פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת המדע והטכנולוגיה
24/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 52
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, כ"ג בכסלו התשפ"ה (24 בדצמבר 2024), שעה 12:11

מדע בממשלה - דו"ח המדענים הראשיים 2023

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי

גדי אריאלי - מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

עומר שכטר - משנה למנכ"ל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

פרופ' אברהם דומב - המדען הראשי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

אבי רווה - סגן המדען הראשי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

ד"ר ויקטור ישראל גוסלקר - ראש אגף בכיר קו האופק, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

אודי גלון - רמ"ח הממונה על תשתית וחומרים, מפא"ת, משרד הביטחון

ד"ר יעל הרמן - ראש אגף מו"פ, משרד האנרגיה והתשתיות

ד"ר גיא נגר - מנהל תחום מחקר מדעי ההתנהגות, לשכת המדען הראשי, המשרד לביטחון לאומי

ד"ר ארנה מצנר - לשכת המדען הראשי, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר אודט סלע - המדענית הראשית, משרד החינוך

נועה עובדיה מנצורי - מנהלת אגף מחקר, משרד העלייה והקליטה

יוסף אהרונוב - מנהל אגף א' (מחקר), אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ד"ר שי סופר - המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ד"ר יואב לוי - מנהל אגף מחקר, השירות המטאורולוגי

לואיזה קדון בורק - מנהלת אגף בכיר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ד"ר ניל נמיר - יועץ מדיניות ומו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

דבי קאופמן - יועצת מדיניות במועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

גילה דרושקביץ - מנהלת אגף אינטרנט, המרכז למיפוי ישראל

אורי שבת - מנהל אגף מדיניות ואסטרטגיה, רשות המים

ד"ר נועה מטרסו - ראש אגף מחקר באקדמיה, רשות החדשנות

תא"ל במיל' אורי אורון - מנהל סוכנות החלל הישראלית

פרופ' דרור הבלנה - מדען ראשי, רשות הטבע והגנים הלאומיים

מור לשם - סגנית הממונה על משרדי הממשלה, נציבות שירות המדינה

מהלט בגשאו אבונה - מנהלת תחום הון אנושי, נציבות שירות המדינה

ד"ר נעמי בק - סמנכ"ל אסטרטגיה ובינלאומיות, המועצה להשכלה גבוהה ות"ת

דוד זיגדון - מנכ"ל, מיגל מכון מחקר מדעי

ד"ר רז תמיר - מרכז מדעי, חקר ימים ואגמים לישראל

ד"ר איריס שנבאום - רכזת מו"פ, יחידת המדען הראשי, קרן קיימת לישראל

יהודה קונפורטס - עורן ראשי "אנשים ומחשבים"

ד"ר עירית אלון - מנהלת המחלקה למחקר רפואי, משרד הבריאות

ד"ר מיכל לוי - המדענית הראשית, משרד החקלאות וביטחון המזון

איילת חאקימיאן
יפעת לוי ישראל – סגנית מנהלת הוועדה

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



מדע בממשלה - דו"ח המדענים הראשיים 2023

אני מאוד מעריך את המספר הגדול של המשתתפים. זו רצינות ואכפתיות וזה מאוד חשוב לנו וחשוב לכלל הציבור. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. היום יום שלישי, 24 בדצמבר 2024. נושא הישיבה הוא מדע בממשלה – דו"ח המדענים הראשיים לשנת 2023.

המדענים הראשיים אחראיים על יישום המדיניות הממשלתית במחקר ואיגום כל פעילויות המחקר הממשלתיות. עשייתם מהווה חלק מרכזי ביישום החלטות הממשלה לקידום נושאים מגוונים במדע וטכנולוגיה לתועלת הציבור.

בדיון הקודם, בסקירת הדוח לשנות 2022 שמענו על מספר סוגיות כמו אי מינוי מדענים ראשיים בחלק ממשרדי הממשלה. חוסר אחידות בתקציבי אגפי המדענים הראשיים, קיצוץ רוחבי בתקציבם. בנוסף חשוב לציין כי ייעודם של המדענים הראשיים כגורם מייעץ לממשלה ולעומד בראשה אינו מתקיים.

כעת נשמע סקירה מכל משרד באשר לפעילות המדען הראשי.

רציתי להגיד לפני שאנחנו נותנים את זכות הדיבור, שהיום זה ערב חג המולד. וחג שמח לכל החוגגים, גם בארץ וגם בכל העולם. ורוצה לשתף אתכם במה אני חושב שיש טעות בהתנהלות בכלל של מוסדות המדינה, כולל הכנסת. הארץ הזו, זו גם ארץ ישו הנוצרי. ואפשר להיות מאמינים או לא מאמינים. זו זכות פרטית לכל בן אדם. אבל עצם העובדה שאנחנו חיים במקום הזה שהביא השראה כל כך עמוקה לכל עמי העולם ובמשך 2,000 שנה זה לא מה בכך. לא צריך לעבור על יום כזה שלא מעניין אותנו בעסקים כרגיל, עובדים עד חצות, יום רגיל. זה לא יכול להיות.

וזה לא סותר כלל וכלל את כך שמדינת ישראל מימשה זכות הגדרה עצמית לעם היהודי. זה לא סותר בכלל. יכול להיות גם וגם, להרחיב את הדמוקרטיה, להרחיב את הרב-תרבותיות, לכבד קבוצות. כך צריך להיות. חג שמח, כל עאם לכול אל-מוחתפילין בעיד אלמילאד אל מג'יד.

אנחנו מתחילים ברשותכם עם גד אריאלי, מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בבקשה.

צהריים טובים אדוני יושב-הראש, חה"כ איימן עודה. חברות, חברים, צהריים טובים לכולם. ראשית, אני רוצה להצטרף לברכות. ובמעבר חד תפילה בעזרת השם לחזרת החטופים במהרה בימינו, החלמה לפצועים והשתתפות בצער משפחות הנופלים.

שוב במעבר חד, דוח המדענים הראשיים אותו אנחנו מציגים מידי שנה, מסכם את פעילות חברי פורום המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ובגופים הציבוריים. פורום המדענים הראשיים בראשות השרה גילה גמליאל ובהנחייתה מתכנס בכל רבעון לתאם ולתכנן פעילות מדעית משותפת לטובת הציבור. אמנם הדוח מתייחס לשנת 2023, אך חשוב לציין את פעילות הפורום שנרתם לסייע בכל הנושאים הקשורים למלחמת "חרבות ברזל". במסגרת הפורום ביקרנו בעוטף עזה וחברי הפורום התאימו את פעילותם להתמודדות עם השלכות המלחמה גם בתוכניות של השנה הקרובה וגם ב-2026.

חשוב לציין שלמדענים הראשיים תפקיד חשוב בקידום המדע והטכנולוגיה בכל משרד וגוף ציבורי. וכפי שהזכרת, חשוב גם לתאם את מסגרות התקציב ואף להגדיל אותם. כל אחד בתחומו, אני מאחל לכל חברי הפורום הצלחה במשימותיהם. ותודה לחברי הצוות שלך, מנהלי הוועדה, תודה רבה לכם על היום הזה.

תודה רבה לך גדי, תודה. פרופ' אבי דומב, המדען הראשי במשרד החדשנות. בבקשה.

תודה רבה. פורום המדענים הפועל בהובלת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, ואני בא כוחה כדי ליישם את פעילות המדענים הראשיים בפורום. 7 באוקטובר כפי שהוזכר, התאמנו, כל המדענים הראשיים התאימו את הפעילות שלהם, אני אתייחס לזה בהמשך. הגרסה המלאה מציגה את הכול, לכן אני אשתדל לקצר בגלל לוח הזמנים הקצר.

המטרה של הפורום היא שיתוף פעולה ותיאום בין המשרדים השונים בביצוע של מחקרים לתועלת הציבור, לתועלת אותם המשרדים ולתת מענה לאתגרים טכנולוגיים שמדינת ישראל עומדת בפניהם. הדוח הוא דוח של המדענים הראשיים. זה אומר כל מדען ראשי כתב את הפרק שלו. וגם פה, כאשר המדענים מציגים כל אחד את החלק שלו, את השקופיות שלו, הוא כתב את השקופיות, כך שהאחריות עליהם.

אלה המשרדים השונים, יש לנו 10 משרדים שיש לנו בהם מדענים ראשיים או נציגים פה. וגופים ציבוריים כמו הלמ"ס, מיפוי ישראל, קרן קיימת, שיש להם את הנציגות כאן.

הסיכום המספרי של פעילות המדענים הראשיים מופיע כאן. אני לא אכנס לפרטים, רק אנחנו נראה שלמעשה יש רק שלושה משרדים שיש להם תקציב ראוי: משרד האנרגיה, משרד החקלאות ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. יש להם תקציבים שבאמת מתאימים לפעילות שלהם. אבל למשרדים האחרים יש להם הרבה פחות תקציב כדי לבוא ולהסתייע באקדמיה כדי לקדם תוכניות של המשרד. על כך גם הערנו בהצגת הדוח הקודם.

מלחמת "חרבות ברזל" יצרה מציאות חדשה שהמדענים הראשיים נאלצו לשנות את התוכניות. אני רק אביא שלוש דוגמאות: משרד האנרגיה דואג שהתשתיות הקריטיות לישראל ימשיכו להתקיים. שלא תהיה עלטה, שתהיה אספקה של ציוד למדינה ממקורות שונים בחו"ל. העברת ידע וכו'. משרד הבריאות כמובן התארגן לביצוע של מחקרים בנושאים הקשורים במלחמה. ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה התאמנו את התקציב. סייענו למנהלת תקומה ועדיין אנחנו מסייעים, כדי לגבש איזה שהוא גוף מדעי גדול שיהיה בעוטף עזה. וכמובן נפגשנו, ביקרנו בעוטף עזה, כאשר המטרה היא שכל מדען ומדען יעלה את הסוגייה של הצרכים לעוטף עזה לטובת השיקום של האזור.

מכאן אנחנו נעבור משרד משרד. נאפשר לכל מדען להציג את משרדו. לצערנו אין לנו יותר מידי זמן, לכן עד שתי דקות. אני ארים פשוט את היד, אין לי שעון, אני פשוט אעשה הערכה. נתחיל עם משרד האנרגיה.

בוקר טוב, אני מצטרפת לאיחולים ולברכות. אני ד"ר יעל הרמן, ראש אגף מו"פ ביחידת המדען הראשי של משרד האנרגיה. אנחנו גם אחד מהמשרדים שאין להם כרגע מדען ראשי.

סליחה, מדברים על זה? מנסים שיהיה?

מנסים שיהיה. יש סוגיות שקשורות במכרז ובתנאים ובדרישות. אבל זה בטח לאחר כך.

אבל זה הכיוון?

המשרד שלנו מאוד רוצה מדען ראשי, מקצועי ואיכותי. כי זה תפקיד קריטי במשרד האנרגיה.

