פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



11
ועדת העבודה והרווחה
29/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 357
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, כ"ט בטבת התשפ"ה (29 בינואר 2025), שעה 10:18

הצעת תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים בתקופת שירות המילואים שהוא שירות חירום) (הארכת הוראת השעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025

חברת הוועדה: חוה אתי עטייה – מ"מ היו"ר

גליה ימין - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

שנהב אור - אגף תקציבים, משרד האוצר

דקלה חורש - עו"ד, לשכה משפטית, משרד העבודה

עילם שניר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יוסף דיאמנט - התוכנית לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

חנן פוטרמן - עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

מרקי בן חיים - תחום מילואים, המוסד לביטוח לאומי

אופיר כהן - יו"ר, העמותה למען משרתי המילואים

מוריה ברבי - עו"ד, התאחדות התעשיינים

ישי פולק - יו"ר משותף, ועדת העבודה, נשיאות המגזר העסקי

אלכס מילר - ההסתדרות החדשה

אילת וולברג

אורית ארז

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.






הצעת תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים בתקופת שירות המילואים שהוא שירות חירום) (הארכת הוראת השעה-חרבות ברזל), התשפ"ה-2025

בוקר טוב, יום רביעי בשבוע, כ"ט בטבת התשפ"ה, 29 בינואר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ועדת העבודה והרווחה בנושא הצעת תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים בתקופת שירות המילואים שהוא שירות חירום) (הארכת הוראת השעה-חרבות ברזל), התשפ"ה-2025. הנושא זה הארכת התקנות לסוף השנה. אנחנו נתחיל עם משרדי הממשלה.

גליה ימין, משרד האוצר. באנו לוועדה להאריך תקנות. מדובר בתקנות לגבי שנת 2024 מכוח סמכות שניתנה בחוק הביטוח הלאומי לשר העבודה ולשר האוצר במקרה שבו שר הביטחון מכריז על תקופת שירות שהיא בעצם שירות חירום, לתת לגבי אותה תקופה הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי לתשלומים שמוגדרים בסעיף אחר ולדמי ביטוח לאומי. התשלומים הם לקרנות וכדומה. בתקנות שהותקנו בשנת 2024 ההצעה הייתה לתת איזה שהוא שיפוי נורמטיבי בגובה של 20% מההכנסה שמשולמת ליום לעובד במילואים, כשבעצם למעשה ה-20% כולל את כלל תשלומי החובה שהמעסיק נדרש להפריש לעובד בגין אותה תקופה.

המעסיק מחויב להמשיך ולהפריש לעובד את אותם תשלומים בתקופה שהוא משרת במילואים, ולכן ההצעה שלנו שעמדה בשנת 2024 ובעצם אנחנו באים לפה להאריך אותה לגבי שנת 2025, היא להמשיך לתת את אותו שיפוי של 20% נורמטיבי. אני אגיד בנוסף שהתקנות מחריגות את המעסיק הציבורי שזה מעסיק כמו שהוא מוגדר, זה המדינה, זה תאגידי הבריאות, קופות חולים, גוף מתוקצב בחוק יסודות התקציב. זה כולל עוד כלל תאגידים שאלה גופים שהמדינה משתתפת גם ככה במישרין או בעקיפין בתשלומים שלהם, ולכן לא מוצע לשפות את אותם גופים על גבי החלק הזה.

רק שאלת הבהרה. החישוב של ה-20%, אמרת שהוא כולל שיפוי לתשלומים לקרנות וכו', גם שיפוי עבור דמי הביטוח.

כן. הסעיף אומר שההסמכה היא לתת את השיפוי גם על החלק של דמי הביטוח, והוא כולל גם את החלקים האלה וגם את החלק של דמי הביטוח הלאומי. המעסיק מחויב להפריש בעד העובד.

