פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכנסת
20/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 210
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ' בטבת התשפ"ה (20 בינואר 2025), שעה 10:40

1. המלצה למינוי יושבי ראש ועדות הכנסת הבאות, לפי סעיף 106(א) לתקנון הכנסת:
1. ועדת העלייה והקליטה
1. ועדת המדע והטכנולוגיה
1. הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
1. הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
1. הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
1. הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
1. הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
2. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק העונשין (תיקון - הגנה על חושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות), התשפ"ה-2024 (פ/5089/25), של חה"כ שמחה רוטמן וקבוצת חברי כנסת
3. בקשת יושב ראש ועדת הכלכלה למיזוג הצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה וקביעתו כאזור מיקוד לאומי, התשפ"ה-2024 (מ/1828)
1. הצעת חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה, התשפ"ה-2024 (פ/5210/25), של חה"כ אלון שוסטר

חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר
ינון אזולאי
מישל בוסקילה
בועז ביסמוט
מירב בן ארי
עמית הלוי
ווליד טאהא
אחמד טיבי
ארז מלול
משה סעדה
אריאל קלנר
פנינה תמנו

ואליד אלהואשלה
מיכאל מרדכי ביטון
אליהו ברוכי
אלי דלל
ניסים ואטורי
מיכל מרים וולדיגר
יאסר חוג'יראת
יוסף עטאונה
יצחק פינדרוס
גלעד קריב
אפרת רייטן מרום

מזכיר הכנסת דן מרזוק
רומן גורביץ - מנהל סיעת ישראל ביתנו

אסתר בוכשטב - אימו של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בעזה

חן אביגדורי - אשתו ובתו נחטפו לעזה ושוחררו בעסקה

אייבי מוזס - יושב ראש ארון נפגעי פעולות איבה

אייל קלדרון - בן דוד של עופר קלדרון החטוף בעזה

שמי קלדרון - דוד של עופר קלדרון החטוף בעזה

אסתר אבירם - צעדת האימהות

יקותיאל אפשטיין - תנועת "האמת היהודית"

היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
ארבל אסטרחן

נועה בירן - דדון

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



המלצה למינוי יושבי ראש ועדות הכנסת, לפי סעיף 106(א) לתקנון הכנסת

בוקר טוב, אנחנו רוצים להתחיל. אסתר בוכשטב, בבקשה.

תודה. יש סרטון, אפשר להראות אותו?

(מוקרן סרטון)

אין עין יבשה אחת שנשארה יבשה בישראל אחרי שראו את התמונות האלה. אין אחד פה בחדר הזה שלא שמח. שלא חושב על רומי ועל אמילי ועל דורון ועל זה שהן היום בבוקר, אחרי 472 יום מתעוררות במדינה שלהן. אחרי הפקרה איומה ונוראה שהייתה ב-7 באוקטובר ואחרי עוד 470 ימי הפקרה בהם לא נחתמה עסקה.

אני חושב שאני פה, לא, קלדרון מכיר. אני רוצה לספר לכם איך זה לחבק את הילדה שלך אחרי 50 יום בשבי. אז קחו את זה ותכפילו פי 10. בשעה 16:52 ב-26 בנובמבר 2023 ישבתי בחדר, אני, עומר הילד שלי ורות הרן, חמותי, שמגדירה את עצמה שורדת שואה פעמיים. כי היא שרדה את השואה של הנאציים המקוריים והיא שרדה את השואה של הנאצים העכשוויים. היא הייתה בקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר. ובשעה 16:00 ואני לא זוכר כמה, נכנסו לחדר שרון אשתי ונועם הבת שלי, ופעם ראשונה ראינו אותן אחרי 50 יום. לא היו לנו סרטונים, לא היה לנו שום דבר.

כל הורה בעולם, כשאני אבקש ממנו לעצום עיניים ולהיזכר ברגע שהוא החזיק את הילד הראשון או את הילדה הראשונה שנולדה לו בידיים יכול לזכור בוודאות קולות, ריחות, צלילים, צבעים, כי הרגע הזה חקוק לנו פה, במוח. כי זה רגע שלא ישכח.

אז קחו את האושר שכל ההורים פה בחדר חוו ברגע הזה בחיים שלהם, ותכפילו אותו פי 10. כי כשאני חיבקתי את נועם שלי אחרי 50 יום אני ילדתי מחדש מישהי שהספקתי כבר להכיר ולאהוב ולצחוק איתה, להתגעגע אליה ולחרוד לה ולדאוג לה ולהתחרפן בגללה, בגלל מה שעשו לה. אז קחו את כל הדבר הזה שהכפלתי עכשיו ותכפילו כ-500. זה מה שמרגישות עכשיו סימונה ומירב ומנדי, אמא של אמילי. וזה מה שצריכים להרגיש כל ההורים של כל החטופים, כל ה-94 שנשארו, בין אם בחיים ובין אם כבר לא בין החיים.

מדינת ישראל החליטה באיחור, בעסקה גרועה או עסקה פחות טובה – זה מה שיש. זאת החלטת הממשלה, זאת החלטת המדינה. מדינת ישראל החליטה לעבור ממצב של דשדוש ושל חוסר פעולה למצב של פעולה. אני מאוד הייתי שמח לא להיות פה היום. לא אישית נגד אף אחד מכם. אני וחבריי, ואני מבטיח לכם שגם מירב וגם סימונה וגם מנדי יגיעו לפה מתישהו, כי המאבק שלנו לא תם. יש עסקה על השולחן, חתומה על שני שלביה.

אתה, אדוני יושב-הראש, וכל אחד מכאן שפה נציגי הקואליציה והאופוזיציה, צריכים לעשות הכול על מנת לא לאבד את הכדור הזה. היינו בסרט הזה, אני מזכיר לכם. בדצמבר 2023 הייתה עסקה על השולחן, היו פעימות. בפגימה השמינית, הפעימה שלא הייתה, השמות היו רומי גונן, אמילי דמארי, דורון שטיינברכר ועוד שני שמות שלכולם יש פה אחריות שהם לא איתנו: עדן ירושלמי וכרמל גת.

עדן ירושלמי וכרמת גת נרצחו על ידי החמאס כתוצאה ישירה מהלחץ הצבאי. הלחץ הצבאי הורג. כל הפנטזיה המטופשות, כיבוש, גירוש, קשקוש. כל הדברים האחרים שהעלו פה לפני שחתמו על העסקה – הכול מים מתחת לגשר. אני אמרתי את זה לאנשים שאני מאוד מכבד מהצד השני, שהם מתנגדי העסקה. מאבקכם תם. המאבק שלכם כבר לא רלוונטי. אם אתם, ואני פה אסיים את דבריי. שמענו המון ממתנגדי העסקה שהעסקה לא טובה כי היא מפקירה 65 חטופים מאחור. צודקים. כל מי שהתנגד לעסקה תחת הסעיף הזה צריך עכשיו לעמוד כתף לכתף איתי ולדאוג שהעסקה הזאת ממולאת עד סופה. עד החטוף האחרון. ואם החטוף האחרון צריך לצאת עם החייל האחרון – זה מה שיהיה וזה מה שצריך להיות.

ויש לי עוד "הותר לפרסום" קטן בשבילכם. אתמול ברצועת עזה לא נהרגו חיילים וגם מחר לא יהרגו חיילים.

הם יצאו משם, איך הם ייהרגו? הוציאו אותם משם, איך הם ייהרגו? הם לא שם.

אין חיילים עכשיו ברצועת עזה?

אין. יש בקצה. בתוך עזה אין חיילים.

יש הרבה חיילים ברצועת עזה.

תגידי לי, את רצינית?

לא, לא, לא, סליחה, סליחה.

אני אדבר, אני כבר אגיד את דברי החיילים.

הרבה חיילים יש עכשיו ברצועת עזה.

סליחה.

כבר אני אגיד את דברי החיילים.

אל תגידי את דברי החיילים, תגידי את דברי שאת חושבת שהם חיילים.

כן, את לא דוברת צה"ל.

הם הילדים שלי, אני באה בשמם.

או, אז דברי בשם הילדים שלך.

חן, סליחה. יש גם דעות אחרות ואפשר לשמוע אותן.

אין בעיה.

ולא צריך לקטול אותן ברגע שהאוזן לא אוהבת לשמוע.

לא, היא אמרה עובדה לא נכונה.

אבל אי אפשר להגיד שאין חיילים ברצועת עזה.

חן, אני רוצה לאפשר לך.

הגברת אמרה שאין חיילים בעזה.

הוא יכול לתקן אותה.

אני רוצה לאפשר לך בלי שיפריעו לך.

אוקיי.

בסדר? ואחרי זה אני אתן גם לך, גברתי.

להגיד שאין חיילים ברצועת עזה זה לא דעה.

אנחנו לא מתווכחים פה.

זה לא דעה, מה לעשות?

אנחנו לא מתווכחים פה.

אדוני יושב-הראש, לא התווכחתי, תיקנתי עובדות. יש חיילים ברצועת עזה. הרבה. אולי לא מספיק.

כשאתה תסיים אני אענה.

אבל הרבה. בסדר גמור.

אני אגיד עוד משהו על חיילים, בסדר? אני ביקרתי מספיק חיילים פצועים, אנשים ששילמו מחיר מטורף. זה היה לא קל. אני הייתי במחלקה, מסדרון שלם, אולי ארבע רגליים וארבע ידיים, מסדרון שלם. האנשים האלה יש להם חיים חדשים, אנשים צעירים. הם הסתכלו לי בעיניים ואמרו בשביל אשתך והבת שלך יצאנו להילחם. אבל אנחנו כבר מבינים שאי אפשר להוציא אף אחד, אלא בעסקה. כי זאת השיטה.

אני אסיים את דבריי. אני ממש מבקש מכל מי שכאן ואמר לנו, די בצדק, שהעסקה הזאת אם יהיה רק שלב אחד אנחנו מפקירים 65 חטופים. בבקשה, יש לנו מקום בצד הזה של השולחן, תילחמו איתנו עד החטוף האחרון. תודה.

תודה. אייבי, בבקשה.

בוקר טוב. אני כיושב-ראש הארגון מדבר עכשיו אישית לבד. ראיתם את התמונות האלה, המרגשות. המחבל שעשה את המעשה שלי אמור להשתחרר. ואמרתי חד וחלק, התייעצתי עם הילדים. אנחנו רוצים שהוא ישתחרר, שאני אראה את התמונות המדהימות האלה. איך שאמא מחבקת את הילדים שלה. המחבל הזה הרג את אשתי, שרף אותה כשהייתה בהיריון. את הבן שלי בן חמש ואת שני ילדיי ואותי. וכל זה אני מוותר. שהוא ישתחרר ואני אראה את התמונות האלה עדיין.

תודה לכם ששמעתם אותי.

כל הכבוד.

מדהים.

אמרת, אייבי, לפני שהתחלת לדבר, שאתה יו"ר הארגון?

כן. אבל אני דיברתי בשמי. בשם הארגון יש לי מכל מיני גוונים.

כן, אבל חשוב שיידעו את התפקיד שלך, אייבי.

כן, נכון. אני באמת מטפל בכל המשפחות האלה.

יש כאלה שלא מכירים.

לטובת האזרחים שצופים בנו.

נכון.

ויש פה גם איש יקר פה, הדוד שלו קלדרון גם כן בשבי. הוא היה מחנך של הבת שלי בבית הספר. תארו לכם. אז כל הקשר הזה, אין, אנחנו אחד, עם אחד.

רקמה אנושית אחת.

כן. תודה לכם שוב.

לך תגיד את זה בכל הוועדות, אייבי.

כן, בבקשה בועז.

אני רוצה להגיד בהמשך לדברים שאמרת עכשיו, אנחנו מכירים הרבה שנים. אני פשוט שומע אתכם ואני שומע אותך.

אני חושב שכולנו, כל עם ישראל מחבק את שניכם. הרי אלה, אני לא חושב שאומה, ואתם מצידי, עשרות שנים אחורה, המבחן הזה שהאומה שלנו עוברת זה מבחן כמעט חסר תקדים. הרי זה מטורף. אתם תדברו איתי ואתם צודקים, ואת תדברי איתי ואת צודקת. ואני צריך לבחור לעיתים יש יגידו בין שתי רעות, יש יגידו 'לא, הפוך'. יצאתי ביום שבת מתפילת ערבית, מה לעשות, עכשיו אני בן קדש נמרץ בבתי כנסת. ויושב, אני אגיד את שמו, אני לא אתבייש להגיד, בנו של השגריר קונגרוט, היה שגריר ישראל באונסקו, בצרפת, לפני הרבה שנים, כשהייתי עוד עיתונאי שם. ואני אומר לבן, אני יוצא מתפילת ערבית ואני אומר לו החלטה קשה, אנחנו כולנו עכשיו בהתחבטויות ולבטים. כי אני מבין גם את מה שאת אומרת ואני גם מבין את מה שהם אומרים. והכול קשה, קשה כל כך. כי כל אחד מביא טיעונים צודקים.

ואז הוא אומר לי מה איתך? האם אתה חושב שזה נכון להוציא את החטופים? אמרתי ברור, זה גם מטרת מלחמה וזה הרי הכרחי. וגם כשאנחנו נראה את התמונות עוד לפני. שאנחנו נראה את גונן, את רומי, את דורון ואחרים שיבואו בעזרת השם, ברוך השם. אנחנו כולנו הרי נבכה מאושר, איזה קונצנזוס. זה לא עניין פוליטי, זה עניין לאומי. ואז הוא אמר לי אז ההחלטה היא לא קשה. אז ההחלטה היא קלה כי זו החלטה נכונה. ברגע שההחלטה נכונה היא החלטה קלה.

אם הייתי חושב לגבי כל אלה שממשלת ישראל לא מחויבת לשחרר את כולם, לא הייתי מצביע בקואליציה הזאת. אם הייתי חושב שהמלחמה נגמרה הייתי מבייש את כל אותם אלה שרוצים - - - ואת ביטחונה של מדינת ישראל.

אבל אני אגיד דבר אחד שאולי יפתור את הבעיה, עזבו אותי, אני פה קטן. אני לא חשוב. אתמול נסעתי אחרי, הייתה לנו ועדת משנה למודיעין, הייתה ישיבה ארוכה. ואחרי זה נסעתי למעלות, משפחת שושן ביקשה שאני אגיע. הם שכלו את הבן שלהם, יאיר יעקב, עוד גיבור ישראל.

ממכינת בני עלי.

עוד גיבור ישראלי. נכון, עלי.

דרך אגב, שבוע שעבר הלכתי לראות שם את האלמנה של איתן ישראל, כי זה לא נגמר. המספרים כל כך מטורפים.

ואני מגיע לשם למעלות, עיר שכאשר הייתי ילד, אגב, היה שם פיגוע רצחני. היינו בקריית שמונה ואני זוכר את הפיגוע. ואז האבא נמצא שם. ואז מגיע אבא אחר. מעלות, יישוב קטן. וכבר תראו את המספר של החללים, אבא בא לחבק אבא ושני אבות בוכים כמו ילדים על הילדים שלהם.

