פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת המדע והטכנולוגיה
02/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 49
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, א' בכסלו התשפ"ה (02 בדצמבר 2024), שעה 12:30

הנגשת אתרי האינטרנט והשירותים הדיגיטליים הממשלתיים, לחברה הערבית

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר

זהורית צדוק - ראש תחום דאטה, משרד הכלכלה והתעשייה

גרשון גורודיסקי - מנהל תחום פלטפורמות מידע ותוכן, מערך הדיגיטל הלאומי

סליי ביינסין - מנהלת אגף הכללה דיגיטלית, מערך הדיגיטל הלאומי

יעקוב גנאיים - יועץ מומחה הכללה דיגיטלית בחברה הערבית, מערך הדיגיטל הלאומי

גד רחמני - רפרנט שירותים מיוחדים באגף תקציבים, משרד האוצר

יפעת ששון - מנהלת מחלקת פניות ציבור, רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון

מאיר יהב - ראש אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, משרד האנרגיה והתשתיות

אלנה שרביט - ראש צוות תוכן אינטרנט, משרד הבריאות

מנוחה ברגמן - ראש צוות תוכן, אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות וידע, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שירין חאפי נטור - מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך

שרי אילוביץ - מנהלת תחום דוברות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

גיל נחמני - מנהל אתרי אינטרנט, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יונתן פז - ראש אגף בכיר חברה וחינוך, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האשה

חיה גליק - אשכול סביבה דיגיטלית, המשרד להגנת הסביבה

אורית זנבה - מנהלת תחום בכיר איכות השירות וחווית הלקוח, שירות התעסוקה הישראלי

רועי גולדשמידט - ראש תחום מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי בישראל

ביאן מג'אדלה - מנהלת פעילות כל זכות בערבי ורוסית, כל זכות

דימא אסעד ניקולא - מנהלת תחום צמצום פערים דיגיטליים, איגוד האינטרנט הישראלי

עידן רינג - סמנכ"ל קהילה וחברה, איגוד האינטרנט הישראלי

ד"ר אמינה חסן - מנכ"לית, האקדמיה ללשון ערבית

איילת חאקימיאן
יפעת לוי ישראל – סגנית מנהלת הוועדה

אפרת שלמה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הנגשת אתרי האינטרנט והשירותים הדיגיטליים הממשלתיים, לחברה הערבית

שלום לכולם. ישיבת ועדת מדע וטכנולוגיה מתכנסת היום לישיבת מעקב ודיווח בהמשך לישיבת הוועדה שהייתה מיום ה-13 בפברואר 2023 בנושא הנגשת אתרי האינטרנט והשירותים הדיגיטליים הממשלתיים לחברה הערבית.

אנחנו דיברנו בפעם שעברה שהייתה תקופה קשה מאוד מאוד ואנחנו מקווים שהמלחמה תסיים ואנחנו מקווים שנעבור לכיוון אחר לגמרי, כיוון של שלום ושל זכויות עמים ושל לחיות ביחד ולכבד אחד את השני, בין היתר לכבד את השפות של כל אחד משני העמים.

אני חושב שעוד שפה נוספת זה ערך מוסף, אני חושב שזה מצוין שהאזרחים הערבים יודעים עברית זה ערך מוסף זו שפה נוספת תרבות נוספת אוריינטציה נוספת, זה ממש אושר זה אושר ואני בטוח שהאזרחים הערבים כל כך גאים בשפה שלהם אוהבים אותה נושמים אותה, אבל עוד שפה נוספת זה רק ערך מוסף, לכן אני מקווה שכל האזרחים ידעו כמה שיותר שפות במיוחד שתי השפות של המקום הזה של שני העמים, זה דבר מקרב בין שני העמים ואת זה אנחנו רוצים.

השפה היא לא רק כלי לדיבור ולהבנה, היא מרכיב בסיסי לזהות הלאומית של כל עם ואנחנו ממקום שוויוני שמכבד את כולם רוצים ששתי השפות העברית והערבית שבאו ממקור אחד ממקור אחד, אתם יודעים שיותר מ-90% מהמילים שהיו פה לפני 2,000 שנה בעברית ובערבית הם אותן מילים? כל דבר שהיה פה לפני 2,000 שנה ו-3,000 שנה כל דבר זה אותה מילה בערבית ובעברית, המילים החדשות של המאה ה-20 לקחו לכיוונים אחרים, לכן להתאמץ ולדעת עוד שפה זה דבר שמעשיר ומוסיף לכולנו.

אני התרשמתי מהדוח שקיבלתי שמערך הדיגיטל הלאומי אמור לפרסם אותו עכשיו, אני התרשמתי ממנו אני חושב שננקטו צעדים בכיוון, אנחנו נשמע מהם ונראה איך אפשר להתקדם.

אנחנו נתחיל עם סליי ביינסין מנהלת אגף הכללה דיגיטלית שתציג לנו מצגת וידברו אחריה גרשון גורודיסקי, אחריו דוקטור יעקב גנאיים, משפחת גנאיים תרמה לשפה הערבית במדינה, יש את פרופסור מחמוד גנאיים אללה ירחמו מעריכים, חאמד חאמזי גנאיים מעריכים מאוד מאוד גם תרגם את השירים של מחמוד דרוויש לשפה העברית ותרגם אותה בצורה כל כך ישירה אבל יצירתית, להגיד למה עזבת את הסוס לבדו, כל כך ישיר וכל כך יצירתי ונכון, הרבה הערכה נשמע גם ממך גם ממר יונתן פז וגם מדימא אסעד ניקולא אהלן וסאהלן וגם מהאקדמיה ללשון ערבית וגם כל זכות.

נתחיל עכשיו מסליי בבקשה.

שמי סליי ביינסין אני מנהלת את אגף הכללה דיגיטלית במערך הדיגיטלי הלאומי, בין היתר אני אחראית על לוודא בעצם שאוכלוסיות שמודרות מהדיגיטל מקבלות את המענים, בין אם זה דרך הכשרות אוריינות דיגיטלית ובין אם זה דרך הנגשה של שירותים דיגיטליים.

(הצגת מצגת)

אנחנו בעצם חשבנו לעבור על סעיפי ההחלטה הרלוונטיים אלינו ולעדכן סטטוס: הסעיף הראשון עסק בנושא של קידום אוריינות דיגיטלית, בעצם כדי לממש את ההחלטה נעזרנו במיזם 100 באוריינות דיגיטלית, פורסם קול קורא לרשויות מקומיות במסגרת הקול קורא 115 רשויות מקומיות בחרו להצטרף, אני אגיד רק לסבר את האוזן מתוכם 59 רשויות ערביות וכמובן שהמטרה היא באמת להעניק הכשרות בממד דיגיטליות בסיסיות, החל מעכשיו אין לי אימייל עד אני רוצה להשתלב בתעסוקה ואני רוצה ללמוד אקסל כאן ב-AI.

אם ככה רוצים לשנייה להסתכל על המספרים: אז בהחלטה למעשה היו כמה ככה מדדים שאנחנו היינו צריכים לעמוד בהם, אחד המדד הראשון היה מספר תושבים שעברו הכשרות, אז קבענו ש-40,000 אנשים מהאוכלוסייה הערבית יעברו הכשרות של אוריינות דיגיטלית, אפשר לראות שבכלל המיזם בסוף זה מיזם שגם יש בו רשויות ערביות וגם יהודיות, בכלל המיזם הכשרנו עד היום 85,000 אנשים, בחברה הערבית אנחנו מעל 51,000 תושבים שזה בכלל מעבר למה שבעצם ציפינו וקיווינו לעשות, למה הפער בעצם? זה פער טוב, אחד אני אגיד שכשפרסמנו את המכרז לספקי הדרכה אז יצרנו תחרות והיה ביקוש מאוד מאוד גדול למכרז, אז גם ההצעות מחיר שקיבלנו יחסית היו סבירות יותר זולות ממה שאנחנו היינו רגילים להשקיע.

