פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
ועדת הכלכלה
09/12/2024


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 531
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ח' בכסלו התשפ"ה (09 בדצמבר 2024), שעה 8:33

1. סיוע כלכלי למשפחות משרתי המילואים
2. תמיכת קרן הסיוע של משרד הביטחון במשרתי מילואים עצמאיים שגויסו לשירות ממושך במלחמת חרבות ברזל

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי
שלום דנינו
משה פסל

סא"ל במיל' יוסרי זין אלדין - יועץ קמל"ר לענייני חקיקה, כנסת וממשל, משרד הביטחון

תא"ל צחי חפץ - מפקד מרכז מילואים 360, משרד הביטחון

יצחק אוחנה - סמנכ"ל חטיבת פרט, משרד העלייה והקליטה

יוסף חיים דיאמנט - עוזר מחקר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

אפרת פורת - מנהלת תחום, המוסד לביטוח לאומי

תמר ברהום - מנהלת תחום מילואים, המוסד לביטוח לאומי

נגה בריינס - מנכ"לית איגוד העורכים, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

שפרה שחר - סמנכ"לית בית חם לכל חייל

ליאור גור - מנהל תחום כנסת, פורום העצמאים מבית ההסתדרות

אל"מ אופיר כהן - יו"ר העמותה למען משרתי המילואים

סא"ל במיל' דביר אינדיג - יו"ר עמותת צו 8 - פורום המילואים של ישראל

רחל עזריה - חכ"ל, מנכ"לית "העוגן למשפחות המילואים"

דוד ויצ'נר - נציג "העוגן למשפחות המילואים"

יעל לביא - אשת מילואימניק, נציגת "עוגן למשפחות המילואים"

דניאל יהודה - עצמאי, נציג "העוגן למשפחות המילואים"

גיל ורד - נציג אחים ואחיות לנשק

לאה האריס - אמא ללוחם עצמאי, אימהות הלוחמים

מוריה אילן זר כבוד - נציגת פורום נשות הפצועים

רינת דקל קינן - דודה של שגיא דקל חן החטוף בעזה

יוסף אבי יאיר אנגל - סבא של אופיר אנגל שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 54 ימים

ד"ר עידית חנוכה

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

תמיכת קרן הסיוע של משרד הביטחון במשרתי מילואים עצמאיים שגויסו לשירות ממושך במלחמת חרבות ברזל

סיוע כלכלי למשפחות משרתי המילואים

בוקר טוב. הנושא: תמיכת קרן הסיוע של משרד הביטחון במשרתי מילואים עצמאיים שגויסו לשירות ממושך במלחמת חרבות ברזל. הנושא השני: סיוע כלכלי למשפחות משרתי המילואים.

אלה דברים שכבר דנו בהם כמה פעמים. כיוון שביקשו, אז אמרתי שאני אעשה עוד דיון. הקרן לא פה, נכון?

רבע שעה הוא מגיע.

רבע שעה, אז תתחילי. סליחה, יש פה משפחות חטופים?

כן.

בבקשה.

בוקר טוב. רינת קינן. אני דודה של שגיא דקל חן, שחי, עדיין חי וחטוף בעזה. אחרי ארבעה חודשים של דממת אלחוט, כאשר כל הדוברים הרשמיים חזרו על המנטרה שאין עם מי לדבר, שאין עם מי לנהל משא ומתן, נמצאו לפתע הגורמים שאיתם אפשר לדבר. בשלו התנאים או אולי החלו חגיגות ההכתרה של הנשיא הנכנס טראמפ ואלה מפיחות רוח חיים בתהליך שגווע.

בשבועיים האחרונים כלי התקשורת ודוברים רשמיים אינם חדלים לדבר על עסקה שנרקמת. רכבת המשא ומתן שוב צופרת ליציאה לדרך וכולם נקראים לעלות. ואצלנו, האינסטינקטים, תחושת הבטן, החשיבה הלוגית, זועקים לא לעלות על רכבת ההרים. אנחנו כבר צרובי ניסיונות. הרי כבר עלינו וירדנו מאלה הקרונות בחודש מרץ ושוב במאי ושוב באוגוסט. ומאז השתרר שקט מקפיא. גמרנו אומר, לא עולים יותר על הרכבת. מחכים עד שנראה את שגיא שלנו בג'יפ הלבן, חוזר הביתה.

ובכל זאת ולמרות כל אלה, מצוות הלב, זעקת המצפון, האהבה, גורם לנו לעלות שוב, לדחוף את הרכבת במו ידינו. לתת לה את ברכת הדרך, את כל הכוח הנדרש, כדי שתעשה דרכה עד התחנה הסופית שתשיב את כולם הביתה. זה הציווי שלנו, המשפחות. לדחוף בכל הכוח. לא לתת לה, לרכבת, לרדת מהפסים כמו שקרה בעבר. חובתנו לזעוק שוב ושוב ומעל כל במה את זעקת החטופים המעטים שתחינתם נשמעת בסרטונים ששוחררו לצפייה והרבים שגורלם לא ידוע. שיושבים באפלה הגדולה שאופפת גם אותנו ב-14 החודשים שחלפו.

כבר אז, ב-7 באוקטובר 2023, ידענו שאנחנו יוצאים למסע ארוך, לדרך מפרכת. שגיא שלנו בן 36, ומיד הבנו שהוא לא יהיה בין ראשוני המשוחררים. ועם זאת, דבר לא הכין אותנו למסע ארוך ומייסר כל כך. שחר מזל, בתו של שגיא, נולדה חודשיים לאחר שנחטף מביתו. התינוקת המקסימה הזאת מציינת השבוע שנה ראשונה לחייה. שנה שלמה בלי אבא מלווה, מחבק ומגונן.

כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. אלה אינן קלישאות, אלא ערכי יסוד בהם דבקו עמנו ומדינתנו מאז ומעולם. אנחנו יודעים שהחטופים כולם, ובהם שגיא ושאר הצעירים והצעירות, כבר אינם יכולים לחכות יותר. הסכנה לחייהם מיידית ומוחשית. חייבים להשיבם הביתה עכשיו ולא אף רגע מאוחר יותר. כולם בפעימה אחת. כולם הומניטריים. רק כך נוכל להתחיל בתהליך ריפוי לפדויי השבי, לבני המשפחות, לקהילות השבורות ולעם ישראל כולו.

בבקשה.

איתך אני מתחיל כל בוקר ביום שני.

נכון.

מי שעדיין לא מכיר, אחרי עשרות ביקורים בוועדות הכנסת בחודשים האחרונים, שמי יוסף אבי יאיר אנגל. אבא של יאיר ז"ל, שהשבוע נציין 28 שנים לנפילתו כחייל בשייטת 13 וסבא של אופיר שחזר אחרי 54 ימים ועדיין לא מוצא את עצמו חוזר לחיים רגילים, של צעיר ישראלי בן 19. "אני לא יכול לחשוב קדימה, לדמיין עתיד כשיש עדיין חטופים בעזה". זה הוא אמר בעיתון לפני כמה ימים.

חברי הכנסת, 430 ימים מאז היום הנורא, ועדיין 100 ישראלים חטופים אי שם בגיהינום העזתי, מבלי שנעשה ניסיון אמיתי לשחררם. בדיונים המתנהלים בימים אלה בהובלתו של מר הפקרה, העסוק עד מעבר לראשו בענייני המשפט הבלתי נגמר והניסיונות השונים לדחותו עוד ועוד. רק נזכיר קמצוץ ממה שדרש בעבר מר הפקרה מראש הממשלה אולמרט, כאשר רק נחשד בפלילים ובסוף התפטר. כדאי לראות את הקטע הזה מהנאום של ביבי בכנסת, ב-2006, כדי להבין את הפער הגדול הזה.

מדוע אנחנו צריכים לחכות עוד 60 ימים עד שנתחיל לראות קומץ חטופים חוזר? ומה עם היתר? הלא ניצחנו את החמאס כבר לפני כמה חודשים, לפחות על פי ההצהרות של מר הפקרה ושר הביטחון שלו. מה קרה לנו, מדינת ישראל? אם ניצחנו מדוע לא מביאים את כל 100 החטופים הביתה? לא נראה שנושא החטופים מעניין מישהו בהנהגה. כשיש את פלדשטיין, אורליך, בן גביר, ראש השב"ס וקצינים בכירים במשטרה שמעסיקים אתכם עד מעבר לראש.

עד מתי תימשך הפרימה של מערכת היחסים הכה מיוחדת של החברה הישראלית רק בגלל תאוות שלטון? שוב אתם מנסים לשלב את קטאר, האויב הגדול של מדינת ישראל, שקיבלה קרדיט ענק מהממשלה הכושלת שלנו במשך שנים. קטאר היא הינה מדינת אויב להמשך צביונו הכללי של העולם. האם מהות הכיסא בכנסת זה הכול? האם אין שום אחריות של מעל 100 חטופים שהשבתם הביתה הוא הנושא הדחוף מכל נושא אחר שעל סדר היום של החברה הישראלית? האם האחיזה בדש בגדו של מר הפקרה היא מהות הכול?