ואז היו שם גיבורי ישראל, היה אור ממול, בית העין, היה שלמה עם כדור ביד. הוא כבר ב-7 באוקטובר כל אחד והדרמה, כל אחד והסיפור שלו. ואז הם משמיעים לי הקלטה של הגיבור הזה, של יאיר, יאיר שושן. גיבור. אתה נכנס לבית הכול בהצטיינות, כל דבר. פסנתר בהצטיינות, קרב מגע בהצטיינות, קורס קצינים בהצטיינות. מכינת עלי בהצטיינות. איזה ילד. ואז אתה רואה בהקלטה. בהקלטה הוא אומר לחיילים שלו, סיירת נח"ל – אני נכנס לעזה כדי להחזיר את החטופים. ולכן מי שיגיד לי שהחללים האלה, הגיבורים האלה מתו לשווא לא יודע על מה הוא מדבר.

נכון, זו המטרה.

בלי זה, בלי הדמעות של עצב, וראיתי אתמול במעלות, לא היו דמעות שמחה שראינו כל עם ישראל אתמול. כי זה גם כן הצבא של הגיבורים. עם אחד, תמיד תזכרו את זה. זה מה שהם ביקשו מאתנו, זו הצוואה שלהם. תודה רבה.

כן אייל, בבקשה.

ביסמוט, תודה לך על המילים. אני חושב כל אחד יכול פה לחתום על הדברים האלה. יש בינינו גם מי שמתנגד, גם מי שבעד, יש בינינו כל כך הרבה במשותף וכולנו רוצים פה את אותו דבר. אנחנו יכולים להתווכח על הדרך, אבל לא לשכוח לעולם את דרך הארץ שלנו ואת מה שמחזיק אותנו פה כבר 76 שנים. וזה משהו שאסור לעולם לשכוח.

אני רוצה, קודם כל, אני אייל, למי שלא מכיר, בן דודו של עופר קלדרון. גם מי שמתנגד לעסקה, כי הוא מביע את החשש האמיתי והכנה שלו לגבי שחרור מחבלים ולמה שחס וחלילה עשוי להיות כשהם ישוחררו. אני מבין, אני בהחלט מבין ואני מכבד את החשש הזה. והוא חשש אמיתי. חשוב לומר, גם אנחנו, בטח משפחות החטופים מהקיבוצים, רובנו משפחות שכולות.

כרמלה, סבתם של הילדים של עופר ונויה בת דודתם בת ה-13 נרצחו בדם קר בביתם ב-7 באוקטובר. דרך אגב, אנחנו לא יודעים מי המחבלים שעשו את זה, כנראה שלעולם לא נדע. הלוואי שהם כבר לא איתנו, אבל גם מאוד יכול להיות שהם נתפסו והם ישוחררו בעסקה הזאת.

אני רק אספר לכם סיפור שהדס, אימם של הילדים, הייתה ביום ההלוויה של אימה ושל נויה, הייתה צריכה, הייתה כבר בדרך להלוויה. והייתה צריכה לקבל אולי את ההחלטה הכי קשה בחיים שלה באותו יום. כי היא קיבלה שיחת טלפון בהולה דאז, או שאת נוסעת להלוויה של אמא שלך ושל אחיינית שלך או שאת עושה אחורה פנה ונוסעת לפגישה חשובה וקריטית להצלת ילדייך. הדס לא הייתה בהלוויה של אמא שלה. היא לא הייתה בהלוויה של אמא שלה ולא הייתה בהלוויה של אחיינית שלה, כי היא עשתה כל מה שהיא יכולה כדי להחזיר את הילדים שלה הביתה.

אפשר לקחת את זה ואולי להכליל את זה למצב שלנו פה במדינה. הדילמה הכול כך קשה הזאת והבלתי אנושית, הבלתי אפשרית הזאת במה אנחנו בוחרים. אבל במה ייתן לנו עתיד. עתיד טוב יותר. האם אנחנו יכולים להשאיר את האנשים האלה מאחור? במחיר מאוד מאוד גבוה, אין ספק, ומפחיד. אבל כשאנחנו יודעים שביכולתנו, אם רק נשנה את מה שהיה פה עד עכשיו, ביכולתנו לשנות ולגרום לדברים לא לחזור על עצמם. אבל יש משהו שלא יחזור ולא נוכל להחזיר, אם חס וחלילה אנחנו לא נחזיר את 64 האנשים, אני מקווה ש-33 יחזרו לכאן, תכף נדבר על זה. אבל 64 אנשים שאנחנו חייבים להתקדם לשלב השני בעסקה. כי אותם אי אפשר יהיה להחזיר אחר כך ואי אפשר יהיה לתקן.

את כל השאר בשינוי מדיניות, בהחלפת דיסקט, אנחנו נוכל להתמודד כמדינה חזקה. ואם אנחנו לא יכולים, יש פה טענות שאנחנו לא יכולים, אז מה אנחנו עושים פה? זה שיהיה ברור לכולם.

חשוב לי לציין עוד משהו שהציבור פה אולי לא מודע, אבל צריך להגיד אותו. העסקה הנוכחית היא לא על 33 אנשים, היא במקרה הטוב על 19 אולי 21. אם ביום ה-35 ישחררו את מנגיסטו והישאם אסייד. אבל 12 או 14 אנשים שאמורים להשתחרר ביום ה-42 לא ישוחררו אם חמאס לא ידע שאנחנו מתקדמים באופן רציני לשלב השני. צריך להכיר בעובדות. נכון, הכול מסוכם. האנשים האלה לא ישתחררו אם עד היום ה-35 אנחנו לא נגיע להסכמות.

לכן כאשר מתחילים לדבר על רק להתחיל את המשא ומתן ביום ה-16 אנחנו אומרים לא. היום בערב זה צריך להתחיל. היום בערב כי זה דיני נפשות. וכל רגע גם כשחיילי צה"ל נמצאים שם באופן סטטי זה מסכן גם אותם. וההתעצמות של חמאס זה מסכן גם אותם. וככל שהדבר הזה יימשך יותר אז הסכנה היא גדולה יותר.

הממשלה הזאת הייתה צריכה להעביר פה בכלל עסקה קצרה בשלושה שבועות. אבל בגלל שהיא לא מסוגלת לזה אנחנו נמתחים לאורך חודשים. אבל לא יכול להיות שאנחנו לא נתחיל את מסע הצלת החיים של עוד 64 אנשים רק אחרי 16 יום. זה חייב להיעשות ומיד. זה דיני נפשות, זה פיקוח נפשות.

וחברי הקואליציה שנמצאים כאן, זה בעיקר עליכם. בעיקר עליכם. וזוהי ראו את זה כמשימת חייכם.

תודה אייל. אבירם אסתר.

אוקיי, אנשים פה דיברו בשמי, אז אני רוצה רגע לעשות סדר. אני באה לפה בשם ארגון צעדת האימהות, הורים ללוחמים עד הניצחון.

אני יודעת שיש נטייה לעם שלנו, בטח ברגעים של רגש, לעשות דיכוטומיה של שחור ולבן או טובים ורעים. אז שאף אחד לא יתבלבל, אני באופן אישי, ואני אמרתי את זה פה כמה פעמים, מורה לחינוך מיוחד, כל יום מתפללת עם התלמידים שלי האוטיסטים. היום לא מתחיל בלי להתפלל על החטופים שלנו. החטופים הם בשר מבשרנו וכשאני ראיתי את התמונות וכשאני התפללתי וראיתי את התמונות של המפגש בכיתי והעין שלי דמעה כמו כולם.

וגם אני אגיד פה, מישהו שלא נמצא פה, בצלאל סמוטריץ', שמבחינתי הוא הנציג שלי. שמנסים לצייר חלק מהנציגים שלנו בתור אנשים חסרי רגש, שלא אכפת להם. יש פה טעות. דיבר על זה חה"כ ביסמוט. אנחנו מאוד כואב לנו. אנחנו מתפללים ואנחנו רוצים את כולם פה. ואני גם לא אכנס עכשיו למחיר, כי השלמנו גם עם המחיר. אני לא אכנס עכשיו לעניין של המחיר.

אני עוד פעם אומרת, ואני אומרת את זה גם לבנות שאיתי בקבוצה, שלא תמיד מביעות דעה כמו שלי. כשהם מביאים אתכם בתור דוגמה לאנשים שכל היום הולכים וצועקים אני אומרת להם אף אחד לא יכול לשפוט. אל תדון אדם עד שתגיע למקומו. אני לא יודעת אם הילד שלי חס וחלילה היה חטוף לא הייתי עושה מה שאנשים קיצוניים עושים. אני לא אזכיר פה שמות.

קיצוניים?

אז אני לא מתווכחת על זה בכלל. עם רגש אני לא מתווכחת. אז הניסיון הזה להגיד האימהות של הלוחמים הם לא, זה לא נכון. אבל אנחנו כן באנו לפה כדי להשמיע קול אחר, קול נוסף.

אתה אמרת מה יבטיח שזה לא יקרה שוב פעם. אנחנו כבר שנה פלוס באות לפה וצועקות שאין חתירה לניצחון. אין חתירה לניצחון מצד הדרג הצבאי ואני אגיד גם מצד הדרג המדיני, שאני בתור ימנית בחרתי בו. אין חתירה לניצחון.

ואני עכשיו לא מדברת על השבויים המסכנים שהשם ישמור אותם, שליבי יוצא אליהם. ואני מוכנה לתת כל מה שיש לי כדי שכולם יהיו פה עכשיו. ואנחנו נתנו את מיטב ילדינו כדי הם יהיו פה עכשיו. אני לא מדברת על זה. אני מדברת על תמונות שאנחנו רואים אתמול בתקשורת על צעדות בטול כרם ובג'נין של אנשים עם פנים גלויות, שלא מסתירים את הכוונה שלהם, כמו בדיוק בעזה. ואומרים היעד שלנו תל אביב.

יש פה הנהגה צבאית ורמטכ"ל שממשיך עולם כמנהגו נוהג. מזה אני מפחדת. אני כמובן מפחדת בתור גרה בעוטף ירושלים שהבת שלי בכיתה י"א כל שני וחמישי אומרת לי אני יוצאת עם חברות לירושלים ואני עושה אלף ואחת מניפולציות כדי שהיא לא תצא. ועכשיו אמרתי לבעלי אין דבר כזה שהיא נוסעת באוטובוסים ורכבות. אני לוקחת אותה ומחזירה אותה ואני אעמוד ואסתכל עליה כמו מרים שהסתכלה על משה בתיבה. כי חלק מהרוצחים האלה הם מסתובבים פה במזרח ירושלים. שהצבא יודע עליהם והם גם היו קיימים לפני העסקה. והצבא לא עושה עם זה כלום ושום דבר.

ואני אגיד פה גם את הקול של האימהות המסכנות שלא באו לפה, כי הן שוכבות במיטה. יש פה עוד אימהות ששוכבות במיטה. שאחרי שמיטב ביניהם נהרגו הן צריכות לראות את כל הצהלולים של אויבי ישראל. וחבל שאדון אחמד טיבי בחר לצאת דווקא עכשיו.

הוא פה.

איפה הוא? אני אשמח. יופי, אני רוצה שתקשיב לזה. סליחה, לא ראיתי אותך, מחילה. איך יכול להיות, אחרי שנה וארבעה חודשים של מלחמה, איך יכול להיות שאנחנו צריכים לראות תמונות של כל הג'וקים האלה יוצאים מהמחילות עם הרובים? איך זה יכול להיות? איפה נשמע דבר כזה?

וחבריי, זה לא ימין ולא שמאל. כשאני חושבת על ירושה, אני מתקרבת לגיל 60. כשאני חושבת על ירושה, מה אני רוצה להביא לילדים שלי, אני לא חושבת לא על הכסף שאני אשאיר להם ולא על הבית שאני אשאיר להם. אני חושבת שהם לא יעברו את הסיוט שאנחנו עברנו, שלא יעברו את הגיהינום הזה.

ויש פה גם אנשים שקופים. כי אם יש לי ילדה שהיא בכיתה י"א והיא כבר שנה וארבע, מאז שאח שלה יצא לצבא, היא לא מדברת איתי כמעט, אז אלה אנשים שקופים שאנחנו לא רואים אותם, לא מדברים עליהם פה. אם המורות אומרות, והיא לא היחידה. יש פה ציבור שלם של אחים של לוחמים שהם בחרדות.

אז אני אתכם, והלוואי, אמן, אמן, ביום, אני אהיה מאושרת אתכם. אתם אחים שלי בלב. אבל אתם צריכים להרים קול צעקה שאסור להשאיר את האויבים האלה חיים. החטופים הבאים הפוטנציאליים זה תל אביב. הם אומרים, הם אומרים. כמו שהם אמרו ועשו בעוטף עזה. הם אמרו, הם יעשו גם בשרון. והם יעשו גם בתל אביב. איפה הצבא, איפה ראשי הצבא שלנו?

ואני רוצה לדבר על עוד כמה חטופים שנמצאים עכשיו במרתפי השב"כ. והם חטופים שכואב לי הלב עליהם. כואב לי, כמו שכואב על החטופים שלכם.

מה זה החטופים שלנו?

לא, לא, סליחה. סליחה על ההשוואה. סליחה. אני רוצה לדבר על החטופים, אתה, כשלא נוח לכם אתם קמים והולכים.

אבל אל תגידי עליהם חטופים.

סליחה, אני מבקש לא להפריע.

טוב, תלך. באמת עדיף שתלך. באמת, אתה רק נזק לאומי.

לא הפריעו לכם, בבקשה.

תלך.

ספציפית לי הפריעו, אבל בסדר.

מי הפריע?

בקטנה, חן.

אני לא הפרעתי.

זה גם בקטנה.

עכשיו החזרת בקטנה, זהו.

אני לא הפרעתי ואני גם לא באה לפה להתנגח. אני כן רוצה לדבר פה על הנגד אריה רוזנפלד, שכבר חודשיים נמצא במרתפי השב"כ. שהשב"כ נתן המלצה לשחרר אותו, אבל יש לנו פרקליטות קשת עורף וקשה, עם לב אבן, שלא משחררת אותו. בגלל שלטענתם הוא העביר מידע לראש הממשלה. בשפת התקשורת זה הדליף מידע. אבל הוא העביר מידע חיוני לראש הממשלה. אבל נוח לנו להגיד שהוא הדליף. הוא כבר חודשיים נמצא במרתפי השב"כ, על כלום ושום דבר. גיבור ישראל.

אני רוצה לדבר על עוד גיבור, על סער, החייל, שב-7 באוקטובר לקח את הנשק ושמר על גופות של נרצחים בנובה שלא יחטפו אותם. אז ביום שאחרי הגיעה הפצ"רית, "אוהבת החיילים", עורכת הסרטים הגדולה, שמפלילה ומפילה את החיילים שלנו.

היא לא מפילה ולא מפלילה את החיילים שלנו.

היא מפלילה ואל תפריע. אל תפריע לה.

