פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
17
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
10/02/2025
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 262
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ב בשבט התשפ"ה (10 בפברואר 2025), שעה 10:13
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 10/02/2025
עדכון סטטוס חיפושים אחר הילדה היימנוט קסאו
פרוטוקול
עדכון סטטוס חיפושים אחר הילדה היימנוט קסאו
ישיבת מעקב לישיבות הוועדה שהתקיימו בנושא ב-27 במרץ 2024, ב-18 ביוני 2024, ב-03 ביולי 2024, ב-17 ביולי 2024, ב-07 באוגוסט 2024, ב-23 בספטמבר 2024, ב-06 בנובמבר 2024 וב-25 בנובמבר 2024.
ברהן מלדה - מפקח ארצי קהילתי לקליטת עלייה, משרד העלייה והקליטה
סנ"צ ליטל אברהמי - ראש מדור קהילת יוצאי אתיופיה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
רפ"ק שמואל לרמן - ראש חוליית נעדרים ומתחזים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
רס"ב רפי פתיחי - אח"מ נעדרים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
איילה אליהו - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
הבטאמו יוסף - מנהל פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית
אסרצ'או אסף סיסאי - מדריך, הסוכנות היהודית
יוסי אלי - כתב, חדשות 13
ליאור בר ניר - עו"ד, המועצה לשלום הילד
אבי יצחק - יו"ר ומייסד, פורום מובילים יחד
טספאי קסאו מששה - אביה של היימנוט
באנצ'י קסאו מששה - אמה של היימנוט
סנ"צ יצחק בן אבו - מפקד תחנת צפת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
רפ"ק אמיר סמניה - מפקד יל"פ מרחב כנרת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
ליאור ידידיה, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.
עדכון סטטוס חיפושים אחר הילדה היימנוט קסאו
שלום לכולם, בוקר טוב. היום ה-10 בפברואר 2025, י"ב בשבט תשפ"ה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. לפני הפתיחה הורדנו עוד תמונות של שלושה חטופים מהקיר, אבל עדיין 76 חטופות וחטופים נמצאים במנהרות החמאס 493 ימים מאז טבח ה-07 באוקטובר.
אני חושב שאין מישהו אחד שראה את התמונות של החטופים משתחררים במצב פיזי כל כך קשה וירוד, בתמונות שהזכירו לנו ימים אפלים, ולא מבין שצריך לשחרר את כולם עכשיו. אין זמן לחטופים. אין זמן. הטבח הזה קרה במשמרת של הממשלה הזו, כשאזרחים נחטפו מהמיטות שלהם, והיא גם מחויבת להחזיר אותם.
מכאן, אני עובר לנושא הדיון, שמלווה אותנו כבר בדיוק שנה, מאז ה-25 בפברואר 2024, אז נעלמה הילדה היימנוט קסאו ממרכז הקליטה בצפת. זה הדיון התשיעי בעניין שאנחנו מקיימים; גם הוועדה לביטחון לאומי קיימה שני דיונים חסויים בסוגיית ההיעלמות, על מנת לאפשר למשטרה לאפשר להביא מידע שלא היה, וגם חלק מהדיונים שלנו היו חסויים.
בדיון האחרון שקיימנו, בנובמבר, עלה מידע חדש לגבי היעלמותה, לגבי עדות על קריית מלאכי. אנחנו נבקש לדעת האם המשטרה השלימה וחקרה את העדות; האם נעשה איכון לנייד של העד. לטענת משרד החקירות הפרטי שנשכר, המידע הזה הועבר למשטרה ב-26 בספטמבר, אולם לטענת המשטרה, הוא התקבל אצלם רק ב-05 בנובמבר.
בדיון האחרון השתתפו גם נציגים מטעם החוקר הפרטי, שנשכר על ידי המשפחה, שביקשה לשנות את הגדרת התיק לתיק חטיפה. אז, נמסר גם לוועדה שחברתה של היימנוט, שהייתה איתה ביום ההיעלמות, טרם נחקרה פעם נוספת בגלל סירוב המשפחה.
אנחנו ביקשנו להוציא צו בית משפט, שיאפשר למשטרה לחקור את חברתה למרות הסירוב של הוריה, והמשפחה שבה ודרשה שיהיה לה קשר עם שוטר דובר אמהרית, בקשר רציף עם המשפחה, שיעדכן אותם לגבי כל התפתחות.
היא ביקשה את זה בכל הישיבות, ובכל פעם עלה שהקשר הוא לא בדיוק קשר רציף, ולא בהכרח עם מישהו שדובר אמהרית. אני חייב לומר שבעניין הזה – צריך להבין גם את היכולת לפתור את הנושא, ואי-אפשר יהיה לעשות את זה בלי גישור שפתי אל מול המשפחה ובלי שיהיה קשר שוטף.
ללא קשר לעניין הזה, אני ביקשתי שיעלה קמפיין ביוזמת משרד העלייה והקליטה. יש פה נציג של משרד העלייה והקליטה?
סליחה. ישבת עם המשטרה. משרד העלייה והקליטה עשה – וכבר הערתי על זה בכל דיוני הוועדות – קמפיין קצר ולא יעיל. זה לא יעיל לעשות קמפיין של שבועיים; כל מי שעבר איזה שהוא קמפיין בימיו מבין את זה.
לכן, אני חושב שהיה צריך לעשות משהו הרבה יותר נרחב. אני קורא שוב למשרד העלייה והקליטה: במלאת שנה להיעלמות של היימנוט, תעלו עם קמפיין גדול, מסודר, מתוזמן, בכל הרשתות והאפיקים, כדי שאפשר יהיה לנסות ואולי לקבל מידע בנושא.
