פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
28/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 257
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ה (28 בינואר 2025), שעה 10:30

הסדרת מעמדם בישראל של הורי לוחמים בצה"ל
ישיבת מעקב מיום 23 בדצמבר 2024

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

רס"ן אדיר נחמני - רמ"ד אינטגרציה, צה"ל

רונית אליאן - מנהלת אגף אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה

ניקול מאור - מנהלת המרכז לסיוע משפטי לעולים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

מרדכי אסקין - מנהל תחום דת ומדינה, לובי המיליון

מיכאלה לוין - לובי המיליון, וחברת ועדת עלייה וקליטה, עיריית תל אביב-יפו

ליאת קרסקס - עורכת דין, מור ושות'

גיא מזר - טרום מתמחה, מור ושות'

לינה צ'רנייבה - אימא של חייל צה"ל

שלומית אבינח

נועם כהן, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




הסדרת מעמדם בישראל של הורי לוחמים בצה"ל

היום 28 בינואר 2025, כ"ח בטבת תשפ"ה, הנושא הוא הסדרת מעמדם בישראל של הורי לוחמים בצה"ל. 480 ימים מאז טבח 7 באוקטובר, עדיין 90 חטופות וחטופים נמצאים במנהרות החמאס. כולנו מחכים ומתפללים לראות את כולם, כולם, כולם, כולם פה.

הדיון שלנו עוסק בהסדרת מעמד הורי לוחמים בצה"ל. בדיון הקודם, 24 בדצמבר, עלתה סוגיית הסדרת מעמד הורי חיילים שהם חסרי מעמד בישראל שהילדים משרתים בצה"ל. השתתפה לינה צ'רנייבה שנשואה לישראלי 16 שנה, מתגוררת בישראל 19 שנה, בנה משרת בצה"ל, ציינה כי בקשתה להארכת אשרת העבודה שלה בישראל סורבה על ידי רשות האוכלוסין בטענה שמרכז חייה לא בישראל.

לינה נאלצה להגיש בקשה במסגרת ועדה הומניטרית, התור שנקבע לה היה ל-23 בפברואר 2025, כשבנה עומד להשתחרר באפריל 2025. לדבריה, פנתה לסיוע עורכי דין שדרשו ממנה שכר טרחה של 70,000 שקלים שאין ברשותה. ואני אומר כעורך דין, עינינו לא צרה בפרנסתם, אבל אני חייב לומר שזה לא משהו שמצריך לשיטתנו טיפול של עורך דין וזה צריך להיות משהו שהוא לא מורכב להגשה ברמה כזו.

בדיון התברר גם שחיילי צה"ל שלהוריהם אין להם מעמד בישראל רשאים להגיש בקשה במסגרת נוהל הורה לחייל, לא צריך עורך דין בשביל להגיש את הבקשה במסגרת הנוהל הזה. הזכאות חייל, חיילת ששירתו בצה"ל מעל 12 חודשים ולפי הנוהל תינתן אשרת שהייה של מקסימום ארבע שנים. מקרים של חיילים שלא עונים לקריטריון הזה רשאים להגיש בקשה במסגרת ועדה הומניטרית. בדיון דווח כי נבדקו ארבע בקשות לאישור מעמד קבע להורים לחיילים שמשרתים בצה"ל.

על פי הצעת ועדה מהדיון הקודם, כאשר חייל עובר תקופת שירות של 12 חודשים, בין אם סדיר ובין אם במילואים, והוריו אינם בעלי אזרחות ישראלית, הם יקבלו אזרחות באופן אוטומטי או לפחות יכנסו לתוך התהליך של קבלת אזרחות. הצורך לפעול בנושא זה נובע מהחובה המוסרית להכיר גם בזכויות משפחות החיילים שמסכנים את חייהם למען כולנו ולא צריך לחכות שחס וחלילה יקרה אסון כדי שאז נכיר באותם הורים.

אני גם לא חושב שההיקפים הם כאלה חסרי תקדים. מנתוני רשות האוכלוסין וההגירה, לגבי בקשות במסגרת נוהל הורה לחייל, בין 2019 ל-2024 הוגשו 295 בקשות, אושרו 232 בקשות של הורים, 63 סורבו. בדיון הקודם שהתקיים ציינה נציגת צה"ל אל"מ יונית קורעין, רמ"ח הפרט ושכר באכ"א, כי צה"ל לא מתערב ולא מסייע לחיילים שהוריהם צריכים להגיש בקשה לפי נוהל זה מול רשות האוכלוסין וההגירה. הבקשה שלנו מצה"ל הייתה לסייע באיתור והגשת בקשות לרשות האוכלוסין וההגירה לכל החיילים שמשרתים בצה"ל והוריהם ללא מעמד חוקי ועומדים בתנאים.

