פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
135
ועדת הכלכלה
15/01/2025
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 576
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ט"ו בטבת התשפ"ה (15 בינואר 2025), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 15/01/2025
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 10 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד-2024, הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הנגשת רדיו בשפה הערבית בכל הארץ), התשפ"ד-2024, הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג-2022, הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד-2024, הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד-2024
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג–2023, של חה"כ אריאל קלנר
2. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הנגשת רדיו בשפה הערבית בכל הארץ), התשפ"ד–2024, של חה"כ אחמד טיבי
3. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד–2024, של חה"כ אלי דלל
4. הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד–2024, של חה"כ שלום דנינו
5. הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024, של חה"כ אביחי אברהם בוארון
6. הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג–2022, של חה"כ טלי גוטליב
נכחו
¶
חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אלי דלל
שלום דנינו
רון כץ
סימון מושיאשוילי
שלי טל מירון
יבגני סובה
אלון שוסטר
חברי הכנסת
¶
דן אילוז
קארין אלהרר
אביחי אברהם בוארון
ולדימיר בליאק
טלי גוטליב
סימון דוידסון
אחמד טיבי
אימאן ח'טיב יאסין
מירב כהן
נעמה לזימי
יסמין פרידמן
גלעד קריב
מוזמנים
¶
שר התקשורת שלמה קרעי
ברוריה מנדלסון - היועצת המשפטית, משרד התקשורת
עמוס קריינר - מתמחה – ייעוץ וחקיקה כלכלי, משרד המשפטים
עדי ליברוס - ממונה, משרד המשפטים
עדן סויסה - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אביגיל ונקרט - רכזת השכלה גבוהה ותקשורת באג"ת, משרד האוצר
גולן יוכפז - מנכ"ל תאגיד השידור, כאן – תאגיד השידור הישראלי
מרסיה צוגמן - היועצת המשפטית, כאן – תאגיד השידור הישראלי
יעקב אברהם פפר - יועץ, כאן – תאגיד השידור הישראלי
אילה מזרחי - ראש אגף רגולציה ופרויקטים, כאן – תאגיד השידור הישראלי
אלון גלרט - יועץ, כאן – תאגיד השידור הישראלי
אדוה גלנטי - ראש מטה לשכת המנכ"ל, כאן – תאגיד השידור הישראלי
אלירן גבאי - יו"ר ועד עובדי התאגיד, כאן – תאגיד השידור הישראלי
גילי שם טוב - דוברת, כאן – תאגיד השידור הישראלי
קרן ברק - שדלנית, כאן – תאגיד השידור הישראלי, חה"כ לשעבר
מיכל גרא מרגליות - מנכ״לית, ארגון העיתונאים
זיו ברקוביץ - רכזת ארגון העיתונאים, ארגון העיתונאים
ישעיהו קומורניק - חבר הנהלת אגודת העיתונאים ירושלים, אגודת העיתונאים
עילי גבאי - מנהל קשרי כנסת, המכון הישראלי לדמוקרטיה
חנן מלצר - נשיא מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, שופט בית-המשפט העליון בדימוס
פיני שומר - מנכ"ל, מועצת העיתונות והתקשורת בישראל
אסף אמיר - יו"ר, האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה
גיורא ואלה - מנכ"ל ,אקט – איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה
אבי בן הלל אבנון - מנכ"ל, שח"ם – איגוד שחקני המסך
רוני אבולעפיה - יו"ר, פורום היוצרים הדוקומנטריים
נגה בריינס - מנכ״ל, איגוד העורכים – איגוד מקצועות הפוסט
מעיין טל - חברת איגוד, איגוד מקצועות האנימציה
שירה ברוך - מנהלת פרויקטים, מטה היצירה הישראלית
צביקה גוטליב - מנכ"ל, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה
אלירן אליה - יו"ר, איגוד הבמאיות והבמאים בישראל
ניר בוסקילה - מנכ"ל, הפי"ל – פדרציה למוסיקה ישראלית
עדי גולד - אחראי קידום היצירה המקורית, איגוד הבמאים והבמאיות
ליאור תמאם - מנכ"ל, איגוד התסריטאים
נורית פיקובסקי - מחלקה משפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
מישל קרמרמן - מנכ"לית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
אופיר ביתן - היועץ המשפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
יגאל בראון - מנכ"ל, איגוד חברות הפרסום
סיגלית הורן-גלפרין - מנכ"ל, איגוד השיווק הישראלי
מיכל פליישר - סמנכ"ל רגולציה, הוט
מירי נאור אליאס - מנהלת רגולציה, הוט
עופר ויסוקר - סמנ"כל ייעוץ משפטי ורגולציה, חברת יס
יורי קגנוביץ - מנכ"ל, ערוץ 9
שי חייק - סמנכ"ל רגולציה, שידורי קשת
נגה רובינשטיין - עו"ד, שידורי קשת
ניל שלמה זקסהויז בידלובסקי - שדלן, שידורי קשת
יעל קוברובסקי - עו"ד, שידורי רשת
דבורה קמחי - יועצת משפטית, שידורי רשת
לילך נגיד - מנכ"לית, רדיו דרום
אורי הס - אגף כלכלה, התנועה למען איכות השלטון בישראל
זהר אלטמן רפאל - מנהלת תחום ממשלה, לובי 99
טיראן ששון - סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, איגוד לשכות המסחר
גילית רובינשטיין - מנכ"לית, איגוד לשכות המסחר
רוני (אהרון) ארן - מנכ"ל, הוועדה הישראלית למדרוג
עינת עובדיה - מנ"כלית, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם
שי גליק - מנכ"ל, בצלמו
אלעד מן - היועץ המשפטי, הצלחה – לקידום חברה הוגנת
יונתן שלט - מנכ"ל, קנטאר מדיה
יאיר שלם - מנכ"ל, הסתדרות לאומית
מעין אבנברג - עו"ד
רונן ריינגולד - עו"ד, מייצג את עמותת זולת
רישום פרלמנטרי
¶
הדר אביב
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
1. הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג–2023, פ/3776/25
2.הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד–2024, פ/4656/25
3. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הנגשת רדיו בשפה הערבית בכל הארץ), התשפ"ד–2024, פ/4505/25
4. הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד–2024, פ/4726/25
5. הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024, פ/4736/25
6. הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג–2022, פ/176/25
היו"ר דוד ביטן
¶
בוקר טוב לכולם. הנושאים הם כאלה: הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג–2023, של חה"כ אריאל קלנר; הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אלי דלל, אברהם בצלאל, ולדימיר בליאק, עודד פורר, רון כץ, משה סעדה, אופיר כץ, מירב בן ארי; הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הנגשת רדיו בשפה הערבית בכל הארץ), התשפ"ד–2024, של חה"כ אחמד טיבי; הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד–2024, של חה"כ שלום דנינו; הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024, של חה"כ אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג–2022, של חה"כ טלי גוטליב.
מדובר בדיון כללי בהצעות החוק. קודם כול, אני לא מרגיש טוב, אבל לא רציתי לדחות את הדיון. אנחנו נקיים אותו בכל מקרה, אבל אני מבקש מאנשים לאפשר לי לנהל את זה בלי צעקות.
הוגשו לנו המון הצעות חוק פרטיות, ויש לנו עוד שתיים-שלוש בדרך. זה מוגזם מבחינתנו. ולכן אני רוצה להגיד מה אנחנו מתכוונים לעשות, אם אנחנו מתכוונים לקדם את הצעות החוק או לא לקדם אותן, ומה הסיבות אם אנחנו לא מתכוונים לקדם אותן, על-מנת שהדברים יהיו ברורים ולא ישגעו אותי כל היום.
בוא נתחיל בסעיף הראשון
¶
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג–2023, של חה"כ אריאל קלנר.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
זה נהוג בכנסת ישראל. הוא מחוקק בכנסת ישראל, לפיכך תפקידו להיות בדיונים על החוקים שהוא מחוקק.
עינת עובדיה
¶
שלום, קוראים לי עינת עובדיה. אני מנכ"לית מכון זולת. אני לא רוצה לדבר על החוק הזה ספציפית נגד. אני רוצה לדבר על כל החוקים.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, לא. רק על החוק הזה. אם את רוצה לדבר נגד, דברי על החוק הזה. כשנגיע לחוקים אחרים, אחרים ידברו. את לא לבד פה.
עינת עובדיה
¶
אנחנו נגד הצעת החוק הזאת כיוון שהיא חלק מסט חקיקה שאי אפשר להפריד אותו מחקיקה אחרת. השבוע, לפני מספר ימים, פורסם תחקיר חריף מאוד של עמיר קורץ בכלכליסט שמראה שיש חשד - - -
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אדוני היו"ר, לא הולך להם עם סיקור אוהד, להפוך אותו לשוחד. אז הם מנסים עם סיקור עוין, להפוך לניגוד עניינים.
עינת עובדיה
¶
עולה חשד גדול מאוד לעבירות שוחד, הפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה של השר קרעי בנושא חוק הרדיו האזורי. אני מבקשת מוועדת הכלכלה ומחברי הכנסת החברים בוועדת הכלכלה - - -
עינת עובדיה
¶
אני מבקשת מחברי הכנסת היושבים כאן לדרוש הקפאה בדיונים עכשיו, עד שהדברים האלה יבוררו. אנחנו פנינו ליועצת המשפטית לממשלה - -
עינת עובדיה
¶
- - וקשרים כלכליים. הצעת החוק הזו אינה נפרדת מכלל הצעות החוק שמוגשות כאן באופן פרטי, ולא כמכלול הצעות שאמורות להיות מוגשות על-ידי השר קרעי.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
- - אז הם לוקחים סיקור עוין, שגם בכתבה ההזויה הזו בכלכליסט, הכתב מודה שבכלל יש סיקור עוין נגדי, ואת הסיקור העוין הם הופכים לניגוד עניינים.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אם לא הולך לכם בקלפי, ואם לא הולך לכם לנצח בבחירות, אתם מנסים דרך מערכת המשפט שאולי עדיין בצד שלכם.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
ביטן, אם אנחנו מדברים על חופש הביטוי, כדאי שזה יקרה פה. או שגם את הוועדה אנחנו נהפוך - - -
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
מירב בן ארי חתומה על החוק, ולדימיר בליאק חתום על החוק, עודד פורר חתום על החוק. כולכם תגישו חקירה נגדם ליועצת המשפטית לממשלה גם כן. תתביישו לכם.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
הם לא עבריינים כמוכם. ממשלה של עבריינים, ושרים מורשעים בתמיכה בטרור עם עשרות כתבי אישום. ממשלה עבריינית.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
החוק הזה מאוד פשוט. התאגיד נדרש לתת דיווח ציבורי לוועדת הכלכלה, דבר טבעי, דמוקרטי, ערכי.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
התאגיד מתחמק ממתן מידע ומבקשה של השר לביקורת חשבונות על בזבוז כספי ציבור. אז ועדת הכלכלה, ראוי שהיא תבחן ותבדוק את הדיווח השנתי הזה. בנוסף, בחוק ביקשנו, מכיוון שנדרש שם שיו"ר המועצה יעביר דיווח ולא קיימת כיום מועצת תאגיד, ביקשתי לשקול הקמת מועצה זמנית ואני מקווה שגם זה יבוא לידי ביטוי בחוק הזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מודיע לכם שאת החוק הזה אני כן הולך לקדם. בסך הכול מדובר פה על דיווח שנתי לוועדת הכלכלה, פיקוח ציבורי. אין עם זה בעיה.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
יו"ר הוועדה, בענייניות רגע. אם חוק אחד אומר, צריך לסגור את התאגיד, וחוק שני אומר, צריך לפקח על תקציב התאגיד, וחוק שלישי אומר, צריך שהממשלה תקבע את תקציב התאגיד.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז אני הולך לאט לאט. לגבי הנושא של המועצה הזמנית יש לנו קצת בעיה עם החלטת בג"ץ האחרון. אנחנו נבדוק את העניין עם הייעוץ המשפטי ונראה.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
אבל הוא שם לנו על השולחן פה משהו שהוא רוצה לקדם, אנחנו רוצים להבין משפטית מה זה אומר.
הצעת החוק השנייה
¶
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אלי דלל, אברהם בצלאל, ולדימיר בליאק, עודד פורר, רון כץ, משה סעדה, אופיר כץ, מירב בן ארי.
כבר אמרתי בעבר שאת החוק הזה אין לי שום כוונה לקדם מסיבה פשוטה – אנשים זכו במכרז, ואני לא חושב שבחוק אתה יכול לשנות את תנאי המכרז או להוסיף תקופות. בסוף התקופה של המכרז, אם הממשלה תרצה לעשות תיקון לחוק - - -
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אדוני, בכתב הזיכיון שהם קיבלו ושהם חתומים עליו, מופיע שמשרד התקשורת והרשות השנייה עתידים להכניס תחנות נוספות וגם תחנות ארציות. הם חתומים על זה בכתב הזיכיון שלהם.
