פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



11
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
28/10/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 213
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ו בתשרי התשפ"ה (28 באוקטובר 2024), שעה 10:06

קידום החלטת הממשלה להעלאת קהילת בני המנשה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

משה פינס - משנה למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

הרב יהודה עמיחי - מ"מ ראש מערך הגיור, משרד ראש הממשלה

ישראל ונחוצקר - מנהל אגף בכיר גיור, מערך הגיור, משרד ראש הממשלה

הרב ד"ר רפאל דיין - ראש תחום תעודות ואישורים, נציג הרב הראשי, מערך הגיור, משרד ראש הממשלה

איתן דל - עוזר מנכ"ל, הרבנות הראשית לישראל

אלמוג מוסקוביץ' - מנהל עידוד עלייה ושיווק, הסוכנות היהודית

ענבר רוימי - מזכ"ל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל

עידית בלאושטיין - מנכ"לית, עמותת שבי ישראל

צבי חאוטה - נציג בני מנשה, עמותת שבי ישראל

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



קידום החלטת הממשלה להעלאת קהילת בני המנשה

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת עלייה, קליטה ותפוצות. היום 28 באוקטובר 2024, כ"ו בתשרי תשפ"ה, הנושא הוא קידום החלטת הממשלה להעלאת קהילת בני המנשה. אנחנו נמצאים ביום ה-388 מאז טבח 7 באוקטובר ועדיין 101 חטופות וחטופים נמצאים בשבי חמאס.

אנחנו קיימנו שבע ישיבות בנושא, בישיבה האחרונה ציין משה פינס, המשנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה שהצוות הבין-משרדי סיים את העבודה שלו וההמלצות שלו לשר, שיש כ-2,900 ממתינים בהודו שיש להם קרבה ראשונה בישראל ושבעצם את המכסות לעלייה תקבע הרבנות הראשית בהתאם ליכולתם לגייר, ושבקרוב תתקבל החלטת ממשלה לגבי המשך העלאתם של בני המנשה ליישום בתקציב 2025.

במקביל, משרד העלייה והקליטה קיבל החלטה להאריך את משך השהייה של בני המנשה במרכזי הלימוד והגיור משלושה חודשים לחצי שנה, ורשימות הממתינים הוכנו על ידי עמותת שבי ישראל בשיתוף הקהילה. אני אציין שעליית בני המנשה זה כבר משהו שנמשך יותר מדי זמן, לצערי גם אנחנו נתקלנו אפילו בחללים בשנה האחרונה שבני המשפחה שלהם עדיין שם. המטרה שלי היא בסוף לזרז את ההחלטות בעניין הזה.

החלטות הממשלה הקודמות התקבלו ב-25 באוקטובר 2020, נתנו מתן אשרה לישיבת ארעי לקבוצה לצורך הליך גיור ולהעלות 250 איש. ב-6 בדצמבר 2020 החליטו להעלות 257 איש. העלות של אותה החלטה הייתה אז 4,584,748 שקלים. ב-9 במאי 2021 אישרה הממשלה להביא עוד 548 אנשים, העלות לביצוע ההחלטה הייתה 17,480,000. אני לא מצליח להבין את היחסיות אבל כשמעלים בערך פי שניים והתקציב גדל פי ארבע.

העלויות העיקריות היו בעבור הטסה, הליכי גיור וקליטה בישראל. בהחלטות הקודמות היה מימון משותף של הסוכנות היהודית עם העמותה. הליכי הקליטה, דמי הקיום, הם לא זכאים לסל קליטה כמובן עד שהם לא מסיימים את הליך הגיור, שולמו על ידי משרד העלייה והקליטה. ישנה החלטת ממשלה מיום 30 ביולי 2023 על קליטת קהילת בני המנשה. החלטה לפני יותר משנה, עדיין לא ראינו את יישום ההחלטה שלה, מה יושם בהחלטה.

