פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת המדע והטכנולוגיה
21/01/2025


מושב שלישי
פרוטוקול מס' 54
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ה (21 בינואר 2025), שעה 11:00

שימוש ברשתות חברתיות וטכנולוגיות תקשורת למטרות פשיעה בחברה הערבית

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
יאסר חוג'יראת

יוסף עטאונה
עאידה תומא סלימאן

נאוה כהן אביגדור - ראש אגף אזרחי במטה הלאומי 105, המשרד לביטחון לאומי

יפעת חסון - מ' מוקד 105, המשרד לביטחון לאומי

שירה בלה - יח' סייבר בלהב, המשרד לביטחון לאומי

קרן אבירם - עוזרת למשפטית ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

איתי גוהר - ראש צוות אכיפה אלטרנטיבית, משרד המשפטים

קרן דהרי בן נון - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רשא אגבריה - מתמחה, ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

תאופיק אגבאריה - מנהל אגף תעסוקה ורווחה, הרשות לפיתוח כלכלי, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

שירין חאפי נטור - מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך

אדורה אלעיס - מנהלת תחום חינוך במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, משרד החינוך

אדוה בר-שלום - לשכה משפטית, משרד התקשורת

סליי ביינסין - מנהלת אגף הכללה דיגיטלית, מערך הדיגיטל הלאומי

יעקוב גנאיים - יועץ מומחה הכללה דיגיטלית בחברה הערבית, מערך הדיגיטל הלאומי

חיאם קעדאן - סמנכ"ל למגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

ראויה חנדקלו - מנהלת מטה החירום למאבק בפשיעה ואלימות, הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל

חנן ולדפוגל - סגן מנהלת חטיבת הביניים אורט פרדס חנה

ליאה ליפז - תלמידה בחטיבת ביניים אורט שחר פרדס חנה

אמני חרדאן - תלמידה בחטיבת הביניים אורט שחר פורודיס

מאיה - תלמידה חטיבת ביניים אורט שחר פרדס חנה

רועי גולדשמידט - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דימא אסעד ניקולא - רכזת תחום צמצום פערים דיגיטליים, איגוד האינטרנט הישראלי

תמי סלע

איילת חאקימיאן

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

שימוש ברשתות חברתיות וטכנולוגיות תקשורת למטרות פשיעה בחברה הערבית

שלום לכולכם. אנחנו נתחיל את ישיבת ועדת מדע וטכנולוגיה. חברות וחברים, זו ישיבה חשובה מאוד שנקבעה במיוחד כחלק מהיום של המאבק בפשיעה שמקיימים אותו היום בכנסת ביוזמת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מהרשימה שלנו. אני גאה בה, גאה בכך שאנחנו כל הזמן נאבקים נגד הפשיעה, אבל לצערי הרב אין תוצאות של ממש.

אני רוצה להגיד כמה דברים וחשוב לי שנציגי המשטרה יקשיבו לי. לא יודע כמה נסכים, כמה לא נסכים, אבל לפחות יש דברים שהם די ברורים. אתם יודעים שמשנת 1948 עד שנת 2000 נהרגו פחות מ-200 ערבים על ידי ערבים. כשהייתי ילד וצעיר, כששמעתי שמישהו נרצח אני הרגשתי שהצבע של האוויר הפך להיות שחור, כך הרגשתי, והייתי מדמיין לעצמי איך נראה הרוצח. איך? איך יכול להיות? אנחנו חיינו בחברה ללא פשיעה.

משנת 2000 עד עכשיו מספר הנרצחים עולה על 200 בשנה אחת. לא יאומן. למה אני אומר את זה? כי מנסים בכל מיני דרכים להאשים את החברה עצמה או את התרבות של החברה. אתם יודעים שבגדה המערבית יש 3 מיליון פלסטינים, אתם יודעים כמה נרצחים על ידי פלסטינים? מה מספר הנרצחים הפלסטינים בגדה המערבית? לא עולה על 30 אנשים כל שנה. אני מבקש מכם שתבדקו את זה, לא עולה, ויש 3 מיליון פלסטינים בגדה.

בעזה, לפני השנתיים האחרונות, ב-2022 נרצחים פלסטינים על ידי פלסטינים היו 22. דיברתי עם מפכ"ל המשטרה הפלסטיני, רציתי להבין, לדעת. אתם יודעים שבירדן 62% מהאזרחים בירדן הם פלסטינים, לכל מיליון פלסטינים בירדן נהרגים עשרה אנשים מדי שנה. זה הממוצע העולמי, זה הממוצע באירופה למשל.

אין ספק שכל אחד הוא עולם ומלואו, אבל להאשים תרבות זה לא היה בקרבנו אף פעם בכל ההיסטוריה שלנו. יבוא מישהו חכם ויגיד לי, אבל לא היו אותם כלי נשק לפני 300 שנה, והוא צודק, אבל היו בשנות ה-80 ובשנות ה-70 וזה לא היה כך. נמצאים אותם כלי נשק בגדה המערבית, בעזה ובירדן ואין את שיעור הפשיעה הזה. לכן אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה יש בישראל ואין שם?

אני רוצה להגיד משהו לנציגי המשטרה. זה מאוד חשוב לי, פה הניתוח לדעתי החשוב ביותר. אנחנו, הערבים בישראל, להבדיל מערבים במקומות אחרים, ברוב המקרים, איבדנו את המבנה המסורתי אבל לא הרווחנו את המודרניזציה, כלומר את המדינה. מה זאת אומרת איבדנו את המבנה המסורתי? כלומר החמולה, המבנה המשפחתי, למה? כי בעידן כלכלי כמו שבישראל בן אדם שעובד חופשי במקום מסוים, מביא משכורת אישית לו, מה לו עם בן דוד של דודה של אמא של דודה שלו? מה לו עם זה? אז החמולות מתחילות להתפרק והחברה הופכת להיות אינדיבידואלית.

וזה מצוין, אני תומך בחברה דמוקרטית אינדיבידואלית. אני, איימן עודה, תומך בחברה דמוקרטית אינדיבידואלית, אבל בשביל שהיא תשמור על הביטחון שלה צריך מדינה. זה מה שקרה אחרי הפאודליזם באירופה, זה מה שקורה אחרי שמתפרקים מבנים קודמים, מי שצריך למלא את החלל הזה זו המדינה. אז מה המצב של האזרחים הערבים? כשאני שואל בן אדם שמשלם פרוטקשן, אני אומר לו: למה אתה לא פונה למשטרה? תאמינו לי שהוא מסתכל עליי כאילו אני מפלנטה אחרת, הוא אומר לי: מה, אתה לא יודע? אתה רוצה שהכנופייה תרצח אותי? תרצח את הבן שלי? אז המשטרה לא כתובת עבור האוכלוסייה הערבית, זה המצב.

אין ספק שאחרי מינוי בן גביר זה נהיה אבסורדי לחלוטין. אני מרוצה מזה שהוא התפטר, אני מקווה שהוא לא יישאר בחיים הפוליטיים בכלל, אבל במצב הקיים שאתם נמצאים פה עכשיו אין ספק שצריך תוכנית חירום לנצח את הפשיעה. מי הם הפושעים הללו? מי אלה כנופיות הפשע? באמת מדינת ישראל לא מצליחה להתגבר על כנופיות פשע בקרב אזרחים? מישהו מאמין בזה?

מישהו מאמין שמי שמתגאה שמגיע לא יודע למי, בסודן או באירן, שבאמת אי אפשר להגיע לכנופיות פשע בקרב האוכלוסייה הערבית ולכסח להם את הצורה? באמת? המשטרה לא יכולה? אם תגידו סליחה, אנחנו חלשים, לא יכולים, זה משהו, בודקים מה לעשות, אבל אני לא חושב שאתם אומרים כך. אני חושב שאתם אומרים שאתם יכולים, אז למה לא מממשים? אני חושב שאלה שאלות כואבות מאוד מאוד מאוד שמתרוצצות בקרב האוכלוסייה הערבית כולה.

הייתה לנו ישיבה קודמת וזו ישיבת מעקב. פנינו אליכם במספר שאלות ואני הבנתי מאיילת היקרה, היא הכינה גם את השאלות והיא עקבה ושלחה לכם ואתם נתתם מענה ועכשיו נשמע מכם.

אנחנו שאלנו איזה טכנולוגיות או מנגנונים קיימים במערכת המשטרתית לזיהוי, ניטור וניתוח תכנים ברשתות החברתיות, האם נעשה שימוש במערכת מבוססת בינה מלאכותית? כמה מקרים של זיהוי חשודים או מניעת פשעים התרחשו כתוצאה ממעקב ברשתות החברתיות בשנים האחרונות, האם יש נתונים לגבי אחוזי ההצלחה של מעקב זה? אילו סוגי עבירות זוהו בצורה הבולטת ביותר באמצעות ניטור ברשתות חברתיות? האם קיימת הבחנה בין עבירות אלימות, איומים, סחר בנשק או עבירות אחרות? כיצד המשטרה מוודאת שהמעקב נעשה תוך שמירה על פרטיות האזרחים? האם קיימים מנגנונים לבקרה חיצונית של פעולות אלו? איך מתמודדת המשטרה עם נושא כרטיסי הסים הזמניים?

תן לי לפתוח בכמה מילים.

בבקשה.

בוקר טוב לכולם. קודם כל אנחנו צריכים להודות לחברת הכנסת עאידה תומא על יוזמת היום הזה, יום המאבק באלימות בחברה הערבית.

