פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
10/02/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 131
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, י"ב בשבט התשפ"ה (10 בפברואר 2025), שעה 13:16

חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 10), התשע"ד-2014, של ח"כ יפעת קריב

חברי הוועדה: אלי דלל – מ"מ היו"ר

בוסנה מהרט דסה - עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ יפעת חסון - מ' מוקד 105, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

פקד אבישי הראל - קמ"ד פשיעה דיגיטלית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

ד"ר נאווה אביגדור כהן - ר' האגף האזרחי במטה הלאומי להגנה על ילדים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

לילך וגנר - עו"ד, ראש אשכול עונשין ופגיעה חמורה, משרד המשפטים

שרה רובק - עו"ד, ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים

שירי רום - עו"ד, פרקליטה במחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה

אדורה אלעיס - מנהלת תחום חינוך במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, משרד החינוך

עליזה לביא - חכ"ל, ממחוקקי החוק

אילת אטיאס סיון - עו"ד, יועצת ברשות לקידום מעמד האישה

נטע גורי - עו"ד, עו"ס, מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

מיה אוברבאום - עו"ד, היועצת המשפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

נרקיס משה - עו"ד, הלובי למלחמה באלימות מינית

יעל שרר - מנכ"לית הלובי למלחמה באלימות מינית

טלאור ושדי - מנהלת מדיה, הלובי למלחמה באלימות מינית

דניאלה סער - מנהלת תוכניות וקשרי ממשל, הלובי למלחמה באלימות מינית

מאירה בסוק - עו"ד, יועצת משפטית, נעמ"ת

אביעד שטיינר - מחלקת קשרי ממשל, לוקחים אחריות

ט' - עדה

ענת מימון

דלית אזולאי

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 10), התשע"ד-2014, פ/897/19 כ/516

שלום לכולם. אני מחליף את יו"ר הוועדה, פנינה תמנו שטה. אנחנו נדון היום בנושא של יישום חוק הסרטונים, בעקבות הפרשה שהייתה לאחרונה ביבנה. אני רוצה כמובן לדבר על תיקון מס' 10 לחוק למניעת הטרדה מינית, שנודע בכינוי "חוק הסרטונים".

החוק קובע כי כל הפצה או פרסום של סרטונים ותמונות בעלות אופי מיני, ללא קבלת אישור מפורש של האנשים המופיעים בהם, יחשבו כעוולה של הטרדה מינית וכן עבירה של פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות שדינה הוא עד חמש שנות מאסר. התיקון אושר בכנסת ב-6 בינואר 2014. זה אומר לפני כ-11 שנים.

זה חוק שאני חוקקתי.

אז אני רוצה להמשיך, חבר'ה. כמובן נמצאת איתנו חברת הכנסת לשעבר עליזה לביא, שהיא בעצם יזמה את החוק הזה ואני מודה לך על כך.

חכ"ל יפעת קריב לשעבר יזמה את החוק. אני תכף ארחיב מה אני חוקקתי פה בוועדה.

נשמח לשמוע אותך. אנחנו כמובן נקיים דיון היום על הנושא הזה. ואין ספק, בכל דיון שאני מקיים, גם בוועדה לזכויות הילד, אחת הבעיות זה לא החוקים. חוקים יש לנו. הבעיה העיקרית זאת האכיפה. ואני רוצה אחר כך לשמוע כמובן מה קורה בנושא הזה.

בבקשה, חברת הכנסת לשעבר, חברתי מנתניה, עליזה לביא.

תודה רבה אדוני יושב-הראש. האמת שאת הדיון הזה אני מבקשת לכנס ולקיים כבר הרבה מאוד זמן, עוד הרבה לפני שהתפוצצה הפרשייה ביבנה. אני מודה גם ליושבת-ראש הוועדה שכינסה את הדיון הזה.

אדוני יושב-הראש, החוק הזה, חוק הסרטונים, זה חוק פורץ דרך. הוא חוק מציל חיים שיזמה אותו חברת הכנסת לשער יפעת קריב בעקבות מקרה מזעזע, קשה, שמגיע אליה. זה חוק שמעורר מההתחלה התנגדות עזה וקשה. משרד המשפטים התנגד לחוק הזה וגם לאחר שאנחנו מצליחים להעביר אותו בקריאה טרומית יש הרבה מאוד התנגדות פה בבניין, כולל בוועדת חוקה. שיו"ר ועדת חוקה מסרב לטפל, לקדם ולתקן את החוק הזה.

ואז החלטתי שאני לא מוותרת ומקדמת את החוק הזה כאן בוועדה למעמד האישה. באותה תקופה כיהנתי כיושבת-ראש הוועדה למעמד האישה. הוועדה הזאת היא ועדה שחוקקה. לא כמו שלצערי הרב קורה היום, וגם את זה צריך לתקן ואני קוראת מכאן לתקן את זה. אז החלטתי שהוועדה למעשה יכולה ויש לה סמכות. קידמתי כאן, בניגוד לעמדת משרד המשפטים ובניגוד לוועדת חוקה ולכל מה שקרה כאן סביב הקונגלומרט הזה. וככל שהזמן חלף, אדוני יושב-הראש, הבנו עד כמה החוק הזה הוא חוק חשוב. הוא חוק שהקדים את זמנו, הוא חוק פורץ דרך.

אבל הבקשה שלי לכנס את הדיון הזה היא באמת בעקבות המקרה שאירע ביבנה. שצילם מתאמנות בסיטואציות אינטימית והתפשט כצפוי ברחבי הרשת. הסיפור הזה מצטרף לשורה של מקרים אליהם התוודענו בשנים האחרונות. וחוק הסרטונים בא לתקן את זה. הוא בא לתקן את זה. אם תשים לב, אני האחרונה שביקשה דוח מהממ"מ. הדוח מגיע ממש רגע לפני שאני עוזבת את הכנסת. אני מכנסת דיון. אני כבר לא יו"ר הוועדה. ואנחנו רואים שהפרקליטות מאוד כבדה בעניין הזה. גם המשטרה. החוק לא מיושם. אני אשמח קודם כל בראש ובראשונה שנקבל נתונים. מה קרה פה? מה קרה פה, אדוני יושב-הראש, משנת 2014? כל כך הרבה אירועים קשים. בזכות המשטרה, ייאמר, באמת הוקמה יחידה. יש אנשים מיומנים. דברים השתנו. מביאים ומבינים את הרעות החולות.

