פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכנסת
07/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 206
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, ז' בטבת התשפ"ה (07 בינואר 2025), שעה 12:00

קביעת ועדה לדיון בהצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 69 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024 (מ/1815).
1. – הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנגב, התשפ"ה–2024 (פ/5120/25), של חה"כ רם בן ברק
וקבוצת חברי כנסת.
– הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנבטים, התשפ"ה–2024 (פ/5235/25), של חה"כ אלמוג כהן.
1. הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024 (פ/5145/25), של חה"כ אביחי אברהם בוארון וקבוצת חברי כנסת.
1. הצעת חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה, התשפ"ה–2024 (פ/5210/25), של חה"כ אלון שוסטר.
1. הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024 (פ/4167/25), של חה"כ ינון אזולאי וקבוצת חברי כנסת.
א.

פניית יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להעברת הצעת חוק מתן הטבות בדיור ללוחמים משוחררים ולמשרתי מילואים, התשפ"ד–2024 (פ/4328/25), של חה"כ משה פסל, מוועדת הפנים והגנת הסביבה לוועדת החוץ והביטחון.
ב.

הוספת ממלאי מקום קבועים בוועדות הכנסת.
ג.

המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא שי לחג ליועצים הפרלמנטריים.
ד.

חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר
ינון אזולאי
מירב בן ארי
אריאל קלנר

יצחק פינדרוס
יונתן מישרקי

עליזה בראשי - מנהלת סיעת הליכוד בכנסת

רומן גרביץ - מנהל סיעת ישראל ביתנו בכנסת

אלירן ברוך - יועץ פרלמנטרי של חבר הכנסת אריאל קלנר

מני דדון - יועץ פרלמנטרי של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן

לילך זמר טוב - יועצת פרלמנטרית לשעבר

גלי שלום - יועצת פרלמנטרית של חבר הכנסת שמחה רוטמן

אריאל שגב - חברה של רומי לשם גונן החטופה בעזה

הדסה לזר

אחות של שלמה מנצור החטוף בעזה

ארבל אסטרחן

נועה בירן-דדון

ירון קוונשטוק


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

1. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 69 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024 (מ/1815)
2. הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנגב, התשפ"ה–2024 (פ/5120/25); הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנבטים, התשפ"ה–2024 (פ/5235/25)
3. הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024 (פ/5145/25)
4. הצעת חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה, התשפ"ה–2024 (פ/5210/25)
5. הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024 (פ/4167/25)

צוהריים טובים, אני פותח את הישיבה. לפני שנעבור לסדר-היום, אריאל שגב, בבקשה.

אני כאן כדי לדבר בתוך חברה של חטופה, בשם צבא רומי ובשם כל החברים והחברות של החטופים. דמיינו את אחד החברים הכי קרובים שלכם נעלם פתאום, נעלם למקום הכי אפל בעולם. האדם הזה, שאתם יודעים בדיוק איך אוכל, איך הוא ישן, איך הוא נושם, מה הוא אוהב, מה הוא שונא, ממה הוא מפחד – דמיינו אותם שם מנותקים מהעולם, עוברים עינויים וזוועות שהמוח האנושי לא יכול לדמיין. זה מה שעובר על רומי, חברה שלי, של כולנו, במשך 459 יום.

רומי גונן, בחורה בת 24, נחטפה ממסיבת הנובה. מאז לא שמענו ממנה. לא שמענו כלום. הדאגות היום-יומיות שלנו, שאמורות להיות בסיסיות של בנות בנות 24, הפכו להיות דאגות לא רגילות: האם חברה שלי אוכלת? האם היא בסדר? האם היא ישנה? האם היא מתקלחת? האם היא נאנסת ברגע זה? האם היא חיה? האם היא תחזור אלינו בחיים? האם מתישהו אי-פעם נזכה לחבק אותה ולעטוף אותה כמו שמגיע לה?

אני שואלת אתכם – אותך, חבר הכנסת אופיר כץ ואת כל חברי הכנסת האחרים שנמצאים פה – מה עוד אני יכולה לעשות כדי שחברה שלי תחזור הביתה? מה עוד אפשר לעשות כדי להחזיר אותם הביתה? אני עשיתי הכול. כולנו עשינו הכול. הגענו למצב שילדות בנות 24 באות לכנסת, מקום שבחיים לא חשבתי שאני אגיע או אדבר, כי אני יודעת שאין ברירה, רומי לא יכולה לדבר. היא לא יכולה לנשום, היא לא יכולה לזוז. אז אנחנו פה בשבילה בתור הצבא של רומי, צבא של עשרות אנשים מכל הקצוות בארץ, מכל מיני תקופות בחיים שלה. אנחנו פה כי אנחנו רוצות להגיד את מה שהיא לא יכולה להגיד, להוציא אותה החוצה מהשבי הביתה.

רומי, אביתר, אוהד, אמילי, שלמה ויאיר הם לא סתם שמות ולא סתם פוסטרים, הם אנשים, הם משפחה, הם חברים, הם בני אדם, הם אזרחים במדינת ישראל. כל אחד ואחת פה, המקום שלנו הוא פה במדינת ישראל. אנחנו כאן. אנחנו זוכים לשבת כאן, אנחנו זוכים ללבוש מעיל כשקר לנו, אנחנו זוכים לישון במיטה שלנו, להתקלח אחרי יום עמוס, אנחנו זוכים לחבק את אימא ואבא שלנו, את בן הזוג, בת הזוג שלנו, אנחנו זוכים להיות פה. וזה מוזר להגיד שאנחנו זוכים להיות פה, כי זה אמור להיות רגיל, כאילו אנחנו פה, חיים במדינה הזאת כאזרחים, ואנחנו מקבלים דברים שהם לא מקבלים.