תמכנו ב-66 מחקרים גם בתעשייה וגם באקדמיה, ב-18 סטודנטים שקיבלו מלגות. ובסך הכול תמכנו בכ-50 מיליון ש"ח. הקמנו שני מכוני אנרגיה: מכון לאומי לאגירה. כלומר, מכון שבסוף זכו בר אילן והטכניון, שמרכזים את כל הפעילות בתחום של אגירת אנרגיה. כי בעצם התשתיות מאוד יקרות ורצינו שיהיה מכון אחד שכל החברות יוכלו לגשת אליו ולהשתמש בתשתיות. היתוך גרעיני, כשמו כן הוא, יקר ואינטנס. אז גם הוא מרוכז על ידי הקריה למחקר גרעיני וכל החוקרים שעוסקים בתחום הזה נמצאים במאגד.

יצרנו הסדרה מול חיא"ל והמכון הגיאופיסי. ליווינו תמיכות בארגונים בין לאומיים. אז בעצם משרד האנרגיה יש את מה שנקרא ברד אנרגי', שזה שיתוף פעולה ישראל-ארצות הברית במחקרים. זה בעיקר לחברות. יש לזה הצלחה אדירה, כי בעצם כל אחד מביא את התועלות שלו וזה איכותי מאוד. זה שיתוף פעולה עם ה-DOE, עם משרד האנרגיה האמריקאי.

אנחנו שותפים ב-HORIZON, בדרך מה שנקרא CETP ו-ווטרפול. זה תוכניות שבעצם המדינה, כחלק מקונסורציומים בין לאומיים, אבל המדינה שמה כסף על מחקרים. כלומר, למעשה המחקרים כן מגיעים אלינו לשיפוט ואנחנו נותנים להם מענקים מהתקציבים שלנו. המטרה שלנו פה זה לחזק את היכולות הישראליות במרחב של אירופה. כלומר, לא לעשות רק את הפרויקטים בישראל, אלא ממש באירופה. ה-IA זה ה- international energy agency ששם חושבים בקבוצות מקצועיות.

ואז בסופו של דבר רוב היום אנחנו עוקבים אחרי הסכמים והפרויקטים ברמה רבעונית, כדי לראות איך הם מתקדמים וללמוד מהם.

שנת 2024, באמת רוב השנה עסקנו בלהוכיח את הקיום שלנו. לשמחתי בסוף קיבלנו תקציב, בעיקר זה נבע מהחלטה על מס פחמן. והיה לנו תקציב, יצאנו עם קולות קוראים. אני שמחה שחילקנו מענקים גם לחברות, בעיקר לחברות, זה היה הדגש שלנו השנה. גם לאקדמיה, בדגש על שיתופי פעולה בין לאומיים. בחבל תקומה עודדנו את החבל, את היישובים ממש להגיש פרויקטים חדשניים בעולמות האנרגיה וחוסן אנרגטי וזכו שמונה פרויקטים. זה היה בשיתוף עם מנהלת תקומה שגם העבירה כסף. עשינו הרבה שיתופי פעולה בין משרדיים, עם המשרד להגנת הסביבה, עם רשות החשמל, כדי בעצם לאגם ולמקסם את התקציבים.

תמיד אנחנו צריכים לשים דגש על אנרגיות מתחדשות בדו שימוש, כי אין לנו שטחים ואגרו-וולטאי ושימושים אחרים שאנחנו עובדים עליהם. אנחנו מבקרים כמובן את מכוני המחקר. עכשיו יש לנו שניים חדשים, אז אותם גם ליווינו ביציאה לדרך, כדי שהם יצליחו בסופו של דבר. הרבה אנחנו מתעסקים במה שנקרא פארק שמש מימן.

תודה רבה לך. לגבי אנרגיה סולארית, רציתי לשאול על הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. יש שם 40 כפרים בלתי מוכרים. לא רק שאין מקלט אחד בצל מלחמה, אלא אנשים חיים שם. למרות שהממשלה לא מכירה רשמית בכפרים הללו. אבל יש אזרחים שם. מה עושים איתם לגבי אנרגיה סולארית בהקשר של חשמל ושיפורים?

דווקא היה לנו פרויקט. הרבה פעמים נתנו לבדואים מענקים והרבה פעמים הם לא התממשו. וזה תמיד היו פרויקטים נורא פרקטיים, והם אף פעם לא קמו וזה היה מתסכל.

למה?

אתה יודע, זה סוגיות של בני אדם. וכשפרויקט לא מצליח להתממש. ומה שעשינו דווקא לפני שנתיים, לקחנו מחקר אקדמי שרק עסק לקדם פרויקט ברמה תכנונית. כלומר, ההיפך, לא הבאנו כסף וברזלים, הבאנו רק כסף שיגשרו בין משפחות ויעשו כל מיני עבודות שטח. היו ציפיות נמוכות מזה, כי זה הכול כל כך רך. ובסוף הפרויקט הזה הוקם. כלומר, פעם ראשונה שראיתי פרויקט שמוקם.

למה? כי בסוף זה סוגיות מאוד מסובכות של משפחות והסכמים על הקרקע ואצל מי יהיה ולא יהיה. אז דווקא הפרויקט הזה שהיה זול הצליח להביא פרויקט אמיתי. אני חושבת שהפוטנציאל אבל מיקרוגרידים ובאמת להדגים חוסן אנרגטי זה דווקא במקומות האלה. כי איפה שאין חשמל אז השווי של החשמל הרבה יותר גדול. יש הרבה עבודה.

בימים הקרובים בוועדה הזאת יתקיים דיון מיוחד בנושא הזה. כי אני מאמין שבסופו של דבר יש כל מיני נסיבות. וכשיש מדינה, אני יכול להבין שב-10 שנים הראשונות יש כל מיני נסיבות. קבוצה התחילה ממקום מסוים, קבוצה אחרת התחילה ממקום אחר. אבל אחרי 76 ו-77 שנים אי אפשר לא להאשים אוכלוסייה. במיוחד שהחינוך המרכזי בידי המדינה, התקציב המרכזי בידי המדינה, התקשורת המרכזית בידי המדינה. הפעילות הבלתי פורמלית בידי המדינה.

מדינה שיש בה את כל הריכוזיות הזאת, אי אפשר אחרי 77 שנים להגיד יש עוד בעיה בקרב קבוצה מסוימת. ההוכחה חלה על הריבון, חלה על המדינה, חלה על החזק. זה דבר שצריך שתהיה תפיסה מהותית בשביל לשפר את תנאיהם של כל שכבות החברה. אז נקיים דיון בנושא הזה.

יש הרבה נקודות שאפשר לדון בהן.

מאה אחוז, תודה רבה.

גיא, בבקשה.

שלום, צהריים טובים. ד"ר גיא נגר, מנהל תחום מחקר בלשכת המדען הראשי, המשרד לביטחון לאומי. גם אצלנו, בדומה למשרד האנרגיה, עדיין אין מדען. בדיוק מאותן סיבות שיעל הזכירה. במשרד עובדים על זה.

אני מבקש גם ממך, גם מכל בן אדם שיגיד שאין מדען, שיגיד באיזה שלב זה נמצא. האם יהיה מדען עוד חודש, עוד חודשיים? איפה אנחנו בתהליך.

אין בעיה. יצא קול קורא פעמיים ולא היו מועמדים מתאימים. כרגע יוצא פעם שלישית ונקווה שהפעם יהיו מועמדים מתאימים.

יש לי שאלה, וסליחה שזו שאלה סקטוריאלית: יש מדען ראשי ערבי אחד?

היה במשרד החקלאות.

היה. יש? אני חושב, חברים, קצת מאמץ עם גישה שוויונית, אפשר לשפר. בבקשה.

אז אצלנו במשרד לביטחון לאומי אנחנו מתעסקים בעיקר בשלושה צירים מרכזיים ובאמת בחיבור עם האקדמיה, עם התעשייה, עם הטכנולוגיות ובנושא של מחקר, מדינה והערכה.

במסגרת הפעילות עם האקדמיה אז יצאנו לקול קורא משותף עם משרד המדע, שזה תהליך מבורך שהתחיל בשנים האחרונות וגם חיברנו אותו לנושאים שקשורים למלחמת "חרבות ברזל". יש לנו קשרים עם התעשייה, יש לנו לא מעט פרויקטים עם רשות החדשנות ועם מפא"ת שנמצאים פה, בתחומי הטכנולוגיות ובתחומים נוספים שקשורים לקידום המחקר הדואלי. מחקרי מדידה והערכה, גיבוש מדיניות, ביצוע מחקרים בתחומי הכליאה, השיטור, איזוק במקומות ציבוריים, ביטחון אישי, אלימות במשפחה, רצח.

בשנת 2024 יצאנו, כמו שאמרתי, לשיתוף פעולה עם הרשות לחדשנות, בערוץ הפיילוטים בדגש על אבטחת העורף. שיתוף פעולה עם משרד הביטחון ומפא"ת, קידום יזמים וטכנולוגיות. בתחומי המדידה אז אנחנו גם אחראים על כל נושא המדידה והערכה במשרד. הגדרת מתודולוגיית מדידה. אפיון ומשקול של מערכת יעדים ארגונית עבור גופי המשרד. אם זה שב"ס, אם זה משטרה, כב"ה, רשות להגנה על עדים, אגף כלי ירייה.

ממשיכים לעבוד גם על כל הנושא של ה-GIS, מיפוי גיאוגרפי בתחומי מחקר ומדעי החברה. גם כאן, בשיתוף פעולה עם האקדמיה בנושאים שקשורים לכלי ירייה. מחקרים שונים שקשורים לדפוסי השימוש ומסוכנות וצריכת סמים ואלכוהול בקרב בני נוער. התנהגויות אנטי חברתיות בקרב בני נוער. ביצוע מחקרים שונים, אחרים, כמו היקף הפשיעה החקלאית בישראל. תופעת הפרוטקשן, דמי החסות. כל הנושא של כיתות הכוננות, למי שמכיר, שעכשיו הורחבו במסגרת המלחמה. שיטור עירוני, שיטור מועצתי ועוד נושאים נוספים שאם תרצו אפשר להרחיב. אבל אלו התחומים הגדולים.

תודה רבה.

תודה רבה. עירית אלון, משרד הבריאות.

שמי ד"ר עירית אלון, אני מנהלת המחלקה למחקר רפואי בלשכת המדען הראשי של משרד הבריאות. אני מחליפה להיום את פרופ' אבי ישראלי, המדען הראשי. יש לנו מדען ראשי.

בשנת 2023 לשכת המדען הראשי של משרד הבריאות ניהלה ופרסמה 12 קולות קוראים למחקרים רפואיים בנושאים שונים. ביניהם סרטן, מניעת שבץ, מחלות לב וכלי דם, רפואה מותאמת אישית, בדגש על מניעה, מחלות נדירות, זיקנה ומחלות מוח ומערכת עצבים ניווניות, עמידות לאנטיביוטיקה. וגם נושאים כמו רפואה מרחוק, שירותי בריאות דיגיטליים, בריאות האישה, מחקרי מדיניות. מחקרים שקשורים במזון ותזונה. צמצום פערים בבריאות בחברה הערבית, השפעת מזון אולטרה מעובד על הבריאות. ננו רפואה, בריאות הנפש, טרנספורמציה של מערכות בריאות. זאת אומרת שינויים של מערכות בריאות.

