פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
111
ועדת הכלכלה
18/12/2024
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 544
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ז בכסלו התשפ"ה (18 בדצמבר 2024), שעה 9:07
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 18/12/2024
דיון כללי על יוזמות לשינוי החקיקה בנושא תאגיד השידור הציבורי הישראלי
פרוטוקול
סדר היום
דיון כללי על יוזמות לשינוי החקיקה בנושא תאגיד השידור הציבורי הישראלי
חברי הכנסת
¶
דן אילוז
ואליד אלהואשלה
קארין אלהרר
אביחי בוארון
ולדימיר בליאק
טלי גוטליב
בנימין גנץ
סימון דוידסון
מאיר כהן
מירב כהן
ירון לוי
יסמין פרידמן
אורית פרקש הכהן
נאור שירי
פנינה תמנו
מוזמנים
¶
שר התקשורת שלמה קרעי
עדי ליברוס - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מאיר לוין - משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משפט כלכלי, משרד המשפטים
השופט בדימוס חנן מלצר - שופט בית משפט עליון בדימוס, נשיא מועצת העיתונות והתקשורת בישראל
פיני שומר - מנכ"ל מועצת העיתונות והתקשורת בישראל
ברוריה מנדלסון - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התקשורת
גולן יוכפז - מנכ"ל כאן - תאגיד השידור הישראלי
אלירן גבאי - יושב ראש ועד עובדי ועובדות כאן - תאגיד השידור הישראלי
רובי המרשלג - כתב הצפון של חדשות "כאן"
אלון גלרט - שדלן, עו"ד, יועץ משרד עו"ד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל, מייצג את כאן - תאגיד השידור הישראלי
אסף אמיר - מפיק טלוויזיה, יו"ר האקדמיה לקולנוע ולטלויזיה
גיורא ואלה - מנכ"ל אקט - איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה
נעמי לבוב - שחקנית, שח"ם - איגוד שחקני המסך
אסתי זקהיים - שחקנית, שח"ם - איגוד שחקני המסך
מיכל גרא מרגליות - מנכ"לית ארגון העיתונאים
יאיר נהוראי - עו"ד, חבר צוות תקשורת בלשכת עורכי הדין
לינור דויטש - עו"ד, מנכ"לית לובי 99
ד"ר עמית קמה - יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת
ד"ר יצחק קליין - ראש המחלקה למחקרי מדיניות, פורום קהלת
גיל ורד - נציג אחים ואחיות לנשק
רונן ריינגולד - שדלן, עו"ד עמותת זולת לשוויון וזכויות אדם
עינת עובדיה - מנכ"לית מכון זולת לשוויון וזכויות אדם
שי גליק - מנכ"ל בצלמו - ארגון זכויות אדם
ערן אוחנה - סמנכ"ל יוצרים, אקו"ם
קרן ברק - חברת כנסת לשעבר
יחיאל יהוד - אביהם של דולב , שנרצח ב-7.10 ושל ארבל, החטופה בעזה
רישום פרלמנטרי
¶
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
דיון כללי על יוזמות לשינוי החקיקה בנושא תאגיד השידור הציבורי הישראלי
היו"ר דוד ביטן
¶
בוקר טוב לכולם. הנושא: דיון כללי על יוזמות לשינוי חקיקה בנושא תאגיד השידור הציבורי הישראלי. לאחרונה יש כל מיני יוזמות שעברו טרומית. בינתיים הצעה אחת שמתי אותה בצד אחר לגמרי, זה הנושא של דיווח לוועדה, שעשינו כבר דיון נפרד.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
זה טריק חדש במדינה. הצעות חוק בלי חברי הכנסת. אבל השר, תראו, יש פה שלט, השר מגיע, שלא נתבלבל.
היו"ר דוד ביטן
¶
שתי הצעות. אחת סותרת את השנייה בעצם. מה שאנחנו נעשה זה דיון כללי ואחר כך אני אחליט מה לקדם ומה לא, אם בכלל. אחרי שאני אשמע אתכם, מה יש לכם לומר.
אבל אני אומר לכם דבר אחד מאוד פשוט: אני מבקש שהדיון יהיה ענייני. נכון, אי אפשר להתעלם מהפוליטיקה. שלום כבוד השר.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מבקש שהדיון יהיה ענייני במובן הזה, פוליטיקה יש אבל בואו נאפשר לאנשים לדבר. ולכולם לדבר קצר. ואנחנו לא ניתן רק לח"כים לדבר היום. נעשה ריצ'רץ' בין חברי הכנסת ובין אנשים אחרים שהגיעו. בסדר?
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב שאת אומרת את זה. אני הזמנתי לפה את כבוד השופט מלצר, שהוא נתן בעצם את פסק הדין בעניין הזה שקשור לערוץ הראשון בזמנו, כשרצו לעשות שינויים בתאגיד. וגם הוא יושב-ראש מועצת העיתונות, נכון?
היו"ר דוד ביטן
¶
נשיא מועצת העיתונות. אז יש לו הרבה מה לומר. אחר כך יבוא גם המשנה ליועץ המשפטי לוין, שגם הוא אני רוצה שהוא יגיד דברים לעניין הזה. עוד לא הגיע, נכון? בדרך, בסדר. אז אנחנו קודם כל נתחיל עם כבוד השופט, בבקשה אדוני.
השופט בדימוס חנן מלצר
¶
קודם כל, תודה רבה שהזמנתם אותי לוועדה. אני רוצה לומר שאנחנו נמצאים במצב מיוחד ומצב חירום, לא רק בגלל המצב הכללי, אלא גם בגלל המצב הפרטני שבו אנחנו דנים.
האמת היא שאני יודע שמופיעים כאן בכל ועדה נציגים של המשפחות של החטופים.
השופט בדימוס חנן מלצר
¶
אני רק רוצה להסביר את הקשר. העובדה שהמשפחות של החטופים מופיעים בכלי התקשורת ומציגים את הזעקה שלהם וכלי התקשורת נותנים להם ביטוי זה אחד מהדברים שבין השאר רוצים להוריד מהתקשורת. כדי שהיא לא תבטא את זעקת החטופים. ולא תאזכר את המחדל שהביא לכל המצב הזה.
זה מצב שרוצים שתקשורת רק תשבח את הממשלה ולא תבקר אותה ולא תיתן פתחון פה לאלה שמבקרים אותה הוא המצב שהוליד את היוזמות האחרונות. בשעתו היו אלה יוזמות ממשלתיות. עכשיו עברו לאסטרטגיה או טקטיקה אחרת של הצעות חוק פרטיות, כאשר מרוב עצים כבר לא רואים את היער. היער הוא של הצעות שונות ומשונות, לפעמים גם סותרות. לפעמים המציעים לא באים בכלל לנמק את הצעותיהם.
השופט בדימוס חנן מלצר
¶
שר התקשורת, לא, אני חייב לומר את זה. ושר התקשורת, שהוא נציג הממשלה שזו דרך המלך, הוא שבא ומנמק במקומם את ההצעות. גם עכשיו שתי ההצעות שעומדות על הפרק פה אני לא רואה את המציעים, אני רואה את שר התקשורת.
השופט בדימוס חנן מלצר
¶
שוב, פורמלית הוא לא המציע. ולמעשה אני אומר שמרוב עצים לא רואים את היער. אבל אם כן מסתכלים על התמונה בכללותה, אז המשותף לכל ההצעות האלה זה לשלול את אופייה הדמוקרטי של המדינה. כי אופייה הדמוקרטי של המדינה הוא תלוי בתקשורת חופשית, כך זה בכל המדינות הדמוקרטיות. ואם מסתכלים על ההצעות הללו אחת לאחת וכל אחת לחוד וכולן ביחד, אז רואים שלמעשה רוצים כאן לשלול את האופי הדמוקרטי של המדינה.
כך יוצאים נגד תאגיד השידור "כאן" ולאחרונה גם נגד גלי צה"ל, בדרכים שונות. אני לא רוצה להגיד שונות ומשונות, אבל בדרכים שונות. על ידי קיצוץ בתקציבים, על ידי הכפפת התקציבים לאישורים של הממשלה או מי מטעמה. על ידי ביטול התאגיד וגלי צה"ל לחלוטין. יוצאים נגד תאגידי השידור הפרטיים על ידי כך שרוצים שנושא הרייטינג יעבור מגוף אובייקטיבי לגוף שיהיה תחת החסות של הממשלה או של שר התקשורת. יוצאים גם נגד העיתונות הכתובה.
למעשה רוצים ליצור מצב שבישראל תהיה רק עיתונות שמשבחת את הממשלה או מהללת אותה. מצב כזה אנחנו מכירים, אבל לא במדינות דמוקרטיות. זה קיים בהונגריה, זה קיים בסין, זה קיים בברית המועצות. אני מקווה שאנחנו לא רוצים להידמות למדינות הללו בנושאים הללו.
הדבר הזה, כפי שאמרתי, נעשה גם בדרך לא דרך, של הצעות חוק פרטיות. ולא רק זאת, אלא שההנמקה היא הנמקה "אורוולית". מי שמכיר את הספר של אורוול על 1984, הוא הציג שם אפשרות להשתמש ב-doublespeak. אתה מדבר על דבר אחד, כאילו אתה בעד דמוקרטיה, וזו ההנמקה שכאילו הדמוקרטיה, כל ההצעות האלה נתלות בזה שכאילו הן תומכות ביתר ליברליזם ויתר דמוקרטיה. אבל למעשה זה בדיוק היפך. וזה בדיוק ה-doublespeak של ג'ורג' אורוול.
אני רוצה כאן להסביר. ברגע שההצעות האלה, ואני כבר מסיים, כבוד יושב-הראש.
השופט בדימוס חנן מלצר
¶
ברגע שמסתכלים על כל אחת מההצעות וכולן על כולן כמכלול, אני רוצה להסביר איך הן שוללות את האופי הדמוקרטי של המדינה. ואז תדמיינו לנגד עיניכם שהיה בא מישהו ואומר בואו נבטל בחוקי היסוד את האלמנט של המדינה היהודית והדמוקרטית. או יהודית או דמוקרטית. והיה מבקש לבטל את האופי הדמוקרטי של המדינה.
במקרה כזה, שתדעו לכם, אם מבקשים לבטל את האופי הדמוקרטי של המדינה, וכאן אני אומר ואם תומכים בזה אפילו 120 חברי כנסת, התיקון הזה הוא לא חוקתי וזה מכוח הדוקטרינה של דמוקרטיה מתגוננת.
ואני כאן רוצה להדגיש שהדוקטרינה הזאת של דמוקרטיה מתגוננת פותחה בפרשת ירדור, שקדם עם לחוקי היסוד. שם רצתה לרוץ לכנסת רשימה שרצתה לבטל את אופייה היהודי של המדינה. ואז בית המשפט פסל את הרשימה בלי שהייתה לו הסמכה ספציפית בחוק. אחר כך בחוקי יסוד יש הסמכות ספציפיות, אבל בלי שהייתה לו הסמכה. מי שזוכר ההנמקה הייתה, תארו לעצמכם קודם לכן היה מי שזוכר, בתוך הכנסת זרקו רימון לתוך הכנסת, נפצעו גם חברי כנסת. ומאז עשו את מחיצת הזכוכית הגדולה. בית המשפט אמר תתארו לעצמכם שמישהו ירצה לרוץ לכנסת ויגיד כקהל אנחנו לא יכולים יותר לזרוק רימונים, כי יש עכשיו את המחיצה המשוריינת. אז אני רץ לכנסת כדי שיותר קל יהיה לי לזרוק בכנסת רימון.
בית המשפט, מכוח הרעיון הזה והדוקטרינה שפותחה לא רק אצלנו, גם במקומות אחרים בעולם, של דמוקרטיה מתגוננת, פסל את הרשימה. ואז באו חוקי היסוד. נכון שהיה שופט מיעוט שאמר צריך לזה הסכמה בחוקי היסוד וזה בא בחוקי היסוד.
לכן אני אומר, מי שפועל נגד הדמוקרטיה ורוצה לבטל בדרכים שונות את המופעים של הדמוקרטיה, אפילו אם ישיג רוב לא של קואליציה, של כל חברי הכנסת, כל ה-120, נניח שזה היה קורה, אני מניח שזה לא יקרה. כי אז ההצעה הזאת הייתה נפסלת כי היא לא חוקתית.