אין ספק שזה רע שאין חברי כנסת חוץ מחברי הכנסת הערבים.

אין ספק שגם הנוכחות דלה כאן וגם בשאר הוועדות כמעט שאנחנו לא רואים חברי כנסת מהחברה היהודית, למרות שזה נושא מאוד מאוד חשוב. האלימות והפשיעה היום נמצאת בחברה הערבית אבל היא מהר מאוד יכולה לזלוג לחברה היהודית ואז צריך לטפל בה.

אני לא אדבר על הנתונים, כי את הנתונים כולם מכירים, אבל אני אדבר על הנושא של הוועדה והרשתות החברתיות. אם אנחנו חוזרים בסך הכול כמה שנים אחורה, הפלטפורמות של הרשתות החברתיות משתנות וגדלות, זה הכפיל את עצמו ואפילו יותר, זה התחיל עם פייסבוק ועכשיו יש הרבה ואני חושב שיש בעיית התמודדות של המשפחות וההורים בכל הנושא של איך להתמודד עם הילדים שלהם להשתמש בכל הנושא הזה של הרשתות החברתיות.

אנחנו גם רואים שהגילאים של הילדים שמשתמשים בכל הסמרטפונים יורדים. נגיד אני הרשיתי לבנות שלי לקבל טלפון כזה בכיתה ח' בפעם הראשונה, בחלק השני של המשפחה, יש לי שתי נבחרות, נבחרת מבוגרת ונבחרת יותר צעירה, כבר בכיתה ג' קיבלו טלפונים. היום יש לי נכד שכל הזמן הוא משחק בטלפון, הוא בן שנתיים-שלוש, והוא משתמש בזה יותר טוב ממני. הוא נכנס למשחקים ומתחיל לשחק איתי, אני לא יודע לשחק והוא משחק את זה בצורה מאוד טובה ויש הרבה משחקים שהם אלימים, יש הרבה אלימות במשחקי המחשב והאפליקציות.

השאלה שנשאלת היא איך כמדינה, כרגולטור, מבקרים את כל הנושא של השימוש, את התוכנות והתוכן של אפליקציות אלימות או שימוש במשחקים שהם אלימים. בסופו של דבר הילד או הנער המתבגר שרוצה להראות את עצמו בפני החברים שלו יכול לחקות דברים שמתרחשים. אם הוא מתרגז על חבר שלו, היה סיפור שהוא הלך, הביא אקדח ורצה לירות בחבר שלו, כי הוא כעס עליו, הוא הסתכסך איתו, ואם הנשק זמין זה יכול להיות אסון.

אנחנו לא רוצים להגיע למה שקורה בארה"ב, אבל אנחנו נמצאים במדרון ממש חלקלק שאם הטיפול בכל הנושא הזה, לא יהיו בלמים נכונים וביקורת נכונה לכל הנושא של הרשתות החברתיות ומה שיש בתוכן ולבדוק, זה יכול להביא לתוצאות לא טובות. אין לי ספק ביכולת של גורמי הביטחון והחינוך, ביכולת לבקר את זה ולעקוב אחרי זה ולשים את המגבלות ואת הבלמים הנכונים בשביל לשמור על החברה ועל הילדים. תודה.

תודה רבה לך, חבר הכנסת ד"ר יאסר חוג'יראת. בבקשה, ראויה.

בוקר טוב, ממש תודה על הדיון לאור חשיבות הנושא וגם תודה לח"כ עאידה תומא סלימאן. אני אענה על השאלה שלך, ח"כ איימן, ששאלת האם המדינה לא יכולה או נכשלת בטיפול בפשיעה ואלימות, אני חושבת שכן. ארגוני הפשיעה, אנחנו לא מדברים על פושעים רגילים או ילדים אלימים שנשרו, אנחנו מדברים על ארגוני פשיעה והם מקדימים את המדינה ובמבחן התוצאה הם גוברים והם אלה ששולטים.

ראויה היקרה, ברשותך, אנחנו מברכים את השתתפות חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן שהזמינה את כל היום הכל כך חשוב הזה, אנחנו נקשיב לה אחרי דברייך. בבקשה.

אני אתייחס לשני דברים. מטה החירום למאבק בפשיעה והאלימות מטעם הוועד הארצי לראשי רשויות עשה דוח על נוער. כולם מדברים היום על נוער, גם נוער ערבי נמצא ברשתות החברתיות, אבל לא רק הנוער הערבי נמצא ברשתות החברתיות, גם ארגוני הפשיעה נמצאים ברשתות החברתיות.

עשינו סקר גדול, ענו עליו 1,400 אנשים, נאמר שאנשים שנמצאים באינסטגרם וטיקטוק מרגישים קרבה יותר לפשיעה. כשנבדקו מי האנשים שנמצאים באינסטגרם ובטיקטוק נמצא שזה הדור הצעיר. אנחנו אולי נמצאים באינסטגרם יותר, אבל הילדים הקטנים היום נמצאים בטיקטוק.

כשניסינו להבין מה יש בטיקטוק אז הבנו שמועברים מסרים, מסמנים אנשים בגלוי, תמונה עם סימון שהוא הנרצח הבא. יש תרבות שלמה של מוזיקה, של לבוש, של שפה, שקיימת בטיקטוק, שהילדים, שאם פעם היו מדברים על נוער בסיכון היום כל הילדים בחברה הערבית וכל הנערים נמצאים בסיכון כי הם משתמשים, משעתקים. מי שכתב את הדוח של נערים בצל הפשיעה כתב על שעתוק שפת הפשיעה. זה לא בא כי אנשים מתערבבים עם ארגוני פשיעה, פשוט מאוד כי הרשתות החברתיות הן הכלי.

כשאנשים נורמטיביים שמים סטפות של כסף אף אחד לא בא ודופק להם בדלת מאיפה לכם זה, או אקדחים, לא נדבר על כסף, אבל כשמישהו כותב סטטוס שיש בו אלמנט אזרחי פוליטי אז המשטרה כן יודעת למצוא אותו ואנחנו תוהים איך ומה המנגנונים של המשטרה.

עוד סוגיה שעולה זה השימוש בטלפונים הלא חכמים והסימים הזמניים. אני חייבת לספר ברמה האישית, אני רציתי לקנות טלפון לא חכם, כי נמאס לי להיות בזה, אמרתי שאני אנסה שיהיה לי עוד טלפון לא חכם, נכנסתי למקום והוא הסתכל עליי, בהה בי, הבן אדם לא הבין למה אני רוצה. סיפרתי ואז אמרו לי: מה, את רצינית? מישהו שהולך לקנות טלפון כזה או שהוא זקן מאוד, בן 80, או שהוא שייך לאחד הארגונים האלה ואז התחלתי להבין שיש תרבות שלמה או עולם שלם סביב הסימים הזמניים.

אל תגידי זקנים מאוד, בן 80.

אבא שלו יכעס.

כשמדברים על פשיעה ואלימות תמיד מציינים את מספר הנרצחים, רק היום הזכרנו את נפגעי העבירה ושמנו אותם על השולחן, אבל מיגור הפשיעה הוא רב היקפי. הבעיה של פשיעה ואלימות מורכבת ואם גם לא שמים את האמצעים הטכנולוגיים – אני לא מדברת על אמצעים טכנולוגיים להיאבק, אבל להתמודד עם זה ברמה של האזרחים ומה הרגולציה, ח"כ יאסר דיבר על זה, איך עוקבים, כי יש מעקב ואנחנו יודעים שיש מעקב, ומה הטכנולוגיות או מה הבקרה על הטכנולוגיות האלה, אלה שלושת הדברים.

צריך להגיד שזה הדור הצעיר שלנו, אלה הילדים שלנו, זה דור העתיד שלנו, אם אנחנו לא נילחם, אולי במה שקשור בנו אנחנו נכנעים ומפחדים ומבינים, אבל אני חושבת שעל דור העתיד שלנו אנחנו לא נוותר וזה לא רק המשימה של החברה הערבית וזו לא בעיה של החברה הערבית. אני מתפלאת שאין חברי כנסת יהודים, בסוף פשיעה ואלימות זו בעיה של כלל מדינת ישראל, אבל הילדים שלנו הם השותפים של הילדים והנכדים של חברי הכנסת.

תודה רבה, עורכת דין ראויה חנדקלו. בבקשה, חברת הכנסת עאידה תומא.

תודה רבה, חברי היושב ראש, חבר הכנסת איימן עודה. אני מאוד מודה על העובדה שיזמת את הדיון הזה. אני נכחתי בדיון קודם של הוועדה שהתקיים סביב הנושא הזה ומאוד מעריכה. אמנם אפשר להתייחס לזה כדיון מעקב, אבל עצם העובדה שהוא תחת היוזמה של יום מיוחד בכנסת שמטפל כל היום בהיבטים שונים בנושא הפשיעה המשתוללת באוכלוסייה הערבית – אני בדיוק אמרתי, תראה איזה סימבוליות יש, היום המיוחד הזה שיזמתי מלפני חודשיים נפל בדיוק באותו יום שנכנסת לתוקף התפטרות השר הכי כושל במאבק בפשיעה באוכלוסייה הערבית.

מברוק.

בואו נקווה שאנחנו פותחים פה דף חדש.

אני לא בטוח שהוא היה כושל בעניין האוכלוסייה הערבית, השאלה למה הוא התכוון.

