פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



35
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
21/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 113
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ה (21 בינואר 2025), שעה 13:40

סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף השיפוצים

חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – מ"מ היו"ר

דניאל איטח - מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

דליה גראד-אפרת - משרד החוץ

משה נקש - מנהל, מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

סלומון יוספוב - בעלים, תאגיד גלובס שקד עובדים זרים בע"מ

אמנון שינדלר - מנהל חטיבה ארצית, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל

דן ורשבסקי - יו"ר, איגוד המנופאים ורכז מקצועות בניין

אייל מוסט - מנכ"ל, עמותת דף חדש - התאחדות תאגידי כוח אדם זר לענף הבנייה

ליאור טל - ועד מנהל, עמותת דף חדש - התאחדות תאגידי כוח אדם זר לענף הבנייה

נטלי שמעון ויינשטיין - מנכ"לית, התאחדות קבלני השיפוצים

ערן סיב - יושב ראש, התאחדות קבלני השיפוצים

בן ציון נהמי - חבר הנהלה, התאחדות קבלני השיפוצים

רן כהן - חבר הנהלה, התאחדות קבלני השיפוצים

ניצן בסן - שדלן, מייצג את התאחדות קבלני השיפוצים

דיקלה טקו

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף השיפוצים

שלום לכולם, יום שלישי בשבוע, כ"א בטבת תשפ"ה, 21 בינואר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף השיפוצים. לצערי, נציגי משרד הבינוי והשיכון לא יכלו להשתתף היום, השר פנה אלינו, היות ויש להם היום יום הוקרה במשרד. בסיום הדיון נקבל החלטות והמשרד יתייחס אליהן בכתב לוועדה.

ענף השיפוצים נמצא בהשבתה מוחלטת מפרוץ המלחמה בשל איסור כניסתם של העובדים הפלסטינאים. קיימנו בוועדה דיונים בנושא, וב-4 ביולי 2024 אישרה ועדת המנכ"לים מכסה לענף השיפוצים, 5,000 עובדים זרים שיועסקו על ידי תאגידי כוח אדם זר לבניין. ב-5 בינואר 2025 החליטה ועדת המנכ"לים לאשר הגדלה של המכסה להבאה פרטית בענף הבניין ב-5,000 עובדים. סך הכול 25,000 עובדים זרים בהבאה פרטית לענף הבניין.

מתוך מכסה זו יוקצו 2,000 עובדים זרים לתת ענף השיפוצים ממדינות שאושרו על ידי משרד החוץ ורשות האוכלוסין וההגירה ומדורגות בדירוג טיר 1 וטיר 2, וזאת על מנת לתת מענה מהיר לצורך שיקום יחידות הדיור שנפגעו כתוצאה מהמלחמה בצפון.

נציגי משרד הבינוי והשיכון ציינו בוועדת המנכ"לים שהחלו להתבצע דיונים, אך מעט מאוד עובדים זרים עברו את המיונים, ועל אף הצורך בשיקום מהיר של הצפון. המשרד מבקש לשמור על יחס של 3,000 עובדים בהבאה בילטרלית ועוד 2,000 עובדים בהבאה פרטית מהמדינה שבה נמצא פוטנציאל להבאה פרטית ואין למדינת ישראל הסכם או הסדר בילטרלי עימן.

להבנתי, 757 עובדים זרים עברו בהצלחה את המיונים. ארצה לשמוע על המיונים, כיצד התבצעו, על הבוחנים ועל הלקחים שהתאחדות קבלני השיפוצים למדו מתהליכים דומים בענף הבנייה כמו המיונים שנערכו בהודו, ומתי יגיעו העובדים הראשונים לישראל. בנוסף, אבקש לשמוע על השכר שיקבלו ושעות עבודתם, האם מתוכננים מיונים נוספים ומתי, מה קורה עם המיונים המתוכננים בתאילנד, איך מתקדמת הבאת העובדים במסגרת הבאה פרטית שאושרה, וכמה מהעובדים מיועדים לשיפוץ הבתים והמבנים שנפגעו במלחמה בצפון ובדרום.

לפני הדיון קיבלנו את תשובת משרד הבינוי והשיכון בנושא התקציב למימון ההכשרות בסרי לנקה, שבה נאמר כי המשרד טרם קיבל תקציב הכשרות שהושג בסיכום התקציבי האחרון. ברגע שיתקבל התקציב, המשרד יפעל מול אגף התקציבים במשרד האוצר לאפשר הקצאת חלק מהכסף לטובת הנושא. נרצה לשמוע מהתאחדות קבלני השיפוצים גם על נושא ההכשרות. דיקלה, אנחנו מתחילים עם התאחדות קבלני השיפוצים. בבקשה, ערן.

תודה, אתי. תודה, דיקלה. קודם כול אני רוצה להתנצל גם בפני תושבי הצפון וגם תושבי הדרום, שבקצב הזה של הבאת עובדים אנחנו לא נוכל לסיים את העבודות בחמש השנים הקרובות. ואני רוצה פחות או יותר לתת לכם רקע איך הגענו למצב הזה. ב-4 ביולי התכנסה ועדת מנכ"לים שאישרה 5,000 עובדים זרים לענף השיפוצים. ענף השיפוצים תמיד העסיק אך ורק עובדים פלסטינאים. לפני 7 באוקטובר אנחנו העסקנו 15,000 עובדים פלסטינאים עם היתר, עם רישיון עבודה, כדת משה וישראל. מ-7 באוקטובר ענף השיפוצים כמעט מחוסל בקטע של עובדים, כמעט אנחנו לא מצליחים למצוא עובדים. אנחנו ביקשנו עובדים ישראלים, גם מהמגזר, לא הצלחנו למצוא עובדים.

אנחנו עדים להרבה קבלני שיפוצים שעוזבים את הענף. 12% מענף השיפוצים, קבלני שיפוצים, פשוט עזבו את הענף. אני הולך ברחוב, אני רואה קבלני שיפוצים שאני מכיר אותם 20, 30 שנה, עובדים בשליחויות. אני אומר להם, למה אתה עובד בשליחויות? הוא אומר, ערן, אין לי עובדים, סגרתי את העסק. כלומר, 12% מכלל קבלני השיפוצים פשוט סגרו את העסק, עזבו את העבודה, סגרו את העסק בגלל המחסור של העובדים.

מעבר לזה, קבלני שיפוצים, אנחנו עובדים בתוך דירות, אנחנו יודעים את הקושי להעסיק את הפלסטינאים, אנחנו גם לא מבקשים את הפלסטינאים, אנחנו יודעים כמה זה קשה בעת הזו. אבל אנחנו ביקשנו פתרונות ממדינת ישראל להעסיק עובדים זרים. באמת, פניתי למשה נקש המון פעמים, באמת עושה עבודת קודש, וכולם מנסים לעזור לנו. הענף הזה בקריסה טוטאלית, כולם מנסים לעזור לנו, אין אחד במדינה שלא מנסה לעזור לנו. אבל תכל'ס, אנחנו כבר שבעה חודשים אחרי ועדת מנכ"לים שאישרה לנו להביא את העובדים הזרים לארץ, אנחנו היום עם אפס עובדים זרים, אפס, לא קיבלנו עובד אחד לענף השיפוצים. זה לפעמים בירוקרטיה, לפעמים אלה בעיות כאלה ואחרות שאנחנו לא מצליחים להתגבר עליהן. אני קבלן שיפוצים, אני לא פוליטיקאי או חבר כנסת, אני לא מודע לכל התהליכים, איך זה עובר, מאיזו ועדה לאיזו ועדה ואיזו חתימה צריך ומה צריך לעשות בשביל לקבל את ההיתר.

אנחנו היינו בסרי לנקה, מיינו עובדים. 751 עובדים כבר מיוני, מיינו אותם. הם מחכים שם רק שנביא אותם לארץ. כלומר, עובדים כבר מוינו, הם רק רוצים שנביא אותם לארץ. גם זה אנחנו לא מצליחים להביא אותם. כלומר, אם הייתם יכולים לעזור לי, אם הייתם יכולים לתת לי איזו עצה איך לעשות את זה, איך עושים את זה נכון. הבירוקרטיה, לצערי, מחסלת את הענף.

אנחנו מבקשים ממדינת ישראל דבר אחד, אנחנו רוצים רק לעבוד ולהתפרנס בכבוד, אנחנו רוצים פתרונות, פתרונות שנוכל להמשיך. אני רוצה לסרטט לכם. ענף השיפוצים, כשאתה מקבל הצעת מחיר מקבלן שיפוצים, 50% מהמחיר זה כוח אדם. אם אתה קיבלת הצעת מחיר של 200,000 שקל על עבודה, סביר להניח ש-100,000 שקל זה שכר עבודה שהוא משלם. תראו כמה קבלני שיפוצים מושתתים על העובדים. כלומר, אנחנו לא יכולים בלי העובדים.

ולצערי, כמו שאני אמרתי מקודם, אנחנו רואים הרבה מאוד קריסות של קבלני שיפוצים, אנחנו רואים הרבה מאוד אנשים שעזבו את הענף. וליבי איתם, ואני חושב שאנחנו צריכים להרים את הכפפה ולעזור לכל הענף הזה, מכיוון שכל השיפוצים בדרום ובצפון, מי ישפץ את כל הנזקים הרבים האלה? לא יהיו אנשים שיוכלו לחזור לדירות שלהם, לא יהיו גני ילדים, לא בתי ספר, אף אחד לא יבוא לשפץ אותם כי אין לנו עובדים. ובאמת, אנחנו מנסים לצעוק המון, המון זמן, תעזרו לנו. ובאמת אני רוצה להודות לכולם שמנסים לעזור לנו, במיוחד למשה נקש, שבאמת אני מתקשר אליו ומסמס לו המון והוא באמת מנסה לעזור לנו.

אבל תכל'ס, התוצאות בשטח שאנחנו רואים ואנחנו עדים להן, שקבלני שיפוצים ממשיכים לקרוס, ממשיכים לעזוב את הענף, הם לא יכולים לעבוד. מה אנחנו יכולים לעשות בכזה מצב? איפה אתם יכולים לעזור לנו? איך אתם יכולים לעזור לנו? את יודעת, זה מחמם את הלב שאנשים רוצים לעזור, אבל מבחן התוצאה הוא אפס עובדים לענף השיפוצים כבר שנה ושלושה חודשים מאז 7 באוקטובר. איך אתם רוצים שקבלן שיפוצים כמו רן שיושב פה לידי, שהיו לו 14 עובדים פלסטינאים והיום יש לו אפס, איך אתם רוצים שמחר בבוקר הבן אדם הזה יקום לעבוד? איך הוא יתפרנס? עם מי הוא יעבוד?

אם למישהו יש איזו עצה, אם למישהו יש איזו עזרה, אם מישהו יכול לעזור לנו, אנחנו תמיד נשמח לעזרה, תמיד נשמח לעצה, תמיד נשמח שכל בן אדם במדינת ישראל שמוכן לבוא לעזור לענף השיפוצים שלא נקרוס, נקבל כל דבר וכל עזרה באהבה. אנחנו ביקשנו רק דבר אחד, עזרה להביא את העובדים בשביל להמשיך להתפרנס במדינת ישראל, זה הכול.

