 2024, אבל המגמות הן קשיחות. כשליש עבירות מין, כשליש הם אירועים אזרחיים שלא עוברים את הרף הפלילי, אם זה בריונות וביוש, אם זו הטרדה לא מינית וכל מה שלא חוצה את הרף הפלילי, ובין 12% ל-15% באופן קשיח לאורך השנים, אירועי חשש לחיי אדם וחשש לאובדנות. כפי שאני מציינת, אלה הנתונים של 2024.

סליחה, יש לך נתונים גם על כמה כתבי אישום הוגשו וכמה הרשעות יש בגין ה-30%? את אומרת ברף פלילי, עבירות מין זה רף פלילי.

הנתונים האלה הם בידי הפרקליטות וכל מי שמטפל בכתבי האישום. אני מציגה כרגע - - -

ה-30% שאת מציגה, שוב, זה רק על קטינים, נכון?

כן, זה רק קטינים.

זה רק כנגד קטינים ואתה אומרת ש-30% הם ברף הפלילי מבחינת - - -

כן.

וכל השאר, הם לא עוברים את הרף הפלילי.

כן.

מתוך ה-30%, אדוני, אני חושבת שאנחנו צריכים לבקש לדעת מתוך זה כמה כתבי אישום הוגשו וכמה הרשעות.

כן, נשמח לקבל את הנתונים.

זה נתון שמבחינתי כמשטרה חסר לי.

אפשר להביא את הנתון לוועדה, בסדר? תרשמי אצלך, איילת.

אוקיי. שוב, כדי לעמוד בלוחות הזמנים אני מקצרת, לא יורדת לפילוחי יתר. אני רק רוצה להגיד ככה, מבחינת הנפגעים, נפגעים קטינים, כשני שליש הן נפגעות, ילדות ונערות, ותראו מתחת את הפגיעות, עבירות מין, בריונות וביוש, חשש לחיי אדם. האחוזים, הן ביחס לשני שליש ילדות ונערות והן ביחס לשליש של ילדים ונערים. וכשאנחנו מדברים - - -

יש לי שאלה. מתוך ה-62%, כמה מתוכם מהחברה הערבית? יש לכם את הנתון הזה?

אין לי כאן כרגע את הנתון ספציפית של החברה הערבית, אבל שוב, אפשר גם להעביר את זה.

נשמח לקבל את זה.

זה אומר שרוב הפוגעים הם בנים ורוב הנפגעות הן בנות?

כרגע דיברנו על הנפגעים, שהם שני שליש ושליש, ואני כבר אגיד לגבי הפוגעים, כ-70%, 80%, הם זכרים, כי הפוגעים יכולים להיות גם בגירים. בהחלט כ-80% הם זכרים וכ-20% נקבות. אני משתמשת במילה הזאת כי זה כולל גם בגירים.

הגילים, גילי מירב הנפגעים הם ב-12 עד 15, כפי שאתם רואים כאן, וכשאני עוברת לפוגעים בגירים מאותרים, חייבים לציין את המילה מאותרים, אתם רואים פה את הנתונים. ומה שזה אומר, 29% מהפוגעים המאותרים בגירים מעל 19, זה אומר ש-71% מהפוגעים בקטינים הם קטינים בעצמם, וזה נתון מאוד מאוד משמעותי. בטווח הגילים 12 עד 15, 16, יש הרבה מאוד אלימות בין בני נוער לבין בני נוער ואולי אדורה אחרי זה תרחיב לגבי הפעילויות שעושים במשרד החינוך, תוכניות התערבות בדיוק לגיל הזה. ובחודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת נכנסים שוטרים ואזרחים בפעילות מיוחדת קבועה לתוך בתי הספר. עד עכשיו, אנחנו באמצע פברואר פחות או יותר, נתנו כבר כ-1,000 הרצאות בבתי הספר ונחשפו כ-25,000 תלמידי בתי ספר להרצאות שמובילות אותם לגלישה בטוחה ברשת.

אבל את צריכה לומר בהגינות, את אמרת 29% הם בגירים, אבל 55% הם בנושא של עבירות מין. זאת אומרת, אם אתה בגיר ואתה מטריד או פוגע ברשת, אתה כבר עושה את זה בעבירת מין, שזה החמור. זה הנתון מבחינתי, בשקף הקודם, זאת הדרמה הגדולה, ש-55% - - -

אבל תסתכלי מה קורה עם הקטינים, שקף שבדיוק ממשיך את מה שאת אומרת, גם בקרב הקטינים 47% זה עבירות מין, גם בקרב הקטינים.

כן, אבל 55% מבגירים.

צריך להבין שכשפונים למוקד 105, סביר להניח שגם כל הפגיעות שהן פגיעות פליליות מגיעות אלינו. מבחינת הפונים, זה כשליש הורים, כשליש קטינים, הילדים בעצמם שמדווחים לנו. ואני אסיים ממש בשני משפטים.

יש לנו פרויקט מדהים שנקרא אבירי הרשת. אנחנו לא רק מחכים שיפנו באופן יזום למוקד 105, אלא זה פרויקט אזרחי שבו 36 מתנדבים של המשרד לביטחון לאומי שעוברים הכשרות ייעודיות לעניין הזה יושבים אצלנו לפי תורת עבודה סדורה ומנטרים באופן יזום את המרחבים הגלויים ברשת ונותנים מענה למצוקות שקטינים מעלים. וקטינים משתפים ברשת, יותר בנות מבנים אגב, משתפים בחרדה, בפחדים, במצוקה, וגם באירועים שעלולים לעבור את הרף הפלילי.

כמו למשל אח שלי נכנס למקלחת כשאני מתקלחת או אבא שלי מכה אותי, או אני חושבת שעברתי אונס, דברים מאוד מאוד קשים שמוצפים. ככל שזה אירוע פלילי, אנחנו מעלים את זה לטיפול המוקד, ככל שזה אירוע חירום, עולה לטיפול המוקד. בשאר המקרים אנחנו נותנים מענה, לפנות לעמותות, לפנות לגופי סיוע, ואנחנו נותנים תמיכה.

בעצם זה יזום.

יזום. זה מכפיל כוח למוקד, לאלה שמפחדים לפנות, שלא רוצים לפנות, שלא מבינים שהם נפגעו, הם רק משתפים. והמשפט האחרון לגבי טיפול אונליין, פרויקט משותף עם קרנות הביטוח הלאומי ועמותת על"ם במימון של קרנות הביטוח הלאומי. כל מי שמסיים טיפול במוקד 105 ואנחנו מזהים שהוא עדיין במצוקה והוא לא יכול להמשיך הלאה באופן רגיל, וזה די טבעי, אנחנו מפנים אותו לטיפול מקוון, שישה מפגשים על חשבון המדינה כדי שמומחים של עמותת על"ם יסייעו לו להתמודד. אגב, גם בעברית וגם בערבית. אני יכולה להגיד עוד הרבה דברים, אבל אני - - -

כן, תודה רבה. אני אעבור לאדורה.

בוקר טוב. אני אדורה אלעיס ואני מנהלת תחום החינוך ב-105, אני שייכת למשרד החינוך וגם שותפה עם השותפים ב-105. אני אציג את העשייה שלנו ברמת המשרד והמטה הלאומי אל תוך מערכת החינוך. אני אגיד שבמשרד החינוך יש תוכנית מערכתית שנקראת הכוחות שבדרך ויש שם התייחסות לתוכנית של הגלישה הבטוחה. משרד החינוך עוסק בנושא לא רק בחודש פברואר, אלא מצופה ממנו לעסוק לאורך השנה.

בתחילת השנה, כשילדים נכנסים לבית הספר, יש אמנה בית ספרית שהמורה והמחנכת ביחד עם המנהל מתווים מדיניות איך משתמשים ברשתות החברתיות ובטלפונים החכמים במידה ויש, יש בתי ספר שבוחרים אחרת. ובפעימה השנייה זה באמת בחודש הלאומי לגלישה בטוחה, יש לנו שבוע שלם, מה-9 עד ה-14 היה השבוע הלאומי לגלישה בטוחה, שבשבוע הזה ניתנו גם הכשרות והרצאות לצוותי חינוך. עשינו כנס ארצי לכלל צוותי החינוך והצגנו את הנושא של השנה ותכנים הלימודיים.

דרך אגב, הסלוגן של השנה זה חוסן דיגיטלי בעידן הבינה המלאכותית. וכשאנחנו מדברים על חוסן דיגיטלי, אנחנו מלמדים את הילדים שלושה דברים. קודם כול, כל הנושא של חשיבה ביקורתית, כל הנושא של אחריות חברתית ואתית, ובמיוחד בעידן של הבינה המלאכותית, וכל הנושא של מניעת פגיעה והתמודדות בפגיעה אם זה קורה. וכמובן שאנחנו מנגישים ומלמדים את הילדים גם לפנות ל-105 ברגע שקורית פגיעה.