בעקבות ה-7 באוקטובר גם נושאים שקשורים בבריאות, המלחמה והשפעותיה. וכן מעקב פיקוח ובקרה על עשרות מחקרים ממשיכים. בדגש על עידוד מחקרים משותפים עם חוקרים בקבוצות ממדינות האיחוד האירופי. על זה אנחנו עובדים מאוד קשה.

בנוסף, בשנת 2023 הענקנו פרס מאוד יפה לרופאים מצטיינים. והקפדנו לארח מפגשי נטוורקינג בשביל ליצור אווירה מחקרית ולעודד שיתופי פעולה מחקריים בין קבוצות בישראל בתחומי הרפואה השונים.

יש לך עוד 30 שניות, אז כדאי שתעברי ל-2024.

אוקיי. אז בשנת 2024 המשכנו עם הקולות הקוראים בתחומי הרפואה: סרטן, כלי דם, מחלות נדירות, עמידות לאנטיביוטיקה והקשר בין תזוה להרגלי חיים. הרגלי חיים לבריאות המוח.

פתחנו ברשתות, אנחנו חברים ברשתות מחקר חדשות. ולשכת המדען הראשי במשרד הבריאות גם אמונה על הסדרת המחקר הרפואי. הוועדה העליונה לניסויים בבני אדם, המועצה לניסויים בבעלי חיים, מדגם פסיפס, ועדת מידע וענייני קניין רוחני.

כמובן שהמשכנו בפעילות הנטוורקינג שאותה ציינתי קודם, תוך ארגון כנסים. למשל במחלות נדירות, השפעת מחלות זואונטיות על בריאות האדם.

תודה רבה.

סליחה, יש לי שאלה בבקשה. לפני מספר ימים פנה אליי חבר, אמר לי על סוגייה כביכול אמורה להיות פשוטה, שזה על נחירות בלילה. אמר שהגיע לרופא המשפחה. העבירו אותו לרופא אף אוזן גרון, אחרי זה החזירו אותו לרופא המשפחה. העבירו אותו לחיפה, למרפאה בשם רשת. אחרי זה העבירו אותו למעבדה שנתנה לו את המכשיר. היה אמור להחזיר אותו בשביל לבדוק ואחרי זה להחזיר. עשה שבע פעולות תוך חודשיים בשביל להגיע למתווה מסוים. אני לא מאמין שבעידן הטכנולוגי הזה אי אפשר להעביר להם מידע בווטסאפ או מה, שתגיע לפה ולשם, תסיים את העניין. אז מטפלים בנושא הזה?

קודם כל, אני מסכימה איתך במאה אחוז.

ואנחנו מדברים על בן אדם שעובד שכיר והיה צריך בתוך חודשיים לא ללכת לעבודה ארבע פעמים. זה לא יכול להיות.

כן, אני חושבת שאחד האתגרים בזמן הקרוב זה שבאמת מעבר של מערכות בריאות למערכות של בריאות מרחוק, בריאות דיגיטלית ושיפור השירות שניתן לציבור. זה נכון.

כן, אבל שוקדים על זה? יש כיוון? משרד הבריאות צריך להנהיג. קופות החולים יש להם גם אינטרסים אחרים. משרד הבריאות אמור להיות עם הבן אדם הפשוט.

נכון, זה עניין של משרד הבריאות. אנחנו במשרד הבריאות עוסקים במחקר, אבל זה נכון שיש פער בין המחקר לבין בפועל.

אני חושב שההתנהלות הזאת לא הגיונית בשנת 2024, לא הגיונית. זה לא יכול להיות. יש לי בעיה קטנה ושגרתית, שבן אדם צריך ללכת לשבעה מקומות. זה לא יכול להיות. אז אני מבקש, תנסו לדבר.

נעביר את הדברים, תודה רבה וחג שמח.

תודה רבה. חג שמח.

הגנת הסביבה.

שלום לכולם, אני ד"ר ארנה מצנר, מנהלת מדע ומחקר בלשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה. ב-2023-2024 הייתה מדענית ראשית במשרד, פרופ' נגה קורנפלד שור. היא סיימה את הקדנציה שלה והמשרד מתכוון לפרסם ועדת איתור כדי לאייש את המשרה הפנויה.

הפעולות המרכזיות שעשינו ב-2023 זה היה לקדם הקמת פורטל לאומי לסיכוני אקלים. הכוונה היא להקים פורטל שיהיו בו שכבות נתונים ורשויות מקומיות, רשויות אזוריות ומקבלי החלטות יוכלו להיכנס ולראות את סיכוני האקלים כתוצאה מטמפרטורות, הצפות וכו' ורואים את זה באופן מרחבי, יראו את זה באופן מרחבי ועל פי זה הם יוכלו לקבל החלטות.

בנוסף אנחנו פרסמנו קול קורא למחקרים בנושא פתרונות מבוססי טבע לפתרון המשברים הסביבתיים העולמיים. עשינו את זה במסגרת תוכנית שאנחנו שותפים לזה, זה נקרא Biodiversa plus, ששייכת ל-Horizon Europe. וכמובן קול קורא למלגות. בנוסף פורסם דוח שמסכם את ועדת יישום ההיערכות של מערכות מזון לשינוי אקלים שמהווה בעצם את אחד ממסמכי הרקע לעבודה הכללית שנעשית עכשיו על ביטחון מזון.

ב-2024 הנושא של הקמת הפורטל קיבל כבר התקדמות משמעותית ואנחנו פועלים במרץ להקים אותו בשיתוף פעולה רחב עם האקדמיה, המגזר החברתי והממשלה. הפורטל יעלה בשנת 2025. בנוסף לכך, פרסמנו קולות קוראים בתחום של פסולת וכלכלה מעגלית. פסולת וכלכלה מעגלית בחברה הערבית, סביבה ימית, מגוון ביולוגי ושינוי טרנספורמטיבי. האחרון, שוב, במסגרת פרויקט אירופאי.

אנחנו בשיתוף פעולה יחד עם האגודה לאקולוגיה מקדמים ועדות מומחים. הדוחות שלהם, אחרי שהם דנים בשאלות שאנחנו קובעים אותם מפורסמים לכולם. למשל יש שם דוח על השפעת רעש על מגוון ביולוגי, על פגיעות, אינדקסים לפגיעות לאקלים. יהיה דוח על השפעה של השקיה בקולחים על הסביבה, תקנים לנחלים. תודה.

תודה.

תודה רבה לך.

אפשר שאלה? בעירי היפה חיפה זיהום האוויר מהמפרץ זה לא יכול להיות. אני אספר לך שאני עובר בכביש העוקף עכו-חיפה, אחרי חצור, אני נושם אוויר רעיל, מאוד מאוד, במשך לא פחות מ-10 דקות. ואני מרגיש שזה פוגע בי ונעשית פגיעה בכל המושבים. יש כיוון, יש טיפול?

קודם כל, אני חיפאית במקור, אז זו גם עירי היפה, גם הבית שלי. הנושא של זיהום אוויר בחיפה אנחנו מלווים אותו הרבה מאוד שנים. יש שם תחנות ניטור. הייתה תוכנית מאוד גדולה להפחתת הזיהום במפרץ חיפה. חלק ממנה היה גם מחקרים שהוצאנו גם על פיזור מזהמים וגם מחקרים אפידמיולוגיים. יחד עם זה, המשרד דחף ותמך ויזם או היה חלק מהיוזמה הממשלתית לפינוי המתחם הפטרוכימי בחיפה. וזה נמצא כרגע למיטב ידיעתי במשרד ראש הממשלה. יש יחידה שאמורה לקדם את החלטת הממשלה.

בעיה רצינית שמתמשכת יותר מ-30 שנה. יש בעלי הון, אנשים שיש להם כסף שם, משפיעים על כולם? מה הסיפור?

אני אומרת שוב, יש חוק אוויר נקי, כל מפעל חייב לבקש היתר פליטה. וההיתרים האלה נבדקים בקפידה. ואנחנו לא מאשרים להם כל מה שהם רוצים. במקביל, עושים אכיפה על מי שחורג ממה שאושר לו. ואני מאוד מקווה שהעיר שלנו תפרח.

מגיע לה. תודה רבה.

אבי יציג את המשרד שלנו. אבי רווה הוא סגני.

אוקיי, אז אני אציג כמה פעילויות שעשינו בשנת 2023. קודם כל, אנחנו הקמנו שני מרכזי ידע, בעצם אנחנו כל שנה מזהים תחום ידע חסר ואנחנו מקימים מרכז ידע שבעצם מאגד בתוכו לפחות שלושה מוסדות אקדמיים על מנת למלא בעצם את החלל ולהוות איזה שהוא one stop shop לכל המחקרים שנעשים בתחום.

הקמנו מרכז ידע להנגשת כלי בינה מלאכותית במשרדי הממשלה, שהוקם באוניברסיטת תל אביב ומרכז שני בטכניון, לפיתוח דלק סילוני בר קיימא. החל משנת 2025 כל מטוס שטס לאירופה צריך לטוס על בלנטים, על אחוזים מסוימים של דלק סילוני רגיל ודלק סילוני בר קיימא. הטכנולוגיה עדיין לא מספיק בשלה בשביל לעשות את זה ועם השנים אנחנו אמורים עד 2050 לעבור למאה אחוז דלק בר קיימא. אז אנחנו מתקדמים עם זה.

הפעילות השנייה זה לקדם את השת"פ הדו לאומי עם ארצות הברית, בעקבות הצהרת ביידן שביקר פה ואמר שצריך להרחיב את תחומי שיתוף הפעולה. אנחנו, פרופ' דומב בעצם היה אחראי על תחום ההיערכות לשינוי האקלים ובשיתוף עם משרד החקלאות הסדרנו שיתוף פעולה עם ארגון FFAR, ארגון לפיתוח בעצם טכנולוגיות חדשות בתחום.

כמו בכל שנה אנחנו עושים קולות קוראים משותפים בין מספר משרדי ממשלה לאקדמיה והובלנו קולות קוראים ממערך הדיגיטל, המשרד לביטחון לאומי כפי שהוזכר פה. משרד השיכון והבינוי ועוד.

בשנת 2024 התמקדנו במספר דברים. קודם כל, במשרד שלנו הקימו את מערכת קדמת מדע. מערכת שמאפשרת ניהול מחקרים משלב הגשת הצעת המחקר, האיזון עד לשלב ביצוע מחקרים ומעקב אחריהם. אנחנו מנסים להנגיש את המערכת הזאת לכל משרדי הממשלה על מנת בעצם ליצור איזה שהוא מאגר משותף שלא יהיו מחקרים שממומנים על ידי שני משרדים ובעצם לאגד את הפעילות המדעית במשרדי הממשלה. אז אנחנו עובדים על הנגשת המערכת הזאת למשרדים שונים.

