פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הכלכלה
29/12/2024


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 559
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ח בכסלו התשפ"ה (29 בדצמבר 2024), שעה 10:00

1. מעמד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והכלים שעומדים לרשותה
2. הצעה רגילה לסדר היום בנושא: "שנת 2024 היא הקטלנית בכבישי ירושלים - זינוק של 233% בתוך עשר שנים במספר ההרוגים"

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל – מ"מ היו"ר
שלום דנינו

משה טור פז

אבנר פלור - מנהל, מינהל התשתיות, משרד התחבורה

ספיר איפרגן - רכבת תחבורה, אגף תקציבים משרד האוצר

קובי אריאלי - המשרד לביטחון לאומי

יורם הלוי - יו"ר, מועצת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

גלעד כהן - מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אבי שמר - מנהל, מחוז ירושלים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

נצ"מ עמיר ג'יבלי - רמ"ח מו"פ, משטרת התנועה, משטרת ישראל

צבי דקל - מנהל, אגף התחבורה ופיתוח התשתיות, עיריית ירושלים

זהר זולר - מנכ"ל, צוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים

יניב יעקב - עו"ד, מנכ"ל, עמותת אור ירוק

גיל ביילין - יו"ר, הארגון לביטחון בכבישים

יחיאל מונטג - מייסד ומנכ"ל, עמותת עיינים בדרכים, נשק וסע

ששי שדה - משנה למנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית

גל רייך - מייסד ושותף, נתון לשינוי

עדי פרטוש - מנהלת, אגף קשרי חוץ, ממשל ומדיניות ציבורית, עמותת בטרם בטיחות ילדים

שבי ברכה - נשיא, קבוצת טכנו טסט

רונן קליגר - סמנכ"ל, חטיבת רכבות, מוריה, חברה לפיתוח ירושלים בע"מ

ד"ר עידית חנוכה

איה פרידמן, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


מעמד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והכלים שעומדים לרשותה

הצעה רגילה לסדר היום בנושא: "שנת 2024 היא הקטלנית בכבישי ירושלים - זינוק של 233% בתוך עשר שנים במספר ההרוגים

בוקר טוב לכולם. הנושא הוא המשך דיון מעמד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והכלים שעומדים לרשותה. זה לא רק המעמד שלה, היה לנו דיון בכלל על תאונות הדרכים. באותה הזדמנות הנושא השני נדבר על הצעה רגילה לסדר היום. הנושא הוא ששנת 2024 הייתה קטלנית בכבישי ירושלים. היה זינוק של 233%.

בעשור.

בעשר שנים.

אבל בשנה הזאת - - -

במספר הרוגים, של חבר הכנסת בצלאל אברהם. השנה הייתה קטלנית גם במדינת ישראל, לא רק בירושלים. באותה מידה כל הארץ עלתה, לא רק אתם. אני רק רוצה להדגיש שממועד הישיבה האחרונה בה דיברנו, יש תוספת של 40 הרוגים.

רק הבוקר באשקלון יש לנו צעיר בן 20 שנהרג בתאונת דרכים.

מתי עשינו את הישיבה הקודמת?

לפני חודש וחצי.

היה לנו ב-19 וב-26.

באיזה חודש?

בנובמבר.

לפני חודש.

בנובמבר. זאת אומרת, 40 הרוגים בחודש ימים. לכן אני לא מבין את משרדי הממשלה. נתנו להם הצעות וכולם מתעסקים בעצמם במקום לטפל בבעיה.

הבאנו את זה גם למשטרה, לא? היא הייתה בדיונים אחרים.

כולם. כולם מטפלים בעצמם, בתקציב שלהם ובכוח אדם שלהם.

הצענו למשטרה כל מיני דברים.

אני לא מבין. לא צריכים לטפל בבעיה? אני לא מדבר על המשק ועל כך שעלות הפצועים וההרוגים זה בערך 17 מיליארד שקלים, לפי מה שקיבלתי בישיבה הקודמת וזה כל הזמן עולה כי מספר הפצועים וההרוגים עולה. גם יש השפעה על המשק וזה דבר שלא יכול להימשך. אני לא חושב שהתפקיד של ועדת הכלכלה לטפל בעניין הזה. זה התפקיד של משרדי הממשלה, לא שלנו.

לפחות אנחנו בוועדות שאמורות לבדוק.

כן, הקמתם את הרלב"ד. סתם הקמתם אותו כדי להגיד שעשינו משהו? אתם לא נותנים להם סמכויות, לא נותנים להם תקציב, הם לא מפקחים על הביצוע אז מה אתם רוצים? אני לא מבין. בינתיים אנשים נהרגים.

אני רוצה להדגיש שבשנת 2024, מספר ההרוגים בתאונות דרכים כמעט הגיע לכמות ההרוגים במלחמה, חיילים שנהרגו במלחמה בעזה ובלבנון. מה שקורה פה זה משהו הזוי. בואו נקבל תשובות. המשרד לביטחון פנים נמצא פה?

כן.

מה התשובה שלכם להצעה שלנו?

רק להציג את השם בבקשה.

קובי אריאלי, נעים מאוד. אנחנו פועלים כל הזמן ביחד עם המשטרה לאכיפה מוגברת של משטרת התנועה.

המשטרה נותנת את המענה הפרטני לנושא הזה ואנחנו פועלים ביחד איתם לשם כך, גם להגברת האכיפה וגם במסגרות של היישובים בסיוע לרשויות המקומיות. כמו שנאמר כאן, אם יש בבתי ספר תלונות שמגיעות אז יש את הניידות שלנו בבתי הספר.

אבל אתה לא עונה להצעה שלנו.

הוא לא עונה להצעה.

אנחנו יודעים שאתם פועלים ויש ניידות. מה לגבי ההצעה שלנו שאומרת שאתם תהיו כפופים תקציבית לרלב"ד? הם ייתנו לכם את תוכנית העבודה ואתם תיישמו אותה לחמש שנים. לא יהיה מצב שהמפכ"ל או מפקד המחוז ייקחו את השוטרים לפעילות אחרת ולא לפעילות שלשמה קיבלתם את התקציב.

התוכנית כרגע לא עובדת.

לא, אתם לא נותנים תשובה. הבנתי, אתם לא רוצים אז תגידו שאתם לא רוצים.

לא. סליחה, אני לא אמרתי את זה.

איך אתה מסביר את 40 ההרוגים שהיו בחודש הזה? איך אתה מסביר את זה? מה שמעניין אתכם זה הסמכויות שלכם, השוטרים שלכם והאחריות על השוטרים שלכם?

לא, זה לא מה שאמרתי ואנחנו נעבוד - - -

דוד, אני אשאל עוד שאלה. אתם מדברים על שיתופי פעולה עם הרשויות והאכיפה ואני שואל על ירושלים.

גם עם הרלב"ד.

אני שואל שאלה אחת. בירושלים יש ניידות אכיפה - - -

מה הרלב"ד? אני יושב פה. זה סתם סטטיסט במערכה. זאת התוצאה.

תראה לי דו"ח אחד שנתנו בשנה האחרונה. יש תמיד שוטר ופקח באותו רכב אז תראו לי דו"ח אחד שניתן בשנה הזאת.

לא, תעזוב את הנושא הפרטני. זה לא הגיוני.

דוד, סליחה. יש לי שאלה עקרונית. האם אתם מוכנים לשבת עם הרלב"ד ולבנות איזשהו מודל של ניהול משותף של העניין הזה? הם הגוף שיודע את כל המודיעין של מה קורה והם מנתחים. כמו שהיושב-ראש אומר, הם יהיו אחראיים על התקציב.

כן אבל דנינו, אתה סוטה. אני אסביר לך. קודם כול, החלטה עקרונית ואחר כך הם ישבו איתם. בוודאי שהם ישבו איתם.

יש רצון או אין רצון?

זה לא הולך הפוך.

הם אומרים שהם עובדים מצוין ושהם עושים הכול ובינתיים בשטח לא רואים שום דבר, כלום.

התקציב של הרלב"ד זה לא משהו - - -

אני לא מבין. המשרד לביטחון פנים לא מרגיש אחריות למה שקורה?

אנחנו מרגישים ואנחנו נשב בשמחה בשיתוף פעולה, יחד עם משטרת התנועה על הנושא הזה.

או-קיי, הבנו. התשובה היא שלילית. משרד התחבורה, מה התשובה שלכם לגבי מה שביקשנו בישיבה הקודמת.

תגיד שם ותפקיד בבקשה.

אבנר פלור, מנהל מינהל התשתיות. אתה מדבר על מה שעלה בישיבה הקודמת על העברת הרלב"ד?

להעביר את הכול לרלב"ד והרלב"ד יעבור למשרד ראש הממשלה לחמש שנים. אני אסביר לכם דבר אחד. השיטה הקיימת לא עובדת וזה ברור לגמרי, נכון? אז מה אכפת לנו לנסות משהו אחר לחמש שנים? אם נראה שאין תוצאות אז הממשלה תדון בשיטה אחרת.

הסיפור של מה קורה היום בשטח לא עובד. הוא לא עובד, אין מה לעשות וזאת עובדה. הכול עולה ועולה וזה גם משפיע על המשק.

כאשר ברוב העולם הכול יורד, צריך לדעת גם את זה. אי-אפשר להגיד שזאת עלייה שקורית בכל המקומות. בכל העולם הכול יורד ודווקא בישראל הכול עולה. יש פה אנשים חכמים ויש ציבור טוב רק שלא יודעים לנווט את זה בצורה נורמלית.

אני מבין שהשרים או אנשי המקצוע רוצים להחזיק את הכול אצלם אבל זה לא הולך. הסיפור הזה לא הולך.

אני לא מבין, כשעושים הסכם קואליציוני מסיבות פוליטיות ואומרים "אנחנו נעביר את האגף הזה לפה, את האגף הזה לפה ואת התקציב הזה לפה" אז מביאים את זה בלי בעיה לכנסת ומאשרים, מאשרים בממשלה ועוד פעם מאשרים בכנסת. בעניין כזה שמשפיע על הציבור - - -

חיים ומוות.

חיים ומוות וגם פציעות, אז אתם מתעלמים מזה? אני לא מבין. צריך את זה רק בהסכם קואליציוני?

זה גם הוצאות של 17 מיליארד שקלים. זה לא מעניין מישהו? אתם יודעים מה זה 17 מיליארד שקלים בהוצאות למדינה במישרין ובעקיפין בגלל שלא עובדים בצורה נכונה?

טוב, התשובה היא שלילית. אני שמתי לב. משרד האוצר, יש את הבחינה העקרונית ואתם גם צריכים לתת תקציבים נוספים לטכנולוגיה.

תקנים, טכנולוגיה.

זה אחד הדברים שמשפיעים חזק מאוד על הציבור. אני מזכיר לכם שאתם גובים את כל הקנסות, הכול בא אליכם אז תשקיעו בטכנולוגיה ובתקנים, זה גם יגביר את הקנסות ותהיה לכם הכנסה מזה וזה גם ירתיע את האנשים. מה העמדה שלכם לגבי ההצעה שלנו?

שלום אדוני היושב-ראש ויתר חברי הוועדה הנכבדים. שמי ספיר איפרגן, אני רכזת תחבורה באגף תקציבים. בפתח דברי אגיד שאני מסכימה עם דבריו של יושב-ראש הוועדה, המצב היום לא עובד. אנחנו רואים שהמבנה הקיים היום לא מביא את התוצאה שכולנו היינו רוצים לראות, מכל מיני סיבות. יחד עם זאת, אתן כמה דגשים לגבי איך אנחנו רואים את הדברים וכמובן שהוועדה תוכל לבחור האם לקבל חלק מהדברים או לא.

ראשית, בעייני יש בעיה אמיתית בסמכויות של הלרב"ד. היום הרלב"ד הוא גוף שעוסק בעיקר באיסוף נתונים והסברה ולא מספיק באכיפה. במצב של עולם מתוקן אחנו היינו רוצים שמשטרת התנועה תהיה גוף שאוכף באופן הרבה יותר אגרסיבי אבל – אשאיר את דעתי לעצמי – לא בטוח שזה המצב.

לכן, אנחנו חשבנו שדבר אחד שנכון לעשות זה לתת לרלב"ד סמכויות אכיפה ולא רק לרלב"ד אלא גם לרשויות המקומיות. אם רשויות מקומיות היו יכולות לאכוף עבירות כמו שהן אוכפות חניה - - -

אבל יש חוק חניה.

אני אומרת שבדומה לאופן שבו יש לרשויות מקומיות סמכות לאכוף - - -

אבל יש חוק.

איזה חוק? אין חוק כזה.

עבירות מסוג כזה ואחר כמו עבירות חניה.

לא על זה. זה לא על העבירות שהמשטרה - - -

בדיוק.

