פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



19
הוועדה לביטחון לאומי
06/01/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 321
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שני, ו' בטבת התשפ"ה (06 בינואר 2025), שעה 8:47

היערכות כוחות המשרד לביטחון לאומי למניעת פשיעה בעונת הקיץ בכינרת

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר

יצחק קרויזר

יונתן בובליל - רפרנט ביטחון פנים ומשפט, אגף תקציבים, משרד האוצר

שלומית גרינפלד - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סנ"צ תומר פינצי - ק' אח"מ כנרת, משטרת ישראל

סנ"צ ארמן סקיימן - רמ"ד שיטור ימי, משטרת ישראל

רב חובל צדוק רדקר - מנהל, רשות הספנות והנמלים

עופר בן עזרא - מנהל נמל טבריה, רשות הספנות והנמלים

ברנרד ריבן - סגן מנהל מרחב צפון, נתיבי ישראל

ערן ליבנה - מנהל פיקוח צפון, רשות מקרקעי ישראל

אורן אביטן - מנהל מרחב ירדן, מגן דוד אדום

יצחק ליבוביץ' - מנהל מחלקת מדיניות, מגן דוד אדום

עידן גרינבאום - ראש מועצה ויו"ר, איגוד ערים כנרת

שלום רנד - מהנדס, איגוד ערים כנרת

אריק טל - מנהל מחלקת פיקוח ואכיפה, איגוד ערים כנרת

ניצן אמיל מאיר - שדלן, מנהל קשרי ממשל, איגוד ערים כנרת

יוסף אבי יאיר אנגל - סבו של אופיר אנגל שחזר מהשבי

משה ברקת - יועץ לוועדה

בילאל חאג' - מנהל תחום שלטון מקומי, רגולטור באיגוד ערים כנרת, משרד הפנים

טפסר משנה בוריס אייזנברג - מפקדת תחנת טבריה, כיבוי והצלה לישראל

יונית בן יוסף - מנהלת אגף התיירות, עיריית טבריה

מירי פרנקל-שור

לאה גופר

נועם כהן, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


היערכות כוחות המשרד לביטחון לאומי למניעת פשיעה בעונת הקיץ בכינרת

תודה למי שעשה את המאמץ להגיע בבוקר המוקדם הזה, אבל הנושא הזה חשוב מדי מכדי שאני אוותר עליו. אני כבר תקופה די ארוכה מתעסק בו ביוזמת שניים מהאנשים הנהדרים שיושבים פה, ויושבת פה חבורה באמת נפלאה של אנשים. גם ראש המועצה האזורית עמק הירדן, עידן גרינבאום, וגם ניצן מאיר שלא יורד לי לרגע מהצוואר. אבל הנושא מאוד חשוב, לא רק בגללם, אלא מפני שזה נושא חשוב. אנחנו עוד מעט נתחיל לעסוק בהיערכות האמיתית שלנו לקיץ בכנרת עם כל ההכרזות שצריך להכריז, אבל רגע לפני שנתחיל עם הנושאים החשובים האלה יש נושאים יותר חשובים.

אנחנו ביום ה-458 למלחמה, מלחמה שעדיין, אני אומר לכם, רב בה הנסתר על הגלוי. לא רק בגלל העסקה, אלא גם בהחלט מה שקורה בלבנון ויהודה ושומרון ואיראן וחות'ים, יותר מדי דברים שאנחנו לא באמת יודעים. ואתמול הייתי ביום שלם של סיור בצפון עם אלוף פיקוד צפון, לא חזרתי משם יותר רגוע. אבל כשנמצאות פה משפחות חטופים ומשפחות שכולות, הבמה תמיד בתחילת הדיון שלהם, בבקשה.

תודה. 458 ימים ו-100 ישראלים חטופים במנהרות הארגון האכזר שמר הפקרה עם ידידתו הקרובה קטאר העצימו לגודל מבהיל שהביא עלינו את האסון ועדיין גובה מחירים בדם ובנפש למרות כל ההצהרות על הניצחון והחיסול. ביום השואה של 7 באוקטובר נחטף אופיר נכדי מביתה של יובל חברתו בקיבוץ בארי יחד עם אביה, יוסי שרעבי. אופיר חזר אלינו אחרי 54 ימים ויוסי, שהיה איתו כל אותו זמן נשאר בעזה ונהרג אחרי 97 ימים. מיום שחרורו מרגיש אופיר מועקה עזה, מדוע הוא שוחרר ולא יוסי.

האם אנחנו, משפחתו של אופיר, לא זכאים לדעת מה קרה ואיך קרה ומי אחראי שאופיר שלנו נחטף? האם חנה שרעבי, לא זכאית לדעת איך נחטפו בניה, יוסי ואלי, מביתם ואיך ומי השם שכלתה, ליאן, ושתי נכדותיה, נויה ויהל, נרצחו בביתן בבארי ב-7 באוקטובר?

חברי הכנסת, לצערי יש רק חבר כנסת אחד היום כאן, ישרו למבט לעיניים של חנה ותנסו להשיב על השאלות. עשו משהו כדי שתקום ועדת חקירה ממלכתית, הדרך החוקית היחידה שתוכל לתת לנו ולמשפחות החטופים שעדיין שם ולכל משפחות הנרצחים באותו יום נורא מענה, ולכל עם ישראל שמעוניין לדעת מה קרה ולמה. די לברוח מאחריות. והאחראים למחדל הגדול בתולדות המדינה יעמדו לדין, לפחות לדין החברה שנמצאת בתהליכי פירוק וריסוק.

אנחנו נמצאים היום באותו מצב שהיה סוף תקופת החשמונאים, אחרי 77 שנים. תקופת החשמונאים, ילדיה של שלומציון, אחרי 77 שנים אנחנו באותו מצב היום, כדאי שתפתחו את העיניים. אתם אחראים שכל החטופים ישובו, מי לשיקום ומי לקבורה מכובדת. הקדישו מזמנכם היקר, תרתי משמע, לחשוב איך אתם מחזירים את כל 100 החטופים למשפחותיהם. זאת אחריותכם הישירה גם אם נשלם בהפסקת אש ארוכת טווח. לא יקרה כלום אם נושאים פחות חשובים בהם אתם עוסקים בוועדות ימתינו עד חזרתם של 100 חטופים למשפחותיהם, כי אין נושא יותר חשוב בסדר היום הישראלי, ורצוי שעה אחת קודם. ושוב, זו אחריותכם כנבחרי העם להשיב את כולם. כולם הומניטריים, עכשיו. תודה.

תרשה לי לגלות שנפגשנו כבר הבוקר.

מותר לך.

באתי אליך אופטימי ומיד החזרת אותי למציאות.

מה לעשות?

אני עדיין מנסה להיות כזה.

זו הפעם ה-40 שאני מופיע פה בוועדות בכנסת.

39 אצלי.

הרבה אצלך, אני מודה באשמה.

עוד מישהו? ובוודאי, תודה שאתם פה. הייתי מאוד רוצה שכבר לא תהיו פה, אבל כל זמן שזה קורה, אני אמשיך לכבד אתכם. תודה שאתם פה.

גם אנחנו, כן.

שתי דקות הפסקה ונחזור לשגרה.

(הישיבה נפסקה בשעה 08:52 ונתחדשה בשעה 08:54.)

כן, זה לא פשוט, מאוד לא, אבל זה חלק מהמציאות שאיתה אנחנו חייבים לא רק לחיות, אלא גם להתמודד. אני מקווה שנשכיל כעם, כמדינה, לדעת לעשות את זה נכון. אני לא יודע מה כל אחד מאיתנו היה עושה אם הוא היה במצב הזה.

ובחזרה לענייננו, האגם או הימה, כל אחד שיקרא לו איך שהוא רוצה, כנרת, בראיית עולמי כאחד שגדל והתחנך על שפת הכנרת, הייתה לי הזכות להיות הרבה שנים ילד חוץ בקבוצת כנרת, בוגר בית הספר בית ירח עד כמה שאפשר להגיד בוגר כאחד שהיה יותר שעות על הים מאשר בכיתה וזה בסדר. אבל ספגתי משם הרבה מאוד דברים והיום אני גר לא רחוק משם, טיפה צפונה, במשמר הירדן.

הכנרת היא משאב לאומי, אי אפשר להסתכל על הכנרת אחרת. וכל זמן שאני יושב כאן, אני אנסה לדחוף את הראייה ואת ההסתכלות על הכנרת כעל משאב לאומי. היא משאב לאומי כלכלי, היא משאב לאומי תיירותי, היא משאב לאומי אפילו לספורט, היא משאב לאומי מזה שהיא מזרימה מים לא רק לישראל, אלא לעוד כמה מקומות. הכנרת היא משאב לאומי. אנחנו קוראים לה ים כנרת כי אין לנו דברים אחרים, רוב האנשים שלא מגיעים לים התיכון מגיעים לכנרת.

והכנרת היא גוף שמושך ומסביב לכנרת בשנים האחרונות חלו שינויים רבים, גם את זה צריך לבוא ולומר. עלייה ניכרת בפשיעה, אני חייב לומר שלא הכרתי אותה מספיק למרות שהייתי מעורב כמפקד יחידת חילוץ גולן בהרבה מאוד מקרים שבהם אנשים טבעו בכנרת משכרות או מכל מיני דברים אחרים, אבל לא הייתי חשוף לפשיעה עד הרגע שעשיתי רישיון שיט וקניתי סירה ורציתי להוריד את הסירה לכנרת. ואז הבנתי שרגע, החופים של הכנרת והאמצעים של הירידה לים הם רכוש שנמצא בידיים לא נכונות בחלק לא קטן מן המקרים.