אנחנו יצאנו בקול קורא לכל המנהלים בחטיבות הביניים לגבי הרצאות של 105, שוטרים ואזרחים. וכמו שאמרה נאווה, אנחנו עומדים כרגע על 1,000 הרצאות ועוד ינתנו הרצאות עד סוף מאי, עדיין אנחנו בתהליך. ניתנו גם הרצאות להורים השנה בשיתוף פעולה עם המטה הלאומי. הייתה לנו הרצאה בתחילת החודש שנאווה ומפקדת המוקד נתנו, יפעת, וגם משרד החינוך שלח הודעות SMS לכלל ההורים. אני מקווה שחלקכם הורים וקיבלתם את ההודעות. ובשבוע שעבר הייתה הרצאה לחברה הערבית וגם נשלחו הודעות SMS בשפה הערבית לכלל ההורים של משרד החינוך והייתה נוכחות מאוד יפה של כ-760 הורים, וזה רק מראה באמת שיש צורך וצמא גדול בנושא.

אדורה נתנה את ההרצאה. היא לא אומרת, אבל היא נתנה את ההרצאה.

יש הרבה פעילויות שאנחנו עושים. אנחנו עושים גם במטה הלאומי ביחד עם מועצת התלמידים הארצית טיקטוק לייב, אנחנו עולים לשידור וילדים שואלים שאלות ואנחנו נותנים להם מענה. היו לנו גם ראיונות ברדיו שבאמת דיברנו על החודש הלאומי והנגשנו את כל התכנים שלנו להורים.

ולצד כל העשייה הפרואקטיבית אנחנו גם פועלים באירועי פגיעה. אם מתרחש אירוע פגיעה, כמובן בתוך המטה הלאומי יש חמש מפקחות של המשרד שנותנות מענה לאירועי מוקד שמגיעים, וגם בתוך מערכת החינוך בית הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה ויש חוזר מנכ"ל שנקרא "אקלים חינוכי מיטבי", יש פרק שלם, 3.3, שמתייחס לכל הנושא של פגיעות באמצעות הרשתות החברתיות.

תודה רבה. איך אתם בודקים שבאמת בתי הספר, כל בתי הספר מעבירים את ההרצאות לשימוש באינטרנט בטוח וגלישה בטוחה? האם יש לכם מנגנון או שאתם סומכים רק על בית הספר?

ממש נגעת בנקודה מאוד חשובה. קודם כול, יש בתי ספר שמדווחים לנו ובאמת מעדכנים, אבל מה שאנחנו עושים, בסוף שנה אנחנו מוציאים סקר יועצות לבתי הספר, לכל החברות, והיועצות מדווחות כמה לאורך השנה הן עסקו בתחום של הגלישה הבטוחה וככה לקראת סוף שנה נקבל נתון. בדרך כלל בגלישה הבטוחה יש לנו כמעט 90% מבתי הספר שעוסקים לאורך השנה בנושא הזה. בסוף השנה נעביר סקר יועצות.

במסגרת המהפכה של ה-AI במשרד החינוך אתם עושים אילו שהן התאמות בכדי שאולי ה-AI יעזור לכם לאתר בתוך המרחב הדיגיטלי הזה?

פגיעות.

לא, דרך AI אנחנו - - -

בסוף הם בונים אילו שהן פלטפורמות, הן מוגנות. יכול גם שם להיות מצב. בגלל שאתם בתחילת פרויקט, אולי עדיף ליצור איזושהי אסטרטגית מניעה בתוך כל הקומפלקס הזה ולהציף את זה. אני לא יודעת, אולי זה קיים, אבל להציף, שנפתח עוד כר להטרדות וצריך רגע לראות איך יוצרים מראש את המניעה, אולי מילות - - -

לא, אנחנו בדקנו, הייתה ישיבה כאן ובדקנו את זה, כן, דיברו.

יש התייחסות?

כן, הייתה התייחסות לגבי האבטחה.

בגלל שאת בתחום שווה להיכנס לבדוק את זה.

אני אעבור עכשיו לנעמה פיילכנפלד. שתי דקות.

נעים מאוד, נעמה פיילכנפלד, אני המנכ"לית של עמותת מא'את, זו עמותה שמטפלת בעבירות מין באינטרנט, ספציפית סחיטה, הפצה של תכנים אינטימיים והתנכלות והתעללות מחשבונות אנונימיים. אנחנו מקבלים מאות פניות בשנה, כל שנה, מקרים שלרוב לא מגיעים למשטרה, ולכן אני גם רוצה לדבר על זה טיפונת במסגרת הזמן שיש לי.

נאמר פה הרבה על אכיפה ועל מה שנעשה במסגרת המקרים המטופלים, ואני אתן גם לנטע ממרכזי הסיוע להוסיף על כתבי האישום שכן היו ויותר נכון על כתבי האישום שלא היו. המון, המון, המון נפגעות ונפגעים שמגיעים אלינו, גם קטינות, גם קטינים, גם בגירים, אבל בעיקר צעירים וצעירות מדברים על זה שהם לא פונים למשטרה כי הם לא סומכים על המשטרה.

איך הם מגיעים אליכם?

הפניות, אינטרנט, פשוט ממלאים שאלון ואנחנו חוזרים אליהם. אנחנו מדברים על מאות פניות בשנה.

כמה אנשים מכירים אתכם, לפי דעתך?

לדעתי לא מספיק, ועדיין אנחנו מקבלים כמות שלא מביישת את משטרת ישראל גם, הם מקבלים כמות פניות דומה. ההערכה היא כמה אלפי מקרים בשנה כשאנחנו מקבלים כמה מאות, ורוב המקרים האלה, חלק מהם מגיעים אחרי שהתיק שלהם במשטרה כבר נסגר וחלק מהם מראש. ובגלל ששאלת על החברה הערבית, הרבה מהחברה הערבית, העדה האתיופית, חרדים וחרדיות או חרדים וחרדיות לשעבר אומרים, אנחנו לא נפנה למשטרה כי אנחנו לא סומכים על המשטרה כי אין אכיפה.

ואם אנחנו נחזור שלושה שבועות אחורה, סתם, למקרה של חדר הכושר ביבנה, זו פשוט בדיחה שאין אכיפה לדברים האלה ושאנשים מרשים לעצמם לעשות עבירות מין באינטרנט, אני מדברת על חוק הסרטונים, וסחיטה ואיומים, עבירות פליליות חמורות של עד חמש שנים בכלא, ואין שום אכיפה, לכן אנשים מרשים לעצמם. אפשר ללמד ואפשר לחנך ואפשר להגיד יש - - -

תוסיפי שאתם הסרתם.

נכון, ואנחנו ואיגוד האינטרנט הסרנו, כי לא הרימו את הכפפה במשטרה, כי לא הרימו את הכפפה במשטרה. אפשר לדבר על המפיץ הראשוני, אבל היו כמה מאות או אלפים של מפיצים שאף אחד במשטרה לא הרים את הכפפה לגביהם. זה מטורף בעיניי ואני חושבת שאפשר לדבר על חינוך ואפשר לדבר על מקורות הדיווח, אבל זה לא עוזר כשמדווחים ולא עושים שום דבר. זה לא עוזר שמפיצים לא הולכים לכלא.

נעמה, מה ההמלצה? יש לך המלצה ספציפית להגיד לנו?

כן, שתי המלצות עיקריות. אני חושבת שהמשטרה חייבת להתחיל לעבוד ולחזק את הקשרים, בין אם אלה שומרי הרשת ובין אם ארגונים אזרחיים כמונו וכמו איגוד האינטרנט, על עבודה עם ארגונים אזרחיים, כי הם לא מצליחים לטפל בכמות. לא אגיד שאין להם את היכולת הטכנולוגית או הקפסיטי לטפל במורכבות של מקרים טכנולוגיים כאלה. להיעזר בגופים אזרחיים ולהגביר אכיפה, להחמיר את האכיפה, להחמיר אנשים שהולכים לכלא, להחמיר את הטיפול בהפצות.

ענישה את מתכוונת.

ענישה, כן. ונראה לי שנטע תרצה להוסיף קצת.