למה חזרת?

היא לא מפילה ולא מפלילה את החיילים שלנו.

גלעד קריב, קריאה ראשונה.

אמרת שאתה הולך, אז למה חזרת?

גלעד, אתה בקריאה ראשונה.

לא התגעגענו.

את לא תשווי בין אדם שנמצא במעצר לבין בני המשפחה שלהם.

גלעד, קריאה שנייה.

יש גבול לחוצפה.

הוציאה - - - החיילים שלנו בארץ ובעולם.

גלעד, תצא בבקשה. תצא בבקשה.

הוציאה - - - חיילינו היקרים.

קריאה שלישית, גלעד תצא. מירב, לא להפריע.

מוציאה אותם פושעים.

לא להפריע.

את יכולה להמשיך לצעוק. את תשמעי.

כמה שאני רוצה היא תדבר, לא הפרעתי פה לאף אחד.

מירב, את תשמעי כל מה שיש לי להגיד. את תשמעי את כל מה שיש לי להגיד.

גלעד קריב, לצאת החוצה.

את חברת כנסת, אבל תשמעי, את פה בזכות.

מירב, מירב.

את יכולה לצעוק, אני צועקת יותר חזק ממך. תצעקי.

סליחה, סליחה, סליחה.

אני לא בוויכוח איתך בכלל.

לא, את לא מתווכחת עם חבר כנסת.

את לא בוויכוח, את מפריעה לי לדבר.

אסתר, אסתר.

אני אפריע לך כמה שאני רוצה.

אז גם אני אפריע לך.

אסתר, שנייה.

מה זה חוסר הכבוד הזה לחברת כנסת?

פנינה.

חוסר כבוד לאימהות של לוחמים. חוסר כבוד ללוחמים.

מירב, קריאה ראשונה. די. אני עושה סדר. תשבי, אל תפריעי לה, היא מסיימת.

את תתני כבוד ללוחמים. את יכולה לצעוק, את לא מפחידה אותך.

- - - כמה שאני רוצה.

מירב, את בקריאה ראשונה.

ככה מתנהגת חברת כנסת. את תדברי כמו חברת כנסת, אז אני אענה לך כמו חברת כנסת.

אסתר, אסתר, את לא מתווכחת עם חברי כנסת. אני אשמור על הזכות שלך לדבר. את לא מתווכחת עם חברי כנסת.

בסדר.

זהו מירב. בבקשה. ואני מבקש גם לסיים.

אוקיי. אני אגיד עוד שני דברים. אני דיברתי על החתירה לניצחון, אני דיברתי על זה שאלו שקוראים לעצמם פרקליטות צבאית לא שומרים על החיילים שלנו. מוציאים את הלעז שלהם ורואים אותם רע בסרטים ערוכים לכל העולם.

וגם אני אגיד שהוראות הפתיחה באש לחיילים שלנו, שמתעדכנות חדשות לבקרים על ידי הפצ"רית שנותנת הוראות לא - - - בשטח, פשיטת הפשיטות של אדון הרצי, שמקבל הוראות מהפצ"רית.

די, די.

את לא מקשיבה. אולי כשיהיה לך ילד חייל לוחם - - -

לא להתייחס. אסתר.

אולי כשיהיה לך ילד לוחם.

אסתר, אני מבקש משפט אחרון.

אני אגיד, אבל היא לא נותנת לי.

מי את חושבת? את חושבת שחברים שלי לא לחמו? את חושבת שחברים שלי לא בעזה?

לא.

למה את תמיד חושבת שכולם - - -

גם אני יודעת לצעוק.

מי את חושבת, שחמישי שישי לא הייתי בשבעות?

גם אני יודעת לצעוק. כשיהיה לך ילד לוחם תדברי. תדברי פה כשיהיה לך ילד לוחם.

מירב, אבל למה את עושה מזה אירוע?

כשיהיה לך ילד לוחם, את חושבת שאם את צועקת, את ממש לא מחלישה אותי.

מירב, מירב.

די. מישהו שם אותך מונופול על מה? על הצבא?

ככל שתצעקי יותר אני אהיה יותר חזקה.

מירב, די, היא מסיימת, די.

ככל שיענו אותנו כן נרבה וכן - - -.

אסתר, אסתר.

את יכולה לצעוק עד מוחרתיים. אני אסיים במשפט אחרון.

משפט אחרון בבקשה.

כיוון שהגברת מירב לא נותנת לי לדבר.

לא הגבלתי אף אחד. אני אף פעם לא מגביל.

לא, לא - - -

לא נותנים לאמא של לוחמים לסיים את דבריה.

לא נכון, לא רק משפחות. יש פה הרבה אורחים שתמיד אני מאפשר לכולם ולא מגביל.

זה פעילה פוליטית. היא פעילה פוליטית.

די, בבקשה.

אני לא מביעה דעה פוליטית.

אתם עכשיו מעריכים את זה, די.

מה אכפת לך לתת לאמא של לוחמים לדבר?

היית מאפשר לאמא שקוראת די לכיבוש לדבר חצי שעה?

בבקשה.

אני אדבר כמה שצריך, אדון אחמד טיבי.

אני אסיים ואני אגיד, ששיטת הפשיטות - - -

האמת, אני רוצה שהיא תביא יותר.

אתה לא נותן לי לדבר אבל. אתם חושבים שאם אתם צועקים אתם תשתיקו אותי.

אסתר, אני מבקש.

אבל הם לא נותנים לדבר.

את מדברת כבר רבע שעה, אני מבקש.

אני אגיד משפט לסיום. שיטת הפשיטות להיכנס לשטח, לתפוס, לצאת, להיכנס, לצאת. כמו מה שקרה בג'באליה. שיטה שהביאה עלינו כל כך הרבה לוחמים הרוגים, השם יקום דמם. זאת שיטה של הרצי - - - בעקבות שיחות עם הפצ"רית שלא כובשים שטח.

תודה.

אז אנחנו נסיים ונגיד שבלי כיבוש ובלי תפיסת שטח ובלי חתירה לניצחון ובלי שישחררו את גיבורי ישראל ממרתפי השב"כ מבחינתנו אנחנו לא ניצחנו. תודה רבה.

תודה. כן?

אני יכולה לדבר?

לא דיברת?

לא.

אוקיי, בסדר, בבקשה.

אני רק רוצה להוסיף בבקשה שהחזירו אתמול גם את אורון שאול, חלל צה"ל, אחרי עשור בשבי. רק היה חשוב לי להוסיף, זו ועדה שלישית שאני נמצאת בה ואף אחד לא הזכיר אותו.

כל הכבוד לחיילי צה"ל הגיבורים שעזרו להביא אותו.

די אסתר, את לא ברשות דיבור.

שמי אסתר בוכשטב ואני רוצה להגיד, לספר לך סוד שגם הבן שלי היה חייל קרבי בעופרת יצוקה והוא לחם. החיילים הגיבורים גם אצלנו, בין החטופים.

אני לא אמרתי שיש סתירה.

אני רוצה, קשה לי אחרי הדברים שנאמרו פה. אני אגיד רק שיגב נחטף מהבית שלנו, מקיבוץ נירים, יחד עם אשתו רימון. ורימון חזרה בעסקה.

אסתר, אבל למה את לא מקשיבה?

כי זה לא מעניין, כי זה מעניין להגיד.

אל תעשו, אני מבקש בלי הוויכוחים האלה.

אני הקשבתי.

בלי הוויכוחים האלה.

לא, את לא הקשבת לה. תקשיבי לאסתר, גם לא קוראים אסתר.

אל תקשיבי.

אני אשב ואני אקשיב.

לא, אני ממש לא צריכה אותך, מיותר. לא, זה ממש לא חשוב.

מי שמחפש לפצל ימצא את זה בכל מקום.

את, כל מה שאמרת, כל מה שאמרת זה היה נגד משפחות החטופים.

אתם שומעים מה שאתם רוצים לשמוע.

במילים היפות, במילים נגד הרמטכ"ל, נגד הלוחמים, נגד חיילי צה"ל, היא ישבה כאן.

מירב, לא, היא עכשיו בזכות דיבור ואנחנו מפריעים לה.

אין בעיה, אני מגנה על אסתר.

אצלה רק סוג אחד של - - -

יש לה רק חטופים - - -

זה לא מה שהיא אמרה.

זה בדיוק מה שהיא אמרה.

חבל שהיא יצאה. אנחנו החזקנו את עצמנו.

אבל למה אתם חייבים לדבר? היא באמצע זכות דיבור.

אבל אני חייבת להגיד שהקשבנו ממש - - -

לא, את לא חייבת. לא, אפרת, סליחה, לא. מירב, גם את לא.

גם אני אמא של לוחם, ישבתי והקשבתי לה באיפוק.

אבל אפרת, היא באמצע משפט. אני אאפשר לך, אבל היא באמצע משפט.

וחבל שהיא יצאה.

כן, ותן לי גם לדבר.

בבקשה אסתר. ואחרי זה מי שירצה ידבר כמובן. מה יש לכם?

אני כבר לא יודעת מה אפשר להגיד אחרי הדברים שנאמרו פה.

נכון.

התחושה שלי היא כל כך קשה. כי חוסר ההבנה שמה שקורה זה כאילו יש צד אחד שנלחם וצד אחד שנחטף במקרה. במקום להבין שמי שנחטף ונרצח בעוטף עזה זה בהפקרה שנעשתה על ידי הממשלה, על ידי הצבא. אנחנו לא היינו אלה שהפקרנו את עצמנו. אנחנו לא אלה שאשמים. אני לרגע הרגשתי שהבן שלי אשם בזה שהוא חטוף. אני פשוט לא מאמינה. אני לא רציתי לדבר. קודם היה לי מאוד קשה ואמרתי אני לא אדבר. אבל עכשיו חשוב לי להגיד. הבן שלי נחטף כי הוא הופקר על ידי מדינת ישראל.

פעם אחת הופקר ב-7 באוקטובר, בבוקר ה-7 באוקטובר כשהוא נחטף יחד עם אשתו מהבית שלהם. פעם שנייה הוא הופקר ב-14 בפברואר, וזה לפי הצבא. ב-14 בפברואר הצבא לפי מדיניות הממשלה החליט לתקוף באזור שהם היו. הצבא לא ידע שהוא שם, אבל הוא גם לא ידע איפה הם. איפה האנשים שהיו במנהרות. הוא לא ידע איפה הם. הוא התקיף את המנהרה. והחטופים שלו, שלהם, החליטו להוציא אותם להורג. זו פעם שנייה שמדינת ישראל הפקירה אותו. אותו ואותם.

ואני פה היום לא כדי לדבר על זה, אני כל הזמן דורשת ועדת חקירה ממלכתית. אבל היום באתי לפה כדי לדבר על העסקה. כדי שהעסקה הזאת תימשך עד הסוף. כדי שעידן אלכסנדר, חייל קרבי בגולני, חייל בודד בגרעין צבר, שהגיע מארצות הברית ללא המשפחה שלו, התגייס לצבא הגנה לישראל ונחטף והוא עדיין שם. וצריך לעשות הכול כדי להחזיר אותו. וזה הרבה יותר חשוב מהרבה דברים אחרים שנאמרו פה היום.

אני חושבת שאתם, כל אחד מכם, ויש פה היום הרבה חברי כנסת וגם חברי קואליציה, שבדרך כלל אנחנו לא כל כך רואים אותם איתנו בוועדות. אבל היום נמצאים פה. ואני מבקשת מכל אחד מכם שייקח אחריות כדי להחזיר את עידן. כי עידן נלחם בשבילנו וצריך להחזיר אותו. אותו ואת כולם, את כל ה-94 שעדיין שם. תודה.

מיכאל ביטון, בבקשה.

אני אגיד רק משפט. הרגע הזה הוא רגע מיוחד בחברה הישראלית, הוא קשה, הוא מורכב. אבל הוא גם רגע מיוחד. אפשר להמשיך להיות חלוקים מה השיטה ומה האסטרטגיה ומה הדרכים. להמשיך את המלחמה, להילחם בחמאס, להביא את החטופים. אבל גם ברגע הזה לראות את המחלוקת של עם ישראל וניצנים של פילוג ולעטוף את הכול באותו עניין. החטופים זה עניין אחד ומיוחד, זה חוב מוסרי שלנו. כשל של מדינה שהיא צריכה לתקן. ויש לנו עוד המון מחלוקות פוליטיות.

אני מבקש מכל דובר להתמקד בחטופים ובהסכמות וברגע המיוחד הזה. ומחלוקות על אסטרטגיה ואיך מנהלים מלחמה עוד ננהל הרבה בשנים הקרובות.

תודה. מירב.

אני רוצה להגיד משהו. לבוא לפה ולדבר במתק שפתיים בשם חיילי צה"ל, סליחה, את אמא של חייל. יש כאן עוד אמא של חייל, יש כאן עוד אבא של חייל ועוד אימהות, נכון? ועוד סבים וסבתות. עם כל הכבוד, את לא נציגה של שום ארגון, את לא באה עם מטה החטופים. את חלילה, חלילה, לא משפחה שכולה שאני תמיד, כל מה שהם אומרים, גם אם זה קשה לי אני סותמת את הפה.

יושבת פה ומטיחה בנו, ועוד מדברת אליי בשיא החוצפה, שתשבי פה ותקשיבי. סליחה.

ובסוף היא יוצאת.

ובסוף היא יוצאת. לא, זה לא מקובל. ועוד בסוף קורא לי קריאה ראשונה. לא, זה לא מקובל. והיא, אין לה בעלות. וגם היום אני שומעת את בצלאל סמוטריץ' "המגזר שלנו, המגזר שלנו". רוב המגזר של הציונות הדתית בכלל לא מצביע לך. יש לך אפס מנדטים מהציבור. מה הם עשו לבנט על השישה מנדטים אין לגיטימציה. אכלו לו את הראש כל לילה מחוץ לבית, באולפנות. אין לו לגיטימציה בכלל ציבורית. "המגזר שלנו".

אני הייתי בחמישי שישי בשלוש שבעות. בכלל לא אכפת לי למה הם הצביעו. אבל נכנסתי, הרכנתי את הראש, אמרתי תודה וסליחה. סליחה. וכל היום, "המגזר שלנו". והם כולם, אגב, היו חילוניים. אבל למי אכפת? למי אכפת? למי אכפת למה הם הצביעו? למי אכפת איזה דת שלהם? למי אכפת?

במקום לשבת פה, יושבת לי ומנכסת, "החיילים שלנו". וגם היום, הרמטכ"ל והרמטכ"ל. לא ראיתי, באמת, חבורה כזו, אין לי כבר מילים לתאר. של ממשלה רקובה. רקובה. של אנשים שהחזקתי מהם וישבו והצביעו נגד. אין סימטריה, אין שני צדדים. יש שאתה גוזר עליהם גזר דין מוות ויש כאלה שבוחרים בחיים. ואתמול אלפים עמדו בכיכר ובכו, ובחרו בחיים.

