פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
28/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 258
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ה (28 בינואר 2025), שעה 11:09

סטטוס לימודי עברית 2024-2025

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

ד"ר שרי פייר - סגנית מנהלת חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

יוליה קלבייב - מנהלת תחום שפה, חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

מעוז ביגון - מנהל אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך

מיכאלה לוין - לובי המיליון, וחברת ועדת עלייה וקליטה, עיריית תל אביב-יפו

אליסה יפימוב - מנהלת תחום קליטת עלייה, לובי המיליון

אלכסנדר גולדנשטיין - מנהל המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

יגאל שאלתיאל - מנהל אגף שותפויות ופרויקטים, אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה (חל"צ)

נטליה פישמן - מנהלת משאבי אנוש ופרויקטים מיוחדים, איגוד מורים עולים

נטע כ"ץ - מנהל חטיבת קליטה וקשרי ממשלה, ארגון נפש בנפש

רינה זסלבסקי - מנהלת אגף לשפה וזהות, הסוכנות היהודית

אלכס ללוש - מנכ"ל, אולפן שלי

שלומית אבינח

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סטטוס לימודי עברית 2024-2025

אני רוצה לפתוח את דיון ישיבת ועדת העלייה והקליטה בנושא סטטוס לימודי עברית. אנחנו 480 יום מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, טבח 7 באוקטובר, 90 חטופות וחטופים עדיין נמצאים במנהרות של חמאס וכולנו רוצים את כולם כאן היום. מצטרפים אלינו היום לדיון גם משתתפי תוכנית זריחה, תוכנית ייעודית וייחודית למסיימי י"ב שמאז 7 באוקטובר מפונים מהצפון והדרום, מתכונת חצי שנתית של מכינת אופק, בשיתוף עמותת דרכים כדי לאפשר לנוער המפונה פרק זמן נוסף בין סיום י"ב לבין הגיוס לצבא וגם לביצוע משימות התנדבות משמעותיות. ברוכים הבאים, מקווה שיהיה לכם יום מעניין כאן בכנסת.

הדיון שלנו, שהוא דיון מעקב לגבי נושא לימודי העברית והחשיבות שלהם, אנחנו ביקשנו בדיון האחרון שהתקיים בספטמבר לגבי החלטת משרד העלייה והקליטה לא לאפשר לעולים חדשים ללמוד באולפנים הפרטיים כשלב ראשון וציינו שההחלטה הזאת, עלינו לפחות, לא מקובלת וזכות הבחירה בסופו של יום צריכה להיות בידי העולה עצמו ולא בידי המשרד. סמנכ"לית משרד העלייה והקליטה הודיעה כי יש קריטריונים ברורים מי זכאי לאולפן פרטי כמענה ראשון: נכים, הורים לילדים קטנים מתחת לגיל שלוש שאינם במסגרת, חולים ומחלות ועוד. הקריטריונים האלה לא מפורסמים באתר, ביקשנו להתנהל בשקיפות, לפרסם קריטריונים, גם אצל יועצי קליטה ופרויקטורים.

שוב, לשיטתי, אני אומר לכם עוד פעם, אני חושב שזו צריכה להיות הזכות הבסיסית של העולה לבחור איפה הוא לומד את לימודי העברית שלו. כל המשתתפים בדיון הסכימו כי צריכה להתקיים סטנדרטיזציה, זאת אומרת אחידות בין הגורמים שמלמדים עברית, גם בארץ, גם בחו"ל, המבחן הסופי צריך להיות אחיד לכולם, ומשרד החינוך צריך לפתוח את המבחנים שהוא מקיים לכלל לומדי העברית. מנכ"ל אופק ישראלי ציין כי משרד החינוך לא מכיר בתלמידים שלומדים באולפנים בחו"ל ולא מוכן לבחון אותם לקביעת רמתם.

סמנכ"לית משרד העלייה והקליטה הודיעה כי קול קורא חדש לאולפנים פרטיים יפורסם בימים הקרובים. זה היה נכון לספטמבר, נשמח לשמוע עדכון גם על זה. וביקשנו לעלות את סכום הסבסוד לאולפנים הפרטיים מעבר לאותם 4,500 שקלים שנקבעו.

בירכנו על החלטת משרד העלייה והקליטה שהתקבלה בעקבות הדיונים לאפשר למידה בזום באולפנים הפרטיים בקבוצות של ארבעה תלמידים עם שובר במקום שישה. במענה לבקשת המידע שביקשנו ממשרד החינוך ומשרד העלייה והקליטה לפני הדיון קיבלנו שמנתוני משרד החינוך עולה שנכון ל-31 בדצמבר 2024 באולפנים הממלכתיים לומדים 12,899 תלמידים, ובהתיחס לכל שנת 2024 למדו באולפנים הממלכתיים כ-20,000 תלמידים עולים. אין עולים ממתינים לתחילת הלימודים, כך לדברי משרד החינוך ומשרד הקליטה.

המידע שאנחנו ביקשנו הוא כמה עולים חדשים למדו באולפנים פרטיים בשנת 2024, כמה ואוצ'רים חולקו בשנת 2024, ומה הצפי ל-2025. מספר הלומדים בשנת 2024 עמד על 2,058 בתקציב של כ-12 מיליון שקלים, הצפי לשנת 2025 הוא 4,600 לומדים בתקציב של 23 מיליון שקלים.

Da! Ivrit, התוכנה שמשרד הקליטה השיק – נתוני הלומדים בתוכנית לשנת 2024 והצפי ל-2025: נכון לשנת 2024 השתתפו כ-3,800 לומדים במסלול הזה, נכון לינואר 2025 התווספו עוד 200. תחת הנחת עבודה שקצב זה ישמר, צפויים לפחות עוד כ-2,500 לומדים ב-Da! Ivrit. המשרד מקיים בימים אלה הכשרות למלווי למידה בתחום ההכשרה, יפתח מסלול נוסף של לימוד ב-Da! Ivrit בקבוצות דיגיטליות סגורות שיתווסף מפגש שבועי עם מלווה למידה אחת לשבוע.