רומי היא אחותנו. לא צריך קשר דם כדי להיות משפחה. אני מאמינה שכולכם יודעים על מה אני מדברת, מה זה חבר כל כך קרוב, שאתה מרגיש כאילו הוא נולד איתך באותה בטן. אנחנו צבא רומי, משפחה אחת גדולה, שהגורם המחבר שלה הוא האהבה העצומה שלנו לרומי. אין אחד שלא מכיר את הפנים היפות שלה. אין אחד שלא מתמכר לחיוך שלה. אפשר ממש לראות פה, כולכם מכירים את התמונה הזאת. אבל היא לא רק תמונה.

אנחנו בתור חברות שלה רוצות לספר לכם מי זאת רומי. רומי היא פשוט בן אדם טוב, הכול אצלה תמיד מגיע מכוונות טובות. היא אוהבת, הכי אוהבת בעולם, אכפת לה מכולם יותר מעצמה לפעמים. היא מצחיקה, וזה אפילו לא כי היא באמת מצחיקה, פשוט ההוויה שלה מצחיקה. היא מפוזרת ושכחנית לפעמים, אבל היא אף פעם לא תשכח לשאול: איך היה בראיון עבודה? דיברנו על זה חודש לפני. היא משוגעת אבל מאוזנת, היא מתוקה ונחמדה, אבל כשצריך היא יודעת גם לא. היא לוחמת צדק. אם משהו נראה לה לא תקין, היא תילחם עד שהצדק ייעשה. והיום היא לא יכולה להילחם על הצדק שמגיע לה, בשביל זה אנחנו פה, להילחם בשבילה על הזכות הכי בסיסית בעולם. מי שנכנס לה ללב נכנס לה באמת ללב. היא הכי חזקה שיש, הכי אמיצה והכי ולוחמת. אין לנו ספק שהיא חזקה. אין לנו ספק, ולו אפילו קטן, שהיא לא שורדת את זה. אין לנו ספק בזה. היא הבחורה הכי עוצמתית שאנחנו מכירות בחיים שלנו. היא הבחורה הכי חזקה שאני אי פעם בתור אריאל זכיתי להכיר.

כמה עוד היא יכולה להחזיק? אני לא יודעת. אולי אתם יודעים. כמה עוד היא יכולה להחזיק? היא וכל החטופים, שכולנו יודעים מה הם עוברים שם. יש מספיק עדויות, יש מספיק סרטונים, יש מספיק מהכול כדי לדעת בדיוק מה היא עוברת שם, בתור בחורה בת 24 שנמצאת בשבי החמאס, עם הרבה גברים שרק רוצים ברעתה. עוד כמה סבל הם צריכים לעבור כדי לקבל את מה שמגיע להם – לחזור הביתה? החיים לשיקום והנרצחים לקבורה ראויה במדינת ישראל.

אני פונה אליכם. אני פונה אליך, חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה, אני מתגעגעת לחברה שלי, אני לא רואה את החיים שלי פה בלעדיה. אני לא רואה את החיים שלי פה בכללי בכלל אם היא וכל החטופים לא יחזרו. אני לא אקים פה בית ומשפחה בידיעה שאם, חס וחלילה, הילד או הילדה שלי ייחטפו, הם פשוט יישארו שם. אני לא היחידה שמרגישה ככה. אנחנו פשוט לא נהיה פה יותר, אין למה, אם אנחנו לא מתקיימים ופועלים לפי הערך העליון שלנו בתור עם יהודי, עם ישראל. אנחנו לא אמורים להשאיר אף אחד בשטח, בשבי, אצל חיות אדם.

אני לא יודעת כמה פעמים רומי נאנסה כבר, אני אגיד לכם בכנות, זו מחשבה שאני גם מנסה לחשוב עליה, אבל אין מה לעשות, זה מה שקורה בשבי, הן הופכות לשפחות מין ונאנסות על בסיס יום-יומי. אני לא יכולה לדמיין את זה. תדמיינו את הבת שלכם עוברת דבר כזה. זה הגיע למצב שהיא יכולה לחזור עם ילד, אבל עם עוד ילד שמחכה בבטן, כי עבר מספיק זמן כדי שדבר כזה יקרה.

אני מבקשת ממכם: זה חלון ההזדמנויות הכי גדול שהיה לנו מאז העסקה הראשונה. טראמפ נכנס לתפקיד מ-20 בינואר. אנחנו יודעים מה צריך לקרות עד אז. אל תוותרו עליהם. אל תוותרו על רומי. בבקשה, אל תוותרו עליהם. אי-אפשר יותר ככה. אני אומרת לכם את זה באמת מהלב. אני לא מנסה לשכנע ואני לא מנסה להטיח ואני לא מנסה להאשים. אתם נבחרי הציבור שלנו, התפקיד שלכם זה לעשות את מה שהציבור רוצה, והעם שלנו רוצה אותם בבית. אני יודעת שזה מורכב. אני לא פוליטיקאית.

גם אנחנו. ובאמת כולנו מקווים ומתפללים שהפעם, בניגוד לפעמים האחרונות, שהיה הרבה רעש והרבה דברים יצאו, ובסוף כולנו התאכזבנו, אני מקווה שהפעם זה באמת יקרה.

לא צריך לקוות, צריך לעשות. זה לא יהיה בעזרת אלוהים וזה לא יהיה בעזרת אף אחד, צריך לעשות.

כן.

אלוהים לא יביא לנו אותם, אתם תביאו אותם.