תודה. אני אשאל את השאלות ואז גם את תתמקדי ומקסימום הוא ישלים אותך. כיצד התבצעו המיונים בסרי לנקה? האם נלמדו הלקחים מהמיונים שנערכו לענף הבניין? כמה מועמדים הגיעו וכמה עברו את המבחנים? מי פיקח על המיונים? אם אתה יכול להשיב, אני אעבור לשאלה הבאה אחרי שתשיבו.

מכיוון שנטלי הייתה בצוות של התאחדות קבלני שיפוצים בסרי לנקה לעשות את המיונים, אני אתן לנטלי להשיב על השאלה של המיונים.

נטלי שמעון ויינשטיין, מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים. לגבי שאלתך, כבוד יושבת הראש, הגענו למיונים בסרי לנקה ב-9 בדצמבר, משלחת של שמונה קבלני שיפוצים יחד איתי, יושבים פה שניים מתוך המשלחת, גם בן ציון נהמי וגם רן כהן היו חלק מהמשלחת הזו. בנינו מיונים שהם מיונים שמותאמים למקצועות ענף השיפוצים, מן הסתם גם לקחנו מקצועות שהם רלוונטיים לענף. במקום נושא של טפסנות וברזלנות, שהם מקצועות שהם לא רלוונטיים בתוך ענף השיפוצים שלא עוסק בעבודות שלד, אנחנו ביצענו שם מבחנים שנקראים עובד כללי. בעובד הכללי בחנו גם בנושא של ביטון קופסת חשמל ותיקוני שפכטל, מי שעבר את השלב הזה עבר לשלב הבא שהיה משימת גבס, והתרשמנו שמה מהידע המקצועי של הנבחנים.

בחנו 1,818 סך הכול במסגרת המיונים האלה בסרי לנקה, בסבב הזה, מתוכם 757 עברו בהצלחה מבחינת האישור של הבוחנים שלנו.

כמה ימים לקח כל ההליך הזה, מה-1,818?

בפועל, ימי עבודה זה כשבעה ימים מלאים של בחינות. תוסיפי לזה יום של טיסות ועוד יום התארגנות ולהכין את האתר שהיה צריך לעשות שם התאמות מאוד אינטנסיביות לצרכים שלנו, כי כאמור, הם רגילים גם בסרי לנקה לבחון לענף הבניין. בחנו גם בעבודות ריצוף וגם בעבודות טיח, כמות יותר קטנה, הכמות הנכבדת יותר היא בנושא של עובד כללי שנותן יותר מענה ורסטילי מבחינת הצורך של הקבלן. אבל גם בריצוף וגם בטיח עשינו דיוקים שהם רלוונטיים למקצועות השיפוץ של ריצוף עם זווית 90 מעלות, חיתוך של אריח לנקודת ניקוז, עבודה עם גליפים ופינות בטיח. זאת אומרת, עשינו פה שיפורים שהם רלוונטיים באמת למקצועות השיפוץ והדיוקים שלנו.

וכמו שאמרתי, עברו בהצלחה 757. מתוכם, אחרי בדיקות רפואיות ואחרי ההגרלה של רשות האוכלוסין ואחרי בדיקה משטרתית, יש לנו כרגע רשימה, להבנתנו, של 641 אנשים שהם כבר ערוכים להגיע לישראל מבחינת סרי לנקה. להבנתי, בטח ישלים אותי אחר כך משה נקש, אבל התחילו להגיע רשימות של כמה עשרות שכבר אפשר להתחיל ולהזמין אותם ולהגיע ארצה. עם זאת, אנחנו עדיין לא רואים אותם כאן, עדיין לא רואים את ההזמנות.

סליחה רגע. נקש, אתה יכול להגיע, בשעה טובה, מתי אנחנו מייחלים שסוף-סוף נראה אותם, את ה-641?

קודם כול, אני אתן לנטלי תכף להשלים, אבל אני רק טיפ טיפה אדייק את המספרים. כל המספרים מדויקים חוץ מהנתון האחרון שכל ה-650 עברו בדיקות רפואיות ורישום פלילי, זה לא נכון.

זה לא 641? 650 סך הכול?

כן, 641, יכול להיות שזה המספר. אבל מתוך ה-641 יש לנו כמה עשרות שהעבירו לנו בדיקות רפואיות ורישום פלילי, ממש אתמול לדעתי, ואנחנו כל יום מקבלים עוד ועוד ועוד, כך שבימים הקרובים אני מקווה שבאמת כולם יהיו זמינים להגעה, מה שנקרא.

מתי אבל בערך? למה אלה שלא מוכנים, אתם לא כבר שולחים אותם?

שולחים, הם עכשיו בתהליכים. הם בתהליכים כדי להביא את כל מה שצריך כדי שהם יהיו מוכנים בימים הקרובים. כדי שהם יוכלו להגיע באמת צריך לסיים את התהליך של ההיתרים לתאגידים, התאגידים הגישו לנו בקשות גם להבאת עובדי שיפוצים, יש לנו בקשות מ-23 תאגידים, בסביבות 2,000 וקצת עובדים שהם ביקשו בהזמנות. אנחנו עכשיו, בדיוק בימים האלה, ביום-יומיים הקרובים אני מניח שכבר נסיים את הבדיקות וניתן להם תשובות. אבל צריך לשים לב שמתוכם לא כולם עדיין קיבלו היתר כי לא כולם שילמו אגרות וערבויות. ברגע שכל זה יושלם, שוב, אני מניח שזה עניין של ימים כי זה ממש כל יום - - -

למה זה לוקח הרבה זמן? למה אי אפשר כבר לסיים את התהליך של האגרות? הם לא שילמו אגרות, נכון? למה זה נמשך? הם סובלים בגלל שהתהליך נעצר. אולי תעשו איזו סנקציה או משהו, שגם התאגידים יזדרזו?

אני מקווה שלא נגיע למקום של סנקציות.

אבל זה לוקח זמן, הם סובלים בינתיים.

יש גם את החלק שלנו, שהתעכבו הבדיקות, ואנחנו עכשיו סוגרים את הפער הזה, כמו שגם דיווחתי אתמול לוועדה. כבר כמעט 150 תאגידים קיבלו מאיתנו כבר אישור עקרוני ופנינו אליהם שישלמו אגרות וערבויות, כמה עשרות בודדות מתוכם כן כבר שילמו ולהם שיחררנו את ההיתרים, יש להם כבר קלפים והכול. ובימים הקרובים אני מניח שיהיו עוד תאגידים שיקבלו ויפקידו ערבויות וישלמו אגרות.

צריך לחכות לאלה שעדיין לא העבירו, לתאגידים? לצאת לדרך.

לא, אנחנו לא מחכים. מבחינתנו, מי שיש לו היתר והגיש בקשה לשיפוצים ויש לו במכסה, אנחנו כבר שולחים לו את הדרישה לתשלום של האגרות של העובדים האלה והוא מבחינתנו יכול כבר להתחיל להזמין. כי כמו שאמרתי, יש כבר כמה עשרות מוכנים וכל יום מתווספים עוד ועוד ועוד. אני מניח ומאוד מקווה שבמהלך פברואר כבר נתחיל לראות עובדים שנוחתים פה.

במהלך פברואר זה הרבה זמן.

פברואר זה עוד שבוע.

הרבה זמן זה פברואר.

פברואר זה עוד שבוע.

למה עוד שבוע? כמה אנחנו היום? ב-21.

עוד תשעה ימים.

זה המון. מה, אתה מבטיח שב-1 בפברואר הם פה?

לא, אני לא מבטיח שב-1 בפברואר הם פה. אני מניח שבמהלך פברואר העובדים ינחתו. שוב, צריך לעשות גם תהליך עם העובדים, העובדים צריכים לעזוב, העובדים צריכים לחתום על חוזים, העובדים צריכים להגיע לפה, להתארגן להגעה.

אי אפשר במקביל לדבר עם העובדים שעברו ומתאימים?

זה מה שאנחנו עושים. לכן אמרתי, העשרות שכבר הביאו את כל מה שצריך, אנחנו כבר מכינים אותם מבחינתנו להגעה. שוב, בכפוף לזה שהתאגידים יקבלו את ההיתרים ויזמינו אותם, זה ילך כמה שיותר מהר. אני אתן לנטלי להשלים, אבל הדברים שערן אמר בהתחלה הם מאוד מאוד חשובים. אנחנו באמת מבינים את הצורך של הענף הזה, זה ענף שלא היה מבוסס בכלל על עובדים זרים, זה הכול חדש פה. גם את חבלי הלידה האלה צריכים להבין ולהכיר כי זה ענף חדש.

נכון, אבל זה כבר הרבה זמן, מהמלחמה, לא? מ-7 באוקטובר?

לא מהמלחמה, הייתה החלטה אחרי זה של ועדת מנכ"לים. אבל שוב, זה ענף חדש, יש לו חבלי לידה, אני מקווה מאוד שבאמת כמה שיותר מהר ניכנס ללופ ונתחיל מה שנקרא לרוץ עם התהליכים וזה ילך יותר מהר ויותר חלק. וכמו שנטלי אמרה, עוד דבר קטן שכתבתי לי ושאלת את השאלה, גברתי יושבת הראש, עשו מבחנים, הם היו טובים, אפשר לשפר שם כמה דברים וכבר הצוותים - - -

מה הכוונה לשפר?

נטלי, שוב, היא הייתה שם, היא דיברה איתנו, היא דיברה עם הסרי לנקים, אנחנו מדברים עם הסרי לנקים, עושים הכנות, אולי עושים מיונים יותר קפדניים לעובדים מראש כדי שאחוז המעבר יהיה גבוה יותר. גם את התהליכים האלה של השיפורים אנחנו נעשה.

זו לא בעיה של המימון, נכון? יש פה עניין של מימון?

בעניין הזה של המבחנים, לא.

לא, ההכשרות המקצועיות, לממן? זו לא הבעיה שלכם, נכון?

לא.

משה, בגלל שזה ענף חדש, כמו שאתה אומר, חבלי לידה, אי אפשר לתת קדימות לענף שלנו, לתת איזה אור ירוק לענף שלנו? כי האנשים שלנו ממש במצוקה. יש לך המון עבודה על הראש, אני יודע כמה אתה עובד קשה, אני יודע כמה יש לך על הראש, אבל פה זה דבר בוסרי, דבר חדש. אנחנו מצפים אולי לאיזה משהו כמו אור ירוק או מסלול ירוק לאנשים שפשוט קורסים.

אני מקווה מאוד שבימים הקרובים התמונה תהיה גם מבחינתכם שונה ממה שהיא היום. אנחנו באמת על זה, הצוות שלי קיבל הנחיה גם בין היתר, לאור החשיבות שהסברנו פה, לתת כמה שיותר דגש על הטיפול בבקשות של ענף השיפוצים בתוך כל העומס הקצת מטורף שיש לנו.

נקש, תוכל לעדכן את הוועדה עוד כמה ימים איך זה מתקדם, איפה זה עומד?

שוב, זה כל יום. אני מקווה שכבר מחר יתחילו להוציא תשובות לתאגידים שהגישו בקשות.

