פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
ועדת העבודה והרווחה
27/01/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 352
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ז בטבת התשפ"ה (27 בינואר 2025), שעה 11:16

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע או לפורש ממנו) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024 (פ/4821/25), של חה"כ חוה אתי עטייה

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
חוה אתי עטייה

פזית תדהר - לשכה משפטית, משרד הביטחון

זאב ריינמן - אגף תקציבים, משרד הביטחון

שנהב אור - אגף תקציבים, משרד האוצר

הדיל יונס - עו"ד, משרד המשפטים

אלינה מילקין קזקביץ - מנהלת אגף, המוסד לביטוח לאומי

חנן פוטרמן - המוסד לביטוח לאומי

נועה אוחיון - ענף תכנון כוח אדם מילואים, צה"ל

אסמרה טגניה - הפרקליטות הצבאית, צה"ל

רן טואיטו - הפרקליטות הצבאית, צה"ל

רוחמה פור - צוות - ארגון גמלאי צה"ל

חיים סהר - ההסתדרות הכללית

ישי פולק - עו"ד, יו"ר משותף, ועדת העבודה, נשיאות המגזר העסקי

רינת דקל קינן - דודתו של שגיא דקל חן החטוף בעזה

משה לביא - גיסו של עמרי מירן החטוף בעזה

מיכל לביא - גיסתו של עמרי מירן החטוף בעזה

חן אביגדורי - אשתו וביתו שבו משבי חמאס בעזה

אילת וולברג

ענת כהן שמואל

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע או לפורש ממנו) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024 (פ/4821/25)
של חה"כ חוה אתי עטייה

שלום, ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. אנחנו היום בכ"ז בטבת תשפ"ה, ה-27.01.2025. היום אנחנו נעסוק בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע או לפורש ממנו). זה הצעת החוק של חברת הכנסת אתי עטייה. אנחנו מקווים בעזרת השם להשלים את זה היום, ושיהיה בהצלחה. זה לקריאה ראשונה, נכון?

כן.

לפני זה אנחנו רוצים לשמוע את המשפחות שהגיעו לכאן. חן אביגדורי.

קודם אנחנו נראה את הסרטון והגברת תדברי לפניי.

רינת דקל קינן, בבקשה.

(הקרנת סרטון)

הסרטון הזה לא מפסיק לרגש אותנו. אני רינת, דודה של שגיא. שגיא חי וחטוף בעזה. בוקר אופטימי של החזרת העסקה למסלולה ובשורות על החזרת עוד שישה חטופים לחיק משפחותיהם עוד השבוע. אנחנו בתקופה מורכבת, עסקה שלא הייתה יכולה לצאת לדרך ללא החיילים שלנו שנלחמו בכל אמונתם. לצערנו הרב רבים מהם לא איתנו היום. כבת למשפחה שכולה כבר 51 שנים אני יודעת שכשהשכול דופק בדלת, הוא נשאר. הוא מלווה את המשפחה ביום-יום שנים מאוד ארוכות. בנוסף, שחרור האסירים המחבלים שהופך את הבטן של כולנו, הוא ממלא בדאגה לעתיד הצפוי, ועם כל זה אנחנו בימים מלאי תקווה ובשורות טובות, ימים מלאי אושר לראות הורים מחבקים את בנותיהן השבות, ואנחנו מחכים, מלאי תקווה מודאגת שגם תורנו יגיע.

העסקה הזו היא פיל בחנות חרסינה, והפיל עומד במרכז החנות ומקבל דחיפות מכל הצדדים. התפקיד של כולנו פה הוא לשמור על הפיל, על העסקה, שכן כבר ראינו השבוע כמה היא שבירה, כמה כל שינוי קטן מטלטל אותה ואת כולנו למקום הזה שנקרא אי ודאות. אנחנו נושמים לאט ומקשיבים ומצפים רק לטלפון של הקצינה, שהוא היחיד שנותן לנו את האינדיקציות הנכונות, ומתפללים חזק ובאמונה מלאה שנזכה בקרוב לחבק את שגיא שלנו.

אמן.

אמן. שחר מזל, הבת של שגיא ואביטל, שנולדה חודשיים לאחר החטיפה כבר אומרת "אבא, בוא". היא כבר בת שנה וחודשיים וטרם פגשה את אביה. העסקה היא לא תהיה שלמה עד שאחרון החטופים יחזור הביתה, עד שכל החיים יזכו לחיבוק המיוחל, והמתים לקבורה הראויה להם.

מאחלת לכולנו שהעסקה הזו תהיה מלאת פעימות ברצף כמו פעימות ליבנו עד לאחרון החטופים. רק אז נוכל להתחיל בריפוי ובשיקום. תודה.

