פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
ועדת הפנים והגנת הסביבה
04/02/2025


מושב שלישי
פרוטוקול מס' 324
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ו' בשבט התשפ"ה (04 בפברואר 2025), שעה 12:00

איסוף בקבוקי משקה ופסולת אלקטרונית לאור הפרות בתחום פעילות המחזור על אף החקיקה בנושא - במסגרת יום לנזקי עבריינות סביבתית ביוזמת חה"כ מטי הרכבי צרפתי

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי – מ"מ היו"ר

אלעד עמיחי - סמנכ"ל שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה

חגית נובו - מנהלת אגף חוקי אחריות יצרן, המשרד להגנת הסביבה

אבי זלצמן - רכז פנים וסביבה, אגף החשב הכללי משרד האוצר

תומר וידמן - רפרנט מים והגנת הסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר

ישראל גאלי - רמ"ד הגנת הסביבה, המשרד לביטחון לאומי

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי

פרופ' יעקב גארב - המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון

אנדרי סוסליקוב - ראש תחום סביבה, התאחדות התעשיינים

אביב חצבני - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

אראל מוריס - מנהל תחום פסולת, איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה

גיל ליבנה - מנכ"ל איגוד ערים דן לביוב ולאיכות סביבה

נמרוד הגלילי - סמנכ"ל, אגף איגודים עסקיים, איגוד לשכות המסחר

יעל כהן-שאואט - מ"מ יועמ"ש, המועצה הישראלית לצרכנות

גבריאלה ארד - מנהלת המרכז ללימודי סביבה, המועצה לישראל יפה

עינב בן נאים - מנכ"לית תמ"י, תאגיד מחזור לישראל בע"מ

גבריאל רונינגר - סמנכ"ל, תמ"י, תאגיד מחזור לישראל בע"מ

אריק קורן - סמנכ"ל תאגיד מקור ירוק

ברק ורקר - מנכ"ל עמותת 'ירוק עכשיו'

עקיבא סילברס - מנכ"ל משותף אי אם אס, זיקוק מתכות עדינות

מור גלבוע - מנכ"ל עמותת צלול

לימור גורליק - מנהלת תחום מניעת זיהום פלסטיק ופסולת, עמותת צלול

דן הלמן - סמנכ"ל פיתוח עסקי, מא"י, תאגיד למחזור אלקטרוניקה

יוסף אקרמן - סמנכ"ל, הפורום לישראל ירוקה

מירב עבאדי - ראש תחום רגולציה, אדם טבע ודין

נגה רובינשטיין - שדלן/ית (משרד KRB), מייצגת את פז דלק דור אלון

רונן אהל - משפחות החטופים

עמית לאופר - משפחות החטופים

לאה קריכלי

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

איסוף בקבוקי משקה ופסולת אלקטרונית לאור הפרות בתחום פעילות המחזור על אף החקיקה בנושא - במסגרת יום לנזקי עבריינות סביבתית ביוזמת חה"כ מטי הרכבי צרפתי

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום איסוף בקבוקי משקה ופסולת אלקטרונית לאור הפרות בתחום פעילות המחזור על אף החקיקה בנושא, במסגרת יום לנזקי עבריינות סביבתית שיוזמת היום, זו את?

כן, אני יוזמת היום.

גם יוזמת היום וגם יוזמת הדיון כאן, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, אחת מחברי הוועדה הפעילים והחרוצים שלנו כאן.

לכבוד הוא לי, אדוני.

אז אני מתכבד לתת לך. אני כבר אומר מראש, אני אצטרך לפרוש באיזה שהוא שלב מהדיון ומטי, את תנהלי את הדיון בהיעדרי. בבקשה, חברת הכנסת מטי הרכבי.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אז באמת אושר לי יום מיוחד בנושא של נזקי עבריינות סביבתית. לצד האתגרים הרבים שמדינת ישראל נמצאת בהם, מלחמה, חטופים, עקורים, יוקר מחיה, אני באמת מאמינה שהסוגיות הסביבתיות הן סוגיות שחייבות לעלות לסדר עדיפות גבוה ברמה הלאומית. מחיר זיהום האוויר והזיהום בכלל ומפגעי הסביבה הוא מחיר אדיר לבריאות האזרחים, למשק הישראלי, באמת נזקים כלכליים גדולים.

ביום חמישי האחרון התפרסם דוח של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, דוח שמלמד על כך שמדי שנה, וזה בהערכת חסר, 5,500 אנשים מתים בישראל כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר. 5,500 אנשים בשנה זה אזרח בכל שעה וחצי בממוצע. במהלך הדיון שלנו היום ימות בן אדם כתוצאה מזיהום אוויר, עד כדי כך זה דרמטי וחמור. בוועדת כלכלה, שאותה מנהלת חברת הכנסת טל מירון, היא אמרה שאתמול הם דנו על העלייה בתאונות הדרכים, שזה מגיע ל-500 איש, זאת אומרת פה מדובר על מספרים באמת מטורפים.

לצד זה הסוגיה של העבריינות הסביבתית לוקה בחסר והטיפול בה הוא לא טיפול מספיק עמוק. יש כ-5,000 אתרים פיראטיים של פסולת. מדי שנה נזרקים לשטחים הפתוחים 1.3 מיליון טון פסולת, מתוכם, יש מי שמעריך ב-300,000 טון ויש מי שמעריך ב-400,000 טון, שנשרפים ומשחררים מזהמים וזה לא כולל את השריפות שמגיעות מיהודה ושומרון שלא מנוטרות ולא מבוקרות ולא מפוקחות.

אני חושבת שדווקא בוועדה הזאת שאמונה על הגנת הסביבה, אדוני היושב ראש מכיר את החשיבות של משבר הפסולת לכל שרשרת הטיפול בפסולת. זו פצצה מתקתקת ולצערי לוקה באוזלת יד ממשלתית רבת שנים. וכשאני אומרת ממשלתית, זה לא רק המשרד להגנת הסביבה, זה הרבה מאוד משרדים שאמורים להיות שותפים, גם המשרד לביטחון פנים על הפרוטקשן סביב שריפות פיראטיות ועבריינות, גם משרד החינוך וגם משרד הבריאות, באמת הרבה מאוד.

אני מבחינתי רואה בוועדה הזאת פלטפורמה פרלמנטרית להציף את הסוגיה ואולי לגרום לממשלה להעלות את זה לסדר עדיפות גבוה. לא 'יהיה בסדר', אם השיטה היום היא שיהיה בסדר, עכשיו אני באה מדיון על תחנות ניטור, שיש אולי מספיק, אבל לא במקומות הנכונים, אז לא יהיה בסדר. חייבים להגיב, חייבים אסטרטגיה, חייבים תורת אכיפה שכבר 20 שנה מבקר המדינה מלין על כך שאין תורת אכיפה במדינת ישראל. יש את חוק פסולת הבניין, אדוני, שהוא תקוע כבר הרבה מאוד זמן וההשלכות, תרתי משמע, בשטחים הפתוחים הן איומות ונוראות. דיברתי על שריפות הפסולת, שריפות של פסולת אלקטרונית, כל סוגיית המחזור של הפסולת האלקטרונית שבסוף מוצאת את דרכה להטמנה או לזריקה בשטחים פתוחים.

ביולי 2023 הממ"מ פרסם דוח, גם אותו אדוני מכיר, בנושא חוק הפיקדון והוא הציף את הפערים ואת הקשיים ביישום החוק, גם הבקבוקים הקטנים וגם הבקבוקים הגדולים שדה פקטו החוק הזה לא מיושם ביעילות. אפשר אולי לעמוד ביעדים, אבל בסוף אני האזרח לא מסוגלת להחזיר בקבוקי פיקדון והם נערמים אצלי בחצר.

העמידה ביעדים זה פיקציה. הם מביאים מבקבוקים מאיפה שהוא.

נכון, הם יודעים להגיע ליעדים, זה תחנות המעבר, או אם דרך בקבוקים מוסדיים, גני אירועים, אבל לא האזרח שבאמת רוצה למחזר.

מוסדיים גם אין לי בעיה, לפעמים יש גם מי שהוא פחות מוסדי.

נכון, לפעמים זה זולג לא משטחי ישראל. מהדוח ההוא של הממ"מ, והיה כבר דיון, חלפה שנה וחצי, הייתי שמחה בדיון הזה לשמוע מה התקדם גם כמעקב. נושא הפסולת הוא רחב ומורכב, רובו חונה בוועדה הזאת, וזה תפקידנו ולכן לי היה מאוד מאוד חשוב לקיים את הדיון הזה כאן, אחד מני רבים.

אני מבקשת להודות לך, אדוני, על קיום הדיון, להודות ללאה מנהלת הוועדה ולכל הצוות, כמובן להודות לצוות האישי שלי, לשירי, בר ואוריאן שעמלו רבות על היום הזה.

ואני אולי אסכם בזה שאנחנו יושבים פה, מכובדיי כולם, לא רק עבורנו, אלא עבור ילדינו ועבור נכדינו ועבור נינינו, זו בעיה אקוטית שחייבים לטפל בה בכל הכוח. אז תודה רבה לך, אדוני.

תודה לך, מטי, על הצגת הדברים. לפני שאנחנו נבקש מהמשרד להגנת הסביבה להציג את המצגת שהם רצו להציג וגם לתת תשובות לשאלות הפרטניות שעלו כאן, לאחר מכן יתקיים דיון, אבל נמצאים איתנו ממטה החטופים. נמצא פה רונן אהל, בבקשה.

אני רונן אהל, אני אח של אלון אהל, שחטוף כבר 487 ימים בעזה. אני לא מעדיף לקרוא לו חטוף, אני מעדיף לקרוא לו שב ושישוב.

בעזרת ה'.

לאלון יש הרבה כינויים בזמן האחרון. אלון שנחטף מהנובה, אלון שנחטף מהמיגונית ברעים, אלון שנחטף עם הירש, אליה ואור, אולי אלון הפסנתרן, מי שמכיר, הפסנתר הצהוב בכיכר, וכל הדברים האלה בשביל להוציא אותו מהמספר הזה שהוא קיבל ושיבינו שמדובר באנשים שם, באנשים חיים, באנשים עם עתיד, באנשים שצריכים לחיות פה ולגדול פה ולגדל משפחה פה.

מי שנשאר עכשיו זה הצעירים, אלה שבתקווה יהיו פה עוד הרבה שנים במדינה ובתקווה שלא יצטרכו לעבור מה שקורה עכשיו, ואולי גם כן, כי אי אפשר להבטיח את הביטחון הזה, יכול להיות שיקרו דברים ומי שיעבור את הדברים האלה בעתיד יהיה אנחנו הצעירים. אני נמצא פה עם חברים של אלון, חברים שתרמו את תרומתם לחברה ולמדינה ואנחנו אלה שנגדל פה, אלה שנעבור את מה שיקרה פה ואנחנו אלה כרגע שמופקרים מאחור, שנשארים שם.

אנחנו צריכים לדעת לעתיד שלנו שאפשר לסמוך על מדינת ישראל ועל הממשלה שהם יעשו הכול כדי להציל אותנו, כדי לשמור עלינו, על האזרחים. אלון נחטף מהנובה כאזרח ועכשיו זו ההוכחה שלכם לעשות את זה, הממשלה וחברי הכנסת. עכשיו זה הזמן לשקף את הערכים של מדינת ישראל ואת מה שאנחנו מאמינים בהם ואנחנו נתמודד ומתמודדים עם קורבנות ועם דברים שנצטרך לעבור בהרבה קושי, וזה קורה לנו לא פעם ראשונה, אבל אנחנו נתמודד עם זה. אנחנו רואים בכל התקופה הזו איזה עם חזק, איזה מדינה חזקה, ואנחנו נוכל להתמודד עם הכול, השאלה אם נוכל להתמודד עם הפקרת החטופים, הפקרת האזרחים של מדינת ישראל בעזה.

נמצאת לידי עמית, חברה טובה של אלון שהייתה איתו בנובה.

לפני שאני אתחיל לדבר אני כן אבקש אם תוכלו בבקשה לכבד אותי ולהסתכל לי בעיניים ולעזוב את הטלפונים, סתם בשביל שניצור רשת של כבוד ביני לביניכם.

אני אציג את עצמי. קוראים לי עמית לאופר ואני בת 24 ואני הייתי עם אלון ב-7 באוקטובר בנובה יחד עם עוד חברים ומה-7 באוקטובר נעצרו לי החיים, ולא רק כי הייתי שם, אלא כי אני עדיין מחכה לאלון שאנחנו פה, גם כל מי שעומד מאחוריי, קוראים לו אהליטו, אנחנו עדיין מחכים לו כדי לסגור את המעגל שלנו ושל כולם.

אני יודעת שבמעמד הזה שאתם יושבים כאן ומסתכלים עליי כבר ראיתם הרבה משפחות ושמעתם הרבה סיפורים וכל פעם שבא מישהו, אז לפעמים מתחברים ולפעמים פחות, לפעמים צועקים עליכם, לפעמים כועסים עליכם. אני לא באתי לכעוס ולא באתי לצעוק, כי אני לא חושבת שזה הזמן. אני חושבת שהזמן שלנו עכשיו הוא זמן חשוב ויקר מפז כי אנחנו תוך כדי העסקאות ובכל כמה ימים נשמות טובות חוזרות אלינו מהשבי, מהגיהינום, ואנחנו המשפחה והחברים מסתכלים על זה ואומרים תודה, תודה שזה קורה, תודה שזה מגיע.

תודה שאם יש מישהו פה שעשה משהו בשביל המאבק הזה, אז תודה, ואם יש מישהו שלא, אז יש לכם עוד הזדמנות, כי העסקה קורית ויש שלב שני שהרבה אנשים באים ושואלים, מה, אלון ברשימה? כאילו שזו רשימת מכולת. זו לא רשימת מכולת, זו רשימה של אנשים שנמצאים בחיים. אלון נחטף חי והוא חי שם. אנשים מבוגרים ממנו שרדו, נשים, ילדים שרדו את זה. אז אלון עושה הכול בשביל לשרוד את זה, השאלה מה אנחנו עושים כאן.

ואני כאן כדי לבקש מכם שאת העיניים שלי תזכרו, את העיניים שלי ושל רונן ושל כל החברים שעומדים מאחוריי, כי זה עיניים שאני לא באה לצעוק עליכם, אני לא באה להגיד לכם אתם אשמים, אני באה להגיד לכם תזכרו אותנו כשאתם מנהלים פה דיון בוועדה, וזה לא משנה איזה ועדה, כי יש משהו שקורה כאן במדינה שאי אפשר להמשיך הלאה, כי אם חיים שלי נעצרו גם החיים שלכם צריכים להיעצר.

אני במקרה הייתי שם, אבל זה יכול היה להיות כל אחד מכם וזה יכול היה להיות הילדים שלכם או החברים הכי טובים שלכם שאתם יודעים מה זה חבר טוב, שהוא מבחירה, בחרתי בו להיות בן אדם שיעבור איתי את החיים. אז אני מבקשת מכם כאן שלא תיתנו לדבר הזה להמשיך. שהעסקה, השלב השני שקורה, ומדברים והגברים לא נכנסו, הם נכנסו, הם ברשימה, אלון הבא בתור, וכל אחד פה, כמו שאני מבקשת מחברים שלי ומהמשפחה שלי ומכולם אני מבקשת מכם, יש לכם כוח, בחרנו בכם לשבת כאן אז תעשו את זה, תגשימו לנו את החלום ותיתנו לנו להמשיך הלאה, כי מגיע לנו כמו שמגיע לכם. תודה.