ואנחנו כולנו מכירים את המשפחות האלה כל כך טוב. וכן, אני ישבתי ובכיתי ובכיתי כי עדן ירושלמי וכרמל גת גם יכלו להיות. ובגלל כל הביחד ותתמודדו ותכילו. לא, אני לא מכילה את זה. אני לא מכילה את זה. והעסקה הזאת חייבת להיות עד אחרון החטופים. אין לי כוח כבר לראות עוד מבנה בג'באליה, עוד שבעה של חיילים ללכת ולבקש סליחה. די. די. לא נמאס? שנה וארבע. עוד כמה חודשים? עוד כמה שנים? עוד כמה חיילים? עד שבצלאל סמוטריץ' יעלה לשידור ויגיד מספיק? אכפת לו? אכפת לו?

מתי הוא הסתכל לאמא שכולה בעיניים ובכה איתה בחודשים האחרונים? שהיא מתחננת אליי ואומרת לי, אמא של יהב, 'תגידי להם'. ובוכה, ואני בוכה איתם. 'תגידי להם מספיק'. והוא עולה לי היום ברדיו ומדבר כאילו, באמת, או שהוא הרמטכ"ל או שהוא מפזר, אני לא יודעת מה. ואז יושבת הנציגה שלו פה ועוד מטיפה לי מוסר.

טוב.

לא, אל תגיד לי 'טוב'. וגם זה שאתה קראת לי קריאה ראשונה, אני אומרת לך בתור חבר שלי, בושה וחרפה. היא לא תשב פה, היא לא תדבר אליי בגסות.

אבל אני מנהל את הדיון.

לא, אין בעיה. אז תגיד לי מירב, תירגעי.

אני ניסיתי להגיד לך מספר פעמים, אבל אין מי לדבר, את היית באוטוסטרדה.

לא, כי זה בנפשי. ואני ביום חמישי ישבתי ובכיתי איתה. אז אני אבוא לפה ואני אגיד מספיק. מספיק עם המלחמה הזאת. אני לא מתביישת בזה. תחזירו את כל החטופים עד האחרון שבהם הביתה. תסתכלו בעיניים ותבקשו סליחה. סליחה. זה מה שצריך לבקש מהם.

ועוד יושבת פה, נותנת לי, לוקחת בעלות על חיילי צה"ל. אין לאף אחד בעלות על חיילי צה"ל. כולנו במאמץ המלחמתי. כולנו איבדנו חברים. כולנו, ביחד. רוצים ביחד? אז ביחד. ולא לקחת בעלות. על מגזר שגם ככה לא מצביע לו בכלל.

פנינה, בבקשה.

תודה אדוני יושב-הראש. אני רוצה רק לבקש שנזכור שהאישה שהייתה כאן ואני לא יודעת מה שמה, היא לא מייצגת אף אחד למעט את עצמה, את הילדים שלה. ואף אחד, ואני אמרתי את זה גם אצלי בוועדה, אף אחד לא יכול להתיימר קולו האחיד של החיילים. חיילים שלנו, היקרים, שמהם אנחנו יכולים ללמוד הרבה. באים מכל המגזרים, מכל שכבות האוכלוסייה, מכל הזרמים הדתיים נקרא לזה. והאמינו לי, הם לא מתעסקים בזה. רבים מהם צוואתם של רבים מהנופלים הייתה שהם יצאו כדי לשחרר ולהוציא את החטופים. וכולנו קראנו את המכתבים המרגשים שלהם.

לכן בואו, לשים את זה בפרופורציה. היא לא מייצגת אף אחד. היא לא נבחרת ציבור. אבל החוצפה שלה בהחלט כלפייך היא הייתה עוברת את הגבול.

מכאן אני רוצה לכם, המשפחות היקרות. כנאמר מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך נאום השם ושבו מארץ אויב. המעשים שלכם, המאבק שלכם, נושא פרי גם אם באיחור. גם אם זה היה מתווה שניתן להשיג אותו חודשים אחורנית. אנחנו לא נפסיק. והדברים שלכם שנאמרים פה, שהמתווה עכשיו בשלב הראשון הוא לא יכול להיפסק. אי אפשר להפקיר אותם בשנית, בשלישית, ברביעית. זה אנשים שנחטפו מהבתים, אלה אנשים שנחטפו ממסיבה. אלה ילדים, מבוגרים, נשים. אלה קשישים, שאין לנו את הפריווילגיה ולא משנה מה יהיה המחיר, כואב ככל שיהיה, להפקירם בעודם בחיים. ומי שלא בחיים יבוא לכאן לקבורה בישראל.

אני חייבת לומר, יש איזה קונספציה שמי שבעד שחרור החטופים הוא בכלל לא מבין את המחיר. הוא בכלל לא מבין את הסכנה. אז סליחה, כולנו מבינים מה המחיר ואנחנו עדיין בוחרים בחיים. עדיין אנחנו בוחרים לקבל את הילדות שלנו, את הבנים שלנו והבנות שלנו, ואת הקשישים שלנו. ושילכו לאלף עזאזל אלף ואלפיים מחבלים, כי אנחנו נרדוף אותם לאחר מכן ונשיגם. ואנחנו יודעים בדיוק מה הסיכונים. רק חבל שמדינת ישראל וממשלת ישראל לא זעקה ככה לפני ה-7 באוקטובר. על רמת הסיכונים. חוכמה בדיעבד עכשיו להגיד מה רמת הסיכונים. כאשר כל העוטף הופקר במשך 15 שנים ויותר.

לכן ההטפה הזאת או הקונספציה הזאת שמי שבעד שחרור חטופים הוא פשוט עיוור ואולי אפילו מטומטם. לא, אנחנו לא מטומטמים. אני בוחרת שארז וסהר יראו את אבא שלהם. ולצערי דוד קוניו לא נמצא במתווה הראשון והוא אבא לילדים ואנחנו צריכים לזעוק את הזעקה של ילדים וילדות שחוגגים בת מצווה ובר מצווה בלי האבות שלהם. תזכרו שגם עכשיו יש בתוך הרשימה בשלב א' הורים, אבות לילדים קטנים שיושבים פה במצוקה אדירה ולא יכולים להמשיך את החיים שלהם.

אני אומרת שהזעקה הזאת תמשיך לפלח לא רק את הקירות פה, היא גם בסוף תמשיך להזיז ואנחנו לא נרפה, אנחנו אתכם. ואני מחזקת אתכם בימים מורטי העצבים, הקשים ומרגשים האלה. תודה.

תודה.

אני שמי קלדרון, דודו של עופר קלדרון. אני רוצה לספר לכם שאתמול ברגע ששלוש הבנות רגלן נחתה בישראל, הדבר הראשון שאני עשיתי, שלחתי הודעה לאמא של סרן טל גרושקה היה תלמיד שלי. הוא ב-7 באוקטובר, בלי לקבל הרבה הוראות ירד לעוטף להגן ושם נפל. אנחנו יודעים שחיילים, כל החיילים, הדבר החשוב ביותר שרצו ורוצים זה להחזיר את החטופים.

שניהם, גם בתו של אייבי, עדי מוזס, שליוויתם אותם מתחילת הטרגדיה שהם עברו וגם טל, שניהם שהייתי מחנך שלהם ולמדו אצלי תיאטרון. לימדתי אותם שאחד הדברים שחשוב שיעשו זה לחפש דמיון. לחשוב על דברים שהם אולי עדיין לא מוחשיים, אבל הם יכולים להיות מוחשיים אם הדמיון יעוף.

אנחנו חווינו, אנחנו כאן בכנסת הרבה מאוד ימים, וחווינו, אז דיברתי גם על דמיון ובהחלט הדמיון הפך למציאות ששלוש הבנות הגיעו. והדמיון, שצריך להתפתח אצל כל מקבלי ההחלטות, יהיה כזה שיחזיר את כל השאר. את כל החטופים. אלה מקבלי ההחלטות ואלה שיושבים באופוזיציה, בבקשה תנו גב.

ברור.

תנו גב, תתירו. לא, אני מדבר על האופוזיציה. תנו ביטחונות.

נותנים.

אני שמח מאוד, וכך צריך להיות.

היינו מאוד ברורים בעניין.

יש את זה בכל מקום, זה בתקשורת, כל מפלגה.

כן. גם יאיר גולן, גם יאיר לפיד, גם בני גנץ. כולם. כל המנהיגים.

אוקיי. ושזה יהיה מוחשי, שיבינו שאתם מתכוונים מאוד למה שאתם אומרים. ואנחנו מקווים מאוד שהדמיון יהפוך למציאות. תודה.

תודה. אפרת, בבקשה.

תודה רבה אדוני היו"ר. אני רוצה לפתוח, קודם כל להגיד לכולכם, כל המשפחות שיושבות כאן, אתם כבר הפכתם להיות חלק בלתי נפרד מהמהות שלנו. ופצע פתוח שאתם מגיעים לכאן יום יום. אני מרגישה שאנחנו נלחמים באמת באיזה סוג של, לא יודעת אם לקרוא לזה קבוצה או כל מה שרק אפשר, ואני אוהבת אתכם מאוד. אבל שתי אימהות שאני ככה חייבת להרים להן. אחת זה באמת אסתר המדהימה, שיום אחרי שהיא קמה מהשבעה על יגב היא כבר חזרה לכאן לכנסת. היא לא הרפתה ולו לרגע אחד.

אני זוכרת שבאתי לבקר אותך באוהל ליד הבית ואמרתי לי שאת כבר חוזרת למחרת לכנסת. ושאלתי אותך איך? מה, ולמה? ומאיפה הכוחות. בואי, השאלה שלי הייתה אפילו כמעט לא במקום. כי אני הייתי המוזרה בשאלה הזאת, לא את. כשאמרת לי 'מה זאת אומרת? ברור. אני אמשיך להילחם עד שכולם חוזרים'. והעוצמות האלה שלך, כמו של אחרים, הם הלב והם התקווה של כולנו. אמיתי אני אומרת. סליחה שזה נשמע כמו קלישאות, אבל זה עוצמות שאין דברים כאלה. ואני מודה לך באופן אישי על כל מה שאת עושה וזה ממש המחויבות שלנו להמשיך לעשות את זה.

וגם אני מסתכל על סיכה שיש לי על הדש. היא מנומרת. שהייתה לי סיכה כזאת מנומרת אחרת והיא נשברה. וכשהגעתי יום אחד לאולפן פגשתי את אמא של רומי, מירב. הראיתי לה שאני הולכת איתה בכיס, כי היא שבורה. ואז היא הורידה את שלה מהחולצה ונתנה לי. ומאז אני מרגישה שזה ממש על אחריותי לשמור על הסיכה של מירב שנמצאת עליי ואני אשמור עליה מכל משמר. ולראות אותן אתמול עם התמונה המרגשת שלה מערסלת את רומי. אני לא חושבת שיש עין שנשארה יבשה אתמול במדינת ישראל.

לכן אני חושבת, ואני אומרת את זה בצורה הכי נחרצת שיכולה להיות. אנחנו לא ניתן לשלב השני להתמסמס. זה לא יקרה. כבר הבוקר הוצאנו מכתב משותף, חה"כ גדי אייזנקוט, חה"כ רם בן ברק ואני, ליולי אדלשטיין ולאחרים, מיד לכנס את ועדת חוץ וביטחון. מיד לעשות הכול כדי לא לתת לשלב השני להתמסמס. זה לא יקרה. זה לא יכול לקרות.

בדרך לכאן שמעתי את השר סמוטריץ', שמצד אחד מצביע נגד ההסכם ומצד שני עכשיו בא בטענות למי שתוקף אותו. זה לא יכול ללכת ביחד. הוא לא יכול לתקוף אותנו על זה שאנחנו משתיקים אותו או על זה שאנחנו לא מבינים מציאות מורכבת. זה הקמפיין – לא מבינים מציאות מורכבת. זו הזיה, זה קמפיין בגרוש וחצי. גם לומר שמשתיקים וגם לומר שאנחנו לא מבינים מציאות מורכבת.

מי שהצביע נגד שיעמוד מאחורי זה ויחטוף את כל הביקורת שבעולם, נקודה. אני לא אבין אותו, אני לא אנרמל את זה. אני לא אתן פה שום הסברים של איזה שהן הבנות שאפשר גם וגם. לא. הצבעת נגד, תעמוד מאחורי ההצבעה שלך. ואתה תקבל את כל הביקורת האפשרית. כי אם זה היה תלוי בך זה לא היה קורה ההסכם ולא היינו רואים את רומי ולא היינו רואים את האחרות אתמול בערב. ואולי גם לא נראה את כל השבים האחרים.

ואם עכשיו אתה מתכוון לעשות הכול כדי לטרפד את השלב השני אתה מבחינתנו כבר אשם לכל צעד ושעל. ואנחנו נרדוף אותך ונרדוף את כל האחרים. ואנחנו לא ניתן לאף אחד להכניס שום טריז בהסכם המחורר, המסטיקי הזה, שנמרח פה עכשיו יותר מידי זמן. שהולך פה עכשיו חודשים קדימה. רק השלב הראשון. שיש בו כל כך הרבה חורים וצמתים שאפשר להפר אותו מכל מיני סיבות. זה הסכם גרוע, בואו נודה על האמת. גרוע. גם הסכמי וגם מבחינת התוצאות שלו. הוא גרוע, אף אחד לא אוהב אותו.

אבל לפחות תעמדו מאחוריו. לפחות תעמדו זה נתניהו. נתניהו הוביל אותו. אז אתם עכשיו בממשלה, אתם חלק מהקואליציה? תנו לו גב. זה ראש הממשלה שאתם מוכנים לתת לו גב. אז תנו לו גב שימלא את כל ההסכם ושיעמוד מאחורי ההבטחות שלו לטראמפ. שכל המתווה כולו עד אחרון החטופים יגיע למדינת ישראל. זה ראש הממשלה, זה ראש הקואליציה. אתם חתומים על כל המתווה הזה. אל תבואו בטענות לא לצבא ולא ליועמ"שית ולא לאופוזיציה ולא לאזרחים שהם מפגינים. זה שלכם, זה באחריותכם, אתם חתמתם ואתם הצבעתם. ועליכם עכשיו האחריות למלא את כל המתווה עד אחרון החטופים. תודה רבה.

תודה. ואטורי, בבקשה. אחרי זה גלעד.

ואטורי, רק אם אשפר משפט למה שאמרה אפרת. שתדעי לך שאסתר היקרה ממשיכה את מה שהבן שלה עשה בעודו בחיים. יגב הלך ונלחם עבור החטופים והיה שם גם כשאף אחד לא נלחם. אני פשוט מרגישה צורך לומר את זה. על אברה מנגיסטו. הוא כל הזמן היה שם בשביל להילחם עליו.

רק הערה כללית. אנחנו יושבים פה כבר שנה וחצי, שומעים אתכם. באמת, טוב שאתם פה כדי קודם כל להעלות את המודעות. למרות ההתקפות או לא התקפות, אנחנו תמיד נעשה את הדבר שאנחנו חושבים שהוא טוב לעם ישראל. אני חושב שגם נתניהו הוכיח את זה. ואני אמרתי תמיד גם למשפחות השכולות וחטופים שאנחנו נחזיר את כולם בסוף. אנחנו נחזיר את כולם ולא נפסיק את הלחימה. יש דברים שחשובים לנו - - -

בחיים. אלה שבחיים להחזיר בחיים.