בהחלטת הממשלה 2540 שבה הורתה הממשלה לשר העבודה ולשר האוצר להאריך את תוקף תקנות שיפוי מעסיקים, התנו את ההארכה בהארכת תוקף ההסכם הקיבוצי הכללי. למה עדיין לא חתמו על ההסכם?

ישי פולק, יו"ר משותף, ועדת העבודה של נשיאות המגזר העסקי. ההסכם נחתם ב-31.12.20224, הועבר לגורמים הרלוונטיים, גם למשרד האוצר וגם לגורמים נוספים ולכן אנחנו פה היום. יש פה תיקון מסוים של משרד המשפטים ושל משרד העבודה שלמעשה ייפתר היום והדבר הזה יוגש להרחבה.

התוקף של ההסכם הזה יכנס לתוקף עם צו ההרחבה ורטרו?

מה-1.1.

והזכויות שנקבעו בהסכם הקודם ישמרו לעניין לדוגמה הרחבת תקופת ההגנה למשרתי המילואים, ימי היעדרות בתשלום לבני הזוג, שעת היעדרות לבן זוג וצבירת חופשה שנתית. יש עוד דברים.

יש עוד. בגדול, הדבר היחיד שמשונה בהסכם החדש זה גרירת הזכות מ-2024 ל-2025 ככל שהמילואים הם ברצף מ-2024 ל-2025.

מה הכוונה ברצף?

אם אדם, יש לו צורך להיות 60 יום במילואים כדי שיקבל את הזכויות, והוא התחיל את המילואים איפה שהוא באוקטובר וגלש עד ה-2 בינואר לצורך העניין, אין שום היגיון לעצור את הרצף הזה כאשר ב-2 בינואר זה מתאפס ומתחיל מחדש, לכן ככל שהוא עשה מילואים שהתחילו ב-2024 ונמשכו לתוך 2025, הזכויות נגררות באופן מלא.

הבנתי.

משרד העבודה, לגבי צו ההרחבה אם את יכולה להתייחס?

דקלה חורש, משרד העבודה. אחרי שההסכם יוגש לרישום, שר העבודה צריך להוציא הודעה על כוונה להוציא הרחבה. ההסכם מותנה בהוצאת צו הרחבה. הוא מפרסם את הכוונה להרחיב אותו, ותוך שבעה ימים הוא יכול להוציא צו הרחבה אחרי כל הפרוצדורות שנדרשות, קבלת הערות ציבור וכו'. יש תיקון חקיקה שנעשה לחוק הסכמים קיבוציים בדיוק לצורך הרחבות של הסכמים שקשורים בחירום, ואנחנו נשתמש בתיקון הזה כדי לעשות את הדברים בצורה הכי מהירה שהחוק מאפשר לנו.

תודה. יש לי שאלה לאוצר. בדיון הקודם בוועדה, בתקנות ניתנה הערכת עלות של 2.5 מיליארד שקל. כמה בסופו של דבר אכן שולם בפועל ומה הערכת העלות המעודכנת עד סוף 2025?

לצערי נציג אגף תקציבים עוד לא הגיע לדיון. אני מהייעוץ המשפטי. זה תשובה שאני לא יודעת לענות עליה.

את יכולה לבדוק ולתת את התשובה בבקשה לוועדה?

לעניין התחולה רטרואקטיבית מ-1 בינואר 2025, מתי ישולם השיפוי עבור חודש ינואר? האם יינתן באופן אוטומטי?

חנן פוטרמן, לשכה משפטית, ביטוח לאומי. המסה הגדולה מתקבלת אצלנו מהמעסיקים בתחילת פברואר לגבי השירות של חודש ינואר, ואנחנו נשלם את השיפוי בתחילת חודש פברואר.

מעולה.

שמך לפרוטוקול.