אני אוסיף רק עוד שני משפטים. נטע גורי מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. בהמשך לשאלה שעלתה פה, לפי נתונים שהגיעו ממש לפני שבועיים לוועדה לקידום מעמד האישה שעסקה בחוק הסרטונים, הפרקליטות דיווחה כי היו 13 הרשעות בשנת 2024 על חוק הסרטונים, בהמשך לדברים שנאמרו פה על ידי הנציגה של 105. וגם שוב, לגבי משרד החינוך, אנחנו מאוד מעריכים את העבודה של משרד החינוך, אבל לצערנו, בסוף המצב בשטח זה שכמעט כל אחד ואחת מבני ובנות הנוער שלנו נחשפו לאיזושהי פגיעה מינית באינטרנט, החל מחשיפה לתוכן מיני בקבוצות או ברשתות החברתיות, שליחת תמונות אינטימיות, הפצת שמועות מיניות ועד לחידושי התקופה, יצירת תמונות וסרטוני עירום ב-AI.

בסוף רכזות החינוך שלנו נמצאות בשטח ומעבירות סדנאות בכל רחבי הארץ. השאלות עולות גם מאנשי החינוך וגם מהתלמידים, הם עדיין לא מספיק מבינים שהמעשים האלה הם לא חוקיים והם לא יודעים מה לעשות. למרות שבאמת יש הרבה השקעה אנחנו צריכים להגביר את ההשקעה בנושא הזה.

וגם 105 בסוף עוסקים רק בבני נוער, וכמו שאמרנו, השבוע נחשפנו לפרשת יבנה, כל האנשים, המון אנשים ביצעו למעשה עבירות פליליות.

השאלה כמה פרשות כמו יבנה שלא הגיעו לחדשות.

עוד המון.

אלפים בשנה.

לגמרי. ואני רק אוסיף, ישראל הייתה מהמדינות הראשונות שהגדירו הפצת סרטונים אינטימיים ללא הסכמה כעבירת מין ולא רק כפגיעה בפרטיות, וזה באמת הציב אותנו בעולם כמודל לחיקוי בתחום, והלוואי שנמשיך ונוביל בחדשנות. כרגע המצב גם באכיפה וגם בחינוך לא מספיק טוב, הקצב של האינטרנט הוא מהיר מאיתנו ואנחנו צריכים להגביר את המאמצים שלנו בנושא הזה. תודה.

תודה רבה.

אדוני יושב הראש, בעקבות מה שנאמר כאן, אולי ד"ר כהן אביגדור יכולה לומר מה המדיניות ומה המענים בסוף של פנייה לבוגר.

אבל היא עוסקת בצעירים והתופעות האלה של בוגרים.

לא, אני שואלת מה המענים. אם אני נפגעת כאדם בוגר, מה המענים של משטרת ישראל ובאיזה מנגנון, איך אני יכולה להתלונן במשטרה?

אני לא מייצגת את משטרת ישראל ביחס לבגירים, אני מייצגת פה את המטה הלאומי ביחס לקטינים. כמובן שכל פנייה כזאת צריכה להגיע למשטרה, זה הגורם שצריך לאכוף ולטפל, אני לגמרי מסכימה.

הגברת מיכל.

אני רק רוצה להגיד שלמרות כל מה שנאמר פה או בנוסף לכל מה שנאמר פה, החשיבות של מניעה והסברה היא קריטית. היום ב-20:00 בערב אנחנו נותנים מפגש לכלל הציבור על נושא חוק הסרטונים, ומשתתפים בו גם אילן, גם אדורה, גם אני, גם מפקדת המוקד, בדיוק כדי להעלות למודעות שזאת עבירה פלילית. כי באמת לא כולם יודעים וזה משהו שצריך, זו עבודה סיזיפית.

אבל אנשים יודעים והם גם יודעים שלא אוכפים אותה, זו בדיוק הנקודה שלי. הם יודעים שזאת עבירה פלילית, אבל לא אכפת להם כי לא עושים שום דבר כדי לאכוף את זה.

בואו נתקדם בגלל שאנחנו קצובים בזמן.

זה לא נכון להגיד שלא עושים שום דבר.

זה נורא קל להגיד שלא עושים שום דבר. עושים הרבה מאוד, תמיד צריך לעשות יותר.

ד"ר נאווה, לא לעשות שיח דו צדדי. בואו נתקדם, אני רוצה לעבור לליאת גלזר.

שלום, תודה אדוני היושב ראש. שמי ליאת גלזר, אני מנהלת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל בחברת גוגל. תודה לוועדה שהזמינה אותנו להשתתף בדיון החשוב הזה. אנחנו משתתפים פה באמת במספר דיונים ובמספר ועדות שעוסקות בנושא הזה של גלישה בטוחה ושל אינטרנט בטוח, כמו שנאמר פה, לכולם, לא רק לקטינים. יש לנו שיתוף פעולה משמעותי וחיובי עם מוקד 105, אבל גם עם איגוד האינטרנט ועם גופים נוספים שפועלים בזירה הזאת.

אנחנו בחברת גוגל, יש לנו, כמו שאתם יודעים, מגוון רחב של שירותים. יש לנו גם מה שאפשר לכנות אותו רשת חברתית שזו יוטיוב, הפלטפורמה ליצירת תוכן על ידי המשתמשים, אבל יש לנו שירותים נוספים כמו חיפוש ושאר השירותים שלנו שכולכם מכירים, והטיפול בתוכן בעייתי נעשה בצורה שונה בכולם.

חשוב לי להגיד, בהמשך לדברים שהועלו פה, גוגל לא מחכה לרגולציה. אנחנו חברה גלובלית ויש לנו נהלים, כללים וכללי קהילה שאנחנו פועלים לאורם, וכמובן אנחנו מצייתים לחוק בכל מדינה שאנחנו נמצאים ב וככה באמת אנחנו מטפלים בנושאים שקשורים לתוכן בעייתי באינטרנט, בין אם אלה העולמות של שיח שנאה שדובר כאן, הסתה לאלימות, נושאים של אנטישמיות, ובין אם זה עולמות של טרור וארגוני טרור, נושא שעלה וקיבל נפח משמעותי מאז 7 באוקטובר.

וכמו שאמרתי, יש לנו כללי קהילה מאוד ברורים, נגישים לכולם באינטרנט בשפה העברית, ויש לנו מנגנוני דיווח שבאמצעותם ניתן לדווח. אני אגיד את המובן מאליו, שיח שנאה הוא אסור בפלטפורמות שלנו, וכמובן שתוכן שהוא קשור לארגוני טרור, בין אם זה עידוד טרור או ממש הסתה לטרור, אלה תכנים אסורים ואנחנו לא מאפשרים אותם בפלטפורמות שלנו. אנחנו כן ממליצים לכל הציבור לפנות אלינו באמצעות המדווחים המהימנים, הזכיר את זה עידן, וגם 105 הוא מדווח מהימן של יוטיוב.

העובדה שאנחנו מקבלים את הדיווחים האלה באמצעות גורם שהוא מובחן אצלנו מאפשרת לנו לתת מענה הרבה יותר משמעותי ואיכותי לפניות האלה. וכמובן כשמדובר בדברים שהם קיצוניים ושהם נושאים של הצלת חיים, כל הגופים, המשטרה וגופי הדיווח יודעים איך לפנות אלינו כדי שיטפלו בזה באופן מיידי וקונקרטי. באמת אנחנו ממליצים לפנות באמצעים האלה.

אנחנו אומרים את זה לפעמים כאנקדוטה, אתה יכול לדווח על כל סרטון ביוטיוב ומכל סיבה שהיא, והסרטון הכי מדווח ביוטיוב, לא בדקתי את זה לאחרונה, האם זה עדיין הנתון, זה איזשהו שיר של ג'סטין ביבר שלא בא בטוב לאנשים. ולכן, בשביל לעשות את ההבחנה הזאת בין דברים שהם מהותיים לבין דברים שהם פחות מהותיים, אנחנו עושים שימוש במדווחים המהימנים.

אני רוצה להגיד מילה לגבי בינה מלאכותית. הבינה המלאכותית באמת מייצרת אתגרים חדשים, אבל מצד שני היא גם כלי שמאפשר לנו כפלטפורמות דיגיטליות לשפר את האכיפה שלנו ולהשתמש בכלים של בינה מלאכותית, וגם לפני כן, של למידת מכונה כדי לזהות תכנים בעייתיים ולהסיר אותם, לפעמים לפני שבכלל מישהו צופה בהם. חשוב להבין שכמובן גם לזה יש מגבלות, יש הבדל בין תכנים ויזואליים לבין תכנים של תוכן שבהם יש יותר ניואנסים, וגם שם הבינה המלאכותית שנכנסה עם מודלי השפה הגדולים מסייעים מאוד בתחום הזה.

אני אסיים ואגיד בנושא של בינה מלאכותית שדבר מאוד מאוד משמעותי הוא הנושא של חינוך והבנה ואוריינות או מילים כאלה של משרד החינוך, כדי שכל המשתמשים יבינו את המגבלות של הכלים האלה וילמדו להיות ביקורתיים ולהסתכל טוב טוב על התמונות, בין אם אלה תמונות שהן מתחום התוכן שהוא הטרדה מינית ובין אם אלה תמונות שהן פשוט דיסאינפורמציה. ואנחנו שותפים של משרד החינוך במאמץ הזה לקדם את האוריינות והשימוש הנבון גם בבינה מלאכותית.