רגע, אני יודע, תמיד תהיה הערה. אבל אני רוצה להגיד לחברי הכנסת. תראו, אנחנו תמיד מקבלים פה התקפות, גם לפעמים דברים לא הגיוניים כל כך. והתפקיד שלנו זה לשבת ולהקשיב. כמו שאנחנו, תלמדו מאתנו, יושבים בשקט, מקשיבים. לפעמים לא נעים לאוזן שאומרים - - -

מה זה אתה שתקן, נחבא אל הכלים.

את מצדיקה את מה שהוא אומר.

די נו, הוא שותק?

אני תמיד שותק, אני אף פעם לא דיברתי. פעם ראשונה.

ואטורי, כשאתה מכהן כיו"ר הכנסת אתה לא שותק.

גלעד, גלעד.

כשהוא יו"ר הכנסת הוא לא אומר. הוא אומר.

תראו כמה הוא צודק במה שהוא אמר עכשיו. שימו לב כמה הוא צודק.

אני בחיים לא דיברתי. אני חושב שיושבים פה משפחות שפגשו אותי בלא מעט וועדות, אני בחיים לא דיברתי. אני בחיים לא דיברתי. ותמיד זה תוך כדי התקפות ותגידו על נתניהו. גם עכשיו תלכלכו עליו, אבל עדיין, נתניהו עושה את הדבר הנכון.

מי דיבר על נתניהו?

די, תגידי, מה יש לך? כל משפט יש לך הערה? מה זה?

אני חושב שהעסקה תצליח, שנחזיר את כל החטופים ונמשיך בלחימה לאחר מכן. המלחמה לא תיגמר גם ב-10 שנים הקרובות. תני לי לדבר, סליחה.

תגיד את זה אז לסמוטריץ'.

אני אומר להחזיר את כל החטופים.

אתם לא מסוגלים לשמוע מישהו עם דעה אחרת, זה פשוט לא יאומן.

תגיד לי, אתה אמיתי?

אני אמיתי מאוד. אתן לא אמיתיות.

אני מקשיבה לו לכל מילה.

את מפריעה לו כל מילה, את לא מקשיבה לו כל מילה.

אני לא מפריעה לו, זה לא מפריע לו. אתה לחוץ.

שלוש מילים ואת אומרת לו הערה.

בסדר.

צריך להבין את כאבם של אנשים. אנחנו כחברי כנסת, כן, צריך ללמוד קצת להקשיב. אין פה עניין של פוליטיקה בכלל. זה לא משנה מאיזה צד באה דעה, מישהי דיברה. לא משנה מה. אנחנו באנו להקשיב. אנחנו מקשיבים כבר שנה וחצי וטוב שכך. וכך צריך להיות. לשבת להקשיב לכם. גם לפעמים כשאני חושב שההתקפות לא - - -

היינו מעדיפים שזה ייקח הרבה פחות זמן, חה"כ ואטורי.

אני יודע.

שתקשיבו לנו חודשיים ונעוף מפה.

אני גם.

חן, בבקשה.

אני מעדיף שיסתיים בניצחון. וניצחון זה השבת כל החטופים. לא חצי, לא רבע. להחזיר את כולם ולהמשיך בלחימה. והמחבלים, אנחנו נתפוס את כולם ונחסל אותם. תודה רבה.

תודה רבה. טיבי בבקשה.

זה הסדר של הפעולות: להחזיר את כולם ואז תחזיר בלחימה.

אם הניצחון הוא להחזיר את כל החטופים אנחנו קונים את זה.

תודה רבה. תקנונית והנוהג בכנסת הוא שמאפשרים לנציגי משפחות החטופים או משפחות שכולות לדבר. היום זה היה משהו חריג. אפשרת לפעילה פוליטית של סמוטריץ' בטענה שהיא מייצגת את כל החיילים, לדבר, לתקוף. והיא דיברה יותר מחן ויותר מאסתר גם יחד.

אני שואל את עצמי, נגיד הגיעו לפה נציגי "עומדים ביחד" למשל. אם היית מאפשר להם לדבר נגד הכיבוש למשל? אוקיי? לא היית מאפשר להם, כי הם תנועה פוליטית. גם היא נציגה פוליטית. סמוטריץ' רוצה לבוא לפה, יתכבד ויגיע לכאן ויגיד בדיוק את אותם דברים שהיא אמרה.

למה סמוטריץ'? היא הביעה דעה. אתה חושב סמוטריץ' כאילו.

דקה, היא אמרה.

היא אמרה שסמוטריץ' מייצג אותה.

היא אמרה. היא אמרה אני מייצגת את סמוטריץ'.

סמוטריץ' מייצג אותי.

כן, היא אמרה. כן, כן. לכן אני חושב שזו הייתה טעות לפתוח בהרגל הזה, כי זה יכול להתרחב ואז לא נוכל לקיים דיונים. אפשר לשכור את אולם ירושלים, לעשות לובי, וזה מקובל. עושים את זה בכנסת, ומתווכחים.

מה עוד שמול, אגב, היא הגדירה את המושג חטופים בצורה חדשה.

כן, חטופים שלנו, חטופים שלכם.

היא חזרה בה מיד אחרי זה. די.

כן, תודה רבה. באמת תודה לה.

רק אחרי שהתפרצו לעברה.

רק אחרי שקראו לה. למה, אתה הערת לה?

זו הייתה אמירה לא נכונה.

ממש לא חזרה בה.

לא ראויה. והיא חזרה בה מיד אחרי.

ואחרי זה היא המשיכה לפצ"רית.

אבל היא מייצגת את עצמה, עזבו, נו.

לא, היא לא מייצגת את עצמה.

היא אישה אזרחית שמייצגת את עצמה.

אז למה הוא נותן לה לדבר?

לכן אני בכלל לא הייתי נותנת לה.

יש שיקול דעת ליושב-הראש. אתם לא קובעים פה הכול.

סבבה, אז אנחנו נענה לה.

נדמה לכם שאתם קובעים הכול. מי ידבר ומי לא.

אף אחד לא קובע לך כלום.

לא. אני בוועדה הזאת - - -

ואם היא תגיד חטופים שלנו וחטופים שלכם היא לא צריכה להישאר פה דקה.

- - - בוועדה הזאת אין אורח אחד, אין בן משפחה אחד - - -

מה זה חטופים שלנו, חטופים שלהם? מה זה?

- - - שנה וחצי יגיד פה שאני אמרתי לו לסיים את המשפט. אין אחד כזה.

היית צריך להגיד לה תודה רבה, להתראות. תלכי מפה.

בבקשה.

מה זה?

תודה. אף אחד לא מערער על הסמכות שלך כיושב-ראש.

היא אמרה את איזה חטופים היא מייצגת.

בושה הזאת.

דקה. אף אחד לא מערער על הסמכות שלך כיושב-ראש.

מי מערער על זה בכלל?

היא מייצגת חטוף אחר.

שצריך לאזן. וכשאתה תאזן זה יהיה - - -

בחוק שלי, אני אגיד לך, בחוק שלי לתיקון 7א אני חושב לא היה, עמותה אחת או גורם אחד שדיבר. כל עמותות השמאל, כל העמותות.

מה זה קשור אבל? מה זה קשור?

לא, אני רוצה להגיד לך, אין אחד, גם אלה - - -

אני הדובר של ברוך מרזל, הוא אפילו לא הוזמן לוועדה הזאת של סעיף 7א.

שנייה. אני לא מזמין כל בן אדם.

מה? זה לא דיון 7א.

בן אדם שנפסל.

אין אחד שלא דיבר ולא נתתי לו לדבר ולשמוע את דעתו.

אפשר לתת לו רבע שעה בבקשה לדבר?

אני שוקל 20 דקות.

לא, יש לנו כנס לנשיאות, ממש לא. צריך להתקדם.

אבל אולי בעזרת השם, כשהחוק הזה יעבור ואחד כמו איימן עודה, תומך הטרור, לא - - - מדינת ישראל.

גם בן גביר איתו, תודה רבה. להתראות. מי שהורשע בטרור בינתיים יושבים איתך - - -

הוא יושב איתך באופוזיציה.

לא, הוא לא איתי.

דקה, דקה. עוד משהו מקומם. כשגלעד קריב, חבר כנסת, נבחר ציבור, העיר לפעילה פוליטית שמתחצפת נגדו ונגד אחרים, אתה הוצאת את גלעד. וקראת קריאה למירב. משהו לא תקין.

לא, אני אגיד לך למה זה כן תקין. כי אני, אני - - -

כי אתה שתקת כשהיא אמרה שמי שנעצר בצו בית משפט בישראל הוא חטוף. ואתה שתקת.

גלעד, אני כרגע - - -

ואני אמרתי לה שמול משפחות חטופים לא מדברים כך.

גלעד, אתה לא בזכות דיבור. גלעד, אתה לא בזכות דיבור.

הנה, עוד פעם.

אתה לא בזכות דיבור. נגמרו הימים שאתם מכניסים לנו את המילים לפה.

מה קשור נגמרו הימים? מה קשור? היית צריך לזרוק אותה מהוועדה.

אתה שתקת כשהיא אמרה על אדם שעצור בהחלטת בית משפט - - -

את מוכנה להפסיק לצעוק?

לא.

לפני שלוש דקות אמרתי.

מה זה החטופים שלנו?

אבל לפני שלוש דקות אמרתי שהאמירה הזאת לא ראויה ולא נכונה.

איפה היית בזמן שהיא אמרה את זה?

אבל אתם ממשיכים. אתם ממשיכים באוטוסטרדה שלכם.

איפה היית כשהיא אמרה את זה?

אין לכם אוזניים, רק פה.

לא, כי היית צריך לזרוק אותה החוצה.

אתם רק לשמוע את מה שאתם מוציאים מהפה.

זה לא לשמוע.

אבל לפני שלוש דקות אמרתי שהאמירה לא ראויה.

יש ביטויים שלא אומרים.

אבל אתם ממשיכים.

איפה היית בזמן? הוצאת אותי.

גלעד, אתה לא המורה שלי פה. תודה.

בסדר.

נגמרו הימים שיהודים משני הצדדים משתיקים אותי. נגמרו הימים. אוקיי? אז תנו לי להמשיך.

היה פאנץ' פוליטי מסוכן בדברים שלה. הרי היא והמפלגה שמייצגת אותה, פועלים כדי לסכל את השלב השני של ההסדר. ולחדש את המלחמה. וזה ישאיר חטופים בעזה. זו אמירה מסוכנת. האנשים האלה רוצים מלחמה למען מלחמה. הם מוכנים להפקיר חטופים כדי להישאר בקואליציה. משיקולים קואליציוניים. זאת תעשיית מוות.

ואני אומר זאת בצורה ברורה, כשהם יתחילו לאהוב את החטופים יותר ממה שהם שונאים פלסטינים, אפשר להקשיב להם. תודה רבה.

תודה רבה. איך קוראים לך? גלעד ואחריו הבחור.

אבל יש נשיאות ב-12:00.

מה לעשות? כשאתם דיברתם זה בסדר ועכשיו יש נשיאות? כי את רואה מישהו מהצד השני?

דיברה פה חצי שעה.

כשאת רואה מישהו מהצד השני אז יש נשיאות פתאום?

מירב.

מהצד השני?

כן, כן, כי את לא רוצה לשמוע אותו. אני מבין את זה.

מירב, בואי, תני לגלעד לדבר.

מירב, את רוצה להגיע לנשיאות. נכון?

אתם אפילו מפריעים אחד לשני.

אוי אוי אוי.

כיוון שהשעה מתאחרת, אז אני אהיה קצר. עוד לפני שאנחנו מדברים על שלב ב'. בעסקה הראשונה הוחזרו 104 חטופים בשמונה ימים. 104 חטופים חזרו בעסקה הראשונה בשמונה ימים. אם העסקה לא הייתה מתפוצצת ביום השמיני היו גם חוזרים יותר.

אנחנו כרגע בעסקה שבמשך 42 ימים אמורים לחזור 33 חטופים. ורק בעוד שבועיים, בעוד 14 ימים יתחיל הדיון על שלב ב'. ספק גדול אם יש איזה שהוא שיקול ביטחוני או דיפלומטי מאחורי מתווה העסקה הנוכחי. רוב הסיכויים שהשיקול היחיד או השיקול הדומיננטי במבנה העסקה הנוכחית הוא שיקול פוליטי. הוא שיקול פוליטי ישראלי. שיקול פוליטי של נתניהו.

אני אומר לך את עמדתי.

לא, הסיסמה שלכם שבוי של בן גביר. למה אתם כבר לא אומרים את זה? קרה משהו שקצת שובר את התזה שלכם? שובר את התזה שנאמתם לנו פה שבועות וחודשים?

אופיר, מכיוון שאתה מאוד הגנת - - -

נכון? התנפץ לכם התזה הזאת של בן גביר?

מכיוון שמאוד הקפדת על זכותה של אזרחית שהיא לא ממשפחות חטופים והיא לא ממשפחה שכולה, שלא יפריעו לה, אז תקפיד גם בזכותי.

בבקשה.

המתווה הנוכחי, ואנחנו שמחים על כל חטוף או חטופה ששבים, הוא מתווה שמסכן את חיי החטופים, כולל אלה שבשלב הראשון. כל יום בין חזרה לחזרה מעמיד בסכנה דרמטית את החטופים בשלב הראשון. שלא לדבר על השלב השני. ועד הרגע הזה לא נתניהו ולא השר כ"ץ, שר הביטחון, הסבירו מה עומד מאחורי ההבדל הדרמטי בין מתווה העסקה הקודמת למתווה העסקה הזאת, למעט העובדה שיש גורמים בממשלה, נכון, אלה שלא פרשו. אבל אלה שהגיעו איתם לסיכומים, שדרשו בתוקף מתווה שלא ישתמע ממנו סיום המלחמה. וזו הסיבה המרכזית למתווה המסוכן הזה. מתווה שגם מציב איום על עשרות חטופים שלא נכללים בשלב הראשון.

אנחנו נאמר את זה ואנחנו נצעק את זה. והציבור לא יוכל לנוח על זרי הדפנה אחרי שראינו את התמונות המרגשות אתמול ונראה בשבת. כיוון שאלמלא הציבור יהיה בהמוניו וייתן קונטרה לצד הלאומני בתוך הממשלה, אנחנו לא נגיע לשחרור מלא של כל החטופים ולכן המחאה תימשך.