כן, יכול להיות שהוא היה מוצלח בהיבטים אלה. אני חייבת להגיד, ואני תמיד מפרידה בין מקבלי ההחלטות והפוליטיקאים לבין אנשי המקצוע ואני יודעת שהרבה פעמים אנשיה מקצוע דוחפים לכיוון אחד וההחלטות הפוליטיות מתקבלות לכיוון אחר, אבל נוכחנו לדעת שכאשר יש רצון פוליטי, מה שנקרא political will, כאשר יש רצון פוליטי מתקבלות ההחלטות הנכונות בעזרת אנשי המקצוע.

אני מאוד מקווה שאנחנו היום פותחים דף חדש. אני חייבת להגיד שאומרים שעל הדור שלנו, האנשים המבוגרים, אני מרשה לעצמי להגיד מבוגרים וזקנים על הכיוון, שאנחנו מאותגרים מבחינת הרשתות החברתיות וכל העולם הזה ולמרות הכול אני מגלה כל יום שיש עוד היבטים שאנחנו לא מכירים. העולם הזה הוא עולם די גדול ואנחנו יכולים ללמוד מהצעירים וזה מה שמפחיד אותי, שהצעירים חשופים ונמצאים עמוק עמוק בעולם הזה יותר מכולנו ולכן הרבה דברים נעלמים מהעין שלנו, אנחנו המבוגרים האחראים.

השאלה אם העין המקצועית גם של המשטרה, ועכשיו הגעתי מדיון בוועדת החינוך, האם אנשי המקצוע שהם אמונים על ביטחון הצעירים והדור הצעיר כן יודעים ולא מאותגרים מבחינה זו. מה בדיוק הנהלים שמתקיימים היום בעניין הזה, עד כמה הצלחתם לקשר אנשים לעולם הפשיעה דרך מעקב אחרי הרשתות החברתיות וגם מה האחריות של המפעילים או המחזיקים ברשתות האלה, האם קיים איזה שהוא קשר הידברות בין המשטרה לבין הפרקליטות לבין החברות השונות על איך עושים את הרשתות החברתיות והעולם הזה יותר בטוח.

אני מאוד מתנצלת כי יש ועדות אחרות ואני עוברת מוועדה לוועדה, אבל יהיה לי המון חומר קריאה אחר כך, הפרוטוקולים של כל הישיבות כדי לעקוב, תהיו בטוחים שאני באמת אקרא בעיון רב את כל מה שתגידו ותודה.

תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא.

תאופיק אגבאריה, מנהל אגף תעסוקה ורווחה ברשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה.

כן, תאופיק. אתה השתתפת בישיבה הקודמת, אני זוכר אותך היטב. קודם כל יש לי הערה שתחליפו את השם מיעוט, אנחנו לא מיעוטים, אנחנו קבוצה לאומית שצריך לכבד את המאפיינים שלנו, אבל כל כך חשוב לאנשים מסוימים לבנות אומה במקום מסוים ולהרוס אומה במקום אחר ואנחנו לא מקבלים את זה. צריך לכבד את שני העמים, זה מה שצריך להיות.

בבקשה, אדוני, אנחנו העלינו מספר סוגיות בפעם שעברה וחשוב לנו לשמוע את ההתייחסות שלך. בבקשה.

אני אתייחס לסיכום של הוועדה מהדיון הקודם לגבי ביצוע מחקר או אוסיף נתונים שהרשות לפיתוח כלכלי תהיה גם חלק מהביצוע שלו או שותפה בביצוע. אני רק אציין שהחלק שלנו והמנדט של הרשות זה בצמצום פערים חברתיים כלכליים ולא טיפול בפשיעה ואלימות באופן ישיר. אנחנו יודעים שכל הפעולות שאנחנו עושים הן אכן נותנות מענה גם בטווח הקצר, גם המיידי וגם הארוך לטיפול בתופעה הכללית של הפשיעה והאלימות. חשוב לשים את הכוכבית בהתחלה.

יחד עם זאת אני אציין שרוב המחקרים שאנחנו עושים מתעסקים יותר בתחומים של התעסוקה, קידום השכלה והכשרה מקצועית וקידום תשתיות. גם ראיתי בדיון הקודם, היו גם נציגים של החברה האזרחית, איגוד האינטרנט הישראלי וכו', אני רק אציין פה לפרוטוקול, אנחנו לא קיבלנו שום פנייה משום גורם, לא של חברה אזרחית ולא מישהו שכן ירצה את המחקר הזה ואת הנתונים.

אנחנו כן יודעים שיש צורך ויש מחסור בנתונים לגבי התופעה שגם דוברה על ידי ראויה וגם חברי הכנסת לפני, יחד עם זאת אולי אנחנו גם נצטרך את הכוח של הוועדה לקבל את הנתונים מהפלטפורמות עצמן. גם הנציגים של פייסבוק וטיקטוק וכל הפלטפורמות האחרות, אנחנו כן נשמח לקבל מהם את הנתונים ולראות איפה יש חוסר ואז אנחנו נפעל בהתאם. עד כאן.

תודה רבה. ובכל זאת, תאופיק, ניכר שיש מחסור בסקירה הכוללת של התופעה של שימוש גורמי פשיעה ברשתות החברתיות, הוועדה קוראת לרשות לפיתוח כלכלי בישתוף פעולה עם ארגונים אזרחיים לערוך מחקר בנושא הזה. בנוסף הוועדה קוראת למשטרה לספק לרשות לפיתוח כלכלי גישה לנתונים הכוללים של פשיעה ברשתות לטובת ביצוע המחקר.

כל זה אנחנו החלטנו בישיבה הקודמת ואני רואה לפי מה שאמרת, ואמרת דברים חשובים, אבל לא התייחסת לנושא הזה.

אני חושבת שהוא התייחס, אבל לצערי אתה התייחסת כאילו אתם מחכים שמישהו יפנה אליכם כדי שתעשו את המחקר. אני הבנתי מההמלצה הקודמת שזה באחריות שלכם ליזום ולהיעזר.

אני אדייק. המנדט שלנו ברשות זה ליזום מחקרים שמטפלים לא בפשיעה ואלימות אלא בצמצום פערים חברתיים כלכליים. אם אנחנו מדברים על חלוקה בין יחידות ממשלתיות יש את החלטת הממשלה 550 ויש את החלטת ממשלה 549, אז יש פה את החלוקה גם מבחינת תחומי האחריות של כל יחידה ממשלתית שאחראית על התכלול של אותם תחומים. לפרוטוקול, אני גם איזום שיחה עם המטה למאבק בפשיעה ואלימות בחברה הערבית, עם רואי כחלון, ואז נראה איך אנחנו יכולים לשתף פעולה שם.

כל מה שקשור לייזום מחקרים, שוב אני חוזר על זה, המנדט שלנו זה מחקרים שלא נוגעים בפשיעה ואלימות. זו החלוקה הממשלתית, לא אני החלטתי, יש החלטות ממשלה שנותנות את תחומי האחריות לכל יחידה ויחידה, אנחנו כיחידה שאחראית על פיתוח כלכלי חברתי, יש קשר, אני לא אומר, ככה התחלתי את דבריי, יש קשר בין פיתוח כלכלי חברתי לבין מיגור הפשיעה והאלימות, אנחנו לא מתעלמים מזה, אבל כמנדט ישיר זה לא תחום העיסוק שלנו. יחד עם זאת אנחנו כן מוכנים ורוצים לסייע ולהיות שותפים בכל שולחן עגול, צוות חשיבה כלשהו לקידום המחקר הזה. אני יכול גם ליצור קשר, אני לוקח אחריות על עצמי ליצור קשר עם המטה למאבק בפשיעה ואלימות בחברה הערבית ונראה איך אנחנו נתקדם משם.

תאופיק, אני מכיר אותך ואני לא רוצה לפגוע בך, אני מדבר על המנגנון. התשובה שאתה נותן היא לא תשובה כי הייתה פנייה לפי הסיכום. אם אין לכם את הסמכות הזאת או לא יכולים לעשות את זה הייתם צריכים באותו מעמד או לפחות יומיים-שלושה אחרי לכתוב מכתב שזה לא באחריות שלכם ולא לחכות לישיבת מעקב בשביל להגיד את הדברים האלה.

הבקשה היא ברורה, זה לא המלצה, זה בקשה והבקשה היא למשרד. לא מעניין אותי החברה האזרחית, הם יכולים לעזור או לא לעזור, אבל הבקשה הייתה כלפי הרשות ואם אתם לא יכולים לעשות את זה אז אני מבקש שתפנו מכתב מפורט למה אתם לא יכולים לעשות את זה ואז אנחנו נדאג אולי לפנות למישהו אחר.

אז נתייחס בכתב, נשלח בימים הקרובים. בסדר גמור, מקובל.

אני רק רוצה להוסיף, אולי לידע, יש ועדה בין-משרדית שמטפלת בנושא הפשיעה תחת משרד ראש הממשלה, אני בטוחה שיש לכם גם נגיעה שם, אולי צריך לפנות ולבקש מאותה ועדה שהיא חייבת ליזום מחקר כזה כדי לטפל. ההיבט הזה, אני בטוחה שעוד לא טיפלו בו, ההיבט של העולם הטכנולוגי.

תודה רבה לשניכם, תודה רבה, תאופיק. עכשיו רפ"ק שירה בלה, משטרת ישראל, בבקשה.

