פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



7
ועדת העבודה והרווחה
17/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 326
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ט"ז בכסלו התשפ"ה (17 בדצמבר 2024), שעה 15:11

הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 35) (עובד בשירות צבא הגנה לישראל), התשפ"ד–2024 (פ/3791/25) (כ/1022), של חה"כ שלום דנינו, חה"כ אפרת רייטן מרום, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ צביקה פוגל

חבר הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

שלום דנינו

עדי פרנקפורטר ישראל - רפרנטית ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר

מאי לוי - יועמ"ש, מרכז תעסוקת עובדי צה"ל, צה"ל

איתי קורולבסקי - ע' רמ"ד שכר, מרכז תעסוקת עובדי צה"ל, צה"ל

מאיר אסרף - עו"ד, יועמ"ש, ארגון עובדי צה"ל

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

א.ב., חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 35) (עובד בשירות צבא הגנה לישראל), התשפ"ד–2024 (פ/3791/25) (כ/1022)
של חה"כ שלום דנינו, חה"כ אפרת רייטן מרום, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ צביקה פוגל

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, ט"ז בכסלו תשפ"ה, ה-17.12.2024. בדיון הזה הנושא הוא הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 35) (עובד בשירות צבא הגנה לישראל), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת שלום דנינו וחברים. אנחנו שמחים לארח פה את חבר הכנסת שלום דנינו. קיימנו כבר כמה וכמה דיונים. אנחנו רוצים לדעת איפה זה עומד. זה הנוסח המוסכם?

אני הבנתי, אדוני, שזה מה שסוכם, שלמעשה הפטור מאותו ניכוי מהקצבה לגבי אזרח עובד צה"ל, אותו ניכוי לא יחול החל מ-1 באפריל 2025. אני רוצה לוודא שזה גם מוסכם על האוצר ושהממשלה תומכת בזה.

כן.

אם כך, לא נותר לנו אלא להקריא את החוק. לצורך הפרוטוקול תגידי גם מה הנושא.

היום אדם שפרש משירות קבע וחוזר לשרת בצבא, או שהוא אזרח עובד צה"ל, מנכים לו איזה שהוא שיעור מהקצבה עד שהוא מגיע לגיל מסוים. זה מכונה קופה ציבורית אבל זה הכינוי העממי שלו.

איזה גיל?

עו"ד מאיר אסרף, היועץ המשפטי של ארגון עובדי צה"ל. הנושא הוא בעצם כשל שוק שנוצר בגלל שאזרח עובד צה"ל להבדיל ממקומות אחרים בשירות הציבורי, כשפורש קבע עובד כאזרח עובד צה"ל, מנכים לו מס קופה ציבורית. הניכוי הזה מהקצבה, סדר גודל של 30%.

30% מהשכר?

מהקצבה. הוא משלם גם מס הכנסה.

אחרי זה הוא כמובן מחויב לשלם מס הכנסה.

נניח קצבה 10,000 שקל, אז 30% זה 3,000 שקל לחודש?

כן.

הצבא משלם לו גם את הקצבה וגם את המשכורת, לכן רק אם היא עולה מעבר למשכורת הקובעת המשוקללת ששימשה לצורך החישוב של הקצבה - - -

מה היא המשכורת המדוברת, אתה אולי יודע?

זה סכום שממנו נגזרת הקצבה.

אני איתי, ע' רמ"ד שכר במרכז תעסוקת עובדי צה"ל. לצורך חישוב הניכוי של קופה ציבורית לוקחים את המשכורת הקובעת לקצבה של המשרת בתור פורש קבע, ומנגד סוכמים גם את הקצבה שהוא מקבל ואת השכר שלו הקובע בתור אזרח עובד צה"ל. אם יש יותר שכר וקצבה כנגד השכר הקודם, מנכים את הניכוי כאשר הניכוי מחושב או שליש מהקצבה או שליש מההפרש בין השכר עכשיו והשכר לפני, הנמוך מביניהם.

מה הרעיון של המס הזה?

