פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
ועדת המדע והטכנולוגיה
11/02/2025


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 58
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, י"ג בשבט התשפ"ה (11 בפברואר 2025), שעה 11:36

בית הספר של העתיד? חודש הבינה המלאכותית במערכת החינוך

חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי

משה טור פז

מירב זרביב - סמנכ"לית ומנהלת מנהל חדשנות וטכנולוגיה, משרד החינוך

יוסף גדליהו - מנהל המרכז לרגולציה ומדיניות בינה מלאכותית, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

שחר פריזאת - מנהלת טכנולוגי, קמפוס IL, הפלטפורמה הלאומית ללמידה דיגיטלית, מערך הדיגיטל הלאומי

עוז שנהב - מנהל מחלקת חדשנות ופיתוח מדיניות, הרשות להגנת הפרטיות

צבי גולצמן - סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, רשות החדשנות

ד"ר ניל נמיר - יועץ מדיניות, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

רועי גולדשמידט - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רינת בניטה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

תא"ל במיל' איתן אשל - סמנכ"ל טכנולוגיות חדשנות ומו"פ CTO, התעשייה האווירית

גדעון אבן-ארי - ממונה תקשוב וטכנו-פדגוגיה, מנהל החינוך, עיריית ירושלים

ארי ברומברג - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

אלוף במיל' יוסף בידץ - מנכ"ל, מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ד"ר שבי גוברין - ראש הרשות להוראה חדשנית ומיטבית, וינגייט

שי גרשון - יו"ר מרכז מצויינות טכנולוגיות בלמידה, לשכת טכנולוגיות המידע בישראל

יונית סדן וסטמן - מומחית במרכז טכנולוגי, לשכת טכנולוגיות המידע בישראל

נועה אלפנט לפלר - דירקטור מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, גוגל

מיכל אופיר - מנכ"לית הילמ"ה - הייטק למען החברה (פיתוח פתרונות טכנולוגיים- חברתיים לתועלת החברה)

חגית אוחנה - מנהלת מחלקת תוכן והדרכה, עמותת מחשבה טובה

אביעד שטיינר - מחלקת קשרי ממשל, לוקחים אחריות משנים מציאות ברשת

תמי סמיש - נמליך - מטפלת, עו"ס, דוקטורנטית באוני' תל אביב, בשם משפחות החטופים

ד"ר תומר סיימון - מדען ראשי, מיקרוסופט ישראל

איילת חאקימיאן

יפעת לוי ישראל

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



בית הספר של העתיד? חודש הבינה המלאכותית במערכת החינוך

בוקר טוב לכולם, היום 11 בפברואר, אנחנו מתחילים את ישיבת המדע והטכנולוגיה, אבל לפני שנצלול לעניין המקצועי אנחנו נכבד וניתן למשפחות החטופים לדבר.

שלום וברכה, שמי תמי, אני לא באופן אישי שייכת לאחת ממשפחות החטופים, אבל אני חושבת שכל מי שיושב סביב השולחן הזה וגם נמצא מחוץ לחדר הזה שייך באופן כזה או אחר למשפחות החטופים, כי הרי כל אחד מאיתנו באופן אישי היה יכול להיות בדיוק במקומם, בין אם היינו כרגע שבויים 494 ימים בעזה, ובין אם היינו המשפחות שנמצאות פה ולא יודעות לא יום ולא לילה.

אני רוצה להתחיל ולציין שלצערנו התבשרנו היום ששלמה מנצור לא בחיים, זו הידיעה שהגיעה. הוא נרצח בשבי. הוא היה בחיים אבל הוא נרצח בשבי.

אבל אני ביקשתי להגיע ספציפית לוועדה הזאת כי אני כן מגיעה פה גם עם המקום המקצועי שלי. אני בעצמי בעברי עסקתי בחינוך, אחר כך עברתי להיות מטפלת רגשית וחוקרת, היום אני דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב בעבודה סוציאלית כשהתחום שלי הוא טראומה ומשפחה. ודווקא מהמקום הזה אני רוצה להגיד משהו בנושא של מה שקורה גם בוועדה הספציפית הזאת. העתיד, ואנחנו מדברים על AI ועל בית הספר של העתיד, העתיד נבנה תמיד על בסיס העבר וההווה. גם המידע והידע הרב שיש היום במדע ובטכנולוגיה לא היה נבנה יש מאין. גם ה-AI לא היה קיים אילולא בני אדם היו שמה והידע היה מגיע מבני האדם.

ואני, כמו שאתם יכולים לנחש לפי צבע השיער שלי, לא שייכת לדור שגדל על זה בבית הספר ואין ספק שהעשייה שלכם פה היום בשיחה היום היא מאוד מאוד חשובה לדור העתיד. אבל הדבר הזה לא יתקיים ואין לו שום תכלית אם אין לו את קומת המסד של הבינה האנושית הרבה לפני הבינה הטכנולוגית. והבינה האנושית הזאת אומרת שכרגע יש לנו 76 אנשים שחלקם אנחנו יודעים בבירור שהם בחיים ונמצאים עדיין בשבי. עדיין כי מדינת ישראל עדיין לא הגיעה למצב שהיא הצליחה להוציא את כולם באופן מיידי.

והשאלה היא מה אנחנו מעבירים לדור הבא בחינוך, לפני הבינה הטכנולוגית, איפה אנחנו מעבירים להם את הערכים הבסיסיים אנושיים שמאחורי זה. יושבים פה אנשי חינוך למכביר מסביב, יושבים פה אנשים ששירתו בצבא, מפקדים, שיודעים מה זה הכוח האנושי הרבה לפני הכוח הטכנולוגי. מה קורה לערכים שלנו, מה אנחנו מעבירים לילדים שלנו, לילדים בבית הספר? איזו דוגמה של סולידריות? איזו דוגמה של ערבות הדדית? על מה הם יגדלו? אוקיי, הם יהיו מצוינים בטכנולוגיה, הם ידעו מצוין להשתמש ב-AI, האם הם ידעו להיות בני אדם לפני זה? האם הם ישתמשו ב-AI למטרות שליליות כי לא תהיה להם קומת המסד של הבינה האנושית הרבה לפני הבינה הטכנולוגית?

איך זה שהוועדה הזאת יושבת ומדברת, ואני לא אישית פה כנגד אף אחד, הוועדה הזאת וכל הוועדות בבית הזה, לא קמות ונמצאות ברחובות וזועקות ועושות הכול כדי שקודם כול אנחנו נעביר לילדים במערכת החינוך את הדבר הבסיסי שהוא הערבות ההדדית, שזה שאנחנו לא מפקירים אנשים? וזה לא שמישהו שמה הלך כי הוא הלך לעשות עסקה מפוקפקת כמו שהיה לפני אי אלו שנים ושתמורתו קיבלו, כן, טננבאום, בדיעבד, בזמנו אנחנו יודעים שהוא עסק בדברים שלא בטוחה שבאמת היה צריך לעשות הרבה למענו, אבל לא זה הסיפור כרגע.

המחויבות שלי היא גם כלפי הילדים, אני אגיד לכם, גם כלפי הלקוחות שלי בהווה כאשת טיפול, גם כלפי הלקוחות שלי בעתיד, ולצערי הרב, כלפי כל אזרחי מדינת ישראל שנמצאים בטלטלה רגשית שהולכת ללכת איתם עשרות ואולי אפילו עם החברה שלנו מאות שנים קדימה. הידיעה הזאת שאנחנו מופקרים, הידיעה הזאת שהמדינה הזאת לא נמצאת פה בשבילנו זו פגיעה בבריאות הנפשית של כולם. העמידה מהצד של נבחרי ציבור, של בעלי תפקידים, של האזרחים, לא משנה מי, העמידה מהצד הזאת, כשאנחנו עומדים מהצד, מתבוננים ומחכים שמשהו יקרה אבל אנחנו לא פועלים, היא פוגעת בנו ברמה הנפשית, היא תפגע ברמה האישית של כל אחד מאיתנו, בילדים שלנו ובדורות הבאים.

הפגיעה המוסרית שעוברת כאן על כולנו כתרבות, כחברה, כאזרחים, כפרטים, כמשפחות, זו הפגיעה שוועדת המדע צריכה לדבר עליה. כי חלק מהמדע זה לראות פני עתיד ולחשוב מה אנחנו עושים בהווה. ואני הייתי רוצה לראות שגם מהחדר הזה וגם בכלל, ואני שמחה שאתה מרים עיניים אליי, תודה רבה, אני מצפה שמהחדר הזה תצא עשייה בנושא הזה, עשייה אקטיבית, קריאה לעשייה אקטיבית, יציאה לרחובות, כי יש פה אנשים. ונכון, ואני מכירה את האמירה הזאת, ואני לא מזלזלת בה, שהיא השאלה מה יקרה בעתיד. אבל אנחנו יודעים בעולם הבריאות שקודם כול אנחנו מטפלים במי שבסכנה הראשונה. כשיש אר"ן, כשיש אירוע רב נפגעים ניגשים קודם כול למי שפגוע ראשון, למי שהכי בסכנת חיים, מטפלים קודם כול בו. וזה לא קורה פה כי מדברים על מה יקרה בעתיד.

אני מאמינה בטכנולוגיה של מדינת ישראל, אני מאמינה במדע, אני לא סתם הלכתי למחקר בגיל שלי, כי אני מאמינה בעולם הזה, אני חושבת שיש לנו הרבה מה לתרום ולעשות שמה. אבל אנחנו קודם כול צריכים לדאוג לדבר הבסיסי הזה, לדבר הבסיסי האנושי הזה. וכל עוד אנחנו לא עושים את זה, אני מצטערת להגיד, לדיון הזה פה אין הרבה ערך אם לא יהיו שם בני אדם שידאגו בעתיד להשתמש בכל הכלים האלה של AI באופן מיטיב, כי אפשר להשתמש בזה גם באופן לא מיטיב. תודה רבה לכם.

תודה רבה. אנחנו נתחיל את הדיון שלנו שהנושא שלו הוא בית הספר של העתיד. לפני שנצלול, אין ספק שהמדע חווה הרבה מהפכות, וכמובן המהפכות המדעיות בסופו של דבר, אם זה בפיתוח כל הנושא של מחשוב, מדעי המחשב, שזה התחיל אולי במאה ה-19, בסופו של דבר איכשהו משליך מלמעלה, מהאקדמיה, המחקר, חוזר למטה לבתי הספר. ואין ספק שאני גם כראש מועצה זוכר כשהתחילו להכניס לוחות חכמים, לשנות את הלוח מלכתוב על הלוח שאולי חלקנו זוכר שכתבו פעם בגיר על הלוח ומחקו, אחר כך השתמשו בטושים, אחר כך יש את הלוח החכם ולהשתמש במחשב ולהעביר שיעורים דרך המחשבים, את ספרי הלימוד דרך המחשבים.

לפני 10 שנים אני הייתי באחד מבתי הספר שבכלל שמה לא השתמשו בספרים, השתמשו רק בלפטופים. זה היה בית ספר במרכז למרות שבפריפריה זה בכלל עדיין לא היה ולא הגיע לשם. עם זאת, המהפכה מתקדמת והיא מהירה בכל התחומים והיום אנחנו מתכנסים כאן לדון על אחת המהפכות המשמעותיות ביותר במערכת החינוך, וזה שילוב ה-AI או שילוב הבינה המלאכותית בהוראה, בלמידה ובניהול החינוכי.

אנחנו כולנו מכירים את הילדים שלנו, הילדים בתוך הבית היום משתמשים בטכנולוגיות הכי מתקדמות, משחקים משחקים הכי מתקדמים, אם זה ב-Xbox וכל מיני משחקים, וכשנכנסים לבית הספר הם הולכים אחורה. לכן הגיע הזמן לדעתי גם להתאים את בתי הספר למה שיש בחוץ מבחינת הקדמה הטכנולוגית שנחשפים אליה התלמידים שלנו. לכן משרד החינוך הכריז על שנת 2025 כשנת הבינה המלאכותית במטרה לצייד כל תלמיד ומורה בכלים שיכינו אותם לעולם המשתנה.

שילוב הבינה המלאכותית במערכת החינוך יאפשר למידה מותאמת אישית לכל תלמיד. עד עכשיו המורה נכנס לכיתה והעביר את השיעור לפי הממוצע של התלמידים, יש את התלמידים המצטיינים ויש את התלמידים החלשים ואז הוא הולך לפי הממוצע, לכן המצטיינים לא מקבלים מה שצריכים והחלשים גם, ואז זה יוצר מין פער בלמידה. ולכן ה-AI יאפשר התאמה ולמידה מותאמת אישית לכל תלמיד ותלמיד, יתן שיפור איכות בהוראה, מענה למחסור במורים, חיזוק הלמידה העצמאית ושיתוף פעולה.

עם זאת, גם עם כל היתרונות שיש במערכת של ה-AI ובינה מלאכותית, להכניס אותה במערכת החינוך, גם יש אתגרים. יש הרבה אתגרים, אני אמנה כמה מהם. התאמת הכלים לפריפריה ולחברה הערבית והחרדית, התאמה גם שתהיה מותאמת לתרבות לאותן חברות, איזון בין שימוש בטכנולוגיה לקבלת החלטות חינוכיות, שמירה על פרטיות התלמידים ואבטחת מידע, כמובן הכשרת מורים להיות מובילי השינוי.

וגם אולי אחד האתגרים הוא לתת שוויון, כי אי אפשר להכניס בינה מלאכותית, AI, למקומות, אם אנחנו נדבר לדוגמה על הנגב, שיש 100,000 אזרחים ותושבים שחיים ביישובים בלתי מוכרים שאין להם אינטרנט ואין להם תשתיות, אני לא יכול להכניס גם AI לשם, כי אין להם בכלל את הבסיס. לכן אני חושב שזה אחד האתגרים של מערכת החינוך, לראות איך לעשות שוויון, שכל תלמיד בכל מקום בתוך הארץ יקבל את ההזדמנות לשימוש שווה בכל קדמת הטכנולוגיה, אם זה בבינה המלאכותית. ולכן יש הרבה אתגרים למערכת החינוך.

אנחנו אולי נשמע מהם לגבי התקצוב, מה שהבנתי זה שהתקצוב שמיועד לשנה זה משהו כמו 30 מיליון, 33 מיליון שקל, השאלה איך המשרד מתכוון לערוך את זה ולתקצב את זה בצורה כזאת שתענה על כל הצרכים בבתי הספר. אני אסיים כאן ואנחנו ניתן לכל אנשים, מי שירצה לדבר, אנחנו ניתן להם, אבל נתחיל בחברי הכנסת, חבר הכנסת משה.

תודה, אדוני היושב ראש. קודם כול, ברכות לך לתפקיד כיו"ר הוועדה, תפקיד חשוב מאין כמוהו, ואתה מתאים מאין כמוך מהרקע וכל מה שאתה מביא לתפקיד הזה, תודה רבה לך. התנצלתי כבר בפניך שאני צריך לחזור לוועדת חינוך ואחרי זה לחוץ וביטחון, הוועדות התקניות שלי, אבל היה לי חשוב לבוא לכאן כאיש חינוך. כמוך, עסקתי הרבה מאוד שנים בתחום של חינוך, הייתה לי הזכות גם ממורה ועד מנהל מנהל החינוך של ירושלים.

ואני רוצה לומר כאן משהו, ויש כאן אנשים מצוינים שידברו בהמשך הדיון, אני חושב שקודם כול צריך לומר את המוסכמה הראשונה, חינוך עושים אנשים, לא מחשבים, לא אמצעים, לא טכנולוגיות, לא קירות. ראיתי חינוך מצוין נעשה בחדר צר ודלוח וראיתי חינוך עלוב נעשה בארמון. התנאים הפיזיים הם לא מה שקובעים את איכות החינוך, האדם קובע את איכות החינוך, אדם שעובד ועומד עם התלמיד.

