פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
ועדת העבודה והרווחה
16/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 320
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, ט"ו בכסלו התשפ"ה (16 בדצמבר 2024), שעה 13:40

פרק ב' (העלאת דמי ביטוח לאומי) ופרק ג' (תחילה ותחולה), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025 והעלאת דמי ביטוח לאומי), התשפ"ה-2024

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
מאיר כהן
יונתן מישרקי
עאידה תומא סלימאן

רועי בבאי - רפרנט רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

ינון גוטגליק - סגן ליועץ המשפטי, משרד האוצר

יעל לינדנברג - רכזת בריאות באגף תקציבים, משרד האוצר

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה, משרד האוצר

יוסף פולסקי - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

הנציא פרידמן - מנהלת תחום גביה מעסיקים, המוסד לביטוח לאומי

שרית דמרי דבוש - עו"ד, סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור - עו"ד, המשנה ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

אדם בלומנברג - סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

ישי פולק - יו"ר משותף בוועדת העבודה, נשיאות המגזר העסקי

מיכל וקסמן חילי - עו"ד, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש ויו"ר משותף של ועדת העבודה של נשיאות המגזר העסקי, התאחדות התעשיינים

סיגל אבירם - עו"ד, יו"ר להב תל אביב, יועצת לשכת היועצים העסקיים

יקותיאל משי - מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל, עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי

נעה בן שבת
יולי קפלן - מתמחה

ענת כהן שמואל

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

פרק ב' (העלאת דמי ביטוח לאומי) ופרק ג' (תחילה ותחולה), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025 והעלאת דמי ביטוח לאומי), התשפ"ה-2024, מ/1809

אנחנו פותחים את הישיבה. מדובר על דמי ביטוח לאומי, מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות המקומיות. על זה עוד לא דיברנו.

אבל אדוני, עוד משהו אחד לגבי הנושא של עובד במשק בית. אני מזכירה שעלתה השאלה לגבי ההעלאה של עובד שהוא עובד שאינו מבוטח לפי פרק י"א. האם ההעלאה צריכה להיות אותה העלאה גם לגביו. שאלה שאולי צריך לחזור ולהעלות אותה.

עוד דבר אחד, לגבי עובד שאינו מבוטח לפי פרק י"א, זה כולל לנו גם אדם שהוא מעל הגיל. אבל זה לא כולל אדם שהוא נכה. למעשה יש לנו הוראות בתוך חוק הביטוח הלאומי, למשל סעיף 351, הוראות שפוטרות מדמי ביטוח מעסיק שהוא מעל לגיל ומקבל כבר קצבת זקנה. וגם מעסיק במצבים של נכות. אבל ההוראות האלה לא חלות על עובד במשק בית, כי שם נותנים לו פטור מענפים מסוימים. וכיוון שלעובד במשק בית אין לנו חלוקה לפי ענפים אז השאלה אם לא צריך היה להתחשב.

אולי אני אסביר את השאלה בצורה יותר ממוקדת. אם אמרנו שהעלאה של 1.6% היא סך כל ההעלאה ולענפים מסוימים בתוך המערכת הזאת יש העלאה יחסית, אז יכול להיות שההעלאה לעובד שאינו מבוטח בפרק י"א צריכה להיות קצת פחות ממלוא ה-1.6%, או שהיא צריכה להיות יותר יחסית. זו נקודה שגם הביטוח הלאומי צריך למסור נתונים וגם האוצר צריך להביע את דעתו.

וגם אם אפשר לבקש, אדוני, להתייחס לשאלה אם אדם שהוא היה זכאי לתשלום חלקי של דמי הביטוח בגלל שהוא נכה, האם אפשר להתחשב בו וגם אותו להכניס לאותה דרגה נמוכה יותר של תשלום, כעת כשאנחנו מעלים את ההוראות לחוק. אני מדברת על אדם שמשולמת לו קצבת נכות יציבה או נכות בלתי יציבה לתקופה של שנה לפחות.

אם אני מבין נכון, את מדברת על אדם למשל על כיסא גלגלים או אדם סיעודי.

לא על כיסא גלגלים, כי הוא צריך לבצע עבודה במשק הבית. אז אני מניחה שהוא אדם פיזית למשל הוא יכול לבצע את העבודה.

