פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
ועדת הכלכלה
03/02/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 589
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ה' בשבט התשפ"ה (03 בפברואר 2025), שעה 9:00

המאבק בקטל בדרכים- הגברת האכיפה בעזרת שימוש באמצעים טכנולוגיים ואלקטרוניים

חברי הוועדה: שלי טל מירון– היו"ר
אלי דלל

ולדימיר בליאק
יואב סגלוביץ'

ליאת אליהו סבן - עוזרת משפטית ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

אורלי אקוע - מנהלת תחום תכנון ותכניות, את"ב, המשרד לביטחון לאומי

סטפן ספר - רמ"ד אכיפה דיגטלית אג"ת, המשרד לביטחון לאומי

אילן שלוש - ר' יח' פרויקטים טכנלוגיים את"ן, המשרד לביטחון לאומי

יעל טלמון - ר' תחום מכשור אכיפה את"ן, המשרד לביטחון לאומי

ינון מטלון - רמ"ד תנועה מחשוב, המשרד לביטחון לאומי

אמיר ליפשיץ - ר' חו' יעוץ וחקיקה את"ן, המשרד לביטחון לאומי

דניאל שוורץ - רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר

דורון קוגמן - מנהל אגף הנדסה ותקינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יורם הלוי - יור, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יוני גולן - ע. יו״ר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב רפאלי - ר' אגף תכנון ומדיניות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

גלעד כהן - מנכ״ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

לי היא יעקובסון - ראש מטה מנכ״ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אשר הלפרין - יועמ״ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

הלל בר-גרא - מדען ראשי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

ברית אלהר - דוברת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

ענת ג'יניאו אבירם - מנהלת אגף רכב כבד, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

דליה ירום - סמנכ"ל לתקינה, מכון התקנים

ורד אורן - סמנכ"לית תקשורת וקשרי חוץ, מכון התקנים

דוד בן נון - חבר הנהלה, פורום פעולה- מאבק בתאונות דרכים, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

יחיאל מונטג - מייסד ומנכ"ל העמותה, עמותת עיניים בדרכים, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

אייל קופלמן - בקר ראשי, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

מרדכי פדר - יו"ר, חיים בדרך - מתונה, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

תמר בוכלצב - מנכ"ל, עמותת נתיב בטוח, מיזם שומרי הדרך, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל בטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי

לורי טננבלט - עוזרת מנכ"ל פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי

ששי שדה - משנה למנכ"ל, הסתדרות לאומית

ישראל גנון - יו"ר ארגון נהגי התחבורה הציבורית, הסתדרות לאומית

שלומי שטיין - מנהל מידע, רישוי ותביעות' עיריית תל אביב-יפו, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

יאיר אמר - מנהל אגף הפיקוח העירוני, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

יניב יעקב - מנכ"ל, עמותת אור ירוק

אורי לביא - מנכ"ל ריידויז'ן - מערכת התרעות לדו גלגלי

גל רייך - מייסד שותף נתון לשינוי

חן אביגדורי - משפחות החטופים

ענבל גולדשטיין - משפחות החטופים

תומר שאשא

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

אליחי כנפו


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


המאבק בקטל בדרכים- הגברת האכיפה בעזרת שימוש באמצעים טכנולוגיים ואלקטרוניים

בוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים. יש לנו שעה וחצי לטובת הדיון החשוב הזה, שמאוד מאוד הייתי רוצה שיהיה ממצה וכולל ושנספיק לתת גם לכל הדוברים לדבר וגם להגיע למסקנות אפקטיביות. נשתדל להיות מאוד יעילים בלוחות הזמנים. אני מבקשת מהדוברים להיות מאוד ממוקדים ולצמצם. יש הרבה חומרי רקע, קיבלנו ניירות עמדה לוועדה, למדנו את החומרים.

לפני הכול אני רוצה לפתוח ולהגיד: היום הוא היום ה-486 למלחמה. על אף כל התמונות המרגשות שכולנו חווינו בימים האחרונים, וזה באמת מילא את ליבנו, איחה קצת את הסדקים בלב והכניס הרבה שמחה, עדיין יש לנו 79 חטופים וחטופות בעזה. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי להחזיר את האחים והאחיות שלנו, כדי שהשמחה תהיה שלמה, כדי לשקם את החיים וכדי להביא לקבורה את אלה שאינם איתנו עוד. אני, כמובן, קוראת מפה לממשלת ישראל לממש את העסקה, ולהחזיר את כולם עד החטוף והחטופה האחרונים.

הדיון שלנו הבוקר הוא בנושא הקטל בכבישים. הדגש בדיון הספציפי הזה הוא על האכיפה באמצעים טכנולוגיים ואלקטרוניים. אני חייבת להגיד שאני כחברת כנסת מרבה מאוד לנסוע בכבישים. אני אוהבת לנהוג בעצמי, כך שאני פוטרת את הצוות שלי. אני באמת הרבה מאוד שעות על הכביש. אתמול, למשל נסעתי לערד, שלוש וחצי שעות לקח לי להגיע לשם. אני עדה ורואה מה קורה על הכבישים גם מניסיון אישי, כמו שאר אזרחי ישראל. לצערי, כמעט אין יום שאנחנו לא שומעים על תאונת דרכים במדינת ישראל. אני חושבת ששנת 2024, הייתה באמת שנה קשה מאוד בהיבט הזה. אנחנו רואים את הנתונים של 439 הרוגים בתאונות דרכים בשנת 2024, זה מספר הקורבנות הגבוה ביותר מזה 18 שנה. זה נתון מבהיל, מלחיץ, מדאיג מאוד, ואנחנו צריכים לתת על זה את הדעת. גם שנת 2025 לא נפתחה בצורה חיובית במיוחד. יש לנו כבר 36 הרוגים.

למעלה מ-40.

למעלה מ-40. אני מכירה 36, יכול להיות שהנתון כבר התעדכן. זה אומר יותר מהרוג אחד ביום. אלה מספרים שאנחנו לא יכולים להתעלם מהם. אני רוצה לציין את התאונה הנוראית, שאירעה ממש לפני יומיים לדעתי, של אליאב אבוקסיס ושחף דנינו, זיכרונם לברכה, שנהרגו בכביש 310 סמוך לבאר שבע מפגיעה חזיתית ברכב עם נהגת שהייתה עם ילדיה הקטנים. המצלמות של הרכבים, אליהן כולנו נחשפנו בכתבות ובתקשורת, מראות איך מעבר בין נתיבים – יותר נכון, איך שחותכים בין נתיבים במקומות שאסור לעקוף בהם, מביא לתאונה כל-כך חמורה. מפה אני שולחת, כמובן, תנחומים למשפחות האלה ולכל המשפחות שחוו את הנורא מכל בעקבות הקטל בדרכים.

ברור שקטל בדרכים הוא נושא מאוד רחב. יש הרבה מאוד סיבות וגורמים. לאכיפה יש חלק משמעותי מאוד, אין ספק, ואנחנו נדבר ונשים את הדגש על זה היום, אבל אין ספק שיש עוד גורמים מסביב שמביאים אותנו לתוצאות העגומות האלה. בין אם זו כמות כלי הרכב שיש לנו על הכבישים, בין אם מסוכנות הכבישים עצמם. היו פה דיונים רבים בוועדת כלכלה, שהייתי בהם בעבר, בנושא כבישים אדומים ומה אנחנו עושים עם הכבישים האדומים האלה. כמובן שיש את ההיבטים הרחבים של תכנון הכבישים שלנו והתשתיות ועידוד לשימוש בתחבורה ציבורית ובפתרונות אלטרנטיביים. הכול זה איזשהו מארג שלם שמשפיע אחד על השני.

כמובן שהנושא של האמצעים הטכנולוגיים והאכיפה הוא נושא מאוד מאוד משמעותי. מכל החומרים שקראתי, והתכוננתי לדיון הזה, אני מבינה שמצבנו, יחסית, עגום גם בהשוואה למדינות ה-OECD ולמה שקורה בעולם. גם מבחינת העומס – כמות המצלמות שיש לנו; גם מבחינת היעילות שלהן גם מבחינת סוגי האמצעים הטכנולוגיים. יש מצלמות כתומות, יש את המצלמות הקטנות החדשות, יש על הניידות, יש הרבה אמצעים שמשתמשים בהם, ואנחנו צריכים להבין מה האפקטיביות של הכלים האלה ואיפה אנחנו צריכים לתגבר אותם באופן מידי – ממש מידי.

אני מבינה שיש גם נושא של תקינה של חלק מהמצלמות שעל הפרק, שמתסכל מאוד לשמוע שזה המצב, כי הוא הולך לקחת אותנו אחורה אפילו יותר, ולסכן ממש את משתמשי הדרך. אנחנו צריכים לתת, כמובן, על זה את הדעת. כמובן שאני ארצה לשמוע פה את הגורמים המקצועיים, את משטרת ישראל. לשמוע מכם בדיוק את ההערכות שלכם. נרצה לדבר גם על האפקטיביות, גם על סוגי האמצעים, גם על לוחות הזמנים, שמבחינתי הם קריטיים מאוד וגם את נושא החקיקה, כי יכול להיות מאוד, שאנחנו יכולים לסייע פה בחקיקה שתזרז את התהליכים או לעזור לכם להגיע לתוצאות יותר טובות. נתחיל תכף ממשטרת ישראל, ומשם נעבור לארגונים האחרים. אנחנו גם שלחנו לכם מבעוד מועד את השאלות ואת הנושאים אליהם נרצה להתייחס בדיון הזה. אבל הסתכלתי קצת על נתונים, כשלמדתי את החומרים לדיון, אם אנחנו משווים את כמות ההרוגים בתאונות דרכים בשנת 2024 לשנת 2023, יש עלייה של 20%, זה נתון מטורף לחלוטין. נתון שמצריך תוכנית עבודה – תוכנית חירום מידית שצריכה להיכנס לתוקף. תכף אני אשמע מה אתם מתכננים. אני גם רואה מבחינת הסטטיסטיקות והנתונים שעיקר ההיפגעות הייתה דווקא בחברה הערבית – 70% עלייה בהרוגים בחברה הערבית, זה גם נתון מאוד מאוד מדאיג. במדינות ה-OECD אנחנו רואים ירידה של 16% בקטל בדרכים, ואצלנו עלייה ב-20%. יש פה מגמה מאוד מדאיגה. כל הנושא בכללותו מהווה פגיעה כלכלית ממש במדינת ישראל.

דיברנו עם משטרת ישראל מבעוד מועד והרחבנו בפניהם את השאלות שהוועדה מציגה. אתם מכירים את השאלות?

לא.

הכיצד?

כי זה נאמר.

היא העבירה לה את השאלות, אבל נעשה את זה בסבלנות ונעבור על הדברים. ברשותכם, נתחיל עם משטרת ישראל. לפי מה שאני רואה סגן ניצב סטפן ספר.

נכון, בוקר טוב.

בוקר טוב, אנחנו אתך.

בוקר טוב, אני ראש מדור אכיפה דיגיטלית באגף התכנון של המשטרה. למה תרצי שאתחיל להתייחס?

קודם כול, אין לכם התייחסות כללית לנושא הדיון? לעבודה שאתם עושים בנושא של אכיפה בקטל בדרכים? מה התכנונים והתוכניות? יש או אין תוכנית עבודה? האם ממלא מקום השר או השר הקודם עבדו אתכם על תוכנית עבודה? מה התוכנית? בסוף אתם הגוף המבצע, ולהבנתי גם הגוף המתכנן. מה אתם רוצים שיהיה ולא המשרד. אז תגידו לנו איפה הדברים עומדים.

אציג את תוכנית העבודה בתחום האכיפה הדיגיטלית כנציג אגף התכנון וגם כראש מדור אכיפה דיגיטלית. יש מספר פרויקטים שאנחנו רצים עליהם במקביל. צמצמנו את תוכנית העבודה לאור כל האירועים מארבע שנים לשנתיים. דיברת על זה שצוואר הבקבוק בכל הפרויקטים שלנו, לצורך העניין, הוא עמידה בדרישות התקן דרך מכון התקנים או דרך אחרת. רק זה מבוצע השנה. ברגע שאנחנו מסיימים מכרז יש זוכה. עד שהוא מעביר את האמצעים במכון התקנים, זה קרוב לשנה, וזה מעכב אותנו.

ומתי המצלמות הנוכחיות – הן כבר לא בתוקף המצלמות?

המצלמות הנוכחיות בתוקף, אבל בסוף דרכן. זאת אומרת שקשה מאוד למצוא חלקי חילוף כדי לתקן אותן. אנחנו עובדים מאוד קשה כל היום, כדי שיעבדו בצורה כזו או אחרת, לפחות שיעבדו.

זאת אומרת שהמצב הנוכחי אומר, שיכול להיות שיהיה מצב, שעד שתיכנס לפועל התוכנית שאתם מתכננים, יהיה פה ואקום של מצלמות.

בשאיפה לא, כי בתוכנית שתכננו, אנחנו אמורים לסיים את הפריסה עד שהמצלמות האלה יהיו גמורות.

מתי מתחילה או התחילה תוכנית העבודה הדו-שנתית שאתה מדבר עליה?

כבר התחילה.

בשנת 2025?

בשנת 2024. בספטמבר נכנסתי לתפקיד, וכבר בשלב זה התחלנו להריץ את הדברים קדימה. אנחנו מדברים על מספר מערכות. המערכת הראשונה – הכי מתקדמת – היא ממא"ל – מד מהירות אלקטרוני. המכרז עליו פורסם כבר. אנחנו ב-9 בחודש, עוד שישה ימים, פותחים מעטפות ונראה מי הזוכים.