בשנה הראשונה שלי כמורה, זה כמעט 30 שנה, לימדתי בכיתה שהייתה חדר אמבטיה, חדר אמבטיה שהסבו אותו להיות כיתה. התלמידות היו מניחות את כלי הכתיבה שלהן בסבוניה. ככה זה היה, זה היה החדר, ועדיין היה שם חינוך מצוין, זה היה בית ספר מעולה. לכן אני אומר, זו פרופורציה ראשונה, אנשים עושים חינוך.

עם זאת, אני מצטרף לדבריך, אני חושב שיש לנו הזדמנות גדולה. כשנכנסו המחשבים הראשונים, אני הייתי תלמיד בבית ספר יסודי, למערכת החינוך, אז אני זוכר, היה חדר מחשבים. יש עוד מקומות עם פרקטיקה כזו, בעיניי היא לא רלוונטית, אבל גם אז היא הייתה די מיושנת. אבל נכנסנו לחדר מחשבים לשעה או שעתיים בשבוע וישבנו על מחשב וזה היה נורא מהפכני, גם בבית לא היה מחשב. ואנחנו היום בעולם אחר. הייתה לי זכות להוביל, יושב כאן אחד ממובילי מנח"י הטכנולוגיים, גדעון, הייתה לי הזכות להוביל הפיכת בתי ספר ל-100% ממוחשבים. אנחנו עוד לא שם במערכת החינוך, בואו נזכור. אני חושב כמובן שגם זה אמצעי, לא מטרה.

ה-AI, כמו כל דבר, הוא הזדמנות, צריך לדעת לעבוד איתה. ואמרה כאן הדוברת הראשונה נכון, היא דיברה על החטופים והיא אמרה נכון, ה-AI לא ישנה, לצערנו, לא את הדרך שבה אנחנו משיבים את חטופינו ולא את הדרך שבה אנחנו עושים חינוך, הוא יכול להיות כלי עזר בכל דבר. בוועדת חוץ וביטחון דנים בשימוש ב-AI בהקשר של חלק מעקרונות ההגנה האווירית של ישראל, יש גם דיונים כאלה.

מה אנחנו צריכים כן לעשות? אני חושב שאמרת את העיקר בדבריך וזה יפה, היה יכול להיות כלי עזר באידיאל של חינוך מותאם אישית, אנחנו רחוקים ממנו. אולי האתגר הגדול ביותר של איש החינוך כשהוא עובד עם תלמיד בישראל זה שהוא עובד לא מול תלמיד, אלא מול 30 או 40 תלמידים. ומה שכלים ממוחשבים מתקדמים יכולים לעזור זה לקחת חלק מסוים מוגבל, 5%, 10%, לא משנה עכשיו, מאתגר ההוראה ולעזור למורה.

למשל, יש בתי ספר היום, אלה כלים מאוד בסיסיים, שבהם בדיקת המבחנים נעשית בעזרת AI. שלא נדבר על זה שחלק מהתלמידים כותבים את העבודות בעזרת AI. יום אחד הראה לי אחד הילדים שלי איך הוא כתב מבחן באנגלית בעזרת AI. אמרתי לו, תשמע, זה לא הוגן. הוא אומר לי, זה כן הוגן, כי המורה יודע. באתי למורה עם המבחן, אמרתי למורה, כתבתי את זה בעזרת שאלה לאחד מהכלים הנפוצים, נדמה לי שזה היה ChatGPT. אמרתי לו, נו? הוא אומר, המורה בחן האם אני מבין מה ה-AI כתב ואחרי שהוא ראה שאני מבין מצוין, קיבלתי 100. זו דוגמה למורה שכבר חושב קצת יותר קדימה, גם זה רק ההתחלה.

אני חושב שנכון נעשה אם נדון בעניינים האלה, לא נלך אחרי עגל זהב חדש, לא המחשב ולא ה-AI ישנו את החינוך, חינוך עושים אנשים. אבל ה-AI יכול לעזור, להיות כלי עזר טוב, אנחנו עוד לומדים אותו בעצמנו, ולשמש אותנו כעזרה, בעיקר אני חושב בתחום שאמרת, כך בעיניי, של חינוך מותאם אישית. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת מטי.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, ותודה רבה על הדיון החשוב. אבל אני רוצה אולי קצת להשבית את השמחה. מצב החינוך במדינת ישראל בכי רע. הסקרים האחרונים, היה את ה-TIMSS והמיצ"ב ואנחנו ירדנו בדירוג הבינלאומי ביכולת קריאה, במיומנויות בחשבון, באנגלית. ה-AI לא יציל אותנו. גם כשמכניסים AI לתוך המערכת, כמובן הוא צריך להיות בשום שכל ובאמת בכובד ראש, ששכרנו לא יצא בהפסדנו בגלל המורכבות של הטכנולוגיה.

אבל, כמו שקינלי אמר, חינוך עושים אנשים ואנחנו צריכים לדאוג שהאנשים הכי טובים באמת מחנכים את ילדינו. בסוף אחד מהתפקידים של מערכת החינוך הוא להגדיר מה דמות הבוגר שיוצא ממערכת החינוך גם ברמה האזרחית, גם ברמה הלאומית, גם ברמה של הכלים לחיים, מיומנויות לחיים. יכול להיות שה-AI יעזור, אבל בסוף אני חושבת שקריאת ההשכמה למצב מערכת החינוך התעצמה בשנה האחרונה עם כל הממצאים שהגיעו. אני קוראת לצד ההטמעה של AI בתוך מערכת החינוך גם לוודא שאנחנו חוזרים למקום הראוי לנו בין מדינות ה-OECD, יודעים לקרוא, לכתוב, ארבע פעולות חשבון, דרך ארץ, ציונות, פטריוטיות, שוויון בנטל, יצרנות ועוד. תודה רבה, אדוני, על הדיון.

תודה. אין דבר מושלם בחיים. אני חושב, מה שנאמר כאן, כל שינוי, צריך להכניס אותו באיטיות ובצורה מושכלת והוא ככלי עזר, הוא לא בא העיקר, הוא לא בא להחליף את המורה, אלא הוא יהיה כלי עזר גם למורה, גם לתלמיד. ויש גם שמפחדים מזה. כשאני שומע, יותר לא בבתי הספר, אלא באקדמיה, שסטודנטים לומדים ועושים עבודות סמינריוניות, הכול דרך ה-AI. ואני שואל לפעמים האם בשלב מסוים זה לא מקפיא את החשיבה, האם זה לא פוגע בחשיבה של אותו אדם?

אנחנו נהיה תלויים בכל הכלים האלה, הכלים של ה-AI, החדשים, ואולי אנחנו נפסיק לחשוב. האם זה נכון, לא נכון? אבל אין ספק שיש חששות. אבל בסופו של דבר כאיש מדע אני אומר, זה ישמש ככלי עזר בצורה מושכלת, אני חושב שזה יתרום הרבה גם לקידום המדע, לפיתוח הלמידה בקרב ילדים ובתי ספר, ואני בטוח שמשרד החינוך מבין את זה ואני מקווה שגם זה יהיה בהרבה משרדים, כל הנושא הזה של להכניס את הטכנולוגיה החדשה.

אני אעבור עכשיו לדוברת הראשונה, נציגת משרד החינוך, מירב זרביב.

אני מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מנהל חדשנות וטכנולוגיה מזה בדיוק שנה במשרד החינוך. אני אגיד קודם כול ברוך הבא. בפעם הקודמת הצגתי את התוכנית האסטרטגית והוועדה פנתה אליי ואמרה, אוקיי, מה קורה עם התקציב? יהיה תקציב? יהיה תקציב רב שנתי בבסיס? באמת מאז קרו הרבה דברים והתוכנית אושרה על ידי שר החינוך, יצאנו לדרך, אושר תקציב בבסיס לשנים הקרובות של 50 מיליון שקל. וזה לא העסק, 50 מיליון שקל זה לא מה שיעשה את השינוי.

התקציב הוא לכמה שנים?

כרגע הוא תקציב בבסיס לשנים הקרובות.

לכמה שנים?

אנחנו הכנו תוכנית לשלוש שנים בהבנה שמן הסתם בעוד שלוש שנים נצטרך לבנות תוכנית קצת יותר מדויקת. כי דרך אגב, כבר התוכנית שכתבנו לפני חצי שנה, אנחנו מדייקים אותה תוך כדי ותוך כדי פעולה אנחנו משנים.

תשאלו את ה-AI איך צריך לתקן אותה.

אין מה לעשות, אנחנו בתחום שמשתנה בקצב מאוד מאוד מאוד גדול.

אבל התקציב הזה, את חושבת שהוא יכסה ויתן מענה נגיד לפריפריה?

אני אגיד למה הוא יתן מענה ומה כבר עשינו.

(מוקרנת מצגת)

באמת בתוכנית האסטרטגית שנכתבה על ידי משרד החינוך, אבל לא משרד החינוך לבדו, ישבנו עם התעשייה, עם הצבא, עם חברות ההייטק, כמובן תלמידים, מנהלים, מנהלי אגפי חינוך ברשויות, וכתבנו את התוכנית האסטרטגית, שהחזון שלנו הוא שמשרד החינוך יוביל, שמערכת החינוך תוביל בתחום הזה של הבינה המלאכותית, בהבנה שאפשר לייצר פה קפיצה משמעותית יחסית בזמן קצר עם כניסה נכונה של הבינה המלאכותית למערכת.

כשכל מה שאמרת זה בדיוק מה שאנחנו רוצים שיקרה, אנחנו מבינים שלבינה המלאכותית יש יכולת לייצר פרסונליזציה של הלמידה, התאמה אישית של הלמידה לכל לומד. אנחנו רוצים לטפח לומדים עצמאיים, פעלתניים, כאלה שיודעים להיות סוכני הלמידה של עצמם, זה בא מהמילה Agency, ותקדם מצוינות וכמובן שוויון הזדמנויות. אנחנו מאוד מאוד מאוד שמים דגש לעולם שוויון ההזדמנויות ואני אראה גם דוגמאות לאיך אנחנו עושים את זה.

אני הייתי מוסיפה לחזון את המילה ביקורתיות.

חשיבה ביקורתית.

אני חושבת שאחד האתגרים הוא לדעת מה לקחת מתוך הכלים, בכלל בחיים אבל אני חושבת - - -

נכון. ככל שאנחנו נכנסים לתוך תוכניות הלימודים אנחנו מבינים שהשאלות של האתמול הן פחות רלוונטיות ואם אנחנו רוצים שתלמידים יתקדמו ברמת החשיבה אנחנו נכנסים לתוך פתרון בעיות מורכבות, אנחנו נכנסים לעולם של חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית, עבודה בצוות, למידה עצמאית. אלה המיומנויות שאנחנו הולכים לשים עליהן הרבה מאוד דגש בעתיד. אבל זה לא עובד.

אני אחזור ממש בכמה מילים על מוקדי הפעולה של התוכנית האסטרטגית. אני לא אציג את כל התוכנית כי אני רוצה להתמקד בחודש בינה מלאכותית שאתם בטח שומעים עליו לא מעט עכשיו בתקשורת וחלקכם מרגישים קצת עם הילדים, קצת מדברים על הבינה בבית הספר, אולי גם הגננת, ואני אסביר את המהלך כולו. המהלך של חודש בינה מלאכותית נמצא במוקד פעולה שנקרא ההון האנושי. ההון האנושי, המטרה, התוצאה המרכזית שלו מדברת, אחת, על כשירות בסיסית של כל באי מערכת החינוך. זה אומר מרמת התלמיד, מורה, מנהל, אנשי מנהל, מפקחים, כולל אנחנו, הסגל הבכיר של משרד החינוך, כולנו יוצאים להכשרות, כולנו לומדים איך הבינה המלאכותית הולכת לשנות את שולחן העבודה שלנו, זה קרה בחודשים האחרונים.

איך סגל ההוראה נגיד, אנשים שהם יחסית לא בקדמה הטכנולוגית, כלומר, לא משתמשים בזה?

אני אראה בדיוק איך אנחנו עושים את זה, בסדר? בגדול, המטרה המרכזית של השנה היא כשירות בינה מלאכותית בסיסית לכולם. אנחנו אומרים מעט, אבל לכולם. אנחנו אומרים, אתה לא צריך להיות מומחה בבינה מלאכותית והגדרנו את המושג כשירות, עשינו עליו מחקר כבר שנה שעברה, הגדרנו את המושג כשירות, הגדרנו את הכשירות לרמות השונות של התלמידים, מה זו כשירות בכיתות א'-ב', מה זה ב-ג'-ד' וכולי, מה זו כשירות של מורה, מה זו כשירות של מנהל. זה אחר, זו לא אותה כשירות, אלה לא אותם כלים, זו לא אותה כשירות, והגדרנו לכל אחד מקהלי היעד את הכשירות.

אני אגיד עוד כמה דברים לגבי שאר הרכיבים. בעולם התשתיות הפדגוגיות והטכנולוגיות אנחנו מאוד מאוד עסוקים בפרסונליזציה. אנחנו מאוד מאוד עסוקים בלפתח תשתית שתקדם פרסונליזציה, ויש לנו כאן שותפים רבים בחדר שאנחנו איתם בחשיבה בהיבט הזה. ברצון שבתשפ"ו כבר נתחיל עם מערכות פיילוט בתוך בתי הספר שיקדמו פרסונליזציה. אני לא אגיד את הכול, אבל אנחנו לגמרי בכיוונים האלה. בעולמות הרגולציה - - -

לגבי תשתיות, נגיד אלה תשתיות פדגוגיות טכנולוגיות, אבל איך אתם דואגים לתשתיות לבתי ספר או ליישובים שאין בהם את הכלים האלה?

אני אתייחס גם לזה דרך הדוגמאות ודרך הלמידה שלנו מהעולם. אני אגיד רק בתשתית הפדגוגית, אנחנו מדברים על עדכון תוכניות הלימודים. אצלנו בחינוך הטכנולוגי כבר חמישה מקצועות נכנסו לתוך כתיבה מחדש. הבנה שתוכניות הלימודים כולן צריכות להיבדק מחדש, להיכתב מחדש, תכני ההוראה, דרכי ההוראה, למידה, הערכה צריכות להשתנות, וכבר השנה יש לנו מבחן בגרות ראשון יחד עם בינה מלאכותית, אני חושבת שאנחנו בין היחידים בעולם שהולכים לעשות את זה. נמצא פה יוסי שיחד איתו פיתחנו את התשתית הטכנולוגית לבחינה הזאת. זו באמת התנסות ראשונה מעניינת. כדרך אגב, אפילו בלהכין את המורים לשם, בלהבין מה לא רלוונטי בעולם הישן, מה רלוונטי בעולם של בינה מלאכותית, איך נראות שאלות, איך נראים השיעורים, איך תלמידים לומדים בעידן שיש להם בינה מלאכותית שעוזרת להם לנתח נתונים.

נגיד המורים, ההון האנושי שאתם מכשירים אותו, כמה זמן, כמה שעות הכשרה הם עוברים? האם זה מספיק? האם משהו אחר?

אני אסביר מה קורה בטווח המיידי, מיד כשאני נכנסת לחודש הבינה, מה קורה עכשיו, ומה הולך לקרות בשנים הקרובות. אני אגיד רק בגדול, אנחנו מדברים על 120,000 מורים עכשיו שעוברים הכשרות בפיתוח מקצועי.

מתוך כמה מורים במערכת?