כרגע יש תאגידים שכבר קיבלו את ההיתרים לשיפוצים או שבכלל לא?

לא, ממש לא. אני מניח שמחר אם לא היום כבר יצאו התשובות הראשונות לתאגידים.

כמה תאגידים אמרת שצריכים לקבל תשובות?

שיפוצים הגישו בקשות 23, אבל רק כמה בודדים מתוכם כבר שילמו את כל האגרות והם יכולים לקבל. אנחנו נתחיל איתם מן הסתם, כדי שיוכלו לשחרר ולהתחיל להזמין עובדים, ואחרי זה נעבור גם לכל השאר.

מאחר ובאמת אני מניחה שכל תאגיד לא הזמין, אני מניחה שיש פה איזושהי חלוקה מסוימת של ה-641, כי אתה אומר שיש בקשות של 2,000, אבל כרגע יש רק 641 שיהיו זמינים. אני מניחה שיש איזושהי חלוקה בין התאגידים, מן הסתר.

כמה שיותר מהר - - -

השאלה היא, בדיוק, כמה שיותר מהר, כי מבחינתנו הכי חשוב שאנחנו נראה את העובדים האלה כאן. וזה באמת לדעתי צוואר הבקבוק, כי הוא גם משליך לנו על הנושא של המיונים של ה-B2B בתאילנד. זאת אומרת, כל עוד אין לנו את התאגידים שמורשים להביא בכלל עובדים לשיפוצים, אנחנו גם לא יכולים להתקדם לנושא של ההבאה הפרטית, כי מן הסתם רק כאלה שיש להם כבר היתר להעסקה של עובדים בשיפוצים יוכלו להגיש רשימות של מועמדים למשרד הבינוי והשיכון. אנחנו באיזשהו גלגל כזה שנעצר כבר בשלב הראשוני כי אנחנו לא יכולים להתקדם עם לקבוע את התאריכים הלאה.

אולי תתייחס לגבי הבאה פרטית שהם תקועים? הם לא יכולים להתקדם עם הבאה פרטית.

נשחרר היתרים. יש לנו 23 בקשות למעל מ-2,000, 2,000 זה יותר מ-600. מבחינתנו לשחרר את כל ההמלצות, כל מי שיפקיד ערבות וישלם ערבות יקבל את ההמלצות, גם כשזה מעל 600, כדי שיוכלו להביא את ההבאה הפרטית, לקדם גם את העניין הזה.

נטלי, שתדעו, לפני 15 שנים לא היה לדעתנו היתר לאף אחד מהתאגידים, כי גם כשהוא נותן את ההיתר, הוא עכשיו צריך לקבל את מספר הערבות שלוקח לבנק כמה ימים טובים להפיק אותה. לא, משה, אתה יודע, בוא נדבר - - -

אתה מדבר שלא נראה כאן עובדים לפני מרץ.

חד משמעית, אני חושב שגם באפריל.

לא, אבל אתה הבטחת באמצע פברואר.

אבל, דרך אגב, יש פתרון מיידי.

ניצן בסן, לוביסט, מייצג את התאחדות קבלני השיפוצים. זו באמת הנקודה, למעשה הבקשה הראשונה שלנו מהוועדה ומנקש, נוכח העיכוב, נוכח זה שלמעשה אין היום בכלל עובדים זרים לענף השיפוצים, הבקשה שלנו באמת היא, מתוך הבנה של העומס הכבד שנמצא ברשות האוכלוסין, לתת עדיפות לתאגידים שמבקשים להעסיק עובדים זרים בענף השיפוצים.

כולם רוצים, אבל הם לא יכולים להגיש בקשה, כי בסעיף הראשון בבקשה לקבל שיפוצניק אחד אתה צריך שיהיה לך היתר בתוקף. גם כל מי שהגיש עכשיו בקשה, זה לא רלוונטי, זה על הקרח, כי עד שאין לו היתר הוא לא שווה כלום, הבקשה שלו היא לא רלוונטית.

לא, אבל השאלה אם הגישו - - -

אני אדייק. אני אמרתי, כבר כמעט 150 תאגידים קיבלו מאיתנו לשלם אגרות וערבויות, אני לא יכול להחליף את התאגיד, לשלם בשמם, נכון? ברגע שישלמו, אני נותן להם היתר, זה בגזרה שלהם.

אבל משה, עשינו סקר לפני יומיים, אנשים לא קיבלו מספרי ערבויות. אתה יודע, המספרים שאנחנו מדברים עליהם הם שונים. אבל דרך אגב, גם כמו הדיון אתמול, יש לכם פתרון מיידי, כי אחד הדברים שנגעתם בו על הדרך הוא לשנות את הרגולציה, שאנחנו נוכל. הרי לפני שהתחלתם את התהליך, התאגיד לא יכל לתת לשיפוצניק להתקשר איתו כי זה היה ג1 ומעלה. ברגע שאתם התחלתם את התהליך, אתם נגעתם ברגולציה בלי לשים לב, והיום אנחנו יכולים להתקשר עם כל קבלן רשום. זאת אומרת שאם יש אנשים שהם SOS, כמו שאתה אומר, העסק שלו קורס, נכון, הוא לא יקבל 182 שעות, הוא יקבל 236 שעות.

מי יכול להעסיק ב-236 שעות?

לא, אבל תשמע, בסוף זה - - -

מי יכול להעסיק? אתה יכול שהעובד שלך ירוויח יותר מהבעלים? זה לא רלוונטי.

זה דיון בפני עצמו.

גם הרקע המקצועי של העובדים הוא בעייתי פה כי - - -

לא, לא צריך מעבר, אין פה מעברים, גם בתשתיות לא צריך מעברים. אנחנו יכולים היום, בגלל שהם כבר שינו את הרגולציה, כי בסוף אנחנו צריכים להתמודד מול הקבלנים בהסכמים, כבר היה מותר לו - - -

אבל אייל, נטלי אומרת לך דברים חשובים, גם היקף המשרה וגם המקצועיות של העובדים.

הם לא רלוונטיים לענף השיפוצים. יש מעט מאוד קבלני שיפוצים שהצליחו להגיע להסדרים עם תאגידים כאלה ואחרים בנוגע לעובדים הקיימים מהמכסות הקיימות של 236 השעות, אבל רובם לא יכולים לעמוד בזה ובגלל זה עשינו את כל המהלך הזה, לא עבדנו סתם. באמת, זה מתוך צורך אמיתי של ההכרה של הצרכים של ענף השיפוצים והבנה עמוקה.

- - - נטלי, לא יהיה פה בן אדם לפני 15 במרץ, תרשום לך את זה. אני אומר לך, זה לא יקרה נו, מה? אנחנו לא רוצים אותם? רוצים אותם אתמול, את העובדים.

אני גם רוצה בהקשר הזה לומר.

נטלי, סליחה רגע, את יכולה להתייחס גם לצפון ולדרום?

בוודאי. הצורך, כבר נגע בו ערן, אמר ואמר נכון. ברגע שאין לנו ידיים עובדות, אין לנו אפשרות לספק עזרה ועבודה באזורים שצריכים שיקום לאחר המלחמה. פונות אלינו חברות כמו עמידר ועמיגור שנספק להן רשימות של קבלנים שרוצים לגשת למכרזים, לבצע עבודות שיקום בגני ילדים בקריית שמונה, בשלומי ובעוד אזורים נוספים בצפון ולנו אין את היכולת הזו. כי כשאני מפרסמת את הבקשה הזו בקרב קבלני השיפוצים שהם חברים בהתאחדות ומחזיקים ברישיונות, הם אומרים לי דבר מאוד פשוט, אנחנו לא יכולים להגיע ואנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו את העבודה ואת ההתחייבות ולחתום על הסכמים כי אין לנו שום ודאות בנוגע לעובדים. אין לנו יכולת, אין לנו צוות עובדים קבוע, אין לנו צוות עובדים שאנחנו יכולים להסתמך עליו. עם שתי ידיים שלהם, העצמאיות, הם לא יכולים לבצע את העבודות האלה.

כמובן שיש השלכה מאוד מאוד משמעותית על כל התחום של שיקום הצפון והדרום וברור לנו כולנו פה שיושבים פה בחדר וגם כאלה שלא שגם 641 האנשים האלה שאנחנו מדברים וכבר צמאים שיגיעו, יש לי רשימות המתנה של קבלנים שמחכים למאות עובדים, הרבה מעבר ל-641. זו אפילו לא טיפה בים, אפשר לקרוא לזה. גם ה-5,000, כשיגיעו, אם יגיעו, זה גם לא יספיק. ברור לכולנו שהצורך פה הוא באמת מאוד מאוד גדול, בייחוד אם אנחנו רוצים לבוא ולבצע את עבודות השיקום.

ואמר פה אריאל פרטוש בוועדה הקודמת שהייתי נוכחת בה בנוגע לעבודות השיקום בצפון שהנזק הוא ל-860 מבנים. הם ניזוקו בנזק כבד שאומר שזה בנייה מחדש, ותראו את היחס, 4,300 מבנים ניזוקו באופן קל. מה זה אומר באופן קל? זה אומר שהמבנים האלה יצטרכו עבודות שיקום ושיפוץ. אתם מבינים את הממדים של ההרס, אתם מבינים בעצמכם את הממדים של כמויות עבודות השיפוץ שיידרשו פה בארץ, וזה רק באזור הצפון, עדיין לא נגענו בכלל באזור הדרום.

כמו שאתם מבינים, הצורך הוא מאוד מאוד גדול. ענף השיפוצים יצטרך פה להרים את הכפפה, אבל בלי כוח עבודה זה לא יקרה, זה לא יקרה. לא יוכלו, ואנשים פשוט ככל שעוברים הימים עוזבים את הענף. ותאמינו לי שאני אומרת לכם שאנחנו בצוות במשרד, גם אני וגם כל הצוות של ההתאחדות, משוחחות יום-יום עם קבלנים והם בקריסה של ממש, בוכות יחד איתם בטלפון, ממש ככה.

שבוע שעבר התקשר אליי בחור שמכיר אותי הרבה שנים שגר בשלומי. הבית שלו נפגע מרקטה, זו לא פגיעה ישירה, אבל יש לו שיפוץ די גדול. הוא אומר לי, ערן, תעזור לי, אני חייב לשפץ את הבית, אני רוצה להיכנס לבית, אני לא יכול לגור פה. אמרתי לו, אין בעיה, נתתי לו עשרה קבלני שיפוצים שחברים בהתאחדות שהם מאזור שלומי והסביבה. אחרי ארבעה-חמישה ימים הוא מתקשר אליי, אומר לי, ערן, אתה לא תאמין. אמרתי לו, מה? התקשרתי לכל העשרה, כל העשרה היו פה, אף אחד לא יכול לבצע את העבודה כי אין להם עובדים. סיפור משבוע שעבר.

אלה השיפוצים הכלליים שיש פה במרכז כמובן. ובלי לגעת בזה שקבלני שיפוצים הם אלה שמבצעים את עבודות הגמר בבניינים חדשים. זאת אומרת, יש פה באמת.

ערן, כמה קבלנים יש לכם בהתאחדות, בגוף שלך?

