פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



54
ועדת העבודה והרווחה
14/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 341
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, י"ד בטבת התשפ"ה (14 בינואר 2025), שעה 14:15

1. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 46) (איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ"ה–2024, של ח"כ דבי ביטון
2. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ״ד-2024, של ח"כ פנינה תמנו

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
ואליד אלהואשלה
דבי ביטון

פנינה תמנו

גיל הכהן - רפרנטית תעסוקה אג"ת, משרד האוצר

מאיר דוד - מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה

דקלה חורש - לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

תום עופר - ממונה משפטי לנושאי שיקום ומשפחות, משרד הביטחון

לטם הכהן - ייעוץ משפטי, משרד הביטחון

שלי מנדל - רכזת גיל שלישי ותעסוקה, משרד הביטחון

עילם שניר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ליאור סיוק - סטודנט בקליניקה 'ייעוץ וחקיקה', בר אילן, משרד המשפטים

אהוד קוגן - מפקח תחום בכיר, המוסד לביטוח לאומי

יוסף פולסקי - המוסד לביטוח לאומי

הגר זוסמן - עו"ד בלשכה המשפטית לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית, ההסתדרות החדשה

אשר אביטן - לשכת עורכי הדין

סיגל סודאי - מנהלת המחלקה המשפטית, איגוד לשכות המסחר

מוריה ברבי - ראש תחום ראש עבודה פרטי, התאחדות התעשיינים

נטע ברק - ממונה ארצית מדיניות ציבורית, הסיוע המשפטי

שי פולק - נשיאות המגזר העסקי

סיגלית בצלאלי - חברת הנהלת ארגון יד לבנים

נעה בן שבת
יולי קפלן - מתמחה

ענת כהן שמואל

רויטל יפרח


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 46) (איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ"ה–2024, פ/4585/25 כ/1078
הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ״ד-2024, פ/4784/25

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. היום, י"ד בטבת התשפ"ה, 14 בינואר 2025. הפעם הנושא הוא: הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 46). מדובר באיסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה. הנושא השני הוא אותו נושא אבל של חברת הכנסת פנינה תמנו. הראשון הוא של חברת הכנסת דבי ביטון. אנחנו מבקשים לשלב את שני החוקים יחד. מסכימים?

כן.

אז דבר ראשון, נמזג את שני החוקים כדי שנוכל לדון בזה ביחד.

מי בעד המיזוג של החוק של חברת הכנסת דבי ביטון והחוק של חברת הכנסת פנינה תמנו ירים את ידו?

הצבעה

המיזוג אושר.

אין מתנגדים. המיזוג אושר.

זה כמו הצמדה?

לא, זה יותר מהצמדה, זה הצעת חוק אחת.

אני רוצה שזה יישאר שלי, כמו שזה היה.

ההצמדה זה שאת לוקחת שני חוקים והם עדיין לא מוזגו באופן מלא לישות אחת או לחוק אחד. עכשיו זה הופך להיות חוק אחד. אל דאגה, זה רשום על שמך ובנוסף רשום שלי.

הראשונה היא דבי ביטון אז זה יקרא החוק של דבי ביטון.

בגלל שאחת מהצעות החוק עברה בקריאה ראשונה ואחת עברה רק בקריאה טרומית, אנחנו הולכים לפי הנוסח שעבר בקריאה ראשונה, שהוא הנוסח המוביל. וגם צריך אישור של ועדת הכנסת למיזוג הזה.

אין בעיה. אני בוועדת הכנסת.

בקיצור, החוק נרשם עלי? זה חשוב לי.

כן, כן. המיזוג אושר.

אני רק אומר כמה מילים כי אצטרך לצאת לוועדת האתיקה שהתחילה כבר.

אז את רוצה לנמק קודם את החוק?

אני באתי במיוחד בשביל ההצמדה ואני צריכה לצאת. אני חברה בוועדת האתיקה ואני צריכה לצאת לשם ואני סומכת על עבודתה הנאמנה של דבי.

אין בעיה. את רוצה זכות דיבור? בבקשה. הבמה לרשותך.

הרב אייכלר, יושב-ראש הוועדה, חברת הכנסת ביטון, אני רק אומר שאחד הרגעים המאוד מורכבים שהיו בוועדה שאני עומדת בראשותה, הוועדה לקידום מעמד האישה, לפחות מבחינתי, שאנחנו עוסקים בשנה ורבע האחרונות בדיני נפשות. וכאשר הגיעו האלמנות, נשות נופלי צה"ל וכוחות הביטחון, גיבורי ישראל, אנשים שעוד לא התרגלו לכותרת הזאת שנקראת "אלמנות". כשהגיעו נשים שסיפרו לי שפיטרו אותן – בעיניי זה אות קלון לנו, כחברה. ולכן, למרות שהחוק, יש מי שיגידו שהוא מעט – יש כאלה שיגידו שזו התערבות בדיני עבודה ועוד ועוד, אין ספק שבמציאות בלתי אפשרית וקשה כל-כך נדרשים פתרונות שהם יוצאים מן הכלל.

לכן, אני חושבת שהחוק הזה בעבור המשפחות, משפחות קדושות, אין דרך לומר את זה. זו המלחמה הראשונה שיש בה הרבה מאוד משפחות מרובות ילדים וזה לא היה בעבר - -

אנחנו מקפידים לומר "ברוכות ילדים".

משפחות ברוכות ילדים – מכל מלמדי השכלתי, שבוודאי ובוודאי שמשלח ידן, לא רק בגלל שהבן זוג נפל אלא גם כי הפרנסה שלהם נפגעה במקום כזה, אני חושבת שאנחנו כולנו, יש לנו את הזכות לעשות את התיקונים ואת החוק הזה. ועוד דבר שאנחנו נלחמים עליו וגם אתה שותף לזה, זה הסיפור של שנת השיקום, שנת האבל, ממקום שהאישה, שהיא ברוכת ילדים רוצה לייצב את הבית.

אני חושבת ששני המענים האלה הם מענים שלא היו בעבר והם מאוד מאוד חשובים. תודה רבה.

אני רוצה להודות על חברת הכנסת ביטון על המסירות, שהיא עובדת על החוק הזה הרבה מאוד זמן, ואני בטוחה שגם עכשיו, כשאני נאלצת לצאת, היא תעשה עבודה מסורה בשביל המשפחות האלה.

היא תמשיך. בבקשה, חברת הכנסת ביטון.

אני אדבר בסוף.

אז אני מבקש מהיועצת המשפטית: היות ויש לנו כמה עמודים של הקראה ואנחנו רוצים לסיים את זה מהר - -

אדוני היושב-ראש, עלו מספר שאלות, היו מספר פניות גם של משפחות מה"נובה". אני העברתי להם את הקושי של לעשות חוק כזה רטרואקטיבית, בטח אם - - - לפני שנה וחצי. הבהרתי להם שהחוק הזה מדבר על המקרים של השנה הנוכחית, לדאבוני, מהרגע שזה יעבור. כמובן, אם צריך דברים אחרים, שהם לא יכולים להיכנס לחוק, אני אשמח להירתם ולנסות להגיש הצעות אחרות כי יש דברים שלא נוכל להכניס פה. אנחנו לא רוצים לעכב ואנחנו רואים את המציאות הקשה, אנחנו רואים את ההרוגים והנרצחים שלנו, ואני נורא מקווה שהיום נסיים ונוכל להתקדם עם זה. תודה רבה.

היועצת המשפטית, נעה בן שבת, בבקשה.

מקריאה: "חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס'...), התשפ"ה-2025."

יש לנו פה שלושה סעיפים שהם תיקונים טכניים בתוך חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. אקריא אותם:

"תיקון סעיף 1 בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950
(להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חבלת שירות" יבוא:

""חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1955;".

תיקון סעיף 10 בסעיף 10(ז) לחוק העיקרי, במקום "הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1955" יבוא "הביטוח הלאומי".

תיקון סעיף 21א בסעיף 21א לחוק העיקרי –

(1) במקום כותרת השוליים, יבוא "זכויות לפי חוק זה ולפי חוק הביטוח הלאומי";

(2) ברישה, במקום "סעיף 145 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968 (בחוק זה – חוק הביטוח הלאומי)" יבוא "לפי סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי";

(3) בפסקה (2), במקום "סעיף 155" יבוא "סעיף 333";

(4) בפסקה (3), בכל מקום, במקום "לפרק ז'" יבוא "לפרק י"ד";"

זו התאמה לחוק הביטוח הלאומי המעודכן, במקום החוקים הקודמים. זה היה טכני.

"תיקון כותרת פרק 1. בכותרת פרק שביעי לחוק העיקרי, המילה "תקנות" – תימחק."
שביעי

המילה "תקנות" תימחקח כי אנחנו מדברים בפרק הזה לא רק על התקנות הנוגעות לשיקום אלא אל הנושא של השיקום בכלל.

"הוספת סימן א' 2. אחרי כותרת פרק שביעי לחוק העיקרי יבוא:
בפרק שביעי

איסור פיטורים של בן משפחה

איסור פיטורים של 32ב. (א) מעסיק לא יפטר עובד שהוא בן משפחה ולא יפגע בהיקף
בן משפחה המשרד או בהכנסה שלו בשלושת החודשים שלאחר מות הנספה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת תעסוקה רשאית לתת למעסיק
היתר לפיטורים בתקופה האמורה באותו סעיף קטן, לאחר שנתנה
לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:

(1) המעסיק הוכיח כי חלו נסיבות חמורות התלויות בעובד ולדעת ועדת התעסוקה לא יהיה צודק שלא לתת את ההיתר;

(2) עסקו של המעסיק חדל לפעול בהפסקת פעילות שאינה זמנית."

אני מזכירה שאנחנו מדברים כרגע על התקופה הראשונה שמיד לאחד הפטירה, תקופה של שלושה חודשים. העילות שבהן מדובר זה עילות מצומצמות. אחת העילות זה שהעסק חדל לפעול בהפסקת פעילות שאינה זמנית. השנייה מדברת על כך שיש נסיבות חמורות שתלויות בעובד, ולכן לא יהיה צודק לא לתת את ההסדר.

עכשיו, השאלה הייתה מהן נסיבות חמורות, ואנחנו כן דיברנו כמה פעמים וניסינו למצוא ולזהות מהן "נסיבות חמורות", ולא מצאנו איזו שהיא דרך להגדיר מהן נסיבות חמורות.

אבל "נסיבות חמורות" זה גם באישור הוועדה? זו הגנה נוספת.

נכון. אבל עלתה שאלה או הייתה הצעה שאולי נקצר את התקופה הזאת וההגנה תהיה יותר הרמטית, לא יהיה בה את הסעיף של הנסיבות החמורות אבל התקופה תהיה יותר קצרה. האם ליצור כזה - -

להגדיר את האזור של התנאי ושזה צריך אישור של הוועדה, שיודעת להפעיל - - -

בבקשה.

אני מלשכת המסחר. לגבי הסעיף הזה, אנחנו לא מתנגדים אבל יכולה להיות סיטואציה או להיווצר סיטואציה לא לגבי הפיטורים אלא לגבי היקף המשרה ופגיעה בהכנסה כאשר נכפה על המעסיק סגירת העסק לא מיוזמתו. למשל, כמו בקורונה או במצב חירום, שפיקוד העורף נותן הוראה בגלל התקהלות, לסגור את העסק אפילו לכמה ימים. במקרה כזה, יכול להתפרש שיש כאן הפחתה או פגיעה בהכנסה. ואז, אין למעסיק שום שליטה על העניין הזה ובטח זה לא מהיוזמה שלו, אז אם אפשר להחריג במקרים ספציפיים מאוד, כאשר הסגירה של העסק נכפית על המעסיק והיא לא מיוזמתו.

יש את זה בסעיף 1, אבל הוא לא מדבר על סגירה זמנית.

זה בדיוק העניין.

האיסור על הפגיעה בהיקף המשרה ובהכנסה הוא ללא אפשרות מתן היתר. השאלה אם אנחנו רוצים – אני מזכירה - -

לא, אבל צריך לדעת שגם המעסיק מקבל הגנות. גם בקורונה הוא קיבל הגנות, גם העובד קיבל שכר.

לא, אני לא מדברת - -

אז יש לי הצעה לפתרון.

הוא לא סוגר את העסק לגמרי, הוא סוגר בנסיבות של תקופה.