אני אציין שפניתי גם לשר העלייה והקליטה, וביקשתי ממנו להקים ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט – זה בסמכותו של השר לדרוש את זה מהממשלה – שתבדוק את כל הטיפול והעדכון מיום היעלמותה. לצערי, לא זכיתי למענה לפנייה הזו.
זו אומנם הפעם האחרונה בכנסת הזו שבה הוועדה תתכנס בנושא הזה כשאני עומד בראש הוועדה – אני אמור להתחלף בתחילת השבוע הקרוב; יש פה איזה שהוא סבב בראשות הוועדות בכנסת – אבל אני אבקש ממי שיחליף אותי להמשיך ולעקוב אחרי הנושא, וגם אני לא מתכוון להרפות ממנו. המחויבות שלי הייתה שהנושא הזה לא ירד מסדר-היום, והוא לא ירד מסדר-היום.
עד כאן דברי הפתיחה. מכאן, אני אבקש מהמשטרה לתת עדכון. מפקד תחנת צפת בזום, בבקשה.
בוקר טוב לכולם. גם אני השתתפתי בכל הסטטוסים, גם של ביטחון פנים, ושם יש פרוטוקול, והשבנו על כל מה שנתבקשנו להשיב עליו. מבחינתי, אנחנו מחולקים לשתיים: קודם כול, מבחינת תחומי אחריות, אני מפקד התחנה ואני אחראי על הכול; בסופו של דבר, אני גם מקיים סטטוסים עיתיים אצלי בתחנה.
לצערי, אין שינוי מהסטטוס הקודם שקיימת מבחינת התפתחות בחקירה, אבל על כל מה שקשור לחקירה ולתיק החקירה ישיב סמניה, שגם נמצא פה, בזום. אנחנו עדיין בקשר, ונמשיך להיות בקשר רציף עם המשפחה. יש לי את השוטר שלי, שהוא צמוד; יושבים שם חבריי מהקהילות, שגם איתם אנחנו מקיימים לא מעט שיח; כמובן, אנחנו גם בקשר רציף, כמעט יום-יומי, גם עם הילה ממרכז הקליטה; וכמובן שעם המשפחה.
בפעם האחרונה, עשינו חיפושים לאחר המלחמה. הייתה לנו בעיה לבצע חיפושים במהלך המלחמה – אגב, היא לא הנעדרת היחידה שיש לי בתחנה, לצערי הרב. עברנו שנה וקצת קשות מאוד, עם טילים; פחות הגיעו והשתתפו במהלך החיפושים, מכיוון שהיה חשש לחיי אדם, כמובן, וזה גם חוסר אחריות מבחינתי, במיוחד בשטחים פתוחים.
קיימנו חיפוש רחב היקף לפני שלושה שבועות, עם עשרות מתנדבים שלנו, משטרתיים, ומאות אנשים שהגיעו – גם גורמים חברים, יכ"ל ותושבי צפת, ועוד כמובן. לצערי, ללא ממצאים כרגע. אנחנו עדיין ממשיכים ונמשיך לחפש. אנחנו, בדיוק כמוך, לא מרפים, ואני מתפלל להתפתחות.
בוקר טוב לכולם. בוקר טוב, יושב-ראש הוועדה. בהמשך למה שאמר מפקד תחנת צפת, אני אתן לכם סקירה, בגדול, לגבי כל תיק החקירה, ולא אכנס לרזולוציות של מה בוצע בתיק מבחינה טכנית. אני מדבר על סדר גודל של בין 60 ל-70 פעולות שבוצעו רק בחודשיים האחרונים, בהן גם דברים שהגיעו מהחוקר הפרטי דרך המשפחה, שנבדקו ונשללו.
דיברו על הקטע של לקאמו, הבחור מאשקלון שעלה חשד שראה את הנעדרת, וכדומה. הסיפור הזה נבדק עם מנהלת המחלקה בבית החולים בילינסון, וגבינו ממנה עדות. הדבר הזה הוזם והוברר, ולא נמצא משהו בגדר של הרעלה בגופו; הוא עבר אירוע מוחי, וזה מטופל.
לגבי כלל הסיפור עם הבנות – כן ראו, כן דיברו, כן עשו – היינו צריכים להביא פסיכולוג קליני וכדומה. כלל הדברים האלה בוצעו, אדוני יושב-ראש הוועדה, וזה לא הוביל אותנו לקצה חוט, לצערי. הגענו עד לבאר שבע. צריך להבין: חלק מהדיירים לא נשארים פה בדרך קבע; זו מעין תחנת מעבר מפה לכל מיני מקומות בארץ שהם עוברים לגור בהם.
ביצענו את כלל הפעולות האלה, ולצערי, כמו שאמר איציק, לא הגענו לקצה חוט ממשי בסיפור של הנעדרת. אנחנו לא מרפים; אנחנו כל הזמן בקשר. אני בקשר עם האבא – ב-13 בינואר הוא היה אצלי, פה, במשרד, יחד עם מתורגמן, ואני הייתי אצלו לפני זה. אני בקשר עם מרכז הקליטה – אני והאנשים שלי מגיעים אליהם.
יושב-ראש הוועדה, גם מיניתי צוות חקירה בהיבט אחר – בהיבט של חמלה, לכאורה. שמתי שתי שוטרות שהן אמהות, שיטפלו בתיק, שיגלו הבנה, אמפתיה וכל מה שצריך על מנת להכיל את האירוע הזה. האבא הגיע לפה ב-13 בינואר, ועדכנתי אותו בכל מיני דברים שהוא העלה, כמובן. הוא שאל שאלות על איכונים וכדומה, אבל זה דבר שאני לא יכול לפרט בפניו, מטעם ביטחון שדה.
