פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
42
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
28/01/2025
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 68
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ה (28 בינואר 2025), שעה 14:28
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 28/01/2025
הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל
פרוטוקול
סדר היום
הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל – מחקר ופיתוח
מוזמנים
¶
ד"ר אבי רווה - סגן המדען הראשי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
איתמר גזלה - מנהל תחום בכיר מחקר, כלכלה ונתונים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
צח בסול - רפרנט מו"פ, השכלה גבוהה ותקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר
שרון חצור - סמנכ"לית אסטרטגיה, משרד האנרגיה
טל אבישי - מנהלת אגף תכנון, מדיניות ואסטרטגיה, משרד האנרגיה
יעל מזוז-הרפז - סמנכ"לית מדיניות, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית
אריק רוזנבלום - מנכ"ל, אקואושן
איתי כצמן - מנהל המחלקה הימית, אקואושן
שגיא דגן - סמנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל
שי גליק - מנכ"ל, בצלמו
רישום פרלמנטרי
¶
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל – מחקר ופיתוח
היו"ר ניסים ואטורי
¶
אני פותח את הישיבה, נוספת להיום, לגבי הצעת התקציב לשנת הכספים 2025, סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל, וכרגע אנחנו נדבר על נושאים של מחקר ופיתוח. משרד האוצר נמצאים?
היו"ר ניסים ואטורי
¶
לא לשכוח גם, מי שהיה בדיון הקודם, אנחנו רוצים לראות תוכניות, להעביר אלינו, למנהלת הוועדה.
צח בסול
¶
כן. כלומר, לפי שיקול דעתה של הוועדה, אני יכול להסביר על חשיבות המו"פ, אפשר להתייחס להצעות עצמן.
יעל מזוז-הרפז
¶
יעל מזוז-הרפז, סמנכ"לית מדיניות ברשות החדשנות. כמה מילים בכל זאת שנייה לפני שנצלול לרשות החדשנות, בכל זאת על חשיבות ההייטק בכלל לחברה הישראלית ולא רק לסקטור ההייטק עצמו. אני בטוחה שיודעים, אבל בכל זאת בכמה מילים. ההייטק אחראי לבערך חצי מהייצוא, לחמישית מהתוצר, בערך לרבע מההכנסות ממיסוי ממס הכנסה. ובטח ובטח בתקופות כמו השנתיים האחרונות זו ממש כרית הביטחון של המשק. כלומר, היכולת שלנו להילחם, להגדיל את הוצאות הביטחון, לתת שירותים למפונים וכולי קשורים ממש יד ביד בהכנסות שלנו ממיסוי מתעשיית ההייטק, ולכן חשוב לומר שבסוף התמיכה בהייטק היא לא רק בשביל הייטקיסטים, אלא היא באמת בשביל כל אחד ואחד מאיתנו.
יעל מזוז-הרפז
¶
(מוקרנת מצגת)
רשות החדשנות, בכלל מה תפקידנו בעולם, המשימה שלנו היא באמת לחזק את התחרותיות של ישראל בתור האב חדשנות כמוקד עולמי של חדשנות פורצת דרך. בסוף צריך לזכור שכל שקל שמגיע לתעשיית ההייטק הישראלית זה בדרך כלל כסף שמשקיעים היו יכולים לבחור לשים אותו בכל מדינה אחרת, אנחנו תמיד בתחרות בינלאומית, ואנחנו צריכים לשמר את זה שהנכס הזה, הסטארטאפ ניישן הוא לא דבר שנעלם אלא שהוא דבר שנשאר והוא ממשיך להחזיק את מדינת ישראל ולהצעיד אותה קדימה.
אנחנו פועלים בשלוש דרכים עיקריות. הראשונה והמרכזית היא השקעה ישירה בתעשייה. אנחנו משקיעים כסף בחברות הייטק כדי לעודד מחקר ופיתוח של חדשנות טכנולוגית כשהדגש שלנו הוא כל הזמן חדשנות טכנולוגית בסיכון גבוה, פורצת דרך. הדבר נוסף הוא היערכות לגלי טכנולוגיות עתידיים, כל מה שקשור בבינה מלאכותית, בקוואנטום, בביו-קונברג'נס, לראות שמדינת ישראל ממשיכה להוביל ולא הופכת להיות משהו שנשרך מאחור. והדבר הנוסף הוא פעילות מאפשרת. מה הכוונה? אני בדיוק באה לכאן מדיון בוועדת כספים שבו אנחנו יחד עם משרד האוצר, עם רשות המיסים מנסים להוביל מהלך של רפורמת מיסוי להייטק כדי לוודא שההייטק הישראלי ידע לפרוח ובשביל זה צריך הרבה דברים חוץ מרק הכסף של רשות החדשנות. באמת יש הסתכלות כוללת על כל התעשייה.
רשות החדשנות, חשוב לומר, פועלת מתוקף חוק המו"פ, חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות, ועלינו מוטלת האחריות לעודד, לקדם, לתמוך, לסייע לחדשנות הטכנולוגית בתעשייה ולפתח את התשתיות שנדרשות לזה. כלומר, לא רק עבודה אל מול חברות, אלא גם לראות שיש את התשתיות שמאפשרות הצמחה והנבטה של חברות חדשות.
אני אגיד באמת על קצה המזלג, אנחנו משקיעים כל שנה במאות חברות. אני אגיד שבעשור האחרון רשות החדשנות השקיעה בערך בשני שליש מהחברות שהונפקו לציבור, ב-60% מהיוניקורנים בתחומי הדיפ-טק. כלומר, הכסף שלנו באמת מוביל להצלחות מאוד גדולות להייטק הישראלי. ואנחנו עובדים מול הרבה מאוד גופים שפזורים בכל הארץ, מול מעבדות מו"פ, חממות, מרכזי חדשנות. אנחנו עובדים גם על תשתיות של הון אנושי, כלומר, לא רק על תשתיות פיזיות, אלא גם לוודא שההון האנושי פה יהיה הכי מותאם כדי לסייע לתעשיית ההייטק לשגשג. אני רוצה להציג ארבעה פרויקטים לקרן.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
יש לי שתי שאלות. קודם כול, מה ה-ROI הממוצע של שקל שהולך מרשות החדשנות להייטק? שתיים, אם את יכולה למפות לנו מבחינת אחוזים כמה אחוזים מההייטק או מההשקעות גם מההייטק וגם מההשקעות מבחינה גיאוגרפית, כמה במרכז, כמה בצפון וכמה בדרום?
יעל מזוז-הרפז
¶
אוקיי, אני אגיד ככה, מצד אחד, אני חושבת שזה ברור וידוע, עיקר ההשקעות היום של ההייטק נמצאות במרכז, אבל רשות החדשנות פועלת, אנחנו ממש בשנים האחרונות פרסנו רשת של מרכזי חדשנות שפזורים ממש מקריית שמונה עד לאילת, כשהמטרה שלהם היא לנצל, לא לעשות דברים שאין להם היתכנות כלכלית, אלא להפך, להתחבר ליתרונות של האזורים הגיאוגרפיים. למשל באילת לראות איך אנחנו ממנפים דברים שקשורים לטכנולוגיות ימיות ולייצר סביב זה מרכז חדשנות שממש ממנף את הנכסים שקיימים באותו מקום ומייצרים סביבם אקוסיסטם.
אם אני אגיד שבעבר ניסו למשל להגיד בואו נעשה חממה פה, למה? כי אנחנו רוצים להגיע לפריפריה גיאוגרפית. זה לא עובד, אם זה לא מתחבר לנכסים האמיתיים של המקום זה לא מצליח להיות בר קיימא ואנחנו רוצים בסוף לייצר פה דברים שהם כלכליים, שיביאו באמת ערך ומשרות. והיום שינינו תפיסה ואנחנו רואים הצלחה מאוד גדולה בפיזור.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, לא רק בואו נלך סתם לאיזשהו מקום, אלא גם בואו נאתר בני המקום וידע מקומי ולא כאלה מתל אביב שמבטיחים שהם יבואו ולפעמים באים ונעלמים. ואני עוד מחפש את החקירה על ה-600 מיליון, עד היום. צריך ללמוד מהאירוע הזה.
יעל מזוז-הרפז
¶
בנוסף, יש אצלנו גם, אני אגיד שהבסיס של הפעילות שלנו אבל הוא מצוינות טכנולוגית, זה באמת מה שעליו הופקדנו וזו האחריות שלנו. כן חברות שעומדות ברף הטכנולוגי הנכון, למשל אם היזם או היזמת מהחברה הערבית או אזורים כאלה, הם יכולים לקבל למשל מענקים מוגדלים לפעמים. יש לנו גם תוכניות של הון אנושי שמופנות לקהלים ספציפיים כדי לראות איך אנחנו הופכים להיות - - -
היו"ר ניסים ואטורי
¶
אנחנו שמים דגש על דור העתיד של ישראל, קודם כול חיילי צה"ל בהם. אנחנו רוצים ליישב את הנגב, את הגליל באנשים האלה ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו תורמים בתחומים האלה כדי באמת לחזק אותם.