אני רק רוצה לציין שפגיעה בהיקף המשרה זה לא שינוי זמני שיזם העובד. זאת אומרת, זה לא נחשב פגיעה בהיקף המשרה.

אני אגיד לך מה אפשר להכניס כדי לפתור את הבעיה שלה: בסעיף 32ב. (2) עסקו של המעסיק חדל לפעול בהפסקת פעילות שאינה זמנית או בהפסקת פעילות זמנית שאינה חלה רק על בן המשפחה. ואז מה קורה? זה לא במישרין כתוצאה מהאבל.

יש לנו פה שתי בעיות - -

שחלה על כלל העובדים.

- - דבר ראשון, זה שדבר שבאמת הכנסנו בתקופה השנייה. הרי עשינו פה אבחנה – יש תקופה שבה יש הגנה יותר הדוקה, ויש תקופה שההגנה פחות הדוקה. ואז אמרנו: בואו, יש פה תקופה קצרה, אז בתקופה הזאת לפחות לא נפתח את כל העילות כי אם נפתח את כל העילות - -

בגלל זה צמצמתם, כי החוק שלי דיבר על שנה.

לא, סליחה, אבל הוא בהפרת חוק. ברגע שהוא סוגר את העסק בגלל שזה נכפה עליו, יכולה לעלות טענה שהוא בהפרת חוק.

אבל זה לא בעיה אם זה זמני, אז הוא ישלם לה על השלושה ימים האלה.

לא, אני לא מדברת על הכסף. אני מדברת על זה שהוא סוגר כי זו פגיעה - -

אם המעביד משלם את הכסף אז העובד לא יתבע אותו.

בדיוק.

זה לא עניין של העובד. הוא נמצא בהפרת חוק אימננטית.

לא, לא. זה לא הפרת חוק כי הוא קיבל הוראה מהעירייה או מהרשויות שהוא צריך לסגור את העסק, אז הוא לא צריך חוק.

אין פה פיטורים. גם אין פגיעה בהכנסה.

הדוגמה לא טובה. יש דוגמאות אחרות אולי אבל הדוגמה הזאת – אין פה הפרת חוק. אם אומרים לי לסגור את העסק, הוא סגר את העסק.

בעבודת נשים, כאשר מעסיק מוציא אחרי חופשת לידה, בתקופה של ה-60 ימים, הוא צריך לקבל היתר שעובדת - - - המעסיק צריך לבקש היתר. פה אין לי אפילו את האפשרות לבקש היתר.

סליחה, אנחנו דרשנו שנה שלא יהיה היתר. אנחנו צמצמנו את זה לשלושה חודשים.

מה שאת אומרת זה לא שהוא יצטרך לפתוח את העסק כדי לא לפגוע בהיקף המשרה של העובד. הוא יצטרך לשלם לו את הכסף.

אני לא מדברת על הכסף.

מצידי כל העובדים, אם אף אחד לא יכול להגיע למקום העבודה - -

אם את לא מדברת על כסף אז אין בעיה.

זה לא על הכסף.

אני לא מסכימה כי את מביאה תרחיש קיצון שבדרך כלל העובדים לא נשארים בלי מענה שמשלם, ובדרך כלל הפיצויים, כמו בקורונה, בסוף המעסיק מקבל. יתרה מכך, אפילו במילואים – בואי ניקח כדוגמה את סיפור המילואימניקים, בסוף מעסיקים שופו בדרך כזו או אחרת, עסקים שופו. לכן, זה קיצון שבקיצון ולא הייתי נלחמת על זה.

אם כל המפעל לא יכול להתייצב, ברור - - -

יש פה תקופה של שלושה חודשים. בסוף, יש פה תקופה של שלושה חודשים שבה ניתנת ההגנה הזאת. בתקופה השנייה, אין את אותה הגנה מפני פגיעה בהיקף ההכנסה או ירידה בהיקף המשרה, למעט אם זה מגיע עד כדי הוצאה לחל"ת.

אבל למה לא לכתוב: למעט סגירה מכוח הוראת חוק?

הגדרה של פגיעה, אם היא נובעת מחוק או מהסכם קיבוצי אז זה לא נחשב לפגיעה.

אז הנה, קיבלתם תשובה.

אני ממשרד העבודה. לא. סיגל מנסה לשקף פה איזה מצב שהוא באמת חריג. קודם כל, נגיד ככה - -

תגידי את המשפט עוד פעם, שיהיה ברור, שלפי החוק לא תהיה פה שום הפרת חוק.

אני אומרת שבהצעת החוק, כמו שמנוסחת היום, כבר הוגדר לנו מה זה פגיעה בהכנסה או בהיקף משרה. אנחנו הגדרנו שפגיעה שנובעת מחקיקה או מהסכם קיבוצי או שזה שינוי בתפוקות שלא תלוי במעסיק וכולי, כמו בעבודת נשים, זה לא ייחשב לפגיעה בעבודה.

אז הנה, מענה לך.

אני חושבת שסיגל מעלה פה משהו וחשוב שנדבר על זה: יש מצבים שהעובד נעדר בגלל הוראה של פיקוד העורף ממקום העבודה או בגלל שמוסדות החינוך של הילדים שלו סגורים. יש מסגרת חוקית שמאסדרת את זה, בוודאי כשיש חקיקה אחרת שמאסדרת את ההיעדרות שלו וכולי, אנחנו לא מדברים על פגיעה על היקף משרה, אנחנו לא שם. אני חושבת שסיגל מכוונת למצב מאוד חריג, שבו מקום העבודה נסגר כי – היא נתנה דוגמה של נניח שחלילה המקום עצמו נפגע.

היא דיברה על קורונה, נכון?

אפשר גם צו סגירה.

או טיל או פיגוע או משהו כזה.

כן, כן. מצב מאוד חריג, שמקום העבודה נסגר. זה מצב שהוא באמת לא בשליטת העובד ולא בשליטת המעסיק. אני לא חושבת שמישהו יפרש את זה כמצב שבו המעסיק פגע בהיקף המשרה או ההכנסה שלו. אי אפשר לספק את העבודה.

אם העובדת תתבע את המעסיק בגלל הסיפור הזה, אז השופט ידע ברגע אחד שהיה פיגוע או שהיה משהו כזה. יש צורך להכניס משהו?

אדוני, אני חושבת שזו פרשנות שלא צריך להיכנס אליה. אנחנו לאט לאט מרחיבים עוד ועוד את האפשרויות לקבל היתר בתקופה הראשונה, אז בעצם אנחנו מאוד שוחקים אותה.

זה לא לקבל - - - זה להחריג את המקרה הזה.

זה מקרה קיצון. בדרך כלל יש פתרונות למקרה, גם אם עסק נפגע מטיל יש פתרונות, הוא מקבל פיצויים.

לא, זה לא פיצויים, זה רק שלא ייחשבו כמי שהפרו.

כמי שהפרו? הם לא יחשבו.

אבל אם המפעל נפגע וכל אותם עובדים לא נמצאים, הבעיה בסוף השכר. אז יהיה שם שכר, אין לנו פה בעיה. הרי לא תפטרו עובדים בגלל ש - -

בדיוק. איזו דוגמה לא תיכלל בזה? אם הוא שכח להסדיר אישורים מדינתיים כאלה ואחרים כמו למשל כיבוי אש ובגלל זה סגרו לו את העסק, בוודאי שזה לא חל ושהוא יישא באחריות.

- - -

אני מציעה לא להיכנס לזה.

אם רוצים לחפש מתחת לאדמה מצבים קשים – אפשר למצוא.

אולי אפשר להכניס כאן: במקרים שלא תלויים במעסיק וזה במקרה קיצון.

לא, אין דבר כזה.

לא, אנחנו לא נכנסים למקרים קיצוניים. החוק כמו שצריך להיות.

אפשר אולי כן לדבר על נסיבות חמורות? אנחנו דייקנו את זה לנסיבות חמורות שתלויות בעובד. אם נגיד שזה נסיבות חמורות במקום העבודה או אני לא יודעת...

לא, ממש לא. איזו מן תהייה זאת? נסיבות חמורות יכולות להיות שהוא הצית את העסק שלו. נסיבות חמורות יכולות להיות, כמו שאמרתי, שהוא לא דאג לאישורים לעסק שלו.

כתוב שנסיבות חמורות התלויות בעובד. שיש התנהגות שתלויה בעובד.

בעובד, לא במעסיק. זאת אומרת גנב, הטרדה מינית, לזה אנחנו מתכוונים.

- - -

עם כל הכבוד, אולי תחזרו לשנה וזהו. מה זה הדבר הזה?

אנחנו במצב שזה לא פתוח. זה מגיע לבחינה של ועדת התעסוקה.

אז זה יגיע לוועדת התעסוקה ותמצאו את הפתרון.

רגע, השאלה היא כזאת: מה שהעירה עורכת הדין סודאי קודם, היא אמרה שלמעשה, באיסור פיטורים של הפגיעה בהיקף המשרה, אין בכלל אפשרות לתת היתר לפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה. לזה בכלל אין אפשרות לתת היתר. אז היא בעצם אמרה: אני רוצה שתהיה אפשרות לתת היתר, ואז בואו נתחיל לדון במקרים. היא נתנה דוגמה של המקרה שאי אפשר לפתוח אתה עסק אפילו במצב זמני.

אז לא צריך היתר. זה לא שייך לדבר הזה.

- - - אין אפשרות כזאת.

לא, הסעיף של הנסיבות החמורות, הוא נועד ל - -

אולי בסעיף (א)?

אפשר להציע הצעה? אני ממשרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה. מצד אחד, שוב, הרציונל היה שבתקופה הראשונה שהיא תהיה יחסית הרמטית אבל לא ארוכה מדי. ופגיעה בהיקף משרה והיקף הכנסה בהגדרה שלה מאפשרת דברים שדובר בדיון הקודם, שהעובד רוצה מיוזמתו והוא צריך להוריד משרה וכולי, מהסיבות שקשורות אולי בקושי שלו. פה, אני מבין, שיש סיטואציה שמדברים לא במשהו שהמעסיק מעוניין אלא בנסיבות שלא בשליטתו.

אז מה אתה מציע?

אז אני אומר שאם רוצים בכל זאת לשמר את התקופה הסגורה הזאת והיחסית הרמטית, נקרא לזה, אז אם הוועדה כן רוצה לאפשר למעסיק כזה בנסיבות האלה לפנות לוועדה בהקשר של פגיעה בהיקף משרה, אז שזה יהיה בנסיבות שלא תלויות במעסיק, ואז הוועדה תאשר. ואז זה עדיין מראש יצמצם את המקרים. לא כל מעסיק שרוצה להגיד לו: טוב, תעבוד חצי משרה, הוא לא יכול לעשות את זה.

אני רוצה לומר משהו: אתם צריכים לשנות את ההמשגה - -

רגע, אני רוצה להבין קודם: בסעיף (א), "מעסיק לא יפטר... בשלושת החודשים שלאחר מות הנספה", פה אתה יכול להכניס: אלא אם כן שהעסק נסגר בהוראה שלא תלויה במעסיק.

את זה יש אבל. אני חייבת לומר למה זה לא הרמטי. צריך לשנות את ההמשגה. גם הסעיף של השלושה חודשים הוא אינו הרמטי. ברגע שאפשרו את סעיף 32ב(ב), זה לא הרמטי כי אני רוצה לתת לכם דוגמה מעולם אחר, עולם ההיריון והלידה, ובטח זה עלה פה. מה שקורה זה שיש ועדה, ואתם יודעים ש-90% ומשהו מאושרים בוועדה? למעלה מ-90%, מאשרים להם את הפיטורים.

- - -

הרמטי, אתה יודע מתי זה חקיקה - -

אמרתי שזה יותר הרמטי כי יש עילות מאוד מאוד סדורות.

אבל זו לא חקיקה קוגנטית. ברגע שיש לך אפשרות להגיע לוועדה, זה לא הרמטי ההגנה. ולכן, זו סתם התפלספות. אם הייתם אומרים לי שהשלושה חודשים "באנקר" אתה לא יכול לפגוע בהכנסה, "באנקר" אתה לא יכול לפטר - -

- - -

לא, יש לך את סעיף (ב). ברגע שהבאת את סעיף (ב) - -

לא, בהכנסה אין.

סעיף (ב) מדבר רק על פיטורים.