יותר מזה, כשעשו את החוק קבעו שגם רשימה וגם חבר כנסת שפועל כנגד אופייה או היהודי או הדמוקרטי של המדינה, אפשר לפסול את הרשימה וחבר הכנסת שתומך בדברים כאלה אפשר לפסול אותו כדי שלא יתמודד בכנסת.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני רוצה להבין דבר אחד. האם התקציב של התאגיד הוא דבר מוחלט? אם אני מקצץ, סתם לדוגמה, חלק מהתקציב, אז פגעתי באופייה הדמוקרטי של המדינה? הרי זה דבר שהוא לא הגיוני. זה לא שאין תאגיד, יש הצעה אחרת שמדברת על התקציב. אז נכון, אם מבטלים את כל התקציב אתה נשאר בעמדה שלך. אבל אם אנחנו, סתם לדוגמה, מפחיתים 10% מהתקציב פגענו באופייה הדמוקרטי של המדינה?
השופט בדימוס חנן מלצר
¶
אם אומרים נניח, וזה גם אותו דבר שכר השופטים. אם אומרים שעושים קיצוץ רוחבי בכל רשויות המדינה, לגבי עוד תאגידים ציבוריים בסדר גודל, אני אומר, לכל הרשויות, כולל חברי כנסת, כולל הכנסת. זה אפשרי. מה שאי אפשר זה רק לקצץ לגוף אחד.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, אבל גם כשיש קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה התאגיד לא נפגע, אין לו קיצוצים בגלל החוב.
היו"ר דוד ביטן
¶
אבל אני לא שאלתי, אני בכוונה הבאתי את השופט על מנת לשאול אותו ושהוא יביע את העמדה. אז מה הבעיה? לא הבנתי. תהיה לכם את האפשרות לדבר.
השופט בדימוס חנן מלצר
¶
הרעיון, שוב, אני ללא כחל וסרק. הרעיון המקורי כשהקימו את התאגיד, שהתקציב שלו יהיה עצמאי.
השופט בדימוס חנן מלצר
¶
זה היה הרעיון. אבל אם רוצים לעשות בגלל מצוקה, לא שמוסיפים לדברים מסוימים כסף. אני לא רוצה להיכנס לעניינים הפוליטיים.
השופט בדימוס חנן מלצר
¶
אבל אם עושים קיצוץ רוחבי בכל הגופים שנהנים מתקציב המדינה במישרין או בעקיפין זה יתכן וזה אפשרי. אבל לא זו הכוונה פה.
השופט בדימוס חנן מלצר
¶
אני רוצה להסביר. אם עושים קיצוץ רוחבי, יתכן וזה אפשרי מבחינת מה שאמרתי קודם, מבחינה קונסטיטוציונית. אבל כשמסתכלים כאן על שלל ההצעות ודנים בכולן ולכל הצעה יש הצעת גיבוי, חמורה ממנה, זה פגיעה בדמוקרטיה.
אני כאן בסוף רוצה לומר רק דבר אחד. אני אתייחס, אם יהיו דיונים פרטניים אני אתייחס גם לכל דבר בנפרד. אבל אני בכוונה, במיוחד שכבודו נתן לי את הזכות לפתוח את הדיון, אנחנו כמועצת העיתונות והתקשורת בישראל מסתכלים על התמונה במלואה. ונראה לנו שיש כאן סכנה גדולה לדמוקרטיה הישראלית ואנחנו נפעל בכל האמצעים החוקיים שעומדים לרשותנו כדי לסכל את המזימה הזאת, כי זו מזימה שנועדה להפוך את ישראל לכזו שהיא לא תוכל לומר עוד "אנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". תודה רבה.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
את לא לוביסטית? את לא מקבלת שכר מהתאגיד על ייצוגך? את לא מקבלת שכר מהתאגיד שאת מייצגת אותם?
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
לא, זה לא מיותר בכלל. זה לא מיותר. לא לצחוק על חברי כנסת שיש להם קשיים אישיים.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
בוא אני אספר לך. אדוני יושב-הראש, אני מבקש שיהיה כאן שקט כמו שהיה בזמן דיבורו של השופט.
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותיי, כל אחד יקבל. אמרתי בהתחלה, מאיר, אתה לא הגעת בהתחלה, לא היית כשדיברתי. לשמור על העניין הזה שכל אחד ידבר בזמנו ולא להפריע. זה לא ייתן שום דבר.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אדוני יושב-הראש, לא דיינו בפתח הדברים, לפני מה שאני רוצה לומר לגופו של עניין, לא דיינו שבג"ץ הפך להיות רשות על לא כל כך דמוקרטית, שאין לה אף איזונים ובלמים, אתה מביא את בג"ץ גם לכאן, לתוך ועדות הכנסת?
היו"ר דוד ביטן
¶
רגע. השופט הוזמן על ידי, כיוון שהוא נתן את פסק הדין נדמה לי היחידי בעניין הזה. זה דבר ראשון. דבר שני, הוא יושב-ראש מועצת העיתונות. ונתתי לו לדבר ראשון גם בגלל שהזמנתי אותו וגם בגלל שלא רציתי שניכנס לוויכוח הפוליטי. עכשיו נמשיך.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
תודה. אני רק רוצה לומר לכבוד השופט בדימוס מלצר, שכמו בבית המשפט גם כאן הדמוקרטיה שייכת לציבור, לא לאף אחד אחר. לציבור.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
וכבוד השופט, אתה תוכל להגיב לי כשאני אסיים. אני שמעתי אותך והקשבתי אותך קשב רב. אני רואה שאתה עומדת לך על קצה הלשון תגובה.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
הדמוקרטיה היא לא האויב של הדמוקרטיה. אדוני יושב-הראש, אני מבקש מחכ"ל ברק שתפסיק להפריע לי ושתשים תג של לוביסטית.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אדוני יושב-הראש, חברי הכנסת, מכובדיי כולם. ראשית אני רוצה להודות לך, יושב-ראש הוועדה על קיום הדיון הזה בנוגע לתאגיד השידור הציבורי הישראלי. אני מבקש להציג כאן בקצרה את עמדתי ואת החזון שלי בנוגע לשידור הציבורי במדינת ישראל.
הקמפיין המתחדש שוב ושוב מצד מתנגדי השינויים, גם הקלים וההכרחיים ביותר בכל הנוגע להסדרת שוק התקשורת בכלל והשידור הציבורי בפרט, הוא לא יותר מניסיון שקוף של בעלי אינטרסים לא לתת לאף אחד להזיז להם את הגבינה.
הביקורת שאנחנו מציגים במשך שנים וביתר שאת בשנתיים האחרונות מבוססת על מציאות עגומה המחייבת תיקון. השוק הפרטי נחנק תחת עודף הסדרה ואילו השידור הציבורי נותר לא מעניין, לא יעיל.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
תגיד לי, על מה אתה מדבר? על מה אתה מדבר? אתה שר התקשורת? מה לא מעניין? ראית פעם את התאגיד? הסתכלת פעם על התוכן של התאגיד? באמת, שלמה קרעי, אתה שר התקשורת.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
תצא, תצא. אתה אמרת לי שלשום במליאת הכנסת שהדמוקרטיה בעיניו זה ש-15 שופטים יקבעו זה יותר טוב מאשר 120 חברי כנסת. יש הקלטה מהמליאה.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
השוק הפרטי נחנק תחת עודף הסדרה ואילו השידור הציבורי נותר לא מעניין, לא יעיל, לא ציבורי שזה הכי משמעותי בעיני רבים מהציבור, ולעיתים אף מזיק. הגיע הזמן לקיים דיון אמיתי, נקי מהפחדות, נקי מסיסמאות וללא ניסיונות השתקה. דיון ענייני, כנה ואחראי הוא הבסיס להכרעה דמוקרטית.
חברי הכנסת, השידור הציבורי נדרש במאה הקודמת כדי לספק מידע לציבור. היום בעידן של תקשורת חופשית ותחרותית אין כל הצדקה למימון מוצהר כזה על חשבון הציבור, בוודאי ובוודאי לא בתחום החדשות והאקטואליה. לממן שידורי חדשות במרחב שבו מתקיימת תחרות חופשית זה מיושן, מיותר ומזיק.
אמרתי בכל במה אפשרית ואומר זאת גם כאן, בכוונתי להפריט או לסגור את תאגיד השידור הישראלי. לא רק שאין בו ערך ציבורי, אלא שהוא פוגע בתחרות, מעוות את השוק ומנציח עוולות של חוסר ייצוג ובזבוז תקציבי עתק.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אמרתי בכל במה אפשרית ואומר זאת גם כאן, בכוונתי להפריט או לסגור את תאגיד השידור הישראלי. לא רק שאין בו ערך ציבורי, אלא שהוא פוגע בתחרות, מעוות את השוק ומנציח עוולות של חוסר ייצוג ובזבוז תקציבי עתק. בין היתר נחשפנו למקרים של שידורים מוטים, פוגעניים, ומסיתים בערוץ "מכאן" 33. פגיעה בערכים ובסמלים היקרים לחלקים נרחבים בציבור. בזבוז, אני אחזור שוב פעם. תפריעו אני אחזור עוד פעם על הפסקה.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
בין היתר נחשפנו למקרים של שידורים מוטים, פוגעניים ומסיתים בערוץ "מכאן" 33. פגיעה בערכים ובסמלים היקרים ביותר לחלקים נרחבים בציבור ובזבוז משווע של מאות אלפי שקלים לפרק בהפקות מוטות ותעמולתיות. תעמולה והטיה כן, אבל לא על חשבון הציבור.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
מה זה תעמולה? כשהם לא בדעה הפוליטית שלך? מה זה תעמולה? יש חופש ביטוי.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אני לגבי "מכאן" 33 שלחתי שלושה מכתבים למועצת התאגיד. ביקשתי למנות מבקר בערבית לשידורים המסיתים שם ועורכת הדין עדי ליברוס, שנמצאת כאן, ממשרד המשפטים, כתבה מכתב "אל תדאגו, השר לא יכול להתערב. תמשיכו להגיד לו אין לך סמכות". אז אל תדברו איתי על ניסיון להפעיל את הסמכות שלי.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
איזה רוסיה? חוק השידורים, הנה מאיר לוין יושב כאן. אתם דורשים ממני להתערב בחדשות.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
הנה, תשאלי את מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. מה כתוב בחוק השידורים שלי? האם אני דורש התערבות בחדשות ואקטואליה בשוק החופשי? להיפך, אני מבטל את כל ההתרבות.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
תעמולה והטעיה כן, אבל לא על חשבון הציבור. בשם הציבור שבחר בנו, אני אומר לכם שזה לא יימשך.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
מה זאת אומרת? מה זאת אומרת בשם הציבור שבחר בנו? אתה שר התקשורת של כל מדינת ישראל. לא של הבייס שלך. מה זה הדבר הזה? אתם ממשלה של כל מדינת ישראל.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
תעמולה והטיה כן, אין לי בעיה איתה. אבל לא על חשבון הציבור. החזון שלי לגבי שידור ציבורי.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אחד, אין חדשות ואקטואליה בעברית במימון הציבור. שוק חופשי ותחרותי בלי שום התערבות, כמו שיש בחוק השידורים, שאולי יספר לכם מאיר לוין.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
לא, כשאומרים שאני רוצה רוסיה והתערבות, אז העובדות לא מבלבלות אותם כי זה בדיוק הפוך.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
ערוץ 11 יוקדש להפקות מקור ויצירה ישראלית בלבד. לחילופין, תוקם קרן ייעודית לתמיכה ביצירה ישראלית שתשודר בערוצים השונים. ערוץ "מכאן" 33 ייסגר. הפקות מקור בערבית יהיו חלק מאותו מתווה של יצירה ישראלית. החינוכית תישאר. לתאגיד יישארו חמש תחנות רדיו, ביניהן רשת מורשת, רשת ג' ורדיו רקע, שיכולות שידורים באמהרית, רוסית וערבית ביחס שווה. תדרי הרדיו של רשת ב' ותדרים נוספים שיתפנו יוצעו במכרז לתחנות רדיו מסחריות ארציות. מה שלא קיים באף דמוקרטיה בעולם, שאין אף תחנת רדיו מסחרית ארצית.