חברי הכנסת, נסו לראות את המציאות. את מצבה של החברה בישראל. ותחשבו לאן אתם, תחת הנהגתו של מר הפקרה, מובילים אותנו. כמה הזדמנויות להחזיר את כל החטופים עוד נפספס בגלל שיקולים אגואיסטיים של איש אחד ואתם שותקים? תירוצים מכאן ומכאן ועד להודעה חדשה. מעבר נצרים, רפיח, ציר פילדלפי, המלחמה בלבנון ועכשיו המצב בסוריה. העיקר לא לעשות כלום, כדי ש-100 החטופים יחזרו למשפחותיהם.

430 ימים. 430 ימים, מי היה מאמין? עד מתי? השיבו אותם הביתה עכשיו, את כולם. תודה.

עוד מישהו נרשם, נכון? לא פה? ברשותכם, אני אמשיך את הישיבה. בבקשה רחל.

בוקר טוב. קודם כל אני אומר שליבנו עם משפחות החטופים, כל עם ישראל. שמי רחל עזריה, אני חברת כנסת לשעבר ומנכ"לית מייסדת של העוגן למשפחות המילואים. יש לי שני פירגונים: אחד לצבא ולאגף תקציבים, שעשו עבודה מאוד משמעותית כדי לסייע למשפחות המילואים. וזה צריך להיאמר, כי עוד מעט נגיד את כל הביקורת. דבר שני, ליו"ר הוועדה שהסכים לקיים את הדיון. אני יודעת שלא כל מה שאני הולכת להעלות הוא לגמרי מאה אחוז האזורים של הוועדה, אבל אני מודה לך על זה שאתה מסכים לקיים את הדיון, כי יש פה הרבה מאוד דברים.

עוגן למשפחות המילואים, אנחנו מיזם התנדבותי שמסייע היום ל-20,000 משפחות מילואים ב-600 יישובים ברחבי הארץ, בעזרתם של 15,000 מתנדבים. בין 15,000 ל-17,000 מתנדבים. אנחנו עוזרים בכל תחזוקת הבית ואתגרי היום יום. הרעיון הוא משפחות שבהם האבא או האמא גויסו למילואים, יש ילדים וכו'.

לאחרונה ערכנו שני סקרים מאוד משמעותיים בקרב המשפחות וענו למעלה מ-2,000 משפחות לכל אחד מהסקרים. אחד לגבי המצב הכלכלי ואחד לגבי המצב הרגשי. והתוצאות הן מאוד מאוד מאתגרות. בעצם הרבה מאוד, כמובן חווים קושי רגשי, על זה לא נדבר עכשיו. אבל גם ירידה משמעותית בהכנסות. וצריך לומר את זה, זה לא כולם. ואני חושבת שיש פשוט אזורים שנופלים בין הכיסאות. אני יודעת שקרן הסיוע עושה מאמץ ואגף תקציבים עושים מאמץ, אבל כן חשוב לי לומר כמה דברים שאני חושבת שאנחנו צריכים להתייחס אליהם.

קודם כל הנושא של העצמאים. גם העצמאים המילואימניקים וגם בני ובנות הזוג. יש קושי אדיר בסיפור הזה. המחירים שעצמאים משלמים וניתנים פיצויים, אבל הרבה פעמים נופלים בין הכיסאות, ואני אתן כמה דוגמאות לעניין הזה. נגיד, מי שבדיוק הקים עסק שנה לפני המלחמה או חצי שנה לפני המלחמה. והרבה פעמים זמן הקמת העסק, הכנת הפרוטו-טייפ, יצירת זה, נוסעים בעולם, מוצאים את הזה כדי להבין מה בדיוק צריך לעשות. כל התקופה הזאת כיוון שהוא לא הרוויח מספיק כסף הוא לא מקבל פיצויים כמו שצריך על התקופה הזאת. אבל זו תקופה שבה הנחת עבודה היא שבונים כדי לקבל את הרווח בעתיד.

בעיניי יש הבדל מאוד גדול. אני חושבת שזה משהו שהוא מאוד משמעותי. יש הבדל מאוד גדול בין המילואים הפעם לבין המילואים שאנחנו רגילים אליהם. המילואים שאנחנו רגילים עליהם יודעים עליהם מראש, יוצאים לחודש, גג חודש. וגם כל הנוהל שהיה בנוי מבחינת המחשבה על מלחמה, הנחת העבודה היא שאנשים יוצאים לחודש-חודשיים ובזה זה נגמר. נכון דוד? אנחנו יודעים, בכל הסבבים זה מה שהיה. יוצאים לחודש-שישה שבועות ובזה זה נגמר. ולכן גם הכול בנוי לפי זה.

אני יכול לעדכן אותך במשהו? אנחנו הגשנו חוק גם בהסכמתו של בן צור, בנושא של חוק ביטוח לאומי. שאת צודקת במאה אחוז שהנוסחה הזאת של הפיצוי בנויה ככה לרגיעה של 30 עד 60 יום. אנחנו בחוק הזה, שהוא מוסכם על הממשלה, זה הולך להיות בשיטה אחרת לגמרי שיפצו אותו על הרבעונים הגבוהים מבין האחרים.

מעולה. יש עכשיו, אני יודעת, יש הערות הציבור עד מחר וזה מעולה. אני מעלה עוד משהו, אני חושבת שזה לדוגמה.

סליחה, עוד הערה קטנה. מה שאת מעירה פה על עסקים חדשים בבנייה, זו נקודה מאוד חשובה. ואם יש לך הצעה איך פותרים את זה.

איך לטפל בעסקים בבנייה? נגיד משפחה אמרה אם אפשר לעזור לנו לפחות לעבור את התקופה. אז הם לא הרוויחו מספיק. הם לא הרוויחו מעל 12,000 שקלים, אז הם בעצם לא זכאים לשום דבר. אבל הם לקחו את כל החסכונות שלהם כדי להקים את העסק. ומה שצריך זה לתת להם משהו שיאפשר להם לצלוח את התקופה. בסדר? כמו דמי אבטלה. בעצם סוג של דמי אבטלה לעצמאים. אני יודעת שאנחנו תמיד נמנעים, המדינה נמנעת מדמי אבטלה לעצמאיים.

כן. אבל הקרן הקימה ועדת חריגים. לכן בוועדת החריגים הזאת הם יכולים לקבל פיצוי.

את יכולה להגיד מה המינימום שהוא מקבל אותו עצמאי? מבחינת הצבא, של המילואים.

אני יכולה להקריא, אקריא כמה. פתחו עסק ביולי 2022. 15 חודשים לפני המלחמה. העסק ההקמה בהתבססות. בנו אבטיפוס, השקעות ראשוניות, עסק מתחיל, זה משהו טכנולוגי. השקעה לקראת פתיחה מלאה. הזמינו סחורה מסין, הגיעה בספטמבר 2023. רגע לפני זה, ממש לפני חג סוכות. ההשקעה נעשתה מתוך כוונה לפתוח את העסק במתכונת מלאה לאחר החגים.

פרוץ המלחמה קטע את תהליך פתיחת העסק. הוא התגייס למעלה מ-200 ימי מילואים. גיוסים חוזרים ונשנים מנעו את האפשרות של להפעיל את העסק באופן רציף. העסק נמצא עם מלאי סחורה שנרכש הן בארץ והן בחו"ל. שלחו את הסחורה גם לארצות הברית, שגם היא יושבת במחסנים. הוא לא יכול להגיע לארצות הברית. אין אפשרות מעשית להעסיק את העסק בשל שירות מילואים מתמשך ומילואים חוזרים ונשנים. נגרם נזק משמעותי בשל חוסר יכולת לממש את התוכנית העסקית המקורית.

בשל היות העסק בהקמה ההכנסות ב-2023 היו נמוכות מ-12,000 שקלים. מצב זה מונע מתן מענקים רגילים ובעצם קרן הסיוע לא נותנים, כי הם לא עונים לשום קריטריונים. זה משהו שצריך לתקן בקריטריונים עצמם. וגם ממס הכנסה, בשל אי עמידה בקריטריונים. מבקשים לשקול מקרים חריגים שדורשים התייחסות. להתחשב בעובדה שהעסק היה בתהליכי הקמה ובהשקעות מאמצים רבים.

אז הם אומרים, בעצם כשהוא חזר בין המילואים הם גם הלכו ושכרו חנות כדי להתחיל ולמכור וגם את זה הם לא הצליחו לפתוח כמו שצריך, כי שוב הוא נקרא למילואים.

אז רגע, בואו נשמע אותם.

אתם רוצים? צחי, התחלתי לפרגן לצבא על כל העבודה.

את רחל אני פוגש פעמיים בשבוע.

אני לא מבינה למה ועדת חריגים, בגלל שקודם הגשתי - - - אז למה אדם כזה למשל?

אני אסביר. כי ועדת החריגים לא נועדה לעקוף את מה שהחוק לא נותן.

בדיוק, מה שהחוק אומר.