מוריה ברבי, התאחדות התעשיינים. גבירתי, ראשית תודה על הכוונה להאריך את השיפוי. כידוע, זה שיפוי שמהווה 20%, אך בניגוד למה שנאמר כאן שזה מבטא את כל תשלומי החובה, ה-20% הללו זה שיפוי חלקי בלבד כאשר זה עדיין לא עונה על כל ההוצאות שמוציאים המעסיקים עבור תקופת שירות המילואים. אם אנחנו ניקח בחשבון את ההפקדות לביטוח פנסיוני, קרן השתלמות, השתתפות בעלויות של חופשה, הבראה, חגים, המשמעות היא שה-20% זה רק שיפוי חלקי בלבד. המשמעות ברמה השנתית על פי היחידה למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים, שהמעסיקים נדרשים להוציא מכספם עבור שנה כזו 4 מיליארד שקלים לו השיפוי יישאר רק על 20%.

אני כן אציין בהקשר הזה שאנחנו הגשנו עתירה לבג"ץ שהיא כרגע תלויה ועומדת, שהתכלית שלה היא לחייב את המדינה לשאת בעלות במסגרת תקציב הביטחון, לשפות את המעסיקים לא רק באופן חלקי וחסר, לכן למרות שאנחנו סבורים שכמובן התקנות הללו חשובות, הן מבטאות רק סכום מאוד חלקי. כידוע, זה לא מילואים של יום או יומיים. יש פה גיוסים חריגים החל מה-7 באוקטובר. המעסיק נדרש להוציא פה כספים, לא רק לשאת בהשלכות של עלויות של היעדרויות העובדים אלא גם בעלויות הללו, ואנחנו חושבים שמן הראוי כשמסדירים את הסוגיה הזו, להסדיר לא רק את ה-20% אלא לשפות בפועל עבור ההוצאות של ציבור המעסיקים במסגרת תקציב הביטחון.

תודה.

את רוצה להתייחס?

אני אתייחס. אני אציין דבר ראשון שעומדת עתירה בפני בית המשפט שהגישה נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל.

שזו העתירה שציינתי.

שבעצם מבקשת לתת את השיפוי שניתן בפועל למשרת המילואים.

נתתם את התגובה?

התגובה של המדינה ניתנה. אני אגיד קודם כל שהשיפוי ניתן באופן נורמטיבי בגלל היכולת של לתת את התשלומים. המידע שיש למדינה לגבי שיעור ההפרשות של כל מעסיק הוא לא מלא, ולכן קודם כל השיפוי נדרש להינתן באופן נורמטיבי. מעבר לכך, גם בהתייחס לסמכות שניתנה בחוק שמכוחה אנחנו באנו לתת את התקנות, היא ניתנה לגבי רכיבים מסוימים. בנוסף, הסעיף שעליו אנחנו גם נשענים מדבר על שיפוי מלא או חלקי, כלומר זו שאלה של גם מדיניות, והחלטה הייתה לתת את השיפוי בגובה המסוים. ה-20% האלה מכסה בכלל המקרים את תשלומי החובה שהמעסיק נדרש לשלם לגבי הרכיבים שעליו מדבר הסעיף, שזה תשלמי פנסיה, דמי ביטוח לאומי וכו', ולכן זו ההצעה שעדיין עומדת על הפרק.

גבירתי, אם אנחנו מדברים על מספרים, אז המעסיק נדרש במסגרת ההפקדות, דמי ביטוח הם נעים בין 3% ל-7.4%. הפקדות לגמל, 6.5%. הפקדות לפיצויים נע בין 6%. במרבית המשק מפקידים 8.33% לפיצויים. יש הפקדות לקרן השתלמות בהרבה מהמקרים, וכמובן גם העלויות של חופשה, הבראה, חגים. אני שמה את זה בצד. המשמעות היא שבהרבה מקרים זה עולה על הרבה מ-20%. אפילו מגיע ל-30%, כך שהשיפוי פה הוא חלקי בלבד.

