פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



70
הוועדה לביטחון לאומי
01/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 306
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום ראשון, ל' בחשון התשפ"ה (01 בדצמבר 2024), שעה 10:00

סיור הוועדה בעיריית באר שבע

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר
משה סעדה

יסמין פרידמן

יוסי מימון - רח"ט מדיניות פנים, המטה לביטחון לאומי

ליאור מזרחי - ראש מנהלת מערכי אכיפה, המשרד לביטחון לאומי

משה ברקת - ניצב בדימוס, יועץ הוועדה לביטחון לאומי לנושא מלחמה בפשיעה

רוני הרשקוביץ - רכז, מרכז המידע והמחקר של הכנסת

בני מגרלישוילי - מנהל אגף הפיקוח והשיטור העירוני, עיריית באר שבע

נצ"מ שלומי דראי - מפקד תחנת באר שבע, השיטור העירוני, עיריית באר שבע

פקד איליה לוינסון - מפקד השיטור העירוני, עיריית באר שבע

איליה זברובסקי - סגן מפקד היחידה לביטחון אישי, באר שבע

תמי איבגי חדד - מנהלת מחלקת התנדבויות בחירום, עיריית באר שבע

חנן בר זוהר - מנהל פארק נחל באר שבע, עיריית באר שבע

לאה גופר

מיכל, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סיור הוועדה בעיריית באר שבע

(מרכז השיטור המקומי)

מכובדיי, בוקר טוב ותודה רבה על האירוח. למי שלא יודע, אני אחדש שנפלה בידי ההזדמנות להיות פה חבר מועצת העיר, וכבר בשנות האלפיים הראשונות בני היה פה מנהל וקשרנו קשרי ידידות טובים, אז אני שמח לראות שהוא מארח אותנו פה היום.

לפני הכול, אנחנו ביום ה-422 למלחמה, כאשר ברקע אנחנו שומעים על הסדרות, ומי שרוצה לשמוע עוד יותר דברים, אז ישנן התפתחויות מסוכנות בסוריה, ולא הייתי רוצה שהמפעל לנשק כימי ייפול בידיהם של המורדים.

באופן פרדוקסאלי, אנחנו, האיראנים, רוסיה וסוריה ביחד נגד אוקראינה וטורקיה – משהו פה מטורף, אבל זה מה שקורה כשהמלחמות האזוריות צוברות נפח. צריך לזכור שבמקביל, כוחותינו ממשיכים להילחם בעזה וביהודה ושומרון. אתמול עוד פעם הותר לפרסום הבלתי אפשרי הזה עם סמ"ר ראשון זמיר בורק, לוחם מפקד פלוגה בהנדסה שנהרג מירי של טיל נ"ט, אם אני מבין נכון, והמחיר שאנחנו משלמים עבור הניצחון, הוא מחיר לא פשוט.

עם כל זה, ואחרי שאני אומר בכל בוקר תודה לאותם חיילים וחיילות, שעושים את הכול כדי שנוכל לשבת פה, אנחנו חייבים גם לנהל שגרה, והשגרה הזו בחודש הקרוב מקבלת מפנה – אנחנו הולכים לכתוב מחדש את התקנות ואת החקיקה של השיטור העירוני בארץ בכלל.

אחד הדברים שאני עושה בשנה האחרונה ביתר שאת, זה לעבור במקומות שבהם יש שיטור עירוני ולשמוע את הלקחים שלכם, כי בסוף אנחנו רוצים לקחת את הניסיון והלקחים שלכם ולהטמיע אותם בתוך אותן תקנות והגדרות שמי שעובד עליהן הכי הרבה, זה ליאור מהמשרד לביטחון לאומי, ואני רוצה שזה יהיה הכי טוב שאנחנו יכולים.

ברעיון המרכזי אנחנו הולכים על ההתאמה של השיטור העירוני לכל רשות על פי המאפיינים והאתגרים שלה. זאת אומרת שיהיו דברים כוללים שהם של כולם, לרבות פקחים ושוטרים - - - גם את השם פקחים אני רוצה להחליף, אז אם תמצאו לי שם טוב אני אשמח, כי פקח מסייע זה נשמע לי קצת פחות ממה שהוא באמת עושה.

בסופו של דבר, מבחינתנו, יהיה שיטור עירוני בתוך עשור בכל רשות שתרצה, מכיוון שהבנו שהשיטור העירוני הוא בונוס שמכפיל כוח ואנחנו לא יכולים לוותר עליו, למרות שהמשטרה בשנה האחרונה מתעצמת מבחינת כוח אדם, יש יותר קליטות מאשר עזיבות ופרישות, והפער היום הוא 1,500 לטובת המתגייסים. זאת אומרת שיש כמעט 3,000 מתגייסים מול 1,500 משתחררים, כך שגם פה אנחנו בכיוון טוב.

באר שבע באופן בלתי פורמלי כבר עוסקת בשיטור עירוני מתחילת המאה, ועוד בזמנו של טרנר בקדנציה השנייה שלו, אני הייתי אחראי על החירום במועצה. באר שבע מטפחת את הרעיון הזה של השיטור העירוני או המשטרה העירונית, כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה, עוד מתחילת שנות האלפיים, כך שהנושא הזה פה אמור להיות עם הכי הרבה לקחים.

הבמה שלכם, ופעם נוספת אני אומר תודה על האירוח. בבקשה.

אנחנו שמחים לארח אתכם, גם את החברים שאני מכיר וגם את אלה שפחות, זה כבוד עבורנו לארח אתכם, ומבחינתנו זו גם הזדמנות טובה לחשוף את הפעילות של השיטור העירוני ושל תחנת באר שבע בעיר. כבר בפתיח אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה שיש לנו מול ליאור מזרחי שלאורך כל הדרך אנחנו מקבלים ממנו סיוע, עזרה והכוונה בכל מה שהוא יכול. שיתוף הפעולה מול התחנה ראוי לציון ברמה גבוהה מאוד, ולכן יושבים פה גם מפקד התחנה, קצין אג"מ, מפקד השיטור ומנהלי הצוותים אצלנו בשיטור העירוני.

ברשותך, חבר הכנסת צביקה, חשוב לנו דווקא להתחיל ולהציג את העשייה של המשטרה בעיר, שמשמעותית מאוד גם לשיתופי הפעולה ביחס לשיטור העירוני. מודל הפעילות אצלנו בבאר שבע הוא ייחודי מאוד ולאורך שנים, כשכל הזמן אנחנו שואפים שהפקחים והשוטרים יהיו כוח אחד ואחוד, שוטרים ופקחים קבועים בהפעלה מתואמת ומסודרת מאוד, שלמעשה גם יודעת להתאים את עצמה לשינויים שקורים גם בתוך העיר וגם בסביבה.

נתחיל עם הצגת הדברים של מפקח התחנה, נעבור לשיטור העירוני ואז נחבר את הכול בהתאם למטרת הדיון. נקרין כעת סרטון על העיר.

(הקרנת סרטון)

מדהים. יופי של סרטון.

(הצגת מצגת)

לגבי מאפייני העיר, אציין מספר מילים נוספות.

בבאר שבע יש 81,000 בתי אב, ואנחנו עומדים על כ-223,000 תושבים, סוציו-אקונומי חמש ואנחנו מבינים את המשמעויות של זה. 53% מתושבי העיר הם מתחת לגיל 40. יש לנו את קהילת הממשלה של המטרופולין, 81 בתי אב, 15,000 עסקים, ארבעה אזורי תעשייה ושני בתי חולים כשהגדול מבניהם זה "סורוקה".

איפה נבנה אסותא?

אסותא נבנה כרגע ליד רחוב רוטשילד.

צריך להגיד שלבית החולים הזה מגיעים 30,000 איש, שזה ממש אירוע. זו עיר שלמה שמגיעים לקבל שם שירות, נדבר על זה אחר כך.

בשיבא שבתל השומר, הוא קורא לעצמו ראש העיר שיבא, ואני מניח שגם פה זה יכול לקרות כך.

כן.

יש לנו גם בית משפט מחוזי, כמובן מוקדי תרבות וספורט, 21 שכונות, שישה בסיסי צה"ל, חמש כניסות לעיר וששה פארקים גדולים. יש לנו סדר גודל של כ-400 מוסדות חינוך – גנים, בתי ספר תיכוניים, חטיבות ביניים וששה מוסדות אקדמיים עם כ-30,000 סטודנטים.

כמו שאתם יודעים, יש לנו עכשיו אתגר בשטח לגבי סיפוח של מועצת נאות חובב לעיר, שהיא נמצאת במרחק של כ-15 או 17 ק"מ מהעיר, ויש לזה משמעויות.

יש שם ראש רשות, נכון?

כן, ראש מועצה.