עדכנתי אותו בכל מה שהוא רצה, והוא היה שמח מאוד לשמוע את כל הפירוט הזה לגבי כל האנשים שהוא העלה במהלך התקופה של ההיעדרות שלה. זה בהמשך למה שדיברתי איתו – שינסו כל הזמן לחשוב מה קדם למה; מה היה לפני; אולי דברים שלא שמנו לב אליהם, שנפלו לנו בין הכיסאות - - -
רגע. אמיר, שאלה: מהניסיון שלך, או לפחות מהמצב שבו אתם נמצאים כרגע בחקירה, האם קמפיין פרסומי, שיציף את נושא ההיעלמות שלה ויבקש מידע מהציבור, יכול לסייע? זה משהו שיכול להועיל לאיזו שהיא התקדמות בחקירה? אולי להוביל לפריצת דרך?
אני בהחלט לא פוסל את זה, אדוני יושב-ראש הוועדה. אני גם צריך לעדכן אותך שמתקיימים קמפיינים על בסיס חודשי – ממה שהבנתי מהאבא וממרכז הקליטה, מגיעים אנשים, בכל סוגיית התרומות והכספים שילכו למי שימצא, לכאורה, את הנעדרת; הכסף הזה הועבר אליהם יחד עם הסוכנות.
בהיבטים שלנו, בהיבטי המודיעין, אנחנו מציפים כל הזמן; אנחנו עושים שיח ברמה ארצית לכל דבר שעולה, וגם שיח ברמה הלא-ארצית – ברמה של יחידות כמו להב, אינטרפול וכדומה – על מנת להציף את זה. אם יבוא גורם שהוא מול התקשורת – אני בטוח שזה יכול להועיל; זה לא יזיק.
בוקר טוב. ראשית, ישר כוח על העבודה. אני יודע שזו עבודה מאומצת ומאתגרת מאוד כשאין קצה חוט מעת לעת. אני רוצה לשאול שתי שאלות: ראשית, מה תפקידיהן של שתי השוטרות, או האמהות, שמיניתם? מה מוגדר להן בתפקיד במינוי הזה? זו שאלה אחת.
כשאנחנו נמצאים, כרגע, בשלב הזה שאתה מתאר, שלצערי הוא כמעט אותו מצב שקיבלנו בפעמים הקודמות – לכאורה, נבדקו הרבה מאוד כיוונים אבל אין שום תוצאות, ויש כיווני עבודה – בסיעור המוחות שאתם עושים אצלכם, מהי דירקטיבת העבודה מכאן ואילך?
לגבי השאלה הראשונה שלך, לגבי שתי השוטרות, מדובר בשוטרות ותיקות מאוד – אחת מהן היא שוטרת שעסקה רוב השירות שלה בכל סוגיית עבירות האלימות במשפחה, בעבירות מין וכדומה, כולל חסרי ישע, עם רגישות ועם חמלה לכל הסוגייה. בגלל שהיימנוט קטינה, לצערי, היא מוגדרת בסטטוס של "חסרת ישע", אז זו חוקרת אחת שמיניתי.
גם החוקרת השנייה היא חוקרת די ותיקה, שהיא עושה את כל התכלול של התיק – כל מה שנכנס, כל מה שמתקבל, כולל מה שעלה לנו לאחרונה לגבי הסיפור של נזיר באתיופיה שעדכן, וכדומה, ובהמשך לזה גם עשינו חיפושים באזור בתי כנסת בעיר צפת. זה מה שאיציק דיבר עליו.
כמו שאמרתי לך, אני התמניתי ליחידה בחודש ספטמבר. אני לא אגיד לך שאני איזה שהוא נביא וכדומה, אבל באתי לעשות דברים שעד כה – לא בוצעו בתיק. ב-99% מהמקרים, כל מה שניגשתי לגעת בו – כבר בוצע, בזמנו, על ידי היחידה החוקרת, כולל הימ"מ. אנחנו עשינו מעין כפילויות ואיפכא מסתברא, על מנת לראות אם הצוות הקודם שניהל את התיק ובדק אותו – עבר על כל הדברים.
בנעדרים, יש לך מעגלים – מעגל ראשון, מעגל שני, מעגל שלישי, מעגל רביעי – וצריך לבדוק גם מהמעגל הרחוק לכיוון המעגל הקרוב בהיבטי החקירה. אנחנו כל הזמן שואפים, בדירקטיבה שלנו, לקבל מידע. כל מידע נבדק; כל דבר שעולה נבדק.
אדוני החבר כנסת, אני לא יכול להיכנס לפעולות הספציפיות, מאחר שיש עליהן ניגוד של ביטחון שדה וכדומה, אבל אני יכול להגיד לך שאנחנו עושים הרבה מאוד. אנחנו עושים בדיקות של כל מיני וריאציות - - -
מאחר וכבר עשית כמה צעדים קדימה, כדי שגם אנחנו נוכל לסייע – אנחנו לא עושים את זה בניגוד למה שאתם עושים – האם אפשר, אולי, לעשות דיון חסוי, כדי שנבין מה הנקודה וממנה נוכל להעלות עוד - - -
אמיר, אני חייב לומר שעשינו שני דיונים חסויים. אני לא חושב שיש פה עכשיו איזה שהוא אירוע שדיון חסוי יקדם אותנו לאן שהוא. אני אומר לכם את האמת.