בכל מקרה, אני ביקשתי לקבל את המידע ואנחנו חוזרים עוד פעם על מה נמצא בעצם על שולחננו. יש כ-2,900 מועמדים לעלייה שעם קרבה ראשונה לבני משפחה שנמצאים בישראל. אני ביקשתי לקבל מה ההערכה התקציבית לעלייה הזו, כמה יוכלו לעלות במסגרת החלטת הממשלה בנושא, והאם קיימות מכסות למתגיירים שהרבנות הראשית קובעת מדי שנה. האם נקבעו מכסות לגיור מבחינת הרבנות הראשית גם בעליות הקודמות, ומה היו בעצם הקריטריונים לקביעה הזו. בבקשה, מר פינס, נתחיל ממך.

בוקר טוב. האמת שאת הבקשה לדיון הזה קיבלנו אתמול, לפחות אני קיבלתי אתמול.

הדיון נקבע בסוף הדיון הקודם.

לא, נכון, נאמר באופן עקרוני בעל פה, אבל בוא, הייתה תקופת חגים גם באמצע.

כדאי שתבדקו במשרד, קורה לכם הרבה עם זימונים.

בסדר. כך או כך, כמו שגם אמרתי בעבר, החומר קיים וגם מוכן ונעשתה עבודה רבה וגם בימים האלו, כמו שגם ציינתי בישיבה הקודמת, מתקיימים דיוני תקציב, עכשיו ממש מתקיים דיון תקציב לשנת 2025, בין היתר גם בנושא הזה של עליית יהודי בני מנשה.

זאת אומרת שבתקציב שאמור לבוא לממשלה ביום חמישי זה יופיע?

אמור להיות סעיף של עלייתם של בני מנשה.

על איזה תקציב אתם מדברים?

אתמול היו דיונים גם בערב, עכשיו מתנהלים דיונים. שוב, בגלל שאתמול קיבלתי אני את ההודעה, אני לא שם, אני פה, לכן אני לא יודע כרגע להגיד איך זה מתנהל ואיפה.

אתה יודע להגיד מה התקציב? מה אתם ביקשתם, מה משרד העלייה ביקש.

אני יכול להגיד כרגע מה אנחנו ביקשנו בתוך המסגרת, אני רק אתן איזשהו תהליך של מה כן נעשה עד היום בנושא הזה, ואני אחלק גם את הוועדה הבין-משרדית לשניים. הייתה ועדה בין-משרדית שקמה בהחלטת הממשלה הקודמת שהתעסקה בקליטה של בני מנשה ובין היתר קיבלה החלטה איך תראה העלייה הבאה ואילו דברים נעשה טוב יותר ממה שעשו בעליות הקודמות.

אני רק אתן את זה בנקודות משמעותיות. מה שהיה בסבבים הקודמים, מרכזי הקליטה פעלו 75 יום ומשמה הם למעשה פוזרו ברשויות והמשיכו את תהליכי העברית והשלמת הגיור במסגרת הרשויות, קיבלו עברית מאוד בסיסית.

אבל זה, דיברנו על זה בישיבה הקודמת.

כן, אני נותן רגע - - -

לא, תשמע, אין לנו הרבה זמן. לא צריך לחזור, הכול בסדר. אין לך מה לחזור על הדיון הקודם.

יש לזה משמעות תקציבית, למה שאני אומר. כבוד היושב ראש ציין את הסכום, חשוב לציין את זה כי בסוף יש לזה גם השלכה משמעותית תקציבית להחלטה הנוכחית שלנו כרגע. אני אומר, השינויים שמוצעים למעשה זה חצי שנה במקום 75 יום, סיום התהליך של הגיור באופן מלא, כולל שהדיינים ישבו בתוך מרכז הקליטה ויבצעו את כל הפעולה הזאת מההתחלה ועד הסוף. כל אולפן עברית א' יהיה מרוכז במרכז בצורה מסודרת, הילדים, תהיה להם פעילות בצורה מסודרת, הסדרת כל הטופסולוגיה תהיה בצורה מסודרת. יהיה יריד תעסוקה מסודר בתוך מרכזי הקליטה, יהיה יריד רשויות בתוך מרכז הקליטה כדי שאנשים, המשפחות עצמן יבחרו לאיזה רשות הם רוצים להשתבץ בשלב השני וכל המשמעויות למעשה.