חן אביגדורי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לפתוח את הדברים הקצרים שאני הולך להגיד, בתודות. אנחנו כבר כמעט שלושה שבועות במערבולת רגשות מטורפת. אנחנו רוצים להודות קודם כל לחיילי צה"ל ומפקדיו. אני רואה פה חבר'ה לובשי מדים. תעבירו לכל מי שאפשר. מה שאתם עשיתם במהלך השנה ורבע האחרונות זה מאפשר את החיבוקים שאנחנו ראינו בסרטון, ובעזרת השם אנחנו נראה את כולם. אנחנו מודים לכם, אנחנו מצדיעים לכם. אנחנו יודעים שאתם איתנו ואנחנו רוצים להביע את מלוא ההערכה לחיילי צה"ל, למפקדיו, ללוחמיו שאפשרו את העסקה הזאת.

אני גם רוצה להודות לממשלת ישראל שהיא עשתה את הדבר הנכון, ואני רוצה להודות לנשיא טראמפ כמובן, ואני גם רוצה להודות לך, אדוני, באופן אישי על התרומה שלך ושל המפלגה שלך לקיום העסקה הזאת. יש לי חבר חדש, חרדי, שאמר שמברכים 'שהחיינו' רק בסוף, אז אני שמתי כובע בשביל להגיד "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם מתיר אסורים". ככה אני מברך כל פעם, ואנחנו נברך את ה'שהחיינו' ביחד, בעזרת השם, אתה ואני כשהחטוף האחרון יעבור את הגדר.

שמי חן אביגדורי, הבת שלי ואשתי נחטפו ב-7 באוקטובר והוחזרו אחרי חודש. אני כאן בשביל אנשים כמו מתן וכמו זיו. מתן הוא חייל. הוא לא בשלב הראשון. זיו הוא גבר צעיר. הוא ואחיו גלי שנחטפו מביתם, לא בשלב הראשון. אנחנו כבר אחרי כל הדיונים על העסקה. אנחנו סיימנו את הדיונים על העסקה. העסקה קיימת, עומדת, ואנחנו ואתה, אדוני, מתבקשים לעשות כל מה שאפשר. מה זה כל מה שאפשר? לקיים את העסקה הזאת. אנחנו יודעים שיש בצד השני אויב אכזר, נאצי, ארגון טרור, נבלות, מה שאתם רוצים. אתמול הייתה דוגמה מצוינת לאיך אפשר להקפיד, להתעקש לא לצאת פראיירים ולא לפוצץ, כי אתמול ממשלת ישראל, ועל כך הברכות לה, עשתה את השרירים הראויים בלי לפוצץ, ובגלל זה אנחנו מקבלים שתי פעימות השבוע, אחת ביום חמישי ואחת ביום שבת. עד שאנחנו נברך שבוע טוב במוצאי שבת, יהיו לנו בבית בעזרת השם שישה חטופים, וככה צריך למשוך.

אני מזכיר לכולם שבעסקה שבה שוחררו הבת שלי והאישה שלי ביום האחרון, ישראל בהחלטה פוצצה את העסקה והשאירה מאחור את הבנות שראיתם בשבוע שעבר, ואת שתי הנשים שאני כל הזמן מקפיד להגיד את השם שלהן, עדן ירושלמי וכרמל גת שנרצחו על ידי החמאס ב-31 באוגוסט כתוצאה מהלחץ הצבאי. אסור שזה יקרה עוד פעם. אסור לנו להפיל את הכדור הזה עוד פעם. מדובר בחיי אדם ומדובר בכבוד האדם, כי כמו שיש ילדות שמחכות לאבא שהן עוד לא ראו, יש אימהות שמחכות לבכות על הקבר של הילד שהן עוד לא קברו. תודה רבה לך, אדוני, ויישר כוח.

תודה רבה. איך אומרים? ניפגש בשמחות בעזרת השם. היו תקופות שלא האמנו שזה יכול לקרות, אבל כל הזמן אמרתי, כמו שראינו את הראשונים שיצאו אז, ככה הקדוש ברוך הוא יכול לפתוח את הדלת בכל רגע. בינתיים הקשיחו את ליבם של פרעה של ימנו במשך הרבה זמן. ממש מזעזע לראות את ההתעללויות שלהם, איך אנשים חושבים שהם טיפשים. הערמומיות של האכזריות זה לא רק שפל חייתי, זה גם המון מזימה על דברים שאתה לא חשבת שאפשר לעשות עוד רשעות, עוד רשעות, עד כמה האדם יכול להיות שפל. לעומת זאת אנחנו רואים כמה אנשים יכולים להתרומם בהתרוממות רוח גדולה מאוד ולעשות ולעזור, ואנשים מתגייסים לעזור למשפחות ומחבקים אותם לא יום, לא יומיים. עכשיו אנחנו מלאי תקווה כמו שאמרת. מי האמין שבתוך השבוע יהיו שישה? הלוואי. אנחנו עדיין, איך אומרים בשפה לא שלנו? מחזיקים אצבעות. אני לא יודע מאיפה זה בא.