האם על Da! Ivrit מתבצע איזשהו מבחן בסיום? יש איזשהו הליך, שוב, של סטנדרטיזציה גם ל- Da! Ivrit?

נתייחס בסוף לכל?

כן, אני מבקש שתתייחסי גם לנושא הסטנדרטיזציה כאן. באולפנים רשותיים, בשלטון המקומי למדו כ-1,000 תלמידים השנה, בשנת 2024, הצפי ל-2025 והערכה תינתן בהמשך בהתאם לנוהל תמיכות ותלות בתקציב. אני מבקש שתתייחסי בהנחה שתקציב המדינה לא יאושר להערכתי עד סוף 2024, אתם הולכים לבלות את השנה הזאת להערכתי ללא תקציב מדינה, מה תהיה ההשלכה בהיבט הזה גם על האולפנים? אולפנים שמתקיימים בחו"ל, האם קיימת הכרה? נאמר לנו שכן. אולפני נתיב, אולפן אופק, ולגבי מסגרות נוספות כל מקרה נבדק לגופו.

לגבי העברת מידע אונליין בין משרד החינוך למשרד הקליטה, הועבר למשרד הקליטה ממשרד החינוך המידע במספר פעימות, עדיין מתקיימת עבודה משותפת לצורך קבלת נתונים. מה קורה עם המערכת הממוחשבת בין המשרדים? אנחנו כבר בסוף ינואר.

אלכס ללוש ורינה זסלבסקי, בבקשה.

בקצרה בבקשה.

אני אשמח לדבר אחרי התייחסות של משרד - - -

אתה לא תוכל כי לא יהיה לנו כאן מפעיל זום. אם אתה רוצה לוותר, אין שום בעיה.

בסדר גמור. אני נמצא עכשיו בפריז בהשתתפות של ירידי עלייה ולכן לא יכולתי להשתתף פיזית. אני רק רוצה לעדכן את הוועדה שאנחנו כבר כמה חודשים בשיח מאוד פורה, משותף עם משרד הקליטה, מנכ"ל משרד הקליטה, הצוות המקצועי, בהנחיה של שר הקליטה, לכן אני מודה לכל הצוות של משרד הקליטה. המשרד שמע אותנו והגיע למסקנות שאני אשמח, כמובן אני מניח שהם יפרטו מתווה חדש שמבחינתנו הוא לא המתווה האופטימלי, אבל זה מתווה יותר טוב שמאפשר לנו לפחות לעבוד.

נשמע את זה ממשרד הקליטה.

הבעיה שיש לנו כרגע היא שהמתווה הזה לא יצא לפועל, ממה שהבנו משיחה אתמול עם מנכ"ל המשרד, מסיבות תקציביות ומסיבות טכניות. עכשיו בינתיים העולים עדיין מחכים ועדיין אנחנו לא יכולים לפעול, לכן אנחנו עכשיו בזמן שאנחנו עוצרים לגמרי את הפעילות, ולכן אנחנו גם דורשים פתרונות ביניים לזמן הזה שאין תקציב ושיש בעיות טכניות.

אוקיי. רינה זסלבסקי.

שלום. אני רק רציתי להגיד לשאלתכם שהעברתי את המידע לגבי נושא ההכרה בלימודים בחו"ל ואני חושבת שעדיין קיים אותו צורך במבחן אחיד שמוכר גם על ידי משרד הקליטה וגם על ידי משרד החינוך. אני פשוט מרשה לעצמי שוב לחזור על זה, אבל אני לא רוצה לגזול, אם תגיעו לנושא אני אשמח להרחיב. בינתיים אני חושבת שיותר חשוב לתת את זכות הדיבור למשרד הקליטה ומשרד החינוך.

תודה. בבקשה, שרי.

בוקר טוב. תודה, אדוני היושב ראש. אני אתייחס ראשית להוראת השעה החדשה לאולפני השוברים ובהמשך לצוות הבין-משרדי ולשאר הדברים שאתה שאלת וגם להכרה. כפי שאמר אלכס ללוש, אנחנו מקיימים, המנכ"ל, עו"ד אביחי כהנא בהנחיית השר חבר הכנסת אופיר סופר, מקיימים שיח פתוח עם כל השותפים שלנו בשיתוף פעולה. ובמסגרת השיח עם נציגי אולפני השוברים התקבלו ההחלטות הבאות. הלכנו מאוד מאוד לקראת ושמענו את הדברים, עשינו חשיבה מחודשת ואלה הם הדברים שהתקבלו: עולים עד שנתיים בארץ, ביום שהם מבקשים את השובר, ימשיכו בתהליך הרגיל כפי שהיה עד עכשיו, כי אנחנו סבורים בכל זאת שקומה ראשונה לעולים חדשים-חדשים, מן הראוי שהיא תהיה אולפן שהוא עם נפח גדול יותר, והאולפן - - -

ואם הם לא יכולים?

אם הם לא יכולים, מה שאמרתי, להמשיך כרגיל, או אם הם לא יכולים, יש לנו חריגים, והחריגים האלה, אם תרצה, אני אמנה אותם שוב, בזמנו הסמנכ"לית מנתה אותם. למשל, שאין להם אולפן זמין, שהם לא זמינים כי הם עובדים.

לא, אם הוא עובד, הוא אומר, תשמע, אני רוצה לעבוד.

זה גם ברגע של חריגים, אנחנו מאפשרים להם לעבור, הם באים אלינו, מראים את זה וזה חלק מהחריגים ואז הם יכולים לקחת כקומה ראשונה את אולפני השוברים.

מה גובה השובר?

גובה השובר היה עד עכשיו 4,000, היום גובה הסיוע שלנו הוא 5,000 שקל. תכף אני אתייחס גם לגובה הכיתות וכולי.

וזה בהתאמה לסיכום עם האולפנים?

זה בהתאם לצרכים שהאולפנים העלו.

העליתם ל-5,000 שקל?

רגע, לא רק זה. אני אמנה ברשותך את כל הדברים.