היה שם פעם מישהו משלנו.

נכון, הוא סיים.

ברוכה הבאה חברת הכנסת פרידמן.

המרחב הגיאוגרפי – כפי שאתם רואים את היישובים הפזורים פה, יש לנו כ-770,000 תושבים שמתגוררים בפריפריה, כאשר 90% מהם למעשה מתגוררים במרחב המטרופולין. 59% יהודים ו-41% שאינם יהודים, 65% מהרשויות הן במצב סוציו-אקונומי בין אחד לשלוש. אתם רואים כאן את היישובים הקבועים הסובבים את העיר, ואת תחנות המשטרה שגב שלום בערערה, ברהט, באופקים ובדימונה. צירים בין-עירוניים – כביש 25, 40, 406 ו-60.

הצטרף אלינו חבר הכנסת משה סעדה, ברוך הבא.

נכון לעכשיו, אלה המאפיינים הייחודיים מאוד לבאר שבע.

העיר נותנת היום שירותים לכל אותם 770,000 תושבים? זה הרעיון?

בדיוק, זה הרעיון. מפקד התחנה ניצב משנה שלמי דראי, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני שמח על הביקור כי זו הזדמנות לחשוף אתכם לעשייה שלנו כתחנת באר שבע ולשת"פ עם הפיקוח העירוני, עם סיירת הביטחון ועם ראש העיר שהוא שותף מלא. היושב-ראש, כשאתה מסתכל על עץ המבנה של באר שבע בסרטון, אתה מכיר את הכמויות ומכיר את העיר, וזה אבסורד שהעיר גודלת, אבל תחנת המשטרה לא גודלת בהלימה, וכך זה לאורך שנים. אנחנו מתמודדים עם תופעות בשכונות, ולמי שלא מכיר אציין שהיום שכונת רמות גדולה אפילו יותר מדימונה.

בדימונה יש כ-40,000 תושבים.

אתם חברי הכנסת היקרים, תרשו לי לנצל פה את ההזדמנות ולציין שאנחנו שואפים להקים שכונות חדשות, בתי ספר, גני ילדים, קופות חולים וכו', אבל שוכחים בסוף את המשטרה.

האם אין תקן מובנה לפי כל תושב?

לא, היה פעם כשהקימו את התחנות.

עד היום כל פעם כשהגדילו את המשטרה, שמחתי כי אני צריך כוחות למח"ש, כדי שיהיה מי שיחקור את הסיטואציה, אבל המשטרה אמרה שאין צורך להגדיל.

מהביקור האחרון קיבלנו שלושה תקנים של מש"קים ולכן יש פה פריסה מחודשת. השבוע אני אשב בוועדה שבה אנחנו נבחן את המש"קים החדשים. כל השכונה החדשה שאתה רואה כאן, היא ללא מש"ק על פי התקנון, ואני מציין זאת על מנת שתבינו את גודל ההתעצמות של העיר עם שכונה שהיא לעילא ולעילא, אבל בלי מש"ק. כאדם שצמח במודיעין וכאיש אח"מ, אני יכול לומר שהמש"ק הקהילתי הוא שומר שוויון כמו 20 בלשים עם פתרונות של כל מיני בעיות כאלה ואחרות.

נכון עכשיו אנחנו 274 שוטרים.

מה הפער? כמה שוטרים חסרים?

כרגע חסרים לנו 16 שוטרים, אבל התקן לא משקף את המציאות, וצריך לשים את זה על השולחן.

אם היו מגדילים את התקן, היית מצליח לגייס את האנשים?

מתחילת השנה גייסתי 40 שוטרים וביום חמישי עוד שמונה שוטרים, כאשר היעד עד סוף השנה הוא 48 שוטרים – וזה יעד מספר אחד שלי, של השר לבל"מ וכמובן של הממ"ז ושל הממ"ר, אני התחנה שגייסה הכי הרבה שוטרים במחוז. אנחנו שברנו את תקרת הזכוכית בנובמבר ונמשיך כך בדצמבר.

צריך לזכור שיש גם שוטרים ותיקים שיוצאים החוצה, ולכן אנחנו צריכים להכין את עצמנו כל הזמן, זה מה שאני גם מסביר לחבר'ה שלי, שזה אף פעם לא נגמר, מעבר לזה שחלק מתפטרים וחלק לא מתאימים.

אם תשאלו אותי במה אני הכי הרבה מתעסק – בתיאום כוח האדם בתחנה ובשמירה על ההון האנושי. ראיתי גם את הביקור של השר לבל"מ בחיפה ואת ההגדלה של השיטור העירוני - - -

זו הייתה הפתיחה, לא היה שם שיטור עירוני.

אני שמח מאוד. אתם רואים פה את המבנה, וצריך להגיד שראש העיר הקים את המבנה הזה, וזה ייאמר לזכותו כי זה שלו. הגיע הזמן שתקום תחנה חדשה בבאר שבע ואמורה לקום תחנה חדשה, אם התקציבים לא ילכו למקומות אחרים. אנחנו נמצאים במלחמה, ויש לזה מחיר, כפי שחבר הכנסת פוגל פתח עם זה, אבל בסוף הרעיון הוא שבאר שבע תהפוך למרחב. אני יכול לומר לכם שאנחנו תחנה שעובדת כמו מרחב, וזה משתקף בתפוקות – כשאתם תראו אתם לא תאמינו.

אני תושב העיר וגדלתי במרחב נגב, אני איש נגב, ועדיין לא נתפס בכל המובנים העומס שיש פה על השוטרים.

התקן הוא 16, אבל אם זה היה תלוי בך, כמה לדעתך צריך?

חסרים 16.

חסרים 16 כדי למלא את התקן, אבל מבחינתך מעבר לתקן כמה חסרים?

מעבר למצגות, תיכף אני אציג את הנתונים.

פי 10.

אבל למה אין התאמה? למה לא מייצרים כמו בבתי הספר לפי אוכלוסייה? שהרי יש הגדרה שעבור כל אוכלוסייה מסוימת נקבע מספר בתי ספר. למה לא ליצור מעין תקן כזה, כאשר מוסיפים כמות מסוימת באזורים של פשיעה, לצורך הדוגמה, וכך אתה בונה שכונה על פי הצרכים וללא שיקול דעת בכלל.

על פי מה נקבע התקן?

אני יכול להגיד לך שכשהייתי קצין מודיעין של התחנה בין השנים 2012 ל-2014, זו הייתה אותה התקינה. ההישג הגדול שלי הוא שלושת התקנים של המש"קים והפריסה מאז שנכנסתי לתפקיד, ואני כבר שנה בתפקיד.

אקדים ואציין שאחרי שאני אציג את הנתונים, אתם תופתעו ולא תבינו למה צריך להגדיל, אבל מצגות זה לא הכול כי במצגות תמיד אין מיצוי של תחושת הביטחון. יש לי 38% ירידה בעבירות הרכוש שזה הישג כי בחיים זה לא היה כך בבאר שבע, וזו עיר בטוחה עם המון עבודה קשה, אבל בסוף תחושת הביטחון לאזרחים היא לא הכי טובה – בואו נקרא לילד בשמו.

(הצגת מצגת)

מבחינת האג'נדה שלי, זה אפס סבלנות לאלימות. כל אירוע שיש בו אלימות – אנחנו סוגרים את העסקים ומגישים כתבי אישום. כאן תוכלו לראות דוגמאות של עסקים שסגרנו עם אירועי דקירות כאלה ואחרות.

מה זה אומר "אירועי דקירות ללא דיווח למשטרה"?

זה אומר שלפעמים אנחנו מקבלים על זה מודיעין, משיחת טלפון מאזרח שבמקרה עבר במקום או מבעל עסק שפתח עסק ולא דיווח.

אבל המשטרה כן מעורבת.

במקומות שאנחנו יודעים, אנחנו מעורבים. כפי שציינתי, יש לנו אפס סובלנות לאלימות – אנחנו סוגרים את העסקים ומגישים כתבי אישום. הרבה פעמים אנחנו מגיעים אחרי שבעל הבית שוטף את המקום ומנקה את הדם, אבל בסוף אלה הילדים שלנו שנמצאים בעיר.

יש גם כל מיני חבורות גם של האריתראים וגם של נרגילות, שזה נושא שמעסיק אותנו כל היום. יש פה את השיטור העירוני ואת הפיקוח שעושים פה דברים פורצי דרך בנושא הנרגילות, וניגע בזה בהמשך.

כולכם מכירים פה את חומוס העיר, אבל אני סגרתי אותו ביום חמישי כי הוא מעסיק שב"חים ושב"ח כזה יכול להיות מפגע בודד. כמו כן, היום אנחנו הולכים לסגור עוד עסק בגילת עם סחר בסמים וכל התחנה מוכוונת לזה. בכל מקום שיש אלימות, אתם תראו שכמות כתבי האישום והמעצרים ירדה לאין ערוך.