אבל את יודעת, רואים כשעושים, ורואים גם אנשים שהם ניטרליים, ולא רק מהממשלה ומהמדינה, שאומרים מי בעצם כל הזמן סירב ושיחק בנו כל פעם מחדש עם העסקה. אז כמובן שכולנו רוצים אותם ועושים הכול. ואני שוב אומר: אני לא נמצא בחדרי המשא-ומתן, אבל לפחות יש איזשהו שקט יחסי מהגורמים הרשמיים, שאני מקווה שזה יכול לשדר לנו אופטימיות מסוימת, וזהירה כמובן, שלא יקרה מה שקרה הפעם הקודמות. וכולנו רוצים אותם בבית.

ברור לי שכולם רוצים אותה בבית, אני לא חושבת שיש בן אדם שלא רוצה, אבל זה אמור להיות בראש סדר העדיפויות שלנו, יותר מהכול, אחרת אין לנו זכות להתקיים פה במדינה הזאת. אנחנו עם יהודי, אנחנו עברנו שואה, אנחנו עברנו דברים מזעזעים. אנחנו לא יכולים להפקיר אותם. ולעשות הכול זה לעשות הכול, זה לא רק להגיד שאנחנו מקווים ואנחנו רוצים ואנחנו עושים. תעשו הכול. בבקשה. אני מתחננת. הגעתי לרמה הזאת, שאני מתחננת אליכם, בשבילה ובשביל כל החטופים שמגיע להם כבר להיות בבית. תודה רבה.

תודה לך. כן, בבקשה, גברתי.

צוהריים טובים, אני אחותו הקטנה של שלמה מנצור, בן 86, שנחטף ממיטתו בקיבוץ כיסופים. שלמה אחי עבר את שואת הפרהוד בעיראק בילדותו, וכעת עוברת שואה נוספת בזקנתו. הוא המבוגר ביותר והחטוף היחידי מקיבוץ כיסופים.

שלמה, אחי הבכור והיקר לי מכול. קולו של אחי זועק מן האדמה: אל תשליכוני לעת זקנה. אני זועקת שוב ושוב את זעקתו אליכם, נציגי הציבור שלנו ומקבלי ההחלטות: תתעוררו. תזדעזעו. תתעסקו בנושא הכי בוער ב-500 הימים האלה, שקפאו אצלנו מ-7 באוקטובר 2023, ואצלכם שגרה, עולם כמנהגו נוהג. ידעתם להוציא את ראש הממשלה ממיטת חוליו למען הצבעה. הכי חשוב זה חוק ההשתמטות או התקציב, בלי זה המדינה תתמוטט. לא ולא, ללא שחרור כל מאת היקירים שלנו, שנמקים במעבה האדמה, המדינה שלנו בהתמוטטות עם כל ערכיה.

איך אתם ישנים בלילה? איך אתם מתפקדים לאחר קריאת הדוח של משרד הבריאות על ההתעללות ביקירים שלנו? היכן שר הבריאות שחתום על הדוח? היית צריך לקום ולזעזע את כל מקבלי ההחלטות. תקבל החלטות אמיצות, ועוד אתמול לשחרר את כולם בעסקה אחת – את הנרצחים לקבורה ראויה בארצנו, ואת החיים לשיקום דחוף. הם כבר שבר כלי. בקצב העבודה שלכם איני בטוחה כמה מהם נותרו עוד בחיים.

מה יהיה? אל מי נזעק? בחרנו בכם שתייצגו אותנו, שתהיו לנו לפה, שתהיו לנו השופר שלנו. היכן אתם? מדוע נדם קולכם? כל כך הרבה ימים חלפו, ואנו מתקדמים צעד קדימה ושניים אחורה. לפעמים מרימים לנו את הרוח, מטלטלים אותנו, ופתאום אנו צונחים לתהום ומנסים לטפס שוב ושוב. מחכים לנסים.

ראש הממשלה שלי, מר בנימין נתניהו, הבטחת לי שמעשים מביאים ניסים בקרוב. בבקשה, תעשה, כי הקרוב מתרחק מאיתנו. תן למשלחת מנדט מקסימלי. איך לא סמרו שערותיכם למשמע הדברים הקשים האלו? איך אפשר לעבור לסדר-היום? אלי שבשמיים, היקרים שלנו הם בני הערובה גם בידי הממשלה. הם נחטפו על ידי החמאס וגם על ידי ההנהגה, לצערנו. זו התעללות בנו, בנשמותינו וביקירים שלנו.

אני רוצה להקביל משהו שנאמר במקורות, כפי שאמר אלוהים בשירת הים: מעשה ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה? היקרים שלנו נמקים בגיהינום ואתם מתעסקים בחוק ועדת חקירה, בחוק סגירת התאגיד, בחוק ההשתמטות, בתקציב? מה יהיה? החטופים צריכים להיות בראש מעייניכם, בבקשה. גם אם אתם אומרים שאתם עושים הכול, אם הייתם עושים הכול, החטופים שלנו, כל ה-100 היו כבר כאן. תודה.

תודה לך. טוב, במעבר חד.

יש לכם מה להגיד על זה?

כן. לפני שנכנסת אמרתי שאני מקווה ומתפלל שהפעם העסקה באמת תצא לפועל.

אבל בעסקה אחת של כולם ולא בסלקציה.

במוצאי שבת אמרתי שכל עסקה שראש הממשלה יביא, אנחנו נתמוך בו. אני מבין כמובן את הכאב והזעם, כי בסוף, כמו שאת אומרת, אנחנו נבחרי הציבור, ואנחנו צריכים לייצג אתכם ולעשות את הכול בשביל להחזיר אותם, אבל אסור לנו לשכוח שיש לנו פה אויב אכזרי, לא רק בדברים הפיזיים שהוא עשה, גם במלחמה הפסיכולוגית שלו מולנו. ואמרתי את זה: גם הגורמים המתווכים אמרו שבכל פעם שגם ישראל הגיעה לשולחן, הם בסוף עשו סיבוב או שהעלו קשיים, או שתמיד גרמו לזה שזה לא ייצא לפועל.