חה"כ רייטן הזכירה שביחד עם חה"כ בן ברק וחה"כ אייזנקוט יש דרישה לדיון בוועדת חוץ וביטחון. אני כאן, וטוב שהיועצת המשפטית של הכנסת נמצאת. אני דורש שנתניהו וסמוטריץ', דרך מזכיר הממשלה, יציגו את הסיכומים הקואליציוניים בין סיעת הציונות הדתית לראש הממשלה. כיוון שסמוטריץ' הודיע שהיו סיכומים קואליציוניים. הודיע שיש סיכומים מפורטים גם לגבי עסקת החטופים, גם לגבי המשך המערכה הצבאית, גם לגבי מה שקורה ביהודה ושומרון.

ואנחנו דורשים מכוח חובת הגילוי שקבועה בבית הזה. ואני היום לפני הצבעות אי האמון אשאל אותך אם יש סיכומים. ואני מקווה שבניגוד לעבר הקואליציה תהיה שקופה והגונה והציבור בישראל רוצה לדעת איזה הבטחות נתניהו הבטיח לסמוטריץ'. וייצא המכתב הזה במהלך הבוקר. והפעם הזאת, בניגוד לפעמים קודמות, אנחנו לא נוותר להם על איזה שהיא אמירה 'אין סיכומים'. אנחנו נגיע עם זה בתוך הבית וגם לבג"ץ. כי סמוטריץ' הודיע שיש סיכומים. אז לפני הצבעת אי האמון אנחנו דורשים לדעת מה נתניהו הבטיח לסמוטריץ' ביחס לשלב ב'.

וההערה אחרונה לגבי מה שהיה כאן. תראה, כולנו קיבלנו על עצמנו דבר שאולי בניגוד למה שחה"כ טיבי אמר, לא קבוע בתקנון. כל הבית הזה, כל 120 החברים קיבלו החלטה חשובה ונכונה, בהובלת יושבי ראש הוועדות, שאנחנו מקשיבים. לא מוציאים הגה כאשר שתי קבוצות מדברות כאן. קבוצה אחת אלה משפחות החטופים. ואחרי כמה חודשים מתחילת המלחמה התחילו להשמיע קול גם משפחות חטופים שעמדתם אולי שונה מהעמדה שהוצגה על ידי המטה וגם משפחות שכולות. ואנחנו בכל הוועדות, אלה שבשליטת הקואליציה, אלה שבאופוזיציה, אנחנו הפכנו את זה לעיקרון מקודש. לא מוציאים מילה.

אבל את העיקרון הזה כבר כמה חודשים טובים מנצלים גורמים פוליטיים, שביניהם לבין משפחות החטופים ומשפחות השכול אין דבר וחצי דבר. אני לא אדבר, אתה מנהל את הישיבה. אני רוצה לדבר עליי.

לפני שאתה, אמרת שאתה מקצר.

אז הנה משפט. אנחנו גמרנו לשתוק. כאשר תדברנה פה משפחות חטופים תהא דעתן אשר תהא, נשתוק. כאשר תדברנה כאן משפחות שכולות נשתוק. אבל כאשר גורמים פוליטיים יבואו ויאמרו שאדם שעצור בצו בית משפט שנבחן בשלוש ערכאות דומה למישהו מהיקירים של המשפחות הללו או כאשר יהיה פה גורם פוליטי שיתיר את דמה של הפצ"רית אנחנו לא נשתוק. וגם אם תוציאו אותנו אלף פעמים. מה שהיה כאן לא יקרה יותר.

בפעם הבאה לא נמתין שיושב-הראש אולי יבין שהיא לא יכולה להתיר את דמה של הפצ"רית או לנעוץ סכין בלב של משפחות החטופים כאשר היא מדברת על הנגד שנמצא בצו מעצר של בית משפט ישראלי. בפעם הבאה שגורמים פוליטיים יעשו את מה שהיא עשתה אנחנו נתפרץ ונפריע, כיוון שהיא לא תנצל את העיקרון המקודש שנבנה פה סביב משפחות החטופים והמשפחות השכולות כדי להתיר דם של אלופה בצה"ל. זה יותר לא יקרה.

תודה. אני לא צריך להוציא אותך אלף פעם, אני צריך להוציא אותך פעם אחת. ובניגוד למה שעשיתי עכשיו, לא להחזיר אותך.

אז אל תחזיר אותי.

למדתי, תודה.

אז אל תחזיר אותי כי הגורם הפוליטי הזה יותר חשוב לך מזכות ההתבטאות של חברי כנסת. ישבת בשקט כשהיא דיברה.

ולא אמרת מילה אחת בעד השבת החטופים.

לא צייצת מילה אחת.

בבקשה.

הפכת את זה לדיון פוליטי.

טוב, אני הפכתי לדיון פוליטי. כמה פעמים היקום יקרוס לתוך עצמו?

יקותיאל אפשטיין, מטעם תנועת האמת היהודית.

איזה תנועה?

איזה תנועה?

האמת היהודית.

מה זה?

מה זה האמת היהודית?

כמה אמיתות יש?

חברי הכנסת.

את מי אתה מייצג?

את מי הוא מייצג?

הוא יגיד לכם, למה צריך את ההתנפלות הזאת?

חייבים להתקדם.

אז למה לא ויתרת על זכות הדיבור שלך אם חייבים להתקדם? למה לא ויתרת. אחרי שדיברת אז עכשיו חייבים להתקדם?

אני רואה שאתה לא שם לב, אבל אני דיברתי בדיוק דקה.

אז תלמדו גם להקשיב.

מה זה האמת היהודית?

אין לכם את היכולת הזאת להקשיב. גם אם מישהו שהולך לדבר נראה לכם שלא תאהבו את מה שהוא הולך להגיד. זה לא כזה נורא.

למה אתה מנסה לחנך אותנו?

כי אתם כל אחד אחרי שהוא דיבר אז בואו נתקדם.

שאלנו אותו מה זה הארגון הזה.

אני אדבר בקצרה. למה כל כך כואב לכם לשמוע עוד קולות?

רגע, אפשר רק לשמוע, לקבל הבהרה.

אז אני אגיד שוב, אני לא חייב לכם דין וחשבון.

מה זאת אומרת אתה לא חייב לנו דין וחשבון?

אני לא חייב לכם דין וחשבון.

יקותיאל, מה השם של העמותה.

לא הבנתי למה אתה משיב לי ככה.

רגע, שנייה אפרת.

מה זה העמותה הזאת?

אבל אל תתקיפו אותו, תנו לו לדבר.

שנייה, שנייה. מה השם?

אף אחד לא מתקיף. אני מרגישה שאני שאלתי שאלה תמימה והוא ענה לי בצורה חצופה שהוא לא חייב לי דין וחשבון.

כי אני לא חייב לך דין וחשבון.

אני לא חייב לי דין וחשבון?

לא, אני לא חייב לך דין וחשבון, לא.

אני שואלת אותך שאלה פשוטה את מי אתה מייצג פה.

אני אתן לו, לא לך.

יקותיאל.

סליחה, קודם כל אני ממש מצטערת, לא מדברים אליי ככה, כמו שלא מדברים לאף אחד אחר.

גם אליי לא מדברים ככה.

סליחה, אתה בסך הכול קיבלת שאלה.

ותענה על השאלה.

שאלתי שאלה מאוד מנומסת.

מה הבעיה שלך לענות לשאלה?

אתה מסתיר משהו? יש לך משהו להתבייש? אתה מסתיר מאתנו משהו?

אפרת.

אז למה אתה לא אומר את מי אתה מייצג?

אם היה בא לכאן ערבי והיה אומר האמת הערבית. אתה חייב להגיד לנו - - -

אני לא חייב כלום.

אתה חייב להגיד לנו מה זה.

אתה לא מתווכח עם חברי כנסת.

אתה אומר שאתה מייצג את האמת היהודית. אני גם האמת היהודית. אתה יכול להגיד לי מה זה?

מה זה האמת? גם אני באמת היהודית.

אפרת, אפרת.

מה זה? מה זה האמת היהודית?

אני מבקש, אתה לא מתווכח עם חברי כנסת. ואני מבקש גם לדבר בצורה מכבדת.

שיסביר מה זה.

תמשיך.

רגע, אתה יכול לשאול אותו מה זה?

כן.

רק שנדע עם מי אנחנו מדברים.

מה השם של הארגון?

האמת היהודית זו תנועה שפועלת למען החיילים. פועלת, ביניהם נפלו כמה משפחות חיילים. נפצעו.

בבקשה.

התמונות של החטופים שחוזרות הביתה מרגשות ללא ספק.

חטופות.

האמת היותר יהודית.

של החטופות. אבל המחיר שנשלם על שחרור מחבלים כבד מנשוא. 80% מהמחבלים ששוחררו בעסקאות קודמות חזרו לטרור. מה שאומר שהעסקה הזאת היא אסון. לא מפתיע גם שאחמד טיבי אתמול היה שמח - - -

אתה לא יכול, אתה לא.

שמח בטוויטר שהוא תמך בעסקה.

אתה לא תדבר לחבר כנסת.

כי זה - - - שעשה את נאום השדה, שבו הוא אמר - - -

תודה אדוני יושב-הראש.

מה זה הדבר הזה?

סליחה, די, מירב, תגידי, אני לא מבין. מה את, מ"מ יו"ר ועדת כנסת? מה זה?

"צה"ל קבע שאנחנו מיישבים", זה אתם? "אנחנו נצעד לתוך חבל עזה, להכריע ולנצח"?

זה אנחנו. זה אנחנו.

אפרת.

זאת האמת היהודית?

זה לא האמת היהודית. זה האמת היהודית שלכם.

זאת האמת היהודית?

גם לנו מותר להשמיע את הקול.

אבל למה אתה קורא לעצמך האמת היהודית?

כי אנחנו האמת היהודית.

אתה לא אמת יהודית. אתה לא מייצג אף יהודי.

אז אני יושב-ראש האמת היהודית מאוד.

חן.

ואני אומר לך שזו לא האמת וזה לא היהדות.

זו האמת היהודית, לא לפרוץ לתוך עזה.

הנה, עכשיו פתחתי. ברגע זה פתחתי. האמת הסופר יהודית.

חן, זה לא בסדר מה שאתה עושה.

מה זה לא בסדר?

זה לא בסדר. אם אתה לא רוצה לשמוע, אתה יכול לצאת. אל תפריע לי.

למה יש לו זכות דיבור?

כן, למה? למה הוא מדבר?

הוא לא חטופים, הוא לא הרוגים.

אני מאפשר פה, אני מאפשר לו לדבר.

אבל למה, מיהו? הוא אפילו לא אומר מיהו.

איזה קטע? הוא לא אומר איזה עמותה.

די, אני לא יכול כבר. די, מה זה?

למה אין לי זכות דיבור?

אל תתערבי, יש פה עוד קולות במדינה.

באיזה קטע הוא מדבר? ועוד מדבר על חברי כנסת? מה זה?

תני לו, מירב.

לא. תלך, יש פה כנס ממול.

זה הדובר של ברוך מרזל, נציג של תנועה כהניסטית. יש לך חופש דיבור, אבל לשמוע נציג של תנועות שהוצאו מחוץ לחוק.

עדיין לא הצלחתם להפוך את ישראל לדיקטטורה ועדיין יש פה חופש ביטוי. עדיין לא הפכתם את ישראל לדיקטטורה ועדיין מותר לנו להביע את הדעות שלנו.

אתה – של כהניסט, שנפסל מהתמודדות לכנסת. אתה נציג של תנועות כהניסטיות שהוצאו מחוץ לחוק.

גלעד, די, תן לי. תפסיקו. יקותיאל, אני מבקש, אתה לא מתווכח עם חברי כנסת. אני אשמור על זכות הדיבור שלך, אתה לא מתווכח עם חברי כנסת.

הם לא נותנים לדבר.

בבקשה.

מותר לחברי כנסת לקרוא קריאות ביניים.

אגב, יש כנס של עידן רול, הוא יכול ללכת לשם.

די, אני רוצה לסיים. בבקשה.

אני אסיים בכמה דברים. דיברתי ולא שמעתם. כיוון שהיו פה צעקות. אבל אין ספק שאחמד טיבי יתמוך בעסקה הזאת, ברור שהוא יתמוך בשחרור מחבלים.

אבל מספיק, למה אתה מדבר לחבר כנסת אבל?

ברור שהוא יתמוך בשחרור מחבלים. יש גם את נאום השהדה המפורסם שלו, שבו הוא אמר אין דבר נעלה יותר - - -

אופיר, תפסיק את הביזיון הזה.

תודה.

תודה רבה לאופוזיציה שמגנה על אחמד טיבי.

תודה רבה, להתראות, תודה.

תומך השאהידים. תתביישו לכם.

תודה. בבקשה, וואליד טאהא, דובר אחרון.

תודה רבה. א', מה שרואים פה ושומעים פה זה דבר מזעזע.

האמת היהודית.

לא יאומן שאנשים פוליטיים שנמנים עם תנועות פוליטיות ועם מפלגות פוליטיות מגיעים לכאן, מתנפלים על חברי כנסת. אופיר, אתה כיו"ר ועדה אתה צריך להגן על חברי הכנסת הנמצאים פה, תחת המתקפה של הפאסישטים האלה, וכאילו הכול בסדר, מנרמלים את זה.

אז אני רוצה להזכיר לכולם שמי שחתם על ההסכם ועל העסקה הוא ראש הממשלה שלהם.

גם שלך.

ואלה שהשתחררו, השתחררו כי הוא חתם על העסקה. אז אל תחפשו מי אמר מה ולמה אמר מה. ומי אישר מה. אתם, הממשלה שלכם, ראש הממשלה שלכם, חתמתם על הסכם.

אני בהמשך לדברים של משפחות החטופים רוצה לקוות שלא יחבלו בהסכם הזה בדרך, כי הם מנסים לעשות את זה. הם כבר עושים את זה. ויש כאלה שיתנו, כי הם ממשיכים בקואליציה ונשארים בקואליציה בתנאי שהם חוזרים למלחמה וחוזרים להתיישב ולהתנחל בעזה. מדינת המתנחלים מאיימת על קיומה של מדינת ישראל. זה המצב היום. מדינת המתנחלים, שיש להם את כל האמת, אין אמת אחרת משלהם, מאיימת היום על מדינת ישראל. מי שחתם על ההסכם שבגינו משתחררים אסירים - - -

מחבלים, לא אסירים, מחבלים.

צא החוצה בבקשה.

תודה רבה.

שהחיינו.

לפני כמה דקות מישהי כאן כינתה אדם שנמצא בכלא בצו בית משפט, כינתה אותו חטוף. העולם לא התהפך, וגם חברי הכנסת של הקואליציה לא נפלו מהאמירה. והכול הולך בסדר.

מה עם האמירה של איימן עודה ששמח לראות את האסירים והחטופים. לא ראיתי אתכם נופלים מהכיסא.

אופיר, אופיר.

מה אתה אומר על האמירה של איימן עודה?

אמירה מזעזעת.

אל תתערבי, תפסיקי כבר.

אמירה מזעזעת.

מה אתה אומר על האמירה של איימן עודה?

אני אגיד מה שאני רוצה.

מה אתה אומר על האמירה של איימן עודה?

א', תירגע. אני כבר אמרתי מה דעתי על האמירה של איימן עודה.