ויש עוד הטבות משמעותיות שעוד אנחנו בתוך הדיונים עם האוצר, לכן אני פחות רוצה לגעת בהן כרגע, כמו נושא מענקי דיור וכאלה, אני לא אכנס אליהם כרגע כי שוב, זה כרגע נמצא בתוך דיונים. אנחנו מדברים על סדר גודל של 22 מיליון שקלים ל-500 נפש. זאת אומרת, זה 22 מיליון שקלים ל-500 נפש, זו עלייה של שנתיים. דיברנו על 250 בכל חצי שנה, 250 חצי שנה ועוד 250 חצי שנה. כך שאנחנו מדברים על עלייה של כ-1,000 נפש ב-44 מיליון שקלים, כרגע זה נמצא בתוך הדיונים של 2025, זה בהקשר הזה.

מערך הגיור, שלום. יש מכסות לגיור? מכסות, דנים בהן בוועדת חוץ וביטחון.

לפני המכסות, אני רוצה נקודה חשובה. גם במהלך הדיונים שביצענו במהלך הוועדה וגם שמענו את נציגי הקהילה, כולל שבי ישראל ודגל. השאלה הייתה שאלה עקרונית, האם נכון לעשות עלייה אחת גדולה ומשמעותית או באמת לעשות עליות קטנות. אני יכול לומר שלא הייתה החלטה חד משמעית גם מצידם, מה נכון ומה טוב עבור ההשתלבות של האנשים עצמם בחברה הישראלית, לכן אני משאיר את זה רגע ככה.

אני אגיד לך מה נכון מבחינה ציונית, בסדר? אני נגד קביעה של מכסות לעלייה. מכיוון שמדובר על הליך גיור ולא הליך עלייה רגיל, אתה נכנס פה באמת לסוגיות התקציביות. ובסוף, לטעמי, המגבלה היחידה שעלולה להיות באירוע הזה היא באמת מגבלה תקציבית. מדובר על אנשים שזקוקים למרכז קליטה עם גיור. מבחינתי, כל מי שניתן באירוע הזה, ככל שהמספר יהיה גבוה יותר, כך יהיה טוב יותר, גם לקהילה כקהילה.

בוקר טוב. קודם כול, אני צריך להגיד, הקדמה. אנחנו, מערך הגיור, תפקידנו לגייר. אנחנו לא עוסקים בעלייה עצמה, אנחנו עוסקים רק בשלב השני או בשלב הגיור עצמו.

אבל הוא תנאי לעלייה.

נכון, נכון, נכון. הקדמה שנייה, באופן עקרוני, על מערך הגיור, ידוע כאן, ממונה נשיא בית הדין העליון, הרב הראשי שהוא מתפקד כנשיא בית הדין הגדול. בינתיים אין נשיא, זאת אומרת אין היום נשיא לבית הדין הגדול. עד שימונה, עוד שבוע, עוד שבועיים, אני לא יודע מתי זה יקרה, הסיפור הזה.

תשתף אותי קצת בבירוקרטיה הזאת. הרי מי שאמור להיות זה הרב יצחק יוסף, או שאמור להיות הרב האשכנזי שיבחר?

יצחק יוסף היה.

סליחה, דוד יוסף או הרב האשכנזי שיבחר?

עוד לא, הם ביניהם צריכים להחליט. זו החלטה שביניהם.

זה לא מתחלף, פעם זה, פעם זה?

כן, אבל מי ראשון, עוד אין אף אחד ראשון.

יש אחד שנבחר.

טוב, זה לא, במקרה הוא נבחר.

במקרה?

לא, אני מתכוון שבשני לא הצליחו לבחור, לכן יחכו עוד כשבוע-שבועיים. בכל מקרה זה בשבוע הבא.

מתי הבחירות?

חמישי.

ב-5 בנובמבר?

לא, יום חמישי הזה.

חשבתי שעשו את זה יחד עם הבחירות לנשיאות בארצות הברית.

לכן כל מה שאני אומר כאן אני יכול להגיד רק על העבר, אני לא יכול להגיד על העתיד. אם יבחר רב ראשי חדש, חלק מהדברים זה יהיה בסמכותו של הרב הראשי החדש.

אבל אנחנו זקוקים לאישור הרשימה כתנאי מקדים?