אפשר להציע הצעה שאולי יכולה לתת מענה לשני הצדדים? הרי בסופו של דבר, אנחנו רוצים להגן בראש ובראשונה על העובד ועל השכר שלו. כדי שהמעסיקים לא יצאו מפה כמפרים, אפשר אולי להגיד את זה בנסיבות שצוינו, כמו שנפל עכשיו טיל, יהיה אפשר לבקש היתר לצמצום המשרה אבל לא לפגיעה בהכנסה.

למה טיל מצמצם את המשרה? כשיש טיל אז כל המגזר עובד והכסף - -

רגע, זה מה שאני אומר, גברתי חברת הכנסת. אני אסביר, אולי לא הצלחתי להסביר את עצמי - -

אני אתן לך דוגמה: אנחנו היינו מפונים משדרות חמישה חודשים. זה על פי צו, נכון?

נכון.

אנשים קיבלו משכורת, המעסיק קיבל משכורת ולא הייתה בעיה. אנחנו לא היינו פיסית בעבודה. אז איפה הבעיה? למה צריך פתאום לצמצם?

נכון. אני אומר: כדי שמעסיקים לא יצאו מפרים לפי החוק הזה, הוא יוכל להגיש בקשה לצמצום המשרה. לא השכר. את השכר - -

למה?

זה לא פתרון טוב. אתה הופך את זה במישרין במקום בעקיפין. אני אומרת לך שהדבר היחיד שיכול לעבוד, אדוני היושב-ראש - -

למה? הוא ישלם - - - הוא ישלם את כל השכר, הוא ישלם את הפיצוי, העובד לא יפגע אבל תהיה לו האפשרות להגיד שכרגע, עכשיו חודש אני משפץ את המפעל כי הוא נפגע, והעובד יהיה בבית.

אוקי, אז למה אתה מצמצם את המשרה?

כי הוא לא עובד - - -

כי בפועל הוא לא עובד בכלל - -

הוא מקבל מהמדינה את הנזק שלו.

זה קשור. גם אם היא לא אשת נופל, עדיין לא צריך בחודש הזה להחזיק עובדים ולשחק איתם.

- - - אני לא מצליחה להבין את הקשר. למה להיתמם? מה קשורה המשרה בכלל?

הסיכוי של אשת נופל ואותו עסק וקורונה – אתם גולשים.

זה הרעת תנאים. מה הקשר לצמצם? - - -

זה סתם לחפש מתחת לאדמה.

- - -

צריך להגיש היתר. זה היתר - - -

הבעיה שהוועדות האלה מתירות למעל 90%. אמרתי את התשובה.

מלכתחילה אבל הן מקבלות עילות מאוד מצומצמות.

מלכתחילה הוועדות האלה לצערנו הוכיחו את עצמן כלא יעילות.

- - - שמגיעים למפעל ולא 20 עובדים מתים להם. זה אחד או חלילה שניים.

אדוני היושב-ראש, אני מבקשת להגדיל לחצי שנה את תקופת ההגנה. אנחנו מוכנים להכניס את התיקון. יש לי פשרה, אדוני היושב-ראש: להגדיל לחצי שנה את תקופת ההגנה הראשונה, ולהכניס את הסעיף שאם כתוצאה מ - -

אירוע בריאותי? אירוע ביטחוני? מה? אין סיבה לצמצם ואין בזה שום היגיון גם. הם מקבלים את ה-100% שלהם גם על ההפסד שלהם וגם על - -

הרב אייכלר, יש לי "דרך המלך" יש לי פשרה. אפשר להגדיל את החלק הראשון לחצי שנה, ואז...

שמעתי מה שאמרת אבל ליועצת המשפטית יש משהו משפטי יותר.

אם אנחנו מקבלים את מה שהציע מאיר דוד, ההצעה אומרת שנגיד בסיפא של הרישא של (ב): ועדת התעסוקה רשאית לתת למעסיק היתר לפיטורים בהתקיים אחר מאלה, או שנגיד את זה עוד פעם, זה עניין של נוסח, אדוני. אבל היא רשאית לתת היתר לפגיעה בהיקף המשרה רק אם עסקו של המעסיק חדל לפעול בהפסקת פעילות שאינה זמנית.

והוא אינו מתוגמל על זה.

שאינה זמנית.

- - - כי גם אם נפל לו קסאם עכשיו, הוא מקבל - - -

לא, שמכורח חוק.

גם אם נגרם לו נזק - - - אין סיבה לצמצם לו.

הפסקת פעילות שאינה זמנית – נניח שהוא - -

אם זה יום יומיים אז זה צריך... אבל אם העסק נסגר לשלושה חודשים?

הוא מקבל כסף מהמדינה 100%.

לא מקבלים כסף על כל דבר.

לא, לא. - - -

זה לא טוב.

הפסקה של מלחמה היא זמנית במהותה.

- - -

נעה, זה לא שהיא לא זמנית, היא כן זמנית. היא לא זמנית, זה אומר - - -

סליחה, אתן יכולות לדבר למיקרופון?

- - -

יש פה בעיה טכנית – יש לכם קול חזק. היועצת המשפטית אומרת שאין לה קול כזה והיא לא יכולה לצעוק. תני לה לדבר בלי לצעוק.

כבוד היושב ראש, אני חושבת שמוסיפים קשיים על קשיים על קשיים כדי לטרפד את החוק הזה.

לא ניתן לטרפד, אל תדאגי.

לא, בשום פנים ואופן לא. אנחנו תומכים בחוק.

רק אם יש עובד אחד במפעל, אם חלילה נפל עליו האסון. על זה ייפול המפעל? אז בואו נחשוב - - -

לא, זה לא הכסף. גברתי, זה לא הכסף.

דבר נוסף – אני מנסה להבין אתה היגיון. נפל קסאם על המפעל, נסגר המפעל.

אז יש חוק אחר שמשפה את העסק הזה. זה לא קשור לחוק הזה.

כל העובדים יוצאים הביתה בהוראת פיקוד העורף. המפעל מקבל על השיפוץ, על הנזק שאין לו ייצוא או מה שהוא צריך, והעובדים בכלל מופנים ומקבלים ביטוח לאומי, והמעסיק מגובה. אין אובדן. איפה ההיגיון שאני עכשיו בבית כי נפל קסאם, איפה ההיגיון שתוריד אותי עכשיו לחצי משרה? מה ההיגיון?

אין.

אז עכשיו תני ליועצת המשפטית.

למשל, אם עסק נסגר בגלל הוראת פיקוד העורף, אז בדרך כלל יש פיצוי אחר-כך שמס רכוש נותן לו פיצויים ומפצים אותו גם על תשלום השכר לעובדים.

ואם הוא הסתבך וסגרו לו את העסק ממס הכנסה?

זו כבר בעיה שלו.

זה מה שהציע מאיר דוד - -

- - -

מה, באמת? "הרצחת וגם ירשת?"

אי אפשר, היא לא יכולה לשמוע. כתוב: "תרי קלי לא משתמעי". שני קולות לא נשמעים. היועצת המשפטית, שרוצה לתת לנו נוסח לצאת מזה, לא יכולה לצאת מזה כי אין לי הרבה זמן לבזבז על הסעיף הזה. אני יכול להשאיר אותו כמות שהוא. אבל אם אנחנו רוצים פתרון, אני רוצה נוסח שהיא תגיד לנו.

מאיר דוד אמר שאם העסק נסגר סופית אז אפשר יהיה לתת היתר גם לפגיעה בהיקף המשרה. מה את מציעה?

אם הוא נסגר זמנית לכמה חודשים - -

אז נתנו לך זמנית – מה הנסיבות? אני רוצה לתת לך את הדוגמה ההפוכה: יש חברה שמועסקים בה שני עובדים, כדי שזה לא יהיה בחריג לחוק. מועסקים בה שני עובדים. עובד אחד, יש לו קרוב שנפטר ומזכה אותו בזכאות הזאת, אז הוא אומר: עכשיו אני אסגור את העסק לחודשיים? אז העובד הזה לא מוגן?

לא, אני לא מדברת על הסיטואציה הזאת בכלל. - - -

אבל יהיה אפשר לבקש היתר.

- - -

נעה, יש לי פתרון קל. הפתרון אומר, וזה אחרי שהוא הסביר לי משהו. נאמר שבאמת נסגר המקום, יכולת הצמצום היא רק על המשרה ולא על ההכנסה, כפי שהוא הציע, ואנחנו נאמר: נכפתה על המעסיק הפסקת פעילות זמנית בתוך השלושה חודשים שאינה תלויה בו ונוגעת לכלל העובדים, יוכל המעסיק לצמצם את אחוזי המשרה עד לתחילת הפעילות של העסק מחדש. ואז הוא חייב להחזיר למלוא המשרה שהייתה לו. הוא נשאר עם אותה הכנסה. למה אני אומרת את זה? שלא יהיה מצב שינצלו את התקופה הזאת כדי לצמצם ולהפוך את הזמני לקבוע. בעיניי זה פתרון שהוא סביר וככה הוא לא יעבור על החוק. נשמע לך הגיוני?

נשמע לנו הגיוני וגם ייתן פתרון למעסיק.

טוב. אז אנחנו - - -

זאת אומרת, ועדת התעסוקה תוכל לתת היתר למעסיק לצמצום בהיקף המשרה בנסיבות שעם הפסקת הפעילות, גם אם היא זמנית או שהיא אינה זמנית אבל נכפתה עליו ונוגעת לכלל העובדים.

לא, לא "שאינה זמנית" אלא זמנית. שהיא הפסקת פעילות זמנית כי על אינה זמנית דיברנו.

ואם הפסקת הפעילות היא אינה זמנית?

זה כתבתם כבר, זה סעיף (2).

סליחה, סעיף (2) עוסק רק בפיטורים. כרגע אנחנו מכניסים עוד סעיף של ועדת תעסוקה שרשאית לתת היתר למשהו שהוא לא פיטורים והוא לא נמצא בתוך סעיף קטן (ב). זה מקרה נפרד שהיא רשאית לתת היתר לפגיעה - -

רק בזמנית. רק בהפסקת פעילות זמנית.

אז השאלה מה ההיגיון?

היא נכפתה עליו.

לא, - - - הפסקת הפעילות אז היא גם לא יורדת - -

בדיוק. אבל כן צריך להכניס בסעיף ולחדד, שאין בכך כדי לפגוע בהיקף ההכנסה. ואז, אני חושבת שהגענו בפשרה למה שהיא אמרה, שיש מקרים - -

לזה התכוונתי.

בסדר, בסדר. אז ניסחנו, הכל בסדר.

אני מלשכת עורכי הדין. אני לא חושב שזה מדויק. היה לי מקרה של חייל מילואים עם שלושה עובדים, עסק של שיפוצים. הוא גויס למילואים. בואי ניקח בחשבון שאחד העובדים שלו הוא משפחה שכולה. הוא במילואים, לאחד העובדים יש משפחה שכולה והוא צריך לשלם לו ואין עבודה. הוא צריך לשלם לו כרגיל?

לא הבנתי.

עוד פעם. הוא הלך למילואים - -

עובד קבוע. הוא במילואים. משפחה שכולה. מה קורה? צריך לשלם לו משכורת רגילה?

רגע, מה הוא היה עושה אם הוא לא היה הולך למילואים? זה עובד שהוא - -

הבעלים במילואים והעסק לא עובד.

מה זה לא עובד? מה קורה, איך זה הולך?

הוא לא מפטר אותם, הוא לא יודע מה לעשות.

יש לו אחריות בלי קשר.

מה הוא עשה עם העובדים?

הוא אומר להם: אין לי עבודה עכשיו, אתם תהיו בבית.

אתם מפוטרים, הוא אומר.

- - -

אם הוא פיטר, זו לא הפסקה זמנית.

ואם הוא אומר להם שהוא חודש, חודשיים במילואים?

אז הם עובדים בדרך כלל. שנייה, זה תרחיש מעניין אבל בדרך כלל זה ככה: או שהם סוגרים לחלוטין את העסקים וכולם – בוא אנחנו דנים בזה בכנסת - -

לפעמים יש יותר מורכבות, לא כולם סוגרים מיד.

לא, המורכבות היא בדרך כלל של כאלה שהולכים והעסק ממשיך לפעול. אחרת, הם מפטרים את העובדים שלהם. אני לא מכירה עסק שהבעלים לא נמצא והוא נסגר, ועדיין העובדים יושבים בבית ומחכים לו. לא, זה לא עובד ככה.

אבל אם בינתיים מחכים חודש, חודשיים? זה קורה.

