פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



48
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
20/01/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 112
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, כ' בטבת התשפ"ה (20 בינואר 2025), שעה 13:15

סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף התשתיות

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר
ארז מלול – מ"מ היו"ר

עופר אליישר - מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יואב סיבור - רפרנט תשתיות, אגף תקציבים, משרד האוצר

משה נקש - מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

רחל אוברמן - עו"ד, אגף משפט, משרד החוץ

דליה גראד אפרת - מנהלת מחלקת קשרי חוץ וזרים, משרד החוץ

דניאל איטח - מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה

צביקה דוד - סגן נשיא ויו"ר אגף תשתיות, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ענבל כספי - עו"ד, סמנכ"לית תשתיות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

נילי ברוש - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

אחמד גנאים - יועץ קורפו בילדינג

אברהם חליוה - עו"ד, יועץ משפטי, שפיר הנדסה

גלעד בר אדון - מנכ"ל חברת מוריה לפיתוח ירושלים

מיטל קדוש - סמנכ"לית שיווק, תאגיד עובדים זרים

דין ליבוביץ' - מנכ"ל תאגיד ניופאוור להבאת עובדים זרים, התאחדות תאגידי כוח אדם

אייל מוסט - מנכ"ל עמותת דף חדש, תאגידי בניין

דני פיין - צ'יינה סיוויל אינג'נירינג

אורן בוטא - יו"ר תנועת העצמאים

ג'רמי סלטן - יועץ מקצועי בכיר ליו"ר הוועדה

פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים

איתי סיגל - דודו קית' סיגל חטוף בעזה, דודתו אביבה סיגל שוחררה

אייל קלדרון - בן דוד של עופר קלדרון החטוף בעזה

לי סיגל - אח של קית' סיגל החטוף בעזה

דיקלה טקו

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף התשתיות

צוהריים טובים, ברוכות וברוכים הבאים לכלל המוזמנים ובראשם לנציגי משפחות החטופים. אמנם בדרך כלל אנחנו לא זוכים על פי רוב לביקורי משפחות חטופים, אך גם כשהנוכחות שלהם דלה כאן בוועדה, כדרכנו, כל דיון נפתח כאן תוך כדי זה שאנחנו סופרים את מניין הימים, 472 ימים. תקופה מטורפת, בלתי סבירה בעליל, בהן 94 בני ערובה נמצאים במרתפי החמאס דאעש. כדרכנו, אנחנו קודם כל נברך את שלוש החטופות שחזרו, תודה לאל, עומדות על רגליהן. נאחל להן שהתהליך השיקום שלהן והחזרה לחיים יהיה מבורך ומוצלח. נודה לכוחות הביטחון, לנציגי המשא ומתן, לכל מי שאמון על הטיפול בהשבת כל בני הערובה, עכשיו 94 במספר. לא ננוח ולא נשקוט עד שכולם כולל כולם יושבו כמה שיותר מהר.

לטובת מי שבדרך כלל לא נמצא כאן ולא חשוף לעמדותיי, אותן אני מבטא ביתר שאת מנובמבר 2023, שהמחויבות של מדינת ישראל וממשלת ישראל, על כל מערכותיה, היא השבת כולם כולל כולם, ולא שחלילה עסקה אחת תסבך יותר את בואה של העסקה הבאה.

אז נישא תפילה שעד שיושבו כל שאר 94 בני הערובה הקדוש ברוך הוא יהיה בעזרם של החיים, ללא הבדלי דת, גזע ומין. ונישא תפילה שהם יושבו כמה שיותר מהר.

שלושה ביקשו רשות דיבור, ביקשתם גם להציג סרטון. יש לכם את כל הזמן שבעולם. נתחיל עם איתי סיגל.

קודם כל תודה על הפתיחה המאוד עמוקה. אני פעם ראשונה, אולי שנייה שלי בוועדה הזאת. כל פעם עוברים חדר אז קשה למצוא אתכם. באמת פתיחה עמוקה, שאני לא זוכה לשמוע מחברי כנסת, אז אני מאוד מעריך את זה.

אנחנו נשמח, נבקש להתחיל עם סרטון.

(מוקרן סרטון)

שמי איתי סיגל, אני אחיין של קית' ואביבה שנחטפו מביתם לפני יותר מידי ימים. אביבה חזרה אלינו ביום ה-51, בהפסקת האש, עסקה, מתווה ראשון שהיה. וקית', אח של אבא שלי, לי, שיושב לצידי, עדיין שם. אתמול בערב צפיתי בסרטון אחר שמתעד את המשפחות, משפחת גונן, משפחת שטיינבכר ומשפחת דמרי, בחיבוק הראשון. ואני לא הפסקתי לבכות.

גם עכשיו אני מרגיש שאני נמצא באיזה שהוא חלום בתוך חלום, שזה סוף סוף קורה. סוף סוף יש איזה שהוא אור בקצה המנהרה. ועם האור הזה עלינו לזכור שיש לנו עוד 94 חטופים וחטופות, חלקם בחיים, חלקם לא. כולם, ללא יוצא מן הכלל, כולם צריכים לחזור הביתה. אחד מהם זה אורון שאול, שחילצו אותו אתמול. היה שם 10 וחצי שנים. סגירת מעגל ענקית למשפחתו. אני מאחל את זה למשפחת גולדין ולמשפחת מנגיסטו והישאם, שגם הם בסרט הזה הרבה יותר ימים מאתנו. ואני לא יכול לתאר מה הם מרגישים.

אני חשבתי שאני אגיע היום ואני אוכל להגיד גם שחיילנו מוגנים, בגלל שיש הפסקת אש. אבל לצערי התבשרנו על מוות של חייל שלחם בעודו מגן עלינו ביהודה ושומרון, ואיתו עוד חיילים נפצעו. אני שולח את תנחומיי למשפחתו והחלמה מלאה לשאר הפצועים.

אנחנו רק בהתחלה, לא כמו המתווה הקודם שכל יום השתחררו. כל שבוע משתחררים כמה. כרגע אנחנו מדברים רק על השלב הראשון. לשמחתי, קית' נמצא ברשימה כביכול, עופר נמצא ברשימה כביכול. אבל כולם צריכים לחזור הביתה. וכדי שזה יקרה כולנו צריכים לעמוד ביחד. יש הרבה כאב סביב העסקה, סביב המתווה. יש מחבלים, אסירים, איך שלא נקרא לזה, שמשתחררים שפגעו ורצחו אזרחים פה במדינה שלנו. ויש משפחות שמאוד קשה להם עם זה ויש משפחות שגם קשה להם עם העסקה, כי הם חושבים שזו עסקה גרועה.

עם זאת, אנחנו התחלנו את המתווה, אנחנו בהפסקת אש. כולנו מרגישים ויודעים את ההרגשה הזאת ששלוש חטופות חוזרות. אני רוצה רגע שנעצום עיניים, רגע ננסה לנשום את הנשימה הזאת שכולנו ננשום כאשר שאר החטופים שנמצאים שם, 94, יחזרו. כשהם יחזרו אנחנו סוף סוף נוכל לחזור לנשום. סוף סוף נוכל לחזור לשגרה פה במדינה. נוכל להתחיל להשתקם. כל התושבים בעוטף לא יכולים לחזור לשגרה כל עוד יש להם חטופים שם, הם פשוט לא יכולים.

אני מאוד מקווה שאני לא אצטרך לבוא לפה ביום ה-514. יום ה-513 זה 471 פלוס 42, אני מאוד מקווה שכבר בימים הקרובים יתחילו לדבר מאחורי הקלעים על איך מסיימים את זה ולא יחכו עד היום ה-16 איך ממשיכים מיום 42 ליום 43. אני מבקש ממך, חה"כ אליהו רביבו, להגיד את זה לכל מי שאתה מכיר, להתחיל כבר עכשיו לדבר על איך אנחנו מחזירים את החטוף האחרון ולא לדחות את זה באף יום. תודה.

תודה רבה איתי.

אני אייל קלדרון, בן דודו של עופר קלדרון. אתמול היה יום חשוב מאוד בהיסטוריה של מדינת ישראל. ארבעה חטופים שחזרו אלינו. כמו שאיתי אמר, אורון שאול, שסוף סוף אחרי 10 וחצי שנים מסויטות, המשפחה שלו הצליחה סוף סוף לסגור מעגל. וכך עשרות משפחות של חללים חייבות לקבל גם את סגירת המעגל הזאת. חייבות.

כמובן שלוש החטופות שלנו, שהשמחה והאושר הטהור שראינו אתמול מהן ומהמשפחות האלו, זה צריך להיות אור לרגלינו. להבין שיש פה כל כך הרבה משפחות, כל כך הרבה מעגלים שחייבים לקבל את אותה סגירת מעגל. את אותה השלמה. ואנחנו חייבים, בוודאי כאשר התחיל המתווה, חייבים לעשות כל מה שצריך. אפשר להביע חשש לגבי התוצאות וההשלכות, בוודאי. חשוב גם לעשות את זה וחשוב גם לשנות דיסקט במדיניות שלנו, בהתנהלות שלנו, הביטחונית, הצבאית, בוודאי. אבל מה שאסור לעשות זה להתנגד להצלת חיי אדם. זה דבר שהוא בל יעבור. שאף אדם, יהודי וגם לא יהודי, אבל אדם יהודי לא יכול לעשות. לא יכול להתנגד להצלת חיי אדם שנמצאים בסכנה בכל רגע ורגע. ויהיו ההשלכות אשר יהיו, על אותו אדם ההשלכות הן מיידיות.

וזו הבקשה שלי היום אליך, חה"כ אליהו רביבו. כחבר בקואליציה, כאחד שיש לו השפעה, אסור בתכלית האיסור שהדבר הזה ייפסק. מהרגע שהוא התחיל הוא חייב להימשך עד החטוף ה-94. גם בחטוף ה-93 ייצא אנחנו צריכים לראות במצב ככישלון. רק כאשר חזר החטוף ה-94 יהיה ניתן להחזיר את המדינה הזאת, להתחיל להחזיר את המדינה הזאת למסלול, לנורמליות. לפני כן, רגע אחד אנחנו לא נאצור ולא נוריד את הרגל מהגז.

ובקשה, דרישה נוספת. אנחנו בימים של פיקוח נפש, בימים של הצלת חיים. הדרישה שלי אליך שאתה תדרוש מראש הממשלה 'ראש הממשלה, אל תתחיל את המשא ומתן ביום ה-16, זה פיקוח נפש. כל דקה שם, כל שנייה שם היא קריטית. עשה הכול והתחל את המשא ומתן הזה עוד היום. כי קל הוא לא יהיה. אבל התוצאה שלו ביום ה-42 חייבת להיות המשך המתווה הזה. חזרת החטוף ה-34 לפחות. וזה עליכם. זה עליכם, שזה ימשיך. כי בלי זה החברה שלנו תיקרע עוד יותר לגזרים. תודה.

תודה רבה. בבקשה, פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה המשפחות. אני קודם כל מבקש להודות לך בשם כל עם ישראל על ההירתמות. לא ברורה מאליה, לא פשוטה. בוודאי שאתה נושא על כתפיך לצד האחריות גם התמודדויות לא פשוטות עם מה שאתה נאלץ להיחשף אליו ולהתמודד איתו. ישר כוח עצום, קודם כל.

תודה רבה לך, חה"כ רביבו, יושב-ראש הוועדה. אני באמת חושב, בשם כל צוותי הבריאות בישראל, זו חובה וזכות קדושה עבורנו לעשות כל מה שאנחנו יכולים למען החטופים, למען המשפחות. כיושב-ראש איגוד בריאות הציבור בישראל, למען החברה הישראלית כולה. כולנו זקוקים לשיקום הזה. וכאשר נגיע לשיקום הזה, אנחנו באמת, ובאמת, אתה אמרת כל כך מדויק בפתיחה, אנחנו צריכים את המחויבות הזאת עד החטוף האחרון.

כולנו התרגשנו ממש, אפילו רק לראות את התגובות בכיכר. את התגובות של העם בישראל. גם לי נצנצה דמעה לראות את החטופות חוזרות באמת למשפחות. את רומי, את אמילי ודורון, מחבקות שוב את המשפחות שלהן. אנחנו לא שוכחים שברגעים אלה בקרוב יובא לקבורה באדמת ישראל אורון שאול ז"ל, אחרי למעלה מ-10 שנים. אחרי שאביו הרצל נפטר ולא זכה להגיע לרגע הזה, כי הוא לא שרד, כי המשפחות לא בהכרח ישרדו את ההמתנה מורטת העצבים הזאת.

אני רוצה להגיד 94 זה גם צ"ד בגימטריה. וזה צד. אין כאן צדדים בעם ישראל. אני שמעתי את ההתבטאויות של אלה שהתנגדו להסכם והביעו את שמחתם על החזרה הביתה. אני מברך על כך, אני בטוח שזה אותנטי ואני בטוח שאין פה צדדים בעניין הזה. כולנו רוצים וצריכים להביא את כולם. אני חייב לחזור למקורות ולהזכיר, כל רגע שמאחר לפדות שבויים היכן שאפשר, להקדים, כאילו שופך דמי.

שמענו כאן את אייל קלדרון. אנחנו חייבים, חה"כ רביבו, לדחוק בכולם ליישם את ההסכם עד החטוף האחרון. כל מה שאפשר להקדים, להקדים. אם אפשר לפני יום שבת להביא עוד חטופות אז לפני יום שבת. אם אפשר את המשא ומתן להתחיל לפני היום ה-16, אז לפני היום ה-16. זו חובתנו הקדושה. ואני כאן, אני תמיד מחבר לדיון, אנחנו כאן בדיון על העובדים הזרים. אז אני אומר כולנו צריכים לדאוג שכולם יחזרו הביתה.

כולל עשרה זרים.

נכון. הישראלים והזרים. הנשים והגברים, הילדים והקשישים. חיים ומתים. כולם כולל כולם. אני מאוד דואג, אני חייב להגיד לך. בזמן שאנחנו כאן שמחים ממה שאנחנו רואים, אנחנו רואים את החטופות מדברות ומחבקות את המשפחות שלהם. ואפילו הצוות הרפואי בשיבא אומר שהן יכולות אפילו קודם לחבק את המשפחה לפני שהן מתחילות את הליך השיקום, כיוון שמצבן מאפשר את זה.