היו"ר דוד ביטן
¶
יכול להיות שיש כתב זיכיון, אבל בעוד ארבע שנים, כשיסתיים הזיכיון, תביאו חוק ממשלתי. יכול להיות שכדאי שהחוק הממשלתי יהיה שאפשר גם אזורי וגם ארצי.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
ומכיוון שהודעת, אדוני היו"ר, שאתה מקפיא אותו בינתיים, אז בהחלט יש עבודה ממשלתית. בחודש הבא, בקרוב, תגיע הצעת חוק הרבה יותר רחבה, שלא רק מסירה את המגבלות, אלא גם מוציאה למכרז תדרים חדשים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אותו דבר לגבי החוק של אחמד טיבי. אותו מסלול. אנשים זכו במכרז, אם אתם רוצים לשנות את תנאי המכרז, תבטלו את המכרזים, תנו לאנשים פיצוי - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
עליי לא מקובל שאנחנו משנים את תנאי המכרז בחוק. אני מאוד מצטער. זו לא פעם ראשונה - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, אמרתי את זה מראש, שלא יהיו ויכוחים. יש גם שאלות שאני רוצה לשאול את משרד התקשורת בעניין הזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא מקדם את זה, אז זה בכלל לא משנה. אבל ניתן לכם את האופציה הזאת. את השאלות האלה נעביר להם בכתב. לא נגיד את זה בוועדה, כי אני לא מתכוון לקדם את זה, אז לא משנה לי מה התשובות.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא מבזבז את הזמן לאף אחד. אותו דבר, החלטה דומה לגבי ההצעה של אחמד טיבי, לגבי הרדיו האזורי הערבי. עם כל הכבוד, האריכו להם את הזיכיון בקורונה. עכשיו רוצים לשנות את הזיכיון. וזה לא החוק הראשון שעושים על הרדיו האזורי. מה יש פה, אני לא מבין.
חה"כ דלל, בבקשה.
אלי דלל (הליכוד)
¶
החוק הזה הוא חוק פשוט ולא ידעתי שהוא ייצור מהומה כזאת גדולה. יכול להיות שדרכתי על יבלות, אני לא יודע מה. החוק הזה נתמך על-ידי הקואליציה והאופוזיציה, וכל הרעיון בא מהשטח.
בשנה האחרונה סיירתי לא מעט, גם אצל מפונים וגם בשטח, ושמעתי איך חיילי מילואים רוצים לשמוע מה קורה באזור שלהם. הלוא לא כל ישיבת מועצה בחדרה או ברעננה באה לידי ביטוי בשידור כזה או אחר ברדיו הארצי. ואותו דבר גם לגבי מפונים שהיו רוצים לשמוע מה קורה אצלם באזור, בצפון או בדרום. הבנתי שבעצם לא ניתן לשמוע רדיו אזורי בשאר אזורי המדינה, ומפה זה בא.
אלי דלל (הליכוד)
¶
אבל אתה מוכן לתת לי לדבר, אדוני היו"ר? לא הפרעתי לך, לא הפרעתי לאף אחד. אל תפריעו לי. מה קורה פה? אני מנסה להסביר את הצעת החוק. יש כאלה שמתנגדים, יש כאלה שבעד. בסדר, לא קרה כלום. אני מנסה להסביר את מה שקורה, וחוץ מזה, אותי לא מעניין אם זה יהיה בקדנציה הזאת או בקדנציה אחרי זה או בסיכום הזיכיון. תודה רבה.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
האם נבחנה השאלה אם זה יציף את התחנות הארציות ברמה שלא יהיה לזה מודל כלכלי? כי הרי תחרות - - -
אלי דלל (הליכוד)
¶
אני חושב שכשמגישים הצעת חוק, גם מגיש הצעת החוק לא לוקח את כל הנושאים ואת כל הבעיות באותה הצעה, ולכן מביאים את זה לדיון. לי אין בעיה לשנות חלק מהדברים שאני מביא. היו הצעות חוק שהבאתי. העברתי לא אחת ולא שתי הצעות חוק, והיו בהם גם שינויים, וצריכים לשמוע את כל התחנות. לא שמעתי את כולן, אבל זה בסדר, חברים.
איתי עצמון
¶
אני רוצה להתייחס ממש בקצרה, מכיוון שיו"ר הוועדה הודיע שאין בכוונתו לקדם את שתי הצעות החוק בעניין הרדיו האזורי. מה שמונח על השולחן כרגע זה מה שנקרא ראשית הצעת חוק. אין כאן שום הסדר מגובש שמושתת על עבודה מקצועית. ההצעות האלה מעלות שאלות משפטיות וגם שאלות מקצועיות מורכבות שצריך יהיה לבחון אותן.
מכיוון שאין בכוונתך לקדם את ההצעה, אני מניח שנקבל הצעת חוק ממשלתית שתהיה מבוססת על עבודת מטה ובדיקה משפטית רצינית, ואז ניתן יהיה לדון בהסדרה חדשה בתחום הרדיו. אפשר ללכת לכל מיני כיוונים, אבל לא ללכת בכיוון הזה של ראשית הצעה. אין כאן שום הצעה.
היו"ר דוד ביטן
¶
יכול להיות שאתם צריכים להביא הצעת חוק ממשלתית, שאם מפרסמים מכרז בעתיד, אתם רשאים, השר רשאי, חלק לעשות ארצי וחלק לעשות אזורי. אבל תעשו מכרז.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אדוני היו"ר, אני רוצה להגיב במשפט לעניין הזה. קודם כול, הצעת חוק ממשלתית נמצאת בעבודה, היא כבר בישורת האחרונה שלה, וכל הסיפור כאן זה אם להישאר בגישה הקומוניסטית שהמדינה חילקה את העוגה לפרוסות, כל אחד קיבל את הפרוסה שלו, וזהו, אף אחד לא רוצה שייכנסו חדשים, שלא ייגעו לו בחתיכת העוגה שלו. אבל זה משרת רק את בעלי האינטרסים. הציבור רוצה יותר מגוון.
אין אף מדינה דמוקרטית בעולם שאין תחנת רדיו אחת ארצית מסחרית. המדינה שולטת רק בגלי צה"ל.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא נכון. שמו את זה בגלל שבנו על שינוי ותכננו לשנות. וחוץ מזה, גם הסכמנו. באנו לכאן לוועדה ואמרנו, בוא נחוקק את החוק ונקבע שבתום תקופת הזיכיון האזור ייפתח. גם לזה לא מוכנים. אבל בסדר, אני מבין שיש כאן בעלי עניין שרוצים לשמור על החלק שלהם.
היו"ר דוד ביטן
¶
השר, זה לא התפקיד של ועדת הכלכלה לקחת חוק – למרות שעשיתי את זה בחוקים אחרים, אני לא אומר שלא – ולהתחיל לשנות אותם ולעשות לכם את העבודה. זה לא התפקיד שלנו.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אין מה לשנות. החוק הזה, מספיק להעביר אותו כמו שהוא. הסרת מגבלות בשוק החופשי תעשה את שלה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אם אתם רוצים, תביאו החלטת ממשלה שמבטלת את המכרזים, תשלמו פיצויים לאנשים, ואחר-כך אין בעיה.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
לא צריך לבטל. תבוא חקיקה ממשלתית, אבל הטענה כאילו זו זכות קנויה, זה לא נכון - - -
לילך נגיד
¶
שמי לילך נגיד, מנכ"לית רדיו דרום. אני צריכה שלוש דקות. אני מרגישה זכות גדולה להיות בתפקיד הזה, ואני רוצה להציג את הצד שלנו.
רדיו דרום הינה תחנת רדיו אזורית שהוקמה לפני כ-29 שנים בהתאם לחוקי הרשות השנייה. מטרת הקמת התחנות האזוריות, לפנות לאוכלוסיות האזור ולתת מענה לצורכיהן, באקטואליה, תרבות, ספורט וכדומה. רדיו דרום, כשמו כן הוא, פועל על-פי כללי הרשות השנייה, הרדיו מכסה ומסקר את אזור הדרום.
בימי שגרה הדרום לא מסוקר על-ידי גופי התקשורת הארציים, ורדיו דרום הוא הקול והבית של הדרום. במיוחד כעת, בעתות מלחמה, רדיו דרום פועל, יוזם, עושה ומדווח כל העת, וכמו כן, משדר לבקשת פיקוד העורף והממשלה גל שקט. כמו כן, נציין שרדיו דרום מהווה בית-ספר לתקשורת לרבים שהתחילו את דרכם ברדיו דרום: שמעון אלקבץ, אלמוג בוקר, דני קושמרו, לי-אור אברבך ועוד, ואנחנו יודעים שלא פשוט לפרוץ מהפריפריה למרכז.
חשוב לציין שרדיו דרום פועל בשטח עצום, אך עם אחוז קטן מאוד מהאוכלוסייה במדינה, כ-8%. נתון זה הינו משמעותי מכיוון שמצד אחד, אנחנו משדרים למקסימום כמיליון מאזינים פוטנציאליים, ונדרשים להקים ולתפעל שישה אתרי שידור במיליוני שקלים, עם עלויות כלכליות גבוהות מאוד, לעומת תחנות רדיו במרכז עם פוטנציאל של כארבעה מיליון מאזינים, אבל בדרך-כלל עם אתר שידור אחד.
הצעת החוק פוגעת חוקתית במהות של הקמת תחנות הרדיו האזוריות, וכמו כן, פוגעת במגוון התרבותי והחברתי במדינת ישראל. הצעת החוק תעצים את השתלטות תרבות המרכז על כלל הארץ. כמו כן, בישראל קיים היום מרכז כובד תרבותי ומשמעותי המקרין את סדר-היום הציבורי מתושבי המרכז על כל תושבי הארץ כולה.
אני מודה שלפני 29 שנים, כשהוקם הרדיו האזורי ב-24 בינואר 1996, אני התרגשתי. לא עבדתי אז ברדיו, אבל התרגשתי, שכאילו נשמע סוף סוף ברדיו מה קורה בבאר-שבע. זה היה מבחינתנו הישג אדיר.
דברים נוספים שצריך להכיר
¶
אין לראות את הסרת גבולות המגבלה האזורית כמיטיבה באופן שווה עם כל התחנות. לדוגמה, תחנה תל-אביבית שבמשך עשורים מיתגה את עצמה כארצית, עלולה להשפיע על מאזינים ומפרסמים מהדרום ומהצפון, ובוודאות תהיה מהירה הרבה יותר מחדירת רדיו דרום לשוק התל-אביבי. בתוכן הקיים הם יוכלו לשדר בדרום, ואנחנו לא.
כמו כן, אם ייכנסו 16 תחנות רדיו לאזור הדרום, בוודאות תהיה פגיעה באחוזי ההאזנה, וכמו כן, בהכנסות. אין היתכנות כלכלית ל-16 תחנות רדיו בדרום, וזה אומר את הדבר הבא, שהוא עצוב מאוד מבחינתי, ולא רק מבחינתי – לסגור את רדיו דרום. כדי להתחרות בתחנות הארציות ניאלץ לסגור את רדיו דרום במידית על כל המשתמע מכך; סגירת אולפנים, סיום העסקה של עשרות עובדים, בעיקר מהדרום, הקמת תחנת רדיו ארצית שמשמעותה השקעה של מיליונים להקמת אולפנים במרכז, סקרים, קבוצות מיקוד לבחירת ז'אנר, שיווק, פרסום, יחסי ציבור, דבר שלוקח שנים.
חשוב לציין שתחנות כמו FM103 ו-FM99, שאין להם תכנים לוקליים כמעט, יכולות כמעט מידית לפעול בכל הארץ. מה גם שיש להם בעלויות צולבות שאין לנו, ויש להן אפשרות מידית לפרזם את עצמן בכל גופי התקשורת שהן שייכות להם.
מבחינה טכנית, למיטב הבנתנו, ויש לנו ניסיון של עשרות שנים, יש אתגר גדול להפוך את כל התחנות לארציות. זה לא פרקטי ברמה הטכנית. כל תחנה מהצפון או מהדרום תצטרך להציב אתר שידור גם במרכז. הקמת אתר שידור במרכז הינה כמעט בלתי אפשרית היום בגלל התנגדויות ראשי רשויות ותושבים. רדיו תל-אביב, לדוגמה, מנסה כשבע שנים להקים אתר חדש בגוש דן, ללא הצלחה. לתחנות שכבר משדרות מהמרכז יש יתרון אדיר.
בנוסף, יש אתגרים בנושא אזורי כיסוי. לנו ברדיו דרום יש שישה אתרי שידור שעולים מיליונים, גם בתחזוקה שלהם, גם בתפעול וגם בהקמה, ואנחנו עדיין במאמצים כל הזמן ופועלים לשיפור קליטה בכל אזור הזיכיון.
