פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
ועדת המדע והטכנולוגיה
18/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 48
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, י"ז בחשון התשפ"ה (18 בנובמבר 2024), שעה 13:25

הליך הדיגיטציה של לשכות התעסוקה

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי

יוסף עטאונה

זהורית צדוק - ראש תחום דאטה, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמי גרינברג - מנהלת פרויקט תעסוקה בטכנולוגיות דיגיטליות ומידע, משרד הכלכלה והתעשייה

קובי הלפרן - סמנכ"ל שירות לקוחות ודיגיטל, שירות התעסוקה הישראלי

אורטל שוקרון - רפרנטית, המוסד לביטוח לאומי

רפאלה ביטון - רכזת, המוסד לביטוח לאומי

מרואן אבו פריח - מנהל סניף נגב, עדאלה

הודא אבו עבייד - רכזת לובי, פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי

בקי כהן קשת - הפורום למאבק בעוני

אנדרס גרסטנהבר - מנהל תחום תעסוקה, מערך הדיגיטל הלאומי

נירית ראוכברגר - אימו של סרן שילה ראוכברגר שנפל במלחמה

הדר ראוכברגר - אחות של סרן שילה ראוכברגר שנפל במלחמה

אלי הבלין - יועץ הלכתי של הרב הראשי לשעבר, מטה משפחות החטופים

ישי מושקוביץ - פורום הגבורה

עמי גילה - סגן מנהל, מנהל כלכלה, משרד התקשורת

איילת חאקימיאן

יפעת לוי ישראל

נועם כהן, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הליך הדיגיטציה של לשכות התעסוקה

חברות וחברים, אנחנו מתחילים את הישיבה שלנו, אבל לפני שמתחילים בנושא שהתבקשנו אליו, יש פה ממשפחות החטופים ויש להם זכות קדימה. בבקשה, מי שידברו בשמם.

שלום, שמי אלי הבלין, אני הייתי עד לאחרונה יועץ הלכתי של הרב הראשי, הוא סיים את תפקידו וגם אני. וחוץ מזה אני גם יזם נדל"ן, אבל זה לא קשור לעניין. כמה שזה נשמע אולי מוזר, אני פה מטעם מטה החטופים. ומה שרציתי להגיד בשניים-שלושה משפטים, שאני הייתי מצפה, דווקא כיועץ הלכתי של רב הראשי, לשמוע את הקול הערבי דווקא בנושא הכאוב והמיוחד הזה. ושוב, בלי קשר למלחמה שאני מבין ששם זה פיצוצים ועניינים, אני מדבר רק על הנושא הצר כביכול של החטופים. הייתי מצפה כרב, כבן אדם שמסתכל על ההלכה ומכבד גם את - - -

דווקא אני חושב ששמעת אותנו מדברים 1,000 פעמים על זה ותשמע גם.

האמת שלא. לא, אולי הבעיה בי.

אם כך, נביא את עמדתנו. הדוברת הבאה ממשפחות החטופים, בבקשה.

אני לא משפחת חטופים, אני משפחה של נופלים. קוראים לי הדר ראוכברגר, אני בת 18, אני אחותו הקטנה של סרן שילה ראוכברגר. שילה נפל בשמחת תורה, הוא פיקד ונלחם במשך ארבע וחצי שעות יחד עם חיילים שלו בבסיס מו"פ דרום שממש על הגבול. גם כשהוא נפצע, הוא לא הלך אחורה, הוא לא ברח, הוא נשאר מקדימה, נשאר בכניסה ובאמת נלחם עד טיפת דמו האחרונה, עד שהמחבלים עזבו את המקום, הוא לא ויתר. רק שאחרון המחבלים באמת עזב את הבסיס, רק אז שילה מניח את הראש ושם הוא נהרג.

באמת זה היה היום הראשון של המלחמה, איבדתי אח גדול, אח שהוא באמת היה חבר הכי טוב שלי. אנחנו משפחה מאוד מאוחדת, אנחנו משפחה של שבעה ילדים. מעליי יש ארבעה בנים, כולם חיילים, בסוף השבעה ארבעתם גם חזרו להילחם. הם נכנסים ויוצאים, מתחילת המלחמה אנחנו בקושי רואים אותם כי הם באמת כל היום נלחמים. ואני לא מתלוננת על זה, אני גאה בזה ואני הכי שמחה בעולם שיש לנו את הכבוד בתור משפחה, גם אחרי שאיבדנו אחד, שאנחנו יכולים להמשיך ולהרים את הראש.

אני מגיעה מעלי, מרחוב קטן, רחוב המוריה, ששם באמת יש שלושה נופלים. שלושה נופלים מאותו רחוב, זה לא דבר הגיוני, זה לא דבר שאמור לקרות פעם אחרי פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם. בתוך עלי יש תשעה נופלים בסך הכול ועוד חבר'ה מהישיבות ומהמכינות של עלי. השבוע ממש ליווינו גם את משפחת דיקשטיין לקבור את הבן שלה, הקצין השלישי שנופל ברחוב שלנו אחרי שילה ואחרי רועי בית יעקב.

אני מבקשת באמת להכריע את המלחמה הזאת. אני לא רוצה להגיע בעוד 20 שנה שעוד הפעם משפחות יגיעו אליי, באמת, אני מדברת עם אימהות שכולות מלפני 20 שנה שהן עושות לי, "כן, הילד שלי נפל בעזה". למה הן צריכות להגיד לי את זה? למה האח שלי נופל באותו מקום? למה אני מאבדת אח באותו מקום שלפני 20 שנה משפחות אחרות איבדו שם ילדים לפניי?

אני לא רוצה להגיע בעוד 20 שנה ושמישהו ישאל אותי אחות של מי אני ושאני אגיד שאני אחות של מישהו מסבב 2023. אני לא רוצה להגיע למצב כזה, אני לא רוצה להיות באותו מקום שהמשפחות האלה, שבעוד 20 שנה ילדים ישאלו אותי, וגם הם יהיו חס וחלילה שכולים גם, בגלל שאח שלהם נפל בעזה או אנא עארף, אבא שלהם. זה לא פייר לעשות את זה למשפחות, זה לא פייר שאנשים עוברים את זה שוב ושוב ושוב וזה לא נגמר. וגם עכשיו, משפחות ממשיכות לשכול ילדים, זה לא משהו שאמור לקרות.