אבל בואו לא נתבלבל, אנחנו לא יודעים מה המצב של החטופים ששם. אנחנו מאוד דואגים להם. מי יודע לאיזה מצב הגיעה תת התזונה שלהם. לאיזה מצב הגיעו הכליות והכבד והמוח והריאות והלב שלהם. יכול להיות, חס וחלילה, שהם לא ישרדו את הימים הבאים. אז אנחנו חייבים להאיץ ובאמת לדאוג, מה שאתה אמרת כל כך נכון בהתחלה. שהמילים האלה, המחויבות הזאת, שזה חשוב להגיד ולשמוע, שהיא תהפוך למעשים. שנממש, ואני באמת מאמין שאנחנו כחברה נצליח להשתקם, נצליח להראות לאויבים שלנו, שהערך שלהם הוא מוות, שאצלנו הערך זה הסולידריות, זה החיים, זה ערבות הדדית. וזה יהיה ניצחון הרוח הישראלית.

אני ראיתי היום תמונה של חוזה המדינה הרצל ונזכרתי שהוא אמר "אם תרצו אין זו אגדה". אז אנחנו רוצים כולנו להביא את כולם הביתה, אנחנו גם נעשה את זה בסוף. תודה.

תודה רבה לך. שוב פעם, ישר כוח. ברשותכם, אני רוצה רגע לחזור לסרטון שהצגתם בתחילת רשות הדיבור. אני לא יודע כמה, עשרות פעמים צפיתי בסרטון הזה, עם המשמעות האדירה של המילים של השיר. אני מניח שבאופן לא חריג אני מתרגש בפעם המי יודע כמה מאשר בפעם הראשונה שצפיתי בו. פשוט בלופ בלתי חוזר.

אז אנחנו כמובן, גם בלי הסרטון הזה ובלי ההערכות המבהילות, מחויבים לראשון, לראשונה כמו האחרון או האחרונה, בלי שום שאלה.

אני יכול כמה מילים? אני לי, אח של קית'. גיסתי אביבה חזרה לפני 421 יום. אנחנו דוגמה של משפחה שזכתה לאושר שאין מילים לתאר. חיבוק ואהבה, ששוב פעם, אין מילים לתאר. אנחנו לא יכולים אבל להרגיש את האושר של אתמול בשלוש המשפחות האלה. זה 471 יום. והסרטון הוא כאילו לא מהעולם הזה, אבל הוא כן.

אח שלי קית' הופיע בסרטון, אבל סרטון אחר, של חמאס, לפני יותר מתשעה חודשים. יחד עם עומרי מירן. כמו שאיתי אמר, קית', כן, הוא ברשימה. בסדר, הוא ברשימה. עד שהוא לא כאן, עד שאנחנו לא מרגישים אותו הוא לא כאן. אני מחזק את המילים, גם שלך, עד שכולם חוזרים אף אחד לא חזר. כך אני מרגיש. הם יהיו כאן, אבל אם יש אחד או אחת שעוד לא חזר או חזרה, נכשלנו.

הממשלה אישרה הסכם, הסכמים צריכים למלא עד הסוף. ואני מבין ממך שאתה תומך ואתה תדאג שהממשלה תקיים את ההסכם. אני לא רואה את זה בשלבים. נכון, טכנית זה בשלבים. אבל ההסכם הוא להחזיר את כולם.

הלוואי ואתה צודק.

אני מבקש את ההערה הזאת להוריד מהפרוטוקול. אם רוצים, אם תרצו אין זו אגדה. אם נרצה מספיק אח שלי וכל החטופים יהיו בבית. אם זה אומר לסיים את המלחמה, אוקיי, יש מחירים על כל דבר. יותר חשוב כל החטופים בבית. תודה.

שוב פעם, תודה רבה לכם. אני מחזק אתכם ומחבק אתכם מכאן. מי ייתן ובעזרת השם בישיבת הבאה שאתם תיקחו בה חלק זה כשאנחנו נתכנס פה כולנו במזמור לתודה אחרי שנתבשר שכולם שבו למקומותיהם ומחוז חפצם. תודה רבה לכם.

נשמח שאת הדרישה שלנו לקדם את המשא ומתן תעביר.

אני אעשה זאת.

תודה.

כל טוב.

במעבר חד, כן. בסדר, אז ברשותכם, במעבר חד ולא אלגנטי, אני נצרך באופן בהול ולא מתוכנן לוועדת כספים. בדרך כלל בדיונים והצבעות שמתקיימות תוך כדי הדיונים שלנו אני מצליח למצוא לי מחליפים או קיזוז, הפעם זה מקרה חריג. לפיכך חברי הטוב, חבר הוועדה, ארז מלול, ימלא את מקומי. אני ברשותכם, לא דקה. אתה תצטרך להיות פה יותר זמן. אבל בכל זאת, ברשותכם, הנה הגיעה דניאלה הצדיקה והחרוצה. אני אוכל לפתוח רק בדברי פתיחה של הדיון? תודה.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת המעקב בנושא סטטוס הבאת עובדים זרים לענף הבנייה, התשתיות, שזה תת ענף בבניין. מנכ"ל משרד התחבורה היה אמור להגיע, פעלנו לשם כך רבות במשך חודשים רבים, כדי ליצור את התיאום. אך לאור העובדה שהוא לא מרגיש טוב נבצר ממנו להגיע. מכאן שלוחה ברכתי וברכת כל הנוכחים להחלמתו המהירה. שישוב לאיתנו במהרה, אנחנו זקוקים לו.

ברורה לכולנו החשיבות הרבה בפיתוח תשתיות תחבורה במדינת ישראל וההשפעה האדירה שיש לתשתיות האלו על הכלכלה הישראלית ועל רמת החיים ורווחת החיים של כלל הציבור. בוודאי ובוודאי בראי המלחמה, שאז חלק לא קטן מהתשתיות הושבתו, נהרסו. חלקם כתוצאה מפגיעה של שיגורים, חלקם משימוש בכלי צמ"ה ואזרחיים, בעיקר בכבישי הדרום והצפון הרחוק.

בדיונים שקיימה הוועדה בנושא מתן מענה לצורך שיקום התשתיות מאז פרוץ המלחמה, שאלתי שוב ושוב איך יתכן שמיום 17 במרץ 2024, שבו הממשלה קיבלה את ההחלטה של הקצאת מכסת עובדים זרים לתשתיות בעקבות המלחמה, עד היום לא הגיעו עובדים זרים לתת מענה לאותו תת ענף תשתיות בתחבורה. אז שאלתי את זה בפליאה, עכשיו אני שואל את זה כבר במבוכה.

הוועדה ביקשה ממנכ"ל המשרד להגיע לדיון היום כדי לשמוע על התהליכים שמבצע המשרד כדי להביא את אותם עובדים זרים וההתקדמות בנושא. אנו מצפים לקבל סקירה בנושא המדובר מנציגי המשרד שהגיעו כשלוחיו של המנכ"ל ושל השרה. אני מעדכן אתכם שב-4 ביולי 2024 אישרה ועדת המנכ"לים מכסה של 5,000 עובדים זרים לתת ענף תשתיות תחבורה שבענף הבניין כאמור. וידוע שהקצאת המכסה היא מכסה נושמת. זאת אומרת שבמידה ויש ניצול של אחוזים מספיק גבוהים, אז עוד לפני שיממשו את כלל מימוש המכסה, יפתחו וירחיבו אותה.

בישיבה שקיימנו באוגוסט הבנו שיש קושי מרכזי במימוש מכסת העובדים הזרים בתת ענף התשתיות. הוא נובע מעלויות העסקה של העובד הזר, אשר בשל הצורך במגורים הולמים והשכר המבוקש והאגרות הגבוהות בהשוואה לעלויות העסקה של העובד הפלסטיני הופכות את ההעסקה של העובד הזר ללא משתלמות.

בעקבות הדיונים בוועדה והדיון שהתקיים בוועדת המנכ"לים נקבע: אחד, השכר המינימלי השעתי לעובד הזר, שהוא בלתי מיומן, יעמוד על שכר המינימום. מינימלי שעתי לעובד זר מיומן יעמוד על 115% משכר המינימום השעתי הקבוע, שזה מדבר על כ-40 שקלים לשעה. בעיניי, אמרתי את זה אז, אני אומר את זה היום, שערורייה. לא פחות ולא יותר. בטח ובטח שאנחנו עושים את אותם עובדים זרים, שמבחינתם לקבל שכר מינימום פה, חה"כ ארז מלול, זה מעל הפנטזיה שלהם. אז לתת להם מעבר לשכר המינימום ולאט לאט גם יתקדמו מעבר לשכר הממוצע במשק זה פשוט להרוס אותם. זה לגרום לאחרים לא להסכים לעבוד בפחות מאותו שכר מופקע.

הגיעה המדינה, זה לא המקרה, אבל הגיעה המדינה למסקנה שאין מנוס, בשביל ליצור איזון לתמרץ להעסיק ישראלי, שתכרוך את ההפרש של ההעסקה ותפקיד אותו בקופת המדינה. אז היקף שעות העבודה החודשיות לעובד הזר בענף התשתיות תחבורה יעמוד על 182 שעות. ונציגי משרד התחבורה דיווחו בדיון הקודם שהתקיים ב-12 בנובמבר 2024, כי נחתם הסכם מול סרילנקה והמשרד העביר להם את המקצועות הנדרשים לחלוקה לעובדים מיומנים ולעובדים לא מיומנים. עובדי כפיים, כאשר הכוונה להביא 2,800 עובדים לא מיומנים בהליך מזורז ואת יתר העובדים המיומנים בהליך של סינון, מיון ובחינה.

אנחנו נקצר את עניין הסקירה. חה"כ ארז מלול, כאמור, ימשיך מכאן. בהצלחה.

(היו"ר ארז מלול)

מי ראשון הדוברים בנושא חשוב זה? משרד התחבורה והבטיחות, מי הנציג?

עופר אליישר, מנהל אגף אסטרטגיה.

אני מכיר אותך, נפגשנו כבר. חוק האשראי, לא יודע, אחד החוקים שלי נפגשנו. מה הסטטוס?

אני אתן סקירה קצרה.

על סרילנקה, כן?

כן, כן. יש לנו מכסה של 5,000 עובדים. אנחנו הולכים להביא 5,000 עובדים מסרילנקה. אנחנו עובדים בשיתוף עם רשות האוכלוסין וההגירה. רשות האוכלוסין זה הגוף המבצע מול ממשלת סרילנקה. יש התקדמות בנושא הזה. אנחנו מחלקים את המכסה ל-2,800 עובדים שהם עובדי כפיים, שעוד מעט אני אדווח עליהם. ו-2,200 עובדים שהם עובדים מיומנים ואנחנו צריכים לעשות להם מבחנים.

לגבי ה-2,800 עובדי הכפיים, אז נרשמו הרבה מאוד עובדים בסרילנקה. הגישו הרבה, 11,000 אנשים הגישו מועמדות. מיינו וסיננו שם בסרילנקה, הם עבדו די חזק שם. והסטטוס שנמסר לי עכשיו דרך רשות האוכלוסין וסרילנקה, בסוף ינואר אמורות להיות רשימות סופיות שמהן אפשר יהיה לבחור, שמהם קבלני התשתית בארץ יוכלו לבחור כבר עובדים זרים. וכבר יוכלו להתחיל להעסיק אותם מתחילת פברואר. בסוף ינואר יהיו כבר רשימות סופיות. מיינו אותם לפי ידע באנגלית ויכולות פיזיות וראיונות לגבי הניסיון שלהם. אבל אלה הם עובדי הכפיים, הם לא העובדים המקצועיים.

לא מיומנים.

לא מיומנים. לערבב אספלט ולסלול, לעשות עבודות קרקע וכו', כפועלים פשוטים.

לגבי 2,200 העובדים המיומנים, אז שם התהליך הוא קצת יותר ארוך, כי שם אנחנו עובדים על מיונים באמצעות התאחדות בוני הארץ, התאחדות הקבלנים, שהיא הספק שלנו. התקדמנו איתם כבר, יש איתם הצעת מחיר, יש כבר הליך מכרזי כבר ממש בתוכו.

הסתיים?

כן, הוא אמור לצאת אני מקווה כמה שיותר מהר.

הוא אמור לצאת המכרז?

לא, לא מכרז. התקשרות, ממש התקשרות כספק יחיד, אמור לצאת.

לא היה מכרז?

אין מכרז. תהיה התקשרות עם ספק יחיד. יש תקציב, הועברה הצעת מחיר סוף סוף ואנחנו נעשה את זה. ייקח להם זמן לנסוע לשם, לעשות את המבחנים, להקים את האתר. לעשות את המבחנים המעשיים. לאחר מכן יתחילו להגיע העובדים המיומנים. זה לגבי סרילנקה.

קיימנו גם שיחה עם ממשלת אזרבייג'אן, שיחה ראשונית. והתחלנו להניע את המהלך של לבחון מהלך של להביא גם עובדים משם. למרות ששם השכר הממוצע הוא גבוה יותר משמעותית מאשר בסרילנקה, אבל עדיין הם הביעו נכונות לשלוח לנו עובדים. יש להם מלאי עובדים שהם יכולים, מביעים רצון לעבוד מעבר.

זהו, עד לפה הסקירה.

ומה, איך אתם נערכים לפרויקט המטרו? המטרו יצטרך.

פרויקט המטרו הוא פרויקט מאוד - - -

הוא אושר בממשלה, אושר בכנסת.

כן. פרויקט המטרו הוא פרויקט מאוד מאוד גדול.

מגה פרויקט.

מגה פרויקט, בהיקפים הראשוניים שלו, רק הפרויקט הראשון הוא 60 מיליארד שקלים.

(היו"ר אליהו רביבו)

אני מתנצל. אז אנחנו נקבל הסבר על הסטטוס? הוא הסביר כבר?

כן, אני נתתי לחברך את הסטטוס.

חששתי שתענה את התשובה לפני שאני אספיק לחזור.

חשדת והחשד התקיים. אמרתי, אני אחזור על הסטטוס. 5,000 עובדים, מתוכם 2,800 עובדים לא מיומנים ו-2,200 עובדים מיומנים. 2,800 עובדים מי שעושה לנו את העבודה מול סרילנקה זה רשות האוכלוסין. הסרילנקים בחנו כבר, הם בתהליך בחינה של העובדים ובסוף ינואר יהיה לנו רשימה.

סליחה. רשות האוכלוסין מבצעת את עבודתה ומבצעת אותה במסירות. איפה הנציגות שלכם או של מי שאמור להעסיק אותם כעין בוחנת מקצועית? כי רשות האוכלוסין היא לא גורמי מקצוע בלאפיין ולמיין ולסנן.

אנחנו שלחנו אפיון.

אתה מדבר על ה-2,800 בינתיים?

