פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הבריאות
27/11/2024


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 271
מישיבת ועדת הבריאות
יום רביעי, כ"ו בחשון התשפ"ה (27 בנובמבר 2024), שעה 9:07

1. הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון)(מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ד – 2024
2. הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(שינוי התוספת השנייה לחוק), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר

פנינה אורן שני דור - מנהלת שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

דורית האוס - מנהלת אגף ייבוא, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - עו"ד, ראש צוות ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

שי סומך - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גיל ארז - מנהל אגף מזון, משרד הכלכלה והתעשייה

מגי מימון - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

יעל יוסף - ראש מדור יין ומשקאות משכרים, מכון התקנים הישראלי

עמיר עופר - עו"ד, מנהל אגף מזון ומשקאות, איגוד לשכות המסחר

דובי פיינטוך - יו"ר חטיבת יבואנים ישירים של משקאות משכרים, איגוד לשכות המסחר

אוהד חיל - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

שרי דוידיאן - מנהלת, המכון הישראלי ליין

שלמה אליה - מנהל מחלקת שחרורים ממכס, חברת הכרם

קובי שקד - מנהל מסחרי, חברת שקד יבואני יין

צחי דותן - מנכ"ל, המועצה לגפן היין

אילנית צמח - מנהלת אגף תיירות ופיתוח עסקי, תנועת המושבים

פנינה טייבי כהן - מנהלת תחום משקאות משכרים, מעבדת בקטוכם

טלי שייקוביץ - מנהלת הבטחת איכות, טיב טעם

שרה רובק - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

ליאור ידידיה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.

הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון)(מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ד – 2024

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות, שתעסוק, הבוקר, בנושא הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון)(מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ד – 2024, והצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(שינוי התוספת השנייה לחוק), התשפ"ד – 2024.

אני מבקש לפתוח את הישיבה הזו, כפי שאנחנו נוהגים תמיד, בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים במערכה הקשה הזו, וכמובן בתפילה לחזרתם הביתה במהרה – ובעזרת השם גם בבריאות – של כל החטופים והחטופות.

אנחנו נתקדם מהנקודה שבה עצרנו בדיון הקודם, ונחזור לתיקונים קלים שהיו בנוסח. בבקשה, גבירתי היועצת המשפטית.

אנחנו סיימנו עד תקנה 35, ונמשיך מאותה התקנה. סימנו תיקונים שהיו בנוסח מאז. תקנה 36 אומרת:

אי תחולת סעיף 172(ג) לחוק
36.

סעיף 172(ג) לחוק לא יחול לעניין מעבדה מוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר, ובמקומו תחול תקנה 37.

אי תחולת סעיף 172(ג) לחוק
37.
(א)
מנהל שירות המזון רשאי לבטל את ההכרה למעבדה מוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר, להגבילה או להתלותה, אם מצא שהתקיים אחד מאלה ולאחר שנתן לה הזדמנות לטעון טענותיה:




(1) המעבדה המוכרת אינה ממלאה או חדלה למלא את החובות המוטלות עליה לפי סימן זה, כולן או מקצתן;




(2) המעבדה המוכרת מנעה כניסה של מפקח או הפריעה לפעילותו של מפקח או להפעלת סמכויותיו לפי החוק.



(ב)
רשימת המעבדות המוכרות לבדיקת מזון שהוא משקה משכר תפורסם באתר האינטרנט; החליט מנהל שירות המזון לבטל הכרה, כאמור בתקנת משנה (א), יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט ויעדכן את הרשימה האמורה.

מה היה עד עכשיו באותו סעיף שביטלנו? אותם תנאים?

סעיף 172(ג) אומר שמי שמכיר בסמכות של מעבדות מזון, במקרה של מזון שהוא לא משקה משכר, הוא ראש חטיבת בריאות הציבור. זה היה הכלל. במקרה של מזון שהוא משקה משכר, בגלל שאנחנו שומרים על המתווה שעבדו לפיו במשרד הכלכלה – יש למעבדות שני כובעים: הן לא רק עושות את הבדיקה הכימית של המוצר, אלא הן גם עושות בדיקות מסמכים.

על סמך הממצאים שלהן, המפקח מקבל החלטה אם לתת אישור או לשחרר משלוח. לא די רק בבדיקת המעבדה. לכן, יצרנו כאן הסדר, כמו שהיה במשרד הכלכלה, שבו מי שהכיר את המעבדות האלה הוא הממונה על התקינה, והסמכויות של הממונה על התקינה לעניין מעבדות במקרה של משקה משכר עברו למנהל שירות המזון הארצי.

באופן ספציפי, סעיף 172(ג) עוסק בביטול הכרה על רקע אי-עמידה בתנאי הדיווח.

אי-עמידה בתנאים.

כאן, יש הוראות לגבי אפשרות ביטול התנאים למעבדה הזו.

ביטול, עיכוב או התניה של תעודת בדיקה או אישור משלוח
38.
(א)
מנהל שירות המזון רשאי שלא לתת אישור מוקדם ליבוא משקה משכר או אישור עמידה בדרישות, אף אם ניתנו לגבי המשקה המשכר תעודת בדיקה או אישור משלוח, ורשאי הוא לעכב את נתינתם או להתנותם בתנאים עד לסיום בדיקתו או עד לקיום תנאים שקבע או לבטל אישור כאמור שנתן, ובלבד שנתן ליבואן הזדמנות לטעון את טענותיו, והכול אם מצא כי התקיימה נסיבה מהאמורות בסעיף 68(1) עד (9) לחוק.