משה, אני חושב שדווקא דיון גלוי, ודווקא העלאת הנושא הזה לסדר-היום הציבורי, זה מה שיכול, אולי, לשפוך אור ולהביא מידע. אני חייב לומר שהעובדה שעד היום לא מתקיים קמפיין בצורה מסודרת על האירוע הזה מטעם משרד הקליטה – ואמרתי את זה למשרד הקליטה לא פעם ולא פעמיים – כדי לנסות ולקבל מידע ולהגיע למידע, ושמשאירים את זה למשפחה, שתקושש – אני לא מצליח להבין איזה הליך קליטה זה. אני אומר לכם את האמת.
בעיניי, זו הייתה אחריות של משרד העלייה והקליטה. זה נכון שהמתקנים האלה מופעלים על ידי הסוכנות היהודית, אבל יש ממשלה, והמתקן הזה הוא מתקן של הממשלה. איך שהוא בנוי, או איך שהוא לא בנוי – בסוף, משרד העלייה - - -
אז, לפחות, משרד העלייה והקליטה היה צריך לעשות קמפיין, אז כשביקשתי קמפיין – הם עשו קמפיין של שבועיים בקיץ. זה לא מספיק.
כן, בבקשה, חברת הכנסת מלקו.
בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב לכולם; ההורים של היימנוט. אני רוצה להתייחס: אוטוטו, ב-25 לפברואר – שנה. קודם כול, ההגדרה של היימנוט צריכה להיות "חטופה". במקום הכי מוגן, הכי בטוח – בכניסה למרכז הקליטה. בואו תשנו את ההגדרה – היא חטופה; היא לא נעדרת. צריך לשנות את הטרמינולוגיה, כי יש לה חשיבות רבה.
בנוסף, לצערי הרב, אדוני היושב-ראש, אני מסכימה איתך. לפחות פעם בשבוע או שבועיים – אני נואמת נאום של דקה על היימנוט. איפה ראינו תמונה שלה באיזה מגדל בעזריאלי? איפה ראינו בגשרים? שנה שלמה – היימנוט לא קיימת? מה זה הדבר הזה? איך זה יכול להיות?
היא לא נעדרת – היא נחטפה ממקום בטוח. לגורמים הרלוונטיים יש אחריות במקום הזה, במרכז הקליטה. אנחנו – במיוחד אלה שהיו עולים חדשים – יודעים מה זה מרכז קליטה. מי האחראי. איך זה יכול להיות שאין פרסום? אם זו הייתה ילדה אחרת – המדינה הייתה רועדת; התמונה שלה הייתה מתנוססת בכל מקום, בכל פינה.
משרד הקליטה, אם זה מרכז קליטה בסוכנות היהודית – איפה האחריות שלהם? שנה שלמה זה כבר מאוחר מדי. לא יכול להיות שאנחנו נקיים דיון חסוי, דיון לא חסוי, ונחזור לאותה הנקודה. אנחנו חוזרים.
לכן, חבריי, אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים לצאת בקריאה: אנחנו רוצים לראות את התמונה של היימנוט בכל מקום – אם זה בשדה התעופה, בבניינים, במגדלים ובכל מקום. זה לא יכול להיות. לא נמשיך כך, ועוד נמשיך להתברבר. זה פשוט כואב לי. זה באמת כואב לי. אני לא יכולה יותר.
תודה רבה, חבר הכנסת פורר. תודה שאתה מנהל את הדיונים האלה. הם חשובים מאוד. אני רוצה לשאול את המשטרה לגופו של עניין של החקירה. אמיר, אתה דיברת על לקאמו, הבחור שמאושפז – כיוון החקירה שהחוקרים הפרטיים העלו.
אתה אמרת שהוזם הסיפור של ההרעלה, אבל הבן-אדם נתן לכם עדות מפורטת שלו – לא עדות שמיעה – לגבי הימצאותה של היימנוט. זה דבר אחד. דבר שני, האם הסיפור של פדידה, שהיה חשוד בהתחלה כבחור שאולי קשור איך שהוא להיעלמותה של היימנוט קסאו. הוא פתאום נעלם. האם יש קשר בין הדברים האלה?
יש לי עוד כמה שאלות. הילדה שהייתה עם היימנוט ביום ההיעלמות – אני לא רוצה להגיד את השם שלה – האם חקרתם אותה שוב? האם עשיתם בדיוק את מה שחבר הכנסת פורר אמר – הוצאת צו כדי לקחת ממנה עדות מפורטת לגבי הסיפור הזה, של אותו יום? היא המפתח של כל הסיפור הזה, כי היא הייתה עם היימנוט ביום ההיעלמות.
סליחה, מה לא בסדר? בכל הכבוד, יש פה שאלות על פעולות שצריך לשאול האם הן נעשו או לא נעשו. אין פה שום דבר סודי – האם יצא הצו או לא יצא הצו כדי לחקור את הילדה. זה לא סודי. אפשר להגיד: "לא יצא צו". לא צריך לנקוב בשם שלה; אפשר להגיד האם הפעולות נעשו או לא. אלה פעולות שדובר עליהן כבר לא פעם אחת, אלא במספר ועדות.
אמרת שנבדק לגבי ההרעלה שלו. שאלתי אותך לגבי העדות שלו – שהוא קיבל אירוע מוחי, נכון? זה מה שאמרת.
אני שמואל לרמן, ראש חוליית נעדרים באגף החקירות. הדברים האלה עלו בדיונים קודמים, בדיונים סגורים. אנחנו לא מתייחסים ספציפית לפעולות חקירה; גם אם יש שאלות מהתקשורת או מכל מיני גורמים – אנחנו לא מתייחסים לפעולה ספציפית, אם היא בוצעה או לא.