המשטרה מסרבת לתת לרשויות המקומיות אפשרות לעשות אכיפה.

זה היה יכול להיות מכפיל כוח שהיה יכול לשנות לחלוטין את פני המציאות.

זה נותן תוספת של תקנים.

מעבר להכול, זה יגרום לזה שמישהו יעשה את המשימה הזו. למיטב ידעתי – אני משתמשת במילים מדודות – כמעט אין אכיפה במרחב העירוני.

כאשר 50% מהתאונות הן במרחב העירוני.

שותפי ברלב"ד יוכלו לדייק אותי ואם אני טועה אז אנא תקנו אותי אבל אלו הנתונים שאני מכירה. צריך להיות ריאליים ולנסות להביא פתרונות שיישנו את המציאות ויהיה יחסית מהירים וישימים. לכן, בעייני זה דבר מאוד משמעותי.

קודם כול, מתן סמכויות הרבה יותר משמעותיות לרלב"ד ושנית, לתת לרשויות מקומיות סמכויות אכיפה. נקודה שלישית היא באשר להעברת הרלב"ד למקום אחר. בעייני, צריך לשקול את זה. מדוע? יש חיבור בין תשתית לבין בטיחות בדרכים. רק לאחרונה שרת התחבורה - - -

אני אומרת לכם את הדברים כמו שהם. בדיונים איתנו על סדרי עדיפויות ועל איזה פרויקטים לתקצב קודם, היום משרד התחבורה דוחף לפרויקטים שיש בהם ריבוי של נפגעים בתאונות דרכים. צריך לקחת את זה בחשבון. אם מוציאים את הרלב"ד מאחריות המשרד לבטיחות בדרכים אז לא בטוח שהמשרד ימשיך לייצג את האינטרסים של הכבישים הללו באותה עוצמה.

אני באמת משתפת אתכם במה שקורה. בתקציב האחרון קוצצו למעלה מ-2 מיליארד שקלים בפרויקטים ולא נגרע שקל אחד מהרלב"ד, לא מפרויקטי הפיתוח של הרלב"ד ולא מפרויקטים תחבורתיים שנוגעים - - -

איזה תקציב יש לרלב"ד? אין לו כלום.

כמה יש לכם?

הגזמת.

אני אתייחס. יש תקציב פיתוח של למעלה מ-200 מיליון שקלים.

15 מיליון? לא זוכר.

כמה?

מלבד התקציב השוטף, יש תקציב פיתוח של למעלה מ-200 מיליון שקלים.

לרלב"ד?

בוודאי.

גם השוטף ירד וגם הפיתוח ירד.

גם בפעם שעברה הם - - -

יש עוד מיליארדים רבים שהוקצו לתשתיות, כמובן. אני רק אשלים את דברי.

תשלימי, אין בעיה.

כמובן שלא קוצצו פרויקטים שנוגעים לבטיחות ולא רק זה אלא גם התווספו פרויקטים. כלומר, בשנה שבה היו קיצוצים, משרד התחבורה הוסיף את כביש 40 עד צומת טללים.

ספיר, ההצעה של היושב-ראש לא הייתה להוציא את הרלב"ד ממשרד התחבורה, ההפך.

לא, להעביר לרוה"מ.

לא, להוציא למשרד רוה"מ.

להעביר את זה למשרד רוה"מ, נכון.

לחמש שנים.

אני לא אומרת, אני אומרת שיש יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן.

אתה לא היית בישיבה הקודמת.

אני רק מציינת את הנקודה הזו. לתשתית יש חלק מאוד גדול.

בסדר, יש הסכמה כללית שהשיטה הקיימת לא עובדת.

כן.

אני חושב שעל זה אין ויכוח, נכון?

נכון.

זה לפי התוצאות, לא צריך להיות גאון הדור כדי לדעת את זה. צריך שיטה אחרת. צריך מלחמה אחרת ולהיכנס לזה בכל הכוח. מכיוון שאתם לא נותנים תשובות בעניין הזה ואתם מעדיפים להשאיר את המצב הקיים למרות שהוא לא עובד - - -

אני לא מדבר על האוצר, אני חושב שדווקא האוצר תומך בעניין הזה מכיוון שהעלות של ה-17 מיליארד היא עליכם. אתם אחראיים על התקציבים במדינת ישראל, נכון? זה יותר לבתי החולים, נכון? אני קיבלתי נתונים על איך ה-17 מיליארד האלה מתחלקים. איך הם מתחלקים באמת?

17 מיליארד זה מספר של הרלב"ד אז אני מציע שהוא יציין את זה.

זה של הרלב"ד?

זה עבודה שאתם עשיתם.

נוהל פרט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

מי עשה את ההערכה הכלכלית הזאת?

בנק ישראל.

דווקא בנק ישראל?

זה נקרא נוהל פרט שמתייחס לעלויות בכלל לנושא של תחבורה ותשתיות וזה של בנק ישראל.

תגיד שם ותפקיד לפרוטוקול.

עורך דין יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק.

למה? גם בתי חולים.

לצורך העניין, הרוג זה 8 מיליוני שקלים. סליחה על הציניות.

מי עשה את זה?

התמחור הזה הוא חלק מנוהל פרט. זה נעשה על ידי משרד התחבורה ובנק ישראל.

אבל 8 מיליון כפול 400 זה לא 17 מיליארד.

יש גם פצועים. נראה לי שמאז זה התעדכן כבר לתשע נקודה משהו.

אז צריך לפלח בין שני סוגי הוצאות. יש הוצאות אמורפיות שהן באוויר כמו ימי עבודה ויעילות ויש הוצאות שהן ישירות והן יוצאות מגופים מסוימים. אנחנו צריכים להבין מי משלם את הכסף הזה בפועל. איפה לשים את האצבע? למי חסר הכסף הזה? ממי הוא נגרע? אז אולי אנחנו נגביר את האחריות גם על הגופים המשלמים.

אני חייב להגיד לכם שזה אמנם התפקיד שלנו לפקח אבל זה לא התפקיד שלנו להילחם עם הממשלה בעניין הזה. זאת אומרת, אין לי ברירה. אתם לא נותנים לי ברירה. אנחנו נגיש הצעת חוק בעניין הזה ואני רק מקווה שבוועדת שרים לחקיקה, משרדי הממשלה יתמכו בהצעת החוק הזאת ולא יעמדו על הרגליים האחוריות בגלל שיקולי אגו, שיקולי תקציב וכל הדברים האלה.

אני אומר לעמותות, יכול להיות שצריך מאבק ציבורי בעניין הזה. מה שקורה פה זה שאנשים נהרגים, אנשים נפצעים ואף אחד לא עושה את העבודה שלו. זאת המציאות ואתם יכולים לעשות מאבק ציבורי אבל אתם צריכים להבין שזה לא יכול להימשך ככה. אין מה לעשות.

זאת באמת קטסטרופה, 400 הרוגים.

קטסטרופה כזאת לא ראיתי בחיים. 40 אנשים שנהרגו בחודש ימים ואני לא מדבר על הפצועים. כל המשרדים מחזיקים ככה את קרנות המזבח כדי לא לאבד תקציב. מדובר בטובת המדינה וטובת אזרחי המדינה. מה זה מעניין אותנו למי המסכות ומי נותן את התקציב?

אמרנו שננסה שיטה אחרת לחמש שנים ונעשה תוכנית לביצוע, לא תוכנית לדיון, שהרלב"ד יוביל אותה ביחד עם משרדי הממשלה – בכל זאת, אנחנו לא אנשי המקצוע בעניין הזה – ותתקדמו. בכל שנה אנחנו נראה איך זה עובד. בסדר, מה אפשרה לעשות? אנחנו נגיש הצעת חוק בעניין הזה.

אתם תצטרכו לבנות איזשהו מצע לחוק הזה.

לא, לא צריך. אנחנו נבנה את זה ונגיש אותה מטעם ועדת הכלכלה ואנחנו נצטרך להילחם עם ועדת שרים לחקיקה. אם ועדת שרים לחקיקה לא תאשר את זה אז אנחנו נצטרך להילחם בכם. זאת אומרת, אנחנו נעביר את זה בכנסת למרות ועדת שרים לחקיקה, אופוזיציה וקואליציה ביחד. זה מה שיקרה. זה אומר שינויים תקציביים, זה אומר שינויים במדיניות, זה אומר שינויים בכוח אדם וזה אומר שינויים באחריות. הכול ביחד. זאת התוצאה.

המשרד לביטחון פנים, רק תיקחו בחשבון שנצטרך לתת סמכויות גם לפקחים עירוניים וזאת תוספת כוח אדם מאוד משמעותית. בניגוד לעמדה העקרונית שלכם, שאתם הכול והעירייה זה אוויר. אתה מבין?

אני מציע למשרדי הממשלה לא להתנגד בוועדת שרים לחקיקה להצעה הזאת – זאת הצעה מהדיונים שהובלנו – מכיוון שהתנגדות להצעה הזאת אומרת שאתם מסכימים למחיר שהציבור משלם ולא עושים שום דבר על מנת לשנות אותו או לשפר אותו, לצערי הרב. זה המצב. רצית להגיד משהו? בבקשה.

איישר קו. עלות המשק ב-2023 זה 16 מיליארד. כל הרוג זה 9.15, פצוע קשה זה 5.89 ואפילו פצוע קל זה 18 אלף שקלים. אלו נתונים שלא אנחנו כתבנו אותם. זה מופיע ויש את מי לשאול, אלו הנתונים.

אני רוצה להגיד משהו שאני מדבר עליו בכל ועדה. אין לרלב"ד איזשהו רצון לקחת סמכויות ולהתחיל להיות יותר גדול, יותר חזק או משהו בסגנון הזה. יש נתונים ואנחנו מתעלמים מהם פעם אחר פעם. בשנה שעברה דיברנו על זה שזה הנתון הכי גבוה בעשר שנים האחרונות וזה עבר לנו ככה. השנה זה 20 שנה אולי אפילו יותר. הנתון הוא 434 הרוגים, נכון לבוקר הזה.

זה מטורף והשיטה לא עובדת. השיטה לא עובדת אז מי שבאופן הגיוני יודע, מנהל מערכות ויודע לעבוד אומר שאם השיטה לא עובדת אז אני לא אמשיך אותה באותו אופן. בואו נשנה למשהו, בואו ננסה, בואו נמצא איזשהו פטנט אחר.

הרלב"ד הוא רשות לאומית וכל מה שהוא מתעסק בו היום זה פרסומת וחלוקה של כלום. אם זאת רשות לאומית שיש לה תפקיד ויש לה אחריות אז בואו נראה מה היא מסוגלת לעשות. כל אחד צובר לעצמו משהו ושומר את זה לעצמו. הנתונים האם כאלה ואף אחד לא משתף אחד את השני.

כל מה שאנחנו רוצים וכל מה שאנחנו מעלים פה על השולחן פעם אחר פעם זה שאם זאת הרשות אז תיתנו לה את הסמכויות ואת הכלים ואם היא לא תעמוד בהתחייבות אז תעיפו אותה. תפרקו אותה, זה בסדר אבל אי-אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא.

אנחנו מבקשים להיות אחראיים. אנחנו מבקשים להיות מעורבים. אנחנו רוצים להיות בתוך העניין הזה. יש לנו מאגר ידע, מאגר נתונים שמופיע על פי החוק. אנחנו אמורים לרכז את המידע הזה בארץ בעולם, לנתח אותו ולהביא תובנות לשטח אבל אין מישהו שמקבל את זה ואין מישהו שבכלל מתייחס לזה אז למה?

למה אתה צריך את הרלב"ד אם הוא לא מצליח לממש את הייעוד שלו? אנחנו הראשונים שמתנדבים לפרק את הרלב"ד אם זה ככה. אנחנו לא רוצים להחזיק את הדבר הזה אבל אם כן – ואנחנו חושבים שאפשר לעשות הרבה מאוד והרבה יותר – אז תיתנו לנו את הכלים לנסות. אני אומר, תגבילו את זה בזמן, תגבילו את זה בתחום אחריות.

הגבלנו לחמש שנים.

מצוין אבל בואו נתחיל לעבוד. אנחנו חייבים להוריד את הדבר הזה. אנחנו מתרגלים למספרים של 400 פלוס. בשנה הבאה יהיה 430 ואנחנו נגיד "ירדנו". ככה זה נראה? במדינות אחרות בעולם זה יורד. נכון, אנחנו לא דומים ולא שווים. בסדר אבל לא עד כדי כך. זה לא יכול להיות שבכל מקום זה יורד ואנחנו עולים. המרווח הוא כפול.

