פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הכלכלה
29/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 562
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ח בכסלו התשפ"ה (29 בדצמבר 2024), שעה 13:53

הצעת צו התקשורת (בזק ושידורים)(שיעור התשלום השנתי לקופת התמרוץ),(הוראת שעה), התשפ"ה–2024

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו

שונית שחר - לשכה משפטית, משרד התקשורת

עמי גילה - סמנכ"ל כלכלה, משרד התקשורת

צח בסול - רפרנט תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

אליחי כנפו


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת צו התקשורת (בזק ושידורים)(שיעור התשלום השנתי לקופת התמרוץ),(הוראת שעה), התשפ"ה–2024

צוהריים טובים. הצעת צו התקשורת (בזק ושידורים)(שיעור התשלום השנתי לקופת התמרוץ),(הוראת שעה), התשפ"ה–2024. משרד התקשורת פה?

שלום אדוני, אני מהלשכה המשפטית של משרד התקשורת. סעיף 14(ג) לחוק התקשורת קובע כי: "לאחר שנקבעה חובת הפרישה של רשת מתקדמת לבזק, כלל הגופים החייבים כהגדרתם בסעיף 14א לחוק התקשורת ישלמו שיעור של 0.5% מהכנסתם החייבת לחשבון נפרד שינהל החשב הכללי במשרד האוצר ("קופת התמרוץ"). כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פרישה של רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בהתאם להוראות החוק".

כרגע, מה שאנחנו מבקשים לעשות, זה לתקן את צו התקשורת (בזק ושידורים), ולשנות את שיעור תשלום החובה, כפי שהוא קבוע היום בסעיף 14ג(א) לחוק, עבור שנת 2024, על מנת שיעמוד על 0%. זה בהמשך לוועדת מינהל כלכלה אצלנו במשרד, שערך חישוב ביחס למשקי הבית הכלולים באזורים הסטטיסטיים שעשויים להיכלל בקופת התמרוץ. ואת העלות המוערכת של המענקים, שיוקצו במסגרת המכרז השלישי. יצאו שני מכרזים – ראשון ושני.
כמו כן נקבע בסעיף 14ג(א) לחוק כי שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, יהיה רשאי לשנות שיעור זה בצו, ובלבד שיחול שיעור אחיד על כל הגופים החייבים. זאת, על מנת לאפשר, ככל שהדבר יידרש, שינוי של השיעור שנקבע בהתאם לנסיבות ולהתפתחויות בשוק, לרבות היקף פרישת התשתיות ורמת התחרות בשוק.

זאת אומרת שהם לא ישלמו כלום?

כרגע, יש כסף בקופת התמרוץ, ולכן, עמדת גורמי המקצוע היא, שבשנת 2024, לא תהיה גבייה.

יש לך הערות, היועצת המשפטית?

היו לי כמה הערות, אבל אולי כדאי להגיד באופן כללי, למה ההסדר הזה נוגע, ולמה נקבעה קופת התמרוץ, כדי שנראה את התמונה המלאה בעניין הזה.

שלום רב. אני מאגף כלכלה במשרד התקשורת. בשנת 2020, עמדנו במצב שפריסת הסיבים האופטיים במדינת ישראל, הייתה נמוכה מאוד – גם בהשוואה בין לאומית, וגם באופן יחסי, והוקם מתווה הסיבים. על פי מתווה הסיבים, חברת בזק, נדרשה לבחור את האזורים הסטטיסטיים במדינה, שבהם היא חפצה לפרוס סיבים אופטיים, באזורים שייקבעו לראשונה בהם היא מחוייבת לפרוס. באזורים בהם היא לא תבחר, תוקם קופת תמרוץ שבמסגרתה יופרשו0.5% מההכנסות החייבות של כל חברות התקשורת – לרבות חברת בזק וחברות הבנות שלה.