בעקבות הדיון, נעשתה פנייה לשר הפנים והביטחון בבקשה לדאוג לנוהל עבודה קבוע שיסדיר את הטיפול בהורים חסרי מעמד שילדיהם משרתים בצה"ל. ההיגיון הוא שברגע שהחייל מגויס לצה"ל, חלה החובה על הגורמים בצה"ל לסייע לו גם בקליטה שלו וגם בכל ההשתקעות שלו, וכתוצאה מכך וכיוצא מכך, גם את הסדרת מעמדם של ההורים באופן יזום. הנוהל יבטל גם את הצורך לטרטר את הורי החיילים ללשכות הרשות ברחבי הארץ ולשלם שכר טרחה גבוה לעורכי דין כדי להסדיר את מעמדם.

לאחר קיום הדיון, התפרסם ב-7 בינואר כי אחת האימהות שהסתייעה בעורכי דין בהגשת הבקשה ושבנה לוחם בחיל התותחנים קיבלה תושבות קבע אחרי מאבק של 18 שנים, האם מתגוררת בארץ 20 שנים. עד כאן.

לפני שאני אתן אולי לרשות האוכלוסין, אני אתן לנוכחים כדי שגם תוכלו להתייחס ככל שיעלו כאן דברים. ביקשה מיכאלה לוין.

רגע, ליאת גם רוצה.

אני אתן לה גם, בסדר. מיכאלה, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה לדבר על סמל מישה רוזל זיכרונו לברכה. מישה רוזל היה לוחם בנח"ל, בן לבוריס ויוליה, והוא לא היה חייב להתגייס לקרבי. למעשה, לא רצו לגייס אותו לקרבי בגלל אלרגיה לקיווי, אבל הוא התעקש. הוא ילד שעלה לארץ בגיל 12 ממוסקבה והיה חדור מוטיבציה להתגייס לקרבי. ההורים שלו סיפרו לנו בדמעות, כי הייתי בניחום האבלים שלו, שלא עזרו לו, הוא עשה הכול לבד והתעקש עד שסוף סוף גייסו אותו לנח"ל. ב-20 במרץ היה טקס סיום, יום אחרי סיום הטירונות הוא כבר היה בעזה, חודש וחצי אחרי הוא כבר לא היה. הילד הציוני חדור המוטיבציה לא הספיק אפילו לפרוש כנפיים, רק עלה לארץ כמה שנים קודם לכן, רק השתלב, רק התחיל למצוא את עצמו ואת מקומו.

אבא שלו, בוריס, עלה כבר בשנת 1991 לארץ, אבל בגלל קשיי קליטה, קושי בלמצוא עבודה ופרנסה, נאלץ לחיות על הקו עד שלבסוף נשללה אזרחותו. נאמר לו שבשביל להיות אזרח הוא צריך להעביר לכאן את מרכז חייו, והוא העביר. ב-2017 עלה לארץ בשנית עם אשתו יוליה שוויתרה על קריירה כעורכת דין ועשתה הסבה לאחות במחלקה אונקולוגית לילדים. ושני הבנים שלהם, מרק הבכור, עתודאי מחונן, לומד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, ומישה, הילד החייכן השמח ששנא ללמוד פסנתר.

העברת מרכז חייו של בוריס לארץ לא הספיק לרשויות בשביל לתת לו תושב חוזר. בגלל שבוריס נאלץ להמשיך ולחיות על הקו כדי לפרנס את משפחתו הוא לא היה זכאי לביטוח לאומי או לקופת חולים או לכל זכות אחרת שאזרחי המדינה זכאים לה. מצד שני, זה לא שהמדינה ממש יוצאת מגדרה כדי לקלוט עולים ולאפשר להם ללמוד עברית ולהתפרנס במקצועם, מעין מלכוד 22.

כן, כנראה ששני הבנים בצה"ל ואישה אחות במחלקה אונקולוגית לא הספיקו כדי להכיר בבוריס כאזרח שווה זכויות, כי מה לעשות? הוא חי על הקו. אבל הנה, סוף-סוף, תשע שנים לאחר חזרתו ארצה קיבל בוריס את האישור המיוחל. מתי?

כשהבן נהרג.