זה בא להחליף את המצלמות הכתומות?

זה לא.

אלא?

הממא"ל הוא נייד. על פי תוכנית עבודה פורסים את זה בשטח. שוטר עומד ליד ומפעיל את זה על דורגל.

תעשה לי רגע סדר. בוא נהיה מלמעלה. אלו סוגי אמצעי אכיפה יש, ומה התוכנית לגביהם? זאת אומרת שיש מצלמות כתומות, עשה לנו סדר.

במצלמות הכתומות מדובר על מערכות א3. יש בממוצע 100 מצלמות שפרוסות בשטח.

שזה מעט מאוד.

זה מעט מאוד. רק השנה ב-2024, האחריות ל-א3, עברה מחברת מל"מ למשטרת ישראל.

הבנתי שלא הייתם מרוצים מההתקשרות הזאת, ואתם מעדיפים את זה בידיים שלכם.

זו היסטוריה, זה לא רלוונטי.

כרגע זה בידיים שלכם.

זה בידיים שלנו, כרגע, ואנחנו מתפעלים את זה. כמו שאמרתי, המערכת בסוף חייה, היא יכולה להחזיק מעמד עוד שנתיים-שנתיים וחצי וזהו. בגלל זה צמצמנו את תוכנית העבודה.

בנוסף לזה יש מדי מהירות לייזר שפרוסים בשטח. לזה אנחנו מתכננים להביא מערכת חדשב – מד לייזר מצלם. יש תוכנית ב-2026-2025 לרכש של האמצעים האלה. אנחנו עובדים כרגע על כתיבת המכרז. אני מאמין שבחודשיים הקרובים פלוס מינוס נצא לפרסום ונתחיל לרכוש בהתאם.

באיזו כמות?

לגבי הממל"ז – 50 בשנה הראשונה.

אוקיי.

יש עוד מערכות – דבורה, ינשוף. אלה גם מערכות ישנות. אנחנו עדיין לא עובדים על להחליף אותן, כי אנחנו עובדים על מה שאציין: הממא"ל, כמו שציינתי, שזה בנוסף למד לייזר. הוא מצלם מהירות נקודתית על פי תוכנית עבודה. פריסה במקומות שצריך על פי תוכנית העבודה של אגף התנועה. כפי שציינתי, המכרז פורסם. בעוד שישה ימים פתיחת המעטפות, נראה מי הזוכים. ברגע שיוגדרו שני זוכים – אנחנו מגדירים שניים – פה מתחיל הסרט. הם צריכים לעבור את דרישות התקן, כדי שנוכל לעמוד בבית המשפט ולהוכיח את האמינות של המערכת. זה תשעה חודשים עד שנה בממוצע, אלא אם כן, נוכל לסגור פה בשולחן שתהיה עדיפות למערכות האלה ולצמצם את זה. בסוף זה כסף. צריך לשלם למכון התקנים ושיזרזו את הבדיקות. או לפרוש את זה למשך שנה. לקדם את זה כמה שיותר, וזה רלוונטי לכל המערכות שלנו. זה מבחינת הממא"ל.

מערכת נוספת שאנחנו עובדים עליה והיא שובר שוויון, היא מערכת המהירות הממוצעת. לוקחים מקטעים, שמים בתחילת המקטע ובסופו מצלמה. חישוב פשוט – מרחק, זמן, ואז מוצאים את המהירות.

אני מבינה שזה לא קיים היום במדינת ישר. מדינות ה-OECD או מדינות אירופה, לצורך העניין, שמשתמשות במערכת הזו, ממליצות על האמצעי הזה כיעיל?

כן. הוא הוכיח את עצמו. רוב המדינות באירופה עובדות עם המערכת הזאת. לנו זה חדש, אז אנחנו מתנסים עם הסוגיה של איך זה תופס כראיה בבית המשפט, אז אנחנו עובדים על זה. נכון לעכשיו, אנחנו אמורים להתקין מקטע ראשון, כדי לבנות את המערכת אצלנו. אנחנו עושים פיתוח בתוך הבית, כדי לבנות את המערכת.

כמה זמן זה ייקח?

הבנייה, אם יהיה לי התקציב, תוך חודש, לדעתי, המקטע כבר עובד.

מה זאת אומרת, איפה התקציב?

כרגע, אין לנו תקציבים.

למה?

כי משטרת ישראל לא קיבלה מספיק תקציב, אנחנו בתקציב קיום.

כי זה לא בתוך המסגרת התקציבית שלכם? זה חוץ תקציבי ולא קיבלתם סכום נוסף לטובת העניין? אני יודעת שהמשרד קיבל עוד תוספות, לכן אני שואלת.

לא קיבלנו תקציב חיצוני. אנחנו מנסים כרגע למצוא, בשביל ההתנעה של הפרויקט הזה, תקציב אצלנו בתוך הבית, ואנחנו נניע אותו.

על איזה תקציב מדובר?

כדי להקים כרגע את המערכת, אנחנו צריכים 700 אלף. אני מאמין שאני אמור לקבל עד סוף השבוע תשובה לגבי התקציב. אני מאמין שיהיה תקציב, אנחנו נמצא את התקציב, ואנחנו נבנה את המקטע הראשון. לא לצורך אכיפה, עדיין, אלא כדי לבנות את לבנות את המערכת בתוך הבית, כמו שציינתי. במקביל אנחנו עובדים על המכרז כדי לרכוש את יחידת הקצה – המצלמות עצמן. גם פה צריך לעמוד במארג ראייתי, אז יש דברים סעיפים שנצטרך לעבור בדרישות התקן. ברגש שנרכוש את המצלמות ונסיים את הבנייה של המקטע הראשון של המערכת, נתחיל להריץ את זה בכל הארץ.

כמה יחידות אתם מתכננים?

בשנה הראשונה דיברנו על 50 מקטעים.

את 50 המקטעים האלה תקצבתם בתוכנית העבודה? או שזה גם חוץ תקציבי.

תקצבנו בתוכנית העבודה, אבל עדיין, בגלל שאין תקציב למשטרה, לא אישרו לנו את התוכנית התקציבית.

יש פה נציג של המשרד לביטחון לאומי?

אני מהלשכה המשפטית.

יכול להיות שיהיו לנו שאלות אלייך במהלך הדיון, חשוב שתהיי איתנו.

בוקר טוב. אני מהלשכה המשפטית של המשרד לביטחון לאומי. בהמשך, אם יהיו שאלות לגבי סטטוס של דברי חקיקה שאנחנו מקדמים בהקשר של אכיפה אלקטרונית.

עוד לא הגענו לזה, אבל אני מניחה שכנציגת המשרד לוועדה הזו, באת מוכנה לדיון הזה עם קצת נתונים. הזינו אותך בחומרים?

מעבר למצע שצורף באתר הכנסת, לא קיבלנו משהו ספציפי שהוועדה תבקש. אבל לגבי נתונים, אלה באמת יותר היבטים של משטרה, אני מהלשכה המשפטית, ואוכל להרחיב לגבי הליכי חקיקה שאנחנו מקדמים בנושא, ואיפה הם עומדים.

את זה אני מבינה. אני שואלת לגבי – מבחינתי, כשיש נציג של המשרד פה, נכון שאת הייעוץ המשפטי זה לא אישי אלייך, אני מצפה לקבל תשובות ושיגיעו מוכנים לדיונים. אני מבינה שהמשרד לביטחון לאומי, מן הסתם, אחראי על משטרת ישראל ומתקצב אותה, ואני רוצה להבין, האם תוכניות העבודה החדשות של המשטרה, שהן תוכניות חירום – לא פחות מזה במצבנו, האם זה מתוקצב או לא.

כל מה שקשור לתוכניות עבודה לא מתקיים בלשכה המשפטית, אנחנו מטפלים בחקיקה.

כן, אני יודעת, בקיצור, אין לך תשובות לחלקים האחרים.

אפילו בהיבטי חקיקה, אתמול התקשרתי לנציגת המשטרה של יועמ"ש אית"ן, וגם הם אמרו שהם שלא קיבלו. הסתכלנו במצע וקראנו אותו. אבל כדי שנוכל לבוא מוכנים, כדאי לוודא שאנחנו מקבלים את הדברים כדי שנוכל לבוא מוכנים, כי אנחנו רוצים לעשות את זה.

אני חושבת ששם הדיון היה - - -

הדיון מאוד ברור.

הדיון הוא נושא מאוד כללי ורחב. כמו שאמרתי על היבטי חקיקה שונים, שאנחנו מקדמים כבר הרבה שנים במשרד שלנו אני אוכל לתת פירוט בהמשך.

הבנו את נושא החקיקה.

את לא חושבת שאכיפה באמצעות מצלמות, לא צריך לדון באיך קיימות המצלמות האלה ומתי?

אני מתעסקת בהיבטי החקיקה.

את פשוט משיבה לסוגיה שטענת בפני הוועדה.

אני חושבת שהנושא הזה הוא מאוד רחב.

לדעתי, בואו נמשיך בתוכנית העבודה.

לא רלוונטי, אנחנו מתקדמים. היינו ב - - -

מהירות ממוצעת.

נכון. אתה אומר שיש תכנון ל-50 מקטעים בשנה הראשונה. הלאה, האמצעי הבא.

האמצעי הבא הוא מערכות אנליטיקה – מצלמות על בסיס אנליטיקה. זה על עבירות שמצולמות מחוץ ובתוך הרכב. אנחנו בשלבי סיום של כתיבת המכרז. בשאיפה שב-30 במרס המכרז יפורסם. פה קצת יותר קל לנו, כי אנחנו לא צריכים את מכון התקנים. פה זו עבירה שנראית בעין. בתוך המכרז הזה אנחנו מכניסים פרק ליחידת הקצה של המהירות הממוצעת. כך שאנחנו לא כותבים מכרז בנפרד, מה שלוקח זמן, אלא שמים את זה בתוך המכרז הזה. בשאיפה שבסוף מרס, אפריל יפורסם המכרז ונתחיל לרכוש ערכות – בין 50 ל-100, תלוי כמה כסף יהיה. נתחיל לרכוש ולשים את זה בכבישים ובצמתים. יש תוכנית מסודרת של אגף התנועה.

נציג האוצר פה?

הרגע הגיע.

אני אתן לנציג המשטרה להמשיך. אני רק רוצה לדעת מה שמעת ולא שמעת. יש כל מיני תוכניות שהמשטרה עושה על אמצעי אכיפה חדשים, והשאלה שלי אם זה כסף שכבר תוקצב צבוע, או שאנחנו מדברים פה על תוכנית שבאוויר ולא תוקצבה.

אני לא הרפרנט של המשטרה אלא של משרד התחבורה, אבל אני מברר.

אתה לא נציג מצד משרד האוצר?

לא, אני נציג משרד האוצר, אבל אני אחראי על משרד התחבורה ולא על המשטרה, אז אני אברר את השאלה הזאת, ואני אענה בישיבה. אני רק צריך כמה דקות לשלוח לרפרנט של המשטרה, ואחזור עם תשובה.

אז אני מבקשת שתברר, ואני מצפה מהמשרדים והנציגים להגיע מוכנים לדיון. מן הסתם תישאלו פה שאלות, זאת מטרת הדיון. נתקדם. לשם כך אנחנו מזמינים אתכם לפה, לא בשביל לשבת ולצפות בדיון, אלא כדי לתת תשובות.

המערכת הבאה עליה אנחנו עובדים היא הדור הבא ל-א3 – המהירות הנקודתית, להחליף את המצלמות הכתומות. אני מקווה שתוך חודשיים שלושה המכרז יפורסם.

כל המכרזים צריכים להגיע תוך חודשיים שלושה, זה בוסט של כל המכרזים ביחד, אני מבינה.

זה התהליך שעשינו במשטרה עכשיו, שקיצרנו את כל לוחות הזמנים בגלל המצב שהיה, ובשאיפה שבמרס-אפריל, כל המכרזים יהיו באוויר.

הבנתי. אתה אומר שבכל מקרה המצלמות הנוכחיות יחזיקו מעמד על שנתיים-שנתיים וחצי מהיום, והכוונה היא להחליף אותן לפני, כל עוד אתם מתוקצבים לתוך הדבר.

בגלל זה הקדמתי בשנתיים את כתיבת המכרז כדי לסיים את זה.

כמה מצלמות כתומות יש היום? 100 אם אני לא טועה?

קצת מעל 100.

וכמה אתם מתכננים לרכוש בתוכנית החדשה.

בשנה הראשונה דיברנו על 100.

זאת אומרת להחליף את הקיימות, ואחר כך?

ולעלות. כל פעם זה תלוי תקציב. יהיה כסף – קונים עוד, שמים עוד בתוכנית מסודרת ורב שנתית. אנחנו נוסיף כמה שיותר כמה שנוכל.

אוקיי ברור. אנחנו נעצור שנייה. חבר הכנסת סגלוביץ', חברי היקר, ניתן לו רגע.

אני אשאל כמה שאלות, אם יש לכם תשובות. השאלה הראשונה היא: האם יש תוכנית חירום כרגע נוכח המצב? תוכנית חירום כוללת, מעבר לשאלה הפרטנית, דבר שני, כמה ניידות פעילות היום בבין עירוני? שלישית, מה פער התקן מצבה במתנ"ע? רביעית, כמה מצלמות, כשהתחלתם לדבר, נכנסתי באיחור, כמה מצלמות עובדות? ותכנון מול ביצוע, כי בסוף היה תכנון לכמה מצלמות רוצים, אז כמה מצבנו היום? שאלות נקודתיות, ממש בכן ולא.