לא, מה שחשוב לי, סליחה, גם בהתייחס למה שאמר אלכס, מה בתוקף כבר ומה ממתין, אני מניח לאישור תקציב מדינה?

אני גם לזה אתייחס. לא רק, אני אתייחס. עולים עד שנתיים בארץ ממשיכים עם נוהל החריגים. עולים מעל שנתיים בארץ ועד עשר שנים ביום הבקשה, או 15 שנים לעולים מארצות כמו אתיופיה, בני מנשה, יוצאי תימן, יוכלו לבחור באולפני השוברים באופן מיידי וללא שום התניות. העולים האלה מעל שנתיים ידרשו לשלם 200 שקל דמי השתתפות עצמית שלא יוחזרו, והם יגבו על ידי מוסדות הלימוד, שזה סיוע נוסף גם מבחינת הרצינות ושימור הלקוחות וגם מבחינת סיוע נוסף למוסדות הלימוד. זאת מעבר לתשלום של 5,000 שקל סיוע המשרד.

עולים כאמור מעל שנתיים שהיום הם ברמת עברית מעבר לרמה א' ואשר הם יוכיחו זאת על ידי בחינה שיעבירו אותם מוסדות הלימוד, אנחנו סומכים על מוסדות הלימוד שהם יבדקו שהם כבר אחרי רמה א' שתוכיח את השליטה שלהם, יוכלו ככל שהם ירצו בכך להצטרף לשיעורים של רמה ב' ואילך, וזה בתנאים שהם עד שישה תלמידים בצורה פרונטלית, כי גם מוסדות הלימוד דיברו על החשיבות ברמות גבוהות לקבוצות יותר קטנות וגם לרמה פרונטלית. כיתה כזאת תלמד 150 שעות פיזיות בלבד ולא 200 שעות. אנחנו כמובן במקביל גם נערוך מבחינת המשרד בקרות פדגוגיות ובקרות ארגוניות.

לגבי תוקף הוראת השעה, הוראת השעה תפורסם השבוע. אלא מה? יש לנו פה שני אילוצים מאוד מרכזיים, האחד שאתה מנית אותו, שהוא תקציב מדינה, המנכ"ל גם ציין באוזני מוסדות הלימוד, אנחנו פועלים מול האוצר ומול ועדת החריגים ומבקשים לאפשר לנו בכל אופן לעשות את זה, אנחנו ממשיכים לעשות את זה ביתר שאת.

מבחינת המשרד, אתם פונים לוועדת חריגים, אתם רוצים לעשות את זה גם, נעשתה כבר הפנייה הזאת.

נכון, נעשתה פנייה. לא זו בלבד, אלא המנכ"ל אמר לוועדת חריגים, אני בעצמי אבוא להציג את הנושא ואת חשיבותו כי אנחנו מייחסים לזה - - -

אני חושב שהשר יכול גם לדבר עם שר האוצר.

אני לא מתערבת.

לא, אני אמליץ. זאת הייתה המלצת הוועדה, אני מניח שהם מכירים אחד את השני.

אני מניחה, לא מניחה, שכל ההנחיה והחשיבות שניתנת היא בהנחיית השר שרואה בעברית את אחד מנושאי הליבה המאוד משמעותיים ושם את הדגל הזה על ראש שמחתנו ושמחת העולים. שוב, כאמור, גם מה שאלכס דיבר, על ההיבט הטכני, אנחנו רוצים מאוד לאפשר לעולים לפנות גם דרך האזור האישי וכולי, אנחנו גם פועלים מאחורי הקלעים להפעיל את המערכת מחדש כי זה שינוי מאוד משמעותי. זה לא מה שיעכב אותנו, המשמעותי ביותר זה נושא התקציב.

אתה דיברת על הכרה וסטנדרטיזציה. בהנחיית שני השרים, שר החינוך ושר העלייה והקליטה חבר הכנסת אופיר סופר, אנחנו מקיימים, ומעוז גם ירחיב על זה, דיונים מאוד אינטנסיביים ומשמעותיים של צוות בין-משרדי, גם לעשיית סטנדרטיזציה במבחן הסיום, כפי שכבר מזמן-מזמן ביקשנו, גם לעובדה שכל אחד שירצה בכך יוכל לעבור מבחן במשרד החינוך, גם אם הוא יגיד - - -

למדתי עברית, הייתה לי הארה.

בדיוק, הייתה לי הארה, חיפשתי את המילה הזאת. הייתה לי הארה, למדתי, הוא יוכל לגשת לבחינה הזאת.

מה עומד בבסיס הדיונים האינטנסיביים? מה כל כך מורכב בהחלטה הזאת?

מי כמוך, אדוני היושב ראש, שגם היה המנכ"ל שלי בזמנו, יודע ששיתוף פעולה בין משרדים הוא נחוץ, הוא גם מתקיים בדבר הזה, אבל הוא מאתגר. ויש לנו - - -

מה סלע המחלוקת לגבי מבחן?

לא, לא לגבי מבחן, אנחנו רוצים להוציא את כל הדברים בבת אחת, אנחנו עושים סטנדרטיזציה בכוח ההוראה, בהכרה, בכמה שעות נדרשות, הגדרת רמות, באמת לעשות איזושהי עבודה מהשורש, זה לא יקח עוד הרבה זמן.

אני מדבר על המבחן. הרי בסוף, כמו שאת אומרת, השעות, זה, בסדר. בסוף אנחנו רוצים לדעת, יודע עברית, לא יודע עברית, הוא יכול לגשת למבחן. אם הוא גאון והוא למד עברית ביומיים, כל הכבוד, מה אני אגיד לך?

אני אומרת שוב, אנחנו ממש בישורת האחרונה, אנחנו עבדנו - - -

מתי היא תסתיים?

כמה שיותר מהר.

אני אוכל להרחיב על זה.

לא צריך להרחיב, צריך לתמצת.

לא, עד שאתה פה, ואנחנו רוצים להשמיע, התגעגענו.