זה סגירה. ברגע שהעסק נסגר, זו לא סגירה זמנית. על זה אתה מקבל מענה, זו לא סגירה זמנית. ברגע שהוא סגר והלך, הוא פיטר את העובדים. הם הולכים כבר לחתום אבטלה.

תראו, יש איזה עניין כזה בבית הזה שמנסים לכסות גם את ה... צריך גם היגיון. אנחנו אף פעם לא נצליח לכסות את כל המקרים החריגים שבחריגים שבחריגים. משתדלים לבוא בשום שכל ובשביל זה יש גם את הוועדה שאגב, מזל שאני באה במיזוג ולא בתחילת הדרך כי שלושה חודשים? בעיניי זה לא בסדר. אני חושבת שהתקופה הקשה, בטח כשביהדות תקופת האבל היא שנה, אני חושבת שהתקופה הקשה היא בחצי שנה הראשונה, בוודאי שזה לא הרמטי ואפשר לגשת לוועדה, כשיש לנו ניסיון בוועדות האלה שמעל 90% מהבקשות מתקבלות.

דרך אגב, אני לא מכיר את זה ככה. אנחנו מגישים כל-כך הרבה בקשות להיתר, וזה...

וחס וחלילה, שלא יהיו יותר מקרים, ואנחנו מדברים על מאות מקרים בודדים, ושלא נגיע למצבים אחרים. אז גם פרופורציה בחיים.

נציג משרד המשפטים, אני רוצה לשאול אותך שאלה: עסק שנסגר, מה קורה איתו? הוא גם חייב לשלם שלושה חודשים משכורת?

אם הוא נסגר, יש הוראות בחוקים אחרים שמדברים על סגירת עסק. הכוונה היא שאם זו סגירה לא זמנית, אז העסק נסגר ואז או שהוא הולך לפשיטת רגל או שהוא מפטר את העובדים.

ואז הוא לא צריך לשלם. החוק הזה והחוק הזה תואם את מה שאמרתי עכשיו?

החוק הזה, יש בו התייחסות שכשהוא מדבר על פיטורים, הוא מדבר על סגירה שהיא לא זמנית. כלומר, אם העסק נסגר, הוא מפטר את העובדים ואז הוא צריך היתר. רוב האישורים בוועדות, אגב, זה במקרים האלה.

כשהעסק נסגר?

כשהעסק נסגר, בא המעסיק ואומר: אני סוגר את העסק - -

לא, רוב האישורים, אנחנו עדיין לא יכולים לדעת איפה הם.

לא, אנחנו יודעים מדיונים קודמים שהציגו לנו את הנתונים מחמ"ל מילואים. אני מדבר על מילואים ולא על...

יש לך נוסח?

אבל אני מנסה להבין, אדוני, אם הסכמתם - -

הוא אומר שאם העסק נסגר, יש בחוק - - -

לא, אני אומר שאם העסק נסגר, אז מעסיק מפטר את העובדים שלו. אם העסק נסגר זמנית, וזה מה שהיועצת המשפטית רוצה להציע - -

הוא יכול לפטר גם אם העסק לא נסגר?

לא, יש לנו שני מצבים: יש לנו מצב של פיטורים, שזה אמרנו שיש את שתי הנסיבות – נסיבות חמורות או עסקו חדל בהפסקה שאינה זמנית, זאת אומרת באופן מוחלט. כשמדובר בפגיעה בהיקף המשרה, אנחנו נגיד שעל אף האמור, ועדת התעסוקה רשאית לתת למעסיק היתר לפגיעה בהיקף המשרה בתקופה האמורה באותו סעיף קטן, לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו – זו התקופה הראשונה. אנחנו מדברים על התקופה הראשונה.

את מקריאה את הנוסח החדש?

כן.

לא, אבל כתוב: "הזמני".

רגע, אם עסקו של המעסיק חדל לפעול בהפסקת פעילות זמנית, כי הלא-זמנית לא רלוונטית לירידה בהיקף משרה כי אז הוא ממילא צריך לפטר אותו. "בהפסקת פעילות שאינה זמנית מסיבות שאינן תלויות במעסיק ונוגעות לכלל העובדים, ומלבד שאין בכך כדי לפגוע בהכנסה".

לא, עוד תנאי חסר לי: ואם חזרת פעילות מלאה של העסק, אחוזי המשרה חוזרים.

ברור, כל עוד זו הפסקת פעילות.

אז שזה יהיה ברור.

אדוני, רציתי לשאול: אתה שאלת האם מוצדק להגיד שלא נפגע בהכנסה של העובדים. השאלה היא...

זה כלכלי. החוק הזה הוא משיקולים - - -

המעסיקים הסכימו לזה, נכון? שאתם משלמים את השכר גם כשהיא לא עובדת.

כן.

אז הם הסכימו.

אנחנו מכירים באירוע ושהוא לא יהיה בתוך הפרה חוקית, אבל לאלמנה לא פוגעים בהכנסה.

אוקי. נמשיך הלאה.

מקריאה: "(ג) מהעסיק לא יפטר עובד שהוא בן משפחה בתקופה שמתום שלושת החודשים
שלאחר מות הנספה ועד תום השנה הראשונה למותו ולא יוציאו לחופשה ללא תשלום בתקופה כאמור, אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה."

סליחה, אני מהסיוע המשפטי. אני רוצה להתייחס ביחס לזה שוועדת התעסוקה תיתן היתר בתקופה הראשונה בגלל נסיבות חמורות. אני אחזור על משהו שאמרתי כאן בעבר: אני חושבת שזאת פתיחת פתח שיש בה פגיעה בתכלית של התקופה ההרמטית כי גם אם ועדת התעסוקה תעשה את עבודתה נאמנה ותיתן היתרים רק כשבאמת יש נסיבות חמורות, זה עדיין לא אומר שמעסיקים לא ינסו שיטת "מצליח" ויטרטרו את בן המשפחה בתקופה הכי קשה שהוא מצוי בה, להצטרך להגיע לסיוע משפטי, לקבל ייצוג משפטי, להיות בלחץ, לעמוד בפני ועדת התעסוקה, גם אם בסופו של דבר לא יפוטר מכיוון שאין נסיבות חמורות שמתקיימות בעניינו, המחיר שהוא ישלם על הצורך להתמודד בתקופה כל-כך קצרה אחרי האובדן, הוא מחיר שממנו ביקשנו להימנע.

אז אני רוצה לחזור על הנקודה הזאת ולומר שבעיניי, הגדרה כזאת של נסיבות חמורות שהיא פתוחה, אז היא פתוחה לניסיונות, והניסיונות גם הם בעיה גם אם ועדת התעסוקה היא - -

אז אמרנו שנגדיר חלילה גניבה או הטרדות מיניות, שמבחינתנו אין פה הגנה.

גם למעסיקים יש זכות להשמיע את דברם כאשר מדובר ב - - - כמו שאמרו, מקרים חמורים של הטרדות מיניות, אלימות - הזכות להשמיע את דברם.

להגיש את הבקשה.

לא, שלא יוכלו.

אולי שיקבלו את הסיוע באותו שלב.

הנקודה היא שגם למעסיק יש עלויות פה. הגשת בקשות, זו עלות לעובד ועלות למעסיק, ללא ספק.

ללא ספק. המעסיקים יושבים פה מספיק ויש תחושה שזה נמרח ונמרח ובינתיים יש לנו משפחות שכולות וצריך להתחיל לחשוב הלאה.

ההערה שלך נשמעה, ואנחנו נמשיך להקריא.

מקריאה: "(ד) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורי העובד כאמור בסעיף קטן (ג),
אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו והמעסיק
הוכיח שהפיטורים אינם בקשר למות הנספה, ובלבד שהתקיים

(1) התקיימה אחת הנסיבות המנויות בסעיף קטן (ב);

(2) חלו תמורות יסודיות במקום העבודה שהובילו לצמצום בהיקף העבודה ולפיטורים של עובדים נוספים, והמעסיק הוכיח כי אין אפשרות להמשיך ולהעסיק את העובד במקום העבודה;"

עלתה שאלה בדיון הקודם, מה קורה במקרה שהסתיים הסכם תקופה קצובה? הסכם העבודה הסתיים, והאם במקרה כזה צריך לאפשר לתת היתר? אז זו שאלה אחת.

אז מה השאלה?

שיש "פרי-לנסרים" שעובדים על-פי חוזה או חותמים על חוזה שהמפעל מעסיק אותם ורושם שסוף ההסכם יסתיים נניח ב-2024 - -

הם לא "פרי-לנסרים", יש יחסי עבודה.

- - והבן משפחה נהרג באוקטובר 24. מה זה אומר? האם הוא צריך לתת לו את ההגנה מעבר או מאחר ואותו עובד, אותו בן משפחה יודע שגם ככה בעוד חודש הוא מסיים את עבודתו. אני חשבתי שמאחר ומדובר בהסכם או חוזה מוסכם שנעשה על-ידי שני הצדדים עוד לפני השכול, אין מקום פה להיכנס - -

בחוק עבודת נשים מתייחסים לזה כפיטורים.

לא, מתייחסים לזה כפיטורים כשמדובר בהסכם שהוא או מעל 12 חודשים - -

אנחנו חושבים שצריך להתייחס באותו אופן, שתהיה אחידות.

זאת אומרת, גם להסכם. מדובר בהסכם שהוא ל-12 חודשים או הסכם שהאריך הסכם קודם שהיה ליותר מ-12 חודשים. זאת אומרת, אם הפרויקט היה מראש קצר מועד, פחות משנה, אז הוא לא נחשב כפיטורים. אז ממילא אני חושבת שיש לזה תשובה במסגרת ההגדרה, אז נישאר כפי שזה ולא נתקן פה.

כן, יש התקשרות.

עלתה עוד טענה לגבי הליך פיטורים שכבר החל לפני יום הפטירה – האם צריך להתייחס אליו אחרת כשלמעשה כבר קודם, לפני הפטירה של אותו בן משפחה, כבר הודיעו לעובד על הפיטורים. האם אז צריך גם - -

אולי אפשר לבקש מהמעסיק שיקרא לעוד שימוע נוסף, אולי שינסה בכל זאת לראות אם יש נסיבות שאפשר ולשקול שוב את הפיטורים?

אולי אפשר פשוט להגיש היתר? שהוועדה תבחן את זה, זה גם לגיטימי.

השאלה אם הוועדה צריכה לבחון את זה כשלעצמו או שזה פשוט אחד המקרים של נסיבות חמורות או...

זה בטח לא נסיבות חמורות.

תלוי מה.

לנסיבות חמורות אנחנו לא נותנים פה הגנה.

אז אדוני, אתם רוצים להוסיף עוד עניין, שההליך של הפיטורים כבר החל לפני הפטירה וזה מוצדק?

מה אתם חושבים?

אנחנו חושבים שבגלל שהיו דיונים בהצעת החוק, אנחנו לא רוצים להכניס עכשיו כל מיני קלקולציות שעכשיו המעסיקים עשו ותכננו והכניסו אותו לתוך המסלול של פיטורים בהודעה מוקדמת וכולי. אנחנו חושבים שצריך להשאיר את זה כך - -

איך אפשר לתכנן דבר כזה?

ההצעה תלויה ועומדת. אפשר בוודאי לעשות - -

לא, אבל הם לא יכולים לדעת שמישהו ייהרג להם או שחלילה יהיה איזה פיגוע איבה. אי אפשר ליפול על המעסיק בסוגיה הזו. אבל אם התחיל תהליך פיטורים, היה שימוע נניח או שהוא הוזמן לשימוע - -

אבל בסדר, יכול להיות שיש לו הגנה - - -

- - אז אולי המעסיק - - -

- - -

רגע, השאלה אם - -

לא חלפה שנה, הוא עדיין צריך להיות תחת ההגנה?

אמרתי שמאחר וזה הליך שלא היה קשר לשכול – הרי הבעיה זה השכול. אבל אם הליך הפיטורים התחיל לפני כן, יש כאן אפשרות נוספת לפנות ללב של המעסיק אולי לנסות לשנות את ההחלטה.

אני מההסתדרות. החוק אבל לא מדבר על פיטורים שקשורים בשכול, הוא מדבר על פיטורים בתקופת השכול, לא רק בנסיבות - -

הוא מדבר על הליך שהתחיל לפני.

נכון. אז אני אומרת שאם המטרה של החוק הוא להגן על משפחה, על קרוב משפחה של שכול, אז אני חושבת שברגע שפותחים את זה להליכים שנפתחו לפני כן, אנחנו מכרסמים פה מאוד בהגנה הזאת.