רק אגיד, יואב, שבאמת יש לנו רשימת שאלות שאנחנו נעבור עליהן בדיון, אבל בסדר גמור, נתחיל מזה שתענה לשאלות האלה ונרחיב.

אני אגיד לך משהו, תכנון עתידי, גם אם הכול ילך ומכרזים, אז זה גם תקציב. בפועל יש מצב חירום עכשיו, השאלה היא מה עושים עכשיו עם מה שיש. כי כרגע יש מצב חירום, ברור לי שזה לא רק המשרד לביטחון פנים ולא רק המשטרה, אבל בסוף צריך לראות אם יש תוכנית כרגע. עכשיו, למצב היום, לא מכרזים שיהיו וכו'.

אני אנסה לענות מה שאני יכול, כי אני מאגף התכנון, כמו שאמרתי אחראי על מצלמות האכיפה הדיגיטלית. אני יודע מהדיונים בהם השתתפתי שכן יש תוכנית חירום של אגף התנועה. להגיד לך בדיוק מה היא, אני לא יכול להגיד לך עכשיו. יש תוכנית של ראש אגף התנועה, לפי פריסה.

הם יוכלו להציג לכנסת מה תוכנית החירום הממשלתית? אני אומר להיפך, יש פה משרד תחבורה, יש רלב"ד, יש את משטרת ישראל, ויש פה מצב של 21% עלייה בקטלניות, לא מדבר על כל היתר. בסוף צריכים לראות פה תוכנית, זה לא דיון ראשון שנמצאים בו. אין לי תלונות אליכם, אבל צריך לראות תוכנית. בסדר, לדבר על מכרזים, סבבה, אבל זה לא הסיפור. לכן אני חושב שצריך להביא פה, ולקבל תוכנית, ואם צריך להביא לפה ממשרד התחבורה – פשוט להציג תוכנית, אלא לא דברים מסוווגים.

הדבר השני, לגבי המצלמות, שזה כן באחריות שלך, כמה יש מתוך אלה שהיו? הייתה הרי תוכנית ארוכה, כמה עובדות היום?

אוקיי, נדבר על זה. רק לגבי הניידות, ביקשת נתון, אז במקרה יש לי את זה פה. בתחום הבין עירוני, יש ניידת אחת על כל 180 קילומטר.

כמה עובדות עכשיו במשמרת? יש תוכניות, היו תוכניות. אני לא שואל תקן, מצבה וכמה ניידות פעילות. עכשיו עושים קליק, כמה נמצאות במשמרת א', משמרת ב', מתואמת, לא משנה.

בין 50 ל-80, אמרו באחד הדיונים.

אין לי כרגע את הנתון הזה, אני יכול להגיד לך כמה ניידות מפעילים סך הכול. כמה עכשיו במשמרת, קשה לי להגיד לך.

כמה סך הכול?

סך הכול אגף התנועה מפעיל 210 ניידות במתנ"ע, 127 אופנועים בסיירת, 175 ניידות במחוזות ו-110 אופנועים במחוזות. צריך לקחת בחשבון, שמאז 7 באוקטובר, ניתנה הנחיה, לא מאז 7 באוקטובר, אלא לפני כמה חודשים, כשנהרג שוטר תנועה בכביש, ניתנה הנחיה ששוטרי תנועה נוסעים שניים בניידת עכשיו, בניגוד למה שהיה קודם בודד בניידת, אז זה צמצם את כמות הניידות במשמרת וצריך לקחת את זה בחשבון בסוף.

תכלס יש פחות ניידות בכביש עכשיו. לפי מה שאתה אומר יש חצי ממה שהיה.

בערך 400.

ואנחנו נמצאים במצב חירום.

במצב חירום עם עלייה דרסטית בקטל בדרכים.

ואתם יודעים מה רמת האיוש בכלל באגף התנועה בגדול?

אין לי את הנתון הזה.

נרשום בפנינו את כל השאלות האלה, ונגיש אותן מסודר כדי שתתנו לנו תשובות, ואנחנו גם נעשה דיון המשך, כמובן, כי אני רואה שיש פה דברים מאוד לא פתורים ולא מוכנים בדיון הזה. אתה רוצה להמשיך.

הוא שאל על המצלמות, אז אני אענה על המצלמות. בגדול מצלמות שאמורות להיות במשטרת ישראל. כשהיו בחברת מל"מ היו 118 מצלמות, כאשר תמיד בגלל שהמצלמות ישנות, תמיד היו פעילות 70-80 בממוצע. השנה, ב-2024, העברנו את האחריות, עשינו הגירה של כל המצלמות ממל"מ למשטרת ישראל, והיום אנחנו עומדים על מעל 70 מצלמות תקינות. כמו שהיה מול מל"מ.

זאת אומרת, לא נייחות, פעילות, אתה יכול להעביר לאיפה שאתה רוצה.

פעילות עובדות.

כמה מתוכן נייחות וכמה את יכול להעביר?

זה רק הנייחות, אבל אפשר לדלג את המצלמות בין העמדות, וזה על פי תוכנית העבודה של אגף התנועה.

כלומר, לא הגדלנו את מספר המצלמות בשנה האחרונה.

עדיין לא. לא הגדלנו, כי אלה המצלמות הקיימות שעברו ממל"מ למשטרת ישראל. אי-אפשר לרכוש יותר כאלה, כי אין עוד כאלה, לא מוכרים כאלה יותר. מלבד זאת, ציינתי בהתחלה, שאנחנו מפעילים במקביל לזה את מד מהירות המצלמות, הוספנו את המצלמות הטקטיות. כשאתם רואים בכביש קרח בכביש אז אלה כל המצלמות הטקטיות שהוספנו.

כמה כאלה יש?

58 מצלמות כאלה, שפעילות ועובדות. ציינו את כל המצלמות והמערכות שאנחנו רוצים להתקין. כמו שציינתי, שני הדברים שצריך לעזור לנו לקדם. ראשית, ברגע שיאושר תקציב המדינה ונקבל את הכסף נוכל לקדם את זה. דבר שני, אם נמצא דרך לקצר את התקינה במכון התקנים משנה למספר חודשים. במקביל לכל אלה, אנחנו עובדים עם נתיב בטוח על מנת לקדם את הסוגיה של אפליקציה למשטרת ישראל, כמו שומרי הדרך. אפליקציה שתיקרא שוטרי הדרך, ולהתקין את זה בניידות הלבנות של משטרת ישראל, ואז זה מוסיף עוד עיניים ועוד אכיפה בכביש. הייתה פגישה שבוע שעבר, ואנחנו מתקדמים עם זה מול נתיב בטוח, לקדם את זה במשטרת ישראל. אני מקווה שזה ייקח מספר חודשים ויתחיל לעבוד בשטח.

אוקיי. אני יודעת שיש אנשים שרוצים כבר להגיב, ובוער להם, ונציגים חשובים שנמצאים פה, ואנחנו נגיע לכולם. אבל אני רוצה לגעת בכמה שאלות אליכם, כדי שאולי נקדים את השאלות והאמירות שגורמים שונים שנמצאים פה יגידו.

לפני הכול, אני רוצה לשאול בהקשר לתוכנית החירום, ונגעתי בדברי הפתיחה שלי שאנחנו במצב חירום וצריך לעשות משהו בנושא. האם משטרת ישראל, שכמובן יודעת את הנתונים יותר טוב מכולנו – בסיום שנת 2024, אנחנו כבר בתוך שנת 2025, לאחר שראיתם שיש עלייה חריפה ואנחנו באמת במצב חירום, האם הייתה ישיבה עם השר הקודם לביטחון לאומי או ממלא המקום בנושא מה עושים בסיפור הזה. האם המשרד לביטחון לאומי ישב ואמר: אנחנו צריכים תוכנית חירום. אנחנו מתכננים משהו כדי לטפל בסיטואציה הזו. או שזה ה-ON GOING של אגף התכנון עם האמצעים. מה המשרד עשה בפועל לטובת מצב החירום שאנחנו נמצאים בו?

ראשית, אני יודע שכן בוצעו דיונים במל"מ. בחלקם אני השתתפתי כשדיברו על אכיפה דיגיטלית.

מתי זה היה?

בסוף 2024.

אוקיי.

היו שני דיונים כאלה שאני השתתפתי בהם בסוף 2024 על האכיפה באמצעים טכנולוגיים, והצגנו שם את הפערים מבחינת תקציבים, כוח אדם וכל הדברים האלה.

זה היה דיון רק על אכיפה?

אני השתתפתי בדיונים על אכיפה, אני יודע שהיו גם דיונים נוספים מול השר לגבי הקטל בדרכים. אני יודע שהיו דיונים בנושא.

ויש תוכנית עבודה או משהו שפורסם, משהו שהציבור מכיר? רצית להגיב?

אני, החל מתחילת נובמבר קיבלתי את כל ליווי תחום התעבורה בלשכה המשפטית. כמו שסטפן אמר, אני יכולה להגיד שגם בסוף ספטמבר וגם באמצע דצמבר היו שני דיונים רחבים מאוד בתחום של אכיפה דיגיטלית בתעבורה. בראשות רמ"ט השר חנמאל. מעבר לזה בתחילת נובמבר היה דיון של שלושת השרים – משפטים, תחבורה והשר שלנו במשרד התחבורה, לאור הנתונים שהצטברו עוד לפני סוף השנה.

ומה התוצר של הישיבות האלה?

בסוף השרים קיבלו כל מיני החלטות וסיכומים. אני מניחה שמשרד התחבורה יוכל להרחיב, זה היה אצלם ובראשות השר שלהם. יש כל הזמן דיונים בדברים האלה, ממה שאני יודעת. אני מניחה שהיו עוד דברים בכל מיני פורומים אחרים, גם מול המשרד ומול המשטרה.

אני שמחה לשמוע שהיו דיונים, חסר לי רק המקרו ולא המיקרו, כי דיונים וישיבות זה חשוב, אבל בסוף כשיש מצב חירום, באמת צריך לייצר תוכנית מידית שמטפלת בדברים. אשמח לדעת אם המשרדים ייצרו תוכנית כזאת.

הייתי רוצה להרחיב, כי במקביל לתוכנית העבודה הזאת, אנחנו רצים בציר המשפטי על מספר חוקים שיש לעבוד עליהם.

חקיקה, כן.

על חקיקה. אשמח אם היועמ"שית של אגף התנועה תרחיב, כי זה רלוונטי לחלק מהיושבים פה.

נשמע אותך, ואז נתייחס לעוד שאלות וניתן גם לגורמים האחרים לדבר. בבקשה.

אני אתחיל וליאל תשלים אחר כך. בשנים האחרונות, לא בשנתיים האחרונות, אלא כבר הרבה שנים, אנחנו מנסים לקדם תיקוני חקיקה בהקשרים של אכיפה דיגיטלית. צריך לומר, לפני שאצלול לכל אחד, שיש בזה הרבה מורכבויות. כמו כשדיברו על א3, יש כל מיני קשיים ראייתיים ותקינה ודברים שצריכים לעמוד. גם מבחינה משפטית, מעבר לבדיקה הטכנית במכון התקנים, אלה דברים שצריך לתת להם מענה. דיגיטציה היא נושא חדש יחסית, וזה קצת יותר מורכב מחוקים אחרים.

אני מבינה שבנושא של א3, הייתה ממש בעיה של אמינות של תוצאות המצלמות האלה, לכן הפסקתם לתת דוחות בעקבות הבעיה הזאת, בגלל תביעות משפטיות.

נכון. א3 הוא מכרז שהתחיל כבר לפני שני עשורים. בשלב מסוים באזור 2018, הייתה הצטברות של כמה תביעות. מי שהיה אחראי לתת את התקינה למערכות האלה הוא מכון התקנים, ומישהו מטעמם היה מגיע להליכים משפטיים, ומעיד על אמינות המערכת, ואז הסתבר שאותו נציג של מכון התקנים לא ממש היה שם. זה היה עניין של מכון התקנים. התברר שלא ממש נכחו בבדיקות שנערכו בבלגיה, וזה מה שיצר את הבעיה למשטרה. זה פחות בהקשר של המשטרה עצמה, אלא יותר בתקינה של מכון התקנים, והייתה תקופה שלא נתנו דוחות על פי המערכת בגלל זה. זה ידוע, כולם יודעים את זה מהתקשורת.

ומתי חזרתם לתת דוחות באמצעות המערכות האלה? כי אתם אומרים שהייתה הפסקה, אז אני מניחה שעכשיו יש דוחות.

מה שקרה הוא, שבגלל שהתגלתה הבעיה עם התקינה של מכון התקנים, היו הרבה הליכים משפטיים בנושא. בסופו של דבר, קבעו שישב מוטב מרכזי אחד שדן וקבע את אמינות המערכת, ואז חזרו לתת את זה בכל המקומות, כי אין טעם לתת דוח שהתעוררה בעיה עם האמינות שלו. זה גם נראה לי נכון והוגן כלפי האזרחים.

זה פוגע מאוד בהרתעה ובאכיפה, זה מביא לבעיה קשה יותר.

משטרת ישראל אמונה על האכיפה. לפי דרישות הממשלה, מי שנותן תקינה ישראלית הוא מכון התקנים. זה השפיע על עבודת המשטרה, אבל זה לא היה משהו שקשור למשטרה. בגלל כל מה שהיה על א3, יש הפקת לקחים. כשאני אומרת שהחקיקה הזאת מורכבת יותר, זה גם לאור לקחים שאנחנו מפיקים מזה. אנחנו לא רוצים להיות עוד פעם במקום הזה. צריכים לבדוק את זה עוד קודם.

