פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הכנסת
18/12/2024


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 201
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, י"ז בכסלו התשפ"ה (18 בדצמבר 2024), שעה 9:00

1. קביעת סדרי דיון מיוחדים לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעות החוק הבאות:
א. – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 275), התשפ"ה–2024
– הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025), התשפ"ה–2024
ב. – הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024
– הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024
2. ישיבות הכנסת בשבוע חנוכה תשפ"ה–2024
3. בקשת יושב-ראש ועדת הכנסת להעברת הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2022, של ח"כ מירב בן ארי מוועדת הבריאות לוועדת הכנסת
4. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק הבאות:
1. הצעת חוק העונשין (תיקון – איחוד עבירת האינוס ועבירת מעשה סדום), התשפ"ה–2024, של ח"כ לימור סון הר מלך
2. הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024, של ח"כ ינון אזולאי
3. הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג–2022, של ח"כ טלי גוטליב
5. מיזוג הצעות החוק הבאות, פיצול לפי נושאים והעברה לוועדות להכנה לקריאה הראשונה:
1. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – העדפה מתקנת למשרתים), התשפ"ג–2022, של ח"כ משה סולומון
2. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מתן העדפה למשרתים בהעדפה מתקנת), התשפ"ג–2023, של ח"כ יצחק קרויזר
3. הצעת חוק קדימות בתור לחיילים, התשפ"ד–2024, של ח"כ משה פסל
4. הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשפ"ג–2023, של ח"כ ניסים ואטורי
5. הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד–2024, של ח"כ משה סעדה
6. הצעת חוק מעמד המשרת בשירות סדיר או בשירות אזרחי, התשפ"ד–2024, של ח"כ אוהד טל
6. בקשת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט למיזוג הצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 21) (עדיפות למשרת מילואים פעיל בקבלה לשירות המדינה), התשפ"ה–2024, של ח"כ מאיר כהן
2. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד–2024, של ח"כ אביחי בוארון
7. בקשת יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי להקדמת הדיון בהצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024 (מ/1823) – החלק המפוצל העוסק בהארכת הוראת השעה, לפני הקריאה השנייה והשלישית

חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר
ינון אזולאי
מירב בן ארי
עמית הלוי
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
משה סעדה
צביקה פוגל
אריאל קלנר
פנינה תמנו

ואליד אלהואשלה
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
אלי דלל
אחמד טיבי
אוהד טל
מתן כהנא
ירון לוי
סימון מושיאשוילי
יונתן מישרקי
צבי ידידיה סוכות
יצחק קרויזר

מזכיר הכנסת דן מרזוק

היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק

יחיאל יהוד - אביה של ארבל יהוד, מטה משפחות החטופים

עליזה בראשי - מנהלת סיעת הליכוד

ארבל אסטרחן

נועה בירן-דדון

נוגה כוכבי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2022, פ/976/25

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. תכף נצלול לסדר-היום. יחיאל, בוקר טוב. בבקשה, אדוני.

שלום, שמי יחיאל יהוד ואני אבא של דולב יהוד, בני הבכור, שנרצח ב-7 באוקטובר כאשר יצא לטפל בפצועים שנפצעו מירי הרקטות בקיבוץ ניר עוז ומאז נעלמו עקבותיו. ב-06:50 שתי המילים האחרונות שזכיתי לקבל ממנו ב-SMS הן: הכול טוב. אני גם אביהם של נטע וארבל. נטע, בני השני, שהה בממ"ד עם אלן ביתו התינוקת והמחבלים, לשמחתי, לא הצליחו לפרוץ את דלת הממ"ד וגם לא הצליחו לפרוץ את דלת הממ"ד של סיגל, אלמנתו של דולב, שהייתה עם שלושה ילדים בחודש התשיעי להריונה. אבל, לאסוננו, הם הצליחו לפרוץ לחדר של ארבל, בתנו הצעירה, ושל אריאל בן זוגה, והם חטפו אותם. בסוף מאי התגלו שרידי גופתו של דולב בניר עוז, עד אז חשבנו שהוא מוחזק כבן ערובה בשבי המחבלים, וב-4 ביוני קברנו אותו.

"אני רוצה לפתוח בכמה מילים שאמרה מאיה אוחנה מורנו, אלמנתו של סא"ל עמנואל מורנו, זכרו לברכה, שנפל בקרב במלחמת לבנון השנייה. היא אמרה ככה: יש נושאים בחיים שבהם נדרש שלא יהיו צדדים לכאן או לכאן, אלא שתהיה הסכמה מלאה ומוחלטת. נושא החטופים הוא כזה" – היא אומרת חטופים, אני אומר מהיום הראשון בני ערובה. מה-8 באוקטובר אני אומר: הם בני ערובה; הם בני ערובה לחיי המחבלים. בהמשך, כשהבנתי לאן ממשלת ישראל הולכת, הוספתי את זה שהם בני ערובה להישרדות הממשלה. "נושא החטופים הוא כזה, כל מי שלוקח אותו למקום פוליטי, מחסיר ממנו. אנחנו עם שיודע מסעות קשים מנשוא ותמיד מצליח להם. גם הפעם נוכל לזה, אם נבחר לשים את ערך החיים בראש סדר העדיפויות.

"החטופים צריכים לחזור ועד שהם לא חוזרים, אנחנו לא חוזרים לחיים ולזמן שלנו. אין כאן מקום לפוליטיקה. כל שנייה שעוברת ללא פתרון היא בגידה בערך החיים שלנו. אין כאן שאלה בכלל אם הם צריכים לחזור. הם צריכים. אם לא מסכימים על הדרך, כנראה שעדיין לא בחרנו לשים את הערך מעל הכול. אני יודעת שכשיש משימה שמוגדרת רק עם תוצאה אחת, מוצאים את הדרך להגיע אליה. המשימה כאן היא להשיב אותם, וכשזו המטרה אז נמצא את הדרך. כאן אני פונה אל הדרג המדיני שלנו: המציאות סביבנו משתנה מדקה לדקה. דברים שלא חלמנו שיקרו – קורים מול עינינו. אם השבת החטופים לא תעמוד כל הזמן בראש סדר העדיפויות שלנו כיעד שחשיבות השגתו היא ראשונה במעלה, אנו חוטאים להזדמנויות המגיעות לפתחנו."

כאן אני רוצה להוסיף דברים משלנו. אנחנו, המשפחה, בוחרים שלא להשתתף בהפגנות ולפנות לעם כאל גוף כללי חסר פנים, אלא לפנות ספציפית לחלק בעם שקרוב אליכם, חברי הכנסת, ואני מתכוון לבני המשפחה שלכם ולילדים שלכם, במאבק שלנו לשחרר את ארבל ויתר בני הערובה. אני, המשפחה שלי וחבריי שולחים להם, לבני המשפחות שלכם ולילדים שלכם, חומרים והודעות ומנהלים איתם שיחות לגבי הצורך בשחרור בני הערובה ומתארים להם מה אמרתם ומה עשיתם או לא עשיתם בעניין. אנחנו זוכים להבנה ולתמיכה ומבטיחים להם דיסקרטיות מלאה. אך הכול מתועד. לא רק ספרי ההיסטוריה ישפטו אתכם, אלא גם ילדיכם ונכדיכם – את מי שפעל לשחרורם ואת מי שפעל נגד. לפני כמה שבועות יעל, אשתי, ואני כתבנו מכתב לארבל. אני הקראתי אותו פה בוועדות. אתמול קיבלנו תשובה מארבל ואני מבקש להקרין את התשובה שלה על המסך.

(מוקרן סרטון)

תודה רבה לכם.

תודה, יחיאל. אני רוצה רק להגיד שבסוף השבוע היה ראיון עם ג'ק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי. ראית את הריאיון? לא. הוא שאל אותו באלו מהשלבים נתניהו והממשלה ניסו לעצור – לא מילה במילה, אבל זה היה הכיוון – והוא אמר לו שאנחנו תמיד באנו לשולחן, רצינו לקדם ורצינו להתקדם, ומי שבלם את זה תמיד היה חמאס. הוא אמר את זה בשלב הקודם, להבנתי אנחנו בשלב יותר מתקדם, שאפילו את השמות הם לא היו מוכנים להביא לשולחן בשביל לפתוח את המשא ומתן. אז אני חושב שיש נכונות ויש רצון. אני חושב שצריך להחזיר אותם וצריך להחזיר אותם גם אם אנחנו נשלם מחירים כבדים. כדאי, זה באמת יותר מידי זמן; כל יום הוא יותר מידי. צריך לעשות הכול, אבל באמת באמת הכול בשביל שהם יחזרו הביתה.

תודה על דבריך, אופיר. מכיוון שלצערי אני בתוך העניין 15 חודשים, כל הפעמים שממשלת ישראל טרפדה בצורה של הבהרות או חיסולים או מהלכים אחרים, מתועדות אצלי. אני יכול להראות לך את זה, אני הראיתי את זה כבר כמה פעמים, אחד לאחד, ואני מוכן לשבת איתך ולשמוע איזה השגות יש לך על זה, כי הכול מתועד אצלי. זה מתועד. ב-13 בנובמבר 2023 נפגשתי לראשונה עם דרעי ועם דרמר ולאורך כל 15 החודשים האלה אני כל הזמן בקשר עם השניים האלה. אני באמת לא בא להתנגח, אבל אני יודע את מה שאני יודע כאשר אני אומר שארבל היא בת ערובה לחיי המחבלים ולהישרדות הממשלה. עד ה-28 בפברואר, אופיר, הייתי מאוד ממלכתי ודיברתי ללב, אני מדבר עם כולם. חוץ מביבי, נפגשתי עם כולם – עם סטרוק, עם בן גביר, עם סמוטריץ', עם חברי ליכוד – עם כולם, כולם, כולם. תאמין לי שאני בתוך זה. אני כל-כך יודע הכול והכול מתועד אצלי, שאני לא אומר את הדברים בקלות כי ראש הממשלה הוא שלי כמו שהוא שלך. ממשלת ישראל היא שלי כמו שהיא שלך. אבל הבת שלי היא הכי שלי, יותר מהממשלה. תודה רבה.

תודה. מירב ביקשה שאני אחכה לה עם שני הסעיפים הראשונים, אז שגית, נתחיל עם סעיף מספר שלוש, בקשתי להעביר את הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2022, פ/976/25 של חברת הכנסת מירב בן ארי מוועדת הבריאות לוועדת הכנסת. צריך לנמק את זה או שאפשר לעבור להצבעה?

אפשר לעבור להצבעה. זה בהסכמת הוועדה?

כן, זה בהסכמה.

בהסכמת כל הוועדות הנוגעות בעניין ובהסכמת היוזמת.

כן. אם כך, מי בעד להעביר לוועדת הכנסת?

הצבעה

אושר.

גם אנחנו?

כן, גם אתה.

כולם בעד.

מתן, תסמוך עליי. תסמוך עליי.

אין רלוונטיות, מה זה משנה?

בעד.

אושר פה אחד. אני לא אגיד לך סתם.