תודה רבה. אני אעבור לג'ורדנה קטלר.

תודה רבה. ג'ורדנה קטלר, חברת מטא. תודה רבה שהזמנתם אותי היום, מאוד מעריכה את ההזדמנות לשבת מול כל גופי הממשלה שאנחנו עובדים איתם לאורך שנים רבות, כולל הוועדה הזאת שאנחנו מאוד גאים להופיע בה כל פעם שיש דיון כזה. לאור הדיון על דברים כמו עבירות מין ואובדנות, אני גם רציתי להגיד שמאוד חשוב לנו שיתוף הפעולה עם 105 וגם כל הגורמים פה.

וחשוב גם להגיד שלמרות שיש לנו גם מדיניות גלובלית וכלי דיווח שהם מאוד פשוטים לכל משתמש, אנחנו גם פה עם צוות שעובד מול המשטרה ומאוד חשוב לנו תמיד שהשיח יהיה דו-צדדי. יש לנו דו"ח שקיפות בתוך האתר שלנו שמראה כמה אנחנו עובדים. בישראל יש דו"ח שקיפות לישראל על כמה אנחנו עוזרים למשטרה, כמה פניות יש להם אלינו כל שנה, על כמה מהפניות האלה אנחנו עונים כדי שאנחנו נוכל לעזור באכיפה של עבירות מין ומקרי אובדנות ודברים אחרים. מאוד חשוב לנו לציין פה את שיתוף הפעולה הזה עם המשטרה, מאוד מאוד חשוב לנו כדי להציל חיים, לעזור לגורמי האכיפה עם הדברים הפליליים האלה שדיברנו עליהם היום.

אני מאוד מקווה גם ששיתוף הפעולה הזה ימשיך לא רק בחודש פברואר כמובן, אלא לאורך השנה, מאוד חשוב. במיוחד גם עם משרד החינוך, אנחנו עוזרים להם כל הזמן עם הכלים כדי לעזור. ואני רוצה לציין את זה שוב שכל עוד שהטכנולוגיות מתקדמות והמדיניות משתנה, אנחנו פה כדי לעזור לכם עם ההורים ועם התלמידים ואני חושבת שהוועדה היא מקום מעולה להביא את כולנו ביחד.

אנחנו כחברה, ואני רוצה להיות מאוד קצרה, עוברים הרבה שינויים, גם גלובלית. בטח ראיתם שאנחנו עושים שינויים מבחינת לדייק את הדרך שבו אנחנו משתמשים באוטומציה כדי גם להוריד תוכן של שנאה, אבל גם להוריד טעויות, כי אנחנו מורידים הרבה תוכן לפעמים בטעות. וזה גם קשה שאנחנו רוצים להיות פלטפורמה של חופש ביטוי ויש הרבה טעויות מבחינת האוטומציה. לכן אנחנו מנסים השנה לשנות את האיזון בין האוטומציה שאנחנו משתמשים בה ובודקי התוכן האנושיים. יש לנו צוותים של מעל 30,000 איש שיושבים מסביב לעולם ובודקים תוכן ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים לעשות את זה יותר טוב, כי אפילו 1% של טעויות באוטומציה, זה יכול להיות מיליוני פוסטים וסרטונים שהורדנו ללא סיבה. זו המטרה שלנו השנה ואנחנו נמשיך להיות פה, לשתף מידע ונתונים כל עוד שאנחנו נעשה את השינויים האלה. תודה רבה.

תודה רבה. אני אעבור לליאור וינטרוב, ראש קשרי ממשל, טיקטוק.

בוקר טוב. קודם כול, אדוני היושב ראש, אני מצטרף לברכות על עצם קיום הדיון הזה, הדיון החשוב, גם בתור אבא, בתור אזרח ובטח בתור טיקטוק. הזדמנות טובה גם להגיד שאפו גדול לכל הגופים שעובדים בנושא ואני יודע שהם שותפים נאמנים של טיקטוק. אנחנו שמחים להיות שותפים להם, לעבודה החשובה של ד"ר כהן אביגדור והצוות שלה, ליאור שוחט ממצמיחים, ואיגוד האינטרנט. עבודה חשובה, ואיפה שאנחנו יכולים להיות איתם, אנחנו נעשה את כל המאמצים כדי לעשות את זה.

תראו, טיקטוק היא פלטפורמה שאמורה לעשות כיף לאנשים, להנגיש סרטונים, בידור, אוכל, אבל אנחנו יודעים שכמו כל מקום שבו שמים אנשים ביחד, כיתה, בית ספר, מגרש כדורגל, יש גם תופעות שליליות, ואנחנו עובדים, ממש עובדים בלמנוע אותן. ואנחנו עובדים בלמנוע אותן, הזכירו פה, לנו יש מדיניות שעומדת על שלוש רגליים. פעם אחת, על מדיניות מאוד מאוד ברורה שאנחנו גם אוכפים אותה, והמדיניות הזאת אומרת בצורה הכי ברורה, אין אצלנו אלימות או אנחנו לא מקבלים אלימות. אנחנו לא מקבלים בריונות, אנחנו לא מקבלים פורנוגרפיה ועירום, אנחנו לא מקבלים פגיעה, וכמה שאנחנו יכולים, אנחנו נעשה כדי למנוע את זה.

איך אנחנו מונעים את זה? בצורה הכי פשוטה, כל פעם שאנחנו נתקלים בזה, אנחנו נפעל להסיר את התכנים האלה מהרשת ואיפה שצריך גם להוריד חשבונות שעוסקים באלימות, בהטרדה ובפגיעה.

האם יש לך נתון כמה סרטונים הסרתם במהלך השנה?

1.46 מיליון.

עולמי.

לא, לא עולמי, בישראל 1.46 מיליון. תחשוב, מדינה של 10 מיליון. קודם כול, המערכת האוטומטית שלנו תפסה 98.5% מההפרות, מה שאומר, השאר של ההפרות ירדו 82% מההפרות האלה ירדו בתוך פחות מ-24 שעות.

יש פלטפורמה שאנשים יכולים להתלונן?

יש פלטפורמה, אני אדבר על זה. קודם כול, תמיד יש מקום לעשות יותר.

קודם כול אני אגיד שאני אעשה קופי פייסט למה שאתה אמרת בתחילה, תשים לי את זה גם בפרוטוקול, זה מבטא את שאר הדברים שרציתי להגיד. אנחנו מעודדים מאוד אנשים קודם כול להתלונן, אנחנו מנגישים להם את הדרכים איך להתלונן. יש דרכים קודם כול להגן על החשבון שלך באופן אקטיבי, ממש בצורה פשוטה דרך האפליקציה, מי רואה אותך, מי יכול להגיב לך, מי יכול לשתף, אנחנו מעודדים אנשים לעשות את זה.

פעם שנייה, לדווח. אפשר לדווח על ידי השותפים הנאמנים, אפשר לדווח גם באמצעות האפליקציה, פשוט לחיצה ארוכה על הסרטון מדווחת, אנחנו מטפלים. אנחנו משתמשים בטכנולוגיה הכי מתוחכמת שיש. אתה אמרת שזה אתגר שממשיך, נכון, כי כל פעם שאנחנו מוצאים את הפתרון, יש אתגר חדש. תראה לי חומה שאתה בונה של 10 מטר, אני אראה לך סולם של 15 מטר וזה ימשך כל הזמן.

במקביל, חינוך. פעם אחת, אנחנו מנגישים את מה שאנחנו יכולים לעשות ואיך אנשים יכולים להגן על עצמם, פעם שנייה, בעבודה עם שותפים. יש פה את מצמיחים, יש פה את 105, אמרתי, אנחנו מנסים לעבוד איתם, מייצרים שיתופי פעולה, נמשיך לעשות את זה יותר.

הזכירו גם את ההשקעה בצוותים, לנו יש כ-40,000 אנשי מקצוע שמטפלים בהפרות של המדיניות. סדר גודל כל שפרעם עובדת בנושא של מניעה של הפרות, או קצת פחות מרמת השרון וצפת. אנחנו עובדים בזה, משקיעים בזה הרבה אנרגיה ועדיין תמיד נכונים להמשיך.

ברמה העולמית אתה מתכוון.