היא לא עוקפת את החוק. ועדת חריגים, אם יש חוק שאוסר או מגביל משהו, ועדת חריגים היא לא עוקפת חוק. זה במקרה שלך. אני לא יודע.

לא שלי, של בחור שחסר לו כמה ימים במרווח.

של הבחור שדיברנו עליו. אני מתייחס למה שדיברת.

מילואימניק כזה, רק שבאמת נהיה על גל אחד. כמה כסף הוא מקבל? מה השכר שלו?

קודם כל, עוד פעם, אם עכשיו לקחנו, אני מדבר על שכר המינימום לצורך העניין, בסדר? זה 9,000 שקלים. לגבי ערך היום המזערי.

נכון.

9,000 שקלים?

זה הוא מקבל בכל מקרה.

זה הוא מקבל.

אז אני אומר, זה המינימום. העלנו את זה ל-310 שקלים. וכרגע גם התוכנית היא, זה יסתיים בסוף שנה, התוכנית היא להאריך את זה לשנת 2025.

אבל מה ועדת חריגים עושה? יש לכם כבר נתונים על ועדות חריגים? הרי דיברנו בזמנו, הקמתם באמת, כל הכבוד. תכלס היא עובדת.

עובדת. עובדת מעולה. ואנחנו דנים בכל אותם מקרים. סעיף התקנון הוא סעיף מאוד רחב, כן? ואפשר להגיד שהוא גם נתון לפעמים לפרשנות מסוימת, כי אין, אי אפשר להחיל את כל תת הסעיפים בכל המקרים החריגים.

זה דנים בנסיבות הספציפיות.

אז זה מה שאנחנו עושים בוועדת חריגים.

כמה בקשות הוגשו וכמה בקשות אישרתם?

בוועדות החריגים, אני חושב שזה מתנהג בסביבות ה-50-50. 50% מאושר, 50% לא.

כמה עסקים?

אנחנו דנים בכל שבוע בערך ב-100 בקשות חריגים. הוועדה מתכנסת כל שבוע.

תן לי דוגמה של משהו שלא אושר נגיד. יש לך?

בעצמאים?

כן. אתה רוצה, תן לנו מה שאתה רוצה, אבל תן לנו דוגמה.

המקרה שחברת הכנסת לשעבר הציגה? אתה מכיר אותו?

זהו, אני נכנסתי ואני לא.

לא משנה, בואו נדבר על העיקרון, זה לא משנה לי.

העיקרון אלה אנשים שבדוחות הכספיים, נניח עסק בצמיחה והוא לא עונה להגדרה, כי אין לנו נתונים על 2022 ואתה לא יכול לראות את זה. ואנשים אומרים לך שמה שאתה רואה באחוז, בהיקף ההכנסות שהיה בשלושה-ארבעה חודשים האחרונים זה לא משקף באמת את הנתונים. ואז אתה מסתכל ופותח עוד קצת דוחות ועוד קצת נתונים. ובמקומות שבהם אנחנו צריכים אנחנו מחריגים את האנשים האלה, כי הם לא עמדו בכללים. הכללים, אנשים אמרו דוח של 2022, תגיש. המערכת לא יודעת לזהות את הדבר הזה ואנשים מסתכלים על זה ומזהים את הפערים ובהתאם לזה גם אנחנו משלמים. זו דוגמה אחת. אבל יש באמת עשרות דוגמאות. אני יכול להציג פה כמה שאתה רוצה.

ואין לכם מקום של שיקול דעת? כי אני יודע שגם בחוץ וביטחון תוקצב סכום כזה מתוך ה-18 מיליארד, אם אני זוכר נכון את המספרים, שניתנו לצבא. ויש שם סעיף שמדבר על סיוע לעצמאים. ואני מניח שזה על בסיס של שיקול דעת, לא על פי תקנות.

לא, אין אישור. יש כזה שאין כללים. תראה, קודם כל הבקשה של ועדת החריגים זו בקשה של ועדת הכלכלה בזמנו. כי התקנות הן תקנות, הן כלליות שמתייחסות לנתונים מסוימים. ברור שאנשים נופלים בין הכיסאות, אין על זה ויכוח. וזה שיש ועדות חריגים זה טוב. מה אמרת לה שאתה לא הולך נגד החוק? מה התכוונת?

בחור שהגיע מארצות הברית, היה לו עסק קטן. הגיע מארצות הברית כדי לשרת במילואים. שירת בכמה סבבים. בין שני סבבים יש פער של 68 יום. אם היה לו פער של עד 60 יום הוא היה זכאי להמשיך לקבל, כי בתחילת המלחמה הוא כן קיבל קצבה שמתאימה פחות או יותר למה שהוא סגר את העסק, הוא כבר בא לארץ, הוא נשאר בארץ. הוא היה חייל בודד גם. אבל בגלל השמונה ימים האלה, שהם נפלו גם על חג נדמה לי, פסח אם אני לא טועה.

אז בגלל השמונה הימים האלה כרגע הוא לא זכאי. והוא שלושה חודשים כותב לי כאן, שלושה חודשים שהוא רב עם הקרן לסיוע ומן אטימות כזאת. חבר'ה, הוא הרי שירת כבר בסבב שני ושלישי ועוד מעט רביעי. אז למה זה לא מוגדר לוועדת חריגים?

למה אמרת לה שזה לא לפי החוק?

חוק הביטוח הלאומי - - - אתה מבצע או תקופת מילואים בתוך 60 יום מהתקופה הקודמת, אז כאילו זה נקרא גורר שכר.

אוקיי. ופה יש 68 יום וחג באמצע. אז מה? חג בסוף התקופה.

אז החוק מנחה את ביטוח לאומי לתת מי שנמצא בתוך ה-60 יום. ביטוח לאומי לא יודע לתת לא כי זה לא מאפשר לו - - -

זה אוטומטית.

אבל בשביל מה יש ועדת חריגים? אני לא מצליחה להבין.

אולי אם נכניס גם את זה. לא ידעתי על זה.

יש קושי אחר, לא בגלל שהחוק לא מאפשר.

אז הנה, עובדה שזה לא עוזר שלושה חודשים.

מקרה של 68 ימים זה מקרה בהחלט לוועדת חריגים.

אבל הנה, שלושה חודשים שהוא רב אתכם, עם קרן הסיוע. שום דבר, אטימות.

א', אף אחד לא רב איתנו.

זה מה שהוא כותב. זו התחושה שלו. בסוף בן אדם סגר עסק בארצות הברית, הגיע לשרת.

תעבירי לנו את המקרה. עזוב יוסרי. אנחנו מטפלים באלפים ביום. תעבירי לנו את המקרה ונטפל בזה.

זה עניין לוועדת חריגים לדעתי. זה לא סותר את החוק. זה בדיוק העניין, שהוא נפל בין הכיסאות.

בדיוק, השמונה ימים האלה.

הם ידונו בזה עוד פעם.

אני רוצה לענות לחה"כ דנינו. בהחלט יש שיקול דעת רחב מאוד לאנשים שבוחנים את הבקשות, כי באמת חלק גדול מהבקשות לא דומות לבקשות אחרות. בגלל זה קצינים עומדים בראש כל עמדה כזאת. אלה לא חיילים בוחנים בקשות, אלה קצינים במילואים שעוסקים בנושא הזה ובמקרה הצורך עם מדברים. וברוב המקרים, במקרים הללו הם מתקשרים לאיש המילואים, מנהלים איתו שיחה, מבינים קצת יותר לעומק את הבעיה ונותנים מענה בהתאם למסגרות שהגדרנו להם. ועדת החריגים יכולה גם לפרוץ את המסגרות האלה.

אוקיי.

אני רוצה להציע גם דמי אבטלה לעצמאים.

אבל זה לא מתבצע, עזבי. זה דיון רחב מאוד, זה לא קשור למלחמה.

לא, למילואימניקים. לעצמאים מילואימניקים. מה שקורה זה שבין התקופות, עסק כזה, תחשוב, בין תקופות המילואים אין לו הכנסות.

אז יקבל, יש את הפיצוי לעסק. זה לא נכון מה שאת אומרת.

רחל, היום הפיצוי נותן מענה לחצי שנה אחרי תקופת השירות הארוכה.

בסדר.

הנושא הזה של דמי אבטלה לעצמאים זה רחב מאוד, זה לא קשור אחד לשני.

כן, זה נושא גדול.

כבוד יושב-הראש, אפשר להתייחס לנקודה הזאת?

איזה נקודה?

הנקודה של מה שנקרא "דמי אבטלה לעצמאים".

לא, לא.

לא, לא, לא.

לא, לא דמי אבטלה. אני רוצה להתייחס לנקודה של עצמאים - - -

זה מוביל אותנו לכיוונים שלא יצאו, אז חבל על הזמן.

ליאור גור, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות. עצמאים שנאלצו לסגור את העסק בעקבות שירות המילואים שלהם, מה אנחנו עושים לגביהם? עכשיו אומר צחי שעצמאים זכאים לחצי שנה אחרי תום שירות המילואים. זה היה נכון. לפי המתווה החדש, אם אני מבין נכון, שלושה חודשים מקסימום.

