פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



9
ועדת הכלכלה
28/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 587
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ה (28 בינואר 2025), שעה 13:30

הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9) (סימן מסחר בין-לאומי במקום סימן מסחר לאומי), התשפ"ה-2024

חברי הוועדה: אליהו ברוכי – מ"מ היו"ר

איילת פלדמן - משרד המשפטים

ענת לוי - מנהלת מחלקת סימני מסחר, משרד המשפטים

אוריה בן דוד - מתמחה באשכול קניין רוחני, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יהונתן קוליץ - היועץ המשפטי, רשם הפטנטים

נעמה דניאל

ד"ר עידית חנוכה

רויטל יפרח



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9) (סימן מסחר בין-לאומי במקום סימן מסחר לאומי), התשפ"ה-2024, מ/1819

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. היום 28 בינואר 2025, כ"ח בטבת התשפ"ה. הנושא: "הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר". מי מציג? משרד המשפטים, בבקשה.

אני אתחיל בלהסביר בכלל מה ההקשר שאנחנו מדברים עליו. סימני מסחר הם בעצם מותגים. צריך לרשום אותם כדי לקבל הגנה עליהם.

השם שלהם והסמל.

גם שם וגם סמל. שם או סמל או גם וגם, לפי הבחירה של בעל המותג. יש בעולם אמנות בין-לאומיות שמסדירות את העולם הזה של קניין רוחני. בהקשר של רישום סימני מסחר קיים הסכם בין-לאומי שנקרא "פרוטוקול מדריד", שמאפשר לרשום סימן מסחר בין-לאומי. היתרון של השימוש בפרוטוקול הוא הקלה על הבירוקרטיה ועל הפרוצדורה. אדם מכל מקום בעולם, מכל מדינה שחברה בפרוטוקול, יכול להגיש בקשה לסימן בין-לאומי דרך המשרד הבין-לאומי, שזה הארגון העולמי לקניין רוחני – WIPO. הוא מגיש בקשה אחת, ודרך הארגון הזה הוא אומר באילו מדינות הוא רוצה לרשום את הסימן שלו. ואז, בפעולה אחת, הוא רושם בכל המדינות שהוא רוצה. היתרונות האלה קיימים לו גם בהמשך התהליך, כשהוא צריך לחדש כל 10 שנים את התוקף של הסימן, אז בפעולה אחת, דרך המשרד הבין-לאומי, מחדש את התוקף של הסימן שלו בכל המדינות.

התיקון שאנחנו עושים הוא תיקון שקשור - -

הארגון הזה פונה לכל המדינות עבורו?

נכון. כן.

אז הוא צריך כמה משרדי עורכי דין.

נכון. זה מאוד מקל על המבקשים. ישראל חברה בפרוטוקול מעל 10 שנים וזה עובד נהדר.

אנחנו כאן באים כדי לתקן היבט מסוים ביישום של הפרוטוקול פה, בישראל. אנחנו נקריא את הסעיף הראשון ואז אני אסביר על התיקון שאנחנו עושים פה.

בבקשה.

מקריאה: "הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9) (סימן מסחר בין-לאומי במקום סימן מסחר לאומי), התשפ"ה-2025

תיקון סעיף 56ט 1. בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה), בסעיף 56ט –

(1) בסעיף קטן (א) –

(1) ברישה, אחרי "לכל דבר ועניין" יבוא "ואם היה סימן המסחר הבין-לאומי רשום בפנקס לגבי חלק מן הטובין שלגביהם רשום סימן המסחר הלאומי בפנקס – לגבי טובין אלה בלבד";

(2) בפסקה (3), בסופה יבוא "או לגבי חלק מן הטובין כאמור";

(2) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "אם ביקש זאת מי שעל שמו רשום סימן המסחר הלאומי"."

אז בעצם המנגנון הוא כזה, שאם יש לך סימן מסחר שרשמת בישראל, ולאחר מכן ביקשת סימן בין-לאומי, אפשר להחליף את הסימן הישראלי בסימן הבין-לאומי ואז ליהנות מהיתרונות של הפרוצדורה הבין-לאומית שדיברנו עליה, של החידוש בפעם אחת דרך WIPO. הפקודה אומרת שהמעמד של סימן מסחר בין-לאומי הוא כמו מעמד של סימן מסחר ישראלי רשום.

סעיף 56ט לפקודה אומר מתי הסימן הוא בא במקום או באותו מעמד, והיום הסעיף אומר שכאשר יש חפיפה מלאה בין הסימנים. זאת אומרת, של אותם בעלים וכאשר יש חפיפה מלאה מבחינת הטובין. סימן מסחר תמיד רשום לגבי סחורות מסוימות או שירותים מסוימים. למשל, "אדידס", יהיה על נעליים.