הדבר השני העניין של סוגי ההכשרות שאנשים רצו, אנחנו בעצם כשתמחרנו וחשבנו על העלויות אז חשבנו על ההכשרה הארוכה ביותר שהיא תהיה מבוקשת, אבל ראינו שקהל היעד בעיקר רוצים הכשרות של תשע שעות של 12 שעות ופחות קורסים ארוכים, אז זה משפיע זאת אומרת אנחנו בעצם נעשה יותר עם הכסף שזה בשורה טובה.

הסעיף השני היה עוד סעיף עוד מדד שככה הצבנו לעצמנו, זה את כל הנושא של שיפור רמת האוריינות הדיגיטלית לפחות ב-25%, אפשר לראות שאנחנו עומדים על 37% בחברה הערבית, אני אגיד שזה אחוז יותר גבוה מהחברה היהודית, בכלל באופן כללי במיזם הספציפי הזה רוב הנתונים של החברה הערבית הם גבוהים ברוב הפרמטרים כנ"ל לגבי מידת שיפור האוריינות הדיגיטלית, בכל התכנית עומד על 30% בחברה הערבית הוא עומד על 37%.

כשאנחנו שואלים לגבי תחושת המסוגלות, האם אני אחרי שעברתי הכשרה מסוימת האם אני מסוגל לבצע בעצמי עוד פעולה, אנחנו רואים שהוא עומד על 50% שזה גם שוב נתון מאוד מאוד יפה.

שביעות רצון מהתוכנית יחסית גבוהה זה 8.9, 6.4 זה בעצם שאלה שאנחנו שואלים על הכשרות קצרות של מפגש אחד של שלוש שעות, אני אגיד שזה הכשרה הכי פחות מבוקשת, זאת אומרת רק 10% רוצים להגיע להכשרה אחת של שלוש שעות, מבחינתי זה מצוין כי זה לרוב באמת זה עניין לתת הכשרה מאוד מאוד נקודתי היא פחות עושה אימפקט.

וככה אם מעניין לדעת מה ההכשרות המבוקשות ביותר, הקורס הכי מבוקש באמת זה קורס יסודות האוריינות הדיגיטלית, קורס של 25 שעות שמתחיל מממש לפתוח מייל ועד עכשיו אני מכין קורות חיים זה הקורס הכי מבוקש הכי בסיסי, אני אגיד שזה אגב הביקוש הוא אין שונות בין החברה היהודית לחברה הערבית זה ממש זהה וגם ניתן לראות שמקצועות התעסוקה מאוד מאוד מבוקשים, כמובן לא אמרתי את זה בהתחלה מיותר לציין שכל ההכשרות שלנו הם נעשות בשפות השונות וההכשרות הם בשפה הערבית מן הסתם, התכנים הם בשפה הערבית זה מן הסתם הברור מאליו.

אני אגיד שלאור ביקוש שעלה בשנה האחרונה אז הנושא של AI וקאנבה הפך להיות תוכן מאוד מבוקש ומרכזי בהכשרות, גם אגב AI אנחנו עושים גם בהיבטים של תעסוקה אבל גם בהיבטים של מיצוי זכויות אז גם אנחנו לומדים לעדכן את עצמנו תוך כדי.

זה בגדול ככה בחלק של אוריינות דיגיטלית, אני אגיד שאנחנו יחסית שבעי רצון וגם אנחנו כנראה נוכל לעשות פי שלוש ממה שתכננו בעצם בהחלטה וכמובן הזדמנות גם להודות ליונתן מהמשרד לשוויון חברתי שפיתחה את המיזם בשנה הראשונה היה לנו ממש ממש קשה לגייס משתתפים ולגייס את הרשויות המקומיות, ועם המעורבות של הצוות של יונתן ככה שעזרו לנו ממש מאמצי משאבים להגיע לכל מנכ"ל ולכל רשות מקומית ולהגיד תקשיב אתה מקבל פה מוצר שבחינם אין מצ'ינג בפרויקט הזה וזה מה שלדעתי עשה את הקפיצה.

וגם אני אגיד שגם הצוות שלי הוא זה צוות שאנחנו קוראים לו צוות אוכלוסיות מיוחדות כי יש לי אנשים מהחברה החרדית הערבית, כי בסוף הם אלה שמכירים את השטח ואת האנשים ויודעים להגיע גם לגייס שותפים אבל גם להביא משתתפים, אחר כך כמובן יעקב יתייחס אבל יעקב הוא לא היחידי בצוות זה חשוב לשים את זה על השולחן, אז אני חושבת שזה גם אחד הדברים שעלינו עלינו עליהם שעושים אימפקט משמעותי במיזם.

תודה רבה סליי. בבקשה.

צוהריים טובים, שמי גרי גורודיסקי, אני מיחידת השירותים הדיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי. אני רוצה לדבר על מספר סעיפים נוספים בהחלטה שמערך הדיגיטל מרכז: אנחנו מדברים על סעיף ב' בהחלטה בעצם סעיף של הנגשת התשתיות והפלטפורמות הדיגיטליות, מה שמערך הדיגיטל בעצם פועל לאורך השנים באופן שוטף שהפלטפורמות יהיו מותאמות באופן מלא לשפה הערבית, זה אומר שכל פיתוח כל יכולת חדשה שאנחנו מכניסים לאתרים אנחנו דואגים שהיא תהיה בתמיכה מלאה לשפה הערבית כשהמטרה פה היא בעצם לאפשר למשרדי הממשלה שיהיה להם את כל הכלים לעלות תכנים בצורה פשוטה כמו שהם מעלים בעברית גם בערבית, אנחנו מדברים על אתר gov.il על האזור האישי הממשלתי על מערכת ההזדהות זימון תורים ועוד פלטפורמות שאנחנו בעצם מספקים למשרדי הממשלה שמשרתים את אזרחי המדינה ודואגים בעצם כל השנים האחרונות להנגשה שלהם השפתית.

נתון שאני יכול לציין אותו שהוא התקדם ש-73% מדפי השירות באתר gov.il קיימים גם בערבית זה נתון שעלה בשנה האחרונה יש עוד לא מעט עבודה.

עלה מאיזה אחוז לאיזה אחוז?

מ-63% פחות או יותר ל-73% ויש עוד לא מעט עבודה בעניין הזה.

אם בשנים הבאות יעלה אותו דבר 10% אנחנו נהיה - - -

כן אנחנו בסדר.

אתה יכול להסביר מה זה דפי שירות? יש כל מיני סוגי דפים.

נכון, יש לנו סוגי דפים שונים באתר gov.il, יש סוגים דפי תוכן, מדריכים, דפי שירות זה בעצם דפים שנותנים מידע לשירות דיגיטלי כלשהו שאפשר לבצע וממנו עוברים לשירות עצמו.

וההנגשה של השירותים עצמם.

השירותים עצמם שם יש גם עוד חלק מהשירותים מונגשים באופן חלקי חלק יש עוד לא מעט עבודה, זה מחבר אותי לסעיף הבא שאני רוצה לדבר עליו בהחלטה סעיף ד', שבעצם זה עידוד הנגשה שפתית בעצם לעודד את משרדי הממשלה להנגיש את התכנים שלהם לשפה הערבית, בשנה האחרונה מה שעשינו בהקשר הזה אחרי הרבה מאמצים אנחנו פרסמנו מכרז לשירותי עריכת תוכן, המכרז הזה בעצם יאפשר לנו לקבל עורכי תוכן שנותנים שירותי עריכת תוכן בשפה הערבית, המכרז הזה קודם כל אנחנו השקענו מאוד בשיווק ובפרסום שלו, נעזרנו גם ברשות לפיתוח חברתי כלכלי כדי להגיע באמת לקהל היעד הרלוונטי ולהגיד לכם שבאמת אחרי מאמצים שהושקעו פה גם מבחינת משאבים ותקציב אנחנו שבעי רצון מההיענות שקיבלנו למכרז הזה, הגענו ללא מעט ספקים אנחנו כרגע בשלב של אישור הזוכים במכרז הזה.