אני אסביר, אני אסביר שנייה אחת. לכן אני הקדמתי שאני יכול לדבר על העבר, לא יכול לדבר על העתיד. מה שיהיה בעתיד, שבוע הבא, שבועיים, מתי שיהיה. אנחנו ודאי מתכננים פגישה על הנושא הראשון, זה בני מנשה עם הרב הראשי או נשיא בתי הדין, זאת תהיה אחת הפגישות הראשונות שאנחנו נעשה.

יש לכם גם את זה וגם את אתיופיה.

גם אתיופיה, אבל אתיופיה אנחנו מתקדמים יפה. לגבי מה שהיה עד עכשיו, הנוהל שהיה מ-2007, לא משנה, מתחילת ההליך, הוציאו משלחת מטעם הרבנות הראשית להודו נקרא לזה, ושמה הם בחנו את האנשים שנמצאים, האם הם כבר מספיק ראויים להגיע כיהודים כדי שתהליך הגיור יעבוד פה מהר וטוב.

זה מה שמשה אולי ציין בהתחלה, שהייתה בהתחלה תקופה קצרה יותר, האריכו את זה לחצי שנה מכיוון שהיה צריך להשלים את ההליך הזה של הגיור, ואנחנו חושבים שזה די נכון. הייתה בהתייעצות האחרונה, אני אומר במפורש האחרונה, עם הרב לאו, שאני עוד הייתי בה, דובר על 1,000 איש מכיוון שהרב לאו אמר, אי אפשר לקלוט הרבה ולהעביר גיור טוב. זה מסובך מאוד, מורכב מאוד. לכן 250, 250, בסך הכול 2,000 בקבוצה הראשונה, זה היה די מקובל עליו. שוב פעם, אני אומר במפורש, אם יבוא נשיא בתי דין חדש שיגיד שהוא רוצה 1,500 - - -

אבל לכאורה, בעיקרון יש רשימה שכבר אושרה על ידי נשיא בית הדין.

לא, לא, לא. יש רשימה של שבי ישראל, של העמותה.

של 2,900.

של 2,900. מתוכם יוצאת ועדה.

אבל לא יצאה ועדה כבר והכינה?

לא, עכשיו לא.

לא, הייתה צריכה לנסוע להודו ומלחמה ועניינים ורבנות.

היא צריכה לצאת, ועדה מטעם הרבנות הראשית, מערך הגיור, והיא צריכה לבחור או להגיד, אלו האנשים הכי מוכנים לקידום ולקדם אותם בדרך הזאת של הדברים, ככה זה עבד תמיד. ואז הם מגיעים פה למרכזי הקליטה, עוברים גם את הגיור במסגרת הזאת, מרכזי הקליטה. והאמת היא שהם צריכים לצאת, לדעתי, ממרכז הקליטה כבר יהודים לכל דבר.

זאת המטרה.

כן, זאת המטרה, אסור שהם ישהו שם, במרכזי הקליטה יותר מדי. וככל שהם יהיו מוכנים יותר, זה ילך יותר מהר במרכזי הקליטה. זו התוכנית בגדול של הדברים. כפי שאמרתי, עכשיו יבחר נשיא בית דין העליון הגדול חדש והדברים יעברו איתו בסיכום, הדברים הללו, ואני מעריך שאנחנו נוכל להוציא ועדה עוד חודשיים או משהו כזה שצריך למצוא את האנשים וצריך למצוא את הדיינים שיוכלו לעשות את הדבר הזה. הם יבחנו את ה-2,900, ומתוכם הם יוציאו 1,000 שיעלו בשלב הראשון, בהחלטה הראשונה.

אין לנו עניין, המספור מה שנקרא, זה לא מכסות, זה פשוט כדי להקל על תהליך הגיור. זאת אומרת, אם אני אביא הנה 1,000 בבת אחת, אנחנו נקרוס עם הדבר הזה, כמו שקרה לנו עם האתיופים בסוף היום, שקרסנו עם הגיור האתיופי מכיוון שהיו יותר מדי. חלילה, לא אגיד יותר מדי, אבל לא יכלו לעמוד בעומס של הדבר הזה. ולכן אנחנו חושבים שהנושא הזה, אבל הוא עומד בראש סדר העדיפויות.