ארכיון התאגיד ייפתח לציבור. תפסיקו לעשוק את הציבור עם עשרות אלפי שקלים על כל קטעי ארכיון פרטי ומסחרי. תתאפשר גביית תשלום תפעולי בלבד. אין פרסומות ואין חסויות בשידור הציבורי. ציבורי לא מתחרה בפרטי.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אין פרסומות. חכ"ל ברק, את לא תפריעי לי. אין פרסומות ואין חסויות בשידור הציבורי. ציבורי לא יתחרה בשוק הפרטי ויחסום שחקנים חדשים. תקציב התאגיד או הקרן - - -
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
דוד, אתה יודע מה יש עכשיו במשרד החינוך? לכתוב פרקים חדשים לבתי הספר על לימודי הר הבית. פה, בחדר הסמוך.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
הפרטי יתחרה בפרטי. פרסומות, אם אתם מקבלים תקציב מהציבור, פרסומות שייכות לשוק הפרטי.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אין לך תוכנית עסקית לאירוע הזה. הבן אדם הוא לא, לא בקיא. אתה לא בקיא בפרטים, קרעי.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אדוני יושב-הראש, הבחור הזה, אני לא יודע מי הוא, אבל הוא לא מפסיק להפריע. זה שיושב שם, זה שעכשיו תופס את המיקרופון.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, מההתחלה הוא מפריע. צא חמש דקות. הוא הפריע מההתחלה, עזוב. איימתי עליו כבר כמה פעמים. חמש דקות זה לא נורא.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
עוד מעט אנחנו נהיה כמו באיראן, אתה יודע. הטילו עוצר בשעה 19:00 חמינאי נוסע עם הנהג שלו ב-18:30 רואה מישהו אומר לו תירה בו. הוא אומר לו למה? הוא אומר לו אני יודע איפה הוא גר, הוא לא יגיע.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אתה בא עם בדיחות קומוניסטיות וכל מה שאתם רוצים להמשיך לשלוט בתקשורת ושהממשלה - - -
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
תקציב התאגיד או הקרן יעמוד על כ-500 מיליון שקלים בשנה ליצירה ישראלית ולתחנות הרדיו הייעודיות בלבד. זכויות העובדים יישמרו. תנאי פרישה מכובדים לפחות כמו היועצים המשפטיים שדאגו לעצמם ל-24 משכורות לאחרונה.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
כולל עדיפות בשירות המדינה. חברים, אני מביא אליכם כאן לוועדת הכלכלה את הצעת החוק להפרטת התאגיד והצעות נוספות.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אדוני יושב-הראש, חברי הכנסת, אני מביא אליכם לכאן לוועדת הכלכלה את הצעת החוק להפרטת התאגיד.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אני מביא אליכם לכאן את ההצעה, לוועדת הכלכלה. כל פעם שאתם מפריעים אני חוזר על אותו משפט, אז תנו לי להשלים. אני כבר מסיים.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אני מביא אליכם לכאן לוועדת הכלכלה את הצעת החוק להפרטת התאגיד והצעות נוספות לשינויים מבניים ותקציביים. עכשיו זה בידיים שלכם.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
זה הזמן להחליט, חדשות ואקטואליה במימון ציבורי לא עוד. שוק חופשי ותחרותי בלי שום התערבות של הממשלה כן.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
יצירה ישראלית, הפקות מקור ושידורים למגזרים הזקוקים לכך כן ובגדול. הליכוד, ואני בוודאי, הבטחנו את השינוי הזה.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
הליכוד, ואני בוודאי, הבטחנו את השינוי הזה וניישם אותו. אלו אמנם הצעות חוק פרטיות, אבל אני שר התקשורת ואני סומך את ידי עליהן. אני אחזור עוד פעם, תמשיכו להפריע ואני אחזור עוד פעם.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אלו אמנם הצעות חוק פרטיות. אבל אני שר התקשורת ואני סומך את ידי עליהן. התוויתי כאן את הקו שלי, שמתי לפניכם גם את אותן 10 נקודות שהקראתי. וגם ועדת שרים לחקיקה סמכה את ידה על הכיוון שהתוויתי ובוודאי זה שבהצעת החוק המרכזית להפרטה. אני סומך על יושב-ראש הוועדה ועל חברי הכנסת שיידעו לנהל דיון פורה וענייני, אבל דבר אחד ברור: שינוי יסודי יקרה כאן ובידכם הדבר.
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר. אני רק אעיר דבר אחד קטן. יש הפרדת רשויות גם בין הכנסת לממשלה. זה שוועדת שרים לחקיקה תמכה זה לא אומר שום דבר לגבי הכנסת.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
תנו לי שנייה לדבר. הכי פשוט, הכי קצר. אני קצת רזה, ברשותכם. מוותר על כל הפומפוזיות והרוח. אני מבין מאוד את הכאב ואת החשש לפגיעה. אני אדבר רק על החוק שלי. חוק מאוד פשוט, מאוד רזה. חוק שיש בו שכל. שמחתי על דברי השופט כשהוא אומר שכאשר עושים קיצוץ רוחבי אז אולי יש פתח לדבר על גם מה שקורה בתאגיד. קארין, תקשיבי, בבקשה. תאמיני לי, הדברים יהיו דברים עם טעם. לא צריך לעשות את כל ההצעה.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
זכותך לעשות הכול. הצעת החוק הזאת מדברת על הכנסת תקציב התאגיד לספר התקציב של מדינת ישראל.
השופט בדימוס חנן מלצר
¶
לא זה מה שאמרתי. אמרתי שאם עושים קיצוץ רוחבי בחקיקה של הכנסת, קיצוץ רוחבי על כולם, אז אפשר אולי לעשות את זה.
השופט בדימוס חנן מלצר
¶
רק עוד מילה. למשל עכשיו, השר לא רק שהוא קרא 10 נקודות, הוא פרסם כשר תקשורת ומשרד התקשורת, במקביל לכך, קיבלתי את זה בווטסאפ. הוא פרסם את הנקודות האלה, כאילו זו הצעה של הממשלה. כאילו.
השופט בדימוס חנן מלצר
¶
רק דקה, אני כבר מסיים. ואז צריך לעבור את המסלול של הייעוץ המשפטי לממשלה. זו עקיפה פרוצדורלית של הדברים הנכונים.
השופט בדימוס חנן מלצר
¶
אני לא נכנס לפוליטיקה. אני רק אומר לכם שהפרוצדורה של לעקוף הצעת חוק ממשלתית באמצעות הצעות חוק פרטיות היא פרוצדורה לא חוקית.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
פרוצדורה לא חוקתית זה זה שפקידה אחת, יועצת משפטית לממשלה צריכה לסמוך את ידיה - - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
זה כל האירוע, ביטן. זה לא מעניין אותו התקשורת. מעניינת היועצת המשפטית והפוליטיקה, זה מה שמעניין אותו. הוא לא מסתכל על התקשורת.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
בקיצור חברים, הסיפור הוא פשוט. אנחנו בתקופה קשה, עלות המלחמה עולה יותר מ-250 מיליארד שקלים.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
תקצצו קואליציונית 5.4 מיליארד שקלים. על מה אתה מדבר? על מה אתם מדברים? אל תעשו מאתנו בדיחה, באמת. תסגרו משרדים מיותרים, על מה אתם מדברים? שר המורשת, שר ירושלים, שר המסורת, כשרות. מה קורה פה?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אל תלמדו אותנו על השיח. לי יש זכות דיבור, אל תלמדו אותנו על השיח. טוב? אל תלמדו אותנו על השיח. לא, לא.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
שאתם שותפים למה שקורה כאן. אתם שותפים להשמדה של הדמוקרטיה. מתי תבינו את זה?
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
אני סבור שלא יכולה להיות בתקופה הזאת ודאי שלא, ובכלל, לא יכולה להיות, כל מי שמנהל עסק, סימון, יודע את זה. לא יכולה להיות אקס טריטוריה תקציבית במדינת ישראל.
רון כץ (יש עתיד)
¶
אפשר הכול, אבל תהיה ריאלי. אתה לא יכול להגיד שחסר כסף ויש כל כך הרבה משרדים מיותרים. אתה לא יכול להגיד שחסר כסף ויש - - -
רון כץ (יש עתיד)
¶
אתה לא יכול להגיד את זה. לפחות תהיה אדם ישר. אתה לא יכול לשקר לציבור כשיש מיליארדים כשיש מיליארדים בכספים קואליציוניים.
רון כץ (יש עתיד)
¶
כמה החוק הזה יחסוך? תשאל את קרעי, הוא לידך. כמה הוא יחסוך? כבר זה החוק שלו, לפחות שהוא יגיד. כמה הוא יחסוך? אני אמצא לך אותם בכספים הקואליציוניים. לא תזרו חול בעיניי הציבור.
היו"ר דוד ביטן
¶
רון, רון. אתה מבחינתי קיבלת את זכות הדיבור שלך. חבר כנסת שיפריע מבחינתי קיבל את זכות הדיבור. אז חברי כנסת שיושבים בשקט יקבלו לפניכם. זה מה שיהיה. תמשיכו להפריע. מאיר, כיוון שאתה יושב ראש השדולה שלי אני לא יכול להגיד לך כלום. אבל לאט לאט. דרך אגב, ספר עוד בדיחה, נשמע אחר כך.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
מאיר, תודה רבה. תודה רבה, תודה. כשאתה ניהלת עירייה לא הייתה מציאות כזאת שיש תקציב אקס טריטוריאלי שמחוץ לספר התקציב. גם את הכספים הקואליציוניים צריך להכניס לספר התקציב, אבל זה לא הדיון עכשיו. עכשיו הדיון הוא אחד. אף אחד לא דיבר על תוכן מצוין שעושה התאגיד, אני חייב לומר.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
יש סדרות מאוד יפות והכול בסדר. אבל יחד עם זה, פעם הייתי גם צופה בהם לפני שנכנסתי.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
חברים, תנו לי לסיים, יושב-הראש לוחץ, נו. אבל אחרי הכול, כשאנחנו באים לנהל את קופת המדינה גם התקציב הזה צריך להיות בתקציב המדינה. מקצצים ברווחה, מקצצים בבריאות, מקצצים בחינוך, מקצצים באלף דברים.
היו"ר דוד ביטן
¶
רגע. אני עוד פעם, בכוונה שאלתי את כבוד השופט, אני שואל גם אותך. אם אנחנו מעבירים את הסעיף, הרי לא סתם הכניסו הגנה מסוימת בחוק לעניין של התקציב. אם אני מעביר את זה לתקציב הרגיל יכולים גם לבטל לגמרי את התקציב או להוריד אותו ב-90%.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
המציאות נכון להיום שהדבר הזה, שהתקציב הזה חונה מחוץ לספר התקציב ואי אפשר לגעת בו, זאת מציאות לא מאוזנת. מה שכן צריך להבנתי לעשות זה כן להכניס. השאלה אם אתה נותן לו הגנה מסוימת, צריך לשבת על זה ולחשוב על זה גם בוועדה. איך מגנים על התקציב הזה בצורה מסוימת.
היו"ר דוד ביטן
¶
חברי הכנסת שיתאזרו טיפה בסבלנות. טיפה. אני יודע שזה קשה לכם. אני מבקש מהמשנה ליועץ המשפטי להתייחס לדברים.
מאיר לוין
¶
אדוני יושב-הראש, חברי הכנסת, שר התקשורת, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר. המשותף לשתי ההצעות שנדונות כאן היום הוא סיום דרכו של השידור הציבורי במתכונתו הקיימת. אם על ידי סגירה שלו, אם על ידי ביטול עצמאותו האפקטיבית. הדבר יביא לגריעת קולו הייחודי של התאגיד ממפת התקשורת וישפיע באופן ישיר ומיידי על פני התקשורת והעיתונות בישראל. לכך יש משמעות דרמטית, ציבורית ומשפטית. בפרט בשוק מוגבל בהיקפו כמו בישראל.
חוק תאגיד השידור הציבורי שנחקק אך לפני עשור אחרי דיון ציבורי ארוך ומקיף משקף תפיסה מקובלת בעולם שלפיה לגוף שידור ציבורי יש תפקיד מרכזי בחברה דמוקרטית. גופי השידור הציבוריים לצד כלי התקשורת המסחריים הם חלק מהרשות הרביעית במשטר דמוקרטי שתפקידה בין היתר לדווח לציבור על הנעשה במדינה, לבקר את השלטון ולאתגר אותו. אלו מושכלות יסוד של משטר דמוקרטי שמאפשר את חופש הביטוי והעיתונות, בדגש על חופש הביטוי הפוליטי. גם בית המשפט העליון הישראלי עמד על כך בהרחבה בפסק הדין בעניין איגוד העיתונאים.
אני רוצה להתייחס בהתחלה להצעת החוק של חה"כ בוארון, בנוגע לתקציב התאגיד. חוק התאגיד מבוסס על עיקרון יסודי אחד: תאגיד השידור הציבורי חייב להיות עצמאי מן הדרג הפוליטי. זה שורש העניין. לקחי העבר לימדו כי זוהי הדרך היחידה לייצר שידור ציבורי מקצועי, רלוונטי, שבכוחו גם להציע משדרי חדשות ואקטואליה עצמאיים ומהימנים. עצמאות התאגיד מושתתת על שני נדבכים עיקריים: עצמאות תקציבית ועצמאות מועצת התאגיד.