חייבים לעשות משהו בעניין הזה ולהפסיק להתנגד. אפשר לעבוד ביחד וצריך לעבוד ביחד כי יש לנו מטרה משותפת. אף אחד לא רוצה לאגור פה שום דבר. אני מקווה שהמהלך הזה באמת יקרה ויהיה אפשר להתחיל את שנת 2025 הרבה יותר טוב והרבה יותר נכון.

אין לנו עם מה לעבוד. יש כסף לפרויקטים אבל גם כן, זה 200 מיליון שקלים. זה 200 מיליון שאנחנו מקבלים אותם? אנחנו מפקחים על זה שכל אחד יעשה את מה שהוא עושה אבל זהו. אין לך יכולת לנהל את הדבר הזה.

לאיזה פרויקטים אתם נותנים את ה-200 מיליון האלה?

ניקח משהו יותר קטן, למשל עיר בטוחה. זה 80 מיליון שקלים. מה-80 מיליון שקלים האלה נתנו למשטרה. למשטרה יש שש ניידות שאנחנו נתנו להם ומצלמות שאוכפות רמזור אדום וזה עובד. יש לנו את כל נושא החינוך שעובד שם בסביבה, באשכול הזה. חלק מהתשתיות לא עבדו כי פירקנו את הדבר הזה אבל על הדבר הזה אנחנו מפקחים.

אם נגיע למצב שכמו בכל מבצע, יש כוח מבצע, יש כוח שנותן לו מודיעין ויש כוחות שדואגים ללוגיסטיקה מסביב אז אנחנו רוצים להיות הכוח המודיעיני הזה שיגיד לאן ללכת בצורה מבוקרת ואיך אפשר לעשות את זה ב-100%, הכי טוב שאפשר עם המעט שיש. אפשר גם לבוא בטענות לגוף המודיעיני על כך שהוא לא הביא מודיעין טוב, זה גם בסדר אבל בואו ננסה את זה.

יש בכלל תוכנית עבודה במשטרה או לאכיפה בצורה מסודרת?

בוקר טוב ושבוע טוב. עמיר ג'יבלי, אני רמ"ח מו"פ באגף התנועה. בימים אלה אנחנו מגבשים תוכנית עבודה דו-שנתית בכל מה שקשור להתמודדות עם הקטל בדרכים. המשרד לביטחון לאומי, המפכ"ל ואגף התנועה יורידו את כל היעדים ואת תוכנית העבודה שהיא כמובן מבוססת מחקר רב שנתי.

אגיד משפט אחרון. היושב-ראש דיבר פה על האוטומציה בדוחות. הדברים עוברים היום אוטומטית. 1,200,000 דוחות בשנה, ג'יבלי? 80% מהם נרשמים ידני אל מול 20% אוטומטי. בעולם זה בדיוק הפוך.

בעיריות זה הפוך. בעיריות הכול ממוחשב.

למה אנחנו מתפלאים כש-400 אלף מתבטלים במהלך השנה ועוד 400 מגישים ערעורים ופונים למפנה? הם בכלל לא מקבלים את הסמכות של המשטרה אז הם מערערים וכל התהליך הזה בכלל לא עובד, במקום לקבל דו"ח אוטומטי וכשאתה יוצא מירושלים לתל אביב, בערב אתה כבר מקבל את הדו"ח.

לא אבל פה עשינו שינוי בחוק חדש שייכנס לתוקף בעוד שנה בערך.

בעוד שנה כל האוטומציה הזאת תרד אם לא יתחילו לטפל בזה היום. גם הבודדים, המצלמות הבודדות שיש בשטח – זה לא יחליף את המשטרה – כבר לא יהיו קיימות.

טוב. משרד המשפטים פה? הם לא באו. אני מצפה מהאוצר ללכת איתנו לוועדת שרים לחקיקה. החיסכון שקיים כתוצאה מהירידה בתאונות הדרכים זה חיסכון של המדינה, של האוצר אז תלכו איתנו בעניין הזה נגד משרדי הממשלה. יש לזה חשיבות בוועדת שרים לחקיקה.

ויעילות המשק, כמובן.

יש דברים שבהם הכסף הוא לא בהכרח המוטיבציה. כולנו היינו רוצים לחסוך חיים, פצועים ונפגעים.

לא אבל אני אומר את זה בגלל שאתם אחראיים על הכספים.

ספיר, אתם משקיעים רק בנושא אחד, כמו שאמר פה ניצב בדימוס יורם הלוי. הוא מדבר על מערכת שכבר שבו כבר שמת את הקנס. הדבר הזה צריך לעבוד אוטומטית. צריך לגבות באופן אוטומטי ולשנות פה את הכללים.

קודם כול, שזה ירד מהחשבון של הנהג ואחר כך הוא יערער אם הוא רוצה את הכסף. אפשר ללכת דרך ארוכה בעניין הזה וזאת דוגמה אחת. היה בגלובס מאמר מאוד ארוך בסוף השבוע שעבר והוא הראה איך במדינות נורבגיה, דנמרק וכל האירופאיות האלה - - -

אפשר ללמוד מהם דבר אחד.

מספר ההרוגים ירד והם מציינים שם שאחד הדברים שבעזרתם הם מצליחים להוריד את מספר ההרוגים זה המצלמות באמת. אני הופתעתי שזה היה האלמנט העיקרי.

אבל צריך לתת תקציב לדברים כאלה.

היושב-ראש כאן מדבר על זה שזה באמת חשוב. את אומרת שזה לא עניין של כסף אבל בוודאי שזה עניין של משאבים.

לא, מה שאני מנסה לומר זה דבר אחר לגמרי, חבר הכנסת.

מה הבעיה? תתנו מיליון שקלים לרלב"ד לנושאים האלה של הטכנולוגיה, פעם אחת ולתמיד.

רגע, כבוד יושב-ראש הוועדה. אני אומר עוד פעם כי אני רוצה לומר את זה באופן מאוד ברור. יורם יודע היטב ומכיר היטב את דעתי. אני יותר קיצונית מכם ואני אפילו יותר קיצונית מיורם כי אני מאמינה שהרלב"ד צריך להיות גוף פיקוח, לא רק גוף שנותן מודיעין. אתה יודע את זה. אני חושבת שבסוף - - -

אבל לפחות רק צעד אחד נעשה.

לא אבל האם הצעד הזה הוא מה שיביא את השינוי? אשתמש בז'רגון שלך, האם לרלב"ד יהיה יותר קל לייצור תמונת מודיעין - - -

לא, אני אסביר לך.

כבוד היושב-ראש, ברשותך. בעיננו, לא.

אם הרלב"ד גם ייתן תקציבים וייפקח על הפעילות הזאת אז תאמיני לי שזה שונה.

זה בסדר.

זה הכול.

זה לגבי - - -

אגיד במילים ברורות את מה שספיר אומרת.

רגע, תיתנו לי לסיים, ברשותכם. אני יודעת לדבר בשם עצמי. מה שאני אומרת זה דבר מאוד פשוט. אין ספק שצריך לחזק את הרלב"ד ולתת לו סמכויות וצריך לחשוב איך עושים את זה נכון. אנחנו לא מתנגדים לדבר הזה ואנחנו אפילו בעד.

אני רק מדגישה שגם עם התקציבים שיש היום לרלב"ד, אפשר להחליט לא לחכות. בסוף, זה תקציבים של הרבה מאוד כסף וזה תקציב גמיש. אפשר לפרוס את כל המדינה עם מלמות, אין שום בעיה ויש כסף לזה. זה עניין של החלטה אבל האירוע של הכנסת הרשויות המקומיות לתוך התמונה הוא אירוע הכרחי, בעיננו.

כלומר, איך אנחנו רואים את הדברים בעיני רוחנו? צריך לקחת את הרלב"ד ולהפוך אותו לגוף עם סמכויות פיקוח ועם סמכויות לתת הוראות.

לא רק זה, גם עם סמכויות תקציביות.

אתה יודע, אם תיתנו לי עכשיו מיליארד שקלים - - -

גם לרשויות מקומיות וגם באכיפה.

כמה כסף צריך על מנת לעשות את כל האוטומציה הזאת של מצמות וכולי?

כמה מאות מיליונים.

אז תתנו את זה. מה הבעיה?

יש. יש היום 200 מיליון.

אבל זה לא מספיק.

לא, זאת לא הבעיה.

זה לא יוצא בדקה.

גם אם יש כסף, אין לי סמכות לשים מצלמה אחת בשום מקום.

לא, זה ברור אבל צריך במקביל את המערכת הגובה.

אנחנו לא מתנגדים, אין בעיה.

ספיר, עכשיו זה לא הכסף.

אני מסכימה. צריך לפטור את - - -

אין לרלב"ד סמכות לשים מצלמה.

נכון, השלב הראשון זה סוגיית הסמכות.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס.

זה מה שצריך להסדיר כמה שיותר מהר, נכון.

טוב, הבנתי.

אדוני יושב-הראש, אני רוצה להוסיף עוד משהו.

בבקשה.

אני תמיד מביא לדיונים שלך את הזווית של החינוך ואני חושב שאין פה נציג של משרד החינוך, נכון? בעיני, זה המפתח.

עשינו דיון עם החינוך.

כן, אני יודע. קודם כול, נאמר שהיו פה שנים טובות יותר בנושא תאונות הדרכים. 2012 ו-2013 היו שנים טובות. הייתה שם ירידה דרמטית לעומת השנים הקודמות אז צריך להבין מה גרם לירידה הזאת כי זה לא קרה לבד וזה לא קרה מעצמו. אלו לא היו שנים של קורונה שבהן לא נסעו בדרכים אז צריך להבין מה היה בשנים הטובות.

לא אבל אנחנו יכולים לקחת מדינות שעשו מבצע כזה וירדו וללמוד מהם.

נכון אבל אמרתי שגם יש לנו מה ללמוד מעצמנו. דבר שני, הרבה מאוד מתחיל פה בתרבות הנהיגה ובחינוך. אני חושב שהיחלשות החינוך בישראל פוגשת אותנו גם בסוגייה הזו. כלומר, אנחנו פחות ופחות מצליחים לקבל ממערכת החינוך תפוקות, כבר לא מעט שנים.

אני רוצה לומר שבעיני, כיתות יא' ו-יב', שהם הנהגים הראשונים שנוהגים, זה מפתח מאוד גדול ולדעתי נעשה מעט מידי בגיל הזה שהוא כמו וקטור. מה שאתה עושה ישפיע על 60 או 70 שנים של נהיגה. אני ניסיתי להסביר לילדים שלי למה הם עולים לי יותר בביטוח אז אמרתי להם שסטטיסטית, הגילאים הצעירים של מתחת ל-24 עושים יותר תאונות. הם שאלו אותי למה ואמרתי להם שזה חוסר ניסיון ממרות. לכן, אם אנחנו נשקיע בחינוך של הגילאים הצעירים - - -

אני אומר כאן שלרלב"ד יש תוכנית זהירות בדרכים מדהימה לכיתות ה' שעובדת בישראל כבר 40 שנה בשביל למנוע מילדים להיפגע בתאונות דרכים ואנחנו צריכים תוכנית לאומית לחינוך של יא' ו-יב' בשביל שהילדים האלה לא יהפכו להיות פוגעים כנהגים. תודה.

אנחנו עשינו דיונים. לא נכנסנו לפרטי פרטים אבל ברור שברגע שמדובר פה על דברים שצריך לעשות אותם כמו למשל, החינוך והנושא של האופנועים – שליש מההרוגים זה אופנוע, קורקינט ואופניים.

דו-גלגלי.

שליש זה דו-גלגלי וצריך לעשות איזושהי תוכנית בעניין הזה. זה לא דבר שצריך לעבור עליו לסדר היום.

אדוני היושב-ראש, היו שני דיונים, ב-19 וב-26. אנחנו הצגנו את כל הפעילות של המשרד והיו פה גם משרדים אחרים. אני לא רוצה לחזור על הכול.

לא, לא צריך עכשיו. זאת ישיבת המשך.

לא, זה לא כאילו שלא - - -

כל מה שדנו עליו, דנו.

זה גם מה שספיר אמרה, זה לא שלא נעשה כלום. אני הצגתי בדיון הקודם מצגת שכוללת בתוכה את כל הפעילות שלנו בהיבט של כבישים אדומים. גם בתקציב הנוכחי עם כל הקיצוצים שהיו, הבאנו תקציב של 400 מיליון שקלים גם לכביש 40 ועוד 100 מיליון שקלים בכל שנה למוקדי סיכון. זה קיים וממשיך. גם בנושא של החינוך ביחד עם משרד הביטחון - - -

נכון. ברור לכם מה היה קורה אם זה לא היה קיים.

נכון.

אין על זה ויכוח.

גם הנושא של הדרכת האופנועים וגם ההשתלמויות, הכול הוצג על ידי הרלב"ד. כלומר, זה לא שכלום לא נעשה ואנחנו באיזשהו חלל אבל זה נכון שצריך לראות איך מתקנים, משפרים ומייעלים את כל הסיפור.