גילינו עקב המלחמה את החרם האקדמי וגייסנו את האקדמיה הישראלית למיזמים משותפים בעצם שאנחנו מארגנים תוכניות של הבאת חוקרים לישראל ושליחת משלחות לחו"ל על מנת להילחם בחרם האקדמי.

התוכנית האחרונה, אנחנו יצאנו בקול קורא יחד עם ות"ת, עם נעמי בק שנמצאת פה, לקידום מחקרי היתכנות. קולות קוראים, קיבלנו מעל ל-200 הצעות, גם למוסדות שמוכרים על ידי הות"ת וגם אנחנו יצאנו בנפרד ואנחנו מנהלים את הקול קורא של מוסדות שלא מוכרים על ידי הות"ת. המטרה היא בעצם לעשות - - - כדי שזה יוכל לעבור להקמת חברות ולהוות איזה שהוא רווח כלכלי למדינת ישראל. תודה רבה.

תודה רבה לך. אני רוצה לברך את השתתפות חה"כ ד"ר מטי הרכבי צרפתי. מאוד חרוצה וגם כשיש אווירה קשה מאוד בכנסת רואים שיש פה אנושיות. אני מעריך אותך.

משרד החינוך, אודט.

שלום, צהריים טובים. שמי אודט סלע, אני המדענית הראשית במשרד החינוך. אצלנו ועדת האיתור נמצאת בשלב אמצע. מטבע הדברים, במשרד כל כך גדול, המנעד של הנושאים שאנחנו עוסקים בו הוא רחב. החל מנושאים שהם בליבת הפדגוגיה, כמו שילוב של AI בחינוך, המשך בנושאים שקשורים לארגון ומינהל חינוך, כמו טיפול במוסדות כת משיגים ועד פסיכולוגיה חינוכית, כמו השפעות המלחמה על היבטים רגשיים וחברתיים של תלמידים.

יחד עם זאת, אני חושבת שהאתגר המרכזי שאנחנו מתמודדים איתו הוא לאו דווקא בייצור של מחקר איכותי, יש לא מעט. אלא יותר בשילוב שלו בתוך תהליכי עיצוב המדיניות. בהקשר הזה אני יכולה לציין שני תהליכים מאוד מרכזיים שנעשו בשנה האחרונה: האחד זה פיתוח של כלי תכנון ביחד עם אגף אסטרטגיה, שבו לתשתית הידע בעצם יש מקום שהוא ייחודי והוא מאפשר לנו לשלב בצורה קלה יותר בעיצוב המדיניות.

הדבר השני זה תוכנית שהיא תואמת ממשק, רק מותאמת לחינוך. בתחילת השנה האקדמית הבאה יהיו 12 עמיתים חדשים שישולבו בתוך משרד החינוך בצמוד לקובעי המדיניות כדי לעזור להם לשלב ידע בתוך תהליכי התכנון.

את יכולה להגיד מילה על תקציב? מה הוא היה נניח 2022, 2023, 2024?

10 מיליון. ופחות או יותר קבוע בשנים האחרונות.

מספר אנשים במחלקה?

חמישה. עם הרבה שותפים מסביב.

חקלאות.

שלום, אני מיכל לוי, אני המדענית הראשית של משרד החקלאות. למעשה אני חילקתי את הפעילות שלנו לשלושה תחומים עיקריים. יש עוד הרבה מעבר כמובן למה שאני אציג, אבל ניסיתי להתמקד בדברים, באבנים הגדולות מה שנקרא.

קודם כל, בשנת 2023 אנחנו, כמו כל שנה, תמכנו במחקר יישומי, שלמעשה התמיכה שלנו נעשית במוסדות המחקר על מנת שיסייעו לנו לפתור אתגרים בחקלאות כמו שאנחנו מגדירים אותם. אנחנו גם עובדים בשיתוף פעולה ותומכים במו"פים האזוריים נתמכי משרד החקלאות. יש שמונה כאלה שנמצאים באזורים פריפריאליים באזורי הספר במדינת ישראל.

בנוסף אנחנו גם ב-2023 וזה יופיע שוב ב-2024 ממשיכים לדחוף יחד עם משרד הכלכלה, רשות החשמל וכל הגופים הנוספים לקידומו של פיילוט דו שימוש בקרקע חקלאית, להקמת מתקנים סולאריים מעל הגידול החקלאי. בשנת 2023 וגם בתחילת 2024 למעשה התמקדנו בהקמה של מערכת שאמורה לקלוט את כל נתוני העתק, מערכת big data שאמורה לקלוט את כל הנתונים שיגיעו מהמחקרים שמלווים את המתקנים הסולאריים. המטרה היא לאסוף פה נתונים שהם מדדים חקלאיים, מדדים אנרגטיים, סביבתיים, אקלימיים, על מנת לאפשר לנו, למשרדים השונים, לקבל החלטות מה תהיה הדרך המיטבית לבצע את דו השימוש.

את יכולה לומר כמה פיילוטים, כמה חלקות הקמתם בפיילוט הזה בשנתיים או שלוש אחרונות, מאז שזה התחיל?

כן. אז למעשה אנחנו בשנת 2024 ממש נמצאים סוף סוף בתחילת הקמה של המתקנים הסולאריים. אבל בגדול בתוך הפיילוט נמצאים כ-120 חלקות שפרושים על כל שטחי מדינת ישראל. זה למעשה מייצג לנו חמישה אזורי אקלים שונים. יש לנו 10 סוגים שונים של טכנולוגיות לייצור חשמל. יש לנו 33 קבוצות מחקר שונות שמלוות את המתקנים השונים.

החלקות נטועות? המערכות כבר קמות?

כן. החלקות החקלאיות כבר קיימות. אנחנו נמצאים בשלב של הקמת המתקנים הסולאריים, שזה כרגע.

אז אני שואלת, זה הוקם? האגרו-וולטאי, האגרו אני מבינה שקיים. הוולטאי הוקם ב-33 החלקות האלה?

עדיין לא. חלקם כבר כן. השנה ושנה הבאה אלו בעצם יהיו השנים המשמעותיות בהקמת המתקנים ותחילת תהליכי המחקר.

בנוסף קידמנו גם בשנת 2023 אנחנו ממשיכים ב-2024 נושאים של שיתופי פעולה בין לאומיים. התחום של ביטחון המזון הופך להיות בשנים האחרונות מאוד משמעותי בעולם. לכן גם החיבור לגופים שונים בין לאומיים מאוד משמעותי.

יש לנו שיתוף פעולה עם קרן בארד, שזו קרן למחקרים משותפים ישראל-ארצות הברית. אנחנו מאוד שמחים על שיתוף הפעולה הזה ויש לנו תוכנית ייעודית לנושא של מחקרים בתחום חקלאות המים. זה מתוקצב על ידינו בשבעה מיליון שקלים, על ידינו ועל ידי משרד לנגב גליל. כמובן שמגיע matching מהצד האמריקאי על סכום זהה וכך אנחנו למעשה מקבלים קידום משמעותי במחקר בתחום בישראל.

סליחה מיכל, את יכולה לומר כמה הצעות, כמה בארדים או כמה הצעות מחקר משותפות נפגעו כתוצאה מהמלחמה? הופסקו, האטה? מה ההשלכות של המלחמה?

במסגרת הבארד לא הופסקו מחקרים.

אוקיי. ושיתופי פעולה אחרים?

אנחנו מקבלים כל מיני ידיעות ואמירות, אבל אין לנו מספרים מדויקים להגיד כמה שיתופי פעולה באמת הופסקו. יש גם כל מיני תחושות כלליות שמגיעות מחוקרים. אבל אין לנו, אצלנו, אין לנו ממש מספרים. ככל ומגיעים אלינו ידיעות אנחנו כן מנסים לחבר אותם לארגונים ולפעילויות בישראל שמטפלות בנושא של חרם ושל הפסקת שיתופי פעולה. לאיחוד האירופי למשל יש אמירה מאוד ברורה שממשיכים בשיתופי הפעולה. אבל בסופו של דבר חוקר באופן אישי מחליט מה שהוא רוצה לעשות.

תודה רבה.

עוד שאלה בבקשה. לפני מספר ימים ביקרנו במוזיאון הטבע. מצאנו שם שיש פגיעה קשה במדינת ישראל בציפורים, חרקים, פרפרים, כתוצאה מכמה דברים: בין היתר הדברה וזיהום נחלים. האם יש כיוון לטפל?

אלה פעילויות שנעשות במסגרת השירותים להגנת הצומח אצלנו. יש פעילות נרחבת על מנת לייצר ריסוסים והגנת הצומח ברמה האזורית ועל ידי זה בעצם להפחית את השימוש בחומרי הדברה. אני כן יכולה להדגיש שאנחנו בלשכת המדענית עושים מאמצים גדולים, וגם צוין קודם על ידי משרד המדע, הצטרפנו ביחד לקונסורציום בין לאומי בשנה האחרונה על מנת לפתח גם דשנים חדשנים וידידותיים לסביבה. באופן כללי גם יש פעילות נמרצת אצלנו כדי למצוא דרכים אחרות לטפל בנושא של מזיקים ומחלות. הנושא ממש נמצא בראש סדרי העדיפויות.

את יודעת למשל שבעשור האחרון כ-20% מסוגי הציפורים אינם בישראל עכשיו? אינם, לא נמצאים בכלל. כתוצאה מהדברה בעיקר.

נכון. אבל זה לא רק בגלל פעילות חקלאית. זה קשור גם למשבר האקלים.

כן. אבל זה איום ונורא. כלומר, עוד 20 שנה, 30 שנה, 70% מהסוגים שאנחנו מכירים אותם, מכיר אותם ליד הבית, בשכונות שלנו, לא יהיו קיימים בכלל.

נכון. אני משתתפת בדאגה הזאת. יש פה מגוון רחב של סיבות שהן מביאות לתוצאה הזאת. חלקם הם באמת גם משבר האקלים שמשפיע מאוד גם על הטמפרטורות האידאליות לגידול. דרך אגב, גם הנושא של נדידת הציפורים, אבל זה לא דברים שנמצאים בטיפול של משרד החקלאות.

אם כבר הזכרתי את נדידת הציפורים, זה גם מאוד משפיע על הנושא - - -

לא, החקלאות, בעיקר בגלל ההדברה, אני שאלתי אותך. כי ההדברה פוגעת בחרקים אז פוגעת בציפורים שאוכלים. זה מעגל שלם.

נכון. אז כמו שאמרתי, אנחנו כן מנסים ועושים הרבה מאוד פעולות כדי להפחית שימוש בחומרי הדברה. אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים גם לגדל את המזון שלנו. אז יש פה איזה שהוא, אני אגיד מעגל קסמים, שאנחנו צריכים למצוא את הדרכים לעשות את זה בצורה מיטבית.