אבל זה גם היה הפוך, כשהם הגיעו הנה גם טרפדו את זה כמה פעמים.

אני שמעתי לא רק את המזכיר, גם את היועץ. הם אמרו את אותם דברים, שבסוף מי שהפיל את העסקאות זה היה החמאס. אבל נכון, אתכם זה פחות צריך לעניין, כי הם לא מייצגים אתכם, אנחנו מייצגים אתכם, ואתם באים בטענות כמובן אלינו, וזה לגיטימי וככה זה צריך להיות. אני באמת מקווה שהפעם אנחנו לא נתאכזב שוב, ובאמת יקרה מה שצריך לקרות, בעזרת השם.

מירב ויונתן, אני אשמח אם תוכלו להתייחס גם לדברים שהעלינו.

קשה מאוד לעבור לסדר-היום לאחר שאנחנו שומעים את המשפחות. הנושאים שאנחנו עסוקים בהם – בעיקר אני כיושב-ראש ועדת הבריאות – אני יכול לומר שהם נטולים עניינים קואליציוניים כאלה ואחרים, אנחנו מתעסקים באמת בדברים שנוגעים לפרט ברמה היום-יומית. המחויבות שלנו – אני מדבר עכשיו על חברי הקואליציה, אבל ברור לי שזו מחויבות של כולם – היא להחזיר את החטופים והחטופות הביתה במהרה, בעזרת השם גם בבריאות, מי לקבורה מכובדת ומי לשיקום, בעזרת השם.

הזכירו פה מקודם את הדוח הקשה של משרד הבריאות. אני מוכרח לומר שהוא נעשה באומץ גדול, כי היו קולות אחרים שביקשו לנסות לסדר איזושהי רשימה שהיא הומניטרית יותר ופחות, ובא משרד הבריאות ואמר: לפי הנתונים הקיימים אצלי כל החטופים והחטופות הומניטריים, אין הבדל בין אף אחת ואחד. וזה מציף את הקריאה, גם לקהילה הבין-לאומית, וגם כמובן לכל מקבלי ההחלטות כאן במדינת ישראל, לעשות הכול כדי שהם יחזרו הביתה בשלום ובמהרה.

ואנחנו כמובן כמובן תומכים ומחויבים לזה, גם מבחינה מוסרית, גם מבחינת תורנית-הלכתית. מצוות פדיון שבויים, כידוע, היא מצווה מהחשובות, אם לא החשובה ביותר שיש. ולכן אני מצטרף גם לקריאות שלכם אלינו, וגם לקריאות שלנו אל העולם, וגם לקריאות שלנו בינינו לבין עצמנו, לעשות את הכול. כמובן, כשהפרטנר האכזרי והמטורף יביע איזושהי נכונות, אנחנו לא נהיה אלה שנחסום – הפוך, אנחנו נהיה אלו שיקדמו את התהליך הזה כמה שיותר.

אתה מרגיש שאתה עושה הכול? אם אלו היו הילדים שלך, אתה מרגיש שזה מה שהיית רוצה לעשות?

היות שאני מכבד אתכן כחברות של רומי - - -

כן, מירב, בבקשה.

אני אגיד לך את מה שאני אומרת כל הזמן בכל ריאיון: להפסיק את המלחמה היום ולהחזיר את כולם, כל השאר קשקושים ופטפוטים. לחץ צבאי לא מחזיר, רק מחזיר ארונות קבורה. אני אומרת את זה בכל ריאיון שלי, בכל סטורי שלי. אתמול עליתי, דיברתי במליאה רק על הסרטון של לירי אלבג, שאני ראיתי בו סרטון של גיהינום, וראש הממשלה הוציא ציוץ שהוא ראה סרטון מרגש. אני בכלל לא איתם באותו מקום. היום להפסיק את המלחמה. להחזיר. לעשות עסקה. ואם לא יפסיקו את המלחמה, לא תהיה עסקה, וכל השאר זה לזרוק – טוב שאתן באות, טוב שאתן מדברות. את שלי אני אומרת תמיד: להפסיק את המלחמה. מה, עוד מחבל, עוד בניין, עוד בניין, עוד מחבל? די, תחזיר אותן כבר הביתה.

ילדה בת 19 יושבת שם. עיגולים שחורים. הרגל שלה ככה. אני יושבת ובוכה. אני שומעת את דודי אמסלם, הוא לא ראה את הסרטון שלה בכלל. הוא לא ראה בכלל. אתה שר שיושב בקבינט, לא מירב בן ארי באופוזיציה. הוא לא מסתכל. אז מה את רוצה? תמשיכו לשבת פה, אתן עושות עבודה חשובה מאוד. תסתכלו בעיניים של חברי הכנסת. אבל תכלס להחזיר את רומי ואת לירי זה רק להפסיק את המלחמה. ואין חבר כנסת אחד היום בקואליציה שמסוגל להסתכל ולהגיד לכם את מה שאני אומרת.

תודה.

אני אומרת לכם את זה בשמם: להפסיק את המלחמה, להחזיר הביתה, מי לקבורה ומי לשיקום. זה שיקום מטורף. את רואה חטופים שכבר שנה בבית – מייה שם, כאלה – לא מצליחות לצאת מזה. אז מה יהיה כשהם יחזרו? כמה זמן נתקן אותם? כמה זמן? אז די, מספיק.

לא יהיה מה לתקן אם לא נחזיר אותם עכשיו.

יהיה, בעזרת השם. אסור לאבד את האמונה.

אנחנו לא מאמינים את האמונה, אבל אנחנו - - -

אנחנו צריכות כל הזמן לחשוב שהם יחזרו.