ניחשתם נכון, אחרי שהקריב את בנו. זה מה שדרוש בשביל שהממשלה הזאת תקלוט סוף-סוף שקליטת עלייה היא ערך ציוני ראשון במעלה, שהמדינה הזאת קמה להיות בית יהודי ליהודי התפוצות? הסיפור הזה פשוט באמת פוצץ אותי. דווקא היום, יום אחרי יום השואה הבינלאומי.

את בקשר איתם, מיכאלה?

אני בקשר. אני בקשר איתם, ואגב, ביקשתי גם - - -

מתי הוא קיבל את האזרחות?

אחרי שהבן נהרג.

לא, מתי בערך?

הוא קיבל את האזרחות אחרי שהבן שלו נהרג, התקשרו אליו באמת ממשרד הפנים ואמרו: הנה, יש לך אישור. ממש אחרי שהבן שלו נפל, כשהוא ניסה לקבל את האישור הזה תשע שנים בלי הצלחה.

זה אישור תושב חוזר או אזרחות?

תושב חוזר, כי נשללה ממנו האזרחות בגלל שהוא כביכול חי על הקו.

זו טרמינולוגיה לא נכונה.

נשללה התושבות.

כן, שהוא לא היה זכאי לכל הזכויות שזכאים אזרחי מדינת ישראל. וזה סיפור שפוצץ אותי ואני גם דיברתי איתו.

הכרה בתושב חוזר זה לא משרד הפנים, זה משרד העלייה לדעתי. הכרה במעמד תושב חוזר.

אנחנו מדברים על אלה שמשרתים.

בסדר, אבל לא משנה, זה סיפור חשוב, אני אגיד גם למה. סתם מעניין אותי לבדוק, האם יש לו דרכון.

אני יכולה לבדוק, אני בקשר עם המשפחה. אגב, זאת משפחה שגם שהשתתפה ביום ההוקרה שעשינו לחללים עולים ואני בקשר עם המשפחה כל הזמן. ואגב, גם פניתי וביקשתי מהמשפחה לצאת עם זה לתקשורת והם חוששים לצאת לתקשורת, אבל אני חושבת שזה סיפור שהוא באמת די מפוצץ.

חד משמעית. תודה. ליאת, בבקשה.

בוקר טוב. אני התחלתי לטפל בעניין של לינה אחרי הוועדה בפרו בונו.

בהתנדבות, ללא שכר.

בהתנדבות, פרו בונו, ללא שכר טרחה. גם אני לא מכירה את המספרים של 70,000 שקל, זה מהצד. לינה הגישה בקשה למעמד בישראל. לינה מגדלת את שני הילדים שלה כבר 16 שנה בארץ. היא הייתה און אנד אוף לפני כן, היא נשואה לאזרח ישראלי שעובד בחו"ל. היא הגישה בקשה למעמד, הסדרת מעמד מתוקף הליך איחוד משפחות, בקשה שנשללה בגלל שבעלה לא נמצא כאן, הם לא הוכיחו מרכז קשר זוגי מספיק מבחינת רשות האוכלוסין ולכן הבקשה שלה נשללה.

בקשה לנוהל מעמד להורים חיילים לא הוצע לה אף פעם להגיש, להיפך. לפי מה שהיא אומרת, כשהיא רצתה להגיש את הבקשה הזאת, אמרו לה שהיא לא יכולה להגיש את הבקשה הזאת כי היא נמצאת בארץ, זה נוהל שנועד לילדים שההורים שלהם נמצאים בחו"ל. הנוהל עצמו נותן מעמד של א/5 מקסימום לארבע שנים אחרי 12 חודשי שירות. הוא נותן א/5 לארבע שנים, זה מה שהוא נותן. אחר כך יש אפשרות להגיש בקשה לשדרוג מעמד לתושב קבע ואחר כך אפשר להגיש בקשה לאזרחות.

במקרה של לינה, אנחנו ביקשנו זימון תור כדי להגיש בכלל את הבקשה, קיבלנו תור ל-26 בפברואר כאשר הבן שלה משתחרר באפריל. זאת אומרת שאחרי שהיא תגיש את הבקשה, אם ככל והיא תאושר, יהיה לה מעמד לחודשיים ואחר כך היא צריכה לחכות שהבן השני שלה יתגייס.

זו הבנה לא נכונה של הנוהל.

תכף את תגיבי על הכול.

זה הנוהל.

הנוהל, כולל גם איך מפרשים את הנוהל בלשכות, צריך גם את זה לזכור.

זה הנוהל. גם איך מפרשים חיים זוגיים, זה גם כן מונח.

תהליכים של איחוד משפחות, אני רוצה - - -

זה גם כן מונח לפרשנות.

ברור. עוד משהו, ליאת?

זה במקרה הזה של לינה.