יעל מזוז-הרפז
¶
אני אגיד שהשנה גם השקנו תוכניות שממש מיועדות לאנשים שעשו מילואים משמעותיים מאז המלחמה, כשהמטרה היא לראות איך אנחנו לוקחים אותם ולוקחים את האנרגיות גם שיש עכשיו ומתרגמים את זה לעוד מיזמים ולעוד סטארטאפים. במובן הזה ככה אנחנו מנסים לדאוג שבאמת הצמיחה תהיה צמיחה מכלילה.
יעל מזוז-הרפז
¶
אני אגיד שזאת שאלה מאוד מורכבת כלכלית שאנחנו עכשיו נמצאים בתהליך סביבה. אני אגיד שעל כל מהלך שלנו, בסוף יש לנו פעילות מול סטארטאפים בשלבים מאוד מוקדמים ויש בשלבים יותר מאוחרים, יש מול אקדמיה, יש מול תשתיות.
יעל מזוז-הרפז
¶
שנייה, אני אגיד במילה. אנחנו עושים מחקרי אפקטיביות שבאים לבדוק כמה חברה שקיבלה מאיתנו כסף מצליחה יותר לעומת חברות אחרות, ואם אנחנו רואים שזה לא מביא ערך, אנחנו סוגרים את זה ועוברים לפרויקטים אחרים. ואנחנו ממש עכשיו בהתנעה של מחקר רוחב שינסה לקחת את כל המחקרים האלה ולייצר מהם איזושהי סטנדרטיזציה שתוכל לתרגם את זה ממש כמו שאתה אומר, לתרומה של השקל השולי על כל שקל שאנחנו עושים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אוקיי. ועוד שאלה אינפורמטיבית אחת, בתקציב הקודם ובתקציב הנוכחי כמה קוצץ תקציב רשות החדשנות? הקודם, הדו-שנתי והתקציב הנוכחי שטרם אושר.
יעל מזוז-הרפז
¶
אני אגיד שבתקציב הנוכחי היה פלאט רוחבי על כל הממשלה, אבל אנחנו על זה קיבלנו תוספת של חצי מיליארד שקלים. אני חושבת באמת בגלל ההבנה של החשיבות של ההייטק לכלכלה הישראלית, במיוחד בתקופה הזאת, ומצד שני את הפגיעות שלו בתקופה הזאת. כי בסוף, סליחה, אבל יותר קשה להשקיע כסף במקום שיורים עליו טילים ואנחנו צריכים לוודא את החוזק של החברה הישראלית. ובאמת אני רוצה להגיד שיש לנו שיתוף פעולה מצוין עם משרד האוצר במובנים האלה שמבינים באמת את החשיבות של הכסף שמגיע אלינו ושהוא מגיע בסוף למהלכים אפקטיביים שתורמים לכלכלת ישראל.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
דרך אגב, מה שאמרתי לגבי חרדים יותר משקיעים, גם ערבים, זאת אומרת, אין לי עניין עם זרם מסוים, עדה מסוימת, פשוט מה שחשוב, גם יש לי חקיקה בנושא, אני מקווה שהיא תעבור בהקדם. לגבי מתן העדפה, כשאתם מדברים על אנשים, לא משנה מה זה, ערבי, יהודי, מוסלמי, נוצרי, חרדי, לא משנה, אם הוא שירת בצה"ל, צריך לתת לו קדימות, זה לפי החוק שלי. וכרגע אנחנו נצפה לראות שבאמת אנחנו מחזקים את הפריפריה גם באנשים שעשו צבא, אם אלה ערבים גם. דרך אגב, יש בגליל כאלה.
צח בסול
¶
אני אוסיף אולי רק עוד נקודה אחת, סתם כדי להשלים את התמונה. בשבוע שעבר היינו כאן בוועדת כספים ואישרנו תקנות להעדפה אזורית של רשות החדשנות שמשתלבים כחלק מתמונה מלאה של זה שהרשות לוקחת חלק אקטיבי ודי משמעותי בהחלטות ממשלה של תקומה וגם בהחלטות ממשלה של צפון. מה שקרה בתקנות האלה זו היכולת לייחד הליכים בצורה ספציפית עבור הצפון, עבור הדרום כדי להאיץ מהלכים של פיתוח באזורים האלה.
יעל מזוז-הרפז
¶
לא, יש לי ארבעה פרויקטים שאני רוצה להתייחס אליהם כשכל אחד מהם לוקח איזושהי זווית אחרת של הפעילות של רשות החדשנות. דיברנו על ההובלה הטכנולוגית של מדינת ישראל, זה יהיה הפרויקט הראשון. דיברנו על זה שאנחנו מייצרים תשתיות שאמורות לסייע לסטארטאפים קטנים להצליח להבקיע ולהגיע לשלבים מתקדמים, על הון אנושי כמשאב מאוד מאוד מרכזי שאנחנו רוצים לתמוך בו כדי להתקדם, וגם על איך רותמים את החדשנות הטכנולוגית שבסופו של דבר, הייטק זו תעשייה מוטת ייצוא, ברובה מופנית לחו"ל, ואנחנו רוצים לראות איך אנחנו לוקחים את ההתקדמות הטכנולוגית ומשקיעים אותה באזרחי ישראל. זה ברציונל מאוד בגדול על ארבעת הפרויקטים ועכשיו אני אצלול.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לפני הצלילה, לא מזמן בוועדת נגב גליל היו אצלי רשות החדשנות והם הציגו דווקא דברים אחרים שחשובים לנגב ולגליל. למשל השלוחות הקיימות, להרחיב אותן, קרנות אזוריות, פעילות יזומה בפריפריה לצעירים, והחממות שהן בקשיים וצריך לבסס אותן אחרי המלחמה. למה הבקשות האלה אחרות? מה הסיבה?
יעל מזוז-הרפז
¶
א', כיוונו באמת לפרויקטים שהם ממש בלב ליבו של המו"פ. אני אגיד שאחד מהפרויקטים שאנחנו מציעים כאן, בעינינו, משהו שיתן ערך גם לתעשייה אבל גם באמת מבחינה גיאוגרפית זו איזושהי תשתית מו"פ, מעבדה שתכף אני ארחיב עליה שיכולה להיות באזור עדיפות א'.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אבל יש לך מו"פים קיימים, החממות הטכנולוגיות הן סוגים של מו"פ בנגב ובגליל והן בקשיים, ולפי מה שאני יודע, גם אפילו בתת תקצוב השנה. למה ללכת לדבר חדש ולא להבטיח את העתיד של דבר קיים שעובד?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
נגיד אם תוכלי להתייחס ל-InNegev למשל שביקרנו בכנסת והבנו שיש שינוי במודל עקב קיצוץ. אם את אומרת שאין קיצוץ, אלא יש תוספת של חצי מיליארד, מדוע הם בסכנת סגירה או לקראת סגירה?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
היא מחלה על כבודה, אנחנו לא מוחלים על כבודה. נציג הממשלה ידבר, האוצר יהיה המתכלל.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
והסיבה שאני מחייך היא כי באת להסביר לנו כמה חשוב המו"פ, אבל בהצעה שאישרתם והגשתם לכאן יש אפס שקלים למו"פ, גם הפעם וגם בפעם שעברה. אולי תסביר לעצמך קודם למה זה חשוב, תחזור אלינו כשאתה מביא כספים לטובת העניין.
יעל מזוז-הרפז
¶
אני אגיד שבסופו של דבר, בתחום של החממות אנחנו הולכים למהלך חדש של חממות לפי תפיסה מעודכנת של מה שאנחנו חושבים שיביא הכי הרבה ערך למדינת ישראל ולהייטק הישראלי. ומשם נובע גם השינוי במודל החממות, שאני רוצה להגיד, יש לו תקצוב. וכן, כחלק מזה יש גם חממות שיסגרו ויש חממות חדשות שיפתחו. ואני רוצה להגיד שאנחנו נצא במכרז חדש והגורמים הטובים יוכלו לזכות. אנחנו ניסינו ללכת פה - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אני רק אגיד לך שהגורמים הטובים לפעמים לא יושבים בפריפריות. ולהייטק בפריפריות יש ערך נוסף של לייצר מקומות עבודה איכותיים, של לפתח סביבה. נורא קשה לנו לראות את זה שפחות מ-4% מההייטק נמצא בפריפריות בנגב.