ואני שואלת איך כל הנושאים האלה נבדקו. יש לציין שהתקיימה פגישה עם מנכ"לית משרד התקשורת, והוצגו כל הרעיונות והטיעונים, וגם מכתבים מראשי רשויות שאומרים מה רדיו דרום עבורם גם בתור מנהיגים וגם בתור תושבים; רוביק מבאר-שבע, יאיר מעיין מערד, בני ביטון מדימונה, שלום דנינו מאופקים, שי חג'ג' ממרחבים, תומר גלאם מאשקלון, שמעון פרץ ממיתר, יחיאל לסרי מאשדוד, אלעד ארזי, ארז בדש ועוד ועוד; שאומרים באופן חד משמעי, אם אין רדיו דרום כמעט ולא שומעים אותנו בתקשורת.
סיכום – הרחבת שידורי הרדיו מחוץ לאזור הזיכיון הינה פגיעה אנושה בתושבי הפריפריה, ולמיטב הבנתנו, סגירה של רדיו דרום. החוק המוצע מעקר את כל המהות של הקמת תחנות הרדיו האזוריות, ופוגע באופן קריטי ברדיו דרום. כמו כן, אין היתכנות כלכלית להצעת החוק. העלויות גבוהות מדי ובתקופה קצרה מדי.
מה אנחנו מציעים? במקום להרחיב את השידורים לתחנות אחרות, יש חוק שמאפשר פיצול שידורים, ואם אתם מניחים שיש מגזר שיש להרחיב לו את המענה, כגון: חרדים או ערבים, תאפשרו לנו ברדיו דרום לקדם באזור הזיכיון פיצול שידורים. אנחנו יודעים לעשות את זה, ואנחנו היחידים בדרום עם תשתית מדהימה. תודה.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אז איך מתנגדת למה שאני רוצה לעשות? הרי הם הלכו ליועצת המשפטית לממשלה כדי שתחקור אותי שאני מיטיב עם צביקה שלום. אז למה את מתנגדת? אתם אמורים להיות איתי.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
לא, אני רוצה רק להבהיר את הנקודה המופרכת שיש כאן שר שפועל לטובת הרחבת המגוון לציבור.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
תירגע. מה קרה? אל תפריע לי באמצע הדברים. יש כאן בעלי אינטרסים שמתנגדים, כי הם חוששים, שלא בצדק. אפשר להתווכח על זה. תמיד בכל פתיחת שוק לתחרות, תמיד בעלי האינטרסים - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אדוני השר, מדובר על האינטרסים של הנגב. אתה בא מהנגב. הממשלה הזאת מפלה את הנגב בכל היבט. אז עכשיו גם בזה?
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
חברת הכנסת פרידמן, האינטרסים לא ייפגעו, ויש לנו תשובות לכל זה. אבל זה לא המקום, כי היו"ר לא דן כעת בחוק.
אבל כאשר בכל פעם שבאים לפתוח שוק לתחרות, הפרטות או פתיחת שווקים, תמיד השחקנים המקומיים הנוכחיים מתנגדים.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אבל אני לא מכריח אותם להפוך לרדיו ארצי. אנחנו לא מכריחים את השוק להתנהל לפי מודל עסקי.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
יש שתי אפשרויות – או שהמדינה שולטת, כמו הקומוניסטים, ואחראית על כל המשאבים וקובעת כל אחד מה יהיה לו, או שנותנים לשוק לעשות את שלו, והשוק בסוף יודע להסתדר.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
כי היא חושבת שזה יפגע ביכולת לשדר מהפריפריה. היא הציגה פה שורה של טיעונים מקצועיים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אנחנו אומרים שבהחלט אפשר לבחון מתווה חדש לרגולציה בתחום הרדיו האזורי, אבל צריך הצעה מבוססת ומקצועית.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אני חושב שההצעה הנוכחית היא שלב ראשון לפני פתיחה משמעותית של השוק לתחרות. אגב, זה דבר שהייעוץ המשפטי במשרד התקשורת לא אהב, ולכן זה תהליכים. ההצעה הזאת של הרדיו התחילה כממשלתית כבר לפני שנתיים. אבל מכיוון שלא רוצים להתחיל צעד אחד, ההצעה שתבוא – פתיחת השוק לתחרות על מלא.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
חברי הכנסת, בובות על חוט שלך, לא באו לדיונים על הצעת חוק שלהם. זה דוגמה לעם ישראל? או חברי כנסת שבאים לעבוד?
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
אתה יודע, כשנכנסתי לכנסת ראיתי 21 חברי כנסת של יש עתיד שהגיעו למשכן. אתה יודע כמה של הליכוד? שבעה.
היו"ר דוד ביטן
¶
כבוד השופט, אתה רוצה להגיד משהו? רבותיי, בסוף אני אתן לח"כים לדבר. אז חבל על ההפרעות. אחרי שנעבור על כל החוקים, אז ניתן לכם לדבר.
חנן מלצר
¶
קודם כול, אני מברך על הקפאת שתי ההצעות האלה. אני מסכים עם כל ההערות של כבוד היו"ר כאן. הוא העלה נקודות חשובות מאוד. ואני רוצה להזכיר שבניגוד לדברי השר, יש פסק דין בהרכב מורחב של בית-המשפט העליון, בעתירה שהגיש בשעתו חה"כ אורון; פסק הדין ניתן ב-20 במרץ 2002, זה בג"ץ 1030/90, ושם נפסק בדיוק מה שאמר כבוד היו"ר. קחו את זה לתשומת ליבכם כשאתם הולכים לעשות הצעת חוק ממשלתית.
אני מצטרף גם לדברים כאן של רדיו דרום, שצריך לחשוב גם על הזיכיונות של הרדיו האזורי ועל חופש התחרות, שצריך להיות שווה, ושאין מקום להפוך זיכיונות אזוריים שזכו במכרז לזיכיונות ארציים, מעבר לנושא של המודל הכלכלי.
חנן מלצר
¶
אחרי המכרז, כשתסתיים תקופת הזיכיון, אז אפשר לעשות את זה, אבל באמצעות חוק מסודר. ולכן, הצעת החוק הממשלתית תצטרך להתייחס לכל השאלות שכבוד היו"ר אמר.
גולן יוכפז
¶
רק הערה אחת ושאלה אחת למנכ"לית רדיו דרום. הבעת בדברים שלך התנגדות עזה להפיכת תחנות אזוריות לתחנות ארציות.
לילך נגיד
¶
אנחנו באופן כללי חושבים שיש מקום לתאגיד ולשידור ציבורי. יש לי דעה באופן אישי על כמה ולמה, איזה תקציבים הם מקבלים, כמה רשתות צריכות להיות - - -
לילך נגיד
¶
אתה שאלת, תן לי להשיב. צריך להיות שידור ציבורי במדינת ישראל. זה חשוב. יחד עם זאת, התקציבים עתירי התקציבים שאתם מקבלים, ובנוסף לזה אתם גם נלחמים בנו בהיבט של הפרסומים, זו בעיה. זאת אומרת, יש בעיה. אבל יחד עם זאת, יש צורך בשידור ציבורי במדינת ישראל.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא רוצה לדבר נגד כלכליסט, אבל ראיתי כתבה שהם עשו נגדי בנושא המחירים, שהם הפכו את הכול באופן מוחלט. אני לא יודע מה האינטרסים של כלכליסט. אבל לא ניכנס לזה, זה לא קשור לתקשורת.
עכשיו אנחנו עוברים לרייטינג. הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד–2024, של חה"כ שלום דנינו. שלום, בבקשה.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
אתמול אחרי העברת החוק של סימון במליאה, העברנו חוק שנקרא חוק הקופה הציבורית, שעבדנו עליו כשנה וחצי במאבק מאוד קשה מול הממשלה, לטובת מערכת הביטחון שתקלוט אנשים. בעוד חצי שעה, בוועדת ברווחה, נעביר חוק תיקון של נוסחת ביטוח לאומי, תשלומים לאנשי מילואים. יש שם שלושה ליקויים, והחוק הזה עובר.
למה הקדמתי את הדבר הזה?
שלום דנינו (הליכוד)
¶
אחרי זה אני אסביר לך, כאיש שיושב בוועדת הכספים, למה זה טוב ולמה לא לדפוק מילואימניקים בשכר שלהם, בעצמאים.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
החוק הזה יעבור היום במליאה. למה הקדמתי את הדברים האלה? כי יש איזה הלך רוח כשמיד אומרים, מה יש לכם זמן להתעסק בדברים האלה. אנחנו מתעסקים בהרבה דברים, וגם בחוקים האלה. ועכשיו אני אדבר על החוק.
ראינו שיש איזשהו פוטנציאל להטיה של המספרים שלא במתכוון, שלא בזדון. ואני בחרתי לפגוש את כל האנשים ורק אתמול הייתה לנו עוד פגישה בחדר, ואנחנו סיכמנו שנגבש מצע משותף בהסכמות. זו הדרך שאני עובד בה כדי לגבש - - -
שלום דנינו (הליכוד)
¶
כן, בטח. עם ועדת הרייטינג, המנכ"ל שישב איפה שאתה ישבת לפני רגע, עם ערוצי הטלוויזיה, עם המפרסמים ועם סטטיסטיקאים. ועם הגופים האלה אנחנו נגבש הצעה מוסכמת ונביא מצע - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני חבר כנסת בדיוק כמוך. אני שואל אותך שאלה. אתה הבאת פה הצעת חוק מטורללת, וזכותי לשאול איזה ערוצי טלוויזיה מעורבים בהצעה הזאת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
די. זכותו להציע מה שהוא רוצה. בסופו של דבר, הוא חבר כנסת לא פחות ממך. די, תנו להקשיב רגע. כן, דנינו.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
החוק הזה בא כחוק פרטי שלי מטעם הכנסת, לא מטעם הממשלה. ועדת שרים לענייני חקיקה שהם יוכלו לדחות אותו או לאשר אותם. זו זכותם אחרי שנעבור את קריאה ראשונה. זה החוק שאני ארצה להעביר. זה לא בהכרח יהיה החוק ששלמה קרעי מוביל. אבל אני עוד לא יודע מה התוצאות ואיזה מצע לחוק הזה אנחנו נגבש. אני רק אומר כמה דברים.
אני לא רואה את הממשלה מתערבת בחוק הזה בשום מקום.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
גם לנו לא מתאים, כי אני מכבדת אותך מאוד כחבר כנסת ולכן אני לא מבינה מאיפה זה הגיע. מה הבעירה הגדולה להביא את חוק הרייטינג? מאיפה זה בא? זו משאת נפשך?
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
דנינו, אני מפנה אותך לסעיף 4: השר יקבע מערכת אחת או יותר למדידת רייטינג. עכשיו תגיד לי אתה - - -
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
והשר בוועדת שרים לחקיקה התנגד לסעיף הזה, ואמר שאנחנו מסכימים לחוק שיתכתב עם מה שיש - - -
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
התנגדתי לכל ההתערבות של הממשלה בתכנים, ברייטינג. הדבר היחיד שאנחנו נאפשר כאן כמשרד התקשורת זה שיקוף נתוני הצפייה.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
רגע. אמרתי. תקשיב לזה. זה חוק שמתכתב במהות שלו עם סעיף שנמצא בחוק השידורים הממשלתי שיגיע בעזרת השם בחודש הבא.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
וכשחבר כנסת מגיש הצעת חוק, גם אם היא לא תואמה איתי, אבל היא מתכתבת עם משהו שאני מקדם - - -
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
זה ממשלתי. זה לא קשור להצעת חוק פרטית. זה לא מתכתב. זה לא הצלחת, אז זרקת על הצעת החוק הפרטית.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
לא, אני לא מסכים. אמרתי שאנחנו נתאים אותה למה שיש בחוק השידורים, שזה שיקוף נתוני הצפייה. זה הכול.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
אני עדיין אומר, ונמצא פה השר, וחובה שתכבדו את מה שאני אומר שהחוק הזה לא נעשה אפילו בתיאום של מילה אחת מול שר התקשורת.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
זה כמו עם בן גביר וביבי. זה אותו דבר. אתם אומרים דבר והיפוכו. אני לא מצליחה להבין.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
קרעי, תקשיב. הזלזול באינטליגנציה שלנו, די, זה לא עובד עלינו. אתה חוזר על זה פעם אחרי פעם. אתה יודע, הביטחון העצמי שלי הוא לא ברצפה. הכול טוב. אני לא צריכה - - -
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
להגיד 'לא מקשיבים' זה זלזול באינטליגנציה? את בסוף תגרמי לי לזלזל באינטליגנציה. אמרתי, לא מקשיבים.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
ההערות המיזוגניות שלך שחוזרות על עצמן כל ועדה. פעם קודמת זה היה: אין לכם הבנת הנקרא. די, זה כל-כך נמוך.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אני אמרתי את עמדתי גם בוועדת שרים לחקיקה וגם במליאת הכנסת, שבחוק הזה יש המון סעיפים שאני מתנגד להם, אבל תמכתי בו בוועדת שרים בגלל שהמהות שלו, של שיקוף נתוני צפייה לציבור, זה דבר שמתכתב עם חוק השידורים הממשלתי.