לגבי ההכרה, אנחנו כמשרד העלייה והקליטה ענינו לשאלה שלכם שיש מבחינתנו הכרה כי היום כל מי שלומד באולפן במכינת נתיב, 555, ובאולפני 300 של אופק ישראלי ומעוניין בכך, אנחנו בוחנים אותו במבחן סיום האולפן של משרד העלייה והקליטה וגם נותנים לו תעודה. מטבע הדברים, כשיסתנכרן ויהיה מבחן, תהיה גם הכרה כללית בכל הדברים האלה. האם יש משהו ששכחתי?

לגבי הסטנדרטיזציה על Da! Ivrit.

כמה אני שמחה ששאלת על זה שוב, כי זה באמת בייבי שלי ושל המשרד בכלל. יש לנו כעת את רמה א' שכוללת 20 שיעורים שאגב סובבים גם סביב נושא של זהות ו - - -

השאלה היא בסוף האם - - -

כן, יכולים, בסוף המבחן. יש מבחן דמה, סימולציה לקראת המבחן בינתיים, לקראת המבחן של משרד העלייה והקליטה.

את יודעת להגיד היום, הוא סיים Da! Ivrit, הוא ברמה טובה, לא טובה, בסדר, לא בסדר? את יודעת להגיד האם השיעורים האלה גם יעילים?

כדי לדעת בכלל, אנחנו הרי פיתחנו מניפה שלמה של מענים, אנחנו עכשיו עושים מחקר לבדוק את סבירות הרצון ואת היעילות של המענים האלה על ידי חברת אסטרטגיה, חברת לוטם, שעושה לנו מבחן עם שאלון, לאפיין את פרופיל הלומדים, למי כל פתרון הוא הכי מוצלח וכולי, כי אנחנו רוצים לבדוק גם את נקודות הקצה.

הם יהיו היחידים שיתנו את השירות באונליין ב- Da! Ivrit?

לא הבנתי.

הם היו הזוכה היחיד, הספק היחיד, השאלה אם יהיו עוד.

לא, זה לא ספק, הוא עושה לנו רק בחינה, אין לנו ספק. Da! Ivrit נמצאת על תשתית של קמפוס IL.

כן, אני מכיר. סליחה, פשוט אני מאוד קצר בזמן היום.

אין בעיה, נעשה את זה ממש בקצירת העומר, מה שנקרא. אני חושב שאחד המהלכים הכי חשובים שהיו בכל השלבים והכול זה הנושא של כמות אולפני ערב, בהתייחס לאותם אלה שבאים באולפנים ראשונים אלינו והם עובדים במקביל. יש לנו כמות מאוד משמעותית של אולפני ערב בכל רחבי הארץ, זה איזשהו מהלך אסטרטגי שהיום אנחנו רואים את הפירות שלו.

בעקבות ההסכם?

כן, בקבוצות ההסכם.

כמה אולפני ערב היום יש לכם בערך?

אני לא יודע להגיד לך במספר, אבל זה שילש את עצמו ממה שהיה לפני זה, ממש. ושוב, יש מורים שזה דווקא מתאים להם כי בבוקר הם עובדים במקום אחר והם באים אלינו לאולפני ערב ומקבלים 25% תוספת בשכר לכל שעת הוראה כזו, זה משמעותי, ההסכם הזה.

עוד הערת אגב, בקשר ל-Da! Ivrit, במקרה הייתי אתמול באשקלון ודיברתי שם עם תלמידים עולים שלנו, צריך לבדוק, חלק מהתלמידים שלנו מאוד נעזרים במקביל ללימודים שלהם בפלטפורמה של Da! Ivrit וגם ב-HebrewByte לדוברי אנגלית וצרפתית. זאת אומרת, איך שאני תופס את זה כרגע - - -

זה לחיוב, לא לשלילה.

כן, לחיוב, אני אומר, אנחנו מברכים על זה.

האם אנחנו רואים את הפלטפורמה הזאתי של Da! Ivrit ו-HebrewByte כמענה ראשוני או כמענה משלים, זו שאלה. זאת אומרת, צריך לבדוק את זה במסגרת הדלויט וכולי. התפיסה שלנו כרגע שזה לרוב התלמידים, לא לכולם כמובן, לרוב התלמידים זה לא כמענה יחידי, זה כמענה משלים למענים נוספים שהוא למד באופק ישראלי, למד אצלנו וכולי, את זה צריך לשאול את עצמנו.

לגבי העברת הנתונים, יש לנו בין המשרדים כבר העברת נתונים סדירה החל מספטמבר בתדירות של פעם בשלושה שבועות. לא מתבצע תהליך אונליין בגלל קשיים טכנולוגיים שהמערכת שלנו, אם אני אמשיל את זה, היום אני יודע להגיד את זה, היא הוקמה לפני 20 שנה, סוס ועגלה, הטכנולוגיה לא רלוונטית להעברת - - -

כן, אבל אמרת פה שאתם עובדים על מערכת.

נכון, עובדים על מערכת גם אצלנו במשרד, גם בבית התוכנה שמפתח. גמרנו את האפיון, זה בעבודה אצלם, והערכת העבודה שלהם עד שזה יופעל בפועל זה שנה מהיום. אבל אמרנו להם בסדר, שנה מהיום לוקח הרבה זמן כי האפיון הוא מורחב וכולי, אבל מה קורה בינתיים? בינתיים יש לנו חלופה להעברת הנתונים באופן סדיר באמצעות כספת, שזה איזשהו אלמנט של אבטחת מידע כדי שלא תהיה זליגה למקומות אחרים, ממערכת המידע שלנו למערכת המידע של משרד הקליטה.

משרד הקליטה, זה נותן לכם מענה יותר ממה שהיה בעבר?

שוב, המערכת היא מאוד מאוד בעייתית, אנחנו מנסים לקבל חלק מהמענים, יש רצון טוב ויש העברה, יש עדיין סלע מחלוקת אחד והוא העברת ציונים ברמה פרטנית שבינתיים הייעוץ המשפטי של משרד - - -

מה הבעיה להזין את זה לתוך תיק עולה?