ברור.

ואנחנו נעשה הכול כדי לשקם, לתקן, לתת להם אפשרות לחיות פה בכבוד, זה כל כך מגיע להם. עד שלא יפסיקו את המלחמה, כל בלבולי המוח של לחץ צבאי – די.

תודה. אמרת.

אמרתי. אני אומרת בצורה מאוד ברורה. נראה לי הייתי מספיק נחרצת.

תודה.

אז אם לא יפסיקו את המלחמה, זאת אומרת שנגזר על החטופים שלנו גזר דין מוות, על היקירים שלנו.

את יודעת, אמרתי לך גם לפני כן שאני אוהבת אותך ואני מקשיבה לכל מה שאת אומרת. ומה אמרתי לך? את צודקת.

אני מחזקת את מה שאת אומרת. אני מחזקת את דברייך.

אמרתי לך בוועדה הקודמת: את צודקת. בכל מילה אתן צודקות.

אפשר לשאול שאלה אחרונה?

לא, סליחה, סיימנו. תודה רבה.

אנחנו ממשיכים הלאה. קביעת ועדה לדיון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 69 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024 – מ/1815. מישרקי, בוא שנייה.

הוא לא חבר ועדה.

אני. אין לי בעיה. מה אתה צריך?

לא משנה.

מישרקי, קבל חוק: שדה תעופה בנגב – ועדת הכלכלה. איפה יש דילמות? אני רצינית.

רגע, עוד לא הגענו לשם.

לאן את רצה? יש לך סדר-יום משלך? לא הבנתי.

כן.

לא, זה סדר-יום של ועדה.

האמת, שיש לי גם את טאיסיה במעמד האישה.

מה את דואגת, לחוק של רם?

לא, אני רק מוודאת שהכול תקין.

טוב, בריאות ממלכתי – לוועדת הבריאות. מישהו רוצה להתייחס? לא. אם כך, מי בעד? שלושה בעד.

מירב, רק רציתי להגיד לך – סליחה על ההפרעה – שאת לובשת מנומר, וזה הדבר שרומי הכי אוהבת בעולם. אז תודה לך.

אני יודעת.

מי נגד?

הצבעה

אושר.

אם ככה, ההצעה תועבר לוועדת הבריאות.

הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנגב, התשפ"ה–2024 (פ/5120/25), של חבר הכנסת רם בן ברק וקבוצת חברי כנסת; הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנבטים, התשפ"ה–2024 (פ/5235/25), של חבר הכנסת אלמוג כהן – זו הצבעה אחת?

כן.

כן. המלצת הלשכה המשפטית – לוועדת הכלכלה. מישהו רוצה להתייחס? אם כך, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

אושר פה אחד.

3. הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024 (פ/5145/25), של חבר הכנסת אביחי בוארון וקבוצת חברי כנסת. ההמלצה היא לוועדת החינוך. מישהו רוצה להתייחס? מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

אושר ויועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט.

5. הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים) – רגע, מה עם 4?

אה, סליחה.

מישהו פה עוקב אחריך.

נכון.

4. הצעת חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה, התשפ"ה–2024 (פ/5210/25), של חבר הכנסת אלון שוסטר.

מה ההמלצה?

לוועדת הכלכלה. ויש גם חוק ממשלתי קודם שנמצא שם. אם כך, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.

אושר פה אחד.

5. הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024 (פ/4167/25), של חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי כנסת.


התשפ"ד–2024 (פ/4167/25), של חה"כ ינון אזולאי וקבוצת חברי כנסת.

לאן אתה רוצה, ינון?

מה ההמלצה של הלשכה המשפטית?

לא, יש המלצה, ויש הסכמה בין ראשי הוועדות וגם הייעוץ המשפטי אישר את זה, בגלל זה חיכינו עם הוועדה, להעביר את זה לוועדת הפנים.

אם כך, מי בעד?

הצבעה

אושר.

אושר פה אחד.




ג. הוספת ממלאי מקום קבועים בוועדות הכנסת

הוספת ממלאי מקום קבועים בוועדות הכנסת. מוצע כי חבר הכנסת אלון שוסטר יכהן כממלא מקום קבוע בוועדת הפנים והגנת הסביבה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. מי בעד?

הצבעה

אושר.

אושר פה אחד.

מה עם ב'? מה קורה איתך היום? להביא משקפיים?



ב. פניית יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להעברת הצעת חוק מתן הטבות בדיור ללוחמים משוחררים ולמשרתי מילואים, התשפ"ד–2024 (פ/4328/25), מוועדת הפנים והגנת הסביבה לוועדת החוץ והביטחון

פניית יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להעברת הצעת חוק מתן הטבות בדיור ללוחמים משוחררים ולמשרתי מילואים, התשפ"ד–2024 (פ/4328/25), של חבר הכנסת משה פסל, מוועדת הפנים והגנת הסביבה לוועדת החוץ והביטחון. הבנתי שגם זה בהסכמה בין ראשי הוועדות והמציע. מישהו רוצה להתייחס? מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.

אושר. ארבעה בעד.

אוקיי, אז ממלא מקום עשית כבר.



המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא שי לחג
ליועצים הפרלמנטריים

המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא שי לחג ליועצים הפרלמנטריים. צריך להקריא את זה?

רגע, מה זאת אומרת? אני קונה ליועצים שלי שי לחג. ממתי הם מקבלים שי לחג?

הם מקבלים בתוך התלוש פעמיים בשנה. תקראי את המכתב.

באמת?

כן, פעמיים בשנה. זה יוצא להם 800 ומשהו שקלים, מעלים להם ל-1,100.

אז מה ההמלצה?