ד"ר לוי, את יכולה לומר מילה אחת על ההתמודדות או במחקרים היישומיים כמה דגש ניתן על נושא של ההתחממות הגלובלית שציינת? ודבר שני, על היערכות בהיבט של המדענית, לגבי היעדים שהגדירה הממשלה של תוספת של 33% בפריון בעשור הקרוב אני חושבת, כחלק מביטחון המזון שציינת גם.

כן. אז קודם כל, הנושא של משבר האקלים למעשה עובר בין כל המחקרים היישומיים. יש לו נגיעה באמת לכל התחומים שאנחנו מטפלים בהם. אני יכולה להגיד שממש 90% מההשקעות שלנו במחקר הם סביב הנושא של משבר האקלים. אני יכולה לציין שיש לנו קול קורא ייעודי שמנסה להביא פתרונות מהירים לחקלאים, כיוון שלאורך השנים הושקעו תקציבים גדולים גם במחקר וגם בעבודה מאוד משמעותית שנעשית בתעשייה. אבל הרבה פעמים חסר את החלק שלוקח את כל המידע והטכנולוגיות האלה ומתרגם אותם לפרקטיקה חקלאית.

מיכל, תודה. אנחנו חייבים לסיים. ואני מבקש מכאן להזדרז, כי פשוט אני רוצה לתת ביטוי, יש לנו עוד לפחות 12 דוברים. שתי דקות מקסימום.

עוד 12 דוברים?

כן. לכן אנחנו צריכים להזדרז. וכבוד יושב-הראש, רק לך ולחברת הכנסת מותר להעיר הערות. אז בואו נמשיך.

אבל זה בעיקר, אנחנו מעריכים את זה מאוד מאוד שיש השתתפות רחבה.

ויקטור.

שמי ד"ר ויקטור ישראל, לשעבר משרד המודיעין. קודם כל נתחיל בזה. יש שינוי ארגוני, עברנו ממשרד המודיעין שנסגר כאגף בכיר לתוך משרד החדשנות, מדע וטכנולוגיה. אגף בכיר קו האופק. שהעיסוק שלנו זו סריקה ארוכת טווח בכל תחומי החיים ומיקוד לנושאים של טכנולוגיות מפציעות. הדבר המרכזי שבזמן שיש לי אני אעמוד עליו זה הנושא של שימוש במודלי שפה גדולים ובינה מלאכותית כפרויקט דגל לאיתור וזיהוי טכנולוגיות מפציעות בכל תחומי החיים כתמיכה גם למדען ראשי, גם לרשות החדשנות, גם לכל המדענים הראשיים בכל הממשלה, לטווחים שבין שלוש שנים ל-15 שנה ולעצב באמצעות התהליך הזה את התכנון ואת ההשקעות העתידיות. עד כאן.

תודה רבה. אני מבקש מאורי אורון, יושב-ראש סוכנות החלל, להגיד כמה מילים.

ב-30 שניות. דוגמה לשיתוף פעולה בין משרדים, בהקשרי המדע שאנחנו עשינו. התחלנו אותו ב-2023, המשכנו אותו ב-2024 ואנחנו בעצם בעזרת טכנולוגיה מהחלל ובשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה עשינו מיפוי של פגעי אסבסט ביישובי העוטף. אנחנו קיבלנו את התמונה המלאה ממש לפני ארבעה ימים. אנחנו יודעים היום למפות אסבסט מהחלל. במקום להוציא על זה מיליוני שקלים אנחנו מוציאים על זה מאות אלפי שקלים בודדים, כי המידע נמצא שם, פשוט צריך לאסוף אותו ולהציג אותו. זו דוגמה לחיבור בין מדענים ראשיים לבין טכנולוגיה קיימת, כזו שמשיאה ערך לגופי המדינה כבר עכשיו. תודה.

אורי, תודה רבה. אני מציע שאודי גלון ממשרד הביטחון יגיד כמה מילים.

תודה רבה אבי, ותודה על ההזדמנות להופיע פה. משרד הביטחון הוא בעצם משקיף אצל המדענים הראשיים, למרות שיש לנו עבודה מאוד אינטנסיבית עם הרבה מאוד מהמשרדים בהרבה תחומים. האגף שלי, מפא"ת, זה אגף המו"פ של משרד הביטחון.

הוצג פה נושא אנרגיה. נושא אנרגיה הוא מבחינתנו נושא מרכזי שאנחנו משתפים פעולה עם הרבה מאוד מהמשרדים וגם עם החברים פה. הנושא של רציפות תפקודית, רציפות אנרגטית זה דבר שמאוד חשוב לנו. לצד זה, הנושא של מחקרים ומו"פ דואלי, נושא שאנחנו עוסקים בו, כפי שנאמר. ומפא"ת הופיעה פה בכמה וכמה מהדברים, אז אני מברך על העשייה. אנחנו נמשיך ככה. תודה.

תודה רבה. נמשיך עם משרד העלייה והקליטה, נועה.

נועה עובדיה מנצורי, מנהלת אגף מחקר במשרד העלייה והקליטה. אגף המחקר פועל במשרד במסגרת של חטיבת אסטרטגיה, תכנון מדיניות ותקצוב. בשנת 2023 עשינו מספר סוגי פעילויות, מחקרי הערכה ומעקב אחרי תוכניות ופעילויות שהמשרד מבצע בתחומים שונים, בהתאם לתוכנית מחקר רב שנתית. לדוגמה, עשינו מחקר הערכה של תוכנית סיוע למדענים עולים בתעסוקה. הכשרת תעסוקתית לעולים באמצעות ואוצ'רים ועוד.

סוג שני של פעילות זה מחקרי חלוץ לצורך קבלת אינפורמציה חדשנית וייחודית בתחומים שלא נחקרו בעבר. למשל בשנת 2022 פרצה מלחמת אוקראינה-רוסיה וב-2023 עשינו מחקרי מעקב על הקליטה של עולים שהגיעו לארץ בעקבות המלחמה הזו. ועוד בתחום התעסוקה ובכלל.

עשינו למשל מחקר על צריכת שירותים חברתיים שונים בקרב עולים. עשינו גם פיתוח ראשוני של מערכת גיא להנגשת ממצאי מחקר בתחום השירות. וגם דבר מאוד חשוב שהשקענו בו מאמצים רבים זה מכרז לביצוע מחקרים, בחירת ספק שיבצע מחקרים במגוון שפות ובשיטות שונות, שעימו חתמנו על התקשרות למשך חמש שנים, שזה מאוד חשוב למשרד, כיוון שאנחנו עושים מחקרי מעקב וחשוב שזה יהיה עם אותו ספק לאורך זמן.

בשנת 2024 אנחנו כרגע נמצאים בשלב של התנעת פרויקט משולב לפיתוח של תשתית למערך סקירה מהיר מתוך המשרד. המטרה היא שהנתונים יישאבו לאגם נתונים ומשם יוצגו בדשבורד להנהלת המשרד באופן שוטף.

בנוסף אנחנו עושים, בעקבות המלחמה בישראל, פרוץ המלחמה, ביצענו מספר מחקרים כמו לדוגמה בחינת השפעת המלחמה על העולים בתחומים של חוסן נפשי, בכלל חוסן לאומי, מצב תעסוקתי, מצב כלכלי וכדומה. אנחנו בוחנים עכשיו, עושים בדיוק בימים אלה מחקר לבחינת הצרכים של הורים לחיילים בודדים שנמצאים בחו"ל. החיילים נמצאים פה לבד בארץ והם גם כן נמצאים שם ודואגים. אנחנו רוצים לבחון מה הצרכים שלהם.

אנחנו עושים עוד כל מיני מחקרים בקרב עולים ותושבי חו"ל, לפי תוכנית מחקר רב שנתית. למשל עשינו מחקר מאוד יפה בקרב אוכלוסייה מיוחדת של עולי בני המנשה. כל הקטע של הלימוד והשליטה בשפה העברית. כרגע אנחנו עושים מחקר מאוד מעמיק בנושא תעסוקה ויזמות. אנחנו עושים מחקר עם האוניברסיטה העברית ומשרד הבריאות בנושא פערים בנגישות לנציב קבילות הציבור. וגם עשינו איזה שהוא מחקר עם הסוכנות היהודית בקרב מועמדי עלייה מחו"ל.

יש איזה שהוא ממשק עם משרד התפוצות? זאת אומרת, יש לכם מחקרים משותפים?

לא, עם משרד התפוצות לא. הרבה יותר עם הסוכנות היהודית.

כי אין מקום? זאת אומרת, יש הרי איזה שהיא זיקה מובנית.

צריך לחשוב על זה. אבל עד כה עשינו, אנחנו עושים עם יזמים, עם ברוקדיי, עם האקדמיה וגופים גם שפונים אלינו. הרבה פעמים גופים פונים אלינו ואז אנחנו בוחנים אפשרות למיזם משותף איתם.

תודה רבה. משרד הרווחה והביטחון החברתי, אסי.

צהריים טובים. שמי ד"ר יוסף אהרונוב, מנהל את אגף המחקר במשרד הרווחה. אנחנו יש לנו פעולות מחקר רבות. המון מחקרים שביצענו, עשרות מחקרים וגם תשתיות מחקר שפיתחנו. אני אתמקד פה בשני השקפים שהוקצו לי בכמה מהמחרים הבולטים שהתמקדנו בהם.

מחקר ראשון זה מה שקראנו "רווחה יוזמת". זה בעצם איזה שהוא מחקר ב-big data של ניבוי סיכון בקרב קטינים והוריהם. מחקר גדול נוסף שעשינו היה תוכניות להפגת בדידות בתקופת הקורונה ברשויות המקומיות, שבעצם ערך מיפוי וסיווג והערכה של כ-300 תוכניות שבוצעו בהקשר הזה ברשויות.

מחקר נוסף שהוא למעשה סדרה של פעולות מחקריות שעדיין ממשיכות, בנושא של המיזם הלאומי לביטחון תזונתי. בשקף הבא, ב-2024 אנחנו סיימנו, השלמנו סקר לאומי מאוד רחב בנושא של אלימות בזוגיות. הסקר הלאומי הקודם שנעשה היה בשנת 2000, אז בעצם פעם ראשונה מזה הרבה שנים יש לנו איזה שהיא תמונת מצב של התחום הזה מבחינת היקפים ומאפיינים.

מחקר נוסף שעשינו בנושא הסל הגמיש ברשויות, לכל המהלך של הרפורמה של ביזור הסמכויות לרשויות המקומיות. מחקר שהתמקד במינהל אזרחים ותיקים במשרד, אבל המטרה היא להרחיב את הנושא של הסל הגמיש גם למינהלים אחרים במשרד.

מחקר אחרון שאני אציין זה בנושא של חוק איסור צריכת זנות, שגם ליווינו את יישום החוק בשנים האחרונות והממצאים הוגשו לכנסת לפני מספר חודשים.