לא הדת שלנו, אדוני. אתה יכול להגיד, אנחנו מתפללים, זה בסדר.

אנחנו מתפללים ומקווים ומייחלים שזה יקרה, ובאמת עד האחרון שבהם, כי מי ששחרר את הראשונות, הוא יכול לשחרר את האחרון בעזרת השם.

בעזרת השם. תודה.

משה לביא, בבקשה.

שלום, יושב-ראש הוועדה, כל הנוכחים. שמי משה, אני גיסו של עמרי מירן שנחטף מקיבוץ נחל עוז ב-7 באוקטובר. אני פה עם אחותי, מיכל. אנחנו פה להיות הקול של לישי שבעלה נחטף, שמחכה לעמרי, הקול של רוני ועלמה, בנותיהם שרואות באבא כפוסטר כבר 15 חודשים. עמרי נחטף כשעלמה הייתה רק בת חצי שנה. מאז הוא פספס את הצעדים הראשונים שלה, פספס את יום ההולדת הראשון שלה, פספס את המילים הראשונות שהיא אמרה. לפני כמה שבועות היא הלכה לפוסטר של עמרי, אמרה, זה אבא שלי, זה אבא של רוני, ואז שאלה את אחותי, לישי, אני יכולה לראות אותו? לישי לא ידעה מה לומר לה כי היא לא יכולה עדיין לראות אותו.

במהלך השבוע האחרון התמלאנו תקווה, בין השאר בזכותך, בזכות חברים אחרים של הקואליציה והאופוזיציה, אבל התקווה הזאת יכולה להתנפץ בכל רגע. אנחנו עומדים מול אויב שימשיך להערים קשיים, ימשיך לבחון אותנו עד הרגע האחרון, אבל עלינו להמשיך ולקדש את הערכים שמובילים אותנו כחברה מאז הקמת מדינת ישראל, וכתרבות ודת מאז שאנחנו עם.

בשבוע שעבר לצד השמחה גילינו שישנו שר בקואליציה שהזמין אליו יועצים, הזמין אליו מספר אנשים כדי לייצר קמפיין שהשלב השני שבו עמרי אמור לחזור, לא יקרה. אני מבקש ממך לא רק כחבר קואליציה, אלא כחבר כנסת וכמישהו שמפלגתו לדעתי תרמה רבות לזה שהעסקה הזאת תקרה, לוודא שאנחנו אכן ממשיכים להיות מחויבים עד לשובו של החטוף האחרון. אנחנו המשפחות ממשיכים לפעול פה בארץ מולכם והמון בחו"ל על מנת שגם מדינות אחרות יבינו את תפקידן המוסרי לנו, לכך שהן אפשרו לחמאס לעשות את מה שעשו. בזמן שאנחנו פועלים שם, אנחנו צריכים שאתם תמשיכו לפעול עבור עמרי וכולם כדי שעלמה שחוגגת את יום ההולדת השני שלה במרץ הקרוב, תזכה לחגוג סוף-סוף יום הולדת עם אביה, עמרי.

אתן למיכל להשלים כמה מילים.

הזכרת את פרעה מקודם, אדוני. לפני שבועיים, קצת לפני ההסכם לישי ציינה את יום ההולדת ה-40 שלה. משאלת ליבה ממש החרידה אותי. כל פעם כשמכבים את הנרות מבקשים שעמרי וכולם יגיעו, שהם יחזרו ושנחזיר אותם כי הם לא יכולים לחזור לבד. אנחנו צריכים להציל אותם. אנחנו צריכים להחזיר אותם. הפעם היא ביקשה שההסכם, כך אנחנו מקפידים לקרוא לזה בבית, ייצא לפועל, ומשאלת ליבה התגשמה. ההסכם יצא לפועל, גם אם זה שבר את ליבי באותו רגע כשהבנתי שזה מה שהיא ביקשה. ואז היא ביקשה עוד משהו. היא ביקשה כמו שמשה אחי ציין, שעמרי יהיה בבית, שעלמה תחגוג אולי באמת בלב שלם, אולי כשאחרון החטופים גם יגיע ביחד עם עמרי, את יום הולדת שנתיים שלה.