להעלות את הסכום ל-1,100 שקלים, ל-560 ו-550, נכון?

היום לפי החלטת שכר חברי הכנסת, כפי שאישרה ועדת הכנסת, היועצים מקבלים שי לחג.

מירב מפסיקה לקנות מתנות - - -

רגע, אני מבקש שקט, ואחרי זה יש לנו עוד שני דוברים שרוצים להתייחס. בבקשה.

לפי החלטה של ועדת הכנסת דהיום חברי הכנסת מקבלים בעצם כסף בתלוש - - -

לא חברי הכנסת, היועצים.

היועצים. אמרתי חברי הכנסת? סליחה. נכון, היועצים.

חברי הכנסת לא מקבלים.

בפסח ובראש השנה בסכום שנתי של 415 ש"ח.

לכל חג?

כן.

שנתי.

לא, לשני החגים, עליזה.

יושב-ראש הכנסת פנה לוועדה הציבורית באמצעות החשב, והציע להעלות את הסכום הזה, שלא עודכן הרבה שנים.

כמה שנים, אגב, לא עודכנו ליועצים את השי לחג? סתם מעניין אותי.

מ-2005. השכר עודכן, כזכור, בכמה פעימות, כולל לפני שנתיים הייתה המלצה של ועדת - - - בעניין העלאת שכר, אבל בשי לחג לא נגעו, והוא גם לא צמוד. הוועדה הציבורית קיימה דיון בהצעתו של יושב-ראש הכנסת. היא כתבה בהמלצה – אתם יכולים לראות גם בנוסח שמונח בפניכם ושהונח על שולחן הכנסת – היא סבורה כי נוכח מצב המלחמה שבו שרויה המדינה מזה יותר משנה, על ההשלכות הכלכליות הנגזרות ממנו, אין זה הזמן המתאים להעלאת שכר, בהתחשב בכך שיועצים מקבלים תוספת שכר שנתית קבועה וחריגה של 4% לשנה נוסף על עדכון שכרם, בהתאם להסכמי השכר החלים על כלל עובדי המדינה, ובהתחשב בכך שלפני כשנתיים אישרה ועדת הכנסת את המלצת הוועדה הציבורית בדבר תוספת שכר משמעותית. ואולם הוועדה מצאה כי ניתן להצדיק את הגדלת סכום השי לחג בהתחשב בכך שהסכום נקבע לאחרונה בשנת 2005, לא עודכן, ובהתחשב בסכומים המשולמים לעובדי המדינה ועובדי הכנסת, שהם סכומים גבוהים יותר של שי לחג. ובהתאם, ממליצה הוועדה הציבורית להעלות את הסכום השנתי ל-1,100 ש"ח.

זה של שני החגים? מתי הם מקבלים את זה, אגב?

זה שנתי. היום הם מקבלים בפסח וראש השנה.

לא, אבל באיזה תאריך הם מקבלים? כי זה שנתי.

פעמיים במשכורת.

אה, פעמיים. אז זה 550?

ברוב המקרים זה יוצא במרץ ובספטמבר.

לפי ההמלצה עכשיו זה ישולם להם בכסף או בשביל כסף בסמוך לחגים, כפי שיקבע החשב.

אגב, למה הורידו להם עשרה שקלים באופן יחסי לעובדי הכנסת?

תמיד ההשוואה היא לא אחידה לעובדי הכנסת, בגלל שהם לא עובדי מדינה. גם ה-4% השנה זה לא כמו עובדי הכנסת ודברים אחרים.

ולכן הסעיף יאמר שהשי לחג יהיה בכסף או בשווה כסף בסכום שנתי של 1,100 ש"ח. חשב הכנסת יקבע את אופן התשלום ומועדיו ואת הסכום שישולם בכל מועד. אז בעצם זה לא מחויב להיות רק פסח וראש השנה, יש לשער שזה יהיה, אבל - - -

וזה גם לא מחויב להיות בסכום אחיד? זאת אומרת, לא חצי-חצי?

נכון.

למה?

יש פה מישהו מהחשבות?

לא, הם רק מיישמים את - - -

מה זה קשור? יש פה שאלות, היה ראוי שהם יהיו בדיון הזה ויענו על שאלות. מדובר בכספי ציבור, צריך לענות על כל השאלות האלה. אני מבקש שפעם הבאה בדיון - - -

על החשבות – בסדר.

הוזמן.

אני יכול לשאול שאלה?

גם הוועדה הציבורית רצתה להגיע, אגב.

למה לא בא הנציג של הוועדה הציבורית?

כי ההזמנה יצאה בעשרה ל-12:00.

נו, אז מה אתה רוצה, תלין על עצמך.

בעשרה ל-12:00? ב-11:00.

אני ראיתי שזה נשלח בעשרה ל-12:00.

יש לכם פתאום הפתעות בוועדת הכנסת. פתאום דיון. הוא ספונטני, היושב-ראש.

מי מייצג פה את היועצים הפרלמנטריים?

הוועד.

הם רוצים לדבר, אבל פינדרוס ביקש. סיימת, ארבל?

כן, זאת ההמלצה.

בבקשה, פינדרוס.

אדוני היושב-ראש, זו הקדנציה הראשונה שלי בכנסת שאני לא חבר ועדת הכנסת. אני פשוט קורא את זה, ואני רואה פה את היועצים הפרלמנטריים, אני לא רואה את מנהלי הסיעות. יש לזה איזו סיבה?

תכף רומן יתייחס.

לא, אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש.

אני לא הוועדה הציבורית. אתה מוזמן לפנות לוועדה הציבורית.

לא, אתה יושב-ראש ועדת הכנסת.