ואז נחשפתי לפגישות עם עידן, ראש המועצה של עמק הירדן, וגיליתי עד כמה הפשיעה הזאת באמת אוכלת בנו. נרתמנו וחוקקנו חוק פה בכנסת ביוזמת חבר שלי מעוצמה יהודית, יצחק קרויזר, את חוק השכרות בכנרת או הנהיגה בשכרות, אבל לא די בזה. אם אנחנו לא נשנס מותניים, אנחנו, חברי הכנסת, הממשלה לא תשנס מותניה, אנחנו נאפשר עדיין לכנרת להיות מרכז פשיעה לאומי וזה לא המשאב הלאומי כמו שאני חושב שצריך להיות פה.

מסביב לכנרת היום יש לא מעט גורמים שכל אחד כן רוצה לעשות טוב. בראש ובראשונה איגוד ערים כנרת, שגם שם, בראש הארגון הזה עומד ראש המועצה של עמק הירדן, עידן גרינבאום, משטרת טבריה שנמצאת שם, קיבוצים שיש להם שם חופים. הרבה מאוד גורמים שרוצים לעשות טוב לעניין הזה, אבל אין גורם אחד שמתכלל, וכשאין גורם אחד שמתכלל וכל הדברים נופלים על רק אחריות בלי סמכויות, אנחנו במקום לא טוב.

אני מזכיר שיש שמה לא מעט פרוטקשן, יש לא מעט גניבות, יש לא מעט אלימות. נעשה גם לא מעט, נעשה לא מעט עד היום, בעיקר בתחומים שהיו באחריות איגוד ערים כנרת ובסיוע של המשרד לביטחון לאומי במקומות שאפשר היה. במצלמות, ברכישה של עוד סירה, בחקיקה שכבר ציינתי. אבל עדיין חסר, עדיין חסר שם כוח אדם לשיטור, עדיין חסר שם כוח אדם לפיקוח שרצינו, עדיין חסרים שם אמצעים טכנולוגיים, עדיין חסרה סירה לכב"ה ולמד"א או לכל אחת מהן. הסונאר שתמיד רצנו להביא מחיל הים כי לא מצאנו משהו אחר.

אבל אם לא ניתן לזה מענה, אנחנו נמשיך לחיות במציאות הזאת של פשיעה, של פרוטקשן, של הפלישה של אותם חבר'ה שנמצאים שמה בחופים של טבריה שכבר גרים שם 10 שנים עוד מעט, נכון? אני לא טועה?

העיראקים.

העיראקים, כן, בדיוק. ימשיכו להיות לנו שם אנשים שיטבעו, לא עלינו. אני לא בטוח שאנחנו מסוגלים היום לתת מענה לכל הדברים האלה. המטרה שלי במפגש הזה היא קודם כול לקדם, גם באופן אישי אנחנו כוועדה, וגם להמליץ למשרדי הממשלה מה לעשות כדי להגדיר את הכנרת כמשאב לאומי, להגדיר גורם אחד שמתכלל את כל הדברים האלה ולתת מענה לכל הסיפור הזה.

אי אפשר להזניח את הכנרת. אני מספיק מבוגר בשביל לבוא ולומר שכל מקום שהזנחנו אותו נתפס על ידי הגורמים שלא רצינו שיתפסו אותו. אם אנחנו, האנשים הנורמטיביים, לא ניקח על זה אחריות, נאבד את זה. עד כאן הפתיח שלי לדיון הזה. אנחנו נסיים כמה שיותר קרוב לשעה 10:00 כי ב-10:00 אני מתחיל דיון אחר, אבל זה דיון התנעה, אנחנו לא נסתפק בזה. כל מי שרוצה להתייחס ולומר ולהציע, זה הזמן, בבקשה. עידן, אני מניח שאתה ראשון.

עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, יושב ראש איגוד ערים כנרת. תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני אזכיר שאתה ביקרת אצלנו בסיור בפעם האחרונה בסיור סוריאליסטי שבו אנחנו בסירה בכנרת ובגולן נוחתים טילים ושריפות שנגרמות מהאירוע הזה. אז היינו בהיערכות לעונה עם גידול בתיירות, ובמקום זה ראינו עונה שבה חופי הכנרת נסגרו לחלוטין, לצערנו הרב.

כמובן שהפגיעה הכלכלית של כל מי שעוסק בכנרת, כולל איגוד ערים כנרת, היא פגיעה שהרבה זמן יקח עוד לשקם אותה. כל עסקי התיירות, מסעדות, כל מי שעסקיו בכנרת, וסביב הכנרת יש כלכלה שלמה, עדיין מלקקים את פצעיהם בימים אלה ומשוועים לאיזשהו סיוע. מהצד השני, אנחנו עם הפנים כבר לעונה הבאה שתחל בתחילת אפריל, ופה כמה נקודות.

ראשית, אנחנו כבר רואים עכשיו, גם לאור הישראלים שהתגעגעו לצפון, ורואים את זה כל יום, כבר עכשיו בסופי שבוע אנחנו רואים, אנשים רוצים לחזור לצפון, ולכן אנחנו מעריכים שגם הכנרת, לקראת פסח נראה מספרים מאוד גדולים של ישראלים, בכל הצפון, ובמיוחד בכנרת, אנשים שרוצים לבוא ולנפוש ולבקר בחופי האגם, מה שמחייב את כולנו להתכונן לעונה מאוד מאוד אינטנסיבית. זה דבר ראשון.

דבר שני, החוק שדיברנו עליו אמור להיכנס, חוק השכרות ב-1 באפריל. אני מאוד מקווה, אני לא יודע, וזה צריך לשמוע ממשטרת ישראל פה, שהחוק הזה באמת יאכף מ-1 באפריל ולא יהפוך להיות אות מתה בספר החוקים. אנחנו בשיח גם עם משטרת ישראל להיערך לעונה הקרובה מבחינת הגדלת מספר השוטרים. אנחנו צריכים עוד פקחים, המספרים הם כמעט אבסורדיים של כוח האדם שמוקדש לאכיפה, גם בשיטור משולב לעומת מספר המבקרים. אלה מספרים שלא מספיקים לשום דבר.

וכמו תמיד, מעל הכול מתנוססת אנדרטת חוסר המשילות של כולנו, של העיראקים האלה שיושבים בחוף. ואני אומר לך, אדוני היושב ראש, קצה נפשנו מלהמשיך להתנהל. בסוף, עד כמה שזה ישמע אבסורדי, איגוד ערים כנרת יגיש תביעה, עתירה, מה שזה לא יהיה, נגד מדינת ישראל כדי להביא לזה שכל הגורמים בשעה טובה יתייחסו לאירוע הזה שהכפר העיראקי, פעם זה היה מאהל, היום זה כבר חצי כפר כי זה הולך וגדל כל הזמן, יתייחסו לזה.

אתה תצטרך להקים שם גן ילדים ובית ספר.

נכון. נולדו שם כבר ילדים, יש שם ילדים שנולדו, עוד מעט כבר יהיה שם דור חדש בחוף הזה, בחוף צינברי של איגוד ערים כנרת. זה באמת לא יאמן וצריך לטפל גם בזה. בשורה התחתונה, אדוני, כמו שאמרת, קודם כול תודה לך שוב על ההתגייסות שלך ושל הוועדה והליווי. ואנחנו פה, וטוב שאתה אומר שזה דיון התנעה, כי אנחנו צריכים כל הזמן לראות שאנחנו מספיק חזקים כדי להתמודד עם כל האירועים שיש מסביב לכנרת: פרוטקשן, שכרות, אלימות, משילות, כל הדבר הזה. אם אנחנו לא נהיה חזקים, גורמים אחרים יכנסו לשם. תודה.

שלום, בבקשה.

שלום רנד, אני מהנדס איגוד. אדוני היושב ראש, באמת תודה על הדיון החשוב, על ההמשכיות אחרי הסיורים. כמו שאמרת, כולכם ראיתם את הסרטונים, כולכם ראיתם מה קורה, ובאמת זה משהו שהתעצם מאז שומר חומות, כל חוסר המשילות. זה משפט שאנחנו נוהגים להגיד, אבל מה שהצלחנו לטפל בו באמצעות פקח בעבר, היום צריכים צוות יס"מ. וזה לא צחוק, זה ממש ככה. יש אירועים שלא ניגשים אליהם, וזאת הנקודה הראשונה שאני רוצה לגעת בה.

שוב פעם לחזק את מה שעידן אומר, אנחנו היום, בתכנון של 4 מיליון נופשים לעונה הקרובה ויש לנו 6 פקחים, זה פקח לכ-700,000 נופשים. אנחנו רוצים להגיע למשהו יותר הגיוני, של פקח ל-300,000, שזה אפילו לא מה שמומלץ שזה אחד ל-150,000 ולהגיע ל-11 פקחים. ואנחנו חייבים להגיע לשם כדי לתת תחושה של ביטחון לנופשים ולרוחצים. כמובן שזה חייב להיות מלווה בכוח שיטור חזק, בין חיזוק התחנה לבין עוד תקצוב לשוטרים בשכר, נושא שהוא נורא נורא חשוב לנו.