זה החלק הבא של הדיון.

בסדר, שנייה, אני רק אתן את הטיעון שלי.

תן לנו להיכנס לחלק הבא ואז תוכל לשאול.

לא, אני רק אומר כזה דבר: משרת מילואים שסגר את העסק, הפתרון שמתאים לו זה מענק חד פעמי, אני אשווה ערך - - -

לא, זה לא נכון.

למה לא נכון?

כי הוא מקבל חצי שנה אחרי.

לא, חצי שנה אחרי הוא מקבל כל חודש, יהיה לו קשה מאוד לסגור את העסק שלו ולפתוח עסק חדש. אם אנחנו רוצים שבעל עסק יסגור את העסק ויוכל להיות עם הפנים קדימה, לפתוח עסק חדש, מה שהוא צריך לקבל זה מענק חד פעמי.

אפשר אלטרנטיבי לאסוף את הסכום של שישה חודשים, לתת את זה בפעם אחת.

בדיוק, כן.

זה מגיע בפעם אחת, חבר'ה, אנחנו לא משלמים את זה כל חודש בחודשו. המענק מגיע בפעם אחת.

מראש או בתום התקופה?

בסכום אחד.

צחי, הוא מקבל כל חודש. קודם כל, זה לא שישה חודשים. לפי החוק החדש זה שלושה חודשים, לפי המתווה החדש שהאוצר ואתם פרסמתם בסוף שבוע שעבר.

תכף נדבר על המתווה החדש.

אמרתי לך שאתה הולך לחלק הבא של הדיון.

אבל איך מקבל את הכול ביחד? הוא מקבל את הכול חודשיים, לא?

אני אסביר לך. אם תיתן לי להסביר, אני אסביר.

אנחנו הלכנו על דיווח דו חודשי: ינואר, פברואר, מרץ, אפריל, מאי, יוני. מה שאני רואה זה שמחצית מאנשי המילואים מגישים באמת בזמן שפתחנו. נניח ינואר-פברואר, נגמר פברואר, פתחנו ב-15 במרץ. בסדר? רק ב-15 במרץ אתה מגיש דוחות למס הכנסה. ואז אתה רואה שמחצית מאנשי המילואים, רואי החשבון שלהם מגישים באמת בזמן. המחצית השנייה מושכים את הזמן. למה? הם עדיין במילואים, הם עסוקים, מאלף ואחת סיבות. אנחנו כמובן מעודדים אותם לעשות את זה. גם פנינו אליהם יזום. אבל כשהוא מגיש נניח במאי-יוני על פברואר, פברואר, מרץ, אפריל, הוא מקבל את הכול מה שנקרא בפעימה אחת. בסדר?

מה הביטוח הלאומי רוצה להגיד משהו?

המדינה יש לה אינטרס שפרק הזמן הזה נניח של חצי שנה שאין לו עסק - - -

רגע צחי, שנייה רגע. ביטוח לאומי פה? כן, מה רצית לומר?

רק עוד נקודה אחת, לנקודה יש אינטרס לא למשוך את תקופת הזמן הזאת. המדינה יש לה אינטרס לסגור את האירוע כמה שיותר מהר ולאפשר לאותו עצמאי לחזור לשוק העבודה. אם בעסק חדש או כשכיר או אני לא יודע מה. אבל אנחנו צריכים, הרי יש כזה אירוע. בינתיים אין מענה לכזה אירוע. יש עצמאים שנאלצים לסגור את העסק בעקבות שירות המילואים. אנחנו צריכים לתת להם את הפתרון הטוב ביותר שאפשר. הפתרון של הקרן כרגע הוא עוזר לעסקים להתאושש אחרי שהם חוזרים משירות המילואים. זה פתרון נהדר וכל הכבוד באמת על זה. זה היה שישה חודשים קדימה.

אבל אם עסק נאלץ לסגור את העסק צריך לחשוב על פתרון אחר. והפתרון, כמו שאנחנו רואים אותו, הוא מענק חד פעמי כזה שיאפשר לו פשוט לסגור את העסק.

מה זה מענק חד פעמי? כמה?

כמו שאמר חה"כ דנינו לצורך העניין.

הגובה של החצי שנה, האופציה לקבל בבת אחת. מה שהיית אמור לקבל לחצי שנה, פשוט אופציה לקבל את זה בבת אחת.

לא בהכרח חצי שנה, אגב. זה יכול להיות לפי הזכאות של שכיר נניח לדמי אבטלה.

סליחה, אפשר להגיד משהו? נגה בריינס מלשכת העצמאים. אני רוצה להגיד שחצי שנה זה לא מספיק.

אז ניתן 100 שנה. מה זה לא מספיק? אני לא מבין את זה. נו, באמת.

רגע. מוסר התשלומים בארץ הוא מזעזע. ואין אכיפה של חוק מוסר התשלומים. חצי שנה של עצמאיים זה בעצם שנה, כי זה שוטף פלוס. אז הכסף הזה לא מספיק וצריך לתת יותר זמן.

כן, אבל תזכרי גם את שירות המילואים. זה חצי שנה מתום שירות המילואים. אנשים שעשו ארבעה חודשי מילואים זה כאילו 10 חודשים.

לאכוף את חוק מוסר התשלומים.

לקחנו את זה בחשבון.

מאיזה שלב של הסיום של המילואים?

רבותיי, הבנו את הסוגייה. הם ישקלו את העניין הזה. כן בבקשה.

אנחנו עוברים לסוגייה נוספת. יש לא מעט אנשי ונשות מילואים שהורידו אחוז משרה. שכירים שהורידו אחוז משרה זמן קצר לפני המילואים, אם זה לטובת לימודים, אם זה לטובת פתיחה של עסק עצמאי, כל מיני כאלה. עכשיו שוב, יוצאים למילואים לחודש אז לא נורא. הרי האופן שבו מחושב דמי המילואים זה לפי ההכנסות של השלושה חודשים.

עצמאים או שכירים, רחל?

שכירים.

שכירים אין בעיה.

אבל אם הם הורידו את ההכנסות, יש פה זוג שזה בדיוק המקרה, שביקשתי שיגיעו. יש את ההכנסה הרגילה שכן ממשיכה. אבל הייתה הכנסה נוספת שהורידו אותה או הורידו אחוז משרה בגלל נסיבות כאלה ואחרות. ומה שאני מציעה זה תיקון חקיקה. ואני ראיתי שחלק מזה כן נמצא בהצעת החוק. שבעצם דמי המילואים יהיה או לפי השכר של שלושת החודשים שלפני המילואים או לפי השנה האחרונה.

הגבוה ביניהם.

הגבוה ביניהם. או שלושה חודשים או שנה.

אבל זה לא נותן מענה לשלבים מסוימים של עסק.

אבל אנחנו לא מדברים על עסק, אנחנו מדברים על שכירים.

בואו תציגו את הבעיה.

תציגו את המקרה.

שלום, שמי דוד ויצ'נר. אני שירתי 230 יום במילואים מאז ה-7 באוקטובר. התוכנית לשנה הזאת הייתה עבודה בחצי משרה ועל החצי השני קיבלתי מלגה שהייתה אמורה לאפשר לי לסיים את הדוקטורט. ההכנסה של המלגה לא הוכרה בעצם על ידי הצבא וקיבלתי את התשלום רק על חצי משרה שלי בעצם. וגם המקום שנתן לי את המלגה לא קיבל עליה פיצוי וגם החלק שכבר נכנס לתוך השנה הזאת, שבה אין את המלגה יותר, עליו אני לא מקבל. בעצם ירדתי לחצי משרה בלבד. גם את העבודה כמובן לא השלמתי.

הדוקטורט לא הושלם.

הדוקטורט השלמת אותו או לא?

עדיין לא.

אבל אתה תקבל את המלגה עכשיו כשאתה חוזר משירות מילואים?

המקום שנתן את המלגה המשיכו לשלם לי שנה שעברה. אבל לא עשיתי את, לא מילאתי את החובות שעבורם הם שילמו וגם הם לא קיבלו שום החזר על הדבר הזה מהמדינה.

אז אתה קיבלת או לא קיבלת את המלגה?

קיבלתי מהם את המלגה.

חלק מהזמן.

הנטל פשוט נפל עליהם במקום עליי. וגם עכשיו אני כבר לא מקבל אותה. עכשיו אני צריך בעצם להמשיך לממן איכשהו את עצמי בזמן הזה.

עכשיו כשחזרת הביתה. סיימת עם המילואים.

מי יודע? כן.

בעזרת השם. אז אתה עושה עכשיו חצי שנה, רק בשביל להבין. ואת המלגה לא נותנים לך. ואתה יכול להגדיל עכשיו את המשרה שלך.

כשאתה מדבר על מלגה, מה הסכום של המלגה?

6,000 שקלים לחודש.

בחודש? לכמה חודשים?

שנה.

עכשיו אתה תקבל את המלגה?

לא, זהו.