בגילת היישוב או בגילת המרכז?

מרכז גילת.

מי שרואה פה את הנתונים – יש לנו ירידה בכל עבירות הרכוש, וזה ההישג הגדול של התחנה. 808 עבירות פחות, נכון ליום שלישי בשבוע שעבר. אתם שמים לב שיש פחות 366 גניבות רכב ופחות 200 דירות שנפרצו, שזו היסטוריה בבאר שבע.

סליחה שאני מצנן את השמחה, אבל זה מכיוון שהמון אנשים שהיו מגיעים מעזה שאני מניח שהיו שותפים בפריצות ובדברים הללו, כעת קשה להם להגיע כי הם מנועי כניסה.

אני משתדל להיות חיובי. ההישג הגדול שלנו הוא 808 עבירות פחות עם יותר כתבי אישום משנה שעברה. זאת אומרת שאנחנו עובדים על האנשים הנכונים. אני מביא לפה את כל יחידות החוץ – ימ"ר, יסמ"ר, יס"מ ואת כל היחידות הטכנולוגיות כאלה ואחרות, ואנחנו עובדים פה כמו ימ"ר. החבר'ה שלי במודיעין בבאזל עובדים בצורה חכמה. אנחנו מסמנים את האנשים הנכונים ופוגעים באנשים הנכונים, וזה ההישג הגדול שלנו.

אני מכיר את באזל.

יוסי, רצית לשאול משהו?

כן, רציתי להעיר משהו. שמי יוסי מימון ואני רח"ט מדיניות פנים במטה לביטחון לאומי. אחת הבעיות המהותיות שיש בבאר שבע, זו רכישת בתים על ידי בדואים. 35% מהשכונות החדשות נרכשו על ידי בדואים וזו בעיה שלנו כמדינה. כל בדואי בפזורה מקבל מגרש בחינם ועוד 250,000 שקל. כשאני שואל אותם, למה הם לא קונים ברהט, הוא עונה לי שזה כבר שלו.

יש פסק דין אביטן משנת 1980 שאוסר על מי שאינו בדואי לקנות בתים ביישובי הבדואים, אבל אז הם באים הנה ומלבינים את הכסף שלהם מפה. אני פניתי בעבר לרשות המסים ולמיסוי מקרקעין, על מנת שיבדקו את היכולת הכלכלית של הקנייה, שהרי לא יכול להיות שילד בן 18 קונה דירה במיליון ו-400 אלף שקל. זו הבעיה שבסוף האיש הזה שאני מכיר אותו שנים מתמודד איתה.

מי זה האיש?

מנהל אגף הפיקוח העירוני, בני מגרלישווילי. אני מכיר את האגף כבוטקה קטן, והוא הפך אותו לאימפריה מדהימה שעושה עבודה מטורפת. מחר הוא יתמודד עם עיר מעורבת, וזו בעיה.

קודם כל, באר שבע היא כבר עיר מעורבת.

היא עיר מתערבבת, אבל עדיין לא מעורבת.

כמה אחוזי בני מיעוטים יש?

זה עדיין זניח.

לשאלתכם, אני אציין שאני תושב העיר לפני שאני מפקד התחנה, ובאר שבע היא עיר מעורבת גם אם ראש העיר לא אומר את זה באופן פורמלי. לכם אני אומר שגרים פה לפחות 25,000 איש בני מיעוטים מתוך 220,000.

צריך לזכור שיש פה עוד 300,000 תושבים בפזורה הבדואית שמגיעים לפה, יש פה אנשים שמשכירים ללא חוזה ואנחנו יודעים את זה. יש פה גם הרבה סטודנטים מהצפון וגם ערבים שגרים פה, ולכן בלי שום קשר לכל מי שגר פה, יש פה עוד 300,000 תושבים שמקבלים שירות – בבית החולים "סורוקה", בבתי המשפט ובכל מוסדות השלטון של המדינה שנמצאים בבאר שבע כי באר שבע היא עיר מטרופולין.

ההישג הגדול שלנו הוא בירידה בפשיעה עם יותר הגשת כתבי אישום. אפשר לראות כאן שגם בתיקי השוד שנפתחו יש 20% ירידה עם יותר כתבי אישום השנה, אז גם פה אנחנו אפקטיביים עם 7% יותר בהגשת כתבי אישום. זאת אומרת שאנחנו עובדים פה על האנשים הנכונים.

גם בסחיטה באיומים, יש לנו עלייה של 280% בהגשת כתבי אישום לעומת השנה שעברה. אנחנו מפתחים פה בתחנה פרשיות כנגד מחוללי פשיעה, וכאשר אנשי העסקים משתפים אתנו פעולה והולכים אתנו עד הסוף, אותם העבריינים מוצאים את עצמם מאחורי סורג ובריח. יחד עם זאת, אני יכול להגיד לכם שלא תמיד אותם אנשים משתפים פעולה ויש הרבה אגדות – אירועי סחיטה כאלה ואחרים, שכאשר בודקים את הדברים, רואים שאין בזה שום דבר.

האם בעלי העסקים משתפים אתכם בנושא פרוטקשן?

חלק כן וחלק לא. הרבה פעמים אנחנו מקבלים מודיעין, יוצרים קשר עם בעל העסק וכשאנחנו מגיעים הוא משתף פעולה ואנחנו מגיעים לתוצאות. אני יכול להגיד לך שיש לנו גם ימ"ר פה, שזו יחידה שעושה פה עבודה מצוינת בכל נושא הסד"כ, אנחנו עובדים בשת"פ והיו לנו פה המון הצלחות.

כאן אנחנו רואים מקרה של בעל עסק ששיתף פעולה, הגשנו כתב אישום שכולל הצתה, והוא הבין באמת את העוצמה של המשטרה.

עמק שרה זה עדיין המוקד לפרוטקשן?

בעמק שרה בעלי העסקים לא משתפים פעולה.

לא משתפים פעולה איתך.

אתנו. אני לא מכיר תופעה כזו, אבל אני רק אומר שיש הרבה אגדות, כמו שאמרתי בתקשורת. כרגע אני לא רואה איזושהי תופעה בעמק שרה, וצריך לזכור שהם עשו את זה גם בצורה חוקית על ידי הקמת חברות אבטחה ושמירה, וזה לגיטימי כמו כל דבר אחר.

להגיד לך שאין בכלל זה לא נכון להגיד כי יש. היעד שלי ושל מפקד המחוז הוא כמובן כל הזמן לבצע את החשיפה על פי הסד"כ וזה אתגר לא פשוט, אבל כמו שאתה רואה, אנחנו מצליחים ואנחנו בעלייה מטורפת, אבל תמיד אפשר להשתפר.

סחר בסמים – ההישג הגדול של תחנת באר שבע. למי שלא יודע, אני הייתי בעברי מפקד ימ"ר של מג"ב דרום וגם סגן מפקד הימ"ר פה בנגב, ואם תחברו ביחד את ימ"ר נגב עם ימ"ר לכיש וימ"ר מג"ב דרום, תראו שזה מה שהביא לתפוקות האלה של 225 כתבי אישום בנושא סחר בסמים.

אלה סוחרי הסמים שמרעילים את הילדים שלנו פה, אלה סוחרי סמים שמוכרים לעברייני רכוש סמים ואז הם פורצים. כשאתה פוגע באנשים הנכונים, אוטומטית אתה מוריד את הרכוש – זו העשייה של תחנת באר שבע, שהיא עשייה מטורפת, וזו עבודה שיטתית אבל סיזיפית עם הרבה דיונים שאנחנו מבצעים ועם אמצעים טכנולוגיים.

תקיפה חמורה – כמו שאמרתי, אפס סבלנות. זה היעד של מפקד המחוז, וגם פה יש לנו עלייה של 41% ביחס לשנה שעברה עם כמות גדולה של מעצרים. כפי שאתם רואים, תום הליכים זה אחרי שהשופט עבר ובחן את התיק בכל המובנים.

אני תמיד אומר שתקיפה חמורה כתקיפה קלה, ואמנם אין פה את השקף של תקיפה קלה כי גם לא רציתי להעמיס, אבל גם שם יש לנו עלייה מטורפת אף יותר מתקיפה חמורה. השיטור העירוני והפיקוח הם שותפים, ואני יכול להגיד לך שהם נושכים ובועטים מעבר לעבירות חיים, וזו הייחודיות של באר שבע. אנחנו כאן לא רק בגלל הבלשים ובגלל הסיירים.

הצתות – זו עבירה קשה, וגם פה יש לנו עלייה וירידה משמעותית בתיקי הצתות. אנחנו תחנה אפקטיבית בכל נושאי הפשיעה.