יעל מזוז-הרפז
¶
אני רוצה להגיד עוד פעם, אני מאוד מסכימה, ולכן אבל אני חושבת שעשינו. מה קרה בעבר? חיברו בין הנושא של חממות לפריפריה, וכמו שאמרתי קודם, הרבה פעמים זו הייתה הנשמה מלאכותית, כי זה לא מספיק מינף את הנכסים שיש לאזור.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
מה הנכסים שיש לתל אביב? אנושיים, נכון? אוקיי, בואי נייצר, בואי נתמרץ, נייצר, בבאר שבע אין פחות הון אנושי טוב מאשר תל אביב, אין לתל אביב נכסים מיוחדים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
לכן אני אומר, נתת דוגמה של אילת, לאילת בהחלט יש את הים שם שהוא באמת משאב מאוד ייחודי שסביבו אפשר לבצע פעילות מו"פ ייחודית, אבל ביתר חלקי הארץ אני לא רואה חוץ מהון אנושי, שצריך לייצר מקומות תעסוקה איכותיים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא, מצד אחד, אותם 600 מיליון להייטק לדרום שהלכו לפח, שזה המון כסף, שאין ועדת חקירה ואין מישהו שהלך על זה לכלא. 600 מיליון שקל להביא הייטק לפריפריה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
2014, 2018, 2019. והלכו לחמש חברות, חברה אחת, נגב קום קיבלה 324 מיליון, חברה אחת. הטענה הייתה שהם הביאו 100-200 עובדים, לא ראיתי את העובדים, ואף אחד לא עשה חקירה ולא תלונה במשטרה ולא איפה החברה הזאת. אלה 600 מיליון, אנחנו פה מתקשקשים על 180.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא, אבל מה כואב לי? זה מילא, זה כאב אדיר שלא עוזב אותי בלילות, אבל עלה לשידור בוועדה שלנו, מיינדסט, שהקים מו"פ וגייס תרומות להפעלה, איזה 20-15 מיליון, להקמה פיזית 30 מיליון, ואולי 3-2 מיליון קיבל מהמדינה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ופתאום יש משהו קיים, תן לו 20 מיליון, הוא יעוף. הוא הקים חברות בשווי 800 מיליון שקל בלי המדינה בירוחם. ואף אחד לא אמר קח 20-10 מיליון, תתחיל לעבוד. ואני לא יודע אם המודלים האלה יביאו לו ואני לא יודע אם אנחנו סוגרים דברים קיימים. נחכה למשהו חדש, מה יש פה? אני לא יודע. ואני עוד פעם שואל, הקמתם אגף לעידוד הייטק בפריפריה. ההצעות האלה - - -
יעל מזוז-הרפז
¶
שוב אני אגיד, הפרויקטים האלו הם כן, הם הפרויקטים שרשות החדשנות חשבה להציע, אבל אני רוצה להגיד משהו נוסף. אם הוועדה מבקשת שנביא הצעות שמתמקדות באזורים האלה, אנחנו גם יכולים להביא את זה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני לא יורד לסוף דעתך. את אומרת שכשיוצאים מחוץ מחוץ למרכז, ההשקעות מרגישות לך מלאכותיות וסוג של הנשמה שלא צולחת.
יעל מזוז-הרפז
¶
לא, אני אומרת שההשקעות צריכות להיות מדויקות כדי שהן יצליחו. ולכן דרך אגב הקמנו את מרכזי החדשנות בדיוק בשביל זה והם פרוסים גם בבאר שבע ובעוד הרבה מאוד מקומות ברחבי הארץ. אני אתן רגע דוגמה. למשל מעבדת השבבים שאנחנו רוצים להציע, ואני תכף אסביר בכמה מילים על זה, אבל בעינינו זה משהו שבהחלט יכול להיות באזור עדיפות לאומית כי אנחנו מאמינים שזו מעבדה שהדרך הנכונה להקים אותה היא בשיתוף פעולה עם אחד מגורמי השבבים הגדולים בארץ, שזו או אינטל שיושבת באזור קריית גת או עם טאוור שיושבת היום באזור יוקנעם.
ובאופן כללי, כפי שגם צח הציג לפני כן, יש לנו היום יכולת, בגלל האישור שהיה עכשיו בוועדת כספים, לייחד הליכים לאזורים של עדיפות לאומית. וכאן אנחנו חושבים שזה בהחלט דבר שאפשר לייצר תשתית שהיא סופר משמעותית שיכולה לקחת אותנו לחזית הטכנולוגיה באזור של עדיפות וזה לא רק יוביל לזה שבסדר, ניתן כרטיסי רכבת לאנשים מתל אביב לבוא לשם. לא, שזה יצמיח דברים משמעותיים באותה סביבה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
במינימום כמה מאות. כמה מהמו"פ של אינטל בנגב ובגליל? אני צריך לקחת לחברה של רווחים כלואים, של מענקי ענק של מאות מיליוני דולרים מהמדינה להקמת אינטל והרחבתו ולתת לאינטל עוד כמה שקלים כדי שיסכימו מ-200 אנשי המו"פ שלהם להזיז 20 לנגב ולגליל?
אני רוצה להבין. ואם מצד שני זה לא אינטל ולא סמיקונדקטור, מי יודע להתעסק בשבבים? שבבים זה חברות ענק, אלה תעשיות שמדברות במאות מיליוני דולרים.
צח בסול
¶
אפשר להתייחס לשאלה הזאת משני כיוונים, להתייחס לחלק של אינטל בתוך ישראל כתעשייה ובחלק שלה המשמעותי מאוד כתעשיית שבבים, ולהתייחס בנפרד למסלול ולפרויקט שאותו מציעה רשות החדשנות שעיקרו תמיכה בתשתיות מו"פ שנוגעות לפיתוח שבבים, ייתכן גם בטכנולוגיות שלא שייכות לאינטל ברובן, אלא בבעלות גופים פרטיים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני שואל. הנה, בראש שלכם אתם יודעים את השדה, אתם יודעים את האקוסיסטם, תציעו לבן אדם 10 מיליון שקל או 20 מיליון, מי בישראל יודע להקים מעבדה לשבבים?
יעל מזוז-הרפז
¶
אני רוצה לחדד את המטרה של המעבדה אבל. הערך הכלכלי המשמעותי פה הוא לא הכסף שהולך להקמה של המעבדה, אלא המטרה היא לאפשר לסטארטאפים שאנחנו רואים היום, סטארטאפים שפועלים בעולמות האלה של מעבדות שבבים באזורי הפוטוניקה, שיהיה להם את היכולת, לסטארטאפ קטן לעולם לא יהיה את הכסף כדי להקים מעבדה שהיא ברמה מספיק גבוהה, שהיא תעשייתית, שהם יכולים להריץ בה פיילוטים משמעותיים שיוכלו לקדם אותם לשלב הבא. אנחנו רואים שיש סטארטאפים בעולמות האלה בישראל, אנחנו רוצים לאפשר להם לעשות את קפיצת המדרגה. הכסף של ההשקעה במעבדה, אני רוצה להגיד, זה לא הסיפור הגדול הכלכלי. הסיפור הכלכלי הוא היכולת למשוך סטארטאפים שישבו קרוב למעבדה הזאת ויוכלו להתקדם קדימה.
יעל מזוז-הרפז
¶
זה אחד מהפרויקטים. פרויקט נוסף, דיברתי על היכולת שלנו לקחת את הטכנולוגיה הישראלית ולבדוק שהיא רתומה לטובת החברה הישראלית. אני אסביר רגע, זה טיפה מורכב. אנחנו רואים שסטארטאפים בהרבה מאוד מהמקרים כדי לעשות את פריצת הדרך שלהם, הם צריכים לעשות פיילוט עם איזשהו גוף או חברה גדולים ומשמעותיים שהם איכותיים, שהם בסט אוף קלאס בעולם, כדי להוכיח שהם יודעים לבצע ולדלבר.
בישראל יש הרבה גופים כאלו, מערכת הבריאות הישראלית היא נחשבת בכל העולם, יכול להיות נמלים, חברת חשמל, זו יכולה להיות גם מערכת החינוך הישראלית באזורים מסוימים. ומה שאנחנו רוצים זה לעזור לגופים כאלו להפוך להיות אתרים סדרתיים שיודעים לעבוד עם סטארטאפים בצורה משמעותית כדי שהסטארטאפים יטמיעו את הטכנולוגיות שלהם שם. על הדרך זה גם יהיה בעברית, זה גם יתן שירותים לאזרחי ישראל ולא רק יעשו את ההדגמות שלהם, את הפיילוטים שלהם בחו"ל, וככה אנחנו בעצם מייצרים ווין-ווין. גם הסטארטאפים מקבלים את האסמכתה מגוף מקצועי ומשמעותי בישראל וגם בכלל האזרחים בישראל יכולים להנות מהטכנולוגיות האלה ועל כך אנחנו מייצרים איזשהו תמריץ כלכלי לסטארטאפים לפעול פה.
זה עוד מהלך משמעותי, עשינו כבר לא מעט שנים של מסלולי פיילוטים כאלה שבדרך כלל משרדי ממשלה באים ואומרים הנה אתגר שהיינו רוצים לפצח אותו, בואו ניתן אילו שהם מענקים לסטארטאפים שיודעים לפעול בתחום הזה. אתן דוגמה למשל, היה לנו מסלול של בריאות הנפש, והמטרה שלנו היא להפוך את זה למשהו הרבה יותר סיסטמטי בתוך החברה הישראלית וממש לייצר את המרפאה שכל היום עובדת עם סטארטאפים ומטמיעה טכנולוגיות וככה אזרחי ישראל נהנים מזה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
למה צריך תמריצים? אם הרעיון הוא כלכלי והוא כלכלי לגוף שיטמיע אותו בתוכו, למה צריך לתמרץ את זה?
