פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
25/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 231
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ד בחשון התשפ"ה (25 בנובמבר 2024), שעה 12:00

עדכון סטטוס חיפושים אחר הילדה היימנוט קסאו - ישיבת מעקב מיום 27 במרץ 2024, 18 ביוני 2024, 03 ביולי 2024, 17 ביולי 2024, 07 באוגוסט 2024, ו-23 בספטמבר 2024

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
צגה מלקו

רפ"ק שמואל לרמן - ראש חוליית נעדרים ומתחזים, חטיבת החקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

הבטאמו יוסף - מנהל פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

מתן איילה - עיתונאי וכתב, ערוץ 13

יהודית חליפה - חוקרת פרטית מטעם משפחת קסאו

טספאי קסאו - אביה של היימנוט קסאו

באנצ'י קסאו - אמה של היימנוט קסאו

אירוסלם קסאו מששה - אחותה של היימנוט קסאו

הבטאמו מוצ'ה - דודה של היימנוט קסאו

עדן מוצ'ה - דודתה של היימנוט קסאו

טיטי איינאו - דוגמנית ואשת עסקים, פעילה למען החיפושים אחר היימנוט קסאו

רפ"ק אמיר סמניה - מפקד יל"פ מרחב כנרת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

שלומית אבינח

ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.


עדכון סטטוס חיפושים אחר הילדה היימנוט קסאו

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום כ"ד בחשוון התשפ"ה, ה-25 בנובמבר 2024. אנחנו בדיון מעקב. היום זה גם 416 מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. 101 חטופות וחטופים עדיין נמקים במנהרות החמאס.

אנחנו בדיון מעקב שמיני. היה לנו דיון אחד שהיה חסוי. מאז נעלמה היימנוט ממרכז הקליטה בצפת, ב-25 בפברואר 2024. הוועדה שלנו מתכנסת סביב הנושא הזה בתשעת החודשים שחלפו מאז בדיוק היום, שוב ושוב. בביקור שעשיתי בצפת, התחייבתי למשפחה שהנושא הזה לא ירד מסדר-היום, והוא לא יורד מסדר-היום – עדיין בלי בשורות טובות, לצערי, אבל עדיין יש לנו את התקווה.

ככל שהנושא הזה מצער ונוגע ללב, אני חייב לומר שהוא מעלה הרבה מאוד סוגיות של אחריות; מה היה בסדר ולא בסדר שם, מבחינת הדאגה של המדינה לאזרחיה, אבל גם מבחינת פעולות שאנחנו דורשים, ונמשיך לדרוש, שייעשו על ידי כוחות הביטחון.

היום, העיר צפת – המקום שבו נעלמה הילדה – הוא אזור לחימה של ממש, עם אזעקות בלתי פוסקות וירי. זה מקשה עוד יותר על החיפושים בשטח, כמובן, והמאמץ הופך להיות יותר ויותר מודיעיני, סביב מידע שמתקבל, וסביב פרסום שאנחנו דורשים שיהיה על הפרס ועל מסירת המידע אודותיה.

אני חייב לומר שפה – הממשלה נכשלת. אני לא רואה פרסומים; אני לא רואה שהציבור הישראלי חשוף לכך שיש פרס למי שיביא מידע על היימנוט. בנושא הזה, חד-משמעית – נושא פשוט; לא מסובך; הממשלה יכולה לסייע בו – הפרסומים האלה היו מסייעים למשטרה לקבל עוד מידע.

בוועדה הקודמת, ביקשתי משר העלייה והקליטה למנות ולפעול להקמת ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט, שתבדוק את התנהלות כל הגורמים המעורבים וכוחות הביטחון מרגע היעלמותה של היימנוט. לצערי, עד לרגע זה – שר העלייה והקליטה לא ענה לי על הבקשה.

זה צעד הכרחי וחשוב. אני חושב שזה צעד חשוב גם כדי למנוע עוד מקרים, ולצערי, אנחנו נחשפים לכך שאפילו באזור הזה יש הרבה מאוד מקרים של נעדרים. סמכויות שיינתנו לוועדה כזו יאפשרו לה לעשות בירור מעמיק ורחב, שימנע מקרים כאלה בעתיד.

בדיון הפומבי האחרון שקיימנו, עלו הרבה מאוד סוגיות שלא עלו בישיבות הקודמות – חלקן נוהלו אחר כך ועלו גם בדיון החסוי. ערוץ 13 שכרו חוקר פרטי לחקירת ההיעלמות של היימנוט; הם הרכיבו קלסתרון של החשוד לפי עדויות הילדות – קלסתרון שלא ראינו אותו עד לאותה כתבה.

בעקבות פרסום הפרס, הגיעו ידיעות נוספות למשטרה, ויש לציין שכל הידיעות שהועברו למשטרה – נבדקו ונשללו. דווח לנו על כוונה לבצע פעילות עם גששים באזור, ומעורבות של שירות הביטחון הכללי בחקירה מתחילתה.

בעדות אחת, הילדות שהיו ליד היימנוט דיברו על איש עם רכב שביקש מהן לעלות, והן דיווחו לשומר של מרכז הקליטה. האירוע הזה קרה כמה ימים ספורים לפני היעלמותה של היימנוט. יש חלק מהדירות באזור מרכז הקליטה שלא נבדקו בגלל היבטים משפטיים.

האב העיד בדיון האחרון על כך שבעדותה, הילדה סיפרה על אדם עם פאות שתפס את היימנוט חזק ושם אותה על הגב. הוא ניסה לתפוס גם את אותה, אך היא הצליחה לברוח. העדות הזו הועברה למשטרה ונבדקה על ידי המורה שלה, שנתנה גם היא עדות במשטרה. העדויות האלה נשללו על ידי המשטרה, אבל לצערי – לא היו לנו מצלמות באזור כדי שיוכלו לאושש או לשלול אותן באופן מלא.

ב-03 בספטמבר 2024, פרסמו בחדשות 13 כי מספר ימים לאחר היעלמותה של היימנוט, חברתה סיפרה בעדותה על רכב כחול, שבו נהג אדם שניסה לחטוף אותה ונכשל. בית משפט שלום בנצרת התיר לתפוס את הרכב החשוד, שנצבע מחדש מצבע תכלת לצבע אפור. הרכב, מסוג "פורד", נתפס שלושה שבועות אחרי הדיווח על היעדרה בסמוך למרכז הקליטה בצפת. כמו כן, שני פנסי רכב הוחלפו והדלת האחורית נחסמה עם ברגים חיצוניים.

בדיון הפומבי, ביקשו מהמשטרה לחזור ולחקור את חברותיה של היימנוט, באמצעות חוקר נוער שמתאים לחקור ילדים, ושייתנו עדויות על מה שידוע להן לגבי היעלמותה. בדיון הפומבי, צוין שהוכן קמפיין על ידי משרד העלייה והקליטה, אבל מהיבטים משפטיים – פרסום הקמפיין הופסק. משרד העלייה והקליטה גם לא הגיע לדיון הזה, למרות שהוא הוזמן ואישר הגעה.

כמובן שהשאלות שיש לנו למשרד העלייה והקליטה לא יוכלו להיות נדונים כרגע, כי משרד העלייה והקליטה בכלל לא נמצא כאן. אולי נפנה את השאלות האלה לכיסא הריק של המשנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה.