משרד הנוער – כמובן גם פה יש לנו עלייה של עשרות אחוזים גם בתיקים, גם בכמות כתבי האישום וגם במעצרים.

האם אתה יכול להסביר מה זה אומר "משרד הנוער"?

משרד נוער אחראי על כל הקטינים עד לגיל 18 שמחוללים פה פשיעה, כמובן גם על השיכור וגם על הפן הפלילי, לרבות כל העבירות של אלימות חמורה בבתי הספר, סחר בסמים, עבירות מין וכו'. כל פעם אתה חושב שראית הכול, ואתה מבין שלא ראית כלום – כך זה תופס אותך במשטרה גם במפקד תחנה ולא משנה באיזה דרג אתה נמצא.

עד 1 ביולי אנחנו עברנו את הנתונים של כל השנה שעברה – ופה אני חושב שעשינו מהפך. אני גידלתי פה את משרד הנוער גם מבחינת כמות הבלשים וגם מבחינת כמות החוקרים, על מנת לבצע חשיפה. זה מתחיל מלמטה, ואנחנו עושים פה הרבה פעילויות חינוך ותרבות גם בתוך בתי הספר, כחלק מהשיקום של הקהילה, כך שזה לא רק פשיעה.

משה, לגבי ההערה שלך קודם, אני שואל את עצמי איך זה שדווקא בזמן מלחמה יש עלייה בעבריינות נוער? שהרי הייתי חושב שזה יהיה הפוך.

נכון.

זה סופר הגיוני, כי לא היו בתי ספר, לא הייתה תעסוקה והם משועממים ומחפשים אקשן.

אבל זה גם מראה על כשל שלנו בחינוך, כי המשטרה היא הקצה והחינוך פה לא צלח אם אנחנו מגיעים לעבריינות נוער.

לצערי, אני חושב שהאזרחים במדינת ישראל כבר התרגלו למלחמה. אם מסתכלים על אוקטובר עד דצמבר, אז בשנה שעברה ב-2023 הנתונים היו אחרת בהרבה מובנים, אבל ברגע שאתה מתרגל למצב הקיים, אנשים ממשיכים את הפשיעה וזה הופך לשגרה, ולצערי המלחמה הפכה לשגרה.

בשקף האחרון רציתי לחשוף אתכם לנתונים של תחנת באר שבע – שימו לב לאפקטיביות של התחנה – הסיכוי שעבריין ייתפס בבאר שבע עומד על 19.1%, ואתם יכולים לראות גם את כל התחנות הגדולות האחרות, אם זה "זבולון" ששם זה עומד על 12%, חיפה 15% וראשון שהיא אחרינו עם 17%.

כמות המעצרים – אנחנו על 1,469, כאשר התחנה אחרינו היא על 1,200. יש פה 690 ו-478 שזה מטורף. אותו הדבר ב"עד תום ההליכים", שאפשר לראות שזה כמעט כפול מבחינת האפקטיביות של המעצר שהיא גבוהה מאוד. זאת אומרת שמכל מי שנכלא, אנחנו עם 45% כתבי אישום. וכן האפקטיביות במעצרי הפער, שאלה מעצרי הרכוש, זה 47% שזה באמת מטורף עם הכמות שיש פה – וזה רק מראה את האפקטיביות של התחנה בכל נושאי הפשיעה.

תאונות דרכים – בתאונות הקטלניות יש לנו ירידה משמעותית לעומת השנה שעברה. עבירות קלות וקשות – יש עלייה לא גבוהה אבל עדיין עלייה. בריונות בכביש – כמו שאתה רואה, בכל נושא הבריונות בכביש אנחנו עם אפס סבלנות. אנחנו עושים פה מבצעים גם עם השיטור העירוני והפיקוח. כל נושא הנרגילות פה הוא על בסיס שבועי וכן ההשתוללות פה בכביש.

כל מי שעולה לגבעות כאלו ואחרות, מפעיל מוזיקה ומדליק מדורות כאלה ואחרות, כשזה מפריע לתושבים, יש כאן את השיטור העירוני והפיקוח שעושים עבודות קודש.

שלומי ברשותך, אולי תרחיב בנושא הנרגילות.

כמה ניידות כאלה יש במשמרת?

לגבי התנועה?

כן.

לדעתי, אין הלימה בכמות התקינה, כי בסוף בבוקר יש לך שתי ניידות ואז בצהריים ובלילה אחת.

שתי ניידות על כל באר שבע, זה בלתי נתפס.

זה רק בבוקר, כי בצהריים ובערב יש רק אחת בתנועה.

בתנועה. לצורך הדוגמא, שאני מציג עלייה של 83% בכמות הדוחות לעומת השנה שעברה, אבל התנועה לא מתעסקת רק בדוחות ובתאונות, אלא בכל נושא הכדורגל, כל אירועי הסד"כ, כל ההפגנות ותהלוכות ספרי תורה – באר שבע היא עיר גדולה, וברוך השם יש הרבה הכנסות של ספרי תורה וכן ירבו.

בכדורגל, הם באים שעה שעתיים לפני כל השוטרים וגם הולכים אחרי.

ביום של כדורגל אין בפועל ניידות תנועה בפועל.

האבסורד הוא שיש 10 שוטרי תנועה בכל העיר, זה לא הגיוני. הם עושים פה עבודת קודש, אבל בסוף שוטרי התנועה לא יכולים לעשות את זה לבד, ולכן יש את המעטפת של השיטור העירוני, של המש"קים ושל הסיור.

אבל הם לא יכולים לתת דוחות.

אבל הם יכולים לעזור בסגירות, בתהלוכות ספרי תורה וכו'.

הם יכולים להיות נוכחים כי כשהם נוכחים יש הרתעה.

כל שוטר יכול לרשום דו"ח, אבל בסוף כל אחד מתרכז בתחום העבודה שלו. הרבה פעמים עושים מבצעים משותפים, כמו שתיכף נדבר בהרחבה על הנרגילות.

כאן אתם רואים שקף של האג"מ לגבי שעות העומס של האירועים – בכל שנה כמות האירועים עולה וממוצע האירועים בשנה הנוכחית הוא 300. השוטרים פה עובדים הרבה יותר קשה, ולכן קשה יותר לגייס שוטרים בבאר שבע, ואני אומר את זה בהרבה כאב. השוטרים פה בסיור כל הזמן רצים עם ניידות, אתם צריכים לחוות את זה, להיות פעם בניידת ולהרגיש את העומס.

כמו שאתם רואים את האדומים פה, זה העומס של כמות האירועים לפי השעות. אנחנו עובדים לפי שעון חיים, ויש פה גם את קצין האג"מ שיושב פה לידי, אנחנו מווסתים ביחד את הניידות ואת כוח האדם לפי שעון החיים ולא לפי אזור הנוחות של אותו שוטר. זאת אומרת שמ-07:00 עד 09:00 בבוקר יחסית אין עומס גדול, ואילו מהשעה 10:00 וצפונה העומס מתחיל עד 01:00 בלילה, ולכן תמיד משמרת הצהריים תהיה חזקה יותר, או שאנחנו עושים משמרות מתואמות מ-10:00 ועד 19:00 כי בסוף אנחנו צריכים לתת שירות לתושבים.

יש עלייה בביקוש של שירותי משטרה לאורך שנים, כל זה נכון לעכשיו, אבל אני מאמין שנסגור את השנה עם כמות אירועים בעלייה. לפני שאני אעביר את השרביט לאיליה, מפקד השיטור העירוני, אגיד רק מספר דברים נוספים – יש לנו מבצע של הפיקוח העירוני ושל השיטור העירוני על כל הנרגילות פה בעיר, שיוצרות אצל התושבים תחושה של חוסר משילות וחוסר ביטחון.

תסביר לנו בבקשה מה זה נרגילות, כי אני רואה ילדים מעשנים נרגילה.

מגיעים לפה מכל רחבי הנגב בני מיעוטים שפותחים פה עסק לנרגילה. יושבים 200, 300 וגם 400 בדואים בעסקים כאלה ואחרים שיש פה. פתחנו את השנה עם 11 נרגילות, נכון לעכשיו יש חמש ואנחנו תוקפים אותם.

הכוונה לחמישה מרכזי עישון?

כן.

איך אתה תוקף אותם מבחינה חוקית? שהרי נרגילה זה חוקי.

אנחנו כמובן עובדים רק על פי חוק. עשינו ישיבה עם העירייה ואני אמרתי להם שלא יכול להיות שאין איזשהו פריט רישוי עסק לכל דבר, כי בתל אביב לכל דבר יש רישוי, ולכן עכשיו הפכנו את זה לרישוי עסקים. לצורך הדוגמה, ביום חמישי האחרון קיבלנו הודעה מהמודיעין של התחנה שלנו, שאותו בעל עסק של נרגילה גונב חשמל מעמוד חיבור פיראטי. מיד פנינו לנציג חברת חשמל, ניתקנו את הנרגילה מהחשמל, הגשנו כתב אישום והוא נחקר.