אני רק חייבת להגיד, שחורה לי הביטוי זה לא שלנו. מבחינתי אחריות היא מרחיבה. זה אומר שהשר לביטחון לאומי, שרת התחבורה וראש מכון התקנים – לא אכפת לי מי הגורמים הרלוונטיים, יתיישבו נא מסביב לשולחן, יפתרו את הבעיות ויביאו לפתרון מהיר כמה שיותר. אי-אפשר להגיד שזה מכון התקנים, אז נחכה.

שאלת לגבי מה שהיה ב-א3, אז השבתי לגבי זה. כן אגיד מספר דברי חקירה, אם דיברנו על א3, אז יש את כל נושא חזקת אמינות מכשירי האכיפה, שזה תיקון שאנחנו מנסים לקדם כבר הרבה שנים. יש נוסח ממשלתי מלפני שלוש שנים. מי שמקדם את החקיקה הזאת הוא משרד המשפטים. יש נוסח שבחודשים האחרונים השתתפתי בשתי ישיבות בנוגע אליו. זה נמצא בשיח בין משרדי – פנים ממשלתי כרגע. מחליפים טיוטות והערות. כמו שאמרתי, זה נועד להסדיר את הפלטפורמה לכל מכשירי האכיפה שייכנסו.

למה זה לוקח כל-כך הרבה זמן? שלוש שנים?

הנוסח הראשון הוא כבר מ-2006.

עוד יותר גרוע. למה זה לא מתקדם? למה לא מביאים את החקיקה הממשלתית?

כל תיקוני החקיקה שאציג כרגע, הם בסמכות – בגלל שזה נוגע לחוקים שבאחריות משרד המשפטים, זה בשיח פנים משרדי.

הבנתי שזה בשיח, אבל זה צריך להתקדם. למה אנחנו לא מגיעים לנקודת הסיום שבה החקיקה מובאת בפני הכנסת? למה זה לא קורה?

יש פה נציג של ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים?

לא. הם לא הגיעו, הם הוזמנו. מאחר ואין עדיין חקיקה, אין עדיין אפילו נוסח שפורסם.

לא, אין נוסח שפורסם על זה.

זה לא רק עניין של משרד המשפטים, זו הידברות בין המשרדים.

כמו שאמרתי על האחריות המרחיבה, גם בזה אני מתייחסת אל זה ככה. אם השר לביטחון לאומי רוצה שהחקיקה תגיע, הוא ירים טלפון למשרד המשפטים. אגלה לכם סודות? הם מדברים אחד עם השני. לפעמים אפילו בתוך הקואליציה, הם מגיעים לפשרות אחד עם השני. בלי שאנחנו מתערבים באופוזיציה. אז השר יכול להרים טלפון לשר ולהגיד לו: תקשיב, אנחנו חייבים לסגור את הסיפור הזה. אתה שם את זה למעלה בסדרי העדיפויות. ככה במקומות עבודה בעולם, לא רק בחקיקה, עובדים. אם זה כבר שלוש שנים בנוסחים שמתגלגלים, משהו לא עובד טוב.

באמת הייתי צריכה להקדים ולומר, שכידוע, מזה כמה שבועות – כל מה שאני אומרת נוגע לדירקטיבות מהשר הקודם, למשרד שלנו יש שינויי שרים, וכמובן מה שאני מציגה הוא מה שהיה לפני כן. יגיע שר חדש, אנחנו לא יודעים מה המשמעויות של זה על מה שהוא ירצה.

אתם מבינים שבפני השר צריך להיות מוצג – אני אדבר על זה היום במליאה כמובן, אני אנאם ואדבר על זה. אבל לא יכול להיות, אני אומרת לכם באמת – דופקים על השולחן של השר ואומרים לו: תקשיב, אנחנו במצב חירום, אנשים מתים פה כל יום על הכבישים. אנחנו צריכים לקדם את הנושאים האלה. אתם עובדי המשרד, אני מצפה מכם להמחיש לשר את הבהילות של הנושא.

רק לעדכן, מי שלא יודע, הממשלה החליטה להקים ועדת שרים, ברשות נתניהו בנושא של תאונות הדרכים. זה היה בנובמבר. זה כבר הרבה מעבר לזה. לכן אני אומר שזה הרבה יותר חמור מזה. יודעים את הנתונים, הוקמה ועדת שרים ברשות ראש הממשלה. לכן, זה שעשו ישיבות ושני שרים נפגשו, זה ממש לא רלוונטי. ממשלה שלמה צריכה לשבת על המדוכה. ואני חוזר על מה שאמרתי: כל זמן שאין תוכנית חירום, חבל על הזמן עם כל הדיבורים בעתיד, זה כאן ועכשיו. אין טענות אליכם, אבל מישהו צריך לבוא פה ולתת הסבר מה עושים.

חד משמעית.

מי שצריך לבוא הוא לכאורה ראש הממשלה, אבל בואו, הוא לא יבוא לפה, אז לפחות שיגיעו נציגים בכירים ויגידו מה התוכנית.

מסכימה לחלוטין.

מי עושה מה, באלו לוחות זמנים, עד שיהיו כל יתר הדברים. בסוף אנשים מתים, כל יום.

דיברת על החקיקה הממשלתית בנושא הסדרת האמצעים הטכנולוגיים, מה עוד?

חזקת האמינות. יש עוד כמה הצעות הנוגעות להליכי דיגיטציה בהקשרים של אכיפה. יש את נושא המצאה מכוונת בעבירות תעבורה. לעשות תחליף לחזקת המסירה שקורית היום באמצעות דואר ישראל.

היום, לפי מה שאני יודעת, לוקח בערך חודש לקבל דוח, נכון?

אני לא עובדת בדואר ישראל, אני לא יודעת.

זה לא קשור לדואר ישראל, לוקח חודש לקבל את הדוח. אני שואלת כלקוחה: כשאני מגישה תלונה במשטרה, תוך שלוש דקות אני מקבלת SMS ממשטרת ישראל – שירות מדהים באמת. ועוד מתקשרים אליי אחרי, ומוודאים שזה טופל והכול בסדר. באמת, יוצא דופן. למה בכל מה שקשור באכיפה, אנחנו לא מתקדמים עם הטכנולוגיה, ולא שולחים קישור לדוח ב-SMS, אפילו בווצאפ?

לפני שגורמי המקצוע יסבירו על כמה זמן לוקח מה - -

אבל זה החוק.

- - אני אגיד שהחוק היום קובע שחזקת המסירה – זה לא רק נוגע לעבירות תעבורה – היא באמצעות דואר ישראל.

אוקיי, אז צריך תיקון חקיקה בנושא הזה.

אשמח להשלים. בשביל שיהיה אפשר לעשות חזקת מסירה דיגיטלית – נושא רחב, יש פה דיונים כבר כמה שנים בכנסת, עוד מהממשלה הקודמת – רוצים להקים את רשות הדיגיטל הלאומית. מען דיגיטלי חוקי שדרכו אפשר יהיה לעשות את חובת המסירה.

איפה זה עומד?

זה לא ייקרה בשנים האחרונות, לפי מה שאני מבינה בהיבטי הדיגיטציה. עוד פעם, אי אפשר לשלוח לבן אדם דוח ב- SMS, שאתה לא יודע מי קיבל אותו, אם הוא החליף טלפון, ועל זה ייתנו לו - - -

אפשר לשלוח SMS וגיבוי דרך דואר ישראל, שאנחנו יודעים שיגיע בכל מקרה. אבל אולי מראש, כבר יקבלו את את ה- SMS והדיגיטציה וכבר יקבלו באכיפה בדוח, יש פתרונות למי שרוצה למצוא.

שלום, אני ראש יחידת פרויקטים טכנולוגיים באגף התנועה. חשוב לציין שזה גם פורסם לפני כמה ימים ברשתות, שאגף התנועה נכנס לתהליך עבודה מול המרכז לגביית קנסות, שבו ברגע שהדוח מוזן לתוך מערכות משטרת ישראל, יום למחרת, תוך 24 שעות, האזרח מקבל הודעה לטלפון שלו דרך מרכז גביית קנסות, על כך שהוא ביצע עבירת תנועה.

היא הציגה הרגע סיטואציה אחרת לגמרי.

אני מדבר כרגע על הוראה שהוא ביצע עבירת תנועה ויש לו דוח שהוא צריך לשלם. יש לו גם קישור לתשלום. לא מדובר כרגע על מסירה כדין, אלא רק על תהליך שמקביל לתהליך שמתנהל.

קודם כול זו כבר התחלה, זה חשוב מאוד. זה שיהיה אישור מדואר ישראל זה טוב ויפה, אבל לפחות שהאזרח יקבל את ההודעה.

זה לא גיבוי מדואר ישראל, החוק כרגע מחייב אותו.

כרגע זה החוק. אנחנו רוצים לקדם במקביל לתהליך שאתם עושים של הדיגיטציה, חקיקה שתהפוך את הדיגיטציה למסירה כדין?

שלום, אני מארגון מתונה. מספר הדוחות שלא מגיעים לאזרחים בדואר רשום, בגלל שיש את חזקת המסירה - - -

מאיזה ארגון אתה?

אני מארגון מתונה, ארגון התנדבותי לבטיחות בדרכים.

מאיפה יש לכם נתונים מה הגיע ומה לא?

אני רואה את הנתונים האלה בתור עורך דין מהקולגות שלי. מה שקורה אצל הלקוחות שלי אישית וגם אצל אחרים, שאומרים לא קיבלנו את הדואר הרשום. ההודעה הראשונה שהם מקבלים היא דואר רגיל אחרי חודשים רבים מרשות האכיפה והגבייה. יש לנו בעיה עם כל הנושא של דואר רשום, מקבלים וחזקת המסירה, שצריך לפתור אותה, בגלל שזה לא הוגן כלפי האזרח.

מה עוד מבחינת החקיקה? מבחינת הדיגיטציה, זה לא ייקרה בשנים הקרובות, זה מה שאת אומרת.

אני יכולה להגיד לך שכבר לפני שלוש שנים, בוועדת חוקה ברשות חבר הכנסת קריב, ניסו לקדם את הנושא הזה בהקשר רחב – זה לא קשור רק לדוחות. כל הנושא של מען דיגיטלי הוא נושא מאוד רחב, גם לשאר השירותים שאזרח יקבל. בוועדת חוקה חבר הכנסת קריב – ישבנו שם פעמיים בשבוע שעות ארוכות, והנושא הזה לא הצליח להתקדם.

ממש חבל.

אני אומרת בשביל שיוכלו לקבל את הקנסות, אנחנו צריכים לקבל את הפלטפורמה הממשלתית, שכרגע לא מתקדמת בקצב שהיינו רוצים.

אני ראש מדובר מחשוב תנועה באגף הטכנולוגיות. אנחנו כמשטרה משתדלים קודם כול לפענח את כל הדוחות כבר באותו היום. זאת אומרת שכל מה שהצלחנו לתפוס באותו היום, אנחנו דואגים שהדוחות כבר יינתנו מבחינתנו כבר באותו היום.

זאת אומרת שזה מוזן למערכת מידית והם מפיקים את הדוח.

באותו יום. אנחנו מגיעים כל יום למצב שאנחנו באפס-אפס. זאת אומרת אפס עבירות שעדיין לא באנו ופענחנו. אנחנו מעבירים את המידע הזה גם למרכז לגביית קנסות מיד באותו הזמן. מעבירים את זה גם לבית דפוס כדי שידפיס את זה. במקביל, כשאזרח נכנס לאזור האישי, ברגע שהדוח פוענח, הוא כבר יכול לראות אותו.

איזה אזור אישי? איפה?

האזור האישי הממשלתי, זאת אומרת שגם אם ייקח לדואר יותר זמן להגיע – אזרח לא אמור לדעת שמחכה לו משהו באזור האישי, אבל אם הוא נכנס לאזור האישי - - -

למרות שלדעתי יש פוש כשנכנס משהו באינבוקס באזור האישי.

זה משהו שמנסים לקדם אותו שם. זה משהו שהוא פיתוח של האזור האישי. אבל עקרונית, ברגע שכבר יש דוח באוויר, האזרח יכול לראות אותו שם. הוא יכול להיכנס מכל מיני סיבות אחרות, ואיך שהוא נכנס הוא רואה את זה שם כמשהו שמופיע לו בעמוד הבית של האזור האישי.

אגב, יש פער, כשאתה מקבל דוח תנועה, לצורך העניין חנייה, בין לקבל את זה בעיר שלך לבין להיות מחוץ לעיר שלך, כי אז הרבה פעמים המידע הרבה פחות נגיש לך. אם אתה לא זוכר, אתה לא יודע.

דוח חנייה הוא בדרך כלל לא של המשטרה.

ברור. עוד חקיקות אצלך?

כן. יש עוד חקיקה בנושא של אוטומציה בפענוח דוחות. היום לפי המצב החוקי, כמו שאמר ינון, במערכות, גם אם הן דיגיטליות, על פי החוק חובה שישב שם שוטר, יפענח את הסיטואציה וינפיק את הדוח. לפי החוק לא יכול להיות שהמערכת עושה את זה בצורה אוטומטית. זה משהו שאנחנו מנסים לקדם שאמצעי האכיפה יהיו מהימנים ויעברו את התקינה הנדרשת לזה, וזה יהיה באופן אוטומטי.

ומה הסטטוס של זה?