יושבות כאן גם היועצת המשפטית למשרד התקשורת וגם עו"ד עדי ליברוס ממשרד המשפטים. הן מכירות היטב את הפרטים של חוק השידורים, והן יכולות להגיד לכם שסעיף כזה של שיקוף נתוני צפייה נמצא בחוק השידורים.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
כי אני מכבד את הכנסת, וכשחבר כנסת מגיש לי לוועדת שרים לחקיקה חוק, אני לא מתנגד באופן אוטומטי.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
תשאלו גם את חבריכם באופוזיציה. תשאלו את החברים שלכם שפונים אליי לוועדת שרים, ואני תומך גם בהצעות חוק של האופוזיציה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
תגיד לי, החקיקה הזאת זה מפולין? הונגריה? אפגניסטן? איראן? מאיפה אתה מביא אותה?
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
מי שיש לו מה להסתיר מפחד משקיפות. יכול להיות שבחלק מהמדינות שהזכרת מנסים לשלוט על מידע ולא לפרסם אותו לציבור. כאן אנחנו רוצים לשקף את נתוני הצפייה לציבור.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
באף מדינה דמוקרטית הממשלה לא שולטת ברייטינג. באף מדינה דמוקרטית ממה שאני מכיר לפחות.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
מה הרציונל לשים בלייב את מדידת הרייטינג? הרי אנחנו לא רוצים שהכול יהיה האח הגדול, ומה שהוא טיפה לא פופולרי אבל אולי חשוב, ישר ישלמו מחיר. מה ההיגיון בזה?
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
זה בדיוק מה שקרעי רוצה. קרעי רוצה להעביר את כל התקשורת לבעלי שלטון שעושים כסף מתוכניות - - -
שלום דנינו (הליכוד)
¶
בשיטה הקיימת יצרו מטבע מסחרי, וישבתי עם יו"ר ועדת - - - שיושב מאחורייך, מירב, והם יצרו מטבע מוסכם לתקציב הזה לתחנות הטלוויזיה שמגיע לכ-1.5 מיליארד שקל. בכלל השאלה הבסיסית ששואלים היא מה לך ולעניין הזה ככנסת? מה אתה מתערב בתוך אותו מערך פרטי?
החוק היה כפלטפורמה להתחיל לטפל בזה. אני והצוות שלי התרשמנו שיש תחושה של אי אמון בדבר הזה, יש פוטנציאל להטיה - - -
שלום דנינו (הליכוד)
¶
אז אני מנסה להשיב לך, חה"כ מירב. חשבתי שאם יש פלטפורמות, והסתבר לי שגם שם יש בעיות של קניין פרטי והם משתמשים בזה ככלי מסחרי שלהם ואני לא יכול לחשוף אותם, אז מה שאנחנו עושים עכשיו, מה שאני עושה בכל עבודה בכנסת, אני אוסף את כל הבעיות, את הקשיים, אני לא בא לחרב לאף אחד שום דבר, כדי למצוא פתרונות ואז לבוא עם הצעה.
זה לא חייב להיות בשידור חי, אבל אנחנו רוצים שזה יהיה שקוף ככל שניתן – אפשר באינטרנט, אפשר באיזשהו מקום.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
אני שומע את הטענה כאילו זה לא מעניין, ותראי בעיתון כל יום הדבר הראשון שהולכים לבדוק זה מה היה הרייטינג.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
בסדר, אבל זה סיכום יומי. זה לא בכל רגע נתון, לדוגמה, אם הבאת מרואיין בעל עור שחום אז זה פוגע.
נגה רובינשטיין
¶
בוקר טוב. אני נגה רובינשטיין, עו"ד, אני מייצגת את רשת ואת קשת. אני רוצה להתייחס להצעת החוק, אז תודה על הזמן.
קודם כול, אני שמחה שגם היו"ר וגם המציע, ולהבנתי גם השר, מבינים את המורכבות של נושא מדידת הרייטינג, את המקצועיות שנדרשת בדבר הזה ואת הניתוק המוחלט שחייב להיות בממשלה. בסוף, מדידת רייטינג היא כלי כלכלי שחייב להיות לו מטבע אחד. מי שמוכר את זמן הפרסום ומי שרוכש את זמן הפרסום בעצם מחליפים מטבע. המטבע חייב להיות אחד, ולכן לא יכול להיות שיהיו כמה מערכות מדידה במקביל.
מערכות מדידה זה דבר שמתחדש ונבדק כל הזמן, גם בהיבט הטכנולוגי - - -
נגה רובינשטיין
¶
אני רוצה להשיב לך ולחזור למה שאני אומרת. השוק הוא חופשי, ולכן התאגד כאן גוף באופן חופשי לגמרי, עם כל המרכיבים שלו, וסיכם על סוג של מטבע. עכשיו בא חה"כ דנינו בהצעת חוק פרטית ואומר, אני רוצה להתערב בהסדרה פרטית.
נגה רובינשטיין
¶
אני רוצה להשלים את הרעיון. מכיוון שהנושא הזה הוא סופר מקצועי, ומכיוון שהוא כל הזמן מתחדש בהיבטים הטכנולוגיים שלו, בהיבטים הוודאיים שלו, בכל ההיבט הסטטיסטי, ובהתאם, החברה שעורכת את זה היא חברה בין-לאומית, היא חברה מקצועית שנבחרה אחרי מכרז, אין לגופים שיושבים סביב השולחן בוועדת המדרוג למי הם חברי הפנל ואיך הדבר הזה נעשה – צריך להביא בחשבון שכל שינוי חייב להיעשות אחרי שבטוחים שבהיבט המקצועי כל העבודה שנדרשת נעשתה, ושיש צורך בכלל בהתערבות בשוק פרטי, כי שוק פרטי פועל לפי מטבע מסוים והמדינה שלנו לא יכולה לפעול גם לפי יורו, גם לפי דולר וגם לפי שקל. היא צריכה לדבר באותה שפה, אחרת נהיה כאן מגדל בבל.
נגה רובינשטיין
¶
לנו יש אינטרס מובהק שלא תהיה התערבות ממשלתית ושהבחינה תהיה בחינה מקצועית. תודה רבה.
נגה רובינשטיין
¶
היום הנתונים שקופים לחלוטין. כל בוקר ב-9:00 בבוקר תפתח את אתר האינטרנט ותראה את כל הנתונים.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אדוני היו"ר, אני רוצה לענות. אני חושב שלא הבינו כאן את מהות ההצעה.
חה"כ פרידמן, שאלת מה ההבדל. הרייטינג מבוסס על מדגם של 700 משפחות בערך, זה לפי המידע שיש לי.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
למה את מפריעה לחה"כ פרידמן לקבל תשובה? אני עונה עכשיו לחה"כ פרידמן. איזו מין תרבות דיון זו, חה" אלהרר?
מירב כהן (יש עתיד)
¶
הוא שאל אותה שאלה. הוא אמר לה, האם הגוף שאת מייצגת לא מתנגד? היא רק רצתה להשיב. זה כל-כך מביש.
(נגה רובינשטיין יוצאת מאולם הוועדה)
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
היום בשוק, מכיוון שכולם עברו לממירים הדיגיטליים, יש נתוני אמת על למעלה ממיליון משתתפים, צופים בבית, נתוני אמת. היום פלטפורמה יש לספק תכנים, יהיה עשרות, לא משנה, יש להם נתוני אמת כמה באמת צופים.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
ומה אתה רוצה? שיחשפו את הנתונים הפרטיים של הצופים? לא רוצה שידעו במה אני צופה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
השר קרעי, יש דוגמה אחת בעולם, יש מדינה אחת שעושה כפי שאתה מציע? כי ב-50 מדינות בעולם מודדים רייטינג לפי השיטה בישראל.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני אוציא אותך. אף אחד לא ישאל שאלה. זהו, נגמר. ח"כ שישאל שאלה אני מוציא אותו החוצה. מספיק כבר עם זה. די.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
ואגב, הדוגמה של המטבע היא מדהימה. מדינות קובעות מה המטבע שלהן, אבל מדינות חופשיות לא קובעות את שווי המטבע שלהן. בשביל זה יש שוק חופשי.
היו"ר דוד ביטן
¶
למה אי אפשר לכבד את זה שאנחנו רוצים, קודם כול, להסתכל על כל החוקים, ואחר-כך אם אתם רוצים לדבר, דברו. אבל אתם שואלים - - -
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
משפט אחרון, היו"ר. אין שום התנגדות מהותית אמיתית למה לא לשקף את המידע הזה. לא לקבוע את הרייטינג. יהיו חברות מדרוג שהמידע הזה ישמש אותן לקבוע רייטינג יותר טוב אולי, כי יש להם נתוני אמת על למעלה ממיליון צופים. מה הבעיה עם השקיפות הזאת? למה אתם מתנגדים לשקיפות?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זה מאוד חשוב – על הממיר והשידור, ואם אנחנו לא פוגעים בפרטיות. שתי שאלות שצריך עליהן תשובה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני אומר לכם דבר כזה פשוט. יהיה דיון על הרייטינג. אין שום בעיה. אבל לא עכשיו. נושא הרייטינג זה לא פרה קדושה.
היו"ר דוד ביטן
¶
- - וכמובן, מענה לסוגיות משפטיות שעולות מההצעה. ברור לגמרי שלא תהיה מעורבות ממשלתית. אין דבר כזה. הצעת החוק מדברת על זה, וזה לא יהיה. יש גם בעיה לקבל נתונים מהוט ו-yes, מכיוון שהם מתנגדים להם כי זה משהו שלהם.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
יש. חה"כ כהן, אני אראה לך קובץ מאחת הפלטפורמות, נתוני אמת על 300,000 צופים בכל רגע נתון.
היו"ר דוד ביטן
¶
סיימתי את הדיון. עולות הרבה שאלות. לדוגמה, ישבתי עם yes והם אומרים שבמצב הנתון, כשסוגרים את הטלוויזיה, יש ארבע שעות שהממיר משדר כאילו רואים טלוויזיה. יש כל מיני בעיות טכניות.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אתה כמדינה תאסוף עליי פרטים? מה זאת אומרת? מה אני רואה, מה אני צופה. למה?
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אם אני בוחר להשתתף במדגם, אני בוחר. אבל אתה תאסוף עליי פרטים מה אני רואה. זה לא מדאיג אותך?
היו"ר דוד ביטן
¶
יש עוד הרבה שאלות שאנחנו צריכים לבדוק. כיצד נמדד הרייטינג היום? מי הם גופי השידור שנמדדים? מה הם הקשיים שקיימים בשיטת המדידה הקיימת? כיצד נמדד רייטינג במדינות מפותחות אחרות בעולם? האם יש דוגמה למעורבות הממשלה בקביעת שיטת המדידה? – אני חושב שאין, וגם אם יש דוגמה, אנחנו לא נסכים לה בשום פנים ואופן.
האם יש דוגמה בעולם לחובה של ערוצי טלוויזיה לפרסם בזמן אמת את נתוני הצפייה הקיימת? אני מדבר על הצעת החוק הקיימת.
היו"ר דוד ביטן
¶
אין.
מה הם האמצעים הטכנולוגיים ליישום החובה הזאת? האם יש דוגמה בעולם למדידת נתוני צפייה מבלי לקבל את הסכמת האדם שבודקים את נתוני הצפייה שלו? מה הן ההשלכות של בחירה בשיטת מדידה מסוימת או פרסום נתוני הצפייה על אחוזי הצפייה בערוצי הטלוויזיה השונים? האם טווח שעות השיא שמוגדר בהצעת החוק מקובלים מבחינה מקצועית? האם יש להם ביסוס מקצועי? ואם כן, מהו?
את כל השאלות האלה אני שואל את משרד המשפטים ואת משרד התקשורת.
מה נדרש להציג לצופה בזמן צפיית אמת? כיצד יוצגו נתוני הצפייה בזמן אמת בשידורים באינטרנט? לפי הצעת החוק אין מנגנון שיבטיח את האנונימיות של הצופים שנתוני הצפייה שלהם נאספים. האם יש אמצעים טכנולוגיים שיכולים להבטיח זאת?
אז יש המון שאלות שעולות מהצעת החוק הזאת. חלקן, אנחנו לא מסכימים להן. דיברתי עם חה"כ דנינו שהגיש את ההצעה. הוא מסכים לעכב את ההצעה הזו כרגע, עד שאנחנו נגמור את הבדיקות.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מתכוון בוועדה. זאת אומרת, אנחנו לא נקיים דיון בהצעה עד שלא נקבל תשובות לכל השאלות.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
מה זאת אומרת אחרון? אני לא משתלט. שאלתי אם אפשר להוסיף שאלה, אמרת לא, קיבלתי.
היו"ר דוד ביטן
¶
עכשיו אני עובר בכוונה לטלי גוטליב, לסעיף 6 בסדר היום. הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג–2022.