בסופו של דבר, מאירועים של אלימות כאלה ואחרים יוצאים כל מחוללי הפשיעה שיושבים מעשנים וב-02:00 יוצאים לגנוב. לפעמים זה בבאר שבע ולפעמים במקום כזה או אחר, וכשאתה מסתובב, זה לא תמיד נראה טוב בעיניים גם עם אנשים שומרי חוק. אם אתה בעל עסק, יש לך פיצוציה ואתה צריך שיהיה לך רישיון עסק, אז גם פה צריך שיהיה לך רישיון עסק.

ברור.

ולכן, אנחנו הולכים איתם כרגע להליך משפטי, זה משהו שאני יזמתי עם מפקד התחנה, וביחד עם העירייה הפכנו את זה לפריט רישוי. לא הכול מסתכם בנתונים, כי אם אנחנו נסתכל רק על הנתונים, יגידו למה תחנת באר שבע צריכה להגדיל את עצמה ולחלק אותה לשניים, כי אם תחברו את כל התחנות במרחב, כולם לא מגיעים לכמות התיקים שאני פותח ולכמות העומס שאני מתמודד אתו. כשאני אומר עומס, אני מתכוון על השיטור העירוני, על התנועה, על הבלשים ועל כולם.

האם עשיתם סקר מה היא תחושת הביטחון של האזרחים פה? שהרי בסוף זה המדד. מצד אחד, אני שומע אותך מציג נתונים מצוינים ואתם עושים עבודת קודש, אבל מצד שני כשאני שומע את האזרח הקטן, וגם על פי הסטריאוטיפ, אני מבין שהוא חסר ביטחון במיוחד בכבישים מול הבדואים וכו'.

אין הלימה בין רמת הפשיעה ולחוסר תחושת הביטחון של התושבים. נעשה איזשהו סקר, ואין הלימה. הנתונים הם נתונים לא טובים.

למה?

מכיוון שבגדול כמו שאמרת יש סטראוטיפ, כמו שאני אמרתי שיש אגדות וכמו שחבר הכנסת שאל מה עם עמק שרה – חבר'ה, אני אומר לכם, זה קל ונוח לדבר נגד, כמו שאתם שומעים הרבה מאוד דברים בתקשורת, אבל בסוף מבחינת הנתונים ביחס לערים האחרות – באר שבע היא עיר בטוחה, ויחד עם זאת יש עוד הרבה מה לעשות. זה לא נכון להסתכל רק על נתונים, כי בסוף מסתכלים מה מפריע לתושב וזה לא שפרצו לו לבית, אלא העבריינות שבכביש, לצורך הדוגמה, כשמישהו עושה מרוץ מכוניות.

או אם מטרידים את הבת שלו ברחוב.

נכון.

אחד הדברים שאני למדתי מכל הסיורים שלי, ואני מבקר בעשרות רבות של תחנות משטרה, הוא שבאזור הדרום בכלל ובבאר שבע בפרט, רמת הדרישה של הציבור לנוכחות משטרתית פה היא הכי גבוהה. הציבור רוצה לראות שוטר בכל קרן פינה ובבאר שבע יותר מאשר בתל אביב, בחיפה ובירושלים.

אני חושב שהפחד נובע מזה שיש פה המון בני מיעוטים ובדואים.

שמי משה ברקת, ניצב בדימוס. עד לפני שנתיים הייתי מפקד מחוז מרכז במשטרה ומילאתי עוד הרבה תפקידים אחרים בעבר. השאלה שאתה שואל, היא שאלה שעוברת כחוט השני כבר הרבה מאוד שנים.

למשטרת ישראל יש קושי בלתווך את הדברים שעכשיו שלומי דיבר עליהם, ואתה שומע את זה בהרבה ביקורים של הוועדה בתחנות ובערים אחרות. יש בעיה לתווך את העשייה הזו לאזרח, מכיוון שכשהוא פוגש במשטרת ישראל, בדרך כלל המפגש הוא ממקום נגטיבי, אם זה אירוע אלימות או תאונת דרכים וכו'.

בדרך כלל המפגש עם השוטר הוא לא מפגש חיובי כמעט בכל מקום בעולם, אולי כי זו טבעה של המשטרה, ולכן האזרח חושב דברים לא טובים על משטרת ישראל, ואני אומר את זה בצורה קצת בוטה ופשטנית. יש גם ויכוח בתוך המשטרה שנמשך הרבה מאוד שנים, אם צריך או לא צריך לעשות את הדברור הזה או את החצנת התדמית הזו, האם אנחנו צריכים לעסוק בדימוי המשטרתי וליחצ"ן את הדברים.

אבל 7 באוקטובר עזר למשטרה להרים את קרנה.

ברור.

ואז גם זה ירד.

בדיוק. ולכן הקושי הוא קושי מובנה בעניין הזה. השוטרים והמפקדים עושים הרבה מאוד דברים לטובת האזרח, אבל קשה מאוד להנגיש את זה לציבור. כשאתה שואל את האזרח – כפי שבני אמר שעלה בסקר – מבינים שהביטחון האישי לא טוב. כמובן שצריך לעשות הרבה מאוד דברים, אבל באינסטינקט של האזרח המשטרה במקום נחות וירוד.

ברשותך ברקת, בסוף בולטות ונוכחות זה הדבר – האזרח מצפה לראות שוטר כחול בעיניים. היו"ר שאל על עמק שרה, ואני אציין שאין מש"ק ואין נקודת משטרה בעמק שרה, וכן ב"ביג" שהוא האזור הגדול ביותר בבאר שבע, כולם מגיעים לשם לקניות, גם שם אין נקודת משטרה וגם לא מש"ק. נכון שביקשתי וקיבלתי עוד שלושה תקנים, וצריך להגיד באמת תודה לשר לבל"מ שהבין את המשמעות.

זה לא מספיק.

לא מספיק. ישבתי פה עם בני בשבוע שעבר, ישבתי עם קצין האג"מ ודיברנו – תחשבו רחב. יש לנו פה שמונה מש"קים, הוא נגע בנקודות המשטרה, בואו נחשוב עכשיו איפה אנחנו פורסים אותם מחדש בנקודות הבולטות ביותר. כשהאזרח מגיע בבוקר ורואה ניידת משטרה בכניסה לעיר, גם אם היא לא עושה כלום ועומדת בצד, הוא מרגיש יותר ביטחון – זה פסיכולוגי.

כמו שהאזרח מרגיש נוחות, כך גם העבריין מרגיש אי נוחות.

אבל אין לך ניידות ואין שוטרים.

יש מפתח לכמות כוח האדם, ולא יתנו ניידות אם אין מספיק כוח אדם ובצדק, כי צריך להפעיל את הניידות עם אנשים.

מיצוי – התחנה יכולה למצות יותר ובהרבה מובנים. תמיד אני אומר שלא יתבלבלו שיש עלייה כי אפשר לייצר הרבה יותר. אין מספיק מיצוי. אני יכול להגיד לכם שאנחנו משקיעים יותר בעבירות הקשות, ולכן צריך גם ידיים עובדות, שזה יותר חוקרים ויותר טובים.

הפיכת תחנת באר שבע למרחב – מדברים על זה שנים, וחובה שזה יקרה. באר שבע גודלת ומתעצמת, כל בסיסי צה"ל עוברים פה לנגב, הקימו פה עכשיו עוד בית חולים – ואנחנו לא בקצב הגדילה.

האם היית מחלק את העיר ליותר מתחנה אחת?

אני חושב שצריך לחלק אותה לשניים, זה צריך לקרות ואני חושב שצריכה להיות תחנה אחת ב"רמות" ותחנה נוספת פה בעיר. לצורך הדוגמה, זמן ההגעה מפה ל"רמות" לוקח לנו בין 18 ל-25 דקות כדי להגיב, אז תארו לכם שיש פה אירוע.

למה כל כך הרבה זמן?

פקקים, העיר גדולה וכו'.

שלומי, כשאתה מזניק, השיטור העירוני גם מוזנק?

גם, בוודאי.

אם עכשיו מישהו שטוען שיש אונס ב"רמות", האם יכול להיות שיש שם פקח שמודע לזה?

הוא נמצא עם שוטר. שוטר עובד עם פקח ובדרך כלל על עבירות שבסל, אבל כשיש אירוע חריג, אם זו אלימות חמורה או חס וחלילה אירוע פח"ע, הם יודעים - - -

זה חלק מהלמידה שלנו בסיור, לראות האם בתקנות החדשות ובחקיקה החדשה צריך להוסיף סמכויות לשיטור העירוני.