זה לא הדיון הראשון שבו אומרים את הדברים האלה, וגם יש משמעות להתייחסות לפעולות חקירה, כשאתה מתייחס אליהן בגלוי, למה יכול להיות שיבוש חקירה ודברים אחרים. זה לא נכון לבצע את זה. בגלל זה היינו בוועדה לביטחון לאומי, ושם התייחסנו גם לפעולות ספציפיות, בדיון סגור עם כל הגורמים, אבל זה לא נכון לעשות את זה בדיון כזה.
בוקר טוב. שמי ליטל. אני ראש מדור קהילת יוצאי אתיופיה במשטרת ישראל. קודם כול, אני מודה על הסטטוס אחת ל-, כי משטרת ישראל באמת יכולה להעיד על הפעולות שנעשות בתיק. היושב-ראש, ברשותך, אני שמחה להעיד על הפעילות של משטרת ישראל – שמעתם גם את המת"ח וגם את ראש צוות החקירה: אין מידע שעולה בתיק ולא נבדק.
אנחנו, כמשטרת ישראל, מייחלים לפתרון התיק הזה בראש החשיבות של הארגון. דיברת על עניין שוטר דובר אמהרית, וצריך להגיד שגם המת"ח, גם ראש צוות החקירה, ויש שוטר שנצמד למשפחה – אנחנו, ברמה הארצית, נצמדנו למשפחה. בשבועות הראשונים, היו שני קצינים שעברו לגור סמוך למרכז הקליטה, היו צמודים למשפחה ודבררו את פעולות המשטרה בשפה האמהרית. לאחר מכן, הוצמד גם שוטר מהתחנה שהוא דובר השפה.
לפני מספר שבועות – זה כבר נאמר – המשפחה הגיעה והציגו לאבא את הפעולות שנעשו בתיק, כמובן שמבלי לחשוף שיטות, אמצעים וכו' – לא כי לא רוצים לשקף למשפחה, אלא כי הרבה פעמים, חשיפה של שיטות ואמצעים עלולה לגרור פגיעה בתיק החקירה. זו הסיבה היחידה.
לעניין המש"ק הקהילתי – וזה עלה בוועדה הסגורה הקודמת – אנחנו פועלים להסדרת מש"ק קהילתי דובר השפה, שייתן מענה למרכז הקליטה בשגרה, ולא רק באירוע חירום.
חשוב לדעת שמשטרת ישראל – וגם שמעתם את הנציגים. גם את המת"ח, ברמה הטריטוריאלית, גם את ראש צוות החקירה וגם אותי, בהיבט הקהילתי – מציבה על סדר-היום, בראש סדר העדיפויות, בכל הרמות – גם המפכ"ל, גם מפקד המחוז, גם מפקד המרחב וגם מפקד התחנה – את האירוע של היימנוט. כך זה צריך להיות, וכך זה גם ישאר.
שמי ברהן ואני מפקח ארצי. כרגע, אני מייצג פה את המשרד, והייתי בדיון בספטמבר. לאור בקשתך ודרישתך, נעשה מה שהמשרד יכול היה לעשות, כנראה, לגבי קמפיין הפרסום.
קודם כול, הנושא מתוכלל על ידי המשנכ"ל – כל הטיפול של המשפחה מתוכללת על ידי המשנכ"ל, והוא בקשר רציף. המשרד מלווה את המשפחה מיום היעלמותה, ב-25 בפברואר – החל מהשר ועד לאחרון העובדים נמצאים בקשר מתמיד עם המשפחה ועושים את הדברים שהמשרד יכול לעשות.
לגבי הקמפיין - - -
רגע, יש לי שאלה. סליחה שאני מפסיקה אותך. קודם כול, "מה שהמשרד יכול לעשות" – אני לא מקבלת את ההגדרה הזו. המשרד צריך לתפקד. אין מה לעשות. זה משרד ממשלתי.
בדיוק. הוא צריך לעשות את זה; זה לא "מה שהוא יכול". שנית, אילו פרסומים נעשו במשרד הקליטה? לגבי הקשר עם המשפחה, תאמינו לי – גם אני בקשר איתם כמעט יום-יום. זה לא רלוונטי.
תודה. תתייחס לשאלת הפרסומים, כי זו שאלה שעלתה בכל ועדה, ולצערי התשובות שאנחנו קיבלנו הן לא מספקות; לפחות לא מבחינת הוועדה.
מתי המשרד ייצא בקמפיין? ב-10 שנים להיעלמות? בחמש שנים להיעלמות? לאיזו נקודת ציון מחכה משרד העלייה והקליטה כדי להגיד: "אני, כמשרד שזה קרה תחת תחום אחריותו, עושה קמפיין, כדי שאולי נקבל מידע מהציבור"? אגב, לא בטוח שזה יעזור - -
- - אבל אם נאסף סכום כסף לקבלת מידע – יכול להיות שאנחנו מפספסים משהו. מתי המשרד יעשה?
המשפחה מגיעה לפה מצפת; מביאים את המשטרה. בסוף, יש כמה דברים שהוועדה מבקשת. יש דברים שהוועדה מבקשת שאי-אפשר לעשות, ויש דברים שאפשר לעשות. גם כשביקשנו מהמשטרה לעשות עוד מאמץ – הם עשו. ממשרד העלייה והקליטה לא ביקשנו הרבה – ביקשנו קמפיין.
אני רואה את הקמפיינים של משרד העלייה והקליטה בהרבה מאוד תחומים. ביקשנו קמפיין שיאפשר לחשוף לציבור את מה שמונח על הפרק. זה הכול. לצערי, זה לא קורה. אין לך תשובה אליי; אני יודע שאין לך תשובה, אבל זה גם מה שמרגיז, כי זו גם ההתייחסות. שלחו אותך לכאן, כנציג המשרד, בלי תשובה. כך המשרד מתייחס לאירוע.