כל התקציבים הגיעו?

מבחינת תקציבים אנחנו כרגע עומדים בתקציבים שהתבקשו בהתאם לתקציב החומש.

אתם בטוחים שאנחנו עכשיו חיים במדינת ישראל או שמה שקורה בוועדה הזו ברגע הזה זה משהו בפלנטה אחרת? הכל בכיוון החיובי הזה.

בינתיים זה בסדר, אנחנו מתואמים גם מול אגף תקציבים יש את התקצוב וגם מהם וגם ממערך הדיגיטל וכרגע זה הולך לפי התוכנית.

יפה.

לגבי המכרז הזה אני באמת יכול להגיד אנחנו בשלב של אישור הזוכים, המטרה שלנו שכבר בתחילת 2025 נוכל לסייע למשרדי הממשלה עם שירותי עריכת תוכן בשפה הערבית ואת כל האחוזים שראינו בעבר אנחנו באמת מצפים ששנה הבאה בעזרת המכרז הזה נראה את המספרים גדלים אף יותר ולא רק בדפי השירות אלא גם בדפי התוכן האחרים.

אני רק אגיד עוד שקף אחד ברשותך, יש את קורס באתר קמפוס il אל קורס פסיכומטרי בשפה הערבית קורס שעלה לאוויר באוקטובר 2022, אנחנו כרגע מדברים על קרוב ל-2,500 שרשומים לקורס, גם לגביו אנחנו מצפים בתקופה הקרובה לצאת למהלך שיווקי גדול קמפיין, גם בזה אנחנו משתפים פה את הרשות שיסייעו לנו ויעזרו לנו בעיצוב שלנו בעיצוב של הקמפיין הזה וגם פה אנחנו מצפים לראות את המספרים גדלים אף יותר.

תודה רבה לך. ד"ר יעקוב בבקשה.

שלום לכולם, אני יעקב גנאיים ממערך הדיגיטל הלאומי בצוות של ההכללה הדיגיטלית מומחה החברה הערבית לכל מה שקשור לקידום אוריינות דיגיטלית בחברה הערבית, אני יחסית חדש בתפקיד אבל מאוד שמח על הפגישה ועל הוועדה הזו שהיא ממשיכה לוועדה הקודמת.

ברצוני גם להדגיש שהחשיבות של המיזם החשיבות של ההחלטה הזו מתוך החלטה 550 לחברה הערבית כמה זה חשוב לנו לחברה הערבית במיוחד לכל הגילאים.

במיוחד?

לחברה הערבית בגילאי 18 עד 65 אפילו עד יותר.

אני רוצה כאן לשים דגש חזק על ההשלכות החיוביות ולמה זה חשוב לנו כחברה הערבית במיזם הזה עם כל הנתונים היפים והטובים מה שהציגה כאן סליי, אם אנחנו נסתכל על תופעת חסרי המעש בחברה הערבית ואם נסתכל על תופעת האלימות ומיגור תופעת האלימות, אני חושב למיזם הזה יש את האימפקט החשוב ביותר בשביל למגר את תופעת האלימות, איך עושים את זה? מה שהציגה סליי כאן כל מה שקשור לאוריינות הדיגיטלית אוריינות תעסוקתית, אני לוקח את הצעיר אני מכשיר אותו מאמן אותו מקנה לו את המיומנות וכישורי חיים וכישורים דיגיטליים, אני כאן לוקח אותו מעולם שהוא יושב בבית ככה חסר מעש אני לוקח אותו כאן לתעסוקה.

אז זה לא העניין כאן הקידום ברמה אינדיבידואלית אלא ברמה חברתית ברמת מאקרו, שאנחנו כחברה ערבית כאוכלוסייה שצריכה את הקידום ואת המשמעות שלה ואת הערך שלה במדינה, אני מאוד מקפיד על המשך המיזם הזה בהיקף שלו, וזאת הזדמנות לקרוא לכל המשרדים כאן סביב השולחן כן שתהיה שתיפוף פעולה עם העבודה היפה שעושה הרשות לפיתוח כלכלי חברתי במשרד לשוויון חברתי עם יונתן וגם חסן וכולם, אנחנו כאן במערך אנחנו עוזרים לכולם, יש לנו מאוד רצון טוב עובדים חזק אנחנו צוות גדול מקצועי ענק, סוף סוף גם יש לנו מישהו מהחברה הערבית שהוא גם יתאים את הדברים שהם יונגשו לא רק שפתית גם תרבותית.

אם מסתכלים בתוך החלטה מדובר כאן בהנגשה שפתית וגם תרבותית, אני מקווה ממש עם האחוזים וההצלחות האלה עוד נעלה בשנתיים הקרובות עד סוף 2026 ונביא גם לתוצאות יפות וטובות עם אימפקט מאוד מאוד מורגש בחברה הערבית.

ד"ר יעקוב, מברכים את המינוי הכל כך חשוב הזה שישפיע רק לטובה ואנחנו לשרותך בעניין כל כך חשוב זה. מר יונתן פז ראש אגף בכיר חברה וחינוך.

שלום צוהריים טובים, באמת היה פה עדכון די מקיף של מערך הדיגיטל על עבודה משמעותית שנעשתה ובאמת הייתה התקדמות משמעותית מאז הדיון הקודם שלנו, אני אנסה רגע לתת כמה פה פוינטרים ביחס לחלק מהדברים שנדונו פה:

אז באמת המיזם של אוריינות דיגיטלית מציג נתונים מאוד מאוד יפים, זה אחד מהמיזמים שזכו לפריסה אולי הכי טובה בהחלטה 550 מבחינת ההיענות של הרשויות ובאותה מידה גם של הלקוחות, כי אנחנו רואים שהמספרים יפים ואנשים מצביעים ברגליים.

אני חושב ששוב עכשיו כשהמיזם בעצם ימשיך גם מעבר לתכנון המקורי, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים אינטגרציה יותר משמעותית יחד עם חלק מהתשתיות שקיימות בחברה הערבית, אם זה מחלקות הרווחה, מרכזי ריאן וגם דרך פעילות של ארגוני חברה אזרחית בתוך הרשויות המקומיות, ואני חושב שהמערך מאוד קשוב לנושא הזה ונשתדל מאוד לשים את זה על האג'נדה.

לגבי הנושא של המכרז עורכי תוכן, אני רוצה להזכיר שבעצם בהחלטת הממשלה נקבע יעד, יעד שאפתני והרעיון הוא להגיע למצב ש-50% מהתוכן והשירותים המקוונים הממשלתיים יהיו בערבית, אנחנו יחסית באיחור ביחס לשירות שיינתן עכשיו למשרדים אבל היה כאן באמת מאמץ מאוד מאוד משמעותי וסוף סוף אפשר להגיד שהדבר הזה עומד לפני פריסה ולכן המיקוד שלנו עכשיו אני חושב צריך להיות ברמה הממשלתית יחד עם המערך באמת בנושא של שירותים, כדי לראות שהאזרחים הערבים פותחים את אתרי האינטרנט רואים שירות שניתן להם בערבית ומבינים שהם יכולים להשתמש בו ולא קופצים לעברית במידה והם יכולים מכיוון שההנחה שהאתר בערבית לא תקין, ובמובן הזה יש לנו תפקיד ולמשרדים מיוחד למשרדי הממשלה לראות שאתרי האינטרנט בערבית לא מעלים אבק במובן של התרגום, אלא מעודכנים בדיוק כמו התוכן בערבית.