יש לנו 2,450 קבלני שיפוצים רשומים בהתאחדות, יש בסביבות 6,100 קבלני שיפוצים שרשומים ברשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.

רק בשביל לסכם את הדברים שנאמרו פה, הרבה דברים מאוד מאוד חשובים. קודם כול, בהקשר של אותם עובדים בסרי לנקה, אמרתי בוועדה קודמת ואני אגיד גם כאן, והתחלתי את הדברים במיונים שביצענו בסרי לנקה. התרשמנו שהעובדים מקצועיים, התרשמנו שיש להם ידיים טובות, שיש להם הרבה רצון וידע כדי להגיע לכאן ולבצע את עבודות השיפוץ.

עם זאת, אני חוזרת ואומרת, נושא ההכשרה וימי האוריינטציה לביצוע אצל אותם עובדים שעברו את המיונים הם קריטיים. שיטות העבודה שונות, הידע שלהם שונה, חומרי העבודה שמשתמשים בהם שונים, כלי העבודה שונים. צריך מבחינת פערים, אני לא מדברת אפילו על פערים של שפה ותרבות והגעה למדינה זרה, כדי שהמאץ' יצליח, כדי שהשידוך יצליח בין הקבלנים לבין אותם עובדים, חייבים לבצע להם ימי הכשרה ואוריינטציה. זה משהו ששוחחנו עליו גם עם רשות האוכלוסין, גם עם משרד הבינוי והשיכון וגם עם הנציגים של סרי לנקה שגם היו פה בארץ וגם אנחנו עושים איתם זום פעם או פעמיים אפילו בשבוע.

יש נכונות מאוד מאוד גדולה מטעם סרי לנקה לבצע את המיונים, הם מבינים את החשיבות של לייצר פה עובדים שהם באמת מקצועיים ויכולים כבר מהיום הראשון לתת את המענה לקבלן השיפוצים, ובהחלט יש להם את הנכונות לבצע את ההכשרות לכל 641 העובדים שעברו בהצלחה את המיונים.

מה שאנחנו צריכים זה מימון של מספר מרצים, מספר קבלנים שילוו את התהליך של הטמעת כישורי העבודה ושיטות העבודה בסרי לנקה, שינחו את המרצים המקומיים מהן שיטות העבודה הנכונות, שיתנו להם את הדגשים, במיוחד בהקשר של עבודות גבס.

תצייני את הסכום.

הסכום שאנחנו ביקשנו ממשרד הבינוי והשיכון לטובת הדבר הזה, סכום צנוע של 150,000 שקלים. זה אמור ממש לממן נטו את המרצים, את השהייה שלהם שם וכרטיסי טיסה. כל יתר הדברים ימומנו על ידי ממשלת סרי לנקה. חשוב וקריטי מאוד להאיץ גם במשרד השיכון וגם במשרד האוצר למעשה להעניק לנו את התקציב הצנוע הזה לטובת ההכשרות כדי שנוכל לבצע אותן כבר עכשיו, כשאותם 641 ממתינים להגיע לארץ.

אני גם לא רוצה, ואני אומרת את זה, גם אם זה יעכב בדקה אחת את העובדים שיגיעו לכאן לארץ, אנחנו לא רוצים לעכב. אנחנו רוצים לעשות את זה ולנצל את הזמן שהם נמצאים שם. אנחנו הכנו שיחון עם מילים בסיסיות בעברית מתורגמות לסרי לנקית, מתורגמות לאנגלית, שהם ילמדו, הכנו סילבוס של שלושה ימי לימודים, באמת את העיקר של העיקר, כדי לתת להם את הידע המקצועי ולחשוף אותם לשיטות העבודה הישראליות, והם אמורים לעבור את ההכשרות האלה בסבבים של 200 איש כל שלושה ימים, בחלוקה כמובן לכיתות, לשמונה כיתות ועם הליווי של המרצים המקומיים שלנו שיגיעו ללוות את המרצים בסרי לנקה. זה סופר חשוב, מאוד מאוד מאוד חשוב, יתן לדעתנו באמת את הדחיפה קדימה הנכונה כדי לעשות את השילוב הנכון של העובדים האלה בחו"ל ועם הגעתם לארץ.

וחשוב להגיד שזה כמובן גם לא יבוא על חשבון הקבלנים ולא על התאגידים, כדי שיוכלו באמת לבצע את ההכשרות האלה במדינת המוצא ולא לבזבז כאן ימי עבודה שהם חשובים ועולים הרבה יותר כסף.

אני רק אוסיף על זה. יש הסכמה גם בוועדת מנכ"לים, אני לא זוכר מאיזה תאריך, דניאל פה יוכל להשלים, לגבי הצורך. כלומר, גם משרד האוצר וגם משרד הבינוי והשיכון הסכימו, ראו נכונות לעניין הזה של ההכשרות, ולמעשה האירוע הזה תקוע על הנושא התקציבי. אנחנו בקשר עם משרד הבינוי והשיכון, עם גברת מיכל ארן בנושא הזה כבר תקופה ממושכת, והיא אמרה לנו שהנושא הזה נדון בין האוצר לבין משרד הבינוי והשיכון.

לצערנו, ממה שאני מבין, מה שמשרד האוצר עדכן את הוועדה, זה שעד היום הנושא הזה בכלל לא עלה על שולחנו. אולי הבקשה השנייה שלנו מהוועדה היא שהוועדה תסייע לנו להבין מי מתקצב את האירוע הזה ולהאיץ את התקצוב, כי הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה להגיע למצב - - -

זה יהיה חלק מההחלטות של הדיון.

אוקיי. הדבר האחרון שאנחנו רוצים להגיע זה שיהיו עובדים מוכנים. אני מקווה שהתאגידים כבר יהיו מוכנים להזמין את האנשים ולא יהיו הכשרות כי לא ימצא לזה תקציב או לפחות זה ייפול בין הכיסאות.

מבחינתנו, מבחינת צוות, אם צריך, אנחנו נעמיד את הצוות כמה שיותר מהר, בלי שום בעיה. אנחנו ערוכים, רק שיתנו לנו את המילה לצאת לדרך ואנחנו נהיה שם. זהו.

את יכולה להתייחס בבקשה לשאלה מהן תוכניות ההתאחדות להמשך, גם בהבאה הפרטית וגם בבילטרלי?

בהקשר של הבאה פרטית, אנחנו כרגע עושים את הבדיקה לצאת למיונים בהבאה פרטית בתאילנד. אבל זה מחזיר אותי לסעיף הראשון, שכל עוד לא יהיו היתרים לתאגידים להעסיק עובדים בשיפוצים, גם את זה אנחנו לא נוכל לצאת לדרך, כי למעשה בהבאה הפרטית הפרוצדורה מתחילה בזה שמשרד השיכון פונה לתאגידים הרלוונטיים שיציגו רשימות מועמדים לטובת הבחינות. גם שם יש לנו הצעות מחיר לבצע את המיונים בתאילנד ואנחנו ערוכים עם סילבוס מסודר וערוכים אפילו בהבנה של כמויות עובדים רלוונטיות לטובת העניין הזה, אבל אנחנו לא יכולים לצאת לדרך מאחר ואין עדיין את ההיתרים לענף שיפוצים לתאגידים. כמה שיותר תאגידים שיצאו ויגישו את הבקשות להיתרים, זה אחד.

שתיים, מן הסתם, שהעבודה ברשות האוכלוסין תואץ ויתנו להם את ההיתרים הנדרשים, אז נוכל להתקדם ולצאת לדרך. גם בנושא הזה, זו הבאה פרטית, יש לנו מכסה של כרגע 2,000, אנחנו רק מחכים לרגע לצאת לשם. שוב, מבחינתנו, אנחנו ערוכים מבחינת הכול. זאת אומרת, ישבנו עם משרד הבינוי והשיכון, עשינו את הדיוקים למבחנים, עשינו הפקת לקחים מהמבחנים בסרי לנקה, חידדנו את המבחנים ואנחנו גם בתאילנד ערוכים לצאת לדרך. גם אגב לסבב נוסף בסרי לנקה מבחינתנו, גם זה יכול לצאת לדרך, אנחנו לא הגורם המעכב. אנחנו רוצים לראות את העובדים כמה שיותר מהר כאן. ואם זה אומר לעבוד 24/7, נעשה את זה, ואם צריך עוד משהו מאיתנו, אנחנו ניתן גם את זה. אנחנו כאן כדי לספק למשרדי הממשלה את כל העזרה שהם צריכים כדי שנוכל לצאת לדרך.

את יכולה בבקשה להתייחס לחמ"ל שהוקם, לשתף אותנו? לנזקי שיפוצים לאזורים שנפגעו.

אנחנו הקמנו חמ"ל משותף כדי למעשה לפנות לציבור.

משותף?

מנכ"ל ראש הממשלה.

עשינו חניכה יחד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה שחנך איתנו את החמ"ל.

מתי חנכתם אותו?

חנכנו אותו לפני כמה חודשים, בנובמבר.

חודשיים וחצי, משהו כזה.

כן, בערך בנובמבר, משהו כזה. פתחנו חמ"ל לטובת תושבי הצפון והדרום. זה קו חם שקודם כול הם מתקשרים כדי להתייעץ ואומרים לנו מה הצרכים. אנחנו מנחים אותם מה הדרך הנכונה לבצע את הליך השיפוץ וכמובן יכולים בסופו של דבר לתת להם רשימה של קבלנים שהם זמינים לעבודה ויכולים להגיע ולבצע עבורם את עבודות השיפוץ. לצערנו, רשימת הקבלנים לא מאוד ארוכה.

מה שיתוף הפעולה שלכם עם מנהלת תקומה? כי זה גם צפון, דרום, לא? הם מסייעים לכם?

בינתיים אין לנו, לא, אין לנו שיתוף פעולה איתם.

לא פנו אלינו, בואי נגדיר את זה.

אם כך, אתם צריכים לפנות אליהם.

אני ניסיתי כקבלן פרטי ולא הצלחתי. תשאיר הודעות, השארתי, השארתי, השארתי.

את מבינה שהחמ"ל שלנו פתוח 24/7 לציבור, קיבלנו שם למעלה מ-150 פניות.

והוא לא מתפקד.

והוא לא מתפקד כי אין לנו עובדים לבצע את העבודות, את מבינה? אנחנו יכולים לתת להם הדרכה דרך הטלפון, מה הם צריכים לעשות, אולי יש תקלות שאנחנו יכולים להדריך אותם דרך הטלפון איך לתקן ולא צריך אולי בעל מקצוע, אולי זה משהו קטן שאפשר לשלוח להם מישהו שיעזור להם. אבל בעבודות הגדולות אנחנו לא יכולים לעזור להם כי אין לנו עובדים, כך שפשוט הכול תקוע.

גם קטנות קשה לבצע. - - - להיות חלק מהצוות ולעמוד שם ולעבוד.

נעבור לקבלנים. רן כהן, נכון?

שלום לכולם, שלום לדיקלה, שלום לחוה, תודה על ההזדמנות. כן איפה שהוא נשאבתי בתור קבלן שיפוצים ברגע שהתחיל כל הנושא, נשאבתי לנושא הזה, בין אם של הבאת עובדים זרים, בין אם זה למצוקה בענף. קודם כול ממצוקה אישית כמובן, וכמובן לעזור לחברים שלי. אני חבר הנהלה לא מעט שנים בהתאחדות, תמיד מנסים קודם כול לדאוג לחברים שלנו.