יש לנו שאלות גם למשטרה, לגבי חקירת חוקרי הנוער והבדיקה של הבניינים הסמוכים ליד מרכז הקליטה. אנחנו נבקש את ההתייחסויות שלהם, והאם נגבו עדויות מחדש מאותן ילדות עם חוקרים מתאימים דוברי השפה. מי מדבר ממשטרת ישראל? אמיר נמצא איתנו בזום.

רפ"ק אמיר סמניה, מפקד יל"פ מרחב כנרת.

צוהריים טובים. לגבי השאלה על בדיקת הילדות, בצוות החקירה יש לנו חוקרים שגם היו חוקרי נוער בהכשרות שלהם. דיברנו על זה גם בדיון הסגור – באשיר, החוקר שטיפל בתיק, נמצא היום בחו"ל. נעשתה פנייה לחקירת ילדים לצורך גביית הודאה נוספת מאיסלם, שהיא הילדה שיש לגביה את המחלוקת – מה היא ראתה ומה היא לא ראתה.

בסופו של יום, נעשתה פנייה על ידינו להורים שלה, עקב היותה קטינה. ההורים אמרו את מה שהיא מסרה בהתחלה, ובזאת – הם הסתפקו; הם לא מסכימים שנגבה עדות נוספת מהילדה. פנינו שוב לאבא, כדי שייתן לנו את ההסכמה, והוא עדיין סירב לכך שנדבר עם הילדה המדוברת.

ביקשנו גם מעו"סית שתיתן לנו אישור לתשאל, דרך פרקליטות המדינה, ותשובה לשאלה האם ניתן, בכלל, שעו"סית או חוקר נוער יתשאלו בהוצאת צו בית משפט. נכון להיום, טרם נגבתה עדות נוספת של הילדה, איסלם, משום שבגלל שהיא קטינה – זה מצריך את האישור של ההורים שלה, וההורים מסרבים לכך.

אתם פניתם לבקש צו בית משפט בעניין?

אנחנו לא יכולים לקבל צו בית משפט, כי אנחנו לא מחשידים אותה בכלום. בשביל לקבל צו שיחייב את הילדה, או את האבא, שאני אתשאל אותה – אני צריך צו מבית משפט, ואני אקבל אותו רק אם היא חשודה בעבירה פלילית כלשהי, והאבא כאפוטרופוס, כמובן.

מה הסיבה שבגללה האבא מתנגד?

האבא לא רוצה שהילדה תחווה שוב פעם חקירה של משטרת ישראל או מי מטעמה. לטענתו, הילדה חוותה סוג של מצב לא נעים בפעולה שעשינו.

הם עדיין מתגוררים במרכז הקליטה?

כן.

אני אתן לסוכנות היהודית לפחות להעביר שאלות כלשהן שמנהלת המרכז תוכל לשאול אותה, כדי לקבל ממנה קצת - - -

יושב-ראש הוועדה, כמו שעדכנתי אותך גם בדיון החסוי, אני חודשיים וקצת בתפקיד. אני נפגשתי עם ההורים בתחילת נובמבר – עם האבא והאמא של הנעדרת – וכמובן גם עם ד"ר כרמון, שמלווה את המשפחה. ביקשתי לפגוש את הילה, מנהלת מרכז הקליטה. כתוצאה מדברים שלא הסתדרו – גם מבחינת כל הסיפור של המלחמה אצלנו, בצפון – קבעתי איתה פגישה למחר, כי היום היא נמצאת ביום חופשה.

אני אשב איתה מחר; נעשה עוד כמה פעולות של מה שהיה בתחילת התיק, ועוד כמה דברים. אני ארצה לדלות ממנה פרטים על איך לגשת לאבא. אני, כמפקד היחידה, אנסה גם להגיע לאבא ולהפעיל עליו את כל המאמצים כדי שייתן לנו לתשאל את הילדה ולהגיע לחקר האמת – למה שהיא ראתה ולמה שהיא תיקפה.

יש לכם קצוות חוט נוספים?

היו לנו כמה דברים מאז אותו דיון חסוי, לגבי נהגת אוטובוס של דן, שנוסעת בקו שעובר בדרום תל אביב. היא הבחינה בשלוש קטינות שעלו איתה באוטובוס, ואחת מהן סיפרה לה שהיא עונה לשם "היימנוט". מיד, עוד באותו יום, כשהיינו בדיון החסוי, ירדתי לתל אביב וגביתי ממנה עדות.

למוחרת, הבילוש וכל האנשים שלי כבר היו בתל אביב. התחקינו אחרי הילדות האלה, שבאות לבית הספר הזה בדרום תל אביב, ובסופו של יום השגנו תמונה של הילדה המדוברת. העברנו את זה לאמא ולמשפחה, והם שללו מכל וכל שזו הבת שלהם. פה, סגרנו עוד פינה של דיווח.

אגב, יושב-ראש הוועדה, כל הדיווחים מגיעים לעניין הכספי. יש פרסום של עניין כספי וכדומה, ואנשים מזרימים טלפונים לתחנת צפת. כמובן שאנחנו לא שוללים מיד שום אדם שעולה במחשבות שלו משהו, על מנת להגיע לקצה חוט שיוביל אותנו להחזיר את הילדה, או להבין מה עלה בגורל הילדה, ולסגור את הפרשייה הזו.

עלה לנו עוד דבר, על בחור בשם לקאו מקריית מלאכי. בדיון הסגור, סיפרתי לך, ולחברים שנמצאים שם, על אירוע שבו הבן-אדם פנה לאבא ולד"ר כרמון. הוא תושב קריית מלאכי, ועובד בגינון באזור דרום הארץ. הוא נסע לעבודה עם שני בחורים – בחור בשם שלמה ועוד בחור בשם דודו, שהם ישראלים לכל דבר ועניין.

הוא שמע, לכאורה, שהם מדברים על ילדה שהם הביאו - - -

אפשר להפריע לשנייה? זה כיוון חקירה שנבדק על ידי החוקר הפרטי, ואני אשמח אם אפשר - - -

בוא ניתן לו להשלים.

אני מבין, אבל בסוף, גם המשפחה בעצמה ביקשה שלא יזכירו את השם של אותם האנשים, וגם את האזור, כי החוקר הפרטי של המשפחה בודק את זה כרגע. סליחה שקטעתי את הדיון.

גם אתם בודקים את זה, אמיר?

בדקתי את זה.

מה התשובה?

הגעתי אל הבן-אדם וגביתי ממנו עדות. הבן-אדם דובר אמהרית; נאלצתי להביא שוטר מתחנת קריית מלאכי שיתרגם את החקירה לבאשיר. בעדות שלו עלו הרבה פערים שאני לא זוכר מלבד שיחה שהוא מדבר עליה.

מה שגם לא הבנו אחר כך, כשדיברנו עם הבחורים שהוא שמע, לכאורה, זה שהם מדברים בעברית. גם על פי מה שהם מספרים, האדון שדיווח למשפחה ולד"ר כרמון – אינו דובר השפה העברית. כשהוא דיבר עם החוקר שלי, בהתחלה הוא דיבר עם תנועות ידיים וכדומה, עד שבסוף אמרתי לחוקר: "אתה חייב להביא בן אדם שיתרגם אותו".