עוה"ד ניקול מאור.

שלום רב וסליחה על האיחור. רק רציתי לציין שאכן בזמנו הנוהל הוחל באופן שיחול גם על הורים בישראל והדבר הזה תוקן, ונראה שבעקבות המלחמה ובעקבות הבעיה הקשה של הורים שכבר גרים בארץ בלי מעמד של ילדים שמשרתים בצבא, צריכים לחשוב על זה מחדש.

הדבר הזה, נכון, הוא נבע מהחלטת הממשלה, אבל נראה לי שיש מקום לשקול את הדבר הזה שוב מאחר והקושי של החיילים שההורים שלהם נמצאים בארץ ללא מעמד הוא לא שונה מהקושי שיש להם כשההורים נמצאים בחו"ל. ולכן נראה שהגיע הזמן, במיוחד כשראינו את זה בעקבות המלחמה, שצריכים לחשוב מחדש או להחיל את הנוהל כפי שהחילו אותו עד לפני שנתיים במקרים של חיילים שבאמת מסכנים את חייהם, שיחול גם על הורים שנמצאים בארץ.

תודה. כן, רונית.

ברשותכם, אני רוצה להשיב לעוה"ד ליאת. חייל שמשרת בצבא ההגנה לישראל ומוגש בעבור אחד מהוריו או שני הוריו בקשה לקבלת מעמד במסגרת היותו חייל צה"ל, ככל והוא משרת בצה"ל הוא יכול להגיש את הבקשה. זה לא אומר שברגע שהוא יסיים את הליך השירות הצבאי שלו, מעמדם יופסק והם יידרשו לצאת ממדינת ישראל כי הם לא צריכים לתמוך בו.

יתרה מזו, גם אם הוא מסיים, יש לו פרק זמן להגשת בקשה בהתאם לתקופת הזמן שהוא שירת. קרי, אם הוא שירת 36 חודשים, לאחר שחרורו יש עוד 36 חודשים בהם הוא זכאי להגיש בקשה בעבור הוריו, והוא מקבל א/5 גם אם הוא סיים את השירות הצבאי, וההורים מקבלים בסופו קבע ואחר כך התאזרחות גם אם הוא סיים את הליך השירות הצבאי שלו.

בלשכות מכירים את - - -

בוודאי, זה כתוב בנוהל, מכירים היטב היטב. ניקי, את מהנהנת, אני לא יודעת אם את מסכימה איתי או לא.

אני מסכימה איתך לגמרי, שהלשכות מפעילות את הנוהל בדיוק כמו שצריך ויודעים יפה מאוד שבקשה שהוגשה בזמן שחייל משרת תמשיך - - -

אם כך, למה שלחו את אותה גברת למסלול הומניטרי?

אני לא יודעת לענות לך על המקרה הספציפי, פנו אליי לעניין של תיאום תור ולא מעבר לכך, אני לא מכירה את המקרה לפרטים, אני יכולה לבחון אותו בצורה פרטנית אחר כך. יכול מאוד להיות שהליך איחוד המשפחות לא היה בהתאם לנוהלי רשות האוכלוסין ואמרנו לה שעכשיו היא יכולה להגיש בקשה.

רגע, יש לי רק שאלה. מה הקשר לעניין הזוגיות שלה כשהיא באה ומבקשת על זה? הרי אין לכם מחלוקת לגבי זה שהוא הבן שלה.

לא, אין מחלוקת, יש מחלוקת אם אני יודעת על זה שבנה משרת בצה"ל או לא, את זה אני צריכה לדעת ממנה כיזום.

לא, אוקיי, אבל לכן מה הקשר האם היא מנהלת קשר זוגי?

זה בהליך השני, יש שני הליכים שעמדו על הפרק.

את מדברת לא על נוהל הורה חייל, אני מדבר על נוהל הורה חייל.

הבקשה הראשונית שלה הייתה איחוד משפחות מנוהל של זוגיות עם בעלה. הבקשה הזאת סורבה כי בעלה לא חי פה בארץ. כשהיא באה ואמרה, אני רוצה להגיש, כשהיא באה למשרדי, הגשתי ערר על ההחלטה לסרב באיחוד משפחות וביקשתי תור להגיש בקשה לפי הנוהל הזה. הגשתי את שני הדברים האלה במייל, חזרו אליי בטלפון, אמרו לי: את לא יכולה שני הליכים במקביל, תחליטי מה את רוצה. אמרתי, אני רוצה גם את התור ואני רוצה גם שתדונו בערר.