יעל מזוז-הרפז
¶
יש פה כמה כשלים. האחד הוא שבסוף, סטארטאפ, בדרך כלל שוק היעד הגדול שלו יהיה ארצות הברית ולא ישראל. ולכן הם בדרך כלל יתחילו לחפש בחו"ל, ואנחנו רוצים לעודד אותם, תתחילו לחפש בישראל. הדבר הנוסף הוא שהגופים עצמם, נגיד בית חולים שיבא, הוא מתעסק בסוף בלהציל חיים ביום-יום שלו ולא בלהבין עכשיו מה הסיסטמה שלו כדי להתקשר עם סטארטאפים ואיך זה עובד, ובשביל זה אנחנו צריכים לתמרץ אותם, להקצות לזה את המשאבים.
יעל מזוז-הרפז
¶
לשילוב של מענקים לחברות ולאותם אתרים שאנחנו נזהה בתור פוטנציאל לאתרים סדרתיים כאלה כדי לגרום להם לייצר את התשתית להרצה משמעותית.
עוד מהלך נוסף הוא פרויקט מונשוט בתחום של הבינה המלאכותית. מהם פרויקטי מונשוט? פרויקטי מונשוט, כשמם כן הם, זה אנחנו רוצים לירות לירח, אוקיי? אלה פרויקטים שהם בסיכון הכי גבוה ושנייה אני רוצה להגיד שכממשלה זה בדיוק המקום שאתה רוצה להיות פה, אתה רוצה לעודד את התעשייה לקחת סיכון, לכוון הכי גבוה שאפשר, גם אם זה יכשל, בשביל זה בדיוק אנחנו כאן כדי להצמיח את הדברים הכי פורצי דרך שיש. אנחנו רוצים לייצר פרויקט בתחום של הבינה המלאכותית שמחבר הרבה מאוד גופים מתעשייה ומהאקדמיה שעובדים יחד, אבל לא רק באזור המחקרי-אקדמי פרופר, אלא משהו שהוא יודע להיות מתורגם למהלך עסקי, כלכלי, תעשייתי בפועל. כאן אנחנו מדברים על תקצוב של כ-20 מיליון שקל שאנחנו נשלים את החצי השני שלו.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אבל איך זה יתנהל? הכסף, מה הוא עושה, הכסף? איך הוא עובד בשלוש השנים האלה? איך הוא מופעל.
יעל מזוז-הרפז
¶
אנחנו מייצרים מין קול קורא למונשוטים שאנחנו מבקשים לייצר שותפויות של עשרה עד 15 גופים של שילוב של תעשייה ואקדמיה שצריכים להביא פרויקט שהוא מצד אחד מאוד פורץ דרך ומצד שני איך הוא ממנף ממש את כל שרשרת הערך.
צח בסול
¶
צח בסול, אגף תקציבים, משרד האוצר, רפרנט מו"פ, השכלה גבוהה ותקשורת. במסגרת הפעימה הראשונה של תוכנית הבינה המלאכותית יצאו כמה פרויקטי מונשוט. אחד מהם היה פרויקט מונשוט של NLP, Natural Language Process של עברית וערבית שבוצעו בשיתוף של מפא"ת וות"ת. לצורך העניין, מה שנעשה באותו מונשוט היה לייצר למעשה מודל שפה מרובה פרמטרים, אנחנו מדברים על דברים שמתקרבים למודלי השפה הטבעיים שאנחנו מכירים היום מהשימוש באינטרנט, Chat GPT וכאלה אבל בקנה מידה יותר קטן, עבור השפה העברית ועבור השפה הערבית שמטבען, היות וקהל השוק שלהן מצומצם, אין שום תעשייה שתשקיע את הכסף בלעשות את הדבר הזה. הדבר הזה הוא אתגר ברמה לאומית ובאמצעות אותו פרויקט מונשוט הצליחו להגיע ליעד הזה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
היה לי חשוב להבין מה זה מונשוט, כי אם לוקחים איזשהו Chat GPT שכרגע קיים באנגלית, הופכים אותו למותאם לאוכלוסייה הערבית ודוברת העברית, זה לא נראה לי. נראה לי מורכב, אבל זה לא עכשיו - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הכוונה היא לפרויקטים חדשניים כל כך שגופים עסקיים לא מוכנים להתחיל בכלל, לעודד אותם להיכנס לאזורי סיכון.
יעל מזוז-הרפז
¶
שנייה, אני רוצה רגע להגיד. פרויקט המונשוט של ה-NLP התחיל לפני לדעתי חמש שנים, הרבה לפני ש-Chat GPT היה אצלנו, היה איתנו.
יעל מזוז-הרפז
¶
הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד על זה, הייתה פה הבקעה טכנולוגית דרמטית בערך בשלב הזה וזה היה זיהוי בדיוק בזמן. והדבר הנוסף הוא שלעשות את זה בעולמות של עברית כשהדאטה שקיימת, החברות שמתעסקות בזה, זה לא שם, אנחנו קהל קטן מדי, זו פריצת דרך, שוב, שהיא משפרת את השירותים. תחשבו על היכולת שקופת חולים עכשיו יכולה להשתמש בטכנולוגיות האלה כדי לתת לנו שירות יותר טוב. כלומר, שוב, היכולת שזה להחזיר לחברה הישראלית היא דרמטית.
צח בסול
¶
לא, בסדר גמור, חד משמעית. אלה שאלות גם על ההיסטוריה ולכן אנחנו שנייה נבדוק ונחזיר את הנתונים עצמם לוועדה. יש כאן את ההצעה של יעל, של רשות החדשנות, שהיא על מונשוט לעתיד. בפעימה הראשונה של תוכנית הבינה המלאכותית היו לפחות שני מונשוטים, אני יכול גם לבדוק את המספרים המדויקים של התקצוב, של המספר ולחזור לוועדה.
צח בסול
¶
בסדר גמור.
האוצר משתתף בדבר הזה במסגרת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית והוא מעביר את חלקו ביחד עם כלל השותפים שהם כאמור - - -
יעל מזוז-הרפז
¶
אני כן אגיד שספציפית לפרויקט הזה אנחנו מבקשים מהוועדה 20 מיליון שקל ואנחנו מהתקציב של הרשות נקצה 20 מיליון.
יעל מזוז-הרפז
¶
כן, לא, אבל זו המטרה. אני רוצה להגיד, זאת המטרה. אם אנחנו היינו יודעים, זה לא היה מונשוט. אנחנו רוצים להגיד, אנחנו נותנים את - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
The scope of opportunities of moonshot, מהו המרחב הזה? מה המרחב?
יעל מזוז-הרפז
¶
אני אומרת, זה יהיה באזורים של בינה מלאכותית. ואני גם רוצה להגיד, זה יהיה גם תלוי בגובה הכסף למשל, לאילו סוגים של פרויקטים אנחנו נוכל ללכת. והמטרה היא באמת אבל לשמוע מהתעשייה. אני רוצה להגיד, באופן כללי, רשות החדשנות משתדלת לא להכתיב, אלא - - -
יעל מזוז-הרפז
¶
גם אני חושבת. אני אגיד, זו זווית קצת אחרת. אמרתי שאחת מהתשתיות שרשות החדשנות מתעסקת בה היא הון אנושי. בסוף, האנשים הם הדבר שגורמים למדינת ישראל להצליח. ואחד מהאזורים שאנחנו חושבים שיכולים להיות רלוונטיים, זה בכל מה שקשור לאקלים-טק, Climate Tech. משבר האקלים מספק גם הזדמנות עסקית, בהרבה מאוד מובנים שמדינת ישראל יכולה להיות מובילה שם. ואחד מהחסמים באזור הזה, אנחנו פועלים בתחום של אקלים-טק בשלל כלים, גם במענקים שאנחנו נותנים לחברות, בתשתיות וכולי. בסוף, כשמסתכלים נגיד על תעשיית הסייבר, אחת מהסיבות שהיא כל כך מצליחה היא שהאנשים נפגשים ב-8200, מכירים אחד את השני, לומדים ביחד, ואז יוצאים ומקימים חברות.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
אנחנו רוצים שיתקבלו, גם מהפריפריה יכולים להתקבל ל-8200. אתה מבין? ההבדל הוא שאתה גר במקום אחד והוא גר במקום אחר וככה את הנכדה שלי ושלו לא יקבלו ואת הבת שלך כן.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
קודם כול בוא נחוקק חוק שכולם מתגייסים ואחרי זה נדאג לאן הם מתגייסים, סבבה?
היו"ר ניסים ואטורי
¶
תגיד לה שתתגייס לפני שהיא עוברת. לא, האמת היא שהבת שלי הייתה ביחידה מובחרת במודיעין.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
האמת היא שאני חושב שבאמת יצטרכו לגייס את הבת שלי לאור המחסור בחיילי צה"ל והפטור שאתם נותנים. כך שיכול להיות שנעמי בגיל שנתיים תצטרך להתגייס.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
עזוב את זה עכשיו, מחפשים מתגייסים, רוצים את אלה שמתגייסים לתת להם דברים. זאת הוועדה, התבלבלת בוועדה.