אני אומר עוד משהו בהקשר הזה: ב-05 בנובמבר, האבא והאמא היו אצלי במשרד, יחד עם ד"ר כרמון.

מי זה ד"ר כרמון?

מלווה המשפחה. הוא חוקר פרטי.

אני נמצאת כאן מטעמו.

הם הגיעו אליי למשרד – פגשתי אותם פה בשעת צוהריים. לאבא היה מתורגמן – אני מניח שזה הבחור שיושב לידו שם – והוא העלה לי סוגייה שאנחנו צריכים לבדוק אותה עם אותו אדם מקריית מלאכי. הוא מספר לאבא, בפעם השנייה, שהוא היה בעבודה באזור הדרום - - -

לא צריך לרדת לפרטים. בוא נגיע לשורה התחתונה – איפה אנחנו עומדים בעניין הזה?

בסופו של יום, בגלל חוסר התקשורת, הצלחתי להעלות את גטהון. גטהון הוא מש"ק יהודי יוצאי אתיופיה מקריית מלאכי. חיברתי אותו בוועידה, והוא תרגם לי את האבא. קיבלנו את כל האינפורמציה מהאבא, ואמרנו לו: "אין בעיה, נבדוק את הסיפור הזה".

בשביל שלא יהיה לנו קצר בתקשורת, גם נתתי לאבא את הטלפון של גטהון, כדי שיוכל לעדכן את השוטר-מש"ק בכל מה שעולה לו – כל דבר כזה או אחר – על מנת שהוא יוכל לעדכן אותנו. במקביל, ביקשתי מהשוטר-מש"ק להגיע ולהתחיל לעשות עבודה עם הבחור הזה שדיווח – שהוא גם מכיר אותו, במקרה.

לפני שבוע, בערך, הוא הגיע אליו הביתה – הבנתי שגם האבא היה עם השוטר. הם מצאו את הבחור שם, עם איזו שהיא פגיעה בראש, והזמינו לו מד"א. נכון להיום, הבן-אדם מאושפז בבית החולים בלינסון ומנסה להתאושש מהמכה, כשהוא היה מורדם בחלק מהימים, כך שאנחנו לא יכולים לקבל ממנו את כל הפרטים בשלב הזה.

אני ממתין, ויש לנו קשר עם אשתו. ברגע שהוא יתאושש, כמובן, צוות חקירה יפגוש אותו וינסה לשחזר את היום המדובר. אנחנו מדברים על עוד סיפור שהוא סיפר, לכאורה, על ילדה שהוא ראה באחד הבניינים, כשהוא עבד בגינון ליד – ילדה שמנופפת לשלום עם היד, וצועקת את השם: "אני היימנוט". זה מה שאני מקבל מהחוקר הפרטי ומהאבא.

וזה מידע שעדיין נבדק?

כן. הוא נבדק, אבל היות והבחור שדיווח לאבא נמצא עכשיו במצב שהוא לא יכול לדבר, ומטפל בעצמו – הבנתי שהוא עבר ניתוח בראש בבלינסון – ברגע שהוא יצא מהמחלה שלו, בעזרת השם, לא נהסס, נגיע אליו וננסה לשחזר בכל זאת.

במקביל, אדוני היושב-ראש, חשוב לי שתדע עוד דבר: באותו מעמד, כשגם הד"ר, האמא והאבא היו פה, ביקשתי מהם, בעזרת המתורגמן גטהון, השוטר, דבר קטן מאוד, שאני ממתין שהאבא יעדכן אותי לגביו עד עכשיו.

כשאתה חווה אירוע טראומטי שכזה, כמו איבוד הילדה – במיוחד בימים הראשונים – אתה נמצא בחוסר ודאות ובמצב שהוא לא נוח. ביקשתי מהם שינסו לשחזר מה קדם לחטיפה של הילדה. הם, כמשפחה – מה הם שמעו? מה היה בימים שלפני, וגם בימים הבאים, כשהחקירה על ידי ימ"ר צפון וצוותי החקירה הלכה והתעצמה?

אם עולה להם עוד איזה בדל מידע, או משהו שיכול לחבר אותנו, כארגון שעושה את מירב המאמצים לאתר, ואני עדיין ממתין. אני מקווה שנמצה גם את זה בקרוב.

בסדר גמור. תודה. אני רוצה לשמוע את האבא.

(נושא דברים בשפה האמהרית. להלן תרגומם החופשי על ידי יוסף הבטאמו)

קודם כול, אני מודה לכל הנוכחים על דיוני המעקב שנעשים פה בשביל שהיימנוט תימצא, בסופו של דבר. אנחנו מברכים גם את יושב-ראש הוועדה על קיום הדיון. זה מביך אותי מאוד לשמוע נציג של משטרת ישראל שמעלה דברים, כשאין, כרגע, שום מידע חדש בנוגע לילדה או פעולות שנעשו.

אני לא אעלה את הדברים שכבר דיברנו עליהם בדיונים הקודמים – כל מיני מידעים שהגיעו – ואתייחס, ברשותכם, למידעים האחרונים שהגיעו. יש אדם שאמר שהוא ראה את היימנוט בעיניים שלו. רצינו שיגיעו אליו וידברו איתו, וחיכינו שיגיעו שלושה ימים לפחות. בסופו של דבר, אני הגעתי בעצמי.

שלושה ימים לפני שהבן-אדם נהיה חולה.

(מדבר בשפה האמהרית)

(מדברת בשפה האמהרית)

שאלתי אותו מי זה הבן-אדם, כי אני רוצה שזה יהיה ברור.

הוא נזהר מזה מאוד.

זה לא ברור, כי הוא מנסה שלא לחשוף את הכול.

הוא ביקש שיגיעו לאותו האדם שהשוטר התייחס אליו עוד לפני שהוא חלה, נפצע ואושפז, ושיגיעו לאותו אדם שמעסיק אותו.

(נושא דברים בשפה האמהרית. להלן תרגומם החופשי על ידי יוסף הבטאמו)

אותו אדם שהביא את המידע – מכיר את האנשים האלה בצורה טובה. הוא עובד איתם כבר חמש שנים. הוא גם היה אצלם וגר אצלם בתקופות פחות טובות בהיבט המשפחתי שלו. כשהבאנו את המידע הראשון, הם אומנם בדקו את זה, אך לאחר 20 יום הוא אמר שהוא ראה אותה בעיניים שלו – שהיא דומה להיימנוט, ושהיא יצאה ושפכה עליו מים. בכל הזמן הזה, הוא ביקש שיגיעו אליו ויבדקו, ונאמר לו שתחנת המשטרה בקריית מלאכי בודקת את המידע החדש.

יוסף, הוא לא אומר שהיא דומה להיימנוט; הוא אומר שהיא ראתה את היימנוט. היימנוט שפכה מים בחלון. זו לא מישהו שדומה לה; הוא אומר שזו היא בדיוק.