דנו בערר ודחו אותו, והשאירו את התור ב-26 בפברואר. וגם כשלינה הייתה שמה באופן פיזי, אמרו לה: את לא יכולה להגיש את הבקשה לנוהל הורה חייל, זה מה שאמרו לה. אני לא הייתי שם, לא ייצגתי אותה באותם זמנים, לא הייתי איתה נוכחת, אני מקווה שהיא תגיע ותגיד את זה. אמרו לה: את לא יכולה להגיש נוהל הורה חייל כי את בארץ, הנוהל הזה הוא רק למי שההורים שלו נמצאים בחו"ל.

זה נכון?

זה מה שאמרו לה.

אני רוצה גם לענות. אני לא הייתי שם, אני גם לא אענה בשם אותה פקידה.

לא, מה אמרו לה? אני שואל לגבי הנוהל.

אני רק מגיבה לעוה"ד ליאת. לגבי הנוהל, זה נכון שהנוהל בבסיסו לחייל שהוריו נמצאים בחו"ל, אבל בעקבות מאורעות 7 באוקטובר הוצאתי הנחיה, אני לא זוכרת את התאריך, שגם מי ששוהה במדינת ישראל כחוק יכול להגיש בקשה במסגרת נוהל הורה לחייל. זו הנחיה שאני הוצאתי לא מונח בפניי התאריך, אבל אני אעביר לך.

בסדר, לא משנה.

אבל זה היה כמה חודשים אחרי פרוץ מאורעות אוקטובר. ליאת אומרת - - -

למה אבל הוא צריך? קודם כול, ההנחיה, אני לא רוצה שהיא תהיה תקיפה רק בגלל 7 באוקטובר. זאת אומרת, אני לא מצליח להבין גם את ההיגיון למה ההורה צריך להיות בחו"ל בשביל להגיש את הבקשה של נוהל הורה חייל.

זה הליך שקיים כבר שנים רבות. החשיבה שעמדה מאחורי זה היא שישנן בקשות, ולא מעט, וחייבים לשים את זה על השולחן, שהורים נשארים מתחת לרדאר עד אשר מגיע פרק זמן מסוים.

לא, את אומרת ששוהה כחוק, הוא לא מתחת לרדאר. אם הוא שוהה בישראל כחוק בכל מיני מסגרות כאלה או אחרות, מה מונע מלהגיש את זה? השאלה אם הוא שוהה כחוק או לא.

נכון לעכשיו זו הוראת שעה, לא הוראת שעה, אבל זו החלטה, אבל זה נוהל שקיים כבר שנים רבות וככה אנחנו עובדים. אבל בעקבות המאורעות, כמו שאמרתי, הוצאתי את ההנחיה הנוכחית. לעניין של הוועדה הקודמת והבקשה שלך להיפגש עם שר הפנים, למיטב הבנתי הייתה פגישה, התקיימה פגישה, נכון?

הייתה.

ובפגישה הזו הוחלט שאנחנו נוציא הנחיה ללשכות שככל שמי שהיה בהליך אחר וקיבל מעמד א/5, אנחנו נחשיב לו את ארבע השנים האלה באותה מסגרת. זאת אומרת, לא נספור לו שוב ארבע שנים של א/5 במסגרת של נוהל הורה לחייל, אלא נבחן את ארבע השנים האלה כאילו הוא היה בהליך של נוהל הורה לחייל.

זאת אומרת, תקדמו אותו לכיוון אזרחות.

קבע ואזרחות, כן.

מהמם. מתי זה?

מתי ההנחיה יצאה? 12 בינואר 2025.

ורונית, זה הכול רק הוראת שעה או - - -

כרגע כן. תהיה חשיבה יותר עמוקה ומעמיקה אני מניחה, יהיו הרבה השלכות והשפעות של מאורעות אוקטובר 2023 לצערנו, ובהתאם לכך - - -

בואו נגיד ככה, אנחנו צפויים לכך שחיילי צה"ל ימשיכו לשרת שנים ארוכות. זאת אומרת, אני לא רואה שיקצרו את השירות משלוש שנים, אני לא רואה מצב שבו יעשו פחות מ-80-70 ימי מילואים בשנה. עוד צפויות לנו שנים לא קצרות של זה. אני רוצה לשמור את הצבא בבקשה שלנו.