אמן, במהרה בימנו.

חג הפסח מגיע ממש עוד מעט, שזה גם כן משהו שהחריד את ליבי, כי כשלישי אמרה, אני מאוד מקווה שעמרי יהיה כשעלמה תחגוג שנתיים, אני אמרתי, וואו, זה עוד מלא זמן. תחילת אפריל-סוף מרץ זה עוד מלא זמן, וכן, אם העסקה, ההסכם ימשיך, זה מה שצפוי לנו. זה עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להחזיק את זה ברגישות. הכול מאוד שברירי.

תודה לכם שאתם מחזיקים את השבריריות הזאת ושהשבוע הצלחתם להחזיק אותה, להחזיק אותנו עם החרדות ועם התקווה. הבקשה האחרונה היא שבעצם מאז מתנגן לי כל הזמן בראש הניגון, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, ואני לא מצליחה להפסיק את הניגון הזה לצערי פעמים רבות. אני מבקשת שלא יכלו אותנו מבפנים, שנהיה חזקים, שנחזיר את אחרון החטופים, מי לקבורה ראויה ומי לשיקום ולמשפחות, לזרועות של המשפחות האהובות. תודה רבה.

תודה רבה.

יוסף הצדיק, כשפרעה קרא לו למצוא פתרון, אז הוא אמר, "בלעדי". אני לא עושה שום דבר, רק הקדוש ברוך הוא, "את אשר האלוקים עושה". בעזרת השם הקדוש ברוך הוא ישחרר אותם. כמו שאמרת, אנחנו קוראים בפרשת השבוע הזה את מכת בכורות ויציאת מצרים. יהי רצון באמת שנזכה לשמוע בשורות טובות במהרה וכולם יחזרו בשלום. תודה רבה.

תודה.

אנחנו נשוב להצעת החוק של תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע או לפורש ממנו, חוק הביטוח הלאומי של חברת הכנסת אתי עטייה. להקריא את זה או שאת רוצה לומר משהו?

אני רוצה להגיד לך תודה על שקיימת את הדיון החשוב הזה, וגם כמובן לענת, לאורית ולפיליפ, וכמובן לעו"ד אילת שעמלה קשות עם כל הנוגעים בדבר, עם כל משרדי הממשלה, צה"ל, ביטוח לאומי, אכ"א, קבע, וגם לארגון צוות, רוחמה, המנכ"ל שיצמן. זה באמת היה קשה להביא את זה, אבל איך אמרת? אלוהים פותח דלתות ועוזר מלמעלה. אני חושבת שבאמת זו בשורה. כמו שאילת אמרה, זה תיקון עיוות. אלה שנקראו לשירות מילואים, משוחררי קבע, והרחיבו את ההגדרה של משוחררי קבע מכוח צו 8, או התנדבו לצבא. עזבו את הכול, סיכנו את הכול העיקר לדאוג לביטחון שלנו ולשמור עלינו, וכאן יש עיוות. נותנים להם את תשלום גמול הקבע, את השכר שלהם לפי שכר מינימום ולא לפי שכר הקבע.

אני שמחה ונרגשת שהיה משתלם לחכות, כי ההצעה יצאה יותר טובה משהיא נכנסה, וזאת הפכה להוראה קבועה ולא הוראת שעה. באמת היה עיוות, לקונה בחוק. זה נוהל ישן של הביטוח הלאומי. אני מברכת את ברק רוזנפלד, את צפריר ממשרד הביטחון, את האוצר. כשיש שיתוף פעולה מלא, כולם התגייסו למטרה הזאת, לעזור ללוחמים שמגיע להם. בעזרת השם הגענו לתוצאה טובה.

תודה.

כן, תגידי את השם.

שמי רוחמה פור, אני מטעם ארגון גמלאי צה"ל. אנחנו יזמנו את השינוי של התיקון הזה. אם פתחנו בתודות, אז אני באמת רוצה להגיד לאתי תודה שזיהתה את העיוות הזה ופשוט אימצה את הנושא והלכה איתו עד הסוף. כמובן בהמשך לכל מה שנאמר פה, אני חושבת שזה היה טריגר לשינוי אחר וקבוע יותר בחוק של ביטוח לאומי ועל כן יישר כוח. אני מקווה שבאמת היום נגיע לתוצאה המיוחלת.

תודה רבה.

אנשי משרד האוצר, שנהב אור. מה העמדה של משרד האוצר בעניין הזה וכמה העלות של הדבר הזה?