למעשה, כשתיארתם את התהליך של מתן האישור המוקדם לייבוא ושל מתן אישור עמידה בדרישות, האמירה הייתה שהמעבדה נותנת את האישורים שלה – את האישור שלה או את תעודת הבדיקה – ועל סמך זה, מנהל שירות המזון נותן את האישורים שלו.

יכול להיות שהמנהל החליט שלא לתת את האישור, למרות שניתנה התעודה של הבדיקה של המעבדה, אבל זה רק בנסיבות המיוחדות של סעיף 68 לחוק. יש שם נסיבות שאומרות שנמסרו נתונים לא נכונים, וכן הלאה.

(1) ו-(2) נמחקו בגלל שהם נמצאו בתוך אותם סעיפים?

בסעיף 68(1) עד (9) יש רשימת הוראות שכוללת גם את אלה.



(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), סבר מנהל שירות המזון כי יש צורך דחוף לבטל אישור מוקדם ליבוא משקה משכר או אישור עמידה בדרישות, לעכב את נתינתם או להתנותם בתנאים של חשש לפגיעה מידית בשלומו, בבריאותו או בבטיחותו של הציבור, רשאי הוא לבטל, לעכב או להתנות את התעודה או האישור גם בלי שנתן ליבואן הזדמנות לטעון את טענותיו ובלבד שייתן לו אפשרות כאמור בהקדם האפשרי לאחר ההחלטה על הביטול, העיכוב או ההתניה, ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה ממועד ההחלטה כאמור.



זאת אומרת, לפעמים אפשר לעשות את זה מידית, אם יש סכנה לבריאות הציבור, אבל חייבים לתת לו אפשרות להגיב.



(ג)
החליט מנהל שירות המזון על ביטול אישור עמידה בדרישות, התלייתו או התנייתו, לפי תקנה זו יודיע על כך לרשות המכס.



כי מדובר בשחרור מהמכס, למעשה.



(ד)
הוראות תקנה זו אינן גורעות מהוראות סעיף 68 לחוק לעניין אישור מוקדם לייבוא משקה משכר.



זאת אומרת, עדיין יש שם עוד הוראות שימשיכו לחול עליו ככל מזון אחר.

יש לנו סעיף עונשין בתקנות האלה?

זה בדיוק הסעיף עכשיו.

הוראות כלליות

איסור על יבוא מזון שנמסרו לגביו פרטים לא נכונים
39.

לא ייבא אדם מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים במסמכים המוגשים לפי תקנות 9(א)(2), 12, 18, 28 או 34(ב) או (ג).



בתקנה 18 זה צריך להיות למעט פסקה (4). תכף נקרא את תקנה 18.

אלה הדוגמאות שהוספנו.

נחזור אליה. תקנה 18, בעמוד 7, עוסקת בדוגמאות. שם יש תיקון בסעיף קטן (ב). כדי להתיישב יחד עם ההוראה של האיסור, יש פה חלוקה של שני עניינים שהיו כרוכים יחד קודם:

פרטי הבקשה לקבלת אישור עמידה בדרישות
18.
(ב)
(3) התחייבות היבואן כי מספר הדוגמאות כפי שמפורטות בחשבון המכר אינו עולה על 12 יחידות;



התנאי הנוסף יעבור ל-(4):




(4) היבואן התחייב כי הדוגמאות אינן מיועדות למכירה או לשיווק מסחרי.



זאת אומרת, תקנה 18 למעט תקנת משנה (ב)(4).

רציתי לבקש מעו"ד שרה רובק, ממשרד המשפטים, להסביר על כל הצד הפלילי של התקנות האלה. זה גם יתקשר לצו שמובא ונדון בו בהמשך.

תחילה
40.

תחילתן של תקנות אלה ____ ימים מיום פרסומן.



עכשיו, צריך להחליט מתי התקנות האלה יכנסו לתוקף.

מה המשרד אומר?

המשרד אומר שהתקנות צריכות להיכנס לתוקף ב-01 בינואר 2025. זו הייתה ההתחייבות שלנו גם למשרד המשפטים וגם למשרד הכלכלה.

בבקשה.

עמיר עופר, לשכת המסחר. אדוני, ברשותך, אני מפנה אותך למה שאמרתי עוד בדיון הראשון על החוק הזה: ליבואנים יש חשש אמיתי, לגבי המעבר של הסמכויות, שיש פה איזה סוג של מחטף. הנושא הזה נגרר מאז שנת 2015, ונודע לנו שמשרד הבריאות ומשרד הכלכלה הגיעו לאיזו שהיא הסכמה שזה יהיה ב-01 בינואר 2025.

אני רוצה להזכיר, אדוני: עדיין לא הייתה הדרכה ליבואנים; עדיין לא היה פיילוט למערכת המחשובית. אנחנו נמצאים עכשיו בסוף נובמבר; ה-01 בינואר הוא מעבר לפינה. לבוא ולהגיד שהתחולה של התקנות האלה תהיה ב-01 בינואר 2025 זה משהו שהוא לא מקובל. צריך זמן מספק.

אנחנו סבורים שזמן של שנה – שבו יהיו וובינרים של הדרכות, הטמעה והכול – הוא זמן סביר. רק אז – אפשר לצאת לדרך. אנחנו מדברים על הדבר הזה כבר מ-2015; אני חושב שאין שום מניעה לחכות עוד קצת בשביל הדבר הזה.

בבקשה.