מתוך 200,000 מורים. אנחנו נמצאים ב-120,000 מורים שנמצאים בהכשרות בפיתוח מקצועי מובנה. מעבר לזה - - -

מכל הקשת הגיאוגרפית?

מכל הקשת הגיאוגרפית. צריך להבין שמתוך 200,000 מורים יש לנו 50,000 מורים חרדים, שגם שם יש לנו עבודה שהיא עבודה מאוד מאוד ייעודית. הגדרנו את האוכלוסיות שהן אוכלוסיות מיקוד.

מתוך 120,000, כמה חרדים וכמה ערבים?

אני אסביר עוד רגע לגבי כל החברות, בסדר? אני אגיד רגע, הייתה רגולציה והייתה חדשנות, כמובן שארבעת מוקדי פעולה מיושרים עם ה-IMF, עם סטנדרטים בינלאומיים של ה-AI Readiness של אוקספורד, שני הכלים שמודדים את משרדי הממשלה. התיישרנו עם הסטנדרטים הבינלאומיים ובנינו את התוכנית האסטרטגית שלנו על פי הסטנדרטים הבינלאומיים לבדיקת משרדי ממשלה.

אני נכנסת למוקד הפעולה הראשון שזה החודש ובזה רצינו להתמקד. מה קורה עכשיו? מה קורה עכשיו בחודש הזה בבתי הספר? יצאנו למהלך שנת AI, חודש ממוקד לקידום כשירות בסיסית לבינה מלאכותית לכל באי המערכת, כשברור לנו שבמהלך הזה אנחנו יכולים לקדם הוגנות ושוויון הזדמנויות. אנחנו רואים תלמידים רבים שמשתמשים בכלי הבינה המלאכותית. ילד שמגיע ממשפחה חזקה יודע להגיע הביתה ולהגיד אני לא מבין את התרגיל. האבא עוזר לו, תסרוק, תעלה לבינה, תשאל את הבינה איך נכון וכולי. אוכלוסיות מוחלשות הן האחרונות להגיע לטכנולוגיות ולכן אחד מהיעדים המרכזיים שלנו הוא לקדם הוגנות ושוויון הזדמנויות.

כמובן שיש פה היבטים של למידה חדשנית, רלוונטיות, פרסונלית. ברור לנו שיש פה הזדמנות לקדם את שלומות המורים והמעמד המקצועי של המורים. לכלי הבינה המלאכותית יש יכולת לחסוך 50% מהזמן הבירוקרטי של מורה, להקל על העבודה שלו ולתת לו זמן לעסוק בדבר האמיתי. באמת דיברו פה על בינת הלב, בסוף מה שחשוב זה הקשר שבין המורה לתלמידים, בסוף האנשים עושים את החינוך, לא הטכנולוגיה עושה את החינוך, אבל אם הטכנולוגיה יודעת לפנות את הזמן של המורים לעסוק בחינוך זה מקדם גם את השלומות של המורים, גם את המעמד המקצועי, וכמובן את השלומות של התלמידים, וברור שגם את ההיבטים של שיפור יעילות מערכת החינוך.

איך אתם מתמודדים עם הפער הדיגיטלי הקיים?

אני מראה את זה, אני מבטיחה, אני מראה הכול, כי זה בתוך היעדים. אני אראה מה שקורה עכשיו בבתי הספר ואתה חווים את זה, חלקכם, למי שיש ילדים בבית, אתם חווים את זה גם בתקשורת בגדול. בנינו כלים גם למורים וגם לתלמידים. יצאנו לקבוצות מיקוד של תלמידים, שאלנו אותם, מה יגרום לכם ללמוד בינה מלאכותית? יש פה תלמידים, התלמידים אמרו לנו, אחת, אנחנו רוצים לשחק, אנחנו אוהבים לשחק, אם תתנו לנו משהו שאנחנו משחקים איתו, אנחנו מבטיחים להשתמש בו. הדבר שני שהם אמרו לנו, תתנו לנו משהו שעוזר לנו בלמידה, וגם אנחנו מבטיחים, אם זה יעזור לנו להתכונן, לעשות שיעורי בית, עבודות, לתרגל לקראת מבחן, גם את זה אנחנו מוכנים לעשות. ובנינו סביבה דיגיטלית שתומכת את הבקשה של התלמידים.

במקביל, שאלנו את המורים, מה יגרום לכם להיכנס לזה? אנחנו יודעים, מה לעשות, שבכל מערכת החינוך, אין מערכת חינוך שהיא יותר איכותית מאיכות מורה, והמורים הם סוכני השינוי שלנו, אין מישהו אחר, הם האנשים שעושים את העבודה בסופו של דבר אל מול התלמידים. ושאלנו אותם מה יגרום לכם להיכנס לתוך המהלך הזה, והם אמרו, תנו לנו כלים שיעזרו לנו, שיקלו עלינו בעבודה, ואנחנו ניכנס למהלך. וזה מה שבנינו, בנינו כמה כלים, אני עוד רגע אראה אותם, גם למורים וגם לתלמידים.

המהלך כולו מכיל לא מעט משחקים, יש לנו אלפי תלמידים, מעל 15,000 תלמידים הציגו בקשות להשתתף באליפויות, גם המחוזיות הארציות, משדרים, משחקים פיזיים. המשחקים הפיזיים נועדו לשתי מטרות: מטרה אחת היא שתלמידים לא יהיו כל הזמן מול מסכים. אנחנו מבינים שמסך זה לא הדבר הכי טוב בעולם, בטח לא למערכת החינוך אם תלמידים יהיו כל הזמן במערכת החינוך אל מול מסכים, ורצינו לשלב משחקים פיזיים שמקדמים הבנה של עולם הבינה המלאכותית וגם הבנו שלא בכל מקום יש תשתיות, ולכן ייצרנו ייצוגים פיזיים שיחסית נורא מהר אפשר להדפיס. חדרי בריחה שאפשר לעשות בכיתה, ברחבי בית הספר, ברחבי היישוב, חפש את המטמון, כל מיני משחקים. אני מקבלת תמונות מהשטח, אני רואה שמשתמשים וזה נורא כיף. גם כדי לאפשר לא רק ללמוד אל מול מסך, אלא גם אל מול עזרים פיזיים.

נבנתה גלריה ענקית לטובת המהלך הזה של הרבה מאוד חומרים שקיבלנו מהרבה מאוד ארגונים. יצאנו ב-RFI, ביקשנו מהארגונים, בואו תהיו שותפים שלנו, ויש פה שותפות ענקית עם הרבה מאוד גופים. יש לנו מעל ל-100 מערכים שמורים הכינו ושיתפו עם מורים אחרים שאנחנו בחרנו מתוך אלפים שהגיעו אלינו. חומרים שחברות ההייטק, גוגל, מיקרוסופט, מט"ח, יש לנו הרבה מאוד חברות ששלחו לנו חומרים, בדקנו את כולם, בדקנו את האיכות והעלינו לגלריה, ויש חומרים שאנחנו פיתחנו בהבנה שיש לנו חורים בחומרים.

אני חושבת שאחד הפרויקטים של הדגל שלנו פה הוא פרויקט העבודה עם התעשייה. התחלנו אותם עם עבודה יחד עם גוגל בהכשרת 6,000 סוכני השינוי של המהלך הזה באקספו. נמצאת נועה פה לידי והיא בטח תגיד על זה כמה מילים. מעל 400 חברות, שבראשן כמובן גוגל ומיקרוסופט בהובלה, 400 חברות שותפות במהלך הזה. יש לנו מעל ל-3,500 מנטורים שותפים שמלווים את בתי הספר במהלך.

הם שותפים גם בפיתוח של כל מיני - - -

המטרה היא שהם ילוו את בתי הספר ב-10 שעות לפחות, אני עוד רגע גם ארחיב לגבי זה. רואים את מפת המהלך עם אירועים והבוט המלמד קיו ובינה והגלריה וכולי. בואו נתקדם, אני רק רוצה להראות איך זה עובד בדיוק.

הכלים העיקריים, אם נסתכל על מורים, יש לנו את ה-Magic School וקיו הבוט המאמן. המטרה היא שמורה שנורא נורא חושש, נורא נורא מפחד ומאוד מאוד מורכב לו - - -

זה באנגלית? מה זו המילה הזאת? קיו?

קיו הבוט המלמד, פשוט זה AI קיו, מתוך מגוון שמות זה מה שקבוצת המיקוד של התלמידים אמרו שהם אוהבים הכי הרבה. אנחנו אהבנו את אלברט, רצינו לקרוא לו אלברט איינשטיין, התלמידים אמרו תקראו לו קיו. אמרנו אוקיי, קיו, שיהיה קיו. קיו הבוט המאמן הוא הבוט הראשון בעולם אני חושבת שמדינה בנתה כדי ללמד בינה. זה בוט שהתפקיד שלו הוא ללמד כשירות של בינה מלאכותית. זה מה שהוא עושה, בתוך הבוט אפשר לראות סרטונים שבנינו, אתגרים, משחקים, גם למורים, גם לתלמידים. לתלמידים הכנסנו משפיענים שהם רצו, שביקשו מאיתנו, שהאנשים שהם רואים אחר הצוהריים, הם יראו גם בתוך הסרטונים האלה. וקיו הבוט המאמן מעביר אותך שלבים עד שיש לך את הכשירות הבסיסית. ואני יודעת להגיד לגבי כל תלמיד באיזו רמת כשירות הוא נמצא.

כדרך אגב, תלמידים נורא נורא חזקים שסיימו את זה בתוך 20 דקות מקבלים את הרמה הבאה, שזו אליפות ויכולת לייצר אתגר ויצרנו מסלולים מיוחדים לבתי ספר נורא חדשניים שאמרו, אנחנו רוצים להיות מצוינים, גם לזה מצאנו פתרונות. אני אגיד שהקיו הבוט המאמן הוא גם בעברית וגם בערבית. לחברה הערבית אנחנו בנינו את הבוט הזה בהתאמה ייחודית. היו לנו הרבה מאוד סוגיות עם החברה הערבית בהיבט של באיזו שפה הבוט מדבר, האם זו ערבית מדוברת או ערבית ספרותית, המשפיענים. כדרך אגב, האם בכלל צריך לדבר עברית או ערבית? אנחנו רוצים לקדם את השפה העברית ואנחנו רוצים שתלמידים ערבים ידברו גם עברית, אבל מה לעשות שהם לא מדברים עברית? אנחנו רוצים שהם כן ילמדו בינה מלאכותית.

מה שעשינו בסופו של דבר זה שבבתי הספר הערביים כשילד נכנס, כמובן עם הזדהות אחידה, כל ילד, אנחנו יודעים לזהות אותו, אנחנו יודעים שהוא נכנס למערכת, הוא מאובטח, המידע נשמר, הפרטיות שלו נשמרת, המידע דווקא נמחק, מה שנשמר זו רמת הכשירות שלו. ילד ערבי שנכנס, המורה יכול לבחור איתו אם הוא מדבר עם הבוט בעברית או בערבית. הוא יכול לראות סרטונים או בעברית או בערבית, זאת אומרת, המורה יכול להשתמש בזה גם ככלי ללמידת עברית בהבנה שאנחנו רוצים לקדם גם עברית לדוברי ערבית. והסרטונים והחומרים בערבית נבנו לא כתרגום, אלא בהבנה שיש פה תרבות אחרת, עולם אחר, וממש בנינו את זה עם צוות פיתוח ייעודי לחברה הערבית, זה היה לנו מאוד מאוד חשוב. בסוף אם ילד מתחבר לחומרים כי זה העולם שלו והוא מבין שמדברים איתו בשפה שלו, הוא ישתמש, ואם לא, הוא לא ישתמש.

אני אגיד את זה גם לגבי החברה החרדית. החברה החרדית, היו לנו הרבה מאוד דיונים לגבי החברה החרדית, איך נכון להיכנס. בסופו של דבר, ההסכמה הייתה שכל המורים עושים את קיו הבוט המאמן כי אין פה שום דבר שיכול להיות אתגרי. לילדים כן נתנו מוצר שהוא עומד בסטנדרטים של הרבנים, שזה נקרא בינה פלוס, ונכנסנו פה לאיזשהו פיילוט עם התלמידים בחברה החרדית. אבל כל המורים עוברים הכשרות, כל המורים נמצאים בקבוצות שלנו, מפתחים חומרים, נמצאים באליפויות והם חלק מהמהלך הזה.

מעבר לקיו הבוט המאמן, אני כבר יודע איך להשתמש בכלי בינה מלאכותית, יש לי צ'אט פתוח, שני הכלים מבוססים מנועים של Gemini, ואתה יכול להתחיל ולעבוד עם הבינה המלאכותית. כמובן שיש לנו גם כללים שהכנסנו שהם כללים חינוכיים, מה קורה אם ילד מדבר לא יפה עם הבוט, בסוף זה בוט, נכון? אני מרגיש יותר בנוח קצת לאתגר אותו. יש פה גם כן מערכת שעוצרת את הילד, אומרת לו, זה לא הדיון, אלה לא כללי ההתנהגות וכולי, כך שיש פה גם אפיון שלם של הכללים של איך הבוט הזה מתנהל.

כולל לצורך העניין שבחמ"ד הם ביקשו שהוא גם יענה, "ברוך השם, בעזרת השם", הכול בסדר, אין בעיה, גם את זה ידענו להכניס. ילד בחמ"ד שנכנס מקבל את השפה של החמ"ד, ילד ערבי, ילד ממלכתי, כל ילד מזוהה על ידי המערכת ומקבל את התכנים המותאמים לו. אי אפשר להוביל בינה מלאכותית בלי לעשות את זה כמה שיותר פרסונלי בכלים הקיימים אצלנו. יש את הגלריה, עוד רגע אני אראה אותה, ואת ה-Magic School, זה הכלי למורים, עוד רגע אני גם אראה אותו. בואי תציגי את הסרטון של ה-Q, אפשר לראות ממש הדגמה.

הכל מאובטח? מבחינת אבטחה.

ברור. זה יושב כמובן על התשתיות של המשרד עם אבטחה ברמה הכי גבוהה. יש לנו חברה ספקית שבודקת את כל הכלים. כדרך אגב, אנחנו פה הכנסנו את Gemini, אבל אם תסתכלו בהרשאות שלנו לשימוש בכלי בינה מלאכותית, אנחנו עברנו גם על Claude ועל ChatGPT ועל כלים אחרים, Copilot וכלים אחרים, בדקנו אותם והכלים האלה מאושרים לשימוש במערכת החינוך. יש רגולציה שכתבנו אותה, יש לנו פה חברים שסייעו לנו ממשרד החדשנות, עם חוקרים שעזרו לנו לבנות את הרגולציה. ובפן הזה, נכתב מסמך של איך נכון, איך אחראי להשתמש בבינה מלאכותית בתוך מערכת החינוך בגילים השונים, ברמות השונות, בהבנה שכל גיל צריך משהו אחר. זה בפן הזה.

(מוקרן סרטון)

אני רוצה פשוט להראות לכם דוגמה לאיך תלמיד מדבר עם הבוט, הבוט נותן לו אתגרים. לצורך העניין, יש פה ילדה שאומרת, "אני רוצה ללמוד משהו חדש", זה האתגר מתוך ארבעת האתגרים שיש לה, ומה שקורה בתהליך הזה, הבוט אומר לה, "אוקיי, את רוצה ללמוד משהו חדש, מה תרצי ללמוד?", ותוך כדי הלמידה הוא מסביר לה, "הנה, בואי תראי, זה פרומפט, ככה מנסחים פרומפט, ככה נכון לעשות את זה", הוא מעלה לה סרטון. אפשר לראות שיש פה התכתבות.