תודה רבה. תודה לכם.

המשרד להגנת הסביבה, מי מציג?

דקה לנשום.

הם פונים אל נבחרי הציבור, שאנחנו במיעוט כאן, אני מתנצלת.

לא, זה בסדר גמור, הם עושים את שלהם.

הם עושים את שלהם, אבל חבל שאין כאן יותר ח"כים.

גם אם הם היו כועסים זה גם מותר.

לא, רק היו צריכים להיות פה יותר ח"כים.

צוהריים טובים. אני אפתח בכמה מילים וחגית תציג את המצגת. חברת הכנסת הרכבי תיארה פה שורה של אתגרים בתחום הסביבתי בכלל ובתחום הפסולת בפרט.

אני אפריע לך כי אתגר אחד הוא ממש לפתחנו, הוא כבר בתוך הוועדה, הנושא הזה של פסולת בנייה. אני רק אזכיר, ברשותכם, הייתה הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אלקין, שבינתיים כבר התמנה לשר, ואנחנו קיימנו שניים-שלושה דיונים וקודם כל הפכנו את ההצעה למשהו שאני קורא לו רפורמה בכל הנושא הזה של פסולת הבנייה עם שיטה יותר נכונה ודי מהפכנית אפילו, אני חושב שהיא גם תהיה טובה ומצוינת.

רצינו לקדם את זה בחודשים האחרונים, למרות שמדי פעם נפלו לנו דברים אחרים וגם היו סדרי עדיפויות כאלה ואחרים, אם זה חוק רישוי ירוק ואחר כך חוק האקלים וחוקים אחרים, והיה גם עוד דבר שניסינו לעשות משהו משותף שאולי בתוך הנושא הזה של פסולת הבנייה נוכל להכניס משהו עם הרשויות המקומיות, לא הצלחנו להגיע להסכמות. ניסינו את זה לתקופה, אנחנו לא נרד מהרעיון הזה, אבל אני החלטתי בימים האחרונים, לפני הדיון כאן, ואמרתי את זה גם לשרה אתמול בפגישה שהייתה לנו, בהתחשב בלוח הזמנים, גם בחוק ההסדרים וכו', אני כן אחדש את הדיון ואנסה לקדם אותו כמה שיותר מהר. לגבי אותו חלק שרצינו להוסיף עם ההסכמות עם רשויות וכו' יכול להיות שאנחנו נעשה את זה בטאקט אחר כדי לא לעצור, אבל את זה אני אומר מראש, זה אצלנו, זה לפתחנו.

אני חושבת שהאומדנים הם יותר ממיליון טון בשנה של פסולת בניין שנזרקת בשטחים הפתוחים. זה אקוטי.

הנושא של פסולת בניין הוא קריטי ואקוטי, ואני אומר עוד פעם, הגיעה הצעת חוק ממשלתית שאני לא הסכמתי להעביר אותה בצורה הזאת, היא הייתה גורמת גם נזק לאנשים ישרים. היא באה להילחם באנשים הלא ישרים והייתה גורמת נזק לאנשים בתחום שהם כן ישרים, היא גם לא הייתה נכונה.

את יודעת, אנחנו אוהבים פה אצלנו לצלול לתהליך עצמו, ביחד עם המשרד להגנת הסביבה, עוד בימי המנכ"ל הקודם הקודם וביחד עם השרה ובהסכמה ביחד עם האוצר שינינו, יש נוסח שעליו אנחנו נחדש את הדיונים. גם בגלל הרבה דברים שהיו לנו בסדרי העדיפויות וגם בגלל שניסיתי עדיין מאחורי הקלעים להגיע להסכמות בין השלטון המקומי לאוצר לבינינו לבין המשרד להגנת הסביבה כדי להרחיב את זה קצת יותר, לפעמים האויב של הטוב הוא הטוב ביותר, אני שם כרגע את הטוב ביותר ביותר בצד ואנחנו כן נתחיל לקדם את זה.

רק להוסיף, בישראל יש חקיקה סביבתית טובה, חוק אוויר נקי, המזהם משלם, התפקיד שלנו הוא לראות שהדברים מיושמים, כי יש חוקים, וגם זה משהו שהוא לפתחנו, אבל - - -

בפסולת הבנייה לא היה - - -

בפסולת לא, אני מרחיבה, אני משווה ומעלה.

זו הייתה הערה שלי. חזרנו אליך.

אני אמשיך ממה שסיימת, יש חקיקה סביבתית בישראל בתחומים מסוימים, תחום הפסולת הוא תחום שלא מאוסדר בצורה מסודרת. יש בו חוקים סביבתיים, תיכף נדבר על כמה מהם, שהם חוקים משמעותיים, אבל עדיין נדרש תהליך שבונה את כל תהליך פינוי הפסולת באופן מערכתי ומסודר.

אכיפה תמיד צריך ונצטרך כדי לוודא שהחוקים נאכפים ושלא נעשים פשעים סביבתיים, אבל הדבר הנכון, אדוני היושב ראש, זה באמת לאסדר מהבסיס, והבשורה של חוק פסולת בניין היא בשורה שתחסוך הרבה מאוד גם משאבים וגם מאמצי אכיפה ובוודאי תביא את ישראל למצב אחר מבחינת ניקיון.

הדיון היום הוא בנושא עבריינות סביבתית, העתקנו מהכותרת, אבל אנחנו נדבר לא רק על עבריינות סביבתית, אלא על הפעילות הסביבתית, אם בחוק הפיקדון וחוק פסולת אלקטרונית בפרט ועם ההישגים שהם הביאו וגם עם האתגרים שיש וחלקם אתגרים תפעוליים. יושבים פה אנשים מהענפים השונים שמצפים גם לשינויים ולתיקונים, אבל אני חושב, שוב, אדוני היושב ראש, אמרת עומדים ביעדים בזכות או בגלל, סליחה שאני אומר, אבל אני לא מקבל, עומדים ביעדים כי יש עבודה גדולה, גם בחוק הפיקדון וגם בחוק פסולת אלקטרונית, גם עסקים פרטיים וגם אנשי המשרד ואנשים אחרים, נעשתה עבודה גדולה והתקדמות אדירה בתחום הזה.

יש גורמים עברייניים שבמקום שבו יש כסף הם נכנסים ומכניסים את הרגל בבעיטה בדלת, כמו שדיברנו לא מזמן על נושא השריפות ונושאים אחרים, לא צריך לכלול את הכול כנושא של עבריינות. יש פה פעילות סביבתית שהביאה להישגים מצוינים ויש עוד הרבה מה לעשות.

אני אגדיר את זה יותר טוב. יש פעילות ויש דברים ואם הם לא נעשים עד הסוף זה פתח לעבריינות ועבריינות כשפותחים לה פתח היא מגיעה בדרך כלל.

נכון. אדוני, כמו שהנחית וכמו שביקשת בדיונים הקודמים שדנו בדוח של הממ"מ ובהנחיית השרה להגנת הסביבה שישבה באותו דיון, אנחנו כבר בשלבים מתקדמים של תזכיר לתיקון חוק הפיקדון שבדיוק יסגור את הקצוות האלה ויביא את החוק לנקודה אחרת. הוא יעשה את החיים יותר טובים לחברת הכנסת הרכבי בלהחזיר בקבוקים, הוא יעשה את החיים יותר נוחים לעסקים מסוימים שכיום מתקשים ויהפוך את החוק לטוב יותר לכולנו ואנחנו בוועדה נביא את זה לחוק הטוב ביותר.

מי שיסתכל בפרוטוקולים של הכנסת באותה ישיבה בוועדת כלכלה לפני שלוש-ארבע שנים כשהחליטו לעבור לזה, אני התרעתי שם בצורה מאוד מאוד חזקה, אמרתי: אתם סוגרים דבר אחד ופותחים משהו שהוא לא בשל, הוא לא מוכן ובסוף הוא לא יהיה, וזה מה שקרה. זה היה עוד בתקופה של השרה הקודמת קודמת.

העיקר שאנחנו עוד פה.

בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול.

חגית נובו, מנהלת אגף אחריות יצרן מורחבת, אמונה בין היתר על יישום חוק הפיקדון וחוק פסולת אלקטרונית. אני מודה מאוד על ההזדמנות לקיים את הדיון הזה, וניסינו באמת להתייחס לכל שאלות הוועדה, אם משהו חסר אז אנחנו נתייחס אליו בסוף הדיון.

(מצגת). קצת נתונים כלליים. אנחנו נתחיל עם חוק הפיקדון, נתונים כלליים על החוק כדי שנוכל לדבר על היישום שלו. מכר בשנת 2023, 2.4 מיליארד מכלי משקה. יש לנו כ-270 יצרנים ויבואנים שמדווחים למשרד, לעיתים באמצעות חברות איסוף. כלומר בשוק הזה יש לנו כמה חברות איסוף, אין כבר תאגיד מחזור כמו שהיה בזמנו ואין גופים מוכרים כמו שאנחנו מכירים בחוקי אחריות יצרן אחרים, וחברות האיסוף לעיתים מבצעות פעילות בשם היצרנים והיבואנים וזה חלק מהדברים שאנחנו נרצה להסדיר כשנגיש לוועדה את תזכיר החוק.

דיווח על יעדי איסוף ומחזור של מכלי משקה לשנת 2023. כשאנחנו אוספים את כל הדיווחים של היצרנים והיבואנים אנחנו רואים איסוף של 69%, היעד בשנת 2023 הוא 68%, ומחזור של 96%, כאשר היעד הוא 90% מתוך המחזור. זה כמובן מסתמך על הדיווחים של היצרנים והיבואנים.

האיסוף הוא הנקי או מתחנות המיון? אתם מכירים את המורכבות גם בנושא של המחזור?

יש לי את הנתונים. כן נכנסתי לנושא במסגרת התיקונים שאנחנו רוצים להביא בתזכיר החוק, אבל בהחלט היום אין חובה בחוק הפיקדון, אנחנו מכירים באיסוף שהוא לא הפרדה במקור, שזה מבחינתי - - -

זה פוגע באזרח.

קודם כל זה פוגע במחזור בפועל, לא מאפשר מחזור באיכות שאנחנו רוצים להביא כשאנחנו מדברים על זרם שהוא כל כך נקי. בעצם מה המטרה לאסוף רק מכלי משקה ולהפריד אותם - - -

נכון, כי היום הרוב, אני לא יודעת אם זה הרוב, אבל אני יודעת שאחוז נכבד מהנאסף נאסף בתחנות המיון והמעבר ואז עומדים ביעדים וזה חומר גלם מלוכלך.

זה לא רוב.

אני לא יודעת, אבל הרבה. אתה מגיע לתחנות מיון ואתה רואה את זה ואתה אומר רגע, למה זה לא הופרד במקור?

ועוד שאלה לגבי ה-96% מחזור, שאני מניחה שזה קטנים וגדולים, כמה מתוכם ממוחזר בארץ וכמה מתוכם משונע לחו"ל?

שאלה טובה, אבל זה נתון שלא התכוננתי איתו.

זו נקודה חשובה גם בהיערכות שלנו.

זה משתנה לפי זרם. למכלים מפלסטיק יש לנו שני מפעלים בארץ שקולטים ואפילו מעוניינים ביותר חומר מהחומר שניתן לספק בארץ.

אבל כמה נשאר בארץ?

מה שנאסף באופן נקי שהם יכולים לעבוד איתו נשאר בארץ בפלסטיק, אבל יש חלק מהאיסוף שהוא איסוף שלא מאפשר מחזור באותם מפעלים כאשר הגריסה נעשית באופן מאוד מקדמי בתהליך האיסוף כשהמכונות הן מכונות גורסות ואז הצבעים מתערבבים.

דוחסות, לא?

יש מכונות דוחסות, יש מכונות גורסות. כאשר הצבעים נגרסים מלכתחילה ויש איזה שהוא ערבוב, זה לא מאפשר לאותם מפעלים לעבוד עם אותו חומר והחומר הזה מיוצא. לגבי זכוכית, היום יש אפשרות לטפל בזכוכית שקופה בארץ, יש גם מפעל שיודע לטפל בזכוכית צבעונית, אבל רוב מכלי הזכוכית עדיין מיוצאים.

אבל אולי בדיון המשך קצת יותר רזולוציות בין החו"ל לארץ, בין נקי ומלוכלך, קצת להבין את האתגרים העתידיים.

אני מניח שגם במהלך הדיון, נמצאים פה נציגי החברות שהם העוסקים בדבר, רק אני אגיד לגבי הזכוכית שלא מזמן נחנך מפעל מיון זכוכית למחזור חדש, נמצאים פה הבעלים, בסיוע המשרד להגנת הסביבה והכספים של קרן הניקיון בדיוק לדבר הזה. אבן פינה, כן. מבחינתי זה –

לא, אני כראש עיר תמיד אמרתי אבן פינה זה דבר יפה, אני אוהב חנוכת הבית, כי אז זה אומר שמתחילים. נכון, ראש העיר של שוהם לשעבר? חנוכת הבית זה מה שמדבר אלינו.

עוד כמה נתונים. מוקד תלונות הציבור. באמצעות המועצה הישראלית לצרכנות, שהמנכ"לית בפועל של המועצה נמצאת פה, אנחנו מפעילים מוקד ייעודי לקבלת תלונות הציבור ואני יכולה להגיד לכם שבשנת 2024 התקבלו כ-450 תלונות בחודש בממוצע, שזה עלייה של 17% לעומת אותם נתונים בשנה שעברה. קודם כל אלה נתונים מטרידים, אבל זה גם אומר שהציבור לא התייאש, יש לזה גם צד חיובי. יש המון המון מה לשפר באופן שאנחנו מאפשרים היום לציבור להחזיר מכלי משקה, זה ברור לכולנו.

מכונות אוטומטיות. בדוח של הממ"מ שפורסם בעבר, והוועדה ביקשה שנתייחס אליו, היו אז כ-100 מכונות פרוסות אצל הקמעונאים, היום יש כ-700 מכונות כאלו. מלבד כך המשרד תמך באמצעות קרן הניקיון ב-77 רשויות בפריפריה של ישראל ברכישה ובתחזוקה של 288 מכונות אוטומטיות. המכונות עוד לא מוצבות, אלו התחייבויות שכבר יצאו לשלטון המקומי בסכום כולל של 41 מיליון ₪.

(היו"ר מטי צרפתי הרכבי)

באיזה מצ'ינג? זה תלוי בסוציו?

90%.

שאלה. אני מאוד מוטרדת, שוב, מכמויות המכלים שיש אצלי בבית, אני אוכל להיכנס לאיזה מפה אינטראקטיבית ולדעת איפה יש מכונות. כי הרי אצל הקמעונאים אני לא יכולה להחזיר אם לא קניתי, אם לא עשיתי, ויש כמויות, יש מקום שאני אוכל לדעת איפה אני יכולה להשיב? יש פריסה?

עם תיקון החוק אנחנו מקווים שגם אנחנו נגדיר את אופן החזרת מכלי המשקה אצל הקמעונאים, שזה עדיין המסלול הנכון והמרכזי לציבור הרחב להחזיר מכלי משקה גם לאחר תיקון החוק.

בערים בעיקר, אבל אם את קונה על בסיס קבוע במכולת אין לך סיכוי.

נכון. ולגבי נקודות האיסוף של השלטון המקומי, נקודות ההחזרה של השלטון המקומי, יהיה אפשר להוסיף אותן לאותה מפה. זו מפה שהמשרד יערוך, אבל כבר באופן המיידי ביותר רשות מקומית שתציב מכונות כאלו בשטחה באמצעות התמיכה של המשרד מחויבת לפרסם לציבור, וגם המלצנו לשתף את הציבור בהחלטה איפה למקם את המכונה.