ברמה העולמית, כן. אבל גם יש השקעה כמובן בנושא הישראלי. אנחנו נמשיך לעבוד בעניין הזה, נמשיך לנסות להיות שותפים. צריך להגיד שמי שעוסק בנושא החינוך פה והקהילה, הם יהיו הגורמים המרכזיים שיעזרו לנו לייצר את החוויה הכי נקייה, הכי בטוחה בשביל הקהילה שלנו, שחשוב לנו שהחוויה שלהם תהיה חוויה חיובית ובטוחה. ואנחנו נשמח להמשיך לעבוד ולעמוד לרשות הוועדה הזאת בדיונים בהמשך כדי לראות איך אפשר לעשות יותר טוב ויותר בטוח.

תודה רבה. אני אעבור לרפ"ק מיכל קורן.

רציתי להתייחס לגבי מה שנאמר פה על טיפול המשטרה בכל מה שנוגע לחוק הסרטונים.

אני סגן מפקד מוקד 105. אני יכולה לציין שכל פנייה שמתקבלת אלינו בנושא חוק הסרטונים מטופלת בשיא הרצינות, וברגע שזה מגיע לכדי עבירה פלילית, אנחנו עושים את כל הפעולות המתאפשרות כדי להגיע לפוגע, פותחים תיקים פליליים. זה לא תמיד יכול להיתרגם לכדי כתב אישום, לא תמיד ניתן להגיע לכל המפיצים, אבל כל הפצה כזאת מטופלת במשטרה ללא יוצא מן הכלל.

במסגרת 105 את מדברת? כלומר, אלה קטינים.

במסגרת 105, כן.

אבל אנחנו שואלים על מבוגרים.

אני לא יודעת לענות על מבוגרים, אנחנו לא מתעסקים בזה. אני יכולה להגיד שבנוגע לקטינים, כל פנייה כזאת, נפתח תיק פלילי ברגע שיש תיק פלילי. הרבה פעמים הפוגעים הם גם קטינים שהם אפילו מתחת לסף הגיל שניתן בכלל לטפל בהם בתיקים, אבל לא תמיד זה מגיע לכדי כתב אישום, זה תמיד מטופל וברוב המקרים אנחנו גם מגיעים לפוגעים ולזהויות שעומדות מאחורי ההפצה.

את יכולה להגיד כמה אחוזים מתוך כתבי האישום הם של לא קטינים?

אני לא יכולה.

כי בערך מחצית הם בגירים בעבירות מין, אני מניחה שגם בסרטונים.

עוד פעם, זה תלוי בסוג העבירה. עבירות מין, יש הרבה דברים שהם בין קטינים שאלה סרטונים שמופצים כי הם עשו איזשהו אקט ביחד בהסכמה ואחר כך עושים בזה שימוש לא ראוי ויש סרטונים שהם יותר קשורים לעבירות של בגירים. אני לא יכולה לתת מספרים, אני יכולה להגיד שהעבירות הן שונות במה שנוגע לפגיעה שנעשית על ידי קטינים ופגיעה שנעשית על ידי מבוגרים.

תודה רבה.

אדוני, אני חושבת שאנחנו צריכים לקבל מהמשטרה טיפה נתונים גם על הנושא, כי ההתמקדות כאן היא סביב 105, גם על הבוגרים.

אולי נעשה דיון על הבוגרים.

כן, על הבוגרים וגם על הרשעות.

כן, אולי נעשה דיון. אני אעבור לעו"ד - - -

אגב, מאכזב מאוד שאין פה נציג של המשטרה שהוא לא ממוקד 105, וזה קצת לא ברור לי איך זה, אני חייב לומר.

אנחנו פנינו.

לא, ברור שפניתם, אני לא מבין איך לא הגיעו.

ב-2023 נפתחו 367 תיקים על חוק הסרטונים, אלה נתונים שנמסרו לנו מהמשטרה.

אני חושב שזה אומר הכול. המשטרה, מבחינתה, פגיעות ואלימות ברשת זה לא העיסוק שלה. הרבה פעמים פונים אלינו לקו הסיוע אנשים שהגיעו לתחנות משטרה להתלונן ואמרו להם, תפנו לקו הסיוע של איגוד האינטרנט.

אני רוצה להגיד על זה משהו קטן. צריך להבין, יש משהו שפחות מדובר פה, וזה הנושא שהרבה מהפגיעות המיניות - - -

מי אתה, סליחה?

מאיגוד האינטרנט, קו הסיוע.

מנהל קו הסיוע.

הרבה מהפגיעות המיניות שמתרחשות ברשת, המקור שלהן, הפוגע או הפוגעת או הפוגעים אינם מישראל. זה מייצר עוד איזושהי מורכבות שצריך לקחת בחשבון. שאלת על החברה הערבית, הרבה גברים בחברה הערבית נסחטים על ידי גורמים עוינים שלא נמצאים בישראל, שנמצאים במדינות כמו מרוקו, הפיליפינים, דברים כאלה. והפידבקים שאנחנו מקבלים בקו הסיוע מאנשים שהגישו תלונה למשטרה הם שאין להם מה לעשות בנושא הזה בגלל שהפוגע הוא לא מישראל, זה לא אירוע שהמקור שלו הוא בישראל.

אוקיי, בסדר גמור. בגלל שיש לנו עוד רבע שעה אני רוצה לעבור לעוד כמה דוברים. עו"ד סאני, הרשות להגנת הפרטיות, בקצרה.

עו"ד ד"ר סאני כלב, הרשות להגנת הפרטיות. באמת בקצרה, תודה רבה על הדיון החשוב הזה וגם הזדמנות לומר תודה לאיגוד האינטרנט על העבודה החשובה שהם עושים לאורך השנים, מכל הלב, ומגיע להם. הרשות להגנת הפרטיות היא רשות עצמאית, רגולטור שפועל מכוח חוק הגנת הפרטיות בעניינים של פגיעה בפרטיות ושימוש במידע במאגרי מידע שהם לא אישיים. אנחנו לא פועלים מכוח חוק הסרטונים ואין לנו סמכות אכיפה ספציפית בנושא הזה. פגיעה בפרטיות היא כן באמת חלק מהשיח האלים שמתקיים ברשת וגם אנחנו מפעילים קו לפניות הציבור, ולכן אדם או אפילו ילד כמובן שחושבים שנפגעה פרטיותם מוזמנים לפנות אלינו. אנחנו משתמשים בסמכויות האכיפה שלנו ככל שזה נוגע לפגיעה במאגרי מידע, ובהיבטים שהם לא בסמכות שלנו אנחנו פועלים עם השותפים שלנו, לרבות 105 כמו שנאמר, פרקליטות הסייבר, כדי לנסות לסייע.

לגבי פיקוח ורגולציה, אני מזכיר שבאוגוסט שנה שעברה עבר תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות שמרחיב ומגביר את סמכות האכיפה של הרשות, שוב, בהקשרים של מאגרי מידע. בחוק היום אין התייחסות ספציפית לקטינים, בחוק הגנת הפרטיות, אנחנו מקווים שבתיקון הבא, ככל שזה אכן יקרה, הוא עדיין לא פורסם כתזכיר, אבל אכן לקטינים יהיה היבט מסוים ספציפי בחוק והגנת יתר שלרבות תכלול גם אולי זכות להישכח, זכות למחוק מידע שתעמוד כזכות משפטית שכיום עדיין לא קיימת בדין.

אני שם על השולחן את נושא הזיוף באמת, הוא עלה פה, Deep Fake, מאוד מאוד פשוט היום להוריד אפליקציה, גם איגוד האינטרנט כתב על זה רבות, להוריד אפליקציה ולקחת תמונות ולהפיץ אותן באופן פוגעני. אני יכול לומר שאנחנו ברשות גם פרסמנו מסמך בנושא הזה שעושה את החיבור ומסביר מדוע הדבר הזה הוא פגיעה בפרטיות וזה נותן פלטפורמה לטיפול משפטי בנושא הזה. אבל זה כן דבר שגם הכנסת, אני חושב, צריכה לדון בו ולהכיר אותו.

ואולי הדבר הכי חשוב והוא כבר נאמר, ברגע שפגיעת פרטיות מתרחשת ברשת, אגב חוק הסרטונים ואגב גם דברים אחרים, קשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור, ולכן עיקר העניין תמיד צריך להיות מודעות וחינוך עבור בגירים, בוודאי עבור קטינים. 105 עושים את זה, החברה האזרחית עושה את זה, משרד החינוך, גם אנחנו לוקחים בזה חלק רב. אנחנו מפרסמים מסמכים, עושים וובינרים, קמפיינים ציבוריים, אנחנו שותפים בעיר מקדמת זכויות בחברה הערבית אגב, ששמה דגש גם על הסבר על פרטיות, גם על אוריינות דיגיטלית. וזה בהחלט דבר שבאופן הוליסטי, אם כל הגורמים ביחד יעבדו בשיתוף פעולה, אולי נצליח להביא גם לשיפור וצמצום הפגיעה, גם אם לא באופן הרמטי. תודה רבה.