את לא מדברת על המעסיק שלו, שהוא אדם נכה. את מדברת על העובד הנכה?

אני מדברת על העובד הנכה. למשל אם יש לו נכות.

אה, לא הבנתי. אנחנו יש לנו בעיה עם אנשים שיושבים על כיסאות גלגלים שמעסיקים פתאום את האנשים. את מדברת על העוסק, לא על המעסיק.

נכון.

אז אם הוא נכה, אז מה?

אם הוא נכה, למעשה לפי סעיף 351(ד) לא משלמים בעדו דמי ביטוח לענפים מסוימים. וכיוון שההוראה הזאת לא חלה על אותו עובד במשק בית, כי עובד במשק בית אמרנו אין חלוקה לענפים. אבל אולי צריך לעשות איזה שהיא התחשבות.

ברור שענפים שהוא לא משלם מה שנקרא באזרחות, בוודאי שהוא לא משלם במשק בית, בגלל נכותו.

אז אני מבקשת מהמוסד לביטוח לאומי לפתוח בקשה, הוועדה תבקש.

זה השכל הישר אומר.

תעשו את החשבונות ותראו אם אפשר, אם כל העלאה צריכה לחול.

מר פולסקי, אתם הבנתם את השאלה?

כן, הבנו. אני אגיד את המצב היום. המצב היום, בגלל שהתקנות נקבעות בהוראות מיוחדות ובעצם הן גוברות על מה שכתוב בחוק. לכן הפטורים לא חלים. צריך לומר שבדיקה עוד לא מטוייבת כל צורכה, אבל בדיקה ראשונית שעשינו אין לנו כמעט עובדים במשק בית שהם נכים. אני לא יודע להגיד שזו קבוצה ריקה, אבל זו קבוצה שהיא - - -

אז בוודאי לא יהיה אכפת לך אם יהיה כתוב.

אין לי עניין גם בסוף, במירכאות או שלא במירכאות, ביטוח הלאומי לא נהנה מההגדלה הזאת. אז אין לנו איזה שהיא עמדה בנושא הזה. לכאורה, אפשר לקבוע, וזו הצעה שדיברנו עליה, לאותן אוכלוסיות מיוחדות שזה או מקבלי זקנה או מקבלי נכות, אפשר לקבוע שיעור אחיד כמו שבעצם היום נעשה לגבי מקבלי קצבת אזרח ותיק, מה שמכונה קצבת זקנה. שהם ישלמו בשיעור המופחת ולא בשיעור המלא.

אוקיי.

על אחת כמה וכמה נכה.

נכים כאלה, אוקיי.

עכשיו אנחנו עוברים לסעיף 4, לתיקון לוח י'. אנחנו בעמוד 4. אני אקריא את ההוראות כך, אבל אדוני, אנחנו מציעים בסופו של דבר שהצורה שתופיע בחוק תהיה בצורה של טבלה, כדי שיהיה יותר ברור למען הנוחות. כדי שיהיה ברור מי כל אחד. הטבלה הובאה פה והיא יכולה לעזור לראות מה לעובד, מה לעובד עצמאי ומה למי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.

תיקון לוח י'
4.
בלוח י' לחוק העיקרי -



(1)
בפרט 1, במקום "0.15" יבוא "0.25", במקום "0.24" יבוא "0.37" ובמקום "0.04" יבוא "0.12";



יש פה שינוי, כמו שאמרנו, שינוי של השיעורים בהתאמה. הם יתקנו את השיעורים. הם ביקשו כן להגדיל את השיעור הזה. כרגע אנחנו מדברים על ענף אימהות, לעובד או לעובד עצמאי. זה מוסיף להם 0.04 כמו שהסבירה קודם תאיר. זה מעלה בעצם ב-0.04 פה בענף אימהות.

אני יכולה לחזור על ההסבר.

את יכולה להגיד כמה שקלים זה? זה מה שחשוב.

אלה אותם שקלים שדיברנו עליהם לאורך כל הדרך. פה 1.6 זו העלאה לצורך העניין לבן אדם שמרוויח מעל 7,500 שקלים, 60 שקלים בחודש. עלה בעוד 60 שקלים על המעסיק. פה זה רק שאלה של איך ה-60 האלה מתחלקים בין ענפי הביטוח בביטוח הלאומי. כלומר, לאיזה קופות נפרדות בביטוח הלאומי זה עובר.