יש משמעות לאיפה ממקמים את המכונה. לפעמים זה חלק מפעולת המחזור הכללית שבן אדם מבצע. בן אדם יוצא עם הפסולת האלקטרונית שלו, עם פסולת האריזות שלו ועם הבקבוקים ורוצה להשליך את הכול באותו שלב וכדאי שהדברים יהיו קרובים זה לזה ושזה יהיה נוח ונגיש, וזה חלק מהדברים שביקשנו מהרשויות להתייחס כשהן מחליטות איפה להציב את המכונות.

אבל זה גם יכול להיות ברמת המשרד.

התשובה לשאלתך, כיום אין את זה כי אף אחד לא חייב, ולא רק שהם לא חייבים, הם מעדיפים לא לפרסם כדי ל –

להימנע מהמימוש.

בדיוק, ולאחר תיקון החוק שבו נכניס כמה תיקונים של שקיפות ודיווח לציבור הם יהיו חייבים לדווח איפה מוצבת מכונה ואיפה נקודות ההחזרה וגם איך צריכה להיראות נקודת החזרה.

רצינו קצת לתת נתונים על איסוף מכלי משקה גדולים לאחר הרחבת החוק. השאלה אם עכשיו נאספים יותר מכלי משקה, אם זה נגיש יותר לציבור, אלה שאלות שמעלות הרבה אמוציות מאנשים. בעצם ההרחבה של חוק הפיקדון למכלי משקה גדולים נעשתה בדצמבר 2021, כלומר אנחנו רואים בשנת 2022 שהייתה דווקא ירידה באיסוף מכלי המשקה הגדולים, אבל ככל הנראה ירידה לצורך עלייה, אנחנו רואים בנתוני 2023 שנאספו 10% יותר של מכלי משקה גדולים ביחס לשנים שלפני הרחבת החוק. את המגמות של 2024 עוד אין לנו אבל אנחנו נמשיך לעדכן, אנחנו מקווים להוציא דוח מסכם עם קבלת נתוני 2024.

יש 71% איסוף?

איסוף של מכלי משקה, כן.

עוד שאלה. יש את הזרם הכתום שהרבה מעדיפים לוותר. בגלל המורכבות של הפיקדון פשוט זורקים לזרם הכתום איפה שיש. זה נספר באיסוף?

כן, זה נחשב להפרדה במקור. כמו שאמרתי גם, בחוק הפיקדון אנחנו מחשיבים לאיסוף גם אם זה לא נעשה במקור, אבל האפיק של הפחים הכתומים זו הפרדה במקור, אנחנו סופרים את זה ומאשרים את זה. גם לאחר תיקון החוק זה עדיין ייספר.

אחד הדברים שמעניינים אותי זה הפילוח בתוך ה-71%.

אבל זו לא המלצה שלנו לציבור, אנחנו לא יוצאים עכשיו בקריאה לציבור לשים בפח הכתום, גם מבחינת נפחים זה לא תואם וגם אנחנו מעוניינים שבסוף הציבור יקבל בחזרה את הפיקדון ושהפיקדון לא יתנהל כמס שמושת על הציבור אלא ככסף שחוזר שסוגר את המעגל.

אבל אני חושבת שלצורך זה אתם צריכים לדעת את הפילוח הזה.

אנחנו יודעים עוד המון נתונים שבשעה אחת – יש לנו את הנתונים, גם נפרסם אותם. מבחינת הכתום, הסתכלתי היום על הנתונים, 3% מהכתום זה מכלי משקה. זה לא שפתאום הפחים הכתומים עכשיו התמלאו בבקבוקים.

נתוני פיקוח ואכיפה על החוק. אכיפה מנהלית על יצרנים ויבואנים בגין אי עמידה ביעדים בשנת 2019 עד 2023. יש לנו מספר הליכים בבחינה כשהאכיפה המנהלית היא כפל פיקדון, זה יוצא סכומים מאוד גדולים. כמו שאת רואה, זה מ-2019, יש פה הליכים מאוד מורכבים, חלקם התפרסמו לציבור, חלקם טרם, אבל זו עבודה שנעשית. במקביל לזה יש גם אכיפה פלילית, חקירות על אותם יצרנים ויבואנים בגין הונאות, יש מספר חקירות שמתנהלות במקביל יחד עם המכס והמשטרה הכחולה.

אכיפה מנהלית על יצרנים ויבואנים בגין אי דיווח לשנים 2023-2022. יש לנו כ-300 הליכים שמתנהלים. זה יכול להיות אי דיווח או דיווח חלקי, דיווח לא מלא. העיצום הוא 58,000 שקלים.

כמה מתוכם חלוטים בסוף? מה אחוז האפקטיביות? כל האכיפה המנהלית או כל הצווים המנהליים שאת מדברת עליהם, בסוף יש את הפוטנציאל.

ההליך הוא כזה שניתנת התראה כמובן. בסופו של דבר יוצא עיצום חתום והרבה מהם מגיעים לגבייה על ידי המרכז לגביית קנסות ולא משלמים מרצון.

אבל גם זה נתון שהוא אמפירי וכדאי שיהיה אותו.

הרבה מהתהליכים גם מגיעים לבתי משפט ונמשכים שנים אחרי זה. צריך לזכור שבסוף אלו תהליכים שהם איטיים.

אכיפה פלילית על קמעונאים בגין אי קבלת מכלי משקה ריקים. יש מספר חקירות שמתנהלות כרגע במקביל וכמו כן התבצעו לאורך השנה האחרונה מבצעי אכיפה לקמעונאים בגין אי קבלת מכלי משקה ריקים. חשוב לי להגיד שהקנסות היום שמוטלים על קמעונאים בגין אי קבלת מכלי משקה ריקים הם לעג לרש, הם לא מהווים איזה שהוא איום וזה גם חלק מהדברים שאנחנו בוחנים בתיקון החוק.

תובענות ייצוגיות כנגד הקמעונאים בגין אי קבלת מכלי משקה ריקים. זו פעולה שמבצעת המועצה הישראלית לצרכנות שהגישה שלוש תובענות בשנים האחרונות באמצעות הנתונים שהם אוספים במוקד המשותף ואנחנו מברכים מאוד מאוד על התהליך הזה.

מילה פה. כמה תהליכים שהם נמצאים והם מאוד משמעותיים ואני רוצה לציין אותם פה. אנחנו מזהים תופעה של רשתות שבהחלטת רשת, בהחלטת הנהלה, אני אתבטא בעדינות, לא מקלים על החיים עלייך, חברת הכנסת הרכבי, כשאת באה להחזיר, ועושים הכול כדי שלא תרצי לבוא לשם שוב. כמובן שמי שסובל מזה זה קודם כל מי שממלא את החוק ועושה את זה כמו שצריך וחנויות אחרות ומי שסובל זה בטח הציבור.

אנחנו ביחד עם המשטרה הירוקה והיחידות שלנו, כולם תחת המשרד להגנת הסביבה, פתחנו בחקירות, אני כרגע לא ארחיב בעניין הזה, אבל ברמה לא של הסופר הבודד, לא של הסניף הבודד, ברמה של רשת. כנ"ל לגבי התובענות הייצוגיות, גם הן נגד רשתות. אלה תהליכים מאוד משמעותיים שאנחנו מקווים שיבשילו לכדי פתרון הבעיה.

אני אסקור בקצרה את התיקונים שאנחנו מעוניינים להביא בתזכיר החוק. מטרות עיקריות, עידוד החזר הפיקדון לציבור, שיפור ניקיון המרחב הציבורי, חיזוק שוק המחזור. אני מתחילה מהמטרות כיוון שחלק מהתיקונים שאנחנו נביא מתקשרים עם כמה מהסעיפים, הם משרתים כמה מטרות.

נתחיל עם העלאת יעדי האיסוף ל-90% באופן הדרגתי. יעד האיסוף הנוכחי הוא 73%, הוא עולה בחוק כפי שהוא כתוב עכשיו עד ל-77%. אנחנו מסתכלים על מה שקורה באירופה. שוב, חוק הפיקדון הוא לא חוק אחריות יצרן רגיל, אנחנו כבר יצרנו את המנגנון הזה עם התמריץ הפנימי באמת להחזיר את מכלי המשקה, אנחנו יכולים להגיע לאחוזים משמעותיים יותר וזו הכוונה ואנחנו נעשה את זה באופן הדרגתי.

אי הכרה באיסוף מתחנות מעבר לצורך עמידה ביעדי האיסוף. גם זה יהיה חייב לקרות באופן הדרגתי כדי לאפשר גם לתחנות הממיינות להתמודד עם השינוי ולהתאים את עצמן.

חובת איסוף מהקהילה. נורמה ישראלית. כשעשינו סקירה באירופה, לא אוספים בתנועות הנוער באירופה מכלי משקה, אבל זו נורמה שאנחנו כן מעוניינים להסדיר בחוק ואנחנו חושבים שיש לזה ערך חברתי, ערך חינוכי, ואנחנו נאפשר איסוף ממוסדות חינוך ותנועות נוער.

כתרומה בעצם?

כאיסוף קהילתי.

שהכסף נכנס לקהילה.

בדיוק. יעד לאיסוף מהציבור. זה גם רעיון חדש. איסוף מהציבור, הערוץ הוא הקמעונאים והקהילה, זה האיסוף מהציבור. והרעיון הוא שכל מי שיהיה שחקן בחוק הפיקדון, בשביל לעמוד ביעדים של ה-90% וביעדים ההדרגתיים עד לשם, חלק מזה יהיה לו גם חובה לעמוד ביעד לאיסוף מהציבור, כלומר הוא יהיה חייב לתת שירות לקמעונאים שהם הערוץ לאיסוף מהציבור ולאיסוף מהקהילה.

קביעת סטנדרט שירות לציבור. זה בעיקר בעיקר מתייחס לקמעונאים, איך צריכה להיראות נקודת החזרה. נקודת החזרה צריכה להיות מוארת, מונגשת, משולטת, עובדת. לפעמים אנחנו מקבלים תלונות שהקמעונאים אומרים: המכונה לא עובדת, אז אני לא צריך לקלוט ולהחזיר מכלי משק. הרי זה לא יעלה על הדעת, זה אפילו לא פרשנות של החוק. אתה חייב לקבל מכלי משקה כל עוד העסק שלך עובד. אם המכונה שלך לא עובדת אתה חייב לקלוט באופן ידני, זה חד משמעי מבחינתנו.

יש גם התייחסות לצפיפות המכונות ביחס לאוכלוסייה? האם אתם מגדירים לעצמכם שבסוף במדינת ישראל על כל 3,000 בתי אב צריכה להיות מכונה, שתיים, שלוש, חמש?

אנחנו החלטנו שההתייחסות לא תהיה למכונה, אלא לנקודות החזרה. אנחנו כן נתייחס למספר נקודות ההחזרה.

אבל חייבת להיות מבחינתכם איזה שהוא מפתח, תחליטו מה המפתח, אבל הוא חייב להיות.

אבל אנחנו לא נפסול החזר ידני. אנחנו לא ניכנס לשיקולים של מי שמחליט שהוא מעדיף - - -

אני לא מדברת על מכונות, אבל על תחנות איסוף, תחנות החזרה.

התאמה של גודל בתי העסק. היום החובה מוטלת בחוק על בתי עסק בגודל 28 מטרים ומעלה. אנחנו מבינים שיש קשר בין היכולת לאסוף מכלי משקה לגודל בית העסק ומטראז' ואנחנו נתייחס לזה בתיקון החוק. אנחנו ניצור פה איזה שהיא הקלה על בתי העסק הקטנים בשטח.

אני רוצה להגיד מילה, אני לא ארחיב יותר מדי כי נגיע לזה בדיונים על החקיקה, אבל לכאורה יכולים להגיד לא, למה, שכל עסק, כל מכולת, כל קיוסק שיקבל, מכרת? תקבל. אנחנו חושבים שחוץ מההיבט של העלות-תועלת ובאמת ההיבט הכלכלי של עסקים בשטח קטן, שזה אומר שאין להם הרבה שטח אחסון, הם בפועל גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה, שעסק קטן כזה חייב להחזיר בקבוקים. ואז יוצא אפקט הפוך, ברגע שהוא לא מחזיר הוא גורם לחוסר אמון של הציבור בכל החוק, לא רק בנקודה הספציפית שבה הוא בא להחזיר. לכן החוק צריך לתת מענה שגם סביר לעסקים ובעיקר יוצר אמון של הציבור בנקודות ההחזרה.

חיוב שיתוף מידע על ברקודים. חלק מהבעיות שהציבור נתקל בהן זה ברקודים חדשים שהמכונות לא מכירות אותם. כבר הגעת, כבר עשית את המאמץ, הלכת לחצר האחורית של הקמעונאי בשביל להחזיר את מכל המשקה ואז בסוף המכונה לא מכירה את הברקוד.

אם אני עכשיו מקלפת את הברקוד אז המכונה לא מקבלת.

כיוון שמדובר בהסדר של כסף, זה בסדר גמור וזה נכון מבחינתנו כדי לוודא שזה מוצר שחייב בפיקדון, אבל אנחנו רוצים להפסיק את הסרבול הזה שהמכונות לא מכירות את כל הברקודים ולכן אנחנו ניצור מאגר ברקודים אחיד שתהיה חובת דיווח אליו וזה יסדר את כל הנושא הזה שהמכונה מכירה, נכנס מוצר חדש, לא נכנס מוצר חדש, פה מכירים את הברקוד, פה לא מכירים את הברקוד, בנושא הזה אנחנו נייצר איזה שהוא סדר.

שיפור ניקיון המרחב הציבורי. גם העלאת היעדים בסוף זה תורם לשיפור ניקיון המרחב הציבורי. חיבור המכסים למכלי המשקה מפלסטיק. אני חושבת שזה ברור. כל מי שמסתובב בשטחים הפתוחים רואה שאת המכלים עצמם כמעט כבר לא רואים במרחב הציבורי, אבל את המכסים בלי סוף. איפה שיושבים, באתרי הפיקניקים, זה גם כמובן מעיד עלינו כציבור וגם אנחנו צריכים לקחת אחריות על זה בעצמנו בכל מקרה, אבל חיבור המכסים למכלים יתרום לנושא הזה ואנחנו מקווים להפחית את התופעה. בסוף גם חיבור המכסים זה עוד חומר שמגיע לתעשיית המחזור. אמנם לא מדובר ב-PET, מדובר בפוליאתילן לרוב, אבל זה עוד חומר שאנחנו מבטיחים לתעשיית המחזור.

המטרה הבאה, חיזוק שוק המחזור. העלאת היעדים, כאמור. שוב, אנחנו מבטיחים יותר חומר איכותי לתעשיית המחזור.

אי הכרה בהשבה לאנרגיה כמחזור. היום רוב מה שנאסף בתחנות המעבר, כיוון שלא מדובר בחומר איכותי שמתאים לתעשיית המחזור, מגיע להשבה לאנרגיה, למתקן ה-RDF. בעצם אין סיבה, אם אנחנו מייצרים איסוף שהוא בהפרדה במקור ומדובר בחומר איכותי אנחנו גם יכולים באופן הדרגתי להפסיק להכיר בהשבה לאנרגיה כמחזור. זו כמובן לא פעולת מחזור, זו פעולה שהיא עדיפה על הטמנה, אבל זו אינה פעולת מחזור.