נוצר לבזק תמריץ, כשמחד היא הייתה צריכה להחליט היכן היא פורסת, ומאידך, באזורים בהם היא לא פורסת, היא הייתה צריכה להשקיע כספים בקופת התמרוץ. כתוצאה, היא בחרה לבחור בלמעלה מ-80% ממשקי הבית במדינת ישראל, וייתרת האזורים – 18 אזורים ליתר דיוק, הועברו לאזורי התמרוץ. במסגרת הזו, גבינו שנתיים ב-2021 וב-2022, כספים לקופת התמרוץ. נערכו שני מכרזים. במכרזים הללו, החברות הקטנות, שניגשו למכרזים באותם אזורים, ביקשו כמעט את כל האזורים בארץ מבחינת הכיסוי והחובה שלהם. ובתום המכרז השני, שנערך ברבעון הראשון של שנת 2023, נותר לנו 0.5% בלבד, שאין בו חובת פריסה. עם חלוף הזמן, חלק מהחברות שזכו במכרזי התמרוץ, נתקלו בקשיים, וחלק מהאזורים חזרו לוועדת המכרזים הבין משרדית. על פי החוק, חברת בזק רשאית לבקש אזורים מהסוג הזה, עד לרף, מקסימלי של 8% ממשקי הבית בישראל. זאת אומרת, שאם היא בחרה בהתחלה 82%, היא יכולה להגיע, במידה ובקשותיה מאושרות, עד ל-90%. במסגרת הזאת, בזק ביקשה, בין המכרזים – זה תמיד על פי החוק בתום מכרז אחד ולפני המכרז הבא, לקבל 170,000 משקי בית. מתוכם כבר אושרו לה, כאשר הסיבוב האחרון, היה בקיץ האחרון, כמדומני ביולי 2024, כ-36,000 משקי בית. כרגע יש בקשה תלויה ועומדת שלה לעוד 61,000.

כמה הם שילמו בשנה שעברה על קופת התמרוץ הזאת?

בשנה שעברה לא הייתה גבייה מאותה סיבה, כי המשאבים בקופה הספיקו.

ולפני שנתיים?

לפני שנתיים, כ-90 מיליון שקלים.

כמה לכל משק בית?

במכרז הראשון כ-300 שקלים, ובשני כ-600, מבחינת התשלום לכל משק בית.

משק בית שילם 300 שקל?

המפתח של קופת התמרוץ לתשלום הכספים, היה לפי משקי בית. אם חברת תמרוץ נותנת הצעות לאזורים שיש בהם 10,000 משקי בית, לצורך העניין, אז זה נעשה באופן תחרותי, במכרז מקוון. החברה שמציעה את המחיר הנמוך ביותר לקופת התמרוץ עבור איזור, היא זו שמקבלת אותו.

זה לא המחיר לצרכן, שהוא 1,000-900 שקלים?

זו הקצאה מקופות התמרוץ, באופן היעיל ביותר, שהכספים ינוצלו בצורה המיטבית. כאשר האלגוריתם של המכרז, נותן עדיפות לפריסה. זאת אומרת, שאם יש שתי חברות, האחת עם שלושה אזורים והשנייה עם שניים, וההצעה של זו עם השלושה, כוללת סכום גבוה יותר למשק בית, זו עם השלושה אזורים תגרוף את שלושת האזורים באותה הצעה, כיוון שהיא מבקשת לפרוס באזורים יותר נרחבים.

רק אגיד, שהשאלה שעלתה פה על ידי היושב-ראש וחבר הכנסת דנינו, היא שאלה ששאלתם גם בדיון שעבר, לגבי המחירים למשק הבית, ומשרד התקשורת אמר שיעביר נתונים.

יש לנו.

לא קיבלנו אותם עד כה. האם יש לכם אותם עכשיו?

כל שנה אתם צריכים לאשר את זה מחדש?

את הגבייה?

כן.

לא, ברירת המחדל היא 0.5%, אלא אם כן אנחנו מגיעים לשר האוצר וועדת הכלכלה.

הבנתי.

משרד התקשורת, מחוייב לדווח לוועדה פעם בשנה.

זה הגיע 20 דקות לפני הדיון.

הדיווח היה אמור להתקבל במרץ, והתקבל ממש עכשיו.

מה זה משקי שיטה? פרטנר, רימון, איזו חברה זו רימון?

אינטרנט רימון, היא אחת מזוכות מכרזי התמרוץ. בטבלה יש ארבע חברות שזכו במכרזי התמרוץ, ואת בזק לצורך ההשוואה. פרטנר, אינטרנט רימון, משקי שיטה ואשד – זו דוגמה לחברות שהשתתפו במכרזי התמרוץ. פרטנר, כמובן, נמצאת גם במקומות נוספים, אבל היא השתתפה. אינטרנט רימון היא החברה הגדולה של המכרז הראשון. היא זכתה בלמעלה מ-100,000 משקי בית במכרז הראשון. היא פורסת באזורים נרחבים בירושלים, בני ברק, שאותם חברת בזק לא בחרה, כפי שהסברתי קודם.