כדרך אגב, אחד הדברים הקשים לתלמידים שאנחנו רואים במערכת, קשה להם נורא לקרוא. זאת אומרת, יש פה תרגול קריאה אינסופי, כי אם אתה לא קורא את ההוראות של הבוט, אתה לא יודע מה לעשות, אתה צריך לחזור ולקרוא ולקרוא. ראינו שלדוגמה אם יש שני תלמידים שעובדים כי אין מספיק מחשבים, הם יושבים עם המחשב, עם הלפטופ, ילד שהוא יותר מיומן בקריאה קורא לילד שפחות מיומן בקריאה, שזה גם, כדרך אגב, הורדנו מחמש אתגרים לארבעה בהבנה שזה קצת מלאה את התלמידים.

50 בתי ספר היו קבוצת המיקוד למערכת הזאת, בדקו את המערכת, הגיבו. כדרך אגב, המערכת שעלתה לפני שבועיים לא דומה למערכת עכשיו. כל יום יש עשרה מהנדסים שיושבים וכל הערה שאנחנו מקבלים מהשטח מתוקנת באותו היום. היום אני לא מקבלת יותר הערות מהשטח, אבל לפני שבוע קיבלנו לא מעט ובאותו היום הכול תוקן. אתם יכולים לראות ממש שעולים סרטונים, הילד יכול להיכנס לסרטונים או לא וכולי.

בגלריה אפשר לראות גם, כל הסרטונים מותאמים לחברות השונות. זאת אומרת, אתם תראו ילד חרדי שנמצא בסרטון של חרדים. זה סרטון לילדים חרדים, זה לא סרטון לילדים ממלכתיים או ממלכתיים דתיים, בהבנה שאם לא נתאים, לא ישתמשו. וכשילד עולה למסך שלו, הוא רואה את המסך של עצמו, הוא לא רואה את המסך של כולם, זה בפן הזה. מה שאפשר לראות בגלריה, מאות רבות של חומרים שנבדקו, מאות רבות של חומרים שבנינו, חומרים שאספנו, כל מה שהיה נכון וראוי, וכל מה שהיה חסר פיתחנו בעצמנו והונגש לכל מורה במערכת, כולל משחקים, כולל עזרים, כולל הכול.

אפשר לראות את הגלריה, אפשר לראות גם את המשחקים. אתם רואים? יש גם עזרי הוראה וגם פיתוחים מיוחדים ומשחקים פיזיים וכולי. מה שאתם רואים פה זה ה-Magic School, שזה גם כן פרי שיתוף פעולה במסגרת ה-RFI. מורה רוצה להכין מערך שיעור, הוא יכול להגיד, "אני רוצה תוכנית שיעור לכיתה ט' בנושאים האלה שאני מלמד", הוא מפיק לו את מערך השיעור, הוא מפיק לו סרטון, הוא מפיק לו מצגת ממש בלחיצת כפתור. כל מורה יכול להיכנס, כל המערך הזה הוא כמובן ללא תשלום, מורים נכנסים.

אתם יכולים לראות את ה-Minecraft. זה מסך של מורה, אני רואה כי אין לו Minecraft. לתלמידים יש גם את ה-Minecraft, ששם הכנסנו גם בעברית וגם בערבית משחקים שמלמדים בינה מלאכותית דרך ה-Minecraft. גם כן מהלך שאני רואה עכשיו מהנתונים שהוא מאוד מאוד תופס את השטח. כל המערכת הזאת מנוטרת, זאת אומרת שאנחנו יודעים בדיוק מה קורה בכל בית ספר, בכל רשות, בכל מחוז. כל מנהל מחוז, יש לו את הדשבורד שלו, כל מנהל, יש לו את הדשבורד שלו, הוא יודע מה קורה עם כל תלמיד, מי הגיע לרמה הבסיסית וכולי.

בתי ספר לא חייבים להשתמש במערכת הזאת. זאת אומרת, בית ספר יכול להגיד, עזבו אותי, אתם משרד החינוך נורא נחמדים, אבל לי יש רעיונות יותר טובים מכם. אני מאוד אוהבת את בתי הספר האלה ויצרנו להם מסלול מיוחד. אמרנו להם, אוקיי, אם אתם יודעים לעשות דברים יותר טוב ויש לכם רעיונות יותר טובים. האמת, לא בציניות אני אומרת את זה, אני אומרת את זה כי באמת יש בתי ספר נורא חזקים שכבר מפתחים בעצמם והם נכנסו למסלול מצוינים והם מפתחים בעצמם.

נגיד עוד קצת על המנטורים. גם המנטורים, פה היה בשיתוף הפעולה עם התעשייה 3,500 מנטורים, גם פה הייתה עבודה מאוד מאוד אינטנסיבית עם חברות ההייטק באיתור שלהם, בהתגייסות של חברות, התגייסות מטורפת של חברות הייטק, ממש מאפס ל-100 עם הרבה מאוד עבודה שלנו אל מול החברות. לכל מנטור נבנה קיט שעוזר לו לעשות את ההנחיה הזאת. המנטור לא צריך להנחות את הכלים של משרד החינוך, ממש לא, אנחנו ביקשנו שהמנטור יביא את התוספת שלו מעבר למה שאנחנו נותנים ויביא את הערך המוסף מהתעשייה. ואנחנו מלווים, אנחנו ממש ממנטרים את המנטורים, אנחנו מבינים ששיתוף הפעולה הזה הוא אסטרטגי למשרד החינוך ואם המנטורים יצאו מרוצים מהמהלך הזה, משרד החינוך ירוויח. עשינו הכנה למנהלים, ובגדול אנחנו עוד בניטור של המהלך ובלמידה ובהתקדמות בתוכו.

אוקיי, תודה רבה. לפני שנעבור לדובר הבא, יש לי כמה שאלות. אחת, מה שאמרת עכשיו, לאחרונה, שאתם נותנים לבתי ספר לפתח בעצמם, והשאלה איך אתם מבקרים אותם, מבחינת הביקורת? כי יש חשש נגיד, וזו השאלה הבאה, לגבי איך אתם מונעים את רידוד השיח בתוך התוכנות האלה? כי אם נתתם לבית הספר, איך אתם אוכפים את זה? והשאלה השנייה או השלישית, מה שאמרה כאן חברת הכנסת, איך אתם דואגים לחשיבה ביקורתית אצל אותם התלמידים? וכל נושא האוריינות שפתית, כי בסך הכול עכשיו התלמידים הם תלויים, מה שהם רוצים, מכניסים שאלות ואז מקבלים אותו כתוב והם בעצמם מאבדים את המיומנות הזאת לכתוב. איך אתם כאילו דואגים שזה לא יעבור למשהו כמו ניוון, כלומר, ניוון יכולת שפתית ויכולת כתיבה עצמאית?

אני אגיד שבפן של בתי הספר, בתי הספר האלה מלווים. זאת אומרת, אלה לא בתי ספר שאמרנו להם, אתם במסלול מצוין, אוקיי, תרוצו לבד. יש לנו צוות, הוא מלווה אותם, הם צריכים להגיש כל שבוע התקדמות ביוזמה שלהם, היוזמה שלהם נבחנת, והם נכנסים לתוך מערך הפרסים. אנחנו רוצים לעודד אותם, בתי ספר חזקים שיודעים לעבוד, אנחנו רוצים לעודד אותם וללמוד מהם. גם לנו יש הרבה מה ללמוד מתוך בתי הספר. לכן המערך הזה הוא גם מערך מתוקצב, מלווה, של מיטב המומחים של האגף המו"פ אצלנו שמלווים את בתי הספר המצוינים. יש לנו את המכון ליישומי בינה מלאכותית בחינוך, יש שמה חוקרים, הם מלווים את כל ההתנסויות האלה בבתי הספר, בתי הספר לא עושים את זה בעצמם לבד.

אני אגיד, כל המערכות האלה, המערכות כרגע הן מערכות מנוטרות, המידע נמחק כי זו ההנחיה של הרשות להגנת הפרטיות, אנחנו לא יכולים לשמור את המידע, אנחנו כן יכולים לשמור את התוצאות של התלמידים. אנחנו כן יכולים לנטר את השיח של התלמידים ובמקרה ויש שיח שהוא שיח לא מכבד, לא נכון, לא איכותי, כל מה שאתם יכולים לחשוב שילדים. כדרך אגב, הם לא עושים את זה הרבה, אני יכולה להגיד לכם, אבל הם כן עושים את זה. זאת אומרת, יש קבוצות של ילדים שעושים את זה, מעטים, 0.001%, ושם המערכת עוצרת אותם. זאת אומרת, ילד שאחרי כמה פעמים שהוא מתנהל באופן לא ראוי, לא מכבד, לא חינוכי במערכות, המערכת עוצרת והיא עוצרת אותו ל-24 שעות, הוא לא יכול להיכנס למערכת שוב.

לגבי האוריינות השפתית?

אני אגיד שאוריינות שפתית, אני אגיד כל העניין הזה של מה הבינה המלאכותית תעשה, היא מאוד מאוד מזכירה לי את הכניסה של המחשבון לתוך הכיתות. כשנכנס המחשבון אמרו, אם יהיה מחשבון והם ידעו לעשות את כל הלוגים בזה, הם לא ידעו מתמטיקה. מה שקורה בדרך כלל בכניסה של טכנולוגיה שמאתגרת את מה שנלמד קודם, היא מייצרת רמה חדשה הרבה יותר מורכבת והרבה יותר קשה. אנחנו רואים את זה כבר בבחינת הבגרות הראשונה. בחינת הבגרות היא דוגמה מאוד מאוד טובה, למה? כי היא בנויה באופן כזה שבחלק הראשון התלמיד עובד אל מול המחשב, אבל הוא צריך להציג את הידע שלו. אנחנו לא אומרים שכל הידע נמצא בעולם הבינה המלאכותית. הוא צריך להציג את הידע, הוא צריך להציג את המיומנויות שלו בחשיבה הביקורתית, באוריינות מידע. זה החלק הראשון.

בחלק השני אנחנו פותחים את זה כבר לאינטרנט ולעוזר אישי במדעי הנתונים. יוסי, אתה בטח תדע להסביר את זה יותר טוב ממני. ושם כבר השאלות הן הרבה יותר קשות. האוריינות, נבדק גם עולם הידע שלך, גם המיומנויות של חשיבה ביקורתית, גם היכולת שלך לחשוב יצירתי, גם היכולת שלך לעבוד אל מול המחשב, אל מול הבוט ולייצר תוצר הרבה יותר איכותי, כי אלה החיים האמיתיים, זה מה שתצטרך לעשות כשתצא לשוק העבודה, צריך לדעת להשתמש בכלים.

כדרך אגב, כשמשתמשים בכלים של בינה מלאכותית, בטווח המיידי אתה לא יכול לייצר את כל עולם הידע ברגע. זה קצת דומה לזה שנותנים לך מבחן עם ספר פתוח. זה שנתנו לך מבחן עם ספר פתוח, אם אין לך כלום בידע, אתה לא יכול רק בבחינה לייצר את הידע, צריך שיהיה לך בק אופיס והרבה פעמים המבחנים האלה הרבה יותר קשים.

כדרך אגב, אנחנו רואים את זה גם בהכשרות של המורים. המורים בתוך ההכשרות, לא הכשרות של הבוט, ההכשרה של הבוט היא נורא פשוטה, של רבע שעה, ההכשרות של המורים בפיתוח המקצועי, הם אומרים, קשה לנו, ההכשרות קשות, המשימות קשות. כי מה לעשות? כשיש לך כלי בינה מלאכותית, כדי לייצר את הרמה הבאה של הידע והמיומנות והכשירות שלך, המשימות הן כבר יותר קשות. ולכן אני צופה שהאוריינות לא תרד, היא תעלה, היא תהפוך להיות הרבה יותר עמוקה. זה בהיבט הזה. כמובן שאנחנו חייבים לשנות את השאלות כדי שזה יקרה, שהשאלות שלנו לא יהיו שאלות ידע שאפשר למצוא אותן בדקה בעבודה עם הבינה.

מה משך ההכשרה של המורים?

השנה אנחנו הכרזנו שיש 50% מהפיתוח המקצועי, בגלל זה אמרתי 50 מיליון זה לא מספר מייצג, כי 90 מיליון שקל עולה בשנה להכשיר את מורי ישראל. 50% מההכשרות נצבעו בבינה מלאכותית וכל הכשרה אחרת, לפחות שמונה שעות, זה בשילוב בינה מלאכותית. הכשרת המנהלים מתוך ההכשרה של אבני ראשה, שמונה שעות מתוך ה-30, הכשרות בבינה מלאכותית. צבענו הכשרות בתוך כל הכשרה של כל סוכן שינוי מעבר לכל מה שעשינו. זאת אומרת, מעבר לזה שהכשרנו את סוכני השינוי, מורי המורים, את רכזי התקשוב בכל בית ספר, הכשרנו אותו להוביל את השינוי בתוך בתי הספר. כל אחד מהמורים, הפיתוח המקצועי נצבע. כמובן שזה תהליך, זה לא קורה ביום, זה לא קורה ביומיים, אבל כן רצינו שהמורים ישימו כבר את הרגל ויבינו שיש להם פה הזדמנות. זו הייתה המטרה, היא מטרה צנועה. כדרך אגב, מאוד מורכבת לביצוע.

ב-2025, לגבי הפריסה, מה שתיארת עכשיו, משרד החינוך הכריז, 2025 היא שנת הבינה המלאכותית במשרד החינוך, מה תהיה הפריסה ואיך החלוקה? אמרת, אתם לקחתם 120,000 מורים, אתם מכשירים אותם, אבל כמה בתי ספר תהיה בהם התוכנית השנה?

כל בתי הספר משתתפים בתוכנית, כל בתי הספר הממלכתיים. אני אגיד שהיחידים שלא בתוכנית כרגע - - -

מקריית שמונה בצפון ועד - - -

כן. אני אגיד איפה הבעיה. האתגר שלנו כרגע הוא החברה החרדית שהיא לא חלק מהחינוך הציבורי. שם יותר מורכב, אבל אנחנו בשיח גם איתם. אנחנו בשיח גם איתם וגם שם מתחילים להשתמש בכלים של בינה מלאכותית וגם שם אנחנו רואים התקרבות. אנחנו צריכים בהרבה מאוד דיאלוג להביא גם את החברה החרדית כולה לתוך המהלך הזה, אנחנו נמצא את הדרך.

מה עם הנגב?

תקשיבו, מה שקרה זה שלוט"ם, לא דיברתי על הצבא בכלל, בשיתוף פעולה עם הצבא, עם מפקדת לוט"ם, 500 מנטורים מכסים עכשיו את כל הדרום. היעד של יחידות התקשוב היה הדרום, הם אמרו, תנו לנו את כל רשימת בתי הספר, אנחנו מכניסים את כל בוגרי היחידות שלנו וחיילים שכבר סיימו את כל תהליך ההכשרה של לפחות שנה לתוך בתי הספר. בנינו גם איתם עוד מערך הכשרה קצת יותר מדויק.

זה לא קשור להכשרה, גם תשתיות. אם אין לי תשתית פיזית, מה זה שווה לי הכשרה?

אני אגיד לך בהיבט הזה, קודם כול, לקחנו בחשבון שבשלב הראשון אין לכולם את כל התשתיות. עשינו איזושהי בדיקה, הבנו שלא לכולם יש את כל התשתיות. אני אגיד שבעולם הגפ"ן בתי הספר יכולים לרכוש לפחות עגלת מחשבים לשכבה, זה כסף שנמצא למנהלי בתי הספר. מעבר לזה, הבנו שגם אם יש בעיה, אנחנו יודעים לתת פתרון במקום של מרחק פיזי.