יעדים להכנסת חומר ממוחזר למכלי משקה חדשים מפלסטיק. בדומה ליעדים באירופה, היעדים באירופה שנכנסו כבר עכשיו, ב-2025, ש-25% ממכלי המשקה מפלסטיק החדשים צריכים להיות עשויים מחומר ממוחזר, ואנחנו נכניס את זה באופן הדרגתי גם בישראל.

הגבלת שיעורי היצוא. הגבלת שיעורי היצוא כמובן חייבת להיגזר מיכולות השוק לקלוט את החומרים, אבל אנחנו נרצה שרוב החומר יישאר בארץ, יחזק את תעשיית המחזור וכמובן גם השליטה שלנו. כשחומר יוצא החוצה השליטה שלנו שבאמת הוא מגיע למתקן מתאים למחזור היא פוחתת.

מטרה אחרונה של תיקון החוק, שיפור הפיקוח, האכיפה והפחתת הונאות. חלק משמעותי מאוד מזה זה מתן מעמד וחובות בחוק לגופי האיסוף. אמרתי, גופי האיסוף היום מבצעים חלק ניכר מהחובות של היצרנים והיבואנים, אבל אין להם מעמד בחוק ואת הנושא הזה אנחנו רוצים להסדיר. זה חלק משמעותי מאוד מהתיקון של החוק. חובת דיווח על פי דרישה גם על מתקני המחזור, כדי שנוכל להצליב מאזני מאסות, ושיפור והתאמה של כלי העונשין בחוק, שחלק מזה גם הזכרתי.

לוחות זמנים. הגשת ה-RIA ותזכיר החוק לאישור השרה והמנכ"ל שלנו בתוך כחודש, פרסום ה-RIA ותזכיר החוק באתר התזכירים בתוך כחודש וחצי והגשה לוועדת השרים לחקיקה, אנחנו מקווים בתוך כשלושה וחצי חודשים לאחר השלמת התהליך הזה.

זאת אומרת שאם אני עכשיו לוקחת את לוחות הזמנים, אז כחצי שנה זה יגיע כאן לדיון?

זה תלוי אם לא תפעלי להפלת הממשלה.

אני אמשיך לפעול להפלת הממשלה, לא משנה, אני מקווה שאנשי המקצוע עובדים בלי קשר למי השר, אז מה זה אומר? מתי זה מגיע לדיון בוועדה?

מוועדת שרים ועד לוועדה זה יכול להיות מהיר. אני מאוד מקווה שהוועדה תהיה עסוקה בחקיקה סביבתית כל המושב הזה ותמצא גם זמן לתיקון הזה. מבחינת בשלות חוק פסולת בניין הוא בשל, כמו שאמר היושב ראש, ואני מקווה שיגיע בקרוב לדיונים.

אנחנו נכין תזכורת לקבל דיווח האם זה עמד באבני הדרך שציינתם.

עברנו הלאה. חוק פסולת אלקטרונית. חוק פסולת אלקטרונית, החוק לטיפול סביבתי בציוד אלקטרוני וחשמלי ובסוללות, עבר תקופה משמעותית בשנה האחרונה. החוק עובד באמצעות גופי יישום מוכרים, הם גופים שהוקמו בשביל ליישם את חובות היצרנים והיבואנים על פי החוק ותקופת ההכרה בכל גוף כזה נמשכת כחמש שנים ותקופת הכרה חדשה החלה ביולי השנה, זה אומר שבכל שנת 2024 ואפילו בשנת 2023 המשרד עבד בשביל להתכונן לאותה תקופה. נכתבו גם תנאי הכרה חדשים שאמורים להביא לשיפור ביישום החוק ובשירות לציבור.

אני קודם כל אתחיל בדגשים של תנאי ההכרה החדשים, כי זה חלק משמעותי מאוד מבחינתנו. שיפור המעקב אחר הפסולת. המטרה היא לוודא שהפסולת שנאספת מגיעה בסוף לאתרי המחזור. זו פסולת ערכית שיש תמריץ משמעותי לזלוג לאתרים בלתי מורשים, לזלוג לשטחים, לשריפות בשטחים פתוחים, בשביל לחלץ את המתכות ולכן אנחנו חייבים לוודא מעקב אחר הפסולת.

עמידה ביעד מחזור מוכר. גופי היישום המוכרים מדווחים לנו על הפסולת שהגיעה לאתרי המחזור ואנחנו צריכים לוודא שהפסולת הזאת אכן עברה מחזור. בשביל זה החלטנו לאמץ את תקן ה-CENELEC שהוא תקן תהליכי לטיפול בפסולת אלקטרונית. הרי מפעלי מחזור הם לפעמים שרשרת של מפעלים, מפעל אחד מקבל את החומר, מטפל, מפרק אולי, שוטף, מפריד ומעביר למפעל אחר שיודע לטפל בחומר הבא. זה לא הכול מבוצע במפעל אחד ואנחנו רוצים לוודא לאורך כל שרשרת הטיפול בפסולת ש-80% מהפסולת באמת ממוחזרת.

איפה אני מוצאת את המפעלים שממחזרים פסולת אלקטרונית? אני לא מכירה.

יש מפעלים בכל רחבי הארץ, יש לך גם כמה נציגים שיושבים פה בוועדה.

אני אשמח לבקר במפעל כזה.

הם מאוד משתנים ביכולות שלהם, זה גם מאוד משנה איזה פסולת הם מקבלים. למשל יש מפעל אחד בישראל שמורשה לקבל מקררים והוא פועל בסטנדרט מאוד גבוה, הוא פועל בוואקום בשביל לאסוף את גזי הקירור, כדי שהגזים לא ייפלטו לאטמוספרה. המפעלים שקולטים פסולת קטנה הם שונים מהמפעלים שקולטים מכונות כביסה.

וגם כאן יש איזה שהם יעדים שהם פונקציה של המכר? כי מכר הוא ביטוי לפחת.

היעדים שמוטלים על היצרנים והיבואנים ועל גופי היישום המוכרים הם יעדים של 50% מהמכר באותה שנה, אבל, שוב, אנחנו רוצים לוודא ש - - -

זה מודולרי? זה יתגבר? זה יעלה?

היעדים לא יעלו כל עוד לא נתקין את החוק, אלה היעדים שנמצאים כרגע בחוק.

כרגע עוד אין הצעת חוק לתיקון.

נכון. אבל אני רוצה להגיד שאם בוחנים רק את מדיניות שער המפעל וכל מה שנכנס למתקן מחזור ממוחזר, לכאורה מצבנו טוב יותר. אם אנחנו באמת בוחנים מה נעשה, וזה מה שהסברתי קודם על תקן ה-CENELEC לאורך כל שרשרת הטיפול בחומר, אז זה הופך את התהליך להרבה יותר משמעותי ויש לנו באמת יכולת להגיע לחומרים הקריטיים. בפסולת אלקטרונית יש חומרים נדירים, חומרים קריטיים, שאנחנו רוצים לחלץ ורוצים למנוע את הצורך בכרייה שלהם כחומרים בתוליים.

שיפור השירות לתושב. הנגשת הסדרי הפרדה ברשויות המקומיות ובמשווקים ולראשונה יעדים לאיסוף פסולת גם מהמגזר הביתי. הרעיון הוא שרוב האיסוף של פסולת אלקטרונית נעשה באמצעות עסקים. זה ברור מאליו, יותר קל לאסוף פסולת בכמויות גדולות, זו גם פסולת שחוזרת על עצמה, מבתי עסק. אבל בסוף החוקים האלה, חוקי אחריות יצרן, נועדו להסדיר את הפסולת ממשקי הבית, את הפסולת שקשה לחלץ בהפרדה.

בשביל זה קבענו בתנאי ההכרה יעדים לאיסוף מהמגזר הביתי, אנחנו רוצים לוודא שנתח שיעלה באופן הדרגתי ייאסף באמת מהמגזר הביתי וזה יביא לשיפור. היום את מדברת עם תושבים, הרבה אנשים, גם אנשים מתחום הסביבה, לא בהכרח מכירים את ההסדרים שיש אצלם ברשות המקומית. אנחנו מאוד מקווים להביא לשינוי דרמטי בנושא הזה.

שיפור ההסברה. זה קצת מאותו נושא, לשפר גם את ההסברה הארצית וגם את ההסברה המקומית.

אז אמרתי יעדים לאיסוף מהמגזר הביתי. בשנת 2023 15% מהאיסוף נעשו מהרשויות המקומיות ואנחנו הצבנו את היעדים שאתם רואים פה, יעדים הדרגתיים לאיסוף מהרשויות המקומיות. זה מעלה את דמי הטיפול ליצרנים והיבואנים, זה מעלה להם את הכסף. זה יותר קשה לאסוף מהמגזר הביתי, אבל זו קריאת הכיוון שלנו לשוק. המטרה שלנו היא להסדיר את האיסוף מהמגזר הביתי.

ובסך הכול יהיה לכם בסוף מדד שמתכלל גם את בתי העסק וגם את זה והוא אמור להגיע ל-50%?

נכון, כן. סטטוס פעילות גופי היישום המוכרים. החוק התחיל את תקופת ההכרה השלישית שלו. בתקופת ההכרה השלישית, המשרד, לאור הניסיון להביא לשיפור ביישום החוק, אנחנו בחרנו שלא להכיר באחד מהגופים שפעל עד כה. תאגיד מא"י שפעל גם בתקופות ההכרה הקודמות קיבל את ההכרה השלישית שלו ונכנס תאגיד חדש בשם תמ"י, שזו תקופת ההכרה הראשונה שלו. יש לומר שבשל צו ביניים שבית המשפט נתן תקופת ההכרה אמנם החלה ביולי, אבל צו הביניים היה עד אמצע ספטמבר, אז היה איזה שהוא עיכוב בתחילת תקופת ההכרה החדשה.

התקשרות עם השלטון המקומי. אני נותנת פה נתונים שהם לא מחמיאים. בעצם מרגע שיצא גוף מוכר שכבר לא איתנו, שהיה קשור עם חלק גדול מהרשויות המקומיות, נוצר לנו איזה שהוא ואקום ויש לנו רשויות שטרם התקשרו עם גוף מוכר. כיום 89 רשויות מקומיות קשורות עם גוף מוכר, שזה רק 34% מסך הרשויות המקומיות בישראל.

כשאת אומרת גוף מוכר זה בעצם תאגיד מא"י.

או מא"י או תמ"י.

תמ"י שהוא חדש.

כן, אבל הוא יכול לתת את השירות. בשביל להקל על השלטון המקומי בתקופת המעבר הזו גם יצרנו הסדרים זמניים, כאלו שלא דורשים מהרשות המקומית עכשיו לצאת למכרז. זה לא במקום היציאה למכרז, אבל זה בשביל לתת פתרון אד-הוק ואני חייבת לומר שאין היענות דרמטית של השלטון המקומי להיעזר בכלי הזה וזה משהו שאנחנו מטפלים בו באופן אקוטי. השירות לציבור, אסור שהוא ייפגע. אמון הציבור כל כך עדין בנושאים האלה, אסור שהשירות לציבור ייפגע.

התקשרות עם יצרנים ויבואנים. 558 יצרנים ויבואנים קשורים כרגע עם אחד מהתאגידים, זה בעצם המקור התקציבי לפעילות של התאגידים וזו עדיין ירידה ב-10% ביחס לתקופה הזו אשתקד ואנחנו נפעל מול אותם יצרנים ויבואנים שהם טרמפיסטים על החוק כרגע.

נתוני פיקוח ואכיפה, חוק פסולת אלקטרונית. אכיפה מנהלית על אתרים בלתי מורשים או בעלי רישיון בלתי מתאים. יש כרגע חמישה הליכים שמתקיימים. אני אגיד על זה שזה משמעותי מאוד. יש לנו את היכולת, ואנחנו גם אוכפים, על מתקנים שיש להם את רישיון העסק המתאים, אבל התלונה התמידית היא שיש התעלמות מהמתקנים שמקבלים פסולת אלקטרונית ואין להם רישיון עסק, שהם עושים את זה באמת באופן פיראטי מוחלט. אנחנו קשובים לזה ואנחנו עושים את העבודה הזאת. זה הרבה מאוד עבודה, זה דורש מודיעין ושיתוף פעולה עם המשטרה ואנחנו מחפשים את האתרים האלה ופועלים נגדם.

רק מילה על זה. בתוכנית העבודה של המשטרה הירוקה, שאתם יודעים שהיא עמוסה ויש לה הרבה יעדים, הכנסנו את נושא הפסולת האלקטרונית כיעד בתוכנית העבודה של המשטרה הירוקה.

אכיפה על ידי יחידת דוד, הכוונה היא לפסולת שעוברת במעברים, הפסולת שמגיעה לשטחים. אני יכולה להגיד שבשנת 2024 נתפסו 19 משאיות ומתחילת שנת 2025 כבר נתפסו שבע משאיות. מדובר על עבירות לפי צו אלוף שאוסר מעבר של פסולת לשטחים.

פעולות אכיפה נוספות שמתוכננות לשנת העבודה הקרובה. ביקורת עומק על דיווח יצרנים ויבואנים, מדובר על ביקורת עומק באופן רוחבי על דיווחי יצרנים ויבואנים לפי חוקי אחריות יצרן מורחבת, חמשת החוקים שיש בישראל. הודעה על זה תצא ליצרנים וליבואנים על מנת שהם ייערכו לזה מתוך חשש שגם בדיווחים יש לנו לפעמים דיווחים חלקיים, דיווחים חסרים. חשוב להגיד שהדיווחים הם מתוך הדיווחים על המכר, אנחנו יודעים מה היעדים, היעדים נגזרים בסוף מהדיווחים ולכן חשוב שהדיווחים יהיו דיווחי אמת.

אתם רואים מגמה? אמרת שב-2024 היו 19 משאיות, כמה זה לעומת 2023, 2022?

זה לא נתונים שלי ואני לא מכירה מגמות.

רק תראה שהשנה, בגלל ששמנו את זה כיעד עיקרי, אנחנו כבר בעלייה, אנחנו מקווים שלא יהיו אבל אנחנו מתכוונים להשקיע את המאמצים בעניין של העברה ל –

אני רק חושב שזה חשוב כשמציגים את הנתונים להראות איזה שהיא מגמה, להראות אם המאמצים משתפרים.

יש פה עומס של נתונים ובאמת ניסינו להציג את המיטב, אבל אתה יכול לפנות אלינו אם יש לך עוד שאלות.

פעילות אכיפה אמרתי. אכיפה מנהלית על משווקים שאינם קשורים עם גוף מוכר. מנגנון ה-take back זה אולי המנגנון החזק ביותר בחוק, הציבור מכיר את זה, להחזיר ישן תמורת חדש ואנחנו רוצים לוודא שכל המשווקים מבצעים את החובה הזו בחוק.

המשך אכיפה מנהלית כנגד מתחמים בלתי מורשים ואיתור הגורמים המקומיים העוסקים בהעברת פסולת אלקטרונית לשטחים.

תודה רבה, הגב' חגית נובו. ברשותכם, גם לגבי התיקון של הצעת החוק והתיקון של חוק הפיקדון, נשמח לקבל עדכון שוטף על התקדמות אבני הדרך שאתם ציינתם. ולגבי הפסולת האלקטרונית, אני חושבת שיש לנו עוד הרבה עבודה כי זה פחות במודעות.

עבודה ציבורית?

כן, עבודה ציבורית. אני לא יודעת להגיד לך מה הפתרון, אבל כן נכון אולי קמפיין רחב שישתף את הציבור מי הם התאגידים ומה הם גופי היישום, כפי שקראתם להם.

התאגידים פה, הם בוודאי ירצו להתייחס.

זה דבר אחד, ודבר שני, בהבנה שלכם כרגע יש שניים בקנה, האם לא נכון לעשות הרחבה של גופי היישום המוכרים?