(נושא דברים בשפה האמהרית. להלן תרגומם החופשי על ידי יוסף הבטאמו)

אותו אדם אמר שהוא ראה את היימנוט בעיניים שלו. ברגע שאלה ששמרו עליה ראו את זה במצלמות – הם ישר רצו והכניסו אותה למקום שבו היא נמצאת.

מי שראה אותה הוא יוצא אתיופיה, אבל הבית שבו הוא ראה אותה - - -

(נושא דברים בשפה האמהרית. להלן תרגומם החופשי על ידי יוסף הבטאמו)

ברגע שהיא ראתה מישהו בן הקהילה האתיופית – היא ישר - - -

מי שאמר שהוא ראה אותה באופן ודאי הוא בן הקהילה?

כן.

כן.

מתי זה היה? מתי אתם קיבלתם את הדיווח שהוא ראה אותה?

ב-26 בספטמבר – הוא היה שם בבית.

מה שמך?

שמי יהודית חליפה. אני חוקרת פרטית יחד עם ד"ר כרמון שצוין פה.

ב-26 בספטמבר – העברתם את הדיווח למשטרה?

(נושא דברים בשפה האמהרית. להלן תרגומם החופשי על ידי יוסף הבטאמו)

מהיום שבו הבאנו את המידע החדש, ב-26 בספטמבר – זה היה ביום של התקיפה - - -

לא. היינו אצלו ב-01 באוקטובר. ב-26 בספטמבר – הוא אמר שהוא היה שם.

הגיע המידע. הוא אמר: "לפחות הם לא מביאים מידע". אנחנו הבאנו את המידע החדש.

אני שואל עוד פעם: מתי המידע הזה הועבר על ידכם למשטרה?

ב-01 באוקטובר. זה היה היום של התקיפה מאיראן.

אין לי את התאריך המדויק, אבל זה הגיע למשטרה בסוף ספטמבר או תחילת אוקטובר.

יש תאריך, גבירתי?

המידע הראשוני שהתחיל סביב אותו אדם בדרום שהתייחסו אליו נמסר ב-18 בספטמבר, וב-18 בספטמבר – הוא הועבר ליל"פ.

מתי המשטרה הגיעה? אני לא יודע אם זה היה אמיר או אתם. מה השלב הבא מבחינת המשטרה? מתי המשטרה הגיעה לקריית מלאכי? מתי הנושא הזה נבדק בקריית מלאכי?

(נושא דברים בשפה האמהרית. להלן תרגומם החופשי על ידי יוסף הבטאמו)

בפעם הראשונה, הוא אמר "שמעתי שדיברו עליה, ואז הלכו ושאלו", ובהמשך, הוא אמר: "ראיתי את היימנוט".

מתי דיווחו שראו אותה במרפסת?

ב-05 בנובמבר.

ב-05 בנובמבר?

ב-05 בנובמבר, האבא והאמא עדכנו אותי באמצעות מתורגמן.

ומתי אתה הגעת לקריית מלאכי? מתי המשטרה בדקה את המידע הזה?

המש"ק של קריית מלאכי, שמכיר שם את כל התושבים ניסה לאתר את אותו בחור שדיווח מספר פעמים, ולא הצליח. הפעם האחרונה שבה הוא ניסה לאתר אותו הייתה בשבוע שעבר, וזה כשהוא כבר היה פצוע.

ממה הוא נפצע?

תעלומה.

הבנתי שהאישה עדכנה את השוטר שהוא הציל אותו, למעשה, כשהוא הביא לו את מד"א שיטפלו בו.

זה היה משהו עצמי, לא? זאת אומרת, חלפו בערך שבועיים עד שאתם הגעתם לשם.

כן – עד שאיתרו אותו. הוא לא היה בכתובת שבה חיפשו אותו מספר פעמים.

השאלה היא אם המשטרה גם דיברה איתו.

גטהון מכיר את הקהילה. גטהון הוא שוטר מש"ק ממוצא אתיופי, שמשרת בתחנת קריית מלאכי ומכיר את הקהילה על בוריה, כולל את אותו בחור שדיווח למשפחה. אני עשיתי את החיבור הטלפוני לאבא, כדי שיהיה לו קל, בשפה, להסביר לשוטר מה היה לנו שם. זה הסיפור של הילדה המנופפת מהמרפסת. נכון לרגע זה, בגלל היותו של המודיע חולה, אנחנו לא מצליחים לקדם את הבדיקה מולו.

תודה. האבא עוד לא סיים. בבקשה.

(נושא דברים בשפה האמהרית. להלן תרגומם החופשי על ידי יוסף הבטאמו)

דיברתי עם גטהון, השוטר הקהילתי בקריית מלאכי, והוא אמר שהוא פה בסך הכול כדי לסייע ושזה לא התיק שלו; הוא לא מנהל את החקירה. ביקשתי לבדוק אם אפשר אפילו לעשות איכון לטלפון של אותו בן אדם בשביל לראות מה יכול לצוץ, אבל גטהון משמש רק כעזר, והוא לא חוקר בתיק. זה לא התיק שלו. אותו בן אדם שהביא את המידע – לא התחבא; הוא חיכה ורצה שיבואו וידברו איתו, ולא הגיעו.

איפה הוא נמצא עכשיו? בבית חולים?

כן.

ממה הוא נפצע?

(נושא דברים בשפה האמהרית. להלן תרגומם החופשי על ידי יוסף הבטאמו)

בנוגע לאמירה של אמיר, שלפיה המשפחה התבקשה להגיד אילו דברים היא זוכרת שהיו לפני אירוע ההיעלמות של היימנוט – אני לא זוכר שאלה כזו במסגרת המפגש שלנו.

טספאי, דיברת עם הבן-אדם? פגשת אותו?

כן.

איפה?

בבית שלו.

לא את השוטר; את הבן-אדם.

הוא אומר שכן. הוא כבר פגש אותו פעמיים.

ראו אותה במרפסת של דירה מסוימת; מישהו הגיע לדירה הזו?

זו השאלה, בדיוק.

(נושא דברים בשפה האמהרית. להלן תרגומם החופשי על ידי יוסף הבטאמו)

באותו היום שבו הוא ראה אותה, ביקשנו שיעשו איכון על הטלפון, וזה לא קרה. הוא לא יודע להצביע על המקום שבו זה נמצא; הוא זוכר בדיוק את התמונה שהוא ראה, וביקשנו שיעשו איכון לטלפון בשביל לראות איפה הוא היה באותו אזור.

הבנתי. את רוצה להתייחס? בבקשה.

כן, ברשותכם. נעים מאוד. שמי יהודית חליפה, ואני חוקרת פרטית בתיק, יחד עם ד"ר כרמון מזה מספר חודשים. אני מבקשת לעשות סדר. קצת קשה שיש פה תקשורת ועולים פה נתונים שנבדקים וייבדקו, וכיוונים כאלה אחרים. אנחנו חייבים לעשות את הכול כדי להבטיח שגם אם יש לנו קצה חוט מהידיים – הוא לא יישמט לנו עכשיו לאור פרסום כזה או אחר. אני מבקשת להתחיל דווקא מהנקודה הזו, ואתייחס אחר כך לעדות של הילדה.