אני באמת מבקשת שיגמרו את המלחמה הזאת בניצחון מוחלט. שעזה תחזור להיות שלנו, שלא נמצא את עצמנו בעוד מקומות שאנחנו נלחמים ובעוד 20 שנה באמת שהמשפחות יגידו, "כן, אנחנו מהסבב הקודם", שלא נגיע עוד הפעם לנקודה הזאת. כי אם אנחנו נגיע לנקודה הזאת, וואלה, לא נעים לי, אבל אני מתביישת, זה לא נעים לי.

כי משפחות לא אמורות לעבור את זה, זה כאב בלתי נסבל, זו התמודדות יום-יומית, זו התמודדות שאנשים לא אמורים לעבור, במיוחד לא ילדים ולא הורים. אימא שלי לא אמורה לקבור ילד ואח שלי לא אמור למות בגיל 23 ואני לא אמורה לקבור אח גדול בגיל 16, זה לא משהו הגיוני. באמת אני מבקשת, רק שיהיה את הניצחון הזה ושחלאס, די כבר עם המלחמה הזאת. באמת, להחזיר את החטופים ובאמת שנגיע לניצחון מוחלט. וזהו, וגם בלי מריבות בינינו, זה לפי דעתי הכי חשוב, שבאמת נישאר עם גם מאוחד מעבר לחילוקי הדעות. חברות שלי, גם שמאלניות, גם ימניות, אם ילדה בת 18 יכולה לעשות את זה, אני בטוחה שכל אחד יכול. וזהו, תודה רבה.

עוד מישהו רוצה להתייחס?

אני רוצה לדבר. אני בדרך כלל לא מדבר. אני מפורום הגבורה, ברוך השם לא שכלתי אף אחד, אבל כן לחמתי. אני בוגר גדוד 51 של גולני, מהגדוד של שילה, זכיתי להכיר אותו מעט מאוד. אבל הגדוד שלנו ספג המון, אם זה השבוע, שחברים, אחים לנשק נהרגו או חיילים שלי שנפלו מהכטב"ם לפני כחודש וחצי. ב-7 באוקטובר היינו בכיסופים, אחר כך בכניסה הראשונה לעזה ועכשיו בלבנון.

ואני רוצה להגיד פה משהו לחברינו חברי הכנסת. גם אם אנחנו נמצאים פה במשכן, בסוף המשכן הזה זה משכן של כנסת ישראל, ואנחנו רוצים לשמוע קולות של הסכמה וקולות של כיבוד, לכבד את איפה שאנחנו נמצאים ולכבד את מי שאנחנו ולכבד את החיילים שלנו שנלחמים בשטח. אני יודע שזה לא פשוט, גם אם זה לאום אחר וגם אם אלה עדות אחרות, לכבד את זה ולדעת שאנשים פה מוסרים את הנפש שלהם, גם שהמיעוטים פה יוכלו לחיות וגם שהרוב פה יוכלו לחיות וכדי שכולנו נוכל לחיות פה.

הפרשה קראנו על אברהם אבינו, אברהם אבינו היו לו את שני בניו, ישמעאל ויצחק. ובעצם הקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם שההמשכיות שלו תהיה גם דרך ישמעאל וגם דרך יצחק. ההמשכיות של הברית, הגורל, הייעוד נקרא לזה, דרך עם ישראל, אבל גם הזכות הברואית של הריבוי והברית של הבשורה הזאת של להפיץ את האמונה באל אחד בעולם, היא עוברת גם דרך ישמעאל.

ואנחנו צריכים לדעת ולהכיר את זה שגם בעולם הערבי וגם בעולם המוסלמי, אקרא לזה כך, צריכים להיות קולות של הכרה ואמונה בעם ישראל ואמונה בצדקת הדרך של העם שלנו. וגם הם בעצמם מבינים, אני חושב, שיש דרך להתנהל ויש דרך להתנהג. ואני לא אגיד יותר, אני חושב שמי שיבין צריך להבין וזה הכול. תודה רבה.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס בבקשה?

אולי אני אגיד בכמה מילים. אני נירית, אני אימא של סרן שילה ראוכברגר. אני רק באמת אגיד שאני חושבת שאם יש משהו שמאוד בולט בימים האלה ומהיום הראשון של הלחימה זו באמת היכולת של העם שלנו להילחם בצורה מאוד מאוד ברורה עם למה מאוד מאוד ברור. יש איזה למה שמוביל אותנו ונותן לנו המון המון כוח.

כמו שהדר אמרה, הבנים שלנו חזרו להילחם, יש לנו בן שאחרי הנפילה של שילה סיים קורס קצינים והיום הוא מ"מ, והם ממש רצו לחזור להילחם כי הייתה איזו חוויה ותחושה שאנחנו עושים משהו מאוד גדול, לא רק לנו, גם לעולם. ובאמת זו מלחמה של טוב ורע. לעמוד מול 7 באוקטובר זה להגיד שאנחנו באמת נלחמים ברוע. והבהירות הזאת שכולנו נלחמים ברוע, אני חושבת שהיא יוצרת איזשהו מכנה משותף שנותן לנו הרבה כוח ויכול לגשר על הרבה מחלוקות. תודה רבה על ההקשבה.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס בבקשה? טוב, חברים, גם מכיוון שהתבקשתי להביע את דעתי, אבל גם כי בדרך כלל אני מביע את דעתי, חשוב לי להגיד לכם שאני מבין את המקום שלי. אני נמצא במקום ייחודי והדעות שלי הן ייחודיות במשכן הזה, אני מבין את זה. ואני יודע, בהיותי יושב ראש אני צריך להיות ממלכתי כמה שיותר ומקרב כמה שיותר, גם בתוקף המעמד הזה.