יעל מזוז-הרפז
¶
עוד שלושה משפטים. בקיצור, אנחנו רואים שבעולמות האלה של האקלים אין את המקום שבו האנשים נפגשים, אנשי הטכנולוגיה, אנשי המחקר, אנשי התעשייה, אנשי השיווק, הם לא נפגשים אחד עם השני, וזה אחד, לא החסם היחיד, אבל אחד מהחסמים בתחום הזה.
יעל מזוז-הרפז
¶
אנחנו התחלנו לפעול בתחום של האקלים בשנתיים האחרונות. אני אגיד שעשינו למשל משהו דומה לזה בעולמות הבריאות שיש לו תוצרים מאוד מאוד יפים, והמטרה כאן היא לצאת בתוכנית תלת שנתית שתייצר את רשת המנהיגות הזאת ושממש יהיה לה - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
יש בצפון איזו קבוצה שחיברה 600 אנשים שמעורבים בהייטק לדבר ביניהם, מכירים את זה? תכירו את זה. צריך לחבק תופעות קיימות, לא להמציא את הגלגל.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כן, אבל למה 15 מיליון? רכז רשת 250,000 שקל, כיבוד עוד 100,000, סדנאות 300,000, למה 15 מיליון? איפה הכסף? אני התבלבלתי פה. אני עשיתי רשתות, אני רוצה להבין על מה הולכים ה-15 מיליון.
יעל מזוז-הרפז
¶
זה פרויקט של שלוש שנים שחלק מהכסף יהיה גם מיועד לסיוע להנבטה של חברות, לתמיכה במיזמים ופרויקטים.
יעל מזוז-הרפז
¶
אנחנו מתחילים לייצר את האקוסיסטם ותמיכה במהלכים של האקוסיסטם כשאחר כך המטרה היא שבסופו של דבר, שוב, יהיו חברות, יהיו מחקרים משמעותיים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הקודמות, כן. אבל אין לך כשל שוק בישראל לכמות יזמי הייטק בתל אביב ולאקוסיסטם. אני לא חושב שישראל מובילה בעולם. לא יודע מה יהיה עכשיו עם מעמדנו בעולם, אבל עד היום אנחנו מובילים בעולם ביזמות הייטק ובתל אביב זה המרכז. את לא התכוונת להקים רשת לתל אביב לדבר הזה.
יעל מזוז-הרפז
¶
אני רוצה להגיד על זה שני דברים. א', מספר הסטארטאפים שנפתחים הוא בירידה, אנחנו עושים הרבה מאוד מהלכים כדי להגדיל אותו, אבל אנחנו כן רואים שהוא בירידה. והדבר השני, שוב, אנחנו רואים שמרבית הסטארטאפים שנפתחים אבל הם בעולמות של סייבר, תוכנה ארגונית, פינטק ועולמות כאלה ואנחנו רוצים לראות איך אנחנו מגוונים את זה גם לאזורים שהם יותר, אנחנו קוראים לזה דיפ-טק, עם מדע עמוק שגם יכול - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
דיפ זו לא מילה טובה, בכללי, בתקופה האחרונה. דיפ-טק? זה נשמע לא טוב, זה קרוב לדיפ סטייט.
יעל מזוז-הרפז
¶
טכנולוגיות עמוקות שהן גם מבוססות הרבה מאוד על מחקר אקדמי וגם שבאמת יכולות להוביל לפתרון של בעיות אמיתיות של בני אדם, אם זה מחסור במזון או התחממות גלובלית וכולי.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
רגע, מיכאל, הפרעת לי מקודם, אמרתי משהו, שאני ואתה ראינו את הזה בלייזר שעושים היום הרבה דברים.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
ויש חלק מהמחקרים כבר מתקדמים. זה משהו שאתם יכולים אולי להצטרף אליו ולא להתחיל הכול מהתחלה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ההערה הקודמת שלנו עוד בתוקף, בפתיח. יכול להיות שהוועדה רוצה שתציגו גם את מה שהצגתם בוועדת נגב גליל. כי כאילו היו לכם שתי הצגות שונות וזה די לא חופף. ותדעי שהוועדה הזאת נותנת עדיפות לנגב גליל. נגב מצוין בפירוש בחוק וגליל פריפריה מתוקף היותו שהוא לא בחגיגה של ההייטק.
צח בסול
¶
אני רק אציין, לפחות מה שאנחנו הבנו בדיון, שעיקרו עוסק במו"פ. אין כמובן סתירה, בוודאי שאין סתירה בין הדברים האלה, אבל השאלה היא איפה נמצאת נקודת המיקוד, האם היא יותר בפיתוח האזורי או יותר במצוינות האקדמית.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אבל הציגו לנו, תסתכל, אתם, רשות החדשנות, הצגתם לנו בוועדת נגב גליל לפני חודש, פחות, כשהיינו שם ביחד, פעילות יזמות צעירה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. זה יכול להיות רשת המנהיגות הזאת, אבל זה בפריפריה. כתוב תמיכה מוגדלת לחממות הטכנולוגיה שלנו ב-InNegev, ב-I4Valley, היו שם בעיות, דיברנו על זה כוועדה. השלוחות, להרחיב את האימפקט, לא לייצר משהו, מהקיים לייצר סקיילינג ולא להמציא את הגלגל.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אבל לא ביקשתם כלום עבור הפרויקטים האלה פה. הם בעיות, הם בעיות שלא טופלו.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, אין, הם אמרו לנו בוועדה שלנו שאין לזה כסף. הם אמרו לנו בפירוש, חסר לנו כסף לארבעת הדברים האלה.
צח בסול
¶
אני רק אציין שלהבנתנו, נקודת המיקוד בוועדה הנוכחית שאליה הכינה רשות החדשנות את ההצעות היא מחקר ופיתוח ולכן היא יותר ממוקדת במצוינות האקדמית. לבד מזה שלהבנתנו, מדיניות הקרן היא השקעה בהשקעות חד פעמיות.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אבל חממה טכנולוגית זה מו"פ, יזמות צעירה בפריפריה זה מו"פ, קרנות השקעה אזורית זה מו"פ, שלוחות קיימות שנבחרו זה מו"פ. כל הארבעה האלה זה מו"פ ולא ביקשתם עליהם כלום. תעשו שילוביות, לא יודע, תעשו בדק בית, תביאו איזה - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, יש לו על סעיפי תקציב כי שאלנו אותו שאלה. נו, תן לנו את הכסף.
אריק רוזנבלום
¶
(מוקרנת מצגת)
לכבוד יושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה, אנחנו מאוד מודים לכם על ההזדמנות להציג בפניכם. כדי לענות על השאלה ששאלת מקודם, אני מייצג עמותה, אבל באמת הפעילות שאנחנו מציגים או נושא הספינה, זה אושר על ידי כל הגורמים הממשלתיים שאחראים לנושא של הסביבה הימית.
מי אנחנו, ממש בקצרה. אנחנו עמותה שהוקמה ב-2002, והמטרה שלנו כשהוקמנו הייתה להיות עמותה שמחפשת איך להגן ולשמור על הסביבה הימית, אבל לעשות את זה בצורה של לראות מה חסר ולהביא את הדבר החסר הזה למדינת ישראל. ולכן, ב-2004, הפעולה הראשונה שעשינו היא שהשקענו ברכישת ספינת מחקר ראשונה למדינת ישראל, ספינת המחקר לים התיכון. ספינת המחקר הראשונה שזיהינו שאם לא תהיה ספינת מחקר, המחקר הימי לא יקודם. והדבר הזה היה מהפכה של ממש כי ההשקעה הזאת הולידה הרבה מאוד פעילות בתחום הזה של הים.
חשוב רק להגיד לגבי ספינות מחקר, זו פלטפורמה בסיסית. זה כמו לתאר שאנחנו רוצים להקים עיר במאדים אבל אין לנו כסף לספינות חלל. ספינת מחקר היא הכלי שאיתו כל מה שמתרחש בים מתרחש. ולכן נגה אתמול הציגה ארבעה עמודים שצריכים להיות כדי שתהיה פעילות ימית נכונה. אני מזכיר אותם כי זה מאוד חשוב.
אחד זה באמת המחקר, השני זה החדשנות, השלישי זה חינוך, והרביעי זה הטיפול במזהמים של הים. וחשוב להגיד שאם התחלנו ב-2004 עם הספינה, המשכנו להגדיל את העשייה שלנו, ואני רק אזכיר אותם בקצרה כי הכול מתחבר לספינה, אין כמעט דבר שקורה כאן ביחידות השונות של הארגון שלא מתרחש עם הספינה. למשל, כולם זוכרים, מ-2021, ב-17 בפברואר היה אסון הזפת, אסון הזפת כיסה 60% מחופי מדינת ישראל. אנחנו חזינו שהבעיה הזאת תהיה ואנחנו הקמנו תשתיות של מתנדבים שהוכשרו כדי לתמוך ברשויות המקומיות ולהיות יד וליווי למשרד להגנת הסביבה. ואכן במהלך חודשיים וחצי אנחנו הפעלנו 16,000 מתנדבים ועובדים מ-200 חברות כלכליות על מנת לנקות את החופים תוך חודשיים וחצי. זה עוד אחד מהדברים.