שלום לכולם. אני אפתח ואומר שכל הנושא של הרשתות החברתיות זה משהו שהוא מוכר, ידוע, אנחנו נמצאים שם ואנחנו גם מודעים לזה שאנחנו רואים את כל הפשיעה מהעולם הפיזי, על כלל גווניה, על כלל העבירות, מה שנקרא גם כל המדרגים האפשריים שיש, עוברים ונודדים מהעולם הפיזי לרשתות החברתיות, וזה לא רק, זה גם כמובן כל הפלטפורמות וממסרים מיידיים כאלה ואחרים.

אנחנו נמצאים שם. משטרת ישראל כן מבצעת ניטור ככל שעולה חשד לעבירות פליליות בכל אחת מהרשתות הללו, בכל אחד מהמקומות הללו, בכל סוגי העבירות, זה חשוב להגיד, אם זה ברמה של עולמות הרכב והסמים והאמל"ח, רמה של עבירות הסתה כמובן, איומים, סד"צ, נמצאים בכל גווני העבירות ואנחנו נמצאים כמשטרת ישראל שם.

נקודה שחשוב לי לציין, למרות שהיא יצאה, חשוב להגיד כי יש פה מילה שחוזרת על עצמה ואני רוצה לעשות טיפה סדר, המילה מעקב. נשים את הדברים ונפרוש אותם. משטרת ישראל לא מבצעת מעקב. המילה הזאת, צריך להוציא אותה מהלקסיקון שלנו כי משטרת ישראל מבצעת ניטור איפה שעולה חשד לאירוע פלילי. אני לא מבצעת כמשטרה מעקב אחרי ישות כזאת או אחרת אלא רק כשעולה חשד לאירוע פלילי. זה חשוב. כמובן החלוקה ליחידות בתוך משטרת ישראל, כל יחידה עם המיקוד שלה, עם היעדים שלה, התופעות שהיא צריכה למגר ולעסוק בהן ולחקור בהן, המיקוד הוא תופעה.

שירה, אני אחדד את מה שהיא התכוונה. אני רוצה לתת את הדוגמה האחרונה, אחרי ה-7 באוקטובר נעצרו הרבה צעירים והרבה מהחברה הערבית בגלל ציוץ ששמו בפייסבוק או במקום אחר, ואיך עלו על זה במשטרה בצורה מהירה? את אומרת שהם לא עושים מעקב, מצד שני אנחנו מדברים על כל הנושא של האלימות. זו הכוונה למעקב, כאן אנחנו רואים את החוזקות, בוא נגיד ככה, את החוזקות של המשטרה ואיך הם גילו את הציוצים האלה שהם קראו לזה לאומני, לא משנה, עכשיו אנחנו לא נדבר על גופו של עניין, אבל המשטרה הייתה כאן וגילתה הרבה דברים כשהיא רצתה. זו הכוונה במעקב.

המשטרה עושה את זה גם באופן שוטף. נתת דוגמה אחת ספציפית, אבל בצורה שוטפת וגורפת גם על כלל היחידות, כלל פעילות המשטרה, זה קורה באופן שיטתי ושגרתי. זו אחת מהמשימות של כל יחידה במשטרת ישראל, כל אחת עם הייעוד שלה, שבמסגרת הטיפול בתופעה או עבירות, איפה שיש חשד לביצוע עבירות כאלה ואחרות, המיקוד הוא העבירות. הוא לא האנשים, הוא תופעה, הוא העבירות. ככל שעולה חשד לעבירה שם משטרת ישראל נותנת את הדעת ונמצאת שם ומטפלת.

אתה נתת דוגמה ספציפית, אבל אנחנו עושים את זה. יש גם דוגמאות בעולמות של איומים והסתה ויש דוגמאות גם של סחר בסמים וסחר באמל"ח, זה חולש על כל העבירות - - -

אז אנחנו מבינים שפעילות הניטור נעשית בעבירות של אמל"ח ושל איומים וכל סוגי, השאלה האם באמת היו מקרים שעליתם וזה הפך לתיק אמיתי של או עניין אמל"ח או עניין של איומים, האם באמת אתם עושים את זה ואיך. אני כמובן לא אבקש לחשוף מידע.

אם יש לכם נתונים.

ברור. משטרת ישראל גם מתכללת ומחזיקה בידה נתונים על עבירות. בסוף אם עכשיו יחידה עסוקה ומשטרת ישראל עסוקה בלמגר פשיעה בתופעת הסחר באמל"ח אז הסחר באמל"ח נמדד ומתוכללים נתונים על סחר באמל"ח. אין חלוקה מה מתוך הסחר באמל"ח הוא דרך הרשתות החברתיות, מהו דרך ההיבט המודיעיני ומה עלה בדרכים כאלה ואחרות נוספות, אלא הנתונים הם כוללים פר עבירה. מה המקורות, איך הם הגיעו, איך הגענו לכדי חשיפת העבירה, מה שנקרא שקלול של כל המקורות שאנחנו מכירים, כמו שציינתי גם בין היתר רשתות חברתיות שהן באמת פלטפורמות מרכזיות. ציינתם את זה גם אתם, אנחנו רואים את זה בצורה רחבה על כל העבירות, זאת אומרת אין איזה משהו שהוא ייחודי, לא בסוגי העבירות ולא במה שנקרא מדרגי עבריינים כאלה ואחרים, זה באמת חולש ואנחנו נמצאים שם.

אנחנו לא עלינו על כל הציוצים ב-7 באוקטובר כי אנחנו קראנו והיו הרבה פרסומים, אולי בגלל חוסר הפרסום של הפעילות שאתם עושים בתחום של הפשיעה אנשים לא מודעים לזה ואז חושבים שהמשטרה לא עושה כלום. אולי העלאת המודעות, הפרסום הזה, יכול גם להרתיע אנשים אחרים מלהיכנס לזה ויש לזה חשיבות. אתם עושים את העבודה, אולי צריך לפרסם מדי פעם על פעילות, על מעצרים של אנשים שעשו ברשתות שימוש כזה. זה יכול להרתיע אנשים שעדיין לא נכנסו לתחום הזה, זה חשוב מאוד.

נכון. אנחנו אמנם מפרסמים לפי תיקים, אבל בצורה רחבה יותר אנחנו –

מי עוד רוצה להתייחס מסביב לשולחן? חיאם, מהרשויות המקומיות, בבקשה.

אני לא הייתי פה בתחילת הדיון. אני מלווה את נושא האלימות כבר יותר מעשר שנים, אין ספור דיונים, אבל איך אומרים? כסף סופרים במדרגות, תוצאות אין. אני אישית העליתי נקודה שהיא קשורה לתקשורת, טכנולוגיה, כבר כמה שנים ועד היום לצערי הרב אין לזה מענה. יכול להיות שדיברתם עליה בתחילת הדיון, יכול להיות שלא, אבל בכל זאת אני אציף אותה, כל מה שמתנהל היום בנושא הפשיעה, איך עושים את זה, אם זה ברשתות החברתיות, הכול דרך הסים הזה, ללא שם, ללא אבא וללא אמא.

אני לא מבין את המדינה. עד היום היא לא מצליחה להסדיר את הנושא הזה. אם אני היום נמצא בירדן ורוצה לקנות סים, לוקחים ממני מספר תעודת זהות, מספר דרכון, מצלמים אותי, מחתימים אותי כי זה הטלפון וזה המספר באחריותך האישית. במדינת ישראל אני יכול להיכנס לכל חנות טלפונים, לקנות את הסים הזה ולעשות בו כל מה שעולה על רוחי, לשלוח איומים, ליצור חשבון פייסבוק ולרדת על כל העולם ולהגיד כל מה שאני רוצה ואף אחד לא יידע מי זה אני. ההחלטה הזו להשאיר את זה פרוץ היא בלתי נתפסת.

חשוב לי שנציגי המשטרה יקשיבו לו כי חשוב שיהיה מענה מכם למה שהוא אומר.

עד היום הזה המדינה לא מטפלת בבעיה הזו. הסים הזה נמכר בגרוש וחצי והבן אדם יכול לעשות עם זה כל מה שהוא רוצה, אפילו רצח הוא יכול לעשות עם הדבר הזה. הנושא הזה הוצף כמה פעמים, אני לא יודע למה עדיין זה תקוע, אבל חשוב מאוד להגיד את הדברים כל הזמן וצריך לעשות סדר. שימכרו סימים כמה שהם רוצים, שיתפרנסו חברות הסלולר כמה שהם רוצים, אבל צריך להיות סדר ולהסדיר את הנושא הזה, אי אפשר להשאיר את זה פרוץ כי זה פתח להרבה בעיות. אם יסדירו את זה, אני מבטיח לכם שהרבה אלימות תרד מהכותרות.

יש התייחסות במשטרה? נקודת הסים רגישה מאוד, העלינו אותה גם בשאלות שלנו.

כן, אבל חשוב לי ל הגיד שיחד עם זאת אנחנו לא נוכל להתייחס לכל הנושא של גם יכולות וגם אמצעים בפורום הזה לצערי הרב. הוועדה היא פתוחה ולא חסויה ולכן אנחנו לא נוכל להתייחס נקודתית ליכולת כזו או אחרת.

לא צריך נקודתית, אבל צריך לדבר על גישה. האם כל בן אדם רגיל ברחוב יכול לקנות סים, יכול לאיים? יכול לבקש פרוטקשן? יכול להגיד אם לא תיתן לי את הכסף אז בעוד שבוע אני ארצח אותך ואחרי זה הוא יזרוק את הסים? כל הדברים הללו קורים, מה המשטרה עושה בדברים הללו? זה לא נקודתי, זה לא שמות של אנשים, זה כיוון, אסטרטגיה של המשטרה. מה אתם עושים?