נקודה נוספת, אני לא ארחיב על מה שעידן אמר, אבל אתה אמרת בפתיחה לדבריך, בסוף, איגוד ערים כנרת הוא הוא הגורם המתכלל, וצריכים לחזק אותו, שיהיה יותר חזק ושהוא יתכלל את כל הדברים.

שלום, זה לא יכול להיות וולונטרי, זה חייב להיות מסודר, עם אחריות ועם סמכות.

נכון. בחוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, החוק חוקק וקבע שאיגוד ערים כנרת הוא הוא הזרוע המתכללת. צריכים להוסיף תקציבים, צריכים לאגד את כל הגופים, כמו שאמרת בתחילת דבריך. ואני רק אומר, נורא חשוב להצלת חיי אדם להגדיל את הכוח הימי. סירה נוספת של מ"דא, סירת כב"ה, וכמובן, כמו שאמרת, סונאר כדי שלא נצטרך להתבסס על החסדים של חיל הים באיתור נעדרי ושנוכל לתת מענה מהיר וזריז. וכמובן, הסירות לא עוזרות אם לא יהיה לנו איוש של תקנים, הן למשטרה, הן למ"דא והן לכב"ה לתפעל את הדברים הנ"ל. תודה.

משטרה, בבקשה.

בוקר טוב, חבר הכנסת. תומר פינצי, קצין האח"מ של מרחב כנרת וממלא מקום סממ"ר. אני מצדיק את חבריי פה במה שנאמר.

זה כי הסממ"ר הוא ממלא מקום ממ"ר.

סממ"ר ממלא מקום ממ"ר.

מקווה שנסגור את העניינים השבוע, כן.

מקווה. מבחינתנו, תחנת טבריה, למעשה היא אחראית על חופי הכנרת, ביחד עם השיטור הימי כמובן שפועל בתוך הימה. החוק הזה הוא חוק מאוד מאוד חשוב והוא למעשה אמור לנצח את עניין הבריונות בכנרת, אבל היום יש קושי, תכף רמ"ד שיטור ימי יסביר את העניין הזה.

אבל אנחנו צריכים להבין את העובדה שהיום עם 12 וחצי תקנים בשיטור הימי ו-40 מתנדבים שאחראים על הצלה וטיפול נרחב מאוד בתוך הימה, יש קושי רב לעשות את האכיפה הזאת בנוסף לעניין דו"חות וכיוצא בזה, שזה תכף יפורט. וצריך באמת לחשוב על עניין של הגדלת התקנים. השאיפה היא להגדיל את התקנים בחמישה נוספים בשלב הראשון ואחרי זה בעוד חמישה, וזה לאור כמות האירועים שיש בימה לעומת שאר יחידות השיטור במדינת ישראל.

לעניין אכיפה בחופים, כמשטרה אנחנו רואים צורך גם להגדיל את הכוח ל-15 פקחים ו-15 שוטרים שיתנו מענה לחופים עצמם. אנחנו חייבים לציין היום שהיום מרבית החופים הם חופים שקטים עם צילום שניתן היום למשפחות לבוא וליהנות, אבל כמובן שיש קבוצות צעירים נרחבות שמגיעות עדיין לנפוש בכנרת וזה מהווה חיכוך בין משפחות לבין לא, ויכולת האכיפה היא בעייתית. ונכון שלפעמים יש צורך גם בכוחות נוספים מתוגברים. בעונת הרחצה כמובן שיש תגבור של תחנת טבריה, גם בחוקרים וגם בשוטרי יס"מ וסיור על מנת לתת את המענה.

אבל אנחנו חייבים לחשוב גם על משהו נוסף שזה העומס התנועתי מסביב לימה שהוא אדיר. פקקי תנועה לאורך כל הקיץ ומעשה מתחילת עונת הרחצה בצורה אסטרונומית שמהווה בעיה קשה מאוד. ועלתה הצעה לפתוח טרמינלים של 1,000 כלי רכב בשתי נקודות שלמעשה קרובים לחופים, בין המזרחי למערבי ולמעשה לאפשר לאזרחים מקום חנייה מסודר שלא יהיה על הציר הראשי, אבל על זה צריך באמת את עניין התקצוב.

אני מסתכל על זה גם מהבחינה של האכיפה של משטרה ירוקה. כמו שאמרת, חבר הכנסת, אין אפשרות ירידה סדורה לימה, והיא לכך יש עוד בעיה, שגם אין איפה לתדלק את הכלים, ואז אנשים מביאים ג'ריקנים ומתדלקים את האופנועים שלהם או את הסירות שלהם בתוך הימה וזה גם זיהום. יש לנו דגה בים, יש לנו דברים נוספים. ואני יודע שהמשטרה פה בעניין הזה היא פחות, יש פה חבר'ה מחברה להגנת הטבע שאמורים לתת את דעתם לעניין הזה, אבל אנחנו, כאזרחים שאכפת לנו מהמדינה ואכפת לנו מהמשאבים שלנו, גם על זה צריך לחשוב.

גם ג'ריקן דלק על החוף זה לא בדיוק משהו שצריך לקרות.

גם ג'ריקן על החוף יכול לשמש לשני דברים מסוכנים. אחד, לדליקה, ודבר שני, לפציעה וזיהום, גם על זה צריך לחשוב. ואין מצלמות על מנת לתעד אילו כלים יורדים למים ומתי, שזה גם עניין. היום המשטרה היא היחידה שלמעשה מזהה ואוכפת את מי שנמצא בתוך הימה, וזה לא דבר שהוא קל עם כמות כוח האדם שיש לנו ועם הצורך שלנו גם לעצור את המשתוללים ואת אלה שמתקרבים לחופים.

כל ההצעות שעלו בהתחלה, הגדלה של כוח האדם ויצירת טרמינלים ואחראי על כל העניין של החופים הוא דבר מאוד מבורך. המשטרה כמובן תירתם להכול כחלק מאכיפה ושמירה על הסדר בחופים. אנחנו רק מקווים שנוכל להגדיל את כוח האדם על מנת שנוכל לתת מענה לעניין.

וכשדיברת על פשיעה, אני רק אקצר ואספר שאם אנחנו מסתכלים, ממוצע אירועי 100, טלפונים מהחופים בשנה הוא בסדר גודל של 4,000. בשלוש השנים האחרונות היו 11,980 אירועים שבהם למעשה ניידת הייתה צריכה להגיע לטיפול באירוע, טלפונים של אזרחים, ואין מספיק כוח אדם כדי להגיע לזה.

12,000 בשלוש שנים.

בשלוש שנים, כן.

כולל 2024?

כן, אירועי 100. ב-2024 היו 3,898 אירועים.

עם המלחמה.

עם המלחמה ועם זה שהחופים היו סגורים. צריך להבין שזה גם על אירוע של הוא חנה לי והוא פגע לי והוא עוצר לי וכל הדברים מסביב.

ברור, זה ודאי מעסיק אותך.

גם חשוב לי לציין את העניין של העבירות. אם אנחנו מדברים, בשלוש השנים האחרונות, מ-2022 עד 2024 כשב-2024 הייתה לנו באמת ירידה, אבל אם אני מספר, יש לנו אירועי תיקים עם כתבי אישום, אנחנו מדברים על 19 תיקים של אירועי מין שהיו בחופים, אלימות קלה 37, אלימות חמורה 36, וסמים 48, כאשר בסך הכול 28 בגירים הוגשו נגדם כתבי אישום ו-4 קטינים.

כמו שאמרנו, שנת 2024 עם המלחמה, החופים היו סגורים. אנחנו רואים עכשיו מה קורה כשאזרחים מגיעים לנפוש וזה בסדר גמור, אזרחים צריכים את האוויר שלהם וצריכים להגיע למקומות שהם לא יכלו להגיע אליהם. אבל בלי יכולת אכיפה ובלי יכולת לתת מענה, לצערי, אנחנו נראה עלייה בפשיעה ועלייה באירועים. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לתת, מפקד המחוז נתן החלטה לתת כוחות נוספים על מנת לסייע, אבל - - -

כתגבור או כתקנים.

כתגבור. גם כתקנים הוא נתן תקנים נוספים לתחנה, אבל לתחנה יש עוד צרכים כמו שאדוני חבר הכנסת יודע, היא גם מתעסקת בעבירות נוספות, ולכן הצורך המהותי שלנו הוא הגדלה.

קשה להשקיע את אותו מאמץ גם במגאר, גם בטבריה וגם בצמח, ברור.

לחלוטין. אנחנו מנסים לעשות הכול כמה שאנחנו יכולים. ככל שנצליח להגדיל את כוחות השיטור ביחד עם הפקחים במקום, אני בטוח שנוכל לתת מענה טוב יותר ומיטבי לאזרחים. תודה.

בוקר טוב, ארמן סקיימן, רמ"ד שיטור ימי ארצי. בראשית דבריי, אני חייב להגיד לך, אדוני היושב ראש, שאתה מאוד בקיא במה שנעשה בכנרת. בתחילת דבריך אמרת דברים נכונים מאוד, אני אנסה לשפוך עוד קצת אור על מה שקורה באגם ואני נוגע כרגע במים. כשדיברו על 12 תקנים, זה סך הכול מפקד, סגן ו-10 ימאים. רק לשפוך קצת, להבין מה זה 10 ימאים, 10 שוטרים זה להפעיל ניידת אחד, 24/7.