ובכל זאת, אני אגיד לכם את דעתי בצורה הברורה ביותר, כי אני גם חושב שדווקא להיות ברור: להיות כן, לדבר בעברית כמו שמדברים בערבית, לדבר בפרהסיה כמו שמדברים בחדרים סגורים, אני חושב שזה בונה אמון אפילו אם לא מסכימים. ואני חושב שחשוב שנהיה כנים, ברורים, ונבדוק מה הדרך הטובה ביותר שאמורה להיות לנו אנחנו. אני מבין, קודם כול במקום האנושי, בן אדם זה בן אדם זה בן אדם. ואני רוצה שכל היקירים יגיעו למשפחות שלהם חיים כמה שיותר מוקדם, והלוואי שזה היה כמה שיותר מוקדם.

הנוח'בות הם גם בני אדם?

תן לי בבקשה, אני אביע את דעתי. אתה חושב שלא יכולתי לקטוע אותך? תן לי להביע את דעתי. אני תופס את הדברים אחרת, חברים, לגבי הסכסוך. אני מבין, כתוצאה מהתפתחות היסטורית יש פה שני עמים ולא עם אחד. אנחנו יכולים לא להסכים להרבה דברים לפני 100 שנה, 200 שנה, 500 שנה, אבל היום אנחנו צריכים להבין שיש פה שני עמים ואנחנו צריכים לכבד את שני העמים. אנחנו צריכים להפנים שמגיע לשניהם זכות להגדרה עצמית, לשניהם מגיעות זכויות לאומיות. ומי שמדבר על ניצחון מוחלט, ניצחון מוחלט זה לבחור בחיים.

רק ניצחון מוחלט, ארץ ישראל רק לעם ישראל.

ניצחון מוחלט זה לבחור בחיים, ניצחון מוחלט זה לכבד את שני העמים, ניצחון מוחלט זה להגיע לשוויון ברמה האזרחית והלאומית של שני העמים, לא לעליונות. לא שזה מגיע לעם, ועם אחר יכול להיות נתין, ניתן לו לחיות ולאכול כמו שהחיות גם הן אוכלות וגם הן שותות. צריך לכבד את הזכויות הלאומיות של שני העמים, גם היהודים וגם הפלסטינים. צריך להגיע למשוואה שמכבדת את כולם ונבחר בשלום שייטיב עם כולנו. זוהי דרכי.

אני רוצה לכבד אותך, פשוט אנחנו צריכים לצאת, תודה. כמובן שאנחנו לא מסכימים, אבל זה בטח לא המקום.

אני מכבד מאוד. תודה רבה לך, תודה רבה. אמרתי את דעתי שאני מאמין בה בכל רמ"ח איבריי. תודה רבה לכם. ואשמח אם מישהו מכם ירצה לשבת איתי שעה, שעתיים, לבד בארבע עיניים, אני מזמין אתכם לשיחה פוליטית לבד, בלי תקשורת, בלי כלום, שנשים את הכול על השולחן. אני קורא לכם לפגישה כזו, רק בארבע עיניים, לבד.

בעיקרון, אין בעיה, אבל שוב, אם לא מכבדים את העם שלנו, כנראה לא נכבד את העם השני.

זה מה שאמרת אני, זה שמכבד את שני העמים. אבל מי שרוצה לכבד רק עם אחד ולא את העם השני, הבעיה היא אצלו, לא אצל הבן אדם השוויוני שמכבד את כולם. תודה רבה.

טוב, אנחנו עוברים לנושא של היום והוא פתיחת לשכות תעסוקה, הבקשה מפורום דו-קיום בנגב, שביישובים הערביים בנגב, שיהיו בתוכם לשכות תעסוקה. אתם יודעים שיש כמה לשכות עסוקה בנגב. יש בירוחם, היא מגיעה לאנשים בירוחם, בוודאי. יש בדימונה, מגיע לאנשים בדימונה. ואני נגד הסתת או שיסוי מוחלשים במוחלשים, אני נגד. אני חושב שהקבוצות הללו בפריפריה, לרבות מזרחים ואנשים שמגיע להם, מגיע להם. לכן אני תומך בלשכת תעסוקה בדימונה, בוודאי. אבל זו לא השאלה, השאלה למה אין לשכת תעסוקה בכסייפה, בחורה בתל שבע, בערערה שבנגב, זוהי השאלה.

דווקא מהמקום הסוציו-אקונומי, ממקום של אבטלה, זו שאלה מוצדקת. אני חייב להרחיב את היריעה ולהגיד להם, חברים, שלצערי הרב, עד שמגיע מוסד רשמי בתוך יישוב ערבי, בוודאי שאין אוניברסיטה למרות שאנחנו 2 מיליון ויש ייחוד תרבותי, אין בית חולים אחד. יש במדינת ישראל 33 בתי חולים רשמיים, אין אחד רשמי ממלכתי ביישוב ערבי. אתם חושבים שזו טעות סטטיסטית או שזו לצערי הרב מדיניות?

אנחנו נשמע מהודא אבו עבייד מפורום הדו-קיום בנגב את עמדתה, ואני מאוד מעריך שאת נושאת את הנושא הזה. הייתה לנו ישיבה לפני כארבעה חודשים, זו ישיבת מעקב. קיבלנו, בעצם לא קיבלנו תשובות משכנעות, ביקשנו ישיבת מעקב, אנחנו רוצים לשמוע גם עכשיו ולדעת איך להתנהל אחר כך.

אני רוצה לברך את השתתפותו של בן הנגב, חבר הכנסת יוסף אל-עטאונה. ברוכה הבאה, חברת הכנסת ד"ר מטי הרכבי צרפתי, אהלן וסהלן.

בבקשה, הודא.

תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה. אנחנו ביקשנו את הישיבה הראשונה שהייתה ביולי כדי לקבל תשובות, גם ממשרד התקשורת וגם משירות התעסוקה ומשרד הכלכלה בעקבות תשובתם שהייתה לפני שנה וחצי כמעט לבג"צ, שדרשנו בעתירה לבג"צ להקים חמש לשכות תעסוקה בחמישה יישובים בדואים בנגב. והתשובה אז שקיבלנו, לפני בערך שנה וחצי, הייתה שהגיע שר חדש והוא בוחן את כל האופציות החדשות ורוצה לעשות מהפכה דיגיטלית בעניין התעסוקה. מאז עברו בערך שנה וחצי או קצת יותר, והדרישה לקיום הדיון הזה היא כדי להבין מה קרה מאז.

אני מבינה שהייתה החלטת ממשלה שבוע שעבר, ממש ממש עדכנית, עוד לא הצלחנו ממש ללמוד אותה עד הסוף, אבל אנחנו נשמח מאוד כמובן לשמוע מכולם, אם זה מערך הדיגיטל או אם זה שירות התעסוקה, משרד הכלכלה, משרד התקשורת, מה התקדם מאז. וגם נשמח כמובן לדעת מה הקריטריונים לפתיחת לשכות תעסוקה ואיך בדיוק אתם מתכוונים לייחד - - -

השאלה של הקריטריונים היא שאלה כל כך חשובה, הודא, ממש.

נכון, שאלה מאוד חשובה.

למה פה ולא שם? שאלה חשובה מאוד, הקריטריונים, נכון. האם זה סוציו-אקונומי? זו בוודאי שאלה - - -

אחוזי אבטלה, מספר תושבים, לא בדיוק ברור לנו מה הסיפור שמה. וגם אנחנו נשמח לדעת מה החידושים, למרות שראינו שבהחלטת הממשלה ובתשובות שהתקבלו בוועדה, גם ממשרד התקשורת וגם משירות התעסוקה, שיש מאפיינים ייחודיים והמהפכה החדשה או ההחלטה החדשה תשים לב לכל המאפיינים החדשים. אנחנו רוצים לדעת במדויק מה היא תשים לב לייחודיות של התושבים.

אנחנו מדברים על אוכלוסייה שרמת האוריינות הדיגיטלית שלה היא בין הנמוכות בארץ, רמת הקליטה הסלולרית וקליטת האינטרנט היא בין הנמוכות בארץ, אם לא הכי. וגם בתשובה של משרד התקשורת נשלח לינק כדי לראות איפה יש סיבים אופטיים; פתחתי את הלינק, הסתכלתי, ראיתי שרק ברהט יש סיבים אופטיים, בשאר היישובים אין. כלומר, אין למשרד מידע.

ברהט בחלק מהשכונות, לא בכל רהט.

אין למשרד התקשורת מידע מה קיים ומה לא קיים. כמובן אנחנו נשמח לקבל תשובות ואני מתארת לעצמי שחבר הכנסת איימן עודה גם הוא ישאל שאלות יותר מפורטות. תודה.

תודה רבה לך, הודא אבו עבייד. חברי הכנסת, תרצו להתייחס?

רק יש לי הערה לגבי משרדי הממשלה, גם הכלכלה וגם התקשורת. כי בתשובה לבג"צ שעדאלה, יחד עם היישובים ועם הארגונים שהגישו, הייתה שם תשובה שהולכים על מהלך טכנולוגי מכוון לתת שירות והכל. ושאלת השאלות שנשאלת, איך דבר כזה, מה עשו משרדי הממשלה לתת את המענה לכפרים הלא מוכרים? אין שום תשתית שם, שום מהלך מקוון לא יסתדר ולא יעבוד ולא יתן מענה.

הרי הצורך, דיברו על הצורך וזו ישיבת מעקב שאנחנו צריכים לקבל את תשובות. הרי המצוקה קיימת, האבטלה הכי גבוהה, חוסר בתחבורה ציבורית. ואם יש אוכלוסייה שצריכה, זו האוכלוסייה הזו, במיוחד בכפרים הלא מוכרים. והולכים על מהלך טכנולוגי מתקדם מקוון לתת שירות ללשכות תעסוקה כשמראש יודעים, במציאות הקיימת, גם בכפרים הקיימים, לא הלא מוכרים, חוץ אולי מחלק משכונות רהט,

הרי מדברים שלוש-ארבע שנים על כל המהלך של הסיבים האופטיים ביישובים הערבים ובנגב במיוחד. אני חושב שזה לא עובד, זה לא מתקדם. למרות כל הפניות גם למשרד התקשורת ולמרות המכרזים שפורסמו, המציאות בשטח היא כל כך קשה ועגומה שאני חושב שגם ממהלך עם משרד הכלכלה ואנחנו נשמע, אנחנו לא שם, האוכלוסייה שלנו. תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת עטאונה. בבקשה, מטי.

אין לי כל כך הרבה מה להוסיף, אני חושבת שאחת, אנחנו אולי צריכים לקיים דיון מקיף לגבי הפריסה ועל המצב של הסיבים, אולי אפילו לשאול איזושהי שאילתה את השר שיבוא לעדכן מה המצב.

אבל אני רוצה לומר שאם יש מצוקה בהנגשת השירות באזורים מסוימים בארץ, ואולי לאו דווקא רק בכפרים האלה, אולי המשרד צריך לחשוב על אילו שהם מענים ניידים כמו ניידת שירות שמגיעה למקומות שאין בהם תשתית ולא רק, בכפרים נוספים, גם יש כפרים יהודיים, אני יכולה להגיד לך מניסיון, שאין בהם סיבים אופטיים ותשתית. אולי לחשוב על איזשהו מענה של מתן השירות, בינתיים, בזמן הביניים, כמו ניידת שירות.

תודה רבה לך. מרואן אבו פריח, רוצה להתייחס? בבקשה.