בוקר טוב, אופיר כהן, יושב-ראש העמותה למען משרתי המילואים. אנחנו עוסקים בנושא הזה כבר הרבה מאוד שנים, וההצלחה השנה בהוראת שעה הזאת היא הצלחה לשנה הנוכחית אבל היא לא הצלחה, בטח לא לשנים הבאות.

אני אתייחס לשתי נקודות, אחת לעניין של השיפוי עצמו באחוזים שלו, ושתיים, לעניין של הוראת השעה. לעניין האחוזים זה לא מכסה את האחוזים, לא את תשלומי החובה. תשלומי החובה של כל מעסיק, המינימום זה 21.33%. משם זה מתחיל ומשם סופרים דברים נוספים – קרן השתלמות שלא נחשב בתשלומי החובה, רכב וכן הלאה. זה מגיע עד ל-1.37 לצורך הדיוק, זאת אומרת 37% מעבר לשכר, אבל זה תלוי כמובן בעובד, אז אין פה תשלום מלא, זה ברור, אבל אנחנו גם לא מצפים שיהיה תשלום מלא לכל אחד מכיוון שהמדינה לא מסוגלת ברמה הטכנית לטפל בזה. אנחנו מעדיפים שיהיה משהו מאשר שלא יהיה בכלל, אבל אנחנו ביקשנו 25% כשהתחלנו עם החיקוק הזה.

הדבר השני והוא הקריטי והוא הסיבה שאנחנו מתנגדים להוראת השעה, זה שאנחנו מבקשים את זה כחיקוק קבע ולא כהוראת שעה בשום פנים ואופן. אני אסביר את המשמעויות של הדבר הזה במיוחד השנה הנוכחית. לפני השנה הזו המעסיקים בכלל לא שמו לב לזה כי היה לנו חוק המילואים שהגדיר שחיילי מילואים עושים תעסוקה מבצעית אחת לשלוש שנים, כלומר רצף של מילואים של כמה עשרות ימים היה אחת לכמה שנים. המעסיקים כמעט לא שמו לב לזה והפגיעה הייתה מאוד קטנה. היום הפגיעה היא משמעותית מאוד, וכבר היום אנחנו קשורים בעמותה לכמה עשרות אלפי חיילי מילואים, ומשכך גם לכמה אלפי מעסיקים. כבר היום, בטח מהארגונים יוכלו לומר את זה, אנחנו רואים מעסיקים שמחליטים לא להעסיק משרתי מילואים כי הם יודעים שבשנים הקרובות כשמשרת מילואים יצא ל-70 ימי תעסוקה מבצעית, וזה מה שהולך לקרות בשנה הזו ובשנת 2026, הם יפגעו בשכר שלהם, לכן אנחנו מבקשים שהדבר הזה יהיה חיקוק קבע ואנחנו מתנגדים להוראת השעה.

צריך לתקן את החקיקה. זה תקנות. אתה רוצה שלא נאשר את התקנות?

אני מתנגד להארכת הוראת השעה. בסוף ברור לי שאתם תאשרו.

בינתיים נאריך את השיפוי. עדיף לקבל מאשר לא לקבל בכלל.

חד משמעית וזה בסדר גמור.

לאשר את התקנות היום ולהמשיך להתקדם עם הנושא.

כן, וחלק מהדברים שאני אומר הם כמובן בגלל שזה עניין גם משפטי, אז הם גם לפרוטוקול כדי שאנחנו נוכל לעשות עם זה אחרי זה את המשך העבודה ולהפוך את זה לחיקוק קבע.

גבירתי, אני אוסיף בקצרה לדבריו של חברי כאן, דברים חשובים, שגם אנחנו סבורים שבמקום הוראת שעה יש מקום לתקן את העוול שנגרם לציבור המעסיקים, להסתכל על זה בראיה כוללת גם לטובת ציבור העובדים והמשרתים במילואים, ולהפוך את הוראת השעה להוראת קבע שמשפה את ציבור המעסיקים על מלוא ההוצאות כדי שחלילה לא ייווצר מצב שבו חיילי המילואים נפגעים וגם ציבור המעסיקים. זה צריך להיות חלק מתקציב הביטחון, והמדינה צריכה לתת את דעתה על כך בהחלט כהוראת קבע ולא כהוראת שעה. תודה רבה.