הפקודה היום אומרת שרק כאשר יש חפיפה מלאה בין הטובין הלאומי והבין-לאומי עושים את ההחלפה הזאת. המדינות החברות ב"פרוטוקול מדריד" התכנסו והגיעו למסקנה שצריך לפרש את הפרוטוקול בצורה אחרת ולאפשר חפיפה גם כאשר היא חלקית. ואז החפיפה תתבצע רק לגבי - -

המוצר הספציפי.

בדיוק. אותם טובין ספציפיים שלגביהם יש חשיפה, וזה בעצם התיקון שאנחנו עושים כאן.
ואז החפיפה תתבצע רק לגבי המוצר הספציפי, וזה התיקון שאנחנו עושים כאן.

הדבר השני שאנחנו עושים – אנחנו מבהירים, בהתאם לפרוטוקול, שהרישום בפנקס, הציון של ההחלפה בפנקס נעשה רק אם המבקש ביקש לציין בפנקס. זו באמת איזו שהיא הבהרה כי זה מה שקבוע בפרוטוקול.

הפרשנות הזאת של הצדדים לפרוטוקול נכנסת לתוקף ומחייבת את ישראל החל מה-1 בפברואר, שזה השבת הקרובה, ולכן בסעיף הבא שתכף נקריא, ביקשנו להוסיף הוראת תחילה ל-1 בפברואר, כך שגם אם החוק יאושר במליאה ויתפרסם ברשומות לאחר תאריך זה, תחילתה תהיה רטרואקטיבית.

- - -

זה בסדר.

בעצם התיקון הזה מיטיב עם המבקשים כי הוא מאפשר ליותר מבקשים לעשות את ההחלפה הזאת וליהנות מהיתרונות.

היום יש עליהם הגבלה מלאה.

במקום רק הגבלה מלאה הם יכולים חשיפה חלקית.

הבנתי. במקרה זה מיטיב עם האוכלוסייה האזרחית. אפשר גם רטרואקטיבית? זה כללי המשפט שלכם?

לא תמיד רטרואקטיבי יאושר, זה בהתאם לנסיבות. אבל מאחר שיש לנו כאן מחויבות בין-לאומית להחיל את התיקון הזה כבר מה-1 בפברואר ואנחנו מעריכים שלכל היותר יהיה מדובר בכמה ימים ספורים ואין פה פגיעה בזכויות - -

זו קריאה ראשונה עכשיו או שנייה ושלישית?

שנייה ושלישית.

זה בעצם יהיה לבקשת המבקש קודם כל. התיקון יחול על בקשות תלויות ועומדות. כלומר, מי שכבר הגיש בקשה למשרד הבין-לאומי וייעד את ישראל, ואז לגורמים האלה תהיה אפשרות לבקש שהסימן הבין-לאומי יחליף את הלאומי.

אוקי.

היו לי כמה שאלות לגבי סעיף 1: קודם כל, הבנתי שהתיקון לפרשנות של הפרוטוקול כבר סוכם ב-1 בפברואר 2022, וניתנו שלוש שנים למדינות להיערך. השאלה כמו שאנחנו שואלים בהרבה דיונים זה למה זה מגיע לכנסת ברגע האחרון?

אני מרשות הפטנטים. אנחנו התחלנו לטפל בעניין הזה לפני – בהתחלה בדקנו את המשמעות של השינוי הזה, איך אמורים לתקן אותו בפקודה והתחלנו לטפל בו. הרשם, ראש רשות הפטנטים, סיים את תפקידו באמצע 2023, ואז לא כל-כך נתנו לנו לקדם חקיקה מאז. ברגע שהתמנה ראש רשות חדש, מיד נכנסנו לעניין הזה ואנחנו כבר מטפלים בזה לדעתי כמעט שנה. זה שזה הגיע לרגע האחרון, זה כנראה כמו כל דבר שבסוף מגיע לרגע האחרון.

חוץ מזה, כולם פה אומרים שאנחנו במלחמה והרבה במילואים, אז זה גם חלק מההסברים שאנחנו מקבלים וזה בסדר.

היו לי עוד שאלות ספציפיות לגבי הנוסח. הראשונה היא לגבי פסקה (2) – אנחנו בעצם מוסיפים אפשרות לבעל הסימן לבקש את ההחלפה של הרישום הלאומי ברישום הבין-לאומי, אבל החוק כבר היום אומר בסעיף 56ט(א), ש"רישום סימן מסחר בין-לאומי בפנקס לפי הוראות סימן זה יבוא במקום רישום סימן המסחר הלאומי לכל דבר ועניין", וכאן הוספתם תוספת. אז השאלה איך זה מתיישב? איך מתיישבים שני העניינים ביחד? כלומר מצד אחד, שרישום סימן המסחר הבין-לאומי בפנקס בא במקום רישום סימן המסחר הלאומי ומצד שני, שאנחנו בעצם מקנים למבקש את הרשות לבקש את ההחלפה הזאת? כלומר, שזו לא החלפה שמתבצעת אוטומטית.