מרואן אבו פריח, עורך דין מטעם ארגון עדאלה. שלום לכם, תודה רבה חבר הכנסת איימן עודה ולכל הנוכחים. דיון מאוד חשוב, אין ספק. אני רוצה להתייחס לתגובת המדינה. בעניין תגובת המדינה ביולי 2023 נאמר שכרגע השר ימשיך לבחון את הנושא הדיגיטלי להנגשת השירות לאוכלוסייה הבדואית בנגב, בין היתר נאמר שככל שיעלה צורך בהפעלת שירות כזה או אחר, אנושי, יחזור השר ויבחן את הנושא.

כלומר, מאז 7 באוקטובר ומאז עברנו הרבה על הדרך, אין ספק שכל המדינה נמצאת בטלטלה וכל המצב מקשה ואפשר להבין. אבל הנפגעים בצורה קשה, אם לא קשה מאוד, הם האוכלוסייה הבדואית בנגב, לכל המתרחש. זו גם אוכלוסייה ללא מקלטים, גם אוכלוסייה ללא מערך דיגיטל, ללא נגישות לאינטרנט וללא אפילו חיבור מרחוק לזום, מערכת חינוך.

כלומר, המחסור בשירות הוא אדיר. ובין היתר, גם המחסור בהנגשת שירות כזה, במיוחד לאור עליית שיעור האבטלה ועליית שיעור הנשים שצריכות לשכות תעסוקה קרובות, במיוחד באירועים קשים אלה. ולכן השאלה היא האם השר, לאור תגובת המדינה, בחן אפילו את הצורך הזה וההתפתחות שאירעה מאז התגובה ביולי 2023 ועד היום, אנחנו כמעט שנה וחצי? האם נבחנו הדברים? ונבחנו זה אומר לא רק המצב הדיגיטלי, אלא המצב בכלליותו, שלאור כל המתרחש במדינה היום, לשכות תעסוקה אנושיות ושירות אנושי ולא דיגיטלי הוא הדבר הנחוץ והחשוב ביותר ולא אחר. תודה רבה.

תודה רבה לך. נציג שירות התעסוקה ישראלי, נציג משרד הכלכלה, נציג משרד התקשורת, מי ירצה להתחיל בבקשה?

אני אתחיל. קובי הלפרן, אני סמנכ"ל שירות ודיגיטל בשירות התעסוקה, השתתפתי פה גם בדיון הקודם. אני קודם כול אעדכן את הוועדה שבימים האחרונים נכנסה לתפקידה ענבל משש שהיא מנכ"לית שירות התעסוקה. היא גם פנתה אליך, כבוד היו"ר, במכתב לפני כמה ימים לעדכן אותך בסטטוס הדברים.

היא לא מנכ"לית משרד התקשורת?

מונתה למנכ"לית שירות התעסוקה.

לא, היא עזבה, כי אי אפשר שיהיו מנכ"ליות במשרדי ממשלה, כי אין נשים כמנכ"ליות במשרדי ממשלה. בהצלחה לענבל.

עדכנתי שהיא פנתה אליך במכתב שמעדכן בדיוק בסטטוס הדברים ואני מחזיק פה את המכתב אצלי. אני אעדכן שבימים אחרונים היא גם הייתה ברהט והיא למדה מקרוב על צרכי האוכלוסייה הספציפית. כמו שהוועדה כבר - - -

חשוב לפרט בשביל שכולם יבינו וכולם יתייחסו.

אולי תפרט את עיקרי הדברים של המכתב.

אני אפרט. כמו שעדכנו בדיון הקודם וכמו שנאמר פה גם, אני אגיד את התמונה בכללותה. שר הכלכלה והתעשייה, חבר הכנסת ניר ברקת, הוא חרט על דגלו את נושא הדיגיטציה בעולם התעסוקה, ובהקשר הזה, להרחיב את השירותים שניתנים דרך הממשק הדיגיטלי, להנגיש שירותים שהיו פרונטליים גם בעולם הדיגיטלי ולקחת את הכול קפיצה אחת קדימה. ובתוך העולם הזה יש את עולם ההנגשה ואת עולם התרגום לשפות ועוד, ועוד.

אני אעדכן שממש בישיבה האחרונה אושרה הפלטפורמה שדרכה תהיה כל הטרנספורמציה הזאת שמדוברת והיא צפויה לעלות בתקופה הקרובה, ממש צפויה לעלות לאוויר. עוד עודכן פה על ידי חברת הכנסת שהחלטת הממשלה האחרונה מדברת על ארגון ממש מחדש שמאוד מאוד רלוונטי לשירות התעסוקה. בתוך הדבר הזה, ההחלטה מדברת על להעניק סמכות למנכ"לית שירות התעסוקה לבצע ארגון מחדש של השירות דרך מעבר ליותר חשיבה אזורית ומרכזים אזוריים, ובתוך הדבר הזה לבחון מחדש דרך ההתאמות לאוכלוסיות, לצרכים, לסוגיות דמוגרפיות, לתחבורה, בדיוק נושא הדיון, היכן נכון שיהיה שירות פיזי ומה שצריך.

החקיקה הזאת, יחד עם עוד היבט בחקיקה שהוא שינוי מהותי בכל התפיסת ותהליכי העבודה הקיימים אצלנו היום מדבר בעצם על כך שהמוסד לביטוח לאומי, הוא יקבע מי צריך להיות מופנה לשירות התעסוקה לשירותי הכוון ולא שכולם יהיו חייבים להתייצב בשירות התעסוקה. שני הדברים האלה כתובים בתוך הצעת המחליטים שנמצאת היום ומחכה בעצם לדיון.

תגיד לי בבקשה, אצלכם במשרד יודעים שבנגב יש 170,000 אזרחים שחיים בכפרים בלתי מוכרים? הדיגיטציה זה המקום האחרון שהם יכולים להתחבר אליו. במשרד בטח יודעים שהכי קרוב לכל העולם הדיגיטלי הוא מעמד ביניים והכי רחוק הם המוחלשים והמוחלשים ביותר.