קובי שקד, יבואן. בדגימה מדגמית שעשיתי בפועל, גם המעבדות עוד לא מכירות את מערכת המחשב שמדובר עליה פה. זאת אומרת, לא מתלבשים על מערכת קיימת - - -

אל תדבר בשם המעבדות.

אני לא מדבר בשם המעבדות; אני חייב לעשות בדיקה. שהמעבדות יגידו מה הן חושבות. אני מתנצל – הכוונה שלי היא שאני חייב להיות אחראי כלפי הצרכנים, העובדים והמערכות. בפועל, מדובר במערכת חדשה שלא נוסתה בכלל.

אני חושב שצריך שיהיה פיילוט – לקחת כמה יבואנים קטנים, שהמסה שלהם היא לא גדולה, כדי לעבוד על המערכות, גם מצידנו, כיבואנים, וגם מצד המעבדות. המעבדות יגידו מה הן חושבות, כמובן; זה ברור לגמרי.

בפועל, כמובן, אנחנו לא מתנגדים למעבר – המעבר הוא הכרחי וברור – אבל לא יכול להיווצר מצב שזה ייכנס לתוקף ב-01 לחודש, בלי בדיקה בסיסית של מערכות שלא נוסו בעבר.

זה לא נכון. אני רוצה להתייחס לנושא המעבדות.

לא מעבדות; אני מדבר עליי, כיבואן.

עוד הערה. דובי פיינטוך, דובי ייבוא ושיווק משקאות, לשכת המסחר. בתקופת משרד הכלכלה, היו כ-50,000 רישיונות ייבוא בשנה. זו פקידות שעוד לא מכירה – ואני לא אומר אם מוכשרים או פחות מוכשרים. לוקח זמן ללמוד ולהבין; עם כל הכבוד, אי-אפשר להטמיע מערכת כזו אדירה, עם ניסיון של עשרות שנים במשרד הכלכלה, במהירות כזו.

5,000 יבואנים.

בסדר גמור. גבירתי היועצת המשפטית, אני מציע שנקרא את כל הוראות המעבר, שבהן יש כל מיני הקלות לכאלה שכבר נמצאים בתוך תהליכים. קודם כול, נבין את כל שאר ההוראות, ואחרי זה נתייחס לטענות שהועלו פה. בבקשה.

הוראות מעבר
41.
(א)
יבואן שהיה בידו אישור ליבוא ממשרד הכלכלה והתעשייה ערב יום התחילה, יראו אותו למשך שישה חודשים מיום התחילה כיבואן רשום לעניין תקנות אלה;



אז, הוא כבר יבואן רשום, והוא יוכל להמשיך לבקש אישורים מוקדמים לייבוא על סמך אותו אישור שהיה בידו ממשרד הכלכלה.

שקד, אני מבקש שתשים לב להוראות המעבר, כדי שתראה שישנן הקלות שכבר מובנות בתוך התקנות הללו.

אנחנו מכירים אותן, אדוני.

יכול להיות שזה יניח את דעתך – לפחות בחלקן.

(ב)
יבואן שהיה בידו אישור לייבוא ממשרד הכלכלה והתעשייה ערב יום התחילה, ימשיך האישור להיות תקף עד תום המועד הקבוע בו, ויראו עד תום המועד האמור אישור כאמור כאישור מוקדם ליבוא משקה משכר [הנדרש בעת הגשת בקשה לקבל אישור עמידה בדרישות, לפי תקנה 18(3)].


למעשה, אפשר להמשיך ולהשתמש באישור המוקדם.

שאלה למשרד הבריאות: יש לנו אישורים בתוקף שימשיכו להיות בתוקף. בהסתכלות אחורה, אם, לצורך הדיון, יש תוויות שנבדקו בשנים האחרונות – כמה שנים אחורה התוויות יהיו בתוקף בלי לחדש באופן חדש?

כבר הסברנו, ואני אסביר שוב – ישנו פה עם דוגמאות ובנינו תרחישים יחד עם היבואנים: יש יבואן שיש לו 1,500 אישורים, ואנחנו יודעים שמשרד הכלכלה נתן אותם לשנתיים. זאת אומרת, ב-2025, הוא צריך לחדש 500 אישורים, ב-2026 – עוד 500, וב-2027 – עוד 500.

ב-500 האלה, הוא עושה בדיקה ומגיש בקשה לקבלת אישור מוקדם חדש, כי שאר ה-1,000 עדיין תקפים והוא יכול לשחרר אותם. כשהוא מגיש את הבקשה הזו, הוא מגיש את כל המסמכים, כמובן. לגבי בדיקת המעבדה – שזה היה לב העניין פה – הוא בא ואומר: "יש לי בדיקת מעבדה בתוקף חמש שנים אחורה, אז אני לא צריך להגיש עוד פעם את הבקבוק ולבדוק", וכך הלאה.

זאת אומרת, הקלנו בחמש שנים את ההסתמכות על תעודת בדיקה קיימת מבלי שתידרש לבצע בדיקה חוזרת, ויש לך פה גרס. אנחנו כן משנים מצב – אנחנו לא מתכחשים לכך. היום, אנחנו יודעים שישנם מוצרים שלא נבדקו פיזית מעולם, כנראה – הסתמכו רק על אנליזה. את זה – אנחנו רוצים לתקן.

יש לך את האישור ל-10 שנים, ועם זה – אתה ממשיך. בהמשך, בפיקוח בשווקים, כמובן שתהיה פה דיפרנציאציה, וזה יהיה תלוי בסוג המשקה, בהיסטוריה של היבואן ובהיסטוריה של החריגות שקרו בחו"ל. אז, נוכל לבוא ולקבוע את תדירות הפיקוח ודרכי השיווק. עשינו פה דיונים עם מספר יבואנים, ואנחנו חושבים שזה סביר לחלוטין מבחינת ההתארגנות.