אנחנו היינו בביתו של אותו אדם שטען. אגב, יש לו סדרה של סיפורים. אני אייצר איזה שהוא סדר כרונולוגי, כי עלו פה שאלות מכל מיני כיוונים: היינו בביתו פעמיים. המשטרה עודכנה - - -

אגב, ממתי אתם מלווים את התיק הזה?

מיוני.

כי זו הפעם הראשונה שבה אתם מגיעים לפה.

נכון, ואנחנו שמחים שאנחנו מגיעים עכשיו. אף פעם לא מאוחר. היינו שמחים להצטרף גם קודם.

לא פניתם לוועדה ואמרתם שאתם רוצים להופיע.

אנחנו ביקשנו, ואני שמחה שזה הסתדר.

לא ביקשתם. אני, כמנהלת הוועדה, רואה את השם שלך בפעם הראשונה, ואת גם לא מופיעה ברשימת המשתתפים כי הודעת ברגע האחרון. למען הסדר הטוב, בואו נעשה את זה מסודר.

אני שמחה שאני פה, ואני מסתכלת קדימה, אבל יש לנו הרבה לומר על מה שנעשה עד כה, כי אנחנו חוקרים פרטיים מטעם המשפחה, כאמור, ומה שאנחנו עושים הוא לטובת המשפחה בלבד – לא משום מניע כזה או אחר.

עדכנו את וואפי לראשונה ב-18 בספטמבר על אותה עדות ראשונה מהדרום שדובר עליה, טרם החצר שבה הילדה נראתה – אותו פרט מידע שגם התייחס אליו אמיר. היל"פ עודכן ב-18 בספטמבר. לאחר מכן, לדבריהם, הם באמת הלכו ובדקו האם זה נכון – האם אותו אדם שמע או לא שמע את השיחה, ואם הוא מבין או לא מבין עברית.

היינו בפעם השנייה ב-26 בספטמבר, ושמענו את העדות לגבי הילדה שנפנפה בחלון, היימנוט וכל הסיפור שסופר כאן. ב-26 בספטמבר – אני חוזרת על התאריך, כי זה התאריך שבו ביקשנו להעביר למשטרה, והעברנו למשטרה.

ב-09 באוקטובר, ד"ר כרמון הגיע למשטרת כפר סבא כדי למסור עדות מסודרת. הוא התבקש להגיע למשטרה הקרובה לביתו, וב-09 באוקטובר – הוא מסר עדות מדויקת על כל הדברים, כולל התאריך של ביצוע השיחה והתאריך בו הילדה נראתה, כביכול, והתבקשנו לאכן את הטלפון. אותו אדם לא יודע היכן הוא היה, לא ידע להצביע על הבית, וביקשנו את הסיוע הזה. לזה – לא קיבלנו תשובה, וגם המשפחה לא קיבלה תשובה, כנראה, אבל אני עדיין ב-09 באוקטובר.

ב-05 בנובמבר, ד"ר כרמון אכן נפגש עם - - -

סליחה, יש לי שאלה: אותו בן אדם שהצביע – גר באזור?

מדובר פה בקריית מלאכי.

הוא גר באותו אזור שבו הוא ראה את היימנוט בחלון?

הוא גר בקריית מלאכי. הוא טוען שהיא נראתה באיזה מקום שבו הוא עבד. הוא לא יודע להצביע – נתון שדי קל לאכן אותו ולהגיד היכן הבן-אדם נמצא בתאריך שהבאנו ועדכנו במסגרת העדות. אכן, כשהיינו אצלו, זה היה באותו מועד שבו הוא הרגיש לא טוב ופונה מביתו, ומאז – אנחנו מאחלים לו רפואה שלמה ושיוכל לחזור לאיתנו.

זו ההשתלשלות של פרטי המידע החדשים.

מה קרה ב-05 בנובמבר?

ב-05 בנובמבר היה אותו מפגש של ד"ר כרמון במשטרת צפת עם אמיר, ודווחו גם שם הפרטים וכיוונים.

טוב.

זה לגבי אותו מפגש. גם עשינו עוד פעולות עם מעגלים שקרובים לאותו אדם, ועדיין צריך להתחקות ולהבין את משמעות העדות. ברשותכם, אני מבקשת גם להתייחס לגבי הילדה: אנחנו מבינים את הרגישות והקושי מול ההורים. יחד עם זאת, יש בידינו שחזור, גם עם אנשי מקצוע, על מה קרה באותו יום מבחינת הילדה.

באותה פגישה של ד"ר כרמון במשטרת צפת, הצבענו על כיוונים נוספים שבהם אנחנו רוצים להתקדם כדי לאשר את זה. אכן, מדובר פה בקטינה שנדרש אישור הוריה – אני לא אכנס לפעולות המשטרה ולסמכויותיה – אבל הגדרה נכונה של התיק, לא כ-"נעדרת" אלא כ-"חטופה", יכולה לאפשר הפעלת צו בית משפט כדי לאשש את אותה עדות ולהתקדם הלאה. בסוף, אנחנו צריכים להגיע לראשית הצירים – מאיפה שהילדה נעלמה – ולהתקדם הלאה. זה מבחינת העבודה שלנו.

טוב. אתם רוצים להתייחס לדברים שנאמרו פה?

אני רפ"ק שמואל לרמן. אני ראש חוליית נעדרים במטה הארצי, חטיבת החקירות. אני בתפקיד בחודש האחרון. אני לא אתייחס לכל הדברים שהתייחסו אליהם פה לגבי פעולות החקירה – אני גם חושב שקצת נכנסו יותר מדי לעומק בדברים שאולי לא אמורים להיות נדונים פה.

לעניין האיכון שהעלו פה – צריך לבחון את האפשרויות לעשות איכון לבן אדם שאיננו חשוד בשום דבר. זה צריך להיבדק. אנחנו נבדוק את זה - - -

אבל למה כל כך הרבה זמן? אני לא מצליח להבין את לוחות הזמנים באירוע הזה, עד שיש לנו איזה שהוא קצה חוט. זה הדיון השמיני שאני מקיים על הסיפור הזה. אנחנו נמצאים פה באירוע שאנחנו מתפללים בו לאיזה קצה חוט. אנחנו בסוף נובמבר ואומרים: "נראה". אני אומר לכם: זה לא הקצב שמצופה באירוע כזה.

קצה החוט שהגיע בחודש ספטמבר – נבדק. הבן-אדם היה במשטרה, נגבתה ממנו עדות וגם ההמשך לחלק מהכיוונים שהוא ציין – אני לא ארחיב פה – נבדקו. אחרי זה, עלה מידע נוסף לעניין הילדה שמנופפת מהחלון, שדובר עליו פה, וזה עדיין נמצא בתהליכים של בדיקה.

ביקשתם לעשות איכון? העברתם בקשה כזו ליועץ המשפטי?

זה משהו שצריך לבחון את האפשרויות לגביו. אולי אמיר יודע להגיד יותר; אני לא - - -

אמיר, אתם ביקשתם לקבל את האישור לעשות האיכון הזה, ברמה המשפטית?

כבוד היושב-ראש, לגבי האיכון שמבקשים פה, נבדקה האופציה מול גורמי המקצוע אצלנו במשטרה. בשלב הזה, לא ניתן לבצע איכון על מתלונן או מסייע.

למה אי-אפשר?