אבל כן, שני דברים מרכזיים נדרשים להעברה של מסר: אכיפה מחמירה. החוק מציב רק גבוה של עד חמש שנות מאסר, כמו שאתה כרגע אמרת. וחינוך למודעות מגיל צעיר. כן, רק אכיפה רצינית תוכל לייצר הרתעה בפני אחרים שיתנהגו באופן דומה ויפיצו את התכנים שמופצים.

צעירים רבים לא מודעים להשלכות ולמחיר ולכל מה שקורה סביב זה. הצורה הזאת של הפגיעה הרבה פעמים היא בלתי הפיכה. רק לפני כמה ימים נערה מעכו שמחליטה לשים קץ, אני לא רוצה בכלל להיכנס לזה. ואנחנו רואים כולנו ויש פה הרבה אנשי טיפול שתכף ישתפו וירחיבו ויספרו. אז כן, שילוב של אכיפה, חינוך, מודעות.

אבל אדוני יושב-הראש, הבית הזה, כנסת ישראל, התפקיד שלה הוא לעקוב. יותר מידי זמן חלף ולא התכנס דיון מעקב בחוק הכול כך חשוב הזה. תודה רבה.

תודה רבה לך חברת הכנסת לשעבר עליזה לביא. יש לנו פה עדויות. אנחנו נשמע את העדויות ואחר כך יוליה דבריסקי, בזום? מי שכמובן לא ירצה שאנחנו נפרסם את שמו אנחנו כמובן גם נסיר את השם או את הפנים לפי מה שתרצה אותה עדה.

אבל לפני זה, אני רוצה פשוט לפרוטוקול. אני קובע כי לפי סעיף 120 לתקנון, ככל שתהיה בקשה או שיעלה הצורך יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול. ככל שהדבר נדרש לבקשת מי שישתתף בישיבה, אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עשויה לגרום לו נזק או לזולתו. תודה.

נקרא באות ט', נשמע את העדות כמובן בצורה חסויה לפי בקשתה. בבקשה ט'.

אני אנסה להכניס אתכם רגע למציאות שלי ושל נפגעים ונפגעות אחרים כרגע להסביר מה המצב. אני בעצם תועדתי על ידי הפוגע שלי במהלך הפגיעה והסרטונים כרגע מופצים בקבוצות.

אני מבקש לא לצלם את ט'. לא רואים אותה, בסדר. או לטשטש את הפנים, אתם יודעים איך לעשות את זה. בסדר גמור, תודה. את יכולה לדבר חופשי.

אז כמו שאמרתי, התמונות והסרטונים כרגע מופצים בכל מיני קבוצות תמורת תשלום ובכל מיני אתרים שמתחזים להיות אני בכל מיני שמות, בכל מיני גילאים.

בעצם כשאני הגעתי למשטרה הסבירו לי שאין איך לעזור לי בהסרה של התכנים, כי בעצם זה משהו שעושים במוקד 105 ואני בגירה. וזה גם מין פלונטר, כי אני לא יכולה להגיש תלונה, כי אני מפחדת, כי הכוח כרגע בידיים שלו. יש לו את הסרטונים, הוא עושה איתם מה שמתחשק לו. זה רגע להסביר בעצם את הסיטואציה של הקבוצות.

תודה רבה. אני רוצה לפנות לאורחים שלנו. יש פה את נאווה ממוקד 105. שלום לך, אורחת קבועה אצלי בוועדה לזכויות הילד.

צהריים טובים, אני מהמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. אני ראש המערך האזרחי. נמצאת איתנו גם סנ"צ יפעת חסון, היא מפקדת מוקד 105, ואדורה אלעיס שהיא ראש תחום חינוך במטה הלאומי.

דרך אגב, אני מעלה פה, אני יודעת שמתנהל מהלך להחמרת הענישה לשבע שנות מאסר. אני יודעת שזה הגיע גם לפתחנו לתת חוות דעת והעברנו חוות דעת שתומכת בהחמרת הענישה. אז אני לא יודעת, דיברו פה על חמש שנות מאסר, שזה התיקון הנוכחי. אבל אני מעלה פה איזה שאלה.

דרך מי זה מתקדם הגברת הענישה או החמרת הענישה? זה ממשלתי?

אנחנו לא מכירים מהלך כזה.

לא מכירים. אוקיי, בואו, לא חשוב. אני רוצה, חשוב לי לקבל נתונים ואינפורמציה בעיקר על הנושא של האכיפה. זה אולי אחד הדברים הכי חשובים בישיבה הזאת. לגבי תיקון חוק כזה או אחר אפשר תמיד לחשוב עליו, לראות מי יוזם אותו וכך הלאה. אבל פשוט מאוד לדעת מה קורה. קודם כל, נאווה, מהניסיון שלך.

אז אני מציעה שיפעת תתחיל עם נתונים, נתונים מספריים של מוקד 105. אני אתייחס אחרי זה לכל המעטפת שהיא מאוד חשובה, שאנחנו נותנים במסגרת של מניעה והסברה כדי להעלות למודעות את החוק הזה. אנשים, גם בגירים וגם קטינים לא מבינים שבלחיצת כפתור הם עוברים עבירה פלילית. מעבר לכל ההשלכות הקשות של המעשה הזה.

אז מבחינתנו יש מהלכים אינטנסיביים כל השנה, בטח עכשיו בחודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת. קודם כל להביא את הדבר הזה למודעות גם של ההורים וגם של הילדים. אז יפעת, בבקשה.

בבקשה יפעת.

סגן ניצב יפעת חסון, מפקדת מוקד 105. אנחנו העברנו לוועדה נתונים לפי מה שהתבקשנו. אני לא אחזור על כל הדברים, אבל כן חשוב להגיד. אנחנו התבקשנו להעביר נתונים של שלוש השנים האחרונות: 2022, 2023, 2024.

סליחה אדוני, אנחנו רוצים את הנתונים, אם אפשר. הועברו נתונים לוועדה?