אני רוצה להגיד גם בשם הרב רפי ואני, היינו גם אצל רב עמר, שהוא מאוד דוחף בעניין הזה וגם הרב לאו דחף את זה. עכשיו, מי יהיה החדש, אני לא יכול להגיד שום דבר, כפי שאמרתי, אני לא יכול לדבר על העתיד, אני יכול לדבר על העבר. הרבנים בכללותם דחפו לעניין, למרות שהם לא יהודים, זאת אומרת, צריך לדעת, בני מנשה הם לא כמו האתיופים שהיו להם אילו שהן שאריות, הם מוגדרים הלכתית כלא יהודים שצריכים לעבור את כל תהליך הגיור.

הם לא מוגדרים זרע ישראל?

לא, הם לא.

הם הוגדרו על ידי רבנים מסוימים, שהם הגדירו אותם.

היו כאלה שאמרו.

יצרו סביבה מאיזו שהיא קהילה משמעותית ויש המון סימנים כביכול. בוא נגיד, הרב דוד לאו אומר שהם המתגיירים הטובים ביותר שקיימים היום, זו אמירה.

זה נכון, זה נכון, באמת, אין שום ספק בזה. אבל יש תשובה של הרב עמר שהוא כותב מפורש שבני מנשה צריכים. וגם אחר כך הרב לאו, אבל זה נכון מה שהרב לאו - - -

הרב עמר אמר את זה גם על הסובוטניקים, כיהודים גמורים ועצר את העלייה.

נכון. זהו.

רבנות.

כרבנות אין לי הרבה מה להוסיף על מה שנאמר על ידי מערך הגיור מהסיבה הפשוטה שמי שקובע את המכסות שמערך הגיור מדבר עליו זה נשיא בית הדין הגדול. הוא אומנם הרב הראשי לישראל.

בוא שנייה, בעצם נשיא בית הדין הגדול לא קובע את המכסות, אלא הוא אומר, אלה מתאימים. אני לא אוהב את השימוש במילה מכסות, אבל הקצב נקבע בהתאם ליכולת הקליטה של מערך הגיור כדי לבצע את הגיור באופן רציף, אוקיי? לא הייתי קורא לזה מכסות, אני לא אוהב את המילה הזו, אני חושב שהיא לא נכונה.

מקובל.

קצב העלייה נקבע בהתאם ליכולת הקליטה של מערך הגיור, זה הכול. אם היו לך במערך הגיור עוד 100 דיינים שעוסקים בגיור, יכולת כנראה.

וגם מרכזי קליטה.

ועוד מרכזי קליטה.

כן, הייתי יכול, בלי שום ספק.

ולנו כרבנות אין מה להוסיף בנושא. יש הפרדה בין המוסד, הרבנות הראשית לישראל לבין בית הדין הרבני הגדול. מי שקובע את הדברים הוא נשיא בית הדין הגדול. הוא אומנם הרב ראשי לישראל, אבל לנו כרבנות אין מה להוסיף בנושא.

קודם עידית ואחרי זה צבי. בוקר טוב, עידית.

שלום, בוקר טוב.

את לא שמעת את תחילת הדיון.

לא, לא יכולתי כי הייתה איזו בעיה ולא נתנו לי להיכנס.

את רוצה להוסיף משהו בהקשר לרשימת הממתינים לגיור ולמוכנות שלכם?

זו הרשימה שאנחנו הבאנו, רק להגיד שבנוסף, בגלל הבעיה של המלחמה בהודו, אנחנו עשינו כמעט 1,000 ראיונות בזום, שזה יהיה לרשותם של מי שילך. אנחנו תומכים גם שיסעו להודו ואנחנו נארגן את כל הנסיעה והכול, אבל גם שתדעו שיש רעיונות בזום עקב המצב גם שם.

מה המצב היום בקהילה שם מבחינת הביטחון?

ממשיכה המלחמה, זה אותו מצב. המפונים הם מפונים, אבל בגלל המצב שלנו יש לנו פחות אפשרות לעזור להם, אבל מנסים לעשות את המקסימום האפשרי.

אוקיי. צבי, אתה רוצה?