סליחה, שאלה בבקשה. אני עובר ברכב בצמתים ופוגש ילדים בני 10, בני 11, בני 9, שמקבצים נדבות. אני בטוח שהם חלק מחברה, שיש מי שמעביר אותם, מנצל אותם, לוקח את הכסף העיקר בשבילו. אתם מטפלים בנושא הזה?

זה נושא שאני לא מכיר אותו. יכול להיות שזה קשור תחת הנושא של דרי רחוב או של הפעילות של המשרד באמצעות עמותת על"ם. במסגרת המחקר שביצענו אני לא זוכר שהסוגייה הזאת עלתה. במחקר קודם שביצענו בשנת 2016 עשינו סקר לאומי רחב בנושא של הזנות ואכן הצלחנו להגיע לאחוז מסוים מתוך כלל התופעה, מתוך כלל ההיקף של אנשים בכלל בקרב אוכלוסיית הזנות שבקרבם גם צעירים. זאת אומרת, היה אחוז מסוים של צעירים.

אבל אני מדבר על אנשים שמקבצים נדבות. על ילדים בני 10, ממש לא מעבר. אם תעבור בגליל למשל, בצמתים שם תמיד תמצא אנשים.

זה פופולרי מאוד.

אני חושב בהיותכם גם רווחה וביטחון חברתי, אני מבקש ממך לבדוק את הנושא הזה. ואני חושב שאנחנו יכולים לעשות דבר טוב מאוד לילדים האלה.

יש לי שאלה. מתוך כל המחקרים, אני מניחה שיש רבים, אתה הצגת רק מקצת. איך נעשה התיווך ליוזמות חקיקה? זאת אומרת, עשית איזה שהוא מחקר וזיהית איזה שהוא פער. איך נעשה התיווך? אולי זה נכון לגבי כל משרדי הממשלה. איך נעשה התיווך בעצם לשיפור, כי יש הרבה לקונות שצריך לתקן.

אני מניח שכל משרד מתנהל בצורה אחרת. האופן שבו אנחנו פועלים, אנחנו יחידה שנותנת שירות למינהלים והיחידות המקצועיות בתוך המשרד. ככל שהם מעלים צורך לבצע מחקר שמגיע או מהחלטת ממשלה, מביאים אותה לפתחנו. וככל שמשרד הרווחה צריך להוביל את זה אנחנו מבצעים.

יש איזה שהוא מערך מעקב אחרי המחקרים? הרי יש מחקרים, יש המלצות. זה באמת מיושם לאורך השנים? אם בתיקון חקיקה או בנהלים או בהוראות מנכ"ל או לא משנה מה. בסוף זה צריך לשרת מטרות חברתיות.

קודם כל, יש את גורמי המקצוע שזאת אחריות שלהם. אנחנו עושים בדיקה.

אתם לא עושים לכם מעקב.

לא בצורה סדורה. בחלק מהמקרים כן. אני יכול להרחיב על זה, אבל.

אני חושבת שזה רעיון בכלל נכון לעשות איזה בדיקה רטרואקטיבית למחקרים.

את צודקת לחלוטין, גם אצלנו עושים את זה. תודה רבה. הדובר הבא, משרד התחבורה, שי.

צהריים טובים. ד"ר שי סופר, המדען הראשי במשרד התחבורה. אנחנו ב-2023 למעשה עבדנו בצורה מאוד מאג'ורית בנושא של תחבורה חכמה. יש לנו מגרש ניסויים יחד עם זרוע הביצוע שלנו נתיבי איילון, שעוסקת בהיבטים טכנולוגיים. בחנו אוטובוס חשמלי רב קיבולת, זה נקרא ART. התחלנו יחד עם עוד משרדים בפיילוט של משאיות דלק עם מימן.

אנחנו למעשה רואים את הטכנולוגיה החשמלית כמסייעת לתווך הקצר, נניח אוטובוסים עירוניים. וטכנולוגיית מימן שיכולה להחליף למעשה את כלי הדיזל, נניח אוטובוסים בין עירוניים. זה למעשה טכנולוגיה שאנחנו מאוד רוצים לקדם.

אנחנו רוצים בשנה הקרובה לקדם רגולציה לרכב אוטונומי. יש לנו את החלטת ממשלה 171 שלמעשה עוסקת בחשמול אוטובוסים עירוניים עד 2026. הראייה למעשה שכל האוטובוסים העירוניים יהיו חשמליים. צריך לזכור שאוטובוס מונע בדיזל צורך ליטר סולר על כל קילומטר. יושב-ראש הוועדה דיבר על זיהום אוויר, זה בהחלט תורם לזיהום אוויר.

עוד נושא זה נושא של לוחיות רישוי לאופניים וקורקינטים חשמליים. למעשה עבודה שלנו, שהחל מהקיץ שעבר אנחנו מחייבים את כל כלי המיקרומוביליטי בלוחיות רישוי על מנת לסייע באכיפה ולמנוע בעיקר פגיעה בהולכי רגל.

ומצבת כוח האדם מותאמת למהפכה הזאת?

כן. אני רוצה לציין שאנחנו נעזרים הרבה בזרועות הביצוע שלנו שזה נתיבי איילון ונתיבי ישראל. וגם אני רוצה לציין לטובה את שיתוף הפעולה המצוין שלנו עם משרד החדשנות והמדע, עם פרופ' דומב וד"ר רווה שמסייעים לנו רבות בקולות הקוראים שלנו ולמעשה כל הפעילות האקדמית שלנו היא מלווה על ידי משרד החדשנות והמדע ומבחינתנו זה מבורך מאוד.

יש מחקר מקביל במעבר לחשמלי לגבי ההשלכות הסביבתיות של החשמלי, של הבטריות, של השלכות ארוכות טווח?

בהחלט. החשמלי הוא לא פתרון מושלם. אבל הוא פתרון הרבה יותר טוב ממנוע בערה פנימי. אין ספק שצריך למחזר בצורה טובה את הסוללות. זה בהחלט באג'נדה. דרך אגב, לא רק שלנו. צריך לציין שיש שיתופי פעולה מצוינים גם עם משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה. כל ההיבט של מחזור יושב במשרד להגנת הסביבה. אנחנו, דרך אגב, מטפלים בעיקר בנייד, בכלי הרכב. משרד האנרגיה מטפל בתשתית. לכן יש שיתוף פעולה בין המדענים הראשיים בהיבט הזה, והוא הכרחי מאוד.

סליחה, אין דבר יותר חשוב בחיים מחיי בני אדם. אין. זה מספר אחד. ואני חושב שהשאלה הטריוויאלית שאתה מצפה לה, שמזה 20 שנה מספר הנהרגים הגבוה ביותר בישראל כתוצאה מתאונות דרכים, יותר מ-400 אנשים מתחילת השנה. 400 אנשים.

428 נכון להיום.

זה ממש גבוה. פעם סיפרו שהקטל בדרכים יותר מאנשים שנהרגו במלחמות. אבל עכשיו אפשר לזהות שבכל שנה זה יותר מכל מלחמה גדולה. בכל שנה. אני חושב שאין נושא יותר חשוב מזה. אין, אין. אין נושא, הכול פחות חשוב מזה. איך אתם מתמודדים?

מכובדיי, אתם צודקים. אבל אני רוצה לציין שיש לנו תאגיד סטטוטורי שנקרא הרלב"ד, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני אציג את הפעילות שלה. בכל מקרה, אני מציע, בעבר ועדת המדע ייעדה דיון מיוחד למחקרים של הרלב"ד.

אנחנו נקיים דיון מיוחד על זה ועל הקשר הטכנולוגי ואיך אפשר לטפל.

אדוני, אני מאוד אשמח. יש לרלב"ד מדען ראשי משלה. יש לה גם מנכ"ל חדש. אני חושב שזה זמן מצוין להזמין אותם ולהציג את הפתרונות, לא רק הטכנולוגיים, גם המחקריים בתחום הבטיחות בדרכים.

ומשרד התחבורה הוא רגולטור. נכון?

הוא בהחלט הרגולטור. אבל הרלב"ד - - -

יש לו אחריות גם.

חד משמעית. מדובר במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

מצוין.

עלייה של 18% מהשנה שעברה.

תודה רבה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לואיזה.

שלום. אני לואיזה בורק, מנהלת אגף מתודולוגיה סטטיסטית. המדען הראשי שלנו פרש לפני כארבע שנים ומאז אין לנו מדען ראשי. בגלל שאנחנו מתמקדים בנושאים טכנולוגיים עכשיו, להפוך את הלשכה מאוד דיגיטלית, לייעל את התהליכים ולעשות אותם מתאימים ל-time to market ולכן אנחנו פתחנו חטיבה חדשה של חדשנות ומדע בלשכה. המכרז יצא ואנחנו בתהליכים עכשיו מכרזיים.

לגבי 2023 מפקד האוכלוסין 2022 הסתיים בסוף 2022, אפילו בתחילת 2023. אנחנו עבדנו באינטנסיביות כדי לעבד את הנתונים ולהפיק אומדנים גאו-דמוגרפיים והיבטים כלכליים. ונתנו לאוכלוסייה לגשת לנתונים דרך דשבורדים. כל אחד היה יכול לדעת במקום מגורים שלו מה המצב ביחס ליישוב שלו, ביחס למה שקורה בכל הסביבה שלו. זו אחת הפעילויות.

דבר שני, במסגרת הלמ"ס דיגיטלי אנחנו מאפשרים עכשיו לחוקרים לגשת לנתונים פרטניים מרחוק. עד עכשיו היו לנו חדרי מחקר, במספר מקומות, ארבעה-חמישה מקומות. הם עדיין פועלים, יש כמה נתונים שאנחנו, הנתונים אנחנו מקבלים ממספר גורמים, כולל נתונים שהחוקרים מביאים בעצמם. ומנגישים להם מרחוק שיכולים לבצע את המחקר. אנחנו רק בודקים את הפלטים שהם יכולים להוציא. המערכת דיגיטלית, יש פורטל מסביב, מאוד ידידותית לחוקרים. אני מציעה. זה לא רק חוקרים, זה גם משרדי ממשלה שקובעים מדיניות, אנחנו גם מאפשרים להם לגשת לנתונים פרטניים.

ב-2023 סיימנו את סקר PIAAC שזה סקר בין לאומי שמנוהל על ידי קונסולסיום מטעם ה-OECD. תוצאות של הסקר התפרסמו לפני כשבועיים, היה לנו כנס לפני שבועיים. זה בשיתוף פעולה עם ראמ"ה, אבל התוצאות שהתפרסמו והוצגו ביוטיוב לכל העולם, כולל תוצאות של מדינת ישראל. למה אני מתמקדת בסקר הזה? התוצאות מאוד מדאיגות. יש ירידה בכל העולם במיומנויות של האוכלוסייה, אבל בישראל ירידה יותר גדולה בכל התחומים. וגם איפה שחשבנו שאנחנו חזקים אנחנו לא כל כך חזקים. אולי בקושי בממוצע של ה-OECD.