בעיניי זה פשיטא. יש לך תוספת כוח אדם וזה לא משנה איך תגדיר אותו. בארצות הברית השיטור כולו הוא עירוני, ויש בזה גם היגיון כי ראש העיר מכיר את הבעיות של התושב ובסוף הוא גם נמדד על פי הביטחון שהוא נותן לתושב, ולכן הוא ידאג כל הזמן שהשיטור העירוני יגדל כדי להעניק ביטחון.

הסל של השיטור העירוני הוא עד 10%, ואתה לא יכול לחרוג מזה.

איך זה עובד?

יש סל עירוני ואני אפרט עליו בהמשך. אני חושב שצריך להגדיל את הסל, כי בסופו של דבר מדובר בניידות ובשוטרים. יש פה פקחים אלופים, ואני מתייחס אל הפקחים כמו אל השוטרים שלי, אין שום הבדל ביניהם. על מנת לייצר חיבור, אנחנו פועלים ביחד כולל עם סיירת הביטחון שיושבים פה מאחור.

מש"קים פריסה מחודשת – כפי שאמרתי, חייבים להפוך את באר שבע למרחב. העיר היא מטרופולין – כמו שראיתם, מגיעים לפה אלפי אנשים שלא קשורים פה לעיר. גיוסים – זה היעד החשוב. יש לנו אמנם מחסור בשיטור העירוני, אבל זה בגלל שאני מכשיר סיירים ואז מעביר אותם לשיטור העירוני.

אתה לא יכול לגייס ישירות לשיטור העירוני כי השוטר מפעיל את הפקח. עכשיו העברתי שלושה שוטרים, וכשאנחנו נגדל נכשיר ונעביר עוד – קצין האג"מ יודע שזה היעד שלי. גם מהשוטרים החדשים זומנו כאלה לשיטור העירוני ותוך שלושה ארבעה חודשים נכשיר גם אותם עד שהם ייכנסו לקצב כי בסוף הם צריכים להפעיל ניידת.

האם יש תופעה של שוטרים שמתפטרים והולכים להיות פקחים בשיטור העירוני?

הפוך.

ברמלה אמרו לנו הפוך. אמרו לנו שבגלל התנאים, אנשים מעדיפים ללכת לפיקוח העירוני.

היו שוטרים שהתפטרו והפכו להיות קב"טים בעיריית באר שבע, נמצא פה אחד מהם אתנו. כפי שאמרתי קודם, אם תשאל אותי מה הכי מעייף אותי, זה כוח האדם כי אני כל היום על זה.

האם יש לכם מצלמות ואמצעי מניעה?

המצלמות פה בעיר הם שוברי שוויון. התוצאות העסקיות שראיתם קודם, הן בזכות המצלמות, אני אומר את זה בכל מקום גם לראש העיר וגם לחברי המועצה.

כמה חסר?

אני לא יודע להגיד לך כמה כרגע חסר כי העיר מתפתחת ויש מקומות שעדיין אין.

המרכזים לא מרושתים? פארקים וכו'?

חלק כן וחלק לא. כל מצלמה שיש פה, בסופו של דבר מובילה לכתבי אישום. יש לי ארבעה חוקרי זי"פ כאשר אחד הוא לא בתקן אלא על חשבון חוקר, אבל לתפיסתי בבאר שבע צריך 10 חוקרי זי"פ כי לפעמים יש עבירות קלות שלא תמיד אותו חוקר זי"פ מגיע למצלמה, אבל יש פה מוקד מסייע.

של העירייה?

כן, של העירייה. לפעמים הבלשים עובדים פה בשכונה מסוימת, תוקפים תופעה מסוימת, וזאת ביחד עם תצפיתן של העירייה שיושב ומעביר שידורים לראש הצוות.

מי יכול לתת לנו את הפערים על המצלמות? עיריית באר שבע?

נכון לעכשיו יש לנו 4,000 מצלמות שפרוסות ברחבי העיר.

כמה חסר?

כמה מהן מכסות במרחב העירוני ובמרחב הציבורי?

אנחנו לא עשינו את המחקר הזה, אבל אני יכול להגיד לך שאנחנו מבין הרשויות היותר מרושתות במדינה, ועדיין זה לא מספיק.

יש מקומות שכיסוי בהן הכול.

לגבי שאלתך למה לוקח כל כך הרבה זמן לניידת משטרה להגיע ממקום למקום, אני אציין שבבאר שבע השטח המוניציפלי הוא 120,000 דונם, בעוד שבתל אביב זה 48,000 דונם – אז שתבינו את המשמעויות. אנחנו פי שתיים גדולים יותר בשטח המוניציפלי ביחס לתל אביב. להגיע מקצה לקצה לוקח זמן, ואצלנו המרחקים הם משמעותיים מאוד. אם התחנה מרוכזת בלב העיר העתיקה, אז המשמעות של זה ברורה.

אני אוסיף ואגיד גם שכל נושא הפח"ע מעסיק אותנו מאוד, ורק השנה היו לנו שני פיגועים, כאשר אחד מהם בתחנה המרכזית על ידי תושבים עם תעודה כחולה. יש פה הרבה קיצוניים, ולפח"ע אנחנו מגיבים בצורה חדה ומהירה. גם בתחנה המרכזית התגובה הייתה בפחות מדקה, ואם היינו מגיעים קצת יותר מאוחר, זה היה נגמר בצורה חמורה יותר.

כל בני המיעוטים שגרים פה מסביב ונכנסים לעיר, כולם מבחינתנו פוטנציאליים, לרבות חבר'ה מחברון ובכלל תושבים מהשטחים שמעורבים פה. אנחנו עושים מבצעים ביחד עם השיטור העירוני, במיוחד בשכונות החדשות, כמו הדוגמה שהזכרתי קודם על העסק שסגרנו ביום חמישי.

צירים בין-עירוניים – זה כל הנהיגה הפרועה שמעסיקה אותנו פה בצירים, כמובן שאנחנו נעזרים ביסמ"גים ואנחנו משקיעים פה הרבה באירועי סד"כ – הפגנות, כדורגל, כדורסל וכו'. מגיעים לפה גם מבחוץ ולא דווקא מבאר שבע ומשחקים ברחבי העיר, ובכלל זה ליגות ג' וליגות ב', כולם משחקים פה במגרשים שהקימו פה.

אני חושב שהשיטור העירוני מוכיח את עצמו ביחד עם הפיקוח העירוני. בני ואני מקיימים ישיבות וסטטוסים על בסיס שבועי ועל בסיס חודשי, ועם ראש העיר אני על בסיס יומי – וכל זאת על מנת לתת שירות ולסגור מעגלים לאזרחים. בכל אירוע עם אזרח כזה או אחר אנחנו סוגרים מעגל כשנציג מטעם המשטרה מדבר איתו, כדי שירגיש את תחושת הביטחון. יש דברים שאני יכול להשפיע עליהם ויש שלא, ובכל מקרה אני סוגר מעגלים עם התושבים.

ירי – שכונת הפארק פה היא שכונת קצה, אז גם אם יש ירי בתל שבע שמגיע מהמגזר הבדואי, שומעים אותו פה ומתלוננים. כנ"ל ב"רמות" כשזה מגיע מכיוון רהט וכו'. למשטרה כמרחב וכמחוז יש המון תפיסות ואנחנו נלחמים בזה כי זה פוגע בביטחון, אבל כשרואים כחול בעיניים וכשאנחנו נותנים מענה ומדברים אל התושבים, בסופו של דבר הם מודים לנו.

כיתת הכוננות – הקמנו 12 כיתות כוננות ואנחנו מטפחים אותם. יום רביעי סיימנו אימון "יהלום".

כמה אנשים יש ב-12 כיתות? כמה אנשים יש בכל כיתת כוננות?

131.

התקן הוא 12 לכיתה.

אני מפעיל אותם בהרבה מאוד משימות ומשקיע בהם הרבה מאוד.

לא רק לצורך פח"ע?

אפילו ברמה של תהלוכות ספרי תורה, כי בסוף אנחנו נמצאים במלחמה ותמיד מישהו יכול לבוא מאחור ולעשות פיגוע.

האם יש להם נשקים צמודים אליהם?

כן.

ארוכים או קצרים?

ארוכים.

זה צמוד אליהם בבית ולא רק בתפקיד, כן?

כן. כל חבר כיתת כוננות קיבל מהשר לבל"מ כל מיני ציוד שהוא חילק.

אם יש אירוע אונס, הוא גם יקבל ביפר לקפוץ?

לא. בסוף הכול צריך להיות מפוקח. הם באים ומתנדבים, מגיעים ליומן וכו'.