ההחלפה מתבצעת אוטומטית. כלומר, ברגע שנרשם סימן בין-לאומי, כמו שכתוב בסעיף 56ט, הוא בא במקום הסימן הלאומי לכל דבר ועניין.

לעניין הציון בפנקס, שזה מה שכתוב בסעיף קטן (ג), הציון בפנקס הוא לבקשת המבקש. אם המבקש יבקש לציין זאת בפנקס, זה יצוין. אם לא יבקש, זה לא יצוין אבל ההחלפה עדיין קיימת.

בסדר. הדבר האחרון, ואני מתנצלת מראש שזה מאוד משפטי ונצטרך לעבור על זה, אבל הייתה לי הערה לעניין ההגדרה של סימן מסחר בין-לאומי. אני אקריא את ההגדרה. ההגדרה של סימן מסחר בין-לאומי נמצאת בסעיף 1 לפקודה, וההגדרה היא: "סימן מסחר שרשום בפנקס הרישום הבין-לאומי בהתאם להוראות הפרוטוקול ותקנות מדריד". זה בסדר גמור אבל הבעיה היא שפנקס הרישום הבין-לאומי, הפרוטוקול ותקנות מדריד מוגדרות רק בפרק ח1, שזה הפרק שאנחנו עוסקים בו עכשיו, ורק לצורך אותו פרק. אז נוצרה כאן איזו שהיא אי-התאמה.

אז נבקש, ואני אקריא גם את ההגדרות האלה - -

גם הסכם מדריד.

אני אגיע לזה עוד רגע. אני אקריא את ההגדרות האלה, ונבקש מהוועדה לאשר לנו להעביר אותן לסעיף 1 ולמחוק אותן מהפרק הזה, ולעשות עוד שני תיקונים קטנים שאני כבר אציין.

אתחיל עם "פנקס הרישום הבין-לאומי" – כמשמעותו בסעיף 2(1) לפרוטוקול.

"הפרוטוקול" – הפרוטוקול המתייחס להסכם מדריד בנוגע לרישום בין-לאומי של סימנים כפי שנחתם במדריד ביום 27 ביוני 1989.

לעניין זה – "סימנים" – סימני מסחר.

"תקנות מדריד" – התקנות המשותפות לפי הסכם מדריד והפרוטוקול כפי שהיו בתוקף ביום 1 באפריל 2002, כנוסחן לפי תיקונים לתקנות האמורות המוזכרות בתוספת."

נבקש גם את ההגדרה "הסכם מדריד" שמצוין בהגדרות האלה, להעביר לסעיף 1.

""הסכם מדריד" – הסכם מדריד (שטוקהולם), כמשמעותו בסעיף 1 לפרוטוקול."

אז זה תיקון אחד נבקש לעשות, וממנו נגזרים שני תיקוני נוסח נוספים: האחד, בסעיף 71א(4), שזה הסעיף של הסמכות להתקנת תקנות. "לפי סעיף 71א, השר ממונה על ביצוע פקודה זו והוא רשאי להתקין תקנות לביצוע לרבות בעניינים אלה." ולפי פסקה (4), השר מוסמך להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע פרק ח'1, ובלבד שבכל עניין שיש לגביו הוראות בפרוטוקול או בתקנות מדריד, כהגדרתם בפרק כאמור, יותקנו התקנות לפי הפרוטוקול או לפי תקנות מדריד."

ורק את המילים "כהגדרתם בפרק האמור" אנחנו נמחק כי הן כבר לא מוגדרות בפרק האמור.

ובתוספת שמציינת את רשימת התיקונים שיש בתקנות מדריד – במקום הפנייה לסעיף 56א, אנחנו נתקן שההפניה תהיה לסעיף 1, ששם יוגדרו תקנות מדריד.

< יור >>

בסדר?

כן, מקובל.

יש הסתייגויות של יש עתיד. אנחנו מצביעים על סעיף 1 בכל מקרה.

ההסתייגויות הן רק לרשות דיבור.

כן. יש שתי הסתייגויות של סיעת יש עתיד. הן לא חלופיות. אז צריך קודם להצביע על ההסתייגויות ואז על הסעיף עם התיקונים שהקראנו.

מי בעד ההסתייגויות, מי נגד?

הצבעה

ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגויות לא עברו.