וזה לא העובד מוסיף יותר.

לא, זה אותו כסף.

זה משהו טכני אצלכם בביטוח הלאומי.

מבחינה טכנית איך זה מתחלק בביטוח הלאומי.

שלומי, זה נכון?

זה לא לחלוטין שאלה טכנית. כי יכול להיות שהמבוטח מבוטח בביטוח אימהות ולא מבוטח בביטוח אחר.

שוב, זה לא קשור לחלוקה.

אז מי שמבוטח בביטוח הזה.

אדוני, בגדול זה טכני. כיוון שהיום אנחנו יכולים כספים בין ענפים.

לא, אם זה רק טכני זה לא מעניין.

מה שחשוב זה השורה התחתונה. זה כמעט לא חשוב פר ענף.

אבל שלומי, לפרט זה כן משנה.

את לא מייקרת.

זה לא משנה, כי אם הוא זכאי הוא יקבל.

זה בין ענפים.

הוא יקבל את הקצבה שלו לפי מה שהוא מבוטח.

זה לא קשור בקבלת הקצבה. בדמי הביטוח שהוא משלם, בדמי הביטוח שמשלמים עבור עובד דמי הביטוח שלו, אם הוא מבוטח בביטוח אימהות הוא יהיה חייב בזה. ויכול להיות שבענף אחר שבו הורדת את הסכום הוא לא מבוטח, ואז הוא לא יצטרך - - -

זה נכון רק לעובדים זרים. גם אני משלם דמי ביטוח אימהות, על אף שאני לא מקבל דמי לידה.

בסדר.

היועצת המשפטית, אם זה נושא טכני בתוך החלוקה בביטוח לאומי אז תקריאי את זה.

אוקיי, אז נקריא.

ואין לנו הערות בעניין.

אנחנו עוברים לפרט (2).



(2)
בפרט 2, במקום "0.11" יבוא "0.17";



זה נושא של אימהות, למי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.



(3)
בפרט 3, במקום "1.32" יבוא "1.62", במקום "0.59" יבוא "0.92", במקום "1.1" יבוא "1.65";



זה עבור ענף ילדים.

כן. אבל אני חוזר ומדגיש, אני מבין שלא מדובר פה בתוספת של שקל אחד אפילו לאזרח. אלא בחלוקה הפנימית בין הענפים.

חלוקה פנימית של התוספת לאזרח שדנו עליה עד כה בוועדה. לצורך העניין אותם 60 שקלים.

אבל הילד הזה לא ישלם יותר.

לא. זו רק שאלה של איך ה-60 שקלים שעליהם דיברנו קודם, איך הם יתחלקו בענפי הביטוח הלאומי.

בתוך הביטוח הלאומי.

זה לא משפיע על הזכאויות שלו.

אני אמרתי את זה שוב כדי שיהיה ברור לפרוטוקול, שלא יהיה אחר כך, יגידו לי לא הבנת והכניסו לך פה איזה מס שלא ידעת. בבקשה.

(4)
בפרט 4, במקום "0.47" יבוא "0.58" ובמקום "0.17" יבוא "0.26";



(5)
בפרט 5 -




(א) בטור ג', במקום "0.02" יבוא "0.04", במקום "0.03" יבוא "0.05" ובמקום "0.04" יבוא "0.06";




(ב) בטור ד', במקום "0.01" יבוא "0.03"



(6)
בפרט 6, במקום "0.04" יבוא "0.06" ובמקום "0.01" יבוא "0.03";



אנחנו מדלגים על פרט (7), לא עושים בו שינוי, הוא נשאר אותו דבר.



(7)
בפרט 8, במקום "0.37" יבוא "0.65", במקום "0.47" יבוא "0.73" ובמקום "0.87" יבוא "1.31" ובמקום "0.11" יבוא "0.33".



(8)
בפרט 9 -




(א) בטור ג', בטור שכותרתו "על החלק שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע" -





(1) בעמודה שכותרתה "לעובד", במקום "0.05" יבוא "0.08";





(2) בעמודה שכותרתה "לעובד עצמאי", במקום "0.05" יבוא "0.08";





(3) במקום "0.09" יבוא "0.14";




(ב) בטור ד', במקום "0.01" יבוא "0.03";

אזרחים ותיקים ושאירים

(9)
בפרט 10, במקום "1.52" יבוא "2.25", במקום "1.32" יבוא "2.06", במקום "2.40" יבוא "3.60" ובמקום "0.22" יבוא "0.66";



(10)
בשורה האחרונה שכותרתה "סך הכול", במקום "3.95" יבוא "5.55", במקום "2.87" יבוא "4.47", במקום "4.61" יבוא "6.92" ובמקום :0.4" יבוא "1.2".