הצעת חוק העונשין (תיקון – איחוד עבירת האינוס ועבירת מעשה סדום), התשפ"ה–2024, פ/4928/25

קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק העונשין (תיקון – איחוד עבירת האינוס ועבירת מעשה סדום), התשפ"ה–2024, פ/4928/25, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. המלצת הלשכה המשפטית: ועדת חוקה. מישהו רוצה להתייחס?

באיזה סעיף אנחנו נמצאים?

4א.

4א? כי אני רוצה שזה יעבור לפנינה.

אחלה. אני חושב ששכנעת.

הוועדה לקידום מעמד האישה, מה יותר פשוט מזה?

ההמלצה של הלשכה המשפטית היא להעביר לוועדת חוקה כי חוק העונשין נדון תמיד בוועדת חוקה.

אז אני אומר לך בתור חבר ועדת חוקה שוועדת חוקה עמוסה מאוד, יש לנו שם עבודה מפה עד מוחרתיים וזה נראה לי חוק קלאסי להעברה.

אפילו נגד הייעוץ המשפטי אתה אומר את זה?

מותר לחלוק על היועץ המשפטי.

מותר. מותר.

מתן כהנא אמר שמותר.

מותר לחלוק ואנחנו מקבלים את עמדתם.

מותר לחלוק, אבל חייבים לקבל את העמדה שלהם. זה לא לחלוק אם אתם מקבלים את העמדה שלהם.

מותר לחלוק, מותר להציג עמדה אחרת. מותר להציג עמדה אחרת.

מותר להגיד שהם לא צודקים? חד-פעמי, בחושך?

מתן, אתה רוצה את התייחסות הייעוץ המשפטי?

אני פה.

בבקשה, שגית, את רוצה לענות לו?

כן. חוק העונשין, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, הוא חוק שמבחינתנו הדיון בו צריך להתקיים בוועדת החוקה. זו הוועדה שרואה את מכלול האיזונים שחל ביחס לחוק הזה שבנוי גם מחלק כללי וגם מעבירות שונות. לכן לדעתנו באופן מסורתי מקומה של הצעת חוק העונשין בוועדת חוקה.

תודה. אם כך, מי בעד? מי נגד? נגד או נמנע?

נגד.

הצבעה

אושר.

אם כך, הצעת החוק תעבור.

זה החד-פעמי שלך לכל השנה נגד הייעוץ?

הצביע נגד עמדת הייעוץ המשפטי.

אנחנו תמיד אומרים שזה בסדר, שזה אפשרי.

מה שנקבע, נקבע. יאללה, ממשיכים.



הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024, פ/4167/25

הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024, פ/4167/25, של חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי כנסת. המלצת הלשכה המשפטית: ועדת חוץ וביטחון.

אמרתי לך שאפשר גם פנים.

שידחה את ההצבעה.

אין בעיה, בישיבה הבאה.


הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג–2022, פ/176/25

נעבור לסעיף ג. הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג–2022, פ/1765/25, של חברת הכנסת טלי גוטליב. המלצת הלשכה המשפטית: לוועדת הכלכלה. מישהו רוצה להתייחס? אם כך, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

אם כך, אושר ויועבר לוועדת הכלכלה.

אני נוכח.

נוכח אך אינו מצביע.



הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשפ"ג–2023, פ/2561/25

הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד–2024, פ/4709/25

הצעת חוק מעמד המשרת בשירות סדיר או בשירות אזרחי, התשפ"ד–2024, פ/4865/25

הצעת חוק קדימות בתור לחיילים, התשפ"ד–2024, פ/4402/25
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – העדפה מתקנת למשרתים), התשפ"ג–2022, פ/349/25

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מתן העדפה למשרתים בהעדפה מתקנת), התשפ"ג–2023, פ/3040/25

אני רוצה עכשיו את המילואים.

יאללה.

בבקשה. איזה סעיף זה?

חמש.

אבל זה מתחיל במיזוג.

נסביר את הכול, זה מיזוג של כל ההצעות.

בבקשה.

בהמשך לדיון שהתקיים ב-25 בנובמבר, שבו הגיעו לוועדת הכנסת כשש הצעות חוק פרטיות שכולן עוסקות בהטבות שונות לחיילי המילואים, בנוסף אליהן יש שתי הצעות חוק בוועדת החוקה שעניינן ייצוג הולם וועדת הכנסת התבקשה למזג אותן, ובנוסף יש הצעת חוק יסוד שקשורה להטבות לחיילי המילואים שהתחילו לדון בה בוועדת החוץ והביטחון. למעשה, כבר בדיון הקודם ועדת הכנסת הציעה מודל שהוא ייחודי, אבל מתאים ביחס לחיילי המילואים כדי לתת עדיפות, להאיץ ולייעל את הליכי החקיקה.

מכיוון שהצעות החוק כוללות הטבות שונות שמקומן בוועדות שונות ובחוקים שונים, יושב-ראש ועדת הכנסת הציע שהוועדה תמזג את כל הצעות החוק להצעת חוק אחת. לאחר מכן היא תפעל לפיצול דיוני של הסעיפים השונים בהצעות החוק השונות ככה שסעיפים דומים יעברו לוועדה המתאימה וכל הוועדות ידונו בהצעות החוק, כל אחת בחלק שהיא תקבל. לאחר מכן ההצעות יחזרו לוועדת הכנסת, נבצע מיזוג מחדש של הנושאים שכל ועדה הכינה, וההצעה תתפרסם לקריאה הראשונה. לאחר מכן, בקריאה השנייה והשלישית נחזור על התהליך הזה. זה תהליך ייחודי, חשבנו שנכון לקיים אותו כאן ולהיות יצירתיים לבקשת יושב-ראש הוועדה, כדי לסייע בחקיקת ההטבות לחיילי המילואים, כך שגם תהיה מצד אחד ועדה שמפקחת ורואה בסופו של דבר את המכלול, וגם כל ועדה תדון בסעיפים המתאימים לאותה ועדה.

יש לכם כאן את הטבלה ואני אעבור עליה מהר. למעשה, שש ההצעות שמופיעות על סדר-היום הן הצעות שצריך למזג אותן קודם כול. זאת אומרת, שש ההצעות שמופיעות בסעיף 5 הן הצעות שכולן ימוזגו ולאחר מכן יפוצלו בהתאם לוועדה הרלוונטית, כשבנוסף יש לנו מיזוג שמופיע בסעיף 6 לגבי שתי הצעות חוק שעוסקות בייצוג הולם. אני עוברת על הטבלה שחולקה לכם, היא מחולקת לפי נושאים ולפי שש ההצעות שמוצעות בסעיף 5.

סעיף המטרה – אנחנו נפצל אותו לפיצול דיוני – הוא יעבור לכל אחת מהוועדות שאני תכף אסקור והוא גם יישאר בוועדת הכנסת למקרה שכשההצעות יחזרו יהיה צורך באיזשהו תיקון או הסדרה של סעיף המטרה.

סעיף ההגדרות – אותו דבר, גם הוא יעבור לוועדת הכנסת ולכל אחת מהוועדות ככל שזה רלוונטי. בהצעת חוק זכויות התורמים למדינה של חבר הכנסת ואטורי זה סעיף 1; בהצעת חוק מעמד המשרת בשירות סדיר או בשירות אזרחי של חבר הכנסת אוהד טל אלה סעיפים 2 ו-4; בהצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי של חבר הכנסת משה סעדה אלה סעיפים 2 ו-7. הם יעברו לכל אחת מהוועדות שתכף נסקור ויישארו גם בוועדת הכנסת.

הגדרת זכאות והנפקת תעודת משרת – יעבור לוועדת החוץ והביטחון. זה רלוונטי להצעת החוק של חבר הכנסת סעדה לסעיף 3.

משכורת ראשונה מוגדלת בהצעתו של אוהד טל, תשלום בעד ילד וסבסוד קייטנות – סעיף 6(1) ו-6(5) בהצעה של אוהד טל יעברו לוועדת החוץ והביטחון.

סבסוד קייטנות – 6(6) בהצעה של אוהד טל יעבור לוועדת החינוך.

העדפה מתקנת – מכיוון שוועדת החוקה כבר דנה בהצעות חוק שעוסקות בייצוג הולם, כל נושא ההעדפה המתקנת יעבור לוועדת החוקה. זה רלוונטי לסעיף 2 בהצעה של ואטורי, סעיף 4(ב) בהצעה של סעדה, סעיף 1 בהצעה של סולומון וסעיף 1 בהצעה של קרויזר ופוגל.

העדפה במתן שירותים ציבוריים – זה יעבור לוועדת החוץ והביטחון, זה סעיף 3 בהצעה של ואטורי וסעיף 4(א) בהצעה של סעדה.

קדימות בתור לחיילים ומשפחותיהם – יעבור לוועדת העבודה והרווחה. זאת ההצעה של חבר הכנסת משה פסל.

סבסוד מוסדות לימוד על-תיכוניים – כרגע זה יישאר - - -

רגע, שגית. אי-סבסוד.

אי-סבסוד.

אז קודם כול נגדיר. זה אומר אי-מימון, שאין קבלה ללימודי רפואה למי שלא שירת את מדינת ישראל. זה לא על החרדים, זה על כל האוכלוסיות שלא משרתות. קודם כול צריך להגדיר את זה נכון. זה לא לסבסד לימודים, אלא לא לתת כספים למי שלא משרת. זה הסעיף המדובר.

אז הסעיף הזה נשאר בוועדת הכנסת נכון לעכשיו. מדובר בסעיף 3 בהצעה של חבר הכנסת אוהד טל ובסעיף 6 בהצעה של חבר הכנסת סעדה.

פטור מאגרה בכניסה לשטחי גן לאומי, שמורות טבע – זה סעיף שיעבור לוועדת החינוך והתרבות. סעיף 8 בהצעה של חבר הכנסת אוהד טל וסעיפים 10 ו-11 בהצעה של חבר הכנסת סעדה.

פטור מתשלום אגרות רישום ורישוי למקצועות שונים – יעבור לוועדת הכלכלה. זה סעיף 5 בהצעתו של חבר הכנסת אוהד טל.

הנחה בתשלומי ארנונה, חשמל ומים – יעבור לוועדת הכספים, זה סעיף 6(2), (3) ו-(4) בהצעה של חבר הכנסת אוהד טל.

הקפאת תשלום משכנתה – זה נושא שיעבור לוועדת חוץ וביטחון. זה סעיף 6(8) בהצעה של חבר הכנסת אוהד טל.

קיזוז 5% בניכוי מס במקור – יעבור לוועדת הכספים. זה סעיף 7(2) בהצעה של חבר הכנסת אוהד טל וסעיף 9(2) בהצעה של סעדה.

נקודות זיכוי – זה נושא של ועדת הכספים. זה סעיף 7(1) בהצעה של חבר הכנסת אוהד טל, סעיף 9(1) בהצעה של סעדה.

דיור והקצאת קרקעות – יעבור לוועדת חוץ וביטחון. זה סעיף 5 בהצעה של חבר הכנסת ואטורי, סעיף 6(7) ו-6(9) בהצעה של חבר הכנסת אוהד טל וסעיף 5 בהצעה של חבר הכנסת סעדה.

דיור סטודנטים – זה נושא שכבר התחיל דיון בוועדת החינוך והתרבות וימשיך שם. זה נמצא בסעיף 4 בהצעה של חבר הכנסת ואטורי.