הוא קיבל. הוא אומר שקיבל. אז בתקופה של הצבא בעצם לא נפגעת, כי קיבלת חצי מהצבא, חצי מלגה. עכשיו אתה נפגע, כאזרח. שהתפספסה לך - - -

אני לא נפגעתי, בגלל שהמקום שנתן לי את המלגה החליטו לתת לי את זה. אני לא יודע אם הם היו חייבים. אבל גם לא יודע אם זה צריך ליפול דווקא עליהם.

אז מה, רחל, מה הבקשה פה?

אני חושבת שהפתרון הוא שאנשים, זו דוגמה אחת, יש עוד דוגמאות לאנשים שהורידו אחוז משרד בגלל שהם תכננו כל מיני דברים. להגדיר שזה דמי המילואים לפי או הממוצע של השנה לפני המלחמה או שלושה חודשים. אגב, יש דברים דומים שקורים גם עם - - -

מה, ביטוח לאומי את מדברת או מהקרן? מי פה אחראי?

מביטוח לאומי.

זה המנגנון הקיים בכל מקרה.

זה מנגנון. זה שינוי חוק.

זה המנגנון הקיים בכל מקרה, זה לא רלוונטי.

של שנה? לא.

אופיר כהן, יושב-ראש העמותה למען משרתי המילואים. תכף אני אתייחס לעניין התקנון. המנגנון שקיים היום אומר שבודקים את שלושה חודשים אחרונים לפני שהוא יצא ולפי זה הוא מקבל שכר. וזה מה שנשמר לו קדימה כל עוד הוא עושה אחת ל-60 יום מילואים. עכשיו זה ישתנה לאחת ל-90 בהצעת מחליטים בימים הקרובים.

בדיוק. אבל זה לא נותן מענה למקרים שבהם אנשים הורידו אחוז משרה, כשהם לא ידעו שהולכת לפרוץ מלחמה. והם רצו או להשלים לימודים או לפתוח עסק או לא משנה, כל הדברים שהם עשו. לכן מה שאני מציעה שזה יהיה או שלושה חודשים אחרונים, מה שקורה היום, או אופציה של ממוצע הכנסות של שנה לפני המלחמה.

מה ביטוח לאומי אומרים על זה?

קודם כל אנחנו לא נתנגד לכל דבר שישפר את התנאים, אבל זה עניין של תקציב.

אבל אתם יכולים ליזום תיקון כזה, לא? אתם יכולים ליזום. זה לא 'לא להתנגד'. אם אתם חושבים שזה טוב וזה צריך להיות, אולי תיזמו את זה. יהיה יותר קל לתקן את החקיקה במקרה הזה.

אני זוכרת שהייתה איזה הצעה של וולדיגר אם אני לא טועה. ואני חושבת שהייתה שם עלות תקציבית מאוד גדולה. אבל אנחנו נתמוך בדבר כזה.

יש תיקון כזה על הפרק, הוא עומד להגיע לממשלה ממש בימים הקרובים.

כן? בדיוק כזה?

יש תסקיר שמדבר על 90 יום במקום 60 יום, שהזה מתקן את רוב העניין. אבל אני חייב לומר, זה ממש לא קשור לקרן. הקרן היא משהו אחר לגמרי.

אם אני יכולה רק להשלים, יש אפשרות לבחון שלוש מתוך שש למי שלא עבד 60 ימים סמוך למלחמה. סמוך ליציאה למילואים. אז אם הורדת במשרה ועבדת פחות מ-60 ימים אז אני כן יכולה לבחור שלוש מתוך שש. הייתי רוצה לבדוק.

אבל שוב, אז בעצם המענה הזה של שתי האופציות זה רק במקרה שאדם איבד מקום עבודה.

לא, לא רק איבד, גם הוריד משרה ועבד פחות מ-60 ימים.

היא אומרת שלוש מתוך שש. הבעיה שלך נופלת כאילו לפי מה שאומרים - - -

שכירים עובדים לא לפי הזה.

שהם עובדים חצי שנה. זה מה שהיא אומרת. כאילו שכל השישה אין לה מה לבחור, זה המקרה. בגלל המילואים הארוכים.

סמוך למלחמה הוא הוריד במשרה ועבד 20 ימים בחודש. הספירה היא לפי ימים.

אבל אם זה חמישה חודשים לפני אין לך את השלושה לבחור אותם.

דנינו, אם אתה יכול לבדוק את העניין הזה.

אני רק אומר שאנחנו כן נתנו מענה במסגרת הקרן.

נתנו מענה במסגרת הקרן, שאנשים יידעו. שלבנות זוג שמה שנקרא איבדו הכנסה או שצמצמו את היקף המשרה, כל עוד היקף המשרה צומצם והבעל במילואים או האישה, לא משנה, אנחנו מפצים על הסכום שעבד. אז זה קודם כל.

אנחנו נותנים מענה לאנשי מילואים שהיו עם חוזה חתום. נניח היה אמור להתחיל עבודה ב-20.10.2023, עם תוספת שכר של עוד 4,000 או 6,000 שקלים. כל עוד הוא במילואים אנחנו נתנו לו את תוספת השכר הזאת.

הבנתי.

אני אשמח להגיב, כי אני באתי בדיוק על הנקודה הזאת של אשת מילואים שנפגעה קשה מאוד בהכנסה שלי בתור שכירה. ההכנסה שלי לאורך המלחמה הזאת נפגעה מאוד קשה. אני מצאתי את עצמי ללא עבודה, מפוטרת לאחר התעמרות בעבודה בעקבות העובדה שבעלי היה במילואים ולא יכולתי לתת את מלוא השעות.

את יודעת שהעברנו חוק נגד פיטורים של נשות מילואים?

החוק עבר משהו כמו שבועיים אחרי שפוטרתי. אני פוטרתי שבוע וחצי לפני הסבב השני שלו, שהיה בחודש אפריל, ממש לפני פסח. אז אני מצאתי את עצמי ללא עבודה. ירדתי משמעותית בשכר. הגשתי באמת בקשה לקרן הסיוע על אובדן הכנסה. קיבלתי 5,000 שקלים על החודש הבודד שהייתה בו חפיפה בין הירידה שלי בשכר לבין שירות המילואים שלו. מתוך ה-5,000 שקלים האלה לקחו לי 25% מס שטרם קיבלתי, כי השנה טרם הסתיימה. זה אומר שאני חצי שנה מחכה בעצם לכסף. ואחרי זה אני צריכה להתחיל לעשות תיאומים וכו', בתקווה שאני אקבל את הכסף שאני צריכה בעצם כדי לגמור את החודש. היום אני לא מקבלת אותו.

מאז הצלחתי למצוא עבודה זמנית. מאז גם היא הסתיימה. היום אני חותמת אבטלה. אני הגשתי עוד בקשה לקרן הסיוע, כיוון שהוא יצא לעוד סבב מילואים שנחת על התקופה הזאת של הפיטורים בעצם של תום חוזה זמני נפל ממש על שירות המילואים שלו, על הסבב השלישי. עד היום לא קיבלתי תשובה מקרן הסיוע. קיבלתי תשובה ראשונה שהבקשה שלי נדחית. הגשתי ערעור.

על התקופה השלישית?

בעצם פעם שנייה, על הסיבוב השלישי, על אותו חודש.

המופע השלישי, הבקשה השנייה.

כן.

טוב. אני רשמתי את זה.

קיבלתי בקשה שזה נדחה. הגשתי ערעור. האמת היא שממש 10 דקות לפני שהתחילה פה הוועדה קיבלתי בקשה להשלמת מסמכים, ללא פירוט איזה מסמכים חסרים. אנחנו ממש צריכים, כן, למרות שהגשתי את הכול. אני ממשיכה וזה טרטור. את הכסף לא ממש מקבלים. אז יש באמת קרן, אבל בסופו של דבר על חצי שנה באמצע שהייתי - - -

קיבלת עוד מענים מהקרן חוץ מזה?

קיבלתי עוד מענה כי הוא היה על כל חגי תשרי במילואים. אבל בגלל שאנחנו גרים בקיבוץ ואצלנו בקיבוץ יש קייטנות מה שנקרא, ולא הייתי צריכה להביא בייביסיטר הביתה, בשביל מסגרת לשלושה ילדים, אז אני לא זכאית ל-3,500 שקלים או חלקם עבור המסגרת לילדים. זה אומר שבעצם הקרן דרשה ממני להוציא את הילדים מהמסגרות, לשים אותם בבית, להביא בייביסיטר כדי שאני אהיה זכאית בעצם לעזרה הכלכלית הזאת.

לא, לא.

בזמן השירות שלו בפסח - - -

יש לי שאלה אחרת לשאול. איך הגעת לפה? איך שמעת על הדיון היום?

דרך "העוגן".

מי יודע כמה כאלה יש?

יש כמונו אלפים.

זה עושה צמרמורת. זה עושה צמרמורת לשמוע את זה.

אני בפסח, לצורך העניין, כן קיבלתי החזר על הקייטנות על השירות שלו.

לא, אבל הקרן לא מבקשת ממך שתוציאי את הילדים. אם לא שילמת אז לא.

אבל אני לא זכאית לכסף. אני שילמתי סכום לא מבוטל.