יש גם את העניין של הנגישות, כשלא משתמש בשפה אתה מרגיש שהמונחים החדשים נהפכים לזרים, כלומר כשאתה מדבר על כספומט למשל, בשביל לתרגם אותו לערבית שזו מילה של 23 שנים האחרונות, אם המילה לא נגישה אתה מרגיש זרות כלפי המילה בשפה שלך בשפת האם שלך בגלל שאתה משתמש בשפה הערבית או באנגלית, לכן יכול להיות שצריך עוד משהו מעבר שהבן אדם לא ייתפס כמתפלסף כשהוא מדבר בשפה הערבית הטהורה, כאילו הוא בן אדם מלומד מחפש מילים קשות, זה דבר שגם צריך לעבוד עליו בשביל ממש לקרב ולהנגיש את השפה הערבית לאוכלוסייה שלה והלוואי לשני העמים ששניהם ישתמשו בשתי שפות, בבקשה.

נקודה אחרונה שאני רוצה לציין נוגעת לעיסוק וזה ואני אגיד באנגלית לאאוטריג': מאוד מאוד חשוב אם אנחנו רוצים להגביר צריכה להגדיל מודעות, כלומר להגיע למצב שהאזרחים הערבים שומעים על השירותים, מכירים אותם, נחשפים לקמפיינים, מבינים את התועלות עבורם בלהיכנס לאזור האישי הממשלתי ובאותה מידה לצרוך שירותים של משרדי הממשלה, במובן הזה המערך וגם גופים אחרים יקדמו קמפיינים בשנת 2025 בין אם זה הפסיכומטרי או מהלכים אחרים, אבל מאוד מאוד חשוב שמשרדי הממשלה גם מי שנוכח פה וגם אחרים יקדמו מהלכי עיסוק וזה גם עוד סעיף שכרוך בהחלטת הממשלה והוא קשור בעצם של הלפ"מ שמרכזת את זה לשירות הפרסום, ובעצם משרדי הממשלה מחויבים באמצעותם להגדיל את הפרסום שלהם שמגיע לחברה הערבית וזה חלק קריטי שתומך במאמצים היפים של המערך פה, תודה.

תודה רבה יונתן תודה רבה. דימא נשמע ממך?

שלום, כן. אני דימא אסעד ניקולא מנהלת תחום צמצום פערים דיגיטליים באיגוד האינטרנט הישראלי, מדי שנה איגוד האינטרנט הישראלי מפרסם את מדד הנגשת האתרים ושירותי ממשל בשפה הערבית, המדד בוחן את מספר ואחוז העמודים המתורגמים לערבית בקטגוריות של מידע ושירותים שונים של משרדי הממשלה בהשוואה למספר העמודים הזמינים בשפה העברית, הוא מדרג אותם במדד פומבי ושקוף לציבור.

בתחילת 2023 נעשתה בדיקה שהצגנו את ממציאה כאן בוועדה בה נמצא כי אחוז ההנגשה של מידע ושירותים ממשלתיים עמד על 10% בלבד, בינואר 2024 ביצענו בדיקה נוספת שבודקת את השירותים החיוניים לאזרח בתקופת המלחמה ומצאנו שרק 39% מהשירות והמידע החיוני לשעת חירום מונגש גם בשפה הערבית.

משרד מבקר המדינה גם בדק בנובמבר 2023, ובינואר 2024, אם המידע הנוגע למלחמת חרבות ברזל פורסם בעוד שפות חוץ מהשפה העברית, הוא בדק לגבי שפות ערבית רוסית אנגלית ואמהרית. הבדיקות נעשו ב-15 גופים ציבוריים, ונמצא שמלבד פיקוד העורף והביטוח הלאומי שפרסמו מידע מלא בשפה העברית –

העברית?

סליחה, בכל השפות באופן מלא, סליחה. נמצא ש-33% מהגופים האחרים פרסמו בשפה העברית בלבד.

עשינו בדיקת המשך מדגמית לאחרונה לפני הדיון כאן היום ומצאנו כמה דגשים מרכזיים שאני רוצה כאן להעלות עכשיו: אחד קודם כל מספר רשויות מפרסמות שירותים ומידע חיוני על רקע המלחמה שהוא לא נגיש בשפה הערבית, שירותים ומידע אלה רלוונטיים לכלל האזרחים לדוגמה: מידע על פיצויים בגין נזק עקיף שנגרם בעקבות המלחמה, ביטוח רשות של חפצים ביתיים לפני הסכם מלחמה, הודעה על הקלות במבחן לאיתור תלמידים מחוננים מצטיינים. חשוב לציין ולזכור שבאזור הצפון שנפגע במיוחד במלחמה עם לבנון עכשיו, יש אחוז גבוה של יישובים ותושבים ערבים.

שתיים, יש פער של זמן בעדכון המידע בין העמודים בשתי השפות, בחלק גדול מהמקרים יש פער של חודשיים ויותר בין הפרסום המקורי בעברית לתרגום לשפה הערבית.

מערכת השירותים על זה עכשיו דיברנו גם, מערכת השירותים הממשלתיים הדיגיטליים עדיין לא מותאמת ומונגשת לשפה הערבית, אני שמחה מאוד ככה לשמוע שאנחנו עובדים על זה גם וזה יהיה בשנה הבאה.

בעבר התרענו גם כאן בכנסת וגם בפניות למשרד החינוך שיש פער וחוסר גדול בהנגשת מידע של האתר של משרד החינוך לשפה הערבית, עשינו בדיקה חדשה ועלה שיש עכשיו עמוד בערבית במערכת gov.il אבל כשלוחצים על הפניות ועוברים למידע שירותים למורים הורים ותלמידים מגיעים לאתר חיצוני בשפה העברית.

חשוב מאוד נציג נציגת משרד החינוך נמצאים? שירין.

עדיין קיים מחסור בעובדים בחברה הערבית הנותנים שירות במוקדי שירות ממשלתיים, לדוגמה למערך הסייבר שנותן שירות חיוני במיוחד בתקופת המלחמה אין מוקדנים דוברי ערבית שנותנים מענה על פגיעות ברשת, במוקד של משרד החינוך גם כמעט ואין מענה בשפה הערבית.

על רקע דגשים אלו אני מעדכנת שבשנת 2025 אנחנו נפרסם מדד עדכני והשוואתי, ננצל את ההזדמנות להזכיר בהמלצות שפרסמנו כאן בעבר עם המדד הקודם: אז קודם כל חשוב לקבוע מדיניות ואסטרטגיה ברורה ומוצהרת לקידום הנגשה שוויונית בכל משרד, הנגשת שירותים דיגיטליים תייצר תועלות רבות לחברה הערבית בכל תחומי חיים ולא פחות חשוב תייצר תועלת רבה לממשלה באמצעות התייעלות וצמצום הוצאות ממשלתיות.

חשוב לקבוע סדר עדיפויות ולתעדף הנגשה ותרגום של נושאים חשובים ורלוונטיים לחברה הערבית, ניתן ומומלץ להיעזר במודלים קיימים מוצלחים של תהליכי הנגשה לשפה הערבית שכבר קיימים בשירות הציבורי בחברה האזרחית, לדוגמה המדריך שכבר פרסמנו אנחנו לפני מספר שנים וגם את כל זכות עבודה של כל זכות שביאן פה נמצאת.

חשוב לשלב מנהל תחום הנגשה ייעודי עם החברה הערבית בעל מומחיות וידע מקצועי, אז ברכות יעקוב, נוכחות של אנשי צוות מהחברה הערבית במעגל קבלת החלטות היא חשובה גם בפן המקצועי של בקרה על התרגום ועל תהליך הנגשה וגם מוסיפה את נקודת המבט של החברה הערבית בתוך קבלת החלטות.