פיזית זה לא זה, אפילו זה לא מחשבים, אפילו התשתית הפיזית של האינטרנט. אין אינטרנט נגיד בפזורה, אין.

נכון, ולכן אמרנו, בכל מקום שתהיה בעיה, אנחנו נמצא פתרון ובמקום שלצורך העניין הייתה בעיה, נתנו יותר משחקים פיזיים. אני חייבת להגיד, אנחנו גם טועים, אנחנו גם לא יודעים הכול, אנחנו גם לומדים תוך כדי תנועה. אני חייבת להגיד שאני ישבתי עם עמיתים שלי במדינות אחרות, מדינות שהתחילו עם תשתיות לא עשו כלום עד עכשיו. אני אגיד לך, הפן הזה של להגיד, אוקיי, בואו נתחיל ונראה שלכל תלמיד יהיה מחשב וכשיהיה לכל תלמיד מחשב, אז נתחיל את הבינה המלאכותית, זו גישה שפשוט עצרה את הכול.

אני מסכים איתך, בסדר גמור. אני אשמח לקבל, תשלחו לנו לוועדה, לגבי התוכניות של משרד החינוך בנגב ובעיקר בדגש על כל הכפרים הבלתי מוכרים. אני אשמח לקבל מה התוכנית של משרד החינוך להנגיש את הבינה המלאכותית גם באותם בתי ספר, לאותם תושבים. בנגב יש מעל 100,000 תושבים שחיים באותן פזורות. תודה, מירב. ואני אעבור עכשיו לנועה אלפנט מגוגל, תציגי את עצמך ותפקידך.

סליחה מירב, אפשר לדעת מה שיתוף הפעולה עם המורים, במיוחד המורים הוותיקים? אני מניח שזה לא כל כך פשוט להכניס אותם לעסק.

אם היה נדמה לכם שמשהו פה פשוט, הרבה שיער לבן מסתובב כאן. למרות העבודה שעשינו עם ארגוני המורים, המורים מקבלים הודעות, אנחנו לא מכריחים אף אחד. אנחנו לא מכריחים אף אחד, הרעיון הוא שמורה ימשוך. כדי שמורה ימשוך, אנחנו צריכים לגרות אותו. לצורך העניין, נתתי את הדוגמה של אחותי שנורא מפחדת מבינה מלאכותית, היא אמרה לי, "אני מורה לכיתה א', אני נורא מפחדת מזה, מה אני עושה?", אמרתי לה, "בואי תגידי לי מה הכי קשה לך בעבודה", והיא אמרה לי שאלון עוגן. אמרתי לה, "בואי אני אראה לך איך שאלון עוגן שאת עובדת עליו כמעט חודש וחצי אנחנו עושים בגג חצי שעה, וזהו, וזה נגמר, אחרי חצי שעה הסיפור הזה נגמר".

אני חייבת להגיד שגם אנחנו רואים שהמנטורים מאוד משפיעים על זה שמורים נכנסים. המנטורים נכנסים עם רוח ממש טובה לבית הספר, מציגים כלים והעיניים נפתחות למורים. אין מה לעשות, אנחנו צריכים פה למשוך. ואת המורים הוותיקים לפעמים צריך למשוך. כדרך אגב, גם את החדשים לפעמים צריך למשוך. כרגע יש לנו מעל ל-50,000 מורים שהם בדרגת הכשירות הבסיסית, זה אומר שאנחנו מתקדמים.

רינת ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. התייחסת למנטורינג ולהתלהבות שבה הם נכנסים, אני הייתי רוצה לדעת על מה מבוססת ההתנדבות הזאת, התהליך הזה של המנטורים, כמה שעות שבועיות מוקדשות על ידי כל מנטור ומה המנגנונים שיש לכם לשימור של המנטורים. כי אתם מתחילים עכשיו בהתלהבות גדולה, אבל כל המחקרים מראים שמה שמבוסס על התנדבות, ההתלבות הזאת פוחתת וקשה לשמר אותה עם הזמן. אנחנו נשמח לשמוע, אם אנחנו מדברים על תוכנית שהיא רב שנתית, איך אתם משמרים את הדבר הזה.

מכיוון שכל התהליך הזה הוא Data Driven, כלומר, אנחנו יושבים על דאטה נורא חזק, כל חברת הייטק, זה חלק מהסיכום שלנו עם חברות הייטק, שנוכל להראות להן את האימפקט של הכניסה של המנטור ולהראות את הקשר בין כניסת המנטורים להתקדמויות בתי הספר וגם את ההמשך של הפעילות של בתי הספר אחרי שהמנטור יוצא. זאת אומרת, לכל אחת מחברות ההייטק, בטח נועה תוכל להרחיב על זה ולהגיד קצת על קשרי קהילה, אני לא חושבת שזו התנדבות, אני חושבת שזה ווין-ווין. אני חושבת שאנחנו נמצאים במחסור גדול של עובדים לשוק ההייטק, החיבור בין התעשייה לתוך בתי הספר הוא חיבור טבעי ונכון ולכן אני חושבת שזה ווין-ווין, זה לא איזה מהלך של התנדבות.

למה שמנו חודש? כי אמרנו, להגיד תתנדבו שנה זה קצת לצאת מדעתנו, להגיד להם, תיכנסו לחודש לעשר שעות מינימום, שעתיים-שעתיים וחצי בשבוע זה משהו שאפשר לעמוד בו אם זה מוגבל בזמן. מנטור יכול לעשות יותר, גם מנטור יכול לעשות פחות, אף אחד לא יושב לו פה, ועדיין אנחנו רואים פעילות מאוד מאוד יפה של המנטורים.

כמובן שיש לנו גם דברים שלא עובדים. מנטור שהגיע לבית הספר של הילדים שלו וזה לא מתאים, המנהלת אומרת לא מתאים, ואנחנו מחליפים. מגיעות אלינו תלונות, יש לנו חמ"ל שיושב בעולם המנטורים עם קבוצת פייסבוק ואנחנו כל הזמן עם יד על הדופק לוודא שאין לנו שם תקלות, כי אנחנו מאוד חוששים מהתקלות האלה. בוודאות יש תקלות, בסדר? אנחנו באלפים פה. ברור לנו, אנחנו הולכים בסיום התהליך הזה לעשות טקס הוקרה לכל המנטורים וגם לייצר מסלול המשך למי שירצה.

זה מבוסס וולונטרי לחלוטין?

לגמרי.

תודה רבה.

האם יש תהליך של רכישה של גישה למודלים בתשלום כמו שאנשים קונים עבור עצמם או משהו כזה כלפי התלמידים וכלפי מורים כאפשרות?

כרגע, המורים והתלמידים יכולים להשתמש במערכות שאפשרנו להם בחינם, הם יוכלו להשתמש במערכות האחרות או בחינם או לא. לשנה הבאה, למכרז החדש של התוכן הכנסנו סל שנקרא סל חדשנות ושם הגדלנו את הסל פי שלושה, מ-40 מיליון שקל ל-124 מיליון שקל, ובתי הספר יוכלו משם לרכוש גם רישיונות שאנחנו לא אפשרנו אותם.

(מוקרנת מצגת)

תודה רבה על ההזמנה, מאוד שמחה להיות פה. אני נועה אלפנט לפלר ואני מגוגל, אני אחראית על קשרי הממשל של גוגל בישראל ועוד מספר מדינות, אבל הלב פה והרבה מהעשייה כאן ואני מאוד מאוד שמחה להיות כאן יחד עם מירב. אמרתי את זה גם בהזדמנות קודמת, אני גאה לשבת בחדר עם הקולגות שלי מרחבי העולם ולשתף בעשייה שקורית פה, אני חושבת שהיא באמת מרשימה ויוצאת דופן בהשוואה למדינות אחרות, אנחנו מאוד שמחים לקחת בה חלק ומחויבים להצלחה, זה בפתיחה.

אני רוצה לדבר טיפה על הגישה שלנו והעשייה שלנו בתחום הזה בישראל. באופן כללי, כשאנחנו מדברים על הגישה שלנו לבינה מלאכותית בגוגל, אנחנו מסתכלים על שלוש מילים שמחברות את הגישה באופן כולל: לעשות את זה בתעוזה, באחריות, ולעשות את זה ביחד. זה נכון באופן כללי לבינה מלאכותית בכל תחום שאנחנו עוסקים בו וזה נכון במיוחד בעולם החינוך. בתעוזה, ומירב הרחיבה על זה הרבה, יש אתגרים בעולם החינוך שצריך לתת להם מענה, אם זו למידה פרסונלית והישגים אחרים ויעילות בהוראה לאור המשאבים המוגבלים וכן הלאה וכן הלאה, וכאן, וביותר מכל תחום אחר אולי בינה מלאכותית יכולה לעזור.

יש לגוגל כלים רבים למערכות חינוך וגם בישראל אנחנו עבדנו ועובדים יחד עם המשרד כדי לעשות את ההתאמה של הכלים. מירב ציינה שחלק מהכלים שעושים בהם שימוש כעת מבוססים על כלי הענן של גוגל וזה שוב משהו שמלווה את המערכת לא רק בחודש הזה, אלא לאורך שנים.

ההיבט של אחריות חשוב פה לא פחות ובאופן כללי גוגל מסתכלת הסתכלות אחראית על בינה מלאכותית מהבסיס, באופן שבו המוצרים מפותחים, באופן שבו אנחנו מדברים עליהם. זה לא טלאי שמגיע אחר כך, זה בבסיס של הפיתוח, ובוודאי בתחום החינוך. דיברו פה על הצורך בפיתוח חשיבה ביקורתית, שימוש בבינה מלאכותית הוא לא העתק-הדבק, אלא שימוש יותר מתוחכם, הכלים הם כלים שמותאמים במקרה של מערכת החינוך לבני נוער. אותם כלים גם לא משמשים לאימון המודלים, אלא הם שומרים על הפרטיות בצורה אדוקה, וההיבטים שאנחנו מלמדים באוריינות בינה מלאכותית או כשירויות של בינה מלאכותית נוגעות באלמנטים האלה באופן עמוק.

והקונספט השלישי שאני חושבת שהוא מאוד מאוד חשוב ומאוד בא לידי ביטוי בעשייה שלנו בישראל זה לעשות את זה ביחד. אין אף גורם שיכול לעשות את השינוי לבד בצורה מוצלחת ואנחנו מאמינים בזה בכל העשייה שלנו בתחומים החברתיים והציבוריים ובוודאי בחינוך. מירב הזכירה, ימים, עשינו את זה יחד עם משרד החינוך בחודש שעבר, שלושה ימים מרוכזים של כנס שפעם ראשונה קרה בישראל והתמקד בתחום החינוך. הגיעו יותר מ-6,000 סוכני השינוי וסוכנות השינוי שמשרד החינוך הגדיר, מורות ומפקחות ועוד ועוד ועוד, הגיעו גם מעל ל-2,000 תלמידים שהתנסו גם הם בכלים שונים במעל 17 עמדות הדגמה.

אנחנו גם עובדים יחד עם מכון RISE שזה Think Tank על עולמות המדיניות של בינה מלאכותית ובאופן ספציפי בחינוך ובימים האלה הייתה לנו הזדמנות גם יחד עם המשרד להעמיק בחשיבה על זה. זה שלושה ימים, אבל שלושת הימים האלה הם רק נקודה בזמן בתוך שיתוף פעולה מתמשך שהיה לפני וממשיך גם עכשיו, ואנחנו עושים את זה יחד עם המשרד ויחד עם שותפים שלנו בחברה האזרחית, קרן רש"י והמרכז לחינוך סייבר הם שותפים שלנו לאורך שנים.

ואנחנו פיתחנו לצד הצד הטכנולוגי והכלים הטכנולוגיים שמשמשים את המערכת חומר פדגוגי שמלמד ילדים ומכשיר מורים ללמוד על AI. בין אם זו התנסות קצרה וחווייתית, בין אם זה קורס יותר מעמיק שהתחלנו בו, תכף אני אגיד איפה התחלנו בו, ובין אם זו ממש תוכנית למצטיינים שזו תוכנית ברמה יותר גבוהה וממש פונה למפתחים של העתיד או לדור הבא של ההייטק הישראלי. הקורס של 28 השעות מתרחב עכשיו ומגיע ל-22,000 תלמידים ברחבי ישראל.

איפה נעשה הקורס הזה? בתוך בתי ספר?

כן, וזה יחד עם המרכז לחינוך סייבר. התחלנו בפיילוט בשלוש ערים, חריש, אום אל-פחם ואופקים, ומשם אנחנו מתרחבים ל-40 יישובים נוספים.

למה אין יישוב בדואי בפיילוט?

בפיילוט יש את השלושה שציינתי ועכשיו אנחנו מתרחבים.

צריך למען ההוגנות.

פיילוט זה פיילוט, מ-40 אני יכולה.

לקחת אחד מהדרום. נגיד רהט זו עיר גדולה, ולקחת את אום אל-פחם ולקחת עוד שני יישובים.

אני בהחלט אבדוק עם ב-40 היישובים - - -

אני אגיד לך למה, כי האתגרים של הדרום הם לא האתגרים של המרכז ושל הצפון. הייתי שמח שתיקחו את זה בחשבון בעתיד, לכל פיתוח עתידי, לקחת תמיד, כי הנגב תמיד מוזנח, אפילו בפיילוט הוא מוזנח כנראה. שימו לב לזה, כי זו לא אותה אוכלוסייה, וחשוב גם כשאתם עושים פיילוט שזה גם.

תודה רבה על הפידבק הזה ואני בהחלט אקח אותו פנימה. פיילוט זה פיילוט, אבל בהרחבה ל-40 יישובים לראות אילו יישובים נכללים ולוודא שגם יישוב - - -

אם אתם מרחיבים ל-40 יישובים, יש עוד יישובים בדואים בצפון, כדאי לכם להכניס עוד יישוב אחד.

אנחנו לגמרי פתוחים לזה ונשמח לראות ביחד איך אפשר לעשות את זה. אלה דברים שקורים ומתפתחים כל הזמן. הנקודה האחרונה שאני רוצה להגיד ואני שמחה לקצר לטובת הדוברים האחרים, זה שזו איכות של ישראל. אמרתי, אנחנו גאים לדבר על זה בפורומים בינלאומיים ולראות איך מערכת החינוך בישראל לוקחת צעד קדימה ולהיות שותפים לזה.

בכל העולם מסתכלים על זה, ממשלות בכל העולם, ארגונים בכל העולם וגם הקולגות שלי בכל העולם, ואני חושבת שלנו בישראל אולי יותר מכל מדינה אחרת אין את הפריבילגיה לא להצליח. הכלכלה הישראלית מבוססת על ההייטק הישראלי, הוא מהווה 20% מהתל"ג אם אני לא טועה ויותר ממחצית מהייצוא שעליו מתבססת הכלכלה הישראלית. ובסופו של דבר, כוח העבודה הזה, הכישרון הישראלי הוא המשאב המרכזי. אם אנחנו לא נצליח לפתח את הדור הבא, אנחנו נהיה בבעיה גדולה.

ואנחנו, גוגל, כחלק מהאקוסיסטם הזה וזה ממש משמח ולא מפתיע לראות את ההתגייסות של חברות הייטק מקצה אל קצה כי כולנו מבינים כחלק מהאקוסיסטם הזה את החשיבות של טיפוח הדור הבא ואנחנו לגמרי בתוך זה. תודה.

תודה, נועה. אנחנו נעבור לדובר הבא, ד"ר תומר סיימון.