כן. ה-2,800 הבלתי מיומנים כבר עוברים תהליך של בחינה של ידע באנגלית, איזה שהוא ניסיון בתשתיות ויכולת פיזית לעבוד.

איך בודקים את היכולת הפיזית?

יש לנו סוג של מבחן, אנחנו קוראים לזה בראור, זה לא בדיוק כזה, אבל סוג של מבחן כושר.

אוקיי.

לגבי העובדים המיומנים, אז אנחנו התקדמנו בתהליך של ההתקשרות עם ספק יחיד, עם התאחדות הקבלנים, התאחדות בוני הארץ.

למה איתם?

כי הם עשו מיונים ל- - - -

אז מה? הם מבקשים לא להמשיך. ביצוע המיונים לא מיטיב איתם. למה אתם לא בודקים עוד אפיקים לספקים או לצרכנים עצמם?

אנחנו רוצים למצות את הערוץ הזה.

מה עשיתם עם זה?

יש לנו התקדמות עם הדבר הזה.

שמה? ספר לי על ההתקדמות.

יש לנו חוץ מתקציב ופטור מספק יחיד יש לנו כבר הצעת מחיר שקיבלנו מהם. ואני רואה סיכויים טובים להתקשרות.

לא, אני שואל שאלה. האם מיניתם מטעמכם מומחים שיגדירו להם מה הפרמטרים שאמורים לבדוק במבחנים? האם נבחר צוות? האם אותר אתר?

לא. התהליך הוא כזה: ברגע שתהיה איתם התקשרות, יהיה תקופה של תכנון שהם - - -

אתם צריכים לעשות את התוכנית.

הם יעשו ביחד איתנו. יש לנו פרויקטור והוא יעשה יחד איתם את התוכנית.

הלכתם על מסלול, אני מתנצל, סליחה רגע. הלכתם על מסלול מקוצר. הוא לא בהכרח הנכון ביותר, הוא לא בהכרח המוצלח ביותר, אבל הוא בוודאי אמור להיות היעיל והמהיר ביותר. עושים את זה בפטור ממכרז ולהריץ תהליכים. כדי שאנחנו נראה פה כמה שיותר מהר כמה שיותר עובדים ושיהיו כמה שיותר מותאמים. מה אתם עושים מצדכם לזרז את זה?

ספר לי מה הגאנט שבעקבותיו אתה אומר לי הנה, היום אני יכול לעשות לך זום. הנה, העובד הזה עבר את המבחן והשלבים שבעקבות.

קודם כל יש לנו, מינינו פרויקטור לנושא הזה. יש לנו פרויקטור.

מי זה?

רן ססובר שמו.

מה תפקידו? מה השכלתו וניסיונו?

יש לו ניסיון, הוא עבד בחברת נתיבי ישראל.

למה הוא לא פה היום?

אני נשלחתי אני כנציג המשרד.

אז אתה תענה לי את כל מה שאני אמור לשאול אותו?

מה שאני יודע. מה שאני יודע. יש פרטים שהוא מצוי בהם יותר ממני. אז מינינו פרויקטור, הוא יושב עם התאחדות הקבלנים. הוא יושב בתוך המיקרו של הפרטים. כמו שאמרתי, יהיה שלב של תכנון, תוכנית עבודה. לאחר מכן יתחילו במבחנים. יש לנו כבר הצעת מחיר להכול, מההתחלה עד הסוף. ברגע שזה ייגמר אנחנו נתחיל לקבל את העובדים.

ידידי, כל מה שאני שואל זה למה זה עוד לא נגמר ומה צריך לעשות כדי שזה ייגמר? זה מה שאני שואל. אתה יודע כמה זמן עבר? סקרתי בפניכם. אני רוצה לדעת למה זה לא נגמר עד היום, מה צריך לעשות כדי שזה ייגמר ותוך כמה זמן זה ייגמר? כי לי יש הארות מה היה ועדיין צריך לעשות כדי שזה יתקדם. אני לא רוצה לעבור את המשבר והחרפה שעברנו עם ענף הבנייה, לבנייה. אני מבקש לדעת, אני מבקש שתתייחס למה ששאלתי אותך.

אז אני שוב אומר, יש לנו, אנחנו צריכים לגמור את ההתקשרות עם התאחדות הקבלנים. ברגע שנגמור, נתקשר עם התאחדות הקבלנים, אנחנו כבר בשלהי העבודה הזאת. אנחנו עוד מעט נתקשר איתם. ברגע שתהיה לנו התקשרות איתם הם יציגו לנו תוכנית, הם יבנו תוכנית למיונים, שאני לא יכול להגיד את זה במקומם. יציגו לנו תוכנית. הם יתאימו לנו תוכנית שמתאימה לנושא התשתיות. זה לא בדיוק, מה שנמסר לנו מהם שהעבודה היא לא בדיוק כמו בענף הבנייה, נצטרך להתאים את תוכנית המיונים לענף שלנו. וברגע שתהיה לנו תוכנית אנחנו נהיה יותר חכמים ונדע מה יהיה לוח הזמנים לביצוע המיונים.

תשמע, עופר היקר. באיזה תאריך התקיים הדיון הראשון במשרד התחבורה בעניין איתור צורך כמתן מענה בהבאת עובדים זרים לענף התשתיות?

אני לא יודע, אני לא הייתי אז.

כמה זמן אתה במשרד התחבורה?

אני הרבה שנים במשרד התחבורה.

ינואר 2024.

סליחה, מה תפקידך?

סמנכ"לית תשתיות בבנייה חוזית בהתאחדות הקבלנים.

ואת משרד התחבורה?

לא, אבל אני הייתי בקשר איתם רצוף.

לא יודע.

מול אבנר פלור.

לא יודע. אבל אני, הביאו לפה מנהל אגף בכיר, תנו לו. לא הוגן כלפיו.

לא בכיר.

תכליתה של מחלקת או תכליתו של אגף אסטרטגיה הוא לאתר צרכים, לתכלל מתן מענים ולהגיש מהם התהליכים הסדורים שבאמצעותם נותנים את המענה לצורך עליו הם אמונים. כך אני מבין את זה. לכן אני שואל אותך, אתה מקור ראשון, רק אותך אני שואל, כי רק אתה יכול לענות לי. מהם הצעדים האופרטיביים שהמשרד נקט בהם וממתי כדי לתת מענה לנושא שעליו אנחנו מדברים עכשיו?

אז ככה: אנחנו נותנים את כל המענה להבאת האנשים, בהתאם להחלטת הממשלה ובהתאם לוועדת המנכ"לים. אנחנו פועלים בדיוק לפי מה שצריך. אנחנו מביאים, אנחנו מצאנו את הפתרון להביא 2,800 עובדים, עובדי כפיים כדי לזרז את התהליך.

אני מתנצל, אבל זה לא מה שאני שאלתי.

ועוד 2,200 אנשים - - -

אני לא מקבל תשובה אבל. אז אני אשאל שאלה יותר פשוטה, בסדר אדוני? אדוני יודע מתי התקבלה החלטת ועדת המנכ"לים לעניין הקצאת עובדים זרים לתשתיות? מתי?

כמו שאמרת, ביולי.

לא. לא.

אפשר לענות?

לא. למה? לא הבנתי. אתם עושים לי דז'ה וו עם משרד השיכון. זה בדיוק אותו דז'ה וו. אתם התאחדות ולצורך העניין בכובעכם הנוכחי אתם בעלי עניין, כי אתם הספקים היחידים שלהם. אז זה בסדר גמור שאתם הספקים היחידים, זה בסדר. בסדר? כורח המציאות, אני מבין. באין ספור שיחות שלי עם ראול והבהרות של הצוות שלו פה ובשיחות אישיות שלי איתם אני מבין שזה בעל כורחכם. זה לא האירוע בכלל.

אני אומר, הואיל ואתם נותני השירות של נמל הבית של ענף התשתיות, זאת אומרת אתם פוגשים את זה משני כיוונים: פעם אחת הם הרפרנטים שלכם ושל מי שאתם מייצגים. פעם שנייה, אתם הספקים שלהם. הואיל ואתם ספקים יחידים - - -

האינטרס היחיד שלנו כהתאחדות זה להביא עובדים עבור הקבלנים שלנו.

יופי. אבל יש לכם עוד כובע. לממש את זה, אתם נבחרתם כספק יחיד למשרד התחבורה. אתם עתידים להיבחר, בסדר? עכשיו בסקירה שקיבלנו, כל התהליך שהוא בשלבי השלמה הוא שאתם הספקים היחידים למיין ולבחור את העובדים שאמורים להגיע אליכם.

אנחנו היינו מעדיפים - - -

לא משנה אם הייתם מעדיפים, אני נותן סקירה יבשה.

כן.

סקירה יבשה, אני רק מדייק את העובדות. כיוון שבשלב הראשון, המקדמי, משרד התחבורה הוא לקוח שלכם, הוא מגיש לכם את הצרכים שלו. לא אתם עונים לו על הצרכים שלו ועל השלבים שבו הם מבצעים את העבודה המקדמית. בסדר? אתה יכול לקבל רשות דיבור, אדוני.

לא, הכול בסדר, אנחנו מקשיבים, אדוני. תיתן לנו להתייחס להכול.

בחפץ לב. לכן אני מבקש לקבל ממי ששוכר את שירותכם, עתיד לשכור את שירותכם, מה הם עשו כדי לשכור את שירותכם. אוקיי? כדי להבין מה הם עשו לא קיבלתי תשובות מספיק ברורות, אז הלכתי שלב אחורה. איך התחיל אותו תהליך סדור במשרד, א' כמי שאמור לתת מענה. ו-ב' כמי שכבר קיבלו בשבילו את ההחלטה. ועדת המנכ"לים החליטה שמדינת ישראל, שממשלת ישראל תקצה מכסה ייעודית לעובדים בענף התשתיות.

אני מנסה רגע לדעת מה נציגי המשרד יודעים לעניין מועד קבלת ההחלטה. הבנו? לכן נראה לי שאתם עושים שירות דואג, אבל לא בריא. בבקשה.

אדוני יושב-הראש, מהרגע שהתקבלה החלטה, שאני לא יודע מתי היא הייתה - - -

הבנתי. מר דניאל איטח, משרד ראש הממשלה, נציג ועדת המנכ"לים, מוזמן בבקשה לענות.

תודה אדוני יושב-הראש, דניאל איטח ממשרד ראש הממשלה. 4 ביולי 2024.

ב-4 ביולי 2024 עברה ההחלטה בוועדת המנכ"לים לעניין ההקצאה. נכון? של ה-5,000.

נכון מאוד.

ומתי התקבלה החלטת ממשלה בעניין?

אם אני לא טועה 17 - - -

17 במרץ 2024.

17 במרץ 2024.

יופי. זאת אומרת שההחלטה ביולי היא פועל יוצא של ההחלטה העקרונית, כהחלטת מסגרת שיצאה בישיבת ממשלה. המאוחר ביותר שאני מצפה לראות מהם התהליכים שמשרד התחבורה ביצע היא מה-18 במרץ. כי לכאורה, יכול להיות שאני חי באיזה שהיא מציאות אוטופית שבה הייתי מצפה שהמשרד מגיע לישיבת הממשלה ב-17 במרץ כבר עם צרכים ודרכים ותוכניות וקוראת לילד בשמו. כי החלטת ממשלה היא פועל יוצא של הצפת הדרישות והאתגרים.

אז אני אומר, ניחא, לא באתם עם זה. בואו, 17 במרץ 2024 התקבלה החלטת ממשלה. בדיוק בעניין הזה. מה עשיתם מאז? וזה מה שאני מבקש לדעת באופן ממוסמך. מהם המועדים שבהם ישיבות עבודה של צוותים מקצועיים התחילו להתכנס? מהן ההחלטות שהם קיבלו, מה המסקנות שהם הסיקו ומתי זה יצא לפועל? כי בעיניי 11 חודשים בשביל להשלים תהליך עם ספק, לא דיברתי על כל התהליך. 11 חודשים שהמדינה, בוודאי תת הענף הזה, קורס, 11 חודשים להשלים תהליך ביניים עם ספק, שהוא ספק יחיד, שגם התהליך הזה עוד לא הושלם, נראה לי שזה יותר מידי. ואני פה לפקח אחר העבודה הזאת.

אני מבקש ללמוד, יכול להיות שתלמדו אותי, ואני אתקדם מפה ואני אקדם את זה בעוד נושאים שאני עוסק בהם. למה נדרשתם ל-11 חודשים כדי לסיים תהליך ביניים, שגם הוא עוד לא הסתיים. כיוון שאני לא מקבל תשובה קוהרנטית אני אומר בואו נעבור ביחד אחר השלבים שבהם ביצעתם את התהליכים. ספרו לי מהם ומהם המועדים. אחרי זה אני אשאל על זה עוד כמה שאלות.

אדוני בא בביקורת אלינו מידי פעם כל פעם בתאריך ממרץ עד עכשיו. אני לא יודע מה קרה ממרץ עד הרגע שאני נכנסתי לתוך התמונה. אני יכול להגיד לך, מהרגע שאני נכנסתי לתמונה לטפל בזה, אני הייתי צריך להילחם בהרבה דברים. לדוגמה בנושא של שכר שרצו לתת לנו, שרצו שאנחנו נעניק שכר מינימום ואני נלחמתי להוריד את השכר הפועל משכר ממוצע במשק לשכר מינימום, שזה לקח לי הרבה מאוד זמן.

ישר כוח.

להוריד את זה מ-236 שעות בחודש מינימום ל-182 שעות בחודש. עדיין כפו עליי לשלם 115% משכר המינימום לעובדים המיומנים, כי אנחנו לא יכולים, רצו שתהיה דיפרנציאציה בין הפועל הלא מיומן למיומן. אבל אין לי יכולת לרדת מתחת לשכר המינימום. אני לא יכול, אין מצב כזה. וכל דבר כזה לקח הרבה מאוד זמן. זה דבר ראשון.

אז החלטנו להפריד את זה בין פועלים מיומנים ללא מיומנים כדי לחסוך את השלבים של הספק יחיד ושל ההתקשרות בשביל להביא תקציבים וכו'. כל דבר כזה לוקח הרבה מאוד זמן. להביא את הכסף, ללכת להתקשר, להביא פטור מספק יחיד. כל דבר כזה לוקח הרבה מאוד זמן. אני חושב שמבחינתנו עשינו הרבה מאוד לגבי הדבר הזה. אני חושב שהתקדמנו מאוד מאוד בנושא של העובדים הלא מיומנים. אני מקווה מאוד שבפברואר נתחיל לראות עובדים לא מיומנים.