אני אשמח שיתחילו דווקא משרד הביטחון. הם יציגו את ההצעה, אם זה בסדר ברשותך שנעבור אחרי זה על ההצעה.

זה בסדר גמור. אני תמיד שמח בעזרה לניהול הישיבה.

בוקר טוב, פזית תדהר, הלשכה המשפטית, משרד הביטחון. אכן אחרי שלמדנו והעמקנו בהצעת החוק של חברת הכנסת עטייה, אנחנו סברנו שנכון יהיה לשנות אותה בכמה היבטים. כפי שנאמר, יש איזה שהוא עיוות בחוק הקיים לגבי אופן חישוב תגמולי המילואים למשוחררי הקבע. קיים איזה שהוא נוהל של המוסד לביטוח לאומי, אבל גם הוא לא נתן מענה שלם ולכן גם נכון יותר להסדיר את הנושא בחקיקה. העיוות נבע מכך שאנשי הקבע הם לא נחשבים לעובדים ולכן השכר שהם מקבלים בעת שירותם בקבע לא נחשב לשכר עבודה לצורך חישוב התגמולים בביטוח לאומי.

הרעיון הוא רעיון מאוד פשוט, בעצם לבוא ולהגיד שלצורך הפרק הזה של תגמולי המילואים אנחנו נראה את השכר שקיבלו משוחררי הקבע בעת שירותם בקבע כאילו הוא שכר עבודה, כאילו הם כן עובדים, כמובן רק לצורך הפרק הזה מבלי שיש בכך כמובן להקנות יחסי עובד-מעביד, כי משרתי הקבע הם משרתים והם לא עובדים. מאחר וזה הפתרון, אנחנו יוצרים את הסוג של הפיקציה הזאת, אז גם אין שום סיבה שזה יהיה כהוראת שעה למלחמה כי מדובר בעיוות שהיה גם לפני המלחמה. ראינו אותו בהיקפים יותר גדולים מטבע הדברים במהלך המלחמה, כי אז במלחמה נקראו הרבה מאוד משוחררי קבע לשירות מילואים ארוך, אבל זה משהו שנכון להסדיר אותו בצורה קבועה גם לעתיד. אנחנו כן מציעים מבחינת התחולה, שהתחולה תהיה רטרואקטיבית מה-7 באוקטובר כדי לתת את המענה ולתקן פה את העיוות שהיה גם למי שנקרא מה-7 באוקטובר 2023.

מה היה קורה עד היום בלקונה עצמה? שנים רבות אנשים היו בקבע כמה וכמה שנים, יצאו לעבודה. כשעשו את החישוב של דמי המילואים, עשו לפי השכר שלהם בעבודה החדשה, נכון?

העיוות היה לגבי משוחררי קבע שנקראו למילואים זמן קצר לאחר שהם השתחררו.

זאת אומרת, הם לא הספיקו לעבוד במקום אחר.

בדיוק.

ולא חישבו להם את השנים שעבדו כשאנשי קבע?

נכון, למעט ההסכם עם הביטוח הלאומי שנתן מענה מאוד חלקי לגבי מי שנקרא לשירות מילואים לתוך 60 ימים ממועד השחרור, ורק עבור שירות המילואים הראשון. אולי כאן נציג אגף התקציבים יוכל להסביר.

זה נשמע שזה לא היה יכול להתקיים 70 שנה ואף אחד לא דיבר מילה עד שבאה אתי עטייה.

היה נוהל שהוא מפורסם באתר הביטוח הלאומי. ניסינו להתחקות אם הוא כתוב במקום כלשהו. זה אפילו לא הסכם. זה נוהל שמפורסם באתר. הנוהל הזה קובע שבמהלך 90 הימים מיום השחרור מקבע המשוחרר יהיה זכאי לתגמול על פי הכנסתו מקבע, בתנאי שהוא התחיל את השירות הראשון בתוך 60 ימים מיום השחרור, ובין כל שירות אחד לשני יש עד 60 ימים. אני חושבת שזה היה העניין העיקרי שגרם לבעיה, שזה מוגבל ב-90 ימים. אחרי 90 ימים משוחרר הקבע, גם אם הוא עומד בכל התנאים שאמרתי קודם, מפסיק לקבל על פי הכנסתו בקבע, ואם הוא לא עובד ולא עצמאי הוא יקבל את התגמול המזערי.

של ה-315.

בעבר לא היו הרבה מקרים כאלה כי גם הצבא לא נהג לקרוא למילואים אדם שרק לפני מספר חודשים שוחרר משירות הקבע. גם אם היו מקרים, הם היו מקרים ספורים.

אז רק במלחמה זה צף.