(מוקרנת מצגת)

שלום לכולם ותודה רבה, חבר הכנסת חוג'יראת, על ההזמנה. תומר סיימון, אני המדען הראשי של מרכז המחקר ופיתוח של מיקרוסופט בישראל וחינוך נמצא בליבת העשייה שלי כבר שנים, חוצה מעסיקים, חוצה שנים, ואני כל כך שמח על האירוע. ושוב, להתחיל בפרגון חם מאוד למירב ולשר החינוך על התהליך הזה. אני פשוט אתחיל לרוץ ואפשר לעצור לשאלות או למחשבות.

תראו, מ-2020 עולם הילדים, עולם החינוך נמצא במה שנקרא Deficit מאוד מאוד חמור שהולך ופערי למידה. לא פערים בין פריפריה וזה, אלא פשוט פערי למידה, חוסרים ואי-הגעה לחומר הנלמד. בחלק מהמדינות זה כבר מגיע לשנה וחצי וזה המצב הקיים. אם אנחנו נראה את כל הבחינות, האוריינות המתמטית, האוריינות של השפה הדבורה הולכת ומידרדרת, חוצה שנים, חוצה עולם. וגם פה אנחנו רואים את הציונים בישראל וזה חלק שמבחן אחרי מבחן, שנה אחרי שנה אנחנו רואים שהמצב מאוד מאוד קשה ולכן, שוב פעם, אני מאוד שמח שנעשתה פה תוכנית כזאת.

וכשאנחנו מסתכלים על התוכנית, אני לוקח את הציטוט של איינשטיין, אפרופו האם היו קוראים לצ'אטבוט אלברט, אבל בסוף הוא הגדיר את המושג הזה של אי שפיות, הניסיון לעשות שוב ושוב את אותו דבר ולצפות לתוצאות שונות. ב-20 שנה האחרונות היו מעל שמונה רפורמות שונות שניסו לעשות במשרד החינוך שלא הגיעו לסיומן או למימושן, נתקעו בחצי הדרך ויכול להיות שאפילו החמירו את המצב. וכשאנחנו מסתכלים על זה ואז גם על התהליך הזה, עוד אמירה שלו, שאנחנו לא יכולים לפתור את הבעיות עם אותה חשיבה שיצרנו אותן.

ופה אני חושב שהחלק המאוד מאוד חשוב בתוכנית הזאת הוא השותפות הייחודית. אני חושב שגם הראשונה בעולם ברמה הלאומית בצורה הזאת, משרד החינוך של אותו Public Pivate Partnership, PPP, שהוא מאוד מיוחד. אני מלווה מעל חמש ממשלות בעולם בשנים האחרונות בבנייה של האסטרטגיה הלאומית שלהן לבינה מלאכותית, ואני אומר, זו תוכנית מאוד ייחודית. אפשר לראות את זה ברמת מחוז, במדינות אחרות ברמה של רשתות בתי ספר, אבל לא ברמה הלאומית כמו שזה מבוצע ויוצא לדרך פה.

גם כמו שנועה הציגה וכמו שגם מירב הציגה, גם בפנים יש לנו מאות מתנדבים, ובנוסף על הקיט של משרד החינוך הכנו עוד קיט פנימי ויש לנו איזו קבוצת Teams פנימית שממש מתפוצצת משאלות ודיונים כבר כמה שבועות שעובדים אחד עם השני עם הכלים, איך להפוך את זה ליותר טוב עבור המורים. הדגש הוא המורים, הם סוכני השינוי של המערכת, איתם צריך לעשות את אותו Upskill, אותה העברת כישורים שיהיו רלוונטיים בחזרה לשוק העבודה ובחזרה גם אל מול התלמידים שמשתמשים בכלים האלה כל הזמן. והפער הוא מול הכיתה, כמו שגם אמרת בתחילת הדיון, עשינו תוכנית הכשרה מאוד מאוד מקיפה פנימית.

תומר, כשאתה אומר משפיעים, למי אתה מתכוון? מי המשפיעים?

המורים. סוכני ההשפעה, סוכני השינוי של המערכת.

אלה רק המורים?

צריך לתת להם את הכישורים ואת הידע ואת המיומנויות ואת הכשירויות כדי שיעשו שינוי בדרך ההוראה, למידה והערכה, וכמובן גם שיחזרו להיות רלוונטיים, כמו שאמרתם גם בתחילת הדיון, אל מול התלמידים. זה ענה?

כן, תתקדם.

הכנו את הערכה, אני לא אתעכב עליה, אבל ערכה מאוד מקיפה, איך להשתמש בכלים האלה של הבינה המלאכותית ממש למטרות הלמידה, הוראה והערכה עם הפרומפטים ושיתוף, ממש Know-how.

אני רוצה להראות מחקר שהבנק העולמי עשה עם הכלים של מיקרוסופט, ממש התפרסם לפני חודש בדיוק בניגריה, והחלק של ה-Copilot של מיקרוסופט לחינוך, חלק ממה שהם ראו, שבתוך שישה שבועות, ואפרופו אותו Learning Deficit, הם הצליחו לסגור פערי למידה של שנתיים. וזו ההזדמנות, אני חושב, לכל מערכת החינוך פה בישראל להתחיל לסגור את הפערים שפתחנו. פתחנו פערים בקורונה על הפערים האלה, השנה האחרונה הייתה קשה להרבה מאוד תלמידים ולהורים ולמורים ואני חושב שהפערים אצלנו הולכים ויש פה פתאום הזדמנות לטכנולוגיה שיכולה להתחיל לקצר טווחים ולסייע למורים גם להתגבר על העומס הרב הזה.

חלק ממה שמיקרוסופט מביאה זה מה שאנחנו קוראים לו מאיצי הלמידה. שאלת, אני לא אתעמק בזה, אבל זה גם ה-Reading Progress, לשפר את האנגלית הדבורה, אפילו ערבית דבורה, עברית דבורה, שזה עם הבינה המלאכותית הגנרטיבית. יש לנו כלים למתמטיקה, מירב גם הזכירה את ה-Minecraft למשחקים, אבל יש מספר כלים שבאים לעשות אקסלרציה והמטרה של האקסלרציה היא לא להחליף את המורים, אלא פשוט להעצים אותם. אין דרך להחליף את המורה בבינה מלאכותית, אלא כן לעזור להם לעשות את העבודה הרבה יותר טוב בתהליך הזה.

זה מחקר ממש מנובמבר 2023 שהראה רק את העומס של מורים בעולם שמרגישים שאין להם אנרגיה, אין להם זמן, תשושים, מתוסכלים מהעבודה, אבל מצד שני 77% מהם מוכנים לעשות דלגציה לעבודה עם AI. וזה ממש גם מלפני חודש, עם רשת חינוך עולמית מאוד גדולה שעשינו איתה אירוע מורים שהצליחו להחזיר לעצמם בין תשע ל-16 שעות בשבוע.

מאיפה הסקר הזה? באיזו מדינה? זה בישראל, ה-77%?

זה סקר עולמי של כ-24,000 מורים ברחבי העולם, כמעט 130 מדינות. זה מרשת חינוך עולמית, זה ממש מדצמבר האחרון, שמראים שאפשר להחזיר כמעט 30% או אפילו 40%, יומיים, למורים. ואם רק המורים ידעו להרים את הסנטר בחזרה אל התלמידים ולהיות עם התלמידים יותר זמן ויותר קשב, אני חושב שזה יהיה הניצחון הכי גדול שלנו מבלי שעשינו עוד שינוי אחד נוסף.

אמרתי, ההזדמנות של הבינה הגנרטיבית היא לעשות פה שינויים מקיפים ואני חושב שהתוכנית הזאת היא התחלה מאוד מאוד חשובה, וגם מירב הזכירה את הבגרות בסוף השנה וזה חשוב שיכנסו עוד ועוד תהליכים ועוד ועוד צעדים, אבל חשוב מאוד, אנחנו שנתיים בתוך המהפכה הזאת ועכשיו, אני חושב שבהזדמנות הזאת, מדינת ישראל היא הראשונה שלא רק הגתה את התוכנית, אלא גם יזמה והתחילה ליישם אותה בהקדם האפשרי. וכשמסתכלים על העתיד של בתי הספר, אפרופו בתי הספר של העתיד, זה לא רק העתיד, זה ההווה.

החוויה שגם הזכרת, היום ילדים מדברים בינה מלאכותית בצד, מטיסים רחפנים ורבי להב, משתמשים במשקפי מציאות רבודה ומדומה, שומעים ואולי מפתחים כבר מחשבים קוונטיים, ועכשיו אנחנו צריכים לעשות את יישור הקו הזה שהחוויה שלהם בתוך הכיתה תהיה מאוד מאוד דומה ושיבינו שהיא רלוונטית אליהם גם לעתיד. ואני חושב שזה למה התוכנית הזאת היא כל כך חשובה עם השותפות הזאת בין הסקטור הציבורי לסקטור הפרטי פה בישראל ולהיות גם חלק מהתהליך הזה, גם להוציא את המסר הזה לעולם. מה שחשוב, הגלים האלה, הבינה המלאכותית של 2026-2025 הולכת להאיץ ואפרופו התהליך הזה, אנחנו צריכים לדעת להשתמש בגלשן, צריכים לדעת לגלוש וגם לדעת לעמוד בחזית הגל הזה כדי להוביל את המהפכה ברמת העולם. תודה רבה.

תודה, תומר. נכון, אתה צודק, הפתגם הזה נכון, אי אפשר לעמוד בפני המהפכה, אנחנו צריכים ללמוד איך להתמודד ולעבוד איתה. לפני שאני עובר לדובר הבא, תומר, מה שאמרת כאן, מה שהיה בניגריה, צמצמו שנתיים של לימודים בשישה שבועות, האם זה אומר שהשימוש וברגע שמטמיעים את זה בצורה ממש טובה אפשר לקצר את הלימודים של התלמידים בבתי ספר, במקום שיסיימו 12 שנות לימוד, יוכלו לסיים תיכון בעשר שנים וככה יהיה להם יותר זמן להיות אקדמאים צעירים ולעבוד ואולי לצאת לפנסיה יותר צעירים, מאשר לצאת לפנסיה ואז כמה שנים ואתה הולך לעולם הבא.

אני אתייחס בקצרה. אני לא חושב שבמערכת החינוך זו בעיית אופטימיזציה, כלומר, בעיה הנדסית של אופטימיזציה בחלק הזה, אבל אם אפשר להוסיף ולהעמיק את הלימודים, להוסיף עוד מיומנויות וכשירויות וידע ואת התהליכים האלה באותו פרק זמן ולסגור את הפערים ולהוציא אזרחים שהם הרבה יותר פעילים ותורמים לקהילה, לחברה, למדינה, אני חושב שזו המטרה של הדבר הזה. והחלק השני של זה זו הפרסונליזציה. פעם ראשונה שמשנות ה-60 של המאה הקודמת מדברים על פרסונליזציה ופתאום מורים יכולים לאפשר פרסונליזציה אמיתית ברמת התלמיד והתלמידה ללמידה. רוצים להתקדם? תתקדמו.

תודה, ד"ר תומר סיימון. אני עובר לדובר הבא, יוסף בידץ.

שלום, תודה רבה לך, יושב ראש הוועדה. יוסי בידץ, מנכ"ל המרכז לטכנולוגיה חינוכית המכונה מט"ח. זה מלכ"ר, חל"צ, חברה לתועלת הציבור, ותיקה, עוסקת בחינוך רלוונטי בעידן הדיגיטלי, שותפים מרכזיים למהלכים של משרד החינוך. מבחינתנו, ה-Generative AI, באמת אנחנו מנסים לא רק לעקוב אחרי מה שקורה בעולם, בארץ, אלא להשקיע הרבה משאבים ומשקיעים פה משאבים. זו לא עוד התפתחות, זו התפתחות, להבנתנו, לא ליניארית שיכולה לטלטל הרבה מאוד מאורחות חיינו ובטח את הצורה שבה אנחנו לומדים.

המהלך של משרד החינוך להבנתנו הוא גם חדש, גם נרחב, גם מרשים, כולל מסמכי יסוד שאנחנו מעמיקים בהם, הם בפירוש מעוררי השראה, ויש גם תחילה של תוכנית לפעולה. אנחנו כבר למעלה משנה בחזית הפיתוחים האלו, חלק מהפיתוחים שהוראו ונוספים, גם לקידום המורה, גם לקידום התלמיד, תוך שאנחנו מנסים גם לממש את הפוטנציאל שיש שמה, את היתרונות, אבל גם להתמודד עם החסרונות הרבים שעלו פה גם על ידי חלק מהמשתתפים.

אלפי מורות, מורים ותלמידים כבר נהנים מהכלים האלו שמועמדים כרגע לרשותם, לא רק בחודש הבינה המלאכותית, אלא בכלל, כולל המרכיב שמירב זרביב ציינה בבחינות הבגרות. תלמידים לראשונה הולכים להיבחן עכשיו בפיתוח משותף עם המשרד ושלנו על סביבה שמאפשרת לתלמיד בשלב מסוים לעבוד בסביבה של בינה מלאכותית. הבוחנים כמובן יודעים שהוא עושה את זה, הוא נבחן על היכולת שלו להפיק את המיטב מתוך השימוש בבינה המלאכותית. בעיניי זה חלוץ מאוד יפה של איך לומדים אזרחים, גם אם עוד תלמידים, בסביבה כזו של בינה מלאכותית. כמובן שזה יצריך גם את כל מהלך הבחינות וההערכה לשנות ולהתאים בהתאם.

אבל פה אני מגיע לדבר נוסף, נקודות שאתה נגעת. המבחן האמיתי בעיניי של משרד החינוך הוא מה שקורה בתום החודש הזה ובתום השנה הזאת. כרגע, מתוך מגע רב עם השטח, יש לנו עשרות אנשים שנמצאים בשטח, יש פערים גדולים מאוד בתפיסות, בתשתיות, בכשירויות של מורים, תוכנית לימודים עמוסה מאוד. והאתגר המרכזי של המשרד הוא איך להסתכל בצורה מערכתית ולתת פתרונות כוללים לכל המהלכים האלו.

במסמכים של המשרד יש כוונה להתמודד עם זה, המבחן האמיתי, ואני מציע שזאת תהיה הנקודה העיקרית גם לכנסת לבדוק היא איך לאורך זמן, בהינתן השיטה הפוליטית בישראל, שבה יש תחלופות מאוד מרובות, איך מבטיחים שלאורך זמן תהיה השקעה וזה לא יהיה איזשהו טרנד חולף. צריך להשקיע גם בתקציב, תשתיות, כלים, טיפוח מורים, טיפוח תחרות משגשגת בין הרבה מאוד שחקנים. ועדיין, אני רוצה להגיד בסופו של דבר שיש פה מגדלור חדש, זה מעורר השראה, זה מבורך ואנחנו מלאי תקווה ועובדים לאור המגמות החדשות האלו. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו נעבור לדובר הבא, עוז שנהב.

לי קוראים עוז, אני מנהל מחלקת חדשנות ברשות להגנת הפרטיות. קודם כול, אנחנו מברכים את משרד החינוך, אני חושב שזו עבודה משמעותית, בשעה טובה אנחנו רואים שאנחנו הולכים קדימה, יש לזה חשיבות אסטרטגית וכל הדברים הטובים שנאמרו כאן באמת ראויים להערכה. אבל בעיניים של פרטיות, מונחים כמו למידה מותאמת אישית, תובנות מבוססות נתונים זה דבר שמטריד. או כמו שכתבו את זה במסמך היפה של מרכז המחקר והמידע, האתגרים. ואנחנו מוטרדים, ואם אני אמקד את זה, אנחנו מוטרדים בעיקר מניטור של מידע אישי על תלמידים שלא למטרות האלה. זאת אומרת, הפעולות שמשרד החינוך מבצע הן מעולות, אבל מה קורה עם כל המידע שנאסף? מזה אנחנו מוטרדים ואנחנו גם פועלים. לדעתי, למירב ולי יש מחר פגישה בנושא הזה.