אבל אם הוא נמצא ב-30 יום הודעה מוקדמת שלו כי הוא עובד לא טוב, כי הוא לא מתאים, היה צמצום במפעל, אז איך אנחנו יכולים עכשיו לבוא ולשנות את זה? איך אנחנו יכולים לכפות עכשיו על מעסיק?

כמו שאנחנו כופים עליו אילו היה קורה אותו דבר חודש לפני.

השאלה אם זה מתאים להחרגה או לשיקול של הוועדה.

לשיקול של הוועדה כמובן שהוא לא יכול להחריג את זה. הוועדה תיקח בחשבון, אם כבר היה תהליך פיטורים. זה לא יהיה בידי המעביד.

הוועדה יכולה להגיד שבנסיבות האלה החלטת לא ל - - -, תחשוב שוב, אולי עכשיו זה לא מוצדק - -

אבל גברתי, גם פנייה לוועדה, ועד שהוועדה דנה – יש לנו ניסיון בזה בוועדות תעסוקה של חיילי מילואים. לוקח זמן, לפעמים חודשים, עד שהוועדה דנה וזה הוצאות. אבל פה זה מקרים שהם ברורים – או שנערך שימוע או שכבר נמסר מכתב פיטורים והאדם בתקופת ההודעה המוקדמת. אז יתכן שכן יש מקום להחריג את המקרים האלה.

אבל בסוף, מקום עבודה, יכול להיות שזה אדם שעבד הרבה שנים, יכול להיות שהוא לא עובד מוצלח ורצו לפטר אותם ועכשיו חרב עליו עולמו. יכול להיות שהמעסיק שלו יגיד: אני אחכה.

אני חושב שזה שאין דיפרנציאציה בין סוגים של מעסיקים עד 20 עובדים, 10 עובדים, 100 עובדים, אני חושב שזה שיקול מאוד הגיוני בטח בשאלה הזאת. אז אם אין, צריך להחליט מה קורה כי להפיל על מעסיק שהתכוון לפטר – שוב אני אומר, מעסיקים הם לא חד-ממדיים. יכול להיות שהמעסיק גם הוא ממשפחה שכולה והוא גם חייל מילואים. אז אנחנו פוגעים - -

או שהוא מעסיק רק עשרה עובדים או פחות.

יש פה החרגה של יחיד.

יכול להיות מצב של אדם שהיה פצוע, ובזמן שהוא פצוע נתנו את ההודעה על הפיטורים. זה גם מצב שאני חושבת שיכול להיות מאוד בעייתי, ואז - -

לכן ועדת ההיתרים צריכה לשקול את זה כי אם הוא היה פצוע, היא לא תאשר. אבל אם הוא לא היה פצוע אז היא יכולה כן לאשר. תלוי בנסיבות של הפיטורים גם. יכול לבדוק האם הוא פוטר סתם בגלל שלא מתחשק לבעל הבית להעסיק אותו או שבאמת הוא לא עבד טוב או לא הגיע לעבודה וכולי.

העניין הוא שעצם הבקשה להיתר היא משוכה מאוד גדולה.

בסדר, אנחנו שמים משוכות כדי למנוע פיטורים שרירותיים של אלמנות. מה השאלה? זאת המשוכה שאנחנו שמים. אנחנו לא שוללים טוטאלית ואומרים: אתה לא יכול. יש ועדת היתרים. אם ועדת ההיתרים תבין שזה עניינית וזה לא בגלל השכול – מה אנחנו צריכים לוודא? שהפיטורים אינם בגלל השכול.

אבל אם זה התחיל לפני, ברור שזה לא בגלל השכול.

אז זהו, לכן הוועדה תראה את זה ותחליט.

אז אנחנו מוסיפים פה פסקה 3: ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים לפני יום הפטירה.

כן. הוועדה תחליט.

מקריאה: "(ה) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום כאמור
בסעיף קטן (ג), אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ובהתקיים אחר מאלה:

(1) המעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה קשורה למות הנספה, ובלבד שהוועדה מצאה כי ההוצאה לחופשה ללא תשלום נעשתה בהסכמת העובד;

(2) הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום אף אם היא בקשר למות הנספה, והמעסיק והעבודה הסכימו להוצאה לחופשה ללא תשלום כאמור."

אז יש לנו שני מצבים של הוצאה לחופשה ללא תשלום ובשניהם צריך את הסכמת שני הצדדים כי זה חלק מהתנאים להוצאה לחופשה ללא תשלום, ואחד הוא ממש ביוזמה של העובד, שזה פסקה (2) והשני זה שהעובד הסכים לזה.

אפשר להעיר? יש מצבים שהעובדים בעצמם לא מגיעים לעבודה. זה קורה הרבה פעמים בחוק עבודת נשים אחרי לידה, הן מיוזמתן לא מגיעות לעבודה. השאלה אם זה נכנס לתוך הקטגוריות כאן? חופשה ללא תשלום, פשוט העובד לא מופיע.

אבל מה מטרת החקיקה הזאת בכלל? המטרה היא להגן על האדם במצב שיכול להיות שבאותו יום הוא לא יכול לצאת מהמיטה. אז מה נגיד, שהוא לא הגיע לעבודה? אז רואים את זה כהתפטרות? נזרוק אותו?

תלוי כמה זמן ובאיזה נסיבות. אם הוא היה חולה, אם הוא לא הרגיש טוב, אם הוא היה בדיכאון, אז צריך לאפשר לו. אבל אם הוא החליט לעזוב את העבודה? זאת השאלה שלך? אם הוא החליט לעזוב את העבודה?

לא לכפות עליו.

אם הוא לא מגיע - - -

אם הוא החליט לעזוב את העבודה אז יעזוב את העבודה.

השאלה אם המעסיק צריך לפנות כדי לבקש היתר.

לא, אתה לא צריך לפנות. אם הוא לא בא יום יומיים אז מרימים אליו טלפון לשאול מה נשמע ולשאול אם הוא צריך עוד מספר ימים, אם הוא רוצה לבקש חופשה ללא תשלום. אם הוא יגיד שכן, זה אומר שהוא הסכיםץ. להרים טלפון ולשאול.

אני לא חושב שצריך להעלות כל-כך הרבה רעיונות תיאורטיים, אנחנו לא במכון מחקר פסיכולוגי. אנחנו מחוקקים והחוק צריך להיות ברור. המציעות רוצות להגן על האלמנות וזה מה שאנחנו נעשה.

מקריאה: "(ה1) היעדרות העובד בעת הוצאתו לחופשה ללא תשלום לפי הוראות סעיף קטן
(ה), לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו או במקום העבודה."

כמובן שבתקופות שבהן מדובר, אז אם העובד יצא לחופה ללא תשלום, עדיין יישמר לו הוותק.

סעיף (ו).

מקריאה: "(ו) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים שניתנה בתקופה כאמור בסעיף קטן
(1) או (ג), לא יבואו התקופות האמורות באותם סעיפים קטנים.

(ז) היה המעסיק קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, יחולו גם הוראות אלה:

(1) יראו, לעניין סעיף זה, גם הפסקה זמנית של העסקת העובד כפיטורים;

(2) לא יגרום מעסיק בפועל, כהגדרתו בחוק האמור, לכך שקבלן כוח אדם יפטר את העובד בניגוד להוראות סעיף זה; פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת; הוראות פסקה זו לעניין פיטורים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה, או על הוצאה לחופשה ללא תשלום, של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף זה;"

מה שונה קבלן כוח אדם מכל מעסיק אחר?

קבלן כוח אדם לא שונה מכל מעסיק אחר אבל המעסיק בפועל הוא עוד גורם במשוואה הזאת. יכול להיות מצב שכיוון שהעובד של קבלן כוח אדם עובד בפועל אצל המעסיק בפועל, יכול להיות שהמעסיק בפועל הוא זה שגרם לפיטורים שלו. אמר לו: תשמע, הבחור הזה כרגע לא מתפקד אז אל תשלח אותו יותר אלי. ואז הוא גרם לפיטוריו על-ידי קבלן כוח אדם למרות שאין בסמכותו לפטר, הוא לא המעסיק של אותו אדם.

אז מי ישלם את השכר? קבלן כוח אדם?

הקבלן כוח אדם צריך לשלם את השכר, והמעסיק בפועל לא יכול לגרום ולהגיד שאותו עובד - -

יש תקדים בחקיקה לדבר כזה?

זה קיים בכל ההסדרים. גם בחיילי מילואים יש הסדר כזה.

שקבלני הכוח אדם הם האחראים למרות שאין לו עבודה בשבילו?

יש לו מעסיק - -

והמעסיק לא מעסיק אותו, אז מה יעשה קבלן כוח האדם? הוא ישלם - -

הוא צריך לדאוג לו לעבודה.

הוא צריך לדאוג לו לעבודה חלופית. הבנתי. אבל יש לו אפשרות לדאוג לעבודה חלופית.

באותו היקף משרה, באותה עטיפה, באותם תנאים.

למעסיק בפועל יש אחריות.

זה ברור שיש לו אפשרות? זה ברור בחוק שיש לו אפשרות?

כמו כל מעסיק הוא יכול לבקש היתר.

הוא יכול לשלוח אותו למקום אחר?

בוודאי.

בסדר. חשבתי שאני לא אצטרך חברה לכוח אדם כי נצטרך רישיון לאנשים שאין להם רישיון עבודה.

קבלן כוח האדם, כמו כל מעסיק אחר, יכול לבקש היתרים, יכול לבקש כל מה שניתן לכל מעסיק – ניתן גם לו.

לא, שאלתי למה עשית סעיף מיוחד לקבלן כוח אדם?

הסעיף המיוחד נועד לאסור גם על המעסיק בפועל לגרום לפיטורים של העובד, כי אז קבלן כוח האדם היה אומר לעובד: אני פיטרתי אותך, זה לא אני אלא בגללו. הוא אמר שהוא לא רוצה.

הקבלן כוח אדם זה גם נותן שירותים, נכון?

לא.

זה מי שמספק כוח אדם בצורה זמנית.

בואו נמשיך הלאה.

מקריאה: "(3) בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) או (ג) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם."

הסיבה שזה לא חל על קבלן שירותים, כי קבלן שירותים נותן את השירותים באמצעות כל מיני עובדים והוא צריך להמשיך לתת את השירותים.

מה זה "הם"? ששניהם צריכים לתת או אחד מהם?

שניהם צריכים להגיש ביחד את הבקשה ל - -

כי הרבה פעמים המעסיק – חברת כוח אדם היא כמו מתווך. היא אמנם מעסיקה אבל לכאורה היא מתווכת. היא שולחת את העובד, והעובד עובד שם חצי שנה. קרה מה שקרה, אז שלא פתאום המעסיק יגיד לו: תשמע, הוא עבר איזו טרגדיה, לא מתאים לי או משהו, תניידו אותו. חשוב לשמור לו על הרצף כי יש תקופה הוא - -

אז למה לא שאחד מאלה יגיש?

רוצים לראות את התמונה המלאה באמת, שאחד לא יטיל על השני.

אבל נניח שקבלן כוח האדם מסוכסך עם המעסיק הזה והוא לא ירצה להגיש את זה? צריך להיות או-או.

אתה מחייב אותם כי אתה רוצה לראות את התמונה המלאה. אתה רוצה שלא אחד יטיל על השני את האחריות אלא לבדוק את הבקשה בכללותה. ככה זה גם בחוק עבודת נשים – שניהם מגישים את הבקשה להיתר של...

יש תקדים בחקיקה לזה? אז נלך על זה.

כן.

מקריאה: "(ח) הוראות פרק חמישי לחוק החיילים המשוחררים יחולו, בשינויים המחויבים, בכל עניין הנוגע לוועדת התעסוקה לפי סעיף זה."

זאת אומרת, זה נועד להבטיח שיש את כל התהליכים, כולל תהליך ערעור על ועדת התעסוקה. עילם, אתה רצית להתייחס לזה?

כן. למשל, יש את סעיף 21 לחוק שאומר שאדם שרואה עצמו נפגע רשאי לפנות לוועדה. זאת אומרת, אם יש עובד שפיטרו אותו בלי לפנות לוועדה, הוא יכול לפנות לוועדת התעסוקה.

אני רק רוצה להגיד שעלתה פה איזו שאלה בדיון ההכנה לקריאה ראשונה – האם יש ייצוג בוועדות תעסוקה? האם מתאפשר ייצוג על-ידי עורך דין בוועדות התעסוקה?