ולהשלים את הקצב. בכל שנה נוספות בערך 100 אלף מכוניות על הכבישים?

אפילו יותר.

אפילו יותר.

יש 4,100,000 כלי רכב בשנה ומתוכם שלוש וחצי - - -

לי יש דעה בעניין הזה ואני יודע שזאת דעה לא מקובלת. אתם זוכרים שהיה בזמנו את משבר האנרגיה? את צעירה מידי בשביל זה. יום אחד בשבוע, רכבים לא עלו על הכביש.

סימנו יום.

זה מה שצריך לעשות עכשיו כי אין מספיק תחבורה ציבורית.

לצערנו. אם התחבורה הציבורית הייתה טובה אז היו קונים פחות רכבים.

אם אני הייתי שר התחבורה או השר לביטחון פנים אז זה מה שהייתי עושה. מיום ראשון עד חמישי למשך שנתיים או שלוש, הייתי מוריד 20% מהרכבים מהכביש ושכל אחד יסתדר. ייסעו לעבודה עם החבר או החברה. זה דבר שחייבים לעשות אותו כל עוד אין תחבורה ציבורית כמו שצריך אבל אני לא נכנס לזה. זה רדיקלי מידי, נכון? זאת העמדה האישית שלי.

זה לא חוקתי.

זה חוקתי ביותר אבל בסדר.

אפשר לעודד עסקים לתת לאנשים לעבוד מהבית, כמו בקורונה.

נכון, בסדר.

לעבוד מהבית יום בשבוע.

זה לא פותר לי את הבעיה של הכביש אבל כן.

למה? זה מוריד.

כשיש בעיה אמיתי אז הפתרונות הם חריגים ולא צריך להיבהל מפתרון חריג, זה הכול.

אדוני, אני רציתי לדבר טיפה על ירושלים. אפשר?

תכף. לפני זה, מישהו רוצה להגיד משהו על מה שאמרנו?

כן, אדוני.

זה לא חובה, כן? זאת ישיבת המשך ושמענו אתכם בישיבות הקודמות.

ישיבת המשך. כמו שאמרנו, 434 זה שיא של עשרים שנים ואחד מההבדלים של המוות פה בכביש זה שזה מוות מיותר. אנחנו באור יורק פוגשים את המשפחות והמכנה המשותף זה שהם אומרים "למה" ובגלל זה, זה מחזיר את זה לשולחן הזה.

אני ישבתי עם יורם במועד כניסתו לתפקיד והוא אמר "אם לא יתנו לי את הכלים, את הסמכויות ואת התקציב – אני אשים את המפתחות כי אין לי לעבוד פה. אני שואל איך אפשר לבוא אליו בטענות כשבתקציב של 2025, התקציב של הרלב"ד יורד מ-63 ל-61. התקציב של מוקדי סיכון בעירוני יורד מ-120 ל-90 אז איזה כלים אפשר לתת פה כשאנחנו אומרים שיש עלייה? אין שום עלייה במשאבים של הרלב"ד.

היום אנחנו מדברים על משהו הרבה יותר רחב, כן? לא 63.

אני כבר אתייחס גם למה שאדוני העלה.

אבל אנחנו כבר דנו על זה, לא צריך להתחיל את הכול מאפס.

זה לא מאפס, זה פשוט היה - - -

אתם ראיתם שאני התחלתי את הדיון מאיפה שנעצרנו.

זאת פשוט הייתה התייחסות לזה שנאמר שיש יותר תקציב לרלב"ד והתשובה היא לא.

בסדר.

מעבר לזה, לשאלך לגבי הסמכויות והשליטה בתקציבים, אנחנו חושבים באופן מהותי שהשליטה צריכה להיות דרך הרלב"ד וזו הדרך לשתף פעולה. כמו שהיה בערך לפני עשור, הרלב"ד מפקח על התקציבים, זה עובר דרכו לכל הגורמים מסביב והשליטה צריכה להיות שם. לעניות דעתנו, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים צריך להמשיך ולהיות אחראי על התחום הזה.

נקודה אחרונה שגם אתה ציינת היא לגבי תוכנית לאומית רב-שנתית. אני מוכן להעמיד את עצמי ואת אור ירוק לטובת הנושא ברלב"ד אבל האמת היא שלא צריך כי יש תוכנית לאומית רב-שנתית שהרלב"ד כבר הכינו והיא אפילו כמעט והגיע לממשלה. אני חושב שבמקום לבנות דברים מחדש, אפשר ששרת התחבורה והבטיחות בדרכים תעלה מחר בבוקר את אותה תוכנית שהוכנה לבקשתה.

טוב. ביילין, בבקשה.

גיל ביילין, יושב-ראש הארגון לביטחון בכבישים.

לא רואים אותך בערוץ 14, מה יהיה?

מחר בבוקר.

או-קיי.

אני רוצה לשים זרקור על הצבא. אני קיבלתי הבוקר את הנתונים המעודכנים.

תגיד שתי מילים על מה זה הארגון שלך.

הארגון לביטחון בכבישים זה ארגון שעובד בעיקר עם הצבא ובעיקר עם חיל האוויר, במסגרת פרויקט גדול של חיל האוויר שנקרא 25 בשלישית וזה אומר להוריד את כמות התאונות ב-25% עד גיל 25 – בדיוק בהמשך למה שנאמר פה מקודם על כך שצריך לשים זרקור על הנהגים הצעירים – עד שנת 2025.

כמובן שבגלל המלחמה זה לא ירד ולא קרה אבל הם הבינו את המצוקה והם ראו את הנתונים. הם היו בדיוק בישיבות כאלה לפני כמה שנים והם הוציאו לפועל תוכנית כזאת. הם השקיעו כספים שיושבים בעיקר על שני דברים וזה מה שאני רוצה להגיד פה. אחד זה הסברה וחינוך ושתיים זה אכיפה.

האכיפה שם היא מאוד חכמה אז אני רוצה לתת את הנתון ולהסביר למה היא חכמה. הצבא לא בונה על המצלמות, לא מצלמות רמזור ולא על מצלמות מהירות, כי הרבה מאוד עבירות הן לאו דווקא מהירות.

כולנו יודעים שמהירות היא גורם תורם אבל לא זה מה שגורם לכל תאונות הדרכים. אני נוהג בדרום הרבה מאוד לבסיסים של חיל האוויר לרמון, לעובדה ולנבטים. הרבה מאוד מהתאונות או הכמעט תאונות הן בגלל התנהגות של נהגים שם ולאו דווקא מהירות.

לכן, גם אם יהיה תקציב גדול מאוד למצלמות, זה לא באמת יפתור הכול כי בסוף, זה חינוך ואיך שנוהגים. מה שהצבא עשה בנושא של הטכנולוגיה זה שמעבר למובילאיי, יש את המערכת שנקראת ענ"א ובכל רכב צבאי יש את ענ"א.

ענ"א זה עוזר נהג אישי. מעבירים את כרטיס הנהג, יודעים מי נוהג באותו זמן ואם נהג עושה עבירה אז זה ישר מתריע אצל המפקד שלו ואם זאת עבירה חמורה אז זה מתריע אצל האחראי על הבטיחות הבסיסי.

ישבתי לפני שבוע עם אחראי בטיחות בסיסי באחד הבסיסים והוא קיבל שלוש הודעות ברצף תוך כדי. הוא אמר לי "הנהג הזה נוהג ב-130 קמ"ש, הוא יישפט על זה היום". זה הסיפור. אם אנחנו נקבל דו"ח על מהירות בעוד חודשיים אז תודה רבה, נשלם וניתן את הנקודות אבל זה לא העניין. העניין הוא שבתוך כל רכב תהיה כזאת מערכת - - -

זה לא כל כך פשוט.

ברור שזה לא פשוט, שום דבר לא פשוט.

זה קיים גם במשטרה. זה בגופים שהם היררכיים, מסודרים ושיש להם סמכות - - -

נכון אבל אם זה יהיה מחויב - - -

אם תשים את זה עכשיו בגוף פרטי אז מה פתאום שמים לי מכשיר בתוך האוטו?

למה? אשתי מקבלת התראה בכל פעם שאחד הילדים שלה זזים. היום ברכבי ליסינג אתה יכול - - -

זה גם מחובר לחברות הביטוח.

אז בואו נפעיל את זה.

יכול להיות שהפרמיה יכולה לעלות. עוד פעם, זה עניין של חקיקה ורצון. הנתון שאני רוצה לתת נכון להיום בבוקר זה 20 חיילים הרוגים השנה שזה פי ארבע מבדרך כלל. 20 חיילים הרוגים בתאונות דרכים ו-17 מתוכם בחופשה. זאת אומרת, עברו את עזה, שרדו את לבנון, יצאו לחופשה להתאווררות ואז הם עשו את התאונה ונהרגו.

17 מתוך 20 הרוגים זה בחופשה ולא ברכבים הצבאיים ופה אני רואה את החשיבות של העזרים הטכנולוגיים דווקא בתוך הרכב כאשר החיבור של זה הוא לא למפקד – כי באזרחות אין לנו מפקדים, כולנו מנהלים גדולים – אלא לחברות הביטוח ואז הפרמיה והסנקציות השליליות יורגשו.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, אני גם רוצה להתייחס. לגבי מה שאמר חברי מהמשטרה על כך שהם ישבו ועשו תוכנית עבודה שנתית, אנחנו לא שותפים לה ואנחנו אפילו לא יודעים מה הם רוצים לעשות.

הוא אמר שזה מתבסס על מחקר רב-שנתי, אם שמעתי נכון.

נראה לי שהמחקר של המשטרה הוכיח את עצמו השנה ואנחנו לא שותפים לתוכנית העבודה לשנה הבאה. דבר שני, כל מה שנאמר פה הוא טוב, נכון ויפה אבל אם לא נקבל כלים מאוד מהר אז בסוף 2025 אנחנו נדון על 500 הרוגים ויותר כי כרגע אין לנו כלים לעשות כלום. כל החלטה שתתקבל צריכה להתקבל מאוד מהר.

כן, בבקשה.

אגיד כמה דברים בקצרה. לגבי נושא האכיפה שעלה פה, נכון להיום יש עלייה של עשרות אחוזים באכיפה בתחום העירוני, עליה של מעל 10% בתחום הבין-עירוני והמשטרה ואגף התנועה בפרט בעלייה באכיפה למרות שנה מאוד מאתגרת והרבה משימות שהמשטרה ואגף התנועה עסקו בהם, בפרט בתחילת השנה, במסגרת מלחמת חרבות ברזל.

יש חוסר בכוח אדם וכולנו יודעים שיש פערי איוש מאוד משמעותיים אבל אני אופטימי. אני חושב שיושב-ראש הרלב"ד צודק במאה אחוז במה שהוא אמר. יש בעיה במדינת ישראל והיא הרתעה. ברגע שהנושא של ההרתעה ייפתר, הן מבחינת בתי משפט מנהליים והן מבחינת כל הפרויקטים הטכנולוגיים שאנחנו עומלים קשה מאוד על להכניס אותם והם אמורים להיכנס בשנה הקרובה - - -

אנחנו מדברים על חמישה פרויקטים במקביל, מהירות ממוצעת, וידאו אנליטיקאי, ממא"ל ועוד לא מעט פרויקטים טכנולוגיים שבעזרת השם יהפכו את ה-80, 20 ל-20, 80 והכול יהיה אוטומטי. זה מאוד ישפיע ואני מאוד אופטימי. תוסיף לזה את הנושא של התשתיות וכולי תקווה שאנחנו נראה תוצאות אחרות בשנה הבאה.

ג'יבלי, הפרויקטים האלה אמורים להתממש השנה, בתוך שנה?

חלקם כן.

יושב-ראש הוועדה, אני גם אשמח לתת התייחסות קצרה. אפשר?

תכף. ניתן רגע למישהו חיצוני. כן?

יחיאל מונטג, מייסד ומנכ"ל עמותת עיינים בדרכים, נשק וסע. מה שאני עומד להגיד פה מאוד מסתדר עם דבריה של ספיר. לפני כמה שנים קיבלתי פניה מבית ספר מסוים בשרון ליישם את נשק וסע משום שיש שם ברדק לא נורמלי ומצבי סכנה.

הגעתי למחרת היום, הכנתי את ההמלצות שלי לשינויי תשתית וזה הועבר לידי מנהל מטה הבטיחות. עברה חצי שנה, לא קרה שום דבר ואז יום אחד ילד חצה את הכביש וכמעט נהרג, ממש. מישהו עקף את כל התור וכמעט פגע בו.