זה לא מן הנמנע, בסוף זה תלוי בתוכנית עסקית ראויה ועומדת. זה מה שעומד לנגד עינינו. אין הגבלה, זאת אומרת לא יהיו עשרות, יהיו בודדים בכל מקרה, את מדברת על תאגיד שלישי או – ככל שתהיה תוכנית עסקית ראויה שמשפרת את המצב אז אנחנו נבחן את זה כמובן. אני לא בטוח שבהיבט הזה עכשיו זו הנקודה שגורמת לכשל.

אני מבינה שכרגע אין לכם המלצות לתיקונים בחוק, אבל - - -

יש לנו המון, אבל יש לנו גם סדרי עדיפות.

זה משהו שאני חושבת שנכון, לא יודעת, עוד שנה מהיום לבחון.

בפינת הבכי והנהי את רואה בערך את כל האנשים של המשרד שעוסקים בזה בבת אחת.

ואני גם רוצה להגיד, מטי, שריבוי גופים הוא לא בהכרח אומדן לפשטות וקלות ויעילות האיסוף.

נכון, אבל את אומרת שכרגע החוק אומר 50% ולפי הטבלה אנחנו עוד רחוקים מהיעדים האלה.

הטבלה משקפת את אחוז האיסוף מהציבור.

ומבחינת היישום של ה-50%?

האמת שלא התייחסתי לזה. הגופים מדווחים על עמידה בחוק, מי שדיווח זה כמובן מא"י והתאגיד הקודם, תמ"י עוד לא דיווחו לנו על יישום החוק. חילוקי הדעות בינינו לבין הגופים זה תמיד על המחזור, האם באותו אתר באמת נעשה מחזור של הפסולת ולא חלק גדול מזה הלך להטמנה, וזה תמיד מקור ה –

אני חושבת שצריך לדייק, מבחינתכם לפחות, על ההגדרה.

זו הפעולה שאנחנו עושים עם אימוץ תקן ה-CENELEC.

זה גם משהו שאולי שווה מתי שהוא לדווח לוועדה, על עמידה ביעד המחזור לפי תקן ה-CENELEC.

האימוץ שלו ייעשה באופן הדרגתי.

תודה רבה שוב, חגית ואלעד, על הסקירה המעמיקה. יש לנו הרבה דוברים והלו"ז קצת נושף. נבקש אם אפשר חמש דקות לדובר ולא יותר. נתחיל עם דן הלמן מתאגיד מא"י.

תודה, גברתי. אני רוצה לברך אותך על היום החשוב הזה ועל הדיון הזה. אנחנו עוסקים במלאכה מאז שהחוק היה בתוקף.

סוגיית בריחת פסולת והטיפול הלא סביבתי שלה היו בעיה קשה מאוד. אני אתן דוגמה אחת שמתארת בצורה הכי בולטת את הקושי, את הנזק הסביבתי, הנזק הכלכלי, העבריינות הפלילית, יש לומר כמובן הסביבתית ואולי אפילו טרור וכדומה. סוגיית מזגנים, יש 50,000 טון של פסולת מזגנים בישראל כל שנה, הגופים המוכרים לא נוגעים בהם כמעט בכלל, בשברירים בלבד, כי הפסולת הזאת היא מאוד ערכית, אפשר לקבל עליה, כי יש בה נחושת, בין 2,000 ל-3,000 שקל לטון, את מבינה שזה 150-100 מיליון שקל בשנה שהולכים לגורמים עברייניים.

הפסולת הזאת רובה נשרפת באידנא, בדרום הר חברון. תושבי ישראל נושמים את זה, ודיברת על המשמעויות הבריאותיות של זה, אחר כך הכסף מהפסולת הזאת שהולך ומממן בין אם גורמים עבריינים ובין אם גורמים טרוריסטיים כאלה או אחרים ובסוף המדינה לא עושה כלום, או כמעט כלום, שבע משאיות ב-2025 זה אפילו לא מה שעובר ביום אחד. הבעיה היא לא רק בשלטון המרכזי, גם בשלטון המקומי, גברתי הייתה שם, בסוף אנחנו נותנים שירות ל-80 ומשהו רשויות, כמו שראית, כבר עשר שנים, מעל 5 מיליון תושבים.

היית ברשות, את יודעת שבכל קיץ הרשות מחליפה בחלק מבתי הספר והגנים את המזגנים, אנחנו לא מקבלים אותם. התלוננו, פנינו במכתבים, ביקשנו מהמשרד סיוע, לא יכול להיות שהשלטון המקומי גם הוא לא משתף פעולה בעניין הזה ומוכר את הפסולת הזאת במקרה הרע, מעלים עין במקרה הטוב יותר, והפסולת הזאת לא מגיעה לטיפול מוסדר ועושה נזקים כלכליים וסביבתיים קשים.

אני פונה לעזרה שלכם, אמרתם שבאתם לעזור, אז לעזור לנו כי אנחנו לא מצליחים במלאכה הזאת. הקרב, אני עושה אותו כבר 11 שנים ועד היום לא הצלחתי.

איפה היצרנים של המזגנים נדרשים ליעדי השבה?

היצרנים של המזגנים לא חייבים למחזר מזגן בשביל לעמוד ביעדים שלהם, בסוף המזגן מותקן בבית של כולנו ומותקן במוסדות.

זה התאגידים, הם גובים מהיצרנים והיבואנים את דמי הטיפול וצריכים לעמוד ביעד.

אבל אין שום אחריות על היצרן?

היצרן עושה את שלו, הוא מתקשר, הוא מממן, אבל אני לא יכול, אין לנו שום זכות ויכולת לרדוף אחרי מתקין המזגנים, כי מתקין מזגנים זה לא משהו עם רישיון במדינת ישראל, כל מי שיושב פה יכול לעבוד כמתקין מזגנים.

עכשיו הוא עם רישיון.

אני יודע, עובדים על זה, אבל כרגע זה עוד לא המצב.

בשונה מהמנגנון של אם את רוכשת מקרר שאז המשווק חייב, המנגנון במזגנים הוא יותר מורכב, החובה היא עדיין על היצרנים והיבואנים והתאגידים פועלים בשם היצרנים והיבואנים.

בסדר, אבל יש כאן לאקונה שעולה כאן לדיון ומה הפתרון שאתם רואים?

אנחנו בתקופה מסוימת ניסינו כן להסדיר את זה באמצעות המקצוע של מתקיני מזגנים, זה לא צלח. אנחנו עדיין מחייבים את זה באמצעות היצרנים והיבואנים, בסוף הם הכלי לעשות את זה, החובות הן עליהם.

ממה שאני מבינה הם לא עומדים בזה.

היצרנים והיבואנים צריכים לעמוד ביעד של 50% מהמכר במשקל, בסוף אם יש בישראל בין 220,000 ל-240,000 טון ציוד חשמלי אלקטרוני כל שנה, כלומר האחריות שלי כגוף יישום מוכר ושל הקולגה שלנו זה לטפל ב-110,000 טון.

שזה כל סוגי האלקטרוניקה, אין הפרדה רק למזגנים.

אין הפרדה.

אולי כאן הפתרון, באיזה שהיא הפרדה.

70-80,000 טון של פסולת אלקטרונית שלא מטופלים, רובה ככולה היא ערכית, פסולת המזגנים היא החלק הארי בזה והסברתי לכם את הסיבות, הן כלכליות, אין לנו יכולת, לא חוקית ולא משפטית ולא כלכלית להתמודד עם הבעיה הזאת. המציאות לפתחה של המדינה.

אנחנו קצת חלוקים בעניין הזה, אבל נשמור את זה לדיונים.

אבל אני מציעה לכם לקיים דיונים על זה.

בין אם לביקורת הגבולות ובין אם לאכוף על השלטון המקומי להביא את מה שאצלו. יש אצלו לא מעט.

בשביל לאכוף על האזרחים ועל השלטון המקומי לא היינו צריכים חוקי אחריות יצרן, אנחנו חושבים שזה דובר, אבל אני לא רוצה להכניס את הדיון המקצועי בינינו לבין תאגידי המחזור על מידת האחריות וכמה הם ממלאים אותה והאם עד הסוף. על התוצאה אנחנו מסכימים, שהתוצאה היא שלא נעשה מספיק בעניין הזה.

כן, שיש לנו בעיה.

שאפשר לעשות יותר.

אז, אחת, שווה אולי לבחון איזה שהיא רזולוציית עומק לגבי הסיווג של הציוד האלקטרוני, כי ציוד אלקטרוני זה מילה כוללת, אז אולי אפשר לחשוב על זרמים מסוימים שבהם תהיה מוטיבציה יותר גדולה ליצרנים. אם מדייקים את זה לפי זרמים, היעדים הם לא כאלה גנריים שהמקרר תורם לך את רוב המשקל, אלא אם זה רק באמת ייצור מזגנים אז לחשוב על זרמים. ושתיים, שאלה כיצד מגבירים את האכיפה לגבי הזליגה מחוץ למדינה. גם את זה הייתי רוצה לשמוע.

אני מציע שלא על כל נקודה ניכנס לדיוקים.

עוד משהו, דן?

לא.

תודה רבה לך. מר גיל ליבנה, ידידי, כבא כוחם של התאחדות התעשיינים.

לא בא כוחם, אבל נציג של פורום מתקני מיון פסולת שאנחנו מאוגדים במסגרת התאחדות התעשיינים. אני כאן כדי להתייחס לשני תיקונים שמבשלים אותם במסגרת חוק הפיקדון. אני אתחיל ואומר שאין לי ספק שאת חוק הפיקדון צריך לתקן. זה חוק מ-1999, חוק רזה מאוד ובין יתר הסיבות שהוא לא מממש את יעדיו היא משום שחסרים בו לא מעט ונגעו בחלק מהדברים העיקריים.

באשר לשני התיקונים הללו, התיקונים לגבי לצמצם בהדרגה, שלא להגיד לבטל, את ההכרה בחילוץ של מכלי משקה, וגברתי נגעה בזה, בשאלה כמה מתוך זה ממוין בתוך מתקני המיון וכמה באמצעות איסופים אחרים. הדבר השני, הכרה בהשבה של מכלי משקה כאחד מהפתרונות הסביבתיים הראויים להשתמש בחומר הגלם הזה.

לגבי הנושא של הכרה, נתון פה לא ניתן, אבל אני יכול להעריך שכמות משמעותית מהמחזור של מכלי המשקה לפיקדון נאספת במתקני המיון. אלמלא כך היה קורה לא היינו רואים פה שיש כמעט 70% מיון ומעל 90% מחזור אלא חצי מהנתונים האלה כנראה ולמעשה מתקני המיון הם הפתרון, הם לא הבעיה, הם הקו האחרון, הפתרון השיורי, למנוע את ההטמנה של המכלים הללו כמו גם אריזות אחרות.

כמו שגברתי מכירה את מתקני המיון, זו תשתית מאוד מאוד קריטית ראשית במדינת ישראל לצמצם את ההטמנה, שזה יעד. אנחנו עוסקים פה במכלי משקה שזה אולי פחות מ-1% מסך כל האשפה העירונית במדינת ישראל, אבל כשאנחנו מדברים על מתקני מיון הם מטפלים בכלל הפסולת העירונית ואם אנחנו רוצים לצמצם את ההטמנה מהשיעורים שלה כיום לכיוון יעדים מאוד יומרניים של 50% ו-80% זה חייב לעבור דרך תשתית של מתקני המיון.

גברתי השתתפה כאן בדיונים קודמים לגבי כל מיני השלכות כלכליות שפוגעות בכדאיות של המיון. אם אנחנו נגיע למצב, כמו גם ברעיון הזה, לא לאפשר לנו להזדכות על מכלי הפיקדון, הם חלק מהכלכליות, הם חלק מהתוכנית העסקית של מתקני המיון. אנחנו לא קובעים לאזרחים מה לשים בפח הירוק, כן או לא. מי שהחליט להחזיר לסופר, מצוין, לשים בפח הכתום גם טוב, מי שהחליט לשים בפח הירוק, כי זה לא מעניין אותו או כי הפיקדון נמוך מדי, בסופו של דבר הפסולת הזאת מגיעה למתקני מיון. אין עדיין מספיק מתקנים, אבל המתקנים שכן פועלים מצליחים לחלץ את מכלי המשקה.

גברתי שאלה מה איכות המחזור של המכלים הללו, ואם נאמר פה שהמחזור מגיע ל-96%, איך הוא מגיע ל-96% אם החומר לא היה ראוי למחזור? זאת אומרת שכן ממחזרים את כל מכלי המשקה שמחולצים וברובם כנראה ממתקני המיון. לכן אני חושב שלפני שבאים לתקן דבר אחד, בוחנים את ההשלכות של זה על מה שכבר עובד והוקם פה בעמל רב ובהשקעה של מיליארדים, משותפת לרשויות המקומיות, למדינת ישראל, למשרד להגנת הסביבה ולמגזר הפרטי וזה מתקני המיון.

יש פה תשתית טכנולוגיות מתקדמת. אם יחסמו את זה המכלים הללו יגיעו בדרך לא דרך בשוק שחור לפיקדון, לא יעזור כלום, או הכי גרוע שיהיו כל מיני אספנים שיאספו כמו בעולם שלישי במטמנות את המכלים הללו, למה? כי לנו אמרו אין לכם מה לחלץ אותם, לא תזדכו עליהם והם יגיעו למטמנות. אנחנו רוצים למנוע את התופעות הללו, להשתמש בתשתית הטכנולוגית הכי מתקדמת שקיימת היום בעולם שאנחנו התקנו אותה בין היתר כדי לשלוף את המכלים הללו ולהביא אותם למחזור ולמנוע את ההטמנה שלהם.

אני רוצה לוודא שהבנתי, החילוץ מתחנות המיון הוא חלק מהתוכנית העסקית של התחנה?

נכון מאוד.

אתה אומר שלא צריך לפגוע בזה, נשאלת השאלה האם צריך לדייק את היעדים בכדי לעודד יותר הפרדה במקור.

אבל זה דבר והיפוכו, ככל שיוּתר, וזו הפעולה הקלה, היא פעולה מכנית, היא לא דורשת שום התערבות, הציבור אדיש אליה, תזרוק לפח והטכנולוגיה תפתור את הכול, מה שלא עובד, כבר ראינו, אז כולם יילכו לפתרון הנמוך ביותר. ככה זה עובד בכלים שלובים, הפתרון הנמוך ביותר במעלה הזרם, אליו הולכים, אם זה מותר וזה הפתרון "המומלץ". אבל אם נגיד הפוך, נגיד לא, הפתרון האיכותי, הפתרון הסביבתי יותר הוא הפתרון המוביל, אז היצרנים והיבואנים והחברות שעובדות מטעמם יעשו מאמץ ולא יעשו לך את המוות בסופר שלא תבואי לשם יותר ותשימי את זה בפח הירוק, אלא להיפך, יעשו מבצע ויגידו לך: תבואי אלינו לסופר כי אנחנו חייבים את הבקבוקים שלך.

אבל לזה גיל לא מתכוון, הוא רק אומר, אם אתה לא מחשיב לי את זה באיזה שהיא רמה אז זה יפגע במודל הכלכלי שלי.

אין לי משהו נגד גיל בהיבט הזה, אבל אני חושב שזה כיוונים שהם מתנגשים.