(ג)
יבואן שהיה בידו אישור לייבוא של משרד הכלכלה והתעשייה ערב יום התחילה ויש בידו בדיקת מעבדה שנערכה במעבדה מאושרת כמשמעותה בסעיף 12(א)(1) לחוק התקנים, התשי"ג-1953, בתוך חמש השנים שקדמו ליום התחילה למשקה משכר מסוים, יראו בבדיקה האמורה כאילו היא תעודת בדיקה לצורך קבלת אישור מוקדם לייבוא משקה משכר לפי תקנות אלה ואולם תוקפו של האישור המוקדם לייבוא כאמור יהיה עד תום עשר שנים ממועד בדיקת המעבדה, לכל המאוחר.



זאת אומרת, אפשר להסתמך עליה, אבל את האישור המוקדם לא יתנו מכאן ואילך לעוד 10 שנים, אלא 10 שנים מבדיקת המעבדה.

סליחה, אדוני, קודם ישבנו גם עם מינהלת שירות המזון הארצי. אולי לא הבנתי אותך נכון, פנינה – בואי נדון על הסעיף הזה. אני מגיש עכשיו אישור מוקדם על סמך תוצאת מעבדה שבתוקף חמש שנים אחורה. האישור המוקדם שאני מקבל עכשיו על המוצר – כפי שהבנתי ממך; אולי טעיתי – הוא ל-10 שנים לפי תוצאת המעבדה. כלומר, לוקחים את היתרה שנשארה לי ל-10 השנים.

אם עשיתי לפני חמש שנים – יש לי עוד חמש שנים.

בסדר. תודה על ההבהרה.

(ד)
לעניין תקנה זו, "אישור לייבוא של משרד הכלכלה והתעשייה" – אישור שניתן ליבואן לפי הוראות המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה – "הוראת מנכ"ל 2.5 – יבוא משקאות משכרים" כפי שהיו נוהגות ערב יום התחילה ומפורסמות באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה.

אפשר לשאול את המעבדה שאלה קטנה? שרי מהמכון הישראלי ליין. כשאת אומרת "חמש שנים", בדיקת המעבדה שלי תקפה לחמש שנים קדימה?

זה לא חמש שנים קדימה.

אם הוא עשה היום – זה עשר שנים. באותן חמש שנים שבהן נגמר לו התוקף – אני לא אמורה לבדוק את זה?

הוא צריך להגיש בקשה חדשה לאישור מוקדם. התוקף של האישור יהיה לעוד חמש שנים. בשנה השישית – את תצטרכי לבדוק את זה, אם הוא ירצה להמשיך לייבא את המוצר הזה, ואז הוא יקבל את זה לעוד עשר שנים.

אני חושב שזה סביר.

זו גם הזדמנות להודות לשירות המזון. דיברנו על זה במסגרת הדיונים שלנו, והם כן הכניסו את הנושא של חמש השנים. זה נותן פה מענה הוגן. אדוני, אנחנו מדברים כרגע על 47,000 אישורים. מבחינה מספרית, נגיד שלשני שליש מהם יש את חמש השנים אחורה. מה קורה לשליש של האישורים שאין להם את תוצאת המעבדה ברת התוקף?

אני מפנה את השאלה הזו למעבדות. האם המעבדות ערוכות לעמידה בדבר הזה כרגע? יהיה עומס – יהיה צוואר בקבוק – ואני רוצה לדעת שהן יתנו מענה ליבואנים.

אדוני, אנחנו רוצים לבוא ולעשות סדר. כמובן שאני, כמשרד הבריאות, לא יכולה להתנגד אם יגידו שאני אתחיל לקחת את האחריות בעוד חודש או חודשיים. זו שאלה למשרד המשפטים ולמשרד הכלכלה. חשוב לנו להיצמד לעובדות, ולא לשמועות ולסיפורים.

דורית, בבקשה, אני רוצה שתציגי כמה יבואנים וכמה אישורים יש לנו בסך הכול. הרי, כל המידע כבר קיים אצלנו; לא חיכינו עד לרגע האחרון עם ההיערכות – אנחנו כבר חצי שנה עובדים על הסבת הנתונים ממשרד הכלכלה אלינו.

בעיקרון, לפי הנתונים שהועברו אלינו, יש כ-600 רישיונות יבואנים - - -

600 יבואנים.

600 יבואנים, ולא 5,000.

אני מתנצל. אלה הנתונים שקיבלתי.

בגלל זה חשוב שניצמד לעובדות.

יש 47,000 אישורים, אבל רק כ-33,000 פעילים. ב-01 בינואר, יהיו 21,000 אישורים בתוקף. זה אומר שתוקפם של 12,000 אישורים יפוג במהלך שנת 2025.

האם הנתונים התקבלו על ידי משרד הכלכלה?

כן.

ברור, אז מאיפה?

כי לי יש נתונים קצת יותר גבוהים.

אני לא יודעת.

אלה הנתונים שמופיעים במערכת.

לדעתי, מספר האישורים הוא הרבה יותר גדול.

יש 47,000 אישורים.

אתם העברתם לנו את הנתונים.

האם גם היבואנים שלא מיוצגים על ידי לשכת המסחר מופיעים שם?

זה לא קשור ללשכת המסחר.