אם שילמת את זכאית. ואם לא נתנו עשינו טעות.

לא, אני התקשרתי לקרן שלוש פעמים. אני פניתי דרך האינסטגרם, אמרו לא, רק על קייטנות. פניתי למוקד שלכם, המתנתי 20 דקות על הקו, רק קייטנות.

רגע.

רק בייביסיטר, לא על קייטנות. אין, זה לא קורה.

קייטנות מה שאישרנו בחופשות מגיע. קיבלתם 1,500 שקלים על חודשי הקיץ, קייטנה. תבדקי אותי, תראי שנכנס. אם הוא עשה בקיץ מילואים.

הוא לא עשה בקיץ, הוא עשה על חגי תשרי. תודה לאל, ובין פסח לחגי תשרי זכיתי ליהנות ממנו שלושה חודשים בבית.

אז בייביסיטר מגיע לכם 3,000 שקלים.

אבל לא השתמשתי בבייביסטר, כי אני גרה בקיבוץ.

שנייה. תאפשרי לו רגע להגיד לך איך להגיע לזה.

בייביסיטר 3,000 שקלים בחודש. לגבי אובדן הכנסה אין לי את הפרטים שלך כאן. אנחנו נצא מהדיון ואני אבדוק.

זאת אומרת, היא זכאית, המפקד?

במקרה של אובדן הכנסה, כפי שהיא מציינת, היא קיבלה פעם אחת. היא אומרת סכום שהיא לא מרוצה ממנו, אבל היא קיבלה 5,000 שקלים. על הפעם השנייה היא אומרת שכרגע היא קיבלה תשובה על השלמת מסמכים. אני אבדוק את זה.

קיבלתי דחייה ואחרי זה הגשתי ערעור. ועכשיו כל פעם הם מבקשים, זו פעם שנייה או שלישית שמבקשים עוד מסמכים.

להעביר מסמכים, רק לא אמרו לה איזה מסמכים היא צריכה.

בדרך כלל כתוב איזה מסמכים.

יבדקו את העניין שלך. אבל צריך להבין דבר אחד, לא לכל בעיה יש פתרון.

ברור.

בואו ניקח את זה גם כן ככלל. יש בעיות שניתן לפתור ויש בעיות שלא ניתן לפתור. אז לא כל דבר הקרן יכולה לפתור.

אני מסכימה. אבל האם היה החזר על הקייטנות בפסח, היה החזר על קייטנות בקיץ. למה אין לי החזר על קייטנות על חגי תשרי? את זה אני לא מצליחה להבין. במיוחד שלצורך העניין ה-3,500 שקלים מכסים ומשאירים אפילו עודף. אין.

לא היה.

אין קייטנות לחגי תשרי.

אז אני כרגע, בגלל שיש לי מסגרת לילדים וקייטנה, אני נדפקתי.

נכון, אין. אולי לחרדים יש.

צריך לומר משהו, שחגי תשרי השנה היה שבועיים, בגלל שעשו את זה עם זה, וזה לא היה כרגיל. ואני אגיד גם על העניין הזה לגבי חגי תשרי. הצפון גם היה, גם שם היה צריך הרבה קייטנות ובייביסיטר, שזה בעצם אחרת מהשאר. ובזמנו אני דיברתי גם עם עתכ"א מילואים, דיברתי לגבי הצפון והנושא הזה של חגי תשרי. אני חושבת שכדאי להסתכל על חגי תשרי אחרת.

כבוד יושב-הראש, אני חייבת להגיד.

עצרי.

אני חייבת להגיד משהו, סליחה, אפשר להעיר משהו?

מה?

קודם כל, כיוון שגם היחידה של הבן שלי בחטיבה 5, הם היו כל החגים, אבות לילדים, כל החגים 81 יום בסבב השני שלהם במילואים. אז כיוון שאני אמנם אמא של חייל ולא נשים, אבל אני באותה קבוצת ווטסאפ. וראיתי את המצוקה שם של האימהות שיוצאות מדעתן. אנחנו ארגנו בהתנדבות בייביסיטרים לילדים בכל הערים בארץ.

כל הכבוד.

לא, אבל זה לא מה שאני מנסה להגיד. מה שכואב לי שאני שומעת כאן זה שכל הריצה. למה לא ברור למדינה הזאת שמי שקם ועזב את המדינה שלו לכל תקופת החגים ועושה מילואים, לא אכפת לי, לא נכנס למשפחה הזאת 15,000-20,000 שקלים בחודש, כך או כך.

קודם כל, אני לא מוכן לקבל. רק רגע, אני לא מוכן לקבל את זה קודם כל. כיוון שהמדינה ומשרד הביטחון ומשרד האוצר וכולם, יש המון סיוע למילואימניקים, לנשות מילואים, לעסקים שלהם. לאלה שמשרתים. אי אפשר לבוא ולהגיד עכשיו איזה בעיה ספציפית, פשוטה או קטנה, זה פוסל את הכול. אני לא מוכן לקבל את זה, אני מאוד מצטער.

לא, אבל אלה שנופלים בין הכיסאות.

בסדר. נופלים אז יש ועדת חריגים. אבל אמרתי לא כל בעיה ניתנת לפתרון.

אבל זה נראה שוועדת החריגים לא נותנת מענה. יש יותר מידי ערמות של פניות.

זה לא נראה ככה, אני מצטער. זה נראה לך, לא לי.

המספרים מדברים פה על אלפי בקשות שנענות. אי אפשר להגיד.

ומה עם כל אלה שלא נענים?

יש גבול לביקורת גם, מספיק כבר עם זה.

לא, אבל ביטן, אנחנו לא באנו לכאן - - -

הדברים לא סותרים. קרן הסיוע עובדת, עושים עבודה, אבל כן, יש בעיות. בעיקר העצמאים בבעיה.

לא כל דבר ניתן לפתרון. עם כל הכבוד. אוקיי? זה הכול.

ביטן, אבל אנחנו לא באנו לכאן עם מה שבסדר. באנו לכאן עם מה שלא בסדר.

זה לא כמה אנשים שנפלו בין הכיסאות, זה עצמאים. העצמאים יש להם בעיה.

מה באת עכשיו? באת, נכנסת, אתה אפילו לא יודע על מה מדובר. העיקר אתה קופץ על העצמאים.

כל הדיון הייתי, שמעתי אותך טוב מאוד על כל מה שאתה אומר במצלמות.

דווקא חה"כ פסל כן נמצא בפרטים.

אני מצפה ממך שתדע שאתה מוקלט ומצולם.

אין בעיה, תמיד אני מוקלט ומצולם.

אז זה הכול, אז שמעתי את כל הדיון.

אני רוצה - - -

לא, תעצרי. זה דיון משולב, זה לא רק הנושא שלכם. לא סתם הבאתי לפה את הנציג של הקרן.

לא באנו לפה להחמיא להם על כל מה שבסדר.

לא שייך לעניין. בסדר, אבל לא, יש הבדל בין להגיד בעיה מסוימת לבין להגיד, להציג את זה כאילו לא נעשה כלום.

אבל יש הרבה בעיות.

ככה הצעת את זה, עם כל הכבוד לך. גם יש גבול איך אפשר להציג את הדברים.

אני רוצה לדבר על אוכלוסייה שקרן הסיוע פחות עוזרת לה.

אבל זה לא, הישיבה הזאת לא נראית לי כיוון שאנחנו לא באנו עכשיו במסגרת ועדת הכלכלה לשמוע בעיה ספציפית. אם הדבר מלמד על משהו עקרוני שצריך לטפל, כן. אבל לא עכשיו כל אחד יציג בעיה מסוימת שלו, שהוא היה צריך להציג את זה בפני ועדת החריגים בצורה מסוימת. זה לא הולך ככה.

אני אשמח לסיים, כל הדיון פה ככה ממשהו שאני אמרתי התחיל להתלהט. כשאתה יצאת למספר דקות אני גם ציינתי את העובדה שגם מהסיוע שאני קיבלתי ניכו ממני 25%. אני מבקשת מאוד, זה מאוד חשוב העניין, שגם מהסיוע שאני קיבלתי על אובדן הכנסה לקחו ממני 25% מס. ניכו. אני את המס הזה עוד לא בטוחה אם אני אוכל לקבל או לא, אני צריכה לחכות עכשיו לסוף שנה כדי להגיש אותו ואז להתחיל לעשות תיאומים ובקשות. וזה בעצם אומר שבמשך חצי שנה עיכבו לי את הסיוע שבעצם הייתי זכאית לו. והייתי מאוד זקוקה לו.

על איזה סכום את מדברת?

משהו כמו 3,000 שקלים.

המס?

אי אפשר לקבל את המס בחזרה. אי אפשר לעשות תיאום מס על המס הזה.

זה אומר שאומרים לי לצורך העניין - - -

רגע, רגע. מה אמרת?

הייתה החלטה גורפת בתחילת הדרך, אנחנו היינו בקשר עם רשות המיסים בעניין הזה, שיש 25% מס גורף לכולם, כדי שלא יצטרכו להתעסק.