לא מספיק לתרגם ולהנגיש את המידע בשפה הערבית, חשוב מאוד לאמץ אסטרטגיה שיווקית רב תרבותית ולשווק את התוכן שעולה בשפה הערבית, תהליך זה דורש משאבים ותכנון וצריך לנהל אותו עם תקציב ייעודי לשיווק הסברה ופרסום.

חשוב לייצר אחידות בנהלי הנגשה ותרגום בין המשרדים כדי לשמור על רף דומה בין כל המשרדים.

דבר אחרון, קידום פיקוח ואכיפה ממשלתית אחר הנגשת שירותים ממשלתיים בערבית, אז אנחנו מודים מאוד על קיום פגישת מעקב זאת וחשוב שיהיה מנגנון פיקוח מתמשך על התקדמות התרגום וההנגשה על ידי הוצאת דוח אשר יפורסם אחת לתקופה על מנת לשמור על אחידות ולשמור על רף דומה בין כל המשרדים, תודה.

תודה רבה דימא שני דברים בבקשה: אחד אני מבקש לקבל את מה שדיברת כחלק ניכר מהסיכום שלנו של הישיבה שלנו, יחד עם זאת איך את רואה את ההתקדמות מחודש פברואר עד עכשיו? את רואה שנעשתה כברת דרך חשובה יש לך גם את הכיוון הזה מה את חושבת?

אין לנו את הנתונים אבל כן בהחלט אפשר לראות שיש התקדמות, כל ההתקדמות של מערך הדיגיטל היא מאוד ניכרת ורואים אותה, אבל אנחנו לא עשינו באמת בדיקה שכוללת השוואתית, לכן אנחנו חושבים שחשוב להמשיך בבדיקות האלה ולעשות את ההשוואות, אבל חשוב גם לציין את הדברים את החוסרים.

אנחנו נישען עליכם בהרבה גם לקראת ישיבת המעקב השלישית.

אני מציע שפשוט לישיבה הבאה אנחנו כבר נגיע עם המדד המקיף עם כל המספרים ונוכל לעשות - - -

תעזרו לנו בהרבה תודה רבה.

רציתי לשאול אומנם צמצמתם לרזולוציה יותר טכנית אבל האם אתם בודקים שימוש בכלי בינה מלאכותית ג'נרטיבית בשביל תרגום, כי לדעתי בתחומים זה גיים צ'יינגר מבחינת המהירות וגם אני יודע שיש פעילות של המערב ביחס למודל שפה בעברית ובערבית, אז האם בוחנים את השילוב של הדבר הזה כדי לייעל את הקצבים של העבודה?

אז התשובה היא כן, אנחנו בעצם כל השנה האחרונה נכנסים באמת כמו כולם לעולמות ה-AI, יש לנו כבר באתר gov.il אגב צ'אט בוט מבוסס ג'נירטיב AI שפות גם בשפה הערבית, זה עדיין לא ברמה של האנגלית אנחנו עדיין עוד עובדים על זה אבל זה לגמרי בסקופ שלנו.

תודה רבה. בבקשה.

רק הערה, בעבר היה דוח ממשל זמין והיה דירוג של אתרי ממשלה כולל התייחסות גם למדדים האלה, לדעתי כבר לא מעט שנים אין את, אני אומנם לא בפוזיציה להגיד מה צריך או לא, אבל אני חושב שזה היה דבר שימושי בזמנו.

אוקי, אני לא יודע להתייחס לזה אבל נבדוק את זה בתוך הבית, תודה.

תודה רבה. משרד החינוך, שירין חאפי נטור בבקשה.

אני רוצה רגע לדבר על תפיסה זה לא טכני להתאים את החומרים ולתרגם אותם, זה איזשהו מערך שצריך כל הזמן להיות במחשבה שצריך לתת את השירות הראוי והמתאים לאוכלוסייה שאתה משרת.

אני חושבת שמה שאנחנו עושים במשרד החינוך בשנתיים האחרונות, אין היום כמעט אגף גיל או מחלקה שאין בה מישהו שהוא ממונה חברה ערבית שהתפקיד המרכזי שלה להתאים, כי הסיפור הוא לא לתרגם אלא להתאים את המענים שאנחנו באים לשרת כ-520,000 תלמידים ו-40,000 מורים, אז חשוב שכל אחד מתוך מקום של שוויון ירגיש שכן מנגישים לו את החומרים.

מעבר לרשימה שנתתי ועשינו כברת דרך ואנחנו עובדים על זה, אני מאוד גאה להגיד שאנחנו באמת עובדים על זה שכל איגרת שאנחנו מוציאים אני מחלקת את זה מהרצון מנקודה מסוימת לעשות משהו ולחזור אחורה כל הזמן לתקן יש פה שני כיוונים מקבילים ואני רוצה להגיד שהיום, דרך אגב המידע שאני קיבלתי יש מוקדן מוקדנית בשפה הערבית שעונה, זה מידע שקיבלתי עכשיו בוואטסאפ אז אני אדייק אותו אני יודעת שיש.

אני פשוט התקשרתי ואמרו לי באופן רק על נושא של סיסמאות יש.

אז אולי צריך לדייק אנחנו נדבר, המטרה של המפגש פה זה לדייק את זה.

אני התקשרתי כהורה.

מצוין זה בסדר גמור כי אני יודעת משהו אחר, אבל המטרה של הפגישות האלה באמת לדייק את הדברים.

אני רוצה להגיד משהו על החיבור בינינו, אני חושבת שאם אתם מציעים קורס לפסיכומטרי מקוון והתלמידים הם במערכת החינוך, מאוד חשוב להדק כדי שיהיה איגום משאבים נכון ואני חושבת שיש פה משהו שצריך לעבוד עליו ממש חשוב, גם ברמה של הרשויות המקומיות במיזם של תשקיל שאנחנו מאמצים 21 רשויות, חשוב שיהיה חיבור הרבה יותר חזק גם דרך יונתן אבל כדי שנדע לתת את השירותים האלה.

אני רוצה להגיד שהמשרד מוביל את ה-AI בתוך מערכת החינוך ואני חושבת שזה מתבקש שנשתף פעולה, כי אם אנחנו בונים תשתיות עכשיו גם פיזיות וגם של הכשרות זה רק מתבקש שנעבוד ביחד כדי שבפברואר נוכל לכסות כמה שיותר מוסדות חינוך.

תודה על הדיון החשוב הזה כי הוא כל פעם ממקד אותנו, אני רואה באמת את ההתקדמות אנחנו כל הזמן בתוך זה, אני אשמח שיהיה בינינו קשר ללא קשר לוועדה גם אישי כדי לראות איך אפשר לקדם, התפקיד שלי אני שירין מנהלת את האגף של החינוך הערבי ובדואי במטה משרד החינוך, זה בעצם התפקיד.

תודה רבה, אנחנו מאוד מעריכים את פועלך שירין, עם הזמן צריך להגיד ערבי למה הערבי והבדואי? הבדואים הם חלק מהערבי.

בגלל התקציב, יש חומש בדואי שקודם כל אין חברה בדואית וחברה ערבית, אנחנו חברה ערבית שלמה אבל מאחר ויש חומש ואנחנו עובדים מול התפוצות בבדואי ומול המשרד לשוויון חברתי.

צריך לאחד את החומש ואפילו לא צריך להיות חומש, צריך להיות ממש בבסיס התקציב ולכולם ואיך להביא את כולם ביחד.

חומש הבא, מקבלת את ההארה שלך.

ואנחנו מאוד מעריכים את פועלך מאוד. כל זכות ביאן מג'אדלה, בבקשה ביאן.