בוקר טוב ושבוע טוב. המצב בהודו, במדינת מניפור עדיין נמשכת המלחמה, זה דבר שיקח זמן, המצב לא משתפר בינתיים, מחכים לעלייה. קודם כול, אני מאוד מעריך את משה פינס, מה שהוא עושה, הרבה דברים, הוא מתקדם מאוד ויש עוד, הראיונות בהודו, המוכנות, לפחות 2,900, 2,800 מוכנים, מוכנים לגמרי. למה? בפעם האחרונה ראיונות האיכון נעשו ב-2014 כבר. מאז 10 שנים לא עשינו, אבל המוכנות מאוד מאוד גבוהה כבר, מאוד גבוהה. הכול תלוי בנו, בעזרת השם נעשה את כל המלאכה.

תודה. משה, אתה רוצה להוסיף משהו?

אני אומר, אומנם הרעיונות בזום הם בהחלט שלב משמעותי שמסייע לנו, אבל בסוף צריך לבצע את הראיונות בפועל בהודו. אני אומר, זה עוזר בבחירת האנשים לקראת הדיינים, אבל זה לא במקום, צריך לקחת ולדעת לדעת שזה הנתון שגם בית הדין קבע. כי נשאלנו את השאלה הזאת בעבר, בדקנו, והתשובה הייתה ברורה, לכן חשוב שזה גם יהיה מונח. זה כלי משמעותי כדי באמת מתוך אותה קבוצה להביא את אותם אנשים. ושוב, צריך לזכור שאותם אנשים זו סגירת משפחות, בסדר? שלב ראשון שאנחנו מדברים עליו זה סגירת משפחות. זה לא אחד מפה, אחד משם רק כדי להגיע למספר, אלא כדי להשלים משפחות מלאות. עד כאן דבריי.

הסוכנות היהודית, אלמוג.

שלום לכולם. בקצרה, הסוכנות תשמח כמובן להירתם לנושא, לסייע בשיתוף פעולה עם משרד העלייה והקליטה ובהתאם לדרישה שלו. אנחנו כבר כן עובדים על הכנה ונערכים למרכז קליטה שיתאים לעלייה הזו במידת הצורך. ברגע שהדברים יתקדמו, אנחנו נכנס יותר לפעולה.

אתם מוכנים גם להשתתפות תקציבית כמו שהשתתפתם בהחלטת הממשלה הקודמת מ-2021?

נכון. גם זה וגם בשוויי כסף. זה בעצם מרכז קליטה, אבל גם אם יהיה צורך אנחנו נבחן השתתפות בכסף ממש, כמו בפעם שעברה.

אוקיי. אגב, שבי ישראל, אותה שאלה גם אליכם. אני רואה שגם אתם לקחתם חלק בהחלטת הממשלה הקודמת, עידית.

אנחנו מוכנים להשתתף כמו כל הפעמים הקודמות, כמובן זו המהות שלנו כעמותה בין היתר. וגם רציתי להוסיף למה שמשה פינס אמר, שאנחנו בנינו את הרשימה כדרישה של משרד העלייה והקליטה לפי קרבה משפחתית. זאת אומרת, זה לקוח בחשבון שהרשימה בנויה בדרישה הזאת, שיהיה איחוד משפחות.

אוקיי. אם אני מנסה לסכם את הדברים שנאמרו כאן, מישהו עוד רוצה להוסיף משהו? תראו, אני חייב לומר, ואני בעניין הזה פונה לכולם, יש בעיניי דחיפות גדולה מאוד בעלייה הזו, קודם כול ברמת איחוד המשפחות. העובדה שמשפחות קרועות זה רע מאוד מבחינתנו, וגם העובדה שיש איזושהי קהילה שכן מכירים בה כקהילה ולא מכירים בה כקהילה והיא הולכת ומתפתחת שם והיא גדלה שם רק מייצרת לנו את הבעיה הזו כבעיה שהולכת וגדלה. אתה לא מביא את כולם, הקהילה גדלה שם, עכשיו נשארו לך עוד אנשים, בדיוק כמו שקרה לנו עם קהילות אחרות.