אפשר לראות בעמוד הבא את החלופה הנוספית איך בעצם תיראה הטבלה כאשר מה שכתוב חדש אלה השיעורים שהקראתי.

הייתה פה הערה כללית שאין שינוי בפטורים ובהנחות. אין שינוי בהכנסה המזערית שקבועה לפי לוח י"א.

נכון, הם נשארים כפי שהם. גם הפטורים וההנחות וגם ההכנסה המזערית שלפיה מי שמרוויח פחות ממנה, שהוא לא מעבודה או עסק, הוא משלם את הסכום הזה.

אז פה אפשר לראות פשוט איך זה נראה. הטבלה הראשונה עוסקת בכמה דמי הביטוח בסך הכול והטבלה השנייה מציגה את הניכויים מהעובד. מה יהיו השיעורים החדשים. הוא לא מראה את השיעורים הקיימים, אבל מה יהיו השיעורים החדשים.

מה שיש בטבלה זה מה שהקראת עכשיו, נכון?

כן, מה שהקראתי עכשיו. כאשר מה שקראתי ושיניתי זה מופיע כאן בטבלה מחדש. אלה השיעורים שקראנו.

תחילה
5.
תחילתו של חוק זה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025).



בסעיף התחולה, אדוני, עלתה השאלה של הוראת שעה. האם רוצים לקבוע את זה להוראת שעה. זה יצטרך לבוא לידי ביטוי בסעיף.

העניין של התחולה אנחנו לא מקיימים עכשיו. נכון?

אדוני, עלו כמה הצעות ואני מבינה שלמחר יצטרכו להביא עמדות או מחר נדון בשאלה הזאת. אם יש לכם עכשיו כבר מה להגיד.

לא. השאלה אם יש לכם עמדה שונה ממה שהיה לכם עד עכשיו בעניין התחולה או שאתם רוצים עדיין לעשות דיונים ביניכם לבין עצמכם?

התחולה של החוק.

כן, אם זה הוראת שעה, אם זה לשנה, אם זה ל-10 שנים.

יעל לינדנברג מאגף תקציבים. אני אגיד לכם, הסברנו בדיון הקודם למה בגלל שההוצאות אקוויוולנטיות לבסיס אז בעצם בתקציב אנחנו צריכים אותו לבסיס ולכן אנחנו הצענו את זה כהוראת קבע. בכל מקרה, הנומירטור בעצם שמוגש לצד התקציב הוא עד סוף שנת 2028. בכל מקרה עד סוף 2028 הדבר הזה חייב להיות כהוראת קבע. לאחר מכן אפשר לחשוב על מנגנונים כאלה של הארכה עם שיקול, בצו של השר או משהו כזה. אבל בסוף 2028, בניגוד להוראת הקבע, זה משהו שהוא מאסט מבחינת ההצעה של התקציב, ההגשה שלו והנומירטור. ולכן זו העמדה שלנו.

שוב אני אגיד, בסוף הבאנו את זה כקבע כי ההוצאות הנגזרות הן קבועות. אבל אם אני מפרמלת את זה ליותר מצומצם של הדבר הזה, אז סוף שנת 2028 מבחינת הנומירטור זה בעצם ההכרח שחייבים להכניס.

מה אומר הביטוח הלאומי?

קודם כל אנחנו מבינים שיש צורך במדינה וזו הייתה החלטת הממשלה ואני לא יכול להתעלם ממנה. מצד שני, אנחנו בהחלט חוששים מהאיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי והיכולת שלנו. דיברתי קודם על 2035. אני חשבתי אולי אפשר את הדבר הבא: אם ה-1.6 זה דבר שהולך להיות מושת על הציבור וזה דמי ביטוח לאומי, אז ההצעה שבסוף תקופת הנומירטור, בסוף 2028, הסכום העודף הזה בסופו של דבר יישאר בקופת הביטוח הלאומי ויתרום לאיתנות הפיננסית שלנו.