מה זה קשור ללשכת המסחר? אני לא מבינה. יש פה התבלבלות – איפה הרגולטור, איפה המפוקח ומה התפקיד של המעבדה. היום, מי שנתן ושיחרר זה משרד הכלכלה. אנחנו יושבים עם אנשי המחשוב ועם אנשי המקצוע במשרד הכלכלה למעלה מחצי שנה; יש לנו אישורים שמגיעים מהם אונליין. עכשיו קיבלנו דיווח מהמערכת המחשובית שלנו, וזה מה שיש.

אם יש עוד מידע על אבודים שמשרד הכלכלה לא העביר לנו – אין ציפייה שאני אדע עליהם. אני יודעת על ה-600 - - -

העבירו לכם את כל מה שאתם צריכים.

זה מה שאני אומרת; זה המידע שקיים.

בגלל הפערים במספרים, יכול להיות מצב שבו יש כמה מוצרים על אישור של משרד הכלכלה?

אנחנו סידרנו את כל זה.

עדיין, יש 33,000.

אפשר לבוא ולהפריז, אבל אלה נתוני האמת.

תודה רבה. אני רוצה לאפשר לגברת שרה לדבר.

פנינה, את מסכימה לנתונים האלה?

למה אתה אומר שיש יותר? איך אתה יודע שיש יותר?

אני רואה.

מה אתה רואה? - - - את הנתונים עובדה.

לא צריך להתווכח על עובדות.

נציג משרד הכלכלה אומר שיש יותר.

יכול להיות שהוא אומר שיש קצת יותר במעבר, אבל אם יש לכם נתונים אונליין - - -

זה לא הרבה.

5,000 יבואנים זה - - -.

פנינה, חזרתי בי. אלה הנתונים שקיבלתי. אני מתנצל.

ממי קיבלת?

בשיחות שאני מקבל עם המעבדות.

תודה רבה. משרד המשפטים, עו"ד שרה רובק, בבקשה. רצינו לשאול לגבי העונשין המוטלים על מי שמפר את ההוראות שקראנו בתקנות הללו. את יכולה להרחיב לנו קצת, כדי שנדע על מה מדובר?

שרה רובק, משרד המשפטים. ככלל, התקנות קובעות כללים ספציפיים ביחס למזון שהוא משקה משכר מכוח חוק המזון. התקנות מחילות או מבטלות חלק מההוראות בחוק המזון ביחס למשקה משכר באופן ספציפי.

יש הוראות בחוק המזון שהן מופללות, או שקבוע בצדן עיצום, ולכן גם על משקאות משכרים יהיה קבוע אותו עונש או עיצום. בנוסף על כך, יש הפללה של ארבע תקנות ספציפיות מתוך הצו, במנגנון שמכניס אותן לתוך התוספת השנייה בחוק המזון. לגביהן, קבועים עונשים של שנה או שנתיים מאסר ושל עיצום בסכום הבסיסי, או כפל 1.5 מהסכום הבסיסי.

למעשה, בגלל שאנחנו לא מבטלים את חוק המזון ועדיין נשענים עליו, ההוראות על כל מה שקשור לעונשין שם – יחולו פה.

בהתאם לאיך שהתקנות מחילות את זה. הצו מוסיף על העבירות והעיצומים שמצויים - - -

אנחנו כבר נקרא את הצו. בסדר גמור. תודה רבה לך.

אדוני, אני רק מזכיר שאשמח לשמוע אם המעבדות ערוכות למעבר הזה – לבדוק את כל הבקשות.

אדוני, זה לא כזה קשור למעבדות.

למה לא? אם הן יצטרכו להגיש אישורים חדשים עכשיו - - -

עם כל הכבוד – לא המעבדות קובעות, אלא הרגולטור. אם לא – יבואו מעבדות נוספות. זה חלק מהעניין כאן; אני לא מבינה – התהפכו פה היוצרים? המעבדות מנהלות את הרגולטור?

לא, אבל לא נגיד שתביאי עוד מעבדות, כי זה ניסיון של שנים על גבי שנים בתחום שלנו.

אדוני, כולם יכולים ללמוד. גם בקטוכם נכנסה לפני שנתיים ועובדת יפה. סליחה, אבל אתה לא קובע מי תהיה המעבדה.

תודה רבה. קודם כול, אומר כך: מה שהיה – הוא שיהיה. מלבד המעבר של כובע האחריות ממשרד הכלכלה לרגולטור אחר – המנגנון ממשיך לעבוד כפי שהיה עד עכשיו. זה דבר ראשון. דבר שני, האחריות של הרגולטור היא לדאוג לפתור את המשברים ככל ויהיו. המשרד אומר לך: "אני לוקח על זה אחריות, ואני יודע לתפעל את כל מערך הבדיקות ואת כל מה שמסתעף מכך". מבחינתי – זה מספיק.

אני סומך על הרגולטור, כמובן. אין לי מילה רעה להגיד. רק עוד משהו שלא אמרנו פה: אם יבואן יידרש עכשיו לבדיקות מעבדה חדשות, שהוא לא היה עושה בעבר מסיבות כאלה ואחרות – צריך לקחת בחשבון שבדיקה עולה בממוצע 1,000 שקלים.

זה לא נכון.

אולי יש כאלה שלא עשו בדיקות במשך תקופה.

לא נדרשו לעשות או לא עשו - - -

בכל מקרה, זה מגיע עכשיו לאירוע שבו היבואן יידרש להגיש אישור מוקדם חדש ולשלם 1,000 שקלים בממוצע לבדיקה של כל מק"ט. גם זה משהו שצריך להיערך אליו. כשמדברים על יוקר המחיה – זה בדיוק יוקר המחיה. זה יכול להכביד על עסקים.