לגבי העובדים המיומנים, אנחנו ביקשנו הצעת מחיר. ועד שקיבלנו בסוף את הצעת המחיר מהתאחדות הקבלנים בסוף יש לנו הצעת מחיר. ועכשיו הצעת המחיר הזאת אנחנו יכולים להתקדם ולעשות התקשרות.

מר עופר אליישר הנכבד, מכובד וחביב מאוד, שלא ישתמע מדבריי שחלילה אני חושד בקשרים שאתם יוצאים בבוקר לבתי קפה ולא עובדים. עדיין, אם אין מה להעיר, עדיין לכנסת יש תפקיד בין שלל התפקידים שלנו, ודאי באמצעות הוועדות, לפקח אחר עבודת הממשלה. הלוואי ולא היה לי מה להעיר והלוואי ולא היה לי מה לשאול. אני גם לא מעיר כרגע, אני רק רוצה ללמוד.

הלא מיומנים לא שייכים להתממשקות ושכירת השירות מהתאחדות הקבלנים. נעזוב את זה רגע בצד, זה היה צריך להיות מזמן ובמקביל. לא שייך. מזמן. הוא לא כפוף לזה. במקביל לזה, בשביל להביא את שאר העובדים המיומנים, שאגב יש לי דעה לגבי זה. אני הייתי מביא את כולם על בסיס מיומנים, כולם בשכר מינימום. פשוט לטובים יותר אני אתן לבצע עבודות מקצועיות יותר ולטובים פחות, לעשות עבודות אחרות, תומכות. זו הגישה שלי. אבל אני לא בכיר כמוכם בשביל להתוות תהליכים כאלה. לכן אני לא מתערב.

אני רק אומר, אני רוצה לראות פה עובדים כמה שיותר מהר, כמה שיותר עובדים, כמה שיותר מוצלחים. לכן אני שואל את אדוני מתחי פעם ראשונה משרד התחבורה, לדוגמה, זאת שאלה, כיוון שאני לא מקבל תשובות לשאלות קונקרטיות. אני אשאל יותר מצומצם. מתי פעם אחרונה יצאה פנייה לקבלת הצעת מחיר להתאחדות הקבלנים כקבלן פטור ממכרז? מתי?

אני לא זוכר את התאריך המדויק.

שנייה, בבקשה יענו לי בבקשה התאחדות הקבלנים, מתי קיבלתם פנייה פעם ראשונה להגיש הצעת מחיר.

קיבלנו פנייה באמצעות היועץ, תגישו הצעה. והגשנו מספר - - -

זה לא מה ששאלתי, אני מצטער.

מתי?

כן.

לפני חודש זה היה.

הבנתי. הבנתי. לפני חודש אנחנו בדצמבר. נאמר שעכשיו נמצא פה קבלן תשתיות. מה אנחנו עכשיו מספרים לו? על מה הקדשנו, לא רוצה להגיד שרפנו, בזבזנו, טלטלנו, רמסנו. על מה הקדשנו שמונה חודשים מהרגע שהתקבלה ההחלטה דה פקטו עד הרגע שהגשתם בקשה לקבל הצעת מחיר. זאת השאלה. זהו.

אדוני, אנחנו במשרד התחבורה לא עובדים בחלל ריק, יש לנו חסמים ויש לנו דברים שאנחנו צריכים - - -

שואל, תראה - - -

אז אני אומר, לא, אילו הייתי עובד והייתי יכול לשלוט בכל אז הדברים היו הרבה יותר מהירים. אבל אני לא מסוגל.

תראה, אני רוצה רגע לומר לך משהו.

סליחה שאני אומר את זה.

מהבוקר, לא מהבוקר, מהבוקר כאשר עליתי לאוטו, בסדר? קיבלתי עדכונים באופן שוטף על התפתחויות, תשובות ותקלות במגוון נושאים. קיבלתי מדיקלה לעניין דיונים בוועדה, קיבלתי מג'רמי לעניין החלטה בוועדת שרים, יוגב עדכן אותי לגבי תשובה שקיבלנו בדיון שאנחנו מחכים לו הרבה זמן. לא יודע, נראה לי לא כזה שיצאתי מגדרי כדי להגיד תוציאו בבקשה שאילתה. אפילו חלק מהנוכחים פה בין אתמול בצוהריים להיום קיבלו ממני שלוש שאילתות. זה לא משהו כזה מסובך. "שלום, אבקש לדעת מה קורה עם זה", "שלום, נודע לי שזה וזה, האם אפשר בבקשה לקבל אסמכתה ומדוע אתם לא עושים את זה ואת זה". "שלום, הואיל ובכוונתנו לשכור את שירותכם בפטור ממכרז, נבקש לקבל הצעת מחיר לבחינה כזו וכזו במועדים כאלה וכאלה, בהיקפים כאלה וכאלה ממדינה כזאת וכזאת".

לכתוב כזה מכתב לבן אדם לא כזה שפיץ, לוקח חמש דקות. חמש דקות. על מה חיכיתם שמונה חודשים שתת ענף שלם במשק מחכה למוצא פיכם? זה מה שאני שואל. שמונה חודשים, צריך להסביר פה. יש פה מישהו מאגף התשתיות?

אגף תשתיות שלכם או שלנו?

לא, אין שלנו, שלכם, כולנו מדינה אחת. לא, לא, האם יש פה קבלן תשתיות?

אני קבלן תשתיות.

יופי.

גם אני.

גם אתה? יופי. מה שמך?

אברהם חליוה, שפיר הנדסה.

יופי.

קבלן קטן.

נראה לי ששמענו פעם את השם הזה. אברהם חליוה, ברוך הבא. אם הייתי מספר לך או לבוסים שלך בחודש מרץ 2024, אחרי כל החורבן, תרתי משמע, שהענף הזה עובר, גם ברמת הפרט וגם ברמת החברה, שלא כדי שתראה עובד בפועל אצלך באתר מחוץ לארץ, אלא כדי שתצא פנייה למי שבכל מקרה פונים רק אליו, "נא להגיש הצעת מחיר" צריך לחכות שמונה חודשים. מה אתה אומר אורן בוטא? אם הייתי פונה אליכם ואומר לכם ששמונה חודשים צריך לחכות שתצא פנייה. מה הייתם אומרים על היעילות שלנו?

יעילות שואפת לאפס, פשוט.

אז הנה אני מבשר לכם, צביקה, אתה מגיע לפה בשלושה כובעים: כובע אחד הוא נציג ההתאחדות שאמורה לתת סעד ומענה למיוצגים שלה, כמו שפיר לדוגמה. כובע שני כמי שאמור לתת מענה למשרד התחבורה כבוחן. התקשרות לצורך בחינה ומיון. כובע שלישי כבעל חברה שבסוף צריך לבוא הביתה לא עם עבודה וולונטרית כזאת או אחרת ולא עם ייעוץ, אלא כבעל חברה ששעות עבודה ופריון בחברתו נפגעות כתוצאה מייצוגים. עכשיו כשאתה יושב פה אתה לא מטפל בחברה שלך, ככה זה עובד. שכדי שהגוף הבוחר, שהגוף הנבחר שהוא טוטליטרי יקבל פנייה ראשונה צריך לחכות שמונה חודשים מאז שההחלטה היא דה פקטו. אתה היית מעסיק עובדים יעילים כאלה אצלך בחברה?

הייתי קורא לו לשימוע לפני שאני מפטר אותו.

הבנתי.

אבל אני חושב שיותר חשוב, כבוד יושב-ראש הוועדה, זה לא ההתכתשות הזאת - - -

זאת לא התכתשות.

אם יורשה לי.

בבקשה.

אני רוצה רק להפנות את תשומת לב החברים שאנחנו עובדים איתם בשיתוף והם עושים מאמץ. כנראה שיש להם את הקשיים שלהם. אבל להעביר להם את המספרים. אני ביקשתי למסור לך נייר, 25 מיליון שקלים הפסד יומי לענף כל יום שאין עובדים. זה הולך, אין, זה גם לא לטמיון. טמיון זה אוצר המלך, זה הולך קיבינימט הכסף הזה. ואני חושב שצריכים, עכשיו כשאנחנו יושבים פה לקום ולעשות מעשה. אפשר לקצר את התהליכים.

או.

ישבתי אצלך בישיבה, אמרתי פה בניגוד להחלטה של הנשיא והמנכ"ל שלי, אמרתי אנחנו נמיין. אנחנו מוכנים לנסוע. אנחנו מוכנים ללכת ולצלם את כל העובדים האלה ולהביא ראיונות מצולמים לקבלנים, כדי שהם יקבלו את זה בצורה מושלמת. כדי שהם יוכלו לבחור מראש. אנחנו פונים לקבלנים כדי שחברות כוח האדם יקבלו את הרשימות מראש כדי שהם לא יגידו אנחנו לא רוצים להביא. כי הם נדרשים להביא און טופ על הרשימות שלהם.

אנחנו מוכנים לעשות הכול, והנה אני אומר את זה כאן בוועדה וזה מוקלט, קצרו את לוח הזמנים. מה שתבקשו. תגידו לנו, אנחנו עומדים דום. אני באופן אישי עומד דום כדי לתת את המענה, וזה לא משנה עם זה מיון ואם זה רשימות קבלנים שייקחו את העובדים ואם זה חיבור בין כוח אדם לקבלנים. כל מה שרוצים, קצרו לנו את לוח הזמנים. זה כל מה שאנחנו רוצים.

חלום. אני שואל אותך שאלה, תוך כמה זמן מאז שקיבלתם את הבקשה להגיש הצעת מחיר הגשתם להם אותה בפועל.

זה לקח שבועיים.

למה?

טיפה יותר, כי הייתה אי הבנה בין איציק גורביץ', שאחראי על כוח אדם בהתאחדות לבין משרד התחבורה איך מנתחים את המחיר, איך קובעים, איך נותנים הצעה. אני אמרתי למר גורביץ' אני לוקח על אחריותי. תגיש הצעה פר בוחן, לא שום דבר אחר, שיכסה את העלויות. אנחנו לא עושים מזה עסק, אנחנו רוצים לדאוג לקבלנים שלנו. וזה מה שקרה.

מדהים. אז למה עוד לא כרתם הסכם התקשרות?

זה כבר תלוי בחשב הכללי שיוציא הזמנה, אישור.

צריך להבהיר גם שנתנו הצעת מחיר עוד בלי בכלל שנבחרה הקרקע. זאת אומרת, עדיין אין אתר, שזה מאוד הקשה עלינו לתת הצעת מחיר במצב כזה. ועדיין אמרנו לא מעניין אותנו, אנחנו רוצים, ולו בכדי לקדם את תהליך.

במסגרת המיונים נדרשתם ואתם מתכננים גם למיין מפעילי צמ"ה?

כן, מוכנים ויכולים. יכולים עם תשתית שרשות האוכלוסין תבחר ובלי שאנחנו נתקשר עם חברות, רק שיתנו לנו את המנדט. יש שם חברות שעוסקות בתחום הזה של מיון עובדים. בסופו של דבר אני לא יודע איך המדינה לוקחת. בסוף היא גם תצטרך לקחת את אותה חברה מקומית שתעשה את המיון הזה. תגידו לנו כן, אנחנו נעשה את זה בשמחה רבה. תנו לנו את המנדט.

אני רגע אדייק טיפה. לגבי כלי הצמ"ה הייתה לנו פגישה מטה מול משרד התחבורה. מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן אמר שלגבי כלי צמ"ה תתבצע המרה. בעצם לא צריך פה, אם יש להם רישיונות - - -

מעולה. מעולה.

בלי איזה שהוא תהליך.

גישה מדהימה, אני מברך עליה.

זה יקרה בארץ, לא שם. הבחינה לא תוכל להיות שם.

לא צריכה להיות בחינה שם.

בדיוק. חשוב להגיד את זה.

יכולה להיות הסמכה מקומית, שמגיע בן אדם עם רישיון עושים לו איזה שהוא טסט ניסיון, לוודא.

גם זה לא מהווה חסם.

אבל גישה מדהימה.

זה קורס של יום יומיים שעושים בארץ.

אבל זה החוק. כל מי שיש לו רישיון משם, ארץ המוצא, שנה ראשונה הוא יכול לנהוג פה. אחרי שנה צריך המרה לישראל. אם יש לו מעל חמש שנים - - - ישראל.

אוקיי.

לכן אני אומרת, אין פה מה למיין, אלא פשוט משרד התחבורה אמור לעשות את ההמרה. אבל ביקשתי לדייק את זה ולקבל קצת יותר פרטים איך זה יתבצע. נאמר, עופר, אתה רוצה להתייחס?

תכף, שנייה. מה סכום הצעת המחיר שהגשתם?

32,000 שקלים נדמה לי לעשרה.

סך הכול? נדמה לי מיליון וחצי.

3,200 שקלים לבוחן לעשה ימים.

כן.

זה כולל את הטיסה שלו, כולל את השהות שלו וכולל את השכר שלו.

לא, שכר לא.

לא, זה הלינה.

לא, ודאי שהם מקבלים. לא, לא, זו לא התנדבות, סליחה.

לא, הבוחנים מתנדבים. אם אתה תיקח עובד הוא ייקח ממך 3,000. תיקח בוחן היום תבקש ממנו לבחון בחו"ל הוא יבקש 3,000-3,500 שקלים.

זה מה שאתם מבקשים.

לא, זה כולל כל ההוצאות.

אבל זה לא התנדבות. אולי זה שכר זה, אבל זה לא התנדבות.

לא, הקבלנים שלנו מוכנים להתנדב.

לא, אין בעיה. אבל אי אפשר להגדיר את ההוצאה הזאת כוולונטרית.

לא, למה לא? אתה מכסה את ההוצאות.

עם שכר. זה עם שכר, זה שכר לא מופקע, אבל עם שכר. כי אם אנחנו לוקחים בחשבון 1,000 דולר טיסה ו-1,000 דולר לינה בעשרה ימים, 1,000 דולר ב-10 ימים, 2,000 דולר, 7,000 שקלים מ-32, מביאים 25. מביא 2,500 שקלים ממוצע שכר שיפוי ביום לבוחן. לא סכום רעב. בסדר, לא בשמיים. אבל בסדר, אפשר לחיות עם זה.

אני רוצה רק לחדד קודם כל לגבי הצעת המחיר. הסכום מדויק זה 1,220,000.

אני מוכנה גם להתנדב בסכום הזה.

לגבי מי שממיין בפועל זה קבלנים שמתנדבים או מנדבים את העובדים שלהם לצורך העניין. יש להם הוצאות - - -

נילי, סליחה, אני מתנצל. מתמטיקה פשוטה. אם סך ההוצאות עובדים ל-10 ימים, ההוצאות הישירות, 2,00-2,500 דולר, זה 10,000. אי אפשר להגיד ש-32 זה רק הוצאות וכולם בהתנדבות.