והשאלה האחרונה, כל המהלך הזה, כמה זמן יקח? כלומר, בשביל לקבוע שפה צריך מקום פיזי, מתי נגיע לשלב הזה? עוד שנה, עוד שישה חודשים, עוד חודש? מתי נגיע לזה שאוקיי, אנחנו בדיגיטציה, אבל אנחנו מבינים שבמקומות מסוימים צריך לשכות שיהיו נמצאות בפועל ומחליטים שיהיה במקום הזה, במקום אחר? מתי אנחנו נקבל את התשובות על כל העניינים הללו?

כמו שאמרתי קודם, החלטת הממשלה, קודם כול היא צריכה לעבור בכנסת אישור של ועדה והיא זאת שנותנת את הסמכות למנכ"לית שירות התעסוקה. מרגע שהכנסת תאשר, נדבר. בוא, דברים נכנסים לכנסת ויוצאים אחרת.

השר ניר ברקת יכול לקבוע שזה יבוא עוד שבוע או עוד חמישה חודשים. מתי מביאים את זה לכנסת?

זה מוגש כחלק מהצעת המחליטים הכוללת שתעלה להצבעות בכנסת.

מתי?

הכנסת צריכה להגיד את הלו"ז של ההצבעות, אני לא יודע להתייחס לזה.

ניר ברקת, כבוד השר, יכול לפנות לכבוד יושב ראש הכנסת ולהגיד לו, אני רוצה את זה בשבוע הבא, או יכול לא להגיד לו בכלל, או יבוא עוד שמונה חודשים. מה הכיוון שלכם?

הרפורמה בתעסוקה חשובה מאוד לשר. ואני רק אתייחס למה שכבוד היו"ר מדבר, התפיסה היא שרק אחרי שתהיה פלטפורמה דיגיטלית וינתנו הסמכויות ניתן יהיה לקבוע. קביעת לו"ז, מתי זה בדיוק יקרה, אנחנו נקדם את זה.

אני חושב, לפי הניסיון שלנו, מה ששאלתי אמור להיות טכני, אבל לפי הניסיון שלנו, זה מהותי, זה מהותי. כי יש ספורט שלם של למרוח דברים, זו התנהלות שלמה. אנחנו רוצים לדעת, זה עוד חודש, עוד שבועיים, עוד שנה?

חבר הכנסת, אני אסביר משהו, אפרט קצת יותר. המשמעות של רפורמה שבאה ואומרת לא כולם חייבים להתייצב בלשכות שירות התעסוקה, אלא רק חלק, זאת הבנה ענקית ביכולת שלך לאמוד מחדש על כמה אוכלוסייה נדרשת עבור כל לשכה. זאת אומרת, שתי הרפורמות עצמן, לפני שיש אותן והן מאושרות, לא ניתן בכלל לדון על קריטריונים. רק לאחר שזה יושלם ויוחלט לגבי שתי הרפורמות האלה בהיבט של האזוריות ובהיבט של מי קובע למי הולך מתי ניתן יהיה להחליט.

אנחנו בוועדת המדע והטכנולוגיה, אנחנו פה בוועדה הזו הכי מבינים שזה כיוון נכון. אבל בשביל לא להשאיר קבוצות של מוחלשים מאחור אנחנו עומדים פה על העניין הזה. לכן כל מה שאמרת, הכיוון הכללי, אני בעדך. אבל אני רוצה להבין, זה ייקח לנו שנתיים, חצי שנה? זה עניין כל כך חשוב לנו, בשביל להבין, להגיד להם, אוקיי, קיימנו ישיבה ואמרו דברים טכניים ועוד שלושה חודשים עוד הפעם.

ומה יקרה בינתיים? אנחנו כבר שנתיים בתוך הסיפור הזה.

בעניין של לוחות זמנים אני לא יודע לתת.

אם כך, אתה יכול לצאת, להתקשר בטלפון, לחזור אלינו עוד עשר דקות ולהגיד לנו, זהו הכיוון?

אני כמובן יכול להתקשר, אני לא חושב שמישהו יודע להגיד על החקיקה הזאת באיזו צורה היא תעבור. מרגע שהיא עברה, אני חושב שיהיו חייבים לתת לוחות זמנים. אני יכול להתקשר, כבוד היו"ר למי ש- - -

משנת 1949, מאז הכנסת הראשונה עד עכשיו כבר יש ניסיון אם זה לוקח חמש שנים, שנה, חצי שנה, כמה דחוף, כמה לא דחוף. אני חושב שאפשר להגיע לתשובה. שבמושב החורף אנחנו נסיים את כל זה, או שלא נספיק. אני חושב שמגיע לוועדה הזו ומגיע לציבור לדעת את העניין הזה. אני מבקש ממך, תנסה, תשלח וואטסאפ, תגיד להם איפה אנחנו.

בסדר גמור.

תודה רבה לך, תודה רבה. בבקשה.

תודה, כבוד היושב ראש. בקי כהן קשת מהפורום למאבק בעוני. אני מבקשת פה שני דברים לומר. הראשון, לשם שינוי, משהו אופטימי. אני רוצה לברך שמהוועדה הזאת ומהשיח פה, לדעתי, נולד פה דבר מאוד מאוד חשוב. התנהל כאן בוועדה דיון על נשים בדואיות, לא רק נשים, אבל במיוחד נשים בדואיות שלא מצליחות להגיע ללשכת התעסוקה וכתוצאה מזה הן גם לא מקבלות הבטחת הכנסה, מה שמכניס אותן לחוסר ביטחון תזונתי, אותן ואת ילדיהן, למצב מאוד מאוד חמור.

והייתה התכתבות והיה המשך שלהם מול לשכת התעסוקה על שינוי נהלים, ואני רוצה ממש לברך את הביטוח הלאומי ואת כל הגורמים שהפנימו את העניין הזה והביאו לשינוי שהוא לדעתי חיוני כדי להבטיח פחות נשים וילדים רעבים.