ביצוע ותקנות – כמו סעיף הגדרות, יעבור לוועדת הכנסת ולכל אחת מהוועדות שהקראתי קודם. זה סעיף 6 בהצעה של חבר הכנסת ואטורי וסעיף 8 בהצעה של חבר הכנסת סעדה.

כשההצעות יחזרו לוועדת הכנסת לאחר הכנתן, הוועדה תוכל לעשות התאמות ככל שיידרשו לעניין ההגדרות, הביצוע והמטרה, כדי למזג אותם להצעה אחת כוללת.

אפשר להעיר הערה בבקשה?

כן.

בסעיף 17 מדובר על רכישת קרקעות. יש הצעת חוק גם שלי וגם של ואטורי שעברה קריאה טרומית ונמצאת בוועדת הפנים מזה למעלה משנה ולא דנים בה. אז אני מבקש או להעביר אותה לוועדה אחרת או להוסיף אותה.

להוסיף אותה לפה.

כן, בבקשה.

טוב, אני אדבר עם יושב-ראש הוועדה. נדבר איתו ונשלים את זה.

מאה אחוז, תודה. או שיתקיים דיון.

או שיתקיים דיון. אלה שני חוקים? אחד שלך ואחד שלו?

כן, הם די דומים. הם מדברים על הקצאת קרקע לחיילים בנגב ובגליל. לא רק חיילי מילואים, אלא חיילים שהשתחררו והם גם משרתים במילואים או שישרתו במילואים.

זה לא בדיוק לפה, אבל אפשר להעביר לוועדה אחרת אם הם לא מקיימים את הדיון.

כן, זה די דומה.

אני אדבר עם יושב-ראש הוועדה ונעשה את זה בהסכמה.

מאה אחוז.

בבקשה, סעדה.

אני מדבר על החוק שלי, בחלק מהדברים הוא דומה לחוק של אוהד טל. החוק הזה לא פלסטר; הוא לא סוכריה. כפי שנוח לכולם, בוא ניתן סוכריות לחיילים האלה – אני אומר את זה בציניות – ניתן קצת סוכריות, קבלו 600 שקל לקייטנות, יהיה לכם אחלה, יהיה לכם כיף, לא נורא. תסתכנו, לא בהכרח תחזרו הביתה. השבוע הלכתי לנחם משפחה בפתח תקווה, אימא לשלושה ילדים. הילדה שלה נולדה בחנוכה כשהבעל לא היה בבית והוא נהרג בשבוע שעבר, אחרי שנה שהוא לא היה בבית. אתה יושב מולה ורואה שלושה ילדים חמודים בני שש, שלוש וחצי וילדה קטנה בת שנה שנולדה במלחמה כשאבא לא בבית – וחרב עליה עולמה. חרב עליה עולמה.

החיילים האלו שנמצאים שם נלחמים עבור כולנו ולצערי זה לא נגמר ולא נגמר, וזה הולך להיות שנה אחרי שנה אחרי שנה. לכן החוק שהבאתי אומר: חבר'ה, מה שהיה לא יהיה. די לסוכריות; די לפלסטרים. אנחנו רוצים לשנות סדרי בראשית. לא יכול להיות שיש אנשים במדינת ישראל – גילוי נאות, הילדים שלי בתוכם – שעושים 270 יום מילואים, מסיימים באוקטובר, ומדינת ישראל קוראת להם בסיכון חיים יום-יומי, לא כמו פה בכנסת, אלא סיכון חיים כשכל רגע כשאתה בטנק בעזה בשנייה אחת אתה יכול – טיל נ"ט, אפילו לא ידעת שקרה לך משהו, לא תדע את זה. ואז המדינה אומרת להם: חכו, גמרתם באוקטובר? בינואר אתה עושה עוד 80 יום מילואים. עוד 80 יום, אתם מבינים מה זה אומר? מה זה אומר עוד 80 יום לבן-אדם כשאתה מסכן את החיים שלך? מה זה אומר לילדים שלך? המשפחה מתפרקת.

הילדים שלי הם דוגמה כי אלה הילדים של כולנו. שני ילדים משרתים, אחד בשריון, אחד גולנצ'יק, שניהם לא בסדיר והם עושים. השני נקרא עוד פעם ל-80 יום בחודש מרץ. מה אנחנו אומרים להם? בואו וניתן לכם 600 שקל. אופיר, אתה יודע ואני לא צריך לשכנע אותך. הבת שלי קצינה בשלדג ועושה חמש שנים – השבוע היא הייתה בחרמון הסורי, שלחה לי תמונות. איזה אירוע היסטורי.

כתר החרמון, אני מבקש.

כתר החרמון. בשנים האלו שהם עובדים קשה ומסתכנים – יש אנשים שלא עושים כלום. אני לא מדבר איתך על המילואים, לא עושים כלום – קמים בבוקר, הולכים לעבוד בארומה. אחלה. אחלה, אבל כשהם יבואו ללימודים – הבת שלי, אחרי שנים כקצינה בשלדג, תתמודד מול פאטמה – פאטמה תתקבל במשמרת שלנו. לא רק שהיא תתקבל, אופיר, אתה תדאג לה, כמו כולנו, לסבסוד של 400,000 שקל. תגידו, השתגענו? אתמול מגיע אליי תושב נהריה – אני לא מכיר אותו, הוא פנה אליי בוואטסאפ – והוא אמר לי: תקשיב, אני עשיתי שלוש שנים צבא, מילואים, אני חי בנהריה ומסתכן, וכשבאתי להתקבל לטכניון – קיבלו את הערבי לפניי. הסבסוד בטכניון הוא 53,000 שקל לשנה. תכפיל את זה בארבע שנים – 200,000 שקל שאתה מתעדף אותם ומסבסד להם?

יש גם מקומות שנותנים מעטפת לאוכלוסייה הערבית כדי שיצליחו. זה לאו דווקא ערבים, אין פה עניין גזעני, חס ושלום, יש גם יהודים שלא משרתים. אני אומר שזה כולם. אני לא לוקח מאף אחד זכויות, אבל אני שולל, לא יכול להיות שבמדינת ישראל יהיו הטבות שוות. לא יכול להיות. לא יכול להיות שהבן שלי יגיע למחיר למשתכן אחרי 270 יום ועוד 80 יום, ויעמוד בתור עם אחד שלא עשה יום בצבא. לא עשה יום בצבא, ואנחנו נגיד: זה בסדר, לא נורא. זה לא הגיוני. אנחנו לא זועקים. איך אני מרגיש? בואו נראה איך אנחנו אוכפים את זה מפה. אני לא אתן לכם. אני לא יוצא נגדך, אופיר, אני יודע שאתה איתי לגמרי. אני לא אתן לכנסת לתת עוד פלסטרים, אני לא אהיה בזה. זו חרפה, ואם זה ככה, לא צריך את החוק, כי הילדים האלה מסכנים את עצמם כל יום. כשאנחנו יושבים פה בנחת, מתלבטים בין קפה לתה – הם נמצאים בחזית.

שבוע שעבר התקשר אליי מרום, הדובר שלי. ארבעה חיילים מהפלוגה שלו נהרגו. אין, החיים שלהם נגמרו, אין חיים להם, אין חיים למשפחה, אין חיים לילדים לדיראון עולם. ואני לא רוצה לדבר על פגועי הנפש שחוו וראו דברים שאי-אפשר בכלל להכיל אותם, את המראות – מוות של חבר, מוות של משפחות ב-7 באוקטובר. אני מצפה מהחברה הישראלית להגיד: ה-7 באוקטובר – משחק חדש. מה שהיה לא יהיה. לא יהיה. לא שירתָּ – לא קיבלת. תזכרו את זה, לא שירתָּ – לא קיבלת. אתה יכול לשרת שירות לאומי, זה מצוין, שירות אזרחי זה מצוין, שירות צבאי זה מצוין. אבל לא יכול להיות שאתה לא תשרת ותגיד למדינה: אני רוצה כמו אותו אחד ששירת. תעמוד אחרון בתור.

ולפעמים יותר.

נכון, לפעמים יותר. לא יכול להיות שבשירות המדינה התקנים הצבועים היום הם לא למשרתים. אני הייתי בשירות המדינה, והיו אומרים לי: אסור, משה, רק תקפיד דבר אחד. אתה קולט את מי שלא שירת, אבל אל תשאל מישהו אם הוא שירת או לא כי זו שאלה לא חוקית. זה לא בסדר, מה פתאום שתדע שהבן-אדם היה במשך שלוש שנים קצין באגוז, אחר כך עושה חודש כל שנה והשנה הוא עשה 80 יום. לכן מפריעה לי החלוקה הזאת, שגית. זה מפריע לי כי התחושה שלי – בוא נפרק את זה. ככה אני מרגיש, ככה אני מרגיש ואני לא אתן לזה יד.

זה בדיוק ההיפך. זה בדיוק ההיפך.

זו התחושה שלי.

אחרת היה הכי קל לשלוח כל חוק לוועדה, מה שאתה הסכמת להשאיר ולא לקדם, זה היה נשאר בדיוק אותו דבר כי גם אתה הסכמת בוועדת שרים לאותו סעיף.

לא הסכמתי.

אתה אמרת את זה.

לא, אני אמרתי שאני מוכן לדון.

אז אנחנו דנים. סעדה, לא עושים פה בכאילו. אנחנו עושים את המהלך הזה באמת בשביל לעזור ולתת למילואימניקים כי מגיע להם.

לא, לא לתת.

לא עושים את זה כדי להצביע עכשיו ואז שוכחים מזה.

אני לא רוצה לתת להם, אני רוצה לעשות צדק.

לתת להם זה לעשות צדק. איך אתה רוצה לעשות צדק אם לא לתת להם?

אני אסביר לך את הכוונה. אני קודם כול שולל. אני קודם כול שולל הטבות. אני שולל – לא יכול להיות שבמדינת ישראל בן-אדם שלא עשה כלום למען המדינה בא עם ב.מ.וו ללימודים ויתקבל לפני אחד שעשה ותרם. לא יכול להיות.

אבל פה אתה מתעדף את אלה שכן משרתים.

לא, לא רוצה לתעדף.

כל הסעיפים ששגית הקריאה - - -

לא, אני רוצה לשלול. לכן הדגשתי שהסעיפים שלי מדברים על שלילה, לא על תעדוף. אני לא מוכן לשלם לימודים אקדמאים למי שלא שירת. לא מוכן, לא מוכן. בארצות הברית, אופיר, אתה הולך ללימודים – תשלם. תשלם. מדינת ישראל אומרת בצדק: אני רוצה להיטיב, אני רוצה לסבסד – אבל את מי? אין לנו מספיק לכולם, אתה יודע. השמיכה צרה. אתה יודע שהרבה לא מתקבלים לרפואה. הלכתי למשפחה שכולה, היא אומרת לי: עליתי מצרפת, אח שלי נהרג. יש קשיי שפה, לא קל לעלות לארץ. היא לא מתועדפת במדינת ישראל. היא לא מתועדפת. ומי תּועדף? פאטמה. ככה זה במדינה הזאת. בעולם מתוקן זה לא היה קורה. זה היה הזוי עד ה-7 באוקטובר, אבל עכשיו – זה לא יקרה. בעיניי זה בלתי חוקי בעליל. אתה יודע שזה קורה, אופיר. זה קורה היום, זה קורה מחר, זה קורה מוחרתיים. האמירה שלי אומרת: אני שולל. אני רוצה לראות את מי שייצא להגנת אותם אנשים שלא עושים כלום. לא עושים כלום, לא חלק.