החקיקות האלה נוגעות לחוקים של משרדים אחרים. אנחנו כל הזמן מנסים לקדם שיח בין משרדי. זה דבר שלוקח זמן מכל מיני סיבות – גם משפטיות וגם אחרות.

באיזה משרד יושבת החקיקה הזאת?

החקיקה הזאת גם במשרד המשפטים.

אז נשמע לי שפשוט צריך לשבת עם משרד המשפטים על הרבה דברים שיושבים ביניכם ולפתור את העניינים. ככה נשמע לי.

עוד חקיקה בהקשרים דיגיטליים – רישום נהג עיקרי. היום בציי תנועה וחברות ליסינג, איך קורה דוח? בן אדם מקבל את הדוח, ואם הוא לא נהג ברכב, הוא צריך להצהיר. היום בחברות ליסינג, משרד התחבורה יוכלו להרחיב על זה, משרד התחבורה מנהל רישום של מי בעל הרכב, ולפי זה מפיקים את הדוחות. במקרים של ציי רכב וחברות ליסינג, אנחנו לא יודעים מי הנהג שיושב ברכב, גם אם הוא מקבל אותו לשלוש שנים או שנתיים.

בדרך כלל זה נשלח לחברת הליסינג והיא דואגת ליידע את הלקוח, נכון?

נכון. אבל יש עם זה קשיים שנציגי המשטרה יוכלו אולי להרחיב יותר לגביהם.

מה הקושי?

אני ממדור ייעוץ וחקיקה באגף התנועה. כשדוח ניתן על ידי מצלמה, הוא נשלח לבעל הרכב. זה מייצר מספר מצבים. אנחנו בסוף רוצים לדעת מי הנהג שהחזיק בפועל ברכב וביצע את העבירה. בשביל זה צריך לבצע הסבה. לפעמים חברה יכולה להחליט שהיא משלמת את הדוח, נושאת את הקנס הכפול והמכופל ולעולם לא נגיע לנהג. לפעמים לוקח הרבה זמן, כי חברת השכרה העבירה את הרכב לחברה, וחברה העבירה לנהג שהעביר הלאה, ובסוף תקופת ההתיישנות – התקופה שאפשר להסב בה את הדוח, חולפת. לכן, אנחנו רוצים להגיע למצב שנגיע כמה שיותר מהר לנהג שהחזיק ברכב.

באיזה אופן?

שהשם שלו יופיע – תהיה חובה לרשום את השם של מי שמקבל רכב למעל שלושה חודשים כבעל רכב.

אני יכולה להגיד שגם בהקשרים של נגיד, אם פתאום רכב חוסם נתיב או חונה כפול או חוסם מישהו, כשמתקשרים למשטרה, במצב רגיל המשטרה מסתכלת לפי מספר הרכב ויוצרת קשר עם הנהג.

כשזה ליסינג?

בציי רכב אין למשטרה יכולת לעשות את זה, כי זה מגיע לחברה, ובואו נראה איך נגיע לנהג בכלל. זה קידום שאנחנו מנסים לקדם כבר כמה שנים. זה נוגע למרשם שמתנהל במשרד התחבורה. כמובן שלא מדברים על מישהו שמחזיק ברכב בפועל לשבוע, אבל כן לתקופות ארוכות.

אני רוצה למקד אותנו, כי כל הדברים האלה הם פרוצדורות, הם חשובים והכול בסדר, ואני מצפה שמשרד התחבורה יתייחסו גם לזה, אבל אני רוצה למקד אותנו בדיון הזה במצב החירום שאנחנו נמצאים בו ובנושא האכיפה באמצעות אמצעים טכנולוגיים. כל החקיקות האלה חשובות וצריך לקדם אותן, אבל בואו נתפקס בדיון הזה על מה שלשמו התכנסנו. פחות הפרוצדורות האלה ויותר איך אנחנו מקדמים את הנושא הזה כדי להפחית את הקטל בדרכים ולשפר את המצב. יש לי הרבה שאלות שכתובות כאן ואני רוצה שיתייחסו, אבל אני רוצה לתת לארגונים. נתחיל ממנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – הרלב"ד, ואחר כך נעבור לאור ירוק. אחר כך אני אשאל עוד שאלות, ואחר כך נשתדל לתת לשאר הדוברים, בבקשה.

בוקר טוב, אני מנכ"ל הרלב"ד. תודה על הדיון, ואמרת בצדק שהשנה הקודמת הייתה הכי גרועה ב-20 שנה האחרונות עם עלייה של 20%. אם מנתחים את הנתון של אתמול – 40 הרוגים נכון לאתמול – אנחנו השנה ב-480 הרוגים, זו עוד עלייה של עוד 20% ודי לחכימא ברמיזא. אני מאוד מברך על שיתוף הפעולה עם המשטרה. ישבתי כבר עם ראש את"ן החדש כבר פעמיים, מחר אנחנו אמורים להיפגש בפעם השלישית. נכונות מאוד מאוד גדולה שלהם לשנות את המצב בשטח. חלק מהשוטרים גם חזרו לטובת אכיפת תנועה. כל הפעילות שעושה שם היחידה הטכנולוגית מבורכת, היא תיקח הרבה מאוד זמן. אני לא מכיר מכרזים ממשלתיים, אני בא ממשרד התחבורה, אין פה נציג שלהם, אולי אני אענה במקומם אחר כך – הייתי שם הרבה מאוד שנים. אני לא מכיר מכרזים ממשלתיים שמפורסמים לפני שיש תקציב. תקציב לא יהיה לפני מרס.

זו הייתה השאלה הראשונה שלי אליהם, ותכף אנחנו מצפים לתשובות, כן.

עם כל הרצון של סטפן והצוות לפרסם מכרז בחודש הקרוב, זה לא ייקרה עד שיהיה תקציב או יחולק כמו שצריך. מה שאני לא מצליח להבין: למה חזקת האמינות של מדינת ישראל לא מספיק טובה כמו באירופה? אירופה כבר בחנה, אמרה בסדר תודה.

זה נוגע לרפורמת היבוא ומה שטוב לאירופה טוב לישראל.

אפשר לקבל גם את זה, ובמקום להימרח שלוש שנים עם מכון התקנים במקרה הטוב, נוכל לקבוע שזה טוב כבר מחר. כן אגיד, גם מניסיון לא כדי להתהדר בשום דבר, אני אמרתי את זה כבר פעם אחת: זה שהמציא את התוכנית של להעביר את הרכבים בעלות באתר – אם אזרח יכול להגיד האוטו שלי ואני מוכר אותו לך ואתה זה אתה, אפשר גם למסור לו דוח. ותשלחו גם בדואר, זה בסדר, לא קשור לחוק הדיוור הדיגיטלי. חצי מיליון העברות בעלות נעשות בשנה. אחלה פלטפורמה, תשתמשו בה, אפשר לעשות אותה ממחר בבוקר בקלות. לגבי מכתבים שלא מגיעים, אדוני, אני לא מכיר – משטרת ישראל נותנת 80% מהדוחות ביד, אז מה לעשות, הרוב מגיעים.

בדואר רשום.

לא, ביד.

במפגש בין האזרח לשוטר.

זה הנתון? 80%?

כן.

80% זה המון, ורוצים לעשות עוד יותר אכיפה אוטומטית, וזה לא הולך למקום הנכון.

אנחנו רוצים ש-80% יגיעו באופן אוטומטי, זה נכון.

אז צריכים ממש לטפל בנושא הזה.

אנחנו מסכימים.

אומרת לי פה מנהלת הוועדה, ובצדק, שמצד אחד האחוזים מאוד גבוהים, מצד שני אין מספיק שוטרים ואין מספיק מפגש עם האזרחים כדי לאכוף את העבירות, אז אנחנו בבעיה.

בגלל זה אנחנו רוצים לעשות שינוי מגמה מ-80-20 ל-20-80, כש-80% מהדוחות יהיו דיגיטליים.

זה בדיוק היעד שעליו אנחנו מדברים, זו מטרת הדיון הזה, איך אנחנו מתקדמים לעבר הנתונים האלה. אבל אני מבינה שאנחנו תלויים מאוד בנושא התקציבי, תכף נגיע אליו.

גם בעניין של חזקת האמינות, גם הייתי רוצה לקבל בסיכומה של הוועדה הזאת לו"ז. מה יהיה, מתי יהיה, כמה יהיה בצורה מסודרת. ומשם אם נוכל להתקדם, זה מבורך.

תודה רבה. יש פה נציגות לאור ירוק?

הם לא הגיעו.

בהקשר לחקיקה, אנחנו נברך אם אפשר יהיה לתעדף אותה, כדי שנוכל לקדם את הדברים.

היא לא הגיע לכנסת.

אפילו בשיח הבין משרדי. אני יכולה להגיד על עצמי, שאני עושה מה שאני יכולה כדי לקדם את זה. זה באמת תלוי הרבה גורמים. אם תהיה דרך שאפשר לרתום בצורה יותר יעילה, כמובן שנברך על זה.

אני מקווה שתהיה פה נציגות ונוכל.

האיר את עיניי פה המדען הראשי של הרלב"ד. בחישוב של המספרים שמדברת עליהם המשטרה, מדברים על 200 אמצעי אכיפה אלקטרוניים, כשבעולם מדובר על משהו כמו 200 למיליון. אנחנו צריכים להכפיל.

אנחנו במספרים לא הגיוניים בעליל.

אחרי התוספות, אנחנו מגיעים ל-200 למיליון.

אני מבינה, לכן שאלתי אותם מה האמצעים של כל אמצעי שהם מתכננים, ותוך כמה זמן זה אמור לקרות. אין ספק שזה לא מספיק ולא נותר את המענה הנדרש.

בהצלחה בתפקיד, גלעד.

תודה.

בהחלטה, נכון. אני גם רוצה להגיד את הערכתנו הרבה גם לפעילות החשובה מאוד שלכם וגם לאור ירוק שעושים עבודה נהדרת וגם למשטרת ישראל, שבסוף עושים עבודה חשובה מאוד, והרבה פעמים זה באמת לא תלוי בידיים של האנשים המצוינים במשטרה. בואו נתקדם לכמה שאלות שיש לי. יש לך כבר תשובות? נשמח מאוד.

אני מאגף התקציבים. בשנת 2024, היו 162 מיליון שקל עבור טכנולוגיות. מתוך התקציב הזה, במשטרת ישראל אין תקציב צבוע עבור מצלמות או ספציפית לאמצעי אכיפה, אבל מתוך התקציב הגדול של 162 מיליון שקל, המשטה והמשרד לביטחון לאומי יכולים לתעדף ולקנות בזה גם מצלמות.

בבקשה, המשטרה, כמה מתוך זה תיעדפתם?

הכסף הזה הלך להגירה של כל המצלמות ממל"מ למשטרת ישראל, כולל בדיקה במכון התקנים שהיינו מחויבים לעבור בגלל העברת הבעלות ולהשמיש את כל מה שלא עובד ופיתוח המערכת.

זאת אומרת שכל הכסף הלך - - -

לטובת א3.

רק ל-ONGOING שלה.

פיתוח מערכת אדיר בתוך משטרת ישראל שינון הגאון שנמצא פה עיצב ובנה אותה.

כל ה-162 מיליון הלכו לזה, או שרק חלק מזה, אתה יודע?

רוב הכסף הלך לזה.

זאת אומרת ששום דבר מהכסף הזה לא הושקע כמעט בפיתוח, כי לא הייתה ברירה, אלה האמצעים הקיימים.

לא, היה פיתוח של מערכת אדיר, כפי שציינתי, שפותחה על ידי ינון, והיכולת שלה לקלוט את כל שאר הסנסורים שאנחנו הולכים להכניס.

עכשיו השאלה היא כזאת: נתת לנו תשובה לגבי שנת 2024, אנחנו בשנת 2025, משטרת ישראל יושבת ומכינה תוכניות עבודה מרחיקות לכת על הרבה מאוד אמצעים חדשים שהם רוצים להכניס. אנחנו במצב חירום, מה קורה עם הכסף לתוכניות האלה?

כרגע צריך לומר שאין עוד תקציב מדינה לשנת 2025, הוא עוד לא אושר, וכשהוא יאושר – גם התחלפו עכשיו שרים במשרד לביטחון לאומי, אז אנחנו לא יכולים להתחייב כרגע על תקציבים לשנת 2025, כי עוד לא אושר תקציב המדינה.

אבל מן הסתם אתם בונים את התקציב. אתם יודעים בדיוק מה אתם מתכננים, אז האם אתם מתכננים לתת למשטרת ישראל תקציבים נדרשים כדי לטפל בבעיה?

זה ההמשך של התשובה שלי. בבסיס התקציב יש 85 מיליון שקל, שתמיד שם. הכול של ממשלת ישראל. יש 85 מיליון שקל נוספים עבור טכנולוגיות. שנה שעברה נתנו תוספת של עוד 77 מיליון שקל. בסך הכול 162. מה היה התקציב המלא לשנת 2025? אנחנו עוד לא יודעים. אנחנו יודעים שבבסיס יש שם 85 מיליון שקל, והשאלה היא כמה אקסטרה ייתנו לזה, ואת זה אנחנו צריכים לדעת אחרי אישור התקציב.