אני אסביר. גם כי אין לנו את היום המדובר, וגם כי אין לנו את המקום שבו הוא ראה את הילדה, כך שאם תעשה עליו איכון לאורך כל היום – אני לא רוצה להיכנס לרזולוציות של הפעולה – אין לנו את היום ואת השעה למקד את זה. גם כשאני מקבל את זה - - -

אני מבין שיש לכם יום ואזור זמן.

משהו מפריע לי פה. סליחה, אדוני. לגבי איכון הטלפון, הבן-אדם רוצה לשתף פעולה, אבל לא זוכר את המקום בדיוק. הוא לא אחד שלא משתף פעולה – הוא רוצה בזה. למה זה לא נעשה?

נכון. אני מנסה לעשות את זה. אני בקשר עם האיש שמתרגם לי את העד כבר שבועיים - - -

אמיר, אנחנו נעזור לך: מה החסם לאיכון הטלפון ביום ובאזור הזמן שבו הוא דיווח שהוא ראה את הילדה?

אנחנו צריכים את היום, את השעה, אזור מסוים.

סליחה, אמיר. אתם לא צריכים להגיד את זה פה – אני מבין שיש את זה. נכון, יהודית?

כן.

יש את זה. יעבירו לך את זה היום. אתם יכולים לבצע?

אני מבטיח לך שאני אעשה את הבדיקה ואתן לך תשובות בהקדם.

תודה. אתם רוצים להתייחס?

כן. אדוני יושב-הראש, אתה רואה איך הדיון הזה מתנהל. אם אתה לא היית מקיים את הדיון הזה – לא היינו שומעים את הדברים האלה שאנחנו שומעים פה, שהם מסמרי שיער. זו פשוט בושה וחרפה. איך יכול להיות שעד עכשיו הילדה הזו לא נמצאה, כשהאבא מביא קצה חוט בכל פעם? הוא מביא קצה חוט בכל פעם; זה פשוט לא יאומן.

האירוע הזה מטופל על ידי שוטרים קהילתיים. הוא לא מטופל ברמה הלאומית. הוא לא מטופל ברמה של ילדה חטופה בת 10, ושכולם צריכים לקום על הרגליים ולטפל באירוע הזה. כבר היינו פה בדיון הזה, אדוני היושב-ראש, כשאתה החלטת שצריך לערב פה גם את גורמי השב"כ.

איך יכול להיות שאנחנו נמצאים פה, כשהאבא מביא את הפרטים? האבא אומר לשוטרת ולשוטרים שנמצאים בתחנת יבנה: "תקשיבו, אני מכיר את הכתובת"; הבן-אדם בא ואומר בעצמו. מה אתם מחפשים? חתול בשק? איכון? לעשות איכון? תגידו לי, איפה אתם נמצאים?

היה צריך להגדיר את האירוע הזה כבר ביום השני כאירוע של ילדה חטופה. יש כל כך הרבה סימנים. יוסי אלי, כתב חדשות 13, ואנחנו, בחדשות 13 – לא כדי לטפוח על השכם של עצמנו – הבאנו את העדויות בעצמנו. אנחנו הגענו לילדות האלה. אנחנו הבאנו את העדויות של ההורים, של המשפחות. למה מחכים? שהילדה תחזור בארון?

התשובות שלך, שאתה נותן עכשיו, הן תשובות מסמרות שיער. איך יכול להיות? איך זה לא מזיז? אני לא מצליח להבין את זה. אני לא רוצה להגיד את הדבר המובן מאליו, אדוני היושב-ראש; אני לא רוצה לבוא ולהגיד: "אם הילדה הזו הייתה מאזור אחר" – זה כבר קלישאתי. אני לא אגיד את זה – אבל זו חלמאות. זה פשוט ביזיון. זו בושה וחרפה.

איך האבא הזה, לבד, מביא את הראיות ואת האנשים? מה אתם רוצים? שהוא ימצא את הדירה הזו וילך לבד? תתעוררו על עצמכם.

טיטי, את רוצה להתייחס?

אני מצטרפת לדברים של מתן. אתמול בלילה ראיתי דוקו על ילדה נעדרת, וכל הלילה חשבתי על היימנוט. ראיתי איך מטפלים בכל פיסת מידע שמגיעה, ואני לא חושבת שמטפלים בתיק הזה כמו שצריך. אם הגיע מידע חדש על ידי מישהו – איך לא הלכתם, חיפשתם ואיכנתם את הטלפון שלו מיד?

גם יכול להיות שהבן-אדם הזה גילה מידע, ושהוא לא סתם חולה. תחקרו גם את זה. יכול להיות שעשו לו משהו. יכול להיות שיש פה משהו פלילי שאנחנו לא יודעים. יכול להיות שלבן-אדם הזה נעשה משהו כי הוא גילה משהו. אל תשכבו שם.

גם עם העניין הזה של להגדיר אותה כחטופה: אני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות, ושזה משהו שהיה צריך להיעשות עוד לפני – ביומיים הראשונים. הילדה הזו לא הסתובבה ברחוב ונעלמה – מישהו לקח אותה. היא נעלמה מהבית שלה. אז אם צריך להגדיר אותה כחטופה בשביל שתקבלו צווים של בית משפט, בשביל שתחקרו כל כיוון שיש לכם – תעשו את זה. שוב, בכל פעם, דיון אחר דיון, אנחנו מקבלים פה תשובות מעומעמות מהמשטרה, וזה פשוט מרתיח.

תודה. חברת הכנסת מלקו, בבקשה.

קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני מצדיעה לך על כך שאתה מקיים דיון בעניין. באותו שבוע שבו היימנוט נעלמה, הייתי אצלם, במרכז הקליטה, וראיתי. גם במליאה, אני זו שמעלה את הנושא בנאום, למשך דקה, פעם בשבוע, כי הילדה נשכחה.

אנחנו יודעים מה העניין עם היימנוט – זה בגלל המוצא; בגלל הכלכלה; בגלל שהמשפחה היא לא מיליונרית; היא לא ילדה עם עיניים כחולות או ירוקות. אנחנו יודעים את זה, וגם התקשורת. לא ראיתי ערוץ טלוויזיה ששם את התמונה שלה וסופר את הימים מאז היום שהיא נעלמה – היום הראשון, השני, השלישי, 100 ימים, 50 ימים – כי מדובר בילדה אתיופית. בואו נשים את הכול על השולחן.

עם כל זה, קיימת במשטרה גם דיון חסוי, וגם השב"כ התערב. אנחנו יודעים הכול, אבל עדיין, משטרת ישראל, כשמשפחה – היא לא מיליונרית שיש לה כסף – הולכת לחוקרים פרטיים, והם מביאים מידע – אין שום סיבה שהמידע לא ייבדק; במיוחד איכון של הטלפון.

ממה שאני שומעת עכשיו, הבן-אדם אומר את זה ומשתף פעולה – הוא מביא את המידע, אבל התבלבל ולא יודע בדיוק. היום, כל אחד מסתובב עם פלאפון, והדבר הזה עוד לא נעשה. הכאב שיש לנו, לקהילה, בגלל הילדה הזו ובגלל כל מה שציינתי, וגם מכל החקירה ומזה שלא מזכירים את היימנוט בתקשורת ובכל מקום – משאיר הרגשה שמשהו לא תקין ולא בסדר. זה לא יכול להיות. צריך לרוץ ולבדוק כל פיסת מידע עוד באותו היום.