כן.

הועברו נתונים לוועדה. יש לנו עותק מזה? האמת היא שקיבלנו נייר. אוקיי, בבקשה, אני רוצה שתמשיכי, אחר כך נשאל את השאלות.

יש גם התייחסות משטרתית. אני מדברת על נתוני מוקד 105. יש פה גם נציג של חטיבת החקירות.

של פניות?

כל. כל שנה מהשנים המדוברות התקבלו כ-500 אירועים.

קודם כל, לנו אין נתונים, לא קיבלנו. אני אשמח מאוד שתקריאי אותם אם יש לך אותם. ואחר כך תעבירי בצורה מסודרת למזכירות הוועדה.

אני יודעת שאנחנו העברנו, אני לא יודעת איפה זה נתקע בדרך. אין בעיה, בסדר.

אני אגיד ככה: בשנת 2022 התקבלו 533 אירועים שעניינם הפצת תמונות וסרטונים מיניים במוקד 105.

רגע, זה של קטינים?

כן, מוקד 105.

זאת אומרת עד גיל 18.

כן.

ומעבר לזה בעצם לכם אין נתונים.

לא. אבל נמצא פה נציג של חטיבת החקירות והוא יתייחס לנתונים המשטרתיים הכלליים. אני מדברת על אירועי מוקד. על אירועים שהתקבלו במוקד 105. אולי אני אקדים רגע ואגיד, אדוני אולי מכיר, אבל אני לא יודעת אם כולם מכירים. מוקד 105 הוא מוקד שמורכב גם מחלק משטרתי וגם מחלק אזרחי. אנחנו מקבלים פניות על כל סוגי הפגיעות בקטינים ברשת. אנחנו מטפלים בהם לפי העניין. זאת אומרת ככל שעולה שיש מקום לטיפול משטרתי יהיה טיפול משטרתי שהמשמעות היא איתור החשוד, פתיחת תיק חקירה והעברה של תיק החקירה לטיפול יחידה חוקרת. במקביל יהיה גם טיפול אזרחי של דסק זכויות אזרחי, נציגות משרד החינוך ומשרד הרווחה, שיתנו סיוע רגשי, חיבור לקהילה. איך לדבר על האירוע הזה עם הילד או איך לדבר על האירוע הזה עם ההורה, תלוי מי פנה. ככל שאין מקום לטיפול משטרתי הטיפול יהיה רק הטיפול האזרחי של דסק השותפויות.

אוקיי. המגמה היא עלייה, ירידה?

המגמה היא קבועה.

שהמספר כמו שאמרת מקודם?

בשנת 2022 היו 533 אירועים כאלה. בשנת 2023 היו 470 אירועים ובשנת 2024 היו 497 אירועים. זאת אומרת אנחנו רואים כ-500 אירועים בכל שנה, הנתונים הם די סטטיים.

יציבים, אוקיי.

כל שנה כ-500.

כל הפניות בנושא סרטונים, נכון?

גם תמונות. הפצת תמונות וסרטונים מיניים.

בואו נעשה קצת סדר. ה-500 שאת אומרת פלוס מינוס, זה קשור לנושא שלנו שזה סרטונים ותמונות מיניים.

כן.

533. וב-2023 כמה?

בשנת 2023 היו 470 מקרים וב-2024 היו 497 מקרים.

אוקיי. מתוך כמה פניות שפונים אליכם, מה זה 5%-10%? מה סך הפניות בשנה למוקד 105? כמה פניות יש בשנה?

אני תכף אתן את הנתון הזה.

נאווה, את יודעת אני מניח.

יש לנו בשנה סך הכול של פניות כ-8,000. זה יכול להיות גם 8,500, 9,000. כשליש מהפניות, מהמספר הזה, זה פגיעות על רקע מיני. אבל הנתונים זה רק הקטגוריה בעבירות מין. תת הקטגוריה של הפצת תמונות וסרטונים מיניים.

תודה.

וכמה מזה מבשיל לטיפול, את יכולה לתת לנו נתונים?

לא התבקשנו לתת את הנתון הזה. יש נתון משטרתי כללי. אנחנו נשאלנו גם לגבי גיל הנפגעים וגיל הפוגעים ועיקר הנפגעים היו בין גילאי 13 ל-15 וזה בנות בדרך כלל שנפגעות מהתופעה הזאת. בעיקר הפוגעים היו בגילאי 13 עד 16 וזה בנים.

נשאלנו גם לגבי הזירות המרכזיות שבהן קורית ההפצה. הזירות המרכזיות היו ווטסאפ, אינסטגרם וטלגרם.

עכשיו בואו נלך צעד אחד קדימה. נאווה, את רוצה לומר משהו לפני זה?

אני רוצה רגע לתת מעטפת של כל העשייה שלנו בתחום הזה, אם אפשר.

אז לא עכשיו. אני מכיר את העבודה שלכם, זה בסדר. אני רוצה לדעת מה קורה עם הנושא של האכיפה. דרך אגב, יש פה מישהו ממשרד החינוך? אז אולי לפני האכיפה הייתי רוצה לדעת ממשרד החינוך לדעת איך משרד החינוך מטפל בתופעה הזאת?

אני אדורה, אני מנהלת תחום חינוך ב-105. אני נציגה של משרד החינוך, אני שייכת לשפ"י. גם אנחנו התבקשנו לתת הסבר. קודם כל אני אגיד שרמת פעילות הסברה ומניעה לתלמידים וגם הורים, אנחנו עוסקים בשני מישורים. קודם כל יש לנו את התוכנית "הכוחות שבדרך" שדרכה אנחנו מעבירים את כל הנושא של האוריינות הדיגיטלית וגלישה בטוחה. מידי שנה בחודש ינואר, ממש שבוע שעבר, היה לנו את שבוע המערכת למניעת פגיעה מינית וגם עסקנו בחוק הסרטונים בין השאר. כל הנושא של הטרדה ומניעת פגיעה. אז אנחנו גם עובדים ברמת תלמידים וברמת צוותי חינוך.

יש לנו שיעורים במסגרת "הכוחות שבדרך" שמדברים על לקיחת אחריות, על כל הנושא של שיתוף מידע אישי, על פרסום והפצה ברשת. אנחנו עובדים עם מנהיגויות נוער.