תודה רבה. הרשות, למי אתם שייכים? אתם שייכים למשרד המשפטים?

למשרד המשפטים, רשות עצמאית במשרד המשפטים.

אוקיי. אנחנו נעבור לעו"ד איתי גוהר, פרקליטות המדינה, בזום.

בוקר טוב, נעים מאוד. קוראים לי איתי גוהר ואני מרכז את הצוות שמטפל בהפרה או צמצום חשיפה של תכנים מפרי חוק ברשת. אני מרכז את הצוות שנמצא בקשר עם הרשתות החברתיות ופועל למעשה על מנת למחוק את התכנים ולהסיר אותם מהרשת. אנחנו למעשה פועלים בנפח מאוד מאוד גדול, מאז מלחמת חרבות ברזל הייתה עלייה גדולה, ואנחנו מטפלים במעל 150,000 תכנים בשנה, רובם תכנים שקשורים לעולם הביטחוני, הסתה לטרור, שבח למעשה טרור, הזדהות עם ארגון טרור, כשהשותפים שלנו המרכזיים הם גורמי הביטחון.

התשתית שלנו רלוונטית גם לאירוע שאנחנו מדברים עליו פה, כשלמעשה אנחנו מקבלים פניות גם מהמשטרה במקרים שנחקרים ולאחר שבוצע תיעוד ראייתי, לבחינת אפשרות להסרת התכנים. ואמות המידה שלנו הן החוק הפלילי. למעשה, אנחנו בוחנים שלושה תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא הפרה של החוק, הפרסום, התנאי השני הוא הפרת תנאי השימוש של הרשתות החברתיות עצמן, והתנאי השלישי הוא התקיימות של אינטרס ציבורי בפנייה מדינתית להסרת הפרסומים.

כך שלמעשה אנחנו פנויים לקבל או ערוכים לקבל גם עוד פניות בנושא, אבל בגלל שאנחנו לא מנטרים את הרשת בעצמנו, לא אוספים ראיות ולא חלק מהתיק הפלילי ומהחקירה של התיק הפלילי, אנחנו צריכים לקבל את הדברים ממשטרת ישראל. כך באמת נעשה, לפי דעתנו יש מקום לשיפור שם מבחינת הנפחים, כי היום לא מדובר בנפח משמעותי מאוד בפעילות שלנו, אבל התשתית לטיפול קיימת גם אצלנו.

תודה רבה. אני אעבור עכשיו למשרד הרווחה, אילן אביטן.

תודה. קוראים לי אילן אביטן, אני מנהל את תחום משרד הרווחה במטה הלאומי 105, אני עו"ס ארצי לחוק נוער. אני אעשה את זה קצר. אנחנו פוגשים את הנערים בקצה, אחרי שהם בחלקם במישור אחד נפגעו ונמצאים במרכזי סיוע וטיפול שלנו, ובמקום אחד זה בשירות מבחן, נערים פוגעים. המפגשים הם לא קלים, הם מאוד קשים, לראות נערים שבלחיצה אחת כזאת או אחרת חרב עליהם עולמם אפשר לומר. ואני חושב שמה ששמענו פה היום זה המון על העשייה גם במישור החינוכי, הטיפולי, האכיפתי ועוד, ושמענו גם על הניסיונות של הגופים השונים להגביר את הפיקוח והבקרה.

לדעתי, ואני נמצא פה בכמה וכמה ועדות בכנסת שעסקו במישורים שונים של הנושא הזה, אין מנוס מלהגדיל ולהגביר את הפיקוח על אופן השימוש בעולם הרשתות. לא יכול להיות שכל ילד, והיום ילדים מקבלים טלפון מגיל שש וטלפונים חכמים, תוך שנייה הוא פותח לעצמו פרופיל בכל מיני אפליקציות שהוא לא אמור לעשות את זה, ותוך שנייה הוא מגיע למקומות הכי הזויים והכי פוגעניים שאחרי שהוא הגיע אליהם קשה מאוד להרים אותו חזרה למקום של טיפול ותפקוד נורמטיבי. זה צריך להיות השיח, לשים את זה על השולחן שלנו, כולנו, כל הגופים, איך נותנים יותר השקעה בתחום הזה של אכיפה, פיקוח, בקרה, רגולציה, אין מנוס מזה. תודה.

תודה רבה. ליאור שוחט, העמותה להפחתת אלימות.

שלום, אני ליאור שוחט ממצמיחים, אנחנו עמותה שקיימת מעל 20 שנה להפחתת תוקפנות ואלימות. אנחנו יורדים ברמה, לא מתעסקים, רוב הפעילות שלנו בבתי הספר היא בהדרכה של תלמידים, של מורים, אנחנו רוצים למנוע את כל ההגעה לשלב הפלילי. אנחנו יודעים היום שרוב הסבל והכאב של ילדים, גם ברשתות, כן נגרם מקטינים אחרים, מילדים, מהסביבה החברתית, מהשכבה, ואנחנו באים ונותנים גם למורים וגם לתלמידים כלים שאין להם אותם כי אף אחד לא מלמד אותם את הדברים האלה, אף אחד לא מלמד את הילדים מה מותר ברשתות, מה אסור, הם לא רואים מה אנחנו ההורים עושים והם נמצאים באיזשהו אי בודד. ואנחנו באים כדי להדריך, אנחנו עושים סדנאות בבתי הספר.

יש לנו שיתופי פעולה, כמו לדוגמה עם טיקטוק, ליאור נמצא כאן. אנחנו בגישה שהגישה הנכונה היא לא רק להגביר את הפיקוח ואת האכיפה ולהיכנס לעקוב אחריהם, אלא הגישה הנכונה היא לתת להם את הכלים איך להשתמש נכון באפליקציות. אנחנו עושים את זה גם עם טיקטוק כדוגמה, טיקטוק כתבו חוברת על איך להשתמש נכון ואנחנו עוזרים להם בהפצה של החוברת הזאת יחד עם תכנים של מצמיחים.

אני אגיד את זה ממש בקצרה, אנחנו מלמדים שהרשת החברתית היא תחום שמאוד מחריף את הסכסוכים. אם אנחנו נגיד פנים אל פנים, לא נדבר בחריפות, אנחנו ברשת נכתוב כמובן את כל הדברים הכי מעליבים בלי לסנן. אנחנו מלמדים את הילדים מה מותר ומה אסור, מה פוגע ומה לא פוגע, למה אם מוציאים מישהו מקבוצת וואטסאפ זה דבר שהוא פוגע ואסור. אנחנו מלמדים איך הרשת מורידה או יכולה להוריד את הביטחון ואת הרווחה של התלמידים.

וגם הנושא של הדיווחים, אנחנו מלמדים, יחסית לפגיעות פיזיות, כשמישהו מקבל מכה, כמובן, כולם יודעים על זה וזה מדווח, אבל כשמישהו נפגע ברשת, הרבה יותר קשה לו לדווח. ואנחנו גם על הצד הזה עובדים, איך אפשר להגביר את הדיווח. תודה.

תודה רבה. אני אעבור לאמיתי כהנא. קצר וקולע.

תודה רבה. ממש כמו שאמרת, אגיע רק למסרים. אמיתי כהנא, מנהל תוכן בארגון לוקחים אחריות, מובילים התנהלות בריאה, מאוזנת ובטוחה ברשת. כולם דיברו פה על הנתונים, אם אני רק אוסף מכמה קווים, גם הקו שלנו ו-105 והאיגוד, אני מגיע ל-13,000-12,000 פגיעות שמדווחות, שרק הדיווחים עומדים על כיתה נפגעת ביום ו-70% לא מדווחים בכלל, אולי יותר, ו-70% נפגעים על ידי הקטינים בעצמם.

וכל הדברים האלה, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך הגענו לזה, והמענה שאני שומע זה להגביר את האכיפה, שזה גם מאוד חשוב, אבל אנחנו ממשיכים לבנות כל הזמן בית חולים מתחת לגשר כשאנחנו צריכים להגיע לפני, באמת כמו שאמרת, לתוכניות של לפני וללמד את המורים ואת התלמידים איך להתנהל מלכתחילה בצורה בריאה ברשת. יש תוכניות למשרד החינוך, כמו שנאמר פה גם על השפ"י, השפ"י בעיקר מתעסקים באיך למנוע ואיך להגיב לדברים ולהתמודד עם דברים שכבר קרו.