שלום לכולם. קודם כול, חשוב לנו להדגיש שצה"ל ומשרד הביטחון רואים את עצמם כאחראים באופן מלא על חיילי החובה וככה כל התהליכים שאנחנו מנהלים. עמדת משרד הביטחון היא שהמנגנון עצמו הוא באחריות משרד הפנים ולא צה"ל. אנחנו כן מתכוונים לפעול בשני צירים נפרדים: אחד הוא הנגשת המיידית באמצעים דיגיטליים מיום הגיוס באתר מתגייסים ולאורך כל שירות החייל באתר צה"ל. והציר השני הוא הדרכה לסגלי המשא"ן והת"ש על מנת לתדרך אותם בנוהל כדי להכווין את החיילים להכווין את ההורים שלהם איך לבצע את הנוהל הזה.

חשוב להגיד שהיום אין לנו מידע על ההורים, אנחנו לא יודעים על הורה מה מעמדו. אם נקבל את המידע הזה ממשרד הפנים, גם נוכל לפנות באופן אקטיבי.

אבל כשחייל מתגייס, הרי אתם יודעים גם על המשפחה שלו.

אנחנו יודעים מי ההורים, אנחנו לא בודקים מעמד של הורה, זה לא מידע שאנחנו מקבלים אותו.

חייל יכול למלא בטופס?

צריך להגיד, חייל, כדי להתגייס חייב להיות בעל מעמד. זאת אומרת, הוא עצמו בעל מעמד כלשהו. ההורה, אנחנו לא בודקים מה מעמדם של ההורים. אם נוכל לקבל את המידע הזה ממשרד הפנים, נוכל לפנות אליהם באופן אקטיבי עוד מיום הגיוס. כרגע, בגלל שאין לנו את המידע הזה עבור חייל ספציפי - - -

הייתם רוצים את המידע הזה?

בהחלט.

יש מניעה לספק את המידע הזה?

לא יודעת, אני צריכה לבדוק את זה מול - - -

תעשו בדיקה. יש פה עניין של פרטיות והגנת פרטיות, אני לא יודע, לא נכנס פה לכל הסוגיות המשפטיות.

אבל איזה מידע? מה, של כל הלוחמים?

מעמד ההורים בארץ. אם הם בארץ, מה מעמדם.

החייל מתגייס, זה לא אומר שפרטים שמצויים ברשות האוכלוסין לגבי קרוב משפחה שלו מדרגה ראשונה, הורים, אחים, בהכרח יכולים לעבור באופן אוטומטי. לדעתי כן אגב, כי בסוף זאת אותה המערכת. מבחינתי צה"ל, משרד הפנים, בסוף זו המדינה, זה לא שזה עובר לגוף פרטי. אבל אני, מה שנקרא, רווי יועצים משפטיים בכל מיני נושאים, אני מבין את הרצון של רונית לבדוק את זה, היא לא יכולה לתת פה תשובה בשליפה.

אבל למה חייל לא יכול למלא?

החייל יכול.

זה מתבקש. ברגע שהוא ממלא שההורים במעמד בארץ - - -

אבל תראו, כמה חיילים כאלה יש? יש לנו סדר גודל של 300 בחמש שנים, זאת אומרת, בערך יש לכם 60 בשנה.

אנחנו לא יודעים להגיד את זה, צריך להגיד, 300 זה פניות. יכול להיות שברגע שננגיש את המידע, הכמות תגדל.

להערכתי, לא דרמטית. החיילים מודעים, הנושא של המעמד, בטח אצל מי שהוא –, זה לא נושא שהוא ככה עובר לידו, זה אירוע, אני מניח שמודעים. אני חושב שהדבר הנכון ביותר היה שהצבא באיזושהי דרך היה יודע להעביר את זה לחייל בעת הגיוס. ככל שהצבא לא יודע או שזה יחסם, פה אני כן אומר, הכדור יחזור לרשות האוכלוסין איך להנגיש את המידע הזה לאותם אנשים. זאת אומרת, יכול להיות, אני לא יודע, אתם כרשות אוכלוסין יודעים שילד התגייס?

לא, לו אין מידע על ההורים, לי אין מידע על החייל.

יש לך מידע על הילדים. את יודעת שאותו הורה X, יש לו ילד.

שוב, ככל והייתה פנייה של אותו הורה X ופנה.

לא, הילד רשום, הילד כאזרח.

לא, אני מדברת על זרים כרגע, יכול להיות שהוא זר, הוא לא במעמד ארעי ומעלה. אם הוא זר, אני לא יודעת.

הבנתי.

אבל אולי, רעיון, בכל המידע שאתם נותנים לחייל לגבי כל הזכויות שלו, ואני מניחה שאתם נותנים מידע כזה - - -

את זה אמרתי. חלק מהתהליך שאנחנו עושים הוא לעשות את זה רחב. הכוונה היא לטרגט את הבן אדם הספציפי ועליו לבצע תהליך שלם.