אילו היו מיישמים את ההמלצות שלי, זה לא היה קורה ואז תוך שבועיים הכול הסתדר. מה אני רוצה להגיד? הלכנו ובדקנו למה זה קרה ולמה אותה מועצה חיכתה חצי שנה. מסתבר שהכול וולונטרי לגמרי וזה מסתדר עם מה שאת אומרת.

אין חוק וכל רשות עושה מה שהיא רוצה. לכן, ייזמנו ב-2022 הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת ואז הייתה קורונה וכל מיני דברים אחרים והיא פשוט נעלמה. לכן, הרלב"ד לבד לא יכול לקדם את מצב הבטיחות ללא שיתוף פעולה של הרשויות על פי חוק כי היום, הרשויות עושות טובה. זה מה שהעברתי לך. אנחנו מאוד נשמח לשתף פעולה.

סליחה, מה הייתה מהות החוק שהגשתם?

יש היום את פקודת הרשויות. חיפשתי בפקודת הרשויות איפה מדובר על בטיחות וכתוב שם "יש לקדם את הבטיחות" וזהו.

מה הציע החוק שלך?

רבע מהמדינה נוסעת לבתי הספר בבוקר וממנו וגם בצהריים.

נכון.

אז יש לתת לזה חשיבות. אם התשתיות ליד מוסדות החינוך תהיינה ראויות אז המצב ישתפר מאוד. הצעת החוק אומרת להוסיף שתי שורות לפקודת העיריות, יש ליישם את ההמלצות שלנו או שלנו בשיתוף פעולה עם הרלב"ד – של מי שיגיש את זה – בתוך שבועיים.

אין שום סיבה לקיים ועדת תנועה אחרי חצי שנה, צריך לעשות את זה מיידית. זה נותן פתרון לכולם וזה גם חסכון מאוד משמעותי בעלויות, אפרופו כל הכספים שמוצאים שם. החוק הזה הוא בהובלת טופרובסקי ועוד כמה חברי כנסת אבל בגלל המצב, זה דעך. לדעתי, זה צריך להיות הכי מהר שאפשר בשיתוף פעולה עם הרלב"ד, כמובן. זהו, אני סיימתי. תודה.

אדוני יושב-הראש, אני רוצה להתייחס, ברשותך.

כן, בבקשה.

ששי שדה, משנה למנכ"ל הסתדרות לאומית. אני פחות רוצה להתייחס לכפיפות של הרלב"ד כי שי יתרונות לכאן ויש יתרונות לשם אבל מה שבטוח זה שהמצב היום צריך להשתנות וכמה שיותר מהר.

כשאני מדבר על שינוי אני מתכוון לזה שמדברים כאן הרבה על אכיפה ואכיפה זה טוב וזה חשוב אבל אני רוצה לשים פה את הדגש דווקא על חינוך. אנחנו מייצגים את רוב נהגי האוטובוסים בארץ ואנחנו נלחמים על זה כי הנהגים האלה מעורבים ביותר מ-30% מתאונות הדרכים הקטלניות והקשות.

יותר מ-30%, הם מעורבים גם בתאונות של הדו-גלגלי ואף אחד לא טורח לעשות שום דבר כדי לחנך אותם ולשפר להם מיומנויות. למה אני מתכוון? אנחנו רצים, מגיעים לכאן ולוחצים על כך שייכנס הטכוגרף הדיגיטלי. הטכוגרף הדיגיטלי זה בהחלט משהו שישפר את הבטיחות בדרכים.

אנחנו נלחמים כדי שיהיה לנהגים האלה מקום לעשות את הצרכים שלהם, לשתות מים קרים וכוס קפה לפני שהם יוצאים לדרך כדי שהם יהיו רעננים. מעבר לזה, אנחנו נלחמים על זה שיהיו להם הדרכות. מהיום שהם סיימו את לימודי הנהיגה שלהם, אין להם שום הדרכה מעבר ואנחנו לוחצים על זה שיהיו להם הדרכות מעבר, גם הדרכות פרונטליות וגם הדרכות על סימולטור כדי לשפר מיומנויות.

לצערי, פעם אחר פעם אנחנו נתקלים בחומה ובקשיים לקדם דברים ואלו בעיקר קשיים כלכליים. לרוב, אנחנו דוחפים ואנחנו גם ממנים דברים אבל אני מצפה מהנוכחים כאן לשים כתף ולסייע בהכשרות ושיפור המיומנויות של הנהגים האלה.

זאת אוכלוסייה שבסך הכול, היא נגישה מאוד, קל להגיע אליה והיא מעורבת בתאונות קטלניות. לכן ככול שניתן עליה דגש – אני חושב שנוכל להפחית בהרבה את תאונות הנפגעים. למשל, יש הרבה תאונות של אוטובוסים בתל אביב עם רוכבי קורקינטים או אופנועים. עם סימולטור אפשר לעשות לנהגים תרחישים על הדברים האלה לשיפור המיומנויות שלהם אז הם יוכלו למנוע את התאונה הבאה.

אני חושב שהרלב"ד הוא פקטור מאוד חשוב כאן וכן צריך לתת לו את הכלים לסייע בנושא הזה. תודה.

היו"ר דוד ביטן: כן, בבקשה.

יו"ר הוועדה, יש לי כמה דברים בהקשר של מה שאתה אמרת על צעדים שהם יוצאי דופן. אני מסכים לגמרי שזה ממש העת לעשות את זה ויש לי כמה הצעות ואחת כבר אמרתי. אם מעודדים אנשים לעבוד מהבית חלק מהזמן ומורידים את כמות הרכבים מהכביש זה לחלוטין גם עומד בדוגמאות ממקומות אחרים בעולם שהצליחו להפחית את כמות תאונות הדרכים במסגרת חזון אפס. זה בהחלט אחד מהצעדים ואפשר לעודד עסקים כי אחרי הקורונה הרבה מהם ראו שזה באמת אפשרי.

יכול להיות שאם כבר עושים קמפיין אז אפשר לעשות קמפיין כזה שמעודד את האנשים האלה לאפשר לעובדים שלהם את זה וגם במסגרת המדינה, אולי אפשר לתת איזשהם הטבות כלכליות לעניין הזה. זה דבר אחד.

הדבר השני זה שאחד מהדברים שאני זוכר ממתי שהייתי חייל בצבא זה שפחדתי מאוד ממבצעי מלביש ואחד הרעיונות של מבצעי מלביש זה שאין אכיפה כל הזמן אלא שיש אכיפה בצורה כזאת שיכולה לדגום אותך ואתה מפחד מזה.

יכול להיות שאם מחליטים פעם בשבועיים באופן אקראי לעשות מבצע שבו אין בן אדם על הכביש שלא רואה ניידת אז מצב כזה ייצור הרתעה שאולי נדרשת היום ואפשר לחשוב על זה יחד עם המשרד לביטחון לאומי פה. אפשר לעשות מבצעים כאלה וכל בן אדם יחזור הביתה ויגיד "וואו, ראיתי היום ניידת שעצרה אנשים". אנחנו יודעים את המספרים וזה כמעט לא קורה היום.

אני רוצה להגיד שעוד צעד שאפשר לעשות – עמותת אור ירוק עשתה את זה ב-2010 – זה להגיש בג"ץ נגד המדינה. זה נותן איזושהי בעיטה – לא משנה איפה – לעשות דברים ויש סיבות למכביר. זה לא משהו שאני יכול לעשות אותו אבל אולי יש פה גופים שכן יכולים לעשות את זה.

אין תוכנית לאומית רב-שנתית, השרה לא מגיעה לכאן לתת דיווח, אין תקציב, לרלב"ד אין סמכויות וועדת שרים לא התכנסה. יש מספיק גורמים בשנה הכי גרוע מזה 20 שנה בשביל לפעול גם בנושא הזה ואולי זה ייתן למישהו את המוטיבציה לעשות את זה.

אדוני יו"ר הוועדה, כשעלה הרעיון להקים ועדת שרים בראשות ראש הממשלה, אני ציינתי פה שהוא לא יהיה פנוי לזה ובאמת עבר קצת יותר מחודש מאז שהוקמה הוועדה הזאת בראשותו ומסתבר שהוא לא פנוי לזה אז אנחנו שלחנו לו מכתב ופרסמנו את זה בתקשורת אבל זה מעט מאוד.

אני חושב שצריכה לצאת גם מכאן קריאה. אם הוועדה הזאת של השרים הרלוונטיים בראשות ראש הממשלה כבר קמה אז שתתכנס ולפחות תכריז שהיא על הנושא. עצם זה שהיא תסמן איזשהו חזון – הלוואי וזה יהיה חזון אפס – זה כבר רותם את המערכת לעשות משהו.

לגבי המשרד לביטחון לאומי שיושב פה, יש לי שאלה. האמת היא שאני ציפיתי שיציגו קצת נתונים אבל הם לא אז אני פשוט אשאל. אנחנו עשינו איזשהו ניתוח וראינו עלייה של 74% במחוז חיפה וירידה של 7% במחוז יהודה ושומרון. יש לכם מושג למה זה קורה? האם הוסתו ניידות? האם הגיעו תקציבים?

אולי עמיר יוכל לענות על זה.

כן, אני אענה לך. הוסיפו תקנים וניידות ביהודה ושומרון.

אז הנה חלק מהתשובה אבל בואו נשמע את הנתונים. אנחנו מאוד נשמח שתתנו לנו את הנתונים האלה. איך מסבירים את זה שבחיפה יש עלייה כזאת גדולה ורק ביהודה ושומרון יש ירידה כזאת?

אומרים לי פה שכמעט אין אכיפה ביהודה ושומרון ואם אין אכיפה אז גם אין תוצאות.

אולי זאת המסקנה, לבטל את האכיפה.

לא, הפוך ביו"ש יש ירידה של 7% בהרוגים. זה מקרה כמעט ייחודי בארץ.

כן אבל הוא אומר שזה כתוצאה מאי-אכיפה אז אולי אם נבטל את האכיפה, התאונות ירדו.

יכול להיות שהירידה היא מקרית.

אז שיהיה מקריות כזאת בכל מקום.

מה גם ששם נזהרים יותר בגלל הפיגועים.

נראה לי שלעמיר יש תשובה.

הצבא יושב שם כל היום וברגע שהצבא יושב אז נוסעים יותר בזהירות.

אדוני, ברשותך אני - - -

זאת אומרת, צריך להיזהר במסקנות.

לא, אני אומר שיש סיבה. חייבים לנסוע בזהירות בגלל הפיגועים אבל לא משנה, לא ניכנס לזה.

אני הייתי מצפה שיסעו יותר מהר אבל אם אתה אומר. אני רק רוצה להגיד דבר אחרון שאני אומר תמיד ואגיד אותו גם היום. סוף-סוף נקבע דיון עם השרה, אני התכוננתי והייתי ממש מוכן לדיון הזה ואז הוא בוטל.

הוא לא בוטל, הוא נדחה.

הוא נדחה אבל - - -

בלי תאריך, כרגע.

בדיוק. מעניין אותי מה יותר חשוב לה לעשות באותו יום. אני אבדוק את היומן.

לא, לא. אל תעשה את זה.

לא, בטח שכן.

לא, אל תעשה את זה.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - - -

זה לא רלוונטי לדיון הזה.

אל תעשה את זה, אני מנסה להשיג אותה ובאמת לקבוע איתה והיא מאוד עמוסה.

עמוסה במה?

תכבד.

היא לא עמוסה במניעת תאונות.

רגע, עם כל הכבוד.

אז במה היא עמוסה?

נו, באמת. זה לא תפקידך, אתה לא המפקח שלה.

רק רגע.

אל תפגע בנושא. ראית שעד עכשיו כולם - - -

לא, מה זה שייך? עם כל הכבוד לכם, הישיבה הזאת שמיועדת להיות עם השרה זאת ישיבה כללית לדיווח על כל מה שהשרה צריכה לעשות או עשתה בשנה האחרונה. אין לזה שום קשר. אני דחיתי את הישיבה כי היו לנו נושאים לא פחות חשובים מאשר דיווח. אם שמת לב, הוועדה עשתה ישיבות שקשורות בתאונות הדרכים ללא קשר לשרה ומשרד התחבורה השתתף. אני מאוד מצטער שהתכוננת אבל זאת לא בחינה.

לא, לא התכוננתי לדבר בהכרח.

רגע. זאת לא בחינת בגרות שאם לא עשית אותה אז אתה צריך להכין את הכול מחדש. תעזוב, לא צריך להגזים.

היא צריכה להגיע, זה חלק מהדיווח.

היא גם תגיע.

היא תדווח גם על התאונות וגם על - - -

היא גם תגיע. זאת לא ישיבה רק על התאונות.

לא רק אבל גם.

זאת לא ישיבה רק על התאונות.

אני יודע. לא רק אבל גם.

מה שאני מנסה להגיד זה שהנושא הוא כל כך חשוב אז אל תעשה אותו אישי על זאת או זאת, תעזוב את זה.