זה איזון בין צורכי השעה לבין העתיד הבינוני והארוך. זאת אומרת ה-1.6 יישמר, ארבע שנים הקרובות הוא יופחת לפי צורכי המדינה ולאחר מכן הוא יישאר באמצעות סעיף 32 ויסייע לאיתנות הפיננסית שלנו.

אתה מדבר רק עד מתי יוחל התיקון של סעיף 32? אבל מבחינת ההעלאות יכול להיות, הוועדה מציעה שגם ההעלאות יהיו מוגבלות בזמן.

אני מבין. אבל מצד שני אני מבין שלמדינה יש צרכים. וגם אני אומר, גם הביטוח הלאומי במאזן שלו זקוק לעוד מקורות הכנסה.

השאלה אם המצב העכשווי משקף באמת את כל המצב שאנחנו, אני לא חושבת שגם בביטוח לאומי יודעים מה מצבם.

אדוני יושב-הראש, אם מותר לי להגיד. אנחנו עדים, התאכזבתי מהתשובה שלך, אדוני מהביטוח הלאומי. אנחנו עדים לשני גופים: האוצר מצד אחד, הביטוח הלאומי שלא חושבים על אותו משתכר שכר מינימום שצריך עכשיו לשלם רק על פי החוק הזה עוד 560 שקלים בשנה. ועל זה מתווסף יוקר המחיה ועל זה מתווסף הקפאה של קצבאות.

אני בחישוב הפשוט שלי אני הגעתי בין 9,000 ל-10,000 ש"ח עם כל ההתייקרויות שיושתו על כל אזרח במדינת ישראל ב-2025. ואנחנו עדים למן אמירות של האוצר שאנחנו רק ב-2028 נחשוב. אסור לנו ללכת עם הדבר הזה. אנשים נאנקים. מי שלא מבין, ואני אומר את זה כל הזמן, ש-560 שקלים, למרות שלכם, למישהו כאן זה נראה איזה מספר שעובד במחשב – זה משמעותי. יש אנשים, ואתה יודע את זה מהביטוח הלאומי, שעם 560 שקלים שחסרים להם הם לא יקנו תרופות.

ואצל עצמאי זה כפול.

אנחנו לא חיים באיזה מדינה שכולם בצבע אחד של עשירים. לא, יש אנשים שאין להם מה לאכול. ויושבים כאן האוצר ואתה יושב, ואתה אומר 'אתה יודע מה? אני מוכן, אם הם יעבירו לי את הכסף'. א', תפסיק להיות נאיבי, כי הם לא יעבירו לך את הכסף. כמו שלא העבירו לכם שום כסף. הפכתם להיות הקופה הפרטית של האוצר. ב', זה לא תיקון. הם רוכבים על הגב שלכם. זה מיסוי.

נכון, חד משמעית.

זה מיסוי. זו החלטה של מס. להפיל על המסכנים עוד מס. ואם הם היו בדעתם חושבים. מי שמרוויח 30,000 שקלים משלם 560 ש"ח ומי שמרוויח 7,000 משלם 560 ש"ח. לפחות בשביל הנראות תבואו עם משהו מדורג, דיפרנציאלי.

איזה חוצפה יש לכם לשבת כאן בוועדה של הכנסת ולבלבל את המוח על זה שב-2028 אולי נחליט? עד 2028 זה 25 או 30 מיליארד שקלים. מהאנשים המסכנים. מה יגיד שר הרווחה שאחראי עליך או אני לא יודע מי עכשיו אחראי עליך? שהולך לשכנע מעסיקים שיעשו שיקום מקצועי לאנשים עם מוגבלויות ויגיד לו האיש הזה 'אבל בחוק הזה אתם נפלתם עליי. ביקשתם ממני שאני אשלם עוד מס. אז למה שאני אקח אותה?'.

הביטוח הלאומי, תפקידכם פה זה החמלה. ניחא, אני לא מוצא את זה אצל האוצר. אבל אצלכם? אדוני, אני חושב שאנחנו צריכים להתעקש שזה יהיה לשנה. לשנה. ואם לא, אנחנו נתנגד לחוק הזה. זה שיא החוצפה. יש כל כך הרבה מקורות להשיג מהם כסף. הייתי שר פעם ועוד פעם, והייתי ראש עיר, ואני מבין מה זה לעשות מאזנים. אבל מעולם לא חשבתי שאני אלך לחוליות החלשות ומהן אני אקח כסף. למה? תסבירו לי למה על שכר מינימום אני צריך להטיל עוד 560 ש"ח. למה?