בנקודה הזאת אני שואל האם התלמידים יודעים שברגע שהם קיבלו סרטון או תמונה פשוט אסור להם להעביר, כי זו עבירה פלילית? זו נקודה מאוד חשובה.

נכון.

פשוט מישהו צריך להפסיק את זה באיזה שהוא מקום.

בהרצאות שאנחנו נותנים לתלמידים אנחנו מחדדים את הנושא הזה. דרך הלומדה ש-105 פיתח אנחנו מנגישים אותה לחטיבות הביניים במשרד החינוך. יש אותה בעברית וערבית. גם בחודש פברואר עד סוף מאי אנחנו מכניסים בעצם דרך פרויקט משותף של המטה הלאומי ומחלק נוער גם הרצאות בחטיבות ביניים, שהשוטרים נכנסים ועושים הסברה בכיתות לגבי, בגדול, כל הנושא של פגיעות ברשת. אבל ביתר שאת כל הנושא של פגיעות פליליות.

ציינת עוד נקודה אחת, שאתם עושים גם הרצאות להורים.

נכון מאוד.

ההרצאות האלה, על מה מדובר? כמה הורים? כי בסופו של דבר אני לא מדבר פה רק על ילדים, אני לא בוועדה לזכויות הילד פה אלא מעמד האישה. הייתי רוצה מאוד לדעת בסוף גם מה קורה עם ההורים או עם המבוגרים?

נכון. אז קודם כל, מידי שנה אנחנו גם מוציאים הרצאות להורים, הרצאות מקוונות.

כמה משתתפים? כמה הורים משתתפים בסך כל ההרצאות?

אני אגיד לך, שלחנו הודעות S.M.S לכלל ההורים שבמערכת החינוך. כל הורה שיושב כאן אני רוצה להאמין שקיבל S.M.S שהזמין אותו להרצאה של ד"ר נאווה ויפעת שנתנו את ההרצאה. היו כ-300 הורים. זה אחרי הפצה מאוד מאסיבית.

למה אני שואל את השאלה?

אתה צודק.

המדינה לא יכולה אולי להגיע לכל אחד. אבל דרך מערכת החינוך, אם יש לנו למעלה ממיליון וחצי תלמידים, שזה בערך שלושה מיליון הורים בערך, בואו ניקח את זה בצורה הזאת. אם דרך מערכת החינוך נוכל להגיע להורים אז אנחנו בעצם נגענו בבעיה כמעט ברובה. וזה דבר מאוד חשוב.

אני הייתי מאוד מבקש באמצעות משרד החינוך לנסות ליצור את המנוף של 105 ושל ההרצאות שלכם לתלמידים ושל ה-S.M.S שיש לכם, פשוט להבהיר את החוק ולהבהיר שאסור להעביר. שהם יסבירו לילדים והילדים שיסבירו להורים. זה מנוף מהותי חשוב ביותר. אני מבקש גם לקבל עדכון על הפעולות שלכם בנושא הזה גם להורים וגם לתלמידים.

אני אגיד גם שאנחנו בקשר עם הנהגת ההורים הארצית ויש שם גם תת ועדה בנושא גלישה בטוחה, שגם איתם אנחנו בקשר ומקדמים מהלכים וחומרי הסברה שאנחנו מפיצים גם ברשת ודרך ההורים, עושים גם סרטונים.

אני אגיד גם שיועצות בית הספר מקיימות מעגלי שיח הורים ותלמידים, בחודש הגלישה הבטוחה.

אתם שולחים גם לסבים? כי אני לא קיבלתי, אז אני שואל.

צריך לחשוב על זה בפעם הבאה. ויש לנו גם קורס ההורים הדיגיטלי של 105 שגם שלחנו הודעות לכלל ההורים במדינה שיכולים להיכנס ובאמת לעשות את הלומדה שמקנה להם כלים איך להתמודד. ובין היתר יש התייחסות לחוק הסרטונים. זו תקופה מאתגרת עם ההורים, אבל עושים מאמצים.

תודה אדורה. כן נאווה?

אני חושבת שבנקודה הזאת חייבים להזכיר שוב את הקמפיין של קרן תובענות ייצוגיות שהשקיעה הרבה מאוד כסף להעביר מסר של מניעת פגיעות מיניות. הקמפיין היה ברשתות החברתיות והגיע ללמעלה מ-16 מיליון צפיות לחברה החרדית, חברה ערבית, לחברה הכללית, באופן ייעודי. וההרצאה שאדורה נתנה היא פסיק קטן מפעילויות שאנחנו עושים באמת לאורך כל השנה. והקמפיין שהיה בדצמבר של קרן תובענות ייצוגיות, תקשיבו, למעלה מ-16 מיליון צפיות למסר הזה בלבד, כאשר עכשיו אנחנו בכל העשייה שלנו מוסיפים גם את הנושא של AI שמבחינת הגדרת החוק הפצת תמונות וסרטונים מיניים, בין אם זה תמונות וסרטונים שצולמו ממעשים שנעשו ובין אם זה עם AI שזה פייק מוחלט, שזה מחמיר ומגביר את כל האירוע הזה. אז גם לזה אנחנו מתייחסים.

אנחנו רוצים שגם ההורים וגם הילדים יבינו שזו עבירה פלילית שדינה עד חמש שנות מאסר. וגם הנזק שנגרם וגם שזה לא משנה איזה מספר אתם בשרשרת. ברגע שלחצת עברת את העבירה. ואלה מסרים שאנחנו מפמפמים כל הזמן. כל הזמן, מהרגע שהחוק הזה קיים ו-105 התחיל לעבוד.

אדוני, באמת נעשית עבודה מאוד חשובה וטובה ואני רוצה לחזור ולומר שלאורך השנים אני עוקבת ומעבר לזה שנאווה גם הייתה מודרכת שלי בדוקטורט יש לי הרבה מאוד - - -

אז ד"ר נאווה, אני מתנצל.

יש לי הרבה מאוד הערכה.

כי אני עובר מוועדה לוועדה, אז לא תמיד יש לי את זה בצורה הזאת.