כלומר, באופן עקרוני כרגע יש לי ניידת אחד, סירה אחת שעובדת 24/7 בשתי משמרות, שלוש משמרות, לא משנה, לצורך העניין, והיא אמורה לכסות 4,700 אירועים ב-4 שנים שהיו, ואני מדבר על 1,200, 1,300 אירועים בממוצע בשנה, כשכל אירוע יכול להימשך שעתיים או יומיים-שלושה, ואתה מכיר את זה, לפעמים אנחנו נכנסים גם לשבועות של חיפושים.

צריך להבין, ואמרת בחוכמתך נכון, הכנרת זה לא מה שהיה פעם, זה לא משהו שקט, פסטורלי. היום, יתקנו אותי אולי או יחזקו אותי אנשי הרספ"ן, היום רוב הכלים שמגיעים לארץ, בעיקר אופנועי ים וספידבוטים, הם מגיעים לכנרת, הם לא מגיעים למקום אחר, הם לא מגיעים לים תיכון. אני מכיר את כל הארץ, ים תיכון, אילת, הם מגיעים לכנרת. היום הצפיפות שיש בכנרת היא בלתי נסבלת.

היום משפחה יוצאת עם ספידבוט לבלות עם המשפחה, עם הילדים, עוברים לידה 40 אופנועי ים. מי שלא יודע מה זה 40 אופנועי ים עוברים לידה, לא רוצה להגיד את זה, אבל זה פחד אלוהים. זה מייצר בסוף מצב שהתנועה של כלי שיט בכנרת הופכת להיות, אני מסתכל לפעמים על מה שקורה שמה בקיץ ואומר, איך הם לא נכנסים אחד בשני? איך היום הזה מסתיים ללא אסון? בסוף זה עניין של משילות וחינוך, זה הכול.

ונגעת בארגוני פשיעה, ארגוני פשיעה יש גם בסובב כנרת, ארגוני פשיעה היום יש גם בתוך הכנרת, במים. היום כל עבריין, זה סמל סטטוס, הוא מחזיק ספינה. ואנחנו מגיעים עם שני שוטרים, עם סירה, מגיעים לספינות של עבריינים מארגוני פשיעה שיושבים חמישה, שישה, שבעה, שמונה, עשרה אנשים בספינה וצריכים להתמודד עם זה, ואנחנו מתמודדים, זה לא שלא.

בכנרת, מעבר לאכיפה ופיקוח, יש גם את עניין ההצלה. אם אני לוקח את כל אירועי ההצלה ואני סוכם את כל אירועי ההצלה בבסיסים אחרים, אני לא מגיע למה שהוא עושה בכנרת בעונת הרחצה. אני לא מדבר על כל השנה, אני מדבר על עונת הרחצה. שנת 2024, חופים סגורים, כנרת לא עבדה, אנחנו עדיין עומדים על 400 איש שהצלנו בכנרת, שנת 2024.

חוק השכרות הוא חשוב מאוד, אנחנו בשלב שכבר אוטוטו מקבלים את המכשירים, עושים את ההכשרה, כתבנו את נוהל הפעלת הימאים, חלק מהם כבר העברנו. יש לנו בעיה קטנה מבחינת המשך טיפול, כי אנחנו יודעים מה אנחנו עושים כימאים.

יש הבדל בין ינשוף ימי לינשוף יבשתי?

לא, אין הבדל, המכשיר מתאים. יש לנו בעיה בהמשך טיפול שאנחנו חייבים לפתור את הבעיה הזאת. כי בסוף, אוקיי, עצרתי את החשוד, לקחתי, בדקתי, כתבתי את כל מה שצריך, מישהו צריך להמשיך לטפל בו, או לפתוח לו תיק פלילי או - - -

לא, קודם כול להוציא אותו מהמים.

להוציא אותו מהמים, כן, אבל אתה יודע מה זה, ישראלים לומדים מהר מאוד. אם אני מוציא מישהו מהמים ואין לו המשך טיפול, בסוף זה יחזור על עצמו ופה אנחנו חייבים סיוע בעניין הזה. בטח עופר ידבר על זה, על העניין להפוך את זה לעבירה מנהלית ואז אנחנו יכולים לאכוף אפקטיבית מאוד במה שאנחנו עושים היום. ויש עדיין כל מיני וויכוחים בין המשרדים, אני מקווה מאוד שנפתור את הבעיה הזאת.

בסוף, גם תאונות, יש 59 נפגעים ב-4 שנים, זה אומר שבממוצע יש לי 13, 14, 15 איש נפגעים, חלקם באופן קטלני לצערי בכנרת מתאונות ימיות.

תאונות ימיות.

תאונות ימיות, אני מדבר רק על תאונות ימיות, וגם לזה צריך לתת מענה. ובסוף, אני חוזר עוד פעם לאותם שני שוטרים שמסתובבים 24/7. ולכן, אי אפשר להשאיר את המצב היום על כנו כמו שהוא היה. שיטור ימי כנרת לא גדל מבחינת התקנים שלו קרוב לשני עשורים וזה משהו שצריך לתקן אותו. אתה מכיר את העבודה שלנו, שאנחנו עובדים על זה, ואני מקווה מאוד שנגיע השנה לקצת תוצאות. ומה שאמר פינצי, חמישה תקנים נוספים לשלב ראשון וחמישה אחר כך, בסוף זה יאפשר לנו לעבוד שם הרבה יותר אפקטיבי.

דרך אגב, מבחינת המשטרה, אנחנו, אני בקדנציה שלי, הוספנו עוד כלי שיט שם, הוספנו עוד שני אופנועים. היום כנרת עם שלוש ספינות וארבעה אופנועים, זה משהו שאין אותו בבסיסים אחרים, מתוך הבנה שחייבים לשפוך את הדברים האלה בפנים. אבל בסוף, יש לי יותר כלים מאשר אני יכול להפעיל אותם, וזה מצחיק היום. כלומר, יש לי יותר כלים שאני הייתי שמח להפעיל את כל שבעת הכלים האלה בשבת, בשישי, בעונת הרחצה, בפסח, בסוכות. בסוף זה עניין של אותו בן אדם שמפליג על אופנוע ים, הוא חייב לראות שוטר, השוטר חייב לבדוק אותו, להסביר לו איפה הוא נמצא, מה קורה, איך, למה. זה עושה את העבודה. אין מה לעשות, החיכוך הזה הוא מחויב המציאות, אחרת לא נתקדם לשום מקום.

ופה אני חייב סיוע שלכם בעניין הזה, של הגדלת תקנים. אני מדבר ספציפית בחלקת האלוהים הקטנה שלי של השיטור הימי, אבל אני בטוח שזאת בעיה הרבה יותר גדולה גם מבחינת הפקחים. והנה הרס"פן מכניסים כלי שיט שמה שזה עוד איזשהו נדבך שעוזר לנו קצת בנושא של אכיפה ופיקוח, ומקווה מאוד - - -

בהמלצה שלכם, משטרת ישראל, אתם ממליצים שמשטרת טבריה תמשיך להיות אחראית על זה או שנעשה משטרת כנרת?

לא, לא עניין של משטרה. בתוכנית הגדולה, כשדיברנו עליה, אנחנו בסוף רוצים לעשות משהו שהוא כמו זרוע ים, שהוא אחראי על כל היחידות בשיטור הימי, שיהיו תחת פיקוד אחד, שיודעים לווסת. צריך להבין, היום יש לי בעיה בכנרת, אני יודע לווסת ימאים מבסיסים אחרים לעבוד בכנרת או הפוך, כשיש לי דברים אחרים.

אבל עוד פעם, זה נעשה בגלל היחסים הטובים, כי בסוף אני לא המפקד הפיקודי שלהם, המפקד הפיקודי שלהם זו תחנת כנרת, ולפעמים יש היבטים שצריך להלבין אותם, אבל אתה מכיר את ההמלצה שלנו. אבל זה משהו שהוא אולי לא לוועדה הזאת, אבל יש יתרונות וחסרונות. הדברים האלה נידונים בספ"ק הארצי במשטרה, אני מקווה מאוד שנגיע להחלטות.

העמדה שתגבשו מאוד חשובה כדי שנוכל באמת להריץ את זה במסגרת, כמו שאני רואה את התמונה הכוללת, של הכנרת כמשאב לאומי, אני לא רוצה להשאיר את זה בחוץ.

כמובן.

תומר, גם אצלכם, מרחב כנרת, להציג איזושהי עמדה, האם באמת תחנת טבריה גם במגאר וגם במים, או שאנחנו באים ואומרים, רגע, כמו במקומות אחרים בעולם, איפה שיש תיירות בעיקר, יש משטרה אחרת. תגדירו את זה. מה שתגדירו מקובל עליי, רק תגדירו כדי שנדע, כי אז מת"ח טבריה, אולי בכלל צריך להגדיל את התחנה בכלל, לתת לה תחומים נוספים. יכול להיות שמת"ח טבריה מחר בבוקר ניצב משנה ולא סגן ניצב.

אדוני היושב ראש, סליחה על ההתפרצות. אנחנו פה בדיון היום בינואר, אני אשמח לדעת, מאחר ואתם הובלתם וגם כמו שציינת, קרויזר, את סיפור אכיפת השכרות, אתם קבעתם תאריך, 1 באפריל. אנחנו פה רוצים לדעת האם ב-1 באפריל, כשנפתחת העונה כמו שאנחנו יודעים לעשות, אנחנו נוכל להגיד לאזרחי מדינת ישראל, דעו לכם, מי שירכב על אופנוע שיכור בכנרת, אנחנו נתפוס אותו ונבוא איתו חשבון.