צוהריים טובים תודה על ההזמנה, אני רוצה להגיד כמה נקודות: קודם כל אני מסיימת את תפקידי בכל זכות אחרי עשור של פעילות וזה רלוונטי לדיון לדברים שאני רוצה לציין, זאת אומרת יש את מימד הזמן ההסתכלות של מה היה לפני 10 שנים במרחב הציבורי ובמרחב הדיגיטלי בכל מה שקשור לנוכחות של השפה הערבית.

אנחנו בכל זכות הצלחנו באמת לראות שעם עבודה נכונה ובניית מתודולוגיה שעשינו אותה לפי שלבים שמתחילה בגיוס כוח אדם מקצועי, היא המפתח לשינוי בהכל אבל בפרט כשמדברים על הנגשה לשפה הערבית אז אין קיצורי דרך, צריך לגייס כוח אדם מקצועי אי אפשר לעשות את זה בלי, ואני שמחה שמערך הדיגיטל יודעים לעשות את זה היום וזה באמת המינוי הזה הוא מאוד משמעותי, אני בטוחה שבאמת בעתיד נוכל לראות את הפירות אנחנו וגם אנשי מקצוע וגם חברה ערבית זה חובה, אי אפשר לדבר עם החברה ערבית ואי אפשר לפעול ואי אפשר לשווק נושאים ומוצרים ופה חלקנו עובדים עם מוצרים דיגיטליים אז זה חובה לעשות את זה, זה מתחיל בזה.

תקציב כוח אדם כמו שציינתי קודם תקציבים, תקציבים יותר משמעותיים זאת אומרת ראיתי שגם ההשקעה של מערך הדיגיטלי היא שונה, היא שונה לא כי אנחנו רוצים כאן להבחין בין ציבור לציבור אחר, אלא כי ההשקעה שנדרשת לשווק את אותו מוצר דיגיטלי בחברה הערבית היא שונה, שקל ששמים בשיווק בחברה הערבית לא עושה את מה שעושה שקל ששמים בחברה הכללית, כי המשתמשים באינטרנט המשתמש בחברה הערבית יוצא מנקודת אפס שונה כי הוא לא התרגל למצוא שירותים כמו שציין קודם יונתן וגם חבר הכנסת עודה, שאנחנו לא רגילים למצוא שירותים, נתקלים בדברים שהם לא מעודכנים וכולי, אז השקעת השיווק והשקעת המשאבים צריכה להיות שונה מההשקעה שאנחנו שמים במרחב הכללי.

אני יכולה להגיד היום שאנחנו מגיעים לאחוז יפה של כניסות טבעיות משהו שלא היה לפני 10 שנים כשהתחלתי את התפקיד הזה ומשהו שלא היה אפילו לפני חמש ושש שנים, אבל אנחנו עובדים בשיווק רציף לא להרים ידיים, זה משהו שצריך סבלנות אז גם לכל הנוכחים כאן שעובדים עם החברה הערבית צריך סבלנות, תקציבים, כוח אדם פנימי אין האוס, זאת אומרת אנחנו גם עובדים עם כוח אדם ועם ספקים חיצוניים אבל זה לא בא על חשבון כוח אדם פנימי שיוצא שגם יושב בהנהלה וגם נמצא בכל מה שקשור לקבלת החלטות ארגוניות כי זה משפיע גם על העבודה עם החברה הערבית.

אני גם יודעת להגיד שבמהלך השנים האלה חל שיפור מאוד גדול, זאת אומרת גם בהתייחסות לנושא הזה עצם קיום של הוועדות האלה והדיונים החשובים האלה וגם אנחנו רואים את זה בתוך האתרים שיש שיפור, הקורונה עשתה את שלה הייתה מקפיצה בנושא הזה אז יש באמת משרדים שהשתפרו משמעותית, כי הם היו חייבים תוך כלום זמן לעשות את זה.

המלחמה לצערי, זאת אומרת נושאי חירום תמיד מחייבים משרדים לפעול באופן שהוא מיידי יחסית, זה ככה זה שתי נקודות שבאמת ראינו במהלכן שיפור אבל יש עוד הרבה עבודה לעשות, לגבי החלטת הממשלה 550 וכולי זה באמת בשורות טובות אבל יש עוד עבודה לעשות.

ושוב אני מברכת על המינוי של דוקטור יעקוב גנאיים ואני שמחה לראות שאתה כאן ואתה חלק ממהלך הדיגיטל, זו פונקציה מאוד חשובה. וזו גם הזדמנות להגיד תודה לכל מי שנמצא כאן ועבדנו ביחד במהלך השנים, הנושא של הנגשת השירותים ומידע על החברה הערבית ימשיך להיות חלק ממי שאני גם כשאני לא בכל זכות. זהו.

תודה על ההזמנה, ובהצלחה לכולם, ואני תמיד אמרתי וגם היום אני אומרת, המתודולוגיה שנבנתה בכל זכות היא פתוחה ומשרתת את כולם אתם מוזמנים, גם משרדים שפנו בעבר לבוא ולקחת זה נועד כדי לשפר את ההנגשה אצל כולם, זאת אומרת לא רק בכל זכות, משתמש מגיע לגוגל ועושה חיפוש בגוגל באמת אנחנו רוצים שהוא יגיע למוצר שהוא טוב מעודכן ובשפה טובה.

לגבי השאלה של תרגום אוטומטי, אנחנו התחלנו השנה בפיילוט של תרגום אוטומטי ולשמחתי יש שיפור מאוד גדול, אנחנו משתמשים בקלוד למי שזה מעניין אותו, אפשר גם לפנות לכל זכות וללמוד על התהליך, עשינו פגישה לאחרונה עם משרד המשפטים שרצו ללמוד מקרוב אז אתם מוזמנים, תודה.

תודה רבה ביאן.

האם דוקטור אמינה חסן, מהאקדמיה ללשון ערבית, נמצאת בזום? עדיין לא, נחכה לה. בינתיים נציגי משרדי ממשלה שנמצאים איתנו.

יש משירות התעסוקה.

בבקשה, שלום אורית.

נעים מאוד שמי אורית זנבה, אני מנהלת את תחום איכות השירות בשירות התעסוקה. אני אפתח ואומר שזה באמת נושא שקרוב לליבה של המנכ"לית עורכת דין ענבל משש, וכמובן ודאי של הארגון, חשוב לציין שבאמת כלל השירותים שלנו מרחוק מונגשים בערבית, שאני מדברת כמובן על האתר בעקבות אגף פנייה של בג"צ שהייתה בשנת 2021 כלפינו לצורך העניין, עשינו שינויים בשינויים שבעצם תרגמנו בעצם הדגשנו את השפה הערבית גם בצ'אט גם במוקד הטלפוני גם בפניות הציבור, כלומר זה בעצם השאיפה שכלל השירותים יונגשו בערבית.

מלבד האתר הפניות המוקד, חשוב לי לומר שגם מערכות הליבה שלנו שזה בעצם המערכת של הרישום בתוך הלשכות גם מונגשת בערבית, כלומר הם מקלידים נתונים בערבית אנחנו כמובן מאחורי הקלעים מתרגמים זאת לעברית ועל זה אנחנו בעצם מתקשרים עם כלל הלקוחות, זה בגדול.

תודה רבה. יש עוד נציגים? בבקשה.

שלום שמי אלנה ראש צוות תוכן אינטרנט במשרד הבריאות, באמת פולו-אפ הייתי פה לפני שנתיים.

נתחיל בכך שיש לנו בצוות אינטרנט עובד דובר השפה הערבית ומומחה בתוכן ערבי ויש לנו גם עוד עובדת שהיא עובדת ספק ואנחנו עובדים גם עם ספק תרבות.

הוא דובר ערבית או שהוא גם ערבי?