אני חושב שפה קצינות הת"ש ומש"קיות הת"ש, הן אלה שצריכות להיות מאוד מעורות באירוע הזה. כי בדרך כלל, החיילים האלה, יכול להיות שגם ימצאו את עצמם פונים לסיוע אחר שם, ושם יכולים לצוף - - -

לכן הגדרנו גם את מש"קיות הת"ש, אלה הסגלים שהתייחסתי אליהם, וגם קצינות המשא"ן שנמצאות בכל יחידה.

ממתי זה? מתי אתם מתחילים?

במיידי.

אדוני, אני חושבת שמאחר ואם מעבירים את המידע ממש בתחילת התהליך, זאת אומרת שזה הרבה לפני שהחייל בכלל זכאי לבקש, זה נורא חשוב. כי נגיד שיש חייל שהורה שלו שוהה פה שלא כחוק, זה נותן לו גם זמן לאפשר להורה להסדיר את המעמד שלו לפני שהוא כבר מסיים.

לא, כי הנוהל מדבר על שירות של 12 חודשים.

לא, זה מה שאני אומרת, זה בדיוק מה שאני אומרת, שאם כבר בשלב הצו הראשון אומרים לו תדע לך.

הבנתי, אני הבנתי. מרדכי אסקין.

לנה הגיעה. לנה, אנחנו ממש בסוף.

תודה, אדוני היושב ראש.

בקצרה, כי אנחנו חייבים לסיים.

בקצרה ממש. כל הדין ודברים שהיה כאן וגם ככה משתמע מהנוהל, זה נראה שהבקשה שתאפשר להורים לקבל תושבות זה לתת איזושהי מעטפת לחייל או שיח של איחוד משפחות. אני כן חושב שהרבה מהבעיות תיפתרנה אם אנחנו נשנה תפיסה וזה כן קשור למה שקורה אחרי 7 באוקטובר ולא מתוך מצוקה ורחמים שעכשיו אנחנו סובלים יותר.

מה שקרה זה שיש אירוע בסדר גודל תנ"כי של ברית גורל מחודשת. כל מי שרוצה לקשור את גורלו עם העם היהודי ומוכיח את זה בכך שבן משפחה שלו מתגייס, היחס אליו צריך להיות שונה. זה שינוי תפיסתי מאוד עמוק, הוא צריך לחלחל, ומתוך זה הרבה בעיות תיפתרנה וגם התושבות או האזרחות לא יהיו תפיסה של, רגע, הוא שירת שנה, זה יהיה רק לתקופה. יש כאן משהו מהותי שצריך להיות קבוע כמו שברית הגורל הזאת קבועה, ומתוך זה כל הנהלים האלה צריכים להשתנות. זה בהמשך להצעה של אדוני היושב ראש ולדבריה של עוה"ד ניקול מאור. תודה.

תודה.

אני רוצה להתחבר רגע לדברים הבאמת יפים שהוא אמר ולחבר את זה גם לאירועים הקודמים שהיו כאן בוועדה. השירות הצבאי הוא נקודת מפתח, נקודה משמעותית פה בחיים במדינת ישראל. ברגע שאדם, חייל, חיילת מתגייסים לצבא, המערכת עצמה, כל המערכת, המערכת הצבאית, מערכת רשות האוכלוסין, ביטוח לאומי, כולם צריכים להתגייס יחד איתו, לעשות לו את יתר הדברים הרבה יותר קלים. היה כאן שיח מקדים לפני שהתכנסה הוועדה, לא צריך לחכות שחייל ימות כדי שההורים שלו יקבלו את החיבוק הזה, אפשר לתת את החיבוק עוד קודם.

וזו איזושהי קריאת כיוון שהוועדה עושה כאן בצורה מאוד יפה לכל המערכות. כלומר, אם אלה לא רק הוראות שעה מדהימות, אני חייבת להגיד, אפילו מרגשות אותי כאשת מקצוע, אולי לא רק הוראת שעה, אולי לעשות איזושהי מחשבה לעשות שינוי של הנוהל. כלומר, שזה יהיה איזשהו סמן ימני, מישהו נכנס עם מדים למקום, מצדיעים לו, תרתי משמע. זה איזשהו משהו שאנחנו באמת צריכים כמדינה וחברה לעשות את השינוי הזה.

ברור. לינה.

בוקר טוב, סליחה על האיחור.

דיברנו עלייך, אבל בוודאי תרצי להגיד כמה מילים כדי שישמעו אותך גם.