בעניין התקציב, ההסדר הקיים בחוק הוא שלתאגיד יש תקציב עצמאי.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
רגע, שאלת הבנה. מי קובע את שני הנדבכים האלה שדיברת עליהם? למה עצמאות תקציבית או אי עצמאות תקציבית - - -
מאיר לוין
¶
אני מיד מתייחס לזה. ואני רק אגיד שההבנה שעצמאות תקציבית היא מן היסודות של השידור הציבורי הן חלק מוועדות ציבוריות שישבו על המדוכה, בשונה מההחלטה פה, שסליחה שאני אומר, אנחנו לא מכירים שום תשתית מקצועית להחלטה. ישבו ועדות ציבוריות, דנו בחלופות והגיעו למסקנה על בסיס הסתכלות על איך נראה שידור ציבורי בעולם וזה אחד מהיסודות של שידור ציבורי. אבל אני תכף גם אתייחס באופן קונקרטי.
מאיר לוין
¶
חה"כ בוארון, אני ממש מתייחס לשאלה שלך. ההסדר הקיים בחוק הוא שלתאגיד יש תקציב עצמאי, סכום קבוע שקבוע בחוק התאגיד, שאינו נבחן מחדש מידי שנה במסגרת דיוני התקציב. ומנוהל באופן עצמאי על ידי מועצת התאגיד. הסיבה להסדר הזה היא הבנה שיש זיקה אדוקה בין עצמאות תקציבית לחופש פעולה בתחום התוכן והיצירה. הוודאות, היציבות ואי התלות בדרך הפוליטי בנושא התקציב מאפשר למועצת התאגיד לקבוע את מדיניות התוכן לפי מיטב שיקול דעתה המקצועי, בהתאם למטרות החוק. התאגיד לבדו מחליט אילו הפקות להפקיד, איזה תחקירים להוציא לדרך, איזה עיתונאים להעסיק וכן הלאה.
הצעת החוק של חה"כ בוארון מקעקעת את ההסדר הזה ופוגעת לא רק בעצמאות התקציבית של התאגיד, אלא בעצמאותו הכללית. לפי ההצעה, חלף תקציב עצמאי וקבוע, הממשלה תקבע מידי שנה את היקף התקציב ויותר מזה, היא תהיה רשאית לשנות או לבטל רכיבים בתקציב שתציע למועצה, לרבות רכיבים שעניינם תוכן השידורים. זה מה שמופיע בהצעת החוק.
במצב כזה יש חשש כבד שהחלטות בהקשר הזה יושפעו מהתכנים המשודרים בתאגיד. מעמדת הממשלה ביחס אליהם ומהביקורת המושמעת במסגרתם כלפי השלטון. תוצאת הדברים היא תאגיד שידור ציבורי מורתע, מהוסס, הסמוך על שולחן הממשלה ותלוי בשביעות רצונה לשאלת עצם קיומו והמשך תפקודו. התאגיד יידע מראש לאן עליו לכוון, יישא עיניו אל השלטון ועלול להימנע מביקורת פוליטית חברתית.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
עו"ד לוין, עוד שאלה אחת ברשותך. כל גוף במדינה שאתה דורש ועומד על זה, בצדק, שתהיה לו עצמאות בתוכן, לדוגמה משרד המשפטים ופרקליטות המדינה, מתוקצבים בתקציב המדינה. מה לי הכא ומה לי התם?
מאיר לוין
¶
כי פה אנחנו עוסקים בענייני תוכן. ואתה, באמצעות התאגיד, באמצעות השליטה על התקציב של התאגיד יכול בעצם להתערב פה.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
כלום, כלום. אתה מדבר איתנו על מה צריך, מה לא צריך ובסוף אתה לא מקשיב לכלום.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
איזה עמדה אתה מייצג כאן? רק אני יכול לדעת? את שר המשפטים, את ועדת השרים לחקיקה?
מאיר לוין
¶
אני מכיר את מה שאני קורא. מה שאנחנו קוראים זה את הצעת החוק ואת דברי ההסבר. אז אנחנו מתייחסים למה שבפנינו. אם ישנה תשתית אחרת אז - - -
מירב כהן (יש עתיד)
¶
כשעושים מהלך בסדרי גודל כאלה עושים ועדה מקצועית שבוחנת את זה מכל ההיבטים. ולא מגישים הצעה תוך 24 שעות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
הוא אומר לך משהו בסיסי, ששר לא יושב ומתחבא מאחורי הצעת חוק פרטית בלי הצעה מקצועית.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
חה"כ פרקש, בפעם המי יודע כמה, אני מוחה על האירוע, אני מוחה על ההערות האלה.
מאיר לוין
¶
תאגיד כזה עשוי להפוך במהרה לגף שידור מטעם. חומרת הדברים מתעצמת בכל הנוגע למשרדי החדשות והאקטואליה שלהם חשיבות ציבורית מיוחדת. חשוב להדגיש שהאפקט המצנן נוצר מעצם קיומו של מנגנון שליטה ממשלתית על התקציב, גם אם בפועל הממשלה לא תשנה את התקציב אופן ניכר.
אין שום קשר בין ההצעה המונחת פה לשינוי מבני, מקיף ויסודי באופן תקצובו ותפקודו של התאגיד ולמתן שליטה ישירה בו לממשלה, לבין הטענות בדבר הצורך בפיזור הנטל הכלכלי הכבד הנובע מהמלחמה.
אני רוצה להגיד, ישנה החלטת ממשלה שעברה בליל התקציב שקוראת לבחינה - - -
רון כץ (יש עתיד)
¶
אבל לא כל דבר צריך להיות פוליטי. מדובר פה על נושא מקצועי ואתם לא יכולים לשמוע את האמת.
היו"ר דוד ביטן
¶
סיימת. לקחת, ח"כים הגיעו ראשונים, לא יכולים לדבר. אתה הגעת אחרון, רוצה לדבר מתי שאתה רוצה?
היו"ר דוד ביטן
¶
אני רוצה לשאול אותך משהו בנושא הזה. הרי יש עוד סעיפים בחוק, נגיד שהטענה שהתאגיד לא מקיים. כמו למשל גיוון, דברים מן הסוג הזה. מה קורה אם התאגיד מחליט להשתגע יום אחד ולא לקיים שום דבר מסעיפי החוק?
היו"ר דוד ביטן
¶
מה קורה במקרה הזה? אין שום יכולת, יש הבדל בין יכולת התערבות כמו שאתה אומר, לבין יכולת התערבות ספציפית על דברים מסוימים אם התאגיד לא מקיים את סעיפי החוק. אז הוא לא מוגן באופן דמוקרטי מכל דבר ועניין. אם הוא לא מקיים את הדמוקרטיה כמו שהחוק אומר.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
שאתם לא נותנים למנות אותה. היום אין מועצה, עו"ד לוין. בגלל היועצת המשפטית לממשלה.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
כי בג"ץ הקפיא את הסמכויות שלה. יש לך מושג על מה את מדברת? יצחק עמית הקפיא את הסמכויות של יושב-הראש.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
יש לי מושג. אתה לא מינית לא יושב-ראש ועדת איתור ולא מינית את החברים שסיימו את הקדנציה.
היו"ר דוד ביטן
¶
חבר כנסת שיפריע יאבד את זכות הדיבור להיום, זה הכול. אתם מתעקשים להפריע? תפריעו. לא תדברו יותר ממה שדיברתם בהפרעה. זה הכול.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא לומד מאף אחד. אתם תלמדו לא להפריע לאנשים לדבר. זה הכול. פוליטיקה תעשו במליאה, לא בוועדה. כן?
מאיר לוין
¶
התייחסתי להצעה הראשונה. אני רוצה רגע להתייחס, ברשותך אדוני היו"ר, להצעה השנייה בעניין הפרטת השידור הציבורי.
עצמאות התאגיד איננה רק מן הדרג הפוליטי, אלא גם מאינטרסים כלכליים ומסחריים. התאגיד הוא גוף שידור ייחודי משום שאינו פועל למטרות רווח. המחויבות היחידה של התאגיד על פי חוק היא כלפי הציבור הישראלי. במובן זה אין מקבילה לגוף שידור ציבורי. אי התלות שלו בגורם מממן יורדת לשורש העניין ולכן גם אין משמעות להפרטה שלו. מכירת התאגיד לבעלים פרטיים היא ביטול השידור הציבורי.
כמה הערות בעניין הזה. ראשית, ישנה שאלה משפטית כבדת משקל אם יש חובה משפטית לקיים שידור ציבורי. שאלה אחרת היא האם ניתן לבטל שידור ציבורי מעת שנוסד. לפי גישה מסוימת שהושמעה בפסיקת בית המשפט העליון התשובה לשאלה הזאת שלילית. זוהי שאלה מורכבת. השאלה האם ניתן לבטל.
מאיר לוין
¶
השאלה הזאת היא שאלה מורכבת שמחייבת דיון משפטי סדור ונפרד. שנית, גם אם נשים בצד את השאלה האם יש חובה לקיים שידור ציבורי בישראל, בוודאי שעריכת שינויים מקיפים ומהותיים לגביו אינה עניין של מה בכך. הכנסת סוברנית לשקול מחדש גם הסדרים קיימים, ואולם על רקע העיסוק הרגיש בשידור ציבורי ובשידורי חדשות צריך לשים על השולחן לא רק את ה-"מה" אלא גם את ה-"איך". ואם בוחרים לדון בכך יש לעשות זאת בצורה רצינית, יסודית. למשל על ידי ועדה ציבורית, כפי שנעשה בעבר, על בסיס עבודת מטה סדורה, נתונים, תשתית עובדתית, דיון מעמיק והשוואה למקובל בעולם.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
זה בדיוק הציבור, זו ליבת הדמוקרטיה. הציבור נמצא כאן. גם אתם, גם חברי כנסת. מה בעיה עם דיון בוועדת הכלכלה?
מאיר לוין
¶
אגב, הדיון הזה צריך יהיה לענות גם על השאלה מה השתנה. מה השתנה מאז שנת 2014 שאז נחקק חוק התאגיד או משנת 2017 עת החל התאגיד לפעול במתכונת מלאה המצדיק כעת את סגירת שעריו.
מאיר לוין
¶
בפועל לא זה מצב הדברים. ההצעה בעניין סגירת התאגיד מובאת לדיון זמן קצר בלבד לאחר שנדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה, כמעט בבהילות.
היו"ר דוד ביטן
¶
רגע. אני מציע שתבדוק. הרבה מאוד הצעות חוק שמגיעות לטרומית מגיעות מהר מאוד לוועדה לדיון.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא אעשה פעמיים דיון. עשיתי דיון כללי, אז עשיתי גם לזה וגם לזה. אני לא אעשה עוד דיון על כל הצעת חוק. חבל על הזמן פה.
מאיר לוין
¶
למיטב ידיעתנו, להצעה לא קדמה עבודת מטה סדורה כלשהי. לא הונחה כל תשתית מקצועית לתמוך בה. קושי משמעותי נוסף נובע מהכוונה לקדמה במתכונת של הצעת חוק פרטית בנושא תשתיתי - - - בעולם התקשורת. ללא עבודת מטה ממשלתית סדורה וללא שהתבקשה עבודה כזאת. אף אחד לא ביקש מאתנו לבדוק את הנושא הזה.
המתכונת שבה מקודמת ההצעה כעת ובהיעדר תשתית מקצועית לתמוך בה מעלה חשש כי ביסוד ההצעה הרצון להפסיק את שידורי התאגיד בשל התכנים המשודרים בו והביקורת שנשמעת בו כלפי השלטון.
לכל הדברים הללו נודעת גם משמעות משפטית. עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה - - -
מאיר לוין
¶
עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה היא כי ההצעות במתכונתן הנוכחית עשויות להביא לפגיעה משמעותית וחמורה בזכויות היסוד החוקתיות, בחופש הביטוי והעיתונות, בדגש על חופש הביטוי הפוליטי.