אני מבקשת שאגף התקציבים ייבחן תוספות תקציב במסגרת תקציב 2025 לנושא הטכנולוגיות. אני כבר אומרת לך, לפני שאני בכלל יודעת את הנתונים, שה-85 מיליון לא יספיקו להם, ושהם לא יוכלו לקדם את התוכניות המאוד חשובות האלה לאזרחי ישראל ולבטיחות בדרכים אם לא תיתנו תוספת תקציב לנושא הטכנולוגיות. ואתם כשאתם בונים את התקציב הזה, אתם צריכים לקחת את זה כנושא שאם חייבים לתעדף. אם לא תתעדפו אותו, אתם מבינים שאנחנו בכאוס פה. נכון שאנחנו במלחמת חרבות ברזל, אבל יש לנו מלחמה בדרכים. אנחנו במצב של מלחמה בדרכים. אם אתם לא תתקצבו את זה, לא יהיה. זה יושב אצלכם, אני אומרת את זה חד משמעית.

זה לא יושב אצלנו, כי, שוב זה דיון שאנחנו תמיד מנהלים בוועדות הכנסת, זו שאלה של התיעדוף של השרים ושל תיעדוף – אני לא יודע – לנו אין את הנתונים כמה מתוך ה-162 מיליון שקל שניתנו בשנה שעברה הועברו למשטרת התנועה ולהתעצמות המצלמות. אמרו פה הרוב? אני לא יודע מה זה הרוב זה 80? הרוב זה 90?

קודם כול, השרים מוזמנים לדבר ביניהם ולבדוק מה היו המספרים.

יש למשרדים עצמאות מסוימת.

ולגבי שנת 2025, אתם צריכים לתעדף את זה, ואם לא תיתנו תוספת תקציב, לא יהיו הדברים האלה, הם פשוט לא ייקרו.

משטרת ישראל היא לא גוף שסבל מקיצוצים תקציביים בשנים האחרונות, וזאת בלשון המעטה. אם המשטרה והשר הקודם לביטחון לאומרי תיעדפו לקחת את זה למקומות אחרים, אז משרד האוצר לא יכול להכריח את כולם לעשות את מה שאנחנו חושבים. זו המציאות. נתנו אקסטרה של 80 מיליון שקל, זה לא סכום מבוטל. אני לא הצלחתי להבין כמה מתוך זה הלך למצלמות – הרוב?

70 מיליון לטובת מערכת האדיר וההגירה של מצלמות א3.

קודם כול, אתם יכולים לתקשר ביניכם, אתם לא חייבים אותי בשביל זה. אני אגיד בנושא האחריות של השרים. חד משמעית השרים נושאים באחריות. יש לנו פה סיטואציה שהתיק הזה של ביטחון לאומי, שהוא תיק כל-כך חשוב במדינת ישראל, כרגע מג'ונגל בין אנשים. יש פה ממלא מקום, הוא אחראי על כמה? ארבעה, חמישה משרדים? אני לא יודעת, זה הפך למשחק הכיסאות. אם לא נשים את זה על השולחן ונדרוש את הדבר הזה, אזרחי ישראל ימשיכו למות על הכבישים, אתם מבינים את הדבר?

אני מתעסק בנושא הזה מצד התחבורה, והוא מאוד מתועדף, גם על ידי שרת התחבורה וגם על ידיד שר האוצר, גם על ידי הרלב"ד. הוא מאוד מתועדף בהשקעות של מאות מיליוני שקלים, בעיקר בתשתיות. אבל זה לא נושא הדיון, אז אני לא על זה.

הציפיה שלי מנציג משרד התחבורה שאתה תחזור - - -

אני נציג משרד האוצר.

נציג משרד האוצר. שהתקשורת בין משרד התחבורה לבין המשרד לביטחון לאומי לבין משרד האוצר, תהיה כזאת שהשרים יבינו שחייבים לתעדף את הנושא הזה. בסוף אתם אנשי העבודה, אתם צריכים להציף את הדבר הזה. אני גם אעשה את זה כחברת כנסת. בסוף אם לא נתעדף את זה ואם לא ניתן תוספת תקציב, זה פשוט לא ייקרה, ואנחנו נהיה פה במספרים יותר גבוהים עם חיים שיכולנו להציל.

אני מבין את הטענה, אבל אני אומר שהמשטרה היא גוף שקיבל תוספות תקציביות בסכומי עתק, בסוף השרים צריכים לתעדף את הדבר הזה וזה לא נעשה.

יש למשטרה גם אתגרים נוספים, זה לא שהמשטרה עכשיו בפנאן שלה. יש להם אתגרים בהרבה מאוד תחומים, ואני לא יודעת איך היה התיעדוף בתוך המשרד, אני לא אבוא ואייצג את זה, אבל יש אתגרים למשטרת ישראל, בוא נשים את הדברים על השולחן.

התאונות גם עולות כסף, אל תשכח.

הנתונים מראים 17 מיליארד שקל עלות למשק הישראלי. זאת המשמעות, בסוף זה בפתח שלכם, של משרד האוצר. בואו נעבור על כמה שאלות שיש לי, ואני אשתדל לתת לשאר הדוברים לדבר. בנושא המצלמות, אני לא יודעת איזו מהמצלמות, אבל האם יש למצלמות גם יכולת לאכוף עבירות של בריונות בכביש?

חד משמעית כן, דיברתי על מצלמות אנליטיקה, שסל העבירות שהוא הולך לאכוף הוא חסימת צומת, אי מתן זכות קדימה במעברי חצייה, אור אדום, קו לבן, פנייה שלא בצומת – כשאת עומדת שמאלה מהקו ומישהו עוקף וחותך – על הדברים האלה חד משמעית.

אוקיי מצוין. איך אתם מחליטים על נושא הפריסה של המצלמות? הרי בסוף יש לכם אמצעים מוגבלים מאוד, ואתם צריכים להחליט איפה אתם פורסים אותן. מה השיקול שאתם מפעילים כשאתם מחליטים איך לפרוס את האמצעים האלה?

פריסת המצלמות נעשית על ידי מחקר שנעשה במהלך השנים האחרונות.

מחקר פנימי שלכם, של המשטרה?

מחקר פנימי שנעשה על ידי מדור מחקר ומידע באגף התנועה. הוא מייצר את אותן נקודות חמות, שם אנחנו צריכים להציב את המצלמות. כמובן שב-א3 יש את הפרוצדורה שמחייבת אותנו היכן להציב את המצלמות. יש לזה נתונים מדויקים על פי מה אנחנו צריכים להציב אותן. ברגע שיהיה לנו אור ירוק ונוכל להציב את המצלמות הבאות, נכין את המחקר המתאים לאותם זמנים. נראה שאין שינויים תשתיתיים שיכולים להפריע, שיכולים אפילו לשפר את הבטיחות או בכלל להשפיע על עצם הצבת המצלמה, ועל פי כך אנחנו נשים את המצלמות בהתאם לנתונים שנמצאים ברשותנו.

ומה הקריטריון של נקודה חמה? איך אתם מגדירים אותו?

לפי מספר התאונות, מספר הנשואה שנמצאת וכיוצא בזה.

האם ברגע שתצאו לדרך עם כל האמצעים החדשים שאתם מתכננים - - -

האם אפשר להתייחס?

כן.

אני המדען הראשי ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בעבר עשיתי גם מחקר על מצלמות א3 כחוקר באוניברסיטת בן גוריון בנגב. נושא קביעת מיקומי מצלמות אכיפה הוא נושא חשוב ומורכב מאוד. בזמנו, קצת אחרי שהתחילו מצלמות א3 לפעול, הוקמה ועדה בראשות שופט, שקבעה את העקרונות לפיהם ימוקמו המצלמות בפועל. המשטרה, כמובן, מיישמת את העקרונות האלה, והיישום בפועל, כמו שציין אילן הוא על ידי מדור מחקר במשטרה, אבל את העקרונות למיקום, קבעה הוועדה ברשות שופט. לא אופתע, ואפילו הגיוני לצפות שעם כניסתם של אמצעי אכיפה חדשים, יהיה צורך בעדכון הפרוצדורה הזאת ובתהליך דומה, שרצוי להתחיל בהקדם האפשרי.

מה תגובתכם?

מסכימים.

אוקיי. תוספת חשובה. האם יש לכם תוכנית איך להסביר לציבור על כל האמצעים החדשים המתוכננים להיכנס? שהציבור יבין מה הן המצלמות, איך הן עובדות, מה הן אוכפות ולא אוכפות.

תהיה תוכנית הסברתית, היא עדיין לא כתובה, אבל תהיה תוכנית הסברתית. אנחנו נפרסם, אנחנו עובדים גם עם הרלב"ד בצמוד. גם הרלב"ד מפרסם.

החשיבות, כמובן , היא לא רק מבחינת הזכויות של האזרחים לדעת, אלא גם מבחינת הרתעה. כשהאזרחים יודעים שיש מצלמות ואמצעים, ההרתעה הרבה יותר גבוהה.

חד משמעית. וכפי שציינתי, ברגע שנכניס אותה זה שובר שוויון, כי היום שאת מגיעה למצלמה את מרימה את הרגל מגז, עוברת את המצלמה ולוחצת על הגז. במהירות ממוצעת אלה מקטעים של עשרות קילומטרים, כשאת צריכה כל הדרך לנסוע במהירות המוצרת. תהיה לזה הסברה והכול, כי בסוף המטרה היא לא לתת דוחות.

אתם ממש מכינים תוכנית לטובת הדבר הזה?

המטרה היא לא לתת דוחות, המטרה היא להוריד את ה - - -

ברור, לייצר הרתעה, אנחנו מעדיפים שהאזרחים לא יעשו את העבירות, אלא ינהגו כחוק.

נפרסם על המצלמות והכול.

בנוסף יהיה גם שילוט, כשאתה נכנס לאזור של אכיפה במהירות ממוצעת יהיה שילוט בהתחלה וביציאה.

אני חושבת שרוב האזרחים לא מכירים את האמצעי הזה, ולא יודעים מה זה נקיטה של מהירות ממוצעת.

תהיה הסברה.

אני מעמותת עתיד בטוח. אני רוצה להגיש שני דברים: ראשית, מדברים פה כל הזמן על החוסר של המשטרה בכוח אדם, מצלמות, וכל האמצעים, וגם על חוסר בתקציבים. לנו יש כלי מאוד זול, יעיל ונוח, שיכול להשלים את עבודת המשטרה, בטח בתקופה כזו של חוסר. הוכחנו כבר את היכולות שלנו.

איזה כלי? תפרטי לנו על מה מדובר.

יש לנו את מיזם שומרי הדרך. זו אפליקציה שכל אזרח יכול להוריד, וכל אזרח יכול להפוך להיות מתעד, ובהמשך מדווח, על כל עבירה שמישהו אחר עושה בכביש. זאת אומרת, שאם יש לנו אלפי מתנדבים, אז ההרתעה והאכיפה גדלים פה בהרבה מונים, על ידי זה שכל אחד יכול לצלם כל אחד. רק מידיעה הזאת שאני יודעת שכל אחד יכול לצלם אותי בכל רגע נתון, מעלה את ההרתעה ובטח את האכיפה שממנה גם נולדת ההרתעה אחר כך.

אני רק מניחה שיש פה עניין משפטי של מה תקף ומה לא. על מה אפשר ועל מה אי-אפשר להסתמך.

הכול כבר עבר את כל ה – אנחנו פעילים כבר מ-2016 למעשה, והכול עבר את כל מה שצריך לעבור, את כל האישורים המשפטיים.

אתם עובדים עם המשטרה באופן שוטף.

אנחנו עובדים עם המשטרה באופן שוטף. סטפן גם הזכיר אותנו קודם עם פרויקט שומרי הדרך.

כמה מספרית?

1,500 בחודש.

מתוך?

סך כל העבירות?

כן, זאת אומרת מה האחוז שהם יודעים.

אנחנו יודעים לתת הרבה יותר.

יש פה הרבה אנשים שרשומים לדבר, ואנחנו מדלגים מדבר לדבר, רק סבלנותכם בעניין. אתה יודע כמה אחוזים זה?

מתוך הדוחות שלהם או שלנו?

שלכם, כמה הם יודעים לתת לכם מענה? כמה הם מדווחים לכם מתוך העבירות שאתם אוכפים?

יש מיליון דוחות בשנה, זה אומר שמשהו כמו 100,000 דוחות בחודש, אז 1,500 דוחות זה 1.5% בערך. אבל מתוך עבירות קו לבן, אם אני זוכר נכון את הנתון, כ-40%. זאת אומרת שבעבירות מסוימות זה כלי מאוד מרכזי.

איך משווקים לציבור את האמצעי הזה?

אני מעמותת עתיד בטוח, ממיזם שומרי הדרך. אני הבקר הראשי של שומרי הדרך. אנחנו מספקים 1,500 דוחות והזמנות לדין במשטרה במשך חודש – כ-17,000 בשנה. אבל זה לא העיקר. העיקר הוא החוזקות שלנו. אף אחד לא יעקוף ניידת על קו הפרדה רצוף. שאלת איפה מוצבות המצלמות, אנחנו 7-24 בכל הארץ, ואין יחסי עובד מעביד מול שוטר שמבחינת עלות תועלת להגדיל את המיזם הזה בסדר גודל, אנחנו יכולים לעשות מהר מאוד, לא צריך לקלוט. זאת אומר שהרבה יותר קל לקלוט אזרחים שיטענו עבורנו. ויש עבירות מסוימות – כמו שאמרו קודם, קו הפרדה רצוף, היינו כ-40% מכלל הדוחות של משטרת ישראל ואנחנו יכולים להגדיל את זה. מבחינת ההרתעה התודעתית, אם יהיו הרבה שומרי דרך על הכביש – יש לנו גם כלי נוסף שהוא מכתבי יידוע, זה מכתב ללא שיניים משפטיות שאזרח מקבל: שים לב, ראינו אותך עושה עבירה כזו וכזו. בעבירות קלות זה מה שאנחנו - - -

כולל סרטון של העבירה שהוא עבר.