יש למשטרת ישראל גם אמצעים וגם יכולות משלה ואני לא אוכל להתייחס למקרה כזה, אם זה סים או כל פלטפורמה כזאת או אחרת או כל אמצעי, לא אוכל להתייחס לזה, ברשותך, באופן גלוי.

זו לא תשובה.

אנחנו נוכל לחשוף את זה כמובן בוועדות חסויות, לדבר על זה, אבל בפורום כזה לדבר על מה משטרת ישראל יכולה לעשות או לא לעשות - - -

אבל בפועל אנשים לא רואים תוצאות והפושעים עדיין קונים סימים ועדיין מאיימים דרכם ועדיין זורקים אותם ועדיין אתם לא מגיעים אליהם. זה המצב. וזה לא שנה אחת, הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית היא בצורה החמורה ביותר. אולי יש עצה טובה לחברה שלך?

זה לא נוגע לזה. בסוף חשוב לי, כמו שגם פתחתי ואמרתי, אנחנו מדברים על כלל סוגי העבירות. נכון שהיום הזה הוא יום מאוד חשוב, כל הנושא של הפשיעה במגזר הערבי, אבל כשאני מתייחסת כמובן הנקודה היא נקודה שהיא רלוונטית לכל סוגי העבירות. ואני באמת מתנצלת על האירוע אבל בסוף זה לא ועדה חסויה, אני לא אוכל להתייחס - - -

באמת אני לא מבין. שירה, את יודעת שאין לי שום כוונה לפגוע ובלי זה אני חושב שכל הדיון היה מסתיים בצורה טובה, אין לי שום כוונה לפגוע, אבל סליחה, התשובה הזו לא מספקת אף אחד בעולם. זו לא תשובה. אנחנו, האוכלוסייה הערבית, רוצים להבין. אני חושב שלא רק האוכלוסייה הערבית, כל נפגע צריך להבין, כל מי שהחברה כולה חשובה לו רוצה להבין מה עושים עם הסים. למה לא מבטלים את זה למשל? למה אין כיוון במשטרה לבטל? אם אתה רוצה לקנות סים אז שים את מספר תעודת הזהות שלך שאתה קנית אצלנו, כי אנחנו רוצים לעקוב מי השתמש בסים הזה. כמו שיכולים לעקוב אחרי מי קנה את הטלפון הזה, למה עושים דברים כאלה?

איימן, זה גם קשור למשרד התקשורת, שר התקשורת צריך לתת החלטה בנושא הזה.

כן, אבל האם יש המלצה מהמשטרה לשר התקשורת או אין המלצה?

אם אפשר אני אשמח להתייחס. הנושא הזה, כמו שחיאם אמר, הוצף בכמה פורומים לאחרונה ובעצם, כמו שציינת, יש מדינות שקבועה בהם חקיקה שמחייבת או יש בה מנגנון שמחייב להציג פרטי זיהוי כשרוכשים סים חד פעמי. יש מדינות, כמו ישראל, שאין חובה כזאת, שלא קבועה חובה כזאת על ידי משרד התקשורת וככה גם בארה"ב למיטב ידיעתי, גם בקנדה, בבריטניה, בשבדיה ובעוד מקומות. יש לנו פה גם את הדור הבא, המעבר ל-eSIM. הרי בעצם הטכנולוגיות מתעדכנות הרבה יותר ממה שאנחנו מחוקקים אז צריך לחשוב גם בכיוון הזה.

בגדול מבדיקה שאנחנו ערכנו מול משרד התקשורת, ויושבת פה לשמאלי נציגה, אני לא יודעת היא נערכה לנקודה הזאת, אבל משרד התקשורת למיטב ידיעתי הוא לא רגולטור של מי שמשווק ציוד קצה, כלומר כל מי שיש לו חנות סלולר, פיצוצייה, כל גורם מהסוג הזה שמוכר סימים הוא לא גורם שמאוסדר על ידי משרד התקשורת בהיבט הזה, בשונה ממכירה על ידי הספקיות עצמן, סלקום, פרטנר וכל שאר החברות, שהן כן גורם מפוקח. אנחנו התחלנו בתהליך בדיקה מול משרד התקשורת ויש נכונות לעשות שינוי בפן הזה, התהליך הזה הוא רק בראשיתו, אבל נוכל לעדכן בהמשך ככל שהדברים יתקדמו.

תודה רבה לך. נמצאת איתנו בזום דינה אסעד מאיגוד האינטרנט הישראלי.

צוהריים טובים. קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה על קיום הפגישה החשובה הזאת ולציון היום החשוב הזה. אני רוצה להגיד למה הוא חשוב.

באמת בחברה הערבית 80% משתמשים ברשתות החברתיות. כמו שאמרתם קודם, אנחנו נמצאים שם. השימוש העיקרי, אחת הרשתות הנפוצות בחברה הערבית זאת רשת טיקטוק ואפשר לראות גם פער בשימוש בין החברה הכללית והחברה הערבית בפרט. אנחנו מדברים על 70% שימוש בחברה הערבית לעומת 50% מהחברה הכללית בישראל. ארצה לציין שזה נובע גם מחוסר האמון והחולשה של כלי התקשורת בחברה הערבית, אז אנשים נכנסים לרשתות חברתיות כדי לצרוך מידע או חדשות משם.

חשוב לי להגיד כמה נקודות. קודם כל חשוב לא להתייחס לתופעה הזאת כתופעה תרבותית. כמו שציינת קודם גם בפתיח של הדיון, זו תופעה שקיימת בגלל חוסר מעקב, חוסר בקרה, חוסר אכיפה וחוסר אכפתיות, גם מהצד של הפלטפורמות וגם מהצד של הרשויות, ואנחנו עכשיו גם ראינו את זה במהלך הדיון.

כדי להצליח לאכוף את הנושא חשוב מאוד להכיר את דפוסי השימוש של החברה הערבית, גם ברשת וגם בתקשורת. חשוב מאוד שבפלטפורמות יהיה צוות מהחברה הערבית במחלקת המדיניות וחשוב שיכירו את החברה הערבית, דפוסי שימוש גם ברשת וגם בתקשורת.

בחודשים האחרונים אנחנו היינו בקשר עם טיקטוק, ישבנו איתם וטיקטוק מפעיל צוות שפועל בנושא להסרת תכנים והם מצליחים לזהות תיוגים, מצליחים לזהות משפחות פשע. אז קודם כל שלב ראשון חשוב לרצות לטפל בנושא. שלב שני, חשוב שהמשטרה גם תדרוש את הדבר הזה ולפעול ביחד עם הפלטפורמות.

אני גם חושבת שצריך לדרוש מהפלטפורמות להגדיר באופן ברור ומוחלט את כללי הקהילה, מה מותר, מה אסור ומה הסנקציות שהן עלולות להטיל. חשוב שכללי הקהילה גם יהיו בשפה הערבית, חשוב שיהיו גם מותאמים לקהל הערבי וחשוב מאוד גם לדרוש מהפלטפורמות עדכון קבוע על מה טיפלו, מה הצליחו לטפל, איזה תוכן עברייני הצליחו לאכוף. בינתיים הפלטפורמות לא משתפות בנתונים וזה משהו שהתייחסתם בדיון קודם, לא הצלחנו לחקור את הנושא משום שהפלטפורמות לא פותחות את הנתונים כדי שנדע איפה הדברים עומדים.

חשוב מאוד גם להתייחס לכל נושא מסגרות החינוך, חינוך הגיל הצעיר, חינוך הציבור לנושא של התמודדות עם תוכן אלים ומעודד פשיעה. גם צריך לשים משאבים וגם מאמצים כדי שזה יקרה.

אני רוצה להגיד שאנחנו כן רוצים לעשות מחקר בנושא ואני אשמח מאוד לשתף פעולה. תודה, ראויה, על מה שהצגת בפתיח של הפגישה ואנחנו נשמח גם לשתף איתכם פעולה ולהעמיק את המחקר ואת הנתונים שלנו. תודה.

תודה, דימה. חברים יקרים, יש פה תלמידים מבתי ספר, גם מפורדיס וגם מפרדס חנה, ערבים ויהודים, בואו תלמדו את כולנו איך לחיות ביחד. כל הכבוד לכם. הרבה הערכה לתלמידים מפורדיס ומפרדס חנה, הלוואי שזה מה שיהיה בחברה כולה וכולנו צריכים לחתור לזה, הרבה בריאות.

עכשיו נקשיב לאדורה ממשרד החינוך, וגם חבר הכנסת יוסף עטאונה, כשהוא ירצה להתייחס אנחנו נקשיב לו בכבוד.

ברוך הבא, עיד ג'בלי, וחשוב מאוד מה שאתם עושים עם התלמידים היהודים והערבים. אם זה היה חשוב פעם עכשיו זה חשוב שבעתיים בתקופה הזו והלוואי שכל התלמידים, במיוחד בגיל הזה, יקדמו שותפויות ביחד. אני זוכר שפעם היו ישנים בבתים, אם זה בכפר, אם זה בעיר, אם זה במושב, אם זה בקיבוץ, ישנים אחד אצל השני, בגילאים כאלה זה מקרב.

תנועת ניצני השלום של שנות ה-80.