כן, מה דעתך? כן? אני רוצה לשמוע.

מי שחתם על ההסכם הוא ראש הממשלה שלך.

מה אתה אומר שהחטופים והאסירים זה אותו דבר?

מי שחתם על ההסכם הוא ראש הממשלה שלך.

חטופים והאסירים המחבלים זה אותו דבר?

מי שאחראי על כל מה שנעשה בהסכם הוא ראש הממשלה לך.

זה לא קשור לאיימן עודה.

אז אל תחפש מי אמר מה. אני כבר אמרתי את זה, רק לא הקשבת.

לא אמרת כלום, לא אמרת כלום. אתה עוד פעם בורח.

אז כנראה, אופיר - - -

האסירים והחטופים זה אותו דבר? אתה גם חושב כמו איימן עודה?

אתה שעתיים טוען - - -

תמשיך לברוח.

חכה, חכה. אתה שעתיים טוען שאתה פה כדי לאפשר לכל אחד להביע את דעתו. אתה אומר דברי שקר.

כשאתה אומר מדינת מתנחלים. המחבלים שנכנסו לבארי אמרו הנה, התנחלות בארי.

למה אתה אומר דברי שקר? כי זה נכון אם זה לא יוצא מפיו של חבר כנסת ערבי או כל אדם ערבי. כי אז אתה לא תוכל להקשיב, לא לשמוע, לא להבין, לא להתחשב בכלום אתה לא מוכן.

האמירה שלך מזכירה לי את זה שהם נכנסו לבארי, הם אמרו זאת התנחלות בארי. זה מה שהם אמרו.

אתה כנראה מסכים עם מה שהוא אמר, בסדר.

אני מכיר את הצביעות הזאת.

כנראה אתה מסכים עם מה שהוא אמר. אם אתה לא מגנה אתה מסכים.

אני רוצה להזהיר את כל אלה שבאמת חוששים שמישהו מנסה לטרפד את העסקה שהחשש שלהם במקום. צריך לדאוג שהמחבלים שירצו לחבל בעסקה לא יצליחו. צריך לדאוג שמדינת המתנחלים לא תביס את מדינת ישראל.

המתנחלים. זה מה שאמרו המחבלים שנכנסו לבארי.

וצריך להיות ערים שהדבר הזה לא יקרה.

התנחלות בארי, גם בארי הפריעה לכם.

- - - אותו דבר, ואתה אפילו לא מוכן לגנות את זה. גם מבחינת אסירים והחטופים אותו דבר.

אמרתי לך פעם, אופיר, אני לא קבלן גינויים שלך. מתי שתרצה גינוי ממני תקבל אותו. עברו הימים. איך אמרת? עברו הימים שמשתיקים חבר כנסת ערבי. עברו הימים שאנחנו קבלני גינויים שלך. עזוב.

לא שלו, של איימן עודה.

אתה והקואליציה שלך צריכים לעבור מן העולם, עזוב.

אתה מסכים עם איימן עודה, זו המסקנה. נחזור ב-12:15.


(הישיבה נפסקה בשעה 12:02 ונתחדשה בשעה 12:30.)

המלצה למינוי יושבי ראש ועדות הכנסת, לפי סעיף 106(א) לתקנון הכנסת

נתחיל. אנחנו עוברים היום על הוועדות. אני רוצה רק להגיד שחילופי הוועדות האלו זה לא משהו שקשור למאורעות הפוליטיים האחרונים שהיו. כי ראיתי כל מיני, יש דברים שנקבעו בתחילת הקדנציה. לפחות אצלנו, גם בזהות של חברי הכנסת מהליכוד. יש פה עוד ועדות שאני רואה שגם נקבעו. לגבי החילופים, מי שיש לו חילופים, רוצה לשנות, רוצה לדחות, אז כמובן אני לא כופה. פשוט כאשר לא קבעתי אז אמרו לי מהאופוזיציה למה אתה מעכב את זה. אחרי שאתמול שמתי את זה על סדר היום אז באו אליי מהאופוזיציה.

לא.

לא דיברתי, את לא היחידה. אמרו לי למה שמת את זה ותוריד את זה. אז קודם כל אני שם את הכול. מישהו מהאופוזיציה שחושב שזה לא מתאים, שרוצה לבדוק עוד משהו, אין שום בעיה. תחליטו מה שאתם רוצים. יש ועדה נוספת שאמורה ללכת למיכאל ביטון לפי ההסכם. היה חצי קדנציה, לא מימשו. עכשיו האופוזיציה הגיעה להסכמה שזה ילך למיכאל ביטון. נכון? אני לא מביא את זה היום, כי עדיין אין הסכמה על הנושא.

אבל תוך שבוע ימים זה יגיע.

אנחנו צריכים להגיע להסכמה. אי אפשר להגיד שם של ועדה ואז בואו נצביע. זה לא עובד ככה.

אין בעיה, זה לא מה שאמרתי.

שנייה פנינה. לא, הטענה היא לא אלייך. היא לא לאף אחד, פשוט ככה זה עובד. צריך לבדוק עם ראשי הוועדות הקבועות לראות שזה בסדר, שזה לא מתנגש, שזה לא לוקח להם סמכויות. הקמנו ועדות מהסוג הזה. ככה עבדנו וכך נעשה את זה גם עכשיו. אני מבין את הדחיפות, אנחנו נעשה את זה מבחינתי הכי מהר שאפשר כדי להביא את זה כבר בשבוע הבא. בסדר?

עקרונית דרך המלך הייתה שזה יבוא היום עם יתר הוועדות.

אבל אני לא יכול להביא משהו שלא מוכן.

אבל משזה לא קרה אנחנו יודעים שזה נכנס לפועל ברגע שיש את חילופי היו"רים. צריך לזכור גם, אם תוך שבוע-שבועיים במועד שאנחנו מביאים את חילופי היו"רים, אנחנו מבקשים שבאותו היום נקים את הוועדה. עד אז נלבן את הסוגייה ואת הסמכויות של הוועדה שתוקם. כיוון שגם צריך לזכור, אנחנו לא מצפים עכשיו לפטר. יש לזה השלכות. כמו יועצים שלא צריך לפטר אותם ואנחנו רוצים שתהיה עבודה רציפה.

אין חולק על העבודה המאומצת שעשה חברי חה"כ מיכאל, לא בגלל שהוא מהמפלגה שלי ומהסיעה שלי. באמת עשה עבודה מאומצת בוועדת נגב גליל. נתן את נשמתו והניב פירות אדירים. כי אנחנו יודעים שוועדות מיוחדות לעיתים מביאות תוצאות ולעיתים אנחנו רואים שאין תוצאות. אז קודם כל, מיכאל, מגיע לך את כל השאפו הענק על העבודה שעשית.

לכן אני חושבת שהיה ראוי שזה יבוא היום. ברגע שאתה אומר החלטתי להביא את זה היום ככה, אני רק מבקשת, ואני בטוחה שאתה תעמוד במילה שלך, אדוני יושב-הראש, ותעזור לנו לפתור את כל המחלוקות, שחילופי היו"רים לא יהיו אלא ביום שאנחנו מביאים את הוועדה עם ליבון המחלוקות. זה בסדר מבחינתך?

בסוף הוא קובע.

כן. אבל אני אומרת שחילופי היו"רים בתוך השבוע-שבועיים יהיו ביום שאנחנו מביאים את הוועדה.

מיכאל, אתה לא היית פה. שהיה עליי לחץ מהאופוזיציה לקבוע ועדות. אז קבעתי.

אבל אנחנו גם אופוזיציה, אני רוצה להגיד כמה מילים.

לבחירתכם אם להביא או לא. לגבי הוועדה שלך, לא היית, מיכאל, דיברתי ואני חושב שמה שאמרתי אתה יכול להיות רגוע, כי זה שלך. רק שאי אפשר להביא להצבעה ועדה שיש לה שם של שתי מילים. אי אפשר.

הבאנו נושאים.

רגע, בסדר.

בלילה. שגית עבדה בלילה.

נכון. הבאתם בלילה. עכשיו זה צריך לעבור את ראשי הוועדות.

לא, הוא כבר לא רוצה, הוא הטיל וטו.

מה זה שתי מילים?

מה השם של הוועדה, מיכאל?

שנייה, תנו לו רגע.

אני רוצה להגיד כמה מילים.

הייתה ועדה בהתחלה שהייתה התנגדות. הוא החליף.

הוועדה שלקחו לה - - -

ראשי ועדות. אני אתן לך. עכשיו אני הולך לראשי ועדות אחרים, לראות איך אנחנו מוצאים שלא תהיה התנגשות ותהיה הסכמה. כך זה עם ועדות מן הסוג הזה. הקמנו כמה ועדות כאלה וכך זה עבד. היו נושאים שלא הצלחנו, עברנו לנושא שני, שלישי והצלחנו. כן, בבקשה.

אופיר, לצערי ההתנהלות הזאת שלא עשיתם מהלך שלם וכולל, כי הרי כל הדיון הזה על הוועדות והחילופים היה תקוע בגלל מורכבויות שונות שאחת מהן הייתה הוועדה החדשה שמקימים ואיך היא פותרת את התשבץ. אז חבל שרצתם קדימה ולא שמתם גם את הוועדה הזאת, כי היא חלק מהתשבץ.

נכון, אבל היא לא מוכנה.

אבל הנה, בלילה פתרנו.

מה פתרת? מיכאל, צריך אבל את ראשי הוועדות.

אבל תקשיב לי, אני אגיד לך גם על זה משהו. אני אגיד גם כמה דברי פתיחה. הוועדה הזאת נלקחת מאיתנו והיא איזה שהיא הסכמה בבית הזה שאני לא הכרתי אותה. לא הייתי מקים ועדה של נגב גליל אם מישהו היה אומר לי שאני עוזב אותה. לא הייתי מקים. נתתי את הלב ואת הנשמה שלי בטייטל הזה. יצקתי לו תוכן, יצקתי לו השפעה, יצקתי לו משמעות. עבדנו בחריצות. השפענו על מציאות, על עסקים בצפון, על כיתות כוננות, אלף דברים עשינו. ופתאום זה נלקח ממך, כל מה שיצרת.

אם הייתי יודע שיש רוטציה על הדבר הזה לא הייתי מקים אותו בכלל. אני מצטער שזה מה שנקלעתי אליו. ועבודת העומק הזאת, פורר ייקח את הוועדה, אני אתן לו, אני אבקש שיעשה מעקבים, ימשיך את מה שעשינו. פניתי לכל מי שמקבל ועדה, גם לפורר, גם לגלעד, אמרתי קחו ועדה חדשה, תקימו. לא, הם רוצים כל אחד את הוועדה שהוא נועד לה. אז אנחנו גיבשנו נושא, אמרנו מה הכי כואב למדינה, תקומה ותנופה. בואו נעשה מעקב. אלקין אמר לא מתאים לי, יש יותר מידי ועדות על הראש שלי. הבאנו רעיון מאבק בעוני. שגית היועצת המשפטית בחריצות ניסחה איזה נוסח שמקובל עליי. אפשר היה כבר להביא את הנוסח.

אי אפשר.

רגע, שנייה, תן לי, אני יודע. אני יודע גם מה אתה עומד להגיד. מצאנו פה את אייכלר בשיחת מסדרון ורמת העוינות והנחרצות, במידה מסוימת על גופתי שתקום ועדה למאבק בעוני. אל תעשו לי את המשחק הזה. אני יותר לא הולך לשום יושב ראש ועדה ולא מבקש טובות מאף אחד ואף אחד לא עושה לי טובות ואף יושב-ראש לא יכול להטיל וטו על תחומים. וכאשר רציתם להפיל על הראש ועדות כמו גבול מזרחי הפלתם על הראש שלנו שהוועדה הזאת מכל הכיוונים מטופלת והיא לא בהסכמה.

אתה יודע כמה גרסאות היו לוועדה הזאת עד שהייתה את ההסכמה עם ראשי הוועדות?

היא לא בהסכמה. לא רצינו את הוועדה הזאת, אבל עשיתם את זה.

בסוף היא כן הייתה בהסכמה. הנוסח היה בהסכמה. הוא בהתחלה הביא משהו, הוא הביא איזה שלוש-ארבע פעמים.

כן, אבל היא הייתה צריכה להיות שלנו, אנחנו יודעים את זה.

שלוש-ארבע פעמים הוא הביא משהו שלא היה מקובל.

כן, אבל זה היה צריך להיות שלנו. ובסוף בגלל שהם נכנסו לקואליציה נתת להם.

אני מבקש שהוועדה שלי למאבק בעוני תקום השבוע. אני גם מבקש שאתה תפתור את כל הבעיות. אני לא הולך לבקש טובות מאף יושב-ראש ועשה. אני מבקש שלא יסכמו פה את הוועדות האחרות עד שהוועדה הזאת לא קמה, כי היא חלק מההסכמות. למה שמו את זה בצד? מאיזה סיבה לרוץ עם הכול ועם הוועדה הזאת לא לכלול בהקמה משותפת? זאת הייתה טעות. אני לא יודע מאיזה סיבה זה קרה, אבל זה רק יוצר בעיות.

באופוזיציה ביקשו ממני להביא את החילופים של הוועדות.

אבל אנחנו גם אופוזיציה.

בסדר. אז אני מביא ומי שרוצה לדחות שידחה. אני קודם כל מביא, אני לא תוקע שם דבר. מי שרוצה לדחות מוזמן לדחות, החלטה שלכם.

לצערי נלקחת ממני אהובת ליבי, ועדת נגב גליל. אבל אני שלם עם מה שעשיתי שם. אנחנו גם נוציא סיכום של הוועדה הזאת. אני מתעקש על הוועדה למאבק בעוני. מקווה שתביאו את התוצאה הזאת.

כן, טיבי.

אני מודה לך. לגבי סעיף ד', הוועדה המיוחדת לענייני צעירים. חד"ש-תע"ל אמורה לקבל את זה מנעמה לזימי ולהעביר את ועדת המדע לרע"מ. החלק השני לרע"מ יתקיים. החלק של העברה ללזימי אנחנו מבקשים לדחות, כי עדיין אין החלטה בתוך הסיעה. אני ביקשתי מנועה לפני שבוע לדחות את זה. הסיעה תעדכן את הוועדה בקרוב על ההחלטה מי יעמוד בראש הוועדה.

אני רוצה להגיד לך בהקשר הזה משהו, לגבי הסיעה שלכם. שכל עוד אני פה יושב-ראש ועדת כנסת מי שאומר שהוא שמח על שחרור של חטופים ואסירים אני פה לא ממנה אותו לשום יו"ר ועדה. אתם תחליטו מה שאתם רוצים, תביאו מי שאתם רוצים. איימן עודה פה לא ימונה לשום ראשות ועדה.

כל הכבוד.

אבל זו החלטה של הסיעה.

החלטה של הסיעה והחלטה שלי כיושב-ראש. אם תבחרו באיימן עודה אני לא מעלה אותו להצבעה. מבחינתי הוא לא יושב.

הנה, חסך לך עכשיו.