זה ממש היה דיון שעלה פה ולדעתי מוביל לשינוי משמעותי ואני מאוד מאוד מקווה שהיישום של זה בידי הביטוח הלאומי הוא באמת ראייה. אני ככה קוראת את הכתובים, אני מתארת לעצמי שזו כוונת המשורר, שבאמת נשים בהבטחת הכנסה כדוגמת הנשים שהבאנו פה ושאין להן גם לשכה לידן, מטבע הדברים הן יקבלו הבטחת הכנסה בלי שיתחילו לדרוש מהן דרישה בלתי אפשרית להגיע למקומות האלה. זה הדבר הראשון שאני רוצה להגיד.

הדבר השני שאני רוצה לומר הוא עניין של תקציבים. יש זמנים ויש כסף, ואלה בעיניי שני הרכיבים הגורליים ברפורמה משמעותית.

זה לא עניין של תקציבים, זה עניין של אידיאולוגיה, של עדיפויות.

אני מסכימה איתך לגמרי.

אם ראש הממשלה חושב שצריך להשקיע בעשירים והכסף יטפטף למטה, זה כיוון, זה לא כסף. לכן השאלה מה הכיוון.

אני מסכימה איתך לגמרי שזו אידיאולוגיה, אבל הביטוי של זה בכסף, שאני הייתי שמחה לקבל תשובה מהאדון שיצא, כשהם מדברים על שינוי, חלק מהכסף ילך לדיגיטציה וחלק ילך על התארגנות מחדש באזורים, ואיזשהו סכום ילך לכאורה להתאמה למי שלא. אני הייתי שמחה לשמוע איך הכסף הזה מתחלק ואם התקציב הנוכחי לא בנוי להפחית את התשלומים הכוללים ללשכת התעסוקה, ואם כן, זה די ברור שכשמדברים על התארגנות אזורית מחדש, הכוונה היא לא שיפור והנגשה משמעותית של השירותים למי שצריך, אלא ההפך, אני הייתי מאוד שמחה לשמוע אם הוא יכול להגיד לנו אם יש כבר תוכנית ראשונה של כמה כסף ילך לכל אחד מהרכיבים.

תודה רבה לך, תודה רבה. אני מאוד מעריך את מה שאמרת, מאוד מעריך את העשייה, כל הכבוד. הגישה האנושית הנכונה ביותר היא להשקיע תחילה במוחלשים ביותר ולא בלמעלה ושיטפטף, אם יטפטף למטה. וגם מקבל קולות מעניים.

נציג משרד הכלכלה, בבקשה.

זהורית צדוק, אני מאגף מערכות מידע של משרד הכלכלה. אני רק יכולה להמשיך את מה שהוא אמר בקשר לכל תהליך הדיגיטציה שנעשה כרגע, אנחנו ממש בעיצומו של התהליך הזה. אני רוצה להגיד שהדיונים שלנו עם השר על הנושא הזה הם מאוד מאוד תכופים, כי הוא מאוד מאוד כן רוצה לקדם את זה, הדיגיטציה היא בראש מעייניו כרגע. ואנחנו כרגע בעיצומה של הכנסת איזושהי מערכת חדשה של אבחונים שתעזור לדורשי עבודה לעבור אבחונים בצורה הרבה יותר מעמיקה ונכונה וטובה, על מנת שבסוף הם יוכלו להגיע להשמה כאשר הכוונה היא שיש מעסיק בקצה, ככה שכל מי שמגיע יוכל לקבל השמה הרבה יותר מדויקת לכל התהליך הזה.

כן, כן, מי שמדבר, כולנו ביחד, בכנות, בצורה מאוד ברורה, יש את היישובים בנגב ויש את הכפרים הבלתי מוכרים. בינתיים אין ביישובים הללו, בכפרים, אין כפר אחד ערבי, אחד, כפר אחד שיש בו לשכת תעסוקה, זה אחד. ודבר שני, כשמדברים על דיגיטציה, לצערי הרב, לצערי הרב, ועם הכיוון הממשלתי, הכפרים הבלתי מוכרים לא יהנו מזה. לכן כל מה שאתם אומרים לא נותן מענה ישיר לסוגיה המועלית פה. לכן, מה שאתם עושים זה חשוב, וכל העולם ילך בכיוון הזה וזה חשוב ואנחנו איתכם, אבל זה פוסח מהבעיה שאנחנו מעלים פה, ואנחנו רוצים תשובה לבעיה הזו עכשיו.

קובי, בבקשה.

אני שוחחתי עם מנכ"לית שירות התעסוקה, עם ענבל משש. כמו שאמרתי, ואני אוסיף על זה עוד נקודה, הנושא בראש סדרי העדיפויות שלה. היא הייתה גם ברהט וכיוון שהיא רוצה לתת עדכון קונקרטי לדברים ומתוך אחריות ומתוך מקצועיות ותפיסה שירותית לטובת האוכלוסייה, לתת התייחסות קונקרטית לוועדה תוך 60 יום, אם זה מקובל עליך.

חברים, אתם יודעים שאנחנו, ברמה האישית אין בינינו כלום. אין עוינות, אין כלום, ממש. ואני ממש ממש מכבד. אבל יש דברים שאנשים מקבלים אותם אחרי שנה, אחרי שלוש שנים, אבל כשמתרגלים במשך עשרות שנים לאותו דיבור, אותו כיוון, בלי עניין קונקרטי, רוצים תשובות קונקרטיות. תשמע, תוך שלושה חודשים זה יהיה כבר חוק ואנחנו מתחילים לעבוד עוד שישה חודשים, אנחנו מבינים שזה הכיוון ואפשר לערער על כך. כלומר, עוד שישה חודשים נשב, נגיד, הבטחתם, קיימתם, לא קיימתם. זה שמשאירים את זה פתוח בראש, סולם העדיפיות, אתם יודעים את המשפט הזה, שמענו במשך עשרות שנים.

לא, אבל ניתן עדכון לוועדה באופן קונקרטי.