בפועל, אנחנו מדברים רק על נזקי המלחמה, אבל גם היום כאן כקבלן שיפוצים בירושלים אני לא כל כך יכול להתחייב ללקוחות. אני מחפש את העבודות המאוד מאוד קטנות, דברים שלא יכניסו אותי למצוקה, דברים שאני אוכל להתחייב ללקוח ולסיים אותם. אתם צריכים להבין שמה שקורה כרגע בחוץ משפיע בסופו של דבר על כולכם, משפיע על הילדים שלכם וישפיע שנים קדימה.

כי אם פעם הצעת מחיר שלי עמדה על 200,000 שקל, אותה עבודה נכון להיום קפצה כמעט ל-400,000 ויותר. לצערנו, לקוחות משלמים כי אין להם הרבה ברירות, גם. זה מה שקורה בחוץ, שיפוצים הופכים להיות עסק לאנשים מבוססים מאוד, לא לחבר'ה צעירים, וזה המצב בחוץ. בצורה הזאת לא רק צפון ודרום נפגעים כרגע, אלא זה הפגיעה היא רוחבית בכל הענף, בכל מקום. שוב, היצע וביקוש, והביקוש משתולל ואנחנו לא יכולים לבצע.

זה לא שקבלן השיפוצים לוקח היום יותר הביתה כי הוא העלה מ-200,000 ל-400,000, קבלן השיפוצים משלם את אותו היחס היום לעובדים, לעובדי הכפיים. אם פעם עובד בחוץ היה עובד בערך ב-450 שקל, היינו מקבלים, היום העלות מתקרבת ל-900 שקל. עובד מקצועי שפעם היה עולה לנו 700 שקל, היום מתחיל ב-1,300 ונגמר ב-1,800 ו-1,900, שאלה לא משכורות שאנחנו מביאים הביתה בשורה התחתונה, אבל זה המצב בחוץ.

לעובדים הישראלים העלות היא מעל?

מה שנקרא עובדים עם תעודות כחולות, הערבים הישראלים.

ומה עם הסינים? גם לוקחים תעריף כזה, לא?

הסינים גם לוקחים תעריף כזה, אבל לצערנו, הסינים שיש בארץ כרגע הם הסינים שבורחים מהחברות, שהחברות מביאות אותם והם בורחים להן. הסינים שיש היום בארץ, הם נהיו קבלנים בפני עצמם. את כבר לא. יכול להתייחס, נקש, למה שהוא. את לא יכולה למצוא עובד סיני היום ברחוב.

שמעתי את זה בהרבה מקומות, אותה מנטרה. אתם לא אוכפים? אין אכיפה?

זה קצת סותר בקשות אחרות שאנחנו מקבלים, להחזיר עובדים וותיקים. אבל מצד שני, ורן אמר דבר מאוד נכון, ואני גם שומע את זה מתאגידים מסוימים, שיש עובדים שמנהלים אותם ויש עובדים שמייקרים את כל העלויות וזו בעיה בפני עצמה. צריך, כמו בכל מקום בעולמות שבהם אנחנו מתעסקים, למצוא את האיזונים הנכונים בין זה לבין זה. אבל כן, זו תופעה ידועה וגם היושב ראש השותף שלך, רביבו, דיבר על הנושא הזה בדיונים קודמים. זה משהו שצריך לטפל בו.

היה דיון בפני עצמו?

לא.

הסינים שהיום נמצאים בארץ, ברובם, לא כולם, אבל הם היום מנהלי קבוצות. אם את מוצאת איזה סיני בצומת, סביר להניח שיש לו קבוצה, הוא יכול להגיע אלייך לבית, עושה לך את העבודה, את משלמת במזומן, בלי חשבוניות, הכול מתפוגג בענן. הם עושים את העבודה, יש להם שם טוב.

יש להם שם טוב.

כן, אבל הם קבלנים היום בפני עצמם ואני לא יכול להתנהל בצורה שלהם, אני מתנהל באופן חוקי ומסודר.

נכון, זה פוגע בכם.

בשורה התחתונה, המדינה מפסידה פה לא פעם, לא פעמיים, לא שלוש. זה גם מה שקורה כרגע עם העובדים עם התעודות הכחולות שבחוץ, ברובם. בגדול, המדינה מפסידה פה יותר מפעם אחת, הרבה יותר מפעם אחת.

חוה, בזמנו אני שלחתי מכתב בנושא הזה לאייל סיסו, שאם אפשר שרשות האוכלוסין בתעודה של היתר העבודה לעובד עצמו ירשמו שם באותיות קידוש לבנה, מה שנקרא, שאסור לו לבצע עבודות ישר ללקוח הפרטי.

זה תיקון חקיקה?

אני לא יודע, צריך לדבר עם משה לגבי העניין הזה. אבל אם הוא רואה באישור, הוא קורא בשפה שלו שאסור לו לבצע עבודות ללקוח הפרטי והוא יכול להיכנס או להפסיד את רישיון העבודה שלו אם יתפסו אותו על כזה דבר, הרבה אנשים יפחדו לעשות עבודות ישר ללקוחות שלנו.

הלוא מה שקורה, שסיני שנפלט מתאגיד כוח אדם ועוזב אותו עושה עבודות ישר ללקוחות שלנו, מקבל את הכסף ככה במזומן, והוא נהפך לנו מתחרה. לא רק שאין לנו עבודה ואין לנו עובדים, אנחנו גם מקבלים פה מתחרים.

גם מתחרה ועובר על החוק.

לא רק שאין לנו עבודה ואין לנו עובדים, אנחנו גם מקבלים פה מתחרים.

גם שלנו.

כן, גם שלכם, בסדר.

ישב פה לפני שבוע מחברת ביצוע זרה ואמר שכל שנה בורחים לו 20%, זה 200 איש.

זה המון.

מ-1,000.

כל חמש שנים - - -

אם בתעודה יהיה רשום שלאותו עובד אסור לבצע עבודה ללקוח הפרטי, ואם הוא יתפס על זה יהיה על זה קנס ויהיה על זה עונש וגם יבטלו לו את הרישיון, אנשים יפחדו לעשות את זה.

אין אכיפה.

אין אכיפה, אנחנו מתלוננים על זה כבר שנה, אין אכיפה.

אין אכיפה בשורה התחתונה.

לפחות אם הוא יקרא ברישיון את זה.

הוא יודע, הוא חתום על חוזה כזה.

ברישיון.

מר נקש, אם נגיש חקיקה, הצעת חוק, אתם תתמכו במהלך, בחקיקה?

צריך להבין מהי הצעת החוק כדי להגיד אם נתמוך או לא, אבל אני כן יכול להגיד - - -

ברוח הדברים שהוא אמר.

לא, אני כן יכול להגיד כבר כעת, עובד זר מגיע פה לעבוד אצל המעסיק שהזמין אותו ובענף שהזמין אותו, הוא לא יכול לעשות דברים אחרים. ככל שיש כאלה ויגיעו אלינו מידעים כאלה, אנחנו גם עושים שימועים ומבטלים רישיונות לעובדים.

בסדר, אבל למה שזה לא יהיה מעוגן בתקנה, בחקיקה?

לא, זה קיים, זה חלק מתנאי הרישיון של העובד.

זה לא באמת יעשה כלום, זה כוסות רוח למת, אז יהיה רשום לו.

לא, אין עניין לרשום את זה שם, זה ברור, אבל אני אגיד עוד משהו. אנחנו כן עוסקים, יש לנו יחידת דוברות והסברה טובה ברשות אוכלוסין שכן מפעם לפעם מדבררת דברים כאלה, וזה חשוב. אנחנו נעביר את המידע הזה גם אליהם, נבקש אולי שיגבירו גם את העניין הזה, זה גם חשוב.

בנוסף לזה, יש לנו את הפלטפורמה הדיגיטלית לעובדים הזרים שאנחנו לאט-לאט מכניסים, כבר יש כמה אלפי עובדים זרים שרשומים בפלטפורמה הזאת, ששם יופיע הרישיון של העובד הזר וגם שם אנחנו נוכל לדחוף לו מידע. זה חלק מהדברים שאנחנו נעביר גם למידע ישירות לעובדים הזרים. אני אומר, כבר כיום אסור להם לעשות מה שאסור להם לעשות לפי תנאי הרישיון, ואם הם עושים, אנחנו יכולים לבטל רישיונות גם בעניין הזה.

שלום לכם. אני אמנון שינדלר, מנהל החטיבה הארצית של איגוד הבניין בהסתדרות. רציתי רק לשאול את מר משה נקש, האם יש לכם רשימות מהמעסיקים שהביאו אותם על אותם עובדים שברחו ועושים את העבודות האלה? יש לכם רשימה? המעסיקים מחויבים לדווח לכם על אותו עובד שברח מהם ואתם צריכים ללכת ולעצור אותו או לסלק אותו מהארץ? יש לך דבר כזה?

יש לנו מידע לפי הדיווחים של התאגידים ושל הלשכות, תלוי באיזה ענף, מי העובד שנמצא אצלו ומי העובד שלא, כן.

כן, אבל המעסיק מחויב להגיד לך שעובד ברח ממנו?

יש לך אינטרס.

הוא מדווח לכם? יש לכם רשימות כאלה?

כן.

ומה אתם עושים? אתם מנסים לחפש את אותו עובד?

מנהל אכיפה, ראש המנהל לא נמצא פה, והוא יכול להתייחס לזה.

חבל. אבל עובדה שהוא עובד, עובדה שהוא פוגע בהם, עובדה שהוא חופשי.

יש הרבה עובדים זרים שעובדים בצורה בלתי חוקית, זה נכון, צריך לטפל בזה.

בסדר, בואו תגבירו את האכיפה.

האכיפה שלכם לא עובדת.

אני לא פה בשם מנהל אכיפה, האכיפה עובדת. יכול להיות שאפשר לעשות יותר ויכול להיות שגם הם, והם העלו פה בדיונים קודמים, שוב, אני לא מדבר בשמם, אבל אני כן יודע שעושים מאמצים גם לגייס עובדים לאכיפה וגם זה קשה, כי הם צריכים - - -

אם קבוצה של מולדבים שברחו ממני, אחד הרכזים שלי רואה אותם באתר בנייה ומדווח עליהם, אף אחד לא הגיע עד היום, כבר חודשיים, אף אחד לא הגיע.

אני לא יודע לענות בשמם, אני לא יודע את המקרה הספציפי, צריך לבדוק את זה מול מנהל אכיפה.

בדקנו את זה, אף אחד לא הגיע אליהם.

אני מציעה שתעבירו פניות לוועדה ואנחנו מחויבים לתת לכם תשובות.

אנחנו כבר - - -

לוועדה. עובדה, פונים אליי ואני בזכות נקש שורדת ומצליחה להעביר להם מענים. אני משגעת אותו.

יש בעיה של כוח אדם, זה לא יעזור.