לעשות תיאומי מס, נכון.

זה הופך להיות משהו שהוא בלתי אפשרי.

גם בבחירות מנכים 25 ואז אין שום בעיה. אבל זה לא פוסל הגשה ספציפית של תיאום מס לגבי אותה הפחתה.

לצורך העניין, אם אני זכאית, מצאו שאובדן ההכנסה שלי, אני זכאית ל-5,000 שקלים, אני לא אקבל 5,000 שקלים.

לא, אני אסביר לך. המערכת עובדת בצורה שונה. מקבלים החלטה כללית שאומרת שמקזזים לכולם 25% ואז לא בודקים את המיסוי הזה מול ההכנסות הרגילות שלו. לכן זו החלטה טובה, דרך אגב. הזה לא פוסל להגיש בקשה אחר כך לקבל כסף אם באמת רואים שאצלך נגרם לך נזק לעומת אחרים. אי אפשר לעבוד בצורה שונה.

אי אפשר. המיסוי הזה לא ניתן לתיאום. אבל בכל מקרה מה שאמרת זה נכון מאוד, זו החלטה מצוינת שאי אפשר אחרת. אחרת זה היה מסרבל את כל התהליך ואף אחד לא היה מקבל שקל.

אני רוצה שתציג לנו, לא הזמנו אותך סתם, גם לישיבה הקודמת.

רק על חגי תשרי, חה"כ ביטן. אנחנו בהחלטת ממשלה שתעבור היום, בעזרת השם, יש מענה לחגי תשרי לעשרה ימי סוכות.

זה יהיה בדיעבד?

קיבלתם עכשיו עוד מיליארד וחצי שקלים, לפי הפרסומים, לא?

יותר.

אז רוב הבעיות, רוב הדיונים שיושב-הראש עושה פה, רוב הבעיות שמתקבצות ואני עתיד לעשות סיור אצלכם גם בקרן, זה העצמאים. העצמאים צועקים.

על זה הדיון עכשיו.

זה הסיפור. צריך את רוב הכסף עכשיו שקיבלתם, באמת, השכירים מסתדרים. מי שבא לצעוק, אני מקבל בלי סוף. עכשיו נכון, צודק יושב-הראש, כל אחד זה מקרה פרטני. אי אפשר לעסוק במקרים פרטניים. אבל כשיש לך עשרות ומאות מקרים פרטניים זה מצביע על בעיה. ואני אומר לכם, אתם מלאכים ומגיע לכם כל הכבוד. ואתם עובדים בצורה יוצאת מן הכלל. הסיפור הזה של העצמאים אנחנו כבר ארבעה חודשים חוזרים לפה לעוד דיון ועוד דיון. מה לעשות שבן אדם מילואימניק לא נמצא בעסק 200 ימים יש לזה השלכות, גם לנזקים עקיפים. לא רק הפיצוי.

אני מבין אתכם, אתם עושים את כל המאמצים. אבל יכול להיות שהמדינה צריכה להסתכל על זה אחרת. כשעצמאי מגיע ולא נמצא בעסק 200 ימים. דיברתם פה בדיון על עסקים שנסגרים.

לא, תלוי. קודם כל, אם הוא בעסק לבד אז באמת זו בעיה שהעסק לא יכול להתקיים. אבל אם יש איתו אנשים אחרים, אז העסק מתקיים למרות שהוא במילואים. ואז הוא מקבל פיצוי על העניין הזה. זה לא clear cut case מה שנקרא הנושא הזה, שאם הוא במילואים העסק נפל. זה לא נכון להסתכל על זה ככה.

לא, אני לא אמרתי שהעסק אוטומטית ייפול.

לא, אבל אתה מציג את זה כאילו זה המצב. זה לא המצב. לכן, אני לא מבין, היה דיון בוועדת הכלכלה ובאמת הוצגו לנו מקרים כאלה. ואז אמרנו תקימו ועדת חריגים. הם דנים בוועדת החריגים וזה הכול.

עסק שנסגר זה לא ועדת חריגים, כבוד יושב-הראש, זו בעיה רוחבית. זו בעיה שצריך לתת לה מענה.

הכול. ועדת חריגים לא דנה במשהו שהוא לא כספי, רק משהו כספי, תאמין לי.

לא, בעיה רוחבית. זו לא בעיה נקודתית. זו בעיה שצריך לתת לה מענה.

לא, אני מאוד מצטער, תקשיבו. אתה יודע מה? זה לא ועדת כלכלה, בסדר?

יכול מאוד להיות.

פה יש גבול. הרי כל פעם אתם באים עם טענות נוספות שקשורות לכל הוועדות ובאמת טיפלנו בכול. אבל אנחנו לא נסיים ככה בחיים. כל פעם יציגו לי בעיה, אני אצטרך לעשות ישיבה על אותה בעיה. יש עוד ועדות. ומה שלי חשוב זה שוועדת חריגים תהיה, תעבוד, תטפל בבעיות הפרטניות. כי הבעיות הכלליות הן מטופלות במסגרת התקנות שאושרו בוועדת כספים.

אי אפשר לפתוח את היריעה אצלנו כל פעם חדש כל אחד בא עם האג'נדה שלו. זה לא הולך ככה. בסדר?

אדוני יושב-הראש, אפשר להתייחס לעניין בצורה רוחבית מאוד. אני חושב שאני יכול להציג את הדבר הזה בצורה מאוד רחבה.

אבל אתה מציג לנו משהו חדש?

אני חושב שכן. זה מתייחס לתקנות. אנחנו מקבלים, אנחנו קשורים לעשרות אלפי חיילי מילואים. מקבלים אלפי פניות בהקשרים של הקרן והקשרים אחרים. החיסרון הכי גדול של הקרן הוא היתרון הכי גדול של הקרן, זו הגמישות שלה. הקרן עושה עבודה מדהימה בשנה הזו והיא גמישה בצורה בלתי רגילה. כל מה שצחי רוצה להחליט שהקרן תשלם או לא תשלם הוא מחליט. והדבר הזה גם יוצר את הבעיות. כי זה לא מפורסם. התקנון שלה הוא תקנון מאוד כללי.

למה? אין פרסום של התקנון?

יש פרסום של התקנון. התקנון הוא תקנון מאוד כללי. הוא לא מדבר על כל המקרים הספציפיים.

אבל זה היתרון של הקרן, שזה כללי.

לכל אחד פתוח.

הם יכולים להשתחל פנימה.

לכן אני אמרתי, החיסרון זה היתרון הכי גדול שלה.

אחרת היה לוקח לנו חמש שנים לכתוב תקנון.

אני מסכים לחלוטין, אני גם לא חושב שצריך אחרת. אני חושב שזה נכון מאוד שזה יהיה ככה.

אז איפה החיסרון, חבר?

אז אמרתי, החיסרון זה שרוב האנשים, הרי בסוף מי שפונה ומערער מגיע לוועדת החריגים. מי שלא מבין שאפשר להגיע לוועדת החריגים או שהוא נתקל בתשובה שלילית, כי הרבה מאוד נתקלים בתשובה שלילית שלפעמים היא סתמית.

הוא אמר, 50%.

אני אתן דוגמה לנושא של ועדת - - -

אופיר, אבל זה לא נכון. אתם מדברים על ועדת חריגים בלי לדעת מה זה ועדת חריגים.

צחי, אני אסיים ואז תענה.

ועדת חריגים זה דיון בשוליים על מקרים שהם באמת לא עונים לריבוע הענק הזה שנקרא בקשה של איש מילואים. כי גם כשקיבלת תשובה שלילית מהצוות המשותף ברשות המיסים זה לא הולך לוועדת חריגים, זה הולך לנציג בקרן. שאמרתי לכם גם בדיון הקודם, הוא מפשפש בבקשה, הוא מסתכל, הוא בודק לעומק. והוא לא הולך בכלל לוועדת חריגים. אם צריך לשלם, הוא משלם במקום. ועדת חריגים זה משהו אחר.

נכון. אבל כיוון שהתקנון לא מפורסם וכל המקרים שאתה מדבר עליהם - - -

התקנון מפורסם. למה לא מפורסם?

התקנון הוא כללי. כיוון שרוב האנשים לא יודעים אם מגיע להם או לא מגיע להם, כי ההחלטות הן החלטות פנימיות של הקרן.

אז הם מגישים בקשה.

לדוגמה, שכיר בעל שליטה. שזה נושא שלא נפתר. נכון? אפשר להציג את זה פה כנושא כללי שאנחנו יודעים שיש בעיה איתו שאי אפשר.

הוא נבחן פרטנית.

אין פרטנית, זה לא עובד, צחי.

בוודאי שכן.

כל האנשים שפנו אליכם לא קיבלו מענה.

אופיר, אני מחזיק 30 אנשים בשביל מה?

כמו שחה"כ פסל אמר, יש מלא מקרים שהגיעו אליכם שהם לא קיבלו מענה.