כן הוא ערבי מצפון הארץ אז הוא פטור מלהגיע לירושלים כרגע, אבל אנחנו כבר מעבר ל-10 שנים בערך 12 או 14 שנים האתר של משרד הבריאות והמוצרים העיקריים שלנו מתורגמים לארבע שפות אפילו לערבית רוסית ואנגלית.

החידושים מה עשינו ככה בשנתיים האחרונות: יש לנו בסביבות ה-200 קצת יותר מ-200 דפי שירות שירותים ב- gov.ilאותם השלמנו את התרגום של רובם, אפשר להגיד שואף ל-100% חוץ מכמה דברים שלא רלוונטיים.

אנחנו עשינו הסבת אתר חלק מהדברים שלנו היו באתר ישן, אז נבנו גם עוד אתרים ייעודיים לכמה קהלי יעד, אם זה להורות אם זה לגיל השלישי והאתרים האלה מתורגמים מלא.

השפות לתשומת לב איגוד האינטרנט גם עבור המלחמה היה לנו אתר ייעודי הוא לא היה ב- gov.il הוא חיצוני ל- gov.ilשממש כל התוכן בו מתורגם לארבעת השפות, יש לנו את זה גם כמובן היה גם בקורונה כל המוצרים שהיו קשורים לקורונה גם תורגמו.

קורונה כמובן ראינו בזמנו ודיברנו על זה, רק חייבים לציין המדדים שלנו הם לרוב מרוכזים באתרי gov.il ולפעמים בגלל זה האתרים החיצוניים לא נכנסו.

אז חשוב שבמדידה אולי כן תיקחו את זה בחשבון. זהו אנחנו עושים את כל המאמצים גם מבחינת זמני התגובה בגלל שהעובדים באמת דדיקייטד לזה, אז נכון לוקח לפעמים כמה שעות ולפעמים גם כמה ימים לתרגם ולעבור על זה ואנחנו ממש משתדלים וגם תחזוקה כמו שאמרתם, לא מספיק לתרגם חשוב קודם כל לעבור על התרגום להתאים אותו תרבותית ולתחזק את התוכן במהלך הדרך, אז אנחנו משתדלים לעשות גם את זה.

תודה רבה. אתם יודעים שלהתאים אותו תרבותית זה צעד מתקדם על התרגום כמו שאמרת, אבל אתם יודעים מה הצעד השוויוני לחלוטין? זה לא שהכל יוצא אך ורק בשפה אחת ומתורגם ומותאם לשפה השנייה, במקום של שוויוניות מוחלטת לפעמים זה בא מעברית לפעמים זה בא מערבית אז מותאם באופן שוויוני, מקווה שנגיע פעם למקום השוויוני הזה שמגיע לכל האזרחים. בבקשה כן רצית להתייחס.

כן יש לנו גם כמה תכנים שכן יצאו מכיוון דווקא הערבי, עשינו לא מזמן אתר של קידום של החברה הערבית באמת של מנהל תכנון, שם עבדנו עם צוות ערבי במינהל תכנון ויצאנו מתוך זה ואחר כך תרגמנו את זה לעברית, אבל רוב הבסיס הוא באמת מעברית.

יפה מאוד, תודה רבה לך ממש. בבקשה.

שלום אני מנוחה מנהלת את תחום הדיגיטל במשרד הרווחה. משרד הרווחה רואה חשיבות גדולה מאוד לתת שירות גם לאוכלוסייה הערבית כחלק מאזרחי מדינת ישראל, אנחנו משקיעים באמת הרבה מאוד משאבים לתרגם את האתרים שלנו לערבית, יש לנו עורכת תוכן שהיא דוקטור היא גם עוסקת בחינוך והיא גם אחראית בעצם על האתר בערבית.

מי הדוקטור?

דוקטור האמה אבו קישק והיא בעצם אחראית על האתר בערבית. בנוסף אנחנו נעזרים בחברת תרגום כדי לעמוד בהספקים, כל חדשה שעולה לאתר כל עדכון של תוכן כל מידע חדש שעולה לאתר מתפרסם בערבית, בדרך כלל בהפרש של מדקות בודדות ועד כמה ימים תלוי ב0מורכבות של המידע.

יש לנו מוקד שיש עובד סוציאלי במוקד שדובר שפה הערבית המוקד נותן מענה בשפה הערבית, יש טופס פניות ציבור בערבית, אני כן חייבת לציין שאנחנו עוקבים אחרי מידת השימושיות הערבית ומתוך כ-4,500 פניות ציבור שהגיעו ב-2024 בינתיים רק 18 פניות ציבור הגיעו בערבית, גם מבחינת נתוני הכניסות לאתר הכניסות הם בערך 5% מהכניסות, למרות שכמעט כל המידע מתורגם ומתורגם ממש במיידי.

את יודעת מה הסיבה?

זה חוסר מודעות.

לא רק, גם יש הגמוניה וגם יש הרגשה שיותר מי שיקבל הוא לרוב יהיה יהודי אז עדיף לפנות אליו בשפה שלו, וגם נוצרה זרות בין השפה לבין האנשים כשלא משתמשים בשפה, רק האנשים המלומדים יודעים וגם בגלל שיש הגמוניה לשפה העברית אז אנשים לפעמים אפילו יותר קל להם לכתוב בעברית, עד כדי כך. לכן כל העניין הזה צריך להיות הוליסטי, אבל מה שאתם עושים זה בכיוון הנכון.

אבל אנשים מחתכים מסוימים שאין להם את העברית הם כן צריכים את זה, צריכים את הערבית, אבל בגלל שלא משווקים את זה מספיק לחברה הערבית אנשים לא יודעים על המוצר הזה, אז יש עבודת תרגום באמת, אני רואה אתרים שאני בעצמי לא ידעתי שזה מתורגם וכיוון שאנחנו הורגלנו שאין מידע בערבית אז אנשים לא חושבים אפילו לגשת ולחפש בגוגל, ואז שירות שהוא טוב שאני מאמינה שהוא טוב אני יודעת שהוא טוב כאילו יושב בתוך איזושהי מגירה וחבל, בגלל זה אני אומרת צריך לשווק לשווק לשווק.

נכון וגם אנחנו יש לנו תפקיד לבקש מהאוכלוסייה הערבית להשתמש בשפה מול המוסדות הרשמיים, אנחנו גם יש לנו תפקיד.

אנחנו משקיעים משאבים באמת גדולים מאוד לתת מענה באמת מיידי, אנחנו לא שולחים את תרגום אחת ל- אלא כל תוכן שעולה מיד מתורגם ובסופו של דבר אנחנו מרגישים שבגלל חוסר מודעות אז לא נעשה בזה שימוש וחבל, כי אנחנו נותנים מוצר טוב בסופו של דבר.

סימן שאולי גם צריך להשקיע יותר מאמצים בלהביא לייצר מודעות אצל הציבור, אנחנו חושבים שאחת הבעיות הרבה פעמים זה שרשויות לא מבינות שלתרגם זה לא מספיק, לשים את זה באתר זה לא מספיק במיוחד שנקודת המוצא היא לא שווה, הציבור דובר העברית ברור לו שהמידע יהיה קיים בעברית ולדובר ערבית לא.

אני לגמרי מסכימה, אני חושבת שזה משהו שצריך להיות ברמה הלאומית זאת אומרת ברמת הממשלה ברמת מערך הדיגיטל, להרגיל את האנשים חפשו אותנו גם בערבית כי אנחנו נמצאים שם רק תכירו.

כן. סליי רוצה להתייחס?

כן אני אתייחס לחלק האחרון שלך וגם בכלל פנייה לכולם, אנחנו הרי גם נמצאים ברשויות המקומיות וגם בקשר ישיר עם התושבים, אז ככל שיש לכם שירות שתרגמתם עשיתם ואתם רוצים שנביא אותו לקהל היעד אז דברו גם איתנו בסדר? ברור שצריך לעשות שיווק ופרסום מושקע עם תקציבים, אבל גם דרך נוספת זה באמת דרכנו, אני אשאיר את הפרטים שלי.