לפני שאני עובר, אחמד טיבי רצה להגיד משהו בגלל שכבר עברנו על החוק שלו.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
אני אהיה קצר. אני לא יודע למה הצעת החוק שלי במקבץ של החוקים האלה שמטרתם לפגוע בתאגיד, ואני מתנגד לחוקים האלה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אחמד טיבי תומך טרור. לא מעניינת אותי, לא השפה הערבית ולא שום דבר. רק - - - שהוא אומר כאן בכנסת. תודה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
תקשיב, אני מזכיר גם את שמיר וגם את נתניהו. ואתה במקום לברך אותי סונט בי? לא דיברתי, לא על ברל, לא על גולדה שהתפטרה אחרי מחדל יום כיפור למרות שהיא ניצחה בבחירות - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא על אשכול שניצח בשישה ימים, ולא הפסיד ב-15 חודשים. אני מדבר על המנהיגים הדגולים שלכם, והוא נכנס בי. שנייה, אני מחפש עוד פעם נתניהו וערפאת.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
אני עוד לא פתחתי את הפה. ההצעה שלי אומרת כך, יש שתי תחנות אזוריות בשפה הערבית: רדיו א-שמס ורדיו א-נאס. המטרה היא שהם יגיעו לכלל האזורים בארץ, לכלל החברה הערבית. בעיקר בנגב, למשל. בנגב לא שומעים את רדיו א-נאס ורדיו א-שמס, וזו בלבד מטרת החוק הזאת.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אבל את הצביעות שלכם צריך לחשוף כל יום. נתניהו חתם על הסכמים עם ערפאת. נתניהו תלה את דגל פלסטין בבלפור, ואתם מספרים לנו סיפורים?
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתם לא מתביישים? עגל הזהב שלכם לחץ את הידיים של ערפאת, אירח את אבו מאזן. שרה ממיאמי, אתם זוכרים אחת, קוראים לה שרה, נמצאת במיאמי - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני אנצל את חמש הדקות כדי למצוא את הציטוט המדויק של מה שאמר עגל הזהב שלכם ליאסר ערפאת ואבו מאזן.
גלעד קריב (העבודה)
¶
יאסר ערפאת הידיד של נתניהו, ותפסיקו לקשקש לנו. כמו שבניתם את החמאס ואתם מנסים להסתיר את זה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
אז מטרת החוק היא לאפשר הרחבת אזור הזיכיון מחוץ לתחום המוגדר לשתי התחנות, רדיו א-שמס ורדיו א-נאס. ואני שב ואומר, אין קשר – טכנית אסור לשים את ההצעה שלי עם המקבץ הזה. תודה רבה.
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב. אבל כבר היה דיון ואמרתי שמעשית, לא טכנית, זה לא יתקדם בגלל שיש מכרזים, אנשים זכו במכרזים ולא צריך לשנות את זה בחקיקה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
רבותיי, חבריי מיש עתיד, בגלל שאני מכירה את הטכניקה שלכם, אל תציקו לי, כי גם אם תנסו לקטוע לי את חוט המחשבה 300 פעמים, אני אגיד בדיוק את הדברים שאני רוצה לומר. אז בואו נעשה את זה בזמן נתון.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
מספיק, מספיק.
ראשית, אני רוצה להתחיל איתך, אדוני, שופט בג"ץ לשעבר, שופט בית-המשפט העליון, חנן מלצר. לא הייתי בישיבה הקודמת עד סוף הישיבה, ולראות את הסרטון שלך שבו אתה מאיים עלינו בחקיקה שתוביל - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אדוני, אדוני, אדוני. הבנתי. טוב, תודה רבה שאתה שומר על יושרי כעורכת-דין. אז בוא אני אקריא לך את הדברים שלך בדיוק, כי אני ראיתי את הסרטון, וכשאני פונה לאדם שהיה שופט עליון אני גוזרת על עצמי איפוק - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
- - והאמינות שאתה מייחס לי כשהופעתי מולך כעורכת-דין, אני עושה את אותו דבר בדיוק גם כחברת כנסת.
אחרי שעשו את חוקי היסוד, קבעו שרשימה שרוצה לבטל את הדמוקרטיה תיפסל, וגם ח"כים שתומכים בכך בפעם הבאה, יהיה אפשר להעלות נגדם את הטענה שצריך לפסול אותם.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אבל אדוני, אתה פגעת בכבודנו והטלת עלינו אימה, תוך שאתה שולח מסר שכאילו אם נחוקק חוק, לדוגמה, הפרטת התאגיד, זה פגיעה בדמוקרטיה ויפסלו אותי מרשימה לכנסת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
- - אני אזכיר לאדוני, זה פסילה של הסתה לגזענות וכולי, ורק חקיקה או מי שאוחז בדעה של פגיעה במדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. העובדה שאני רוצה להפריט את התאגיד – זאת עמדתי שלי, ואני רוצה להפריט את התאגיד, בדיוק כמו שערוץ 12 וערוץ 13 הם מופרטים – ולומר לי שלאחוז בדעה כזו זה לא פחות מפגיעה בדמוקרטיה - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
חברותיי, אני רוצה שתישארנה פה ואני לא רוצה שיוציאו אתכן, אבל אתן תאפשרו לי - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
סליחה, אדוני היו"ר, אני מאוד מתפלאת על האמירה שלך עכשיו כשאתה אומר לי לדבר לגופו של החוק, כי כשאיימו עלינו בפעם הקודמת לא ראיתי שהערת - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אתה לא נותן לי לסיים. אני רוצה להבהיר שלא יעלה על הדעת שמישהו יחשוב, תהא דרגתו אשר תהא, תהא העשייה שלו עתירת הזכויות אשר תהא, שהוא יוכל לבוא לכאן לכנסת ישראל ולומר לחברי כנסת - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
- - ממרום ניסיונך וגילך, אדוני, אחר כבוד – אתה תאמר לנו שאם אנחנו נחוקק פה חוק, אז אנחנו עוד עלולים למצוא את עצמנו בטענות פסילה לפי חוק-יסוד: הכנסת. ובכן, חוק-יסוד: הכנסת, כפי שהבהרתי, אני מפנה לסעיף 7א, לא מתכתב עם - - - באשר לחוק הפרטת התאגיד.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
שקט. אם נדמה כאן למישהו שאת המוח שלי מחשיכים או את הפה שלי סותמים כי צורחים, תחשבו 20 פעמים. אני לא אומרת שתענו, אני אומרת כדי לומר. אדרבה ואדרבה, ככל שתצעקו יותר ותאמרו טענות שלא מחזיקות מים וטיעון שאני רוצה להקשיב בו, אני אבין שמעורבים פה כוחות אחרים ואני אתחיל לחקור את זה עוד יותר לעומק.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
כי אני מבהירה להם בהקשר לחוק הפרטת התאגיד, כפי שאמרתי, דלתי פתוחה. אני קוראת ושומעת כל דעה באשר היא, כל נייר עמדה שמועבר אליי, אני אבחן אותו ובוחנת אותו. אבל כשישבנו כאן בישיבה קודמת ושמעתי שמדברים איתי על החינוכית שלא נסגרת, ושמעתי שכל הכבוד לתאגיד שיש לו אדם ממזרח ירושלים שעובד בתאגיד, זה הצחיק אותי כי אנשים ממזרח ירושלים צריכים לעבוד בכל מקום. זו לא סיבה להשאיר את התאגיד ולא להפריט אותו.
כדי שאני אחשוב שאני טועה ברצון להפריט את התאגיד, אתם צריכים לומר לי טיעונים שיש בהם היגיון. כי אם אתם חושבים שתאמרו דברים שלא מחזיקים היגיון, זה לא ירשים אותי, זה אדרבה ינעץ אותי בעניין. צריך לעשות הבחנה בין רדיו לטלוויזיה. צריך לעשות כל מיני הבחנות גם בתוך ההפרטה. צריך לחשוב על זה לעומק ובשום שכל עמוק.
ופה אני אומרת בהקשר להפרטת התאגיד, לשומעים שעומדים מאחורי זה, ראשית, באשר למימון - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
צר לי, צר לי. בטח אני מפריעה. אני אומרת דברים הגיוניים, אז קשה לשמוע.
באשר לחוק הפרטת התאגיד שהעליתי במליאת הכנסת והוא עבר בקריאה טרומית. ראשית, כשהיועצת המשפטית לממשלה מגישה לוועדת שרים חוות-דעת שלא מחזיקה מים – כי מה היא אומרת? שהפרטת תאגיד היא סתימת פיות. ברגע שאתה אומר דבר כזה אתה מבין שחוות-הדעת שלה לא תתקבל, אלא חוות-הדעת שלי, כי הפרטה לא רק שהיא לא סותמת פיות, היא מרחיבה את פוטנציאל - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
הפרטה, ככל שהיא מתקיימת, היא מרחיבה את מעגל השמע והיא לא סותמת פיות. דווקא התאגיד ככזה, מהתבוננות צדית, דווקא הוא סותם פיות כי אף אחד לא מכתיב מה יהיה בו או לא יהיה בו.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אז בוא נפריט את כל המדינה, את כל השירותים נפריט. גם שירותי דת נפריט. בוא נפריט את כל המדינה לפי התזה שלך. אבל על זה את לא מדברת.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
את מדברת על הפרטה בניתוק מוחלט ממה שקורה בתאגיד, וגם מה שקורה בשידור הציבורי. אז תתייחסי לחוק.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
מישהו הבין פה למה אני מפריטה את התאגיד, למה אני רוצה להפריט את התאגיד? אף אחד לא הבין.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אליבא יו"ר הוועדה, אני צריכה להתייחס לחוק כל-כך מורכב וכל-כך חשוב, שיש לו קולות מתנגדים, ואתה לא מאפשר לי להסביר למה אנחנו בעד הפרטת התאגיד. איך אפשר לעשות את זה? באמת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
כל הכבוד למי שצוחק. לא ידעתי שהפרעה זה משהו מצחיק. אני מכירה הרבה אנשים בעלי הפרעות, ואין בזה שום דבר מצחיק.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
ההפרעה שלך זה טרור אקוסטי. את פוגעת באקוסטיקה כאן בחדר. לא נותנת לאנשים לדבר.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זו אותה בדיחה שאתה מספר במליאה כל פעם. כל פעם, אדוני. אני מבינה שהתרגלת להיות בעל הבית, ואני מפריעה לך, אדוני. לא תהיה כאן בעל הבית.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
אין לך מהות. התפקיד שלך, המהות שלך, זה לצעוק, לצרוח, להפריע לח"כים שאת לא מסכימה איתם.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
את תומכת טרור מובהקת. את האבא והאימא של תמיכה בטרור. את עומדת מאחורי רעולי פנים בשדה תימן.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
מספיק עם זה. המהות שלי הייתה, ראשית, לדאוג שאתה, לראשונה, משנת 2006, לא תהיה סגן יו"ר הכנסת. הבטחתי לך וקיימתי.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אתה, אחמד טיבי, שכולם מתחנפים אליך פה, עמדת על דוכן הכנסת והאשמת את לוחמינו ברצח עם ובפשעים נגד - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
תגידו לי אתם. ראיתי שחה"כ לשעבר קרן ברק צחקה מהבדיחות של אחמד טיבי. זה בסדר לדעתכם שככה הוא מדבר? - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני אמשיך בהצגת החוק. אני רוצה להבהיר לכם בקשר להפרטת התאגיד בכלל. אני עוד לא מתייחסת למקור המימון, שזה סכום מסוים שיוצא מאגרת הטסטים שנכפה עליי, בין אם אני רוצה ובין אם אני לא רוצה. ואם אני לא רוצה? למה שאני כמדינה אכפה על אזרח להפריש מהטסט שלו סכום שעובר לתאגיד? זאת שאלה אחת שאני תוהה בה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אדוני, אי אפשר ככה. כנראה אדוני לא רוצה שאני אציג את החוק. מה זה? זה אזרחים. זה לא ח"כים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
הבנתי. אז אני אומרת לכם, אם ככה זה הולך לקרות, אני אקדם את החוק הזה בלי להיות כאן בכלל בוועדה. תקשיבו טוב טוב.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא אהיה כאן בוועדה. אני לא אהיה כאן. למזלי הטוב, מי שצריך להכריע זאת הקואליציה, ואני פשוט אסביר את זה לחברי הכנסת ואני אסביר את זה לשרים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אין לנו גינוני כבוד, קריב. אנחנו מכבדות אחת את השנייה בלי גינונים.
כיוון שזאת הצעת החוק, אז אני מתייחסת לשלל טענות. וברור שאני אקשיב לכל דבר כמו שהקשבתי לך אפילו אגב כך בעניין הזה. לא, אני משיבה לך.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
הרציונל הוא שלתפיסת העולם שלי אין מקום לתאגיד. זאת תפיסת העולם שלי, ואני אגיד לך גם למה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא עם ישראל. אני חברת כנסת שמתוקפת בחברי כנסת של קואליציה. מה לעשות, ככה זה עובד.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
היא קואליציה, לא שמעת? לא שמעת שהיא קואליציה? וזה יהיה על הראש שלך, והיא לא צריכה את הוועדה. לא שמעתם את זה?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא מוכנה ככה להציג חוק. מה זה?