צחי, אף אחד לא מטיל בכם דופי. אתם עושים עבודה לעילא ולעילא. אבל אתה יודע טוב מאוד שהמדינה למשל בנזקים עקיפים, כמו שהלכו פה, יושב-הראש עשה פה דיון על הנזקים בצפון למשל. יש שם פיצוי על נזקים עקיפים לעסקים. זה משהו שהמדינה לא נכנסת אליו בעצמאי.

אבל אני עניתי לכם. זה נכון שבהקשר של נזקים עקיפים לעסקים קטנים ובינוניים אתה מסתכל על מספר מסוים ואני אומר לך שהמענה ניתן בערוץ אחר. המענה ניתן באופן שבו אנחנו מפצים, בחישוב שאנחנו עושים לעסקים קטנים ובינוניים.

אם תסתכל בסוף על המענה שקיבל בעל העסק, הוא יותר מהמחזור החודשי. שאם הוא היה עובד.

אתה שבע רצון מהמענה לעצמאיים?

עסקים קטנים ובינוניים כן.

כן?

כן.

טוב. אני תופס ממך איש רציני מאוד ולכן אני, כשאתה אומר מילה כזאת, יכול להיות שאני לא בדקתי את עצמי כמו שצריך.

חד משמעית. אני מוכן לחתום לך. אבל אני אומר עוד פעם, אין מאה. אין מאה.

לא, ברור.

רבותיי. אני הזמנתי אותו גם שיציג לנו איזה בעיה במסגרת מעקב שלנו. בבקשה.

אז בדיון הקודם אנחנו עדכנו, כי גם עלה כאן על ידי החברים. סיפור של החלטת הממשלה והפיצוי לעצמאים אחרי התקופה של חצי שנה. אני רגע אמסגר את זה ב-20 שניות. אנחנו לא ידענו שהמלחמה תיארך כל כך הרבה זמן. כשעברה החלטת הממשלה בינואר על תוכנית המילואים הגדולה לא ידענו כמה זמן תימשך המלחמה. לכן קבענו בזמנו בתקנון, בתיאום עם משרד הביטחון, משרד האוצר, חצי שנה אחרי פרק השירות הארוך ביותר.

היקף האנשים ששוחרר בינואר עומד על כ-100,000 אנשי מילואים בערך. לכן בערך ביולי נגמרה הזכאות. נתנו להם גם את יולי-אוגוסט. ונקלענו לסיטואציה שבה אנשים שיצאו לסבב שני או שלישי, נניח סבב שני במרץ-אפריל, בכל מקרה ביולי-אוגוסט סיימנו להם את פרק השירות הארוך, כי זה חצי שנה אחרי ינואר.

מה שאני מעדכן כאן עכשיו, שזה בעבודה משותפת של משרד הביטחון, צה"ל, משרד האוצר, תעבור היום החלטת הממשלה אני מקווה. ובהחלטת הממשלה ניתן מענה לעצמאים ששירתו לפרקי שירות נוספים, גם פרק שני וגם פרק שלישי. המענה נותן פיצוי בגין אותה תקופה שאיש המילואים שירת במילואים כפול 1.5. זאת אומרת, שירת במילואים נניח שלושה חודשים, אתה תקבל עוד 45 יום מעבר. עוד 135 ימים מעבר לשירות שלך וזה להבנתנו נותן מענה. אנחנו תחמנו את זה בעד שלושה חודשים אחרי מועד שירות המילואים, עד 90 יום אחרי מועד שירות המילואים.

על זה תהיה היום החלטת ממשלה?

כן. ומבחינתנו ברגע שזה יסתיים יצא תקנון מסודר לדבר הזה. ייקח לנו שבועיים-שלושה לסדר את זה במערכות ואנחנו נפתח.

אם נתת לעצמאים למה לא נתת גם לשכירים בעלי שליטה?

שכירים בעלי שליטה מקבלים מענה במסגרת הקרן.

הם לא צריכים לבקש במסגרת הקרן. הם צריכים לקבל בדיוק כמו כל אחד אחר, למה הם צריכים להתחנן?

כי זה בעבודה של רשות המיסים, זו מגבלה שהם שמו.

לא. השאלה היא באמת מה מגביל פה את השכיר בעל שליטה בחברה? כאילו, באמת למה אתם מפרידים אותו? הוא מילואימניק, שכיר. זה שהוא בעל שליטה בחברה הוא צריך להיענש על זה?

הוא לא נענש.

או לא להיות זכאי לתוספת הזאת?

הוא לא נענש על זה שהוא שכיר בעל שליטה. אנחנו פשוט ביכולת שלנו להסתכל על הנתונים שלו ועל הזכאויות שלו, היה נדרש כאן בדיקה אחרת, לפי מה שרשות המיסים במערכות שלהם זה מופיע. לכן זה נדרש לבחינה מסוג אחר. זה לא נכנס לאלגוריתמיקה הרגילה שאנחנו עובדים בצוות המשותף. אבל זה בהחלט מקבל מענה.

טוב.

אני אשמח להוסיף.

לא, לא, רגע, לאט לאט. שלום, כיוון שרוב ההצעות של חברת הכנסת לשעבר עזריה קשורות לוועדת העבודה והרווחה, אני מציע שתשב איתם. ואם יש משהו מיוחד שאנחנו כן יכולים להתערב, אני אתערב. אבל מה שכן, לגבי מעונות יום למשפחות מילואים, הבעיה הזאת לדעתי אנחנו כן ניכנס אליה. אנחנו נקבע על זה דיון מיוחד.

הם העבירו דרגה מיוחדת עכשיו.

בסדר, נשמע. תסתכל על זה, כי יש פה עניין שלוקחים את המענק הזה ומערבבים את זה עם הפיצוי וזה לא צריך להיות ככה. כי זה מענק מיוחד שהם מקבלים אותו משפחות רבות.

את תצטרפי לדיונים של הוועדה בחוק שלנו.

כן, אני אשב איתך.

בסדר. שבי איתו ואם יהיה משהו אני אשמח לזה.

רק עוד נקודה אחת שאני רוצה להעלות.

לא, לא, זהו, אנחנו סיימנו את הישיבה.

אני מחכה פה בסבלנות ואני ממש רוצה להוסיף גם.

מה זה?

היא ביקשה.

בסדר, סיימנו את הישיבה, מה אני יכול לעשות?

זה לא תשובה.

אני רק שנייה רוצה לומר, לגבי מצבים, וזה אני שמה את זה פה. אני לא יודעת, אפשר לחשוב מה הפתרון. לגבי מצבים שבהם יש תקופה כעצמאים שבה אפשר להרוויח רווח גבוה ובאותו זמן מוזמנים למילואים. זה משהו שחוזר על עצמו. יש איתנו, אתה הזמר? יש תקופה שבה, אני פשוט אגיד את הדברים. יש תקופה שבה אפשר להרוויח הרבה ונוסעים לחו"ל ועושים את המכה, מה שמאפשר. אבל זו בדיוק התקופה של המילואים.

עונתי.

כן, כמו עובד עונתי.

אנחנו מסתכלים על מחזור. בדיוק על התקופה המקבילה.

הייתי עסק בצמיחה, עברתי מעוסק פטור לעוסק מורשה בתחילת המלחמה. פתאום כל העבודה, 15 ביטולים להופעות בחו"ל. עוד הופעות עונתיות של פסח.

אנחנו מתייחסים לעסקים בצמיחה.

כל העצמאים בערך באותו מקום שלי.

כל המשפחות, אתם תדברו עם תחילת הישיבה שעוד חמש דקות תתחיל ואז נפתח ישיבה חדשה ותדברו בישיבה החדשה. נשלים את זה ונתחיל.

רצית? בבקשה, אני אתן לך את האפשרות לדבר ונסיים את הישיבה.

אני לאה האריס מאימהות הלוחמים. אני אמא לחמישה לוחמים, ביניהם חלקם עצמאים. אחד הדברים שרחל עזריה התייחסה אליהם בתור שכירים זה חשוב גם לעצמאים. העניין של תשלום על המילואים עצמם. אני אתן כדוגמה את הבן שלי, עצמאי בן 35, אבא לילדים. הוא אדריכל נוף, גנן. בסדר? אם הוא עשה שלושה חודשים ב-2023 ועוד ארבעה חודשים בינתיים ב-2024 וכדי לתת לו אפילו את התשלום על המילואים, התשלום שמחלקים את זה ממה שהבנתי ל-12 חודשים ולא לזמן שהוא עבד. זאת אומרת, בוודאי שגינון זה דבר עונתי גם. זאת אומרת שאם הוא הרוויח 120,000 שקלים בשנה, מחלקים את זה ל-12 חודשים ולא לתשעה חודשים או אפילו שישה חודשים שהוא עבד בפועל בגלל המילואים.

אבל מסתבר שיש מסלול לעובדים עונתיים. אז צריך לסנכרן אותו עם זה.

אז באותו עניין הקטע של הבירוקרטיה הורגת אותם. מאוד מאוד קשה להגיש הכול.

תודה רבה. חמש דקות הפסקה ונתחיל את הישיבה הבאה ואז נאפשר לכולם לדבר.


הישיבה ננעלה בשעה 09:33.