זהו, נקש, רציתי לשאול, יש לכם ישיבות מטה בעניין גיוס כוח אדם, אולי אאוטסורסינג? כי לגייס, אני שמעתי בהרבה מקומות שיש לכם חוסר של תקנים.

נכון, של עובדים.

מה עושים בנדון? אלה סובלים בגלל חוסר התקנים? אי אפשר לתגבר בגיוס עובדים?

שאלה טובה.

למי אני אפנה אותה? לשר? למנכ"ל?

ישב פה איציק ואמר - - - מדרגת שכר של 7,400 שקל.

אנחנו מנסים גם במנהל אכיפה וגם - - -

אז מה? אבל יש עובדים סוציאליים, גם יש את אותה בעיה, השר פנה חיצונית. אתם לא חושבים על לגייס עובדים באופן חיצוני לצורך השעה הקשה?

אמרתי, יש עבודה שאנחנו עושים, באמת מנסים לעשות כדי לגייס עובדים, אבל התנאים בשירות המדינה הם לא כאלה מזהירים.

בסדר, אבל אמרנו חוץ, כמו עובדים סוציאליים שמציעים להם שכר אחר לצורך השעה.

אוקיי, יכול להיות שזה פתרון.

יש מצוקה.

צריך לבחון עם, לא יודע, אגף תקציבים, עם נציבות שירות המדינה, עם כל הגורמים האלה.

למה עד כה לא בחנתם את זה לאור המצוקה?

לא נחליף את כל משרדי הממשלה. גם מנהל אכיפה וגם מנהל עובדים זרים מנסים לקדם את הסכם העבודה של העובדים שלנו כדי שהתנאים יהיו טובים יותר, כדי שנוכל לגייס יותר עובדים שיעשו את העבודה החשובה הזאת.

אבל כרגע אין את זה, אין, מה החלופה? כדי לפתור. הוא אמר מראש, ערן, אני רוצה פתרונות. הוועדה הזאת צריכה לתת מענה, פתרונות. בלי זה, רק לבוא ולדון ושלום.

אני אשמח אם תעזרו לנו לקדם את הסכם השכר של העובדים שלנו ואני גם בטוח - - -

בסדר, אבל לפני הסכם השכר.

אם יש לוועדה כוח לסייע, אנחנו מאוד מאוד נשמח.

חתמתם עכשיו, לא? חתמו שבוע שעבר, רשות אוכלוסין.

לא אצלנו.

מבחינת תקנים שוועדת המנכ"לים אישרו לכם, אתם מסודרים?

אישרו תקנים, קשה לגייס עובדים בתקנים האלה בתנאים שמציעים להם.

לא מגיעים עובדים.

וביקשנו ופנינו ואני מאוד אשמח אם הוועדה תסייע לנו בעניין הזה, מאוד אשמח אם תעזרו לנו להשיג הסכם שכר עבור העובדים שלנו כדי שהעבודה תהיה מתגמלת, העבודה הקשה שהם עושים תהיה מתגמלת, ובהתאם לכך נוכל לגייס יותר עובדים.

אנחנו משלמים מיליארד שקל אגרות.

אבל מה עושים? עכשיו יש מצוקה של כוח אדם, מה עושים היום? כל הקבלנים.

הנה, אמרתי לך, מנסים לקדם את זה. אנחנו יורים לכל הכיוונים, יותר מזה אני לא יכול לעשות.

זה היום ערן ומחר אנחנו וכולם ככה.

נקש, תיקחו עובדים זרים שיעבדו אצלכם. תאמין לי שהם יעצרו את כולם, תאמין לי שהם יעשו לכם עבודה נהדרת. המדינה מפסידה כסף, בלי שום קשר, המדינה מפסידה כסף, ענפים קורסים, ואתם כל הזמן טוענים אין לנו אנשים, זה לא עובד ככה. זה עולה ים של כסף למדינה, תבינו.

אתה לא צריך לשכנע אותי, אני מכיר את הסוגיות ומכיר את האירוע הזה.

הוא מכיר את הסוגיות.

בסדר, אי אפשר להגיד כל הזמן אין עובדים, גם מנהל הבטיחות אומר את זה.

כשאין, אין, מה לעשות? לצעוק מהצד, תגייסו, תעשו, זה הכי קל.

לא, זה נכון.

אז מה, שהענפים יקרסו?

עולים לנו כסף.

עוד פעם, לכולנו, אנשים צריכים לעשות שיפוץ, גם החברים שלי צריכים לעשות שיפוץ ולא יכולים. גם חברים שלי מהצפון ומהדרום לא עושים, אני מכיר את האירוע, בואו.

לשבת להגיד תעלו לנו את המשכורת?

זה לא מה שאמרתי, ואתה אוהב להוציא דברים מהקשרם, זה לא מה שאמרתי. אמרתי שצריך לעזור גם לעניין הזה וכן.

בסדר, נעזור.

אני לא מצפה ממך לעזרה.

משה, אנחנו חיילים שלך. אם אתה רוצה שנפנה אפילו גם לראש הממשלה, לשר האוצר, תכוון אותנו למי לפנות, העיקר לעזור לכם שאנחנו נוכל לפתור את הבעיה שלנו. תכוון אותנו למי לפנות, מי היעד.

נקש, תראה מה אני מציעה. לעשות עם הנציג שלכם, של רשות האוכלוסין, דיון בנושא התקנים.

אני מאוד אשמח.

בסדר? היא רושמת, בעזרת השם.

תראי, הוועדה יכולה לעזור למשה, אנחנו שילמנו מיליארד שקל אגרות ב-2024, אולי אפשר לקחת מזה טיפה יותר לרשות האוכלוסין.

אגרות זה שירות בסוף, המדינה צריכה לתת שירות על האגרות האלה.

אפשר טיפה אחר כך לסטות? יש לי איזו שאלה בעניין הבשורה שהוצאתם אתמול, שהשר שלך הוציא לגבי ביטול ההיתר לבילטרלי. מה ההיגיון שעשיתם עד 31 בינואר ומ-1 בפברואר?

התקנות נכנסו לתוקף כשהן יכנסו לתוקף, אי אפשר לעשות אותן אחורה, רטרואקטיבית. ברגע שהתקנות נכנסות לתוקף, זה התאריך. אנחנו עושים את הכול לרוץ מהר, עבדנו פה במקביל גם בהתייעצות שרים וגם בהתייעצות ציבור בשביל לעמוד בזמן של 1 בפברואר.

לא, למה עשיתם את זה מ-1 בפברואר ולא מ-1 בינואר?

כי אנחנו כבר אחרי 1 בינואר.

הבנתי. כי כולם שואלים.

אנחנו מנסים לעשות את זה כמה שיותר מהר כדי להכניס את זה כמה שיותר מהר לתוקף. באמת רצים על זה במקביל, גם אישורי שרים וגם התייעצות ציבור במקביל.

הבנתי.

דן ורשבסקי, יושב ראש איגוד המנופאים ורכז מקצועות הבניין בהסתדרות לאומית. אני כבר הרבה זמן מגיע לוועדה פה ואני שומע שיש המון פועלים, עובדים זרים, שהם משמשים כקבלנים, כמובן בשחור, ואנחנו יודעים את הבעיה. אני גם שומע שלפעמים תופסים אותם, לא יודע מה עושים איתם, אבל תופסים אותם. יש לי שאלה למשה, כמה עובדים נתפסים? ושאלה אחרת, למה רשות המיסים לא נכנסת לתמונה? ואני אגיד לך גם למה, לא מפחדים הזרים מכלום, הם מעל החוק. אוקיי, הם נתפסים, הם מרביצים מכות, לא שמעתי שגירשו מישהו, את האמת אני אגיד לך.

הוא יודע, משה יודע.

אבל כל עוד העובד הזה או הקבלן הזה שהוא ברחן לא ידע שהוא ישב בכלא או במעצר והוא לא יוכל לצאת מהמדינה עד שהוא לא יחזיר את החובות למדינה, תאמיני לי, ברגע שאת מוציאה את החוק הזה או הכנסת עובדת בשביל החוק הזה, את תראי איך כל הקבלנים - - -

זו המדיניות שלהם, אני לא.

זה שלהם, זה כסף שלנו, זה של הילדים שלנו. הוא גונב ואנחנו פה במצוקה, מדינת ישראל.

על חשבוננו.

זה כל אחד מאיתנו.

הקבלנים קורסים.

גם את, כבודה, משלמת על הדבר הזה. הביאו אותם להרוויח, גם ככה הם מרוויחים מיליונים ועוד גונבים מהילדים שלי. זה משהו לא הגיוני. משה, אתה יכול להגיד לי בבקשה האם גורשו פועלים?

אין לי את הנתונים של מנהל אכיפה, אני לא אחראי על מנהל אכיפה, אבל מנהל אכיפה יודע לענות את זה.

אפשר להזמין אותם לפעם הבאה?

אם הוועדה תפנה, הם ישיבו לכם בצורה מסודרת.

כלומר בכתב? תרשמי את זה.

דיקלה יודעת, הם יענו לכם בדיוק את כל הנתונים, הם יודעים את הכול.

משה, אני מצטער, האמת, אני לא יודע למי לפנות, אבל - - -

אנחנו, הוועדה, נפנה והם חייבים לתת תשובה.

האם אי פעם נפתח מול פועל זר - - -

לא, לא נפתח.

לא שעשה עבודת שיפוצים קטנה או צבע לאיזו זקנה, שלקח עבודת קבלן גדולה ושיפץ, ויש אלפים כאלה.

נכון, משהו משמעותי. הרבה.

האם הופעלה נגדו סנקציה משפטית של החזר מיסים?

לא, כי לא מחפשים אותם בכלל. השוטר יכול לראות את הקבלן הזה, את הסיני לטובת העניין, לא יודע, מולדובי, מה שתחליטו.

זה לא תפקיד של השוטר?

הוא יראה אותו בצומת בבוקר, לא באמת מעניין אותו אם יש לאותו סיני היתר עדיין, אם הוא עובד תחת חברה, כן עובד תחת חברה.

הוא לא יכול לדעת.

הוא לא יכול לדעת. וגם אם הוא היה יודע, הוא היה עוזב אותו במקום, הוא לא היה נוגע בו, כי יש לו דברים אחרים לעשות.

הוא לא היה מקבל יעדין כמו דו"חות תנועה.

בדיוק, יש לו את זה, זה לא מעניין אותם.

משהו מוזר. אם פועל מדווח כברחן, זאת אומרת שהוא לא חוקי במדינת ישראל. למה לא לדווח? שהמשטרה תופסת אותו בדיוק כמו חייל שבורח. צריך לעשות פה משהו.

היא לא יודעת. תקשיב, אני מתנדב משטרה, כשאתה פותח את המסוף, הוא לא מחובר לרשות ההגירה. אתה לא יודע אם הוא ברחן, אתה לא יודע כלום.

את יושב במקום הנכון, פה פותרים את הדברים האלו, הם יכולים. אם הפועל ברחן - - -

זה עלה הרבה בדיונים, הנושא הזה.

אני אספר לך עוד משהו קטן על זה.

כן, אבל זה לא מתקדם. תראו, יש פה הרבה נושאים שעולים מההתחלה.