קיבלנו חוות דעת ועשינו שינויים כבר אתמול בעקבות חוות הדעת, כל הזמן לומדים.

כן, אבל חוות הדעת דיברה על הסיפור של ניטור בבוט של אובדנות, אבל יש עוד דברים נוספים, ואנחנו נעשה איתם עבודה. אנחנו תופסים את משרד החינוך כמשרד עתיר מידע, יש מעטים משרדים שאוספים מידע בצורה כזאת, ולכן העבודה היא מאוד משמעותית. יושב ראש הוועדה, אם אני אזקק רגע את דבריי, אנחנו בעיקר מוטרדים מסוגייה של איסוף מידע, אנחנו מוטרדים מסוגייה של עיבוד מידע שנאסף, וכמובן איך מאבטחים אותו.

אתה מודאג מהמידע שנאסף על התלמיד בתוך המערכת הזאת?

בוודאי, אנחנו מוטרדים, זה התפקיד שלנו להיות מוטרדים מזה. אנחנו עושים עבודה עם משרד החינוך בנושא הזה.

אתם חייבים להיות, אם לא תהיו מוטרדים, אף פעם לא תהיה הגנה.

בדיוק, אנחנו מוטרדים כל הזמן מהנושא הזה, במיוחד עם משרד החינוך. לא בגלל שהוא לא עושה את זה טוב, אלא בגלל שזה משרד שאוסף הרבה מאוד מידע על הילדים של כולנו. ואנחנו נפעל בנושא הזה איתם, אנחנו נראה איך הם מעבדים את המידע, איך הם אוספים אותו, איך הם שומרים אותו, תהליכים כאלה מתבצעים.

אפשר לשאול שאלה? החשש הוא מזליגה או החשש הוא משימוש של צדדים שלישיים, או של הספקיות?

גם וגם וגם.

כל מה שאמרת. מספקיות שאוספות את המידע, מזליגה לצד שלישי, ממכירת מידע. אנחנו פוגשים דברים כאלה כל הזמן בשוק הישראלי ופה בוודאי במקרה הזה.

תודה, עוז. נעבור לצבי גולדמן, רשות החדשנות.

שלום, תודה רבה על ההזמנה. שמי צביקה גולדמן, אני סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. אני רוצה להאיר רגע את הפן של שיתוף הפעולה שלנו בין רשות החדשנות לבין משרד החינוך. ראינו פה תוכנית באמת מרשימה שמירב הציגה, אני חייב להגיד שזאת לא הפעם הראשונה שאני רואה אותה, אנחנו מלווים אותה לאורך הדרך ורואים אותה יוצאת מן הכוח אל הפועל ובאמת שאפו גדול. שיתוף הפעולה בין רשות החדשנות למשרד החינוך, אחרי שנים לא מעטות שאנחנו מנסים למצוא את המשותף, אני שמח להגיד שהשנה כנראה מצאנו את הנקודה הזאת, הרבה בזכות מירב שפה הפשילה שרוולים וחיפשה את שיתוף הפעולה איתנו.

שיתוף הפעולה עם רשות החדשנות הוא בעיקר בביצוע פיילוטים וארגזי חול, וזה אומר שמצד אחד יש חברות, יש לנו בארץ חברות חדשניות פורצות דרך בתחום ה-AI שיש להן גם טכנולוגיות בתחום החינוך, ותוכנית של פיילוטים וארגזי חול מאפשרת להם להתנסות בפעם הראשונה במערכת החינוך בישראל וזה מה שאנחנו מתכננים לעשות במעלה הדרך. יש פה מצב של ווין-ווין, מצד אחד החברות מקבלות לקוח ראשון משמעותי, התנסות והשתפשפות, מצד שני, משרד החינוך והתלמידים בארץ והציבור מקבלים גישה לטכנולוגיה ישראלית פורצת דרך. בסופו של דבר, חברה חדשנית, המטרה שלה היא לפרוץ לעולם, וההזדמנות שלנו לתפוס אותה בהתחלה, שתבוא לתועלת הציבור פה נובעת מזה שהיא חברה ישראלית.

בסופו של דבר, אנחנו מאמינים שאנחנו נהיה הראשונים לאמץ את החדשנות הזאת או האחרונים. כי ברגע שחברה כבר יצאה החוצה ומצאה את השוק הגדול, הסיכוי שהיא תחזור למדינת ישראל, מדינה קטנה במזרח התיכון, כותבים מימין לשמאל, לא כזה אטרקטיבי. באמת ווין-ווין לשני הצדדים, ולצד זאת, כמובן הכול בפיקוח והתאמה רגולטוריים שגם מביאים להתקדמות הרגולציה בארץ, שזה גם דבר מאוד חשוב והוא גם מעצור מאוד גדול בפני חברות שרוצות להתקדם.

ומעבר לזה, יש שיתוף פעולה מאוד הדוק גם, אנחנו שותפים בהתייעצות של משרד החינוך בתוכניות הלימוד שהם בונים, גם לבגרות וגם לא לבגרות, בשלבים יותר מוקדמים, ונראה שאנחנו בכיוון הנכון. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו נעבור לדובר הבא, ארי ברומברג, מועצת התלמידים והנוער הארצית.

שלום, ארי ברומברג ממועצת התלמידים והנוער הארצית. למי שלא מכיר אותנו, אנחנו הגוף הנבחר, הרשמי והמייצג היחיד במדינה של כלל בני הנוער בישראל. AI זה משהו שמאוד בוער לנוער, זה משהו שאנחנו מתעסקים בו כבר שנים, גם עכשיו, אני גם ארים למשרד החינוך ואגיד שאנחנו פועלים איתם בשיתוף פעולה מלא על זה, אנחנו בתהליכים של כתיבת אמנה אתית לשימוש בבינה מלאכותית וממש לדעתי לפני שבוע היינו איתם בכנס של מיקרוסופט.

אני אגיד שהייתה שם אמירה אחת שצרמה לי. אמרת שה-AI הולכת לשנות את העבודה של כולנו. AI כבר משנה, AI כבר נמצאת במערכת החינוך שנים. יש לי חבר שאמר לי שהוא לא עשה עבודה שלוש שנים כבר. איך יכול להיות? כי בימינו יש לי AI שכותבת את העבודה ואז יש לי AI שהולכת ובודקת כמה זה נראה כמו עבודה של AI, ואז יש לי עבודה שהולכת ומשנה את זה בהתאם ל-AI שאמר את זה ככה. כלומר, ה-AI כבר קיים במערכת בין אם אנחנו רוצים ובין אם לא וגם אם נחליט בעוד שנתיים שפחות מתאים לנו, זה כבר קיים. יש לי ChatGPT בוואטסאפ של הטלפון, גם אי אפשר לעשות לזה טאבו, זה בחיים לא יעבוד.

אנחנו רואים בבינה מלאכותית, היתרון הכי גדול שלה הוא באמת החליפה האישית לכל תלמיד, כמובן בליווי של המחנכים, כי לבינה מלאכותית יש את היכולת לבוא ולבנות לכל תלמיד את מה שהוא צריך ולפי הטופס של מרכז המחקר והמידע שכולנו קראנו פה, גם כבר עושים את זה במדינות בחו"ל. המערכת הזאת היא כבר קיימת במקומות אחרים, זה המקום שלנו להביא אותה לפה. הנוער וגם הילדים היותר קטנים מתעסקים כבר ב-AI, זה כבר שם. רובם גם כנראה יכולים ללמד את המורים שלהם קצת פה ושם. זהו בעיקרון, לכל תלמיד יש את הצרכים שלו, ה-AI יודע לעזור עם זה.

תודה. ארי, אמרת עכשיו שאתם כותבים אמנה עם משרד החינוך, נכון?

כן.

מי שותף בכתיבת האמנה?

נכון לכרגע, למיטב הבנתי, מדובר על הסגל החינוכי ביחד איתנו וייתכן שגם עם ארגוני ההורים.

האם יש בתוך האנשים שכותבים את האמנה אנשים מכל התרבויות? נגיד מהחברה החרדית, מהחברה הערבית, דתית?

בתוך משרד החינוך אני לא יודע להגיד, זה משרד החינוך יגיד. אצלנו אנחנו מייצגים את כל הנוער, יש לנו בתוך המועצה הארצית נציגים מכלל החברה הישראלית, גם מהפזורה הבדואית, גם מהחברה הערבית, מכל מקום.

והם שותפים לכתיבת האמנה? כי אם כותבים אמנה, חשוב שהיא תייצג את כל החברה הישראלית לדעתי, זה חשוב מאוד.

אנחנו שותפים לדבר הזה כארגון גם ברמה של הגלגלים שלנו, של המחוזות, כן, גם חלק מכתיבת האמנה.

אוקיי, תודה, ארי. אנחנו נעבור ליוסף גדליהו ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

תודה רבה, היו"ר. שמי יוסף גדליהו ואני באמת מנהל את המרכז לרגולציה ומדיניות בינה מלאכותית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. מה שאנחנו עושים זה אנחנו עובדים עם כל משרדי הממשלה כדי לקדם היערכות לבינה מלאכותית בתחומם ולסייע להם כשיש צורך, אם אלה משאבים ואם זו דחיפה ממשלתית. מתוך הפרספקטיבה הרוחבית הזאת אני רוצה באמת לנצל גם את הבמה הזו כדי לברך את משרד החינוך בהובלה מירב, שהם הראשונים מבין משרדי הממשלה שגיבשו תוכנית אסטרטגית להטמעת בינה מלאכותית בתחומם.

התוכנית היא שאפתנית, היא מרשימה מאוד בעינינו, גם בפרספקטיבה בינלאומית, ממה שאנחנו מכירים. אנחנו מקווים ופועלים שהמשרדים הנוספים בממשלה ילכו בכיוון הזה. שמחנו גם על ההזדמנות לשתף איתם פעולה ולקחת חלק בתהליכים של הגיבוש של התוכנית. ואני אגיד שבנוסף לזה אנחנו מתחילים בקרוב מחקר אקדמי באוניברסיטת תל אביב שאמור לעסוק בהיבטים של רגולציה מאפשרת להטמעת בינה מלאכותית בתחום החינוך.

ונקודה אחרונה, באמת כגישה כללית, הראייה שלנו, ואני חושב שגם משרד החינוך שותף לראייה הזו, יש להכיר כמובן את האתגרים, דובר פה על פרטיות, אבל מעבר לזה יש גם סוגיות של הטיות ואפליה ויש שאלה של האיזון בין האדם למכונה, מה המורה יעשה, מה המכונה תעשה, ואפילו סוגיות של בטיחות, ראינו גם ילדים שהגיעו לפגיעה עצמית כתוצאה משימוש בצ'אטבוטים. חשוב להכיר את האתגרים האלה, חשוב להיות ער להם ולתת להם מענה, אבל גם חשוב שזה לא יעצור אותם. קריטי שנטמיע בינה מלאכותית במערכות האלה, כולל מערכת החינוך, וקריטי שניגע באתגרים אבל לא נהיה משותקים מהם, ואני שמח שהתוכנית נותנת מענה גם להיבטים האלה. תודה.

תודה, יוסף. איתן אשל.

איתן אשל, סמנכ"ל מו"פ טכנולוגיות של התעשייה האווירית. קודם כול, אני מברך על הדיון הזה ועל כל המהלך שמובל פה במערכת החינוך. מאוד מאוד חשוב, אנחנו ניזונים מזה בשלבים היותר מאוחרים. ואני רוצה לעמוד על דבר אחד. אנחנו בתוך סערה ומהפכה שהיא בלתי נמנעת, היא משפיעה על כולנו גם ביום-יום, גם על התלמידים, אני רואה אצל הילדים שלי בבית, כבר לא כותבים תוכנה, מוציאים את זה מה-AI, מה-ChatGPT או מכלים אחרים, וכל המקצועות גם משתנים. אני רואה גם בתעשייה האווירית בניתוחים שאנחנו מסתכלים, מקצוע התוכניתן הולך להשתנות, המקצועות הולכים להשתנות ומערכת החינוך תצטרך לדחוף את זה קדימה. ובמקום שזה לא נעשה, אנחנו עושים את זה פנימית אצלנו.

אבל אני רוצה לעמוד על דבר אחד, אנחנו בתוך מהפכה, ה-AI ישפיע על כולנו, זה כמו שאי אפשר להעלות על הדעת שאפשר לעבוד בלי אינטרנט, זה ישפיע. אבל צריך לחשוב גם על החשיבה היצירתית העצמאית. ואני חושב שעמדת על זה בהתחלה, באיזון בין שימוש ב-AI ליצירה, יכולת ליצור דברים חדשניים ומקוריים. פה צריך לראות שאנחנו שומרים על האיזון, כי אם כולם וכל המדענים יקחו את המאמרים מ-AI על בסיס ידע עבר, מה יהיה בעתיד? לכן פה צריך להסתכל על האיזון שקורה, כי אי אפשר להביא את זה לאקסטרים. ועמד פה ממועצת התלמידים, שכל העבודות יהיו ב-AI ומישהו שלא יעשה עבודה עצמאית לאורך שנים, מה יהיה לנו בעתיד? לכן צריך לראות באיזון, גם בבתי הספר, שה-AI בא גם לצד חשיבה עצמאית וגם יכולת ביקורתית וגם יכולת ליצור משהו חדש. זה בהיבט הזה.

אבל אנחנו בתוך מהפכה ללא ספק, היא משפיעה על כולנו, גם ביום-יום. וגם תכנון טיול שאתה עושה היום, דבר ראשון אתה הולך ל-ChatGPT ואתה לא מתאמץ וזה מקצר את הזמנים בצורה דרמטית. זה אותו דבר במחקר, זה אותו דבר גם בעבודה הנדסית. וכמו שהיום מהנדס לא יכול לעבוד בלי MATLAB וכלים שמשמשים אותו גם בהמשך, גם מהנדסים וגם מתכנתים בכלל בתחום הטכנולוגי ידרשו ל-AI בצורה מעמיקה, אבל אני חרד גם ליכולת החשיבה העצמאית.

תודה רבה. נעבור לדובר הבא, אביעד שטיינר, עמותת לוקחים אחריות ברשת.

שלום, כבוד היושב ראש, חברי הכנסת, מכובדיי. שמי אביעד שטיינר, שמחתי לשמוע באמת את כל הדברים שאמרו פה על בינה מלאכותית, בין הגורמים המקצועיים, בין משרד החינוך. ובאמת הברכה של הבינה המלאכותית כבר ברורה, אני גם בעצמי משתמש הרבה בכלים האלה, זה כבר ודאי וברור. אבל אני רוצה להצביע על תופעה קצת שונה שהבינה המלאכותית מובילה אליה שלא הוזכרה פה בכלל לצערי ובשביל זה אנחנו פה מעמותת לוקחים אחריות.

אני אביא לכם סיפור שקרה לפני שנתיים, אני מאמין שאתם תהיו בהלם. לפני שנתיים, עוד כשהבינה מלאכותית התחילה, פנה אלינו מפקח ממשרד החינוך, היה בהלם. מה קרה? ילד בן תשע מבית ספר יסודי השתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לפרסם תמונות מזויפות בעירום של ילדה בת שמונה, כן. ואני אגיד לכם יותר מזה, הכלי הזה זמין לכל אחד פה ובלחיצת כפתור בגוגל הוא יכול להגיע יותר מהר משהוא מגיע ליוטיוב.