משה, כל הקואליציה הזאת תצא להגנתם.

עזוב אותי מפוליטיקה. עזוב פוליטיקה.

סעדה, אני לא חושב שיש בחדר הזה מישהו שלא מסכים איתך על זה, אבל אני לא רוצה לעצור עכשיו את ההטבות שאנחנו רוצים לתת.

מה זה לעצור את ההטבות?

אני רוצה להצביע, להתחיל לקדם את הדברים שיש לנו. מאיפה באו הדברים האלה? למה הח"כים הגישו את הצעות החוק האלה? אלה דברים שהם שמעו ממילואימניקים בניחומי אבלים, בביקורים.

עזוב, עוד 600 שקל לקייטנות.

זה לא רק זה, יש פה הרבה סעיפים, אל תנסה לגמד את מה שיש פה. יש פה עבודה שח"כים השקיעו, זה לא בא משום מקום והם לא חשבו על זה סתם.

זה לא משנה את סדרי בראשית, אופיר. אני רוצה לדעת, שגית, איפה נדון בשלילה.

אני אמרתי.

למה זה לא בחוץ וביטחון?

התפיסה שעומדת מאחורי החלוקה של הסעיפים והנושאים היא כדי לראות בסופו של דבר מה כן רוצים לתת.

אני לא רוצה לתת, אני רוצה לשלול.

הבנתי.

אני רוצה לשלול ממי שלא משרת בצה"ל.

משה, בסדר, אבל תן לה לדבר.

גם בהצעה שלך יש דברים שאתה רוצה לתת. יש לך סעיף אחד שבו אתה רוצה לשלול וביתר הסעיפים בהצעה שלך אתה רוצה לתת זכאויות שונות. לאחר שהוועדות שידונו בנושאים של כלל הזכאויות יגבשו את הסעיפים האלה בכל אחד מהנושאים, זה יחזור לוועדת הכנסת. אז ועדת הכנסת תוכל לגבש את התמונה הכוללת ולהסתכל מה חושבים שנכון לתת רק לאוכלוסיות מסוימות ולשלול או לא לתת לאוכלוסיות אחרות. היא תוכל לחדד את ההגדרות ואת מטרת הצעת החוק, כי גם במטרה וגם בהכרה וגם בהגדרה – שזה, אגב, כן נמצא בוועדת חוץ וביטחון – ועדת הכנסת תוכל להחליט איך היא מחדדת את האוכלוסיות הזכאיות לעומת אלה שלא זכאיות, תוך כדי שהיא רואה את התמונה הכוללת. בעיניי זה ייתן בדיוק את המענה הייעודי לדבר שאתה רוצה, וזה ממש ממש לא פלסטר כמו שציינת, אלא בדיוק הפוך.

תגדירי. תגדירי, מה זה ייתן ואיך זה ייתן?

זאת בדיוק התוכנית שנהגתה כאן באופן יצירתי לסעיפים האלה כדי לפתור הרבה בעיות שקשורות בהן. מה זאת אומרת איך זה ייתן?

האם אנחנו נקיים דיון בנושא שלילת זכויות מערבים בלימודים אקדמאים? כן או לא? אני שואל.

איך היא קשורה בכלל לשאלה הזאת?

אני לא יושבת-ראש ועדת הכנסת כדי לענות לך ואנחנו גם לא יודעים עדיין כיצד הנושאים האלה יחזרו מהוועדות.

אני רוצה לדון, זה חלק מהחוק.

אחרי שהם יחזרו - - -

למה אחרי? אני רוצה בהתחלה. למה אחרי שהם יחזרו?

אחרי שהם יחזרו לכאן, הדיון בוועדת הכנסת יסתכל גם על הגדרת חיילי המילואים – מי הם כן ומי הם לא, וגם על המטרה של הצעת החוק.

אבל אני לא מדבר על חיילי מילואים, שגית. לא שירתָּ – לא קיבלת. אנשים שלא עשו כלום למען המדינה.

חיילי מילואים הם אלה שמשרתים.

שנייה, משה.

אתה מתכוון גם לחרדים?

כן, לכולם.

לחרדים גם?

כולם.

אני ממש מבקשת, אם אפשר, לתת לנו רגע לדבר על 98.

לא, מירב, עם כל הכבוד, אני לא התחלתי עם 98, אני חיכיתי לך ועכשיו את רוצה לשנות באמצע הדיון?

תגיד לי, מה, כולם פה פנסיונרים?

מירב, את חוצפנית.

אל תביא לי עצבים על זה, גם ככה אני בעצבים על זה.

את חוצפנית.

אני חוצפנית?

אני חיכיתי לך בכוונה, לא התחלתי עם הסעיף.

אז אני מבקשת חמש דקות.

עכשיו את עוצרת לי דיון? לא. לא, אני באמצע דיון, מה זה תעצור את הדיון? אנחנו באמצע שיח. מה זה הדבר הזה?

מה הבעיה?

לא, אני אסיים את זה ואני אצביע. את מגזימה.

אני מגזימה? אני מגזימה?

כן, את מגזימה. כן.

אין בעיה. אוקיי, תסיים, אני ממש אשמח אם תיתן לי כי ב-09:45 יש לי דיון מהיר עם פוגל.

אני לא קובע אם לתת לך, אבל הנושא הזה הוא נושא מהותי שאומר אם לא שירתָּ – לא קיבלת.

בסדר, הדיון שלך עוד רבע שעה.

היושב-ראש יחליט אם לעצור את הדיון ולדון בעניין שלך. אני לא אגיב, זו החלטה שלו.

אז אני אשמח, מה הבעיה?

בבקשה, משה.

אני אחדד. מכיוון שהסעיף הזה נשאר בוועדת הכנסת, אתה רואה בטבלה שזה סעיף שנשאר בוועדת הכנסת, היא תצטרך לקיים בו דיון.

אבל למה לא לדון בזה בוועדת חוץ וביטחון?

היא תקיים בו את הדיון.

זה קשור לשירות, למה לא בחוץ וביטחון?

היא תקיים בו את הדיון אחרי שיחזרו אליה הנושאים.

לא, אני לא מבין. זה נושא סופר חשוב, זה נושא בראשיתי. למה לא עכשיו?

יש לי שאלה.

אני רוצה שהחברה הישראלית תדון. קרה משהו ב-7 באוקטובר, שתדון בזה – איך יכול להיות שנותנים פה סבסוד לאנשים שלא שירתו את מדינת ישראל יום אחד, כאשר יש אנשים שעשו שלוש שנים, מסתכנים, עושים 270 יום ועוד 270 יום בשנה הבאה? זה לא יכול להיות.

אתה יודע, אנשים שעושים שלוש שנים – אני למשל, לא עשיתי כל-כך הרבה רעש ונאומים. הלכתי והעברתי חוק לאלה שנותנים.

אני רוצה שינוי סדרי בראשית.

אז אני שיניתי ונתתי ללוחמים תואר ראשון 100% בחינם. לא עשיתי את כל ההצגות האלה, העברתי את זה ומי שלוחם מקבל. לא אמרתי: אתה לא. לוחם – תקבל.

אני לא רוצה לתת לפאטמה, אני לא. אני לא רוצה לתת למי שלא משרת להתקבל ללימודי רפואה בארץ. כן, אני לא רוצה. זאת האמת.

משה, אני רוצה לעבוד בשביל מה לתת למילואימניקים. אתה רוצה לעבוד בשביל השאלה למי לא לתת.

אופיר, אתה מטעה.

אני בינתיים הוכחתי שאני כן חוקקתי חוקים לנכי צה"ל, ללוחמים, לנשות המילואימניקים.

אני טענתי משהו נגדך?

יכול להיות שהדרך שלי עובדת. אתמול העברתי ליתומי צה"ל ויתומי נפגעי פעולות איבה.

אני רוצה להעלות על השולחן ועל סדר-היום את העניין - - -

נכון, אבל זה שלב שני.

למה שלב שני? מי קבע שזה שלב שני? למה לא שלב ראשון?

קודם כול, אני קובע מי מקבל ומה מקבל.

לא, אבל זה האירוע הכי מרכזי.

אין לך הכי מרכזי, יש ח"כים אחרים שחושבים דברים אחרים. חבר הכנסת משה פסל כבר שלושה שבועות שואל אותי: מה קורה? מילואימניקים צריכים את זה. לך אולי זה לא חשוב, לו זה כן חשוב.

זה חשוב מאוד, אבל - - -

יש לי הערה.

אף אחד לא אמר שלא יהיה דיון.

היושב-ראש, זה לא שיח רק בין שניכם, סליחה. יש פה חברי ועדה, אני רק רוצה לשאול שאלה.

שגית, את יודעת שהמקום של זה הוא ועדת חוץ וביטחון. זה המקום שבו זה צריך להיות.

סעדה, הלוואי ותילחם ככה על זה שלא יבוא לפה חוק השתמטות. אני רוצה לדעת שזה לא פוגע בהצמדות בתוך המליאה. הסידור הזה הוא סידור מאוד יוצא דופן. לא בטוח שאני אוהבת את זה.

יוצא דופן לטובת המילואימניקים.

זה יוצא דופן כדי לייעל את התהליך.

זה ייעל.

אבל זה לא יצמצם?

הפוך.

זה מרחיב.

זה לא יצמצם או יוריד סעיפים מכל חוק וחוק?

לא, את רואה שזה מתייחס לכל החוקים.

כי לעתים כשאת מביאה חלק-חלק, הוא דווקא יכול להרחיק.

אני לא מביאה חלק-חלק, זה מה שהסברתי. לא היית כאן בתחילת הישיבה. אנחנו מפצלים באופן דיוני, לא באופן מהותי. זה יפוצל, ידון בוועדות השונות, כל אחת בנושאים שלה, זה יחזור לוועדת הכנסת, ימוזג מחדש ויעלה כהצעה אחת שכוללת את כל הנושאים.

אם יש הצעת חוק של מי מחברי הכנסת שדומה לאחד החוקים, ברגע שזה בא כמקבץ יהיה קשה להצמיד.

אבל גם כשזה היה אחד היה קשה להצמיד.

לא, לא. אני שואלת וצריך לזה פתרון.

ההצעה שעכשיו כבר עברה את השלב הטרומי.

שנייה, אני רוצה פתרון. אם יש לחבר כנסת חוק שהוא דומה לאחד מהחוקים, אני רוצה לדעת שעצם העובדה שזה בא כמקבץ לא פוגע ביכולת להצמיד.

אז מכיוון שההצעה הזאת כבר אחרי השלב הטרומי, אנחנו לא מדברים על הצמדה, אנחנו מדברים רק על מיזוג.

למה? בראשונה.

בסדר, אז אנחנו מדברים על מיזוג בראשונה. הוועדה הזאת היא הוועדה שממזגת. ככל שתהיה הצעת חוק שדומה לאחד החוקים ועברה טרומית, הוועדה הזאת יכולה לקבל החלטה על מיזוג.

לא, זו הצמדה.