אני חושב שזה עזר לקירוב גם בשנות ה-90. לכן זה כל כך חשוב שזה יתקיים בכל מקום מה שאתם עושים, זה מבורך מאוד, יישר כוח.

אני נציגת משרד החינוך, אני עובדת המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, איתי גם ד"ר נאוה ומפקדת המוקד יפעת. אני אציג מה משרד החינוך עושה בכל הנושא של הסברה והגנה על ילדים ברשת. המנדט של משרד החינוך זה לחנך ילדים ולתת להם כלים. אני אציג כמה פעולות שמשרד החינוך עושה. שכחתי להגיד ששירין חאפי נטור גם אמורה להיות, אבל היא בוועדה אחרת בכנסת והיא תצטרף בהמשך, היא מנהלת אגף חברה ערבית.

נחכה לה.

דבר ראשון יש לנו את התוכנית 'כישורי חיים'. התוכנית נועדה ללמד ילדים על כל הרצף, דַרְס מַהַארַת חייאתי. אולי ילדים שיושבים פה לומדים יחד עם היועצת או עם המחנך או המחנכת. המטרה זה באמת לתת לילדים כלים של התנהלות בטוחה ברשת ולמנוע פגיעה כדי גם לא לפגוע בעצמם ולא לפגוע באחרים. התוכנית מותאמת לחברה הערבית ולשכבות הגיל, יש מצגות ותכנים, הכול מותאם לערבית.

הנושאים המרכזיים זה נורמות והתנהלות ברשת, שמירה על פרטיות, שיח מכבד ואמפתי, אבטחת מידע וסייבר, זמן מסכים, הפצת תכנים בעלי גוון מיני ומניעת פגיעה והתמודדות עם אירועי פגיעה וכל הנושא של פנייה לעזרה ולא להישאר לבד אם נפגעים ברשת. אנחנו הרבה מנגישים את מוקד 105 כמוקד סיוע, אם ילדים נפגעים הם יכולים הם יכולים להתקשר 24/7.

כל הנושא של הסברה. אנחנו מוציאים סרטונים יחד עם הדוברות של משרד החינוך בשפה הערבית, הוצאנו לא מזמן סרטון יחד עם המשטרה בנושא של הפצת תכנים ב-AI, ילדים שלוקחים תמונות או סרטונים ועושים עליהם עריכה ב-AI. עשינו סרטון בערבית, עשינו עוד סרטון נושא של סחיטה מינית, כי זו לצערי תופעה כאובה בחברה הערבית שילדים נסחטים מינית אחרי ששלחו תמונות של עצמם. אז אנחנו עסוקים בהסברה.

כל הנושא של הכשרות לאנשי צוות, אם זה יועצי בית ספר, מנהלים, מדריכים, אנחנו מגיעים פיזית ובזום ונותנים כלים לאנשי חינוך. כל הנושא של מנהיגויות נוער, מדי שנה מוכשרים תלמידים 'עמיתים ומשפיעים', אולי חלק מכירים את התוכנית, ויש לנו דרך מינהל חברה ונוער גם סַפַארַה א-שַׁבַּכֵּה, ילדים שמקבלים הכשרה והופכים להיות שגרירים ברשת.

אנחנו מנסים להפיץ טוב ברשת, כל הנושא של טיפול באירועי פגיעה, אנחנו מנסים למנוע, אבל אם קורה אירוע של פגיעה אז אנחנו גם נותנים כלים ותומכים בדבר הזה.

בחודש שעבר יצא קול קורא לכלל חטיבות הביניים וביניהן כמובן של החברה הערבית, מיזם מיוחד בין המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, חטיבת החקירות ומשטרת ישראל. אנחנו באים לחטיבות הביניים ונותנים הרצאות בשפה הערבית לגלישה בטוחה והתנהלות ברשת. כרגע יש לנו מעל 42% מחטיבות הביניים של החברה הערבית שנרשמו למהלך ומחודש פברואר עד חודש מאי יגיעו שוטרים ואזרחים ויעבירו את ההרצאות.

חודש פברואר הולך להיות חודש ההגנה על ילדים ברשת ובמשרד החינוך גם כל חודש פברואר הולך להיות החודש של הבינה המלאכותית, אז גם יהיו ימי שיא ופעילות וחשיפה לנושא הזה.

אנחנו מוציאים אס.אמ.אסים להורים בשפה הערבית ומנגישים את שירות של 105 ומפנים גם לחומרים שלנו ואנחנו נותנים הרצאות להורים. יהיה לנו גם בשבוע הגלישה. יש לנו הרצאות להורים בשפה הערבית ויש ביקוש. יש הרבה צימאון בחברה הערבית לתכנים.

זה מגיע לאיזה אחוז? אני, לבית שלי?

יש לך ילדים במערכת החינוך?

כן.

ואתה מקבל אס.אמ.אסים ממשרד החינוך?

לא.

אז תשים לב, כי אני הרבה שואלת ואו שהורים חסומים וצריך לראות או שפשוט הורים לא פותחים את ההודעות.

לא, אם אני אקבל דבר כזה, זה חשוב לי, עבור הילדים האישיים שלי. זה חשוב לכל בן אדם. מה שאתם עושים זה חשוב, השאלה לאן זה מגיע, לכמה, מה המספר? מה האחוז?

אין לי נתונים להגיד לך לאן זה מגיע, אבל זה עובד, כמו שאמרתי, בשלוש רמות, גם לתלמידים, גם להורים וגם לצוותי חינוך.

צריך לעשות סקרים, צריך לעשות מחקרים, לדעת אם מגיע, לא מגיע, האם למקומות מסוימים לא מגיע, בשביל ממש לחזק את זה, כי זה חשוב.

כן. ואנחנו מעודדים לפנות אלינו, כל מי שפונה מכל קצוות החברה הערבית, בדרום, בצפון, אנחנו מגיעים ובאמת נותנים הכשרות. וזו הזדמנות פה להגיד לתלמידים שנמצאים לעקוב אחרינו ברשתות החברתיות, יש לנו עמוד אינסטגרם ופייסבוק וטיקטוק, ונאוה תיכף תדבר על הקמפיין שעשינו לחברה הערבית. אז נאוה אולי תמשיך אותי.

בבקשה, אני אמרתי שחבר הכנסת עטאונה יתייחס. ועוד משהו, לגבי התלמידים, יהודים וערבים, אם יש לכם נציג שרוצה לדבר בשמכם אנחנו נשמח, מפרדס חנה או מפורדיס, אם תרצו להתייחס אנחנו נשמח. ברוכה הבאה שירין חאפי נטור, אנחנו מעריכים את פועלך. בבקשה.

אני חושב שהיום הזה הוא יום מאוד חשוב ואני בא מכמה ועדות, גם בעבודה ורווחה, גם בחינוך, שירין גם הייתה שם, הוצגו כמה סוגיות לגבי אלימות ופשיעה בחברה הערבית. התובנה שלי מהדיונים היום שהיו בוועדות, גם מהדיון שהצטרפתי אליו באמצע, הרי כל גוף או כל משרד ממשלתי שקשור לעניין הזה, ואין מה לעשות, אי אפשר להפריד את הטיפול בסוגיה הזו כי יש את המשטרה, יש את הרווחה, יש את החינוך, יש את הקהילה גם ויש את כל משרדי הממשלה והטיפול שעולה וההתייחסות ממשרדי הממשלה, לפי דעתי חסר גוף מתכלל אחד שיעשה את העבודה ההוליסטית לגבי הסוגיה של פשיעה ואלימות בחברה הערבית וההשלכות שלה.

כל משרד ממשלתי מתייחס מנקודת המבט שלו, הוא מציג תוכנית לכאן או לכאן, הוא נוגע, לדעתי, במעט ולא יכול להוביל לשינוי במגמה שהייתה בשנה האחרונה. השנה האחרונה הייתה שנה מדממת לחברה הערבית והמעגלים שלה והתוצאות והקורבנות שלה הם רבים ולפי דעתי כולנו נכשלנו באתגר הזה ואיך אפשר לצמצם את התופעה. לכן כל דיון, כבוד היושב ראש, אני חושב שגם פה לגבי הנושא של טכנולוגיה והמעורבות, גם של המשטרה וגם של משרד המשפטים, זה מחייב סנכרון בין שתי המערכות האלה ואיך לחוקק חקיקה שתאפשר גם את השימוש בכל הנושא הטכנולוגי בכדי לצמצם.

לצערנו הרב ארגוני הפשיעה מתקדמים ולפעמים הם גם עוקפים את המשטרה ואותנו בכל מה שקשור בטכנולוגיה מתקדמת וחלק מההתמודדות עם הטכנולוגיה הזו בכדי לצמצם את תופעות הפשיעה והשימוש בה זה גם קידום חקיקה וגם קידום טכנולוגיה, אבל גם אי אפשר להתעלם מהשנתיים האלה בסדר העדיפות של המשטרה בכל מה שקשור לטיפול והתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית. כולנו יודעים שסדר העדיפות של המשטרה לא היה שם ויכולים להעיד מהפעולות שהיו ואיך המשטרה התייחסה לפענוח של הרציחות בחברה הערבית, כמעט שלא היו. לכן כל דיון בוועדות האלה צריך בסוף לצאת במשהו הוליסטי כולל, שכולם ייתנו יד, כולל הקהילה עצמה שתיקח אחריות על חלק מהתהליכים בתוכה לגבי צמצום התופעה.