לכן אני חושב שאי אפשר, באמת אני אומר לכם, זה לא רק שלא נגדכם, אלא אפילו יש לי אמפתיה, אין לי שום דבר ביני וביניכם. אבל אנחנו רוצים תשובות קונקרטיות, אנחנו רוצים להבין. אם ממשיכים את הדיגיטציה או פוסחים מעל הכפרים הבלתי מוכרים או הכפרים הקיימים, יש עיר בנגב שהיא רהט ויש בה לשכת תעסוקה. בכפרים הערביים אין לשכת תעסוקה אחת, אחת. אפילו אם תמשיכו בדיגיטציה, יישאר אין לשכת תעסוקה אחת. וזו קבוצה מוחלשת, מגיעים אליה גם מכפרים בלתי מוכרים, לכן צריך לשכה פיזית שם. מתי הלשכה הפיזית הזאת תוקם? אנחנו רוצים לדעת תשובה. בבקשה, יש לכם תשובה?

אנחנו נעביר תשובה קונקרטית תוך מספר ימים.

מתי? עוד שבועיים? מספיק שבועיים, בסדר. תשובה קונקרטית. בבקשה, מרואן.

רציתי להעיר כאן, קיבלנו לאחרונה מידע באמצעות אתר כלכליסט ועוד אתרים על רפורמה בשירות התעסוקה, והרפורמה הזאת באה לקצץ עוד יותר את לשכות התעסוקה. ורציתי לשאול, האם הדבר הזה יעכב את כל התשובות? האם הדבר הזה בא לפגוע, או שאין בזה פגיעה במצב הנוכחי כי גם ככה יש פגיעה היום? והרפורמה, שהיא כנראה על סדר הוועדה, יכול להיות שהיא באה לפגוע עוד יותר במצב של היום.

אני הצגתי את הרפורמה כפי שהיא כתובה במחליטים וכמו שנאמר, קודם כול, היא בנויה משתי זרועות. הכוונה של הרפורמה היא לשפר את השירות, לא לפגוע בו.

אבל היא תצמצם, היא באה לצמצם עוד יותר את לשכות התעסוקה ולקשור אותן בביטוח לאומי.

עוד לא ראינו - - -

זה מה שכתוב בהחלטה, זה מה שכתוב בהחלטת הממשלה, לצמצם.

תגיד לי, כמה מוקדם ביותר אנחנו יכולים לערוך עוד ישיבה באותו נושא? שבועיים? אני רוצה לתאם איתם, אני רוצה תשובות. עוד שלושה שבועות עוד ישיבה פה.

10 בדצמבר אולי? שזה יום המאבק בעוני, אם אפשר, אדוני.

10 בדצמבר?

נשמח מאוד, זה יום המאבק בעוני.

זה גם זכויות האדם.

זה גם זכויות האדם וגם מאבק בעוני.

זה מתיישב מאה אחוז, זכויות אדם עם עוני. הצדק החברתי, זה מספר אחת בדמוקרטיה, יותר מהחרויות.

נשמח אם אפשר, אדוני.

אני מציע שנקבע את זה באופן שנוכל לבוא עם משהו קונקרטי, נראה לי שזה יהיה יותר טוב.

תודה רבה. הודא, מסכימה? מתאים לך?

הוא מבקש עוד 60 יום.

לא, ב-10 בדצמבר, הודא.

10 בדצמבר מקובל עליי.

בסדר. גם מרואן, בסדר? תודה רבה. אנחנו מקיימים עוד ישיבת מעקב עוד שלושה שבועות.

כדאי שנשמע גם את משרד התקשורת בזום על הפריסה.

אם איילת אמרה כדאי, זהו. בבקשה, אדוני.

זה כדי שנראה אם יש משהו, כדאי שגם הוא ייערך בהתאם.

שלום, אני מתנצל, הייתה לי איזושהי תקלת יומנים ולכן אני בזום, קודם כול אני מתנצל. במשרד התקשורת אנחנו אמונים על פריסת הסיבים במדינה בכלל ובפרט באזורי הנגב, ביצענו שני מכרזים. אם אדוני היושב ראש יכול לכוון אותי, האם אתם מכירים כבר את הרקע או שמא אתם רוצים דברים יותר קונקרטיים, אני אוכל להתייחס בצורה יותר ברורה.

כן. הודא ממרכז הדו-קיום בנגב רוצה לשאול אותך שאלה ולכוון.

משרד התקשורת שלח תשובה לוועדה שבה יש לינק למפת הפריסה של הסיבים האופטיים, איפה אתם יודעים שיש סיבים ואיפה אין לכם מידע. יש לכם מידע רק לגבי רהט. לישיבה הבאה, אני אשמח מאוד אם יהיה לכם מידע על כל היישובים הבדואים האחרים, מה קורה עם הסיבים האופטיים שם? מי מבצע את העבודה? אילו חברות זכו במכרז והתחילו לעבוד או שלא התחילו לעבוד? לוח זמנים.

מקווה שאתה רושם את השאלות, כי אם אין לך תשובות לכל שאלה, בפעם הבאה, עוד שלושה שבועות תהיה לנו עוד ישיבת המשך, נשמח לשמוע.

בסדר גמור, אני רושם.

אני רק אגיד אמירה כללית, שהוצאו שני מכרזי תימרוץ לאזורים שחברת בזק לא בחרה וחלק גדול מהאזורים שאנחנו דנים בהם הם אזורים שחברת בזק לא בחרה. לא כל החברות עומדות במחויבויות שלהן ואנחנו פעלנו בחלק מהחברות לקחת בחזרה את המקומות כי לא רצינו שהעסק ימרח על פני הרבה שנים, אלא שמיד נוכל לטפל בהם. חלקם הוצאו, פורסמו, כך שחברת בזק תוכל לשקול שוב את הבחירה בהם, ואני אעדכן בכל הפרטים בפעם הבאה, כמו שנתבקשתי.

תודה רבה לך. אני מתכוון להפסיק את הישיבה הזו עכשיו עד לישיבה הבאה. מישהו רוצה להתייחס למשהו? טוב, הישיבה נעולה. עוד שבועיים-שלושה נקיים עוד ישיבה, ברשותכם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:09.