אבל אין הצמדה להצעה שעברה.

אפשר להצמיד בראשונה ולא בהכרח צריך שהיא תעבור ועדת שרים. אני לא סתם שואלת, אני רוצה שאם אנחנו מביאים הסדר ייחודי שכזה, לא צריך לפגוע בזכות אחרת שיש לחברי הכנסת. לכן אני צריכה פתרון לדבר הזה.

הפתרון הוא מיזוג בוועדה הזאת. זה הפתרון.

בלי ועדת שרים.

זה הפתרון בסוף להצעת חוק טרומית שבאה אחרי.

אין בעיה, אבל אני שואלת אם זה בלי ועדת שרים. אנחנו אף פעם לא מתבקשים לוועדת שרים, אז אני לא רוצה שיהיה פה סידור אחר, כי אז זה פוגע בזכות של חבר הכנסת. ברגע שפתרתם את הדבר הזה, אין לי התנגדות.

כל חבר כנסת שיביא חוקים על מילואימניקים ויהיה אפשר לעשות את המיזוג, מבחינתי כמובן שכן. אנחנו קואליציה ואופוזיציה ביחד.

כן, אבל שלא יגידו אחר כך שזה לא דומה כי זה הופך להיות מקבץ אחד.

לא, זה צריך להיות חוק שדומה לאחד החוקים שהוגשו על ידי הח"כים.

זה מה שאמרתי, שיהיה דומה לאחד מהמרכיבים ושלא יגידו אחר כך שבגלל שזה הפך להיות מקבץ אז לא.

אני רוצה להסביר לך משהו. ככל שאין לך כבר טרומית שה-פ' שלה מוקדם מההצעות האלה, אין הצמדה שנעשית בלי שהצעת החוק שלך תעבור במליאה. הצעת החוק שלך תצטרך לעבור במליאה. זה ההליך, אין הליך אחר. התשובה היא כן, ענו לך שכן.

זהו, זה מה שרציתי להבהיר. מצוין, אז אני יודעת שזה לא פוגע.

עוד פעם הילדה שלי והילדות של כולנו יחכו מול אותם אלה שלא משרתים, כי היינו חייבים לסיים. לילד שלי אף אחד לא אומר שחייבים לסיים את המילואים. הוא עשה 270 יום והוא יעשה עוד 80 יום ויסכן את החיים שלו בשבילנו, אז נחכה דקה. נחכה דקה עם המהירות הזאת לעשות עוד חוק או עוד סעיף ונקדיש לזה עוד זמן. אני רוצה לדעת, שגית, ואני שואל אותך כי אני יודע בדיוק לאן המגמה. אני רוצה לדעת למה לא דנים בזה בוועדת חוץ וביטחון. זה רלוונטי, יולי רוצה את זה בוועדה, דיברתי איתו. למה לא דנים בוועדת חוץ וביטחון? למה ועדת הכנסת דנה בשלילת הטבות מאנשים שלא שירתו יום אחד את מדינת ישראל והם היום מתועדפים וקודמים לפני אנשים שמשרתים. למה לא ועדת חוץ וביטחון?

בסוף כל מה שיש פה חוזר לוועדת הכנסת. עושים את הסיבוב הראשון ואני אומר לך שנעשה דיון.

אופיר, אין לי בעיה. אני רוצה שזה ידון בוועדת חוץ וביטחון. שם המקום לדון בחיילי צה"ל.

אפשר גם בוועדת חוץ וביטחון וגם פה.

אבל הוועדה שם עמוסה בדיונים.

שגית, תגידי לי למה את מונעת ממני דיון בוועדת חוץ וביטחון.

אבל הוועדה עמוסה שם במלא דיונים, חבר'ה.

היושב-ראש רוצה את זה.

תעני ואני מסיים עם זה.

א', אני לא מונעת לקיים דיון בוועדת - - -

למה את ממליצה להעביר לוועדת הכנסת משהו שקשור לחיילים ולמשרתים?

אם תיתן לי לענות אני אוכל לדבר.

היא לא נגדך, היא עזרה לנו לגבש את התוכנית הזאת. היא לא נגדך ותאמין לי שהיא לא נגד החיילים, כי גם לה יש ילדים בצבא.

זה לא נגדי. זה רצון שהחוק הזה לא יעבור כדי לא לפגוע, עוד פעם, בשם כאילו שוויון בין הלא שווים. עוד פעם מנסים להסיט את הדיון ולמנוע דיון משמעותי בוועדת חוץ וביטחון כשהגיע הזמן.

למה מה-7 באוקטובר לא עשית דיון כזה בוועדת חוץ וביטחון? למה לא ביקשת הצעה לדיון?

אני לא חבר בוועדת חוץ וביטחון.

אתה חבר כנסת שיכול לבקש דיון מהיר, למה לא ביקשת?

הגשתי הצעת חוק.

לא הצעת חוק, למה לא עשית דיון כבר שנה וחצי אם זה כל-כך חשוב לך? איפה הדיון שאתה כל-כך רוצה?

אתה יודע מתי הגשתי את הצעת החוק? לפני חצי שנה.

למה לא ביקשת דיון?

אני רוצה חוק, זה לא דיון. זה חוק שאני רוצה לשנות ולהגיד: לא שירתָּ – לא קיבלת. זה דיון של ועדת חוץ וביטחון. דיברתי עם יושב-ראש הוועדה, הוא אומר לי: משה, אני רוצה את הדיון הזה אצלי כי הוא נוגע לאנשים המשרתים.

אז בואו נבקש ממנו שנעשה דיון כזה בשבוע הבא.

בואו נתקדם.

פניתי אליו, הוא אמר לי: משה, אין בעיה, מתי שאתה רוצה אני קובע דיון.

איך הוא קובע? יש לו מלא דיונים.

אני מציע שתבקש ממנו לקבוע דיון לשבוע הבא.

משה, אנחנו נמצאים בוועדת חוץ וביטחון, יש מלא דיונים.

אני פניתי אליו, הוא הבטיח לי. אני מתעקש שזה יהיה בוועדת חוץ וביטחון.

יאללה, סעדה, בסדר. אני מצטרף לבקשה לעשות על זה דיון בחוץ וביטחון. הכול חוזר בסוף לוועדת הכנסת.

אין לי בעיה, אבל שזה ידון בחוץ וביטחון.

אנחנו נעשה דיון על הסעיף, כמו שקבעה ההחלטה בוועדת שרים.

לא, אין החלטה להעביר את זה.

גם אני אענה לו.

אתה הסכמת.

לא הסכמתי, לא הייתי.

טוב, בסדר.

לא הסכמתי לדבר הזה מעולם, זה לא נכון.

גם הממשלה אמרה את זה.

זה לא נכון, לא הסכמתי לזה.

לא לחלוקה, לא ידענו שאנחנו עושים את החלוקה. זה לא מה שאמרתי.

אני מתעקש שהסעיף הזה ידון בוועדת חוץ וביטחון. דיברתי עם היושב-ראש, הוא רוצה לדון. אני חושב שזה חוק שקשור במהותו למשרתים, לא יכול להיות שהוא ידון בוועדת הכנסת. זו שאלה של מי משרת ומי מקבל ומי לא, ולכן אני מתעקש על זה.

טוב, סעדה, בסדר. אם כך, מי בעד? אה, רגע.

תנמקי לי למה זה לא בחוץ וביטחון, שגית, אני רוצה לדעת. אני מתעקש, שגית, בשביל מה זה?

מצביעים על מיזוג הצעות החוק הבאות, פיצול לפי נושאים והעברה לוועדות לפי הצעת היועצת המשפטית והעברה לוועדות להכנה לקריאה ראשונה.

לא, זה לא שייך לחוץ וביטחון.

למה זה לא שייך לחוץ וביטחון?

לא יכול להיות שזו תהיה אשמתי, כאילו אני חוללתי פה אירוע כשאני ניסיתי לעזור באירוע הזה, עם כל הכבוד.

את רצית לעזור, נכון.

אני אגיד שתי סיבות. סיבה אחת היא שאלה ההסכמות שהתקבלו, הן לא קשורות אליי.

לא, זה לא נכון מה שאת אומרת.

סעדה, תן לה לדבר, אני רוצה לשמוע.

סעדה, תכבד, זה לא מתאים, באמת.

אבל היא אומרת תשובות - - -

תן לה ואז תגיב לה בצורה מסודרת. היא מנסה לייעל, גם אם אתה לא מסכים.

הסכמות שלא קשורות אליי. הסיבה השנייה מפוצלת לשתיים. ראשית, לו הייתי צריכה לייעץ ליו"ר ועדת הכנסת לאן להעביר את הסעיף הזה שאצלך ואצל חבר הכנסת אוהד טל, שבסופו של דבר עוסק בסבסוד או באי-סבסוד מוסדות על-תיכוניים, הדיון היה צריך לעבור לוועדת החינוך ולא לוועדת החוץ והביטחון. זו הוועדה שעוסקת בסבסוד מוסדות על-תיכוניים ולכן לו הייתי צריכה לייעץ על פי התקנון והסמכויות כשיושב-ראש הוועדה מכבד את הייעוץ שלנו בנושאים של סמכויות, זה היה עובר לוועדת חינוך. חשבתי שזה יהיה נכון יותר, וכך חשב גם יו"ר הוועדה ואולי משם נבעו ההסכמות, שנכון יותר ראשית לגבש מה רוצים לתת, לראות את התמונה הכוללת של מה שמתגבש, ולאחר מכן לקבל החלטה לגבי מה שלא רוצים לתת ולמי לא רוצים לתת, ומה ההגדרות של מי חייל מילואים ומי לא חייל מילואים.

ייתכן שוועדת הכנסת תחליט גם שהיא לא רוצה לא לתת רק סבסוד מוסדות על-תיכוניים, אלא שיש דברים נוספים שהיא סבורה לנכון שלא צריך לתת למי שלא משרת כחייל מילואים. מכיוון שזאת הוועדה שבשלב השני תקבל את מכלול הסעיפים חזרה אליה ותקיים את הדיון השלוב, כמו שאמר כאן יושב-ראש ועדת הכנסת, יתקיים הדיון בשאלה למי לשלול, איך לשלול ומה לשלול, בשלב השני בדיונים כאן. יכול להיות שזה לא יהיה רק סבסוד מוסדות על-תיכוניים. ככל שאתה מתעקש להעביר את זה לאן שהוא בכל זאת, ההמלצה שלי היא ועדת חינוך ולא ועדת חוץ וביטחון לנושא מוסדות חינוך.

אני רוצה להעיר הערה. קודם כול, אין איתי שום הסכמות. אני מדבר על עצמי. שנית, זה לא קשור למילואים, זה קשור למשרתים. לא שירתָּ – לא קיבלת זה לא על מילואים, זה על סדיר, וזה שייך מאוד לוועדת חוץ וביטחון, כי זה מגדיר את הסמכויות של האנשים שמשרתים במדינת ישראל. עד ה-7 באוקטובר יש אנומליה של לא שירתָּ – קיבלת.

כשאני מסתכלת על נושא, אני מסתכלת על המהות שלו. המהות כאן היא שאלת הסבסוד למוסדות על-תיכוניים, ולכן המהות צריכה ללכת בסוף לוועדת החינוך.