אני שומע פה את ידידי ארמן שעובד באמת קשה ומבין את המצוקה, אבל אני לא יוצא מפה עם תחושה שב-1 באפריל תתחיל אכיפה, כי הוא צריך להציל חיים וכי אין לו שוטרים וכי אין את הבק אופיס של כל הדבר הזה, וצריך לגרור את האופנוע וצריך לאחסן את האופנוע. ואני רוצה שיאמר כאן יהיה או לא יהיה, זה ישנה את כל התמונה של העונה הקרובה, הדבר הזה.

אחת הבקשות שלנו, בסוף, אחרי שהתקבל החוק, זה הנושא של תקנים ואני אסביר למה. מעבר לכל מה שאמרתי, בסוף החוק מחייב, כשאנחנו עוצרים אדם וצריך לבדוק לו את רמת האלכוהול ולעכב אותו ולהביא אותו לתחנה, לרשום את כל מה שצריך, זה מנטרל את הצוות לשעתיים עבודה. צריך להבין שבשעתיים האלה שאני עם חשוד במעגנה, אין לי מי שיתן מענה בים לאירועי הצלה ואירועי אכיפה.

ולכן ביקשנו במסגרת התקנים להגיע למצב שכל משמרת עובדות לי שתי ספינות. זה אומר שתי ספינות, גם אם אחת עכשיו מטפלת בנושא שכרות, השנייה נותנת מענה לכל אירועי התגובה שיתקבלו. וזה אנחנו קצת עדיין לא במקום, אבל העניין הזה של האכיפה, היא תהיה. היא תהיה, עוד פעם, לא ברמה שאנחנו רוצים, כי אם לא נקבל את התקנים האלה לא נוכל לעשות את זה, אבל היא תהיה. אין מה לעשות, זה חוק, וזה יכנס לתוקף ונעשה את המקסימום שאנחנו יכולים לעשות יחד עם התחנה, יחד עם כל מי שצריך לתת את הבק אופיס.

יש כבר הסכמים חתומים עם גרירה, עם אחסון? אני מבין שזה תהליך שלם שצריך לנעוץ אותו ולסגור אותו, אחרת הוא לא יקרה.

נכון.

אני יכול להבטיח לך דבר אחד, עידן, ב-1 באפריל החוק הזה יכנס, ואני מקווה שבמהלך התקופה שבין 1 באפריל ועד סוף התקופה של הקיץ אנחנו נגיע למה שאנחנו רוצים. אין לי ספק שלא הכול יהיה לנו ב-1 באפריל, אבל אני לא מתכוון להזניח את זה. זאת אומרת, בדיוק כמו שאתה אומר, את אותם חוזים, את אותם גוררים, את אותם דברים, כן, אם לא נספיק את זה עד 1 באפריל נהיה חייבים להמשיך לעשות את זה כי ב-1 באפריל כל מי שמגיע לכנרת ונכנס למים עם סירה צריך לדעת, אתה שיכור, אתה תשלם על זה, זה הכול.

עוד מישהו רוצה להתייחס? בבקשה.

שלום, קוראים לי אריק טל, אני מנהל מחלקת פיקוח ואכיפה באיגוד ערים כנרת. אני רוצה להעלות עוד בעיה קשה שקיימת, זה הנושא של גז הקצפות. שימוש בגז קצפות, גם בתוך המים, בסירות וגם בחופים. זה גז שמשנה תודעה, זה גז שהופך אנשים לאלימים, הם הופכים להיות תוקפניים מאוד כלפי נופשים אחרים, כלפי הצוותים בחופים. הם מאבדים את שיקול הדעת, הם עושים תאונות דרכים, חלקן עצמיות, בחלקן נפגעים גם אנשים אחרים. וזאת בעיה קשה שצריך לתת עליה את הדעת, צריך לשנות את החוקיות של הגז הזה, להפוך אותו בחוק לגז משנה תודעה כדי לאפשר למשטרה לפעול נגדו, נגד המשתמשים בו ולבצע אכיפה.

ואני מחזק את כל הדוברים לפניי שדיברו על הנושא של תקנים. לא יכול להיות שמשנת 2008, כשהיו מיליון וחצי נופשים בכנרת בעונה והיו חמישה פקחים, היום בשנת 2025, כשאנחנו צפויים ל-4 מיליון נופשים, אני עם אותם חמישה פקחים. אני חייב הגדלה של תקציבים ותקנים כדי שאני אוכל לאייש לפחות 11 פקחים. וכמובן שיפור בשכר כדי שאנחנו נוכל לתת מענה יעיל ואפקטיבי בחופים. תודה.

זה מול משרד הפנים, אדוני היושב ראש. אנחנו נשמח פה לעזרתכם בוועדה גם כן.

חסרים לי פה הרבה נציגים, עידן, אל תדרוך לי על כל היבלות.

כוח ההרתעה שלך הוא לא מה שהיה, אדוני היושב ראש.

מה שלא הולך בכוח הולך עם עוד יותר כוח, אנחנו לא נרפה. עוד מישהו? בבקשה.

בוקר טוב. עופר בן עזרא, מנהל אגף כלי שייט קטנים ומנהל נמל טבריה. בהנחיית השרה המנכ"ל רכשנו סירה, רספ"ן 1, והסירה הזאת תהיה תחת ארבעה מפקחי כלי שייט מהאגף שלי בנוסף על תפקידם. ולמרות שרספ"ן הוא בסך הכול רגולטור, אנחנו מסייעים באכיפה, ואנחנו נסייע באכיפה. הקשר היום-יומי שלנו עם השיטור הימי הוא קשר הדוק, קשר טוב. זו ממש סינרגיה, מהמפרץ באילת, דרך כל התחנות, ובמיוחד בכנרת.

אני חושש מחוק השכרות. אני התחלתי לכתוב את חוק השכרות ב-2018, אבל חוק השכרות כיום הוא לכתב אישום בלבד. אם לא יהיו דוחות מנהליים, מי שייהנה מזה הם רק עורכי הדין והאדם ישפט רק אחרי שנה-שנתיים ולא עשינו שום דבר. חייב להיות דו"ח מנהלי לחוק השכרות, בלי זה אי אפשר לצאת לדרך. וזה תקוע במשרד לביטחון לאומי, זה שם תקוע. עמדת רספ"ן בנושא הזה היא חד משמעית, דו"חות מנהליים. אני לא יודע איפה זה תקוע, צריך לבדוק את זה, כי ב-1 באפריל אנחנו באמת רוצים להיכנס ולהיות ערוכים עם החוק הזה. תודה רבה.

מצוין, תודה רבה לך. אני חושב שהשותפות של משרד התחבורה בכלל ורספ"ן בפרט, בהחלט משהו שראוי לציין לטובה. תודה. עוד מישהו?

בוקר טוב, אדוני היו"ר. שירותי כבאות והצלה, אפשר להתייחס בבקשה?

בוריס, שלום, בוקר טוב.

שלום, אדוני היו"ר. בוקר טוב, חברי הוועדה, משתתפים נכבדים. תודה על ההזמנה לדיון החשוב הזה. אני רוצה בבקשה להאיר מספר נקודות מזווית נוספת כדי לסבר את האוזן במספר דברים וגם לראות איך אנחנו, שירותי כבאות והצלה, נהיה שותפים למענה השלם, גם למיגור הפשיעה וגם כחלק מהמענה באכיפה ומניעה.

ראשית, האחריות החוקית למתן מענה מבצעי במדינת ישראל כולל ימת הכנרת לכיבוי שריפות, אירועי חילוץ והצלה לצד פעולות מניעה והגנה מאש, היא של שירותי כבאות והצלה. כיום, כפי שסקרו כאן עמיתיי לפניי, יש מספר לא מבוטל של אירועי שריפה, חילוץ, טביעה וכדומה, אם זה בתוך הימה עצמה ואם זה בקווי החופים. וכרגע שירותי כבאות והצלה, אנחנו לא באמת נמצאים שם.

קיים כיום ואקום, והגופים החברים שלנו כדוגמת משטרת ישראל, מד"א, איחוד הצלה, מספקים מענה חלקי בלבד היות והם לא מחזיקים בהכשרות הנדרשות, אין ברשותם את הציוד הקיים, זו לא ליבת תחום העיסוק שלהם. ולצד זאת, כמובן מילה טובה באמת על מה שהם עושים, אבל בסוף אין להם יכולות לבצע למשל פעולות כיבוי של כלי שיט בוער בתוך הים, תופעה שקורית לא מעט.

דיברו כאן קודמיי על כמות המבקרים, אכן יש מספר לא מבוטל של סירות בימת הכנרת שנושאות על גביהן בין 100 ל-500 איש בכל הפלגה כזאת והן מדופנות בעץ ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה עם סירה כזאת תעלה באש באמצע הים ושירותי כבאות והצלה לא נמצאים, לא נוכל להגיע ולתת מענה.

נכון להיום, בהנחיית נציב כבאות והצלה ומפקד מחוז צפון, אנחנו מנסים לעשות מה שנקרא יש מאין ולממש את האחריות שלנו על בסיס איגום משאבים עם משטרת ישראל, מ"דא ואיחוד הצלה, אבל זה מענה חלקי בלבד. אנחנו נמצאים בהליך הכשרה של הכשרת משיטים, רישיונות משיט ללוחמי האש שלנו כולל הכשרות לפעולות כיבוי צמודות דופן לכלי שיט, אבל זה רק חלקי בלבד.