מאיר לוין
¶
פגיעה זו יורדת לשורשו של עניין, שכן תקשורת חופשית ועיתונות חופשית הם בסיס להתנהלות התקינה של מדינה דמוקרטית ולאיזונים ולבלמים הקיימים בה. הנטל שיוטל לפתחה של הכנסת בהקשר זה הוא כבד ביותר ואנו מעריכים שבמתכונתן הנוכחית תתקשנה ההצעות לצלוח את מבחני פסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
לסיום צריך לזכור שגם אם ההצעות השונות לא יבשילו בסוף לכדי חקיקה, עצם הדיון בהם ומתכונת הדיון יוצרים הרתעה ואפקט מצנן כלפי התאגיד ויתר כלי התקשורת בישראל. המסר העולה מהן הוא כי עתידו של כלי תקשורת שאינו נושא חן בעיני השלטון לוט בערפל. תוצאה זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של משטר דמוקרטי.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
משפט אחד עובדתי. חוק השידורים אפילו לשנות את העניין של תשלום על חומרי ארכיון או להפסיק את הפרסומות, בדבר הזה נלחמתם ואתם לא מוכנים לקבל את זה בשום פנים ואופן. בוודאי שאת התקציב אי אפשר להעביר דרככם, כמו שחוק השידורים לוקח כל כך הרבה זמן.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
שר האוצר אמר לי שאסי מסינג עומד על הרגליים האחוריות שלו ולא מאפשר להחלטה הזאת להתממש.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אז זה אחד. דבר שני, זה ממש, אתה יודע, זה נשמע כאילו מילים מאוד מפוצצות. אבל כל מה שאנחנו עוסקים פה - - -
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
- - - זה לא בחופש ביטוי ולא בתקשורת חופשית. אתה יודע היטב עד כמה אני דוגל בתקשורת חופשית.
היו"ר דוד ביטן
¶
נכון, לא צריך עבודת מטה כדי להבין שאם נקבל את הצעת החוק של גוטליב אז זה בעצם סגירת התאגיד, אין ויכוח על זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה לא שיקול. לא שיקול ועד העובדים. זה נכון, על זה אין ויכוח, לא צריך עבודת מטה. לכן השיקול אם לקדם או לא לקדם את הצעת החוק, לאור העובדה שבעצם זה סגירת התאגיד, זה שיקול נכון שצריך לקחת אותו בחשבון. ואני אקח אותו בחשבון בעניין הזה אם לקדם או לא לקדם את הצעת החוק. אני אומר את דעתי בסוף העניין הזה. זה דבר אחד.
דבר שני, אני באמת לא מבין את הגישה. היום יש לנו את ערוץ 12 ו-13 שהוא פרטי, נכון? הם לא לטובתנו בכלל. זאת אומרת, בגדול, גם אם אנחנו נמכור את ערוץ 11 למישהו פרטי זה לא אומר שיהיה שינוי כלשהו לטובה מבחינת הימין או משהו כזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
לכן אני לא מבין את מהות העניין. אם אני מעביר את זה, מעביר את ערוץ 11 למשהו פרטי זה לא אומר שזה ישנה משהו לטובה מבחינת הימין. לכן ההצעה הזאת לא מובנת לי בכלל, מכל הבחינות. לא עניינית ולא לא עניינית.
היו"ר דוד ביטן
¶
היא לא נותנת את התוצאה שהיא רוצה להגיע אליה בסופו של תהליך. אבל כן יש מקום לעשות שינויים מסוימים. לא, אני לא קורא לזה רפורמה, שינויים מסוימים בחוק כדי לאזן כמה דברים שאנחנו לאור הניסיון שיש עם תאגיד 11.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא אמרתי מה. לאור הניסיון שיש לנו לאורך שנים עכשיו שהוא מתפקד, אולי כן צריך לעשות כמה שינויים ואנחנו נדבר על זה. ואפשר לדבר על זה גם בכנסת, לא צריך ועדות ציבוריות על העניין הזה ולא צריך שייעוץ משפטי לממשלה ייכנס לאיזה שהם דיונים של שנתיים שלוש. יש דברים שכן צריך לשנות. אבל לסגור את התאגיד ולפתוח תאגיד חדש זה לא משרת שום מטרה כרגע.
אני רוצה להגיד קודם כל, שיהיה ברור העניין, אנחנו לא ועד העובדים של העובדים של ערוץ 11 וזה לא שיקול מבחינתי. בסדר? זה הכול. לא שיקול.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אבל כשהחקלאים באים להגן על עצמם ועל פרנסתם זה בסדר. זה בסדר גמור ונחוץ. וגם פה יש מגזרים שלמים שמתפרנסים, מה לעשות?
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
הם לא באו על פרנסתם, הם באו על צביונה של המדינה הזאת. תפסיקו לעשות מזה, הם לא באו על פרנסתם, אתה יודע את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
בינתיים אתם מפריעים. לא אדוני, אדוני, זה לא נכון. קודם כל ניתן לשר וניתן לייעוץ המשפטי וכו'. אבל אני אומר, שיהיה ברור העניין. אנחנו לא ועד העובדים. לא ועד העובדים של אף אחד.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אחד אחד, אנחנו מעדיפים אחד אחד, ביטן. הבמה היא שלהם, חשוב לי שישמעו אותם.
היו"ר דוד ביטן
¶
דן אילוז הגיע אחרון, למה שאני אתן לו ראשון? אוקיי. כן, בבקשה. היא הגיעה ראשונה, התייצבה. לפיד נתן הוראה, התייצבה כמו שצריך. כן?
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
נדמה לי שאתה יודע היטב, רגע, אני מחכה כי אני רוצה את תשומת הלב של יו"ר הוועדה. תודה אדוני יושב-ראש הוועדה. כפי שאתה ודאי יודע - - -
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
אז תן לי. כפי שאתה יודע, גם עוד לפני שנעשיתי חברת ועדה בוועדה הזאת באופן רשמי ישבתי פה שעות ארוכות. אי אפשר להגיד עליי שאני בובה על חוט, כמו חברי כנסת אחרים פה, שהם הפרוקסי של הממשלה.
אנחנו נמצאים ביום ה-439 למלחמה הזאת.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
היא דיברה על שתי הצעות החוק והמגישים שלהם, טלי גוטליב ואביחי בוארון. עליהם היא דיברה.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
אני חייבת להגיד, ביטן, אני קודם כל ולפני הכול, די מתביישת בדיונים האלה על כל ההפיכה התקשורתית הזאת בזמן שהיום יש 100 חטופים וחטופות במנהרות בעזה. אף אחד לא הזכיר את זה אפילו במילה עד לרגע זה.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
השופט כמובן הזכיר. אני רוצה להתחיל בזה ולהזכיר לכולנו שהם נמקים במנהרות ברגעים אלה ממש, בזמן שיש פה הצעות חוק לריסוק הדמוקרטיה הישראלית. היום מתן צנגאוקר מציין את יום הולדתו ה-25 בשבי.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
בואו רגע ניזכר בזה, לפני הכול.
דבר שני, מאוד קשה לשבת כאן ולהקשיב לשר וליוהרה הבלתי רגילה של הממשלה הזאת. אתם יודעים, לחטא ההיבריס יש עונש כבד מאוד. ואני מציעה לכולם קצת צניעות, קצת צניעות כשאתם באים לרסק את הדמוקרטיה הישראלית, בטח ובטח את הכנסת.
אני באמת אומרת, חה"כ ביטן, אני כל כך מכבדת אותך ואומרת לך את זה שוב ושוב. ואת העמדות הברורות שלך והיכולת שלך להיות עם עמוד שדרה חזק. הכנסת לא צריכה לשתף פעולה עם הריסוק של עצמה. זה שמביאים פה בשיטת הסלמי את כל החקיקות האלה, זה אפילו לא משנה שאני אמנה את כל החקיקות. אם זה, אתה יודע, הרייטינג והפרטת התאגיד והפיקוח על התאגיד והטבות לערוץ 14 וסגירת גל"צ וזה אחד אחרי השני, וזה הרדיו האזורי.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
שנייה, כל זה ביחד זה חלקיקים של תוכנית על שכולנו רואים אותה. זה שקוף וברור מה הכוונה של שר התקשורת. לעשות פה הפיכה תקשורתית שתבטל את חופש הביטוי בישראל. אף אחד לא עיוור לזה, הציבור לא מטומטם. אנחנו רואים בדיוק מה קורה פה. ואני קוראת לך כחבר כנסת שיודע לעמוד מול המתקפות האלה, לעצור את ההידרדרות המטורפת הזאת.
מעבר לזה, פיצול הישיבות. גם זה חלק מהסיפור וגם בזה אני קוראת לך לעשות שינוי. אתם חושבים שאם מחר תעשו עוד ישיבה אז לא נבוא? אני רוצה לספר לך שיש לי מזוודה באוטו, אני לא זזה מפה. כל דיון שיהיה אני אבוא, גם מחר. ואנחנו גם נזמין אותם לבוא מחר וזה לא ייאש אותנו. אנחנו נמשיך לבוא לדיונים.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
אין בעיה. בסוף בסוף הכול פוליטיקה. אני לא מאמינה למילה שהשר אומר. סליחה, הכול פוליטיקה. הכול זה כדי לשלוט, לצמצם את כלי התקשורת, לחנוק אותם. ליצור תלות כלכלית כדי שהערוצים יהיו השופר של התקשורת. ואנחנו רואים את זה ומבינים את זה.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
תנו לי לסיים. התאגיד זה לא קילו סוכר בסופר שאתם מתייחסים אליו כמו איזה מוצר צריכה.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
יאיימו על מדינת ישראל, החבורה החצי אנטישמית ששינתה את השיר של האירוויזיון בשנה שעברה במלחמה? הם יאיימו עלינו? מי הם בכלל?
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
יש ב-EDU כללים איך להיות חברים ב-EDU. יש מספיק ערוצים מתחרים שעומדים בכללים האלה.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
הוא לא השר של הבייס שלו, הוא שר בממשלת ישראל שהוא שר לכל מדינת ישראל. הגיע הזמן שתפנימו את זה. אתם לא שם בשביל לייצג ציבור מסוים. אתם של כולם.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
לא, לא, אבל משרד התקשורת פנה ל-EBU וה-EBU התאגיד מפעילים אותם והם לא מוכנים לדבר עם משרד התקשורת של מדינת ישראל.
היו"ר דוד ביטן
¶
די כבר, מספיק. די. קיבלנו באמת מכתב היום על העניין הזה של התאגיד השידור האירופאי. אני, בכל זאת אני אתן לקארין כרגע. ואחר כך נעבור למישהו מזה. וגנץ, כשתרצה לדבר תצביע אני אתן לך. כן, בבקשה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
תודה רבה אדוני יושב-הראש. תראה, אני מחזיקה בידי את הרשימה של חוקי התקשורת. זה הזיה. הוא כל כך שטוף שנאה, אני לא יודעת למה, מה נותנים לכם לאכול בישיבות ממשלה. שיש הצעות חוק סותרות.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
תכף תבקש ממני גם מס על זה, שאתה נותן לי להתבטא בחופשיות.
ברור שזה הכול חלק מתהליך סדור לשנות את הפנים של השלטון הזה. הקו הוא למוטט את החומה הסינית, שעליה דיברה הצעת החוק המקורית, בין הפוליטיקה לבין השידור.
עכשיו באמת, קרעי, אני מנסה לרדת לסוף דעתך. אתה אומר אם יש שירות שהחוק החופשי מספק, אין צורך שהמדינה תספק אותו. זה מה שאתה אומר. עכשיו תראה לי את השוק החופשי שיש בו נתונים כל כך טובים. של כמעט 50% ייצוג לנשים, של גיוון האוכלוסיות. תראה לי שידור שיש בו גיוון כזה. תראה לי תכנים שמותאמים לכל הציבור. תראה לי מקום שבו אין את הניתוק בין אינטרסים כלכליים לבין השידור. תראה לי. כי אני לא מכירה.
אתה אומר אם היינו רוצים לסתום פיות מה יותר קל לנו כשזה בידיים שלנו? באמת, אני לא מצליחה להבין אותך. מה אתה רוצה לקדם באירוע הזה? אני אומרת לך, מעבר לטיעונים המשפטיים שאותם אמר המשנה לוין, אין לי מה להוסיף.
בוא נסתכל גם על העניין הכלכלי. אין מודל עסקי לאירוע הזה. אין. אם אתה אומר הפרטה אתה אומר סגירה. זה מה שאתה אומר.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אז אני באמת לא מצליחה להבין. לפחות תגיד את הדברים בפה מלא. תגיד אני רוצה לסגור את התאגיד.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אף אחד לא צריך אותיות גדולות, כולנו יודעים לקרוא גם את האותיות הקטנות. באותיות הקטנות אתה אומר הם לא מדבררים אותי כמו שאני אומר.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אני מביע כאן את העמדה של הציבור שבחר בי. אם לא, הציבור הזה יחליף אותי בפעם הבאה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
יש מאות ואלפי סיבות למה לא לסגור את התאגיד. בין אם מתוך אהדה של הציבור, אותו ציבור שאתה רוצה לדבר בשמו, לתכנים. הפגיעה שאתה תייצר ביצירה הגדולה שנעשית שם, גם לאנשים מהציבור שלך. לא את הכול אוהבים. אתה יודע, קרעי, ביקורת זה באמת דבר לא נעים, אבל ככה זה בדמוקרטיה. דמוקרטיה לא רק מצביעים הרוב. בדמוקרטיה יש גם חופש ביטוי, דמוקרטיה יש חופש יצירה. וכן, זה עולה כסף. וזה כסף שכולם רוצים להוציא וזה כסף שהציבור משלם עליו.