זה משהו שחסר לנו עדיין.

לא, אני אומר, מבחינה משפטית, חוק הגנת הפרטיות, אני לא משפטן, אבל זה אסרו עלינו. כן אמרו לנו שאפשר להעביר, וזה מה שאנחנו נעשה גם, נתונים אגרגטיביים, זאת אומרת, ממוצע של אולפן א' בנהריה, ממוצע של זה, כל מיני דברים שמהם אפשר ללמוד השלכות, תובנות והכול. ברמת הפרט, הנשכה המשפטית לא מאשרת. בסדר, כל מה שאפשר להעביר, אנחנו מעבירים.

אצלנו עדיין מנסים לפצח את זה כי מאוד מאוד חשוב לנו ברמת הפרט.

כן, ברמת הפרט אם הוא עבר או לא עבר, אם הוא נשר, סיים את הלימודים ועבר את המבחן, זה כן, לא אם הציון 86 או 72. למה? למה. לא יודע, אלה היבטים משפטיים.

לנו זה עדיין חשוב.

יש לי שאלה, רגע, הוא מקבל תעודה?

בוודאי. העולה החדש, אם הוא רוצה לתת להם את הציון - - -

הוא מקבל תעודה עם ציון?

בוודאי.

למה אתם לא עושים בתוך האתר שלכם, באזור האישי של העולה, מקום להעלות את התעודה?

הוא יוכל להעלות את התעודה, העולה עצמו כן.

הוא לא יכול היום להעלות את התעודה שלו לאתר.

לא, אם תהיה פלטפורמה טכנולוגית כזאת, יהיה אפשר.

אני שואל את משרד הקליטה.

נכון, אבל אז זה יהיה תלוי ברצונו הטוב של העולה, אם הוא ירצה להעלות או לא ירצה להעלות. אנחנו זקוקים - - -

הבנתי, בינתיים.

רעיון מצוין, שוב, אנחנו מאפיינים את כל הדברים האלה מההתחלה.

אם תתנו לעולה, תגידו לו, תשמע, יהיה יותר קל לשבץ אותך אם תביא לנו את זה, יכול להיות שהוא יביא, אני מניח. הרי בסוף אלה לא כל העולים, לא כל העולים לומדים באולפנים, לא כל העולים מסיימים את האולפנים, לפחות יהיה לכם את - - -

מצד שני, כן אני אגיד שחשבנו על זה בהתחלה כתנאי מסוים, להעלות את זה, ורצינו להפחית חסמים.

לא, אל תעשו את זה תנאי, תעשו את זה בונוס.

הורדנו את זה. אוקיי, שוב, ניסינו, טיפה פחות - - -

תלכו על הגזרים, לא על המקלות.

אנחנו תמיד מנסים.

ההתייחסות האחרונה היא לנושא של הסטנדרטיזציה. גם פה אני חושב שלוועדה היו יד ורגל, יותר מזה. דיונים מאוד אינטנסיביים, סתם שאני אתן ליושב ראש הוועדה, לפחות שעתיים בשבוע כל שבוע כל אנשי הצוות מתכנסים כדי להתקדם ולהתקדם. יש לנו כרגע 11 נושאים שבתוכם אנחנו מכניסים סטנדרטיזציה, זה אמור לעבור בסופו של דבר לאיזשהו חוק או נהלים או כללים או חוזר מנכ"ל משותף או משהו כזה.

אל תעשו חוק.

אנחנו גם חושבים שלא צריך חוק. השרים, לפחות שר הקליטה כן דוחף לחוק, אבל לא יודע, זה כבר לא מטעמנו.

שוב, אני לא מדברת על חוק, על החלטה, על כל מיני דברים.

בסוף הסכמה משותפת.

התוצר שאנחנו שואפים אליו עכשיו הוא נייר מדיניות שמוסכם על שני הצדדים, גם בנושא של - - -

אני שואף לזה שיהיה מבחן - -

אני אתייחס לזה.

- - שמי שעובר אותו, יודעים שהוא עבר מבחן.

נכון, יש גם בזה כמה אבני נגף קטנות.

גם לגבי זה יש הסכמה כבר, התקדמנו בדבר הזה, כולל איך זה יתבצע בטכני, ברמה הזאת שעולה חדש באשר הוא, לא משנה איפה הוא למד, אם הוא בכלל למד, יוכל לבוא אלינו להירשם או באונליין להירשם למועד מסוים, יבוא להיבחן, יקבל תעודה. אגב, יש שתי תעודות שעולה מקבל, תעודה אחת היא התעודה שהוא קיבל ברמה ג', 86, התעודה השניה היא כמות השעות שהוא למד. מבחינת העולה החדש, האישור שהוא למד 500 שעות באולפן ממלכתי, זה מקדם אותו מבחינה תעסוקתית, זה מאוד משמעותי עבורו. והסטנדרטיזציה מתייחסת לתעודה הראשונה, לזה שהוא קיבל ציון כזה וכזה ברמה הזו והזו. רק צריך להבין את ההבדל.

אני אחזור עוד פעם ועוד פעם לסטנדרטיזציה. אני מבקש מכם, תקבעו יעד של זמן. אני מאוד הייתי רוצה, אם וכאשר יגיע השלב שאני אצטרך להעביר את השרביט פה בוועדה, לעבור לוועדה אחרת, שכבר תהיה סטנדרטיזציה. אני לא רואה סיבה שלא יצא פעמיים בשנה מבחן, שלוש פעמים בשנה.

יש עשר פעמים בשנה, כל חודש.

היא הנותנת? היא הנותנת.

אנחנו עובדים על זה.

אם כבר אתה מדבר על זה, שוב, אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל נקודת המחלוקת היא האם זה חייב לעשות במתקני משרד החינוך או שזה יכול להיעשות גם וגם, זאת נקודת המחלוקת.

על פי החלטת שר החינוך בעניין הזה, סטנדרטיזציה היא סטנדרטיזציה לכל דבר ועניין.

התלמידים של אופק עושים מבחנים של משרד החינוך?