ושוב, היום על בסיס הקיים, כשיש לי תחנת כיבוי זמנית שנמצאת בסמוך לחוף גיא על בסיס קרוואן שעתידה להיות מפונה משם היות והמקום מיועד לפריסה ובנייה מחודשת, יש לי שם רק רכב כיבוי, צוות ומשאבת כיבוי ניידת שאני צריך להעמיס אותה על סירה פנויה, כלומר, או מד"א או איחוד הצלה או משטרה, מישהו שיכול לבוא ולאסוף אותי, לי אין יכולת עצמאית. זה נראה לי קצת לא נכון על מנת שנוכל לתת מענה באמת כמו שצריך ובאמת כדי שאני אוכל לממש את האחריות שלי וגם את הסמכות. אני צריך למעשה תקצוב להקמת תחנת כיבוי עם שטח שנושק על החוף, תקנון של כוח אדם, סירה מתאימה, ציוד ואמצעים, וכמובן הכשרות.

אני מדבר פה על 11, דיברו פה חבריי על תקנים אז אם רק לומר מספרית, אני מדבר פה על 11 תקנים על מנת לאייש תחנת כיבוי כיום. כיום אני עושה את זה על בסיס הסד"כ הקיים שלי מהתחנה. זה פוגע במענה המבצעי שלי בתווך האורבני. הצוות שם, כרגע, אם הוא נמצא בשריפת בית או בחילוץ מתאונת דרכים, אין מישהו אחר שיכול לעלות על סירה מזדמנת עם משאבת הכיבוי ולתת מענה. אני מקבל לפעמים טלפונים ב-2:00 על סירה שעולה באש ואין לי מה לעשות. אני פשוט מחכה, הסירה נכבית מעליה, נשרפת, שוקעת במים ואין שום יכולת.

כחלק מהמענה, ובכלל ההתמודדות, וגם על מנת להוריד את העומס מיתר הגופים החברים שעוסקים ב-400 אירועי חילוץ והצלה בימת הכנרת בשנה, זה תחום העיסוק שלי, זו המומחיות שלי ואני גם צריך להיות שם, אני חייב להיות נוכח בשטח עם יכולת. אני לא אומר במקום, אלא אני אומר בנוסף. וצריך למעשה גם שיהיה איזשהו גוף שהוא מוסמך לא על בסיס מתנדבים כדוגמת פעולות הצלילה והאיתור לחילוץ נעדרים שאנחנו עושים בשת"פ עם יחידת הלהבה ששייכת לשירותי כבאות והצלה.

גם פה יחידת להבה עושה עבודה נהדרת, אבל הם נמצאים במרכז. כמובן שמדובר פה בזמן רב ויקר כדי להגיע לאירוע בזמן שאני נמצא פה, פרוס פה מסביב לכנרת עם תחנות ויכול לתת מענה כאן ועכשיו. אני מבקש מהוועדה, אני מבקש באמת ברמה הפרקטית לראות, בהמשך לסיור שנעשה כאן ב-4 ביולי עם איגוד ערים וכלל המשתתפים ויצאה החלטה שחייבים להקים מערך כיבוי ימי, לראות איך באמת מקדמים את זה. כי כל עוד זה לא יתוקצב, לא נוכל להיות בשטח, לא נוכל לתת מענה כדי להעלות גם את הביטחון והבטיחות למען שלום הציבור.

ודיברו פה על תחנות תדלוק, כמובן שצריך כאן להסדיר את תחנות התדלוק האלה, לעשות אותן תקינות ותקניות ולא על בסיס ג'ריקנים וכדומה שזה בעצמו מהווה סכנה משמעותית. כל סוגיית התאונות בימת הכנרת, הכנרת היא אחד המקומות הצפופים ביותר מבחינת כלי שיט פר קילומטר רבוע, וציוד החילוץ נמצא ברשותנו, ההכשרות הן ברשותנו, אבל אין לנו יכולת פיזית להגיע למקום.

אדוני היו"ר, אני מבקש ממך ומחברי הוועדה באמת לראות איך ביחד אנחנו מכניסים את שירותי הכבאות ביחד עם הגופים החברים שנמצאים כרגע כאן וישמעו את כולם, ואנחנו משתלבים יחד במענה, במענה הכולל, גם באכיפה וגם במניעה וגם כמובן בסופו של דבר אותם אירועי פשיעה וכדומה, מישהו צריך לתת להם מענה מבצעי ומקצועי ואנחנו חייבים להיות בזירה הזאת. עד כאן, תודה רבה.

בוריס, בסופי שבוע יש כוח כונן של להבה אצלך?

שלילי, אין בכלל כוח להבה כונן אצלי בשום מתווה. הם נמצאים במרכז הארץ.

אני יודע, בגלל זה אני שואל.

הם נותנים מענה לכל מדינת ישראל, הם יכולים להיות מוזנקים לכל מקום וגם הם, המשאבים שלהם בסופו של דבר מוגבלים. אבל אם לנו יהיה בסיס, שזה אומר סירה, תחנת כיבוי, צוותים מוכשרים וכמובן גם סונאר שאנחנו נוכל לבצע באמצעותו חיפוש ואיתור בסיסי, כמובן שנוכל למקסם את יכולות החילוץ וההצלה ולתת מענה טוב יותר.

תודה. יש לנו בזום את יונית מתיירות טבריה, בואו נשמע אותה.

היי, בוקר טוב לכולם. אני באמת מצטרפת, אומנם לא בכוח המבצע, אבל אנחנו באמת בעונת הקיץ עם ריבוי מבקרים באזור טבריה ובסובב כנרת, באמת נותנים מענה להרבה אירועים, גם של בני נוער, גם של התפרעויות בסובב כנרת, וכל מה שנאמר כאן, אני מחזקת. ואני יודעת שככל שיהיה ביטחון בסובב כנרת ובחופים, גם תהיה עלייה בכמות המבקרים ונצליח באמת להנגיש את חופי הרחצה בצורה בטוחה ונעימה וזה ישפיע בצורה מאוד טובה על התיירות. אני מברכת על הדיון הזה ותודה שהזמנתם אותי.

יונית, מה הקשר שלכם עם משרד התיירות או עד כמה הקשר הזה הדוק לכל מה שקורה בסובב כנרת בכלל וטבריה בפרט?

הקשר הדוק בהחלט, יותר בנושא פיתוח התשתיות וכאשר אנחנו באמת מפתחים תשתיות אנחנו לוקחים בחשבון את כל מה שיעזור בעתיד להשתלט על אותם אירועים, כמו מצלמות, אפשרויות כריזה, יותר שירותי הצלה, הכול נכנס לתוך הפרוגרמה התכנונית. מלבד זה, לא מכירה עוד נושאים שמשרד התיירות מטפל בהם בכל הקשור לביטחון ובטיחות בחופי טבריה.

זה באמת חלק מההנחיות וזה מה שאנחנו עושים ברמת התכנון, כאשר אנחנו עכשיו בשני פרויקטים מאוד מאוד גדולים בחופי טבריה, גם ברצועה הצפונית על כביש 90, טיילת חוף הדקל, ששם אנחנו בשלבי ביצוע של שני חופי רחצה מוכרזים מאוד מאוד גדולים, שלום מכיר. אנחנו לקחנו את כל האלמנטים שיסייעו לגופי הביטחון במצלמות, כריזה וכל מה שצריך כדי שבאמת נוכל להיערך לזה בעצם.

תודה, יונית, תמשיכי להיות איתנו אם נצטרך עוד משהו. מד"א, בבקשה.

אדוני היושב ראש, תודה רבה על ההזמנה. אני מצטרף לחבריי והמספרים מדברים בעד עצמם. אני אתן סקירה קטנה. מבחינתנו, מאז הפעלת הסירה לפני מספר שנים שדרגנו את השירות שלנו, כמו שאתה יודע ומכיר, יש לנו היום סירה הרבה יותר גדולה עם יכולות החפה. היתרון הגדול שאני רוצה להזכיר פה לכולם, הסירה הזאת מצילה חיים בגלל הסובב כנרת, בגלל שיש לנו הרבה מאוד עומסים בסופ"שים. בעונות הקיץ, בחגי תשרי, חגי ניסן, אי אפשר לנוע על הצירים האלה, אי אפשר, אין שול, אין שום מצב שאנחנו מגיעים.

אם נסיעה של בין 8 ל-11 דקות מתחנת טבריה לכיוון צמח והיישובים מסביב, היא תיקח למעלה מ-40 דקות, למעלה מ-40 דקות. זאת אומרת שתושביו של עידן גרינבאום, אנחנו פשוט לא נגיע אליהם בזמן. איפה הסירה פה נכנסת למשחק? הסירה הזאת מגיעה בכל אגן הכנרת לכל מקום עם יכולת החפה, האמבולנס מגיע וחובר אליה, ראינו כמה וכמה מקרים, לא מעט כאלה, ומצד אחד מפנים לצד של טבריה העיר ומשם עולים לבית החולים פוריה בצורה מאוד מאוד מהירה. זאת אומרת, יש פה מכפיל כוח.