לא, לא.

תגידו שכר ראוי. שכר לא עסקי.

טיסה זה 2,000 דולר.

זה לא 2,000 דולר. אין בעיה, לא, אני רק רוצה שנדייק. אתה אומר, שמע, לחשב זה קצת כבד עכשיו. אם זה היה, לא הייתם טורקים דלת. אוקיי.

אני רוצה לדעת בבקשה, מר אליישר, מהם התהליכים הפנימיים אצלכם מאז שהגישו לכם הצעת מחיר עד שתאשרו אותה?

אז ככה: קודם כל מתעסקים במשרד כמה אנשים. א' המשנה למנכ"ל בעצמו מעורב באירוע הזה. אני מתכלל את האירוע הזה מול אגף התשתיות.

אז למה המשנה למנכ"ל לא הגיע? הוא גם חולה?

לא, לא, שלחו אותי בתור נציג. אני הנציג פה של משרד התחבורה.

אוקיי.

אני מקווה שזה - - -

ראוי לחלוטין. ראוי לחלוטין, רק אני חושב לא הוגן כלפיך.

אוקיי. יש לנו עובד במינהל התשתיות שעובד על כל הנושא המכרזי. ויש לנו פרויקטור שזה העיסוק שלו. הוא עוסק בזה כל הזמן. עוסק בזה בכל ההיבטים, מול רשות האוכלוסין, מול התאחדות הקבלנים. וסליחה שאני אומר את זה, אבל אני קצת מוחה על הביקורתיות של כבודו כלפי משרד התחבורה בעניין הזה, כי אנחנו חושבים שאנחנו עושים הרבה מאוד.

בטוח. לא, לא, אתם עושים המון.

מתאמצים, אנחנו מגיעים להישגים ויראו את ההישגים האלה.

מר אליישר, לא, אני לא מקבל פה תשובות סטנסיל. לגופו של עניין, אתם עושים המון. לגישת הוועדה שמונה חודשים בשביל להוציא בקשה לקבל הצעת מחיר זה זמן לא סביר. אבל יכול להיות שהמדדים שאני מכיר שונים מהקצב שאתם מדברים עליו. בעיניי לא סביר. זהו.

שמונה חודשים, זה לא, זה לא נכון.

שמונה חודשים.

זה לא נכון להציג את זה ששמונה חודשים לוקח לנו להוציא שאילתה לכמה עולה זה. לא. היינו צריכים לפתור הרבה מאוד אבני דרך.

לא, לא, זה בדיוק העניין.

היינו צריכים לפתור המון אבני דרך בדרך.

בוא תאמר לי מה מאבני הדרך שהייתם צריכים לפתור הם היו אבן נגף כדי להגיש להם את הבקשה?

קודם כל היינו צריכים את כל המתווה לפני כן. את הנהלים, את השכר.

לא, לא.

היינו צריכים. איך יכולנו - - -

לא. אני אגיד לך למה לא. את הממיין שהם ישלחו לא מעניין, לא מעניין כמה כסף יקבל העובד. לא מעניין כמה שעות הוא יעבוד.

מעניין מאוד אדוני.

לא.

לא, הם עמדו על הרגליים האחוריות שלהם לא להביא עובדים בשכר ממוצע במשק. זה בא מהם.

מי זה הם?

התאחדות הקבלנים. הם אמרו לא יכול להיות, זה ייפול.

אבל זה כובע אחר שלהם.

אבל אני נלחמתי בעצמי ובגופי, נלחמתי שיורידו את זה לשכר מינימום, שלא ישלמו שכר ממוצע. ועד אז אני לא יכול להתקדם.

מאבק מבורך. תקשיב, נאמר ולא בהם אתה בוחר שיהיו הממיינים שלך, בסדר? נאמר ואתה מבקש שמר אייל מוסט ישלח. ואתה נמצא בדין ודברים ובוויכוח איתנים עם התאחדות הקבלנים לעניין הדרישות שלהם והציפיות שלך. בסדר? האם בזמן שאתה מתדיין איתם על תנאי השכר אתה לא יכול בזמן הזה לקבל ממנו הצעת מחיר לשכור את שירותיו שהוא ישלח ממיינים? לא. הם בשני כובעים נפרדים, זה לא שייך. זה לא שייך. 'שלום, יש לי אתכם סיג ושיח לעניין איך להעסיק את העובדים, בכמה שעות ואיזה שכר שעתי. בינתיים אני מדבר אתכם בכובע אחר. אני מעוניין לקבל מכם הצעת מחיר שתמיינו את העובדים'. האם זה כבול בזה?

כן. זה לא עבד ככה. לא עבדו איתי ככה. אמרו אנחנו לא יכולים לעבוד בשכר כזה. זה מה שנאמר.

איזה שכר? אני לא הבנתי.

רצו שיהיה שכר ממוצע במשק לפועל.

עופר, שאלה.

כן, שכר ממוצע במשק לעובד בתשתיות. ואני נלחמתי שיורידו את זה לשכר מינימום. רק אחרי זה אפשר היה להתקדם. בלי זה אי אפשר היה להתקדם ול-182 שעות בחודש.

סליחה על השאלה, מי זה 'הם רצו'?

התאחדות הקבלנים.

צביקה, זה נכון? התאחדות הקבלנים ביקשה שהשכר הממוצע, שעובד מסרילנקה יקבל את השכר הממוצע?

הפוך, התאחדות הקבלנים אמרה אנחנו לא יכולים להמשיך לפני שיורידו.

אני מיטל קדוש ואני סמנכ"לית של תאגיד עובדים זרים. אם אני כבר מדברת, אני יכולה לשאול שאלה בפרקטיקה? ואני חושבת שכבוד יושב-ראש הוועדה מחויב להתערב בנושא הזה של ה-115% שהוא דיבר קודם שהוא לא מעוניין להתערב בזה. כיוון שאני שואלת איך זה יעבוד? מה, יהיה להם תג כחול, תג ירוק? שני עובדים שיישנו באותה דירה? אני תאגיד עובדים זרים ואני משכנת אותם. אז איך זה יהיה? עובד אחד יהיה עם תג כחול, הוא יגיד אני מקבל 115% יותר והשני ירוויח את השכר מינימום? איך זה יעבוד? הם יבואו לאתר עם איזה פתק אני מקצועי ואני לא?

וגם צביקה ידידי יודע שאין באמת הבדל בין המיומנים ללא מיומנים, כי כולם הגיעו לפה טבחים ב-g2g, בסדר? צביקה יודע. נכון ידידי? אז מה אתם תעשו בעצם עכשיו? אתם רק תקבעו הבדל בין השכר שלהם, אבל בפועל כולם לא יהיו מיומנים ואז אנחנו התאגידים נצטרך לשאת את זה עלינו ולספר ללקוח שלנו - - -

גברתי, הדבר הזה נכפה עלינו.

ממי? אני לא מבינה, כל אחד אומר אין, אני לא יודעת, הלוואי שהייתי יודעת מה זה הם.

ועדת המנכ"לים, נכפה עלינו הדבר הזה.

אז אני חושבת שכבוד יושב-ראש הוועדה, חה"כ אליהו רביבו, חייב להתערב בזה. כי כאשר זה יירד אלינו לתאגידים זה ידפוק גם את הקבלנים וגם אותנו. אין לנו דרך לנהל את האירוע הזה בכלל.

חבר'ה, חבר'ה.

כאילו, מה, יהיה תג כחול? איך נפריד ביניהם?

חבר'ה, תקשיבו, הנושא הוא נושא חשוב מאוד. לצערי אני עוד לא הגעתי אליו. אני עדיין במבוא. זאת האמת. אני מבקש לנתק את העובדה שמי שפניתם אליו להגיש הצעת מחיר ופטור ממכרז הוא גם מי שאתם מתדיינים איתו כמייצג התחום שאתם אמורים להביא לו עובדים. תנתקו. לכן אני אומר, לצורך העניין תחשוב שזה משה נקש, תחשוב שזה אייל מוסט. זה לא משנה.

האם כדי לבחור מי ימיין חייבים לתלות את זה בכמה יקבל השכר של מי שממיינים אותו?

כן, התשובה היא כן. זה מה שקרה בפועל. אבל עכשיו אנחנו אחרי זה.

לא, לא. אם זה מה שקרה בפועל, זה אומר שהייתם בני ערובה של ההתאחדות וגם בזה אני רוצה להיאבק. בסדר? האם אתם לא הסכמתם לתת הצעת מחיר להליך המיונים עד שלא יסדירו אתכם את עלות השכר ותנאי העסקה של העובדים שאמורים להגיע לתת הענף?

לא, ממש לא. הדיון היה אצלך פה.

לי זה ברור. לי זה ברור, אבל אני חייב לשאול, כי נאמר לי פה בצורה הברורה והנהירה ביותר שזה היה מותנה בזה.

לא, זה לא עלה לדיון בכלל.

אז אני אומר לכם תקשיבו, אני רואה את זה בחומרה.

בוועדה הקודמת התנדבנו.

אני אומר את זה, אמרתי את זה גם אז, הישיבה מוקלטת. חברים, אנחנו מוכנים לעשות את הכול. בואו נלך קדימה. תגידו לנו מה אתם רוצים כדי שמחר בבוקר זה יקרה. צריך להעביר אנשים מחר בבוקר, יטוסו אנשים לעשות את זה.

אדוני יושב-הראש, אנחנו עברנו, אנחנו במצב עכשיו שיש לנו, עברנו את המשוכה הזאת.

לא, עוד לא עברתם.

עברנו את המשוכה.

לא, הם אמרו שעוד לא חתמתם איתם.

נכון. אבל אנחנו הרי נחתום איתם.

מתי? אז עוד לא עברתם, אתם בדרך לחתום.

אנחנו בדרך לחתום. אבל עברנו, אנחנו עוברים אבני דרך, כמה חסמים. עברנו את החסמים המרכזיים. ואנחנו בדרך לחתום. בעזרת השם, שהכול יהיה בסדר, ונחתום את זה ממש בימים הקרובים.

מתי? בואו נגדור.

ממש בימים הקרובים.

מתי?

לגבי העבר אנחנו יכולים לעשות על זה ועדת חקירה, אבל אנחנו - - -

מתי, מתי תחתמו? בואו נסתכל פני עתיד. מתי תחתמו?

אני מאוד מקווה שזה יהיה בימים או בשבועות הקרובים.

לא, ימים ושבועות זה כבר אירוע אחר. אני אחרי התאפקות - - -

אני לא יכול - - -

סליחה, אני מתנצל. אחרי התאפקות, לא אגיד דחייה, אחרי התאפקות של למעלה מ-11 חודשים, מנעד שנע בין כמה ימים לכמה שבועות זה משמעותי בעיניי. בסדר? בואו נתכנס. בוא ננסה לקבוע - - -

אני אעשה את כל המאמץ לזרז את התהליך הזה.

לא, זה ברור. עכשיו עדיין לא אמרת לי כלום. אני צריך שאתה תגיד לי, תראה, אני אומר לך משהו. הדיון האחרון שקיימנו, אם אני לא טועה, היה בנושא אגרות לעובדים זרים לכלל הענפים. זה היה בבחינת דינוזאור. פעם ראשונה שפתחו אותו לבחינה היה לא מזמן, ב-2003. לא מזמן. והוסקו מסקנות ראויות, אמיצות. אבל הואיל ואצה הדרך נאלץ רפרנט עובדים זרים במשרד האוצר לגדור זמן. אמר זה יתבצע מיידי כדי שאנחנו לא נבצע פלסטר, אלא שניתן מענה לפחות ל-10-15 שנים כנראה שאני אצטרך להשתמש בקרדיט של סוף הרבעון. וואלה, הנה, גדר לי. זה משהו ל-10 שנים קדימה, 25 שנים לא נגעו בו.

אתה מבין? אתה רוצה באמת לא לבוא עם סתם משהו, אתה רוצה לבוא עם בשורה אמיתית למשק. כדי לסיים התקשרות שאדוני הסביר אותה הסתיימה כבר, סיימנו את המשוכה. אבל כדי ליישם אותה צריך בין כמה ימים, שזה מאוד מעודד אותי כשלעצמו, לכמה שבועות. תן לי איזה שהוא מנעד. אולי כמה שבועות זה גם שמונה שבועות, זה חודשיים. כמה שבועות. אני צריך לדעת, כי אז אני פונה אליהם עם שאלה מאתגרת.

אתם יודעים מה, בואו נעשה פאוזה. מי נציג משרד האוצר כאן?

יואב סיבור, נציג משרד האוצר.

ברוך הבא. אולי אתה יכול בבקשה לפרט לנו מהי המשמעות הכלכלית של עיכובים בפרויקטים תחבורתיים? כמה המדינה משלמת על העיכובים בשל מחסור בעובדים בענף?

אני אשמח. אז באמת, אדוני יושב-הראש, הנושא של עובדים זרים, גם לפני מלחמת "חרבות ברזל", אבל על אחת כמה וכמה, נהיה נושא שאנחנו מרגישים אותו והקבלנים מרגישים אותו וחברות התשתית שעובדות בפרויקטים הלאומיים שלנו מרגישות אותו במורכבות הולכת וגדלה.

אפשר לכמת את זה בבקשה?

אנחנו לא יודעים לתת מספר מדויק של העיכובים והעלויות שנוצרו ספציפית כתוצאה מהנושא של עובדים זרים. גם כמובן שזה משפיע בצורה שונה על פרויקטים שנמצאים בשלבים שונים. אבל בוודאי שזה עלויות שנמדדות בעשרות ואף אם אני מסתכל בצורה רוחבית, מאות מיליוני שקלים.

אז אני אומר לכם שזה מיליארדים.

שישה מיליארד.

אני אומר לכם שזה מיליארדים. לא ידעתי אם זה שישה מיליארד, אבל ידעתי שזה מיליארדים.

אני כן אשמח גם להתייחס לנושא שעוד לא עלה פה וזה נושא שכן ועדת המנכ"לים ורשות האוכלוסין עשו בו עבודה מרובה וחשובה ואנחנו לפחות תוהים למה נעשה בו שימוש, וזו המכסה של הפרויקטים החיוניים. בעצם כחלק מהחלטת ממשלה 175, אני בטוח שרוב היושבים פה מכירים את זה. ובעקבות החלטות ועדת המנכ"לים נוצרה מכסה ייעודית למיזמי תשתית חיוניים.

אדרבא, זה תהליך מבורך. מה הבעיה?