ובחינוך, אנחנו מגיעים כל שנה ל-25,000 תלמידים ולרשויות המקומיות אנחנו מעניקים שירותים של עזרה בניהול משאבי הטבע שברשותן, למשל דבר שנקרא דגל כחול, שהוא סטנדרט איך לנהל את החוף בצורה שהיא מקיימת.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כתוב על השקף הקודם שמשפחת וייל קנתה את הספינה. מי זאת משפחת וייל?
אריק רוזנבלום
¶
הם לא יוכלו לשתף בספינה חדשה, הם היום משקיעים במלחמה באנטישמיות בעולם וזה המוקד שלהם היום. וזה שכל השנים השקיעו בנו ובים ועדיין משקיעים בנו, אבל לא בהיקפים כמו פעם, אנחנו מאוד מברכים על זה. אני אמשיך, אבל אני עוד אתייחס לנושא.
כשאני כותב את המילים של סינרגיה, הנקודה החשובה היא שכל מה שהזכרתי, כל היחידות האלו, הן לא זזות בלי השימוש כאן בספינה, ואני מזכיר מספר דוגמות, אבל אפשר לעבור לשקף הבא כדי שאני אוכל להראות לכם דוגמאות.
הנה, בפינה הימנית אתם רואים את המתנדבים שלנו בפעולה, ובצד למטה, כל כמה חודשים אנחנו עושים שידורים חיים מהספינה לבתי ספר. עשינו שידור חי לא מזמן ל-1,000 תלמידים שבהם הם יכלו לשאול חוקרים בזמן אמת מה קורה, איך מתרחש, והדברים האלו קורים באופן שוטף. אנחנו גם בחוד החנית של המחקר הימי. הרובוט התת ימי שלנו שהבאנו, זה אפשר לנו להיכנס למחקר שהיום הביא לכך שכ-10 ק"מ מול חופי הרצליה יש סלע שעל הסלע הזה יש ספוג שאנחנו מאוד מקווים שהוא יהיה אחת התרופות לאלצהיימר. וזה סוג הדוגמות של מה שהספינה הזאת מעניקה ומביאה לחברה, ואנחנו חושבים שזה הכוח של התשתית הזאת.
אגב, באמת אם מדובר גם בחירום ובכל הדברים האלו, אנחנו ספינת תגובה ראשונה עבור המשרד להגנת הסביבה בכל הנושא הזה ואפילו רכשנו לא מזמן. כשיש רכישות קטנות אנחנו לא מטרידים גוף מכובד זה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו מקבלים 43% מהכנסות עצמאיות. הספינה מנוהלת במאוזן כבר 21 שנים בלי שביקשנו מעולם כספים ממדינת ישראל. ואכן מלבד זה מקבלים מתרומות, אנחנו בפרויקטים של האיחוד האירופי, אנחנו בשישה פרויקטים נפרדים של האיחוד האירופי, מדברים על חדשנות, כולל בדיקת שיטות למנוע את קריסת הצוקים על ידי יצירת חסם, לא על ידי שוברי גלים, אלא חסם תת ימי שיחליש את הגלים וימנע את כל הנזקים ששובר גלים עושה לטבע.
אני אמשיך. זאת הספינה הקיימת, 21 שנים היא עובדת, הכול בתחזוקה שלנו. יש לנו שני אנשי צוות, אנחנו מתחזקים אותה, משדרגים אותה, כל שנתיים יש הספנה שעולה מאות אלפי שקלים, וכל זה אנחנו עושים, שוב, בלי צורך ובלי עזרה של מדינת ישראל, אבל זה לרשות המדינה.
הספינה היא הספינה העסוקה ביותר במדינת ישראל. הזכירו שלוש ספינות במדינת ישראל, הספינה בת גלים של חקר אגמים וימים, אותנו, ויש גם ספינות קטנות, יש גם לנו ספינה קטנה שהיא חוקרת את הכרישים ואת כל הנושאים שעוקבים אחריהם. אגב, הזמנו את הוועדה להיות על הספינה, חלק מכם הייתם, נשמח לעשות.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
לא יודע, כשנטלי דיברה איתי על הספינה ושמעתי פה דיונים אמרתי, עוד פעם אתם רוצים להכניס אותי לתקשורת על ספינות ושייט וזה?
אריק רוזנבלום
¶
בכל מקרה, כשאנחנו מדברים על ספינה עסוקה, זה לא בגלל שהיא אטרקטיבית או משהו, אלא בגלל שהיא עונה על הצרכים. אנחנו יצרנו בתחילת הדרך ספינה שהיא בנויה לאקדמיה הישראלית כמו כפפה ליד.
אריק רוזנבלום
¶
נבנתה מראש, באמת זה תהליך שלוקח כמה שנים, כאן במקרה הזה זה לקח שנתיים, מ-2002 עד 2004 על מנת להביא את זה לידי ביצוע.
אריק רוזנבלום
¶
אנחנו מלכ"ר. כשכתוב כאן 100 ימי הפלגה בשנה, אתם אומרים אולי זה מעט, אבל בעולם מושלם מגיעים ל-120, וכידוע, אין עולם מושלם, כך ש-100 זה יופי. וגם בשנת המלחמה עם GPS ששיבש את הפעולה ועם אזורים סגורים אנחנו פעלנו והמשכנו את המחקר. שוב, אנחנו מימנו את הקנייה של הספינה וגם את האחזקה שלה 21 שנים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, אבל אם אתה רוצה פטור ממכרז במיזם משותף, במיזם משותף היוזם מביא 50% מהכסף.
אריק רוזנבלום
¶
קודם כול, הספינה הקטנה מיועדת להעלות גם תלמידים. הספינה הזאת היא קצת יותר יקרה, בדרך כלל זה דרך השידורים.
אריק רוזנבלום
¶
זו הספינה שצריך להחליף אותה, אחרי כ-25 שנה הספינה הזאת תצא מפעולה, כלומר, היא לא תהיה מסוגלת להחזיק מעמד. אנחנו מזהים שהספינה כבר לא תוכל להמשיך הלאה. אנחנו ישבנו עם ועדה מקצועית של חוקרים מכל האוניברסיטאות במדינה ויצרנו הדמיה של ספינה שהרעיון שלה הוא ספינה שתהיה הספינה שתצעיד את המחקר הישראלי לדורות הבאים, כי אם נישען על הספינה הנוכחית, כעבור שלוש שנים לערך היא תשבוק חיים ואז הספינה העסוקה בישראל כבר לא תעמוד. אני רק אביא אולי דוגמה.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
תגיד לי, מה מיוחד בספינה הזאת? האם אפשר לקנות? ראיתי כאלה הרבה בטבריה. אתה יכול לקחת אחת ולעשות לה הסבה.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
לא, לא דייג. יש בכנרת כאלה שנושאות תלמידים. השאלה היא מה ההבדל. בטן זכוכית, מה?
היו"ר ניסים ואטורי
¶
שנייה. תגידי, אני הערתי לך על זה ששאלת שאלה? גם שאלות שהייתי בטוח שאני יודע את התשובה לא הפרעתי לך.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
מה ההבדל בין זה לבין ספינה? אותו דבר, שנושאת תלמידים. כן, מה המיוחדות שלה במחקר? שמעי, הקפיצה במחיר היא עצומה.
אריק רוזנבלום
¶
אני אביא דוגמה. הספינה הזאת, יש לה מעבדות על הספינה, יש ציוד מדעי הכי מקצועי והכי חדשני שבלי זה אי אפשר.
אריק רוזנבלום
¶
אני רק אביא דוגמה, והיא חשובה. נשווה לרגע ספינות מחקר, ושוב, צריכים במדינת ישראל את כל ספינות המחקר שציינו אותן. אבל למשל על מנת שבת גלים תצא לים - - -
אריק רוזנבלום
¶
יש שלוש. על מנת שבת הגלים תצא לים, זה עולה בסביבות 200,000 שקל ליום הפלגה. הספינה הנוכחית ב-20,000 יוצאת לשטח ועושה את הפעילות, כלומר, תורידו אפס מהעניין. כי באמת בנינו ספינה שמסוגלת לעשות את הפעולות עם עלויות הרבה יותר נמוכות, כי חישבנו, לא צריך צוות של 80 אנשים, צריך צוות של שני אנשים והחוקרים שמצטרפים ומקבלים את השירות.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ואם זה כל כך טוב, למה המכון לחקר ימים ואגמים לא עובר לספינה כמו שלך?
אריק רוזנבלום
¶
קודם כול, צריך גם את הספינה הגדולה הזאת, היא נדרשת להרבה מאוד פעולות, ודאי במים עמוקים. שוב, כולנו שותפים ואנחנו עובדים יחד ואנחנו מתואמים וביקרו בספינה גם אנשי חקר אגמים, היו איתנו על הספינה.