סליחה, אם מישהו צריך לעשות בדיקה גם היום – הוא יעשה.

בסדר, אבל אני לא יודע על מה משרד הכלכלה הסתמך או לא הסתמך. אני מסתכל קדימה כרגע.

אני תמיד יכול להוריד רגולציה על חשבון בריאות הציבור, וגם לחסוך לאנשים כסף, אבל בסוף, בעולם האיזונים שאנחנו מובילים בכנסת, ובכלל, אנחנו צריכים לשמור גם על בריאות הציבור. נכון שזה עולה כסף, אבל אנחנו משתדלים לצמצם לפי הנדרש, ולא יותר. בשביל זה – אנחנו יושבים פה.

אני מזכיר לך שעלו כל מיני נושאים, בדיוני הוועדה, שדרשנו להסיר או לסדר בשביל הנקודה של הזכרת – בשביל העניין של עודף רגולציה ושל יוקר המחיה. אני חושב שזה מאוזן מספיק בשביל גודל האחריות שיש על משרד הבריאות בהקשר הזה.

אני רק רוצה לציין עוד תיקון שנעשה בהמשך לשאלות שנשאלו דווקא מצד - - -

רק שניה אחת. כבר קראנו את כל התוספות?

כן. קראנו את הכול.

עלתה בקשה של איגוד לשכות המסחר לגבי הנושא של בין שנה ל-10 שנים. עלתה השאלה – אם אנחנו מדברים על אגרות – משולמות אגרות או שלא משולמות אגרות? פנינה הסבירה שהשאלה אם נותנים אישור לשנה או ל-10 שנים תלויה באגרות ששילם אותו גורם.

כאן, במשקאות המשכרים, יש את התשלום למעבדה במקום אגרות, ולכן הם לא נושאים באגרות שהיבואנים של מזונות אחרים מחויבים בהן. לכן, אפשר לאשר. יש פה תיקון בסעיף 7(ב) בעמוד 4. הוא אומר כך:

אישור מוקדם ליבוא מזון שהוא משקה משכר
7.
(ב)
לעניין מזון שהוא משקה משכר יקראו את הסעיפים של החוק המפורטים להלן כך:




(1) בסעיף 63(ב), במקום "45 ימים" יקראו "21 ימים";



זה לעניין מתן ההחלטה בבקשה לאישור מוקדם – זה כבר היה.




(2) בסעיף 67(א), במקום "שבין שנה לעשר שנים, בהתאם לבקשת היבואן" יקראו "של עשר שנים".



זאת אומרת, בעיקרון, האישור ניתן ל-10 שנים. אם יש נסיבות חמורות – אפשר לקצר, אבל זה נשאר כמו שההוראה כתובה בחוק.

אוקיי. לפני שאנחנו עוברים לצו, שקד, מה ביקשת להעיר?

קודם כול, אין ספק שיש רצון טוב מצד כל הגורמים לעשות את זה חלק. החשש הגדול ביותר שלנו, ואני חייב לציין את זה בפני הוועדה – ואני חוזר חזרה, פנינה, ברשותך, לעניין של תקופת המעבר – הוא מצב שבו נשפך גודל ענק של אינפורמציה וצורת עבודה חדשה בן לילה, ביום אחד.

לכן, אני שוב מציע ומבקש תקופת מעבר, שבה ייעשה פיילוט למערכות. תקופה שבה נלמד – לא אנחנו, בתוך יבואנים, אלא כל המערכות – לעבוד בצורה כזו שבה לא נקריס את עצמנו לתוך עצמנו. זאת אומרת, לא מדובר על מצב שבו יבואן נכנס לתוך מערכת עובדת; כל המערכת, בן לילה, עוברת ממצב אחד למצב שני. אני מבקש להתייחס לזה.

הבנו שאתם מורידים את המערכת ב-29 בדצמבר?

אני רק אבוא ואגיד, עוד פעם: המערכת עובדת. אנחנו ערוכים. כבר עשינו הדרכות – זה לא נכון שלא עשינו - - -

הדרכות עם מי?

עשינו הדרכה ראשונה ליבואנים; עשינו הדרכות פרטניות למעבדות; יש לנו עוד ביקורים פרטניים במעבדות וגם יהיה לנו צוות הדרכה שלנו, שישב במעבדות וידריך אותן; וגם נעשה כנס ליבואנים. עם זאת, ככל שמשרד המשפטים ומשרד הכלכלה יהיו מוכנים לדחות את זה בחודש – אני האחרונה שתגיד "לא".

כפיילוט.

לא צריך פיילוט.

לא פיילוט.

המנגנון עובד. השאלה היא אם אתם מוכנים מבחינת המערכות. אני מבין שכן, אז אין סיבה שאנחנו רואים.

אבל לא 30 יום.

פנינה הציעה 30 יום. זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת, אדוני.

זה מה שאני מבקש. 30 יום או כלום – אין לזה משמעות אם לא בודקים את המערכות. ה-30 יום זה לא הנושא.

זו מערכת קיימת. היא עובדת.

אם הם רוצים עוד חודש – לי אין התנגדות.

אדוני, להבדיל מרפורמות שהיו בוועדה שלך – לא מדובר פה על תקופת מעבר של גם וגם. זה פשוט מועד תחולה מאוחר.