יש לי הרבה מאוד הערכה ולכל הנושא הזה. אבל אדוני, תראה, הנתונים ששמענו עכשיו, 2022, 2023, 2024 אין קשר בין העלייה המרשימה בחינוך ובמודעות ובפעילות והקרן שמביאה, אין פה שום ירידה בתלונות. אז אין פה הלימה.

עוד מעט ניכנס גם לאכיפה.

כן. אז אני חושבת שאין אכיפה, אדוני. אפשר רגע, אני יודעת שאתה צריך לסיים ב-14:00 את הדיון. אנחנו חיכינו שנים לדיון הזה. שנים, אדוני יושב-הראש, לדיון הזה. אין אכיפה במדינת ישראל. יש עצימת עיניים. בואו נקרא לילד בשמו.

לפני שאני אתן לך להמשיך, נאווה, יש לי שאלה. בעצם אחרי שהתכנים עולים, איך בעצם, או מה המנגנון להסיר אותם, אם בכלל אפשר להסיר אותם? אני פונה למשטרה, או יפעת, אם יש לכם את התשובות.

קודם כל, אנחנו תמיד מנחים את הפונה לדווח. כי האפליקציות השונות כשהן מקבלות דיווח על תכנים לא הולמים הן מסירות אותם הרבה פעמים.

לא הבנתי, מי מסיר?

האפליקציות, אינסטגרם, טיק טוק וכו'. בנוסף אנחנו עובדים מול פרקליטות הסייבר במקרים אחרים שיש מקום להסרת תכנים אנחנו מעבירים את התוכן הרלוונטי לפרקליטות הסייבר שהם פועלים להסרת תכנים.

אוקיי. יש פה מישהו מהרשתות החברתיות, טלגרם, טיק טוק ואחרים?

כן. אביעד שטיינר, אני מעמותת לוקחים אחריות, שלום. אני מניח שאף אחד פה לא מכיר אותי, אבל כנראה הילדים שלכם מכירים אותי. אם לא הילדים שלכם, אז הילדים של השכנים שלכם, כמו כמעט כל הילדים בישראל. ואיך זה ככה? כי אני משפיען ברשת. אתם מכירים משחקים כמו פורטנייט וכו'? אז אלה המשחקים שאני משדר.

פה מדברים על התכנים שמגיעים בטיק טוק, שיש פרשיות וכו'. אני בא לדבר אתכם על התוכן היום יומי. הבידור הפשוט, כמו שבן אדם רואה בטלוויזיה. מה שקורה שם זה פשוט זוועות. ואנחנו, עמותת "לוקחים אחריות" מצאנו המון פתרונות מאוד מעשיים שפותרים את הבעיה מראש ולא אחרי שהיא קורית.

נכון. זה בדיוק מה שרציתי לדעת. אבל אתה לא נציג של הרשתות החברתיות, אלא אתה משתמש בהן כפלטפורמה. נכון?

אני לא נציג של הרשתות, אבל חשוב לי לדבר, כי יש לי עוד ועדה.

אז ממש בקצרה.

אין בעיה. אני לא רוצה להציע יותר מידי. כל הזמן מדברים על אכיפה אחרי שהדברים קורים וזה ודאי חשוב ונצרך. אני מדברת על משהו אחר, כמו שהנערים פונים אליי בוכים שהם סך הכול לא רוצים להישאר באינטרנט כל היום ולסכנות של זה. אני מדבר על חוק כמו שנמצא בגרמניה, צרפת, אוסטרליה. שאי אפשר להיכנס לאתרים האלה אם אתה לא בן 18.

טוב, בוא, הנושא הזה נדון בוועדה לזכויות הילד. אני לא רוצה להיכנס לנקודה שאתה מעלה כרגע. אני שואל, כשאתה אומר מניעה מראש, בוא נעזוב את הנושא הזה אם הילד יכול להיכנס?

אז תמקד אותי בשאלה, תגיד לי מה אתה רוצה לשמוע.

אני רוצה לדעת האם ניתן מראש, אם נניח היית נציג של טיק טוק או טלגרם או לא יודע מה, שמראש אם מישהו מעלה תוכן כזה מיד מסירים אותו. זה מה שהייתי רוצה. אני מבקש, אנחנו נפנה בשאלה לרשתות, אם זה טיק טוק או מטא או כל אחת מהרשתות החברתיות, שברגע שעולה תוכן בעל אופי של הטרדה מינית או תוכן מיני כזה או אחר, אם אפשר מראש להוריד אותי. כן, בבקשה שירי.

אני עו"ד שירי רום, אני סגנית מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. אנחנו פועלים להסרת תכנים בין היתר.

אחרי שפורסמו?

אחרי שהם פורסמו. חשוב לומר שאנחנו, ככל שיש חקירה או מתחילה חקירה, ההסרה מתבצעת על ידי הגוף החוקר, שזה בדרך של תפיסת התוכן. למעשה תיעוד ואז מחיקה. אנחנו מעדיפים לדאוג שקודם כל התוכן יתועד, כי אחרת אם הוא יוסר לפני התיעוד לא ניתן יהיה לחקור את העבירה ולאכוף את החוק.

הדרך השנייה היא הסרת התכנים או כאשר לא מתבצעת חקירה או שלא אנחנו מטפלים בחקירה. אז אחרי התיעוד אנחנו בעצם פונים לא פעם בעקבות פניות שמגיעות אלינו לרשתות החברתיות באפיק הוולונטרי של הסרת תכנים, מה שנקרא אכיפה אלטרנטיבית. זה אפיק שנמצא אצלנו בכל מיני הקשרים, לא רק של חוק הסרטונים, גם טרור וכיוצא בזה. אנחנו פונים לרשתות החברתיות ומבקשים להסיר את התוכן הזה, לאתרי פורנו שזה מגיע אליהם.

אבל הדברים האלה לוקחים זמן.

זה דווקא לא כל כך.

זה לא מה שקורה בשטח. אני מצטערת, זה ממש לא מה שקורה בשטח. לא כך מוסרים הסרטונים.

סליחה, סליחה.

רגע, אבל אני לא סיימתי, אז רק תנו לי ברשותכם עוד דקה.