לא.

למה?

של משרד הקליטה.

היום לא, אבל הם יכולים לבוא. ברגע שתהיה סטנדרטיזציה, כל עולה, לא משנה איפה הוא למד.

איך הם עושים את המבחנים במשרד הקליטה?

אנחנו מעבירים להם בצורה מאובטחת את - - -

לאופק.

לאופק, אנחנו מעבירים.

מה הבעיה?

אני אסביר, אם כבר פתחנו את הסוגיה הזאת. האנלוגיה של הדבר הזה היא מבחני הבגרות, בסדר? כשיש מבחן בגרות, התלמיד שלומד, כשהוא כבר בוגר מערכת החינוך, הוא לא תלמיד, הוא יכול לגשת לבחינת בגרות מתי שהוא רוצה, אין לו גם ציון מגן כי הוא כבר לא תלמיד והכול, אבל הוא נבחן באותו מקום שכולם נבחנים, באותם סטנדרטים, עם אותה השגחה על טוהר הבחינות וכל הדברים. ברגע שאתה מוציא תעודה ממשלתית, היא חייבת לעמוד באותם סטנדרטים בדיוק, אחרת אנחנו משווים תפוזים לקלמנטינות, זה לא אותו דבר, ולכן זו ההחלטה העקרונית. המחויבות שלנו - - -

איך אתם יכולים להגיע לסטנדרטים האלה בסופו של דבר?

לא בטוח.

כי אני מניח שזאת גם המחויבות של משרד הקליטה.

זו בדיוק נקודת המחלוקת.

אין בעיה, שיוציא תעודות שלו. אם רוצים תעודה שהיא משותפת, יש סטנדרטים שקבענו אותם.

אתם יכולים להגיע לסטנדרטים שאתם מסכימים עליהם לדעתי, גם של הבחינה עצמה.

הבחינה עצמה, עשינו.

זאת בדיוק נקודת המחלוקת.

לא, של אופן הבחינה.

זאת אומרת, אנחנו אמרנו, תנו לנו סטנדרטים, אנחנו נעמוד בהם כמשרד ממשלתי עם חברה חיצונית. בינתיים, על זה סלע המחלוקת כי - - -

אני לא ידעתי שזה סלע מחלוקת, אבל בסדר.

אם משרד הקליטה מתחייב שהבחינות יעשו בהתאם לסטנדרטים שקבע משרד החינוך.

אני מוכן לפתוח את זה פה. הוסכם שזה ככה יתבצע, הם ביקשו מאיתנו תג מחיר, זאת אומרת, כמה עולה לעולה, נתנו להם תחשיב מסודר, 200 ומשהו שקל לעולה, לפי מה שזה עולה בפועל, כלומר, לא רווח או משהו כזה, הם הביאו לנו. לא ידעתי שזה סלע מחלוקת, בבקשה.

בואו, אתם לדעתי תוך שבוע יכולים לגמור את העניין. עוד משהו, מעוז?

כן, אני אתן עוד דוגמה אחת בבקשה לסטנדרטיזציה. כמה עולה ראוי שיהיו לו שעות לימוד בעברית? וההסכמה בין המשרדים - - -

אם הוא יודע עברית?

רגע. כמה הוא זכאי אם הוא נגיד ברמה בסיסית, עד כמה. וגם לפי המחקרים וגם לפי ההסכמה בין המשרדים, אנחנו מדברים על 1,000 שעות לעולה שמורכבות בסופו של דבר מהסל הבסיסי של 500 השעות ועד כדי שאם הוא ירצה עוד 500 שעות ברמה יותר גבוהה, הוא גם יקבל את זה או אולפן פרטי או Da! Ivrit וכולי. כך שזה סוג של סטנדרטיזציה שלשם אנחנו שואפים.

בסדר גמור. קודם כול, יפה מאוד וישר כוח. אופק, אתם רוצים להתייחס משהו?

אנחנו ממתינים לתוצריו של האיחוד המרגש הזה בין המשרדים ואנחנו כמובן נאמץ את כל מה שנאמר עכשיו. הכוונה שלנו היא שבסוף האנשים שלנו שלומדים שם יקבלו הכרה של משרד החינוך.

תודה. ברור.

אנחנו בדרך לשם.

אוקיי. אלכס.

קודם כול, לחזק את מה שאומר יגאל, אבל גם צריך לזכור, הפעלת אולפן בחו"ל בטרם עלו, בטרם הם יושבים כאן ופה הם מתוסכלים ללא עבודה, היא הרבה יותר זולה גם. להפעיל אולפן בחו"ל, גם במדינות יקרות כמו בריטניה או כמו צרפת, זה הרבה יותר זול. ונכון שקשה להכניס לשם היקפים שאתם מדברים עליהם כמו 500 שעות, גם 300 קשה אגב, אבל את הבסיס אפשר לתת. חבל שאין פה נציגים של הסוכנות, אני רציתי להגיד שכמו שלא תמיד צריך לחוקק חוק, אבל אולי היה יוצא כלל זהב שכל מי שפותח תיק באוטומט ולא בחסדיו של פקיד זה או אחר, הנתונים שלו יועברו למערכת רישום לאולפנים שלנו כדי שהבן אדם יוכל להגיע. זה לא עובד, לא משנה מה, כל פעם תלויים בחסדיו של שליח זה או אחר.

תכף נשמע את הסוכנות.

ורק שניה, עוד נושא אחד. נושא שאנחנו מעלים לא פעם הוא הנושא המקצועי. אנחנו מדברים על אולפני רופאים, יש פה עניין רב באולפני רופאים. אני יכול להגיד לך, אדוני היושב ראש, אנחנו מקבלים המון פניות לאולפנים אחרים. מדינת ישראל זקוקה גם למהנדסים, אין לנו משהו כזה לתת להם, אפילו בנושא עורכי דין.