אני אבקש להתייחס ל-2024, כי יש לנו זמן מאוד קצוב.

אוקיי. ב-2024 אני רוצה פה להגיד שאנחנו בעצם מאורגנים לבצע סקרים לגורמים שונים. כלומר, ב-2024 אנחנו התחלנו, גם כמו שעשינו בקורונה, שאנחנו יש לנו סקרים של מתפקדים, מה שקורה לאוכלוסיית העסקים ואוכלוסייה של אנשים. עשינו כבר סקר אחד לגבי התושבים שהיו גרים בדרום לפני המלחמה. אנחנו פרסמנו מדדים לרשויות מקומיות, פרסמנו כבר את המדד החברתי כלכלי ובקרוב אנחנו נפרסם, הימים הקרובים, את המדד הקומפקטיות לרשויות מקומיות, ליישובים ולאזורים סטטיסטיים.

כמובן יש לנו הרבה סקרים חדשים שנכנסים וסקרים מתוכננים גם לשנים הבאות שלא קיימנו אותם בעבר.

סליחה גברתי, לגבי המדד החברתי כלכלי, מי שלא יודע, אני הייתי גם ראש רשות. יש עיוות בין החוסן הרשותי לבין המדד החברתי כלכלי. יש איזה שהן התאמות או של המדד או יצירת מדד חדש שמלמד על החוסן הרשותי? עשיתם מהלך מאוד יפה של החברתי כלכלי היישובי. זה מאוד עוזר לראש הרשות להבחין, מועצות אזוריות בעיקר, להבחין בין יישובים. אבל יש לקונה, שאנחנו נמדדים בקולות קוראים על ידי המדד חברתי כלכלי ואין קשר בין המדד החברתי כלכלי של התושבים לבין החוסן הרשותי.

המדד שאנחנו מפרסמים הוא מדד של האוכלוסייה שמתגוררת ביחידה גיאוגרפית, על המצב הכלכלי חברתי של התושבים.

אבל כל הקולות קוראים, לרשויות המקומיות מתייחסות למדד חברתי כלכלי של התושבים ואין קשר.

אנחנו עשינו איזה שהיא פעילות בקשר לחוסן כלכלי של הרשות. פה יש אי הסכמות. אנחנו הצגנו את התוצאות באיזה שהיא ועדה שהוקמה על ידי משרד הפנים ולא התקבלו.

כן. זה בגלל הרצון לריכוזיות ולא ביזוריות.

יש כל מיני גם מה זה בדיוק חוסן וכו'. יש פה לגבי מושגית יש אי הסכמות, לכן זה המצב כרגע.

וזה נמצא באתר שלכם לעיון הממצאים האלה של החוסן הרשותי?

לא, כי זה לא מדד רשמי.

כן. אבל אם מחקר, אם נעשה משהו, אז למה שלא יהיה שיקוף לציבור?

אנחנו מנגישים את הנתונים למחקר, מי שרוצה לראות מה לעשות. אם מישהו מתעניין, כי יש לנו באופן עקרוני כל הנתונים האלה מפורסמים בדוחות הכספיים של הרשויות המקומיות.

אוקיי. אז אנחנו כוועדה נשמח לראות את הנתונים של המחקר הזה שעשיתם על החוסן הרשותי.

בהחלט.

תודה רבה. אני רוצה לתת הזדמנות לנציגת נציבות שירות המדינה, מהלט, שהיא מרכזת את גיוס המדענים הראשיים במדינה.

תודה רבה. קודם כל, תודה על הזכות להשתתף בפורום החשוב הזה. אני אציין שאני מייצג את הרפרנטורה בנציבות שירות המדינה, שאחראית בעצם על הגדרת התפקיד ותהליך העדכון כפי שנדרש בהתאם ובתיאום עם המדען הראשי במשרד המדע, פרופ' דומב. אין לנו שקף, אני פשוט אגיד כמה מילים בקצרה.

בחצי שנה האחרונה, אני אגיד כרקע קודם כל, שתיאורי התפקיד שאנחנו מנסים לדייק ולהוציא מטעם נציבות שירות המדינה, אחת המטרות המרכזיות שאנחנו רואים חשיבות מאוד גבוהה זה הנושא של תפקיד המדען הראשי או המדענית הראשית במשרד, ביכולת של התפקיד הזה למעשה לתרום ביישום המחקר לתוך העולמות של קביעת המדיניות. זה אחד הנושאים שחשוב לנו לבדוק ולמדוד בדיוק תיאור התפקיד. ההיבט הזה הוא היבט מרכזי ומשמעותי להצלחה של התפקיד של המדענים במשרדי הממשלה.

זו סוגייה לא פשוטה. זה למעשה לוקח אותנו למקום שבו אנחנו רוצים לחפש מדענים שיש להם יכולות ניהול, לצד ניסיון מקצועי בעולם המחקר והפיתוח והקידום שלו. בעקבות זה למעשה עשינו צעד משמעותי לפני בערך חודשיים ודייקנו את תיאור התפקיד ואת דרישות הסף שאנחנו מבקשים באמת להביא אנשים שיש להם ניסיון מחקרי מוכח רלוונטי למשרדים השונים. בעקבות כך באמת כמה משרדים שציינו כאן שהמשרות לא מאוישות זה כיוון שביקשנו לדייק את הגדרת התפקיד ודרישות הסף ולצאת מחדש למכרז.

אני אמנם מייצגת את הצד שכותב את ההגדרה הזו, אבל כמובן אנחנו עובדים בשיתוף פעולה גם עם יחידת הגיוס והמיון בנציבות שמחוברת לתהליך ומסייעת. אז תודה רבה. אנחנו פה לחשיבה. תודה.

מהלט, תודה רבה. אני מבקש ממיפוי ישראל.

שלום לכולם, אני גילה דרושקביץ, מנהלת אגף אינטרנט ופורטל ממ"ג. אני מחליפה היום את ד"ר אנה שניימן, המדענית הראשית שלנו.

הפעילות העיקרית שלנו בשנת 2023 הייתה בעצם הוצאת מכרז חדש להקמת אתר המפות הממשלתי. שני שינויים מאוד מאוד עיקריים שהם בעצם מעבר לקוד פתוח ושימוש בנימבוס, בענן. עוד דבר הוא המנוע הטופוגרפי. זה בעצם מנוע שאנחנו עושים דרכו בעצם הגשת תוכניות. יש מפות להיתר שמוגשות דרך מינהל התכנון במסגרת רישוי זמין ואנחנו בעצם חלק מהתהליך הזה. פעילות נוספת היא חוק קידום התשתיות, שגם כן אנחנו חלק מהתהליך הזה.

שנת 2024 אנחנו בעצם ממשיכים את הפיתוח. האתר בעצם אמור לעלות בביטאון ראשון של 2025. אמור להיות שיתוף פעולה בעצם בין משרדי ממשלה ורשויות מקומיות כתשתית רוחבית לכל משרדי הממשלה, כולל שימוש ב-API. גם מימוש חוק התשתיות, בעצם הגשת מפות עדות במסגרת מערכת תיאום תשתיות של נתיבי ישראל.

מחקר ופיתוח, אנחנו בעצם הוצאנו מכרז לזיהוי של דרך AI, זיהוי מתוך תצלומי אוויר של פאנלים סולאריים וזיהוי מבנים. וגם צמחייה, מתוך תצלומי האוויר. גם כן אנחנו עושים פרויקט לעיגון תצלומי האוויר בשיתוף אגף פוטוגאומטריה שאצלנו.

יופי. גילה, תודה רבה. נעבור לנציגת קרן קיימת לישראל.

שלום לכולם, אני ד"ר איריס שנבאום, אני מייצגת את ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי. בעצם יחידת המדען הראשי בקק"ל אחראית לפיתוח ידע בנושאים של שינוי אקלים, צפרות, מים ונחלים, חקלאות מקיימת, חינוך סביבתי. כל הנושאים שהם משיקים ליער, אבל לא רק.

בשנת 2023 הוקם בעצם הפרויקט, הפיילוט הראשון אגרו-וולטאי בשיתוף עם מעלה גלבוע ודוראל אנרגיה, שבעצם טכנולוגיות חדשות של פאנלים סולאריים הוקם על כרם לענבי מאכל. בימים אלה מותקנות כל המערכות, לקח להן קצת זמן להגיע מאיטליה, אבל מוקם. ואת הפיילוט הזה מלווה מחקר של מיגל, כדי להבין גם את הפחיתה ביבול, מה יקרה בעצם ליבול הענבים.

לא רק. עיבוד קרקע, סחף קרקע.

אז גם יש מחקר של אוניברסיטת תל אביב שמלווה את הצדדים האקולוגיים של הדבר.

ואתם בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות? כי הם גם הציגו 33 פיילוטים.

לא.

אני אסביר. בעצם אגרו-וולטאי זה חוצה גבולות. זה משרד האנרגיה ומשרד החקלאות, הם קיבלו שם, מעלה גלבוע קיבלו מכסת חלוץ וגם הרבה מענקים למחקרים ספציפיים ממשרד החקלאות. המחקרים החקלאיים. וקק"ל לקחו חלקה מסוימת והם מלווים חלקה מסוימת. כלומר, יש מספר חלקות. ואם את רוצה מספרים מביכים, אז מתוך ה-120 או 130 חלקות – בעצם קמו שתיים או שלוש.

ניסיתי לרמוז את זה בעדינות. אבל לא. אני מודעת לנתון המביך, אבל לא היה לי נעים להמשיך ולשאול.

אז שלנו יוצא לדרך.

בהצלחה.

אולי זה הזמן לעבור לדובר הבא.

והוא גם אפילו מחובר עם חברת החשמל. היו עוד פרויקטים. היה את פרס האקלים, יחד עם JNF קנדה למחקרים פורצי דרך בנושאים של ליטיגציה.

היחידה בעצם עוסקת במחקר ופיתוח. יוצא עוד מעט קול קורא ממש בימים אלה למחקרים שמלווים פיילוטים בתחומים שציינתי קודם. גם יהיה תעדוף לנושא חבל תקומה ולגליל ולגולן.

אתם מודעים למה שקורה בנחל שקמה?

שמה?

שבוצה מרצועת עזה זורמת בתוך הנחל. אולי שווה בדיקה.

אוקיי. גם נושא של מדע אזרחי, אנחנו מנסים לפתח את התחום הזה. קיבלנו עכשיו גם את עמיתת ממשק שתפתח את הנושא הזה אצלנו בקק"ל. ויש פיילוט נוסף להרחקת עגורים באמצעות לייזר באגמון החולה שהאגמון נפתח ביום ראשון. הפיילוט הוא בעצם מחליף את כל הנושא של תותחי הרעש ובאמצעות קרן לייזר בעצם להרחיק את העגורים.

איריס, תודה.