השאלה פה היא לא שאלה משפטית או תיאורטית; באופן מעשי ממש – האם יש מערכת או שאין מערכת? כשלוחצים – האם הנתונים קיימים? האם הקשר שלהם מול המעבדות ומול היבואנים קיים או לא קיים? הנציגים אומרים לך פה: "אנחנו ערוכים". אני לא יודע להתווכח או לתת - - -

מבחינתך, אבל יש פה איזו שהיא - - - של שוק.

אין לי אפילו מה לחשוב. זו שאלה של מבחן המציאות: קיים או לא קיים? המערכת עובדת או לא? האם הממשקים מול מי שצריך – מעבדות, יבואנים וכו' – קיימים או לא קיימים? המשרד אומר "קיים", ואתם אומרים "אנחנו חוששים שאולי זה לא קיים".

לא אמרנו שלא קיים. יכול להיות שזה קיים אצלם, וזה ברור שהמעבדות עדיין צריכות להתממשק עם הדבר הזה וצריך לעשות מעבר בין משרד הכלכלה למשרד הבריאות, אבל היבואנים עדיין לא מכירים את הדבר הזה. כל העניין של המערכת היא משהו חדש להם; זה איזה שהוא זעזוע שקורה באופן טבעי.

היום, אנחנו ב-27 בנובמבר. אנחנו מדברים על עוד חודש ושלושה ימים, נכון?

זו הכוונה כרגע.

החודש הזה הוא לא מספיק זמן למידה? בוא נעשה סדר: לא שינינו פה סדרי בראשית, מלבד השינוי ברמת הכובע – מי הרגולטור האחראי.

גם לזה יש משמעות, אדוני.

אני לא מזלזל בחששות שלכם; אני מנסה לרדת לעומק ולהבין ממה הלחץ הגדול. יבואן יודע למי הוא צריך לפנות היום – זה הכובע של משרד הבריאות; המערכת היא אותה המערכת, פחות או יותר; סוגי הממשקים. לא שינית פה הרבה מאוד במהות. עשו קצת תיקונים של רמת הבדיקות ושל רמת הפיקוח, אבל ברמה הטכנית, של מסירת המידע והעברת המסמכים – למה אתם - - -

אני מדבר גם עוד עניין עקרוני. מעבר למערכת עצמה, אדוני, היום, היבואנים היו בקשר עם הנפשות הפועלות במשרד הכלכלה וידעו למי לפנות ועם מי לעבוד – מיילים, טלפונים. היום, ממה שהבנתי מפנינה, יש תקנים חדשים; יש לה אנשים שיהיו אחראים על התחום של האלכוהול. עם מי הם ידברו? צריך שהשירות ימשיך.

עושים כנס ליבואנים, באופן פרונטלי, יצליחו לראות מי האנשים - - -

לא הבנתי.

היא אמרה, מקודם, שעושים כנס ליבואנים.

כן, אבל אני מדבר על אחר כך, תוך כדי תנועה.

שאלת איך תהיה צורת הקשר.

השירות ליבואן. מעבר לוובינר, להדרכות ולכנס שהם רוצים לעשות – אני רוצה שהשירות הטוב ימשיך. איך אנחנו דואגים שלא יהיה להם זעזוע? אנחנו מבינים שהם עוברים עכשיו למערכת, אבל אנחנו רוצים שהשירות, כמו שהוא היה, ימשיך גם הלאה. יש להם תקנים, ואני אשמח שיהיה - - -

קודם כול, מדובר בחקיקה ישנה מאוד. התקנות האלה באות להסדיר חקיקה קיימת – זה לא איזה אירוע שנפל פה מהשמים. אני מניח שמי שמצוי בתחום – ידע שזה יבוא יום אחד. דבר שני, אתה מדבר על העברת כובע בין משרדי ממשלה שונים. בסדר, אז התרגלו לעבוד עם X, ויעבדו עם Y.

מה אתה שואל? מה יהיה מבחינה טכנית? יפרסמו רשימת אנשי קשר, מיילים וטלפונים; יפגשו אותם באופן פרונטלי בכינוס שיעשו. אני לא מרגיש שיש פה איזה שהוא אירוע דרמטי מאוד. נכון שזה שינוי, אבל הוא לא דרמטי מאוד.

אדוני, אני לא מצליח להבין – אמרתי את זה גם קודם: זה נגרר מ-2015, אז עכשיו, בחודש אחד, בלחיצת כפתור - - -

בשביל עוד חודש או חודשיים – זו הבעיה?

שי, אני אשמח לשמוע את דעתך לגבי העניין הזה.

חשוב לשמוע את עמדת משרד הכלכלה. אם יש הערכה - - -

שמענו. משרד הכלכלה אמר שהמשרד ערוך, עד כמה שאנחנו יודעים.

אנחנו נפעל לפי ההחלטה של הוועדה. אם החודש הזה כל כך קריטי, ויסיר את החששות של היבואנים – לנו אין התנגדות לעוד חודש.

בבקשה.

שלומי מחברת הכרם. בתפקיד שלי בכרם, בין שאר התפקידים שיש לי שם, אני משחרר את הסחורות מהמכס. לפני חמש שנים נכנסה אלינו מערכת "שער עולמי", והיינו צריכים לעבור מהמכס הרגיל למערכת שער עולמי, והייתה תקופה של חצי שנה שבה עשינו פיילוט.

בתקופה הזו, התרגלנו למערכת ולמדנו אותה. היו הרבה מאוד תקלות. אנחנו חודש לפני ינואר ואפילו לא עשינו ניסוי אחד. זה לא הגיוני שזה יהיה כל כך מהיר.

פנינה, מקובל עליכם חודש נוסף? 01 בפברואר 2025?

כן.