גם אם יש עכשיו מוצר שצריך ללמד לעשות בו שימוש הרבה פעמים זה לא רק העלאת מודעות, יכול להיות שבן אדם מבין שהשירות קיים זה השלב הראשון, בשלב השני אם יש שירות ספציפי שתרצו שנלמד אותו או נעשה וובינר או הכשרה כדי שבאמת אנשים ישתמשו בזה, אז גם בזה אנחנו מזמינים אתכם אנחנו עובדים בפריסה ארצית גדולה, אז אנחנו ממש נשמח לשיתופי פעולה ובכלל, כל בקשה שיש גם ממשרדי הממשלה גם רשויות מקומיות אנחנו עובדים עם כל הגופים, אנחנו רוצים לעשות בסדר? אנחנו לא יכולים לעשות לבד, בסוף בטח בהיבט של שירותים מקוונים שמי שאמון עליהם זה המשרד, אנחנו לא יכולים להכריח אף משרד לתרגם שירות, אנחנו יכולים להציע תשתית.

אז באמת אנחנו נשמח להתייעצות איתנו, יש את יעקוב גם שהיום כבר מלווה משרדי הממשלה וגם רשויות מקומיות בהטמעה של מוצרים ושירותים ויש לזה איפקט משמעותי, זה באמת עושה את ההבדל כשמישהו מתוך האוכלוסייה מכיר את החסמים את המוטיבציות מדבר בשפה הזה אז נשמח גם להציע את השירות שלו, כי זה באמת משמעותי, הרבה פעמים אנחנו חושבים מה האוכלוסייה רוצה וזה לא.

תודה רבה סליי. חיאם קעידן אהלן וסאהלן.

אהלן פיק שלום לכולם.

- - 70% וכל העולם 30%.

תודה רבה. בשורה אחת טובה אני יכול להגיד לכולם פה, שבאתי מדיון בבג"צ ויש צו על תנאי של 200 מיליון, אני מקווה שזה יעבור עד סוף החודש.

מקווים, מקווים, יעטיכ אלעאפייה. אתה עושה עבודה כל כך חשובה.

אני הייתי חלק, יש אחרים שעשו את העבודה, משפטנים. תודה.

דוקטור אמינה חסן מהאקדמיה ללשון ערבית בזום, בבקשה דוקטור אמינה.

שלום לכולם, אמינה חסן מנכ"לית האקדמיה ללשון ערבית, למרות הקשיים להגיע לכנסת, אני מתנצלת אני באמצע נהיגה.

לא, לא, דוקטור אמינה, תעלי בהמשך ונשמע אותך עוד מעט.

במידה ויתווסף משהו מדוקטור אמינה אז נוסיף לסיכום, אבל הסיכום יהיה בכיוון הזה:

1. הוועדה מודה למערך הדיגיטלי הלאומי, למשרד לשוויון חברתי, איגוד האינטרנט הישראלי, לכל משרדי הממשלה והגורמים השונים שנרתמו למאמץ להנגיש את השירותים הממשלתיים לחברה הערבית בעקבות דיוני הוועדה שהתקיימו בנושא.

2. המגמה היא חיובית ומשתפרת, שמענו כי כרגע 75% מדפי השירות באתר gov.il קיימים כבר גם בערבית.

3. בעקבות הדיון הקודם הוועדה עבדה לקידום הצעת חוק לעיגון הנגשת האתרים הממשלתיים עם כלל משרדי הממשלה, לצערנו עדיין תקוע בשל אי לקיחת אחריות של משרד ממשלתי שיתכלל את הטיפול בנושא.

4. המכרז לשירותי עריכת תוכן שיצא על ידי מערך הדיגיטל יחד עם הרשות לפיתוח חברתי כלכלי נמצא בשלבים מתקדמים של אישור הזוכים והצפי הוא שבתחילת משרדי הממשלה יחלו לקבל סיוע בהארכת התוכן.

5. שמענו גם על מיזם 100 באוריינות דיגיטלית, כי הדרך להנגשה מחייבת לתת מענה למיומנות וכישורים דיגיטליים על מנת לשפר את היכולת לקבל שירותים בעולם הדיגיטלי מתקדם ועידוד השתלבות אזרחית של אוכלוסיות מוחלשות, למדנו על שיעור ההשתתפות גדול 61% וכן התוכניות מוכיחות את עצמן, נמצא נתון חיובי בכל הקשור בשיפור האוריינות הדיגיטלית ובביצוע פעולות דיגיטליות, נתוני הצלחה גבוהים יותר בחברה הערבית.

6. ששמענו את הצעתה של נציגת משרד החינוך לשיתוף פעולה בין משרד החינוך מערך הדיגיטל והרשויות המקומיות, נשמח לקבל עדכונים בנושא.

7. זמנים, ישנו פער ישנו פער גדול בין העלייה לאוויר והפרסום של מידע בעברית לתרגום בערבית פער של חודשיים ויותר.

8. אני מקווה שבפעם הבאה שנתכנס 100% מכל שירותי הממשלה יהיו מונגשים לכל הציבורים בישראל זה הבסיס של השירות לאזרח.

9. הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד כחודשיים.

דוקטור אמינה את איתנו? יופי, עכשיו זה מצוין, בבקשה. אמינה זה בין היתר מהמקום של פתיחות השם, אז ככה זה בסדר גמור בבקשה.

שוב שלום לכולם, אמינה חסן מנכ"לית האקדמיה ללשון הערבית. אני מוסיפה דבר אחד: האקדמיה ללשון ערבית הינו מוסד שהוקם לפי החוק המוסד העליון לשפה הערבית, שזה אומר שהאקדמיה ללשון הערבית הינה המוסד האחראי לכל ענייני השפה וגם הספרות הערבית בארץ, לפי תקנה בחוק 25ב' כל ההחלטות האקדמיות ללשון הערבית הן מחייבות לכל מוסדי ומשרדי הממשלה.

על כן אנחנו רוצים להדגיש את מחויבות האקדמיה ללשון ערבית וכן את ההחלטות של האקדמיה הערבית מצד החוק, שאנחנו אחראים על כל העניין של השפה הערבית בכל הקשור לתרגום להנגשת השפה הערבית ואנחנו פותחים את הידיים לשיתוף הפעולה עם המשרדים.

אכן התחלנו חלק מהשיתופים עם משרד הסביבה עם רשות המורשת עם ארגונים מסוימים, היינו בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים ועכשיו אנחנו מעוניינים לקחת חלק רציני במיזם הזה תודה.

תודה רבה אמינה. אמינה יש תיאומים ביניכם לבין משרדי הממשלה? נעזרים בכם? יש קשר?

כן אנחנו בקשר עם משרד החינוך וגם היינו בקשר עם משרד המשפטים, משרד המשפטים בשנה שעברה יצא במיזם משרד המשפטים מדבר ערבית, שם אנחנו לקחנו חלק בהשתלמויות ללמד את כל העובדים במשרד המשפטים שפה ערבית מדוברת.

אמינה, מערך הדיגיטל יש לכם קשר איתו? שזה נושא הדיון של היום.

עדיין לא.

איך אפשר בבקשה לקבוע פגישה ביניכם? יפה מאוד אם מדובר על באקה אל גרבייה, אז המייסדים הראשונים זה גם השר שהיה ראלב מג'אדלה גם אבל גם פרופסור מחמוד רנאי, השתלטות מלאה אתה צריך לדעת חיאם.

יש הרבה כוכבים.

יפה מאוד. תודה רבה לכולכם, הסיכום עומד על כנו, תודה רבה לכם. ממשיכים עוד חודשיים. תודה רבה על שיתוף הפעולה של כולכם, תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:33.