לא, גם כשהיו שרים אחרים אני ישבתי ואמרתי את אותו הדבר.

אני אומר את זה מתוך כבוד אליך.

גם כשהיו שרים אחרים אני ישבתי ואמרתי את אותו הדבר, גם מרב מיכאלי וגם ישראל כץ. אני פה כבר הרבה שנים.

אני רוצה לעבור לנושא ירושלים.

אז לא עשית נכון גם אצל מירב מיכאלי.

מי את?

עדי מארגון בטרם לבטיחות ילדים. אני רק רוצה להציג נתון הבוקר. אתם יודעים שאנחנו בסוף שנת 2024 אז עוסקים בסיכומים והנתונים שלנו על תמותת ילדים בתאונות דרכים עומד על 57 ילדים – אצלנו ילדים זה מגילאי 0-17 – שאיבדו את חייהם בתאונות דרכים השנה ומתוכם 37 בגילאי 0-4.

זה נתון שצריך להפנים אותו. הוא קשה, הוא משמעותי וזה רק הילדים שנהרגו. איפה אלו שנפצעו? מה זה עושה למשפחות שלהם? זה נתון מאוד, מאוד קשה. אגיד שמבחינת התרחישים והמקומות בהם הילדים נהרגו, 74% בתחומי הרשות העירונית.

זאת אומרת, פעמים רבות זה בסביבת מוסדות החינוך. זה משהו שצריך להתייחס אליו ולטפל בו בשילוב של כמה אסטרטגיות. עלה כאן גם הנושא של חינוך והסברה שהוא מאוד משמעותי גם להורים ולגם לילדים. אפשר ללמד ילדים גם מגיל צעיר על הליכה בטוחה, איך מתנהלים בכבישים ומה החוקים ובטח כשמדובר על דו-גלגלי.

היום, יותר ילדים ובני נוער נוסעים ורוכבים בתחומי הרשות העירונית וזה משהו שצריך להתייחס אליו וללמד אותו. הרבה פעמים הם מתנהגים בצורה שהיא בעלת סיכון וצריך לתת את הדעת על הדבר הזה.

כבוד היושב-ראש, אתה דיברת על פעולות חקיקה אז כמובן שאנחנו תומכים בכל דבר שיכול למזער את תמותת הילדים בנסיבות הקשות והחמורות האלה אבל צריך לשים לב שבכל מהלך שעושים, נותנים את הדעת על המאפיינים הייחודיים של ילדים למשל, הם נמוכים יותר והם לא צופים סכנות.

לכן, בכל פעם שמדברים על המספר העצום של אזרחים שנהרגו בתאונות דרכים, צריך לשים את הזרקור גם על ילדים והפתרון צריך להתייחס למאפיינים הייחודיים שלהם.

או-קיי.

אנחנו גם פה לרשותכם לכל דבר.

אבל כשאנחנו מדברים על חקיקה, אנחנו לא מדברים כרגע על תוכנית ספציפית לסוג מסוים של דברים אלא - - -

אבל הייתה התייחסות בדיון הקודם.

לא, רגע. אני מסביר לה. הנושא של החקיקה לא קשור כרגע לפרויקט ספציפי או לעניין מסוים. זה התפקיד של הרלב"ד לעשות אחר כך את התוכניות האלה וליישם אותן. אתה רוצה להגיד עוד משהו?

עמיר רצה לענות.

כן, שמי שבי ברכה, נציג מכוני רישוי ואני בעל מקצוע מהשטח. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת שלום דנינו, אדוני יושב-ראש הרלב"ג יורם הלוי ומשתתפים יקרים, חג חנוכה שמח קודם כול. אני בא להגיד כמה דברים שאני מרגיש מהשטח. יש חפיפניקיות בכל מיני קבלות החלטה כאלה ואחרות אז אציג את הדברים.

קודם כול, אני רוצה להבהיר שמדינת ישראל היא לא אירופה מבחינת תשתיות. התשתיות פה בארץ הן תשתיות יחסית פגומות וזה ברמה כזו שמביאה את כלי הרכב לרמת בלאי שהיא בין שלוש לארבע יותר מאשר באירופה.

תשימו לב למה שאני אומר. המהמורות, הכבישים, הבאמפרים וכל מה אנחנו נפגשים בהם אלו דברים מאוד קשים שצריך לקחת בחשבון. אני מדבר איתכם מהשטח. אנחנו נלחמים בכל הנושא הזה ואני רואה פה גלריה יפה מאוד שעובדת ונלחמת מצד שני, עוקפים את כל בעלי המקצוע כולל בעלי המקצוע במשרד התחבורה, כולל בעלי המקצוע שהם קציני בטיחות ובארגון המוסכים.

מדובר בכל מי שאתם רוצים מבחינת בעלי המקצוע שמתנגדים לטסט אחד לשנתיים ויוצאים בדרך עקיפה דרך רשות האסדרה כדי להביא למצב של טסט בשנתיים. אני חושב שזה דבר שיכול לפגוע ולעלות את הקטל בדרכים וזה נושא שהיית שם אותו על השולחן והייתי מבקש לשים אותו על השולחן.

טסט לשנתיים הולך להביא לנו עוד מאות הרוגים. תשימו לב למה שאני אומר כי זה נושא מאוד חשוב. בנוסף, אני רוצה להתייחס למשטרה.

לדעתי בירושלים צריך פעמיים בשנה. בקצב עכשיו בירושלים צריך פעמיים בשנה.

נכון, עם מה שקורה מבחינת התשתיות. אתה אומר דברים נכונים ואני אומר את זה גם כבעל מקצוע. חבר'ה, אני בעל מקצוע ואני אומר את זה כבעל מקצוע. אני רוצה לפנות למשטרה בנושא האבחנות שלהם במסגרת תאונות הדרכים. אני רואה לנכון להאיר את עינם על כך שכל נושא הבעיות הטכניות לא צף. הן באות בשיקול דעת עם הביטוח ובהסדר עם הביטוח כדי להביא למצב שישלמו את הביטוח.

ברגע שהם יעלו את הנושא שהכשל הוא כשל טכני כזה או אחר, זה ייפגע במצב ואנשים לא יקבלו את מה שמגיע להם מבחינת הביטוח. אני רוצה לשים את הנושא הזה על השולחן. הקטל בדרכים והנושאים הטכניים הם גדולים פי כמה וכמה ממה שמוצג פה ואני אומר את זה מהשטח. זהו. תודה רבה, אדוני.

יו"ר הוועדה, אני יכול לתת התייחסות?

לא, זהו. נגמר.

רציתי רק להגיד לך לגבי הפקחים העירוניים שציינת מקודם. אין לנו התנגדות ואנחנו עובדים על הנושא הזה בשילוב משטרת התנועה.

בסדר, יפה מאוד.

יחד עם זאת, אין תחליף לשוטרים, כמו שאמרתי.

מאה אחוז.

למה? תמיד יש שוטר אחד בפנים.

האוצר. יש דבר אחד שלא צריך לחכות לחקיקה וזה הנושא הזה של תשתית שקשורה לאוטומציה, מצלמות וכל הדברים האלה. תשבו ותראו מה אתם עושים על מנת - - -

את אומרת שיש כסף.

זה גם מכניס כסף.

יש כסף השאלה היא מה עושים איתו.

לא, זה גם מכניס כסף אז זה מקור תקציבי. הכסף שזה יכניס הוא מקור תקציבי אז אולי אפשר לרשת את המדינה, כמו שצריך.

אברהם בצלאל (ש"ס): אבל מה יהיה עם הקרח על הכביש?

לא משנה. הבנת למה אני מתכוון?

אנחנו בעד.

בשביל זה לא צריך להמתין לכלום, אפשר לעשות את זה וזה גם מכניס כסף כמקור תקציבי ולכן אפשר לעשות את זה.

כבוד היושב-ראש, אם אני לא טועה אז זה לא מספיק רק להציב, כדי שיהיה אפשר לעשות עם זה משהו אז הרלב"ד צריך את הסמכות, נכון?

משהו אחר אבל זה יכול להיות כתנאי - - -

שוב, אין בזה טעם ללא הסמכות. כלומר, זה לא יעזור.

הבנתי את זה אבל עדיין, כולם מעוניינים בדבר הזה, גם הרשויות וגם ביטחון פנים אז אפשר להגיע איתם להסכמים ספציפיים לגבי התקציב הספציפי הזה, בלי קשר לחקיקה.

כבוד היושב-ראש, אני רק רוצה להבהיר שאנחנו בעד.

בסדר, נדבר על זה.

פשוט עדיף לתקן את זה בחוק כי בדרך של שיתופי פעולה ורצון טוב זה לא כל כך עובד.

בצלאל, בוא תחליף אותי. מכיוון שאתה הגשת הצעה לסדר, תנהל אתה את הישיבה.

עמיר הציע לענות על הנושא של המחוזות.

גמרנו, חבר'ה. זהו, גמרנו. את הישיבה בעניין הזה סיימנו להיום.



הצעה רגילה לסדר היום בנושא: "שנת 2024 היא הקטלנית בכבישי ירושלים - זינוק של 233% בתוך עשר שנים במספר ההרוגים", של ח"כ אברהם בצלאל (מס' 4180).

אני ירושלמי כבר למעלה מ-44 שנים. אני מרוצה, שמח ויש הרבה מאוד דברים טובים להגיד על ירושלים ובאותה נימה, אני רוצה להודות לראש העיר, משה לאון.

אני באתי מירושלים. הייתי סגן ראש עיר, הייתי חבר מועצה והייתי חבר טוב של משה לאון שעושה רבות, יום וליל למען העיר הזאת אז באמת מגיעה לו מילה מאוד טובה. רואים את השיפורים ורואים את השינויים.

אבל בסוף היום, אנחנו רואים שיש למעלה מ-20 הרוגים בירושלים בשנה הזאת וזו עלייה של למעלה מ-70% וזה הנושא שהגשתי. אני גם אתחבר למה ששבי דיבר עליו פה מקודם בנושא של התשתיות בירושלים.

מצד אחד, מקדמים בירושלים הרבה מאוד דברים טובים אבל אני חושב שאין תכלול בצורה מסודרת. תכלול זה דבר ראשון ידע כדי שהציבור ידע איפה עובדים ועל מה עובדים. דבר שני, אני חושב שהיה צריך להעלות רחפן מידי פעם רק בשביל לראות מה קורה בכבישים מלמעלה.

אי-אפשר לזוז בעיר הזאת. מישהו שם לב? אני יודע שאני יוצא בכל בוקר ב-06:30 מהבית ואם אני לא יוצא בשעה הזאת אז אני תמיד לוקח עוד שעה. פשוט צריך לדעת שאם אתה לא יוצא בזמן הנכון אז אין לך איך לנסוע בעיר.

אני לא מדבר עכשיו על חנוכה אחרי הצהריים שזה בכלל קטסטרופה וכולם חוזרים באותה שעה הביתה. יום אחד אני נסעתי בגבעת שאול ומגינות סחרוף עד הכניסה לעיר זה לקח לי 52 דקות. כשהגעתי כבר לצומת, אחרי שהתקשרתי למשטרה, ראיתי שוטר שהגיע לטפל בזה.

כשמדברים פה על המשטרה אז אני כן מצפה שיהיה אופנוען פה ואופנוען שם שיעמדו דווקא בצידי הדרכים האלה בשביל שיראו או אפילו אפשר לתת לפקחי תנועה קצת יותר מיומנות. למה אני אומר את זה? יש הרבה שעומדים אבל לא יודעים לעשות כלום, לצערי הרב.

צריך קצת יותר מיומנות בשביל לדעת לנווט את האנשים ולדאוג שאנשים לא יעברו לצמתים. חלק מתאונות הדרכים הן בגלל שלאנשים כבר נמאס לעמוד בפקקים והם כבר מגיעים כי הם עוברים באור אדום, לצערי הרב. זה לא אחד ולא שתיים בגלל שאנשים חושבים "נרוויח עוד טיפה ונעשה עוד משהו" ואז מגיע רכב ממול.

מצד אחד, צריכים לשפר את התנועה, צריך לקדם וצריך לעשות ומצד שני, אם לא עושים את זה בשום שכל - - - או לחשוב על פרויקטים שצריך לעצור אותם קצת לכמה זמן. אני זוכר שבתחילת הקדנציה הקודמת, ראש העיר אמר "שלוש וחצי שנים קשות בירושלים והכול יסתדר".

זה נכון שהגיעה הקורונה, לצערנו, הגיעה מלחמה ויש חוסר עובדים. אני מכיר את הכול אבל בסוף, צריך לעצור ולחשוב מה צריך לעשות. האם אנחנו צריכים לעצור עכשיו קצת בכמה פרויקטים מסוימים? לא יודע. עובדים מרחוב ירמיהו בכל בר אילן.