תראו, אני ב-14:00 חייב לסיים. ואני רוצה באמת להיכנס לנושא של האכיפה, שזה הדבר שמהותי מאוד, כי דיברתי עליו ממש בתחילת דבריי. כן, בבקשה.

אז אני רק אומר שלא כל הרשתות החברתיות משתפות איתנו פעולה. עיקר הבעיה היא טלגרם. טלגרם לא תמיד נענים לבקשות להסרת תכנים. אין לנו דרך לאכוף את זה מולם.

אוקיי, תודה רבה. מישהי רצתה להעיר פה?

כן, עו"ד מיה אוברבאום, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. המקרים פשוט מגיעים אלינו בשטח. זה פשוט לא המצב בפועל. הפועל המקרים האלה לרוב לא מגיעים לפרקליטות סייבר, שאגב, כאשר הם מגיעים עושה עבודה מעולה. פשוט לרוב הם לא מגיעים.

הפלטפורמות הרלוונטיות כמו למשל טלגרם לא עובדות בשיתוף פעולה אם אותן מערכות. לכן לצורך העניין במקרה של יבנה, שזה היה הטריגר לדיון הזה, מי שבסוף הוריד את התכנים זו עמותת מא'את שעובדת בשיתוף פעולה איתנו, יחד עם איגוד האינטרנט שהם הסירו 20 מהתכנים, 20 מהסרטונים שהופצו, בפלטפורמות של טלגרם. אז להגיד שמי שמוריד את זה זה המשטרה זה פשוט לא נכון, כי זה לא מה שקורה במציאות.

לכן אני חושבת שהמשטרה צריכה לעבוד בשיתוף פעולה אם אותם ארגונים כמו עמותת מא'את או איגוד האינטרנט הישראלי, שעושים את אותם הדברים כדי להסיר את התכנים האלה. זה מה שקורה במציאות. אפשר לשבת פה ולדבר שעות, אבל זו פשוט לא המציאות.

ברור. אוקיי, תודה.

גם מהניסיון החברה האזרחית הייתה משיגה את הרשויות שהיו אמורות לעשות.

לצורך העניין, עמותת מא'את עושה מחקרי רשת, בודקת לאן הופצו כל הסרטונים. ממש כל הקבוצות. לכן גם עניין אותי הנתונים של ה-500 ומשהו. זה כל הפצה של סרטון מסוים, זה לא לכל הקבוצות שהוא מופץ. אתם מבינים מה אני אומרת?

אבל מה את אומרת עכשיו? שאם חלילה קורה לי משהו כזה, אני צריכה לעמותה?

לעמותת מא'את, את מוזמנת. היא עושה עבודה מצוינת. והיא זו שעושה את העבודה. והיא, אגב, זו שמכינה את המחקר עבור המשטרה. היא מגיעה ממש עם תיק חקירה למשטרה עבור הנפגע או הנפגעת וזה מאוד מסייע למשטרה, אגב.

וזה גם לא הסוף. חייבים להגיד שכל תוכן שמוסר יכול להעלות שוב. ויש לנו נפגעות שפונות אלינו אחרי שהן בפעם השלישית מעורבות בהליכים פליליים כי עוד פעם ועוד פעם מופצים הסרטונים שהוא מעלה אותם עוד פעם.

יעל, כדי שישמעו אותך, אנחנו נאמר לפרוטוקול שם. אני מכיר אותך, לא כולם.

אני יעל שרר, אני מנהלת את הלובי למלחמה באלימות מינית. ממש כאן משמאלי יושבת עו"ד נרקיס משה, שהיא מומחית להפצת סרטונים. ואני אשמח אם היא תוכל לחלוק עם הוועדה את הסקירה שהיא עשתה על פסקי דין בישראל מה נאכף ומה מגיע לבית המשפט.

תודה. אני רוצה לפנות למשטרת ישראל. תראו, כשאני מסתכל על הדוח שלכם והוא באמת דוח מאוד מפורט, אני חייב לציין. אבל לצערי הוא לא מספק. יכול להיות שאין לכם מספיק כלים, יכול להיות שקשה. אני גם יודע שאם אתה בא למשטרה בלי שום נתון זו בעיה. ואם כמובן כמו שאמרה יעל, אתה בא כבר עם תיק, אז הרבה יותר קל. אבל מה לעשות? המשטרה לא צריכה למצוא את החיים הקלים, אלא צריכה באמת לפעול. אני יודע שמשטרת ישראל יש לה הרבה מאוד משימות. זה ברור לי. אבל בנושאים האלה הם נושאים שאנחנו נוגעים בהם ברצח של נפש של ילדה או אישה, שבאמת זה לרצוח את הנשים. אין מילה אחרת.

דווקא האבסורד הוא שאצל הבגירות המצב הוא יותר גרוע, אין 105 לבגירות.

נכון. אז אין מילה אחרת. ולכן כשאני לוקח, בואו ניקח שנה אחת בלבד. ב-2024, מספר התיקים שנפתחו 304. אלה הנתונים שלכם, אני פשוט מקריא אותם. נסגרו 115 מהסיבות עבריין לא נודע, חוסר ראיות, נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין, נאשם אינו בר עונשין, נסיבות העניין אינן מתאימות וכן הלאה. ואז מתך כל זה בסוף אני לא רואה את התיק, אבל כמה מתוך זה בסוף הוגשו כתבי אישום וכמה נאשמו? על זה אין נתונים. הייתי פשוט רוצה לדעת.

הפרקליטות העבירה נתונים.

לא, פניתי למשטרה.

לגבי הגשת כתבי אישום והרשעות העברנו נתונים.

גם אתם פניתם, ראיתי. וגם מה שאתם פניתם, אני מסתכל על 2024, בעצם הוגשו כמות הנאשמים לפי חלוקה: ב-2024 היו 13 הורשעו. 13.

זה לא נתון מדויק.

בסדר, אז 14, זה לא משנה כרגע. יש בתהליך, אבל אלה המספרים.

אני אשמח להתייחס לזה בצורה מסודרת. שמי אבישי הראל, אני קצין פשיעה מקוונת במדור פשיעה דיגיטלית בחטיבת החקירות. אנחנו אמונים בעצם על יחידות פשיעה מקוונת הפרוסות בכל מחוזות המשטרה. היחידות האלה בין היתר גם מתעסקות בתחום של תיקי הפצת חומר תועבה וסרטונים ותמונות עירום ברשתות חברתיות.