אדוני היושב-ראש, גם בסוכנות היהודית – מה נעשה? איזה פרסום היה בסוכנות היהודית? גם זה חשוב.
שלום. מעבר לקמפיין עצמו, יש גם תמיכה כלכלית ורגשית – דברים שהם שווי ערך, וגם כסף, שבעזרתם אנחנו מסייעים למשפחה בצורה ישירה. גם בקמפיין הקודם, מעבר לפרס שהסוכנות היהודית העמידה, היינו מעורבים עם משרד העלייה והקליטה - - -
איזה פרסום היה? אילו תמונות היו? איזה שידור היה? איזו תוכנית טלוויזיה הייתה? בעצם, היום, אני מרגישה שמשרד הקליטה והסוכנות היהודית הם האחראים הישירים לפרסום שעשו. איזה פרסום עשיתם? זה שאתם תומכים במשפחה, כלכלית או - - -
חברת הכנסת מלקו, התמיכה במשפחה היא חשובה מאוד – גם מבחינה כלכלית וגם מהבחינה של הליווי - - -
בסוף, המשפחה צריכה להתפנות לכל המאמצים לחיפושים של הילדה. כל ההיבט הכלכלי – החל מהנחה בשכר דירה במרכז הקליטה והנחה בארנונה – חשוב מאוד בסוף. היינו שותפים בקמפיין הקודם עצמו, ובמידה ונידרש – נוכל להעלות את זה שוב כבקשה נוספת להשתתף בקמפיין עצמו.
גם בפעולה שהסוכנות עושה – לפחות ממה שאני מתעדכן – הם נמצאים שם צמוד כל הזמן. גם פה אני רואה את הבטאמו יושב ומתרגם לאמא, כך - - -
אני חושב שמשרד הקליטה הוא המפתח פה, אבל השאלה היא אם נוכל לקבל תשובה, אולי, עד לסוף הדיון הזה.
אני יכול לענות בשמם, אבל אני לא רוצה, משום שאני כבר שבע מהתשובות של משרד העלייה והקליטה. מפקד התחנה רוצה להוסיף עוד משפט, ואז אני רוצה לשמוע את המשפחה. בבקשה.
כן, בבקשה, בוקר טוב שוב. אני רוצה להתייחס לשני דברים ברשותך, כבוד היושב-ראש. אחד לגבי חברת הכנסת, לגבי הסטטוס של התיק – אם להסב אותו לחטיפה או לנעדרת. קודם כול, דיברנו על זה גם בדיון החסוי וגם בדיונים אחרים. אני אומר לך את זה חד-משמעית: אין שום משמעות לשינוי של הסטטוס.
קודם כול, נעדר זה אירוע חמור מאוד, ואנחנו מפעילים את כל האמצעים שעומדים לרשותנו. בתיק הזה, הפעלנו מעבר גם גורמים, עלתה הסוגייה של השב"כ, עלו אמצעים אחרים ועלו עוד דברים. אני אומר לך: אין שום משמעות בסוגייה הזו. אנחנו מתייחסים לתיק הזה - - -
עוד משהו, ברשותך, לגבי הקמפיין. אני חושב שאולי צריך להפיץ את הסוגייה הזו גם בחו"ל, באתיופיה או במקומות אחרים, לאנשים שעולים, יורדים וכו'. כלומר, אני אומר חד-משמעית, גם כמפקד התחנה – אני פחות רואה את הקשב הזה ביחס לפרסום.
אני אומר לך את זה: בעשייה שלי, מעבר למלחמה – האירוע הזה הוא שני בחשיבותו. סיימתי את המלחמה, ועכשיו – זה בראש מעייני. את כל מה שאני עושה – אני משקיע אך ורק בתיק הזה, כי חשוב לי למצוא את הילדה הזו.
(נושא דברים בשפה האמהרית. להלן תרגומם החופשי על ידי אסרצ'או אסף סיסאי)
קודם כול, תודה רבה לכולם על כך שפיניתם מהזמן שלכם, ושאתם רואים בהיימנוט כילדה שלכם. אי-אפשר להגיד שהמשטרה לא עושה, אבל היא לא עושה מספיק. יש דברים שאנחנו, המשפחה, מעלים, אבל הם עושים את זה אחר כך – אחרי שהראיות כבר מתקלקלות.
(נושא דברים בשפה האמהרית. להלן תרגומם החופשי על ידי אסרצ'או אסף סיסאי)
באיחור רב. גם הבחור הזה, בקריית מלאכי, שהיה לו משהו בראש – אמרנו על המקרה הזה מעל לחודש, ובדקו אותו רק חודש וכמה ימים אחר כך. יש הרבה מקרים שאנחנו אומרים, ורק בדיעבד, אחר כך, כשזה כבר מאוחר – הם חוקרים את זה.
אמרנו להם שזה נכון שזה מצער שאותו בן אדם מאושפז עכשיו, אבל שיבדקו את הטלפון שלו, ואולי נמצא שם טביעות של הילדה. המשטרה ביקשה מאיתנו נעליים שהיא נעלה, והבאנו להם, ועד עכשיו לא קיבלנו תשובה על הדבר הזה.