אני לא חושב שיש פה התנגשות. כמו שאמרתי, אני חושב שנכון לתקן את חוק הפיקדון, אני חושב שנכון להגדיר יעדי איסוף, אין כרגע יעדי איסוף, דיבר על זה דן הלמן מטעם תאגיד מא"י, שאין יעדי איסוף למוצרים שונים. אם יגדירו יעדי איסוף במישור ההפרדה במקור לעומת הפרדה שיורית במתקני מיון, מבלי לפגוע במטרות החוק, מטרת החוק היא למנוע את ההטמנה של המכלים הללו, מטרת החוק היא למחזר אותם, אם אתם מבינים היום שרוב או חלק גדול מהמכלים הללו, נמנעת ההטמנה שלהם והם ממוחזרים באמצעות מתקני המיון, איך אמר היושב ראש לפני שהוא יצא מכאן? שלא נימצא במקום שבו אנחנו מבטלים הסדר אחד ופוגשים שההסדר החדש לא משיג את המטרות שלו.

אוקיי, צריך לתת את הדעת לפחות על הסוגיה שעלתה פה.

לא, אנחנו גם נתנגד לשינויים כאלה, לא רק לתת את הדעת.

אני רק אומר, תיקוני החוק יגיעו לוועדה הזאת ויהיה לכם הרבה זמן לטעון ולשכנע את חברי הוועדה.

יש בזה גם השלכות על הרשויות המקומיות, כי בסופו של דבר אנחנו גם מסבסדים את מחיר הטיפול במתקן המיון, מחיר הטיפול לעיריות, באמצעות ההכנסה מהפיקדון. אם נגרעת ההכנסה הזאת הם ישלמו בסוף בתנאי כניסה יקרים יותר, אז מה עשינו בזה? זה אותו ציבור שאנחנו חושבים עליו.

תודה, גיל. הדובר הבא שלנו, מירב עבאדי מאדם טבע ודין. שלום לך.

תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני קודם כל אזכיר לגברתי ולנוכחים כאן שדיון דומה התקיים ב-18 ביולי 2023, שאז הציג המשרד להגנת הסביבה מצגת.

אני זוכרת, גם אנחנו יזמנו אותו, דרך אגב.

נכון. מצגת דומה, שחבל שאני לא יכולה לשתף אתכם במצגת שאני רואה לנגד עיניי, וגם אז הייתה התחייבות להכניס תיקוני חקיקה ברוח מה שאנחנו שומעים עכשיו. אני תוהה מדוע לוקח כל כך הרבה זמן לתקן את החוק הזה כשכל כך ברור, לפחות למשרד להגנת הסביבה, איך ובאיזה מובנים צריך לתקן אותו. לטעמנו זה יותר מדי זמן ומי שמשלם בסופו של דבר את המחיר זה הציבור כי יש אחוז ניכר של אזרחים שמשלמים 30 אגורות על מכלי משקה ולא זוכים לקבל אותם בחזרה כי זה פשוט מאוד לא נוח להחזיר את הבקבוקים.

אני גם רוצה להזכיר שיש החלטה על הקצאת כספים מקרן הניקיון לטובת רכישת מכונות אוטומטיות ולא כל הכספים הללו הוקצו וגם המכרז הזה מתנהל לאיטו, כך שבזמן שאנחנו - - -

זה ממש לא נכון. לגבי ה'לאיטו' לא.

אבל לגבי התקציב מקרן הניקיון והמימוש של התקציב מקרן הניקיון, אם תוכל להתייחס.

קרן הניקיון החליטה בעבר על 100 מיליון שקל, אחר כך תיקנה הקרן לבקשת חלק מחברי ההנהלה ל-20 מיליון שקלים לבחינה ולבדיקה של המהלך לפני שמשקיעים את כל ה-100 מיליון. הבקשות הגיעו כפול, ב-40 מיליון שקלים, וחברי ההנהלה, גם אלה שהתנגדו לתקציב הגדול, הסכימו בכל זאת להגדיל את זה ל-40 מיליון שקלים בגלל הביקוש וכל זה יצא ונמצא בעבודה.

אני מדברת על הקצב.

אבל אנחנו בכל מקרה נבקש, אלעד, עדכון לגבי ההתקדמות של תיקון החקיקה עד שזה יגיע לשולחננו, לאותן אבני דרך, בכדי לוודא שלא עוד שנה וחצי נשב כאן ונהיה באותו מקום.

לגבי העניין של מתקני המיון, גברתי, החילוץ של בקבוקים ממתקני המיון הוא זה שמאפשר ליצרניות לעמוד ביעדים שבחוק, אין על זה חולק, ובקבוק שחולץ ממתקני המיון הוא לא באיכות זהה מבחינת היכולת להפוך אותו bottle to bottle לבקבוק שנאסף במקור. אם אנחנו מרימים ידיים בכלל מכל הרעיון של הפרדה במקור ומחזור, אז בסדר, אז אפשר ללכת למתקני מיון, להוציא מה שאפשר להוציא ואת כל השאר לשרוף במתקני שריפה, וכולנו יודעים מה הדירקטיבה האירופאית אומרת על היררכיית הטיפול בפסולת, אני לא ארחיב בעניין הזה, אבל בסופו של דבר אנחנו הולכים לקראת טיפול מאוד ירוד בפסולת.

הרעיון של לאסוף את הפסולת במקור זה באמת לאפשר לה גם להתמחזר בצורה זולה יותר וגם כדי להביא אותה לאיכות גבוהה יותר. כך שאני לא חושבת שצריך לוותר על זה ואין מנוס אלא לצמצם את האפשרות לאסוף מתוך תחנות המעבר ודרך זה בעצם לעודד את האיסוף במקור ולעודד גם את היצרנים וגם את הקמעונאים להפוך את התהליך הזה לתהליך שהוא נוח יותר עבור כל מי שרוצה להחזיר את הבקבוקים האלה, כי היום זה לא תהליך נוח.

אני אומר שוב, גם כשהצגתם את המצגת הפריע לי שבתוך המספרים והסטטיסטיקה שאתם נותנים, את הפילוח.

תוך כדי בדקנו ו-22% מהאיסוף הוא בתחנות מעבר, לא מבוטל בכלל.

ואחוז דומה הולך להשבה.

להבנתי הבקבוקים שנאספים מתחנות המעבר נשרפים גם הם בסופו של דבר בצורה של RDF, הם לא הופכים חזרה להיות בקבוקים. זה לא מחזור באמת.

זה ממש מה שהסברנו.

אוקיי, ברור שהשאיפה היא להגדיל את ההפרדה במקור.

עוד נתון שאני לא ראיתי במצגת ואני אשמח אם המשרד יוכל לתת תשובה עליו, כמה אחוז מתוך הכסף שהאזרחים משלמים עבור פיקדון של מכלי משקה גדולים חוזר אליהם. אנשים קונים בקבוקים, הנתון הזה ידוע, ידוע כמה בקבוקים הם קונים, ידוע כמה זה 30 אגורות כפול הבקבוקים שהם קונים, כמה הם מקבלים חזרה על הבקבוקים הגדולים?

כיוון שהקמעונאים הם הערוץ מבחינתי להחזר פיקדון לציבור, אנחנו מעריכים ש-28% חוזר ישירות לציבור. אני צריכה להגיד מה ה-100% שאני מסתכלת עליו. ה-100% זה כלל כספי הפיקדון, צריך לזכור שיש פיקדון שלא נדרש שהוא בעצם - - -

זאת אומרת אם זה 2.4 מיליארד בקבוקים, 800 מיליון זה כסף פיקדון ששט לנו.

נכון, אבל אם היעד, כמו שהוא היה ב-2023, יעד איסוף של 68% זה אומר ש-32% הם פיקדון שאינו נדרש, אף אחד לא רוצה אותו וזה המנגנון הכלכלי שבאמצעותו היצרנים והיבואנים משלמים לגופי האיסוף.

זה לא שאף אחד לא רוצה אותו, אתם הצבתם יעד, היעד הוא יעד מינימלי. אם פתאום ימחזרו יותר או יאספו יותר.

אין בעיה, חייבים להחזיר.

כמה כסף אנשים משלמים כפיקדון?

800 מיליון.

וכמה כסף חוזר אליהם?

אמרתי, 28% מתוך הסכום שהציבור משלם חוזר לציבור.

דרך הקמעונאים.

אם אני מדברת על 800 מיליון, אם 200 מיליון חוזרים, מה קורה עם ה-600 מיליון שאזרחים שילמו כפיקדון?

יש את דמי הפיקדון שלא נדרשים, שהם התקציב שמשמש את היצרנים והיבואנים לשלם עבור גופי האיסוף, אותם תאגידים שאין להם כרגע מעמד בחוק.

יש כמה ערוצי איסוף. יש את האזרח, אותם אלה שחוזרים לקמעונאים, מחזירים את הבקבוקים ומקבלים כסף, זה מה שחגית התכוונה, הערוץ שחוזר ישירות לציבור.

ה-28%.

חוץ מזה יש אספנים, זה אחד שאוסף יותר ממה שהוא שותה. יש כאלה שאומרים שזה קשי יום, זה קהילה, זה כל מיני מקומות שבאמת אוספים יותר ממה שהם שותים, חלק לפרנסה וחלק לתרומה, ויש כאלה שזה חברות, חברות איסוף שבאות למסעדות, לבתי מלון, שיש כמויות גדולות, ונותנות שירות. הם לא רוצים לעשות את זה בעצמם, לנסוע עם הבקבוקים להחזיר. אז זה שלושת ערוצי האיסוף הגדולים וזה ביחד נותן לנו 69% בשנה קודמת של החזר הפיקדון. בשלושת הערוצים האלה בערך מתחלק שווה בשווה, הציבור, חברות איסוף ואספנים פרטיים.

אז עדיין סדר גודל של 200 מיליון כספי ציבור - - -

ככה בנוי החוק, משהו צריך לממן את התהליך הזה וככה נבנה החוק, דרך אגב בכל העולם, שהפער בין 100% פיקדון שנגבה ל-100% פיקדון שהושב, הוא בעצם מממן את המנגנון. הוא לא חייב לממן את ה-100%, אפשר להוסיף כסף, ואני מניח שיש תקופות שהיצרנים והיבואנים אולי מוסיפים כסף.

ועוד משהו חשוב, לא כל הפיקדון שמשלמים משלם אותו הציבור הרחב. זאת אומרת יש לנו המון בתי עסק, מסעדות, מלונות.

זה הציבור הרחב.

לא, אבל אם אנחנו סופרים את ערוץ ההחזרה לציבור הרחב, זה לא אומר שבתי עסק לא מקבלים את הכסף עבור הפיקדון שהם שילמו.

ובקשה אחרונה מהמשרד להגנת הסביבה, לפרסם נתונים רשמיים מבוקרים של כל מה שנאמר פה בדיון.

תודה רבה, עו"ד עבאדי. ברק ורקר מ'ירוק עכשיו'.

קודם כל אני רוצה לברך את חברת הכנסת על היום הזה שהוא ממש לא טריוויאלי, הדיון הזה התחיל במשפחות חטופים ובאמת יש המון דברים מאוד גדולים ברמה הלאומית, ולהמשיך לדון בדברים האלה, אז באמת כל הכבוד.

כאמור, אני ברק ורקר, מנכ"ל עמותת 'ירוק עכשיו', עמותה שעוסקת בענייני סביבה, עוסקת הרבה מאוד בנושא של זיהום חוצה גבולות שהמקור שלו ביהודה ושומרון ולכן אני רוצה לקחת את הדיון, אחרי הדיון פה על בקבוקי המשקה, קצת להסיט אותו לנושא של הפסולת האלקטרונית שהיא בעיה אקוטית ביהודה ושומרון. הזכיר את זה מקודם דן, שהמון חומר מגיע ליהודה ושומרון, נשרף, נטמן, בכל דרך שרק תעלו על הדעת, נמצא פה גם פרופ' יעקב גארב, שיזם איזה שהוא פרויקט בתוך הרשות הפלסטינאית של מחזור כבלי נחושת, ואת כל זה אני רוצה לכנס למקום אחד, שבנקודה המסוימת הזאת זו בעיה משותפת של האנשים שנמצאים אצלנו וגם אצל הפלסטינאים.

יש שוק שחור ענק של מסחר בפסולת. זה כסף ענק. אנחנו מדברים פה הרבה מאוד על חקיקה ומה יעשה האזרח ההוא והאזרח האחר, ועם כל הכבוד, חקיקה בלי אכיפה, אני לא יודע למה זה שווה, אין אכיפה. כשאין אכיפה אז אומר לצורך העניין דן פה: אני לא יודע לנהל להם את הפסולת, ואומר היצרן הפלסטיני: אני מגיע למגרש לקנות סחורה ואתה אומר למה? אתה תביא לי חשבונית, אני צריך להזדכות על זה, אני צריך לרשום על זה, הנה נכנס הטנדר מאחורה וזה הולך ואחר כך נשרף.

אני רוצה לחזק אותך. כמו שאתם יודעים, אני לא זוכרת אם אמרתי את זה פה בפתיח, כי עברתי בכמה ועדות, ב-2017 היה דוח של מבקר המדינה על שריפות חוצות גבולות, ואלעד, אני לא יודעת אם אתה מכיר, זה היה הדוח ב-2017, לקח לממשלה שש שנים לקבל החלטה על ועדה בין-משרדית, ביוני 2023, שהייתה אמורה לתת את המלצותיה והמלצותיה הן גם סביב השוק השחור והפרוטקשן והאלימות והזליגה הזאת והשריפות, לא רק בריאות, אלא גם סביב השוק השחור.

היא הייתה אמורה לתת את המלצותיה כעבור 180 יום, חלפה כבר שנה וחצי, לא חצי שנה, וההמלצות של הצוות הבין-משרדי שאני יודעת שהוקם לא פורסמו. אתה אולי לא הבן אדם שאני צריכה להלין, אבל יש כאן אוזלת יד של המשרד במימוש החלטת ממשלה מיוני 2023 שהיה אמור לתת דעתו על המורכבות הזאת של זיהום ושריפות חוצות גבולות.

ברשותך, אני לא יודעת אם נמצא כאן סגן ניצב ישראל גאלי מהמשרד לביטחון לאומי, אולי אתה יכול להגיד לנו אם זה משהו שנמצא על שולחנכם, זה לא קשור אליכם? רק תסיים ואז אני אתן לאדוני.

אני באמת מפציר בוועדה, כמו שעכשיו חברת הכנסת מבקשת מגופי האכיפה שיתייחסו, באמת צריך מאוד להכביד בשאלות על גופי האכיפה. אחד מגופי האכיפה שלדעתי היה צריך להיות פה, הוא מדבר הרבה על זה שאין לנו כסף, זה האוצר. איפה האוצר? יש פה מסחר ענק.

האוצר פה ותיכף נבקש ממנו התייחסות.

אגב זה יותר מהאוצר, כי השר הרלוונטי הוא גם האוצר אבל הוא גם השר שבתוך הצעת המחליטים אמור לתת גם את הפתרון לוועדה הבין-משרדית. אני מסכים עם כל מילה, ובסוף המשרד להגנת הסביבה ביחד עם משרד הביטחון צריך לסיים את הדוח הזה והמיקוד צריך להיות על זה.

אני אגיד בקצרה, המשטרה והמשטרה הירוקה והמשרד להגנת הסביבה ויחידת דוד פועלים, פועלים יותר טוב מבעבר. אני תושב צפון ים המלח ויש קבוצות של תושבים עם המינהל האזרחי שמנסים לעצור משאיות, אבל זה כמו לשים אצבע בסכר. זה לא יעשה את הפתרון. הפתרון צריך להיות פתרון רוחבי, עמוק, עם כסף ויקר.

לכן ממשלת ישראל הקימה צוות בין-משרדי.