הנתון פה, בעצם 304 תיקים שמדבר פה מתוכם 115 תיקים שנסגרו, צריך לקחת בחשבון שמרגע קבלת התלונה שמשטרת ישראל מתחילה לקבל את העדויות ולעבור על החומרים שהיא מקבלת משטרת ישראל מנסה לאתר בשיטות כאלה ואחרות בעצם את הלידים החקירתיים. מי יצר את הקבוצות, מי הפיץ בקבוצות, לאיזה קבוצות זה הגיע. לעיתים, לא מעט, חלק מהתיקים האלה מגיעים בכלל לגורמים בחו"ל שאין לנו איתם שום קשרי משפט. היה לנו במרוקו וכמו אוקראינה וכל מיני דברים כאלה. אז התיקים האלה מדברים עם עצמם. הסעיף הזה קיים בתיקים האלה. בפועל הנתונים האלה הגיעו בגלל זה.

לעניין התיקים שבהם מופצים סרטונים, תיקים שיש לידים חקירתיים שמגיעים לחשודים פה בישראל, אני יכול לתת כמה דוגמאות רק מהשנה האחרונה של תיקים שבהם גם יש פסקי דין ושמשטרת ישראל פעלה ביחד עם פרקליטות הסייבר להורדת 3,000 תכנים מרשתות כאלה ואחרות.

העניין של מא'את, אני אתייחס לנושא של מא'את. משטרת ישראל עובדת בכלל ואנחנו בפרט, מול מא'את באופן רציף. אנחנו מקבלים תיקים, אנחנו מפנים אותם. אני אביא פה גם דוגמה של תיק שהתקדם עד כתב אישום ממש באחרונה.

דרך אגב, מה ראשי תיבות של מא'את, לפרוטוקול?

אין ראשי תיבות. זאת אלת הצדק הרומאית.

אנחנו עובדים עם מא'את באופן שוטף, מקבלים מהם תיקים. צריך להבין שמשטרת ישראל לא יכולה לקבל איזה שהיא תלונה ממא'את. חשוב לנו שתהיה תלונה במשטרה מסודרת. שהחומר יגיע בצורה שמשטרת ישראל יכולה לעבוד איתו מבחינה ראייתית.

סליחה, הבהרה. בעצם מה שאתה אומר עכשיו שזה לא מספיק שהם פונים אם פניתי אליהם, ניקח את המקרה, אלא אני צריכה להגיש באופן יזום תלונה במשטרה כדי שאתם תתייחסו לזה?

כן, תהיה תלונה במשטרה.

זה תמיד נעשה ככה אבל, חברת הכנסת לשעבר, זה תמיד נעשה ככה.

אני רק רגע אסביר. בסופו של דבר כל מי שנפגעת בתחום הזה, והנציגים בטח יחזקו את דבריי, לא מגישים כולם תלונה במשטרה. חלקן מגיעות דרך עמותות כי בהתחלה עקב כל הנושא הרגשי ואיך שזה קורה לוקח זמן להגיש. מא'את עושה לנו איזה סוג של תיווך, מא'את ודומיה. זאת אומרת היא מלווה את הקורבן, הם אוספים את החומרים ברשת, את החומרים שנמצאים ברשת הגלויה. ואז מגישים אותם ביחד איתה, מלווים אותה להגיש תלונה במשטרת ישראל.

משטרת ישראל לוקחת את החומר, בודקת שמבחינה ראייתית יש לנו אפשרות להתקדם איתו ולמצוא את הלידים החקירתיים ומגישה כתבי אישום בתחום הזה. ממש מוצאות יחידות, אני יכול לתת דוגמה מיחידת פשיעה מקוונת תל אביב שקיבלה לאחרונה תיק כזה והגיעה איתו עד כתב אישום, שבו יש 24 קורבנות, שמשטרת ישראל לוקחת את זה ברצינות.

כמה זמן בממוצע התהליך הזה?

אני חייבת אבל להגיד, אני בטוחה שאתה גם יש לך ילדים ואתה מבין את המציאות שאנחנו כל כך עמוק בתוכה והיא רק הולכת ומחריפה. וקיים כלי, קיים חוק כזה, שמאפשר לכם באמת לתקן, לשנות, להשפיע. האכיפה היא כל כך בררנית. באמת. ואנחנו רואים את התוצאות. אנחנו במקום מאוד מאוד לא טוב. מאוד לא טוב.

מצד אחד חוק פורץ דרך שמאפשר תיקון וגם אתם, גם הפרקליטות, הנתונים פה, החוק חוקק ב-2014. אנחנו בשנת 2025, היינו צריכים לעמוד במקום, אני פונה אליך כשותף. אני פשוט, אתה יודע, הובלנו את החקיקה הזאת, נלחמנו פה בכולם.

הייתם צריכים לעשות שינוי, אני שואל שאלה אחרת.

אני אשמח לתת פרספקטיבה על אכיפה בררנית.

אני רק אשמח לסיים.

אני אתן לך לסיים. קודם כל, לחבר כנסת לשעבר יש לו זכות לשאול גם בלי לשאול אותי. בסדר? לעליזה במיוחד. אני אתן לך גם להשלים. אבל תוך כדי הייתי רוצה לדעת האם יש אמצעים נוספים שאתם צריכים מהמחוקק שיעשה אותם כדי שיהיה לכם יותר קל? זה אחד.

שתיים, התהליך שמהרגע שאותה אישה או נערה נפגעה עד הרגע שזה מגיע למשטרה ועד הרגע שיוצא כתב אישום, בממוצע תהליך כזה כמה לוקח? חודשים אני מניח.

בין שבועות לחודשים, כן.

וכשאני שומע שזה חודשים, כך הערכתי גם, בינתיים הסרטונים והתמונות ממשיכים וזה הולך שם בכפולות, זה כבר לא בריבוע, זה במספרים אסטרונומיים. השאלה אם יש משהו שאתם צריכים מאתנו כמחוקק להפסיק את זה מיידית? אני לא יודע, אני שואל. אני שואל את המשטרה כרגע. בבקשה, תשלים אבישי.