מה שאנחנו שומעים מהחברות אצלנו וגם מקבלנים, מן הסתם זה לא כל קבלן, אבל בוודאי חלק מהקבלנים שיושבים פה בחדר יש להם מיזמי תשתית חיוניים ואמורים להכיר את זה. אז מה שאנחנו רואים בפועל זה שלא עושים שימוש בכלי הזה, שזה כלי שלתפיסתנו נתפר במיוחד עבור המיזמים האלה. נתפר במיוחד כדי לתת מענה לפרויקטים.

אוקיי. נציג שפיר, אני יכול להניח בצניעות שאתם בסך הפעילות שלכם גם מעורבים בפרויקטים של תשתיות לאומיות חיוניות.

נכון. יש לנו כמה פרויקטים של תשתיות לאומיות. חלק מהם גם פה בירושלים, כמו למשל פרויקט הרכבת הקלה. האפיק שמדבר עליו פה נציג משרד האוצר והנוהל שיצא בעקבותיו זה פשוט דברים שהם לא ישימים, הם לא יעילים.

מה הסיבה?

כמה סיבות.

אולי כי אתם מסתייעים בחברות ביצוע שמגיעות אול אין?

יש כמה סיבות. אני אתחיל מההתחלה, וזה נוגע לא רק לנוהל הזה, אלא לכמה נהלים שיצאו באפיק הזה, כמו למשל הנוהל שיצא להעסקת עובדים בתשתיות התחבורה, שזה תת אפיק בתוך האפיק הזה של עולם התשתיות. זה פשוט דבר שהוא לא סדור. הוא לא ברור, זה טלאי על טלאי. אתה צריך ללכת ולהרכיב מכאן ומכאן. ואני אומר לך, אני היועץ המשפטי של החברה, אני מתעסק רק בפרויקטים של תשתיות לאומיות. אנחנו לא מבינים מה רוצים מאתנו. פשוט זה לא קריא, זה לא ברור. אף אחד לא יודע מאיפה להתחיל לקרוא.

מה רוצים מכם כתנאי מתלה לזכות במימוש אותו מנגנון? לזה אתה מתכוון?

נכון. זה בפעם הראשונה.

הצפתם את זה?

יש לנו קשר ישיר עם הנציגים של משרד האוצר. פונים אלינו כדי להבין הבהרות לגבי הנוהל.

למה לא הסתייעתם ברפרנטים שלכם במשרד התחבורה?

שוב, אם זו הייתה הסיבה היחידה, כנראה שהיינו מצליחים לצלוח אותה. אבל זה רכיב אחד בתוך כמה. הסיבה הבאה והיותר משמעותית, שפשוט נוצרה פה סיטואציה שנושא העובדים הזרים היה בא להחליף את הפלסטינאים. עובד פלסטינאי שהיה אצלי לפני ה-7 באוקטובר הייתי יכול ללכת, לקחת אותו, לשים אותו באתר הזה, לנייד אותו לאתר הזה, לעשות ממנו חשמלאי, לעשות ממנו רצף, אינסטלטור. מה שהייתי רוצה ובמחיר שהייתי נוהג לשלם.

עכשיו מה קורה? אני מקבל פה עובד שהוא לא מקצועי. אני משלם עליו פי שלוש. אתה אומר לי חבוב, קח אותו רק לעבודה הזאת. אתה חייב גם להתחייב שהוא יעסוק רק בעבודה הזאת, במשרה מלאה. ולך תדאג לו לאוכל, לבית, לטיסות, לביטוח. אתה יוצר לי פה סיטואציה שאני הייתי צריך להיערך אליה. אנחנו עדיין נערכים אליה. אמרתם שמונה חודשים, אנחנו גם בתוך הפלונטר הזה של השמונה חודשים מנסים ללקק את הפצעים. נזרקו פה כמה מיליארדים שזה עולה למשק. לי באופן אישי, רק בפרויקטים שלי זה עולה כמה מיליארדים. גם העיכובים, גם הפועלים שאני צריך להביא במקום.

יש פה מעטפת שלמה שפשוט אין לה פתרון. וזאת הסיבה שאף אחד לא משתמש בנוהל הזה. אני מדבר אולי בשם שפיר, אבל אני בטוח שגם החברות המתחרות שלנו במשק חוות בדיוק את הקשיים שאנחנו חווים בעולם הזה של התשתיות.

אני חושב שלא קיימו דיון של דקה אחת, לפחות אני שש שנים מכהן כיושב-ראש קבלני התשתיות ובנייה חוזית. אף אחד לא דיבר איתי. אנחנו נמצאים במשרד האוצר השכם וערב, עם המנכ"ל ועם החשב הכללי ועם הרפרנטים. - - - ותדונו האם זה פרקטי או לא ונמצא פתרונות שבאמת טובים למשק.

מר צביקה, משרד האוצר הוא לא הכתובת שלנו.

לא, הוא העלה את זה שיש את ההצעה הזאת.

הוא העלה את זה והוא סיבך את המשרד. הוא לא הכתובת שלנו. משרד האוצר הוא שלמן שקובע מדיניות שמשפיעה, אתה צודק. אבל מי שאמור לשקף להם את הכשלים במנגנונים שהם חלק מהם ולהוכיח להם שעדיף שלא היה מוקם מנגנון, כי כאילו שהוא לא הוקם, אדרבא הוא מייצר ציפייה ובעקבותיה אכזבה, זה המשרד הרלוונטי שהוא הרפרנט שלכם.

ואני שואל מה אתם עשיתם בלפנות למשרד התחבורה כדי שייצגו אתכם גם מול משרד האוצר וגם מול משרד ראש הממשלה בוועדת המנכ"לים? זאת השאלה שלי.

אם היו אומרים לך אדוני קח את ההקצאה של התשתיות לעבודות השוטפות שלך במתכונת הקיימת היית מברך על כך.

תראה, זה שוב, אתם מרכיבים פאזל. יש פה חלק ופה חלק.

מה שאומר נציג שפיר יש פה כמה כשלים שהתאחדו לידי כישלון.

נכון.

אם אני מבין אותו נכון.

נכון. אני למשל עכשיו בונה גשר. אני מייצר את הגשר מקורות טרומיות. אתם לא מאשרים להביא פועלים זרים לתוך המפעלים שאני מייצר את הקורות. אני יכול להביא אותם לאתר. אבל מה עוזר לי הפועל באתר אם אין לי את הקורה? זאת אומרת, יש פה באמת חוסר ראייה רוחבית באירוע הזה.

טוב. אני יכול להניח שזה קורה כאשר לא מכירים את השטח, תרתי משמע. בסדר? ואז אני מבקש לפנות שוב פעם לנציג לשכת ראש הממשלה, מר איטח. אני שואל אותך שאלה אחת ראשונה, האם השיח שאנחנו מדברים עליו רוב הדיון הובא לפתחכם? אתם חשופים למציאות הזאת?

אני רק אדייק, אני לא עובד בלשכת ראש הממשלה, אני עובד במשרד ראש הממשלה.

משרד ראש הממשלה, סליחה.

התשובה הקצרה היא לא.

לא. אני שואל אותך שאלה אחרת. האם לא חלק מתפקיד ועדת מנכ"לים, חוץ מלשחרר חסמים ולסייע להילחם ברגולציה, היא גם לבדוק מה תוצאות המימוש של ההטבות והמסלולים שאתם סוללים למשרדים השונים, תרתי משמע?

בוודאי שכן. אנחנו עושים את הדברים באופן שוטף.

אז איך אתם לא יודעים שמונה חודשים על פנייה שלא יצאה?

רגע, אני אסביר אדוני. התקיים דיון מעקב ספציפית על ענף התשתיות בנובמבר האחרון. כך שללא ספק ועדת המנכ"לים עוקבת אחר מימוש המכסות בענפים השונים.

אז אתם צריכים לדעת את זה.

רגע, אני אענה שוב. קבעה ועדת המנכ"לים שיהיה דיון נוסף בסוף חודש ינואר או תחילת חודש פברואר כדי לשמוע מה קורה בתת ענף תשתיות תחבורה. אני אגיד רגע, כדי לדייק פה את הדברים, משרד התחבורה הוא שותף במיזמי התשתית החיוניים שיש בישראל. אבל הוא לא המשרד הממשלתי היחיד שעוסק בתחומים האלה. יש שם גם תחומים של מים.

מר איטח, אני מתנצל, אני לא מדבר על פרויקטים בעלי חשיבות לאומית חיונית.

אז אני התייחסתי קודם ספציפית לסוגייה.

לא, השיח שהתנהל פה הוא מה היו דרכי ביצוע הפעולות של משרד התחבורה מאז קבלת החלטת הממשלה במרץ 2024 עד כה כדי להביא בפועל עובדים. התגלגלנו לכך שבשביל להביא עובדים צריך לשכור גוף ממיין. והסתבר לנו שהפנייה הראשונה לגוף הממיין בפטור ממכרז, שידוע שזה הוא, רק לקבל הצעת מחיר, מרגע קבלת החלטת הממשלה, שמונה חודשים.

אני שואל אם אתם יודעים מזה? אם לא, איך אתם לא יודעים? ואם כן, מה עשיתם?

אז אני אענה עכשיו כשאני מבין שהשאלה היא לא על מיזמי תשתית חיוניים, אלא תת ענף תשתיות תחבורה. התשובה היא פשוטה: מודעים לדברים, מכירים אותם היטב. לכן אדוני מכיר בוודאי את אתר ועדת המנכ"לים. מתעדכן באופן תדיר ושוטף ויודע לראות, יש ענפים שבהם הוועדה מקיימת יותר דיוני מעקב, יש ענפים שבהם היא לא מקיימת דיוני מעקב, כי לא עולה הצורך על כך. ספציפית בתת ענף תשתיות תחבורה, כפי שאמרתי קודם, התקיים כבר דיון מעקב אחד. אני מזכיר שבעצם גם בספטמבר הוועדה שמעה, התעדכנה, כשקיבלה החלטה על שכר מינימלי בתת ענף תשתיות תחבורה, גם אז התעדכנה בדברים. וצפויה להערכתי בשבועיים שלושה הקרובים לדון שוב בענף תשתיות תחבורה.

בסופו של דבר, ואני אומר את זה השכם וערב, ועדת המנכ"לים לא מחליפה את גורמי היישום בממשלה. יש משרדים ממשלתיים מקצועיים, מיומנים. עושים את העבודה הזאת יום יום. וכל משרד ותפקידו.

זאת אומרת שוועדת המנכ"לים מסייעת להתיר חסמים, אבל לא מבצעת תהליכי מעקב לראות איך מיישמים את ההקלות לתהליכי הבאת העובדים ומתן הקצאה.

אחרת אני צריך להחליף גם את אביבית בעבודה שלה וגם את משה נקש בעבודה שלו. אין יכולת כזאת.

תשובה מעולה.

התפקיד שלנו להסיר את החסמים.

קיבלתי את זה, בסדר. אני מבקש לשאול, לדעת. אז אני בכל זאת אשאל אותך, בדיון הקודם שקיימה הוועדה בעניין, נציג משרד התחבורה מסר, ובצדק, שהם ביקשו שחלק מהעובדים יגיעו בהבאה ישירה והבקשה לא אושרה. אני אשמח בבקשה לדעת מהי עמדתכם?

אני לא מכיר פנייה כתובה להבאה פרטית בתת ענף תשתיות תחבורה. יכול להיות שאני פה מפספס והזיכרון שלי מתעתע בי. הנקודה היא שאנחנו מודעים לזה שיש הסכמים בילטרליים בתת ענף תשתיות תחבורה. והצפי למימוש שלהם הוא מאוד קרוב, לפי משרד התחבורה. היה דיבור על סוף ינואר הגעה של כמה אלפי עובדים לישראל.

איך? איך? אנחנו בסוף ינואר. אנחנו בסוף ינואר, זה מה שאז הובטח. אני אומר, איך? הלכה למעשה.

אני אענה. זאת הייתה המעדה של משרד התחבורה ב-20 בנובמבר. זה מה שמופיע בדיון המעקב.

נחכה שמונה חודשים, נדבר.

ואנחנו, איך אמר אדוני יושב-הראש? לא חושדים בכשרים?

טוב.

רק הערה. בוועדת המנכ"לים העלינו את הנושא של ה-b2b, הבאה פרטית. נאמר לנו על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שהוא יושב-ראש הוועדה, נאמר לנו אחרי התייעצות עם הנוכחים בחדר ש-b2b זה מוצא אחרון. קודם כל, איך אומרים, g2g, אם לא ילך רק כמוצא אחרון b2b. זה מה שנאמר.

אני חייבת להעיר פה הערה, ברשותך. אנחנו לא ניקח מה-g2g. אנחנו לא ניקח מכם. מה-5,000, אני אמשיך, אנחנו גם ככה מספקים עובדים לענף התשתיות מהתאגידים שלנו, כי כרגע אין להם ברירה אחרת. אתם תביאו את ה-5,000 עובדים, אתם תעשו את הדיפרנציאציה הזאת עם ה-115%, אני לא אקח אותם. אני שותפה לתחושותיו של יושב-ראש הוועדה שאומר שנעשות פה החלטות שאינן קשורות למה שקורה בפועל בשטח. כי בפועל בשטח הקבלנים לא רוצים את העובדים האלה שלא עברו מיונים. או לחילופין, גם אם הם ייקחו אותם, הם צריכים להכשיר אותם לאורך זמן, אז עוד הם גם יצטרכו לשלם עליהם 115%. זה לא יעבוד, זה פשוט לא יעבוד. זה 2,800 עובדים שאנחנו נמצא אותם אחרי זה אצל צביקה מנקים במטבח במסעדה שהוא אוכל בה צוהריים. וזה מה שקורה היום.

הוועדה לא אישרה לנו לקבל b2b. הוועדה לא אישרה לנו.

אין בעיה, אז אני אקח b2b לענף הבנייה ואני לא אקח לתשתיות ואני לא אעזור לצביקה ולשפיר, זה הכול. אנחנו בתאגידים בסוף צריכים לקבל את העובדים האלה ולדעת איפה לשים אותם אצל הקבלנים. שהקבלנים לא ירצו לשלם 115% ולא ירצו את העובדים הלא מוכשרים האלה. הממוינים האלה, אנחנו כולנו יודעים שהם אין ביניהם הבדל. הדברים האלה חייבים להיאמר, אין ביניהם הבדל בין העובדים האלה לעובדים הטבחים האחרים. אין.