בן אדם כבר מצליח לעבור את החלק הראשון והוא תקוע 20 דקות בחלק השני. זה משהו לא נורמלי. משהו לא עושה שכל בדבר הזה ואין ספק שזה גורם משפיע גדול בסיפור הזה של תאונות הדרכים. יש גם את הרכבים שלצערנו, צריכים לעבור כל כך הרבה בורות וכל כך הרבה דברים שאני לא יודע מה קורה איתם בדרך.

מדברים על זה שיש כל כך הרבה תאונות דרכים עם הדו-גלגלי. כשאופנוען נכנס לתוך בור בחושך, בלילה אז אני לא יודע מה קורה איתו. קרו תאונות, לא אחת ולא שתיים. אני מכיר אישית אנשים שעברו תאונות בגלל הדברים האלה.

אני בכוונה אומר את הכול ואשמח שתתייחסו לכל דבר כדי לראות מה אפשר לעשות. בסוף, אנחנו באים לפה בשביל לעזור, לקדם ולעשות את מה שאפשר כמה שיותר טוב אבל אין ספק שבירושלים יש בעיה אמיתית. זאת מציאות שקיימת.

מעבר לזה, אם סוגרים כבישים מסוימים אז צריך לסגור אותם בזמן הנכון, בצורה הנכונה ולנווט את האנשים. למשל, אתה מגיע לתמיר והכביש סגור בלילה לכל האורך. אם בן אדם צריך להיכנס להר חוצבים אז איך הוא נוסע? מישהו יודע את הדרך, איפה היציאה שלו ומה קורה איתו?

גם כשיש דברים טובים אז צריך להשקיע עוד קצת כסף בשביל להביא באמת את התוצאה האמיתית. בסוף, יש משתמשים בדרך, יש אנשים, יש הולכי רגל ולצערי לא פעם ולא פעמיים, אין להולכי רגל מקומות ללכת בהם.

סוגרים כבישים ועושים דברים ואני אומר באמת שאם מישהו ייפקח על זה - - - יש הרבה דברים שנעשים ללא סמכות וזאת סכנה גדולה לאנשים. אני אשמח לשמוע. חבל שלא נמצאים פה תוכנית אב לתחבורה , הייתי רוצה לשמוע אותם גם.

הזמנו אותם, אני לא יודעת למה - - -

אני יודע, אני אומר את זה בכוונה. אני ביקשתי שהם יוזמנו.

הנה, הוא מרים את היד. הוא פה.

סליחה.

אז זה לא נרשם, אני לא יודעת באיזה אופן.

סליחה. אני אשמח לשמוע את זוהר. אתם באמת עושים הרבה דברים אבל יכול להיות שצריך לעצור קצת ולהוריד את הגז מפרויקט אחד, נגיד. נרגיע קצת את הרחוב ונרגיע את האנשים כי זאת פשוט קטסטרופה. באמת, לנסוע היום בירושלים זאת קטסטרופה. תודה.

שלום, תודה רבה על ההזדמנות. זהר זולר, מנכ"ל צוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים, היוצא, יש לציין. ברשותך, יש לי כמה דברים. קודם כול, אני שותף למחמאות שנתת לראש העיר שלנו. רואים את תנופת ההקמה הזאת בצורה דרמטית ומשמעותית.

ברשותך, אומר כמה דברים. אחד, כל הפרויקטים התחבורתיים שציינת אותם עובדים בסדר גודל של 55 קילומטר ברחבי ירושלים לתשתיות זה תחבורה ציבורית. 55 קילומטר בו זמנית. זאת מסה מאוד גדול והמוח היהודי עוד לא המציא לנו פטנט של לחפור בלי לחפור ולכן גם מרגישים את זה בשטח.

יחד עם זאת, זה הפתרון ולא הבעיה. למה הכוונה? בסופו של עניין, כאשר תהיה תחבורה ציבורית טובה ומיטיבה אז אנחנו נוכל לראות את זה זמן ההגעה שלנו אל היעד מתקצר בצורה משמעותית ואנחנו כבר רואים את זה עם הקו האדום של הרכבת הקלה שפועל בירושלים אוטוטו 13 שנה. יש 45 מיליון נסיעות נוסע בשנה ו-170 אלף נסיעות נוסע ביום.

מדובר במספרים פנומנליים. אנשים נהנים מהשירות של התחבורה הציבורית הזו של הרכבת הקלה וזה רק ילך ויתפתח. אנחנו מאוד מקווים שבחודש הבא יהיה לנו כבר את הנסיעה המסחרית לכיוון הדסה ונווה יעקב וזה עוד 7 קילומטר נוספים.

אגיד מילה אחת על נווה יעקב כתושב נווה יעקב. אנחנו תקועים כבר חמש או ארבע שנים עם אותו דבר בגלל שנגמר החוזה של ההוא - - -

אז לצערנו - - -

אני אגיד משפט אחד, אתם לוקחים שני נתיבים שהיו סגורים כל הזמן בתקופה של כמה שנים. לגבי נווה יעקב, אני חושב שאלפי רכבים נקנו רק בגלל שאין תחבורה ציבורית מסודרת. איך אומרים? רק שהתינוק לא ימות בדרך.

עד שהדברים יקרו, יש כל כך הרבה רכבים שאנשים קונים ובסוף, לבן אדם שיש רכב יהיה קשה מאוד לעזוב את הכלי הזה ולעבור לרכבת קלה. לכן אני אומר שיכול להיות שצריך לעצור ולסגור. למשל, בנווה יעקב הם לקראת סיום. בעקרון, הכול שם די מסודר.

זה עד 31 בנובמבר.

- - - פרוסות בשטח.

הכול מסודר ואני זוכר שכבר לפני שנה זה היה צריך להיפתח.

נכון? ב-31 בנובמבר זה נפתח.

בסופו של דבר, צריך להאיץ את הדברים האלה. אני אומר עוד פעם, צריך לקחת כמה פרויקטים, לגמור איתם ובינתיים לעצור פרויקטים אחרים ופחות לפתוח. צריכים לחשוב קצת, זו דעתי כתושב שמשתמש הרבה מאוד בכביש.

קודם כול, אני מקווה שתשתמש הרבה מאוד בתחבורה ציבורית עוד רגע, ברגע שהיא תהיה זמינה לך.

רק שזה יגיע ישירות לפה, אני מקווה שתהיה פה איזושהי תחנה קרובה.

עוד רגע והתחנה מספיק קרובה. אני מבטיח שלחלק האחרון אני אזמין אותך להצטרף בקורקינט. בשורה התחתונה, בסוף ינואר 2025 הקו האדום עובד במלואו, בתחילת 2026 הקו הירוק כבר יפעל בירושלים וכבר מדובר ברשת הסעת המונים שתהווה את הפתרון.

זה הפתרון לחלק מהעבודות שילכו ויתגברו. הקווים הכחולים שייקרו בירושלים התחילו את העבודות השנה והן ילכו ויתעצמו בשנים הקרובות אבל יש כבר פתרונות של הסעת המונים. אתה צודק, זה לא נוח. בשורה התחתונה, לעשות את עבודות התשתית האלה זה לא נוח. העובדה היא שאנחנו נמצאים בגירעון של תשתיות בירושלים, כמו במדינת ישראל כולה אבל איכשהו אנחנו צריכים להשלים את הפערים האלה.

ירושלים נמצאת בתנופת האצה מטורפת מבחינת בינוי. כמות יחידות הדיור שנבנות בירושלים היא מטורפת. לכן, אנחנו חייבים להדביק את הפער אפילו במכפלות מבחינת תשתיות תחבורה ציבורית. נגעת בנקודת המפתח, ניהול נבון של התשתית וניהול נבון של - - -

העליתם פעם רחפן? זאת שאלה אמיתית. העליתם פעם רחפן כדי לראות מה קורה?

חד-משמעית. פעם בשבוע יש לנו לפחות לצרכים שלנו ויש גם נוספים. אני אתן לך דוגמה לדברים שאנחנו עושים ברמה אופרטיבית. הקמנו יחידת הכוונת תנועה בעיריית ירושלים של 30 פקחים מכוויני תנועה שכל תפקידם זה לכוון את התנועה בשעות השיא בבוקר ושעות השיא אחר הצהריים לפי מוקד העניין.

מי שמנהל את האירוע הזה זה עיריית ירושלים ותכף אנחנו נשמע את מנהל אגף תושי"ה, תחבורה ופיתוח תשתיות של עיריית ירושלים. זאת יחידה שהוקמה מתוך תקציבי הפרויקט. משרד האוצר ומשרד התחבורה הכירו בצורך. הם מבינים שיש צורך לנהל תנועה בתקופת ההקמה והיחידה הזאת הוקמה. היא הוקמה זה עתה ואני מקווה שהתוצרים והפירות שלה כבר יקרו.

אני אתן לך דוגמה אחת קטנה. התחלנו את העבודות של הקו הכחול בדרך חברון. דרך חברון זה עורק ראשי בירושלים והוא מאוד מסיבי עם הרבה מאוד תנועה. אחד הדברים שחששנו מהם בצורה מטורפת זה הפקקים האדירים שייווצרו שם ביציאה מחומת שמואל, ביציאה מארמון הנציב ומתלפיות כי זה כל האנשים שמגיעים מרכז העיר והתבדנו.

התבדנו כי דווקא בהכוונת תנועה נכונה ונבונה, הציר הזה זורם לא רע בכלל. צריך לזכור עוד דבר אחד משמעותי וזה שהפקקים לא נולדו עכשיו.

הייעוץ המשפטי גם צריך להגיע? מי זה? שפט, לא?

כן, הוא מגיע לדיון הבא של החנייה.

חשבתי שאנחנו צריכים פה גם ייעוץ משפטי.

זה היתרון הירושלמי, אני רואה שאתה מכיר את כולם.

שלום.

מבחינתנו, באמת התבדנו בעניין הזה והכול זה תולדה ותוצאה של הכוונת תנועה נבונה. אני אסיים עם הדבר האחרון שאנחנו צריכים לעשות וזה יידוע הציבור. הסיפור של מידע לציבור הוא קריטי והכרחי.

אנחנו יוצאים עכשיו בקמפיינים אדירים כדי לדווח לציבור מרמת המינהל הקהילתי, ברמת השכונה עד לרמה הגלובלית, ברמה של עיר. כל הדברים הללו יבואו לידי תקשור ותקשוב לציבור עצמו ואנחנו נעשה את לכל אורך חיי הפרויקט כולו.

נעים מאוד, אני צבי דקל ואני מנהל אגף תחבורה ופיתוח תשתיות בעירייה מתחילה חודש דצמבר.

זהו, אתה חדש. אני זוכר שלפני כן היה את קובי, לא?

קובי.

נכון. כמו שאמרתי, מתחילת החודש.

אז דבר ראשון, בהצלחה רבה.

תודה רבה. אני לי הרבה קילומטרז'.

זה תפקיד חשוב וטוב. אני מקווה שתנווט אותו בצורות הנכונות והטובות.

אני אעשה את כל מה שאני יכול במסגרת התפקיד, כמובן. אני אתייחס שוב למה שזוהר אמר ואני אוסיף שגם מבחינת ההיקפים, אלו באמת היקפים חסרי תקדים מבחינת כל מה שקורה כרגע בעיר.

כמובן שכל הנושא הזה מנוהל על ידי צוותי מקצוע בצורה הכי מקיפה מהבחינה של לפרוס את העבודות וגם בהתייחס לכל מה שקורה לרשת התנועה, תוך כדי התקדמות העבודות באמצעות מודלים שנעשים.

זה נעשה גם בשיתוף פעולה של הצוות וגם עם משימות שאנחנו נותנים לזכיין במקומות בהם הזכיין מבצע כדי לראות איך זה משפיע גם על רשת התחבורה הציבורית וגם על הרכב הפרטי, כמובן בעדיפות גבוהה לתחבורה הציבורית ולא לרכב הפרטי.

אני שואל שאלה אמיתית. יש איזושהי אכיפה שמנהל הפרויקט במקום לא ביצע כמו שצריך? הרי, ברור שיש דברים שנעשים בצורה הלא נכונה. אני רואה את זה בשטח. כשאתה עובר, אתה לפעמים רואה דברים שלא עושים שכל. למה סגרו דווקא פה, הצורה, חוסר הזהירות? באמת, לפעמים יש חוסר זהירות וזה משהו לא נורמלי.

אני אתייחס בכוונה - - -

השאלה היא אם מישהו מפקח על זה, מישהו בודק את זה ומישהו משלם על זה בסוף היום או שאנחנו אומרים שזה 55 קילומטר של פרויקטים אז בסדר, סובלים קצת או סובלים הרבה – כל אחד ואיך שהוא מסתכל על זה – אבל בסדר, זה יעבור.