למה? כי המחירים של הירקות ירדו? כי מחירי החשמל ירדו? מה? תאמינו לי, תבואו, תטיילו. אני כבר לא אומר תטיילו בדימונה, בבני ברק, בצפון. לא, תטיילו בתל אביב. אצל אנשים שכן, גם בתל אביב גם בפריפריה של תל אביב גרים אנשים שמשתכרים ב-7,000 שקלים. וחושבים אם לקנות מזה תרופות או לשלם את המים החמים או לתת לילד לצאת לטיול.

ויושבים כאן בוועדה של הכנסת. זו ועדת הרווחה, אני יכול להתווכח עם יושב הראש. אבל הנשמה שלו נמצאת במקום טוב.

כי עד לרגע זה לא אמרת שום דבר שאני לא מסכים.

לא, בסדר גמור. זה פשוט, אדוני, אני בא לכאן ואני תמיד תומך. אני בא לכאן, עזבתי ישיבת ועדת חוץ וביטחון שהייתה מעניינת, אתה שם גם חבר. באתי לכאן כדי שנעשה משהו. שנגיד לחבר'ה 'היי, תפסיקו'.

אנחנו ננסה לעשות משהו. אני רוצה לאפשר גם לחה"כ סולימאן.

סליחה.

אז בסדר, דיברת שלוש דקות, יותר.

זה בסדר. אני חושבת שמה שנאמר עד עכשיו, גם מה שאמר חה"כ מאיר כהן, כולנו מסכימים עליו. זה פשוט מקומם להגיע היום, כאשר התפרסם דוח העוני האלטרנטיבי, להגיע היום לדבר על נטל נוסף שאנחנו מוסיפים לשכבות המוחלשות.

אני חולקת על חה"כ מאיר כהן בדבר אחד, אני מצביעה נגד החוק הזה, יהי מה. אפילו אם יתקנו. אני מצביעה נגד כי לא יתכן שלא מקצצים מכל המשרדים שיצרו בשנתיים האחרונות. להיפך, מוסיפים להם כספים ועוד מגיעים לאדם שבקושי יכול לספק אוכל על השולחן בבית ומקצצים לו ומטילים עליו עוד ועוד ועוד.

זה לא רק הביטוח הלאומי. זה מחירי המים, זה מחירי החשמל, זה ארנונה, מזון שיעלה, יוקר המחיה. מצד אחד מקפיאים את תשלומי הקצבאות, אבל תשלמו עוד יותר. זה לא מתקבל על הדעת. ניחא האוצר רוצה את זה.

לא מקפיאים, גברתי. זה העניין, זה אחד ההישגים שכן הגענו אליהם. לא מקפיאים את הקצבאות, כדי לא לפגוע בהכי חלשים.

יופי, מצוין. אני חושבת שזה בדיוק התפקיד של הביטוח הלאומי.

א', תדייק.

והשר הממונה זה להיאבק בהנחתות של האוצר.

קצבת ילדים כן מקפיאים. ולמי שיש ארבעה וחמישה ילדים זה 100 שקלים לשנה, או 98 שקלים כפול חמישה. זה, מה לעשות? זה 500 שקלים. אז זה 560 וזה עוד 500 שקלים והיוקר הזה עוד כך ותשלומים. מישהו בדק כמה עולה היום חוק חינוך חובה חינם, הקשקוש הזה?

זה בדיוק התפקיד של הביטוח הלאומי כאשר מכינים תקציב. זה להיאבק דווקא במה שמנחיתים על השכבות שאתם מייצגים, שאתם מטפלים בהם. שאתם צריכים לעשות את העבודה. זה להיאבק בהם ולא להיכנע להנחיות האלה של האוצר, שכולנו יודעים בשביל מה הם צריכים את הכסף. ושלא יבלבלו אותנו 'כדי לשקם את הצפון, כדי לשקם את הדרום'. כולנו יודעים, 60% ממה שאתם גובים בשנה הזו, בתקציב של 2025 ילך למשרדים. למשרדים שאין צורך בקיומם. חוץ מאשר המשך קיום הממשלה.