אני רוצה לסיים רק בשתי הצעות מאוד ממוקדות. אנחנו הגשנו כבר לשולחן משרד החינוך לפני שנה תוכנית מסודרת שאנחנו כבר מיישמים אותה בבתי ספר, שהיא תוכנית מגן עד י"ב, תוכנית חינוכית שמיועדת כדי לתת את הכלים והמיומנויות גם למורים וגם לתלמידים איך להתנהל בצורה בטוחה ברשת ובמסכים. יש לתוכנית הזאת עוגנים חיצוניים שמוודאים שהיא קורית ולא מעמיסים על היועצות שגם ככה יש להן את העומס שלהן.

המורים מדווחים אצלנו על הצלחה מסחררת, אנחנו עובדים על תוכנית עדכנית שתוגש עכשיו גם ל-2025 למשרד החינוך. אנחנו צריכים שהיא תהיה תוכנית לאומית, לא עוד איזה משהו, איזו הצעה למי שצריך ומי שרוצה בנפרד. זה דבר אחד, שאנחנו צריכים שיתוף פעולה עם משרד החינוך כדי להטמיע תוכנית לאומית. זה חייב להיות אפילו לפני כל שיעור, אני לא יודע מה, היסטוריה או מדעים, סליחה שאני ככה פוגע במדעים, אבל זה הדבר שאנחנו מתעסקים בו יום-יום וכל הילדים והנוער שלנו נמצאים שם. זה דבר אחד.

הדבר השני הוא גם דברים שלא דוברו פה, אלה פגיעות שילדים חווים צלקות נפשיות בגלל כל מיני תכנים מיניים שהם נתקלים ונכנסים בטעות, הרוב בטעות, לכל מיני אתרים פורנוגרפיים או אלימות קשה. אנחנו מקדמים עכשיו חוק בצורה אינטנסיבית של אימות גיל, שבמקום שכל מה שימנע מילד להיכנס לאתר כזה זה בסך הכול איזה כפתור שהוא יצטרך להגיד, אני בן 18, והוא בפנים ונשאר עם צלקות לכל החיים, צריך לעשות שער, אנחנו נחייב את האתרים הפוגעניים האלה לשים שער מאוד מאוד קשיח באמצעות החוק שמאמת את הגיל ולא מאפשר סתם לילדים להיכנס ולקבל צלקות לכל החיים.

תודה רבה. איציק סלמה, קואליציית ארגוני הקהילה הגאה.

תודה רבה, היושב ראש. שמי איציק סלמה, אני מנהל את קשרי ממשל של קואליציית ארגוני הקהילה הגאה. במחקר שנערך במכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב בדצמבר 2024 נמצאו נתונים סופר מטרידים על גילויי להט"בופוביה בכלל ועל להט"בופוביה כצורת אלימות ברשתות החברתיות בפרט. ואני רוצה שתיווכחו לנתונים המטורללים שהמחקר מצא.

57% מהמשיבים דיווחו על חשיפה ללהט"בופוביה ברשתות החברתיות במהלך השנה האחרונה. בהשוואה לכל המרחבים החברתיים שנבחנו, ניכר כי הרשתות החברתיות הן המרחב שבו נחשפים להט"ב לגילויי להט"בופוביה בתדירות הגבוהה ביותר ובעצימות הגבוהה ביותר. חשיפה ללהט"בופוביה ברשתות החברתיות נחווית באופן רוחבי בכל קבוצות הגיל. ומה זה אומר? שהתמודדות עם סביבה חברתית עוינת עלולה ללוות את הפרט לאורך כל חייו.

וצריך להדגיש, חשיפה ללהט"בופוביה היא עצימה יותר בקרב האוכלוסייה הטרנסית בהשוואה לאוכלוסייה הסיסג'נדרית. בין אם הגורם הפוגע הוא אדם המוכר לנפגע ובין אם הפוגע הוא דמות אנונימית ברשת או דמות ציבורית מוכרת, להט"בופוביה ברשתות החברתיות היא גורם סיכון בעל השפעה שלילית ממשית על מצב הבריאות, על תחושת הביטחון והרווחה של הפרט, ועל איכות החיים ועל סיכויי החיים של להט"ב.

ובדיון היום מכבדים אותנו גם נציגי מטא ישראל. לצערי, מטא הודיעה לפני שבוע על שינויי מדיניות דרמטיים שמסכנים את חברי קהילת הלהט"ב שנכנסו כרגע לארצות הברית. במקום להעסיק בודקי עובדות ודיווחים שבוחנים אילו פוסטים להסיר או להגביל, היא תאמץ את פלטפורמת הערות הקהילה שמתבססת על הערות משתמשים בלבד. בנוסף, היא מתירה ביטויים שפוגעים באנשים על בסיס מגדר, נטייה מינית או מין, קריאות להדרה של להט"בים משירותים ומרחבים ציבוריים, טענות שמקשרות בין נטייה מינית או זהות מגדרית לסטייה ומחלות נפש. וכמובן שההחלטות האלו מסכנות אותנו כקהילה ומנרמלות דעות קדומות. ואני אשמח לקבל בהמשך את התייחסות מטא ישראל, אילו משינויי המדיניות אמורים להגיע לישראל.

וצריך לזכור, להט"בופוביה לא עוצרת שם והיא עוברת ממרחבים אינטרנטיים למרחבים פיזיים. בחודשים האחרונים הגיעו למרכז הדיווח של האגודה ופורסמו בפלטפורמות מדיה שונות אירועים חמורים של תקיפה אלימה כלפי גברים שהנמשכים לגברים ושיטת הפעולה מתחילה באינטרנט. היא משתמשת בהתחזות לגבר שמעוניין לקבוע מפגש עם גבר אחר באמצעות אפליקציות הכרויות, וברגע הגעת האחרון למקום מתבצעת התנפלות של מספר תוקפים עליו באלימות ברוטלית ומסכנת חיים.

לכם, חברי הרשות המחוקקת והמבצעת, אני קורא, אל תשאירו אותנו לבד. להט"בופוביה ברשת ובמרחב הפיזי כאחד היא. רשויות אכיפת החוק צריכות להביא לשינויי מדיניות ולהקצאת משאבים לטיפול ייעודי בקהילות המותקפות וכמובן שגם בקהילת הלהט"ב. היעדר הטיפול שיש כרגע מייצר לגיטימציה להמשך פגיעה בקהילה ללא הפעלת סנקציות פליליות נגד פשעי שנאה.

תודה רבה. אנחנו נעבור בזום למירב שטרן, מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי.

שלום, תודה רבה. אני אעשה את זה קצר, אני יודעת. אני רק אגיד שחשוב לי להעלות את הנושא של שיח פוגעני ברשתות כלפי נשים בשתי זויות שאנחנו עסקנו בהן. בשנת 2003 אנחנו קיימנו סקר לגבי הנושא של השפעת השיח הפוגעני על נבחרות ציבור, ואני אגיד את השורה התחתונה, פוליטיקאיות ונבחרות ציבור סופגות פי שניים יותר עלבונות ושיח אלים ברשתות מגברים, וזה חוצה דעות וחוצה מגזרים.

ומתוך הסקר גם עלה ש-9% מתוך השיח הפוגעני הזה הוא שיח שממש מתייחס להתייחסויות שהן מגדריות. אני לא אפרט מעבר, אבל יש באמת נתונים רחבים על זה. בהמשך לזה, וגם בהמשך לעלייה המשמעותית בשיח הפוגעני ברשתות מתוך השטח ששמענו לאחר פרוץ המלחמה בשנה וחצי האחרונות, בנובמבר האחרון, שזה חודש המאבק למניעת אלימות כלפי נשים, בחרנו להתמקד בנושא של השיח האלים והעלינו קמפיין דיגיטלי שכלל ארבעה סרטונים שהציגו ממש ארבע סיטואציות מחייהן של נשים. אם זה באמת שיח פוגעני, כמו שאמרתם, שמאוד עלה בוואטסאפ, ברשתות פייסבוק, אינסטגרם, וכמובן חלק מהסיטואציות גם ממש דיברו על שיח שהוא פוגעני ברמת הנראות של נשים, ממש פגיעה בהקשר של הנראות הנשית.

זה חלק מהתפקיד שלנו להעלות למודעות וזה מה שאנחנו עוסקות בו, להעלות למודעות את הנושא של השיח הפוגעני וזה שיש פה לכל אחד ואחת מאיתנו תפקיד במניעת האלימות הזאת, בעצירה שלה, לחשוב שנייה לפני שאנחנו, מה שנקרא, מקלידים בקלות על המקלדת. והקמפיין באמת הגיע לקרוב ל-2 מיליון חשיפות ויצר שיח מאוד ער בנושא וגם שיתופים מאוד משמעותיים מצד אחד, אבל גם באמת הרבה הבנה של המשמעות של המילים שאנחנו בוחרים להשתמש בהן ברשתות.

תודה, מירב, תודה רבה. עידן.