שוב, אנחנו רואים את העלייה, המספרים הוצגו פה, אין מה לחזור. עשרות אלפים, מאות אלפים, הפיקוח קטן, השוטרים מעטים, כב"ה שלא נמצא בתוך המשחק. אם אתה מסתובב שמה, אתה תראה, סליחה שאני אומר, לא לפגוע באף אחד, גיגיות ענק מצופות בעץ, זה פחד אלוהים. מאות אנשים יש על כל סירה כזאת, ואני מניח שכל מי שיהיה במים ירוץ וינסה לסייע שמה. זה לנושא הזה, ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים.

בסיור של הוועדה, ביולי אם אני לא טועה, עלה הרעיון לסירה נוספת, שזה אומר על כל המשתמע. תקנון של כוח אדם, מעגנה תקינה עם יכולת תדלוק. כרגע אנחנו נמצאים בחוף הלידו, יש שמה אנשים מאוד טובים שמארחים אותנו, התדלוק, יש מתדלקת ניידת שבאה והולכת. אנחנו משתתפים בפיקים שאנחנו יודעים מראש להגיע ולהיות שמה או באירועים שאנחנו פותחים חפ"ק יחד עם מת"ח טבריה לחילוץ או חיפוש נעדרים. ככל ואנחנו נוכל להגדיל את התקנה שלנו, אנחנו גם כן בתוך העניין הזה. עד כאן.

מעולה, תודה. יש לנו נציג של משרד הפנים בזום, בואו נשמע אותו. בוקר אור, בילאל.

שלום, בוקר טוב לכולם, תודה רבה על ההזמנה. שמי בילאל חאג', מנהל תחום שלטון מקומי, רגולטור באיגוד ערים כנרת. תודה על ההזמנה. אנחנו בסך הכול מאשרים את התקציב של האיגוד, ובהמשך לסיור שנעשה בחודש יולי, כל מה שיידרש מאיתנו מטעם משרד הפנים ויש לנו את היכולות הכספיות, אנחנו מוכנים לשתף פעולה ולעזור לאיגוד בכדי למגר את התופעה של הפשיעה עכשיו וגם את המוכנות באירועים בחודשי הקיץ.

מי השותפים לאיגוד ערים כנרת מבחינתכם שגם יכולים להוסיף לתקציב הזה? כי ברור לנו שהתקציב כרגע לא נותן מענה לכל מה שצריך. אם אנחנו רוצים פקחים נוספים, אין כרגע לאיגוד ערים כנרת תקציב לזה.

יש נוסחה שהייתה בעבר בנושא של התקצוב של האיגוד. האיגוד הגיש בקשה וזה בטיפול של משרד הפנים כרגע, אם ניתן לשנות את הנוסחה ולהגדיל את התקציב של האיגוד.

אני זוכר את זה מהתקופה שאני הייתי ראש רשות, גם אני תרמתי חלק מהתקציב לאיגוד ערים כנרת. קיבלתי בשביל זה מתנה פעם בשנה, אבל - - -

יש בקשה והיא מטופלת כרגע, על שולחן משרד הפנים.

תודה, בילאל. אנחנו נמשיך להיות בקשר, בפעם הבאה אני מקווה שתשב איתנו פה בפנים כי הדיון הבא יהיה לא עוד הרבה זמן.

אני אשמח מאוד, תודה.

תודה רבה. יונתן הוא איש משרד האוצר והוא בדרך כלל האדם שיודע לתת לנו גם פתרונות, לא רק להיות פה נוכח. בבקשה, יונתן.

יונתן בובליל מאגף התקציבים. אני ארצה להתייחס לחלק מהדברים שנאמרו פה, לא להכול יהיה לי תשובה בזה הרגע, חלק אני אצטרך לבדוק, חלק לא תחת אחריותי, אבל אני כן ארצה להתחיל מלמעלה. בסופו של יום, תקציב משטרת ישראל גדל בשנתיים האחרונות, משנת 2022, ביותר מ-20%. ועכשיו אני אכנס קצת יותר לפירוט ואני אתחיל דווקא מנושא התקנים. לפי הודעת דוברות משטרת ישראל מיום שישי האחרון, גייסו בשנתיים האחרונות כמעט 2,800 שוטרים חדשים. אני לא מדבר רק על גיוסים, אני מדבר גיוסים פחות עזיבות, שינוי מצבה.

מדובר על מספר שהוא חסר תקדים, ובסופו של דבר, מדובר פה על סדרי עדיפויות, לאן השוטרים האלה הולכים, לאן התקנים האלה הולכים. זה לא תחת האחריות שלי, פה מדובר על סדר העדיפויות של המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, מה שהם מציגים לנו, בהתאם לזה אנחנו פועלים.

אני אמשיך רגע לנושא מרכיבי ביטחון. מרכיב ביטחון, למי שלא מכיר, מדובר על תקצוב של 200 מיליון שקל בשנה פחות או יותר. זה בעבור גדרות או מצלמות, כל נושא האבטחה של אותם יישובים שהם תחת האחריות של המשרד לביטחון לאומי. גם פה ניתן תקציב של 200 מיליון שקל, כמו שאמרתי, וגם זה ממומש ומיושם בהתאם לסדר העדיפויות של המשרד לביטחון לאומי.

אתה מבין אבל שפה, בניגוד למה שאמרת על השוטרים, שזה אני כן מקבל, זאת אומרת, באמת זה עניין סדר העדיפויות, פה במרכיבי הביטחון אלה לא חופים, אלה יישובים. זו תמונה אחרת, אלה אמצעים אחרים, זו יכולת אחרת. זה לא משהו רגיל, זאת אומרת, צריך להסתכל על זה באופן אחר, והשאלה היא האם גם לזה התקציב צריך לעבור דרך המשרד לביטחון לאומי. אתה יודע שאותי לא מעניין מאיפה התקציב יגיע, אני רוצה שהוא יגיע, אני איתך.

אני מכיר את זה. זה נכון, אתה צודק, מדובר פה על נושא שהוא קצת אחר, אני נגעתי בזה כי הוא גם נוגע בנושא של מצלמות ונושא ביטחון ואבטחה של ישובים. אני מאמין שהמשרד לביטחון לאומי, אם הוא ירצה לבוא ולהראות לנו איזושהי עבודת מטה על איך הוא בא ועוזר לאותה בעיה מאוד מאוד גדולה שגם אנחנו חושבים שצריך להביא לה פתרון, אנחנו נשמח להיות שותפים לעניין.

איגוד ערים כנרת לא יכול לעבוד מולך ישירות?

דרך נועה שוקרון.

דרך נועה שוקרון, זה נכון. אני חושב שעדיף שזה יבוא דרך הצוות הרלוונטי ולא דרכנו. אני אגע בנושא השיטור הימי, גם זה נושא שעלה בדיוני התקציב של 2023 ו-2024, בשנתיים האלה הוא תוקצב, מדובר על קצת יותר מ-10 מיליון שקל בכל שנה. שוב, עניין של סדרי עדיפויות. איך זה מיושם, איך זה מבוצע, אני לא יודע. אני יכול לשאול, אני יכול לבדוק, אבל בסופו של דבר, אלה סדרי עדיפויות של המשטרה.

הנקודה התחתונה היא, וזה מה שאני מנסה להעביר פה, היא שהתקציב של משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי בשנתיים האחרונות, ואני מניח שגם בשנת 2025 נראה את זה, הוא גדל לאין שיעור ובצורה חסרת תקדים ממה שהיה לפני זה. ותת המענה שניתן, לצערי, זה לא בגלל משרד האוצר, מדובר פה על סדרי עדיפויות של המשרד המשרד לביטחון לאומי.

יונתן, אני הרי לא הולך לנהל איתך ויכוח עכשיו על התקציב, זה לא ראוי ולא נכון, אבל אני מקווה שאתה יוצא מפה כשנכון, התקציב עלה, אבל כמו שאתה מבין, גם האתגרים, וזה לא באופן פרופורציונלי לעליית התקציב. זאת אומרת, אתה שומע פה במהלך כמעט שלוש שנים או אולי אפילו פחות, כמות התיירים מסביב לכנרת גדלה בכמעט פי שלוש. ממיליון וחצי למעלה מ-4 מיליון, תקנו אותי אם אני טועה, עידן ושלום.

אלה המספרים, אדוני היושב ראש.

זה לא פרופורציונלי לשום דבר. יחד עם זה, במקביל, חלה הידרדרות מסביב לכנרת בכל נושא הפשיעה. זאת אומרת, הרבה מאוד גורמים שהיו בעבר מעורבים מסביב לכנרת כבר לא מעורבים ואני מדבר דווקא על גורמים חיוביים כמו קיבוצים, כמו מושבים, כמו כל מיני כאלה שפעם לקחו אחריות והיום אין להם אחריות ומישהו אחר תפס את המקום הזה.

זאת אומרת, חייבים פה להסתכל על ההסתכלות הכוללת כי זה לא רק המשרד לביטחון לאומי, זה משרד התיירות וזה משרד הפנים וזה המשרד לפיתוח הנגב והגליל. כל המשרדים האלה יחד, מישהו צריך להוביל פה איזשהו איגום תקציבי, תן לי את הכלי איך לעשות את זה. אני חשבתי לעשות את זה דרך איגוד ערים כנרת, אבל אם יש לך דרך אחרת, אני אשמח לשמוע, בבקשה. זה לא גורם אחד פה אחראי, יש פה מלא גורמים. אנחנו התעסקנו עכשיו בפשיעה, אבל יש פה עוד הרבה מאוד דברים אחרים, יש פה חיי אדם. מד"א מציל שם, אני לא אחראי על מד"א.