איך זה קורה במקרים אחרים?

אז באמת הייתה פה נציגה של - -

בחוק עבודת נשים זה ללא ייצוג. כלומר, כאשר היא מוסרת את ה... העורך דין צריך להיות בחוץ.

איפה הנציגים של משרד הביטחון?

אני פה. להבנתנו אין מניעה לייצוג. זה גוף מעין משפטי ואין מניעה לייצוג בוועדות.

בסדר גמור. אנחנו לא צריכים להתייחס לזה אבל כיוון שעלתה השאלה והבטחנו לתת תשובה.

אז זאת התשובה.

מקריאה: "(ט) הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין עובד שהוא אחד מאלה, ובלבד שהודיע למעסיק על היותו אחד מאלה:

(1) ארוסה כמשמעותה בסעיף 35(ב), ואולם הוראות סעיף קטן (ג) עד (ה1) יחולו לגביה רק אם הגישה בקשה להכרה לפי הסעיף האמור;

(2) הורהו האחר של ילדו הקטין של הנספה, או מי שהוא אפוטרופוס או אומן של ילד כאמור; לעניין זה, "אומן" – כמשמעותו בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016."

כאן אמרנו שיש לנו את ההגנה לבן משפחה אבל גם על אנשים שהם לא בני משפחה במובן הרגיל של משפחות אלא מדובר על ארוסה ועל אפוטרופוס של הורי הילד או ההורה האחר או האומן של ילדו של הנספה.

יש פה גם הרחבה לגיל הילדים.

אנחנו מדברים על "ילדו הקטין", זה מה שסוכם בקריאה הראשונה. אז אני לא יודעת לאיזו הרחבה אתה מתייחס.

יש פה סעיף שמרחיב על ילדים עד גיל 21 בכל גיל.

הוא מתכוון שהחוק חל גם על אחים וילדים בגיל עבודה. זה לא הסעיף הזה.

אני רוצה להבין על איזה הרחבה אתה מדבר? אנחנו כרגע לא מתנים את הזכאות של התגמולים, אנחנו לא נוגעים בזכאות של התגמולים וההטבות האחרות. אנחנו נוגעים פה בהגנה מפני פיטורים, והיא ניתנת רק לילדו הקטין. זאת אומרת, אתה מדבר על קבוצה יותר קטנה מאשר כל היתומים שנחשבים בני משפחה. דווקא זו קבוצה יותר מצומצמת, זה דווקא לא הרחבה של הגיל אלא צמצום של הגיל, אבל זה בגלל שמדובר בילד קטין. ובגלל שמדובר בקטין, אז הוא צריך שיהיה מי שישגיח עליו, ואז בגלל ההשפעות שיש לאותו אדם שמשגיח עליו, לכן הם נכנסו פה לחוק.

לגבי נושא הארוסה – עלתה פה שאלה כיוון שאנחנו אומרים שאחרי זה יש גם הוראות של עיצומים כספיים. יש פה איזה היבט שהמעסיק נכנס פה לאיסור, שהוא צפוי גם לסנקציה לגביו, ולכאורה הארוסה, יכול להיות שהוא לא יודע והארוסה, כמשמעותה בסעיף 35(ב), כתוב שם שהתנאים לארוסה אומרים שהייתה כוונה להינשא אף שהם לא גרים ביחד, והיא הוכיחה את הכוונה להינשא. יש ממש פירוט של דרכי ההוכחה.

יש את חוק הארוסות של אופיר כץ.

בדיוק באותו חוק. זה בדיוק מתאים לאותו חוק ואנחנו רוצים להפנות לאותו סעיף.

מספיק שיהיה לה את האישור הזה, וכל מעסיק בדרך כלל יודע מה קורה עם העובדים שלו.

נכון. אנחנו יודעים שכרגע, בשלב ההגנה, במיוחד בתקופה הראשונה, היא עדיין לא הגישה בקשה. מדובר במישהי שנמצאת במשפחה בימי השבעה, גם אם היא לא יושבת שבעה בעצמה, היא נמצאת עם המשפחה. אז זה הסטטוס שלה. ולכן, אנחנו אומרים: מישהי שיש לה את האפשרות – ההוכחה שם היא לא שהיא כבר הוכיחה לקצין התגמולים אלא מתקיימות בה אחת מהנסיבות שהן נסיבות ההוכחה.

- - - עשינו את זה כבר.

אני אסביר: כיוון שארוסה להבדיל מאלמנה, ההכרה היא לא אוטומטית ומיידית אלא צריך להגיש בקשה וצריך לבחון אותה וצריך להחליט בה, לכן הוסף התנאי הזה.

אני אוסיף שמה שמוצע פה זה שמי שצריכה להודיע למעסיק שלה שהיא ארוסה – היא מודיעה למעסיק שהיא ארוסה, עומדת בתנאים. כמובן שעוד לא הכירו בה כי זה ייקח קצת זמן, ולכן ההמשך של הסעיף אומר שלגבי התקופה השנייה – נכון? זה לגבי התקופה השנייה של ההגנה, זה יחול עליה אם היא הגישה בקשה. זה הדמי רצינות. זה לא שמישהי באה ואומרת: אני ארוסה. ההנחה היא שאם היא אומרת שהיא ארוסה כנראה שהיא ארוסה, והיא צריכה אחרי זה להראות שהיא אכן הגישה בקשה כדי שזה יחול עליה למשך השנה.

אז למעשה, אדוני, אני רוצה בכל זאת לחדד את הנקודה הזאת - -

יתכן שבסופו של יום היא לא תוכר כארוסה, זה גם אפשרי.

אם היא לא תוכר אז היא כבר לא ארוסה והיא לא זוכה בהגנה הזאת. אבל מצד שני, ההגנה שלה בתקופה הראשונה היא כמו כל בן משפחה, מרגע שהיא מודיעה למעסיק שהיא כזאת, היא לא צריכה להוכיח לו שבאמת היא רכשה טבעת נישואין או נרשמה לנישואין וכן הלאה. היא לא צריכה להוכיח לו, היא רק מודיעה לו שזה הסטטוס שלה. בתקופה השנייה, היא לא תהיה זכאית אם היא לא הגישה כבר בקשה, היא לא מראה לו שהיא הגישה בקשה להכרה, ואם התברר שהיא לא מוכרת אז היא מאבדת את הסטטוס הזה של ארוסה, ובשארית הזמן שנותר היא לא תהיה זכאית להגנה.

אז צריך להודיע לה את זה. כל ארוסה צריכה לדעת מראש שהיא צריכה ללכת להגיש בקשה?

היא צריכה להגיש בקשה אם היא רוצה לקבל הכרה. זה החוק החדש.

את אותה הודעה למעסיק צריך למסור גם ההורה של ילדו הקטין או האפוטרופוס האומן כי אותו מעסיק לא ידע באופן מיידי ש...

אבל היא יכולה להודיע את זה אחרי האסון, כן?

ודאי. רק אחרי האסון.

אחרי שגורמי הביטחון והצבא ומי שכרוך בזה - - -

רק נגיד שהסיבה שהוספנו "אפוטרופוס של ילדו" ולא "אומן" כי אם אני מבין, בחוקי השיקום זה לאו דווקא אם יש סבתא שמטפלת ביתומים, היא לא מוגדרת אומן, היא מוגדרת אפוטרופוס, אז הכנסנו את כולם.

את שניהם. בסדר.

גם כאן ההכרה היא לא אוטומטית. כלומר, אם מדובר בהורה מגדל ולא הורה ביולוגי, אז יכול להיות שגם כאן נכון להוסיף את הגשת הבקשה להכרה.

תראו, אבל פה לא מדובר על הכרה, זה לא תלוי בהכרה שלכם - -

אבל איך המעסיק יודע?

אם ההורה הוא אחר, הוא רואה אישור, הוא רואה תעודת זהות. אם הוא אפוטרופוס, אולי הוא יבקש צו או משהו כזה. ואם הוא אומן, הוא מציג אישור של מנחה אומנה לגבי הילד.

בסדר גמור.

- - - מה זה קשור לילדים?

אז זהו, זאת באמת שאלה בכלל לגבי אפוטרופוס. ההורה האחר, זה למשל גרושה או פרודה. זה מצב אחד. אז באמת היא עצמה לא נמצאת בסטטוס של בן משפחה ישיר אבל היא מגדלת את הילד. הייתה בקשה, אם אדוני זוכר, הגיעו לכאן כמה משפחות וביקשו.

העיקרון בחוקים האלה שעשינו היה שזה הכסף שמגיע לילד, הזכויות שמגיעות לילד, בשביל הילד, בגלל הילד. פה אנחנו מדברים על אלמנה, לא רק בגלל הילד, בגלל האלמנה עצמה, בגלל הארוסה עצמה.

בגלל הפגיעה הרגשית שלה, לא הפגיעה הרגשית של הילד - - -.

פתאום האפוטרופוס פה הוא... זה מה שהחלטתם? אם זה מה שאתם רוצים.

דובר בדיון הקודם, היה דיון שלם על הגרושות שצריכות - -

גרושות – לגבי הזכויות של הילדים שלהם. בגלל שמגדלים את הילדים, הילדים הם יתומים ויתום הוא יתום ולכן צריך לתת לו זכויות. פה אתה מדבר מ - -

לא, האגף דיבר בפעם שעברה.

אני ממשרד הביטחון. ההסתכלות בסופו של דבר, גם פה אני חושב, היא מהעיניים של היתומים. כלומר, אם אתה רוצה לאפשר לו כמה שאפשר להגן על המסגרת - -

האפשרות שמי שמביא לו פרנסה לא יפוטר.

נכון.

הבנתי.

נכון, זה היה הרעיון.

בסדר. אז שוב, זה בגלל גיל הילד פה.

זה לא בגלל הפגיעה הרגשית הישירה אלא בגלל ההכנסה של הילד, של היתום.

מקריאה: "(י) הוראות סעיף זה יחולו הן על עובד קבוע והן על עובד ארעי או זמני."

ארעי, זמני – מה זה? אם העובד ארעי אז הוא שנה שלמה הופך לעובד קבוע?

לא. אנחנו העתקנו את הסעיף הזה מסעיפים אחרים בחוקים השונים.

- - - יכול להיות שהוא חודשיים שלושה.

האמת היא ש"ארעי" ו"זמני" זה שתי מילים נרדפות.

בעולם ההסכמים הקיבוציים זה לא אותו דבר.

איך אתם מתייחסים אליהם?

עובד זמני מוגדר בהסכמים קיבוציים מסוימים בתור בן אדם שמגיע לתקופות מסוימות כמו עובד עונתי או עובדים מהסוג הזה, ואחרי שתי עונות למשל, הוא הופך להיות קבוע.

וארעי?

ארעי הופך לזמני בדרך כלל, אחרי כמה זמן.

ארעי זה משהו ארעי. אני צריך עכשיו מישהו ליומיים, שלושה או שבוע, שבועיים. זה לא קשור למחזוריות שזה זמניות.

לא, זה לא רק זה. נגיד שיש הרבה הסכמים קיבוציים שעובד נכנס לעבודה, שישה חודשים הוא על תקן זמני ואחרי שהוא עובר את השישה חודשים הוא הופך להיות קבוע.

זה בתקופת הניסיון.

בדיוק. הוא לא בא מלכתחילה לתקופה ארעית.

אז נשאיר רק עובד זמני?

כן.

עובד קבוע או זמני.

כי כמו שאת אומרת, יש עובדים קבועים שבהתחלה הם זמניים - -

אני חושבת שיש מצבים שבהם מגדירים עובדים גם כארעיים והם עובדים תקופות ממושכות.

כן, אבל בדרך כלל ארעי זה כמו שהוא אמר, לצורך קצר.

אבל אנחנו מכירים במציאות שבהרבה מקרים מגדירים עובדים כארעיים, והם עובדים תקופות.

- - -

מה כתוב שם?

אותו דבר. הוראות אלה יחולו על עובד או עובדת ארעיים או זמניים - -

אבל פה אנחנו מדברים על מתן שנה שלמה של שכר. אדם שהוא ארעי יקבל שכר על שנה?

איך זה כתוב אצל נשים אחרי לידה?

נגיד רק שבעבודת נשים, לצורך ההגנה הם צריכים לעובד במקום עבודה חצי שנה. אז אולי...