למה אתה רוצה שזה יהיה בידי בעלי הון? כדי שאתה תשלוט באירוע? כי הרי מה שווה התאגיד אם לא נשלוט בו? מספיק עם הדבר הזה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
תתעסק בדברים האמיתיים ששר תקשורת צריך להתעסק בהם. ולא במה יהיה על גבי המרקע.
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב. עכשיו נעבור, זה שאת מצביעה זה לא אומר שום דבר. אנחנו ניתן דווקא לזה שהוצאתי אותו חמש דקות. בבקשה.
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר, אנחנו לא נוגעים בתקציב שלהם בשום פנים ואופן. מה זה משנה? מה אתם דואגים? אל תהיו מודאגים. תצאו מהעניין הזה. זה הכול.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כשל השוק הגדול ביותר במדינת ישראל זה ממשלת ישראל. הכסף הציבורי הכי גרוע שהציבור משלם זה לכם.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אוי אוי אוי, הוא צילם לפייסבוק? עוד מעט תגיד גם למה צריך פייסבוק אם אי אפשר לשלוט בו.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
רק עובדתית, כאשר מדברים על היצירה הישראלית, היום מתוך תקציב של מיליארד שקלים 280 מיליון הולך ליצירה ישראלית.
אסף אמיר
¶
אני מתקשה להתווכח עם השר, כי אני חושב שהאמירות שלו הן ברורות ביותר. אני בספק אם אתה באמת בעד חופש ביטוי ובעד ביקורת ובעד חופש יצירה. אני עוקב אחריך מאז שנכנסת לתפקיד. אני לא רואה את זה קורה. כל הפעולות שאתה עושה, כל הפעולות שאתה עושה. להגיד דמוקרטיה, חופש ביטוי, כל הפעולות שאתה עושה כולן - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
איזה יופי שאני חברת כנסת ומותר לי להעיר הערות ביניים? באיזה אופן זה סותם פיות?
אסף אמיר
¶
אני לא מבין את הוויכוח כל כך, כי אנחנו מדברים על דמוקרטיה. אני שומע את הייעוץ המשפטי. אני לא חושב שהשר קרעי רוצה דמוקרטיה. אני לא חושב שהוא באמת מאמין בזה.
אסף אמיר
¶
אני חושב שהוא מאמין במה שהוא עושה. הוא רוצה לעשות את זה, הוא רוצה לסגור את התאגיד.
אני אדבר דקה על עצמאות תקציבית. בוועדת הכלכלה הזאת במשך 40 שנים, עלה התאגיד לשידור, רשות השידור, וביקשו בבקשה שיתנו להם, יאשרו להם את התקציב. וכל פעם כשהם הגיעו קיצצו להם עוד כנף. עד כדי כך שלפני עשור איגודי היוצרים, אנחנו, הגשנו בג"ץ ובעצם התברר שמה שמוציאים החוצה, הפקות היצירה הישראלית ירד ל-3% מכל התקציב. שר התקשורת באותו אז היה ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הגיע הליכוד, ישב על המדוכה במשך שנתיים-שלוש. הוציא חוק תחת ידיו, מפלגת הליכוד, שהיא כנראה לא דומה בשום צורה למה שקורה היום. הוציאו חוק. ובנס, אני לא יודע באיזה צורה, הפך מפעל יוצא דופן שרוב הציבור בישראל חושב שהוא מביא תכנים מדהימים. והוא מביא תכנים מדהימים. והוא מביא את זה לכל האוכלוסייה. ואני כשמאלן, הרי זה ברור שאני שמאלן, נכון? אני חושב שהוא ימני. אני חושב שהוא ימני. אני פותח בבוקר את הרדיו, אני שומע את קלמן, הוא ימני. אני פותח את זה זאב קם, הם כולם ימנים. אולי בעד הממשלה, יותר, פחות.
בנימין גנץ (המחנה הממלכתי)
¶
תודה רבה. בוקר טוב לכם חברים. אני מציע שננסה רגע אחד גם לדבר אחד עם השני ולא אחד על השני וטיפה להוריד את הפרופיל. בעיניי זה דבר מאוד חשוב.
אני חושב שהשידור הציבורי הוא דבר מאוד חשוב במדינה דמוקרטית מהטעם הפשוט שהמדינה צריכה לעמוד מאחורי השידור הזה, לאפשר לו להתקיים. ויש לנו דרישה, יש לנו ציפייה, ואני חושב שהיא גם מתקיימת, שהשידור הציבורי ידרוש מעצמו לשמור על האיזונים הנדרשים גם בכל מה שקשור בביטוי בקשת הפוליטית באקטואליה וגם בכל מה שקשור בהיבטים התרבותיים. בין תרבות יהודית, לעברית, לערבית וישראלית בכללותה.
אני חושב שאלה דרישות שהן דרישות לגיטימיות ונכונות. אנחנו צריכים לשמור אותו עצמאי מכל השפעה פוליטית מצד אחד וכן לאפשר לו להתקיים מבחינה כלכלית. כי מה שאנחנו רוצים מהנכס התרבותי הזה והנכס הציבורי הזה שהוא יהיה איכותי.
אני אגלה לכם פה שאני לא צופה גדול בערוצי התקשורת בכללותם. אני כן מעת לעת מסתכל, ואני לא יכול שלא להתרשם בצורה בלתי אמצעית ממה שאני רואה כתוכניות איכותיות מאוד ברמה הציבורית. ואני מאוד גאה להיות בעניין הזה. ואני חושב שזה צריך להמשיך. הדבר השני זה הנגישות לציבור. ואם לא נשים תקציב אז לא יהיה שידור ואם לא יהיה שידור הציבור לא יראה את זה. תוכניות ספורט או דברים אחרים שכמובן יכולים להתקיים.
לכן אני בעד לשמוע על השידור הציבורי, לחזק את השידור הציבורי ולא להקשות עליו. אי אפשר שלא לחזור, חברי השר שלמה קרעי, למה הן הנחות היסוד שעומדות בבסיסם של הדברים שאתה מציג פה. ואני מתרשם שבסופו של דבר יש פה שתי אלטרנטיבות: או שליטה והכוונה שאליהם אתה חותר או - - -
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
אם אי אפשר לשלוט בהם? מה זה שווה אם אי אפשר לשלוט בהם כפי שאתם חרטתם על דגלכם?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
מה זאת אומרת? לא התעדכנת מחברתך מירי רגב שאמרה אם אי אפשר לשלוט בהם אז מה זה שווה?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
זה לא פופוליסטיות, אנחנו רואים את זה שכל מי שלא מתיישר אתכם אתם מורידים לו את הראש.
בנימין גנץ (המחנה הממלכתי)
¶
שאלת, אני מנסה לענות לך. כי אני חושב שדרך שליטה או בדרך המועצה בתקציבים זה בדיוק שליטה והכוונה. כשסוגרים רשתות תקשורת וחדשות זה שליטה והכוונה. זה לא עידוד והשפעה וזה לא עידוד לקידום. זה מאוד פשוט.
ואני אומר עוד פעם, זה ברמה העניינית של הסיפור הזה.
בנימין גנץ (המחנה הממלכתי)
¶
דוד, אני חושב שאנחנו גם צריכים לזכור שבסופו של דבר אנחנו נמצאים במלחמה. יש לנו חטופים שצריכים לחזור הביתה. אנחנו צריכים להתמקד בעשיות האלה ופחות בעשיות מפלגות. ואני לא חושב שזו העת ללכת לנבכי הנושאים. ראיתי שבפתיחת הדיון היה פה דיון מה זה דמוקרטיה ולא דמוקרטיה, ואני בכלל לא נכנס לתוך הדיון הזה עכשיו. אני חושב שהוא דיון כמובן מאוד חשוב.
אני אגיד בזהירות הנדרשת, ממשלה שהיא אכן נבחרת כפי שהיא נבחרת, ויש לה גם שיקולים פוליטיים וגם את זה אני יכול להבין. בסופו של דבר אחד הדברים שהיא צריכה לשאול את עצמה זה איך היא מרסנת ולא איך היא מעודדת דברים. איך היא מרסנת את הכוח שלה עצמה. ולפגוע ברשתות תקשורת, במיוחד ציבוריות, זה בדיוק הדבר שיכול לקרות.
לכן אני מציע למשוך את הכיוון הזה, לא להתקדם בו בעת הזאת. לתת לשידור הציבורי להתקיים בכבוד, בצורה מתוקצבת, מסודרת. לדרוש מהם את הדברים האלה ולא ללכת לצמצם את צעדיו ולשמור על האיכות והתרבות הישראלית שהיא גם זו שמושמעת בצורה שהיא לא מסחרית במקומות אחרים. וגם הדבר הזה חשוב, כי בסוף כשזה נשאר שאין לך את ערוצי החדשות, או שהם מאוד מוגבלים וצריכים להתקיים בסופו של דבר, לא יהיה שידור מאוזן של ישראל בעולם וזה דבר שאתה לא יכול לעשות אותו. תודה לך.
נעמי לבוב
¶
אני רוצה לדבר. קוראים לי נעמי לבוב, אני שחקנית קולנוע וטלוויזיה ותיאטרון בישראל, ואמא. חה"כ דוד ביטן, קודם כל תודה על לפחות ניסיון לנהל כאן דיון ענייני ובאמת כמו שכבר נאמר לפניי, אני מבקשת איכשהו שנצליח לנהל כאן דיון ענייני, עם כל האמוציות שנוגעות בדבר.
אני מדברת ודופק לי הלב, כי זה באמת בדמי. מצד אחד אני מבינה ואני שומעת אותך שאתה אומר אתם לא בסכנה, היצירה לא בסכנה.
נעמי לבוב
¶
אבל אני רוצה לדבר לא כשחקנית ואומנית שנלחמת על מקומה. אני רוצה לדבר כאמא, ואני פונה אלי, השר שלמה קרעי. אני אמא לילדים. אני אתאר לך סיטואציה. אני אמא לבד. אני פרודה. אחר הצהריים אני צריכה להכין ארוחת ערב לילדים שלי. אני צריכה 20 דקות לבד שנייה להכין את החביתה. יש לי ילד קטן, ילדה בת שמונה. כשאני שמה אותם ב-20 דקות האלה שהם רואים טלוויזיה ביום, אני באמת מקפידה, אני שמה אותם מול תכנים של החינוכית.
אני רוצה לדבר איתך בהקשר - - -
נעמי לבוב
¶
אבל תן לי בבקשה לסיים רגע. שנייה. אתה מדבר על הפרטה של השידור הציבורי. זה אומר להכניס פרסומות למקום שהוא נקי מפרסומות ואינטרסים.
נעמי לבוב
¶
אני מדברת נטו על העניין של שידור עם פרסומות. כשאני שמה את עצמי אפילו מול שידור מסחרי שאני מקבלת פרסומים על איך שאני נראית ומה שאני צריכה לקנות, שזה לא ענייני. שזה נכנס, שהנפש שלי פתוחה לקבל תרבות. ופתאום אני שומעת חדש וזה ותקני את זה. אתה מקשיב לי? אני בשיחה איתך, השר קרעי.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אני מקשיב לכל מילה, אבל פשוט הדברים שלך מבוססים על מציאות לא קיימת. כי אני כתבתי אין פרסומות בשידור הציבורי והחינוכית תישאר. אז על מה את מלינה?
נעמי לבוב
¶
אני רוצה לדבר איתך על היצירה הישראלית. הסדרות הישראליות מביאות לנו כבוד ויוקרה בעולם. רק עכשיו הסדרה שעת אפס נחשבה לאחת מעשר הסדרות הטובות בעולם ב-2024. בשבילי, בשבילנו כמדינה, זאת תעודת כבוד ליצירה, לאיכות, לתו איכות. הסדרה שעת אפס, שישה אפסים, נמכרה עכשיו בעולם.
נעמי לבוב
¶
מדובר פה על דריסת הרגל. אני לא יכולה להפריד, אני לא יכולה להפריד את זה מתרבות. אני מדברת כאן על דריסת רגל גסה בדבר הזה שנקרא תאגיד השידור הציבורי. ולי, זה לא לענייני, אני לא אגיד אה, זה לא חדשות, זה לא מעניין אותי.