מי שמשוחרר מסדיר או מקבע, יש מדיניות של צה"ל לא לקרוא לו במשך תקופה מסוימת, נכון?

לא לקרוא לו במשך חצי שנה ראשונה.

חשוב לי להגיד שעכשיו במלחמה זה באמת לא תקף.

כי יש את הנוהל הזה, הנוהל הקיים.

זה כבר לא תקף כי חיילים שהשתחררו מהסדיר יכולים אוטומטית להתגייס למילואים. יש את החוק של החצי שנה, אבל זה לא תקף במלחמה.

זה לא חוק, זה מדיניות שהיום בצו 8 קוראים גם בפחות מחצי שנה.

הבנתי.

ברשותך, אדוני, רק מילה אחת לגבי ההגדרה של משוחרר משירות קבע או שחרור משירות קבע. היה לנו חשוב להדגיש שמי שיכנס להגדרה זה מי שסיים את שירות הקבע שלו מכל סיבה שהיא, בין אם הוא יצא ממש לגמלאות ובין אם הוא פשוט סיים את שירות הקבע כי הוא התחייב ל- Xשנות קבע, או שהוא החליט מסיבה כזאת או אחרת לעזוב את שירות הקבע ולצאת לאזרחות.

כן.

שנהב אור, אגף תקציבים. בנוגע לעלות התקציבית, מכיוון שהנוסח כרגע מתומחר ברטרו, העלות התקציבית של זה היא כמה עשרות מילוני שקלים, בין 20 ל-30 מיליון גם ברטרו ביחס לעלות של זה אחורה וגם עלות צפויה קדימה.

הכול ביחד, כמה?

זה נע בין 20 ל-30 מיליון. פשוט את הקדימה עוד קצת קשה יותר להעריך ולהגיד ביחס גם לכמה עוד המלחמה תימשך.

זאת אומרת שאין הרבה אנשים שלא עבדו בכלל ולא מצאו עבודה מאז שהם השתחררו מקבע.

לא. יש הרבה אנשים שכבר קיבלו מענה כי הם שירתו פחות מ-60 יום מהשחרור.

זה רק ההפרש.

זה הפרש בין מי ששירת את ה-60 יום ל-90 יום.

העלות שציינת היא לשנה?

היא תשולם בשנת 2025 אבל היא רטרו גם לתחילת המלחמה.

מה-7 באוקטובר.

כן.

אני רגיל שאנשי האוצר אומרים שזה יעלה מאות מיליונים.

אנחנו אומרים מאות מיליונים שכזה מאות מיליונים. הרבה הצעות הן מאות מיליונים.

היה לנו לפני שבוע שהתחילו עם 1.2 מיליארד, ירדו ל-900 עד 600 מיליון בישיבה אחת, אבל טוב, זה בסדר. מדובר פה בין 20 ל-30 מיליון לפי הערתכם.

נכון.

והמקור התקציבי?

תקציב הביטחון.

יש למעסיקים התנגדות?

לא, אין לי התנגדות אבל יש אמירה והפניית תשומת לב. היות ולמעשה אנשי הקבע והפורשים מגיעים לעבודה בסופו של דבר, והיות וההצעה של אתי שהיא הצעה ראויה מאוד, לוקחת את זה לשנה לצורך העניין במגרשים האלה - - -

זה הוראת קבע, זה לא הוראת שעה.

אני יודע. אני לא אמרתי שעה מבחינת הוראה. אמרתי, הוראה שלוקחת את זה בקטע מעבר לזמנים הקבועים היום. בסופו של דבר חייל קבע או פורש שהתחיל עבודה, לפי הנוסח הקיים כמו שאני קראתי אותו, הוא עדיין מקבל לפי השכר שלו בקבע, ופה מדובר על מצב שבו גם אחרי זה ככל שהוא התחיל לעבוד במשכורת נמוכה יותר, הוא למעשה חוזר חזרה למשכורת הנמוכה יותר גם כשהוא עובד.

אנחנו כותבים בסיפה, תיכף גם נקריא את הנוסח, "זולת אם לטובתו או שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע", זאת אומרת הולכים לפי הגבוה.

כשאת לוקחת את זה אחורה שנה ומשהו אחרי שהוא כבר התחיל לעבוד בחלק מהמקרים ואחרי שהוא כבר נכנס לתוך המערכת - - -

איך אפשר לקחת שנה אחורה? אם אנחנו משווים את המעמד שלו לשכיר, יש לנו כללים לעניין חישוב תגמול המילואים, רבע השנה או שלוש מתוך שש אם הוא עבד פחות מ-60 ימים.

בדיוק. רבע שנה זה מה שצריך להיות.