עדי ממשרד האוצר, אגף התקציבים. הרציונל שעומד בבסיס הקיזוז הזה הוא שהמדינה משלמת תשלום כפול לאותו פורש. לצה"ל יש פרישה מוקדמת. גיל הפרישה עומד על בערך גיל 42 בממוצע בצה"ל, כשבשאר השוק הוא גיל 67. בגלל שיש פרישה מוקדמת, נותנים לאותו חייל לשעבר, חייל שפרש, קצבה מגיל 42. יכול להיות שאדם פרש מצה"ל בגיל 42, ויום אחרי זה הוא יתחיל לעבוד בצה"ל בדיוק באותו תפקיד, בדיוק באותו מקום. בעבר קיזוז הקופה הציבורית היה חל על כל המגזר הציבורי, וגם אם אדם היה חייל ולאחר מכן הופך להיות מורה, היה חל עליו הקיזוז הזה. לאחר מכן הוחלט שרק אם הוא חוזר ממש לאותו מקום עבודה, לאותו שירות, אם הוא חייל ויום אחרי זה הוא מקבל קצבה מהמדינה ובנוסף הוא מקבל שכר מלא, הרציונל היה לקזז את השכר הכפול הזה.

אני רק אציין למען הפרוטוקול שהרציונל הזה עומד בעינו. אנחנו מייצגים את הממשלה. הממשלה איננה מתנגדת לתחולה הדחויה, אבל כחלק מההסכמות בהמשך או כחלק מהמלצות שונות על מקורות תקציביים, הממשלה עלולה לשנות את דעתה.

לא, סליחה.

אנחנו לפני קריאה שנייה ושלישית.

תיראי, הדיון הזה הוא לא נועד לחזור אחורה על כל מה שדיברת. רצית אולי לדבר לפרוטוקול.

לא, אני שאלתי. אני רוצה לשאול עוד שאלה. אצל אדם במגזר הציבורי הרגיל, לא צבא, כשהוא עושה את הפרישה והחזרה, גם שם הוא משלם מס על הקצבה?

אם הוא היה עובד מדינה וחזר להיות עובד מדינה והוא מקבל פנסיה, הוא מקבל קצבה מהמדינה, אז חל הקיזוז.

ממשיכים לקצץ אצלו?

כן, אם הוא מקבל, אבל זה מאוד נדיר במדינה כי רק בגופים ביטחוניים - - -

כי שם פורשים בצעירות.

בכל זאת אני רוצה להשלים את הדברים בשני מישורים. אחד, זה ויכוח שהוא לא היה רלוונטי לדיון הזה שאנחנו באנו אחרי הסכמות ולעשות הצבעות, אבל מכיוון שהעלית את זה בדיון, אני מוכרח להגיד שאני מופתע מפעם לפעם על המוזריות של ההבנה באוצר שלא מבחינים בין הוצאות לבין תשומות. למה הכוונה, כבוד הרב? זה חשוב שהציבור ידע כי המצלמה פה עובדת ומשדרת את זה. לכאורה אנחנו מבזבזים כספי ציבור, בעוד אני חושב שזה התרומה הכי גדולה שאנחנו יכולים לעשות בימים האלה לטובת מערכת הביטחון.

אני אקח דווקא דוגמה שאני חושב שגם בה צריך לטפל. מה אומר האוצר? האוצר אומר לאיש שב"כ, חוקר שהיום עובד בעזה 48 שעות בחקירות, והם צריכים כל אחד כזה. הוא סיים את הפרישה שלו בגיל 42 ובמקום ללכת ולעבוד במקום אחר במחיר מלא, הוא אומר, אני מוכן להתנדב לטובת מדינת ישראל, ואז אומרים לו, אה, אתה כזה פטריוט, אתה תשלם לנו קנס של שליש. אותו דבר, אותו קצין שמייצר את טנק המרכבה, יצר ידע. הוא מקצוען, הוא מסודר. אומר, אני לא אלך להתחרות בצבא. אני אלך ואני אמשיך לייצר לכם את הנמ"רים והטנקים, ואטפל לכם במנועים שתקועים לנו עכשיו מאות מנועים שם. מה האוצר אומר לו? אה, אתה רוצה להמשיך לתרום לצבא? אז תשלם לנו קנס 30%, ותחפשו מישהו שלא מבין במנועים ותשלמו לו מחיר מלא.