אני שואל כי היתרון הוא שהוא נמצא בכל שכונה, אז לאירוע מהיר - - -

לא, הוא לא נמצא בכל שכונה.

לא הכשרת אותו כמו שאתה מכשיר פקח בשיטור העירוני.

נכון, זה בדרך כלל אנשים שהיו לוחמים.

אנחנו עושים מבצעים והם משתתפים אתנו.

כשהם משתתפים במבצעים, הם נחשבים כמתנדבים?

הם מתנדבים לכל דבר. הם חותמים ביומן, יש קצין תורן שמפקח עליהם ובסופו של דבר הוא גם אחראי על המתנדבים. מעבר לזה, יש גם מתנדבים רגילים שנמצאים אתנו גם בניידות התנועה וגם בניידות הסיור, אבל זה לא מספיק.

תמיד יש את רחשי הציבור ותמיד הציבור יצייר את הדברים בחוסר פרופורציה. בשכונת הפארק שאנחנו נמצאים בה, יש ירידה בפשיעה.

זו השכונה הכי מעורבת שיש – ערבים, בדואים, יהודים.

כן. באחד מימי שישי לפני כארבעה חודשים היו מספר פריצות לרכב, וכבר במוצ"ש סגרנו מעגל על כל החוליה וסגרנו ביצועי מעצר על חם. על אירועי כרטיסי האשראי ובהתפרצויות בשכונה י"א, הגשנו שמונה כתבי אישום כנגד אוחה חוליה. עושים פה רעש בתקשורת כאילו כל יום יש פה התפרצות, ואין פה התפרצות כל יום, אבל בסוף כך הציבור מרגיש.

כמה באחוזים השכונה הזו מעורבת?

השכונה פה יחסית לא מעורבת. בדרך כלל השכונות המעורבות יותר הן השכונות הוותיקות או כמו שאמרו פה בשכונת כלניות שיש בה בתי קרקע בעיקר למי שיש לו כסף, שאלה הקבלנים שעושים פה עסקים.

האם הם קונים פה כדי לגור או לצורך עסקים?

חלקם גרים וחלקם הבינו את הפוטנציאל השיווקי, שאם אתה קונה היום שטח במיליון, אחרי שנה אתה מוכר אותו במיליון וחצי. יחד עם זאת, אי אפשר להגיד שהם לא גרים פה.

בשיווק שהיה בהאון על שפת הכנרת, הזוכה היקר ביותר היה 4,650,000 על חלקת קרקע בלבד.

לסיום, מי שעושה פה את העבודה, אלה החבר'ה האלה שנמצאים כאן מאחור עם המון מוטיבציה, ולכן מגיע להם שאפו גדול על כל העשייה. כמה שהם קטנים, כך הם גדולים. אני יכול להגיד שכמות השוטרים והפקחים לא מתאימה לגודל של העיר וצריך לשלש אותם. לגבי גיוסים, אני מבטיח שאני אדאג, אנחנו מתקדמים בקצב הנכון.

השת"פ עם בני, עם ראש העיר ועם סיירת הביטחון הוא יוצא מן הכלל. אני בתחושה שמה ששלי שלהם וההפך, וכך אנחנו מגיעים להישגים – אין פה אגו. המטרה היא משותפת ויש לנו עוד הרבה מה לעשות, לשפר ולהתייעל. כל הזמן אנחנו חושבים איך לעשות יותר טוב. באר שבע היא עיר בטוחה ביחס לערים אחרות, ואם היו"ר אמרת שאתה מבקר בכל הארץ, אז אתה מכיר. הנתונים מדברים בעד עצמם.

אנחנו 422 ימים במלחמה הזו, איך זה השפיע על העבודה שלכם פה? האם היו נפילות? מחבלים? לחץ? ספר לי קצת מההיבט המלחמתי.

בהתחלה, בארבעה החודשים הראשונים, אין ספק שהכול היה מתוח עם הרבה לחץ. היינו עובדים פה מסביב השעון 12 שעות, ולשוטרים שגרים מחוץ לעיר שעד שהם חוזרים לבית, זה 14 שעות. עבדנו במתח ובלחץ עם עומס וריבוי של משימות מעבר לפשיעה. התושבים היו פה בהיסטריה, ואם היינו מנתחים את הנתונים הייתה רואה שהייתה פה קפיצה ולא רק בבאר שבע, אלא בכל הארץ, כי בסוף אתה חייב לסגור מעגל וכל אירוע של אדם חשוד, מבחינתי זה חשוב יותר מהתפרצות לדירה כי הוא יכול להיות מפגע.

השוטרים היו רצים מסביב השעון, היו פה תקופות של תגבור, אבל לאט לאט הכוחות ירדו ואתה מתמודד לבד.

האם היו חבר'ה שהיו מגויסים?

היו חבר'ה ממג"ב שנמצאים פה, אבל לא מספיק לגודל של העיר. אני יכול להגיד לך שהיום האיום המרכזי זה התפר המזרחי. אמנם קטונתי כי הכול יכול לקרות במיוחד אחרי 7 באוקטובר, אבל בתפר המזרחי מחברון ואילך הכול פרוץ ויכולים להיכנס תוך 10 דקות נסיעה. אנחנו ערוכים, כל השוטרים יודעים במצב קיצון לתרגל ולהגיע למחסומים ולנקודות ברמת המרחב והמחוז.

ב-7 באוקטובר המשטרה הגיבה מהר והייתה הקו הראשון, כי אתה עובד על אוטומט ויודע בדיוק לאן להגיע. כל שוטר ממחוז דרום שישמע "פרש פלשת", מיד רץ ולא צריך לא מפקד ולא כלום, הוא יודע בדיוק לאן הוא רץ. וכמו שיש "פלש פלשת" מזרחי אז גם יש "פרש פלשת" מערבי.

עדיין יש פה את איום הכטב"מים ואנחנו תמיד נחייה פה על החרב. כמו שראיתם שהיו שני פיגועים פה בבאר שבע, יש גם פיגועי חיקוי כאלה ואחרים והשוטרים פה לא עומדים בעומס, בלי קשר לכל ההיבט של הפח"ע שהוא חשוב.

כל פעם אני אומר שזה בכלל לא משנה אם זה משחק כדורגל עם 6,000 או עם 12,000 איש, לא משנה אם זו הפגנה של 100 איש או של 20 איש. רק ביום שישי האחרון היו מספר הפגנות במקביל גם ב"ביג" וגם בכלא ובמוצ"ש התנהלנו עם השוטרים שיש לנו פה.

קודם כל, אני רוצה לומר תודה ענקית והערכה גדולה מאוד על העבודה שאתם מבצעים פה, בטח ובטח מ-7 באוקטובר עם חוסר בכוח אדם, בתקציבים ובציוד, זה לא מובן מאליו.

לגבי המצלמות – אני אדבר עם ראש העיר, אבל צביקה, בוא ננסה להוציא את זה מתקציב נגב גליל, אני חושבת שזה יכול להיות משמעותי אם נפעל ביחד.

חברת הכנסת יסמין, אנחנו נדבר על זה בהמשך, כי יש פה עוד הרבה מאוד מה להגיד.

אני לשירותכם. אתה מכיר אותי כבאר שבעית שחוצבת בקירות ומשיגה את מה שהיא רוצה.

אני חושב שאם תצליחי לגשר על הפער במצלמות, זה באמת שומר שוויון, כי כל מצלמה פה עושה ניסים בלחימה בפשיעה ובביטחון האישי.

האם יש לכם אמצעים נוספים כמו רחפנים וכאלה?

רחפן אין לנו. יש איזה רחפן ישן שהוא לא טרמי, ואני חושב שבעידן של היום באר שבע צריכה רחפן טרמי. יש לי מפעיל.

אחד, זו הבעיה?

מה העלות של זה?

בין 60,000 ל-80,000 שקל.

בין 50,000 ל-60,000 שקל.

אני אשיג את זה.

אנחנו נשמח מאוד. יש לנו את הרחפן מהדור הראשון הישן שהוא כבר לא רלוונטי. חברת הכנסת יסמין, חשוב לציין שאנחנו מקבלים גיבוי גם ממפקד המרחב וגם ממפקד המחוז, וההישגים שלנו הם הודות למעטפת הזו שאנחנו מקבלים ואנחנו רק רוצים להשתפר ולהתייעל.

אל תדאג, כשמפקד המרחב ומפקד המחוז מציינים את ההישגים שלהם, הם מציינים גם את שלך.

כן, ברור. בסוף זה שלנו, כולנו פה ביחד.

תעביר לי הצעת מחיר של הרחפן.

בסדר.

לגבי בני הנוער, ולא מתוך ביקורת אלא כדי להבין יותר לעומק את החומר על מנת לפעול – האם יש איזשהו פילוח כמה מהפשיעה של בני הנוער זו פשיעה של בני נוער באר שבעים או מהמרחב, וכמה זה מהאוכלוסייה הבדואית? אני שואלת כי אני רוצה להבין מה הוא דפוס הפעולה שצריך לעשות.