כן, אבל אתה מוזמן לפנות לוועדה הציבורית. אני לא יכול להוסיף - - -

אני יודע למי אני פונה, אני פונה ליושב-ראש. יושב אצלך בוועדה חוק שהובלתי עם ניר אורבך, עם גיל סגל, להעביר את מנהלי הסיעות - - -

גועל נפש.

עליזה, זה לא המליאה פה, תני לי לדבר.

לא, היא מחזקת אותך.

במליאה את יכולה לעצור אותי, לא פה.

מותר לי להגיב.

הם לא בסמכות הוועדה הציבורית, מנהלי הסיעות.

למה זה לא בסמכות? כי מישהו לא הביא את החוק למליאה. יושב-ראש ועדת הכנסת לא הביא את החוק למליאה.

אבל זה לא קשור לוועדה הציבורית.

למה? כי יושב-ראש ועדת הכנסת לא הביא את החוק למליאה. יש חוק שאמור להכפיף את המנהלים לאותו דבר. תבין, כרגע הולכים להעלות את השכר של היועצים הפרלמנטריים, שאני מודה שיש לי שלושה או ארבעה.

ארבעה יש לך.

זה לא העלאת שכר, זה שי.

והמנהלים – שום דבר. גם אתמול בלילה, אדוני היושב-ראש, כשכולם דאגו שהישיבה תיגמר ב-23:15 כדי שיאשרו להם את המלונות, עשו עבודה מצוינת בעניין הזה.

ממש לא. זה מה שעבד.

אני יודע, זה מה שעבד. אבל כל מנהלי הסיעות היו צריכים למצוא לעצמם פתרונות, והיועצים נכנסו לאוטו ונסעו לאן שנסעו. אני חושב שזה לא הוגן, שיש עובדים שהם ככה בכנסת ויש עובדים שהם ככה בכנסת. צריך להעלות את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

אוקיי. רומן, בבקשה.

גיל סגל הוביל את זה, יחד עם יושב-ראש הכנסת הקודם.

אמרת. תודה. רומן, בבקשה.

אני חושב שכמנהלי סיעות אנחנו ילדים חורגים לאלוהים. אנחנו נמצאים בין הכיסאות. אף אחד לא מטפל לא בתנאי העבודה שלנו, לא בשכר, לא בכל ההטבות, ולא בשעות העבודה, בשום דבר. כשאתה פונה למישהו הם אומרים: אבל אתה לא מטופל בזה. למה אני צריך להתחייב לקבל מתנה? למה אי-אפשר להסדיר את הדברים האלה? עכשיו, עיני איני צרה שהיועצים המקבלים, זאת לא הנקודה. אבל אני חושב הגיע הזמן, ואני חושב שיש קונצנזוס בין האופוזיציה לקואליציה להסדיר את הנושא הזה. אי-אפשר. זו לא סיטואציה שאנחנו נמצאים בה כבר חודש, חודשיים, שלושה חודשים – זה נמשך שנים. אני מבקש מיושב-ראש הוועדה לקחת את ההובלה על הנושא הזה. אני דיברתי עם יושבי-ראש המפלגות, כולם מסכימים, כולם מוכנים לחתום על החוק. תקדמו את הנושא הזה.

כן, אבל דיברנו על פנייה של כל ראשי הסיעות, ואמרתי שאני מוכן להוביל, לחתום ולהתקדם עם זה.

שום דבר, להעלות את זה למליאה לשנייה ושלישית. אדוני היושב-ראש, לא צריך כלום. צריך דבר אחד: היום בשעה 15:30 הצבעה בוועדה, מעלים את זה לשנייה ושלישית, ונגמר האירוע.

יש נוסח?

יש נוסח שעבר רציפות, צריך לעבוד עליו.

נגמר האירוע. אתה עושה הצבעה - - -

צריך לעבוד על הנוסח הזה לשנייה ושלישית.

יש נוסח קיים.

יש נוסח שעבר קריאה ראשונה.

אין בעיה, אז תתקנו מה שצריך לתקן, תנהלו שני דיונים, ותעלו את זה לשנייה ולשלישית. לא הבנתי את הדיון הזה. תאמין לי, עברתי את כל סוגי ההסכמים, תעשה ככה, תעשה ככה, אני שנתיים בטיול. מספיק. די. דיון, מעלים לשנייה ולשלישית, והאירוע יהיה מאחורינו.

מישרקי ואחרי זה אלירן.

האמת היא שהשאלה אליו. אני רוצה לדעת שמה שסוכם פה עונה לדרישות שלכם. האם בדקתם באמת שזה הסכום שמקבלים עובדי המדינה?

עובדי המדינה מקבלים 600.

זאת אומרת 1,200 בשנה?

כן.

אוקיי. היה לכם איזשהו שיח עם הוועדה?

היה שיח עם הוועדה. אני היועץ של חבר הכנסת אריאל קלנר.

ואתה מייצג את העובדים לצורך העניין?

לא, אנחנו מייצגים.

בין היתר.

יש שני ועדים. אוקיי, לא משנה.

כשלעצמו המסמך הזה מעיד על הפער שיש מה שקורה בחוץ - - -

למה שניים?

סליחה שאני מתערבת, אני ממשרד ממשלתי.

אנחנו הוועד שהיה פה, והיו כמה יועצי שרים שהחליטו שהם מקימים ועד משל עצמם.

אז זהו שלא. לפני שלוש שנים הוקם ועד - - -

לא ניכנס לזה.

אני רק נותנת רקע קטן. לפני שלוש שנים הוקם ועד בבחירות. אני נבחרתי לפני שלוש שנים לייצג, והובלתי מול ניר אורבך - -

אני לא יודע - - -

סליחה, אתה לא מפריע.