מתוך סל הנושאים הגדול שאני צריך להיכנס אליהם בתחילת התפקיד, אחד הנושאים שכן שמתי עליהם כבר דגש מטבע הדברים זה נושא הבטיחות ובטיחות בתנועה בשיתוף פעולה עם כל מי שנוגע לדבר. מדובר בכל גורמי הביצוע בעיר והם רבים, כל אחד בתחום שלו.

מבחינתנו כעירייה וכרשות תמרור, אנחנו מוסיפים אנשים מקצוע וצוותים כדי לייצר איזושהי היררכיה לכל הנושא הזה של בטיחות כדי לשפר את המצב בשטח. גם מהסיורים שאני קיימתי בשיתוף עם משטרת התנועה ועם הצוותים המבצעים, עולה המצב באמת מצריך שיפור.

יש את הנושא שנגעת בו של רציפות הליכה להולכי רגל וזה נושא מאוד רגיש, רציפות של שבילי אופניים ואת כל הנושא של מעברי שלב. באמת צריך לתת לזה יותר דגש ולשנות קצת את תרבות הבטיחות בעיר כי מקומות שבהם היא טיפה רופפת. אנחנו מודעים לזה ונדאג שזה ישתפר כי זה חייב להשתפר.

אגיד עוד משפט קצר. למשל, אני חושב שלמעלה מחודש מרבדים את כביש 1 מהמטה הארצי לכיוון נווה יעקב. זה נשמע לכם דבר הגיוני? זה כבר למעלה מחודש. אני אומר את זה ברצינות כי אני נוסע שם כמעט בכל יום וזה משהו לא נורמלי.

אתה מדבר על הקטע המקורצף שהיום הוא - - -

יש עוד חלק מקורצף, סתם. לגבי פרויקטים כאלה, או שלא מתחילים אותם או כשמתחילים אז מסיימים אותם כמה שיותר מהר. ברמה האישית, לא פעם ולא פעמיים הייתי עם פנצ'רים ודברים ושומעים את זה מכל בן אדם שני שנוסע בירושלים.

לכן אמרתי שלדעתי בירושלים כן צריך לעשות טסט פעמיים בשנה. המצב של הרכבים מבחינת הבלאי. אין לי ספק שאתם מקבלים הרבה תלונות והרבה בקשות לביטוחים ודברים כאלה. בסוף, כשפרויקט כזה מתחיל אז אלו דברים שצריך לחשוב עליהם מראש.

אז לא יהיה ריבוד כבישים כרגע בכביש הספציפי הזה או שאם עושים אותו אז עושים אותו כמה שיותר מהר. כולם מגיעים ויש פקקים אז אפשר לעשות אותו אחרי 00:00. אני לא יודע, צריך לחשוב קצת. יש כל מיני מקטעים בהם אתה נוסע בכביש ואתה אומר לעצמך שעם טיפה יותר מחשבה אז הכול היה נראה אחרת. אני שואל האם באמת עושים את זה ואם יש חשיבה אמיתית על העניין הזה.

רונן, סמנכ"ל חטיבת רכבות של מוריה, רוצה להתייחס לנושא הזה.

אהלן, אני פשוט אגיד לגבי הריבודים כי זה משהו שאנחנו עשינו. בסוף, אנחנו בחורף ויש טמפרטורות מוגבלות בהן ניתן לעשות את העבודות האלה וזה בעבודות בלילה. התחלנו רק אחרי הלילה וזה גם ציר מרכזי אז אנחנו כפופים להנחיות שלש המשטרה בנושא.

מבחינתנו, הריבוד נעשה במהירות האפשרית. יש שם עוד קטע קטן של עבודות של חברת החשמל שלא קשור לחברת מוריה. דווקא אתה בטח נסעת הרבה על הכביש הזה והמצב שלו היה ממש טוב גם מבחינת בורות וגם מבחינת מפגעים. היה מאוד חשוב לבצע את הקירצוף בריבוד.

אין ספק. אני אמרתי שאתם עושים דברים גדולים.

לצערנו, אם היה קיץ אז הדברים היו נעשים הרבה יותר מהר וגם אי-אפשר לעשות עבודות כאלה ביום אלא רק בלילה כי הצירים האלה מאוד עמוסים.

מעבר למכוניות יש גם כל מיני שיקולים של המשטרה שאני לויו מהם ובטח שלא אגיד אותם פה ובגלל זה אישרו לנו לעבוד רק בלילה בשעות מוגבלות אבל לדעתי, זה מאחורינו, למעט הקטע הקטן של חברת החשמל.

מישהו עוד רוצה להוסיף משהו?

כן. אבי שמר מהרלב"ד, מנהל אזור ירושלים. בהמשך למה שזוהר דיבר עליו, אני רוצה להתייחס לעבודות שמקודמות בצירים כאלה ואחרים ואני אתמקד בדרך חברון. מאז שהתחילו העבודות על צרי הרכבת, אנחנו חווים פחות תאונות בדרך חברון. מה שקורה זה שעצם העומס והעבודות שמתקיימות - - -

אתה אומר שאתה בעד שיהיו כמה שיותר פקקים.

שוב, באמת יש קונפליקט בין הנושא של פקקים ונוחות אבל זה אף פעם לא צריך לבוא על חשבון בטיחות. אתה הולך לראות את זה בקרוב – לא קרוב מאוד – בשדרות גולדה. אתה מכיר את הנתונים, כמות התאונות שם אדירה ולהערכתי, ברגע שיתחילו העבודות אז מהירות הנסיעה תפחת.

אני רואה את החבר'ה ב-06:50 עוברים את הכבישים ורצים להספיק את האוטובוסים.

ברמות התחלנו כבר את העבודות.

נכון מאוד.

ממש עכשיו.

לצערי, גם בתאונות שנהרגו בהם הולכי רגל על שדרות גולדה מאיר, מדובר בהולכי רגל שהתפרצו ברמזור אדום. לא מדובר באיזושהי עבירת נהג אלא בהתנהגות של הולך רגל שחצה מעבר חצייה באור אדום ולכן התאונות האלה נגמרו.

אז אולי יעמידו שם אכיפה קטנה או משהו. משטרת ישראל תעמוד למשך כשבוע דווקא בצומת כזאת ואולי זה יכול לשנות לאנשים את זה.

אין ספק שאכיפה זה מרכיב מאוד משמעותי.

בבקשה.

רונן ממוריה. אני רק אשלים. אבי, אולי אתה לא מעודכן אבל במהלך נובמבר אנחנו התחלנו את העבודות על הציר של רמות. אני מקבל את הפידבקים מהשטח על לפני שנכנסנו ואחרי שנכנסנו ואנחנו באמת רואים שברגע שאתה עובד במקום אז אתה בהכרח מצר נתיבים ומבחינת הסדרי התנועה, אתה גם מקטין את המהירות ולכן אני מניח שהתאונות ירדו.

חשוב גם לציין שאם מסתכלים בסוף על הקו הירוק שזהר זוגר דיבר עליו לפני כן, כולם מרוויחים בסוף, גם מדרכות יותר רחבות, פיתוח נופי ושבילי אופניים כי זה מסדיר גם את כל הנושא של האופניים והקורקינטים בעיר.

אדוני היושב-ראש, אני רק אוסיף ממשרד התחבורה מעבר למה שנאמר פה. באמת נעשית פעילות ענפה בירושלים בכלל. גם בהיבט של תוכנית חומש א' ב' ו-ג' במזרח ירושלים, גישה לבתי ספר, שבילי אופניים, רכבות קלות, הארכת הקו האדום, הקו הכחול, הקו הירוק ועוד וגם הסדרי התאונה באזורים של הרכבת קלה מבוצעים באמצעות שיתוף של המשטרה והעירייה ביחד עם תוכנית אב.

יש את הנושא של התח"צ עם חניוני החנה וסע, כביש 16 בכניסה לעיר ויש עוד ועוד פרויקטים שאנחנו עושים אבל אני רוצה להדגיש כמה דברים. אחד זה שאנחנו מכירים את ירושלים והיא באמת עיר מורכבת.

יש מקומות שגם בהם מבוצעות עבודות כמו תל אביב, בצפון ובדרום אבל אנחנו מכירים את הייחודיות של ירושלים ולכן ישנה פגישת עבודה אחת לרבעון עם ראש העיר והוא עושה שולחן עגול כדי להציף את הבעיות וכל מה שנגזר מכך.

בנוסף לזה, ישנם תוכנית אב שזהר הוא המנכ"ל שלהם וגם הם מתכללים את הכול וגם יש את חברת מוריה שעושה את הביצוע. כלומר, אנחנו שמים פה את הדגש כדי שזה יהיה כמה שיותר מהר אבל צריך להבין שיש גם תהליכים של זמנים ואי-אפשר לעשות הכול בשנה אחת וגם לא בשנתיים אבל בסוף, אחרי שנסיים את כל הפעילות הזאת, זו באמת תהיה אחת הערים הטובות מההיבט הזה.

מישהו יכול לנקוב בתאריך שבו נוכל להגיד "זהו"?

אגיד משהו בנימה אישית שלי, אדוני היושב-ראש.

אני מקווה שלעולם לא.

אפילו תאריך מפורז.

רק אגיד משהו שאפילו לא דיברתי עליו עם זהר. בשבועות האחרונים אני נוסע בתח"צ בתוך ירושלים וכמו שהוא אמר פה, יש 45 מיליון נוסעים אבל החיבוריות באמת - - - נכון, זה לא מאה אחוז אבל אפשר להסתדר ללא רכב בתוך ירושלים ואני עושה את זה.

אני לא אגיד מתי יסתיימו העבודות כי אני לא נביא אבל אבנר, אני רק אוסיף למה שאמרת שבשנה האחרונה יש ארבעה פרויקטים מחוללי שיווין שאנחנו, חברת מוריה, סיימנו.

יש את ההפרדה המפלסית בגבעה הצרפתית, גם למעלה אדומים וגם לפסגת זאב, אשר ויינר, פת וכביש 60 כך שבאמת רואים שינוי גם מהבחינה הזאת. דיברתם על לעמוד בפקקים ואני חושב שזה משהו שכן שיחרר משמעותית, לפחות באזורים האלה.

אני אומר עוד פעם, אנחנו היינו מאוד חיוביים. אמרתי גם בהתחלה ואגיד גם עכשיו, אנחנו באמת מפרגנים פה לראש העיר ולצוות. אני הייתי חבר בדירקטוריון של תוכנית אב לתחבורה ואני זוכר את כל התוכניות הגדולות שהראו לנו והכול זה דבר שמיישמים.

אני אומר עוד פעם, נכון שהיה את הקורונה ואני מכיר את כל הקשיים שנמצאים בדרך אבל בסוף, אנחנו צריכים שאפילו אם יהיו כמה פקחים בדרך, בארבע אחרי הצהריים כל ירושלים עומדת. אני לא יודע, יש מקומות שבהם צריך שיהיה יותר אור ירוק?

לדעתי, עם טיפה יותר מחשבה, יותר רצון ומשהו שהוא יותר בשטח, גם הציבור עצמו ירגיש יותר את המהירות והנסיעה.

אגיד עוד משהו קטן. אני אקח מפה איתי את מה שאתה אומר אבל אני יודע שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא גם עם את"ן ירושלים ועם מפקד האת"ן, צבי ציין את זה מקודם. בסוף, יש לנו פקחי עירייה שאנחנו נותנים לטובת מוקדים כאלה ואתה יכול לראות אותם בבוקר בצומת של הגבעה הצרפתית.

אני רואה בבוקר בנווה יעקב ביציאה.

בדיוק, במטה הארצי.

יש שם שני פקחים בכל בוקר.

נכון, אפשר לראות גם על שדרות הרצל ואני גם יכול ללחוש לך באוזן לפני כולם שעכשיו בחנוכה, בשעות השיא, אנחנו משתדלים לא להצר רחובות כי אנחנו מודעים לזה שאנשים רוצים לרוץ הביתה להדליק את הנרות ב-17:30 אז אפילו בזה אנחנו מתחשבים ככול הניתן.

או-קיי, תודה רבה. אנחנו מקווים שימשיכו, ירושלים תשגשג ותמשיכו לעשות דברים טובים כמו שאתם יודעים לעשות. תודה רבה גם לכל הצוות שנמצא איתנו ותודה לכולם. אני מקווה שהרלב"ד גם יקבל יותר סמכויות כי מגיע לו לקבל את הסמכויות ולא רק דיבורים באוויר. להגיד 60 מיליון או 61 מיליון זה אפילו לא קמצוץ מהדברים שצריכים.

כדי שיישאר לה מספיק לפעילות השוטפת שלה.

כן, כן. אני איתך, אבנר וכולם. תודה רבה, הישיבה הזאת נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:25.