זה היה בנוסח הראשוני של החוק כמדומני, ואז זה התאים.

ואז ביטלתם את זה, לא רציתם את הדרישה הזאת.

- - -

אז באמת בחוק עבודת נשים, לגבי עובדת בטיפולי פוריות, כתוב: או עובד או עובדת קבועים או הן על עובדים ארעיים או זמניים. זאת אומרת, הצירוף הזה כן נמצא.

זאת אומרת, ששם צריך להחזיק אותו שנה בגלל ש - -

שם צריך להחזיק אותו 150 ימים.

שלושה חודשים. אחר-כך הם יכולים להגיש לוועדה.

זה בחוק שלנו אבל פה מדובר - -

יש גם תקופה של הגנה בטיפולי פוריות, שיכולה להיות ממושכת יותר.

כן, זה תקופת טיפולי הפוריות. במקרה של היעדרות, יש להם זכאות של 150 ימים. זה אמנם לא שנה אבל אם יש אחרי זה היריון, אז יש אחרי זה את ההגנה להיריון.

אפשר לתכנן את התקופה הראשונה - - -

אבל מה שאומרים פה זה שאולי יש פה איזה איזון כי מצד אחד, הייתה דרישה של שישה חודשים מראש וזה איזן את ההגנה לתקופה הארוכה. כשהורדנו את האיזון הזה, אז יכול להיות שהארעי הוא...

נציג משרד המשפטים, עילם, מציע שהעובדים הארעיים יתנו רק את השלושה חודשים הראשונים.

התכלית של התקופה הראשונה זה העניין של ההלם והאבל הראשוניים. אם האדם לא עובד קבוע במקום והוא לא מישהו שמקום העבודה - - -

אבל סליחה גברתי, מה אם הוא הגיע כאיזו שהיא תמיכה לתקופה קצרה כמו בציר או קטיף או ליומיים שלושה, אז אתם מציעים להחיל את ההגנה גם על עובד כזה?

זו הייתה השאלה לגבי הארעי. אני מציע שזה יהיה רק לשלושה חודשים.

אז לעיתים יתכן שזה לתקופות של ימים בודדים. יתכן שזה תקופות של ימים בודדים, וברגע שהורדנו את הוותק זה כבר הופך להיות לא סביר.

אז אנחנו מורדים את המילה "ארעי". זה יהיה: "הוראות סעיף זה יחולו הן על עובד קבוע והן על עובד ארעי."

כן.

מקריאה: "(יא) לעניין סעיף זה, דין המדינה כדין כל מעסיק אחר.

(יב) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מעסיק שהוא יחיד, אם העובד הוא עובדו
היחיד."

זו הדיפרנציאציה שיש פה – מעסיק יחיד עם עובד יחיד, זו האבחנה.

"(יג) התפטר עובד בתקופה האמורה בסעיף קטן (א) או (ג), יראו את התפטרותו
כהפסקת עבודה שיש לה הצדקה לפי סעיף 166 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

נראה לי שסעיף (יג1) מיותר.

למה?

הוא מחיל סמכויות לפי חוק שוויון.

מה כל הסעיף הזה?

הסעיף החדש (יג1) - -

אדם התפטר אז הוא התפטר.

ברור. הוא התפטר אבל רואים את זה כהפסקת עבודה שמזכה אותו בקבלת דמי אבטלה.

פיצויים.

זה עדיין לא פיצויי פיטורין, זה דמי אבטלה.

- - -

שיהיה זכאי, בטח. אז זאת הכוונה, שהוא יקבל את הפיצויים ואת הזכויות ואת דמי האבטלה וכל מה שמגיע לעובד שפוטר.

גם את הפיצויים.

סעיף (יג1) הוא הסעיף שעוסק במפקח, בשאלת הפיקוח. מי מפקח על הסעיף הזה? אמרנו ונראה את זה אחר-כך, שיש אפשרות במקרה של פיטורים, שאפשר לפנות לוועדת תעסוקה, אפשר לפנות לבית הדין לעבודה במקרה של פגיעה אבל מי המפקח שיפקח ויגיש עיצום כספי? הרי יש לנו הוראה של עיצום כספי אבל למי יש סמכויות פיקוח על ההפרות האלה? סמכויות הפיקוח אומרות לאסוף את המידע, להיכנס למקום, לקבל פרטים.

מי מפקח על כל החוקים שאנחנו עושים?

זה לא מכוח חוק שוויון הזדמנויות.

לא, אנחנו לא אמרנו שמכוח חוק שוויון הזדמנויות אלא אמרנו שמפקח שמונה לפי סעיף 18 יהיו סמכויות גם לפי החוק הזה. עבירת סמכויות (א) ו-(ב) שם לפי הסעיף האמור, שזה אומר שזה לא חקירה - - -

מי שמפקח על כל הנושא של איסורי פיטורים, זה צריך להיות לפי חוק ארגון הפיקוח ולא לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

אבל הסמכות של חוק ארגון הפיקוח, הסמכות האוטומטית מחוק ארגון פיקוח היא על חוק שהוא באחריות שר העבודה. החוק הזה הוא באחריות שר הביטחון. חוק משפחות חיילים הוא באחריות שר הביטחון. אז לכן, אנחנו צריכים ליצור הוראה לגבי הנושא של הפיקוח.

אבל השאלה היא – יש בחוק הגברת האכיפה סמכויות פיקוח וזה עיצום כספי. אז השאלה - - -

אפשר שנוודא שיש סמכויות פיקוח, אפשר להסמיך אותם פשוט?

מה שהם מבקשים, הם עוד לא בדקו את הסוגיה הזאת. הם מבקשים לבדוק - -

חשבנו שרציתם לתת סמכויות לנציבות שוויון זכויות בעבודה ולא הבנו.

לא, רצינו לתת פה סמכויות פיקוח.

אז אם אפשר להסמיך את היועצת המשפטית, שנוודא שיש סמכויות פיקוח לפי החוק המתאים. ברור לנו לחלוטין שאנחנו אוכפים את זה. יש פה הסדרה שאנחנו מוציאים את זה - -

אתם רוצים לעשות את זה בהפסקה?

לא, לי אין זמן, ב-16:00 אני צריך להיכנס למליאה ולכן אני רוצה לסיים.

אדוני, הם אומרים לא למפקח שמונה לפי סעיף 18, למרות שזה מה שכתוב גם בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) אלא אולי לקחת מחוק אחר.

למה לא משרד העבודה יפקח כמו בכל החוקים?

אנחנו נפקח. רק - - -

אז תנסחו איזה סמכות שיש לכם, תבדקו אצלכם, אין לי בעיה. בינתיים נמשיך הלאה.

בסדר.

מקריאה: "(יד) בסעיף זה –

- כהגדרתו בסעיף 1, ולרבות אח, אחות, וילדים, בכל גיל;

"הוצאה לחופה ללא תשלום" – הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום, לרבות
הארכת חופשה כאמור, לתקופה שהיא אחת מאלה:

(1) תקופה בלתי מוגבלת;

(2) תקופה רצופה של 30 ימים פחות;

(3) תקופה של פחות מ-30 ימים, ובלבד שבמהלך החודשיים שקדמו לאותה חופשה שהה העובד בחופשה ללא תשלום , וסך התקופות של חופשות ללא תשלום כאמור הוא 30 ימים לפחות;

"ועדת תעסוקה" – כמשמעותה בחוק החיילים המשוחררים;

"חוק החיילים המשוחררים" - חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949;

"פגיעה", בהיקף משרה – למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזם העובד בשל מצבו הרפואי או המשפחתי;

"פגיעה", בהכנסה – כמשמעותה בסעיף 41א(ב) לחוק החיילים המשוחררים;

"פיטורים" – כהגדרתם בסעיף 41א(ה) לחוק החיילים המשוחררים."


הוספת כותרת סימן 3. אחרי סעיף 32ב לחוק העיקרי יבוא:
ב' בפרק שביעי

תקנות שיקום".

תיקון סעיף 35 4. בסעיף 35 לחוק העיקרי, ברישה, במקום "בפרק" יבוא "בסימן"."

זה בגלל שיתרת הפרק תהיה סימן נפרד. זה עניין טכני בלבד.

מקריאה: "תיקון חוק 5. בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, בסעיף 7, אחרי סעיף קטן
התגמולים לנפגעי (ט) יבוא:
פעולות איבה
"(י) הוראות סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובד שהוא בן משפחה, כהגדרתו בסעיף 32ב(יד) לחוק האמור, של מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה, או שהוא מנוי בסעיף 32ב(ט) לחוק האמור וקשור למי שנפטר כאמור."

תיקון חוק פיצויי 6. בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, בסעיף 11, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
פיטורים
"(ו) התפטר עובד בתקופה שבה נאסר על מעסיקו לפטרו לפי הוראות סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, לרבות כפי שהוחל בסעיף 32ב(ט) לחוק האמור ובסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, הוא זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר."

תיקון חוק הסיוע 7. בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, בתוספת, בסופה יבוא:
המשפטי
"15. לבן משפחה כמשמעותו בסעיף 32ב(יד) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, לרבות כפי שהוחל בסעיף 32ב(ט) לחוק האמור ובסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, בכל הנוגע לייצוג בהליך כנגד מעסיקו בבית הדין לעבודה או בוועדת תעסוקה לפי הוראות הסעיף האמור או בהליך כנגד מעסיקו או כנגד קופת גמל לפי סעיף 11(ו) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, וסעיף 3 לא יחול.""

אולי אפשר רק להסביר: סעיף 5 החיל את ההגנה גם לעניין בני משפחה של מי שנפטר בפעולת איבה, כולל בני משפחה, ארוסה ואפוטרופוס והגרושה וכן הלאה. התיקון לחוק פיצויי פיטורין איפשר את הזכאות לפיצויי פיטורים גם במקרה שהעובד התפטר בתקופות האלה שאנחנו מדברים, בשתי התקופות. והתיקון לחוק הסיוע המשפטי נועד בעיקר – אתם הסברתם בדיון הקודם שמכוח החלטת ממשלה יש כבר סיוע משפטי לבני המשפחה, אבל כרגע אנחנו רוצים לתת גם לבני משפחה שנחשבים בני משפחה לענייננו, כגון האחים הבגירים והילדים הבגירים שאינם בני משפחה באופן רגיל.

וגם למי שמגדל יתומים ולארוסות.

כן, לרבות כפי שהוחל בסעיף - - -

אם אפשר, רצינו להוסיף סעיף לעניין של הסיוע המשפטי, שמבהיר את עניין המימון. זה מתואם עם ביטוח לאומי ומשרד הביטחון והאוצר. רצינו להוסיף שאומר: משרד הביטחון יישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי – נשלים את הסעיף הספציפי, ביחס לבני משפחותיהם של חיילים שנספו במערכה, והמוסד לביטוח לאומי יישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי ויחס לבני משפחותיהם של מי שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, לפי הסדר שייקבע עם משרד המשפטים, ויחול סעיף 18ב לחוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה, התש"ל-1970 בשינויים המחויבים. שזה סעיף שאומר - -

שזה אומר תקציב נוסף למשרד המשפטים על חשבון ביטוח לאומי.

18ב לחוק פעולות איבה, גם יוסף יכול להתייחס, זה סעיף שאומר שכל הנושא של נפגעי פעולות האיבה, אוצר המדינה - -

הסיוע המשפטי של משרד המשפטים לא מתוקצב בפני עצמו?

מה זה הסעיף הזה?

אני אתייחס: לפי החלטת ממשלה 2777 וגם לפי החלטת הממשלה 981, אם אינני טועה, ביחס לייצוג של משפחות החטופים, נקבע בהחלטות הממשלה שהסיוע המשפטי שניתן למשפחות השכולות, מי שנושא בעלויות שלו זה משרד הביטחון והביטוח הלאומי בהתאמה להאם מדובר ב - -

למה לא משרד המשפטים עצמו? זה לא סיוע משפטי של משרד המשפטים? הסנגוריה הציבורית, גם מישהו משלם מבחוץ?

אלה לא אותם דברים.

אני לא שואל את זה, אני סתם מעורר את אנשי האוצר, שייקחו בחשבון שמשרד המשפטים מעלה את התקציב.