אפרת רייטן.

תודה רבה.

ניסים ואטורי אמר דברים יותר קשים ובכל זאת יכול להיות שהוא - - -

איך שוב פעם מגיע אליי?

אתה הח"כ הכי בולט בבניין.

תגיד טיבי, אתה מסכים עם מה שהוא אמר? האסירים זה חטופים?

לא, הסבלנות משתלמת. אתה לא יודע? הסבלנות משתלמת.

תגנה אותו. אבל אתה יושב-ראש ועדה.

אני גיניתי. אני לא רוצה, אני יושב-ראש ועדה.

טוב, אחמד, הוא עשה לך טובה. אופיר עושה לך טובה. עשה לך את כל העבודה השחורה.

אני לא רק הוצאתי ועדה. אני מחכה עוד ליועצת המשפטית שמזמן שלחתי לה כמה מכתבים.

אמרת את זה על לימור סון הר מלך?

על ההמרדה.

במדינה מתוקנת איימן עודה היה בכלא.

חה"כ טיבי, ברור לך שהוא לא מייצג? איימן עודה לא יכול לייצג את צעירי ישראל, לצערנו. ולכן הוא לא יקבל אף ועדה ציבורית.

איימן עודה צריך לשבת בכלא ואולי הוא ישתחרר בעסקה.

עם איך שהוא מדבר. שיחזור בו אחרי מה שהוא אמר.

הוא אמר שהם יחליטו הסיעה. אז אני אומר לו לא יהיה.

אחלה, אמרת. יופי. אפשר להתקדם? יש עוד ועדות ויש עוד דברים לעשות.

במקרה הזה אני בוחר - - - אין קשר. ההחלטה שלי היא בפני עצמה והדחייה שלכם בפני עצמה.

די, הוא אמר שהוא דוחה. אפשר להתקדם. הלאה.

אני עוזר להם בבחירה שלהם.

תודה רבה.

אופיר, אבל לא אמרת לפרוטוקול.

אני אומר מי לא. אני פה, אני בוחר להיות יו"ר ועדה לא ממלכתי.

תודה רבה אופיר, אדוני היו"ר. ברשותך, שתי נקודות שהן חשובות לנו. אחד, אני לא יודעת מה ירצו בוועדת הצעירים אבל זה עניינים שלהם. אנחנו מכבדים את ההסכמות שהיו כאן, שגם היו בתחילת הדרך. ואנחנו כן מבקשים שההחלפות יבוצעו.

יופי. אז איזה החלטות, לא, תגידו לי מה לדחות, את ההסכמות ביניכם.

לא, אני לא אומרת מה לדחות.

אבל זה מה שהוא ביקש, אם הבנתי נכון.

שנייה.

לזימי תישאר בוועדת צעירים.

שנייה אחת.

המדינה תמשיך לתפקד.

מירב, בואי אנחנו נחליט גם כלפי הסיעה שלנו מה אנחנו, אלא אם כן הצטרפת לדמוקרטים ועוד לא קיבלתי הודעה.

טרם.

אני לא בטוח שאת רוצה אותה.

ינון, אל תתערב.

בדיוק. גם אלה היו ההסכמות בינינו, בין אנשי האופוזיציה. גם אני מבקשת שגלעד ימונה כדין, כפי שהחלטנו עם שאר יושבי הראש וימונה ליו"ר ועדת הקליטה. ולגבי ועדת הצעירים, אני אבקש מאדוני היו"ר, ברשותכם, אם זה מקובל על כולם פה, להגדיל את חברי הוועדה, כך שיתווספו עוד חבר מהאופוזיציה וחבר מהקואליציה לוועדה.

אתה שומע? אתה שומע מה היא אומרת?

אין שם לעוצמה יהודית?

שוב אני אומרת.

רגע, חכי.

אופיר, אני לא יודעת אם שמעת.

לא, לא שמעתי.

לא, תגידי שוב.

לא שמעתי, סליחה.

אני מבקשת להגדיל את מספר חברי הוועדה של ועדת הצעירים, כדי שיהיה עוד חבר קואליציה ואופוזיציה בוועדה הזו, בוועדה המיוחדת. וכן להמשיך לתת לנעמה את האפשרות להיות חברה בוועדה אחרי שהיא ניהלה את הוועדה הזאת בהצלחה רבה מאוד וחבל שכל מה שהיא עשתה, גם עבודה, גם ידע, גם קשרים, כל מה שהיה שם בוועדה לא ירד לטמיון. ומבחינתנו אם אין איזה שהיא בעיה.

נעמה שם, חברה.

לא, נעמה ברגע שהיא מוותרת על תפקיד שלה כיושבת-ראש היא כבר לא חברה בוועדה.

למה? היא נשארת חברה.

מי אמר שלא?

היא נשארת חברה.

לא קשור, היא נשארת חברה.

היא נשארת חברה, תודה רבה.

אדוני יושב-הראש, עוד משהו אחר, כי תכף אני צריכה ללכת.

מי נמצא שם? אם זה אחד מהחברים אז הם לא מתחלפים. אבל אם זה מישהו מבחוץ מגיע אז ודאי.

אה, מי שאמור להיכנס?

אם זה מבפנים אז אין בעיה.

רומן, מה אתה אומר? אני רוצה להבין. מה, אם יש בקשה אני רוצה לשקול אותה. בבקשה, רומן, תגיד רגע למיקרופון.

רק אני רוצה שהנקודה תהיה ברורה. כרגע היא חברה והיא נשארת בוועדה. אין צורך להגדיל? רק שיהיה ברור לפרוטוקול.

יש להם את החברות, אין צורך להגדיל.

תודה רבה.

זה שהיא משנה את הסטטוס זה לא.

תודה רבה.

אני רק אומר, חשוב לי לומר ולהבהיר. מעבר לקולגיאליות שמצופה כאן, כפי שאמרתי לך חה"כ קריב, אני אמרתי שאנחנו במילה שלנו יודעים לעמוד. ואנחנו נאפשר את ההחלטה. אך אני מבקשת, אחד, לגלות סולידריות מכל חברי האופוזיציה. לבקש ממך גם, יושב-ראש הוועדה, שכמו שאמרתי ושיירשם לפרוטוקול גם את הסכמתך, עד לחילופין אנחנו מביאים את השם ואת הסמכויות של הוועדה של חה"כ מיכאל ביטון.

קודם כל תגידו לי איזה ועדות אתם לא רוצים שנצביע עכשיו.

לא, זה לא זה, אני לא שם. אני רוצה רגע שתסגור איתי, תלבן איתי רגע על הנושא. שילבן איתי רגע את הנושא. אתה יכול להגיד את זה לפרוטוקול?

אני רוצה להמשיך, אתם מבלבלים אותי.

אבל אני לא מדברת על ועדה שרשומה.

הקשר שלי עם מיכאל ביטון הוא על בסיס מילה ואני לא אפקיר אותו ואני אעבוד איתו הכי מהר שאפשר בשביל להביא את הוועדה שלו כמה שיותר מהר.

אבל שזה לא יקרה חילופי היו"רים.

הוא יכול לסמוך עליי, לא צריך להוסיף מעבר לזה.

בואו נתחיל. אני ממש מבקשת, בואו נתחיל עם המינויים שצריכים לעבור.

אז ועדת העלייה והקליטה, אתם רוצים להצביע?

בבקשה. עובר מפורר לגלעד קריב.

זה אנחנו מצביעים?

קדימה, להצביע, בוודאי.

זה המלצה. החילופים קורים בוועדה, הם לא קורים פה.

נכון. אז בגלל זה אני אומרת שעד החילופים.

אפשר לתת לנו? תודה. אנחנו, בבקשה להגיד שזו הסיעה מישראל "ישראל ביתנו" עובר לסיעת העבודה.

לא, רשום שם. מה זה סיעה? צריך יושב-ראש, אין פה יושב-ראש.

אמרנו מפורר לגלעד קריב.

לא, אמרת לי עכשיו לשנות.

המלצה.

ההמלצה שאתם הבאתם כאופוזיציה במקום חה"כ עודד פורר חה"כ גלעד קריב. מי בעד? אין מתנגדים.

הצבעה

אושר.

מדע אמרנו, הלאה. הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. הייתה לימור סון הר מלך. אני רק רוצה להדגיש, היא הייתה אמורה לסיים בכל מקרה, אין קשר.

למשבר.

כל עוד אתה יושב-ראש אתה לא תיתן לתומכת טרור כזאת?

היא סיימה. אבל אם היא הייתה צריכה להתמנות הייתי עוזר לה להתמנות בגאווה. כן?

אתה תומך בטרוריסטים.

גם יושב-ראש וגם גזען.

היא לא תמכה. היא לא תמכה. היא הסבירה מיליון פעמים.

באמת? אופיר.

אופיר, שנייה, רק חשוב לי שזה כן יהיה.

רוצח משפחת דוואבשה?

כן, שרף משפחה.

צריך לברר. אני מבינה, גם ביקשתי מהיועצת המשפטית של הכנסת לברר את החברות של נעמה בוועדה. בדיוק כמו שאמרתי קודם לכן. אני מבינה שהיא חברה מתוקף היותה יושבת-ראש. וברגע שהיא מוותרת על תפקידה היא מוותרת על החברות שלה שם. אני מבקשת שרק תבררו את זה, שלא ייפול בין הכיסאות.

אבל זה לא קורה. מי שיושב ראש לא יוצא, אלא אם כן זה הסכם ביניכם שעשיתם.

יוסף עטאונה מחד"ש הוא החבר. בהנחה שזה עובר למישהו מחד"ש תע"ל המקום של יוסף עטאונה הולך לנעמה לזימי.

לא, לא, לא.

לא, לא. אני אגיד בדיוק.

לא, זה פשוט לא נכון.

יש חברים לוועדה לענייני צעירים. יש חברים לוועדה לענייני צעירים. יש 11 חברים וממלא מקום אחד. מתוכם שניים לליכוד, אחד ליש עתיד, אחד המחנה הממלכתי, אחד ש"ס, אחד יהדות התורה, אחד הציונות הדתית, אחד עוצמה יהודית, אחד ישראל ביתנו, אחד חד"ש-תע"ל, אחד העבודה. ממלא מקום קבוע על חשבון יש עתיד – ואליד אלהואשלה.

החברות של נעמה לזימי, מכוח סיעת העבודה נשארת. משום שהיא מופיעה כחברה מבין 11 החברים. זה הכול.

ברור, זהו.

תודה רבה על ההבהרה.

תודה על המובן מאליו.

הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. לימור סון הר מלך שמסיימת. במקומה ההמלצה היא חה"כ ניסים ואטורי מהליכוד. מי בעד?

אדם שקרא להטיל פצצת אטום.

נתקדם כבר.

אני אתבע אותך דיבה, אני אומר לך. תקשיב, אתה רוצה להתערב, פה בוועדה?

מי בעד? שבעה, שמונה. שבעה בעד. מי נגד?

אני הכי, הפצצות שלי מכוונות כל דבר לכתובת שלה.

מי נמנע?

הצבעה

אושר.

ההמלצה למנות את ואטורי אושרה.

פצצת אטום אי אפשר לכבד.

די כבר.

הוועדה המיוחדת לצעירים. זה אנחנו לא מצביעים עכשיו.

לא, הלאה, ה'.

הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. במקום חה"כ ביטון ההמלצה היא למנות את חה"כ עודד פורר מישראל ביתנו, שהוא חבר בוועדה. מי בעד?

למה פסחת על ועדת המדע?

שישה בעד. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר.

ההמלצה לעודד פורר גם התקבלה.

הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול, רוטציה בתוך הליכוד. היה חה"כ בועז ביסמוט, ההמלצה שלנו את חה"כ אריאל קלנר. מי בעד? שבעה. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

ההמלצה הזו גם כן אושרה.

הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה, זה מצביעים?

זה נשאר ביש עתיד.

זה אותו דבר.

אופיר, סעיף ב'.

מה זה ב'?

עובר מאיימן עודה ליאסר חוג'יראת.

כן. אבל אני מבקשת להגיד לפרוטוקול, זה עובר לרע"מ. ואני מבקשת זה רע"מ – יש עתיד.

משנה ליאסר חוג'יראת.

למה יש עתיד?

כי זה שנה ושנה.

אבל סיכמנו אני ואת.

לא, לא, ועדת מדע של רע"מ.

בדיוק, אני סיכמתי איתה.

יש שם, יאסר חוג'יראת.

לאיזה ועדה יאסר חוג'יראת?

לוועדת המדע. אל תסביר, אני אסביר.

אנחנו ויש עתיד שותפים בשתי ועדות. סיכמתי עם מירב לפני שבוע שאנחנו ממשיכים במדע, הם ממשיכים במיוחדת לניצולי שואה וזה הסיכום.

וזה התחלופה בתוך המדע.

בדיוק. בניצולי השואה נשאר נציג מיש עתיד.

בתוך המדע אנחנו.

ניצולי שואה נשארת חה"כ מירב כהן מיש עתיד ובמדע אתה מחליף את חה"כ איימן עודה בחה"כ יאסר חוג'יראת.

זה בראשות הוועדה.

לא, סגן יושב-ראש ועדה.

לא, הוא חבר ועדה חוג'יראת.

מי בעד המלצה למנות את חה"כ יאסר חוג'יראת לראשות ועדת המדע והטכנולוגיה? ארבעה. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

גם המלצה זו אושרה. זהו. סיימנו.

מה עם 2 ו-3?

אני מדבר על הוועדות.

הוועדות סיימנו, הצבענו על הכול?

מה שלא הובא זה בהסכמה ובהצלחה למועמדים.

צריך לאשר את זה בוועדות. צריך לעשות הצבעה לכל יושב-ראש בוועדות. אתה קובע את סדר היום.

עם יושב-הראש.



הצעת חוק העונשין (תיקון - הגנה על חושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות), התשפ"ה-2024, פ/5089/25

קביעת ועדה לדון בהצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות), התשפ"ה-2024, פ/5089/25 של חה"כ שמחה רוטמן וקבוצת חברי כנסת.

ההמלצה היא לוועדת חוקה, חוק ומשפט. מישהו רוצה להתייחס?

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

יועבר לוועדת חוק, חוקה ומשפט.



בקשת יושב ראש ועדת הכלכלה למיזוג הצעות החוק הבאות: הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה וקביעתו כאזור מיקוד לאומי, התשפ"ה-2024 (מ/1828) והצעת חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה, התשפ"ה-2024 (פ/5210/25) של חה"כ אלון שוסטר

סעיף 3, בקשת יושב ראש ועדת הכלכלה למיזוג הצעות החוק הבאות: הצגת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה וקביעתו כאזור מיקוד לאומי, התשפ"ה-2024 (מ/1828); הצעת חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומנה, התשפ"ה-2024 (פ/5210/25) של חה"כ אלון שוסטר.

מישהו צריך להציג את זה? לא. אם כך, מי בעד?

אני בעד.

מי נגד?

הצבעה

אושר.

אושר פה אחד.

תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:56.