היא העבירה החלטה, צריך לסיים את העבודה.

ויתרה מכך, אני מחזקת את דבריך, כי אותו שר אוצר הוא גם שר במשרד הביטחון שאמון על מקור הבעיה. אז בעצם זה יד ימין ויד שמאל, הוא רק צריך לשלב ידיים ולקדם פתרונות.

אז הם צריכים להגיע לוועדה ולענות.

אני באופן אישי ממקומי הצנוע רואה בחומרה רבה את העובדה שעברה שנה וחצי מאז החלטת הממשלה ובאמת דבר לא נעשה ואם נעשה, הוא לא ידוע לציבור, אבל נכון לעכשיו לא הגיע הדיווח. דרך אגב זו תרבות שחוזרת על עצמה, הרבה מאוד מהדיווחים של המשרד להגנת הסביבה לוועדה הזאת לוקה בחסר, החקיקות מנחות דיווח תקופתי בחוק כזה או אחר, הדיווחים לא מגיעים בזמנם. גם פה הוועדה קוראת לעמוד בדיווחים שהמשרד מחויב כלפי הרשות המפקחת הלוא היא כנסת ישראל. אז אני מחזקת גם אותך וגם אותך. מילא אם זה פתאום היה נופל עלינו, לא, מבקר המדינה התריע מזמן, כולם מתריעים מזמן, ויש החלטה.

צריך להגיד שעבודה נעשתה, גברתי. צריך לדעת, הוועדה התכנסה כבר והיו המון המון ישיבות, אנחנו נמצאים בישורת האחרונה, גם משיחות עם אנשים שכן מעורבים באירוע. אז אני מבקש, גברתי, שאולי המיקוד צריך להיות בלהביא את הנציגים הרלוונטיים שאמונים על ההחלטה, אם זה המינהל האזרחי ואם זה כל הגורמים והשחקנים, ושייתנו החלטות ותשובות לנושא הזה.

אני יכולה להציע ליושב ראש הוועדה לקיים דיון סביב החלטת הממשלה מיוני 2023 לצוות בין-משרדי שיטפל בבעיית השריפות חוצות הגבולות.

משפט של סיכום. טוב מאוד מה שחברת הכנסת מנחה פה ומבקשת ואני באמת מחדד את זה, אנחנו רואים את זה הרבה פעמים בוועדות, מדברים המון על שיפורים ועוד איזה פיין טיונינג של חוק כזה וחוק אחר, להבנתנו ולניסיוננו ומה שהסקרים והשטח אומרים, הבעיה הכי גדולה היא אכיפה. יש חוקים, יש חוקים טובים הרבה פעמים, לפעמים יותר טובים, לפעמים פחות טובים, אבל אם לא אוכפים אותם אז מה זה משנה אם נקדיש פה עוד סבב ועוד יום ועוד ועדה ועוד בין-משרדי? לאכוף את מה שיש.

תודה רבה, אני חותמת. איפה חותמים? לפני שאנחנו עוברים לדובר הבא, אדוני וגם התייחסות של האוצר. בבקשה.

צוהריים טובים. ראשית אני רוצה לברך על קיום הדיון החשוב ולומר שמשטרת ישראל אוכפת ומטפלת במגוון עבירות סביבתיות ובתוך הדבר הזה הנושא של השלכות פסולת, שריפה של פסולת, זיהומי אוויר נרחבים, כל עולם הרעש, בכל המכלול הזה של העבירות הסביבתיות אנחנו נמצאים ומטפלים.

פרוטקשן סביב פסולת?

צריך לומר אכיפה גם באמצעות קנסות, גם באמצעות הליך חקירה בהליך הפלילי. אפילו לאחרונה העברנו כחלק מהטיוב בנושא הזה את הגוף שמגיש את התביעה בעבירות של השלכות פסולת לתביעות להב, הם הגוף שמטפל באותם עבריינים סביבתיים. מעבר לזה בשת"פ עם המשרד להגנת הסביבה הקמנו לאחרונה יחידות של מתנדבים, גם בחוף וגם בעיר באר שבע, שעוסקות ואוכפות את כל עולם הגנת הסביבה.

יש הרבה עשייה סביב הדבר הזה, אבל צריך לזכור, בסוף אם אני אקח לדוגמה את הנושא של השלכת הפסולת, אם מדובר באירוע שאנחנו מגדירים אותו כמכת מדינה אז צריכה להיות איזה שהיא הלימה בין התפיסה של העבירה והנזקים שהאירוע הזה גורם למדינת ישראל לבין הענישה. בסופו של יום, כשאתה מסתכל על הקנסות שאנחנו נותנים לאנשים אתה מדבר על קנס שנע בין 750 שקלים למשליך שתפסנו אותו שזה לא משלח היד שלו, לבין 8,000 בקצה אם מדובר בתאגיד או במקום שהוא רגיש, שזה הקצה, הסכומים לא מרתיעים. כשאתה תופס עבריין כזה ביום אחד הוא משליך לא מעט פעמים.

אז מי יכול ליזום החרפה של הענישה?

אני חושב שבהקשר הזה צריכים להעלות את רף הענישה, בחקיקה כמובן, כדי ליצור הרתעה הרבה יותר גדולה ומשמעותית סביב הדבר הזה.

גברתי, התשובה היא משרד המשפטים והמשרד להגנת הסביבה, ביחד.

אז פה, שוב, אני מסכימה איתך, בסוף זו צריכה להיות חקיקה, אבל מי צריך ליזום? בסוף ממשלת ישראל צריכה להציע – זה בדיוק נשוא היום הזה, יש לנו בעיה, מאז שאנחנו יושבים פה שני אנשים מתו מזיהום אוויר. כל שעה וחצי מת אדם בישראל מזיהום אוויר. זה לא חשוב? כל שעה וחצי, 5,500 אנשים מתים מזיהום אוויר בשנה בישראל. אם זה לא מדאיג אז מה? בסוף כל מה שמתואר כאן סביב השולחן עולה בחיי אדם.

בגלל זה אני אומר שאנחנו אוכפים, יתרה מכך, חלק מהעבירות הסביבתיות אפילו מופיעות בסל עבירות בריונות שהגדיר מפכ"ל המשטרה לתחנות המשטרה באכיפה שלהם, אני אומר שכדי שניצור הרתעה שהיא משמעותית וגדולה יותר –

זה חוזר שוב להמלצות הצוות הבין-משרדי שהיה גם בטח אמון על הצעות תיקון חקיקה והחמרת ענישה. שוב ושוב אני חוזרת לאוזלת היד, שכשיש החלטת ממשלה היא לא מבוצעת. אתה צודק, אני הייתי מצפה מכזה צוות בין-משרדי שיטפל בכל האספקטים, באכיפה, בחקיקה, בפיקוח, בחינוך, בכל הדברים האלה, הרי לשם כך התקבלה החלטת הממשלה ופשוט מתעלמים ממנה. הממשלה שחוקקה מתעלמת. ממש צר לי, אבל בהצלחה ויכול להיות שצריך להציע לוועדה לביטחון לאומי לעשות איזה שהוא דיון.

אני אפתח סוגריים, כשאישרו לנו את היום המיוחד וכנסת ישראל החליטה שזה מצדיק יום מיוחד שיהיה בכל הוועדות בכנסת, אני פניתי כמובן לוועדה לביטחון לאומי שהיושב ראש בדיוק עזב ומונה, רצינו לקיים דיון סביב הנושא של הענישה והאכיפה, אבל לא אושר לנו דיון. אנחנו לא נוותר. אנחנו ביקשנו מכל ועדות הכנסת להקצות דיון סביב הנושא של עבריינות סביבתית, אני נחושה ואני אמשיך ואלחם.

אני גם רוצה להתחבר פחות או יותר לדברים שאמרת בסוף דברייך עכשיו, שיש צורך לראות את משק הפסולת כמשק אחד ואנחנו מדברים פה ספציפית על שני זרמים, אבל אנחנו לא מדברים על בעיית הפסולת של מדינת ישראל. יצא לך להיות יחד איתי בכמה דיונים בנושא ואני חושב שרוב מי שנמצא בחדר מכיר בזה שזו אחת הבעיות החמורות שיש כרגע במדינה. דיברנו פה על הפסולת האלקטרונית, 40% מהפסולת האלקטרונית נשרפת ביהודה ושומרון, ולפי דוח המבקר לפני שנתיים, זה שיש איסוף זה נחמד, אבל הוא אחר כך עובר ליו"ש ונשרף במרוכז.

אנחנו מדברים על פיקדון ולא הזכרנו את המילה פשיעה, פשיעה מאורגנת, בערך 7% מהמחזור של ארגוני הפשיעה הגדולים מקורם בפסולת. מספיק לכתוב פיקדון בגוגל ולראות איזה כתבות עולות משנה שעברה, סיפורים מהגדולים בתחום, ויש פה מנגנון של תמריץ מובנה שמעודד לא להחזיר את הכסף לציבור. כלומר עדיף לכל מי שבתחום לאסוף בקבוק מהרצפה מאשר להחזיר את הפיקדון.

אנחנו חושבים שהמנגנון הוא מצד אחד מעוות, אבל מצד שני יש פה אירוע יותר גדול רק מהפיקדון על בקבוקי משקה או ממחזור פסולת אלקטרונית ויש פה צורך להסתכל על משק הפסולת כמשק אחד ולפתור את הבעיה הזאת בצורה הוליסטית, לחוקק חוק משק פסולת, שגם שני הזרמים האלה ייכנסו בו והראייה לגביהם לא תסתור לדוגמה מהלך אחר שהמשרד עושה יחד איתי כחבר הנהלת קרן הניקיון, וזה מה שגיל התייחס אליו, זה הפגיעה במתקני המיון.

שוב, אני מסכימה עם כל אחד.

לא, אני לא מסכים כמעט עם כלום. ו'כמעט' כי הייתי מנומס, עם כלום.

לא, אני מסכימה שיש לנו בעיה במשק הפסולת והיא בעיה רוחבית. הדיון הזה מתכנס סביב חוק הפיקדון, אבל בדיונים השונים צף ועולה שאין ראייה הוליסטית, לא רק של המשרד להגנת הסביבה אלא של כל משרדי הממשלה. אם אני יכולה לבקש משהו פה מנציגי המשרדים השונים, דווקא מתוך זה שאתם עובדי ציבור שכל כך מכירים את הנושא לעומק, תיקחו מה שאתם יכולים מהדיונים האלה ותיקחו אותם הביתה למקום העבודה ותנסו למנף את זה.

אני מסכים לחלוטין וכמו שגברתי אמרה, יש החלטת ממשלה בתוקף על הקמת צוות בין-משרדי לטיפול בנושא ואנחנו מנסים לשבת בימים האלה ולפעול.

אלעד, אני אתן לך מילות סיכום אולי בסוף, תרשום לך.

אבל משרד האוצר, יש את רשות המיסים, היא עושה אכיפה? יש פה אנשים שפשוט בוזזים את הקופה ובצורה הכי פשוטה הם מעלימים מיסים. אתה מספר סיפורים שהם בעיות של כולנו, אנחנו מכירים, אמרת את מה שאנחנו יודעים, מה אתה עושה? זה אצלך רשות המיסים.

אני לא יודע לפתוח פה את תיקי החקירה שרשות המיסים מנהלת נגד גופים שונים בנושא, אבל אני כמוך מכיר שבשנה שעברה אחד התיקים הגדולים בתחום יצא לפומבי ולדעתי - - -

אבל אין ספק שהפשע המאורגן הוא בעיה ופשע מאורגן בשוק הפסולת הוא בעיה גדולה מאוד ושוב, אנחנו כאן מרימים את הדגלים כמיטב יכולתנו.

והנקודה החשובה פה, שהאכיפה זה כלי שהוא חשוב ממעלה ראשונה, אבל אם לא נפתור את הבעיה השורשית אז אנחנו כל היום נצטרך לרדוף אחרי הזנב של עצמנו באכיפה. אנחנו צריכים לפתור פה בעיה, משבר, מהחמורים שיש במדינת ישראל.

תודה רבה.

אני מחזקת את מה שהבחור ממשרד האוצר אמר, יש לנו בעיה אקוטית. אני חושבת שרובנו עברייני פסולת, בעיה אקוטית תרבותית וחוץ מאשר אכיפה זה חייב לשבת גם על כיסא החינוך.

שוב, פניתי גם לוועדת החינוך לקיים דיון, אבל אסור לנו לוותר ואני לפחות נחושה להמשיך בכל עולמות התוכן כי זה חוצה את כל עולמות התוכן של החברה בישראל.

עורך דין יעל כהן, מהמועצה הישראלית לצרכנות, שלוש דקות.

אני רק אתן כמה נתונים מהשטח רק כדי להראות עד כמה המצב בעצם קטסטרופלי מבחינת חוק הפיקדון. המועצה התחילה לטפל בתלונות בנושא הזה בסוף 2021 ועד היום התקבלו 15,383 פניות בנושא סירוב לקבל בקבוקים. המצב בשטח הוא עד כדי כך חמור שאפילו רשמנו עלייה בין 2023 ל-2024 במספר התלונות ברשתות הגדולות, יש מספר כפול שנרשם בתלונות בנושא חוק הפיקדון.

התחלנו לקחת את העניין לידיים, הגשנו שלוש תובענות ייצוגיות, אבל כמו שכולם יודעים זה הליכים משפטיים שלוקחים הרבה מאוד זמן. זה נכון שצריך לשים לזה סוף, אבל בסופו של דבר אני מסכימה עם מה שנאמר פה, הסוד הוא אכיפה ואולי יש גם שינויים שצריך לעשות בחוק, כי בסופו של דבר אם הצרכנים משלמים כ-800 מיליון שקל וכמעט לא חוזר אליהם שום דבר, כי הרשתות פשוט מסרבות לקבל את הבקבוקים, או המכונה מקולקלת או זו לא השעה, כל מיני תירוצים, צריך לקחת את העניין לידיים ובאמת לטפל בזה.

תודה רבה. פרופ' יעקב גארב מאוניברסיטת בן גוריון.

יש פה שני לוגיקות, הכלכלית והרגולטורית, שמנסים להפגיש אותן ועד שהן ייפגשו לא נגיע לשורשים. אם נרדוף בג'יפים את השורפים בקצה בקצה של כל התהליך או לעצור בגבולות את שבע המשאיות עד היום השנה, זה לא נוגע בשורש. בלוגיקה הכלכלית בצד הרגולטורית צריך לשלם למישהו למחזר מקרר, מצד שני בלוגיקה הכלכלית יש מישהו שאלטעזאכן יבוא וישלם לקחת את המקרר וגם יוריד אותו במדרגות, אז כשהם מכירים ועושים שיתוף פעולה אי אפשר להדחיק את זה שיש סקטור לא פורמלי.

אנחנו לא היחידים בעולם. גרמניה מתמודדת עם אותם דברים, רק שהיא שולחת לגאנה. הגאנה שלנו הוא פה במרחק נסיעה של 25 דקות והבעיות הן מאוד דומות. אנחנו לא נחמיא לעצמנו שיש לנו משהו מאוד ייחודי, בעולם הרגולטורי המקרר מגיע למחזור, הלוגיקה הכלכלית אומרת שהוא מגיע בלי קומפרסור כי זה הנתח היקר וזה הלך למקום אחר.