אז אני חושבת שהגיע הזמן כן להתנגד לחוקים כאלה. ולא להסכים לשום שינוי.

אנחנו ננסה לעשות מה שאפשר. אנחנו עכשיו לא עושים הצבעה.

כבוד יושב-הראש, חשוב לי באמת, כפי שנאמר כאן, כבר אמרתי, שזה לא יכול להיות עד 2028. התמונה פה לא ברורה והוועדה הזאת היא ועדה לרווחת הציבור. לכן אני חושבת שאנחנו צריכים לשקול גם את הנושא של הוראת שעה, לתחום ולא להשאיר את זה פרוץ.

אנחנו נבדוק את זה. קודם כל אני מבקש מהביטוח הלאומי להציע לנו פריסה שונה, כפי ששמענו פה, כפי שדיברתי אתכם גם. כדי שהפגיעה באנשים דווקא שמרוויחים פחות מהשכר הממוצע לא יהיה כל כך חזק. תמצאו דרך. אני לא נכנס לחלוקה הפנימית איך אתם תעשו את זה.

גם מאנשי האוצר אני מבקש לראות מה הם יכולים להציע, הצעות אחרות ממה שהציעו עד עכשיו. וכמובן אני רוצה באמת, אני לא רוצה לקבוע מסמרות, כי זה לפרוטוקול ואחר כך אנחנו נצטרך לקבל החלטות לפי התשובות שתביאו לנו. לכן אתם צריכים לחשוב על זה. על ההצעות של חבר הכנסת. קודם כל לראות כמה זמן הוראת השעה הזאת תהיה. ודבר שני, מה הפריסה כדי להקל קצת על האנשים שמרוויחים מעט. תעשו את הפריסה שאתם יכולים לעשות, אתם יודעים את החשבון טוב.

גם הביטוח הלאומי. שלומי, הניסיון הרב שלך, אני מבקש לנצל אותו כדי שתשב גם עם ראשי האוצר, תציע להם הצעות, תגיעו לאיזה שהן הסכמות, הבנות. גם עם המעסיקים כמובן צריך לדבר. אי אפשר להטיל בלי להידבר ולהגיע למסקנות. וגם מעסיקים אני מניח שלא כל המעסיקים דומים. יש מעסיקים עניים בישראל שלא מרוויחים הרבה. ויש אנשים שמרוויחים הרבה. יש אנשים שמרוויחים הרבה ויש להם הרבה עובדים, אז גם בזה צריך להתחשב. אני יודע שזה מורכב ולכן אני רוצה לקבל תשובות.

בעזרת השם, אנחנו נראה בישיבה הבאה איך אנחנו נסכם את הדיון.

סיגל אבירם, יועצת משפטית, לשכת ארגוני העצמאים. לפני שאדוני סוגר את הישיבה, רק להוסיף את הנקודה שיש אנשים שמעסיקים את עצמם. העצמאים מעסיקים את עצמם והם צריכים לשלם את הצד של המעסיק ואת הצד של העובד. ואמר פה חבר הכנסת קודם, יש אנשים שמרוויחים 7,000 ובשבילם זה הרבה. על אחת כמה וכמה מי שצריך לשלם את זה כפול, גם את הצד של העובד וגם את הצד של המעביד. כאשר הוא לא מקבל שום תנאי נוסף או שום הטבה כמו ביטוח אבטלה, משהו כזה בתמורה.

צריך לדבר גם עם העצמאים בעניין. כי אם כל הנטל נופל על אותו אדם והוא אדם שלא מרוויח, אז גם את זה צריך לשבת ולראות איזה דירוג. כמה הוא מרוויח, כדי שהוא יוכל לספק גם את הצד של המעסיק של עצמו וגם את הצד של העובד של עצמו. אז כמובן צריך לדבר על זה. תגבשו משהו יותר הגיוני וסביר כדי שהציבור יוכל לקבל.

למה זה שוויוני למעסיק ולעובד?

אנחנו נדבר על כל הדברים האלה, בעזרת השם.

אני מודה לכל אחד על המאמץ, אני מעריך את כל אנשי האוצר והביטוח הלאומי והמעסיקים והעצמאים וכל מי שהיו פה, חברי הכנסת. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:07.