אני מדבר פה בכובע של המשטרה. אבל לצורך העניין הפתרון פה צריך להיות פתרון הוליסטי כולל. זאת אומרת, מדובר פה בנושא של חינוך, מדובר פה בנושא של אכיפת המשטרה, שהמשטרה בעצם מגיבה לאירועים האלה רק אחרי שהם קרו והתקבלו התלונות. אנחנו לא יכולים לנטר את הרשת בצורה 24/7 ולחפש כל הזמן את הדברים האלה. חלק מהדברים צריכים גם לבוא, אני מניח, כהגבלות כאלה ואחרות על רשתות תקשורת, על רשתות חברתיות ופלטפורמות תקשורת ברשת, שהפצת תכנים כאלה באופן אוטומטי צריכים להיות מוגבלים.

יש חוק ב-2011 שעשה את זה, פשוט הוא לא נאכף.

איך זה עובד מבחינת האכיפה זה כבר לא בידיים שלנו. אני רוצה גם לציין את הנושא של מתי משטרת ישראל בעצם פונה ומבקשת לעשות את הסרת הסרטונים. נכון שתיקי חקירה מגיעים עד שלב של כתב אישום יכול לקחת שבועות וחודשים, עד שאוספים בעצם את כל העדויות בתיקים האלה ועד שמבצעים את האיתור של החשודים. עד שחוקרים אותם ומביאים גם את התכנים ויוצאים לפרוצים ואיסוף חומרים, מדיות דיגיטליות שלהם. זה יכול לקחת גם חודש.

אבל מרגע שקבלת החומר וקבלת התלונה במשטרה והעברתה ליחידה חוקרת, ברגע שמבצעים תיעוד מהרשתות של כל החומר שהוא ימשיך להיות לנו כראיות בתיק אנחנו פונים לפרקליטות הסייבר לבקשה להסיר את התכנים האלה. יש איזה שהיא פלטפורמה, הם פשוט מוציאים צו, מסירים את זה מול הרשתות.

הם לא מוציאים צו.

זה לוקח, אלה דברים שלא תלויים רק בנו, הם תלויים גם בחברות בין לאומיות שהם עושים את זה חלקם באופן וולונטרי, חלקם עם צו. לוקח להם זמן לעשות את זה.

ומשהו אחד נוסף שחשוב לציין, מהרגע שסרטון הופץ ברשת והורידו אותו למכשירים סלולריים כאלה ואחרים, אם מישהו יחליט אחר כך להעלות אותו בעוד חצי שנה עוד פעם בשם של קבוצה אחרת, ושוב פעם זה יקרה, זה משהו שאותו כרגע מבחינה תיאורטית אנחנו לא יכולים למנוע. אנחנו יכולים לגשת עוד פעם לתיקים האלה מחדש ולנסות להוריד אותם שוב פעם. אנחנו לא יכולים לראות את מקסימום ההפצה בזמן אמת.

עו"ד נרקיס משה, אני פה עם הלובי למלחמה באלימות מינית. אחד הדברים שסקרנו את כל פסקי הדין שיצאו בחוק הסרטונים מאז חקיקת החוק, ואחת המסקנות היא, פורסמו בערך כ-60 פסקי דין. אני לא יודעת כמה פסקי דין באמת היו אבל זה מה שפורסם. אחת הבעיות היא שאין אכיפה כנגד מפיצים ראשוניים. אתה אומר שאין את הכלים עבורכם. כלומר צריך חינוך, צריך קשר עם הפלטפורמות. אבל יש כלי אחד שאתם לא עושים וזה מניעה. כלומר הרתעה של מפיצים ראשוניים.

מה זאת אומרת מפיצים ראשוניים? זאת אומרת המפיץ הראשוני שהקים את הקבוצה?

בהרבה מקרים, במאות מקרים, הנפגעת יודעת לתת את השם של מי שצילם אותה ללא ידיעתה או צילם עם ידיעתה או היא שלחה לו את התכנים והוא החליט להפיץ לחברים שלו. היא יודעת לתת את השם. בחלק מהמקרים אפילו לא קוראים לו לחקירה. בחלק מהמקרים קוראים לו לחקירה, הוא מודה שהוא הפיץ את התכנים לחברים שלו, אבל משטרת ישראל לא רואה אותו כעבריין מובהק. לא רואה אותו כגורם עם מניע עברייני. לכן הרבה תיקים כאלה נסגרים, בין אם הוא קטין והמדיניות היא לא להגיש הליכים פליליים.

חברים, מאחר ואני חייב לסיים ב-14:00 לצערי, אלה ההנחיות של הכנסת. אין לי ברירה, אם צריך לעשות ישיבת המשך נעשה אותה. אני רק רוצה לומר שאני די מאוכזב מחוסר הפעילות שנעשתה בעשור האחרון.

אני חושבת שזו טעות, אדוני לא נתן לי.

אני לא נתתי לך רשות דיבור כרגע. יכול להיות שאני טועה, אבל אלה המספרים.

לא, לא שמעת אותי.

בסדר, לא נתווכח על זה עכשיו. אם את חושבת שאני טועה, תוציאי את זה בכתב להנהלת הוועדה, למזכירות הוועדה.

אני חושב שהפעילות צריכה להיות הרבה יותר אגרסיבית, הרבה יותר. אני גם חושב שצריכה להיות פה מניעה והתרעה. כי אם אנחנו נפרסם את אותם מקרים שהיו פה, 13 מקרים, וואלה, אני כבר לא יודע. ומה הייתה השפיטה פה ואיך זה קרה ולמה וכך הלאה, אולי זה יכול להרתיע, אולי לא. כי אם פסק הדין היה כמה חודשים בכלא אז בטח זה לא ירתיע. ואם היו פה גזרי דין של חמש שנים אז אולי כן ירתיע. אבל צריכים לפרסם את הדברים האלה. אין ספק שמניעה, הסברה והרתעה הם מאוד חשובים.

מאחר ולא הצלחנו להגיע פה לכל נושא האכיפה, שזה בעצם המהות של הישיבה הזאת, אני אבקש מיו"ר הוועדה להמשיך ולעשות דיון נוסף בנושא של האכיפה וההרתעה. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.