כל אחד שמקבל דוח מקבל סרטון.

זה נשמע לי כלי חשוב ואני בטוחה שהמשטרה מברכת על הדבר הזה, השאלה היא איך אנחנו מגדילים את הכמות שאתם עושים.

זו בדיוק השאלה. יש תקציבים, אבל הם תקציבים נמוכים מאוד.

הסכומים הם מאוד נמוכים.

מה הסכומים?

שומרי הדרך תוקצבו בשנה שעברה ב-5.4 מיליון שקל שנתי. אגב, זה היה תקציב תוספתי מעבר לתקציב הרלב"ד.

בשנת 2025 מה התוכנית?

כרגע אין לזה תקציב. משרד התחבורה קיבל תוספות מאוד מאוד משמעותיות. אם הוא רוצה להמשיך עם הפרויקט, הוא צריך לקחת את זה מתקציבו.

אתם רוצים להגיד על זה משהו?

אגב, להגדיל את זה בסדר גודל, לא צריך גם סדר גודל תקציבי.

משרד התחבורה לא פה, כרגע אני אגיב.

נמצא נציג.

הגיע נציג?

אבל לא מתחום תקציב.

אני מבינה שיש פה פער שאנחנו צריכים לטפל בו, אבל אני רוצה לשאול: מתוך כמות הדיווחים של שומרי הדרך, כמה הופכים לדוח או נאכפים?

מתוך 1,500 אירועים שמגיעים אלינו משומרי הדרך, בסביבות 60%-70%.

60%, משמעותי. תודה רבה לכם על התוספת החשובה הזאת. אנחנו נצטרך לבחון בסיכום הישיבה הזאת את נושא התקצוב של הדבר הזה לשנת העבודה הבאה. יש לי פה עוד רשימת דוברים, אנשים עוד לא דיברו, ואנחנו צריכים להתקדם. עוד טיפה סבלנות, כבר אני מגיעה אליכם.

כשמדברים על אכיפה והרתעה, יש עוד רגל חשובה מאוד מעבר למכשור ודוחות, זה גם הנושא של ענישה בבתי המשפט. בכלל לא התייחסו לזה. בסופו של דבר, גם אם תופסים את האנשים והם מגיעים לבית משפט, והעונשים הם ברף ענישה נמוך, אז זה לא מרתיע. אם באמת רוצים לעשות טיפול הוליסטי, זו נקודת הקצה השנייה.

בואו נעבור לדוברים הנוספים שמופיעים לנו. שלומי שטיין, סגן מנהל אגף הפיקוח של עיריית תל אביב נמצא פה?

כן.

בבקשה.

שלום לכם. רצינו לדבר מבחינת עיריית תל אביב בכלל והשלטון המקומי, על הנושא של עבירה בין עירונית, מדברים פה הרבה על עבירה מחוץ לעיר, אבל עבירה עירונית מאוד נפוצה, לצערנו, ומאוד פוגעת באיכות החיים. זו העבירה של חסימת צומת ומעברי חצייה. על פי דוח של הרלב"ד מ-2024, 26% מההרוגים הם הולכי רגל, כשהתאונה השכיחה ביותר היא אי מתן זכות קדימה להולכי רגל – 14% מכל הנפגעים. אנחנו בתל אביב משתמשים באכיפה אלקטרונית, כידוע, לעבירות של נסיעה בנת"צ. האכיפה שלנו מוכרת בכל מקום. יחידת האכיפה האלקטרונית שלנו, היא מוקד עלייה לרגל להרבה מאוד גופים לראות איך זה עובד. מה שאנחנו מבקשים הוא להוסיף את הנושא של חסימת צומת לתוספת 11 לפקודת העיריות ולאפשר לנו מעבר לעבירה של נסיעה בנתיב שלא מיועד לכך, להוסיף עבירה של חסימת צומת. זאת אומרת כניס לצומת שאינה פנויה. החברה שעובדת איתנו על נושא האכיפה האלקטרונית של נת"צ הראתה לנו פיילוט. אנחנו מוכנים לכאורה להפעלה עכשיו. יש חברה שיודעת לצלם ולתעד. ברגע שהאור האדום נדלק ברמזור, כל מי שנמצא בתוך הריבוע של הצומת, מתועד, נתפס ובמבט של פקח שיושב בחדר האכיפה האלקטרונית אצלנו – שום דבר לא אוטומטי.

SAFER PLACE?

כן. רואים בצורה מדהימה את כל אלה שנכנסו לצומת כשלא היה פנוי מראש, חוסמים. זו עבירה של איכות חיים, של צפירות, עבירה שגורמת לאנשים להיות כועסים ועצבניים, וכל זה מתגלגל אחר כך לתוך העיר עצמה. אז כמות הנפגעים שעלולה לקרות מחסימת צומת, הפגיעה באיכות החיים, הזמן שבן אדם מבזבז על שהייה בצומת לא פנוי. יחד עם הנושא של אנשים שזולגים מעבר לקו העצירה, עומדים על מעבר חצייה וגורמים להולכי רגל – בעיקר אנשים מבוגרים – לעשות סלאלום בין הרכבים שעומדים שם. זו עבירה שיש לנו כעיריית תל אביב יפו את הפיתרון הטכנולוגי אליה, ואנחנו ערוכים ומוכנים לזה. היינו שמחים אם הייתם מוסיפים לתוספת 11 גם את התחום של חסימת צומת.

מה גישתכם, משטרה? ואז נעצור רגע וניתן לחברי הכנסת לדבר.

זה מול ראש האגף, וצריך לבדוק את המדיניות שלו. אבל בלי שום קשר, כמו שציינו, מערכות האנליטיקה שאנחנו הולכים להכניס, הולכות לאכוף גם את העבירה הזאת. הרי בסופו של דבר, לפחות כ-60% מהאכיפה הדיגיטלית שאנחנו הולכים להכניס, היא בתוך השטח העירוני.

כן, אבל השאלה היא כמות האכיפה שאתם תצליחו לייצר, כי למשל לעיריית תל אביב יש יכולות מאוד גבוהות, גם מבחינה תקציבית, לכסות שטחים שכנראה אתם לא תוכלו לכסות מבחינה מספרית. השאלה היא אם אפשר לייצר שיתוף פעולה בהיבט הזה. שתהיה גם האכיפה שלכם, וגם אכיפה תוך עירונית של רשויות מקומיות שיודעות לתת מענה לדבר הזה.

אני מפורום ה-15 – איגוד 17 הערים העצמאיות בישראל. אני מבקשת לחדד את הדברים של שלומי. כיום יש לרשויות המקומיות סמכות אכיפה באמצעות מצלמות לנסיעה של רכב פרטי בנתיב תחבורה ציבורית. אנחנו מבקשים להרחיב את הסמכות לעבירות נוספות. אנחנו שמענו פה בדיון על בעיות של תקציבים וכוח אדם במשטרה. ההרחבה של הסמכות הזאת שתהיה סמכות מקבילה למשטרה, אנחנו לא מבקשים לקחת מהמשטרה סמכויות, תעזור לנו לפתור את הסוגיות התרבותיות שנגרמות לנו בבלגן בדרכים בצורה הרבה יותר מהירה, לפחות עד שהמשטרה תוכל.

זה בדיוק מה שאמרתי קודם. זה גורם משלים שיכול לעשות עבודה טובה. צריך לבחון את זה. זה יהיה בסיכום הוועדה, ואנחנו נבחן את הנושא הזה. רגע, אנחנו עוצרים, אני רוצה לאפשר לחברי הכנסת, שצריכים לעבור בין ועדות להגיד את דבריהם, ואני רואה שיש פה נציגות של המשפחות, אתם תרצו לדבר?

כן.

חן? תיגשו לשולחן, אחרי חברי הכנסת אתם תדברו. תיגשו לשולחן. סליחה, אבל מישהו מכם ממהר יותר?

שנינו ממהרים.

חבר הכנסת אלי דלל.

נאפשר להם לדבר, ואז נעבור למשפחות, ונחזור חזרה לדיון, בבקשה.

אתמול הייתי בוועדת הפנים, והופתעתי לשמוע שהוועדה לבטיחות בדרכים היא ועדת רשות ברשות המקומית. זה דבר לא הגיוני.

היא בוטלה בחוק ההסדרים, היא אפילו לא רשות כבר.

זה לא עניין תקציבי בכלל, וישנה ועדת תנועה שאולי אפשר לחבר אותן ביחד, זה בסדר, אבל לא לבטל או ליצור מצב רק של רשות. זה פשוט לא הגיוני לאור המצב של הקטל בדרכים וכמות הנפגעים.

קיימתי גם ישיבה אצלי בוועדה לזכויות הילד, וכמות הנפגעים הילדים – כל ילד הוא עולם ומלואו, כל אדם הוא עולם ומלואו. וכאשר אתה רואה את כמות הילדים מהמגזר הערבי, זה עוד יותר. לכן אני חושב שכל המאמץ שאנחנו עושים צריך להיות מאמץ משותף. גם האוצר צריך להבין שהוא חייב לדאוג לנושא הזה, גם מבחינה תקציבית, כי כל מניעה של כל אדם שנפגע, היא חיסכון למדינה. אני לא יודע בכמה מיליונים, אבל זה חיסכון למדינה, לפריון, לכלכלה של המדינה וכך הלאה. אותו דבר גם משרד הפנים, התחבורה והחינוך. אני אומר את כל זה, כדי שנבין שצריך להיות פה איגום משאבים. אנחנו מדברים על הנפגעים שנפגעו השנה, ורק בחודש האחרון, בטח זה דובר, היה שיא של קרוב ל-38 נפגעים.

דיברנו על זה.

זה באמת דבר לא הגיוני שקשה מאוד לשמוע. אבל אני כן דואג וכן חושב שצריך לפעול כבר בשלב החינוך. עשיתי את זה גם בעיריית נתניה, אני עושה את זה גם בוועדה שבה אני נמצא. צריך לתת ביטוח ותקציבים גדולים לחינוך ילדים מהגן. ישנם לא מעט מקומות שבהם ניתן ליצור את הנושא הזה של חינוך ילדים. זה מתחיל בנושא של מגרשי תמרורים עם כלי רכב שילדים נוהגים בהם ומסתכלים ורואים מה קורה. דבר נוסף, כשאני אומר איגום משאבים, זה גם נושא האוצר – מכניסים לפה כלי רכב לילדים, שזה דבר שהוא פשוט אסון. אתה רואה אותם במושבים, בקיבוצים ובכל מיני מקומות – לא על המדרכות, פשוט על הכבישים. וכשאני מדבר על חינוך, צריך פשוט לדאוג לחינוך של ילדים בכל התחומים, בכל הכיתות. אמרתי מהגן עד התיכון. יש תוכנית של מתנדבים שנקראת מדריכים בדרכים. היא לא עולה הרבה כסף, אבל צריך לממן אותה. אנחנו בתוכנית הזאת בנתניה הדרכנו קרוב ל-40,000 תלמידים. מי שמכיר את התוכנית הזאת – אתה מדריך מכל כיתה שני ילדים, שמדריכים אחר כך את שאר התלמידים. בנושא הזה זה פשוט אדיר. אנחנו רואים את זה. גם היום, כשאני נוסע ברכב עם הנכד שלי, הוא אומר לי: "סבא, שמת חגורה?", כי תמיד יש את הצפצוף, אז תחגור. אז תבינו שהכול צריך להתחיל בחינוך. אם לא נשקיע היום בחינוך, נקיים פה עוד ישיבה ועוד ישיבה ועוד ישיבה, וזה לא יעזור לנו. 400, 430 או 500 הרוגים למדינה זה הרבה למדינת ישראל. זה פשוט לא יעלה על הדעת. לכן צריך לעשות פה איגום משאבים עם כל המשרדים, להושיב אותם, וזה לא הרבה כסף, עם כל הכבוד. צריכים פה תוכנית, וליישם אותה. תודה.

תודה רבה, דברים חשובים מאוד. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

תודה רבה. אני אהיה קצר. אני קודם כול רוצה להודות לך על הדיון החשוב הזה.

חילקנו את העבודה בינינו.

אנחנו מדברים על 436 הרוגים בשנה, שזה עלייה של קרוב ל-20% או מעל 20% בעצם לעומת השנים הקודמות. אלה באמת מספרים בלתי נתפסים. אני שומע את הפינג פונג פה בין משרד האוצר למשרד התחבורה, ואני חושב שזה חלק מהבעיה. אנחנו עומדים לפני אישור התקציב לשנת 2025. אנחנו בתחילת פברואר ואין תקציב, זו עוד בעיה. אנחנו עומדים לפני דיונים על התקציב. אני חושב שהיעד הזה של מאבק בקטל בדרכים צריך להיות מוגדר כיעד לאומי בין משרדי – גם של משרד התחבורה, המשרד לביטחון לאומי, משרד האוצר וגם כמובן של משרד החינוך. זה צריך להיות מוגדר כיעד לאומי, אחרת לא נצא מזה. אני בכוונה לא רוצה להיכנס לאמצעי כזה או אחר. אני לא חושב שזה תפקידי, אבל כחבר ועדת הכספים, אני מתכוון לדרוש את זה גם בדיונים של התקציב, כי אנחנו לא יכולים להמשיך עם הקטל הזה. זה מספרים שקשה לחיות איתם ולסבול אותם. תודה רבה על הדיון.