והתופעה הזאת שאני מדבר עליה התחילה לפני שנתיים והיום היא קורית בזמן שאנחנו מדברים. ואני חושב שאנחנו צריכים לחשוב על זה לעומק, להבין איך זה הגיע לדבר הזה. ואני רוצה להצביע פה על שני גורמים שאנחנו מציגים שאנחנו מזהים על פי המומחיות והניסיון שלנו בשטח עם נוער ועם חינוך שזה נגרם בעקבותיהם. אחד, החינוך, יש פער מאוד מאוד גדול בהבנה של המורים ואנשי הצוות שאין מילה רעה עליהם, אנשים נהדרים, מעולים, פשוט העידן שהם גדלו לתוכו הוא לא כמו העידן שלי ושל הילדים היום. הפער הזה גורם לכך שיש חוסר הבנה בהתמודדויות של הילדים לעומת ההתמודדויות של המורים.

אני אשאל אתכם שאלה לדוגמה, האם מישהו פה יודע מה זה דיסקורד? בדיוק, חברי פה, מייצג של הנוער יודע מה זה דיסקורד. וגם אם חלק פה שמעתם על דיסקורד, אולי לילד שלכם יש דיסקורד, אבל אני לא חושב שאתם מבינים כמה הדיסקורד נוכח אצל חיי הילד, אפילו יותר מוואטסאפ. לדוגמה, לי היה שרת דיסקורד, עדיין קיים, של 3,000 ילדים, וזה שרת קטן. יש לי חברים עם שרת דיסקורד עם עשרות אלפי ומאות אלפי ילדים. וזה, בואו נגיד, כיכר העיר ברשת. בדיוק כמו בוואטסאפ, קבוצות וואטסאפ, רק של אלפי אנשים, ילדים במקרה שלנו. והתמונות שמופצות שם והסרטונים שמופצים שם הם באמת משמשים גם לדברים טובים כמו הלימודים שהצבעתם עליהם, אבל יש, כמו שאמרתי, גם המון תכנים מזעזעים שאני לא רוצה לפרט פה.

זה הפער הראשון, הפער בחינוך, ובדיוק שם אנחנו נכנסים, עמותת לוקחים אחריות, אנחנו פועלים כבר המון זמן ברשת. אני אישית גם מחוץ לעמותה עושה את זה בחיים שלי, מלווה חבר'ה צעירים. אני זוכר שהייתה לי שיחה עם ילד בן עשר, ובגלל שאני יודע את העולם שלו, לא הייתי אפילו צריך לדבר, פשוט שאלתי אותו בדיוק את השאלות הנכונות והילד כבר הסביר לי בעצמו ממש תוך כמה דקות כמה זה באמת קשה וכמה בקלות הוא נחשף לתכנים שבשנייה שהוא רואה אותם זה מוריד לו את מצב הרוח והוא דיכאוני. אני מתכוון כמובן לתכנים פורנוגרפיים ואלימים, בין אם זה ב-AI ובין אם זה באתרים שנמצאים ברשת לכל בן אדם. כמו שאמרתי, אפשר להגיע אליהם יותר מהר מליוטיוב.

מה שאנחנו מציעים, שורה תחתונה בחינוך, זה שלא נפעל רק באופן עצמאי בעמותה, אלא לשתף פעולה עם משרד החינוך, והגשנו לכם כבר תוכנית מסודרת, לא רק מיסודי עד י"ב, אלא מגן עד י"ב. כמו שהצגתי לכם פה, זה כבר מתחיל בגיל שמונה-תשע והחשיפה לפורנוגרפיה היום היא מגיל שש-שבע. אנחנו הצענו לכם תוכנית מסודרת, אנחנו יודעים איך הדברים עובדים, אני בעצמי יש לי גישה למאות אלפי נערים בישראל על ידי ערוצי היוטיוב שלי וכולי. בגלל זה אנחנו הגשנו לכם את זה, אנחנו מצפים להתייחסות ולא להתעלמות, כי כל רגע שעובר עוד נפש נפגעת.

ואני כן אוסיף שכמובן שכל החינוך של הקידום הטכנולוגי והרווח הכלכלי שיש מההייטק כמו שהציגו פה היום זה ודאי נכון, אבל אם בן אדם יתעשר מההייטק אבל הנפש שלו פגועה לגמרי, אני רואה את זה שיצא שכרנו בהפסדנו. זה גורם מספר אחד.

שתיים, לא רק חינוך הסברתי, אלא גם חקיקה אקטיבית. האמת היא שקצת מוזר לי שאני אומר את זה, כי כבר ב-2011 עבר חוק, חוק התקשורת, שמחייב ספקיות אינטרנט לתת סינון חינמי. כלומר, שכל הורה, שהוא ודאי אחראי על האינטרנט בבית ולא הילד, יכול לאפשר שיהיה סינון חינמי. אבל מה הבעיה מעבר לזה שבכלל לא יודעים על זה כל כך? שגם הסינון החינמי לא מספיק אפקטיבי. למה זה? כי אין תו תקן, אין אכיפה ברורה מה מותר, מה לא. וגם בזה אנחנו פועלים הרבה ומצפים להתייחסות.

אלה לא דברים של מה בכך, אלה דברים שצריך לפעול כבר עכשיו. אני מקווה באמת שאת שני הדברים האלה נקדם. בנוסף, גם חוק אימות גיל שהזכרנו, כשבן אדם נכנס לאתר שמוגדר כתכנים מיניים, פורנוגרפיים, פדופיליים, חייב לאמת את גילו, שהוא מעל גיל 18. זה לא כזה חדש, יש את זה כבר בגרמניה, צרפת, אוסטרליה, זה הדבר הכי פשוט שיש.

באמת כדי למנוע את המקרה הבא שבו ילד, לצורך העניין דוד, ירצה לעשות דברים מצחיקים ויפרסם דברים על חברים שלו, דברים מיניים שהוא באמת לא יודע שהם כל כך נוראיים, לצורך העניין, חברים, חגי, מישל, יפיץ עליהם דברים מצחיקים, ובאמת הדברים האלה לא מצחיקים והם משחיתים את הנפשות והורסים לאותם חגי ומישל את החיים ואנחנו צריכים לקדם את החקיקה הזאת עכשיו. ואני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם, אני לא צריך להציג את זה יותר.

תודה, אביעד. יש מישהו כאן שרוצה לדבר לפני שאנחנו סוגרים את הישיבה? שתי דקות.

שלום לכולם, שמי ד"ר שבי גוברין, אני מהמרכז האקדמי לוינסקי וינגייט. קודם כול, תודה על הדיון המעניין. אני רוצה להביא את הזווית של המוסדות האקדמיים להכשרת מורים. קודם כול, הייתי כאן לפני שנה כשמירב הציגה את התוכנית, פתחה מנועים, ובאמת כל הכבוד על המהלך האדיר. אני חושבת שמוסדות הכשרת מורים צריכים להיות חלק מהמהלך הזה, אני חושבת שכרגע הם לא נמצאים בליבת העניין. יש לזה לדעתי רקע פנים משרדי.

אני רוצה לציין ספר מאוד חשוב שהתפרסם לא מזמן, שמו "מכונת השוויון". בינה מלאכותית מוגדרת כפוטנציאל השוויון הגדול, המשווה הגדול, מתייחסת לכל הבעיות של הפערים הדיגיטליים. אבל אני רוצה להעלות את החשש שמתחבר, מהדהד פה בדברים של כמה וכמה דוברים שהשוויון הזה יכול להביא אותנו לרמה נמוכה מאוד של ביצוע ולא לרמה גבוהה ומאתגרת. ואני רוצה להתחבר לנושא של חשיבות של שמירה של אוריינות, מיומנויות אורייניות. תקשיבו, הבינה המלאכותית דורשת רמה אוריינית מאוד גבוהה, דורשת חשיבה ביקורתית. אני לא רואה שיפור ואני לא רואה מגמה של שיפור ברמת האוריינות והדוגמאות ששמענו כאן ממש מחזקות את הדאגות האלה.

ואני חושבת, עכשיו תקשיבו, אני משמשת בתור ראש הרשות להוראה חדשנית במוסד להכשרת מורים. האקדמיה היא מקום שמרני, אני הראשונה שיודעת את זה. ביחד עם זה, בתוך המרוץ הגדול וההכרחי ליישום בינה מלאכותית, אנחנו חייבים גם לדעת על מה לשמור. אני חושבת שאנחנו צריכים לשמור על כמה ערכים שלא ידלדלו וביניהם הכשירויות האורייניות והביקורתיות של התלמידים שלנו. ואני חושבת שהמכללות להכשרת מורים והאקדמיה באופן כללי יכולות למלא תפקיד חשוב בצד הזה. מירב, אני ממש מציעה לך חברות. זהו, תודה רבה.

תודה רבה.

שחר פריזאת, מערך הדיגיטל הלאומי, מנהל טכנולוגיה של קמפוס IL. קמפוס IL, למי שלא מכיר, הפלטפורמה הלאומית ללמידה דיגיטלית, מעל 500 קורסים, מיזם שפועל כבר מעל שש שנים. כמה דברים שרציתי להגיד. קודם כול, אני מאוד שמח על השיח הזה וברכות למשרד החינוך, נראה מאוד מרשים. אנחנו משתפים איתם גם פעולה וכחלק מזה השקנו בקמפוס IL קורס שהוא חלק מהקמפיין הזה וגם לאחרונה השקנו קורס שמנגיש, מסביר איך לעבוד עם הכלים, קורס למתחילים, ויש לנו כוונה להמשיך ולעשות את זה, אבל רציתי בעיקר לדבר על האספקט השני.

גם אנחנו כפלטפורמה של למידה נמצאים בטרנספורמציה. דובר פה הרבה על ההזדמנות והסיכון ועל זה שאי אפשר להתעלם מזה ואנחנו שם לגמרי. לא חושב שיש את הברירה לא להשתמש בכלים של Generative AI במערכות למידה, מה שכן, צריך לעשות את זה מאוד בזהירות. אנחנו מסתכלים על זה בימים האלה, איך אנחנו משלבים את זה און טופ, כמו שנאמר פה.

אנחנו נמצאים בכמה פיילוטים מאוד מעניינים שאני מניח שבזמן הקרוב כבר יהיו חלק מהפלטפורמה, חלק מהקורסים. זאת אומרת, קורסים שבהם יוטמעו רכיבים של Generative AI. בנוסף, לא במקום, אלא בנוסף ל-MOOC-ים, מי שמכיר, הקורסים הדיגיטליים, נקרא לזה הסטנדרטיים. גם הם חדשניים בפני עצמם, אבל הסטנדרטיים. הדברים קורים והחזון שלנו הוא מה שדובר פה, מורה פרטי, התמקדות על איך אנחנו און טופ קטעי הוידאו שמסבירים באופן כללי והתרגילים שמיועדים לכולם, איך אנחנו יוצרים חוויית למידה פרטנית, מותאמת לכל תלמיד על בסיס מה שאנחנו יודעים ושומרים על התלמיד. פרטיות, בהחלט משהו שנמצא גם על הפרק, אתגר לא פשוט, היה לי חשוב גם להוסיף את הדבר הזה.

תודה רבה. דוברת אחרונה.

חגית אוחנה, מנהלת התוכן וההדרכה בעמותת מחשבה טובה. עמותת מחשבה טובה מתעסקת בצמצום פערים דרך הנגשה של טכנולוגיה דווקא לאוכלוסיות בפריפריה הגיאוגרפית-חברתית. אנחנו מתעסקים הרבה בבינה מלאכותית, גם עם גילאים יותר צעירים. אני מאוד מתחברת לכל מה שהוצג פה ולדברים, מתחברת למה שאריק אמר. הכלים כבר נמצאים בשטח, הם נמצאים בבתי הספר, בין אם נרצה ובין אם לא, השאלה היא איך אנחנו מלמדים את הילדים לעשות בהם באמת שימוש מושכל, ביקורתי, ערכי, כל מה שדובר פה.

אני חושבת, אני מציעה פה איזושהי נקודה למחשבה למשרד החינוך עם התוכנית באמת האדירה שנעשתה פה, איך ללמד את הילדים להשתמש בכלים עצמם, לעשות את ולא לדבר על ולראות איך באמת הכלים שכבר נמצאים בכל מקום ובכל פינה, מצליחים לעשות בהם שימוש מיטבי, ביקורתי. לעשות מעקפים זה אולי בסיס מסוים, אבל זה בסוף לא יתן את המענה המיטבי לשטח מבחינת היכולת להשתמש בכלים האלה, הקיימים, שנמצאים בכל מקום. זו נקודה למחשבה.

תודה רבה. לפני שאני אסכם, נכון, אני מצטרף לכל החששות שעלו כאן. זאת אומרת, אין ספק, עם כל הקדמה וכל הפיתוח שיש, יש חששות, מה שנאמר כאן על ידי אביעד ומה שנאמר כאן. ואני כן בעד שמשרד החינוך, בנוסף לכל התוכנית המאוד טובה, שילמד את התלמידים גם איך להשתמש בתוכניות שקיימות, כלומר, לא דרך מערכת החינוך, נגיד מה שגם נאמר כאן, יש הרבה גישה ל-AI מחוץ לתוכנית של מערכת החינוך. לכן זה חשוב, דברים שתיקחו לתשומת ליבכם, אני אשמח שתיקחו לתשומת ליבכם כי זה מאוד חשוב.

זה כבר קורה. ההנחיות הן לכל הכלים, לא רק לכלים שלנו.

ברשותכם, נעבור לסיכום. אני רוצה להודות לכל מי שהיה כאן, לכל מי שהשתתף, לכל מי שהביע דעה, למירב, לגוגל, למיקרוסופט, לכל אחד ואחד בשמו על הנוכחות שלכם ועל ההתעניינות בדיון הזה, כי זה ממש נושא חשוב. אנחנו שמענו את כולכם, שמענו את התוכנית הנפלאה של משרד החינוך, שמענו את החששות. ולכן הוועדה מבקשת ממשרד החינוך ומשרד האוצר לבחון את היקף התקציבים הנדרשים לפריסה של התוכנית בכלל מסגרות החינוך ובכלל זה גישה לתשתיות מחשוב ואינטרנט ולכלי בינה מלאכותית.

הוועדה מבקשת לקבל תשובה ממשרד החינוך לגבי התוכנית להנגשת הבינה המלאכותית בנגב, בדגש על תלמידים ומורים בכפרים הבלתי מוכרים. הטמעה שוויונית של כלי ה-AI יכולה לסייע בצמצום פערים חברתיים, כלכליים, לעומת זאת, אי הטמעה יכולה להעצים פערים קיימים. לכן הוועדה מדגישה את חשיבות הפריסה של טכנולוגיות וכלי ה-AI בבתי הספר מקבוצות במעמד כלכלי-חברתי נמוך ו/או בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

הוועדה רואה חשיבות רבה בפיתוח כלי חשיבה ביקורתית ואוריינות שפתית לצד השימוש בכלי ה-AI. הוועדה מציינת כי למנהלי בתי הספר, למורים, ולצוות החינוכי תפקידים חינוכיים שאינם מתמצים בהקניית ידע. חשוב לשמר את מקומו המרכזי כמובן של הצוות החינוכי לצד הכנסתם של כלי בינה מלאכותית לתהליכי הלמידה. כל מה שדיברנו, אלה כלי עזר למורה.

הוועדה מבקשת לקבל מידע בדבר אופן השימוש בתקציב שמיועד ליישום של תוכנית הבינה המלאכותית בשנת 2025, ואנחנו נקיים כמובן דיון מעקב על הנושא הזה. תודה רבה והמשך יום טוב, הישיבה סגורה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:27.