רק חשוב לציין שהמסגרת כרגע של התקנות היא מכוח סעיף 278 לחוק והיא תלויה בהכרזה של שר הביטחון ששירות המילואים יהיה שירות חירום. אחרי שיש את ההכרזה אפשר להתקין תקנות. שר הביטחון בהתייעצות עם שר העבודה ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל- - -

אנחנו בסעיף 376.

כן, זה 376.

הסמכות היא של שר העבודה ושל שר האוצר.

נכון. אחרי שהוא מורה לפי 278 בסעיף 376, רשאים השרים בנסיבות מיוחדות לקבוע באישור הוועדה לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי כפי שציינה קודם נציגת האוצר, של מעביד על תשלומים. זאת המסגרת של הדיון כרגע וככל שמבקשים שהשיפוי ייעשה באופן קבע, נדרש תיקון חקיקה לעניין הזה ולכן זה לא במסגרת הדיון הנוכחי. אני מבינה שגם העמדה שהושמעה פה היא שמבקשים להאריך את השיפוי, אבל כן מציעים למחוקקים לתת את הדעת לעניין תיקון קבע בעניין הזה.

ולהגדיל את שיעורו.

כן, בבקשה.

אני אקריא את הנוסח.

תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה-2025

אני רק אציין שאכן הכרזת שר הביטחון לעניין שירות חירום הוכרזה וגם פורסמה ברשומות ממש אתמול, ב-28 בינואר.

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 376 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן – החוק), לאחר ששר הביטחון הורה כי שירות מילואים לפי חוק שירות מילואים, התשס"ח-2008, אשר בוצע מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) יהיה שירות חירום לעניין פרק י"ב לחוק , ובהתקיים נסיבות מיוחדות, ובתוקף סמכות שר העבודה לפי סעיף 400 לחוק, לאחר התייעצות עם מועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

תיקון
הפתיח 1. בתקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 (בתיקון זה – התקנות העיקריות), בפתיח, במקום "ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)" יבוא "י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025)".

תיקון
תקנה
1 2. בתקנה 1 לתקנות העיקריות, בהגדרה "שירות מילואים", במקום "ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024" יבוא "י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025)".

תיקון
תקנה
4 3. בתקנה 4(א) לתקנות העיקריות, במקום "ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)" יבוא "י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025)".

מה שהקראתי עד עכשיו זה הארכה של התקנות כפי שהן עם המנגנון הקבוע בהן והשיעור הקבוע בהן עד סוף 2025. עכשיו אני אקריא את סעיף התחילה שהוא רטרואקטיבי מתחילת ינואר.

תחילה 4. תחילתן של תקנות אלה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025).

שנהב, אנחנו נשמח שתתייחסי.

שלום, שנהב אור, אגף תקציבים.

האם בכוונתכם לתקן את זה לחקיקת קבע?

כרגע אנחנו לא מדברים על חקיקת קבע. אנחנו מדברים על הוראת שעה.

עכשיו הגעת?

הגעתי עכשיו. אני מתנצלת, אני נמצאת במקביל בוועדה אחרת.

ביקשו שזה יהיה הוראת קבע ולא הוראת שעה.

ביקשו ארגוני המעסיקים.

ואופיר כהן, יו"ר משרתי המילואים.

ביקשו שזאת תהיה הוראת קבע. הסברנו את המסגרת כרגע של הדיון, שמדובר בהארכת התוקף של התקנות. גם שאלה קודם יושבת-הראש לעניין הערכת העלות של התיקון הזה.