הילדה לא נעלמה – היא נחטפה ממרכז הקליטה. ילדה בת תשע – היום היא בת 10 – לא הלכה מרצונה; מישהו פשוט לקח אותה. לכן, צריך לשנות את ההגדרה של היימנוט.

אני רוצה להגיד לך, עודד, תודה על כך שאתה עוקב אחרי הסיפור הזה ומנהל את הוועדות האלה. גם כשאתה מעורב, וכולנו מעורבים – עדיין קשה להזיז את המשטרה כמו שאנחנו מצפים ממנה, אבל אני רוצה להגיד לך תודה רבה. תודה שאתה נלחם עליה.

עוד מישהו רוצה להוסיף משהו? כן, בבקשה.

אני דוד של היימנוט קסאו, קוראים לי מוצ'ה הבטאמו. ורציתי להגיד שני דברים – הדבר הראשון הוא על השוטרים, והדבר השני הוא על משרד העלייה והקליטה. לגבי השוטרים, אתם רואים – הם עושים כל דבר חפיף. הם אפילו לא מעדכנים שום דבר; המשפחה לא מעודכנת בכל מה שקורה אצלם.

אנחנו היינו אצלם במשך חודש-חודשיים, והמשטרה לא מדברת איתם ולא מעדכנת אותם בשום דבר, כמו שאתם רואים. דבר שני, לגבי משרד הקליטה: היימנוט קסאו לא נעלמה בשום מקום; היא נעלמה בתוך מרכז הקליטה. לכן, הממסד לקליטת עולים חדשים צריך לקחת אחריות על זה, ולא אחותי, ולא המשפחה.

כולנו נלחמים פה, אבל יותר מכולם – משרד הקליטה לעולים חדשים צריכים לשמור, כי היא נעלמה בידיים שלהם. אף אחד לא מדבר על זה עד עכשיו – גם משרד הקליטה וגם המשטרה מנסים להציג "חפיף", באוויר, כאילו הם עשו ונשכח. אני מבקש מכולם פה – גם משרד הקליטה לעולים חדשים צריך לקחת אחריות על זה, וגם המשטרה.

משטרת צפת, במיוחד, מתעלמת מכל דבר. גם אני ניסיתי ללכת פעם או פעמיים, והתייחסו אליי כאילו: "מי אתה בכלל?". אמרתי לו "אני דוד שלה", אבל זה לא מעניין אותם. אני רוצה שמשטרת ישראל יתייחסו לכך, וגם משרד הקליטה לעולים חדשים. הם צריכים לקחת את האחריות.

תודה. את גם רוצה להתייחס?

כן. אני עדן מוצ'ה, דודתה של היימנוט. מהיום הראשון, אני הייתי בתיק ועקבתי אחרי הכול. בסופו של דבר, יצאתי מהתיק, כי אני נלחמת נגד המשטרה. הם מתעלמים מהרבה עדות שם. מהיום הראשון, אנחנו נותנים להם כל דבר. הם רוצים להגיד שהם עשו, אבל שום עבודה לא נעשית. משטרת צפת מתעלמת מהרבה דברים.

הם רוצים להאשים את המשפחה – אני הגעתי, עשו לי חקירות ושאלו אותי, אבל לא עשו את העבודה הנכונה. זה לא היה ולא נברא. הם אומרים שהם דיברו עם המשפחה – זה לא נכון. הם לא מגיעים לבית. אני הייתי חודשיים - - -

לא מעדכנים אתכם?

כלום.

לא.

אין מישהו מולכם, שמדבר איתכם? שאפשר להרים אליו טלפון בכל שנייה? בכל דקה?

לא. זה שקר.

ביקשנו שיהיה שוטר ייעודי לעניין הזה בתחנת צפת.

אני השארתי את הילד שלי בבית והייתי עוקבת אחרי - - -

סליחה רגע. מי מהתחנה נמצא פה?

אני מפקד היחידה החוקרת.

אבל מי צריך לעדכן את המשפחה? מי צריך להיות בקשר איתם?

יש מש"ק קהילתי בקשר מתחנת צפת. הוא גם שוטר ממוצא אתיופי. אני בקשר הדוק עם הילה.

האבא יוכל להגיד עם מי הוא בקשר, כי הוא מנהל את התיק.

יש לי שאלה, אדוני: אם יש מישהו מטעם משטרת צפת – הוא בוודאי צריך להיות דובר אמהרית. לא כל יוצא אתיופיה יודע אמהרית, והוא צריך להיות דובר אמהרית, שיוכל להסביר למשפחה. אדוני היושב-ראש ביקש את זה בכל ישיבה, אז למה אין?

א', המשפחה צריכה לקבל עדכון בכל מה שקורה. אם יש מישהו ממשטרת צפת שהוא יוצא אתיופיה – זה בסדר, אבל לא כל יוצא אתיופיה דובר אמהרית, וגם אם הוא מדבר – יש אנשים שהם לא דוברים שוטף. אתם צריכים לבדוק שהמשפחה תקבל את הקשר הזה, בכל יום, בשפה שהיא מבינה.

האמת היא שזה כבר נמאס.

ממש. זה ביזיון.

כן. הם מביאים שוטרים שאין להם מושג מה הם צריכים להגיד. זה לא הגיוני.

את רוצה לסיים לומר עוד משהו?

כן. הם מביאים שוטרים שהם מהעדה אבל הם לא מבינים אמהרית, אז הם לא יכולים להסביר למשפחה. המשפחה רוצה להתעדכן. התיק כאילו נסגר; אנחנו לא מקבלים שום מידע. המשפחה עובדת לבד. אנחנו אוספים מידע ונותנים להם, והם פשוט מתעלמים מזה. הם אומרים שהם עושים, אבל הם לא עושים. שוטרי צפת – פשוט הזיה. מה שקורה שם הוא מזעזע.

טוב. אתם רוצים להגיב לדברים שנאמרו כאן? כי נאמרו כאן דברים קשים לגבי המשטרה.

הם לא יכולים להגיב, כי הם יודעים את האמת. אין להם מה להגיד.

נציג המשטרה? טוב. ראשית, אני רוצה לפנות לנציג של משרד הקליטה, אבל הנציג של משרד הקליטה בכלל לא הגיע לכאן. אני חושב שזה מצביע על ההתייחסות של ממשלת ישראל לאירוע הזה. כפי שנאמר כאן, היימנוט נחטפה, ככל הנראה – זה לא קרה ברחוב, אלא ממתקן שהוא מרכז קליטה. הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה צריכים להיות פה, וללוות את כל האירוע הזה, מתחילתו ועד סופו.

הסוכנות פה.

אני יודע. הסוכנות נמצאת כאן ומלווה, והיא גם אספה כסף לטובת העניין. ביקשנו ממשרד העלייה והקליטה לעשות קמפיין לגבי העובדה שמחפשים את היימנוט ושמוכנים גם לשלם עבור מידע על היימנוט. הבטאמו, תקן אותי אם אני טועה – אין קמפיין חדש מאז השבוע שבו היה קמפיין בחודש אוגוסט.