טוב, אז אני רוצה להבהיר. לא רק שלא מדובר בסגירה של התאגיד, אלא מדובר בהפרטה של התאגיד - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
ולא רק שלא תהיה כאן סתימת פיות, תהיה כאן הרחבת פיות. ועוד דבר אני אומר, באשר להפקות מקור שעליהן דיברתם, אדרבה ואדרבה, אני דווקא חושבת שצריך לאפשר תקצוב לכל אמצעי תקשורת, לכל ערוץ, ובלבד שזה ינותב להפקות מקור. ככה אני אקבל הפקות מקור רבות יותר בערוצים רבים יותר. וכשנגיע לעומק החוק, אם תרצו להבין אותו, אני אסביר אותו בהרחבה. אבל אם נדמה לכם שסיסמאות ימנעו חקיקה, אז זה לא עובד.
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה בסדר, הכול בסדר. מכרתם את מאגרי הגז לטייקונים, ואתם מוכרים את השידור הציבורי לטייקונים. העיקר שהם יתרמו לאיזו ישיבה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
בלי ציניות, אני רוצה להבין את ההיגיון. אם את בעד ההפרטה, אז מה קשור להפקת מקור? שכל אחד ימצא את הכסף.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
היא לא מקצועית. היא שאלה של הגיג – האם המדינה צריכה לתמוך באומנות? אני בעד. האם המדינה צריכה לתמוך בהבאת רעיונות לקדמת השיח? בוודאי.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
תאגיד השידור הציבורי הוקם כי ישראל רצתה, ולטעמי עדיין רוצה, שידור ציבורי עצמאי שישקף את כל הקולות בעם. המטרה שלך כפי שאת מסמנת אותה היא הפרטה. כל אדם שמבין בשוק התקשורת יודע שלא תהיה הפרטה, כי אין מספיק אנשים שיקנו ערוצים, למעט אם את אומרת נביא תרומות אסורות מכל מיני אוליגרכים בחו"ל ונקנה ערוצים - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
ערוץ 12 וערוץ 13 לא קשורים כהוא זה למדיניות הממשלה. הם עסוקים בחידול הממשלה. על מה אתה מדבר איתי? מספיק.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
די, די. באמת. מחָדלים בממשלה, פועלים נגד הממשלה, מפרסמים נגד הממשלה, עסוקים בתעמולה תבוסתנית כל הזמן. איזה הון-שלטון שקשור לממשלה?
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
טלי, כשיש ערוץ שידור ציבורי הוא לא תלוי, לא באינטרסים פוליטיים ולא באינטרסים כלכליים. הוא מביא למרקע דברים ונושאים שהם לאו דווקא ברייטינג סופר גבוה, אבל הם מעניינים את כלל הציבור.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
יש סקרים חדשים שמראים את זה, של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמראה שהציבור לא מעוניין לסגור את התאגיד.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
טלי, גם בחדשות חשוב מאוד ואני חושבת שזה צריך להיות גם אינטרס שלך, שיהיה גוף חדשותי שלא תלוי בטייקונים ולא תלוי בפרסומות. את לא רוצה שיביאו דברים רק צבעוניים. את רוצה שיביאו חדשות אמיתיות.
עכשיו אני אומרת לך, הפרטה לא תהיה. תהיה סגירה. אם זה מה שאת רוצה, תגידי את זה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
תקשיבי טוב. אני בכוונה אומרת הפרטה. יותר מזה, אפשר היה לשנות בחוק את המשך ואת הזמן, ואפשר היה לומר מה קורה אם לא מצליחים למצוא קונה. יש דברים שבתוך החוק אפשר לשנות בגוף הנוסח. אבל ממש לא סגירה, אלא הפרטה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
טלי, שיהיה ברור. החוק שאנחנו דנים בו, החוק שלך, מקדם את סגירת התאגיד והוא מקדם את ההשתקה של הגיוון.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
להיפך. תסבירי לי, אם אני נותנת לאדם פרטי, כמו ערוץ 12 ו-13, איזה התערבות יש לי? איזה? איך?
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
טלי, הכי פשוט. קחי לדוגמה, תנובה ודבאח הם בעלים, לקחו את הזיכיון לערוץ שהופרט. האם את חושבת שבערוץ הזה יהיו כתבות על המשלוחים החיים? על זה שהם דואופול? ואני אומרת לך את זה כי זה נושא שמעניין אותך.
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותיי, עשינו ארבע שעות דיון על שני החוקים האלה. אף אחד לא ידבר כי כולם דיברו בישיבה הקודמת.
היו"ר דוד ביטן
¶
אוקיי, אני אומר את זה לכם. דיברתם בישיבות הקודמות, נכון? אל תצביעו. לא תקבלו זכות דיבור. גם הח"כים דיברו על הצעות החוק האלה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
השתתפות בדיון זה לא כרטיסייה חד-פעמית. זה רב-קו מתמיד. לגורמים שנוגעים לעניין זה לא סטוץ. לאנשים שרלוונטיים לעניין זו מערכת יחסים מתפתחת.
היו"ר דוד ביטן
¶
ח"כים, אני לא יכול להגיד להם. את מסיימת? אל תפריעי לה, טלי. אם תפריעי, אני אוציא אותך. אני אומר לך את האמת.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני ממש קוראת לך, אם את באמת עומדת על הפרטה, תדעי לך שזו פשוט לא הפרטה. לא תהיה הפרטה. תהיה סגירה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא, אבל אנחנו אחרי טרומית. זה יעבור שינוי נוסח, שיהיה ברור. אמרתי לך את זה מיד אחרי זה, דוד.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
טלי, עוד דבר פרוצדורלי. בפעם הבאה שאת רוצה להגיד חוק, לפחות תוודאי שבכותרת זה לא יהיה של שלמה קרעי. שזה יהיה שלך.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אין שום בעיה. אני לא מסתתרת מאחורי זה ששלמה קרעי, בהיותו חבר כנסת, הגיש את החוק, ולשמחתי, נפלה בידי הזכות לרשת את הצעת החוק הזו. למה שאני אסתיר את זה? אני גאה בזה. מה, אני כמוכם מסתתרת מאחורי מישהו?
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
פשוט הפסדת, קרעי. קניין רוחני? משהו? זכויות יוצרים? ככה אתה בחינם נותן? בחינם?
היו"ר דוד ביטן
¶
תנו לי רגע. החוק הראשון זה החוק של טלי, והחוק השני זה החוק של בוארון. כבר עשינו דיון על שני החוקים האלה.
היו"ר דוד ביטן
¶
בחוק של בוארון אני מתכוון לדון כפלטפורמה לכל מיני שינויים שצריך לעשות בתאגיד, ויש שינויים שצריך לעשות. לא באיך שהוא ניסח את החוק - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
רק רגע. את לא יודעת איזה שינויים אני רוצה, נכון? כשניכנס לדיון אני אגיד לכם.
החוק של טלי – לצערי הרב, טלי, אני לא יכול לקדם את החוק הזה מסיבה פשוטה. קודם כול, צריך שידור ציבורי. זאת החלטה מ-2014 של ועדה ציבורית - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אבל תני לי רגע לסיים. לגבי שידור ציבורי, כן צריך שידור ציבורי. יש ויכוח מה צריך לעשות ולתקן בתאגיד, ואת זה אנחנו נעשה דרך החוק של בוארון. בסדר?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא חושבת שאתה יכול לחסום אותי. יש דרכים אחרות. תחסום פה, סוגרים דלת אחת, אפשר דלת אחרת. זה כהרגלי.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
למה, ערוץ 11 בעד הימין? אבל אני לא מוכנה שהשיקול הפוליטי יהיה פה. אתה משחק לידיים שלהם. אתה אומר לי שהשיקול הפוליטי הוא שיקול. הוא לא שיקול אצלי. הוא לא שיקול אצלי בשום צורה.
היו"ר דוד ביטן
¶
קודם כול, יש חוק השידור הציבורי שהכנסת חוקקה ב-2014 בהמלצת ועדה ציבורית ובהמלצת שר מהליכוד, וזה היה תנאי לסגירת רשות השידור. השידור הציבורי היה כל השנים, אבל זה היה ברשות השידור. רשות השידור הסתאבה, והיו צריכים לעשות שינוי.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זאת תפיסת העולם שלי. אני בעד הפרטת השידור הציבורי. אם זה לא יתקדם פה, אני אפנה בהתאם לסמכותי למקום אחר.
רון כץ (יש עתיד)
¶
שלמה חידד את זה. היה פה מסר ביניהם, הוא חידד, לא להגיד לא רוצים שידור ציבורי. להגיד הפרטה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
שלא חלילה יישמע שהפרטה היא ביטוח הציבורי. רון, אם טלי לא תגיד שהפרטה וביטול השידור הציבורי, אז לא יהיה יותר ציבורי – אם היא לא תגיד זה לא יהיה ככה.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
אבל אמר את זה השופט מלצר גם בדיון הקודם, שכשעושים פלאט אז הגיוני לעשות פלאט גם בתקציב הזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
שאלתי במפורש את השאלה הזאת את כבוד השופט, ובסופו של דבר, זה דבר שכן אפשרי ואני חושב שגם לא תהיה התנגדות של התאגיד בעניין הזה. אבל ניכנס לזה כשנדון בחוק שלך. את החוק שלך כן נקבע לדיון.
היו"ר דוד ביטן
¶
של בוארון, אבל זו פלטפורמה לשינויים. זה לא כמו שאתה כתבת את החוק, אלא זה פלטפורמה לשינויים.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
רק להשליט הלך רוח שיכתיב תכנים. אתה לא רוצה לשלוט ישירות בתכנים. אתה רוצה להשליט הלך רוח שיכתיב את התכנים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני יודעת רק דבר אחד, שרק בדיון של דבר כזה אי אפשר למנוע ממני לקדם חוק. זה הכול. והחלטה אפילו בלי הצבעה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אין שיקול פוליטי בהפרטה? בוודאי שיש שיקול פוליטי. מרבית השחיתויות שעשו פה זה כדי להפריט.
היו"ר דוד ביטן
¶
מבחינתי סיימנו את הדיון. הבהרנו מה העמדה שלנו. עכשיו אם ח"כ רוצה להגיד משהו, בבקשה. למלצר אני אתן בסוף.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני אגיד שלושה משפטים קצרים. הנושא של תאגיד עצמאי נטול פניות פוליטיות הוא סופר חשוב. גם כשמדברים על תקציב שיהיה נתון לשינויים של ממשלה, זה פוגע בעצמאות התאגיד. למה? כי כל פעם יבואו ויגידו, התוכן הזה לא מוצא חן בעיניי, אז הינה, אני אקצץ. זה דבר שהוא לא טוב. אתה לא יכול להגיד בד בבד - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אם אתה מבטל תקציבי רווחה, אין שום סיבה שלא נשפיע בפלאט. אבל לא ניכנס לזה עכשיו. כשנדון נדון.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני מציע שגם תקציב הכנסת יעבור דרך אישור הממשלה כשיש פלאט, ולא החלטה שלנו. אני אגיש הצעת חוק כזו.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
יש תקציבים שמלכתחילה המחוקק חשב להחריג אותם מתקציב המדינה, מהסיבה הפשוטה שאם אתה לא מחריג אותם אתה פוגע בעצמאות הגוף שאמור לתת את השירות הזה.
רון כץ (יש עתיד)
¶
תגיד לי, למה אין תקנון לגבי חבר כנסת שהציע חוק ולא מגיע? למה דנים בחוק שלו בכלל? אני לא מבין את האירוע הזה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
ביטן, אתה לא תוכל לטעון בד בבד שהתאגיד יהיה עצמאי ונטול שיקולים פוליטיים, ומצד שני, להכפיף את התקציב שלו לממשלה או לכל דבר כזה, כי זה פשוט לא עובד ביחד.
היו"ר דוד ביטן
¶
מאה אחוז. אני לא אמרתי את זה. אמרתי שנשתמש בחוק של בוארון על-מנת לעשות כל מיני שינויים שנחשוב ביחד שצריך לעשות.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
תודה, אדוני היו"ר. אני חושבת שהדבר הכי חשוב מבין כל מה שאנחנו מדברים עכשיו, ואני פה בכל הדיונים, אני באה ומקפידה, וזה חשוב לי, ואני לומדת את הנושא ונפגשת עם כל הגורמים כדי להעמיק את הידע שלי ולשאול שאלות.
אבל לפני שאני אתייחס לחקיקה ולדברים האלה, אני חושבת שעם ישראל צופה בנו כרגע, ואנחנו נמצאים ברגעים קריטיים במדינת ישראל. אני מרגישה שאני מצוננת ומקוררת מהציפייה ומהמחשבה על החטופים שלנו. ואנחנו צריכים להזכיר אותם ולהגיד שאנחנו 467 ימים בתוך הדבר הזה, ויש לנו 98 אחים ואחיות שמחכים שנציל אותם מהגיהינום, וראוי שנתייחס לזה לפני הכול.