כרגע להפוך את זה לחקיקת קבע זה לא מה שנידון ונמצא על השולחן. אנחנו מדברים על חקיקה לשנת 2025. אנחנו עדיין בהתנהלות המלחמה, אז אנחנו ממשיכים את ההטבה הזאת גם לשנת מלחמה נוספת.

לעניין הערכת עלות - - -

זה עמד על 2.5 מיליארד שקל?

לא. עד עכשיו שולם 3.3 מתחילת המלחמה.

זאת אומרת הערכתם ב-2.5 מיליארד ובפועל שולמו 3.3?

זה מתחילת המלחמה, מה-7 באוקטובר ועד לאמצע ינואר הנתון שאמרתי עכשיו, ה-3.3. הערכת עלות לשנת 2025 עומדת על 1.2 בהתייחס לצפי היקף שירות המילואים שהולך להיות בשנה הזו.

היום אתם משפים את המעסיקים ב-20%. הם טוענים שמן הצדק שמגיע יותר. האם אפשר לתת עוד זכויות סוציאליות למעסיקים וגם לדאוג לעובדים?

ה-20% שנקבעו בזמנו היו לאחר עבודת מטה ארוכה ומשותפת עם המון גורמים. אני מבינה שתמיד מעסיקים ישמחו לקבל עוד.

זה גם העובדים. אנחנו דואגים גם לזכויות העובדים.

העובדים מקבלים.

מבחינת העובדים, מה שהם זכאים הם מקבלים. השיפוי של המעסיקים, פה הוויכוח.

לא מספיק. יש ימי חופשה ויש כל מיני הטבות שלא מחילים אותם גם על העובדים.

העובדים מקבלים את כל הזכויות.

אתה יכול בבקשה לפרט ממה מורכב ה-20%?

כן. ה-20% כמו שאמרו מקודם זה דמי ביטוח לאומי, הפרשה לקופות גמל וקרנות פנסיה, פיצויי פיטורים וקרן השתלמות, אבל זה חלק שהוא לא חובה, הנושא הזה של קרן השתלמות.

הבנתי.

הוא לא חובה אבל לפי סעיף 283 מעביד ועובדיו או מעביד בלבד שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיה המעביד והעובד זכאי לתגמול לפי פרק זה או המעביד בלבד, הכול לפי העניין. חייבים להמשיך לשלם תשלומים. ברגע שקרן ההשתלמות כבר שולמה, צריך להמשיך לשלם אותה גם בזמן המילואים.

כן, אבל היא לא חובה קוגנטית.

ברגע שזה כבר שולם וזה יהיה הנוהג, המעסיק צריך להמשיך לשלם לקרן השתלמות.

עילם שניר מייעוץ וחקיקה. אני רק אזכיר שעברה חקיקה שגם נתנה שיפוי לחטופים והיא לא כללה קרן השתלמות. מאחר שזה לא רכיב קוגנטי, הוחלט שבסופו של דבר אחרי שמורידים את ניכויי החובה, יש איזה שהוא אחוז שנותן איזה שהוא שיפוי מסוים. זה לא משפה את זה, בטח לא מלא וגם לא לכולם יש.

אוקיי, אני רק לא רוצה שתצא אמירה אם היא לא מדויקת.

אני הבהרתי את זה בפרוטוקול, שאם כבר המעביד מפריש, הוא חייב להמשיך להפריש.

צריך להפריד בין החובה כלפי העובד שממשיכה לחול וצריך לשלם לו את ההפרשות שמגיעות לו, לבין מה שהמדינה משפה, שיש סמכות לתת שיפוי חלקי או מלא בהתאם למדיניות שהוחלט לגביה, והוחלט על שיפוי נורמטיבי.

גם עכשיו לגבי ה-20% אנחנו יודעים שיש מעסיקים שלמעשה ייהנו כי הם משלמים פחות מ-20%, ויש מעסיקים שמשלמים מעל ל-20%. השיפוי כאן הוא שיפוי חלקי כמו שאמרה הנציגה של האוצר, וגם השיפוי לא אמור היה להיות מלכתחילה שיפוי מלא כאן בנקודה הזאת, בטח לא לעניין קרן השתלמות.