הפורמלית היא פורמלית וגם העובדה שיש פה שתי חברות, הגדה וישראל, והן יחידה כלכלית אחת. ככה הם מתפקדים ויש שם הרבה מחזור פרימיטיבי מאוד שהוא מזיק ויש שם ממחזרים שהם יכולים לעשות יותר טוב ויותר זול מפה. גם פורמלי וזה משחק סכום אפס. יש שם מפעל לגריסת כבלים שכל יום גורס שבע פלוס טון כבלים שאם הוא לא היה גורס אותם זה היה עולה בעשן. הבעיה שלהם בתל אביב. כשהם באים, כמו שאתה הזכרת, לגבות מסודר, מע"מ וכו', הם מעדיפים במגרש פה בפתח תקווה לעבוד בשחור.

בקיצור זה נורא מפתה לעבוד בקריקטורות, נורא מפתה לתעל דברים לאפיקים פוליטיים, זה לא טרור סביבתי, זה משאיות שכאשר עיריות בימים טובים לא יכולות, אין להם משאבים שם לטפל בפסולת ועכשיו יש את הסגר שלא מאפשר להם להגיע לתחנות מעבר, זה נצבר ושורפים. אז חייבים לא להדחיק ולהבין את ה - - -

ממשלת ישראל הבינה כנראה בהחלטתה מיוני 2023, אבל שם זה נגמר, רק בהבנה, לא בפעולה. תודה רבה, פרופ' גארב.

אני מייצגת כאן את דלק ופז ודור אלון שהן חברות שמתאפיינות בהפעלה של חנויות שכונתיות קטנות, חנויות נוחות, אלה חנויות שמתמודדות ביום יום עם חוק הפיקדון ועם המשמעויות הסביבתיות שלו והחקיקה היום יוצרת מודל משובש שמוביל לזיהום סביבתי במיוחד ביחס לחנויות קטנות.

אני אסביר. הנסיבות מאז 1999 השתנו, הרגולציה לא התאימה את עצמה. משנת 1999, החוק אז חל על בקבוקים קטנים, בינתיים לפני שלוש שנים החוק הוחל גם על בקבוקים גדולים כאשר החנויות האלה הן חנויות קטנות. ב-1999 מה שהמחוקק ראה לנגד עיניו זה מכולות סטנדרטיות, מפעם, שבדרך כלל הגודל שלהן הוא פחות מ-28 מטר רבוע. היום אם יש חנות נוחות שהיא 40 מטר רבוע או 50 מטר רבוע החוק חל עליה כאילו היא חנות של 3,000 מטר רבוע.

מאחר שאנחנו קצרים בזמן, חגית, תקני אותי, אחד הדברים שאתם מדברים בתיקון הצעת החוק הזאת זה לתת התאמה לגודל החנות.

אני יודעת ואנחנו מברכים על זה, אבל אני רוצה להתייחס לסיטואציה. הסיטואציה היא שיש המון בקבוקים עם זיהום, הרי בשביל זה הוועדה התכנסה, בדיוק בשביל זה הבאת את ההצעה על זיהומים סביבתיים, וכרגע יש זיהומים סביבתיים מאוד משמעותיים מכיוון שאי אפשר לאסוף את הבקבוקים בהיקפים האלה וגם אין שום תמריץ מצד היצרנים שהם בעצם הגורם המרכזי מבחינת האחריות בחוק, אין תמריץ לאסוף את הכמויות האלה מחנויות נוחות.

החנויות האלה הן מאוד זמינות לציבור, שזה דבר מצוין, מכיוון שהן נמצאות ליד תחנות דלק, אבל העובדה שהן זמינות לציבור אבל מצד שני ליצרנים אין תמריץ לאסוף מהם, בין היתר מכיוון שהיעד נמדד גם לפי איסוף ממקומות כלליים של איסוף בקבוקים ולאו דווקא מחנויות הנוחות, יוצרת כאן שיבוש.

צריך להביא בחשבון שהקמעונאים הם צינור בלבד. חקיקה זה דבר שלוקח זמן, את יודעת את זה טוב מאיתנו והמשרד להגנת הסביבה יודע טוב מאיתנו, אנחנו שמחים שהוא מבין שיש בעיה, אבל מה עושים עד שהחוק החדש נחקק? צריך למצוא פתרון לזיהום הסביבתי ולנזקים שנגרמים. יכולים להיות פתרונות ביניים ואנחנו מבקשים שהוועדה תבקש את ההתייחסות של המשרד להגנת הסביבה לזה, זה יכול להיות בדרך של פיזור מכונות לאו דווקא בפריפריה, בפריפריה יש פחות בעיה מאשר במרכז בהקשר הזה משום שאלה מקומות פחות צפופים, זה יכול להיות הוספה של מחזוריות שהורדו, זה יכול להיות בשינוי בתקנות של גודל החנות. לכן אנחנו מבקשים שכבר עכשיו, עוד לפני שהחוק נחקק, המשרד להגנת הסביבה ייצר פתרונות כי ייקח בינתיים המון זמן.

שני תיקונים. אחת, הקמעונאים הם לא צינור, הקמעונאים הם חלק משרשרת הערך והחובה עליהם היא חלק מעיקרון המזהם משלם, הם מרוויחים ממכלי המשקה ועד היום - - -

לא, הם לא מרוויחים ולו שקל, הם רק מפסידים.

אז אל תמכרו ואז לא תהיה עליכם - - -

זה פתרון מצוין של רגולטור.

ודבר שני, אף אחד עוד לא הוכיח לי עד היום, על אף הבקשות החוזרות ונשנות שלי, שהוא אוסף יותר מכלי משקה מאלה שהוא מוכר.

שימו לב שהאכיפה של המשרד, ראינו במצגת, היא רק ביחס לחנויות, היא לא ביחס ליצרנים.

תודה. עו"ד רובינשטיין, תודה. אני רק רוצה להגיד את החוויה שלי מחנות הנוחות, אני לא מביאה בקבוקים מהבית ומחזירה בחנות הנוחות, אני קונה ומשאירה, אבל לא נתווכח על זה.

יש גם אחרים. הלוואי שזו הייתה הסיטואציה.

עמדתך נשמעה. מר נמרוד הגלילי מאיגוד לשכות המסחר.

החוק הזה הוא לא קל ליישום, הוא מאוד מאוד קשה. החוק הזה הפך את הקמעונאים לתחנות מעבר לפסולת, ההרחבה של חוק הפיקדון למכלים הגדולים וההוצאה של כל הכלובים שהיו במרחב הציבורי, שהיה מאוד קל ללכת ולשים את מכל המשקה באותו כלוב, זה פשוט הפך את הרשתות לתחנות מעבר לפסולת.

אנחנו מבינים, החוק הזה נשאר ואנחנו בדין ודברים עם הגנת הסביבה ויש דיאלוג טוב, חלק מהדברים מתקבלים בברכה, חלק פחות. אנחנו באמת מחכים לשינוי ולתזכיר החוק שיופץ כדי שזה יתקדם כי באמת יש בעיה עם זה שאתה מחויב לקבל ויש תדירות איסוף, אבל המשרד כרגע לא יכול עדיין לאכוף את תדירות האיסוף מהסניפים כי גופי האיסוף הם עדיין לא גופים מוכרים. אז אנחנו מברכים על זה שהגופים האלה יהיו מוכרים בחוק ובאמת אפשר יהיה לאכוף את הדבר הזה על האיסוף. לא מספיק שאני חייב לקבל, המחסנים מלאים. אני לא יכול לשים גם מכונות על המרחב הציבורי כי אז הרשויות המקומיות קונסות אותי, כי יש לי שטח והשטח מוגבל. אז גם על הגדלת השטח של הסניפים אנחנו מברכים ומברכים באמת, זה צריך לגדול בצורה משמעותית.

יכול להיות שיש עוד תיקונים כאלה ואחרים שאולי פחות נכון להיכנס אליהם כי אנחנו באמת בדיאלוג עם המשרד להגנת הסביבה. על שעות, יכול להיות שרק בחלק מהשעות שהסניפים פתוחים שתהיה חובה לקבל. חובה שיהיו מכונות מחזור במרחב הציבורי או בתחנות של הרשויות המקומיות ולא רק בתי ספר וחברות נוער, שאני אוכל ללכת להחזיר ולשים, כי היום אני שם את זה ליד הפח כי אין לי את הזמן להתעסק עם הדברים האלה.

עוד דבר. אמר פה נציג האוצר, אם נסתכל על המכלול של הפסולת, ואני לא יודע אם לשם הוא כיוון, אבל מה ההבדל בין מכל משקה למכל של אקונומיקה? למה צריך חוק פיקדון? למה לא הכול בחוק האריזות? יש פחי מחזור כתומים, הכול יילך לשם, למה צריך להפריד בין זה? יהיה יותר פשוט.

תודה רבה לך, אדוני. אחרון הדוברים שלנו.

גם אנחנו בצלול רוצים להגיד מילה.

לא נרשמתם ואני חייבת לסיים ולסכם. תסלחו לי, יהיו עוד דיונים. נראה לי שאנחנו כולנו מסכימים שיש בעיה, בסך הכול יש כאן תמימות דעים.

משהו קטן וחשוב. אני כבר פעמיים נמצא פה בוועדות שלך ואני בדרך כלל לא מדבר, אני רק שומע ורוצה לבדוק איך אני יכול לעזור. אני מאלה שעושים באזור שאני נמצא בו, בטריטוריה שלי, ושמעתי כמה דברים פה היום שלפי דעתי לא כל כך נכונים, אני חושב.

מה לא נכון? אני אתן את עצמי כדוגמה, באזור שאני נמצא, שזה אזור הקריות וחיפה, בכל העסקים סביבי נאספים מהם בקבוקים על בסיס קבוע פעמיים-שלוש בשבוע והם מקבלים כסף על הבקבוקים שנאספים מהם, אם זה אולמי שמחות, אם זה מסעדות, אם זה פלפליות, אם זה חומוס, אם זה כל דבר אפשרי שפשוט אנשים שתו, לא שילמו פיקדון על הבקבוק אלא השאירו את הבקבוק במקום ולבעל העסק אין מקום לבקבוקים האלה והוא צובר מאחורה בקבוקים ויש לו עכברים והרבה דברים מסביב שהם מפגעים תברואתיים, ואני נמצא שם בשבילו בטריטוריה שלי כדי לקחת.

בגדול, אם תוותרו על אנשים כמונו, על תאגידים כמונו שנותנים מצד אחד שירות ליבואנים ויצרנים שהם מוכרים מיליונים של בקבוקים ועם כל מה שאני אוסף אני נותן להם את השירות, מול מפעל מחזור ומול המשרד לאיכות הסביבה, את החובה שלהם אני לוקח, אם תיקחו אותי ותזיזו אותי הצידה אתם עושים נזק גם לעסקים סביבי וגם ליבואנים והיצרנים וגם לציבור.

רק אני אומר שלפלפליה שילמתי את ה-30 אגורות ומי שמקבל את ה-30 אגורות זה הפלפל ואני לא מקבלת את זה חזרה.

הפלפל שילם על הבקבוק ליצרן.

לא, אבל אני משלמת כולל הפיקדון. תודה רבה, לפחות כאן זה נשמע. צלול, משפט.

אני קודם כל רוצה להגיד שחוק הפיקדון הוא חוק שאנחנו תומכים בו, תמכנו גם להרחיב אותו ואנחנו חושבים שכשמצמידים ערך כלכלי לפריט, למוצר, זה מוכיח את עצמו וזו תשובה אולי למה שנאמר כאן וזה למה חוק האריזות פחות מצליח, כי הוא מתבסס על איסוף וולונטרי.

אני רוצה להגיד ולהצטרף שבאמת הזמן הארוך שלוקח לשפר את החוק, ליישם אותו, לגרום לזה שהוא יהיה נגיש, הוא באמת ארוך מדי. שוחחתי קודם עם מנהלת אגף אחריות יצרן ואנחנו מצפים שבמהרה החוק הזה יגיע גם לוועדה וגם יקבל תוקף בכל השינויים החשובים, ואנחנו גם מסרנו מסמך מאוד מפורט ורוב השינויים שביקשנו חגית הציגה ותודה על זה.

אני רוצה להציג נקודה שלא דובר עליה כאן, לאחרונה קיבלנו המון פניות מכל רחבי הארץ, מתושבים של רשויות מקומיות, הפניות מצביעות על היעלמות של פחי מחזור, פחי הפרדה שנועדו למחזור המיטבי שאנחנו מדברים עליו כל הדיון היום וזה מאוד מדאיג.

הכתומים?

הכתומים והכחולים.

אבל זה לא הנושא של הדיון.

אני יודעת, אני רק מצביעה על הלאקונה הזאת כי זה חלק ממשבר הפסולת שאנחנו מדברים. חגית כן נגעה בזה שייתכן שעלויות הפינוי יעלו בעקבות כל מיני שינויים שייעשו וצריך לשים על זה את הדעת, כי ברגע שעלויות הפינוי יעלו תהיה לנו בעיה חמורה והפחים עוד יותר ייעלמו.

ברשותכם אני אתחיל לסכם את עיקרי הדברים. נראה לי שהייתה כאן תמימות דעים לגודל הבעיה ושהיא חוצה את כל משרדי הממשלה ונכון שיהיה יותר שיח או יותר צוותים משותפים לפתרון בעיות. תודה רבה, חגית, שבאתם והצגתם ותודה רבה לכל המשתתפים. אני אסכם את מה שנאמר בקצרה.

אחת, מבקשים, חגית, לדווח לוועדה על אבני הדרך של תיקוני החקיקה. כפי שלמדנו, הרצון היה קיים כבר לפני תקופה, אז באמת לראות שהתיקונים שהצעתם עומדים בלוחות הזמנים וגם לא לשכוח את הדיאלוג ברקע עם בעלי העניין, לראות שעושים את הדברים הנכונים.

אנחנו ממליצים לצאת לקמפיין שמשתף את הציבור בכל מה שקשור לתאגידים, למחזור, לפסולת האלקטרונית. לפחות לי יש תחושה שהציבור לא מספיק מודע לכל האסטרטגיות וכל המנגנונים שקיימים.

אנחנו ממליצים לבחון הרחבה של התאגידים שעוסקים במחזור פסולת אלקטרונית בכדי להביא אולי ליישום יותר אפקטיבי של החוק.

הזכרת את תקן ה-CENELEC ויעדי המחזור, אז קצת אולי יותר להבין איך אתם מאמצים את היעדים, איך זה בא לידי ביטוי ואיך עומדים ביעדים אופרטיביים עם יכולת השוואתית גם בהתקדמות.

אני קוראת להגשת המסקנות או ההמלצות של הצוות הבין-משרדי. מדובר על המלצות, אפילו לא תחילת עבודה, אבל זה יגיע למשרדים הרלוונטיים לגבי החלטת הממשלה יוני 2023 על זיהום חוצה גבולות. זה אמור לתת לפחות המלצות לגבי כל עולמות התוכן, מאכיפה, משטרה, גבולות, ניטור, כל מה שרק אפשר. אני באמת רואה בחומרה את אוזלת היד של העמידה בהחלטת הממשלה על כל המשרדים שהם בצוות הבין-משרדי.

ואני גם קוראת למשרד להגנת הסביבה לעמוד בכל הדיווחים שהם מחויבים על פי חוקי הסביבה השונים לוועדה הזאת שהיא אמונה על הגנת הסביבה, ועדת הפנים והגנת הסביבה, ויש הרבה מאוד חוקים סביבתיים שמחייבים דיווח לוועדה הזאת והדיווחים האלה לוקחים בחסר. אני מנצלת את ההזדמנות, מעבר לחוק הפיקדון והפסולת האלקטרונית, לבקש דיווחים שוטפים לוועדה כמתבקש מהחוקים השונים.

אני מודה לכם מאוד, למדתי הרבה, תודה לכל מי שהגיע ונמשיך, לא נוותר. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.