על הסטטוס שצריך לשנות מ-"נעדרת" ל-"חטופה", שהמשטרה אומרת שזה לא מביא שינוי, התייעצנו גם עם החוקרים הפרטיים ועם כל מיני בעלי מקצוע - -
(נושא דברים בשפה האמהרית. להלן תרגומם החופשי על ידי אסרצ'או אסף סיסאי)
- - שאמרו לנו שאם הסטטוס ישתנה ל-"חטופה" – המשטרה יכולה לפעול ביותר אמצעים, עם יותר בעלי מקצועות. כך אמרו לנו בעלי המקצוע. היינו בפגישה עם השר לביטחון פנים, בן גביר, וכשהוא ראה שהמשטרה לא הגיעה לשום מקום עד עכשיו – הוא אמר לנו שזה יעבור לדרגה גבוהה יותר – ללהב 433. אני רוצה לקבל תשובות – איפה זה עומד?
(נושא דברים בשפה האמהרית. להלן תרגומם החופשי על ידי אסרצ'או אסף סיסאי)
לסוכנות היהודית ולמשרד הקליטה יש אחריות גדולה, ומה שהם עושים – לא מספיק. היא נעלמה בתוך מרכז הקליטה, ואני לא רואה אפילו תמונה אחת שלה במרכז הקליטה.
(נושא דברים בשפה האמהרית. להלן תרגומם החופשי על ידי אסרצ'או אסף סיסאי)
אני רוצה שהפרסום שלה יהיה בכל מקום – בצפת, בכניסה, בגשרים, אפילו בחוץ לארץ אם צריך. אני אומר את זה כבר שנה. שאלתי את זה וזה עדיין לא נעשה. ב-25 בפברואר יש פה הפגנה ועצרת תפילה לשנה שלה.
רק בשתי מילים. קודם כול, לגבי פעולות בתיק החקירה שהועלו על ידי האב, נמסר לו, וגם הדברים טופלו, גם לעניין בית החולים. צריך להבין שמשטרת ישראל פועלת במספר אפיקים – לא רק בעדות. יש אפיקים נוספים ופעולות בתיק החקירה שלא יפורטו פה, בוועדה הפתוחה. הכול נבדק באפיקים מקבילים ונוספים.
לעניין העברת התיק ל-433 – הוא העיד שהשר נתן הנחיה – צריך להגיד: בנוסף לתיק שהתנהל בתחנה, בימ"ר ובמרחב, היה צוות איפכא מסתברא – צוות של חוקרים מיומנים מאוד שישבו ב-433 ועברו על התיק במקביל, כדי לנסות ולבדוק כיוונים נוספים בתיק החקירה; מוחות אחרים, שלא מעורבים טריטוריאלית. גם זה נעשה וגם זה מתקיים.
לגבי ההחלטה על 433, זו החלטה פיקודית. במידה ותתקבל החלטה פיקודית – התיק יועבר ל-433, כמובן.
תודה. רציתי להפנות שאלה לאמיר – אני לא יודעת אם הוא עדיין איתנו. ליטל, אולי גם את תוכלי לענות לי. אמיר דיבר על בין 60 ל-70 פעולות חקירה ממש בחודשיים האחרונים. האם אלה פעולות חקירה תגובתיות? האם אלה פעולות חקירה יזומות?
אני יכול להגיד לך שמעל 50% מהפעולות היו ביוזמה שלנו. זה בהמשך למה שאמרתי – אני הגעתי ליחידה ב-01 בספטמבר וביקשתי לעשות הרבה מאוד פעולות - - -
בוקר טוב לכולם. קודם כול, אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש. אני חושב שאילולא אתה – כל הנושא של היימנוט באמת לא היה עולה לסדר-היום. שים לב, אדוני היושב-ראש: אני עונד כאן את סיכת החטופים. קודם כול, אני מאחל לכל החטופים והחטופות שלנו שיחזרו הביתה בשלום, עד אחרון החטופים, אבל יש עוד חטופה, והחטופה היא היימנוט.
בכניסה לכנסת, אני ביקשתי מהשומרים שם להיכנס עם התמונה הזו – הכנתי את התמונה של היימנוט, ביוזמה האישית שלי. הבחור אמר לי: "זה בעייתי". אמרתי לו: "זה בעייתי? אם זו הייתה הבת שלך – האם גם אז זה היה בעייתי? האם היית מתייחס לזה כבעייתי?". הוא השפיל מבט מיד, ואמר לי: "תיכנס".
ללמדך, אדוני היושב-ראש, הפעילות סביב היימנוט צריכה להיות בשלושה כיוונים: קודם כול, מבחינת הממסד; לאחר מכן, משרד העלייה והקליטה, והסוכנות היהודית, כמובן; והחלק האזרחי הוא לא פחות חשוב. הרבה אנשים מתעלמים; הם לא מכירים מי זו היימנוט.
אני מלווה את המשפחה מזה שנה. יחד איתי נמצאים קבוצה של פייטרים, נשים וגברים כאחד, לא רק יוצאי אתיופיה, שתומכים במשפחה. המשפחה הזו לא דוברת את השפה. הם שלוש שנים בארץ. האבא שואל אותי: "תגיד, אבי, לאן הבאתי את הילדים שלי? לאיזו מדינה הבאתי אותם? הבאתי אותם לפה כציוני יהודי".
יש לו ילדים סמוכים לגיל של היימנוט. הבת שלו לא יודעת מה לעשות. היא לא ישנה; היא מחכה לאחותה. היא מחכה לאחותה, שתבוא לישון איתה. זה הכאב העצום, אדוני היושב-ראש. ב-25 לחודש – אני מלווה את המשפחה, כפי שאמרתי, עם עוד הרבה מאוד אנשים טובים – אנחנו מקיימים עצרת מחאה.
יש סיבה למה זו "עצרת" ולא "מחאה". אנחנו יודעים לעשות מחאה. אתם מכירים את המחאות שלנו; אנחנו יודעים לצאת לרחוב, אבל אמרנו: לפחות שאת המחאה הראשונה לשנה לחטיפתה של היימנוט – נעשה מול מקבלי ההחלטות.