היו"ר דוד ביטן
¶
לאט לאט. אני רוצה רגע הפסקה של הדיון. אני מבקש, יש פה אחד ממשפחות החטופים, רוצה לומר מספר דברים.
יחיאל יהוד
¶
אני אבא של דולב, שנרצח בבוקר ה-7 באוקטובר כשיצא כחובש בקיבוץ ניר עוז לטפל בפצועים. והמילים האחרונות שלו אליי ב-S.M.S ב-6:50 היו: "הכול טוב". מאז נעלמו עקבותיו. בסוף מאי התגלו שרידי גופתו וב-4 ביוני 2024 קברנו אותו, את שרידי גופתו, בניר עוז. אני אבא של נטע. דרך אגב, דולב יצא והשאיר את סיגל אשתו בחודש התשיעי להריונה, עם שלושה ילדים קטנים בממ"ד. המחבלים ניסו לפרוץ ולא הצליחו, לשמחתנו. גם לנטע, בני השני, שהיה בממ"ד עם אלן בתו התינוקת הם לא הצליחו לפרוץ. אבל לאסוננו הם הצליחו לפרוץ לארבל, בתנו הצעירה, ולחטוף אותה יחד עם בן זוגה אריאל קוניו, שמוחזק שם גם עם דוד.
אני בפתח הדברים שלי רוצה לקרוא לכם כמה מילים, כמה משפטים שמאיה אוחנה מורנו, אלמנתו של סגן אלוף עמנואל מורנו ז"ל, שנפל בקרב במלחמת לבנון השנייה. דברים שהיא נשאה בעצרת בכרמי גת.
"ישנם נושאים בחיים שבהם נדרש שלא יהיו צדדים לכאן או לכאן, אלא שתהיה הסכמה מלאה ומוחלטת. נושא החטופים הוא כזה". היא קוראת להם חטופים, אני קורא להם בני ערובה. ב-7 באוקטובר הם היו חטופים. מה-8 באוקטובר הם בני ערובה. הם בני ערובה לחיי המחבלים ובהמשך, ככל שהחודשים חלפו וראיתי את התנהלות הממשלה, שדרך אגב, נפגשתי עם כולם בממשלה, בכנסת, חוץ מביבי, הם בני ערובה גם להישרדות הממשלה.
ממשיכה מאיה ואומרת
¶
"כל מי שלוקח אותו, את נושא החטופים, למקום פוליטי, מחסיר ממנו. אנחנו עם שיודע מסעות קשים מנשוא ותמיד מצליח להם. גם הפעם נוכל לזה אם נבחר לשים את ערך החיים בראש סדר העדיפות. החטופים צריכים לחזור, ועד שהם לא חוזרים לחיים ולזמן שלנו. אין כאן מקום לפוליטיקה. כל שנייה שעוברת ללא פתרון היא בגידה בערך החיים שלהם".
היא ממשיכה ואומרת
¶
"אין כאן שאלה בכלל אם הם צריכים לחזור. הם צריכים, נקודה. ואם לא מסכימים על הדרך כנראה שעדיין לא בחרנו לשים את הערך מעל הכול. אני יודעת שכאשר יש משימה שמוגדרת רק עם תוצאה אחת מוצאים את הדרך להגיע אליה. המשימה כאן היא להשיב אותם, וכאשר זו המטרה אז נמצא את הדרך.
"וכאן אני פונה אל הדרג המדיני שלנו, המציאות סביבנו משתנה מדקה לדקה. דברים שלא חלמנו שיקרו קורים מול עינינו. אם השבת החטופים לא תעמוד כל הזמן בראש סדר העדיפויות שלנו כיעד שחשיבות השגתו היא ראשונה במעלה אנו חוטאים להזדמנויות המגיעות לפתחנו".
וכאן אני רוצה להוסיף דברים שמבחינת המשפחה שלנו. אנחנו בוחרים שלא להשתתף בהפגנות ולפנות לעם כאיזה גוף כללי חסר פנים. אלא אנחנו פונים ספציפית לחלק בעם שקרוב אליכם, חברי הכנסת, אני מתכוון לבני המשפחות שלכם, לילדים שלכם ולנכדים שלכם, במאבק שלנו לשחרר את ארבל ואת יתר בני הערובה.
אני, המשפחה שלי וחבריי שולחים להם לבני המשפחות שלכם חומרים והודעות ומנהלים איתם שיחות לגבי הצורך בשחרור בני ערובה ומתאים להם מה אמרתם, מה עשיתם או לא עשיתם בעניין. אנו זוכים להבנה ולתמיכה ומבטיחים להם דיסקרטיות מלאה, אבל הכול מתועד. לא רק ספרי ההיסטוריה ישפטו אתכם, אלא גם ילדיכם ונכדיכם, את מי שפעל לשחרורם ואת מי שפעל נגד.
לפני כמה שבועות יעל אשתי ואני כתבנו מכתב לארבל בתנו. זאת ארבל שלנו. כתבנו מכתב לארבל בתנו. וארבל אתמול קיבלנו תשובה, את התשובה שלה למכתב שלנו. אז אני רוצה רק חמש שניות. אז אנמי רק אשמיע את זה.
(מושמעת הקלטה)
"מה שלומך, אמא יקרה שלי? I love you, I miss you"
זה חמש שניות, אני אקרין את זה שוב.
"מה שלומך, אמא יקרה שלי? I love you, I miss you"
תודה רבה לכם.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
קודם כל, זה הכי חשוב שיש, שאנחנו באמת בימים מאוד קשים עם חטופים ומלחמה וכמעט 2,000 נרצחים. ואני מרגישה בדיון הזה שאנחנו בדיוק בשיח של לפני ה-7 באוקטובר. בדיוק אותו שיח שהוביל אותנו לשם. אותן מחלוקות. ואני ממש מרגישה שאנחנו מותקפים גם מבחוץ וגם מבפנים.
אני מתקשה מאוד לנתק את הדיון הזה למצב שבו אנחנו נמצאים, עם ראש ממשלה שיש נגדו כתב אישום. וכמו מחלה אוטואימונית הוא מחסל את כל המערכות שיכולות לבקר אותו. זה תקשורת, זה שומרי סף בממשלה, זה מערכת משפט, זה הכול חלק ממערך אחד גדול. אנחנו צריכים לראות את זה.
ובמקום שאנחנו נתעסק מהבוקר עד הערב רק בארבל, אנחנו מתעסקים בשטויות. באמת שטויות. אני מסתכלת על סדר יומה של הממשלה, של שר בממשלת ישראל. תגידו, למישהו התאגיד מפריע? הוא לא יכול ללכת לסופר עכשיו לקנות משהו בגלל התאגיד? הוא קם בבוקר ואומר מה שמפריע לי עכשיו זה התאגיד? זה בכלל לא הבעיה של הציבור כרגע. זה לא המצוקה שלנו. ואנחנו במצוקה אדירה, אנחנו לא נושמים.
אני יושבת פה, ובאמת, בוכה. המדינה שלנו במשבר אדיר ואנחנו מתעסקים בשטויות. במה? במועצת התאגיד שלא מינו שם אנשים? האם הרשות השנייה תפקח על התקציב, האם ועדת הכלכלה תפקח על התקציב? האם התקציב הוא רק לשנה אחת כדי שנוכל להעניש אותם אם הם לא ישדרו את מה שאנחנו רוצים? האם המדינה תמדוד את הרייטינג. מה קורה? יש לנו ראש ממשלה וממשלה שאובססיביים לתקשורת, שלא רוצים לשמעו ביקורת וזה נולד רק מזה. אנחנו פשוט גומרים את הדמוקרטיה בגלל זה.
השורש של כל זה זה ראש ממשלה שהוא בניגוד עניינים. זו ממשלה נגד המדינה. הליכוד, הליכוד, המפלגה הליברלית של פעם, הליכוד לפני מספר שנים הוביל מהפכה ברשות השידור. מהפכה.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
אני זוכרת איך אנשים הלכו הביתה, פוטרו אלפי אנשים. ישבנו באולפן נקדי אז, אנשים סגרו את השידורים עם דמעות. פיטרו אנשים, שלחו אותם הביתה. ייעלו את זה, ניקו את הפוליטיקה. עשו גוף למופת.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
כאמא אני אומרת, אני נותנת להם לראות שם את הסדרות, יש שם תחקירים שאין להם שום מודל כלכלי.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
גומרים את מערכת המשפט, גומרים את היועצת המשפטית. לא רוצים כלבי תקשורת שישמרו על הדמוקרטיה, רוצים כלבלבים.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
זה מה שרוצים. והכול מתחבר לתמונה אחת גדולה שמשם, זה לא בוארון וזה אפילו לא קרעי, זה ראש הממשלה.
קריאה
¶
אדוני יושב-הראש, אני באתי במיוחד מהצפון להשמיע שתי דקות של קול הפריפריה. אם תיתן לי בבקשה, אני מבטיח להיות קצר.
לינור דויטש
¶
אני מבטיחה שאני מאוד זריזה. עו"ד לינור דויטש, מייסדת ומנכ"לית לובי 99, הלובי הציבורי. אני מבינה, הרבה מאוד מדברים פה על נושא ההפקה. וכבוד השר כל הזמן התייחס לזה שאין, שצריך לסגור את החדשות, אין חשיבות לחדשות. החדשות מיותרות.
אני רוצה לתת לך זווית אחרת בתור לובי ציבורי שעוסק בהון שלטון ושחווה, בעשור האחרון שאנחנו קיימים, מה קורה כשיש לך ערוצים מסחריים שנשלטים על ידי בעלי שליטה שהם בעלי הון. מי מחזיק בערוך 12, תשובה, משפ' ורטהיים. בערוץ 13 שטראוס ולן בלווטניק. ערוץ 14 מירילשוילי. כשאתה נשלטו על ידי בעלי הון שיש להם אינטרס מסחרי כזה או אחר, פעם אחר פעם אי אפשר לפרסם אייטמים בנושא. ניסית פעם? בוא תראה, אני יכולה להראות לך בהוכחות בהתכתבויות. עשרות מקרים של לנסות לפרסם משהו על מתווה הגז בערוץ 12 או על מס סוכר או על כ.י.ל בערוץ מסחרי אחר. פעם אחרי פעם השידור הציבורי היה המקום היחיד שהצלחנו להרים תחקירים בנושא הבנקים, בנושא הסביבה וים המלח, בנושא כ.י.ל. הרבה מאוד נושאים ציבוריים שבשום מקום אחר, בערוצים המסחריים, לא היה מקום.
אתה מדבר על כשל שוק, אתה מדבר על תחרות. אין באמת תחרות שזה גורם מסחרי עם גורם מסחרי, יש מאזן אימה. אתה לא תיגע לי, אני לא אגע לך. המקום הזה שיש לך, שהוא לא רק נתון לשיקולי רייטינג, שהוא לא נתון רק לשיקולים של האם אני עכשיו מזיק או לא מזיק לחברה שבבעלותי. זה מקום שאתה חייב חדשות ציבוריות. אתה חייב, כדי להוות את הקונטרה. כדי שהערוצים המסחריים יודעים שיש גם חדשות ציבוריות שאין להם ברירה אלא לשדר דברים וגם אייטמים שלא באים טוב לבעלי השליטה. ואם אתה לא מאמין, בוא תראה את הווטסאפ שלי. בוא תראה כמה אייטמים לא הצליחו בעשור האחרון להתפרסם. ואיפה בסופו של דבר הם כן התפרסמו? בתאגיד. ב-"כאן 11", ברדיו, במקום ששידור ציבורי שפשוט לא שוקל שיקולים מסחריים.
לכן להגיד שאין חשיבות לחדשות ציבוריות, אני מצטערת, זה לזרות חול בעיני הציבור. ואני אומרת לך כלובי ציבורי, שמאגד היום 15,200 חברי לובי בהוראת קבע ועוד עשרות אלפים שתורמים באופן חד פעמי – אין בכלל שאלה. כמות האייטמים שנוגעים לציבור, שאנחנו לא הצלחנו לפרסם בערוצים מסחריים מדברת בעד עצמה.