שאלתם בפליאה בתחילת הדיון למה יש עתיד פה, למה באתם כל-כך הרבה ח"כים, למה האופוזיציה פה. אנחנו פה כי אנחנו נעמוד כחומה בצורה מול הכרזת המלחמה שלכם על הדמוקרטיה הישראלית, על השמדת ערך הכנסת. הכול פה זה מכלול אחד שלם. אי אפשר לנתק כל חקיקה מחקיקה ולהתייחס לזה כאילו זה משהו מופרד ולא קשור לשני. אנחנו מבינים שיש פה מכלול שלם.
היו פה סתירות בין השרים לבין הח"כים המציעים. יש ח"כים מציעים שלא הגיעו. אמרתם לי, אז מה, הוא לא צריך לבוא. ואני שואלת - - -
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
לא אכפת לי. מחוקק במדינת ישראל שמגיש הצעת חוק ולא בא לדיון על הצעת החוק שלו, זה בושה וחרפה, זה מבייש את כנסת ישראל. צר לי, זו האמת.
דן אילוז (הליכוד)
¶
אחרי שמציעים חוק הוא הופך לחוק של הוועדה. מי מעלה אותו אחר-כך להצבעה במליאה? הוועדה.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
הוא מבייש את עצמו ואת מעמד הכנסת. גם ככה השימוש בחקיקה פרטית בחברי כנסת כבובות על חוק, גם ככה הוא מבייש. אז לפחות תשים את הפרצוף שלך בדיון.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
חברים, אני חברת ועדה ואני פה באלף דיונים על זה. שתקתי עד עכשיו. אז אני אשתמש בזכות הדיבור שלי. תנו לי לסיים.
אני רק רוצה להגיד, מאחורי הקלעים של כל החקיקה הפרטית הזאת, שברור לנו שהשר קרעי מאחוריה, נרקמת הצעת חוק ממשלתית. ויהיה גילוי נאות טוב אם השר יגלה לנו מתי תבוא החקיקה הממשלתית, מה היא כוללת, מה יש בתוכה, כי אני מבינה שהדיונים פה מיותרים.
אם גם ככה אתה הולך להביא את הכול בחקיקה ממשלתית, אז תספר לנו מה אתה הולך להביא. זה סוד? הרי אתה מתגאה בזה ואתה חושב שאין לך מה להסתיר. אז בוא תשים על השולחן ותגיד לנו שהחקיקה הפרטית לא רלוונטית גם ככה, כי בעוד חודש אני מביא על הראש שלכם את החקיקה הממשלתית.
ואם יש פה חבר כנסת שטוען שרוצה להגיע להסכמות וישב בדיונים סגורים על משהו שהוא יודע שאנחנו שותפים למאבק בו ומתנגדים לו, למה הוא לא הביא אותנו לדיון? למה לא לשמוע את דעתנו? למה? למה לא? הרי זה בתום לב, נכון?
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
בקיצור, אנחנו מבינים שאין פה שום תום לב בתהליך הזה. אני לא אכנס פה חוק, חוק, ולכל הטיעונים. אבל יש בארה"ב שידור ציבורי, יש את ה-NPR ויש את ה-PBS, ויש חוקה בארה"ב. אז אני מציעה שבמקום להילחם בדמוקרטיה הישראלית בזמן מלחמה, עם 98 חטופים וחטופות, ושבע חזיתות ואלוהים יודע מה, תפסיקו לפתוח חזיתות על אזרחי ישראל, נגד הדמוקרטיה, נגד התקשורת. די, מאסנו, נמאס לנו, שחררו אותנו מהעול הזה.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
תשחררו אותנו מהמלחמה המיותרת על הדמוקרטיה. תילחמו על המילואימניקים שלנו - -
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אבל טלי, את אמרת שאת לא מאמינה בלחוקק. את אמרת שאת לא מאמינה. אמרת שאת לא מגישה חוקים. מה קרה? קרעי אומר לך, ואת כן מגישה חוקים? - - -
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
- - על המפונים שלנו, על הדברים החשובים באמת, במקום לכלות את זמננו בכנסת ישראל על שטויות.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
גברת שמשקרת לפרנסתה פה בכנסת, לזימי. איזה חוק אמרתי ומתי אמרתי שאני לא מאמינה בכנסת?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
גברת משקרת כדרכך. בואי, בואי, אמרתי לך, כשאת שמה את השם שלי בפה שלך, תיזהרי משקרים. תיזהרי.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אלופת השיסוי, אלופת השיסוי והפילוג כמו הבוס הבא שלך, יאיר גולן, הבא עלינו לרעה.
רון כץ (יש עתיד)
¶
תדעו שאתם גורמים לי לשאול אם מישהו רוצה שלוש בעשר, ארבע במאה, חמש בשש. מה זה השוק הזה?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אחת ולתמיד אני רוצה להבין, אחת ולתמיד לגבי המצלמות. לא רק לא מתביישת – לא מתביישת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
הדבר היחיד שאני בוטחת בו זה הכנסת. הדבר היחיד שאני בוטחת, כי בזכות הכוח שיש לי ככנסת אני יכולה לפעול נגד תומכי הטרור שאת חברת אליהם.
רון כץ (יש עתיד)
¶
גלעד, אני לא יודע אם בנתונים שפרסמו על משפחות שעזבו את הארץ לקחו את משפחת נתניהו? הוא נשאר פה לבד. זה מטורף, תחשוב על זה. הוא נשאר לבד בארץ. כן, מטורף. לא נשאר פה אף אחד.
רון כץ (יש עתיד)
¶
אתה יודע שיש עמותות שעושות עבודה נפלאה בנושא הזה. אני יכול לחבר אותן לשר הבריאות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
ראיתי מה אמרת על הקונספירציות על אלופי צה"ל שלבשו מדים ב-7 באוקטובר והלכו להציל נפשות.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
משפט אחרון. אני לא מאמינה למילה שיוצאת מהפה של השר. אני מאמינה שממשלה שמתנהגת כמו ממשלה עבריינית, משקרת לנו. אני לא מאמינה שיש פה תום לב. אני לא מאמינה למניעים של השר. ולפיכך, אנחנו נעמוד כחומה בצורה ונגן על הדמוקרטיה הישראלית ועל חופש הביטוי והתקשורת הישראלית. תודה רבה.
רון כץ (יש עתיד)
¶
ועליך. דוד, גם עליך אנחנו נגן. שתדע, אני שומע ועדות מיוחדות והכול. אנחנו נגן גם עליך שיהיה לך את הכוח לשנות ולגונן.
רון כץ (יש עתיד)
¶
למה לא? תראו מה אתם עושים לו? ועדות מיוחדות, עושים לו פוטשים. לפחות תכבדו אותו. הוא אמר, אני לא רוצה את החוק.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
יש לי שתי שורות לומר. כי על החברות החכמות שלי, שיש להן הבנת הנקרא והן באמת אינטליגנטיות, יש לי להוסיף רק דבר אחד, טלי.
מעבר לכל מה שהן אמרו, מבחינתי הכי חשוב הון-שלטון. אני רוצה שיהיה לפחות גוף אחד שהוא בלתי תלוי, שאני אראה שם כתבות על הר המלח שמפעלי ים המלח משאירים לנו בנגב ולא מטפלים. אני רוצה לראות כתבות על המשחטה של תנובה, למרות שהיא יכולה להיות פתאום בעלים של משהו.
אני רוצה מקום אחד שבו יחשפו הכול בלי להתחשב מי הבעלים של הערוץ, מי קשור, מי מפרסם בערוץ, מי לא מפרסם בערוץ, מי השר שאחראי. אני רוצה מקום אחד שאני באמת יכולה לסמוך עליו. והיום, אני אומרת לך את האמת, כאן11, התאגיד, מבחינתי, הוא מקום שאני יודעת שבו מתקיימות הכתבות האלה. זה הכול. תודה.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
קודם כול, יש פה הרבה מאוד חוקים שסותרים אחד את השני וזה יותר אפקט מצנן כשלעצמו, כי תזכרו שבמקומות האלה יש אנשים שעובדים והם רואים את החקיקה הזו ואומרים, רגע, אולי אני צריך למצוא מקום עבודה אחר. זה מטיל מורא ופחד, וזה כבר תקופה ממושכת מאוד.
כמובן שהפרקטיקה הפסולה של להביא הכול בחקיקה פרטית, ולעקוף את המסלול של תזכיר ושיתוף הציבור ומה שקורה בחקיקות ממשלתיות זה לא ראוי.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
הלכה למעשה, חברי ועדת האיתור של מועצת התאגיד לא מונו, ובג"ץ הורה להאריך לשניים שכבר היו בפול כדי שיהיה ניהול תקין.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
אני מבינה שאתה רוצה למנות אנשים מהרשות השנייה שהם יותר מקורבים לך, אבל זה לא מתאפשר חוקית. האם בכוונתך לכבד את פסיקת בג"ץ - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אתם רוצים שיצחק עמית, זה שעובד בניגוד עניינים ומסתיר כתב אישום ומשקר, יהיה נשיא בית-המשפט העליון?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אימאל'ה, תגידו לי, איבדתם את זה לגמרי. אדם שמסתיר כתב אישום, ממציא לכם המצאות שהוא לא ידע, יש מסירה אישית לכתובת שלו, אחר-כך הוא קורא לזה - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
חבר'ה, זו לא ועדת החוקה. זו ועדת הכלכלה. תעזבו את הוויכוח הזה. יש ועדת חוקה בשביל הוויכוח הזה.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
אני אומרת דבר שאמור להיות אקסיומה. אם שר בממשלת ישראל לא מכבד את פסיקת בג"ץ, מה יגיד האזרח מן השורה? מדוע שנקשיב למשטרה? מדוע שנקשיב לבתי-המשפט? מדוע לא מכבדים את הדין?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא מתייצבת בפני חקירה. תכירי את החוק ותביני למה. פשוט צריך להכיר את החוק. זה קשה, זה דורש הרבה עבודה, אבל צריך להכיר את החוק.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
אפשר לקיים פה ויכוחים, אפשר לקיים פה דיונים, אבל ברגע שבג"ץ קובע או שהמשטרה קוראת, אתם צריכים להישמע לחוק. זה דבר בסיסי שאמור להיות מובן מאליו.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
אם המשטרה היה קוראת לי, הייתי מגיעה. ואם בג"ץ היה קובע משהו שלא מוצא חן בעיניי, הייתי מכבדת אותו.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
חבר כנסת יהיה פטור מאחריות פלילית וחסין מפני כל פעולה משפטית. את חברת כנסת, תכירי את גבולות הגזרה של החסינות הפרלמנטרית שלך.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אותך אפשר להשתיק. לא אותי. סעיף 1 לחוק החסינות, כדאי לך לשנן אותו. כדאי לך מאוד.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אולי כדאי לשמוע את כבוד השופט מלצר, כי לא יהיה לך זמן. אמרת שתיתן לו להגיב, ואחר-כך השר רוצה להגיב.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
אנחנו מותקפים מבחוץ ומותקפים מבפנים, עם צבר של שרים לא נורמטיביים שלא מוכנים לכבד את החוק.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
זה מאוד חשוב לעניין התאגיד, כי ללא מועצת תאגיד אי אפשר כרגע לנהל את הגוף; ומקריסים אותו הלכה למעשה מבלי שום חוק ובלי חקיקה ובלי כלום, כי יש שר שלא מוכן לכבד את פסיקת בג"ץ שאומרת שכדי שיהיה ניהול תקין צריך למנות שני חברי ועדת איתור.
בשורה התחתונה, יש לנו שר תקשורת עם חוקים מסוכנים ושר משפטים עם חוקים מסוכנים - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
- - נקבל פה את הארכי-אדם - - - שאומר לציונות הדתית שלנו שהם סרטן ומסוכנים וצריכים חינוך מחדש.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
כששר בממשלת ישראל אומר, אני לא אכבד את פסיקת בג"ץ, זה משבר חוקתי שיש לו השלכות מאוד קשות. רע מאוד.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בג"ץ בונה על אנשים כמוך שלא יודעים שכתוב בסעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה, מה הוא מוסמך לעשות ומה לא. על זה הוא בונה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא, אני לא מנהלת לך את הוועדה. אתה מנהל אותי. הורדת לי את החוק. אתה מנהל אותי. בלי להצביע אפילו.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אין בעיה. זה בסדר. אני יכולה להקים ועדה אחרת. נכון? זו החלטתו שלו. מכבדת, אני לא חותרת תחת סמכותו.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אדוני היו"ר, אני אהיה מאוד קצר כי יש עוד חברים שרוצים לדבר ואין לנו הרבה זמן. לי ולנו מאוד ברור מה השר קרעי מנסה לעשות כאן מתחילת הקדנציה וביתר שאת בחודשים האחרונים. אני אגיד על זה רק משפט אחד.
במקום שבו הממשלה, השלטון, משתלטים על התקשורת החופשית אין דמוקרטיה, אין חופש ביטוי ואין זכויות פרט. תודה רבה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
אני רוצה 30 שניות, בבקשה, אדוני היו"ר.