למה לא להתריע בפני הציבור? אני לא מבין. פעם היו מעסיקים שב"חים, התריעו בפני הציבור, הציבור חושש היום. למה לא להתריע בפני האזרחים הישראלים שלנו, כן, לא להעסיק עובד זר.

יש לך היום 50,000 שב"חים במדינת ישראל.

כל העובדים שלי, יש לי 14 עובדים שהיו, כולם עובדים בתל אביב.

גם להתריע בפני הציבור, זה גם יסייע. אולי זה לא ימנע, אבל זה גם יסייע. היום יש מודעות לציבור הישראלי לא להעסיק עובדים שב"חים, מה שבעבר לא היה.

אני אגיד לכם מה קורה. אנחנו לא מחזיקים אותם, אבל הקבלנים, בני דודנו, עם התעודות הכחולות, כן מחזיקים את השב"חים, כן יש להם את הדרכים שלהם לזה. אני מפחד, אני לא אעשה דבר כזה, אבל כל העובדים שלי, ואני יודע את זה מההתחלה ואמרתי ודיווחתי והודעתי, עובדים בתל אביב בתור שב"חים, הם כולם נמצאים בחוץ.

נכון. רגע, בוא נתקדם, ניצן, ואני רוצה גם לדניאל.

רק משהו קטן להוסיף. ערן, אני חושב שאתם צריכים לפרסם לכל הציבור שקודם כול יש פה נושא של ביטוח. אותו עובד זר שהולך ועושה, שידעו שאם יקרה משהו לאחד העובדים, זה על אותו איש שמסר להם את העבודה. אין להם ביטוח לאותם עובדים זרים אם יפצע מישהו. תפרסמו את זה לציבור. כמו שהוא לא קבלן רשום.

אבל קודם כול תביא לנו עובדים שנוכל לעבוד, אחר כך נפרסם את זה.

תמיד היה ככה, ואני חייב להגיד שבסוף, הלקוח, אם זה יעלה לו 10,000 שקל פחות, אחי, לא אכפת לו. סליחה, לא אכפת לו.

עד שיקרה משהו.

כן, אבל כולנו חיים בשיטת הסמוך ואם למישהו כרגע אין תקציב של 30,000 שקל לשפץ את האמבטיה והוא יתפוס את העובד הזר הזה ב-20,000 שקל, גם ב-10,000, הוא יתן את ה-10. הוא יודע שהוא לא יקבל את מערכת האינסטלציה כמו שצריך, הוא יודע שאולי הריצוף לא יהיה 100%.

הוא לא יודע שהוא גם אחראי שחס וחלילה הוא ישלם לו כספים כל החיים.

בדיוק, אבל באותו רגע הוא יסתכל על ה-5,000, 10,000, 7,000, 20,000.

גם אם נקטין את התופעה ב-20%-30%, זה גם יסייע.

בואו נתקדם. ניצן, ואני רוצה את העמדה של המשרד.

בנוגע לנושא התקנים, נקש, אנחנו עובדים מול רשות האוכלוסין בשנה האחרונה באופן צמוד, רשות האוכלוסין עמוסה לעייפה בפעילות שלה ואני באמת מקווה שהוועדה תוכל לסייע לרשות באמת להרחיב את התקנים. העניין הוא שאנחנו נמצאים במציאות משאבים מוגבלת מיסודה ומציאות משאבים נתונה. אנחנו צריכים להסתדר עם המשאבים שקיימים. ברמת המשאבים נוצר פקק, נוצר צוואר בקבוק בנושא של רישיונות ועל הדבר הזה אנחנו לא קיבלנו עוד מענה. בנושא של רישיונות התאגידים לפעילות מול ענף השיפוצים.

נקש עדכן פה ש-23 תאגידים הגישו בקשות, רק חלקם הסדירו את התשלום, ואנחנו, נוכח הכמות הקטנה של התאגידים שעוסקים בענף השיפוצים, מבקשים משהו מאוד ספציפי. אנחנו יודעים שיש עומס, אנחנו יודעים שזה לוקח זמן, אין אצלנו עובדים ואנחנו מבקשים לאפשר לתת קדימות לענף השיפוצים בהליך חידוש הרישיונות של התאגידים. כלומר שתאגידים שמבקשים לעבוד עבור ענף השיפוצים יקבלו תיעדוף בתהליך הוצאת הרישיונות. כמובן אותם תאגידים שהגישו את הטפסים ושילמו את מה שצריך לשלם, הם יקבלו תיעדוף. זו הבקשה שלנו לנקש ואני מבקש גם מיושבת הראש לקרוא לרשות האוכלוסין לפעול בשיטה הזו.

וגם שמעתי מהאדון הנכבד פה שזה לוקח זמן להגיש את הערבות הבנקאית וזה. שיתנו לכם זמן.

ביקשנו. - - - תביא לי מספר של הערבות - - - לא קורה.

הנה, משה נקש שומע.

תקשיב, בסוף אתה צריך להבין משהו. אתה שמעת את המספר? מיליארד שקל אגרות שילמו תאגידי הבניין ב-2024. ב-2025 זה צריך לקפוץ לפחות פי אחת וחצי כי אנחנו התחלנו את המסה לקבל באמצע מאי. זאת אומרת שאתה מדבר פה על מעל 2 מיליארד שקל הכנסה. כשאתה יודע, כל הסיפור הזה שיש כאן, אתה מדבר על מצב נתון, לא מצב נתון, יש כסף. צריך פשוט לדרוש אותו. ואנחנו לא מקבלים שירות, ואת חייבת להבין שאת נגזרת. כי כשאני לא מקבל רישיון, אם היינו חיים במדינת חוק, כל העובדים הזרים היו יושבים בבית מ-1 בינואר.

כי כל קבלן נורמלי, את יודעת כמה אנחנו מתעסקים בזה ביום-יום, מסתובבים באתרים ומתחננים שלא יוציאו את העובדים, כי אין לנו רישיון עבודה ל-2025? אתה מסתכל על הפריזמה שלך, אבל הפריזמה היא רחבה יותר. יהיו לך יותר מ-23 תאגידים שיפנו, כי כולם רוצים, אבל כל מי שיודע לקרוא את הדף הראשון בסעיף הראשון אומר מה יש לי להגיש עכשיו? אין לי בכלל את ההיתר, אני אחכה להיתר ואז אני אגיש. המבול שלך יגיע עוד שבועיים.

עוד שבועיים זה לא זמן טוב, כל יום שעובר וכל שעה שעוברת וכל דקה שעוברת מעכבת את ההגעה של העובדים מבחינתנו. ובשביל להתקדם קדימה - - -

אנחנו רוצים אותם כמוך ביחד, אנחנו באותו צד, אבל זה לא - - -

אני מבינה. מה שאני מבקשת, אם אתה יכול, לפרוס כאן את החסמים שאתם מרגישים שיש כתאגידים מבחינת הנוהל ומבחינת הצורך שלכם מול רשות האוכלוסין. אני באה ואני אומרת, אוקיי, אני יודעת שהקושי הוא בנושא של ההיתרים, בגלל זה הצפנו את זה כאן, אבל אתם - - -

אבל ברגע שזה יפתר, הכול יפתר. כי עשיתם וובינר מסודר, רוב האנשים שרצו, השתתפו, 50 ומשהו אנשים אם אני זוכר נכון.

נכון.

רוב האנשים שזה עניין אותם השקיעו בזמן הזה, ומי שלא, זו תהיה נגזרת. בסוף, מי שטיפה מבין את הדברים, הוא יקח את העובד הזה כי הוא יושב מעל המכסה, זה סוג של "מתנה" שנותנים לך. אנחנו עוד לא יודעים לאן זה ילך, אבל כרגע זה סוג של מתנה. כולם ירצו לקחת חלק, אבל אני אומר לך עוד פעם, שוב, אני לא יודע לשקר, אני לא אומר חלילה שמישהו פה לא אומר לך את האמת. נקש יודע, אנחנו מדברים כל הזמן, יש לנו קו ישיר, מנסים לעשות את המקסימום בשביל לפתור את הפלונטר הזה. בסוף, בשורה התחתונה, יש לך X אנשים שטיפלו ב-39 תאגידים 1 בינואר 2024, אותו X לא גדל באחוז אחד והוא מטפל היום ב-196 תאגידים.

לכן ביקשנו את התיעדוף של הנושא של היתרים לענף שיפוצים.

כן, אבל אין לך באמת מה לבקש, נטלי, כי זה לא תיעדוף, כי זה לא הוגן גם. כולם ירצו לקחת חלק, אבל אין לו עדיין היתר, איך הוא יבקש?

בשלב הזה אני מסתכלת על זה שאנחנו נמצאים כבר עוד רגע בפברואר 2025, ואני מאוקטובר 2023 בלי עובד אחד, בסדר? אין מה לעשות, כרגע נכנסו כבר לענף בניין לא יודעת כמה, 23,000, 25,000 עובדים זרים. בשביל להכניס בסך הכול את 641 הראשונים האלה שלנו וכדי לצאת לפועל בנושא של הבאה פרטית לענף השיפוצים צריכים לתת תיעדוף לרגע אחד גם לזה, גם לזה לתת את ההיתר. אותו X אנשים - - -

- - - כולם רוצים, נטלי.

אני מבינה, אבל אם אתה אומר לי שהתאגידים כרגע, מתוך 50 ולא יודעת מה שהשתתפו בוובינר, כולם, נגיד 50 רוצים ונקש אומר שרק 23 הגישו בקשות להיתרים, זה לא תקין. כל ה-50 צריכים להגיש וצריך לתת להם את התיעדוף ואז נקש ידע לתת לאותם 50 את התיעדוף הנכון, לתת להם את ההיתרים לענף בניין ואת ההיתרים לשיפוצים.

כולם רוצים להגיש.

שיגישו, שנדע את הכמויות, שיגישו. תאיצו בהם להגיש.

זה לא יעזור להם להתקדם, את מבינה? כי הרי מה קורה? הם לקחו את התאגידים הקטנים במספר כי יותר קל לבדוק אותם ואין בהם שינויים, אותם הם רצו מהר.

לא, מי? מה, אתה עונה בשמנו? אילו שטויות, לא נכון.

משה, אנחנו רואים מי קיבל, יש לנו סטטוס, אנחנו יודעים באותו רגע מי קיבל.

אתה רוצה שאני אכנס פרטנית לתאגיד-תאגיד? זה לא נכון.

זה לא נכון, בכלל לא היה תיעדוף כזה, בשום פנים ואופן.

אבל משה, זה מה שקורה בפועל.

לא נכון.

זה גם הכי הגיוני, אתה יודע, זה נכון.

חברים, בסיכומו של דבר, השאלה צריכה להיות האם רשות האוכלוסין, האם משה נקש מסכים לתת לנו תיעדוף בהקשר הזה, לתת מענה לאותם תאגידים שהגישו בקשות להיתר כדי לשחרר את צוואר הבקבוק הראשוני וכדי לצאת לדרך, כדי שהעובדים האלה, אנחנו נתחיל לראות את ההזמנה, שנוכל להגיד, יש לנו תאריך יעד, העובד הראשון נוחת פה, לא יודעת מה, ב-10 בפברואר.

נטלי, הגישו 23, טפלי בהם קודם, מסכים איתך.