אנחנו ברשותכם, הטריח את עצמו לכאן גם היום ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, מר משה נקש. ברוך רופא חולים. כל פעם שאתה מגיע מחדש אנחנו מעריכים את זה. אנחנו נמשיך מהדיון הקודם, שאז אתם אמרתם שהתהליכים המקדמיים צריכים להיעשות בסרילנקה, שאז סינון של 11,000 מועמדים. לאחר מכן רשות האוכלוסין, המינהל, השלטון הסרילנקי מתחיל את התהליך המקדמי הראשון ולאחר מכן רשות האוכלוסין תתחיל את התהליכים שהיא עושה, כמו הנפקת בקשה להנפיק תעודת יושר על פי הפרמטרים הידועים וכנ"ל תעודה רפואית, מבחני מאמץ וכדומה. האם התחלתם את הפעולות הנדרשות מבחינתכם?

אז כמו שעופר עדכן ממשרד התחבורה, היו 11,000 פחות או יותר, עובדים שהתבקשו, שהציעו את עצמם בסרילנקה. אחרי בדיקות וסינונים יש מעל 2,000 עובדים שעמדו במבדק של היכולות הפיזיות ושיש להם ניסיון לפי בדיקות שנעשו איתם, של המקומיים, של הסרילנקים. ואלה אותם עובדים שאנחנו מנסים כמה שיותר מהר שיהיו כבר מוכנים כמעגל ההשמה.

זה חלק מה-2,800 שאדוני מדבר.

זה חלק מה-2,800, כן.

אז אם הם אותרו, מוינו, סוננו, יש להם תעודת יושר, יש להם בדיקה רפואית.

אין להם עדיין תעודות יושר.

אנחנו עוד פעם באותו סרט של האפוסטיל?

לא, לא, אני אומר, אין להם עדיין תעודות יושר ובדיקות רפואיות. אלה תהליכים שקורים בשלב הבא, אחרי ההגרלה.

למה הגרלה? 2,000 זה פחות מ-2,800.

לא, זה חלק מהמנגנון של הבילטרלי.

לא, אבל 2,000 זה פחות מ-2,800. אם יש לך 4,000, תגריל, תוציא 2,800. לא?

לא, אני עדיין אומר, ההגרלה היא חלק. קודם כל, 2,800 אנחנו צריכים למיין ולבדוק, יכול להיות שיהיו עוד. אמורים להיות עוד. אבל ההגרלה זה חלק מהמנגנון של הבאת עובדים בהסכמים בילטרליים. כי הרי אחד החסמים, כמו שאתה יודע, אחת הבעיות שהיו בהבאה פרטית בעבר זה הסיפור הזה של דמי תיווך. כדי למנוע את הדבר הזה אנחנו צריכים שהעובד לא תהיה לו ודאות של מאה אחוז שהוא מגיע. ואחד המנגנונים, יכולים להרחיב פה החברים ממשרד החוץ, גם מכירים את המנגנונים האלה במסגרת כל ההסכמים, זה הנושא הזה של הגרלה.

אז אנחנו עושים הגרלה. שוב, זה לא סותר את זה שאנחנו ממשיכים למלא את המאגר הזה במקביל בעוד עובדים, כדי בסוף להגיע לכל מה שצריך, לכל ה-2,800.

אני אסביר לך למה אני מציג את השאלה הטורדנית הזאת. יש לי איזה שהוא חבר שיש לו מטוס פנוי, ג'מבו 747400. הוא מגיע מסרילנקה לארץ, ריק. הוא רוצה להביא איתו עובדים. מה להגיד לו?

שעושים הגרלה.

מתי יסתיים? מתי אפשר באמת לכרטס?

ברגע שיסתיים התהליך של העובדים שמוכנים, שוב, זה אוטוטו, סוף ינואר זה עכשיו.

מתי יסתיים התהליך? מתי יהיה פה העובד?

ההערכה שלנו שהם יגיעו כבר בפברואר. אנחנו מאוד מקווים שכך יהיה. יש עוד תהליך מקדמי שצריך לקרות פה בארץ. אתה יודע, שמגישים בקשות, מקבלים מכסה, משלמים אגרות, כל הדברים האלה.

למה לא לפתוח את זה?

את זה כבר פתחנו.

אז הגישו כבר?

יש כבר כמה בקשות שהגישו ואנחנו מטפלים בהם.

מתי פתחתם?

מתי פרסמנו את הנוהל? שבועיים.

ובקשות לכמה הוגשו?

יש איזה כמה מאות עובדים שכבר ביקשו לגביהם.

זהו?

לא יודע, אין לי את המספר המדויק, אבל כן.

יש לך גם עניין טכני, כי זה משהו שמטפלים בו. אין לך כרגע היתר, אין לך היתר אתה לא יכול להגיש בקשה. אתה יודע.

תאגיד כוח אדם לבניין לא יכול להביא אוטומטית עובדים לתשתיות.

לכל העובדים.

לא. אבל מרגע שפותחים לו מנגנון במחשב.

התנאי המתנה לתשתיות או לשיפוצים זה שיהיה לך היתר בתוקף. כרגע רוב התאגידים אין להם היתר בתוקף. בגלל העניין שיש את אותו מסלול וכאלה, כל הסיפור הזה.

לא, אני מדברת על משהו אחר.

אז את לא מכירה את הצד השני.

באגרה - - - בקשה שצריך את התאגיד, זה כתוב בנוהל.

אין בעיה. אבל הסעיף הראשון בנוהל אומר שהתאגיד צריך להיות בעל היתר ל-2025. 90% מהתאגידים אין להם היתרים בתוקף.

בסדר, אבל זה משהו אחר.

לכן רובם לא הגישו בקשה לקבל אנשים או בשיפוצים או בתשתיות.

לא, הגישו גם כאלה שאין להם היתר, אייל.

כן, בסדר. אבל אתה יודע, הרוב לא מגישים.

אני שואל שאלה, היתר הוא תנאי בסיס בשביל להגיש בקשה?

כן.

אז זה לא רלוונטי מי שהגיש כשאין לו היתר.

כן, אבל הבקשה לא נעלמת. אתה יודע, אנחנו מטפלים במקביל בנושא של היתרים כבר מעל 126 תאגידים קיבלו מאתנו הודעה לשלם אגרות וערבויות כדי שיוכלו לקבל היתר. יש כמה עשרות שכבר קיבלו. אנחנו עובדים על התהליך הזה במקביל. נכו, היה פה עיכוב שלנו. אני לא מטייח את זה ולא מתחמק מזה. במסגרת כל העומסים שאנחנו מטפלים בהם, אז גם זה דבר שאנחנו נדרשים אליו ומטפלים בו.

אי אפשר להביא עובדים זרים לתגבר את משרד הפנים?

אני צריך להביא ב-g2g, אני הולך לעשות הסכם בילטרלי. זה מצוקה אמיתית. אדוני יושב-הראש מכיר את זה. ועם כל המצוקה אנחנו מנסים לעשות באמת כל מה שאפשר כדי לצמצם את כל הפערים האלה. התקדמנו משמעותית ואנחנו ממשיכים כל יום להתקדם עוד משמעותית. וכמו שאמרתי, כבר מעל 120 תאגידים קיבלו דרישות לתשלומי אגרות, כך שזו כמות לא מבוטלת וכבר כמה עשרות שילמו ונכנסו ללופ. ובימים הקרובים יהיו עוד.

לא, אני אומר, מה האינטרס של אותו עובד לגשת להגרלה ולזכות והכול, כל תעודת יושר ופיזי ורפואי, להודיע למשפחתו, כשאין תאגיד שיכול להגיש את הבקשה למשוך אותו?

לא, אז יש.

כמה מאות. אבל אנחנו רוצים 2,800, לא כמה מאות.

נכון.

משה, בסוף זה און טופ? כל תאגיד יכול להביא עובדים?

כן, כן. זה מעבר למכסה.

כל תאגיד.

מעבר למכסה.

היא מעבר למכסה. היא לא במניין. הוא מגיש בקשה נפרדת.

סליחה שנייה, אני אדייק. זו מכסה נפרדת. אגב, שיפוצים ותשתיות מכסה נפרדת, כי גם יש שם שעות, כמו שאדוני אמר, שונות. ויש שם סכומים שונים באגרות ובערבויות.

אתם הולכים איזה שהוא חוזר מפורט בנושא?

יש, יצא כבר, ב-6 בינואר 2025 יצא. קיבלנו, אבל אתה לא יכול לגשת.

תראה מר נקש, כמו שאדוני יודע שלעמדת הוועדה בשנתיים האחרונות, אנחנו צריכים לשאוף לגוון לכל ענף. הבאת עובדים זרים מכמה שיותר מקורות של מדינות מוצא. ואני עד עכשיו שומע סרילנקה, סרילנקה. מה עם לבצע את אותו תהליך עם עוד מדינות?

חוץ מזה שכוחותיי הם מצומצמים, יש עוד משרדים שגם כוחותיהם מצומצמים. תראה, אנחנו עובדים, קודם כל בוא נלך רגע חצי צעד אחורה – אתה צודק. צריך ולמדנו את זה כולנו על בשרנו במלחמה הזאת, שאנחנו צריכים לא לשים את כל הביצים בסל אחד ולנסות לגוון כמה שיותר מדיניות בכמה שיותר ענפים. זה הבנו כולנו ולכן אנחנו עושים.

יחד עם זאת, צריך לקחת בחשבון שיש ענפים שהמכסות בהם מצומצמות מכדי לפתוח להרבה מדינות. וגם את זה צריך לקחת בחשבון.

לא, אבל כדי שזה ייצא לפועל, אדוני, צריכים קודם כל להתאים הסכם מסגרת, הסכם יישום.

אז פה מה שעשינו זה בעצם לא היינו צריכים לעשות הסכמים חדשים, כיוון שהלבשנו את זה על ענף הבניין הכללי. אתה מבין? לכן התהליכים היו הרבה יותר מהירים.

אז בכיף אפשר להשתבח בהודים.

אנחנו יכולים לנסות ולקדם את זה גם עם מדינות נוספות. שוב, יש לנו עוד כמה קצת ענפים שאנחנו מטפלים בהם במקביל, כמה מדינות. גם זה, אגב, זה באמת אחד מהנושאים שהם על השולחן.

סתם דיברתי בלשון סגי נהור לעניין עובדים, טוב, בעצם לא מיומנים, אבל צריך לשאוף לעוד מדינות בעולם, גם מתרבויות אחרות.

אפשר להגיד משהו?

כן.

אני אייל, אני מעמותת דף חדש. אני גם כן יושב פה מספיק בוועדות. ולדעתי הבעיה הכי גדולה שחוזרת בכל הוועדות בכל הנושאים זה בדיוק מה שאדוני אומר. יש איזה שהוא עניין בין ההחלטות לבין מה שקורה בשטח. יש איזה שהוא פער שאף אחד לא באמת יורד למטה, דורך על הרצפה. כמו שכולנו פה בצד השני, כל דין, ומיטל, סליחה, אני לא זוכר את שמך, ואנשים מהתאגידים האחרים, חברות ביצוע. ואני חושב שזה נכון כן לייצר איזה שהוא שיח בתוך הדבר הזה ולהקשיב לנו.

כי אתה מדבר על להביא 2,800 איש, אתה צריך אותם אתמול. אתה מדבר על 25 מיליון שקלים שמפסידים כל חודש או כל יום שהפרויקטים לא מתקדמים. לנו יש עובדים שלא מתאימים לבניין. לדעתי בתשתיות, מהמעט שאני מבין בבניין, צריך דופק וחיוך ושיהיה לו רצון לעשות את הדברים ולעבוד בשמש. בוא, אתה יודע, בואו נסב אותם, את האנשים האלה. יש פה הרבה אנשים שלא מתאימים.

אתה צריך להוריד את מכסת השעות, בבקשה.

אבל לא מתאים לנו לנייד אותם.

אז מה אתה רוצה ממני?

לא, אני לא בא אליך בטענה. אני אומר בואו שנייה נשים את כל האגו בצד. בואו רגע נדבר פרקטיקה. אתם רוצים פרקטיקה? בואו נדבר פרקטיקה. יש המון עובדים שלא יעברו ל-2025 בדוחות איזון. מה יעשו איתם? הם יסתובבו ברחובות. אז במקום שיסתובבו ברחובות שילכו לעבוד בקווי תשתיות שחסר להם אנשים.

ולשלם להם 18,000 שקלים בחודש?

לא צריך לשלם להם 18,000 שקלים. לא צריך. אנחנו היום יכולים להעסיק בתשתיות בלי ה-115%.

למה שהם לא - - - 182 שעות? הוא צודק. קחו את כל הוראת השעה של התשתיות.

תחשבו מה אתם עושים לתאגיד. אין לך ענף שיפוץ - - -

צביקה, צביקה. מה שאומר לך אייל, סליחה.

יש לנו עובדים שנפלטו מהבניין, זה מה שהוא מנסה להגיד.

סליחה, אפשר רגע?

אין לנו מה לעשות איתם.

סליחה. אומר לך אייל אתה צריך לקבל 2,800 לא מיומנים לתשתיות? חלק מהם נמצאים פה, קח אותם.

כולם פה.

בבקשה.

אתה מבין למה אני מתכוון? הוא אומר כמו שביקשנו אז לנייד לתעשייה, בוא ננייד היום את ה-2,800 שהם ב-182 שעות, לפי שכר שעתי שכר מינימום, נמצא פה כבר בארץ. בוא ננייד אותו.

עד שיבוא מישהו מסרילנקה, לא ינחת פה בן אדם לפני אפריל. עזבו אתכם סיפורים. באפריל יהיה פסח, זה יהיה במאי.

רשות האוכלוסין אומרת אני ממירה את העובדים האלה שנמצאים לתשתיות.

אבל אתה צריך להבין משהו, סליחה.

אני יוצא מפה, אני מתחיל כבר מקים מטה כדי שיקלטו אותם.

נפלא, אז אנחנו חוזרים למר משה נקש. סליחה אייל, שנייה. משה, בדיון הקודם, בכמה דיונים קודמים אם נרצה להיות מדויקים, ביקשתי מכם לבחון שינוי סיווג העסקה. כמו שנתתם אישור לפרק זמן קצוב לתעשייה. בוא תאמר לי איך אנחנו מחזירים דופק לאותה החלטה קצרת מועד שנתתם. לכל הפחות לתשתיות עכשיו, ללא מיומנים.