טוב. סגרנו את הנושא הזה. אני מודה למשרד על הנכונות בעניין הזה; אני מודה לכל הצוותים שנלחמים למען היבואנים. הוועדה תמיד קשובה לטובת העניין הזה, כמובן.

בקשה אחרונה בעניין, בבקשה: בחודש הנוסף שקיבלנו, בואו, כל המערכות ביחד, נייצר את הזמן כדי ללמוד את הדברים כמו שצריך.

יש לנו תוכנית מסודרת. אתם קיבלתם אותה ותקבלו אותה. אנחנו נמשיך בהיערכות לפי מה שתכננו, אבל לכם יהיה חודש לנסות. כבוד יו"ר הוועדה, רוב היבואנים פה הם יבואנים שמכירים את המערכות.

עם מערכות – כן, בטח, אבל לא עם מערכת משרד הבריאות. אנחנו לא מייבאים רק מזון.

אתה לא, אבל רוב היבואנים, מתוך ה-600, הם יבואני מזון.

רובם; לא כולם.

תודה.

יש עוד משהו קטן שרציתי להגיד: בעניין הדוגמאות, היה רשום 12 יחידות, ובירה תמיד באה בארגזים של 24 יחידות של 330 מ"ל, שהם 7.2 ליטר, ויין זה 9 ליטר. אולי אפשר לתקן פה.

אנחנו קראנו את תקנה 18 לגבי הדוגמאות.

12 יחידות של יין זה 9 ליטר.

אין בעיה, הערה נכונה, אבל נעשה הגבלה של נפח.

אם נתייחס לנפח במקום ליחידות – זה ירגיע אותך, אדוני?

כן, בהחלט.

9 ליטר מזה ו-9 ליטר מיין.

אז ב-18(ב)(3), אנחנו אומרים: "התחייבות היבואן כי נפח המשקה שביחידות - - -

9 ליטר בכללי.

"נפח המשקה הכולל של הדוגמאות אינו עולה על 9 ליטר".

אוקיי. אנחנו נעבור לצו, ברשותכם.


הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(שינוי התוספת השנייה לחוק), התשפ"ד-2024

צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(שינוי התוספת השנייה לחוק), התשפ"ה-2024



בתוקף סמכותי לפי סעיף 313 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור:



אישור מוקדם ליבוא מזון שהוא משקה משכר
7.
(ב)
לעניין מזון שהוא משקה משכר יקראו את הסעיפים של החוק המפורטים להלן כך:

שינוי התוספת השנייה לחוק
1.
בתוספת השנייה לחוק –
(1) בסופו של חלק א' יבוא:



תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ה - 2024
תקנה 10



(2) בסופו של חלק ב' יבוא:



תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ה – 2024
תקנות 6(1), 15 ו-39

תחילה
1.
תחילתו של צו זה ביום תחילתן של תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ה – 2024.

אני מעלה להצבעה את טיוטת תקנות ההגנה על בריאות הציבור (מזון)(מזון שהוא משקה משכר) התשפ"ה – 2024, כפי שהקריאה היועצת המשפטית לוועדה. מי בעד?


הצבעה

אושר.

אושר פה אחד. אני מעלה להצבעה את צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(שינוי התוספת השנייה לחוק), התשפ"ה – 2024.


הצבעה

אושר.

אושר פה אחד.

בהזדמנות זו, אדוני, אני רוצה להודות למשרד הכלכלה על כל השנים – על השירות הטוב שניתן ועל העבודה הטובה שעשיתם. שיהיה בהצלחה לשירות המזון הארצי.

הערה בתור יבואן: חברים, אני לא נמצא בכנסת באופן סדיר, ואני רוצה לברך את היושב-ראש על עבודה מקצועית. מבחינתי, כיבואן, תענוג גדול לקבל אוזן קשבת מקצועית. משרד הבריאות, חברות וחברים – אנחנו איתכם. אנחנו צריכים ללכת דרך ארוכה ביחד, ואנחנו בטוחים שנעשה את זה בצורה הטובה ביותר. כמובן, המעבדות יתמכו ברמה המקצועית. תודה רבה.

תודה רבה לכולם. חבל שמטה יהודה לא פה – הם רשמו לעצמם איזה שהוא הישג טוב, שהוא גם מאזן. דיברנו קודם על איזונים, אז אני חושב שהצלחנו להוביל את זה בצורה טובה. אני רוצה להודות, כמובן, למשרד הכלכלה, על העבודה עד היום; למשרד הבריאות, לפנינה ולכל הצוות המקסים – דורית, מרינה, כולם – על הגמישות המחשבתית. באתם לקראת, שמעתם והגמשתם. מבחינתי, זה המקום הנכון שבו אנחנו מקיימים את זה ועושים את זה, וזו לא הפעם הראשונה. ישר כוח על כך.

תודה רבה, כמובן, לנציגים – של היבואנים, של המעבדות, וכל מי שהשתתף בדיונים; גבירתי, אילנית, על כל הדיוקים – זה היה חשוב. תודה; למשרד המשפטים – שי סומך; ואחרונים חביבים, ואסור לי לשכוח, כי הם עושים עבודה יוצאת מן הכלל – צוות הוועדה: היועצת המשפטית של הוועדה, נעה, שמלווה אותי כל השנה ומדייקת אותי הכי טוב שיכול להיות, והצוות המקסים של הנהלת הוועדה – מנהלת הוועדה מיכל, ושירה, האלופות. תודה על הכול, ועל הירידה לפרטים.

אני מודה לכולם. עד כאן להיום. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:52.