המהות פה הפוכה.

משה, זה לא ייגמר.

הדיון הזה יתקיים בוועדת הכנסת, זה המקום הכי מתאים לקיים בו את הדיון הזה.

המהות פה היא מה מקבלים המשרתים, וזה דיון משמעותי ורציני, ואני חושב שוועדת חוץ וביטחון מתעסקת בעניין של השירות הצבאי ולכן אני חושב ששם אפשר להקדיש את הזמן, במיוחד כשבמקביל מבקשים מאיתנו כל הזמן להאריך את השירות למשרתים.

אני רוצה להגיד עוד משהו.

הגיע הזמן שנאתחל את ההתנהלות במדינת ישראל ונגיד: לא שירתָּ – לא קיבלת. אני חושש שאני מקדים את המאוחר, לי ברור לאן הכיוון, אבל אני אעשה הכול כדי לא לאפשר את זה שתהיה במדינת ישראל אנומליה שמי שלא משרת מקבל. במדינה שלי שירתָּ – קיבלת, לא שירתָּ – לא קיבלת.

תודה.

בוא נתחיל במאבק עיקש נגד חוק ההשתמטות.

בסדר, תודה.

היושב-ראש, אני רוצה להגיד משפט אחד שתעזרו גם לנו לפתור.

כן.

אני מאמינה בכוונות הטובות כדי שנוכל להועיל לקבוצה המאוד חשובה של המילואימניקים. היועצת המשפטית, מאוד חשוב לי שתקשיבי גם את.

אני שומעת אותך, אני מקשיבה.

זה משהו שאני מעלה פה.

צריך להצביע.

ההצעות האלה צריכות ממילא ללכת לחוקה.

אופיר, תקשיב.

אני מקשיב, אבל תחכי שאני אסיים. פנינה ואז נצביע.

מכיוון שאת יודעת שהכוונות טובות וזה באמת בא להועיל לקבוצה הזאת, כן חשוב לי שבכל זאת נסתכל גם על חברי הכנסת ונאפשר להם את הזכות. יש חברי כנסת שהגישו או לא עברו להם 45 ימים ורוצים להיות בתוך המקבץ הזה. לכן, מכיוון שרוב החקיקה היא של חברי כנסת מהקואליציה, לזכותם ייאמר, אבל אנחנו רוצים שבכל זאת תהיה איזושהי המתנה ושהרכבת לא תצא לדרך.

היא יוצאת עכשיו לוועדות אבל אחרי זה היא חוזרת עוד פעם לפה.

אני רוצה שייאמר לפרוטוקול: אחד, שהסיפור של ההצמדה יתאפשר; שניים, אני רוצה שעבור מי שהגיש ולא עברו 45 ימים נמצא את הדרכים לפתור את הסוגיה הזאת.

אופיר, אני מציע להתקדם. הדברים ברורים.

אם ההצעה תעבור טרומית, תגיע לוועדה - - -

לא, היא לא עוברת טרומית. יש חוקים שהונחו - - -

את מדברת על החוק של מיכאל ביטון?

לא, ממש לא. לגבי הזכות להצמדה אמרנו לפרוטוקול שזה ייפתר.

רגע, את אומרת שמה שיש עכשיו כבר הוגש לפני כמה זמן?

הונח ועדיין לא עברו 45 יום.

לא כאלה שעכשיו התחילו להגיש, מה שקיים.

לא, לא. אני מדברת על מה שהונח, למשל הטבות מס ודברים כאלה.

מה שכבר קיים אין לנו בעיה לעשות בשיתוף פעולה ואם אפשר להצמיד, אז להצמיד.

אז אנחנו צריכים למצוא לזה פתרון, כי הם לא עברו את 45 הימים.

לא צריך 45 ימים, צריך שבועיים.

בסדר, אז אנחנו נותנים את השבועיים. אני אבוא עם המקבץ והמקבץ הזה יצטרך להיכנס כדי שגם הם יהיו חתומים על הדבר.

אי-אפשר להתחייב לזה. כל אחד לגופו כמה זמן הוא היה. יהיו פה תנאי הצמדה.

אם יעמדו בתנאי הצמדה.

היא אמרה שבועיים.

אם יעמדו בתנאי ההצמדה. התקופה לצורך הצמדה היא שבועיים, צריך שזה יהיה זהה או דומה בעיקרו. בכל מקרה, עד שזה יבוא לקריאה ראשונה ייקח זמן, עוד לא התחילו הדיונים בהצעות.

נכון. אם כך, אנחנו נעבור להצבעות.

רק הערה לפרוטוקול. אני לא הבנתי, שגית, למה זה קשור לחינוך אם אלו זכויות המשרתים?

לא, לא, לא, סיימנו. סליחה, סיימנו.

שגית, אולי תעבירי את הקצאות הקרקע לוועדת הפנים? אופיר, למה לא מעבירים את הקצאות הקרקע לוועדת הפנים?

מצביעים על מיזוג הצעות החוק הבאות, פיצול לפי נושאים והעברה לוועדות להכנה לקריאה ראשונה?

עברו לוועדת הפנים אבל זה לא נדון שם שנה שלמה.

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – העדפה מתקנת למשרתים) התשפ"ג–2022, פ/349/25, של חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מתן העדפה למשרתים בהעדפה מתקנת), התשפ"ג–2023, פ/3040/25, של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי כנסת. על שתי ההצעות האלה אני הגשתי רוויזיה ועכשיו אני מקבל את הרוויזיה?

מקבל את הרוויזיה.

אוקיי. מי בעד הרוויזיה?

הצבעה

אושר.

שבעה בעד. מי נגד?

נגד.

מי נמנע? אחד נגד. למה נגד? לא יודע.

בכל זאת, יש פה אופוזיציה.

עכשיו על מיזוג שש ההצעות שנמצאות בסעיף 5.

אה, אז יהיה מיזוג.

לסדר-היום, כולל שתי ההצעות שהוקראו עכשיו: הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ואטורי; הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד–2024, של הכנסת סעדה; הצעת חוק מעמד המשרת בשירות סדיר או בשירות אזרחי, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אוהד טל; הצעת חוק קדימות בתור לחיילים, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (העדפה מתקנת למשרתים, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת סולומון; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (מתן העדפה למשרתים בהעדפה מתקנת), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת קרויזר. כולם מתמזגים. אתה יכול להצביע על המיזוג.

מי בעד? שבעה בעד. מי נגד? מי נמנע?

אני.

נמנע אחד.
הצבעה

אושר.

עכשיו אתה מצביע על הפיצול הדיוני בין הסעיפים כמו שהקראתי קודם ומופיע בטבלה שמונחת עכשיו בפניכם. הפיצול הזה יביא לכך שכל אחד מהסעיפים והנושאים יעבור לוועדה הרלוונטית כפי שהקראתי. לאחר שהיא תסיים את הדיונים שלה, וועדת הכנסת גם תפקח על קיום הדיונים ותשים לב שהם מתבצעים. הסעיפים יחזרו לוועדת הכנסת, ועדת הכנסת תמזג אותם מחדש והם יונחו לקריאה הראשונה בצורה ממוזגת אחרי כל הדיונים שיתקיימו פה.

מי בעד פיצול דיוני?

רק הודעה במליאה, לא הצבעה. זה פיצול דיוני.

מי נמנע?

נמנעת.

מי נגד?
הצבעה

אושר.

אם כך, גם הפיצול הדיוני אושר.

תימסר על זה הודעה במליאה.

כן, תימסר על זה הודעה בלי הצבעה כי זה פיצול דיוני בלבד.

סיימנו, נכון? עכשיו אני צריך לחזור חזרה.



הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 275), התשפ"ה–2024, מ/1799

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025), התשפ"ה–2024, מ/1809

הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024, מ/1817

הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024, מ/1814

אפשר לקרוא למירב? היא ביקשה.

היא לא תהיה, אני נמצאת פה.

אם כך, קביעת סדרי דיון מיוחדים לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעות החוק הבאות: א', הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסת (מס' 275), התשפ"ה–2024, מ/1799; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות המקומיות בשנת 2025), התשפ"ה–2024, מ/1809. ב', הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024, מ/1817; הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024, מ/1814.

ינון לא פה?

לא, הוא מנהל דיון בוועדה. בצלאל במקומו.

הם שניים.

גם יוני.

יוני, איזה אורח. שגית, את רוצה להציג? תתחילי עם זה של היום.

יש פה למעשה החלטה ביחס לשתי הצעות חוק: תיקון פקודת מס הכנסה שעוסק למעשה בפנסיות וההצעה השנייה היא הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (הקפאת שכר נושאי משרה). אני אפתח ואומר ששתי ההצעות האלה הגיעו מאוחדות בהצעה אחת שהאוצר כינה הצעת חוק ההתייעלות. הן הגיעו לצד תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, תקציב נוסף שלישי לשנה הזאת. התקציב הנוסף שהגיע מתקן שני סעיפי תקציב, האחד הוא סעיף תקציב הביטחון, השני הוא סעיף תקציב ריביות. שתי הצעות החוק האלה, כמו שאמרתי, הגיעו ביחד עם עוד פרק של ביטוח לאומי. כולן הגיעו כהצעת חוק הסדרים אחת.

ועדת הכנסת קיבלה את עמדת הייעוץ המשפטי ופיצלה את ההצעה הזאת לשלוש הצעות באופן שהפנסיה נדונה כהצעת חוק נפרדת, הצעת חוק הביטוח הלאומי עברה לוועדת העבודה והרווחה והיא תדון כפרק נפרד. למעשה ייצרנו כאן שלוש הצעות חוק במקום הצעת חוק אחת וכראוי לדיוני הכנסת, זה כמובן טייב את הדיון וגם סייע בכלים הפרלמנטריים לחברי הכנסת במובן שזה אפשר יותר דיונים, יותר כלים פרלמנטריים בהתייחס לסעיפים. יחד עם זאת, בסופו של דבר, בהתאם לסעיף 98 כשאנחנו מדברים על הצעות חוק שהן צמודות להצעת חוק תקציב, הצעת חוק התקציב כרוכה בהן והיא נמצאת בזיקה ישירה ותלויה עליהן כדי שהיא תוכל לעבור, סעיף 98 מאפשר קיום סדרי דיון מיוחדים.

ההצעה שעומדת לפניכם מסייעת ומגדילה את הכלים הפרלמנטריים אפילו בהתייחס לסעיף 98, כאילו הן היו מגיעות יחד. סעיף 98 היה מאפשר זמן הנמקות נמוך יחסית, והפיצול סייע גם בזה. ההצעה שמונחת לפניכם היא ששתי הצעות החוק האלה ידונו היום ביום רביעי, תהיה הנמקת הסתייגויות למשך ארבע שעות לכל אחת מההצעות. אני מבינה שיש הסתייגויות רק של חברי הכנסת מהאופוזיציה, אז הם יחלקו ביניהם את זמני ההסתייגויות איך שהם רואים לנכון. ההצבעה תהיה על לא יותר מ-20 הסתייגויות. יהיו שתי הצבעות שמיות כשיושב-ראש הישיבה רשאי לאשר מספר גדול יותר של הצבעות שמיות. מבחינת השעות, כמו שהסברתי, אם אנחנו מסתכלים על תקדימים קודמים ביחס להצעות שהן קצרות יחסית, כמו ההצעות האלה, ואם אנחנו מסתכלים גם על העובדה שמדובר בהצעה שכבר פוצלה למעשה ויינתנו עליה יותר כלים פרלמנטריים, אז הזמנים שנקבעו כאן הם זמנים יפים.