אוקיי, אני רוצה לשמוע את התשובה של משה נקש, האם אפשרי לתת להם תיעדוף? ואז אם אתה בא ואתה אומר לי שיש 50 תאגידים כאלה, משה נקש יבוא ויגיד, אוקיי, אני ל-50 האלה - - -

- - - מי שהגיש כפיילוט.

23 תאגידים. האם אפשר לתת תיעדוף בהקשר הזה, לתת כבר למי שהגיש, שנאיץ את הדרך.

זה מה שאמרתי.

שנפתח את הדרך, שנפתח את צוואר הבקבוק הזה, שנתחיל לראות את העובדים כאן.

נטלי, אנחנו כבר מטפלים בהם. אמרתי בהתחלה, אני אגיד שוב, אנחנו מטפלים בהם.

בתחילת הדיון הוא אמר.

מצוין, זה הכול. בגלל זה אני אומרת, זה מה שחשוב.

והוא צופה שבאמצע פברואר בעזרת השם.

יהיו פה הנחיתות הראשונות. הלוואי, מהפה שלו לאלוהים.

נייחל לפני גם.

אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים בשביל זה.

אתם מסכימים שעשינו מעל ומעבר ואין לנו עוד מה לתת. אנחנו עשינו הכול כדי שיהיו לנו עובדים ולא מקבלים עובדים.

אני רוצה להמשיל את זה לבן אדם שסגרו לו את האף ואת הפה, לא יכול לנשום. תן לו טיפה חמצן, טיפה חמצן, שיוכל לנשום ולחיות. זה הענף שלנו, ככה הוא נראה היום.

ה-650 זה זה.

נכון, זה מה שאנחנו מבקשים בשלב ראשון. שיוכלו לבוא לארץ, שהתאגידים יוכלו לקבל את ההיתר להביא את העובדים של קבלני השיפוצים, ואחר כך נוכל להמשיך את ה-B2B בתאילנד. שיהיה לנו טיפה אוויר לנשימה שהענף הזה לא כולו יקרוס. טיפה אוויר לנשימה, זה מה שביקשנו.

נקש יעשה את הכול, אני בטוחה.

אני יודע שנקש תמיד היה בעדנו ותמיד הוא רצה לעשות את המקסימום. אבל גם משה נקש לפעמים הוא בן אדם, הוא לא יכול לעשות הכול, צריך לעזור לו.

אנחנו רוצים לראות ממשרד ראש הממשלה מה יש לך לומר בהתייחסות לענף השיפוצים. יש לך בשורות?

דניאל איטח, משרד ראש הממשלה. צוהריים טובים ותודה על הדיון החשוב. ועדת המנכ"לים למעשה קיבלה לא מעט החלטות מאז הקמתה, התקיימו כבר 17 דיונים מאז שהוועדה קמה במאי בשנה שעברה ואנחנו ממשיכים לעקוב אחר יישום ההחלטות שלנו. ענף הבניין, ובאופן ספציפי תת-ענף השיפוצים עלה לדיון עלה כמה וכמה פעמים לדיון והוועדה עוקבת אחר יישום ההחלטות שלה.

גם פה אני אגיד, כפי שאמרתי אתמול, אנחנו לא מתיימרים להחליף את גורמי היישום. אני סמוך ובטוח שגם משרד השיכון עושים עבודה טובה וגם רשות האוכלוסין ושאר הגורמים בממשלה, וכשיש חסמים הם בדרך כלל צפים אלינו ואנחנו מתייחסים אליהם, מנסים לפתור ולעזור במקומות שבהם צריך. תודה.

אתה יכול לתת דוגמה במה סייעתם כשפנו אליכם? תן לי דוגמה. איזו סוגיה בוערת שנתתם פתרון ועזרתם?

אני אתן דוגמה אחת לדיון של אתמול ואחת לדיון של היום. עלה העניין, מחלוקת מקצועית בין גורמי הממשלה בנוגע לשכר המינימלי שצריך לקבוע לעובדים בתת-ענף תשתיות תחבורה, והוועדה, אחרי כמה דיונים, הפעילה את סמכותה וקבעה שכר מינימלי בהקשר הזה. אני אתן דוגמה לתת-ענף השיפוצים. פנו ערן, יושב ראש ההתאחדות, ונטלי, המנכ"לית שלו, בבקשה לבחון אפשרות לאשר הבאה פרטית בתת-ענף שיפוצים והוועדה בחנה את הדברים ואישרה.

כן, הם לא יכולים אבל בינתיים. לא, אבל בסדר, הבנתי, חשוב, זה גם מבורך.

בסדר, אני שוב אומר,, יש דברים שאנחנו יכולים לעשות ויש דברים שגורמי היישום בקצה צריכים לעשות. ולמשרד ראש הממשלה אין שום עניין להחליף את רשות האוכלוסין ואת שאר משרדי הממשלה בעבודה שלהם.

אתי, זה בדיוק כמו שאמרתי בהתחלה, כולם מנסים לעזור, ובאמת אני רוצה להגיד תודה לכולם, אבל תכל'ס בשטח אנחנו בקושי נושמים. אין אחד שלא מנסה לעזור לנו, שתביני, אין לנו טענות לאף אחד. הטענות שלנו לבירוקרטיה של מדינת ישראל, ששום דבר עד היום, אפס עובדים לענף השיפוצים. במבחן התוצאה נכשלנו, המדינה נכשלה.

לפני שאני עוברת לסיכום, מר נקש, כמה סך הכול תאגידים יש?

בערך 200, כן, משהו כזה. 196 תאגידים נראה לי.

וכמה קבלני בניין יש לפי רישום הקבלנים?

אין לי נתונים, אני לא יודע להגיד. משרד השיכון יודע לענות.

תלוי באיזה ענף. בכל הענפים או באיזה ענף? ענף השיפוצים? בענף השיפוצים, 6,140 קבלני שיפוצים רשומים ברשם הקבלנים בענף שיפוצים, זה נקרא ענף 131.

מה זה 2,450?

2,450 הם חברי התאחדות קבלני השיפוצים.

הבנתי, אוקיי.

ברשם הקבלנים יש, לפי דעתי, יותר מ-10,000 קבלנים רשומים בכל הענפים.

יותר מ-10,000?

יותר מ-10,000.

ליאור, אתה רוצה להגיד לפני שאני מסיימת?

כן. בסוף אייל דיבר ונגע בנקודה הקריטית ביותר, שלרשות האוכלוסין אין תקציב לנהל את האירוע. יש פה אירוע של מאות אלפי עובדים ומיליארדים של שקלים. אני חושב שהאגרות זה חלק ממה שאנחנו משלמים, צריך להיות כאיזשהו שירות למה שאנחנו מקבלים בפועל. הרעיון שפה אולי צריך לעשות באמת איזושהי חקיקה ולהגדיר שחלק, נגזרת מהאגרות יגיעו לרשות האוכלוסין כדי שיוכלו לקבל איזשהו מענה תקציבי ולטפל בזה. המפלצת רק תלך ותגדל, וכל הבעיות בסוף סובבות את רשות האוכלוסין ולא באשמתה.

מי יכול לקבוע את זה? רשות המיסים?

בסוף, אגרה היא על איזשהו סוג של שירות שאנחנו צריכים לקבל, בשביל זה משלמים אגרה. זה לא מס, מס זה משהו שהוא קבוע, אגרה זה כנגד שירות. אנחנו לא מקבלים שירות.

אבל משרד האוצר בוחן את כל הנושא של האגרות בדיקה מחודשת ואז הוא יקח בחשבון את מה שאתה מציין עכשיו. צריך לעקוב.

צריך לעשות איזושהי פריצת דרך שבסוף נגזרת מהאגרות תגיע לרשות האוכלוסין.

לחודש הבא דקלה אומרת שיש מעקב, דיון על האגרות. זה חשוב, תהיה פה.

זה לעג לרש. ישבנו פה, חיכינו חצי שנה לרום, הוא הגיע, זה כבר קורה כל פעם, הוא אמר בבוקר שלחנו את הנתונים, אנחנו מדברים על זה, בוא נעשה פגישה. לא קורה כלום.

דיקלה לא מכירה את זה והיא ויושבת פה.

מה זאת אומרת? הוא ישב פה בוועדת אגרות, עד שראינו את הגברת הזאת.

את הגברת?

הוא ישב פה, הביא אותה בשר תותחים, אישה מבוגרת, שם אותה בקדימה.

אבל זה דיון שונה, לא?

לא הבנו בכלל מה תפקידה בחיים.

הם עושים בחינה מחודשת על כל נושא האגרות והם יבואו לדווח לוועדה בקרוב.

אבל חשוב ממש שתהיה נגזרת מסוימת שתגיע לרשות.

זה רעיון טוב.

אחרת אנחנו לא נתקדם לשום מקום, תמיד הדיונים הם סביב איך פותרים את הבעיות שם.

נכון.

רק בקשה אחרונה מהוועדה. אם אפשר באמת לפני הסיכום לתאם מועד נוסף לוועדת מעקב בעוד כשלושה שבועות, שנראה באמת איפה אנחנו עומדים.

בתחילת פברואר.

במהלך המחצית הראשונה של פברואר. תודה רבה.

אני רוצה לסכם: א', הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה לזרז ככל הניתן את הפנייה לתאגידים לצורך שחרור ההיתרים, ובמקביל לאשר הזמנת העובדים שהוזמנו מהתאגידים ששילמו אגרות ויש להם היתר.

ב', הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון וממשרד האוצר לקבל תשובות בכתב עד לסוף השבוע, מה קורה עם תקצוב ההכשרות לעובדים הזרים שעברו בהצלחה את המבחנים בסרי לנקה, מתי והאם הסכום של 150,000 שקל שביקשה התאחדות קבלני השיפוצים יועבר. וגם מחר יש לי פגישה עם הרפרנט של האוצר, אני גם אשאל אותו.

ג', הוועדה בדעה שמשרדי הממשלה הרלוונטיים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר צריכים לתת עדיפות לזירוז התהליכים להבאת העובדים הזרים מוקדם ככל הניתן, במיוחד לאור הצורך הדחוף לשיקום ושיפוץ המבנים בדרום ובצפון וצמצום הבירוקרטיה בדחיפות.

ד', הוועדה תקיים ישיבת מעקב במהלך חודש פברואר ומצפה לשמוע על ההתקדמות בהבאת העובדים. לדיון יוזמנו גם מנהלת תקומה ומנהלת הצפון ומנהל האכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה.

ה', הוועדה תקיים ישיבה בנושא גיוס העובדים לתקנים למנהל אכיפה ולמנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה כדי לעזור לצורכי הרשות.

ו', הוועדה מבקשת ממנהל האכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה מידע על אכיפה ופעולות המנהל על הסנקציות שנעשות כלפי העובדים הזרים שנטשו את מעסיקיהם ולוקחים פרויקטים של שיפוצים לקבלנים הישראלים ונתונים על האכיפה שבוצעה בשנת 2023 ו-2024.

לדעתי, זה היה דיון חשוב מאוד ואנחנו צריכים לעקוב אחר היישומים ואנחנו מקווים שהדיון ישא פרי ובמהירות, בעזרת השם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:50.