הנושא הזה גם אכן הוא על השולחן והוא נדון אצלנו. אני שוחחתי על זה גם עם המנכ"ל שלי. אנחנו מחכים כרגע, אנחנו לא מחכים, אנחנו בתהליכים של כל איזוני התיקים כדי באמת לקבל תמונת מצב לגבי כל עובדי הבניין בארץ, כמו שאייל אמר נכון. עכשיו אנחנו עושים את איזוני התיקים, יודעים מי יש לו עבודה, מי אין לו עבודה, מי נמצא באוויר. ואז בהתאם לזה גם נקבל החלטות. אבל אנחנו מכירים את זה וזה חלק מהשיקולים שאולי באמת תתקבל החלטה כזאת בעניין. אני לא יכול להגיד כרגע כן או לא, אבל אני כן יכול להגיד שזה נבחן ובקרוב אנחנו גם נוציא החלטה בעניין.

איך שתקראו לנו, אנחנו עומדים.

נהיה מגזר פרטי. מקבלים החלטות מהר, זזים מהר, חבל על הזמן.

כמו שעשיתם בתעשייה.

השאלה מה אנחנו נותנים בסופו של דבר לקבלנים. מנהלת האגפים. אני לא יודעת, יש פה גם עניין של ביצה ותרנגולת. אני יכולה לפרסם להם רוצו, תדפקו בדלתות תאגידי כוח אדם, תזמינו עובדים.

עדיין לא. העלינו הצעה. ביקשתי אותה כבר בדיון הקודם.

- - - אבל אתם צריכים 236.

נכון. המוקש היחיד שאנחנו נתקלים בו כרגע הוא היקף מספר השעות, שכן אנחנו חתומים מולם על ביצוע 236 שעות. מה שכן אני אומר שלגישתי הואיל ומדובר בעובדים שהם בהפרת חוזה מולנו, לא משנה באיזה נסיבות, עובד שמניידים אותו הוא עובד שהוא לא בעל מקצוע. אם הוא לא בעל מקצוע הוא שיקר מישהו או ששילם למישהו או שהתפלח למשהו. אני לא יודע מה. אבל כעובדה הוא לא אמור להיות פה.

אתם מכירים את גישתי שעובד צריך להיות פה אך ורק בפרק הזמן שסיכמנו אותו, אך ורק לטובת המקצועות שאליהם הוא התמיין והסכים להגיע. ואך ורק בתנאים המפליגים שהוא מקבל בין כה וכה. וכל הפרה וסטייה מהנושאים האלה הינה בבחינת הפרה בוטה שהוא אמור לחזור לארץ מוצאו על חשבונו או על חשבון התאגיד ששלח אותו ועשה עשרות רבות של מיליונים ומסתובב פה בארץ כמו אסיר ציון משוחרר. ומי שבתחום יודע על מה אני מדבר.

אבל החלטתי היא לא מחייבת. היא עדיין לא במעמד של לחייב. זה מה אני מצפה. אני משכנע את המערכות להגיב כך. כל עוד שלא הגיבו, מי שמבקש לנייד עובד זר לא מיומן מענף הבניין לענף התשתיות צריך לקחת בחשבון שזה כל הנדוניה. 236 שעות. אמנם בערך שעתי כפי הלא מיומנים, אבל בהיקף שעות נרחב יותר. זה משהו ששמים אותו פה על השולחן.

ואני חושב שהקבלנים הגדולים, כמו שפיר וכבודו, יכולים לעמוד בזה. כי בסוף אתם עובדים כן משמרות של 12 שעות ועובדים לילות ועניינים. אם זה כל כך חסר לכם וזה כל כך יש פה צורך כל כך עז, אז בואו נמצא דרך.

אני מקבל את זה.

זה לא יכול להיות רלוונטי נגיד לקבלנים שעובדים ברשויות המקומיות. שם שישי לא עובדים.

נכון, לא כולם ייהנו מזה, אבל לפחות חלק.

אדרבה, ברשות מקומית שיש ריבוד וקרצוף, חלק מאוד גדול מהעבודות מתבצעות בלילה. היקף השעות נרחב יותר. וניתן לתמרן. זה לא נכון. אבל צריך להכיר בעובדה שהבעיה היא לא בהיקף פר יום, אלא במצרפי. הואיל ואם יש מזג אוויר שלא מאפשר יציאה לעבודה אז אלה שעות שהמונה דופק לגביהן. צריך לשקף את המציאות כפי שהיא.

אני חושב שהמענה מכל מה שעולה פה, זה שרשות האוכלוסין תיקח את אותם עובדים לפני שהם מטיסים אותם החוצה והם עולים כסף לאשר להם וגם לנו לקלוט אותם בתשתיות. נשמח לעשות את זה.

צביקה, הם לא מטיסים אותם החוצה.

הם נתקעים פה בארץ.

הם במקומות אחרים, אף אחד לא מטיס אותם.

הוראת השעה שפרסמה רשות האוכלוסין דיברה על - - -

חברים, כמו שאתם יודעים, אתה בלי עין הרע, אלוף בדברים קטנים.

רק משהו קטן. יושב פה מישהו ממשרד התחבורה. אתם מדברים על מבחנים ולעשות הסכמים. מישהו מכם פעם היה בזמן האחרון איך קולטים עובדים בנתב"ג? משרד התחבורה לא מוכן להקצות לתאגידים מקום בתוך.

הוציאו אותנו משם.

ברחוב על הכביש.

הוציאו אותנו לרחוב, כבוד יושב-ראש הוועדה.

בתוך החניון אתה קולט עובדים שמסכימים להגיע למרות המלחמה לישראל.

כמו הומלסים.

נפגשנו עם כל הפונקציות, עד הכי גבוה, עד המנכ"ל. שאמר לנו בסוף זה עניין של כסף. עוד פעם רוצים מאתנו כסף. לא מספיק שילמנו 970 מיליון שקלים אגרות ב-2024 אז אנחנו צריכים עכשיו גם לשלם על מקום ראוי שעובד מסכים לבוא למדינת ישראל זורקים אותו בחניון.

וסתם זה נשאר שם ריק, גם ככה אף אחד לא עושה שם כלום.

ויש מקום.

יש מקום.

זה עניין של כסף. הם רוצים שעוד פעם נשלם.

אבל עשינו את זה שנים ואף אחד לא דיבר מילה. אז כאילו מה?

אני חושב שנציג משרד התחבורה הנוכחי כאן בוועדה לא אמון על הנושא. הוועדה אתגרה אותו במספיק נושאים ושאלות, זה לא הוגן להפנות אליו.

לא, אבל זה ממש חשוב.

אבל אני מצטרף לקריאתכם.

זה מתיש.

אני אחמד גנאים. אני אוסיף לכם כמה דברים, יש עוד זכיין חדש. לא ההתאחדות לבד, יש עוד זכיין חדש במשרד השיכון. אז תצאו מנקודת הנחה שיש עוד אחד שאתם יכולים לגשת אליו.

עד שסיימו איתם עכשיו נחכה עוד שמונה חודשים?

אתה רוצה להרוג לי את הספק יחיד?

לא, לא. אתה יודע, זה תחרות. הכי טוב זה תחרות.

אין בעיה, אנחנו מוותרים, הכול בסדר.

לא, לא, זה אחד. שתיים, שנייה. שנייה עופר.

אחמד, שמונה חודשים להוציא בקשה להגיש הצעת מחיר.

תן לי להמשיך בבקשה.

אתה אומר דברים נכונים מידי, פה לא אומרים את כל מה שנכון.

חייב להיות נכון. עוד משהו כבודו. משה דיבר על משהו. רוב אלה שמגיעים מגיעים מסרילנקה ודיבר עליהם. למה לא עושים התמקצעות, בוא נגיד ככה: ב-b2b אסרו על מולדבים להגיע והם הכי טובים בשלד. למה אסרו עליהם? במקום שיגידו שב-b2b גם במולדובה.

ממשלת מולדובה אסרה את זה.

לא, לא, זה לא ממשלת מולדובה.

אינטרס של מדינת ישראל, הנה אני מספר לכם. כל מדינה ששוק העבודה שלהם הוא קרטלי, אותי ברמה האישית מפחיד. בסדר? כאשר מגיע לפה עובד ממדינה שסבירות הדעת להניח שכאשר הוא נוחת בנתב"ג הוא הולך לבוס בפועל ולא לבוס ששכר אותו ושילם וייחל והתחייב בשבילו לעבודות – אני לא רוצה את העובד הזה, טוב ככל שלא יהיה. עד שאין לי שיניים נשכניות לטפל בו ובמעסיקים שלו ובמאכערים שהם פשוט ראיסים פה. שאט אט המשק יגיע למצב כזה בעוד חמש, 10-15 שנים, ואני אומר את זה חזור ואמור, חדשות לבקרים. כל הקבלנים יהיו בסוף מתווכים. יקבלו עבודה וימכרו אותה לראיסים. או המולדובנים או הסינים או אני לא יודע למי.

אז כל מדינה שאנחנו בסכנת ספסרות עם העובדים שמגיעים, אם העובדים מגיעים זה אך ורק תוך כדי ביצוע אכיפה נשכנית, עם מתן משאבים והקצאות מספיק. ורק בהבאה g2g, כך שנמנע את יכולת החיכוך והתיאום המקדים. מה אומרת עו"ד הוברמן?

כבודו, לא סיימתי, יש את החלק השלישי. אני יצאתי מעל ל-20 פעמים לעשות מיונים להתאחדות. המיונים הם טובים, אבל הם חסרים. צריך לעשות להם עוד סיפורים מסוימים על מנת לקבל עובדים מקצועיים. אני מכיר את זה טוב מאוד, גם עלויות וגם הכול. ואיך זה מתבצע זה מצוין. אבל יש את ה-"אבל" תמיד. את השיפור צריך לעשות לפני המיונים. כי אני מגיע ומגיעים עוד היום, מגיעים אליי עובדים מסרלינקה שיש להם חוזים, הכול מצוין. אבל הוא בכלל לא עבד בזה, כי מישהו דאג לו שיבוא לפה.

דיברתי על זה לפני כמה דקות.

אני יודע. בצד שאני, אני אגיד לך למה, אם אתה עושה את השיפור הזה של התאחדות הקבלנים או של הזכיין החדש והוא עושה מיון מקדימי. אתה יכול לקבל מצוין. ואז אייל אין לו טענה אליך, לא אליך אישית, אני מדבר על המדינה או על משה נקש. אז הוא מקבל בן אדם מקצועי.

מה אתה מציע, לדחות לעוד שנה?

לא, לא הבנת, צביקה. אתה צריך לצאת מנקודת הנחה - - -

אני חושב שאתה רק איחרת את הרכבת שמונה חודשים. כל העצות שלך היו במקום.

הוא צודק אבל.

כרגע זה מה יש. כרגע יש 2,200 לא מקצועיים, שיביאו אותם, יקלטו אותם.

תודה רבה. יש פה יותר לא מקצועיים. נכון.

אני אומר לך אישית, כי אני מתעסק איתם. הם באים אליי לעשות את העבודה בגובה, אני בודק אותם אחד-אחד ואני יודע מה הוא עשה ומה הוא עבד. יותר ממך ויותר מכולם, כי אני נמצא איתם שם.

איפה עבודה בגובה? מטעם?

קרן לעידוד ענף הבנייה.

זה במודיעין?

לא, לא. אני נמצא פה בירושלים ובצפון.

אבל אתה התאחדות התאגידים הביאה להסתדרות הלאומית.

לא, לא.

אבל לא כל העובדים מגיעים לשם?

לא, לא, זה הפסיקו כבודו.

- - - הולך למקומות של הכללית. בלאומית הם מממנים את ההכשרה.

מה זאת אומרת כללית, לאומית?

יש לך היום 90, אייל.

נכנסת לדלת מה זה פתוחה עכשיו. עזוב.

אל תכניסו אותי. אל תכניסו אותי, חבר'ה.

עדיף לא להיכנס.

חתיכת דלת, אתה לא רוצה להיכנס.

אחר כך נריב מי יכשיר אותם.

לא, זה לא עמדה של להכשיר אותם. למה שאתה לא מבין. אתה לא עושה את המיונים הנכונים.

אני מסכים איתך. אבל אתה יודע, אני יושב פה כבר שנה. כל הציפייה שלנו, אתה יודע, זו הבעיה. אתה מצפה ואז אתה מתאכזב. אז עדיף לא לצפות ולא להתאכזב. אתה יודע, זו שורה תחתונה.

אנחנו מדברים על סוגייה מסוימת, אייל.

אבל אתה צודק, אני מסכים איתך.

לא, אם עושים לך ב-g2g והם לא מקצועיים ומה שהיא בוכה כל הזמן וגם אתה, אז בואו תעשו להם ככה: תעשו להם שבוע ימים פה לימוד.

יקיריי, תודה רבה. יום שני, רק למי שקצת פחות בעניין, על פי המדיניות מותר לקיים דיונים עד השעה 14:00. אנחנו כבר ב-15:10, מקבלים אישור חריג, חורגים, קצת מעגלים פינות. יש גבול. להשאיר את זה בטעם טוב.

אז אנחנו נעבור לדברי סיכום.

הוועדה, מן הסתם, מבקשת ומצפה ומייחלת שמשרד התחבורה יעדכן עד ה-5 בפברואר 2025 על חתימת ההליך המכרזי מול התאחדות הקבלנים. זה כבר גלש לכמה שבועות ולא כמה ימים, אם אדוני שם לב.

הוועדה מצפה מהתאחדות הקבלנים, שעתידה לבצע את המיונים, לבצע את כל ההליכים המקדמיים בסרילנקה, נכון לרגע, כדי שלא ייווצר מצב שרק אחרי הזמנת העבודה, יבוצעו השלבים שהם התשתית לקיום הבחינות.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לסיים את מתן ההיתרים לתאגידים כדי שיוכלו להזמין את העובדים הזרים בתשתיות. הוועדה מבקשת להשיא עצה לרשות האוכלוסין שתאגידים שזקוקים להיתרים כתנאי מתלה בשביל לבצע הזמנה, יש כאלה שאולי לא מבקשים עכשיו הזמנה, לתעדף אותם וכך לתמרץ אותם.

הוועדה תקיים דיון מעקב אחר ההתקדמות ומצפה שעד פברואר יגיעו העובדים הלא מיומנים. ושעד פברואר תתבצע עבודה בפועל כדי להתחיל את התהליך בהבאת המיומנים.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין עדכון על שינוי סיווג ההעסקה של העובדים הלא מקצועיים שהגיעו לענף הבניין, כך שיוכלו לעבוד בתשתיות תחבורה תחת סיווג עובדים לא מיומנים. ומצפה לשקול בחיוב גם כפיילוט להציע לעובדים שהגיעו על בסיס מיומנים ובפועל הסתבר שהם לא מיומנים, שיסכימו לשינוי היקף משרת העבודה שלהם ושהדבר לא ייחשב כהרעת תנאים.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:11.