ולכן אני חושב שיש פה דחיפות גדולה לעלייה הזו, בין היתר גם בגלל המצב הביטחוני שם, ודווקא בימים האלה. אני חושב שדווקא זאת הזדמנות, ככה צריך להסתכל על זה. ולכן הבקשה שלי פה גם לממשלה היא לעבוד במקביל ולא בטור. זאת אומרת, יש דברים שלא תלויים בנו, יבחר הרב הראשי, יסיים שם, נדע מי יהיה נשיא בית הדין הגדול, אפשר יהיה לסגור את האירוע מהבחינה הזאת, אבל יש עוד הרבה מאוד דברים נוספים שגם הם צריכים להיסגר כשאנחנו רוצים לעשות החלטת ממשלה.

אני מבקש לקבל עדכון אחרי שתסיימו את דיוני התקציב, האם בתקציב שמגיע ביום חמישי לממשלה יש תקציב לטובת עליית בני המנשה וכמה. זה אולי השלב הראשון שממנו נבין מה התוכניות של הממשלה. כי אם אין תקציב ביום חמישי בתוכנית, זאת אומרת, זה עדיין לא אומר שיש תקציב, זה רק אומר שאם בתוכנית הממשלתית ביום חמישי אין תקציב, בכלל כל הדיון הזה מיותר, זה הסטארטר. ומתוך התקציב הזה נדע לגזור את ההחלטה שעליה אתם צריכים להתחיל לעבוד מבחינת הניסוחים שלה ולהעביר אותה, ולאחר מכן לראות בתוך התקציב הזה כמה אפשר להוסיף מהסוכנות היהודית, כמה אפשר להוסיף משבי ישראל ולהתחיל לנסח החלטת ממשלה במקביל לעבודה מול בית הדין.

לכן אנחנו צריכים לקבל כמה דברים. אני מבקש מיד אחרי החלטת הממשלה, במייל אפילו, לעדכן את הוועדה כמה תקציב אושר לטובת עליית בני המנשה בממשלה ככל שאושר, או אפילו ככל שסוכם עם אגף התקציבים, כי הרי יכול להיות שתגיעו כבר מסוכמים על המספר הזה עם אגף התקציבים.

נכון לעכשיו אין סיכום.

נכון לעכשיו אין סיכום, אני יכול להעריך שגם לא יהיה תקציב, אבל זה לא קשור, זו כבר הערכה פוליטית, זו לא הערכה. אבל ככל שישנה איזושהי אמירה, גם יכול להיות שיש סיכום עם משרד הקליטה ועדיין לא יהיה תקציב, זה עדיין לא אומר, אבל לפחות שנדע איפה אנחנו עומדים כבר בתחילת שבוע הבא מהבחינה הזו.

במקביל, לכשיבחר רב חדש, אנחנו נוציא מכתב למי שיבחר עם פנייה לשים את זה בסדר העדיפויות העליון. ואז נקבע, אחרי שיבחר רב ראשי וכבר נכנס לתוך התהליך, נקבע פה איזושהי ישיבת מעקב כדי לקבל מכם את לוחות הזמנים ליציאת משלחת וכל התהליך הזה, בהנחה שיש תקציב ובהנחה שכבר אנחנו יכולים להתקדם לכיוון של החלטת ממשלה. אבל המפתח עוד לפני הכול יהיה יום חמישי, אפילו ברמת הצהרת הכוונות. כי גם אם לא יהיה תקציב עכשיו וגם אם לא יאושר תקציב, יכול להיות שבממשלה הבאה כבר יש איזשהו בסיס של הסכמות שאיתו ממשיכים הלאה.

אני אומר לכם עוד פעם, בעיניי, מבחינת סכומים, משרד העלייה והקליטה וממשלת ישראל יוכלו לעמוד בתקציב של 10 מיליון שקלים לטובת העניין הזה, תוסיף עליו את תקציב הסוכנות היהודית, תוסיף עליו את תקציב שבי ישראל – אתה כבר ב-2025 מצליח להעלות סדר גודל של 350-300 מהקהילה. יסגרו חמישה משרדי ממשלה, יתפנה לכם הרבה כסף.

אפשר לשים מרכזי קליטה במשרדים.

כן, יכול להיות, רעיון לא רע. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:34.