רק משפט אחרון. דובר פה המון על ילדים ועל צעירים, אבל מרבית השיח הפוגעני והפגיעות ברשת בישראל הם כלפי בוגרים. הרבה מאוד מהתוכן הפוגעני הזה הוא לא תמיד תוכן שעובר על החוק, הרבה פעמים המשטרה לא רלוונטית לטיפול בו או לא מסוגלת לטפל בו, ולכן הרגולציה והפיקוח והבדיקה של מה באמת הפלטפורמות עושות היא חשובה והיא קריטית.

היו פה הרבה מאוד כותרות וסיסמאות על דיווח עצמי ועל שקיפות, אבל בפועל יש מעט מאוד שקיפות ודיווח על מה הפלטפורמות עושות בישראל. המגמות האחרונות של מטא ששמות במרכז חופש דיבור הן למעשה פגיעה במוגנות של אזרחים, צמצום בדיקת עובדות, צמצום הפעילות נגד דיסאינפורמציה, נגד שיח שנאה.

בישראל, בניגוד למצב היום באירופה, באירופה הפלטפורמות נדרשות כחובה חוקית לדווח כל רבעון מה הן עושות. זרקו פה מספרים על היקף הצוותים שמטפלים בנושא המוגנות, אבל אלה לא הצוותים שמטפלים בישראל. יש מעט מאוד משאבים של כל הפלטפורמות שמונגשים לטיפול במוגנות בישראל ואנחנו גם לא יודעים מהם למעשה, כי הם לא אומרים לנו אותם, הם גם לא אומרים לנו באמת כמה מהתוכן הפוגעני מוסר או מטופל, רק אולי מה מדווח למשטרה.

ולכן אני חושב שחשוב להדגיש את הנושא הזה שלפעמים הוא הולך לאיבוד בין הרבה נתונים ובין הרבה כותרות. להזכיר שבישראל אין היום שום פיקוח ורגולציה על פעולה של רשתות חברתיות ושבמדינות רבות בעולם המצב הוא כבר אחר לגמרי וזה דבר שצריך לקחת בחשבון.

תודה רבה. דובר אחרון, סעיד דיאבאת מהג'וינט.

תודה רבה, חבר הכנסת ד"ר יאסר חוג'יראת. סעיד דיאבאת, מנהל תוכניות ושותפויות מארגון הג'וינט, ג'וינט אשלים. אני אתייחס בעיקר לחברה הערבית בקצרה. גם כשאנחנו שומעים שבמדינת ישראל, מדינה עם התקדמות טכנולוגית ואפילו גם ברמת חקיקה היא דוגמה בעולם, כשזה מגיע לחברה הערבית יש פער עצום, וזה מתבטא בכמה נקודות ספציפיות, אני אזכיר שתיים.

מנתונים שהצגנו בתוך תמונת מצב החברה הערבית של ארגון הג'וינט לפני חודשיים מצאנו שבתקופה האחרונה, תקופת המלחמה, יש עלייה דרמטית בחשש של צעירים ערבים להתבטא ברשת, כמעט 70% מהצעירים סימנו שהם חוששים להתבטא באופן חופשי ברשת. וזו הזמנה גם לכל הפלטפורמות לראות איך מעודדים שיח חופשי והתבטאות שנותנת מקום לכולם. כי במידה ויש חשש להתבטא, אנחנו לא צריכים להיות מופתעים שיש גם תופעות שליליות שמתגברות.

דבר נוסף, אנחנו גם שמנו לב במחקר שביצענו עם חברת Hive שהנציגות שלהן, החוקרות, נמצאות כאן, שגם אם יש בקרב צעירים ערבים מודעות למידע כוזב ופייק ניוז, לא בטוח שהם יודעים איך להתנהג כשהם נתקלים בתוכן כזה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו גם מקדמים פלטפורמות לדיווח שיהיו נגישות ומותאמות גם לחברה הערבית, ואין ספק שזה מצריך גם שיתוף פעולה של כל הגורמים שנמצאים כאן.

אני גם אודה לאיגוד האינטרנט על כל העשייה שהם עושים, גם להנגשת מידע ולטיפול בסוגיית צריכת התוכן בחברה הערבית. אני חושב שאוריינות דיגיטלית היא חשובה, אבל אוריינות מדיה היא גם השלב הבא שצריך לעסוק בו. אוריינות מדיה משמעותה גם להקנות מיומנויות של איך לצרוך תוכן ואיך לייצר תוכן אתי ומוסרי בקרב האוכלוסיות השונות, וזה מאוד קריטי, בעיקר גם בתקופה הנוכחית.

אני מזמין גם את משרד החינוך שיש להם עבודה ענפה ואני מכיר את העבודה המדהימה גם של אדורה מול החברה הערבית, גם לראות איך אנחנו מקדמים את ההתמקצעות של אנשי החינוך. כי נכון, יש המון תוכניות בשטח, אבל אנחנו צריכים גם לראות איך אנחנו מפתחים את הפרופסיה של אוריינות דיגיטלית ואוריינות מדיה בצורה שהיא, אני לא רוצה להגיד מותאמת או מועתקת, אלא מתוך חשיבה מההתחלה על החברה הערבית. מודה לכם ותודה רבה.

תודה רבה. הגענו לסיכום. קודם כול, אני מודה לכל אחד ואחד בשמו על שהגיע כאן והשתתף והביא את עמדתו, אם זה מהעמותה, אם זה משרד ממשלתי, אם זה אדם פרטי, תודה לכם באמת. אין ספק שהיה דיון מעניין, מפרה, וזה אומר שאנחנו עדיין, לדעתי, בתחילתו של תהליך שצריך לעשות אותו בצורה יותר טובה ויותר מוסדרת בישראל.

שמעתי את כולם וראינו הרבה דברים והרבה הצעות. אנחנו ננסה לסכם, ניגע בנקודות שעלו כאן גם במהלך הדיון. מסקר איגוד האינטרנט הישראלי שהוצג בפנינו עולה כי מאז 7 באוקטובר חלה עלייה משמעותית ברמת והיקף השיח האלים והתוכן הפוגעני ברשתות בישראל. שנית, בניגוד למצב במדינות האיחוד האירופי, באוסטרליה ובאנגליה שקידמו חקיקה לפיקוח על הרשתות וקידום מוגנות ברשת, ובייחוד מוגנות של ילדים ברשת, בישראל לא קודמה רגולציה על הפלטפורמות החברתיות.

אני כאן גם פונה לכל נציגי הרשתות החברתיות, גוגל ומטא וטיקטוק, ואני לא יודע, אולי נציגים שלא קיימים כאן, אני מבקש עכשיו כבקשה של ועדת המדע להעביר לנו דו"ח שנתי לפחות פעם בשנה על כל העבודה שעושות החברות האלה בכל נושא המוגנות של ילדים, לפחות בשלב ראשון המוגנות של ילדים ברשתות, מה עושים בישראל. ואם נצטרך אולי בהמשך אנחנו אולי נגיע לעשות משהו דומה לשאר מדינות אירופה, חקיקה. אנחנו לא רוצים ללכת לחקיקה, אבל בינתיים הבקשה של ועדת המדע, להעביר לנו דו"ח מה עושים בישראל בכל הנושא הזה.

הוועדה שמעה מנציגי רשתות חברתיות על הפעולות שהן נוקטות על מנת לתת מענה לתופעות הבריונות והאלימות ברשת ונדרש להשקיע משאבים נוספים על מנת לטפל בתוכן פוגעני, אלימות ואיומים שונים ברשתות ועל מנת להעלות את תחושת המוגנות של הציבור ברשת.

הוועדה מבקשת מרשויות האכיפה המדינתיות השונות, ובראשן המשטרה, להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי לאור התקדמות הפגיעות והאיומים הדיגיטליים על מנת לטפל בהם בצורה מקיפה. הוועדה קוראת לממשלה ולרשויותיה לפעול באופן אפקטיבי על מנת לקדם חקיקה ופיקוח על הרשתות ולוודא שהן מספקות מענה וטיפול ראוי לתלונות, לרבות מניעה וגילוי של תכנים פוגעניים ואיומים והסרה של גורמים עבריינים ופוגעניים.

הוועדה מבקשת מפרקליטות המדינה לקבל נתונים בנוגע להטרדות מיניות ברשת בקטינים, מתוך ה-30% שהוצגו על ידי המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, כמה כתבי אישום וכמה הרשעות הוגשו. הוועדה מבקשת לקבל מידע אודות שיעור הנפגעים ברשת מהחברה הערבית.

הוועדה פונה למשרד החינוך ומבקשת לקדם עוד תוכנית של העלאת המודעות לשימוש נכון בכל המדיה החברתית והאינטרנט, הגברת הפיקוח על שימוש כמובן והגברת הפיקוח על שימוש ברשתות חברתיות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.