זה בעצם תואם הסדר שלם שזה משבצת ממנו. זה הסדר שלם שבו כאשר ניתן ייצוג לבני משפחות שכולות, והייצוג הוא בכל הליך משפטי שנובע מאירוע ההמתה, מי שנושא בעלויות זה משרד הביטחון והביטוח הלאומי היות וזה מהלך משלים לעובדה שהם נותנים את המעטפת הנדרשת לבן ה משפחה השכולה בהיבט של תגמולים, בהיבטים של שיקום, בהיבטים של ייצוג משפטי. אז בהיבט הזה, זה איזה שהוא מהלך משלים למה שכבר קיים.

אני לא מערער על זה, אני רק מציין עובדה שלגבי הסניגוריה הציבורית, גם מישהו מממן?

הסניגוריה הציבורית, למיטב ידיעתי, לא נותנת ייצוג משפטי שהוא חלק ממעטפת שנותנת המדינה לבני משפחתו של מי ששילם בחייו בהיותו חייל או בשירות קבע.

טוב. היות וזה לא נוגע לחוק שלנו, אני רוצה להמשיך.

אני מהלשכה המשפטית במוסד לביטוח לאומי. אני רק אחדד: הביטוח הלאומי ישלם את זה בפועל אבל הוא ישופה על ההוצאות האלה מתקציב אוצר המדינה כמו כל ההוצאות שהביטוח הלאומי מוציא על תגמולים לנפגעי פעולות איבה.

אם זאת הפרוצדורה, למה זה חשוב שזה יהיה בחוק עכשיו?

הסיבה שזה מעוגן פה זה כי אגב, גם בחוק ביטוח לאומי, בהקשרים של סיוע משפטי, יש סעיפים שמתייחסים לנושא הזה של - -

וגם בהחלטות הממשלה שנותנות את הסיוע המשפטי למשפחות השכולות מעוגן - -

אז ההסדר הזה לא מעוגן בהחלטות הממשלה.

אז חבל לי על הזמן.

אני רק רוצה להגיד שהנושא של הסדר עם משרד המשפטים, אני לא מבינה מה זה. זאת אומרת, בחוק הביטוח הלאומי, כשנקבע הדבר הזה, הוא נקבע לפי הסדר בינם ובין המדינה. אז זה מה שצריך להגיד: לפי הסדר בין המוסד לביטוח לאומי לבין המדינה או אם אתם חושבים לגבי משרד הביטחון - -

הסיבה שההסדר הזה נובע מכיוון שהסיוע המשפטי זה גוף במשרד המשפטים. זו הסיבה שזה נכנס. ברור שהמדינה נותנת לזה - -

בסדר גמור.

אבל למה צריך להיכנס לשאלה - -

אז תצייני את זה. זה לא צריך שאנחנו נחוקק את זה אלא לפי ההסדר שבין - -

לפי ההסדר שבינם לבין... אוקי, אז נבהיר איזה הסדר. לי עדיין לא ברור כל-כך איזה הסדר אבל אני מבינה שזה לא עניין מהותי אלא עניין פרוצדורלי - -

זה עניין פרוצדורלי.

גם ההוראה של סעיף 18א בחוק התגמולים – זה לא עניינם מה היא אומרת. היא אומרת בסך הכל שאוצר המדינה ישפה, אז למה אנחנו צריכים להפנות לחוק ההוא?

אפשר להגיד באותם מילים שהוא ישפה. זאת גם אפשרות.

צריך להגיד באותם מילים.

יש עוד סעיף?

מקריאה: "תיקון חוק להגברת 8. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, בתוספת השנייה,
האכיפה של דיני בחלק ג', בסימן א', אחרי פרט (14) יבוא:
העבודה
"(14א) איסור פיטורי עובד, פגיעה בהיקף משרתו או בהכנסתו או הוצאתו לחופשה ללא תשלום, בלא היתר לפי סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, לרבות כפי שהוחל בסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, בניגוד להוראות סעיף 32ב(א) או (ג) לחוק האמור;"

בניגוד למה שהיה בקריאה הראשונה, עכשיו זה חל על כל עובד שמוגן לפי ההוראות האלה. זאת אומרת, גם את אותן ארוסות ואפוטרופוס והגרוש וכן הלאה, וזה משום שאמרנו שתהיה פה פרוצדורה של הודעה למעסיק. זאת אומרת, המעסיק לא יהיה חשוף בלי שנמסרה לו הודעה על זה. ושוב, אני מזכירה – הודעה, אבל לא הוא צריך להיווכח שהיא אמנם ארוסה.

נראה לי שאמרנו שזאת צריכה להיות הודעה בכתב.

הודעה בכתב, נכון. אדוני, באמת חשוב להוסיף בסעיף ההודעה את המילה "בכתב".

אנחנו בסעיף קטן (ט) בעמוד 5: "ובלבד שהודיע למען הסדר הטוב." שלא יגיד שהוא הודיע או אמר לו במקרה, ובלבד שהודיע בכתב למעסיקו. אז נוסיף את המילה "בכתב".

סיימנו את ההקראה? יופי. אפשר להצביע.

אני יכולה לומר משהו בבקשה? אני נציגת "יד לבנים", אני אם שכולה. אני מאוד מברכת וכל הכבוד לתיקון הזה, זו חובה. אני מבינה שזה גם מההורים אבל אני כל פעם שומעת בהקראה שלכם שמדברים על גרושות ואלמנות וילדים אבל אני לא טועה, זה לגמרי גם להורים, נכון?

בוודאי.

זה לבני משפחה, למשפחה הקרובה. אין יותר קרובים מאשר ההורים.

אוקי. כי היום, לצערנו, השכול דופק בדלתות של הורים מאוד צעירים.

ההערה שלך מאוד חשובה וטוב שהיא נאמרה, וזה ברור שההורים הם חלק.

הדבר השני שאני רוצה לבקש מכבוד חברת הכנסת ביטון: אני לא יודעת אם זה מתאים לחוק הזה, אולי כן אפשר לצרף ואולי לא, אני לא כל-כך מבינה בזה אבל יש עוד איוולת אחת שצריך לתקן אותה, שהורים שכולים, ימי המחלה שלהם לא נרשמים מהיום הראשון שהם לא מגיעים לעבודה. צריך לתקן את זה. כל הבעיה של הורים שכולים, בשנה הראשונה במיוחד, ואני יכולה להגיד ש-13 שנים אני שם ואני לא מרגישה שזה עושה לי יותר טוב.

אבל דיני מחלה זה לגבי כל העובדים מהיום הרביעי - -

לא, למשל, אני עובדת בהסתדרות הציונית העולמית וזה מוכר לי, אבל במקומות פרטיים, אני יודעת שיש אבות שלפעמים לא יכולים לקום בבוקר, גם לא אחרי שנה אלא אחרי הרבה יותר, יש ימים שזה לא בא בטוב, אני אומרת בלשון המעטה, ולא מכבדים אותם כימי מחלה מהיום הראשון. אז אולי לראות אם אפשר להוסיף לחוק הזה - -

אנחנו נבחן את זה. לדעתי יש איזו הצעת חוק של אחד מחברי הכנסת, נדמה לי ששמעתי על זה. זה לא רלוונטי לחוק הספציפי הזה אבל אני לוקחת לתשומת ליבי, אני אבדוק ואנסה לסייע לך.

תודה רבה.

מבחינת המפקח – לא הקראנו את זה? אז אנחנו נוסיף בסעיף (יג1): "למפקח שמונה לפי סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"כ-1988, יהיו נתונות הסמכויות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) של הסעיף האמור" – רק (א) ו-(ב), לא כל הסמכויות לפי הסעיף האמור. "גם לעניין פיטורי עובד, פגיעה בהיקף המשרה שלו או בהכנסתו או הוצאתו לחופשה ללא תשלום, בניגוד להוראות סעיף זה." אז גם יהיה לנו את האלמנט של הפיקוח.

אדוני, יש פה הסתייגויות של סיעת יש עתיד.

יש הסתייגויות של יש עתיד לדבי ביטון?

הפכו את זה לרשות דיבור בהסכמה.

רשות דיבור היא אחת. פה היו ארבע הסתייגויות. אני רק אומרת לך.

רשות דיבור.

רשות דיבור במקום ההסתייגויות.

אז יש עתיד לא מסתייגת לחוקים של דבי ביטון. לא יהיה דבר כזה.

אז אין הסתייגויות. ניגש מיד להצבעה על הצעת החוק.

מי בעד הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס'...), התשפ"ה-2024, של חברת הכנסת דבי ביטון וחברי כנסת נוספים בהם פנינה תמנו? הצבעה.
הצבעה

הצעת החוק אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה בהצלחה ותעלה לקריאה השנייה והשלישית במליאת הכנסת אחרי אישור רשות דיבור בוועדת הכנסת.

כבוד היושב-ראש, אני רוצה להודות לך מכל הלב, להודות לתעשיינים, המעסיקים, כל מי שנמצא פה ונוכח – לבכם היה פתוח, היה ברור. את דבריי אני אומר בע"ה בשבוע הבא, אני מקווה שהחוק הזה ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל ונקל ולו במעט על המשפחות היקרות שמקריבות את ילדיהן במציאות הקשה שלנו. תודה רבה, אדוני.

בהצלחה. זו ברכה כפולה להצלחה – ראשית, בגלל ההצלחה עצמה. וכן, אני לא זוכר שכשאנחנו היינו באופוזיציה הצלחנו להעביר חוקים.

תודה. הלוואי ואני רק אמשיך.

תודה רבה. בהצלחה.

סליחה, אדוני, לגבי הסמכויות פיקוח – את אמרת רק את (א) ו-(ב).

נכון.

יש לנו גם את (ג). זה גם הסמכות שלנו, זה סמכות הרישום בפרוטוקול. הרי אנחנו גובים עדות, זה חלק - -

אבל אדוני, עכשיו הצבענו.

נעשה חקיקה נפרדת לכל אלה שלא נכנסו לחוק הזה.

נעה, ביקשו ממני - -

אני רוצה שתפקח אבל - -

אתם יודעים מה? אני יכול לבקש רביזיה?

כן.

אז אני עושה רביזיה כדי שהיועצת המשפטית תוכל לתקן את התיקונים שאתם מבקשים.

אבל זה לא יהיה היום.

אנחנו צריכים גם זמן ליישום. ועדת התעסוקה צריכה זמן ליישום.

סליחה, אבל זמן ליישום – אתה אומר למשפחות: חכו. קחו את הזמן. ובינתיים המעסיקים יכולים לפטר אתכם, ויש אנשים שנמצאים עדיין - -

אבל את צריכה להבין שיש אילוצים טכניים, בואו נקרא להם ככה.

אבל היה לכם מספיק זמן.

מה זה "היה לכם מספיק זמן"? זה לא היה עד היום. ביקשו מוועדת התעסוקה. אני לא מייצג אותם פה אבל ועדת התעסוקה, שהאוכלוסייה שלה זה אוכלוסייה של אנשי מילואים, נכנסת לה אוכלוסייה שלמה שלא מוכרת לה במערכות. הם דיברו על חצי שנה. אני לא אומר חצי שנה אבל אני לא יודע, הם צריכים זמן היערכות. הם לא יכולים מהיום למחר להפעיל את זה.

סעיף התחילה הוא מידי. אנחנו מדברים על הגנה על עובדים.

אני לא רואה שום צורך. זה מהיום והלאה.

אבל אין להם אפשרות מבחינת ההרכבים, מבחינת היערכות, מבחינת קליטה של - -

אבל זה רק במקרה שיש לך בקשה.

אם יקרה שמישהו רוצה לפטר אלמנה או בן משפחה, עד אז הוועדה שלכם כבר תוקם. אין מחר בבוקר מקרה כזה.

זה להקים מערכות לטובת אוכלוסייה שלא קיימת בהם. זה לא קורה מהיום למחר.

אנחנו לא נשנה את החוק, ממש לא.

אז אתה שואל מה יקרה אם מחר מישהו יפוטר?

אני לא מבקש לשנות שום חוק. אני מבקש לתת זמן היערכות, זה הכל.

לא, זה בלתי אפשרי כי אם מחר חלילה מישהו יפטר אלמנה או בן משפחה כדי להקדים את החוק?

אחרי שלושה חודשים יכולים לפנות לוועדה.

כתבנו את הסמכויות רק לפי (א) ו-(ב). (ג) זה כבר בהוראות הפליליות, ואנחנו מדברים פה זה רק על עיצום כספי. אז לא צריך.

נעה, 60 ימים ממועד הפרסום.

צריך בשביל זה רביזיה, בשביל לשנות את מועד התחילה.

אני מסיר את הרביזיה. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:49