והדבר האחרון שאני רוצה להגיד, לגבי סטנדרטיזציה. היה לנו פה דיון לפני כמה חודשים עם החבר'ה הצעירים ששירתו במילואים וחבר'ה שעשו צבא. היו פה חבר'ה ששנתיים-שלוש בארץ והם דיברו עברית כזאת שיש הרבה אנשים שאחרי 30 שנה יכולים לקנא. אני עם 35 השנים שלי בארץ והמבטא הזוועתי שיש לי, לא יעזור בית דין כנראה. אני לא בטוח שהסטנדרטים האלו של כמות שעות זה מה שחשוב, כי יש חבר'ה, הם צעירים, הם תופסים את זה כל כך הרבה יותר מהר.

אני לא מייחס לכמות השעות, אותי לא מעניין אם הוא למד 500 שעות, 1,000 שעות או 100 שעות.

זו הנקודה.

אותי מעניין אם הוא יודע עברית או לא יודע עברית.

בדיוק, זה מה שצריך.

ולכן הבחינה שאני שם עליה דגש היא הבחינה הזו. הסוכנות היהודית, רינה.

סליחה, רק להבחין, אני ורינה לא עובדים באותן מדינות, כך שרינה לא יכולה להעביר אלינו את פותחי התיקים כמה שהיא לא תרצה.

לא, אני ביקשתי להתייחס לנושא אחר.

לא, אבל אני רוצה שתתייחסי גם לנושא הזה. אני רוצה שתתייחסי לנושא העברת הנתונים של - - -

אני לא יכולה להתייחס לנושא של העברת הנתונים במערב, אני מניחה שיש הרבה מורכבויות משפטיות ועדיף שמי שמתעסק בזה יתייחס לזה.

אני אכניס את זה לסיכום.

אני רציתי להתייחס בעוד משפט לנושא של המבחן המשותף של משרד העלייה ומשרד החינוך. אני שומעת שאתם הולכים לכיוון של מבחן שהוא לא מקוון ואני חושבת שזה מאוד מאוד חבל, זה יהיה ממש פספוס אם כבר מתקדמים בצורה כל כך מדהימה לא לעשות מבחן מקוון. לנו יש ניסיון רב שנים, יש לנו מבחן מקוון לפי התוכנית של האוניברסיטה העברית בירושלים, זה על פי כל טוהר המידות, עם כל ההשגחה האפשרית, זאת אומרת, אנחנו פתרנו מזמן את הנושא הזה.

מסכים לחלוטין.

זה גם - - - רק לחיבור באופן אלקטרוני, כך שזה גם חוסך את הבדיקה, לכן אני חושבת שזה יהיה מאוד מאוד חבל. אנחנו שוב חוזרים ומציעים לחלוק מהידע שלנו, לשתף פעולה בנושא. בבקשה, אנחנו לרשותכם.

תודה. אלכס ללוש, אחרון הדוברים.

אפשר גם להוסיף?

אני אתן לך, אליסה.

על כל הנושאים האלה של מספר שעות ומבחנים אפשר לדבר עוד הרבה ונדבר אני מקווה שיח מקצועי עם המשרדים. אני רק רציתי, אמרתי בתחילת דבריי שבאמת ראינו שינוי גישה במשרד וכמובן הודית למנכ"ל המשרד, אביחי כהנא, ולשר אופיר סופר על השינוי הזה. אני גם רק רציתי להודות לך על העבודה בוועדה, אני מבין שאתה עכשיו מעביר את השרביט. באמת להודות לחבר הכנסת עודד פורר וגם - - -

עוד יהיו הזדמנויות לתודות, לא מקדימים את המאוחר.

גם חברי הוועדה, אילוז וטייב ובליאק. העבודה של הוועדה הייתה מאוד מאוד חשובה והייתה באמת עבודה מתמשכת כבר כמעט שנה ואנחנו נשמח לראות אותך ממשיך להוביל בתחום הזה.

תודה רבה. אליסיה, בבקשה.

תודה. אני רציתי רק להוסיף שני דברים בקשר להוראת השעה. אני מלובי המיליון, העמותה שמתעסקת בקידום זכויות וצרכים של ישראלים דוברי רוסית. לגבי הוראת השעה, אם אפשר לבקש שגם הקריטריונים של החריגים יהיו מתורגמים לשפות, כי בסוף - - -

הם מתורגמים כבר היום.

אבל הם לא מתורגמים. לא יודעת, אני הסתכלתי ונכנסתי לכל הוראות השעה והן רק בעברית.

תעשי על זה מעבר, שרי.

אני יודעת, אני נתתי אותן לתרגום וקיבלתי אותן.

לא, תבדקי שבאתר הן אכן.

הן באתר. בסדר, אני אבדוק.

הוראת השעה עצמה, לא - - -

הוראת השעה עצמה.

טוב, אני לא מצאתי. ולגבי Da! Ivrit, האם אפשר לפתוח את זה, וגם דיברנו על זה עם המנכ"ל, שזה יהיה נגיש לכולם, לא רק לעולים שהם עד 10 שנים פה, כי לדעתי גם עולים ותיקים, נגיד - - -

זה נגיש לכולם.

זה נגיש לכולם?

זה נגיש לכל מי שרוצה, גם מישהו שהוא תייר, גם מישהו שהוא רוסי ומאוהב בשפה העברית.

קמפוס IL, יש שם עוד כל מיני תוכניות לימודיות מאוד מעניינות, אני חייב להגיד לכם. זה אתר באמת יפה, הממשלה גם עושה לפעמים דברים טובים. שווה להיכנס לשם.

לא, ממש טוב. אני אומרת להנגיש את זה איכשהו גם לעולים ותיקים שהם גם יכירו את זה וישתמשו בזה.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון וראשית להודות למשרדי הקליטה והחינוך על ההירתמות. לקח לנו הרבה זמן להיכנס לנתיבים האלה, אני חושב שזה אולי הנושא הראשון ששמנו על סדר היום של הוועדה עם הקמתה בתחילת כהונתה של הכנסת הזאת, בהתחלה עם ההסכם של אולפנים ואחר כך עם כל נושא לימודי העברית בדיוק מאותו דגש.