תודה רבה. נעשה רגע פאוזה בדיון. כמובן, חבריי היקרים, שאנחנו פתחנו את הדיון הזה, בראשית דבריי דיברתי על זה שהיום הוא היום ה-436, ויש לנו 79 חטופים וחטופות. אחרי התמונות הכל-כך ממלאות ומאחות קצת סדקים בלב, אנחנו צריכים שיהיו לנו תמונות כאלה לכל יתר המשפחות הבמה היא לגמרי שלכם. נתחיל עם חן אביגדורי היקר.

תודה, יושבת הראש. אני רוצה להודות לכם על כל התמיכה שאתם נותנים לנו לאורך כל השנה ורבע האחרונות, והמאבק שלנו לא נפסק כמובן עד החטוף האחרון. היום באתי לדבר על סולידריות. אנחנו מתחילים לשמוע דברים – כל הדברים שאני אומר פורסמו, אבל אני רק רוצה להזכיר לכם – לירי אלבג, כשהיא הייתה בשבי, שכנעה את השומרים שלה שעמית סוסנה היא לא מכוחות הביטחון והם ירדו ממנה; כשהיא הייתה בשבי היו צריכים לעשות עליה תרגיל כדי שתצא לחופשי, כי היא רצתה להישאר עם אגם ברגר בשבי.

מדהימה.

אמילי דמארי ביקשה מהשובים שלה להישאר בשבי עד שקית' לא ישוחרר – היא ביקשה שיחליפו אותה עם קית'. גדי מוזס, לפני שפגש את בניו, בנותיו ומשפחתו, אמר שהוא יעשה את הכול לשקם את קיבוץ ניר עוז. אנחנו נהיה עדים לעוד ועוד ועוד סיפורים כאלה, גברתי, ואלה סיפורים שמספרים על הדבר הכי חשוב ששכחנו בעם הזה, וזו סולידריות. ואם אחינו ואחיותינו במנהרות החמאס, מסוגלים לגלות כזאת מידה של סולידריות, אישה בשבי אומרת תוציאו אותו לפניי, זה עמוד האש לפני המחנה. עליהם צריך להסתכל. כל אחד בבית הזה, בין אם הוא חבר כנסת או חבר של קבע או אורח, צריך להסתכל על האנשים האלה ולשאול את עצמו האם אני ראוי להם, לא הפוך. אני רוצה לברך שום, ומעל כל במה, את כל מי שדאג למען העיסקה הזאת, כל מי שפתח את הדלת – החל בראש הממשלה וכלה בפקידה הכי קטנה של צוות המשא ומתן. לכולם יש חלק. אנחנו מתחילים לשמוע ממשפחות שכולות רינונים, ואני רוצה להיות ברור פה כמה שאני יכול – אנחנו ערים לקורבן העצום של משפחות השכול, כל לוחם, כל מפקד, שנתן את חייו, את נפשו, את גופו, את זמנו, עשה את זה בשביל להגיע לרגע הזה, הקורבן שלהם לא היה לשווא. אנחנו לרגע לא מקלים בזה ראש. אני רוצה לאחל, בפרוש עלינו היום ה-16, היום הקריטי ביותר לעסקה עד עכשיו, הצלחה לכל העוסקים במלאכה. פתחתם את הדלת, תשאירו אותה פתוחה עד החטוף האחרון. תודה.

כל מילה. אני רק רוצה להוסיף משפט ומיד יובל תדבר. גם לראות את דורון, לצורך העניין, שממש השתחררה עכשיו מהשבי אומרת: ברגע שאני אוכל אני אעמוד שם עם השלט, גם עד שכולם חוזרים, זה גם חלק מהסולידריות. גם האנשים שעברו את הנורא מכל רוצים להצטרף למאבק הזה, כי הם אומרים לנו: עד שכולם לא יחזרו, אנחנו בעצמנו לא נצליח להשתקם.

נכון.

זה גם חלק מהסולידריות המדהימה הזו.

תודה.

ענבל גולדשטיין היקרה.

אני מקיבוץ כפר עזה, אחותו של נדב ודודה של ליאם שנרצחו ב-7 באוקטובר. גיסתה של חן ודודה של אגם, גל וטל, נשחטפו ושוחררו. התחלת ואמרת, גברתי יושבת-הראש, שהיום הוא היום ה-486, אז אם אנחנו כבר התחלנו במספרים, בואו נמשיך עם זה. 255 חטופים היו בתחילת הדרך ב-7 באוקטובר; 251 חדשים, ועוד ארבעה חטופי העשור הקודם; 105 חזרו בעסקת נובמבר 2023; עד כה 18 חזרו בעסקה הנוכחית, שזה סך הכול 123 חטופים וחטופות; 8 בלבד חולצו במבצעים צבאיים; ארבע חטופות חזרו בלי מבצע; 41 גופות חללים חולצו בתקופה הזו, מתוכם 29 הם אנשים שנחטפו חיים ונרצחו או נהרגו בשבי החמאס. מה שמביא אותנו ל-79 חטופות וחטופים שעדיין מוחזקים שם ביום ה-486. יש לנו רשימה. אני מעודדת את מי שרק יכול לתלות ולסמן בה וי על כל חטוף או חטופה שחוזרים אלינו. כרגע, אנחנו עוד מקבלים הרבה מאוד כוחה מחיבוקים של משפחות שמתאחדות. נכונו לנו גם ימים קשים, אז זה הזמן לשמוח ולהתרגש מהתמונות, אבל אסור לנו לדעוך או לתת לגופנו לרדת, ברגע שזה נהיה יותר קשה, זה דווקא יהיה הזמן שלנו להתחזק. אז גם לעקוב אחרי הרשימה הזאת וגם לוודא שאנחנו מכירים את האנשים שהכרנו כפוסטר, אבל פתאום אנחנו אומרים: הם עומדים על הרגליים, הם הולכים, הם מתחבקים עם המשפחות שלהם. גם כשהם יוצאים מתוך התמונה, וגם אלה שלא יצאו מתוך התמונה, מאחוריהם עומדים אנשים, בני אדם, משפחות, עולמות. התחלנו במספרים, אבל אנחנו לא סופרים עצמים בסופר. אנחנו לא בדומם, אנחנו באנשים, בבני אדם – כל אחד הוא סיפור, כל אחד הוא עולם, כל אחד באמת מביא איתו מכלול רחב של דברים. אתם תשמעו משפחות שכולות של חללים שהושבו לקבורה אומרות: זכינו לקבור, אז זה נכון והם זוכים לקבור, אבל קבורה איננה פריבילגיה ואינה זכות, היא חובה, היא מצווה ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחפף בחלק הזה.

היום, אפרופו מספרים, כמו שאמרת, הוא היום ה-16. זו נקודת איתות, לא נקודת עצירה, שממחישה לנו שאנחנו חייבות וחייבים להשלים ולממש את כל שלב א', ולהשלים להמשיך ישר לשלב ב' של העסקה. חסרים לי הרבה סימונים פה ברשימה הזאת, ואני רוצה לסמן אותם. המחיר הוא כבד, אני לא אחזור על מה שהאח שלי אמר פה, אבל אני גם משפחה שכולה, אני מבינה אחרת את המחיר שצריך לשלם. תזכרו את מה שאמרתי: אם המחבל שרצח את אח שלי ואחיינית שלי חי ומוחזק פה, שחררו אותו. שחררו אותו עכשיו, ותחזירו גם את האנשים שלא הכרתי קודם. את נדב ואת ים אני לא אוכל להחזיר. נקמה לא תקדם אותי לשום מקום. יש לנו מדינה לבנות, יש לנו עם לבנות, ואלה דיבורים של 2025, לא של 1948. האדם יותר חשוב מהאדמה, והאדם שלנו כיום, הרבה יותר חשוב מהאדם או התת אדם שלהם. אני פונה אליכם כחברי אופוזיציה לתת רוח גבית לקואליציה, אני יודעת שאתם עושים את זה. אני רוצה לחזק את ידיכם ולבקש מכם להמשיך לעשות מה שצריך. המחיר כבד, צריך להקריב קורבן, בסדר, אבל אנחנו לא משלמים על האנשים, אנחנו משלמים על המחדל. ובשביל האנשים שווה לשלם כל מחיר, כי תראו את החיבוקים האלה, זו התמורה. והתמורה היא לא רק של המשפחות, היא של כולנו. אז עד החטוף האחרון, יחד, כתף אל כתף, לממש את הדבר הזה, כדי שנוכל לממש את זכותנו להתקיים כאן כעם, כחברה, תודה.

תודה לך. איזו גדולות נפש להגיד את הדברים שאמרת. אני אתן לחבר הכנסת ולדימיר שוב לדבר, אני רק אגיד למתנדבים המופלאים שעומדים מאחור תודה שאתם ממשיכים לבוא לפה, תודה שבאת עוד פעם, תודה שאתם עושים את העבודה החשובה הזאת. אנחנו רוב העם, כולם רוצים את החטופים בחזרה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק.

אני רוצה לומר גם לחן וגם לענבל, אנחנו כבר כמעט 16 חודשים כאן ביחד, גם עם משפחת קלדרון וביבס, וסיגל וגונן ועם כל המשפחות. הנחישות שלכם, הגבורה שלכם, זה מה שמחזיר את החטופים הביתה. המעט שאנחנו יכולים לעשות כאן כחברי כנסת זה להמשיך ולעשות הכול כדי להשיב את כולם הביתה עד החטוף האחרון, זה לא נגמר. אני רוצה להדגיש שהמחויבות שלנו להשלמת העסקה והחזרת כל החטופים היא מוחלטת. עד הסוף, עד החטוף האחרון.

תודה רבה לכם. חברים, אנחנו צריכים לסכם את הדיון, מכיוון שאנחנו עוברים תכף לדיון הבא. אני מתנצלת בפני מי שלא הספיק לדבר. אנחנו נקיים דיוני המשך. צר לי שלא הספקנו את הכול. קודם כול ולפני הכול, אנחנו צריכים להתייחס לנושא של הקטל בדרכים כיעד לאומי, זה נאמר פה על ידי מספר אנשים, וכמלחמה שאנחנו צריכים לנהל. אני מצפה שהשרים יתעדפו את זה בסדרי עדיפויות של עבודת המשרדים ויכתבו תוכנית עבודה, תוכנית חירום בין משרדית שמשתפת פעולה בין משרד התחבורה, משרד האוצר, המשרד לביטחון לאומי ומשרד המשפטים, כדי לממש את כל הדברים שדיברנו עליהם. אני מצפה שתהיה תקשורת בין משרדית מעבר לישיבות פה ושם. אני מצפה שהשרים יתכנסו ויפתרו את הבעיות הפרוצדורליות, כדי לקדם את הדברים שאנחנו דיברנו עליהם. הוועדה מבקשת לתקצב בתקצוב ייעודי את נושא שומרי הדרך, שהוא נושא חשוב מאוד ויש לו ערך רב מאוד, וצריך להגדיל את העשייה של הדבר הזה. צריך לדבר על זה, כי כרגע, אני מבינה שזה לא על הפרק, ואנחנו צריכים לטפל בנושא הזה. הוועדה מצפה לקבל תוכניות עבודה של המשרד ושל המשטרה. תוכנית עבודה מסודרת עם יעדים, עם לוחות זמנים, תקציבים נדרשים וכו', כדי לממש את התוכניות שלכם. כמובן שצריך להיות תקצוב של נושא האכיפה והאמצעים הטכנולוגיים והדיגיטליים ותיעדוף שלהם בתוכניות העבודה. יש תוכנית עבודה כללית של המשטרה, של המשרד לביטחון לאומי, אנחנו צריכים לתעדף את נושא האכיפה גם מבחינה תקציבית. אנחנו מבקשים לקבל את החומרים האלה בכתב לוועדה. נדמה לי שסדר גודל של בין שבועיים לחודש זה מספיק זמן להגיש לנו את הדברים האלה. אנחנו בדחיפות גדולה מאוד – מבחינתי שבועיים נשמע לי סביר. כן, נציג משרד האוצר, נציגי המשטרה, נציג המשרד לביטחון לאומי.

צריך לזכור שיש לנו שר חדש, והוא צריך להיחשף לכל הפעילות של המשרד, בשים לב לזה.

והשורה התחתונה מבחינתך.

אני לא מנהלת לו את לוח הזמנים, אבל אני חושבת ששבועיים לשר שנכנס לתפקיד זה מעט מאוד.

זה עוד 20 הרוגים.

התקציב גם ככה מגיע עד מרס, אז אנחנו צריכים להיות זריזים ואין לנו זמן לבזבז. אנחנו ניתן שלושה שבועות, לא יותר מזה. אני באופן אישי גם אכתוב מכתב לכל השרים, להסביר להם את בהילות העניין, שישימו את זה על סדר יומם באופן מידי ויקדמו את הנושא הזה. אני גם אנאם על זה במליאה. אלה נושאים מספיק חשובים, ואנחנו גם נכנס את הוועדה שוב. אני רוצה להודות לכם שבאתם לדיון הזה ולקחתם חלק. אנחנו לא נרפה מהנושא הזה ונמשיך לעסוק בו. זה נושא חירום, וכך אנחנו צריכים להתייחס אליו. עוד משהו?

מכון התקנים.

רשום לי גם נושא החקיקה, ומכון התקנים שאנחנו נבדוק מה הוועדה יכולה לעשות מבחינה משפטית בהיבט הזה. ותודה רבה לכולכם על ההשתתפות, וכמובן שאתם מוזמנים לפנות אלינו לוועדה עם כל צורך שיש לכם. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:35.