משקי שיטה, היא חברה שניגשה בעיקר למכרזים באזורים הסטטיסטיים שכוללים את הקיבוצים וגם התיישבות כפרית – לא רק קיבוצים. אשד היא חברה קטנה יחסית, זה בא לייצג את זה שבמכרזים האלה משתתפות גם חברות קטנות. היא זכתה באזורים במושבים במטה יהודה, ובמספר אזורים חרדיים בבית שמש.

אלה לא כל חברות התמרוץ, אבל זה סוג של מדגם, שמראה שבחבילה מסויימת, יש אין ספור חבילות וקומבינציות של קצבים וכו'. אבל הסיב הקלאסי הוא סיב של 1,000 מגה, כלומר 1 גיגה, וזה מה שאנחנו מציגים במחירים לחודש. ראשית, בשנה הראשונה בטבלה הזאת. אפשר לראות שקצבי ההורדה הם גיגה, וקצבי ההעלאה הם בין 100 ל-250 מגה, לפעמים גם יותר. קווים סימטריים, הם קווים של גיגה גם בערוץ העולה, וגם בערוץ היורד.

אלה התעריפים. יש תעריפים נמוכים יותר של קצבים נמוכים יותר. זאת אומרת שהסיב חי מה-300 מגה, 600 מגה וגיגה, אבל הסיב הקלאסי הוא של הגיגה, ואז המחירים נמוכים יותר.

זה נכס קבוע של החברות האלה, כלומר אי-אפשר לעבור מחברה לחברה?

שאלה מצויינת, חבר הכנסת דנינו. אחת מדרישות המכרז הכי בסיסיות, היא שהרשת המוקמת תהיה בבעלות החברה שזכתה במכרז. היא זכאית להעביר את הבעלות לחברות אחרות, אבל רק לכאלה שזכו במכרז, ורק אחרי שהיא סיימה לפרוס. מבחינת הלקוח, הוא לא שבוי בידיו של מי שזכה באזור שבו הוא גר.

ולא אצל מי שהתקין לו?

מי שזוכה הוא גם מי שמתקין, אבל הוא יכול ללכת גם לחברות אחרות, דרך מנגנון של העמדת התשתית הזאת לרשות ספקים אחרים. זה המנגנון הכי בסיסי שקבוע במכרז, כדי למנוע מצב של מונופולים מקומיים.

זה חשוב. דעו לכם, שההתקנה היא מבורדקת. אלה גלילים שלמים שזורקים על עמוד, העיקר להתחבר. זה גם לא אסתטי. אין שם תקנות מסודרות איך מתקינים את זה, איך פורסים את הקו, איך מתחברים. וכמובן, שאם הם לא מצליחים להגיע לבית של מישהו, הם נסוגים. הם אומרים: סליחה, בעייתי. כמובן שגם משלמים סכום כסף של ההתקנה, שלא רשום פה.

קודם כול, צריך לומר שהמחירים האלה לא מפוקחים, הם דרך השוק. יש הרבה ספקים, ואפשר לבדוק את המחירים של כל אחד וכל אחד יכול לעשות את ההשוואה שלו. אבל כעקרון, עלות ההתקנה יותר יקרה בבתים צמודי קרקע ופחות יקרע על - - -

על 20 דירות.

בדיוק. סך הכול יש הרבה מבצעים שרוצים למשוך את הלקוחות ונותנים הנחות על עלויות ההתקנה. לדעתי זה בסדרי גודל של בין 300 ל-800-700 שקל בצמודי הקרקע במחירים של המחירונים לפני המבצעים. אני לא רוצה להגיד שאלה המחירים של המבצעים ב-100%, אבל בגדול, אלה סדרי הגודל.

יותר 900-800.

בצמודי הקרקע זה נכון, אבל זה בגלל שיש לזה עלות. אבל זו פעם אחת, לכסות את עלויות ההתקנה. אם הם רוצים לסבסד, זה כבר עניין שלהם.

אני חייב להגיד, בקשר להערה על העמודים. כל הרפורמה הזאת מבוססת באזורי התמרוץ, הרבה מאוד על שימוש בתשתיות של חברת בזק. זאת אומרת שחברות מגיעות, ומשחילות סיבים אופטיים בקנים ובצינורות של חברת בזק. חברת בזק, לא מגיעה לכל מקום במדינה בעזרת קנים וצינורות, חלקם על עמודים. זה המקום שבו לא חפרו קנים בעבר, וזאת גם התשתית של בזק, ועל העמודים פורסים את הסיבים.