כן. בוקר טוב לכולם. למי שאני לא מכירה: אני אימא של חייל שמשרת, אוטוטו הוא מסיים את השירות שלו, בחודש אפריל. וכמו שסיפרתי את הסיפור שלי, אני במלחמה כבר 19 שנה בארץ פה, ועדיין שום דבר לא מתקדם, הכוונה לאזרחות שלי.

הבן השני שלי גם עוד מעט צריך להתגייס לצבא, ומה שקורה פה, פונים כל שנה, במהלך 19 שנים אנחנו פונים למשרד הפנים ושום דבר לא קורה, אני כל פעם מקבלת סירוב אחרי סירוב. הפחד שלי שיום אחד כשהילד שלי יסיים את הצבא שלו יגרשו אותי מפה ואני לא אשאר בארץ. זה עצוב מאוד ופשוט אני מבקשת שמישהו יתייחס, מישהו יעשה לגבי זה ושתהיה פה הגנה, שבאמת תהיה פה הגנה. כלומר, אנחנו מגדלים את הילדים, שולחים אותם לצבא, ולא מתייחסים אלינו בתור הורה בשום דבר.

בזמן שלא היית פה קודם התייחסו לזה משרד הפנים ואני מבקש עוד פעם שתתייחס לנושא הזה, גם למועד ההגשה ולזמנים שהשתנו ומהו הנוהל עצמו, בבקשה.

כמו שעודד אמר ואני ציינתי את זה בתחילת הדיון, הנוהל מאפשר הגשת בקשה גם אם הילד סיים את השירות הצבאי, זאת אומרת שאין לך לימיט לעד מאי לקבל את המעמד ואוי ואבוי מה יקרה אחר כך. אלא ברגע שאת תגישי את הבקשה והילד עדיין משרת בצה"ל והוא השתחרר במאי, עדיין את תוכלי להמשיך לשהות במדינת ישראל גם בלי לחכות לגיוס של הילד השני. זה כתוב שחור על גבי לבן בנוהל ואני יכולה אחר כך גם להסביר לך את כל התהליך בצורה מפורטת ככל שתרצי.

אוקיי.

אני רוצה לסכם את הדיון, זה דיון מעקב. אני רוצה קודם כול להודות לשר הפנים ולברך אותו על ההחלטה וההנחיה שגם מי שקיבל א/5 ארבע שנים. אני לא רוצה לא לדייק בנוהל, בהנחיה שהוא שנתן.

ככל שניתן רישיון מסוג א/5 לתקופה של ארבע שנים והוגשה בקשה במסגרת נוהל הורה לחייל, ארבע השנים האלה יחשבו.

יחשבו כבר בספירה לקראת קבלת אזרחות.

ואם הוא היה שנתיים, שנתיים.

אני רוצה לברך את השר ולהודות לו על ההנחיה הזו ועל הנוהל החדש. אני רוצה לחדד את ההנחיה כפי שגם נאמר כאן על ידי רשות האוכלוסין, גם הורה שנמצא בישראל יכול להגיש את הבקשה, הורה ששוהה כחוק יכול להגיש את הבקשה לפי נוהל הורה חייל. זה כרגע כהוראת שעה, הבקשה של הוועדה היא להפוך את זה להוראה קבועה. אם הוא שוהה כאן כחוק, הוא שוהה כחוק ובזה העניין ברור.

הדבר הנוסף, לגבי העברת מידע על הורי החיילים חסרי מעמד, העברה בין רשות האוכלוסין לבין צה"ל, תעשו איזושהי עבודת מטה ביניכם, בין הלשכות המשפטיות השונות ותמצאו איזשהו פתרון שיקל להביא את המידע הזה בדחיפה לאותם החיילים שלא תמיד יודעים את האירוע.

אני גם מברך על הדברים שאמר כאן נציג מערכת הביטחון לגבי עדכון החיילים והקשר מול קצינויות הת"ש ועדכונן בנוגע לנהלים האלה. כמו שנאמר כאן, אנחנו מנסים לייצר איזשהו כיוון לכל המערכות כדי להבין שבמדינת ישראל מי שמשרת שירות צבאי או לאומי, בעיניי, בהיבט הזה, מי שמשרת, בוודאי מי שעושה שירות צבאי, וזה לא משנה גם באיזו יחידה, היחידות תומכות הלחימה לא פחות חשובות מהיחידות הלוחמות, מי ששם את גורלו וקשר את גורלו עם העם היהודי, עם עם ישראל, עם מדינת ישראל, בוודאי שהמדינה צריכה לתת לו את המעטפת, בטח כשאנחנו מדברים על קרבה ראשונה במשפחה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:02.