אריק רוזנבלום
¶
הספינה החדשה תוכל לשרת גם במים העמוקים של ישראל, גם במים הכלכליים, כך שהיא תוכל לחסוך ולאפשר כמעט לכל חוקר שרוצה לקדם מחקר לעשות את זה. העלות של הספינה לא תגביל אותם מלבצע את העניין הזה, תוכל לשהות יותר זמן, להגיע יותר מהר. מי שהיה על הספינה יודע שבספינה הנוכחית שלנו צריך בטן חזקה. הספינה החדשה תהיה יציבה הרבה יותר, תוכל לשהות יותר ימים גם במים יותר רועשים. וכל הדברים האלו באמת יקרו אם הספינה הזאת תהיה.
כאן מדובר ב-20 מיליון, כאשר המע"מ כמובן מוסיף לזה לא מעט. העלות הזאת, אני אומר שוב, בעבר יכלנו לשלם עבור קניית ספינה ולתחזק אותה, הארגון לא מסוגל יותר. כמו שאמרתי, התורם עבר לתחום אחר ולכיוון אחר. אבל מצד שני, מה שאנחנו מביאים לעניין, אנחנו יודעים לנהל ספינה בגודל הזה, באיכות כזאת שאפשר יהיה להחזיק אותה ב-30-25 שנים הבאות כאשר גם היא תהיה היברידית. כלומר, סוף-סוף תהיה איזו ספינת מחקר בישראל שאפשר להגיד שהיא גם עומדת בכללים של - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אין לנו ספק שזה הכרחי וחשוב. נניח, אם הוועדה לא תתמוך, לא הייתה יכולה לתמוך בכל הסכום, האם יש לכם דרך גם להשלים או משהו כזה?
אריק רוזנבלום
¶
לא בסכומים האלו. עם מכירת הספינה הקיימת הכוונה היא להחזיק את הכסף הזה לרכוש ציוד, לא הזכרתי את זה.
אריק רוזנבלום
¶
כן, אבל זה ציוד בסיסי. כל כמה שנים חוקר בא אלינו ואומר עכשיו אנחנו רוצים להגיע לנושא חדש.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
וכל הגופים שאתה עובד איתם, אף אחד לא מוכן כל אחד לשים מיליון שקל?
אריק רוזנבלום
¶
ושוב, אני רק אגיד שאם ספינה חדשה לא תהיה, זאת אומרת שלחוקרים במדינת ישראל תהיה ברירה - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אתה יודע מה הבעיה שלי עם מה שאתה אומר? אריק, את הנאום הזה היה צריך לנאום פה ראש המכון לחקר אגמים או החברה להגנת הטבע.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, אבל לא יכול להיות שהעמותה תציג לנו שאם אין ספינה שהיא קנתה על דעת עצמה, עולם שלם של חינוך ומחקר קורס במדינת ישראל. זה צריך להיות מוצג על ידי - - -
היו"ר ניסים ואטורי
¶
אריק וחבר הכנסת מיכאל ביטון, אני מציע שאנחנו נמשיך את הדיון הזה בדיון על חקר ימי ואז אנחנו נשלים את התמונה הכוללת כדי שנדע מה אנחנו עושים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כן. אני גם חושב, אני אגיד לך, אריק, באופן מעשי, אם באת לקרן העושר כדי לקבל ספינה חדשה במימון מלא, כנראה זה לא יקרה, ככה אני חושב. אם אתה תדע להביא 50% מהכסף מעצמך ומגופים או משרדי ממשלה, אולי ידברו איתך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
זה לא הגיוני להטיל על קרן העושר את המחדלים של כולם, זה לא הגיוני.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אגב, זה נראה לי פרויקט יפהפה ונכון ונחוץ. אני די המום שעמותה מסבירה אותו ולא גופי ממשלה. לפי היקף הפעילות שלך וההשפעה שלך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כן, נדון בזה. אבל אם אתה מצפה שהוועדה הזאת תקנה לך ספינה חדשה, אל תבזבז אנרגיה, סע לניו יורק ותעשה מסע גיוס משאבים. אם אתה יודע להביא חצי מהכסף מגופי הממשלה או מהתורם או מישהו אחר, אז יהיה אפשר לדבר.
אריק רוזנבלום
¶
אגב, אני רק כן אגיד משהו קטן בעניין הזה כאחד שעוסק בגיוס כספים רוב חיי המקצועיים. היום עמותות, בטח בישראל, אין אף תורם כמעט בעולם, הנושא של סביבה לא מעניין, לא חשוב.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אתה היית צריך לגרום לשלושה גופים ממשלתיים להגיד שיש בעיה ושהם גם מביאים כמה שקלים ואז נבוא לעזור להם. אבל את קול הזעקה על המחדל הזה שומעים מעמותה אחת פרטית. ולבקש את כל הכסף מהקרן, זה אומר שלאף אחד בממשלה לא אכפת.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
אנחנו נבקש מהמשרדים לתת תשובות ביום שני, נראה מה דעתם על העניין הזה, שישתתפו איתנו.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
אנחנו לא יכולים להיות הספונסרים של משרדי הממשלה, אנחנו קטנים. יש את האוצר, צח, יש לו הרבה כסף. צח, מה דעתך?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
תדע לך, אני אגיד לך משהו לאוצר, תדע לך, קח את זה כ-Case Study. פעם הזניחו את הכנרת, הפקירו אותה. הכנרת מוקפת איזה שמונה רשויות מוניציפליות, לאף אחד לא היה אכפת. היא הייתה מזוהמת, היא נוהלה על ידי מאפיות בחופים והחופים נסגרו. הפעם הראשונה שהכנרת התחילה להיות מנוהלת זה כשהאוצר לקח את איגוד ערים כנרת, נתן לו כסף אוצרי וליווה אותו כל חודשיים עד ליציאה מהמשבר.
פה עכשיו, המים הכלכליים של ישראל, יש גז, עסקאות של מיליארדים, מקבלים החזרים על הגז, וספינה אחת משלוש שכנראה הכי פעילה נעלמת. זו לא בעיה של האוצר, משרדי הממשלה היו צריכים לטפל בזה, אבל שיש כשל צריך להבין איך אפשר לבנות משהו, לעודד משרדים, בואו כל אחד תנו 3, 3, 3, 4 ואנחנו נביא 10 או משהו.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אבל אני מבקש מהאוצר להבין שזה אירוע לאומי. מול הגז, מול אסדות הגז, מול מה שאנחנו חולמים על הים, זה אירוע לאומי. כל עוד אין משבר, אף אחד לא מרגיש, כשהאונייה הזאת תיעלם, איך לא קנינו סירה. אגב, והוא לא לוקח עלויות תפעול, הוא אומר תן לי ברזלים, אני אתפעל.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
בעזרת השם. שנה ניתן לו על הספינה, שנה הבאה על הציוד, ככה נעשה 7 ועוד 7, יצא 14. אבל הוא יביא כסף.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
תראה, אנחנו נמשיך את הדיון הזה, חברים, אנחנו נמשיך את הדיון הזה ביום שני, בסדר? ואני אשמע את המשרדים גם כן, יכול להיות שהם יסכימו לבוא להשתתף.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
לא, יכול להיות שיש מצב, הבנתי ש - - - טוב, האוצר, יש לך בשורה בשבילנו? כי הבנתי שהשר שלכם, מאוד חשוב לו הנושא של מחקר ימי.
צח בסול
¶
נשמע שהנושא כאן נמצא תחת טיפולו של המשרד להגנת הסביבה וראוי שהמשרדים יתייחסו לנקודה הזאת ומשרד האנרגיה במידה וזה נוגע אליו.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
לא, אני לא צוחק, אני לא ציני. סליחה רגע, הם צחקו, אני הייתי רציני, כי הבנתי ששר האוצר, כבר לימור גם דיברה איתו.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
דיברה איתו באופן כללי, יכול להיות שאם המשרדים ירצו לתת, יכול להיות שהאוצר גם יתחבר לעניין.
צח בסול
¶
שאלת על פרויקטי המונשוט של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. בפעימה הראשונה של התכנית יצאו שני מונשוטים, ב-NLP ובזיהוי תמונה, שניהם בסדר גודל דומה של 30 מיליון שקל. בפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית שנחתמה בספטמבר 2022 יש שלושה מונשוטים שמתוכננים על פני שלוש שנים, 2025, 2026 ו-2027. מונשוט אחד במפא"ת שהנושא שלו הוא רובוטיקה, ועוד שני מונשוטים של מאגדי מחקר בנושא בינה מלאכותית שאותם מפעילה רשות החדשנות, כמו שכבר הנושא הזה עלה. ההשתתפות של האוצר היא של כ-5.5 מיליון במונשוט של מפא"ת ביחד עם גופי ביטחון נוספים, ושל כ-10 מיליון שקל במונשוטים של רשות החדשנות.