אני שמח שהצלחתי לכנס אתכם קצת, גם את המשרדים, גם לרתום את המנכ"ל ואת השר שהיו עם עמדה קצת אחרת בחלק מהדברים, ואני מודה על שיתוף הפעולה הזה, כולל העלאת גובה שכר הלימוד, כולל כל הפתרונות שנמצאו כדי להגיע לסיכומים בתחום הזה. גם כמובן הוראת השעה הזאת, אני חושב שהיא הליך נכון וחיובי, וגם על כך שכל אחד יוכל להיבחן במבחן העברית, שהמבחן הזה יהיה פתוח ונגיש למי שרוצה, הוא צריך את המבחן הזה, הוא יבחן בו.

אני כן אומר בהקשר של הסטנדרטיזציה, אני מקבל לחלוטין את מה שאמרה נציגת הסוכנות היהודית ואני מכיר את השמרנות של משרד החינוך בהרבה מאוד תחומים, אני חושב שגם למבחן מקוון, לא חושב, אני יודע, גם במבחן מקוון אפשר לייצר מהלך שהוא מהלך שעומד בסטנדרטים של מבחן כדי לדעת שאכן המבחן הזה הוא מבחן אמיתי ואמין. זה יחסוך המון במשאבים ויאפשר לאנשים לקבל את התעודה הזאת לא בשביל לקבל אותה כתעודה סתם, אלא שהיא גם תהיה תעודה אמיתית. ולכן אני מציע שתזמינו את נציגת הסוכנות, תזמינו את רינה לאחד הדיונים שלכם, תשמעו איך זה עובד שם קודם כול. יכול להיות שזו יכולה להיות אחת האופציות בתוך האירוע הזה. אל תהיו סגורים ונעולים על השיטה הקיימת, אני אשמח.

נופתע לטובה, אדוני היושב ראש, בתוך המכרז החדש - - -

עזוב אותי מהמכרזים שלכם והתוכניות שלכם.

הכנסנו שם את האופציה הזאת של - - -

בסדר, עד שהתוכנות האלה במכרזים שלכם יצאו לדרך בכנסת ה-28 אנחנו נהיה פה כבר.

תלוי אם כל שנה יהיו בחירות ואז.

לא צריך, גם בארבע שנים, אני מכיר את התהליכים האלה במכרזים הממשלתיים. יש מערכות עובדות היום. אתה יודע מה? תכניסו בהוראת שעה שאם יש מערכת כזאת עובדת של האוניברסיטה העברית, בסדר? אני סומך על המוסד הזה, על האוניברסיטה העברית. אם יש מערכת כזאת עובדת, תגדירו אותה כמערכת שאתם נותנים לה היתר זמני עד לפיתוחה של המערכת של משרד החינוך, בסדר? אין סיבה ב-2025 לא לייצר ולהשתמש בפתרונות הטכנולוגיים.

אני חייב להגיד למשרד הקליטה מילה טובה כי הם דחפו על הסיפור של Da! Ivrit וזה חלק מהדברים גם שאני אמרתי להם אל תיכנסו לשם. זה טוב, אין סיבה לא להשתמש בכלים האלה, יש פה מניפה גדולה מאוד של כלים.

מתחילים בימים אלה רמה ב'.

זה נכון גם לגבי המבחנים. תפתחו את הראש, תנו משהו זמני, תגדירו את זה גם, תגידו, עד אז אנחנו מוכנים להשתמש במערכת של האוניברסיטה העברית או האוניברסיטה הפתוחה או אני לא יודע.

אני רק אגיד שיש בכל האוניברסיטאות, היות ואני גם סמנכ"לית במרכז אקדמי, יש מערכת תומקס, משתמשים בה לכל המבחנים. זה עובד בכל המוסדות האקדמיים ואין סיבה לא להשתמש במערכת הזו.

אוקיי, קיבלת, מעוז? אתה לא חייב להגיד כן עכשיו, תודיע לי בעוד שבוע כן, זה גם בסדר.

אני רוצה לגרום לך אבל אושר, באמת אני רוצה.

אני מאושר, לא צריך.

אחד הנושאים שדנו פה בוועדה הוא הנושא של מקצועות הרישוי, רופאים וכאלה. הבוקר, סיפור אמיתי מהבוקר, ממונה מחוזית שלי תוך כדי דיון של ההנהלה אומרת לי, אני חייבת לקפוץ לאבא שלי, אבא שלי עכשיו בבית חולים אסותא שנמצא ממש ליד משרדי הממשלה בבאר שבע. והיא חוזרת והיא אומרת, אתה לא מאמין מה קרה, הרופאים יוצאים למשפחה לספר איך היה הניתוח, ברוך השם עבר בסדר, והרופא, האורתופד, הוא אומר לה, אני מכיר אותך, מאיפה אני מכיר אותך? מסתבר ששנה שעברה הוא עלה לארץ, היה אולפן ראשוני באולפן יעלים בבאר שבע והיום הוא המנתח של אבא של הממונה המחוזית. זה היה ממש מרגש.

זה הסיפור של קליטת העלייה, ישר כוח. לגבי העברת הנתונים, שוב, אני שמח שיש לפחות רצון. התחלנו ממצב שלא היה, עכשיו לפחות יש רצון, יש נכונות, יש קשר. אני אומר גם למשרד הקליטה, גם לא צריך כל הזמן להגיד להם אתם תזינו, תנו איזה בונוס לעולה שמעלה את התעודה שלו. לא יודע, יום כיף אני לא יודע איפה.

העברת נתונים, פה פנייה לסוכנות היהודית, אני מבקש לפנות, אני חושב שזה שי פלבר, הגורם הרלוונטי, לאפשר העברת נתונים לאולפני אופק. אני מניח שיש לכם, אחד הדירקטורים, אני לא יודע מי הדירקטור מטעם הסוכנות בדירקטוריון של אופק, אבל אתם יכולים גם לדבר אולי איתו על אותו עניין.

אני רוצה להוציא מכתב רשמי לשי ואני גם אדבר איתו על זה. מבחן מקוון דיברנו. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:48.