נדיבים מאוד. בבקשה, פנינה.

מכיוון שמחד מדובר בחקיקה, אבל אין ספק שזה חלק בלתי נפרד מחוק התקציב, כפי שאמרה היועצת המשפטית, אני הייתי רוצה לשאול מה היה נהוג בעבר לגבי סעיף 4, ההצבעה על ההסתייגויות. הצבעה על לא יותר מ-20 הסתייגויות בעינינו פוגעת בזכויות שלנו כאופוזיציה. ההסתייגויות הן שלנו, לא שלכם. אנחנו רוצים להעלות את מספר ההסתייגויות. לגבי הארבע שעות, נכון שזו חקיקה, זה חוק רגיל, אבל בסוף זה חוק רגיל שכרוך אחד בשני והייתי רוצה לדעת מה היה נהוג לפני.

לגבי מספר ההסתייגויות, אמרתי, כשמדובר בהצעת חוק הסדרים, אם אנחנו עכשיו נכפיל, יש לך 20 הסתייגויות על כל אחת מהצעות חוק ההסדרים – אחת שפורקה – אז יש לך פה הצבעה על 60 הסתייגויות בסופו של דבר. זה פחות או יותר הולם הצעות דומות. 20 הסתייגויות בהתייחס לאורך הצעות החוק שמונחות כאן, שחלקן שורה אחת או פסקה אחת. הן הצעות קצרות מאוד וגם ההסדרים שבהן לא מאוד מורכבים – הגבלת שכר בכירים, הסדר פשוט שהובא לכאן לאורך השנים מספר פעמים, ההצעה לגבי הפנסיה קצרה מאוד, היא דוחה תחילה של הטבה בנושא הזה ומחלקת אותה באופן אחר. 20 הסתייגויות זה זמן סביר. כמובן שאפשר לקבל החלטה שנותנים מעט יותר וכנ"ל ביחס לשעות.

אנחנו רוצים שתעלו את מספר ההסתייגויות.

אבל לא ענית לגבי העבר.

היא אמרה.

פשוט מישרקי מפריע לי.

הוא מפריע לכולנו.

מי שיש לו בעיה יכול לצאת.

לגבי ארבע שעות, אמרתי שבגלל שבסוף התקציב תלוי בזה אנחנו רוצים להעלות לחמש שעות, ולהעלות גם את ההסתייגויות.

אפשר ארבע וחצי?

אפשר.

חמש.

ארבע וחצי כל הצעה. חמש זה עוד שעתיים.

חמש שעות, מה קרה? עוד שעה תסבול אותנו.

אופיר, חמש.

חמש, ואת ההסתייגויות להצעת היועצת המשפטית, 40.

שלוש.

40 הסתייגויות וחמש שעות.

חברי הקואליציה, מישהו רוצה להתייחס? לא. אז אני מציע שנלך באמצע, נעשה ארבע וחצי שעות על כל חוק והסתייגויות נעלה מ-20 ל-25 על כל חוק.

ל-40.

זה על 20.

את ההסתייגויות תעלה ל-30.

ארבע וחצי ו-30 על כל אחת מההצעות.

בסדר גמור.

השמיות נשאר.

כמה שמיות? שתיים, לא?

כן.

30 לכל הצעה.

30 וארבע וחצי.

30 וארבע וחצי.

אם כך, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

שמונה בעד. נמנע אחד.

אני אוסיף שסך הכול זה סעיף 98 רך, אין פה קביעת שעת הצבעה, סך הכול זה סעיף 98 רך. אין פה קביעת שעת הצבעה, אתם מסדרים את סדר הדוברים.

נכון. פנינה, אני גם נותן לכם לסדר את סדר הדוברים איך שאתם רוצים, אני לא עושה לכם 55.

זה סעיף 98 רך יחסית, אין פה שעת הצבעה, יש פה חלוקה.

אין פה שעת הצבעה ואתם מסדרים את זה איך שאתם רוצים.

יש פה חלוקה של ההסתייגויות כמו שאתם רואים לנכון.

אתה מדבר על מה שהצבענו עליו?

כן, מה שהצבענו, וגם שבוע הבא.

אני אסביר על שבוע הבא.

לא הקראנו את זה עדיין. מי שרשום היום, גם אם אני אחרי 24:00 בלילה.

מה לקריאה? הייתה הצבעה.

רשום ששתי ההצבעות יהיו ביום רביעי, בתאריך של היום, ואם זה גולש לאחרי 24:00 בלילה?

אין בעיה.

כי זה על סדר-היום ביום רביעי, זה בסדר.

אני חושבת שהיינו צריכים להישאר פה עד יום ראשון בבוקר, אבל בסדר, סעיף 98, מה אני אעשה. צריך לשנות את התקנון.

בבקשה, שגית. ה-98 הבא.

ה-98 הנוסף מתייחס להצעת חוק התקציב הנוסף לשנת 2024 (תיקון מס' 3), הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. כמיטב המסורת לאורך כל השנים, התקנון קובע מפורשות ביחס לתקציב שניתן לעשות סעיף 98 וכמיטב המסורת זה נעשה בדיון משולב. סעיף 98 שכאן הוא רך יחסית ביחס לתקציבים אחרים, מדובר גם בתקציב שכמו שאמרתי קודם, מתקן רק שני סעיפים. הוא לא תקציב מלא, הוא גם לא תקציב נוסף מלא, כמו שני התקציבים הקודמים, ועדיין יש פה זמן שהפעם הוא נדיב יחסית. שבע שעות דיון משולב. כשאנחנו משווים את זה ביחס לאורך התקציב הנוסף שמתייחס רק לשני סעיפים, לעומת תקציב שמתייחס ל-40 סעיפים, סך הכול יש פה החלה סבירה של סעיף 98.

בדיון ישתתפו חברי הכנסת שהגישו הסתייגויות או בקשות רשות דיבור והם יוכלו לחלק את זה כמו שהם ימצאו לנכון. הדיון המשולב יסוכם על ידי הדוברים במסגרת זמן של שבע דקות. שר האוצר, ראש האופוזיציה, יושב-ראש ועדת הכספים או מי מטעמו. ארבל, צריך להוסיף את מי מטעמו ליושב-ראש ועדת הכספים. בהצבעה על הסתייגויות ביחס לתקציב, סעיף 98, שהוא זהה לסעיפי 98 מהשנים האחרונות ומהכנסת ה-24, מאפשר הצבעה על 15 הסתייגויות לסעיפים המילוליים. ביחס לסעיפים התקציביים, כידוע מדובר בסעיפים מספריים שמוגשות להם הסתייגויות במערכת הממוחשבת, הן הסתייגויות מספריות בלבד והן מוגשות באלפים. לכן יתקיימו ביחס לכל סעיף שלוש הצבעות. כל ההסתייגויות שעניינן תוספת תקציב, כל ההסתייגויות שעניינן הפחתת תקציב וכל ההסתייגויות שעניינן תוכניות חדשות, ככל שישנן הסתייגויות בסגנון הזה.

אם היה רוב באחת ההצבעות, נפתחת המערכת להצבעה על כל התוספות, ההפחתות או התוכניות החדשות בהתאמה ואז מקיימים הצבעה על כל הסתייגות. אם לא היה רוב, יראו את ההסתייגויות שעניינן התוספות, ההפחתות או התוכניות החדשות כולן כנדחות, למרות שהתקיימה הצבעה אחת. תהיה הצבעה נוספת על הסתייגות אחת לסעיפים המילוליים או התקציביים, אחת לבקשת הקואליציה ואחת לבקשת האופוזיציה. זה דומה למה שנעשה בשנים קודמות. לגבי הצעת חוק הפחתת הגירעון, תתקיים הצבעה על לא יותר מ-15 הסתייגויות, זה דומה למה שנעשה בפעמים קודמות, ויהיו שלוש הצבעות שמיות על ידי כל אחד מהצדדים.

שגית, בסעיף 2, הדיון המשולב ייפתח לאחר הצעת אי-אמון, יכול להיות שיהיה 40 חתימות.

או 40 חתימות, אין בעיה.

או זה או זה.

כן, אין בעיה.

בבקשה, פנינה.

קודם כול, אתם מבינים שאנחנו באירוע אחר. חדשות לבקרים אנחנו מקבלים פה חוקים של שר האוצר שמביא טלאי על טלאי, פותח את התקציב, סוגר את התקציב, פותח – גם הגבולות של ההבנה אל מול המלחמה שמתרחשת – אני חושבת שמי שנמצא בוועדת הכספים מבין שבסוף מה שמגיע לכאן זה לא איזה תקציב עם חידוש כשיש שם 5 מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים ובינתיים מעלים לאזרחים את מס הבריאות, מס ביטוח לאומי, מע"מ וכל מה שיוצא בכך. אני אומרת לכם באופן חד וחלק: לא צריך להיות פה דיון משולב. הדיון צריך להיות בנפרד, אני לא מבינה למה אנחנו עושים פה דיון משולב, מה גם שאנחנו רוצים הפרדה ושבכל חוק תהיה אפשרות לדבר. אנחנו רוצים שנקודת הפתיחה בדבר הזה היא שזה יהיה דיון בנפרד. דבר נוסף זה סעיף 5 שעדיין לא הונח בכלל, החוק לא הונח. אז איך אנחנו דנים בזה? הוא לא הונח ככל שאני יודעת, אפשר לקבל על זה תשובה?

מה זה סעיף 5, הפחתת הגירעון?

כן.

הפחתת הגירעון הונח לפני מעל שבוע.

לא, התקציב.

התקציב הוצבע אתמול בוועדת הכספים והוא יונח היום. אפשר לעשות סעיף 98 על בסיס טיוטה, זה קרה הרבה פעמים.

יודעים כמה הסתייגויות יש שם, זה עלה ביחד.

כשעושים סעיף 98 זה בדרך כלל על טיוטה. במקרה הזה חיכינו ביחס לשני הסעיפים.

אוקיי, ואני עדיין מבקשת להעלות את מספר ההסתייגויות ואני מבקשת שזה יהיה דיון מפוצל ולא משולב.

טוב. זו פעם ראשונה שמפצלים את זה? מה היה בפעם הקודמת?

מאז ומתמיד היה דיון משולב. לאורך השנים היה גם דיון משולב לא רק על הפחתת הגירעון והתקציב הנוסף.

אני רציתי לעשות גם את הקודמים במשולב.

כן, אבל אנחנו באירוע אחר. אנחנו באירוע אחר. סעיף 98 הפך להיות כלי.

מה כלי? איזה כלי?

בסוף הסעיף הזה קיים ושריר ואנחנו מכירים את הנוהגים.

מה כלי? מי השתמש בו? מי בכלל השתמש בו?

שבע שעות זה לא מספיק? לא הבנתי.

פנינה, מתי השתמשנו בו?

על מה את מדברת?

אנחנו נותנים לכם, בדיון הקודם אמרנו שאנחנו ניתן, אבל פה אנחנו מבקשים שיהיה.