עכשיו אפשר להצביע על סעיף 1 עם התיקונים.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה

סעיף 1 התקבל.

אושר.

אני רק אגיד שאם נמצא עוד תיקונים טכניים שנגררים מהתיקון, אנחנו נעשה.

בסדר גמור. אז סעיף 1 אושר. סעיף 2?

מקריאה: "תחילה ותחולה 2. (א) תחילתו של חוק זה ביום ג' בשבט התשפ"ה, (1 בפברואר 2025).

(3) הוראות סעיף 56ט לפקודה, כנוסחו בחוק זה, יחולו גם לגבי סימן מסחר בין-לאומי שביום התחילה כאמור בסעיף קטן (א), הייתה תלויה ועומדת לגביו בקשה המייעדת את ישראל."

אז כמו שאמרנו, הפרשנות שמצביעים לפרוטוקול מחייבת החל מה-1 בפברואר. וכמו שנעמה הסבירה קודם, התיקון יחול על בקשות תלויות ועומדות כדי לאפשר למי שהסימן הבין-לאומי שלו טרם נרשם, ליהנות גם כן מההסדר החדש.

אני רק אציין שבנוסח מצוין תחילתו של חוק זה, אבל יכול להיות שנצטרך להבהיר שזה התחילה של הסעיף המהותי, מה שמופיע עכשיו בסעיף 1 כי התיקונים הטכניים יכולים להיכנס לתוקף מתי שהחוק מתפרסם ברשויות, לדעתי. אין צורך להכניס אותם לתוקף.

נראה לי שזה לא משנה כך או כך. מה שתמצאו לנכון.

מה אמרת?

אמרתי שמה שצריך להיכנס לתוקף ב-1 בפברואר זה הסעיף המהותי שמופיע כאן ולא התיקונים הטכניים של העברת ההגדרות ממקום למקום. הן יכולות להיכנס לתוקף כשהחוק מתפרסם.

למרות שמצד שני, נעמה, ההעברה של ההגדרות זה תיקון טכני, זה נוסחי, אז מה אכפת לנו שזה ייכנס ב-1 בפברואר? זה שאלה של סרבול של הוראת התחילה. אבל זה ממש לא משנה, ומה שתחליט היועצת המשפטית לוועדה מקובל.

אני חושבת שעדיף להכניס לתוקף את הסעיף המהותי ב-1 בפברואר אלא אם כן נמצא שזה מעורר איזה שהן בעיות, למרות שאני לא חושבת.

אז את רוצה שהסעיף הזה – מה שצריך לעשות, לא יותר מזה. בסדר.

כן.

אז ייכנסו שני תאריכים פה, בתחולה?

כן. ברגע שהתיקון יפורסם, ייערך התיקון בהגדרות ובעצם האפשרות של המבקש להגיש את הבקשה תחול גם החל מפברואר. כלומר, החל מה-1 בפברואר, אם הוא כבר הגיש בקשה, הוא לא יצטרך להגיש אותה מחדש.

בסדר.

רק לבקש שתסבירו למה נמחקו המילים: "בין-לאומית" מבקשה בין-לאומית המייעדת את ישראל? לפרוטוקול.

לפי הפרוטוקול, יש שני סוגים של בקשות בין-לאומיות: יש בקשה בין-לאומית שמוגשת מלכתחילה ככוללת את ישראל ויש בקשת הרחבה, שזו בקשה בין-לאומית שבהמשך מבקשת להוסיף את ישראל, לא מהרגע הראשון. ההגדרה, הבקשה, לייעד את ישראל כוללת גם בקשה בין-לאומית מלכתחילה וגם בקשת הרחבה. התיקון הזה נועד להבהיר שההסדר חל גם על בקשות הרחבה.

אנחנו נבדוק מבחינת הנוסח, כתוב ש"הוראות הסעיף, כנוסחו בחוק זה, יחולו גם לגבי סימן מסחר בין-לאומי שביום התחילה הייתה לויה ועומדת לגביו בקשה." אני אבדוק מבחינת הנוסח אם מקובל לנסח את זה ככה או שצריך להחיל את זה על הבקשה אבל נראה לי שזה משהו ממש סמנטי.

בסדר. נתחיל את ההסתייגויות?

כן. לסעיף הזה יש שלוש הסתייגויות של יש עתיד ושתיים מהן חלופיות. 1 ו-5 אצלך בקובץ הן חלופיות.

אפשר להצביע על הכל ביחד?

כן, אפשר.

מי בעד ההסתייגויות? מי נגד?

הצבעה

ההסתייגויות לא התקבלו.

נצביע על הסעיף בחוק. מי בעד, מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

הסעיף התקבל.

אושר. תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:52.