זה הנוסח הנוכחי. אתה מדייק לגבי הצעת החוק הטרומית כפי שהיא הונחה, שם באמת הסתכלו לגבי מי ששוחרר שנה לפני תחילת המלחמה, אבל בנוסח המעודכן שכעת מונח על שולחן הוועדה - - -

אז אני לוקחת חזרה את הדברים.

אוקיי, בסדר גמור.

אילת חשבה על זה לפניך. את אמרת את זה בחדר לפני שנכנסנו, שאת עושה את זה לפי הסכום היותר גבוה, הוא יקבל, בין כשכיר, בין אם כמשרת קבע, אז העניין תוקן. בבקשה.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע), התשפ"ה-2025

מוצע למחוק את המילים שהיו בהצעת החוק הטרומית – "או לפורש ממנו", מכיוון שבתוך ההגדרה של שחרור משירות קבע אנחנו כוללים גם מי שפרש, לכן אין צורך לציין את זה בנפרד.

הוספת
סעיף 274ג 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק העיקרי), לפני סעיף 275 יבוא:

"תגמול למשוחרר
משירות קבע 274ג.

לפני שאני מקריאה את תוכן הסעיף עצמו, אני רק אגיד שמאז שהנוסח הופץ קיימנו עוד שיחות בין המשרדים לביני ויש לנו כמה תיקוני נוסח, אז אני אקריא לאט כדי שכולם יוכלו לעקוב. יש שינויים קלים. אדם שלפני שירותו במילואים השתחרר משירות קבע, יחולו לגביו הוראות פרק זה לעניין חישוב התגמול. פרק זה - זה הפרק שנוגע לחישוב תגמול המילואים, כאילו היה עובד בעת שירותו בקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה.

פה בנוסח בפניכם מוצע גם להוסיף – "וכאילו השתלמו בעד שכרו בשירות הקבע דמי ביטוח". מוצע את המילים האלה למחוק מהנוסח, מכיוון שאני מבינה שלעמדת המוסד לביטוח לאומי וגם צה"ל, משכר הקבע כן משולמים דמי ביטוח, נכון?

נכון, אנחנו מבקשים למחוק את זה.

אוקיי, אז אני מוחקת את המילים "וכאילו השתלמו בעד שכרו בשירות הקבע דמי ביטוח", ואני ממשיכה.

זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע; לעניין זה –

"שחרור משירות קבע" – לרבות פרישה משירות כהגדרתה בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985, או סיום שירות קבע מכל סיבה אחרת.;

כפי שהסבירה קודם פזית, נציגת משרד הביטחון, ההגדרה של פרישה משירות היא לרבות יציאה לקצבה, מוות או פיטורים, וכאמור, אנחנו מוסיפים פה בסיפה סיום שירות קבע מכל סיבה אחרת. רצינו להדגיש שבכל מצב שבו מסתיים השירות, לא משנה מה הסיבה.

"שירות קבע" – שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע."

לפני שאני עוברת הלאה לסעיף התחילה והתחולה, אני רק רוצה לחדד לגבי הדין הקיים היום. הוזכר פה הנוהל לגבי משוחררים מקבע. חוץ מהנוהל הזה יש הסכמים נוספים, הסכם לדוגמה לגבי אנשי צוות אוויר שהוא גם נוגע לגרירת השכר שלהם מקבע. חשוב לי לוודא שני דברים. אחד, לגבי הנוהל של המשוחררים מקבע, בהסדר קבע שיוצרים פה אנחנו לא גורעים מהמצב שהיה כיום לגבי משוחררים מקבע. זה אחד. אני אשמח לשמוע את עמדת המשרדים בעניין הזה. שניים, לגבי ההסכם של איש צוות אוויר, מה יהיה היחס להסכם אחרי שתיקון הקבע לעניין המשוחררים יכנס לתוקף? האם תהיה לזה השפעה על ההסכם או שההסכם יחיה לצד ההוראה הזאת?

זאב ריינמן, אגף תקציבים, משרד הביטחון. לגבי השאלה הראשונה, למעשה תיקון חקיקת קבע הזאת מייתר את הנוהל הקיים. למיטב בדיקתנו וגם בדיקת האוצר והמוסד לביטוח לאומי, לא יהיה מצב של גריעה ביחס לנוהל הקיים, רק מצב של הטבה, לכן אין מניעה לבטל את הנוהל ולפעול לפי הוראת החוק בלבד. לגבי השאלה השנייה, צוות אוויר ימשיך ויחיה. כן יש היבטים שאינם מטופלים בחוק הזה, ולכן זה הסכם שימשיך לפעול ויחיה במקביל לתיקון החקיקה הזה.