לדבר על רציונל ועל איזה היגיון כלכלי ומודל, באמת המחשבה שלכם בעניין הזה מוזרה, אבל את הוויכוחים עשיתי מאחורי הקלעים, אז נסיים בזה.

תודה רבה. בבקשה, אפשר להקריא.

אנחנו מדברים כרגע רק על אזרחים עובדי צה"ל. אנחנו לא מדברים על אנשי שב"כ.

כן, אבל הוא היה צריך את זה לצורך הנאום.

בכוונה הרחקתי למקום שגם שם זה דורש תיקון.

אדוני, שאלת על הגיל. הגיל הוא 57 שבו מפסיקים את הניכוי, אז באמת אתם אומרים שיכול להיות פער בין גיל הפרישה, אם אדם פורש בגיל 42 - - -

בגיל 57 כבר ממילא?

ממילא מפסיקים את הניכוי.

מעכשיו.

לא.

עד היום.

כבר ההוראה קיימת.

אז הפער הוא בין 42 ל-57.

כן.

אוקיי, זה מה שרצינו לדעת. אפשר לקרוא את הנוסח?

הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מספר), התשפ"ה-2024

תיקון
סעיף
33 1. בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (נוסח משולב), התשמ"ה-1985, בסעיף 33(ב), המילים "או שהוא עובד בשירות צבא הגנה לישראל" – יימחקו.

תחולה 2. הוראות סעיף 33(ב) כנוסחן בחוק זה יחולו לעניין קצבה המשולמת לעובד בשירות צבא הגנה לישראל בעד התקופה שהחל ביום ג' בניסן התשפ"ה (1 באפריל 2025).

אדוני, שמענו שהממשלה אינה מתנגדת להצעת החוק. יש לכם הערכה כמה העלות של ההוראה הזאת?

בהתאם גם לנתונים שצה"ל העבירו לנו מדובר ב-11.3 מיליון שקלים, שזה שונה ממה שהוצג פעם קודמת.

כן, אבל הממשלה לא מתנגדת, לכן זו לא הצעת חוק תקציבית.

אוקיי, בסדר גמור. יש על זה הסתייגויות?

יש הסתייגויות של יש עתיד.

אם הם לא פה אז אנחנו לא חייבים לדון.

אתה לא חייב.

אם הם כותבים שהם רוצים רשות דיבור בלבד, אז ניתן להם רשות דיבור.

ביקשתי שיבררו את זה איתם לפני כן.

את אומרת שאם הם לא הגיעו, אני לא צריך לדון בזה.

נכון.

הם ביקשו רשות דיבור?

כן. הם כתבו לרשות דיבור במליאה.

מה זה רשות דיבור, שעתיים?

רשות דיבור זה לכל אחד כמה דקות, אבל זה מחליף הסתייגויות. מי שמגיש הסתייגויות לא אמור להגיש רשות דיבור, אז תהיה להם רשות דיבור. זה פחות זמן מאשר שתי הסתייגויות, אבל זה כנראה מה שהם ביקשו והם גם לא הגיעו לפה לדיון. גם אני חייבת להגיד שההסתייגויות לא מתיישבות עם מה שכתוב.

רשות דיבור לכמה אנשים?

לכל הסיעה. בקשה לרשות דיבור הם יכולים להגיש וזה לא נתון לשיקול דעת. הסתייגויות נתונות לשיקול דעת.

אם הם מבקשים רשות דיבור צריך לתת להם? זה כמו נרשמו לדיבור?

בדיוק.

אז בבקשה שידברו.

אנחנו ניגש להצבעה. מי בעד הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 35) (עובד בשירות צבא הגנה לישראל), התשפ"ד–2024? ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים.

הצבעה

אושר

פה אחד הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית, ותעלה למליאה בעזרת השם, בשעה טובה. בהצלחה, חבר הכנסת שלום דנינו שעמל הרבה זמן על החוק הזה.

באמת זו ההזדמנות להגיד לך תודה ולצוות שלך. אני באמת מודה לכם על העבודה, וסליחה אם פה ושם קצת לחצתי. פשוט זה היה צריך להיגמר לפני שנה וחצי ולקח לנו המון זמן, אבל בסוף תודה לכולם.

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:24.