צח בסול
¶
כל מונשוט מתוקצב בסדר גודל של 20 מיליון שקל, במונשוטים שבהם אנחנו תומכים ברשות החדשנות אנחנו שמים עוד 5 מיליון שקל פר מונשוט.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
לא, לא נפרד. אני אומר להפך, אנחנו משקיעים כסף, עכשיו נשקיע ברשות לחדשנות ונשקיע במשרד הביטחון בכל מיני דברים, אנחנו גם בחוץ ביטחון, בכספים, אני יושב שמה. ואני אומר דבר אחד, כשאתם מבקשים כסף והם מבקשים כסף וכל אחד מנסה להגיע לאותה נקודה, בואו תשתפו פעולה גם במידע לפחות.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
מזג האוויר מאוד מעניין את חיל האוויר, אוקיי? חיל האוויר יעשה פרויקט בנפרד ואתם תעשו פרויקט והממשלה ואותו אוצר יוציאו את אותו כסף פעמיים. אני אומר, אתם צריכים להיות בשיתוף פעולה קודם כול ביחד, גם במידע, גם בספינה. אם אנחנו, ואנחנו רוצים להשתתף, בוא נראה מה המשרדים נותנים, צריך להיות בשיתוף פעולה כמו שעשיתם עם חיל הים. הדברים הנדרשים, אנחנו אותה מדינה, זאת אומרת, לא יצא מצב שמשקיעים בזה או משקיעים בזה ובסוף גם באים לדלת השנייה של חוץ ביטחון, קרוב לכאן, קומה מעל, ומבקשים עוד מיליונים לכל מיני פרויקטים. צריך לשתף את כל המידע הזה והידע הזה ביחד.
איתמר גזלה
¶
אדוני היושב ראש, אני אשמח להגיד מספר מילים. איתמר גזלה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
איתמר גזלה
¶
ראית מה זה? בדיון שעוסק במו"פ. בגלל זה אמרתי, שהם לא ישמעו אותי. בגדול אני אגיד שהמשרד שלנו נועד להביא את המחקר, את המו"פ בישראל לאיפה שיעל ורשות החדשנות ממשיכים אותו. כלומר, להביא את המו"פ היישומי מהאקדמיה ולעזור לו להפוך להיות מסחרי. אנחנו עושים את זה בעיקר דרך קרן מחקרים יישומיים שיש לנו במשרד.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
תראי, אנחנו נרצה לעשות גם דיון על כל מיני חממות טכנולוגיות וסטארטאפים, מעניין אותנו, בפריפריה, בתנאי שיהיו כמו המפעלים בפריפריה. זאת אומרת, לא נשקיע במשהו שבסוף ילך למרכז הארץ, כי המטרה היא באמת בסוף השקעה בנגב ובגליל. ואתה תהיה שם ואנחנו רוצים, אנחנו נקיים את זה. ואם כן, אתם תהיו הצינור.
איתמר גזלה
¶
אני דווקא רוצה להגיד שעוד לפני שמגיעים לסטארטאפים חשוב שהמידע מהאקדמיה יעבור לתעשייה ושמה זה מקום שהמדינה לטעמי עדיין לא בתקצוב מספיק של הדבר הזה. כלומר, אנחנו כן מתוקצבים כל שנה על ידי האוצר לקרן ויוצאים בקולות קוראים לאומיים, אבל הנושא הזה של מחקר יישומי מהאקדמיה, ואני מדגיש, ספציפית מחקר יישומי, כי לות"ת יש תמיכה דרך הקרן הלאומית למדעים שהיא תמיכה די משמעותית, אבל היא הולכת בעיקרה או כולה למחקר בסיסי תיאורטי שהוא חשוב, אני לא אומר, כל צעד שם הוא חשוב לקידום המו"פ. ואנחנו חושבים שכסף למחקר יישומי כזה נוסף, כל שקל, אנחנו גם עשינו מחקר לפני כמה שנים על הדבר הזה, החזרים של כ-36 שקלים על כל שקל שהמדינה משקיעה במחקרים יישומיים, אחרי זה בהנבטה של חברות שיוצאות מזה והכול.
עוד דבר נוסף שרציתי להגיד זה שיש לנו פרויקט נוסף, הוא כיום מתוקצב בסביבות 40 מיליון שקל בשנה, אבל ככל שאנחנו נוכל להביא לו יותר כספים, האימפקט שלו יוכל להיות יותר גדול. זה פרויקט שנקרא מאיצי מדע. האקדמיה מגישה הרבה פטנטים במהלך השנה, חוקרים מהאקדמיה עושים מחקרים, מגלים איזה משהו ואומרים, אני ארשום פטנט שאם אני ארצה להפוך אותו אחרי זה למשהו מסחרי, אני אוכל להגן עליו. אבל אנחנו ראינו שכ-90% מהגשות הפטנטים האלה לא הבשילו לא לכדי חברה ולא לכדי איזושהי מכירת רישיון או משהו כזה, וזיהינו שהבעיה העיקרית שמה היא הדרך של להכניס את היזמות לתוך האקדמיה. כלומר, לתת מעטפת פנים-מוסדית לתוך המוסדות שתעזור להם גם בהגשת תוכנית עסקית, בפנייה למשקיעים, במחקרי POC, Proof of Concept.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
אני אגיד לך למה ציינתי את התחום הזה גם מההתחלה, כשפתחנו את הישיבות של הוועדה. כי המטרה היא באמת להשקיע במשהו, באיזה עץ שיש לו כבר ניצנים, אוקיי? לא עכשיו להתחיל כל המחקרים. שמע, אין סוף לפרויקטים שאנחנו יכולים להיות שותפים בהם, אבל ברגע שאנחנו נלך עכשיו להתפזר על כל מיני מחקרים אוניברסיטאיים וכולי.
זה הממשלה צריכה לעשות. רגע, שנייה. זה הממשלה צריכה לעשות, זה המשרד שלכם צריך לעשות יחד עם השרה. אנחנו רוצים לראות איפה הנקודה שאנחנו שמים שם מיליון, שניים, ומקימים מפעל גדול שמעסיק 200 עובדים, אתה מבין? אנחנו לא ממשלה שיכולה להשקיע באלפי פרויקטים, אלא אנחנו נבחן טוב-טוב שאנחנו רואים את הפרויקט הנכון, נראה לי שזה נכון גם מבחינת המטרות של הוועדה, וככה אנחנו רוצים ליצור, כמו שאמרתי, השקעה בנקודות הכי רחוקות, לא עכשיו לצרף מיליון על עשרות מיליונים שכבר מושקעים באזורי המרכז והאנשים עם השומן הכבד.
איתמר גזלה
¶
בסדר, לגמרי מקובל. אני גם אוסיף ואומר שכמשרד, מבחינת סדרי העדיפויות שלנו אנחנו באמת רואים את התחום של טכנולוגיה מהים וקידום, מה שנדון עליו ביום שני, כעדיפות עליונה, מה שיוגש יחד עם משרדי הממשלה הנוספים והחברים האחרים בתחום הזה. נדון על זה ביום שני, אבל אני כן הייתי שמח להגיד שמבחינת סדרי העדיפויות שלנו, אנחנו חושבים שזה המקום שהוועדה הזאת, שהקרן הזאת - - -
היו"ר ניסים ואטורי
¶
לא, בסדר, רגע, זו שאלה ראשונה. חשבתם, כולנו חושבים על הרבה דברים, אני חושב על דברים חשובים בלילות, לא תמיד מגיע ליישום. השאלה היא אם אתם מבינים שאולי תשתתפו בסכום ואנחנו ניתן משהו אולי.
איתמר גזלה
¶
אני אגיד באופן כללי. התוכנית שאתמול פרופ' נגה קורנפלד הציגה שמשותפת לכל זה, מה שהיא הציגה אתמול הייתה בהיקף של כ-111-110 מיליון שקלים, שבתוך ה-111 מיליון שקלים האלה היה גם תקצוב של ספינת מחקר חדשה. אני אגיד ש-111 מיליון שקלים, ממה שאני מבין, זה יותר מחצי מהעוגה שיש לוועדה הזאת.
איתמר גזלה
¶
נכון, בדיוק. בגלל זה אני אומר, אנחנו כן התחלנו היום ואנחנו עוד נשב ואנחנו יושבים, משרדי הממשלה ששותפים לתכנית הזאת, לנסות להגיע לסכומים שמתכנסים יותר לסכומים הריאליים של הוועדה. אני עוד לא רוצה להגיד כאן מה כן בפנים, מה לא בפנים כי עוד לא הוחלט על כולם באופן סופי, אבל אנחנו נבוא מוכנים עם זה ליום שני, זו המטרה.
היו"ר ניסים ואטורי
¶
תודה רבה. אני רוצה לציין, קודם כול, כל מי שהציג פה תוכניות, אם זה בעל פה וכל מיני דברים, להעביר את הכול למנהלת הוועדה, נטלי. אנחנו נעביר את זה גם לחברי הוועדה לקראת דיונים בהמשך גם, נאסוף את כל החומר.
תודה רבה לכם על זה שהשקעתם מזמנכם. אני מציין שוב, לא כל מה שאתם מבקשים תקבלו, כי יש לנו תקציב מוגבל, אבל אנחנו נשתדל לעזור בדברים שחשובים, כמו שאמרתי, לוועדה, ובצרכים לאומיים שאנחנו רואים אותם, שזה בהבלטה מעבר למה שמשרד האוצר נותן למשרדים, אנחנו לא נייבא תקציב בסיס למשרדים. תודה רבה לכולם, אנחנו מתכנסים מחר שוב פעם ב-9:30. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:47.