אני מבין ואני מסכים איתך גם. בסופו של יום, צריך להבין אבל שכשאני מגיע בתור משרד האוצר, הנושאים שאני דן בהם הם נושאים שהמשרד או הגוף שמולו אני עובד מעלה. אני לא יכול לדון ולפתוח בנושא אלא אם כן מדובר בנושא שהוא באמת על סדר היום המדיני וכולנו מכירים אותו. אלה נושאים, לצערי, שלא עלו בדיונים האחרונים שאני ניהלתי מול המשרד. מאוד קשה לי להתייחס לדברים שאני לא מכיר. האמת שזו פעם ראשונה שאני נפגש בנושא הזה באופן כללי, גם בוועדה הזאת לדעתי.

לא, לכן קראתי לזה דיון התנעה לא סתם, כי אני מתכוון לנצל את התקופה הקרובה להניע פה תהליך קצת אחר, להסתכל על הכנרת לא כקבוצות של בעלי עניין, אלא כגוף אחד שיודע לתכלל את כל העניינים של כולם, מתיירות דרך העברת מים לירדן ועד הצלת אנשים מטביעה. אני כבר לא מדבר על השכרות ועל הפשיעה ועל הכול כמו שאתה רואה, יש דברים נוספים פה. אני אשמח לדעת שאתה שותף איתי בניסיון כן לראות איך אנחנו מסתכלים על זה בתמונה הכוללת.

שותף לגמרי. ואני חושב, שוב, לא מכיר את הנושא מספיק טוב, אבל אני חושב שנכון יותר שמשרד הפנים יתכלל את הנושא הזה, כמו שנאמר פה כמה פעמים.

יש לא מעט טעם בדבריך, בהחלט.

מכובדיי, אני צריך תכף לסיים, אני רוצה משפט סיום. אתה תסכם גם, אני אתן לך כמה מילים. ניצן, לא הוצאת פה מילה, יש לך שני משפטים? הקצאה. אני מכיר אותך, אתה יכול עכשיו לדבר מעתה ועד עולם. שני משפטים בלבד.

אני חושב שהחבר'ה של האיגוד עשו עבודה טובה והציגו את הדברים, הכול בסדר. הנה שני המשפטים.

תודה. עידן?

רק לומר שאיגוד ערים כנרת תרם את חלקו השנה. כולם פה דיברו על תקציב, אנחנו בהפסד הכנסות השנה של קרוב ל-5 מיליון שקל בגלל הירידה במספר המבקרים. ועשינו התייעלות פנימית מאוד גדולה שלנו, וזה המקום, קיבלנו השלמה של מיליון שקלים ממשרד הפנים, שזה לא מספיק, ולכן אנחנו בבור תקציבי מאוד משמעותי. כשאתם מדברים פה על הצורך בתוספת פקחים, היא לא יכולה לבוא יותר מעבודה פנימית של איגוד ערים כנרת, אלא, כמו שנאמר, ממשרד הפנים, ממשרד האוצר.

ואדוני היושב ראש, אני לגמרי מצטרף לדבריך. אם הכנרת היא אגם לאומי ואם היא משימה לאומית ואם יש בכנרת נופשים, תיירים, צליינים, דייגים, סירות ואופנועים, שמורות טבע וגנים לאומיים, ויש כולה 65 ק"מ חוף ועוד אגם אחד, צריך באמת שממשלת ישראל, מדינת ישראל תחליט איך היא רוצה לנהל את הדבר הזה, כי לא יכול להיות שאנחנו נשב פה כל פעם ויש איגוד ויש מד"א ויש כב"ה ומשטרת ישראל ומשטרת הים.

ובאמת, אתה שומע את הצרכים ואתה שומע את המצוקות, ויש על השולחן את השיח הזה שאומר שצריך להסתכל על הכנרת ולהחליט, והאיגוד הוא בהחלט הגוף שיכול להוביל את זה. אגם לאומי, צריך להתייחס אליו ככה ולנהל אותו בצורה הזאת ולהקצות לו את המשאבים המתאימים. אלא אם למישהו יש רעיון יותר מוצלח לעשות עוד אגם לאומי ליד ואז לחלק.

באזור קוניטרה עכשיו.

כבוד היושב ראש, מניסיון שלי, אני 18 שנה בכנרת, אני חושב שאיגוד ערים כנרת צריך להיות הגוף המוביל והמתכלל ושירכז תחתיו את הכול תחת חמ"ל אחוד, ושזה יהיה מסודר, ואנחנו יודעים לעשות את זה.

לשם אני דוחף.

זה הכיוון, זה מניסיון של 18 שנה.

קרויזר, שני משפטים סיום.

קודם כול, אני מתנצל על האיחור, כביש הבקעה היה חסום לגמרי הבוקר עם איזשהו אירוע די מוזר שם.

רק לעדכן אתכם, יש לנו שלושה הרוגים מפיגוע ביהודה ושומרון.

כן. זו ההודעה הראשונה, התנצלות על האיחור ועל אי ההגעה שלי פה לדיון. שמעתי עכשיו עדכון על שלושה נרצחים, נמסור תנחומים למשפחות והחלמה מהירה לפצועים. אני אתעדכן דרך הצוותים על הדיון ולהודות לך על הקיום שלו, גם על הפיקוח לגבי החקיקה וההתקדמות אל מול הרשויות וגם בנושא ההכנות בהמשך לסיורים הרבים שהובלת באיגוד ערים כנרת כאגם הלאומי והכנות לקראת עונת הרחצה שאנחנו כולנו מתפללים שתביא את הבשורה בכל הגזרות ובכל המובנים. תודה.

תודה לך. ניצב משה ברקת מלווה את הוועדה ויועץ לה לתחומים שנוגעים להפעלה נכונה של כוחות הביטחון, שני משפטים גם לך.

ממש בקצרה. בוקר טוב לכולם. זה דיון התנעה ולכן יש לי כמה וכמה דברים לומר, אבל נאמר את זה בדיוני ההמשך שמן הסתם עוד יהיו. נאמר רבות לגבי החשיבות של הכנרת כמשאב לאומי ואני כמובן מתחבר לכל הדברים שנאמרו פה ואני חושב שגם ההתייחסות, ואני מכיר את הדבר הזה לאורך שנים, מבחינת המשטרה, גם היא מתייחסת לכך בכובד ראש.

שני משפטים. אחד, אדוני היושב ראש, 1 באפריל 2025, ללא ספק תאריך מאוד משמעותי, חייבים להתכוונן אליו. כי אם החוק הזה יוצא לפועל ואנחנו בסופו של דבר לא נאכוף ונאכוף בצורה טובה ומשמעותית, לא השגנו שום דבר, להפך, זה רק יחזיר אותנו לאחור ויגרום לנו לנזקים. זה חוק שחיכו לו הרבה מאוד זמן, לדעתי התחיל להתגלגל מיד אחרי האירוע של טביעת שלושת הנערים ב-2017. העסק הזה התחיל להתגלגל ואני שמח באמת לשמוע שבסופו של דבר הבשיל וב-1 באפריל יוצא לדרך. חשוב מאוד נושא ההרתעה בעניין הזה. זה איזשהו עקב אכילס לאורך שנים, לא היינו טובים בו, היינו לוקים בו וזו הזדמנות עכשיו טובה מאוד.

לגבי יחסי העבודה בין כל הגופים והגורמים, שוב, גם פה, ברמת השטח, זה נראה שזה מהודק וטוב, ברמה, נקרא לזה המיניסטריאלית, נראה שזה פחות וככה אני בורר את מילותיי, וגם פה צריך בדבר הזה - - -

בררת היטב. שלומית, משהו לסיום? תודה שבאת ותודה שאת איתנו.

מכובדיי, בחודש הקרוב יהיה דיון נוסף, ובדיון הנוסף אני אתעקש שיגיעו לכאן כל אלה שחסרים לי כאן, מראש עיריית טבריה, דרך נציגי משרדי הממשלה השונים, לא בזום, לשבת איתנו פה. נקצה לדיון גם יותר זמן, כי הזנחנו את הכנרת ואנחנו לא יכולים להמשיך בזה, מסיבה מאוד פשוטה: ההזנחה הזאת מביאה עלינו צרות גדולות מדי. הכי קל זה להתייחס לצפיפות סביב הכנרת ובתוך הכנרת ולהבין מה החיכוך הזה עלול להביא לנו וזה מה שקורה.

מסביב לכנרת בממוצע שנתי 4 מיליון איש בתקופה מאוד קצרה של חודשי האביב והקיץ, זה טירוף. אני נמצא שם לא מעט, הייתי שם לא מעט, אני מבין את גודל הסכנה והיא הולכת וגדלה. אני חושב שמצד אחד גם צריך לתת מענה לאיומים, אבל מצד שני, אנחנו חייבים לקחת את ההזדמנות. יש פה הזדמנות נהדרת לעשות מהכנרת משהו שכולנו היינו רוצים.

אני לא אכנס פה לכל הנושאים שיעלו בסיכום, אתם תקבלו אותו, אבל אנחנו נעביר המלצות מסודרות למשרד לביטחון לאומי, למשרד לפיתוח הנגב והגליל, למשרד האוצר, ותודה ליונתן שמשתף איתנו פעולה, למשרד התחבורה, גם שם יש לנו שותפים שאני חושב שאפשר לנצל את השותפות הזאת יותר, למשרד הפנים כמובן. אבל לכם, תודה רבה שהגעתם לכאן, אנחנו נמשיך בזה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00.