שאלה בבקשה. ושוב, סליחה על הסקטוריאליות, כחיפאי עוד פעם. למדתם לקח מהשריפות בכרמל? זה נושא כל כך חשוב וכואב לנו. אנחנו חיים על הכרמל כל חיינו. היו עזים שחורות שפילסו בהר שבילי אש, בצורה הכי טבעית. קק"ל הביאו עצים שלא קשורים לסביבה שלנו וזה עזר בחיזוק השריפות. האם יש לקחים, מממשים אותם?

יש לקחים. אני כן אגיד שבעצם יחידת המדען לא עוסקת בנושאים האלה. בנושאים האלה עוסק אגף ייעור. אנחנו בעצם יחידה שמלווה את הנושא של פיתוח הידע. אבל כן אני יכולה להגיד שכן כל הזמן לומדים וכל הזמן מתקדמים עם הנושאים האלה של הקמת אזורי חיץ ושבילי חיץ.

תודה רבה. נמשיך עם שי, כמה מילים על הרלב"ד כי אחר כך יש לך גם ישיבה מיוחדת, אז תקצר.

אז לגבי הרלב"ד, הפעילויות המרכזיות היו למעשה דוחות מחקר בנושא אופנועים, בנושא כביש 90 וספר מגמות בבטיחות בדרכים של העשור האחרון. כמובן היו גם פורומים מחקריים ויש קול קורא מצוין שעובד יחד עם משרד המדע והחדשנות בנושא בטיחות בדרכים.

ב-2024 יהיה מחקר משמעותי בנושא רכב כבד, שזה נושא מהותי מאוד. רכב כבד יש לו מידה משמעותית מאוד בפגיעה במשתמשי דרך. הרצון הוא לקיים גם מפת מהירות דיגיטלית ומדדים משמעותיים לבטיחות בדרכים, מה שנקרא SPI. עד כאן.

השירות המטאורולוגי, יואב.

יואב לוי, מנהל אגף מחקר ופיתוח בשמ"ט. יש לנו מחקרים קליניים ב-2023 שהתעסקנו ברוח. גם בהערכת פוטנציאל אנרגיית הרוח עם המשרד לאנרגיה. גם מיפוי מהירות רוח קיצונית, זה חשוב מאוד לתכנון מבנים.

לחיזוי אנחנו בעיקר משתמשים במודל חדש אייקון, שהוא בעצם תוצר של פיתוח של קונסורציום קוסמו, קונסורציום אירופאי שמשתתפות בו מדינות ממרכז אירופה ובעצם שירותים מטאורולוגיים ביחד מפתחים מודל לחיזוי לטווח השעות הקרובות, הימים הקרובים ועד להערכת שינויי האקלים.

ב-2024 כתבנו דוח מקיף על המגמות האקלימיות ואירועי קיצון בישראל. ניתוח ומיפוי עוצמות הגשם ועומסי החום בישראל. ובמערכות החיזוי בעצם פיתחנו כמה אפליקציות לחיזוי על הצפות ושיטפונות. סיכונים למזג אוויר קיצוני וחיזוי של סופות לטווח הקצר מאוד. מערכת מתפתחת תוך כמה דקות. אנחנו מוציאים התרעות היום בנייד או בטלפון ישר לכל הגורמים הרלוונטיים. כולל חיזוק ברקים ואבק. משתמשים באותו מודל שדיברתי קודם לשימוש להערכת שינויי אקלים, כי אנחנו רוצים את המודל הזה עד סוף המאה כדי להעריך מה שינוי האקלים.

תודה רבה לך. הדובר האחרון זה רשות הטבע והגנים, בלי מצגת.

אני חדש, לכן אין מצגת. פרופ' דרור הבלנה, מדען ראשי של רט"ג. הדברים העיקריים שהתעסקנו בהם ב-2023-2024 מבחינת הפעילות של חטיבת מדע והמדען הראשי היא בנושא ים, ים תיכון. לימוד מה שקורה בים התיכון על מנת להכריז שמורות חדשות ולטפל גם בנושא הדיג.

דבר נוסף עיקרי הוא טיפול בנושא סניטציה.

תסלח לי, אני חושב שזה נושא כל כך חשוב ענין הדיג. אתה יכול להרחיב? מצב הדגים הוא מצב מחפיר במדינה. וסליחה, כל בן אדם שמבקר במסעדת דגים כבר לא, אין דגים מהארץ. מביאים בכל מקום שבועיים במקררים, אין ריח של ים, אין טעם של פעם. זה חשוב.

זה חשוב מאוד. ובדיוק בשביל זה אנחנו כרגע עובדים בצורה מסודרת כדי לסקור את הים שלנו. גם במים הטריטוריאליים וגם במים הכלכליים. וזאת על מנת לאתר את המקומות היותר חשובים שחשוב לשמור עליהם, על מנת לאפשר דיג במקומות שהם לא שמורות, וכך יהיה לנו מצאי דגים בעצם. יהיה לנו מלא מחדש של דגים.

ברשות הוקמה גם יחידת אכיפה. אכיפה בתווך הימי. דבר שעובד פשוט מצוין. הדייגים בהתחלה התנגדו, היו הרבה עבירות. אבל עכשיו המצב מתייצב והדייגים אפילו נשמע שמתחילים להיות מבסוטים, כי מתחיל להיות יותר דגים. זה בנושא הזה.

נושא נוסף הוא נושא סניטציה.

גם הגעת דגים דרך תעלת סואץ, שחלק מהם דגים בעייתיים מאוד. אז גם מטפלים?

לא. זאת בעיה רצינית ביותר. אנחנו מתעדים אותה, אבל כרגע אנחנו לא יודעים מה לעשות בנושא הזה. זאת אומר, זו בעיה שהיא בעיה עיקרית. הרבה מאוד מהדגים במקומות מסוימים, אפילו רוב הדגים, הם מינים שהגיעו מים סוף והם בעיה רצינית ביותר. כרגע אנחנו נכנסנו לסדרה של סקרים ומחקרים לנסות ולראות באמת אם אפשר לעשות משהו בנושא הזה, כי מדובר בתופעה שכל הזמן מגיעים דגים מחדש ולכן גם טיפול.

מגיעים עד לצפון.

כן, כן, מגיע עד ראש הנקרה, לגמרי.

ואוכלים דגים שהם חלק מהנוף שלנו.

כן, יש החלפה של המינים שקיימים אצלנו.

דבר נוסף זה סניטציה. טיפול בסילוק של פסולת ופסדים ופגרים, בעיקר כרגע אנחנו מתעסקים בדרום, באזורים של הפזורה הבדואית. כשהרעיון הוא מצד אחד לתת שירות, לתת ניקיון באזורים האלה. מהצד השני למנוע הרעלות ולמנוע קונפליקט של אדם-חיה באזורים האלה. וכך נוכל למעשה להוריד הרעלות ולמנוע פגיעה בעופות דורסים. זה נושא מרכזי.

לפי הפרצוף אני צריך לסיים, אז סיימתי.

תודה רבה. יושב-הראש, אנחנו סיימנו את המצגות.

תודה רבה.

אני רציתי להציף סוגייה בעקבות מחויבות של ישראל לצמצום, הפחתת טביעת הרגל הפחמנית כתוצאה מההיערכות למשבר האקלים. התחייבות של מדינת ישראל ל-27% נדמה לי עד 2030 לצמצום פלטות. בעצם כל משרד צריך לעשות הערכת סיכון אקלימית ולהציג תוכנית אופרטיבית איך הוא מיישם, איך מדינת ישראל עומדת בהתחייבויות שלה לצמצום טביעת הרגל הפחמנית.

אני חושבת שנכון יהיה או לייחד דיון ספציפי להיערכות של המשרדים השונים להתחממות הגלובלית. זה גם בהיבטים של התייעלות אנרגטית, אבל לא רק. גם בנושא של צמצום טביעת הרגל הפחמנית. וכמובן לתת את הדעת בכובד ראש בשנת המחקר הבאה, הבאה עלינו לטובה, שנת 2025. אבל גם מה נעשה עד עכשיו, כי לכאורה כל המשרדים היו כבר צריכים להיות בעבודה, כי ההתחייבויות הן בוועידות האקלים לדורותיהם. אז זו סוגייה שאני חושבת שנכון שהשולחן הזה ידון בה בצורה מערכתית, לאומית.

מי שדן בנושא הזה גם זה המל"ל. יש לו ועדה שמרכזת את כל הפעילות הזאת. ואני חושב שכדאי באמת לייחד לזה ישיבה.

אז צריך לראות איך עושים את זה בצורה הכי אפקטיבית גם בכדי להניע מי שעוד לא נמצא בפעולה וגם לשקף מה נעשה עד עכשיו. זה אך נכון, כי יש כאן באמת משימה לא רק לאומית, בין לאומית.

תודה רבה. חברים, יש לנו אויב משותף, זה הניו ליברליות והקפיטליזם החזירי. אני מאמין שזה מה שפוגע בלא פחות מ-80% ממה ששמעתי מהמדענים הראשיים. אז אני יותר סוציאליסט מכל פעם אחרת.

אני רוצה להגיד לכם תודה רבה, לכם, לכולכם. אני מעריך כל אחד ואחת שהגיעו לפה ואמרו דברים מאוד חשובים לציבור כולו.

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת התרשמה מפעולתם המדעית טכנולוגית הרבה של חברי פורום המדענים הראשיים במשרדי הממשלה, כפי שניכר מהדוח לשנת 2023 שהוגש לוועדה. דוח מסכם את פעילות חברי הפורום במשרדים השונים, כל אחד בתחומו, בדגש על התאמת פעילות חברי הפורום למלחמה והמשך ההתארגנות לקידום המדע והטכנולוגיה לשנים הבאות.

הוועדה רואה חשיבות רבה בתקצוב קבוע ומתאים של יחידות המדען הראשי בכל המשרדים והגופים הציבוריים על מנת שימשיכו וביתר שאת להצעיד את משרדי הממשלה והשירות הציבורי לעתיד מדעי וטכנולוגי המניע את כל תחומי החיים ובראשם הכלכלה.

הוועדה רואה חשיבות רבה במינוי מדענים ראשיים בעלי רקע מחקרי מדעי ובעלי מעמד בתחום, יחד עם יכולת ניהול, המאיישים את התפקיד לתקופה קצובה. המדענים הראשיים אחראיים להצעיד את המשרד בו הם משרתים לקדמת הטכנולוגיה והמדע בשנים הבאות.

הוועדה תפנה לשרים אשר במשרדם אין מדען ראשי על מנת לקדם מינוי בהקדם.

הוועדה תקיים דיונים נפרדים עם כל משרד ומשרד בו פעל מדען ראשי, על מנת לשמוע בצורה מעמיקה ומפורטת יותר על פעילותם.

הוועדה פונה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מנת לקבל את תוצאות המחקר וההמלצות על נתוני החוסן הרשותי.

תודה רבה לכם, לכולכם.



הישיבה ננעלה בשעה 12:11.