אני רק אומר שזה כל-כך לא אסתטי להסתובב בישובים מאוד מסודרים, ולראות גלילים שלמים שמתגלגלים ונפתחים, וגדלה עליהם צמחייה. אבל לכם אין מה לעשות. אם בתקנות היה אפשר גם לתת את המפרט המפרט הטכני, שיורד כבל בגודל הנכון. מכיוון שהסיב נשבר, משאירים ספיירים לתיקונים ולשכנים שייצטרפו בעתיד.

אני לא בקיא בצד ההנדסי, אבל אני יכול לבדוק במה הם מחויבים, אם זה חשוב.

אני רק מיידע אתכם, לא מטיל עליכם שום בקשה או בדיקה.

רק חידוד משפטי. לפי סעיף 14ג(ג) לחוק התקשורת, המנהל הכללי של משרד התקשורת צריך להודיע לחברות עד סוף יולי – 31 ביולי בכל שנה, מה הסכומים שעליהם לשלם. אני מציעה שתסבירו לוועדה, איך התנהל התהליך הזה השנה, וכוח מה אתם מביאים לוועדה את הצו הזה רק בסוף שנת 2024.

לפי סעיף 14ג, המשרד צריך להודיע, עד 31 ביולי בכל שנה, אבל עדיין יש חריג, שמאפשר לנו להודיע בהמשך השנה. בחודש יולי פורסמה הודעה. יש לי כאן את ההודעה, גם שלחתי אלייך את הקישור, ואני יכולה להציג את ההודעה. פורסמה הודעה בעניין שיעור התשלום לקופת התמרוץ, על ידי מנכ"לית המשרד הקודמת, לפיה, לאור העובדה ששיעור התשלום מושפע, בין השאר, ממספר משקי הבית הממוכרזים, שנגזר מהיקף ביטולי הגבייה ומאישור אישורי פריסה נוספים לחברת בזק, הוחלט לדחות את מועד מתן ההודעה בדבר שיעור התשלום בשנת 2024 למועד מאוחר יותר השנה. כרגע, כפי שהצגתי קודם, אנחנו מבקשים לתקן את השיעור שקבוע בחוק, בכל הנוגע לשיעור הגבייה.

אוסיף את הזווית שלנו, אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. המטרה גם של ההערכה הזאת, אבל גם של כל הרציונל של אי הגבייה, הוא שהמדינה לא תגבה כספים שבהם אין לה כסף להשתמש בשנת התקציב הנוכחית, בהינתן גם, שהעודפים בקופת התמרוץ, מספיקים להערכתנו, לפרישה של מה שמוכרז עד כה. לכן, מבחינתנו, חשוב להביא את הדבר הזה, כדי למנוע את אותה גבייה רטרואקטיבית, ואת ההשארה של כספים פרטיים אצל גוף ציבורי.

אפס, זה טוב לנו אפס, בבקשה.

"צו התקשורת (בזק ושידורים) (שיעור התשלום השנתי לקופת התמרוץ), (הוראת שעה), התשפ"ה-2024".

זה לא הנוסח שנשלח לוועדה, לדעתי. לנו, אין בכותרת בעד שנת 2024.

זה הנוסח שהדפסתי.

טיוטת צו מטעם משרד התקשורת.

כן, זה לא הנוסח שנשלח לוועדה. אני מבינה שזה תיקון נוסחי.

זה מה שהדפסתי מהמייל.

את רוצה להגיד את הנוסח שיש לך?

שהם שלחו לנו?

כן, כי אם אין לה פה, תנו לה שנוכל לקרוא.

זה המייל שנשלח לוועדה.

שיניתם את זה? הרי את זה שלחתם לנו.

הדפסתי את זה מהמייל שנשלח לוועדה.

לא משנה, אם אלה שינויים טכניים בואו נתקדם.

"
בתוקף סמכותי לפי סעיף 14ג(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן-החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

שינוי שיעור תשלום החובה בעד שנת 2024

1.
שיעור תשלום החובה כמשמעותו בסעיף 14ג(א) לחוק בעד שנת 2024, ישונה ל-0%.".

זה, חבר הכנסת ד"ר קרעי.

מי בעד אישור הצו, שירים את ידו.

הצבעה

הצו אושר.

פה אחד הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:12.