- - מול הכנסת ומול ההסתדרות את הנושא של העלאת השכר ושיפור התנאים ליועצים הפרלמנטריים. זה עבר, קיבלו 16%. אז הם לא היו בשום ועד. הצענו להם להצטרף למען כל היועצים. אני כרגע עובדת במשרד ממשלתי, אבל ליבי פה, כי בסופו של יום הבוס שלי הוא חבר כנסת, יש פה מישהו מהנציגים שעובד איתנו והוא רוצה להגיד את הדברים.

אני גם אשמח להציג את עצמנו.

רגע, אבל אלירן היה באמצע, והפסקנו אותו. אני אתן לך.

אני חושב שהמסמך הזה מעיד על המצב שלנו היום, שאנחנו מקבלים 400 ומשהו שקל בשנה, כשהיום בכל מקום בחוץ מקבל סכום הכי מינימלי של 400 שקל על כל חג. במקרה של אריאל הוא קונה לי מכספו האישי ונותן לי.

רגע, תשתף אותנו מה אריאל קונה לך.

עזוב את זה, נו.

עזוב. אבל זה רק מראה שבאמת יש פה נושא שהוא כאוב. אנחנו שמחים שהיום זה בא להחלטה פה, וזו התחלה של משהו ביחס למה שהיינו. וכל מה שאנחנו מבקשים בסך הכול זה שמישהו יביט החוצה, ויראה מה שקורה במשרדים ממשלתיים וברשויות מקומיות, ופשוט יודעים את זה אלינו, כי אנחנו עובדים, לפי דעתי, הרבה יותר קשה ממה שעובדים במקום שזורקים את העט ב-16:00. תודה רבה.

תודה. בבקשה.

אני יועצת לחבר כנסת פה במשכן. אנחנו ועד היועצים הפרלמנטריים, יש לנו נציגים מכל הסיעות. אם מישהו רוצה גם לעשות למען היועצים אנחנו בסדר עם זה.

מי הנציגים שלכם מטעם הליכוד?

עידן מס של חבר הכנסת דן אילוז. בכל אופן אנחנו פנינו לרוני טל, קיבלנו עזרה ממנו. מני, רוצה לפרט קצת על זה?

כן. אני יועץ של חברת הכנסת מיכל שיר. דיברנו גם על דברים קודמים, גם בסיפור עם המלונות, ועוד דברים שהיו כאן קודם.

אז כן, כל נושא המתנות באמת – ראיתי את העלייה אצל עובדי המדינה. פנינו עם זה לרוני טל, בנוסף לעוד דברים אחרים שפנינו אליו בנושא. הוא הבטיח לטפל. על חלק מהדברים הם הצליחו להתקדם, כמו זה, חלק מהדברים עוד לא התקדמו. גם בדברים אחרים שאנחנו מבקשים, אנחנו מבינים שיש פה היום קושי, שיש היום מצב לא פשוט במדינה, ואנחנו לא מנותקים. אני חושב שהיועצים זה האחוז שעשו פה הכי הרבה מילואים במשכן הזה.

אתה סוטה מהנושא.

סליחה, אלירן, לא להפריע.

יש לי טלפונים של כל הרס"פים בדרום. אנחנו רתומים לחלוטין לכל נושא המלחמה. ברור לנו בדרישות שיש פה מצב מורכב במדינה. אין לנו דרישות מופרכות. יש פה עוד משהו שלא עלה במשך 20 שנה. גם דברים אחרים שאנחנו רוצים לטפל בהם, רובם לא קשורים להעלאות או דברים כאלה, אולי עדכונים. אז כן, גם בנושא הזה פנינו לרוני, רוני עזר לנו לקדם את זה. עכשיו זה הגיע לוועדה הציבורית, ועכשיו זה מונח לפניכם. אנחנו נודה לכם אם תאשרו.

תודה.

אני רוצה לאשר להם 1,200. אני יכול? למה לא את המקסימום?

כי הוועדה הציבורית עושה את זה. אתה מאשר את ההמלצה שלהם או לא. אתה לא יכול לשנות בפנים. כן, בבקשה.

הם לפחות נמצאים במצב של משא ומתן. אנחנו אפילו לא נמצאים במצב של משא ומתן. אין לנו על מה לנהל את המשא-ומתן. אנחנו מחוץ לתחום.

כי הוועדה לא מוסמכת לדון בכם, נכון?

אף אחד - - -

טוב.

כי זה עבר קריאה ראשונה ולא עבר קריאה שנייה ושלישית.

רק תיקון קטן: הליכוד לא בחר אף יועץ אליהם, אולי עידן על דעת עצמו הלך אליהם. אצלנו זה אני, זה אור ברק, מעיין סמון של יולי. אנחנו הרבה מאוד נציגים מהליכוד. והוא מביא לי איזה שם של מישהו שהוא בא והצליח לגייס אותו - - -

הדיון הוא עכשיו מיהו הגוף היציג של הליכוד? תפנו לבית הדין של הליכוד, מי הגוף היציג של הליכוד.

אני מרגיש בוועדת החוקה - - -

כל מה שצריך עכשיו זה רק לתת להם ייצוג בוועדה לבחירת שופטים.

אם כך, מי בעד? מי נגד? אחד נגד.

הצבעה

אושר.

רוויזיה.

טוב.

לא, הרב פינדרוס. סליחה רגע.

אני אחכה עם הרוויזיה, עד שתגיד לי שזה בסדר. היועצים הפרלמנטריים, אתם מוזמנים לחבר הכנסת פינדרוס. תודה.

אופיר, אני מבקש ממך לא לסיים. דקה.

אני לא מצביע על הרוויזיה, עד שהוא יגיד לי לשחרר את הרוויזיה. יועצים פרלמנטריים, לפינדרוס. תודה.

דקה. למה אתה סוגר את הישיבה?

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:42.