יש לכך חשיבות. אנחנו רוצים שכל חבר כנסת יכנס ויסתכל על הפנים האלה. תסתכלו על הפנים האלה. מה אם זו הייתה הילדה שלכם? מה הייתם עושים? מישהו פה מסוגל שהבן שלו לא יענה לו בוואטסאפ, או שלא תראו את ה-V הכחול? הייתם ישנים? שנה. מה קורה לנו? אין פה תמונה אחת של היימנוט. אני צריך לבוא עם יוזמה שלי, אישית.
אני רוצה לסכם. קודם כול, העניין של החוקרים הפרטיים שמביאים דברים שנבדקים באיחור, כמו שטספאי אמר – גרם לקהילה לאי-נוחות. זה נכון שהקהילה לא מאמינה במוסדות מדינת ישראל – לצערנו, המוסדות הרוויחו את זה ביושר – ועכשיו תוסיפו על זה את הדברים האלה.
הבן-אדם מאושפז; הרעילו אותו, לא הרעילו אותו; מה קרה לו? כל זה – גורם לא להאמין במוסדות המדינה. אנא, משטרת ישראל, תתעוררו. אל תאבדו את אמון הקהילה. גם כך האמון של הקהילה במשטרת ישראל שואף לאפס; אל תעשו את זה. תתקנו, בבקשה.
תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני רוצה לחבק את המשפחה. לחיות בחיים שבהם הבת חטופה או נעדרת – זה דבר קשה מאוד. אנחנו מכירים את זה ושומעים את זה הרבה בשנה החולפת. דבר שני, אני רוצה להודות למשטרת ישראל ולכל הנוגעים בעניין.
כל זמן שהיימנוט לא נמצאה – לא תמה המלאכה, ולכן כשלנו בתפקיד. זה לא אומר שלא פעלנו, אבל כשלנו בתפקיד. אנחנו צריכים לעשות כל פעולה אפשרית, גם אם היא דורשת לצאת מחוץ לקופסה, או לזרוק את הקופסה המחשבתית שלנו, כדי ליצור תנאים חדשים. אי-אפשר לחיות באי-ודאות.
דבר נוסף, המוסדות, או המשרדים – משרד הקליטה וגם הסוכנות – עושים הרבה. אני מבקש: אם עלתה כאן הצעה, כרגע, שהנכחה במרחב הציבורי תסייע להשאיר את הנושא הזה על סדר-היום, ואולי לגרות את המציאות למי שמכיר קצת מידע – אני חושב שזה ראוי לכל שקל שיושקע שם. אם צריך 100,000 שקלים או 200,000 שקלים – בואו נשקיע את זה, כדי שנוכל ליצור מציאות חדשה בסיפור הזה. תודה רבה.
תודה רבה. חברים, תראו, זה הדיון התשיעי שאני מקיים בעניין הזה. אני חייב להגיד שאני כבר מכיר את התיק, עוד מעט, כאילו אני חוקר בתיק. הדבר המרכזי שחסר, כרגע, הוא מידע חדש. עוד מידע חדש שיגיע.
הוא לא יגיע אם לא יהיה פרסום. אם הסיפור של ההיעלמות של היימנוט ירד מסדר-היום – לא יהיה מידע חדש; ומידע חדש כזה – נדרש עבורו פרסום, בוודאי כשאנחנו יודעים שיש גם פרס כספי למי שיביא מידע שיביא למציאתה.
זה מחדל של משרד העלייה והקליטה שעד היום אין קמפיין. זה פשוט מחדל. אין דרך אחרת להסביר את זה. לא יכול להיות שערוץ טלוויזיה פרטי צריך לקחת על עצמו להעלות את העניין הזה לסדר-היום. תודה רבה לערוץ 13 שעושה כתבות מעקב ומשקיע בעניין הזה את כל מה שהוא יכול בתקופה הזו, אבל בכל הכבוד, ממשלה – זה קרה תחת המשמרת שלכם. גם זה קרה.
זה קרה במרכז קליטה, שאמור להיות המקום המוגן עבור העולים החדשים, ומשם נעלמה הילדה. אז לפחות שמשרד העלייה והקליטה יצא בקמפיין רחב, כדי שלא יהיה אחד במדינת ישראל שלא מזהה את הפנים של היימנוט. זה לא יכול להיות.
סליחה, אני אומר לכם: זה לא מתקבל על הדעת. כל התשובות, ההתפתלויות והסיפורים המשפטיים – פשוט לא מעניינים פה. צריך להיות קמפיין של משרד העלייה והקליטה, עם טלפון, עם הפנים שלה, בכל מקום ובכל אתר במדינת ישראל, ויכול להיות שגם במקומות אחרים בעולם, כולל אתיופיה.
דווקא למשרד העלייה והקליטה, עם הסוכנות, יש יכולות לפעול שם בכל מיני נקודות. תפיצו את הדבר הזה. אם יהיה למשטרה עוד קצה חוט – היא תוכל לבדוק אותו. אנחנו באים אליהם בטענות כשהם לא בדקו מספיק מהר קצה חוט שהביאו להם; צריך עוד נקודות לאחוז בהן, וזה לא יקרה אם לא יהיה פרסום. אני אומר לכם את זה חד-משמעית: זו המשימה המרכזית.
אני אומר בצער, אחרי שנה, שעבורי – זה כאב גדול ואכזבה גדולה שחולפת שנה והיימנוט לא נמצאה.
צריך לתעל את הכאב הזה ואת הקושי הזה כדי לנסות ולעשות פעולות שיכולות להביא לנו מידע כדי למצוא את היימנוט. תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:05.