אני מבקשת ממך, כשאתה אומר שאין חשיבות לחדשות, תיקח גם את זה בחשבון, שאתה פשוט מטעה את הציבור.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
גם הטענה הזאת עלתה בדיונים והתשובה היא שהיום כשיש שני ערוצים מרכזיים עיקריים, נכון, הם מגנים אחד על השני. אבל כשיקומו עוד שניים, שלושה, ארבעה ערוצים, כמו i24 שקם עכשיו.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
יקומו. שיפסיקו לממן חדשות ואקטואליה במאות מיליוני שקלים בשנה, יקומו עוד ערוצים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אתה, כיוון שבאת מהצפון, לא בגלל שאתה מייצג את הצפון, אין לזה שום קשר. אתה תדבר אחרי חבר הכנסת. בבקשה סימון.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
תודה רבה אדוני. תגיד לי, שלמה, אתה קראת את מה שפרסמת? או שנתת ליועצים שלך לפרסם ועכשיו אתה מתגאה? בוא אני אקרא לך. הסעיף האחרון, אתה מדבר על זה שאתה לא רוצה לסגור את התאגיד. אתה יודע מה הסעיף אומר? "זכויות העובדים יישמרו" ואז מה כתוב? "תנאי פרישה מכובדים". תגיד לי, אתה, לפחות תקרא מה שאתה מפרסם.
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
סימון, אני עברתי הפרטה אחת בדואר. תאמין לי כשיש תנאי פרישה מכובדים העובדים רוצים לבוא לתנאי הפרישה האלה, לקבל את המענקים.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
העובדים של הדואר מתקשרים אליי כל יום, קרעי. כל יום מתקשרים אליי עובדי הדואר.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
יסמין, תני לי רגע. סעיף נוסף שמאוד חשוב לך להציג אותו, ערוץ "מכאן 33", יש לך את זה ביותר גזענות?
שר התקשורת שלמה קרעי
¶
אתה בעד לשיר שירי הלל ליאסר ערפאת? "מכאן 33", מה הקשר? תצפה פעם אחת בשידורים שלו.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
מתחילת הדיון אני מאוד כועס על דני דנון. כי שלמה קרעי אמר שזה לא חוק שלו, זה חוק של חה"כ בוארון. אז אם דני דנון היה בכנסת, אז כנראה לא היה את החוק הזה. נכון? אף אחד לא היה פונה למישהו אחר. זה אתה קמת בבוקר ואמרת זה מה שאני צריך לעשות. טלי גוטליב, שאני מאוד מעריך את המחשבה שלה, באמת למה הגעת לפה. בשביל זה הגעת לכנסת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
סימון, בגלל שאתה מכיר אותי, אנחנו מגיעים לשלל משימות. אני מגיעה לכאן, היום אני לא מציעה - - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
הנושא האחרון שכולם צריכים להבין, כל מי שיושב פה. טלי, סליחה שפניתי אלייך. טעיתי, טעיתי.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
נכון. הערפל הזה שאתה מציג, אדוני השר, שאתה רוצה לדאוג לתקציב המדינה, הרי יודעים שזה בולשיט. האירוע פה הוא בכלל לא התקציב. בוארון, האירוע פה הוא בכלל לא לקצץ בנושא התקציב של התאגיד. אם אתם רוצים לדאוג לתקציב המדינה יש הרבה מאוד דרכים והרבה מאוד, עשרות מיליארדים, שאנחנו יודעים לאן הם מגיעים.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
ומהנתינים שלו שהציעו את החוק, אני מבקש להגיד את האמת. האירוע פה הוא לא תקציבי. אתה לא דואג לתקציב המדינה. האירוע פה הוא של שליטה וסתימת פיות. ואני מבקש מיושב-ראש הוועדה, אתה אחד היחידים שנשארו נורמליים בליכוד. אחד היחידים. אני יכול על יד אחת לספור אותם. אתה אחד מהם. תמשוך את החוק הזה. החוק הזה לא צריך לדון בכנסת ישראל, לא בימים האלו וגם לא בימים אחרים. זה פשוט חוק שדואג לסתום את הפה - - -
רובי המרשלג
¶
רובי המרשלג, הכתב בצפון של "כאן" חדשות. עשיתי את הדרך הארוכה כדי לספר לכם, השר שלמה קרעי, אני אשמח אם תפנה את הקשב לדקה. אני מבטיח להיות קצר. כאשר מדברים על סגירה של התאגיד, אז אני אספר לך על רותם לדוגמה. רותם בחור צעיר שעזב את מרכז הארץ וקריירה מבטיחה כדי להיות הצלם שלנו בקריית שמונה. כל תקופת המלחמה, שעוד לא ממש הסתיימה, הוא נתן את החיים שלו כדי להיות בצפון ולהביא את הסיפור של הצפון אליכם, לכאן לירושלים. הוא מקרה אחד. הוא יכול היה לעזוב, והוא לא עזב, הוא נשאר.
חוץ מזה, בוא תשמע על ג'אפר. ג'אפר יוצא צבא דרום לבנון שגר בקריית שמונה, מפרנס בקושי את המשפחה שלו. הוא המקליט שלנו. סגירה של התאגיד זה בין היתר סגירה של מקום הפרנסה של האנשים האלה.
רובי המרשלג
¶
השר קרעי, ברגע שאתה סוגר להם את מקום העבודה זה סגירה של הקול של הפריפריה. זאת האפשרות שלהם להשמיע את קולם.
רובי המרשלג
¶
ערוץ פרטי בחיים לא ייקח בחור צעיר ממזרח ירושלים כמו סולימאן מסוודה. ויש פה כאלה שלא יאהבו את זה, אני יודע. ויתנו לו הזדמנות להפוך לכתב מדיני והחל מאתמול - - -
קריאה
¶
זה לא הגיוני, חברי כנסת סותמים את הפה לציבור שמגיע. זה מופרע. חברי כנסת לא נותנים לציבור להוציא פה מילה. אתם רוצים לשלוח עשרות אלפי עובדים עצמאיים, שכירים, הביתה. להרוס יצירה מפוארת.
רובי המרשלג
¶
כמו שאמרת, ואני מסכים איתך אדוני יושב-הראש, אני לא מייצג אף אחד. אני לא הקול של הפריפריה. אבל אני - - -
רובי המרשלג
¶
זה דבר שלא יקרה אם אתם תסגרו את חברת החדשות הזאת. תראו לי עוד כלי תקשורת אחד, ולא מדובר רק על "כאן 11", על כל הפלטפורמות שבהן ההורים שלי, בני כמעט 90 והבנים שלי בשנות העשרה וילדים כמו הילדים של נעמי לובוב יכולים למצוא את עצמם.
רון כץ (יש עתיד)
¶
אדוני היו"ר, ברשותך אני אנסה להיות מאוד קצר. מאוד קצר. רק תנסה לשמור שלא יקפצו. אני יודע, זה יהיה קשה, כי תהיה פה ביקורת.
בסופו של דבר הצעת החוק הזאת באה למטרה אחת בלבד – שתהיה את האפשרות לשלוט בתקשורת.
רון כץ (יש עתיד)
¶
אני אסביר לך איך. אי אפשר לדבר ככה. אני לא מבין, אתם כאילו מציעים הצעת חוק ולא רוצים לשמוע ביקורת.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
רון, תציע לו שורת רפורמות אחרות. כנראה אין לו רפורמות. אולי הרפורמה לשיפור התקשורת, של הממשלה עם העם, לדוגמה. רפורמת התקשורת.
רון כץ (יש עתיד)
¶
אני יכול לענות להם כמו שהוא ענה לאירוויזיון "חה, חה, חה" כל פעם שאומרים הם לא רוצים לשלוט בתקשורת. נו, באמת.
רון כץ (יש עתיד)
¶
גם אתה וגם אני יודע למה הם פה. הם פה מסיבה אחת פשוטה: יש ערוץ אחד שהם עוד לא שולטים בו והם רוצים לשלוט בו. וכל הזמן שבוכים על הערוצים האחרים - - -
רון כץ (יש עתיד)
¶
בערוץ 14 אתם שולטים. שליטה מלאה ומוחלטת. את יכולה להביא לכם את הסקרים. עכשיו מה שתרצי להגיד, תגידי, הם יגידו. זה שאתם בוכים, ברור, מה זה? גם הוא גאה בזה. הוא אומר את זה. זה לא בושה בשבילו. אתם כאילו מיתממים, כאילו נחתם עכשיו ממאדים. יש לכם ערוץ שלכם על מלא. זה שאתם מתבכיינים על הערוצים האחרים - - -
רון כץ (יש עתיד)
¶
תבדוק קרעי, אתה שר התקשורת. אתה שר התקשורת ואני מבקש ממך תוציא את הנתונים. תוציא את הנתונים כמה מהקואליציה וכמה מהאופוזיציה היו בערוצים שאתה חושב שהם שלנו.
רון כץ (יש עתיד)
¶
מהיום שאתם בשלטון תראה מה קרה. אבל אי אפשר, דוד. כל פעם שיש פה טענה הגיונית - - -
רון כץ (יש עתיד)
¶
מה-7 באוקטובר אין סקר אחד שיש לכם רוב. אתם מתים מפחד מזה. בגלל זה בן גביר עושה מכם דמקה.
אלירן גבאי
¶
אז אני לא אסטה מהטקסט, ברשותכם. אלירן גבאי, יושב-ראש ועד העובדים והעובדות בתאגיד. אתמול קיימנו ישיבת ועד בערב כדי להתכונן לחוקים ולישיבה שמתקיימת כאן. בזמן שאנחנו - - -
רון כץ (יש עתיד)
¶
מה שאנחנו רואים פה עכשיו זה בדיוק מה שהם רוצים לעשות לתקשורת, דוד, אל תיתן לזה יד.
אלירן גבאי
¶
מעולם לא הרגשתי חשוב כל כך. אתמול בזמן ישיבת הוועד קיבלנו מייל "כאן תאגיד השידור הישראלי מודיע בכאב על נפילתו של רב סמל במילואים אלכסנדר אנוסוב, איש מחלקת תמלול". זה מייל שקיבלנו אותו אתמול בלילה. הלוויה תתקיים היום. אנחנו עדיין קופצים בין לוויות, זה לא הזמן.
ב-2014 אישרה הכנסת את חוק השידור הציבורי ובו פרק המורה על סגירת רשות השידור והקמת תאגיד שידור חדש בשם תאגיד השידור הישראלי. במאי 2017 עלינו לאוויר. אתם מבינים שאנחנו זה התיקון שאתם הצעתם? חבריי ואנוכי הקמנו את התאגיד במו ידינו, ממש כך. מחשבים ללא תוכנות מתאימות, אולפנים ללא ציוד. היינו בשליחות הציבור וידענו שהוא מצפה לקבל תמורה בעד האגרה. ולא סתם תמורה, אלא הכי טובה שיש בישראל היום.
היום אני בטוח וגאה לדעת שאין ספק שהוא מקבל את התוכן הטוב בישראל. הוא מקבל את זה בטלוויזיה בשלושה ערוצים, הוא מקבל את זה בשמונה תחנות הרדיו, הוא מקבל את זה בדיגיטל. אומרים שאין לנו רייטינג, זה הרי כבר ידוע שהתאגיד לא מכוון לשם, בטלוויזיה בלבד. ומי שבודק את הרייטינג בטלוויזיה, כאשר הכול משודר במקביל ועוד בפלטפורמות כמו יוטיוב ועוד, עושה טעות מקצועית ומשלה את הציבור.
אנחנו בתאגיד מדברים במדדי איכות בעיקר. הרי שאם היינו רוצים רייטינג לוועדה הזו היינו פשוט יכולים להפוך פה שולחנות, ללכת מכות או כל פרובוקציה אחרת ואז זה היה עושה פה רייטינג יופי. אבל זה לא היה אומר שהיה פה דיון איכותי.
אנחנו חשופים לביקורת של הציבור ובכלל, וטוב שכך. חשוב וצריך שתהיה ביקורת. גוף ציבורי ללא ביקורת חשוף לשחיתות פנים ארגונית, להתנהלות כלכלית לא מאוזנת ובלמים שאינם ועד כדי מצב של ניתוק מהצופים.
תפקידי לשמו הגעתי לתאגיד, מלבד יו"ר הוועד, שאני עושה את זה בהתנדבות מלאה, הוא לנהל את הכנסות התאגיד מפרסום. אני בכלל איש פרסום במקצועי. ואני אומר לכם באופן חד משמעי, אי אפשר להפריט את התאגיד. שוק הפרסום בישראל קטן מכדי להחזיק את שלל הערוצים. אנחנו כבר מזהים מגמות של קשיים כלכליים בערוצים שונים, לכן השיח על הפרטה הוא לא יותר מאשר פיקציה. הפרטה משמעותה סגירה.
אנחנו מתנגדים לסגירה, אך לא מתנגדים לביקורת. אנחנו מתנגדים לקיצוץ עמוק, אך לא מתנגדים לביקורת ואנחנו מתנגדים להפרטה, אך לא מתנגדים לביקורת.