וברשותך, היושב ראש, אני רוצה גם להתייחס, ברוח התקופה לפי דעתי, אתה רואה גם תלמידים ערבים ויהודים, מכפרים ערביים וגם כפרים יהודיים, בתי ספר יהודיים, אני חושב שאין דרך אחרת, אנחנו כאזרחים בתוך המדינה, אנחנו גם מיעוט לאומי בתוך מדינת ישראל, יש את הרוב היהודי, אין דרך אחרת מאשר מפגש, כי אנחנו לא יכולים לחיות בגטאות נפרדים ערבים ויהודים, בסוף במרחב הזה, במדינה הזו אנחנו נמצאים. נכון שיש רוב של 80%, אבל יש דרך של שלום, דרך של שותפות, דרך של סבלנות, דרך להכיר את האחר וזה מאוד מאוד חשוב.

נפל בחלקי בעבר להיות שותף בבאר שבע בהקמת עמותת הגר לחינוך דו לשוני ערבי-יהודי, היום בית הספר מתפקד עם 400 תלמידים. אין דרך אחרת, כל דרך של שנאה, דרך להגביר את העוינות בין שני העמים בתוך המדינה היא דרך לא נכונה, הדרך היא להיות ביחד, להיפגש, להתווכח, להתמודד עם אתגרים.

יש עצה גם מניסיון העבר, הייתי מנהל אגף החינוך. יש מפגשים בין יהודים וערבים, ויזמנו את זה בעבר במערכת החינוך, אני חושב שהדרך של המפגשים היא טובה, אבל בכדי ליצור את השינוי המיוחל צריך, וכאן אני פונה לשירין וגם מי שיושב עם שתי הקבוצות האלה, הדרך הטובה ביותר לקרב בין בני נוער ערבים ויהודים היא ליזום וליצור מיזמים משותפים שבני נוער, ערבים ויהודים, יובילו אותם יחד, ולא רק מפגשים בודדים בשנה, פעם פה, פעם שם, אלה לא מפגשים שיכולים להביא את השינוי. מפגשים סביב משהו משותף שבני נוער יכולים להוביל את השינוי יחד, אני חושב שבסוף הם יובילו את השינוי, יכירו אחד את השני וכולנו נרוויח מזה כחברה.

תודה רבה, חבר הכנסת עטאונה, מילים כדורבנות. תתייחס עכשיו ד"ר נאוה כהן אביגדור, ראש אגף אזרחי במטה הלאומי 105. בדרך תדבר גם שירין חאפי נטור וגם הבנתי שנציג מהתלמידים היהודים והערבים - - -

אחד מהמורים. גם תלמידים אפשר, נשמח לשמוע את התלמידים.

אם יש תלמיד, ערבי או יהודי, שרוצה לדבר, גם נשמח מאוד. ד"ר נאוה, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה רק להוסיף על דברים שנאמרו פה כבר בישיבות קודמות, כדי לא לחזור על אותם דברים, אבל המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, הוא אמנם בהובלה של המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, להב 433, אבל השותפות יחד עם משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד המשפטים בעצם מעצימה את כל העשייה שלנו וכל התוצרים מגיעים גם באמצעות המשרדים לציבור מאוד מאוד גדול.

אני רוצה להתייחס לפן האזרחי, למניעה, להסברה, לחינוך. אדורה בדברים שלה הציפה הרבה מאוד שיתופי פעולה שאנחנו עושים באופן שוטף עם משרד החינוך. הפעילויות שלנו הן באמת לאורך כל השנה ויש להם ביטוי גם ברשתות החברתיות ואנחנו מבינים שאנחנו צריכים להיות איפה שהילדים ובני הנוער נמצאים. אם הם נמצאים ברשתות החברתיות אז גם הפעילות שלנו צריכה להיות בתוך הרשתות החברתיות.

חודש פברואר שאנחנו אוטוטו בפתחו יהיה חודש לאומי להגנה על ילדים ברשת תחת הסלוגן שיש אותו גם בעברית, גם בערבית, גם באנגלית, במפגש משותף הפצנו אותו לכל השותפים, שומרים על חוסן דיגיטלי בעידן הבינה המלאכותית. הפעילות היא גם לתוך החברה הערבית, בהרצאות ייחודיות, בפעילויות מיוחדות, בכל מה שקשור לעשייה השוטפת.

יש לנו קורס הגנה על ילדים ברשת, יחד יש פה נציגות של מערך הדיגיטלי הלאומי, קמפוס IL, שאנחנו עכשיו בעבודה, זה קורס שעלה בשפה העברית ועכשיו הוא מותאם לשפה הערבית ובאמת כל אזרח שירצה להיכנס ולעבור את הקורס הזה ללא תשלום יוכל.

אבל אני רוצה לציין משהו שקרה בחודש דצמבר האחרון, הוא, שוב, דוגמה לעשייה מתמשכת לאורך כל השנה. בחודש דצמבר, בשיתוף פעולה של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת יחד עם קרן תובענות ייצוגיות במשרד המשפטים עלינו בקמפיין מיוחד לחברה הערבית בהתאמה רב תרבותית יחד עם משפיעני רשת ופרזנטורים מתוך החברה הערבית. המטרה הייתה להציף מניעת פגיעות מיניות, גם באמצעות AI אבל לא רק, מניעת פגיעות מיניות בקרב ילדים ובני נוער בחברה הערבית.

היה קמפיין רחב לחברה הכללית, גם לציבור חרדי, אבל פה מטבע הדברים אני מתייחסת לחברה הערבית. אנחנו מיצבנו את מוקד 105 כמוקד שזמין 24/7 ונותן מענה לחברה הערבית ונותן מענה בשפה הערבית ולכן הנגשנו גם את זה לאוכלוסייה ועשינו דבר מיוחד, שהוא בתוך הרשתות החברתיות, בתוך עולמות הגיימינג, משחקי רשת, גם שם עשינו פעילות שמנגישה את המוקד ואת האפשרות לפנות אליו לחברה הערבית. לתוצרים של הקמפיין הזה נחשפו כמיליון וחצי אנשים מתוך החברה הערבית, ילדים, בני נוער, צעירים והורים צעירים וזה היה מאוד חשוב.

מה זאת אומרת נחשפו?

משפיעני הרשת, וסליחה אם אני לא מבטאת מדויק את השמות, סביל חטאר, ננסי חווא, שיריף מרואט, סרי ג'בר ומרח ביאטרה. הם העלו סרטונים לרשתות החברתיות, לטיקטוק, לטלגרם, לאינסטגרם, לווטסאפ, תכנים שאנחנו דייקנו אותם, של מניעת הפצת תמונות וסרטונים מיניים, כל הנושא שמכונה חוק הסרטונים, שמדובר בעבירה פלילית, והחשיפה לכל תוצרי הקמפיין הזה הגיעה לכמיליון וחצי איש. זו פעילות שעשינו רק בדצמבר ואנחנו אוטוטו לקראת פברואר, כך שלאורך כל השנה, זה משהו שאנחנו מבינים שאנחנו צריכים לעשות במסגרות השונות.

תודה רבה לך, שוקראן, ד"ר נאוה אביגדור כהן. שירין חאפי.

אני קודם כל מתנצלת שהיינו בוועדה אחרת.

דווקא על זה לא צריך להתנצל. ברוכה הבאה.

אני אשמח להקשיב לתלמידים כי בסוף אני חושבת שהתפקיד המרכזי של משרד החינוך זה לתת את השירות הטוב ביותר לתלמידים ולמורים ואנחנו נשמח רגע לשמוע מה דעתם. אני חושבת שהדיון הזה מאוד מאוד מרגש, אדוני היושב ראש, בזכות התלמידים.

אני רק אגיד משפט אחד, אני חושבת שאנחנו כמערכת צריכים לחשוב איך אנחנו "מנצלים" את הדור הכל כך מעורה בתחום הרשתות החברתיות. אנחנו משנים כיוון ומשנים תפיסה של ניהול הדברים, זה דור שונה לגמרי מאיתנו, הוא שונה מהמורים ומהמנהלים, אני חושבת שיש הרבה יתרונות בהם, אנחנו צריכים לדעת את הנתיב להגיע ללב שלהם כי הם לא במקום שהם צריכים אותנו בשביל לקבל ידע אלא לכוון אותם למקום בתוך הבלבול שהם חיים בתוכו כי הכול נגיש. הכותרת צריכה להיות איך אנחנו "מנצלים" את השהות שלהם, את העולם שהם בונים לעצמם בתוך הרשתות החברתיות כדי לנסות להשפיע לטובה.

דיברנו בוועדה הקודמת על האלימות בתוך מערכת החינוך ולא על הפשיעה, כי אני חושבת שהמילה פשיעה בתוך מערכת החינוך היא לא מדויקת, היא לא נכונה. יש אלימות שאנחנו עובדים מאוד קשה כדי להוריד אותה. הצבעתי על הנתונים, אבל אין ספק שהילדים והנערים הם הפתרון. אנחנו גם באים כדי ללמוד ולהקשיב, אנחנו לא יודעים הכול והייתי שמחה אולי לקבל תובנות מבני נוער ותלמידים על הכיוון שאנחנו הולכים בתור משרד.

אנחנו משתדלים לעשות את הכול, מנצלים את ה-AI שזה העולם שלהם, אנחנו מבינים שה-AI זה השפה שלכם. אם פעם לימדנו אתכם בצורה מסורתית, עברנו ללמידה מקוונת, אולי ה-AI יצליח, אז אנחנו מנסים דרך ה-AI להגיע ללב שלכם ותודה ענקית לעיד שעושה עבודת קודש ולמורים ולמנהלים ולצוותים ותודה על ההזדמנות, אדוני היושב ראש, אנחנו פה בשביל ללמוד, להקשיב ולנסות למצוא פתרונות.