שלמה קרעי, אני שם לב תמיד שכשבנימין נתניהו מגיע למליאה אתה יושב לידו ויש לכם קשר טוב מאוד. אז אני רוצה לספר לך, כנראה אתה לא יודע, מי שבעצם סגר את הרשות והקים את כאן היה בנימין נתניהו כראש ממשלה. אתה יודע מי היה שר התקשורת כשהוא היה ראש הממשלה? קוראים לו בנימין נתניהו.
הוא עשה את כל המהלך הזה, הוא חתום עליו, והוא עשה את זה כי הוא האמין שזה יעשה טוב למדינת ישראל. אתה בא עכשיו על הראש של ראש הממשלה שלנו - - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
רגע. ואתה בקשר כל-כך טוב איתו ואתה רוצה לעשות עוד פעם רעידת אדמה, אחרי שהייתה רעידת אדמה לפני מספר שנים.
בסוף צריך לראות שורה תחתונה. אנחנו מדינה דמוקרטית. בשביל זה הגענו למדינת ישראל מכל רחבי העולם. אנחנו לא נהיה רוסיה. אנחנו לא נהיה צפון קוריאה. אנחנו לא נהיה אפגניסטן. אנחנו צריכים לשמור על זה.
אתה היום שר התקשורת, לצערי או לא לצערי, חייב להבין שלא תוכל לעשות את המהלך הזה. לשמחתנו הגדולה, יושב פה יו"ר ועדת הכלכלה שיודע מה הוא עושה ובודק את הדברים עד הסוף, ואני שמח שזה כך. יהיו פה דיונים ארוכים, אמתיים, מקצועיים, ובסוף לא תוכל לקדם את מה שאתה מקדם. תודה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי)
¶
דקה ו-10 שניות. תודה על האפשרות הזאת לחדד את סמינר האזרחות שהיה ב-2023, זה מחדד לנו איך מקיימים איזון ומהי דמוקרטיה.
אני רוצה להתייחס לעיקרון של שוק חופשי וכולנו צריכים לעודד אותו, אבל זה צריך להיות מאוזן עם צרכים ועם אינטרסים נוספים, כגון: פתחון פה אותנטי לכל שבטי ישראל. לא הייתה רק רעידת אדמה ב-2014, אלא גם הייתה רפורמה טובה. בדיעבד, מוצלחת, ואנחנו מתכבדים בתאגיד הציבורי.
כלכלה מקומית בת-קיימא, אפרופו השאלה של תחנות שידור מקומיות, עצמאות שומרי הסף, כולל התקשורת, והימנעות – וזאת נקודה חשובה מאוד – מפופוליזם, רדידות ושטיפת מוח של גורמים כלכליים ושלטוניים, כי אחת הבעיות הגדולות כאשר מורידים את העיקרון של שלטון העם מאחת לארבע שנים הצבעה, ואחר-כך מעקב בדרכים שונות, כולל התקשורת, לרמה יומיומית, כל דקה. ואז יש מעגל רע ונורא של בעלי הון שמעודדים קיצוניות, וקיצוניות שמעודדת את ההשתלטות של הטייקונים.
אני מקווה מאוד שנקיים את הדיונים האלו, ויחד עם אירופה כולה – רוצים להיות כמו אירופה? שם מקדשים את השירות הציבורי, בלי קשר לאירוויזיון ולמשחקי כדורגל. אני מקווה מאוד שנצא מחוזקים מהמהלך הזה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אדוני יו"ר הוועדה, ב-2016 אתה בעצמך בנית הצעת חוק לסגירת התאגיד. יש ראיון שלך שמדבר על חיסכון של 2.12 מיליארד - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
ויש עוד מידע שהגיע אליי. באוקטובר 2016, אחרי הקמת התאגיד, אמרת, אדוני היו"ר, תאגיד השידור נחטף על-ידי אנשים עם אג'נדה שמאלנית.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זה מוזר לי. בדיון כזה אתה מסיר הצעת חוק שלי אפילו בלי לדון בה לעומק. זה מוזר מאוד.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אדוני היו"ר, קודם כול, הכותרת של הדיון הזה – עשית את זה, ותודה לך על זה – שהחוק של חה"כ גוטליב לא יקודם. תודה רבה. באמת תודה.
דבר נוסף, 16 שנה הייתי איש תקשורת, כמו שאת היית עורכת-דין, ואני לא מתערב ולא מתווכח איתך בנושאים משפטיים. אני אומר לך שאנשים שהכינו את הדבר הזה לא מבינים בתקשורת. כשהשר קרעי אומר שהוא רוצה את כל הנתונים של כלל החברות, הוט ו-yes – אני אומר לך שיש אזרחים שלא רוצים שאתה תחשוף את הנתונים האלה. יש גם אזרחים שלא רוצים שחברות הוט ו-yes יאספו את נתוני הצפייה. בגלל זה יש ועדת מדרוג. אני אומר לך שזו פגיעה אנושה בפרטיות.
ודבר אחרון, בכל העולם המודרני והדמוקרטי יש שידור ציבורי. אפשר להתווכח על המודל, אפשר להתווכח על התקציב, אפשר לדבר על שקיפות. זה בסדר. אבל הפרטה, כמו שאתה קורא לזה, זה פשוט סגירה מוחלטת, והכי חשוב ונורא, זו השתלטות שלך.
ולכן אני אומר לך, שככל שתתקדם עם הדבר הזה ככה תפגוש התנגדות. גם לאור המצב שקורה במדינה, גם לאור המלחמה וגם לאור הוויכוח הסוער, אסור לך לקדם את זה.
משפט אחרון. כמו שהייתה ועדה לסגירת רשות השידור ואז בא חוק התאגיד – תקים ועדה ציבורית, תמנה הרבה אנשים, תבוא עם הצעה שהציבור יהיה שותף למהלך הזה, ולא כמו שאתה עושה את זה בצורה דורסנית. ככל שתהיה ככה בשיטה הזאת, תקבל התנגדות ולא תוכל להעביר את זה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני רוצה להגיד משהו על מה שנאמר כאן על הפלאט. קודם כול, אין דבר יותר פוליטי מתקציב. תקציב הוא הדבר הכי פוליטי שיש, וברגע שמטילים איזושהי סנקציה או סימן שאלה על תקציב שאמור להיות מוגן, הופכים את המוגן ללא עצמאי יותר. שתדעו כולם, אין בכנסת דבר יותר פוליטי מתקציב, בכל תחום, ובטח בתאגיד ציבורי.
אין דמוקרטיה ליברלית בלי שידור ציבורי. אין דבר כזה. פשוט אין. זה חלק ממה שמגדיר דמוקרטיה ליברלית. מי ששואל מה זה קשור לדמוקרטיה, לא יודע מה זו דמוקרטיה. ואני רוצה להגיד משהו לגבי דמוקרטיה בהקשר של חוק הרייטינג. הצורך של הממשלה עכשיו, בגלל שיותר משנה אין סקר אחד שלפיו היא יכולה להרכיב קואליציה, לשחק גם עם הרייטינג ולייצר ערוצי בית שיהיה להם יותר כוח לפני בחירות, זו פגיעה בדמוקרטיה לא רק במובן המהותי, אלא גם לבחירות הבאות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
קודם כול, אדוני, אני רוצה לברך אותך על ההודעה שוועדת הכלכלה לא תקדם הצעות חוק לסגירת התאגיד. אני מקווה שאותה עמדה שהצגת עכשיו ביחס להצעת החוק הפרטית תציג גם ביחס להצעת חוק ממשלתית, אם היא תגיע בכיוון הזה.
אבל כולנו מכירים את המעשייה היהודית היפה על הכנסת העזים לתוך הבית והוצאתם במדורג כדי לתת תחושת רווחה. ולכן, בצד הברכות על ההודעה שלך לגבי הצעת החוק של חה"כ גוטליב, אני רוצה לומר את הדבר הבא. כל הצעת חוק שתפגע בעצמאות התאגיד על-ידי הצבת חרב תקציבית מעל ראשו, שקולה בסופו של דבר להצעת החוק לסגירת התאגיד - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
- - כי אין שום צורך בתאגיד שידור ציבורי אם הוא לא עצמאי.
ולכן, אני מצפה שכל דיון בהצעת חוק שעוסקת בשידור הציבורי במדינת ישראל, יצא מנקודת הנחה של עצמאות מוחלטת. וכמו שאתה לא חושב לרגע להעביר הצעת חוק שתאמר שהממשלה מאשרת את תקציב הכנסת, גם לא בפלאטים, אז אני אומר, אין הבדל - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
דוד, אני לא אמרתי שתעשה. אני רק אומר שבסופו של דבר, כמו שתקציב הכנסת עצמאי וכמו שתקציב הרשות השופטת היום הופך להיות כלי נשק בידי הרשות המבצעת, אנחנו צריכים להבין - - -
רון כץ (יש עתיד)
¶
אני לא נכנס פה לכל הדיונים החשובים מאוד ולהחלטה החשובה שלך. אני כן אומר לך דבר אחד. אנחנו בימים קריטיים, סופר מותחים, כל חצי דקה יש פה פוש לגבי עסקה. הדבר היחיד שעכשיו רואים בכל העולם זה את הדיון הזה, עוד פעם את ה-6 באוקטובר, עוד פעם את אותן מלחמות. במה שהיום מתעסקים ומתעסקת כנסת ישראל זה עוד פעם בפילוג, עוד פעם בהפרטה, עוד פעם בלרמוס את האזרחים.
רון כץ (יש עתיד)
¶
אני אגיד לך מה הקשר. הסיבה היחידה שאתם מעלים את החוקים האלה היא סיבה אחת פשוטה; אתם רוצים לשלוט בעוד ערוץ תקשורת. הרי אתם יודעים שלא נאפשר את זה, ובגלל שאתם יודעים שלא נאפשר את זה יהיה ויכוח.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
מזמן לא. מישהו שאומר שצריך לחנך מחדש את הציונות הדתית הוא לא גיבור בעיניי. הוא אויב בעיניי.
רון כץ (יש עתיד)
¶
ויש פה שר שבמקום לקחת צעד אחורה – דוד, אי אפשר לדבר פה. דוד, משפט אי אפשר להשלים פה.
רון כץ (יש עתיד)
¶
אני רוצה לומר משהו לשר קרעי שנמצא מולי. זה הזמן שלך לגלות בגרות, לקחת צעד אחורה ולא להיות שלוח של מי ששלח אותך לרמוס את התקשורת הישראלית. אתה צריך לעצור.
רון כץ (יש עתיד)
¶
אני יודע שלא משנה מה אני אגיד, אתה החלטת להרוס את החברה הישראלית. אבל אתה צריך לעצור, וטוב שיש לנו אותך.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
ראשית, אני פונה אליך, אדוני היו"ר. אתה יודע היטב שאני מעריך ומכבד אותך מאוד. יחד עם זאת, יש כבר רשות אחת במדינה שחבריה חושבים שהם אדוני הארץ. אני מכבד את דעתך החשובה, אבל הנושאים שעל סדר-היום צריכים לבוא לדיון והכרעה דמוקרטית. אם לא בוועדה הזו, נמצא דרך אחרת.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
ועכשיו ברשותך, אתייחס לגופו של עניין. הצעות החוק בעניין התאגיד הן הצעות חוק פרטיות - - -
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
יש עוד הצעות חוק בנוגע להפרטת התאגיד שיגיעו לוועדת שרים לחקיקה. אם לא ההצעה הזו, תהיה הצעה אחרת.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
השר פה אמר בריש גלי שהוא דואג שח"כים יגישו חוקים שלא עוברים ייעוץ משפטי לממשלה פעם אחר פעם.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אתה מאיים על יו"ר ועדה, אומר שיש לך פרוקסיז. עלק דמוקרטיה. תניח מפתחות. תתפטרו.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אנחנו לא ניתן לך. תזכור מה שאני אומר לך. אתם אפיזודה חולפת, ואנחנו לא ניתן לך להרוס את הדמוקרטיה הישראלית. תשכח מזה. נגמר, נגמר.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
לא אתם הרוב. אתם לא מייצגים את הרוב. וגם יו"ר הוועדה שהחליט - - - גם הוא לא הרוב.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
לא. אין ישיבה אחרת. אני רוצה להגיב לשעתיים של שקרים והתעמולה שהייתה כאן שאתה שיתפת איתה פעולה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
קרעי, לא רק שאנחנו הרוב. אתה חי במציאות אלטרנטיבית. אתם לא עוברים סקר יותר משנה.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אתה נותן כאן מתנות לאופוזיציה. זה לא בסדר ההתנהלות הזאת. אני שר התקשורת. אתה מביא כאן שישה חוקים שנוגעים לתחום משרדי.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
היועץ המשפטי, אני מבקש לתת לי זכות דיבור. יש כאן שישה חוקים שנוגעים לתחום משרדי ואני לא מקבל זכות תגובה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
שלמה, אתה שר התקשורת אבל את דוד אתה כנראה לא מכיר. אחרי איום כזה, תתנצל, ואז אולי הוא ייתן לך להמשיך.