תתני לי להתייחס.

בדיון הקודם גם אני רציתי לעשות משולב ולא קיבלתי, כפי שראית.

לא אמרת. היית אומר את זה בזמן הדיון, היינו מתחשבים בך.

היועצת המשפטית לא אישרה לו.

שגית לא אישרה לי.

במקום שבע – שני חוקים. כמו על החוק הקודם.

לא, אנחנו רוצים דיון נפרד.

אז אי-אפשר בנפרד, תמיד תקציב והפחתת הגירעון נעשים כדיון משולב.

אז להגדיל את השעות, כבוד היושב-ראש.

בכנסות קודמות לא רק שנעשה דיון משולב בין התקציב להפחתת הגירעון, אלא נעשה דיון משולב גם עם כל יתר פרקי ההסדרים, וכאן, אם אנחנו מחברים את הכול, יוצא שמקבלים מספר שעות שהוא גבוה יחסית לתקדימים. בפעם הקודמת, כשהיה תקציב נוסף מלא על 40 סעיפים, היו עשר שעות, אז עכשיו אני חושבת ששבע שעות זה באמת - - -

תעשה עשר שעות. אנחנו מבקשים עשר שעות.

כמה סעיפים?

שני סעיפים.

שמעת מה היא אמרה? תחזרי על זה.

בפעם הקודמת, בתקציב נוסף שתיקן 40 סעיפים בסעיף 98 ניתנו עשר שעות והפעם יש תיקון של שני סעיפים בלבד ויש פה שבע שעות.

מתי בפעם הקודמת?

בכנסת הזאת היה תקציב נוסף.

בזמן המלחמה?

התקציב הנוסף היה רק בזמן המלחמה. בכנסת הקודמת כל הסעיפים שעכשיו נתנו להם סעיפים 98 נפרדים, נעשו בסעיף 98 אחד עם הרבה פחות שעות כשאת בסוף מחברת את מה שיש.

אני זוכרת. עדיין, בגלל שזה אירוע שחדשות לבקרים שר האוצר מביא לנו פה שינויים, אני מבקשת שאו שזה יהיה דיון נפרד או שתעלה את זה לעשר שעות דיון.

טוב, אנחנו נעלה את זה לשמונה שעות.

אני יכול להציע הצעה?

אופיר, מה, אתה זורק לנו פירורים?

שמעת את ההסבר שלה?

שמעתי, אבל אתה רואה באיזו מציאות אנחנו נמצאים.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להחזיר את זה למה שהיה בקדנציה הקודמת.

תעלה לעשר שעות ואנחנו נחליט אם לנצל את זה.

אפילו החרדים עוזרים לנו. החרדים עוזרים לנו, הם צודקים.

משולב בפחות שעות. יושבת פה היועצת המשפטית, מסבירה עד כמה מקלים ועם כל זה הם מתחילים התמקחות.

ברוכי, אני מבינה שאתה רוצה 12 שעות ואנחנו נתפשר על עשר.

הם אומרים לי לא לתת לכם, זה מה שהם אומרים. אין היגיון במה שאת אומרת.

תיתן עשר שעות, אנחנו נחליט אם להשתמש או לא.

פנינה, כשנותנים לכם יד אתם רוצים שתי ידיים.

על 40 סעיפים קיבלתם עשר שעות. עכשיו על שני סעיפים – שבע שעות. את מבינה את הפרופורציה?

אדוני היושב-ראש, אנחנו רוצים עשר שעות ואתה יודע טוב מאוד באיזו מציאות אנחנו נמצאים.

אנחנו מבקשים ארבע שעות. עוד מעט תגידו שאתם רוצים 200 שעות. אנחנו חושבים שצריך ארבע שעות.

אתם לא יכולים להיות קואליציה דורסנית.

ברור שדורסנית. בקדנציה הקודמת היו בדיוק ארבע שעות וזה היה משולב ולא אמרו: קואליציה דורסנית.

אתה היית בקדנציה הקודמת?

יושבת פה היועצת המשפטית לכנסת ואומרת מה היה, ואנחנו שותקים ומגיעים אתכם להבנות ומסכימים ליותר – ומה את אומרת? לא מספיקות לכם שבע שעות, לא, אתם רוצים עשר שעות.

טוב, אנחנו נצביע על שמונה שעות.

לא, על ארבע שעות. ההצבעות על ארבע שעות.

זה לא בסדר. שמונה שעות זה חוסר התחשבות בבקשה שלנו.

אני מעלה לשמונה שעות ובמקום 15 הסתייגויות, 20 הסתייגויות לסעיפים המילוליים, 5(1)(ב). מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.

שבעה בעד, שלושה נגד. מי נמנע? אם כך, ההצעה אושרה.



ישיבות הכנסת בשבוע חנוכה תשפ"ה–2024

אנחנו עוברים לסעיף הבא, חנוכה. בבקשה, אדוני המזכיר. ישיבות הכנסת בשבוע של חנוכה.

תודה, היושב-ראש. כמדי שנה, גם השנה פונה יושב-ראש הכנסת לקבל את אישורה של ועדת הכנסת לבצע התאמות בשעות הישיבות של מליאת הכנסת בשבוע שבו חל חג החנוכה. השבוע הזה יש לנו ארבע ישיבות מליאה בחג החנוכה. נר ראשון יוצא ביום רביעי ונר שמיני גם יוצא ביום רביעי, כך שיש לנו שני ימי רביעי, יום שני ויום שלישי.

אני אקריא את ההצעה המונחת בפניכם: ביום רביעי הראשון, נר ראשון, המליאה תחל בשעה 13:00 ותסתיים בשעה 16:00; ביום שני בשבוע שלאחר מכן, המליאה תחל בשעה 09:00 בבוקר ותסתיים בשעה 15:00 אחר הצוהריים; ביום שלישי המליאה תחל בשעה 10:00 בבוקר ותסתיים בשעה 15:00 אחר הצוהריים; ביום רביעי המליאה תחל בשעה 11:00 בבוקר ותסתיים בשעה 15:00 אחר הצוהריים. יושב-ראש הכנסת מבקש את אישורה של הוועדה להצעה הזו.

מישהו רוצה להתייחס?

אי-אפשר לעשות יותר מוקדם? לא נספיק להדלקת נרות. אני בטוח שחשבתם על זה.

ביום רביעי הראשון, אם בשעה 13:00, למה לא להתחיל קודם?

למה לא להתחיל מוקדם ולסיים קודם? בשעה 16:00 אנחנו לא נספיק להדלקת נרות.

אנחנו מתחילים ב-13:00 ביום רביעי הראשון, נר ראשון. אם אפשר להקדים ל-11:00.

אי-אפשר להקדים ל-11:00, זה חייב להתחיל ב-13:00.

יש ועדות?

יש ועדות.

אז תקדימו בשעה.

אי-אפשר.

ועדות אפשר להקדים.

מה הזמנים של הוועדות?

רגילים.

עד המליאה.

בבוקר רגיל.

בבוקר עד המליאה.

ביום שני לא יהיו ועדות, נכון? כי זה ב-09:00.

בשני ושלישי לא יהיו.

אז אנחנו מדברים על רביעי?

על רביעי ורביעי.

או בשלישי עד 10:00, שעה. מה שאפשר, מה שמתאפשר עד המליאה.

מה שמתאפשר עד שעת המליאה, בדיוק. בהתאמה.

ביום רביעי יהיו טרומיות.

אלא אם כן יהיו אירועים חריגים ודיונים דחופים שאנחנו מבקשים שיהיה אישור של המזכיר בכל זאת על זמן מליאה, באישור היו"ר.

זה באישור יושב-ראש הכנסת כרגיל.

נכון, דרכך.

אבל לא על הצבעות. סביר להניח שיהיו הצבעות בימי רביעי. צריך לשים לב שבהתאם לתקדימים אף פעם לא היה חנוכה שהיו בו שני ימי רביעי.

בעצם לא יהיו שאילתות והצעות לסדר?

לכן אנחנו רוצים לשים כמה שיותר טרומיות.

כדי לשמור על הטרומיות שלא ייפגעו.

בדיוק, רוצים לשמור על הטרומיות, זאת המטרה.

כן, אבל למה לא להתחיל ב-12:00?

אנחנו יכולים גם לסיים לפני. נשים טרומיות, אפשר להחליט בינינו שאנחנו ניתן את העדיפות לאופוזיציה אם נראה שאנחנו לא מסתדרים. אפשר להסתדר ולהוריד את זה לפני.

טוב, בוא נשאיר ככה וזהו.

טוב. אם כך, מי בעד? פנינה, רצית להגיד משהו?

לא.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.
מי נמנע?

נמנעת.

אחת נמנעת.

שתיים.

שניים. נהיו שלושה.



הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 21) (עדיפות למשרת מילואים פעיל בקבלה לשירות המדינה), התשפ"ה–2024, כ/1068

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד–2024, פ/4789/25

בקשת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט למיזוג הצעות החוק הבאות: הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 21) (עדיפות למשרת מילואים פעיל בקבלה לשירות המדינה), התשפ"ד–2024, כ/1068; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד–2024, פ/4789/25, של חבר הכנסת אביחי בוארון. מישהו רוצה להתייחס? לא. מי בעד? חמישה. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

המיזוג אושר.




בקשת יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי להקדמת הדיון בהצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024 (מ/1823) – החלק המפוצל העוסק בהארכת הוראת השעה, לפני הקריאה השנייה והשלישית

בקשת יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי להקדמת הדיון בהצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024, מ/1823, החלק המפוצל העוסק בהארכת הוראת השעה לפני הקריאה השנייה והשלישית. מושיאשוילי, בבקשה.

יושב-ראש הוועדה פוגל ביקש ממני להציג את זה. חוק ייעול האכיפה והפיקוח העירוני ברשויות המקומיות פוקע היום בחצות הלילה. על כן, הוועדה לביטחון לאומי אישרה הבוקר את המשך הוראת השעה עד לתאריך 19 בפברואר 2025 כהוראת שעה, כדי שבזמן הזה הוועדה תכין את הצעת החוק שנותרה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית. יושב-ראש הוועדה מתבקש לאשר את זה.

אני אסביר. מדובר בהצעת חוק שהגיעה ברגע האחרון מהמשרד לביטחון לאומי. הפקיעה שלה היא ב-18 בדצמבר, היום בחצות. מכיוון שההצעה הופכת הוראת שעה להוראת קבע, יושב-ראש ועדת הכנסת ויושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי קיבלו על עצמם לעשות פיצול להצעת החוק, לפצל ממנה רק את הוראת השעה כך שהוראת השעה תוארך בחודש. זה עניין קריטי וחיוני שיסתיים היום, ולכן על אף שבדרך כלל אני מתנגדת למתן פטור, במקרה הזה אני חושבת שמדובר בעניין קריטי, ולאור הפיצול שמתבצע והארכת הוראת השעה באופן שהוראת הקבע תמשיך לדון בוועדה לביטחון לאומי בהליך חקיקה רגיל, אני סבורה שחשוב לאשר את זה ולסיים עם הצעת החוק היום.

תודה. אם כך, מי בעד?
הצבעה

אושר.

אושר פה אחד. סיימנו, אני נועל את הישיבה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:23.