האם לכם בתור המוסד לביטוח לאומי יש את האפשרות לבדוק בכלל? יש לכם את הנתונים לבדוק בפועל לגבי כמה כל מעסיק הוציא ברכיבים האלה?

אנחנו לא מקבלים את הנתונים האלה, לאיזה מעסיקים יש הפרשות של קרן השתלמות. אנחנו לא בודקים את תלושי השכר או את אחוזי ההפרשות, וגם לא מתכוונים לעשות את זה. גם המערכות שלנו לא מסוגלות לעשות את זה, לכן האפשרות של לתפור חליפה לכל מעסיק או לכל עובד היא לא קיימת.

נראה שאין מחלוקת בעניין זה שהשיפוי הוא חלקי. קרן השתלמות זה משהו שמעוגן בהסכמים קיבוציים וגם בהסכמים אישיים של הרבה מהעובדים במשק. לעניין השיעורים נאמר פה שחלק מהמעסיקים נהנים מה-20%. זה אחוז בטל בשישים אם אני לוקחת בחשבון את דמי הביטוח שיכולים להגיע עד 7.4% ואת ההפקדות לפיצויים, לגמל, ובנוסף את הזכויות הסוציאליות שגם הן עולות כסף, שזה צבירה של חופשה, הבראה וכיוצא בזה. המשמעות היא כפי שאמר האדון שישב כאן שמייצג את הארגון של אנשי המילואים, שהמעסיק נדרש לשאת בעלויות של כ-37% כאשר השיפוי הוא 20% בלבד. יש פה פער מאוד משמעותי שמוטל על ציבור המעסיקים, וצריך לתת על זה את הדעת.

אני אגיד רק בתשובה לזה שלגבי השכר הממוצע, שיעור הפרשות החובה מכוח הדין עומד על 17.8 או 17.6, זה עלה קצת עכשיו, אבל זה האזור הזה, לכן החלק של חנן, אני אומרת שוב, אנחנו מדברים על רכיב ההפרשות - - -

את לא לוקחת בחשבון את דמי הביטוח ואת ההוצאות הנוספות.

את דמי הביטוח הלאומי זה כולל. אמרתי, גם לעניין התקרה המקסימלית של דמי הביטוח עדיין זה נכלל מתחת ל-20%.

בנוסף יש לקחת בחשבון גם שיתכן מאוד שבהתאם למחקרים, האנשים שמשרתים במילואים הם לאו דווקא מקבלים את השכר הממוצע אלא יותר מהשכר הממוצע, וגם זה משהו שבא לידי ביטוי.

לכן הדגשתי שגם בתקרה המלאה של תשלום דמי המילואים עדיין שיעור ההפרשות נכנס מתחת ל-20%.

בבקשה.

אני רק אשאל את אג"ת האם לקחתם בחשבון ב-20% האלה את העלייה של דמי ביטוח לאומי מ-2025?

אני לא אגף תקציבים, אני לשכה משפטית, אבל אני אגיד שגם לאחר העלייה של דמי הביטוח הלאומי הדברים שלי עדיין נכונים. זה עדיין נכנס מתחת ל-20%.

אני חושב שצריך, אם ככה, לבדוק את זה פעם נוספת כי זה לא נכון, אבל בסדר.

אתם מוזמנים לבדוק, אבל הדברים חושבו ונבדקו וזה עדיין מתחת ל-20%.

כולל העלייה?

כולל העלייה של דמי ביטוח לאומי.

בסדר.

אני מעלה להצבעה – תקנות הביטוח לאומי (שיפוי מעסיקים בתקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום (הוראת שעה-חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה-2025. מי בעד? אין נגד, אין נמנעים.

הצבעה

אושר

התקנות אושרו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:45.