וזה גם קמפיין לא אפקטיבי, כי הם עשו את הקמפיין הזה בתחנות רכבת ולכמה ימים.

זה פשוט לא רציני. דיברנו על זה בדיון הקודם. משרד הקליטה גם לא עשה כלום מאז וגם לא מגיע לפה בכלל. אני חושב שזו הדוגמה הטובה ביותר כדי להבין איך הממשלה מתייחסת לאירוע, אם משרד העלייה והקליטה מרשה לעצמו לא להגיע לדיון כזה, על הנושא הזה.

משרד העלייה והקליטה לא שוכן בצפת; המשפחה הגיעה מצפת. משרד העלייה והקליטה נמצא פה, מעבר לכביש. נציג שלהם היה צריך לחצות את הכביש ולהגיע לכאן. העובדה שהוא לא כאן – מצביעה על ההתייחסות של המשרד לתחום אחריותו. זה תחום אחריותו; הוא אחראי על זה.

אני חוזר ואומר: כחלק מהטענות שעלו כאן, גם כדי לטהר את האווירה ולהבהיר שהנושא הזה נמצא בליבת הנושאים שהממשלה רואה בהם חשיבות – אני ביקשתי ועדת בדיקה ממשלתית שתבדוק את ההתנהלות לאורך כל התיק הזה. שר העלייה והקליטה היה צריך לפחות לבקש את הבקשה הזו בממשלה. יכול להיות שהממשלה הייתה מאשרת את זה – היינו באים בטענות למישהו אחר, אבל מישהו צריך לשים את זה על השולחן של הממשלה.

זה אירוע טרגי, שמייצר פה תחושה שמפספסים. אם קצב ההיענות לקצה חוט שמגיע באירוע הזה הוא קצב היענות של שבועות וחודשים – אין לזה משמעות. אין משמעות לדיווח שמגיע ונבדק אחרי חודש, בדיוק כמו שלא הייתה משמעות לכך שעושים עכשיו צעדים שהיו צריכים לעשות לפני חצי שנה. ככל שעובר זמן מהאירוע – גם בסטטיסטיקה – אנחנו נמצאים במצב יותר קשה, ונראה שלאף אחד אין דחיפות בעניין.

חשוב לי להגיד למשפחה כי קיימתי גם דיון חסוי בעניין הזה, ולדיון החסוי הגיע נציג של שירות הביטחון. כן הפעילו פה את שירות הביטחון, בחלק מהמקרים, והסתייעו בהם, וגם שירות הביטחון הכללי אמר שהוא נכון לסייע בתוך המסגרות הנדרשות ככל שיבקשו את זה ממנו. עלתה פה דוגמה לנושא שבהחלט היה מקום לכך.

אם יש לנו יום ואזור זמן שאנחנו יודעים שמישהו ראה אותה בו – צריך לנסות להגיע לאותה דירה. לא סתם שאלתי אם זה מישהו מבני הקהילה או לא, כי יש עניין של עדות ואיך מסתכלים. אם מישהו מבני הקהילה אומר שהוא ראה אותה – זו אמירה משמעותית.

זה לא סתם.

ולא רק זה – הוא גם חוזר על הגרסה שלו, ולא רק פעם אחת, וכרגע – הוא נמצא במצב שהוא גם משלם מחיר על זה.

לכן, אני מבקש: אנחנו נקבע דיון נוסף בטווח הזמן הקרוב. עד הדיון הזה, אני מבקש לדעת מי השוטר דובר האמהרית, כי זה כבר באמת נמאס; בכל דיון מגיעים עם סיפור אחר. מי השוטר דובר האמהרית שהוא איש הקשר של המשפחה?

דבר שני, אני רוצה להבין אילו פעולות נעשו כדי לבצע איכון על המיקום שבו טוענים שראו את היימנוט. דבר שלישי, אילו צעדים נעשו אחרי שיודעים מהו האזור הזה? את הדיווח הזה – אנחנו נבקש לקבל בוועדה בטווח זמן של שבועיים – זה טווח הזמן לדיון המעקב. זה אומר שהדברים צריכים להיעשות עד אז.

אדוני היושב-ראש, אם אפשר הערה אחת.

יש לי שאלה.

אני רוצה להוסיף משהו. מאז שהיימנוט נחטפה – עברו כבר עשרה חודשים.

עשרה חודשים בדיוק היום.

כן. תשימו לב איך הדיונים התחילו להשתנות. ממה שאני מבינה, בגלל שהמשפחה מביאה מידע, והמידע לא נבדק והמשפחה לא מקבלת תשובה או מידע בשפה שהיא מבינה מטעם משטרת ישראל – אני כבר מרגישה אי-אמון בין המשפחה לבין משטרת ישראל. אני חושבת שאסור שיקרה דבר כזה. הם מביאים מידע, לא בודקים אותו וגם אף אחד לא מסביר להם.

ברור.

אדוני היושב-ראש, מה שאני רוצה להגיד פה הוא משהו דחוף: שייבדקו כל מידע באותו היום, וגם שהמשפחה תהיה מעודכנת בכל מה שנעשה.

כן. רצית להוסיף משהו לפני שאני סוגר.

אמיר, אני רוצה לשאול אותך אם יש לך ילדים. הוא לא שומע אותי.

זה לא הדיון.

זה חשוב. סליחה, אני רוצה לשאול אם אמיר הוא אבא, ואם הוא יכול לענות לי שכל מה שמשטרת ישראל עושה – זה מה שהוא היה עושה בשביל הבת שלו. האם הוא חושב שהוא עושה מספיק בשביל היימנוט?

אוקיי. רצית להוסיף עוד משהו?

כן. רק הערה מהנקודה האחרונה, שבה טספאי סיפר על אותו בחור שהוא ניסה להיפגש איתו, שהתאשפז וקרה לו משהו בריאותי. מהנקודה הזו, משטרת צפת צריכה לחזור להיות על זה ולתחקר את הבן-אדם הזה.

חד-משמעית.

זו הנקודה שבה זה נעצר בפעם האחרונה; לא לעצור גם עכשיו. מפה, ללכת לבן-אדם הזה. הוא המאסט. הוא האיש שייתן בסוף את הנקודה. לכן, שווה מאוד גם לא לפספס את הבן-אדם הזה. אולי הבן-אדם הזה מאוים על ידי ארגוני הפשיעה? אי-אפשר לדעת; אני חושב פה על עוד כיוונים. זו הנקודה שבה אנחנו צריכים להתחיל.

אדוני היושב-ראש, אתה מגיע לפה בכל פעם, אנחנו מוזמנים לכאן, לדיונים האלה, ואני מרגיש גז בניוטרל, אבל זו הנקודה שבה אנחנו עוד יכולים להציל אותה.

אני יכול לומר שבכל אחד משני הדיונים האחרונים – הגיע מידע - - -

אני מרגיש שאנחנו יכולים להציל אותה, ואנחנו על זה ו- - -

למה היה דיון חסוי?

נכון. הוועדה הזו היא ועדה חשובה מאוד, ואולי, בזכות הוועדה הזו, עוד נצליח להציל את הילדה הזו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:06.