בסדר גמור. כפי שהוסבר פה, העיקרון הוא שמסתכלים על שירות הקבע רק לעניין חישוב תגמול המילואים כעבודה למרות שלא מתקיימים יחסי עבודה כמובן, ולכן כל הוראות הפרק לעניין חישוב תגמול המילואים וגם התקנות מכוח הפרק תקנות תגמולי מילואים, כל ההוראות לעניין החישוב יחולו כאילו הוא היה שכיר כשהוא היה בקבע. גם הוראות סעיף 273 לעניין תקופת רבע השנה או בחירה של שלושה חודשים מתוך שישה במקרה שהוא עבד פחות מ-60 ימים, הוראות לגבי עצמאים לגבי מי שהיה עובד בחלק מהתקופה ובחלק מהתקופה היה עצמאי. כל ההוראות האלה שנוגעות לחישוב תגמול המילואים, כשמחשבים את ההכנסה, לוקחים בחשבון גם את ההכנסה - - -

גם גרירת השכר יחול.

גם גרירת השכר כמובן, סעיף 279 שהוא תוקן לאחרונה לתקופת חירום אבל הנוסח שלו במצבי שגרה נשאר כפי שהוא, שעל פיו ניתן לגרור אם כמובן קיימת תקופה של פחות מ-60 ימים בין שירות אחד לשירות שמגיע אחריו. אפשר לגרור את השכר אם זה לטובת המשרת במילואים כמובן.

ההפרשים ישולמו אוטומטית או שהוא יצטרך לפנות שוב?

זו שאלה לביטוח לאומי, ההפרשים. מי שכבר שולמו לו התגמולים.

אנחנו נפעל לתשלום אוטומטי.

רק שאלה קטנה ליועצת המשפטית. על איזה מרכיבי שכר מהקבע לשלב השני זה עובד? הרי יש מרכיבי שכר שלא נחשבים בסוציאליות.

השכר שמבוטח בביטוח לאומי כמו כל שכר מבוטח.

נמשיך.

תחילה ותחולה 2. תחילתו של סעיף 274ג לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, ביום ה' בסיון התשפ"ה (1 ביוני 2025).

זה לבקשת המוסד לביטוח לאומי להיערך ליישום התיקון.

והוא יחול על תגמול המגיע בעד שירות מילואים שהחל בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) או לאחריו.

מה יהיה בתקופת הביניים עד סיון?

מכיוון שהתחולה היא רטרואקטיבית, בסופו של דבר מה-7 באוקטובר 2023 כולם יקבלו את ההפרשים, וביטוח לאומי פה אמר שגם הם יינתנו אוטומטית, אבל הם פשוט יתחילו לשלם את זה מיוני רטרואקטיבית.

מה פתאום שלושה חודשים?

אני מזכירה לאדוני שאת הכספים שצריך להעביר לכל אלה שהיו באירועים, הם יכולים רק אחרי פסח, לצערי, בגלל המציאות המאוד קשה. ביטוח לאומי עובדים מאוד קשה עם 'צוות'.

הכול נפל עליהם.

נכון, נופל עליהם ואפשר להבין, אבל בהחלט אנחנו גם יודעים שהם ירתמו לעשות. מגיע להם את החיבוק הזה.

כן, אבל שלושה חודשים זה המינימום שאתם יכולים?

אלינה, ביטוח לאומי, מנהלת אגף. אני מזכירה שלפני שבוע עברה חקיקה לגבי השינוי של העצמאים והשכירים, וכל מה שעבר אנחנו פשוט לא עומדים בעומס של כל התיקונים. אנחנו חייבים זמן להיערך.

אבל אתם תחזירו את הכול רטרואקטיבית.

אנחנו נחזיר הכול אבל אנחנו חייבים להתאים את המערכות כדי להוציא את זה אוטומט.

שאלה אחרונה להבהרה. יש נוהל נוסף שלא ציינתי קודם לגבי שירות מילואים בתנאי קבע. אני רק אשמח לדעת גם לגבי הנוהל הזה, מה יהיה מצבו אחרי תיקון החקיקה? האם הוא קשור?

שירות מילואים בתנאי קבע לא רלוונטי לחקיקה הזאת וימשיך לפעול במקביל.

אוקיי.

טוב. אפשר להצביע?

כן, רצוי.

בשעה טובה, מי בעד הצעת חוק הביטוח הלאומי (חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע), התשפ"ה, של חברת הכנסת אתי עטייה? ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
אושר

הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה ותעלה למליאה בשעה טובה ומוצלחת.

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:55.