שוקראן, שירין. חנן ולדפוגל, סגן מנהל בית ספר פרדס חנה וגם התלמידה אמני חרדאן מחטיבת הביניים פורדיס, בבקשה.

(מדברת בערבית).

(תרגום חופשי של דברי התלמידה): קודם כל אני רוצה שתדעו מי אני, אמני חרדאן מבית ספר פורדיס. אני לומדת בעתודה המדעית. אני בכיתה ט', רציתי להסביר לכם מה אנחנו עושים. מזה שלוש שנים אנחנו פועלים לקירוב בין ערבים ליהודים. אנחנו עכשיו מנסחים שיר למען השלום בין ערבים ליהודים. אין דבר שנקרא ערבים לחוד ויהודים לחוד, רק ביחד ננצח. אני שמחה שהכרתי הרבה בנות יהודיות. גם כשאנחנו משחקות כדורסל חשוב לי גם ללמוד עברית, גם ללמוד מהתרבות וגם להעביר את התרבות שלנו. היא שואלת למה הממשלה לא מטפלת בפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית.

שאלת המיליון דולר.

אמני היקרה, אלוהים יברך אותך. את יודעת למה תרגמתי לעברית? היהודים פה מיעוט והערבים רוב ואנחנו בעד זכויות מיעוטים, בעד זכויות קולקטיביות למיעוטים, לכן אני תרגמתי לעברית וזה שוויוני וראוי וחשוב שיקרה בכל מקום במדינה.

אמרת דברים חשובים מאוד, אני תומך בך רעיונית, אני תומך בגישה שלך ואם את רוצה שאנחנו נעזור במשהו נשמח מאוד, אתם עושים עבודה כל כך חשובה, תודה רבה לך.

לגבי השאלה שלך למה הממשלה לא מטפלת, אני לא רוצה שהמשטרה תכעס ממני, אבל יש לי עמדה מאוד מאוד מאוד ברורה, אני חושב שהאוכלוסייה הערבית איבדה את המבנה המסורתי אבל לא הרוויחה את המדינה, יש חלל ריק, נכנסנו לתוך החלל הריק. מה זאת אומרת איבדנו את המבנה המסורתי? כלומר אין עכשיו החמולות שהיו, אלה מבנים ששמרו על האנשים בתוכם. משנות ה-70 והלאה כל בן אדם עובד במקום מסוים, מביא משכורת פרטית, מה לו עם בן דוד של אמא של דוד של, אז כל בן אדם אינדיבידואלי יותר. אני אישית, איימן עודה, תומך בחברה דמוקרטית אינדיבידואלית, אבל בתנאי שיש מדינה, שיש כתובת, אבל המדינה לא מתייחסת אלינו באמת ובתמים כאזרחים אלא כחצר אחורית.

זה חלק מגזענות. צריך להגיד את זה ביושר, בצורה ברורה, כמה שזה יהיה צורם, לא יאהבו את זה, אבל זו האמת, אנחנו חייבים לגעת באמת בשביל לטפל בשורש הבעיה. אחת מהבעיות, למשל בעיות התכנון ובנייה, מה המצב בפורדיס מבחינת תכנון ובנייה? זה בטון על בטון על בטון, זה המצב בפורדיס. זה כמו פרדס חנה? לא. את יודעת כמה עקורים הגיעו לפורדיס בשנת 48' מהכפרים שמסביב? אז האוכלוסייה שלנו גדלה, אבל אין כפרים חדשים. את יודעת שמשנת 48' עד עכשיו המדינה בנתה 980 יישובים חדשים, כולם ליהודים ואפס לאזרחים הערבים? צריך להגיד את האמת בפרצוף בשביל לפתור את הבעיות הללו.

כל הכבוד על שיתוף הפעולה הערבי-יהודי, זה חשוב, נחוץ, אין עם שיתאדה, נישאר פה ביחד לנצח ערבים ויהודים, חייבים למצוא את הדרך הנכונה והדרך הנכונה היא שלום, שוויון ודמוקרטיה. לא נרפה. תהיי בריאה, אמני.

שוקראן.

חנן ולדפוגל, סגן מנהל בית ספר פרדס חנה, בבקשה.

אני אגיד ממש בקצרה כי אני רוצה שהתלמידות שלנו יתייחסו בשתי מילים. אנחנו בפרויקט כבר שלוש שנים בבית ספר צומח, פתחנו אותו לפני שלוש שנים ומהשנה הראשונה שמנו את זה כיעד לקרב חיים משותפים בין יהודים לערבים. עשינו פרויקט עם פורדיס מהשנה הראשונה ועם דלית אלכרמל גם בשנה הראשונה, נשארנו בעיקר עם פורדיס בשנתיים האחרונות. אנחנו מתכוונים להגדיל את כמות התלמידים שחשופה לפרויקט הזה, הוא פרויקט מאוד מוצלח.

אפרופו רשתות חברתיות, המפגש הראשון תמיד מסתיים עם החלפת כתובות אינסטגרם של הילדים, מיד הם מדברים ברשתות, יש פה חברויות שנרקמו בתוך הקבוצה הזאת. אנחנו מאוד מאמינים בזה, יש לנו דרך ארוכה עוד לצעוד בזה, אבל לאט לאט אנחנו הולכים ומגדילים את הקבוצות וזה פרויקט חשוב מאוד מבחינתנו.

תודה רבה לך, חנן.

רצינו לדבר על מה שאנחנו עושים בחיים המשותפים ועל מה שאנחנו לומדים. אנחנו לומדים לדבר ערבית, לכבד את כולם ולהתייחס אל כולם כשווים פשוט.

תחליטו להיות בכנסת, אתם תהיו בכיוון הנכון. תלמידים מפורדיס ופרדס חנה, מי מכם מעוניין בעתיד להיות חבר כנסת או חברת כנסת? שירים את היד. אחת. מי עוד? אנחנו רוצים אנשים כמוכם שיהיו פה. יישר כוח.

היי, רציתי לומר שרוב הדברים שאנחנו לומדים בחממה בחיים המשותפים זה על השפה הערבית ובעצם הצד הערבי לומד על השפה העברית וככה אנחנו מנהלים דו שיח. אנחנו נעזרים בגוגל טרנסלייס ועוד כל מיני אפליקציות כדי לנהל דו שיח בין הבנות והחברים ובסופו של דבר אלה בדיוק הערכים שאנחנו מנסים לקדם פה, אנחנו מנסים לקדם שלום, שוויון, אחווה, אחדות.

אין כמו הערכים הללו, יישר כוח. אני באמת מאוד מתפעל, הרבה הערכה.

חברים, אני ניגש לסיכום, ברשותכם. הוועדה מודה לכל המשתתפים והמשתתפות שהגיעו לדיון.

הוועדה מוטרדת מהעלייה במספר מקרי הרצח והפשיעה, ההידרדרות לעבריינות והמעורבות בפשיעה המאורגנת. כן, יש בקרב האוכלוסייה הערבית פשיעה מאורגנת.

הוועדה מוטרדת מהחשיפה של הדור הצעיר, דור העתיד, למתרחש בפלטפורמות השונות ובעיקר הטיקטוק, הפלטפורמות הן אחד מהכלים של ארגוני הפשיעה. שמענו מאיגוד האינטרנט כי הם עבדו בשיתוף פעולה עם טיקטוק והם גילו נכונות והם כבר פועלים בנושא, מפעילים צוות, מזהים תיוגים, אך יחד עם זאת אולי יהיה נכון לגייס למטרה הזו צוות מהחברה הערבית.

זה לא אולי, זה חייב להיות, כי זה לא עניין של שפה, לא עניין טכני, אלא גם עניין של תפיסה תרבותית. זה לא עושים גוגל טרנסלייט ואומרים הנה, זה בשפה הערבית, יש רוח לדברים. חייבים שיהיו גם מהחברה הערבית שמכירים את דפוסי השימוש ברשת, להגדיר את כללי הקהילה ומה הסנקציות ושהכללים יהיו בשפה הערבית.

שמענו מהמשרד לביטחון לאומי שהם עוסקים בפעילות ניטור בכלל העבירות הקיימות. הוועדה מציעה למשטרה לפרסם את פעילותם במטרה ליצור הרתעה. לצערי אינפורמציה שנדרשה מראש לצורך הישיבה לא נענתה ולא נחשפה בשל הרגישות למידע.

הוועדה מבקשת בשנית מהרשות לפיתוח כלכלי במשרד לשוויון חברתי מחקר מקיף לצורך המאבק בפשיעה. הוועדה שמעה על העשייה השוטפת של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת 105 לכלל האוכלוסייה ובנוסף ההתאמות שנעשות על ידם לחברה הערבית והיקפי החשיפה.

נציגת משרד החינוך אמרה בדיון כי חשוב ללמוד מהדור הצעיר, הדור אחר, השונה והחכם, איך מנצלים את השהות של בני הנוער בעולם שהם בונים לעצמם ברשתות כדי לנסות להשפיע עליהם לטובה. הוועדה שמעה על העשייה הרבה והמבורכת של משרד החינוך לתלמידים, הורים והצוות החינוכי.

הוועדה תקיים דיון בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי לציון היום הבין-לאומי לאינטרנט בטוח.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:30.