ספציפית לגבי הנוער, אין לי כרגע יכולת להגיד לך את הנתון הזה.

האם אתם עושים איזשהו פילוח כזה?

אני יכול להגיד לך שבאחוזי הפשיעה פה בבאר שבע בין הבוגרים, כמות התיקים היא כ-70% בני מיעוטים. אצל הנוער זה קצת משנה מגמה כי בני הנוער חושפים, וזה בעיקר בבתי ספר ובמקומות ציבוריים כאלה, ושם בדרך כלל מדובר בעבירות של יהודים.

ממה שאני זוכר מהמחוז, בנוער זה 50% יהודים ו-50% ערבים.

אני כל הזמן אומרת שאם רוב הפשיעה פה מגיעה מהחברה הבדואית, כל עוד לא נטפל שם גם ביד קשה, אבל גם פה בחינוך, בתשתיות ובתעסוקה – כל הזמן זה כמו דלי - - -

בנוער זה קצת הפוך כי עם הנוער אלו עבירות חשיפה כשאתה עובד בתוך בתי הספר ובתוך מוסדות החינוך, ואם העבודה היא מול מנהלי בתי הספר, אתה חושף המון פרשיות. יש פה את החבר'ה שמתעסקים קצת בעבירות רכוש בקרב הנוער ולדעתי הרוב הם יהודים, או 50%-50% כמו שהיו"ר אמר, אבל אני יכול לבדוק את זה.

תודה.

יוסי, רצית לומר משהו.

כן, זה קשור למשטרה. אין ספק שהמוטיבציה של העבריינות היא כלכלית. כשאני מגיע בסוף השבוע הביתה, יושבים לי על הווריד על השתלטות על אזרחים על כבישים בעיר. לצורך הדוגמה, מצומת הטנק עד באר אברהם, אם אתה נוסע ממערב למזרח, תראה מגרש מכוניות מצד ימין – אותו סוחר עם אותן מדבקות לא משלם מס הכנסה ולא כלום.

לא הבנתי, האם הוא מציב מכוניות באופן פירטי?

הוא מציב מכוניות עם שלטים למכירה.

עכשיו באתי משם, ויש כ-200 מכוניות לכל אורך הכביש עם אותו השלט. אני יודע מי זה הבחור הזה, כולם יודעים מי הוא. אז אולי אפשר לשים שם מצלמה אחת, כמו שעשינו בזיכרון יעקוב, עם תמרור "אין חניית רכבים למכירה" וכך אפשר להזיז אותו משם.

מכיוון שאני עובד על פי חוק, אין פה עבירה פלילית. כרגע זה לא מסומן ואין שם שום תמרור. מי שאחראי על התמרורים, זו עיריית באר שבע, יש ועדת תמרורים מיוחדת.

הנושא השני, וחשוב מאוד שהמשטרה תרים את הכפפה פעם נוספת כמו לפני שנתיים, הוא חקירות כלכליות על רכישות דירה. לא ייתכן שילד בן 18 קונה מגרש, לא ייתכן שאישה בת 90 קונה חמישה או ששה בתים.

אבל זה לא ברמה של תחנה שלא יכולה לטפל בזה.

זה ברמה של שיתוף פעולה בין יחידה כלכלית עם רשות המסים, מיסוי מקרקעין.

ברשותכם, לא הצגתי בפניכם את הנתון, אבל אני יכול להגיד שגם בנתון הכלכלי יש לנו עלייה לעומת השנה שעברה בעשרות אחוזים, ואני שמח שאתה מציין את זה מספר פעמים. אנחנו למעלה ממיליון שקלים בכל נושא החילוט עם 14 תיקים כלכליים, אבל צריך להגיד שכל תחנה, ולא רק באר שבע, לא מסוגלת לנהל תיק ברמה שאתה מציין, אלא רק יחידת ימ"ר ובשביל זה קיימת היחידה הכלכלית לה"ב.

תבדוק את הדברים כי אמרתי לך שיש הרבה אגדות. לא מדובר בילדים בני 18 שרוכשים בתים, אלא שמדובר בקבלנים. באופן כללי, צריך לבדוק את זה לעומק כי בתקשורת הרבה פעמים מנפחים ואין איזשהו אירוע שהוא בדיוק כך. בסוף צריך לזכור שאנשי החברה הבדואית הם אנשים אמידים וגם הרבה אנשים טובים, ואני אומר את זה כאחד שעבד רק 20 שנה במגזר. הם גם רוצים להתפתח והם גם מחכים אותנו. בסוף הם תושבים כמוני וכמוך, ויש מבניהם הרבה תושבים טובים.

אני גם מכיר אותם והם אנשים מצוינים, אבל צריכים לדעת מאיפה הכסף הזה מגיע. בסופו של דבר בשכונה כזו צריך לתכנן בתי ספר וילדים, אבל מתברר ש-35% זה לדירות להשקעה.

יוסי, עד כאן, זה לא עניינו של מפקד התחנה.

צהריים טובים לכולם. ברשותכם, אספר קצת רקע מבחינת השיטור העירוני – השיטור העירוני הוקם כאן ב-2013 כאשר המטרה העיקרית של היחידה, היא לתת מענה בעבירות אלימות ואיכות חיים במרחב הציבורי, ולהוות מכפיל כוח לתחנת המשטרה, וזאת בשילוב של פקח ושוטר שעובדים ביחד באותה ניידת.

פקח הוא פקח מסייע שעבר הכשרה נוספת כפקח מסייע ועובד על מדים כמובן עם ניידת לכל דבר ועניין במסגרת ניידות הסיור של התחנה בשגרה שנותנים מענה לאירועים מצלי חיים שבסל וגם שלא בסל – זה בגדול לגבי שיטת ההפעלה.

היחידה היא יחידה דינאמית שפועלת על פי המדיניות של מפקד התחנה ושל ראש העיר, על מנת להגביר את תחושת הביטחון של התושבים בעיר, וכפי שהוזכר כאן על ידי מפקד התחנה, כאשר הם רואים כחול בעיניים, זה מה שמהווה את הגורם שמכפיל ונותן את תחושת הביטחון.

אנחנו פועלים כמעט בכל המישורים של החירום ובכל המישורים של הפשיעה. העוצמות שיש כאן בתחנה מעסיקים את כל השוטרים ואת כל הפקחים, וגולת הכותרת של כל פעילות היחידה, זה שיתוף הפעולה הרחב מאוד בין המשטרה לבין הרשות, ולא רק עם המקבילים שלנו באגף הפיקוח, אלא גם עם העירייה על כלל גורמיה – אגף ההנדסה, סיירת הביטחון וכו'.

ליאור בטח מכיר ממקומות אחרים שיש בעיות בין הרשות ומגיעות תלונות על פקחים או שוטרים כאלה ואחרים, אבל אצלנו זה לא קיים, אצלנו הכול בשיתוף פעולה, כדי לממש את המטרה שהיא תחושת הביטחון של התושבים. תודה.

עוד משהו שאנחנו עושים פה על בסיס שבועי על מנת להגביר את תחושת הביטחון, זה נחשול עם כמות של ניידות השיטור והפיקוח, כולל ניידות תנועה, ניידות סיור ואופנועים. אנחנו עוברים פה בשכונות וכל פעם אנחנו מחליפים בשעות כד לתת תחושת ביטחון.

האם יש לשיטור העירוני אופנועים?

לא.

אגב, אני חושב שבראייה ארצית, האופנועים הם שומרי שוויון כי הם יותר דינאמיים. לסיירת הביטחון פה יש אופנועים זמינים שמגיעים הנה, וזה גם יוצר לטעמי את תחושת הביטחון. הרבה פעמים בחגים, אני משתף תחנה ואז אנחנו יוצרים נחשול גדול יותר. פעם זה אצלנו ופעם אצלם.

יפה מאוד. עומר זה שלך או שלו?

שלו, אבל אני נכנס לעומר עם הכוח שלי ביחד איתו, כדי לייצר את תחושת הביטחון.

תל שבע מייצר בעיות לשניכם.

כן. רוב התלונות פה בשכונה מגיעות מכיוון תל שבע. צריך להגיד שמפקד התחנה שם והמפקדים במגזר עושים פה עבודה נהדרת, ולגבי כל נושאי האמל"ח צריך לעשות עוד הרבה וזה היעד שלהם והם כבר שם.

חשוב לציין, מבחינתי לפחות, שאופי ההפעלה של השיטור העירוני בבאר שבע, הוא ייחודי מאוד ביחס למה שאני יודע שקיים במקומות אחרים כי ביחידה הזו מועסקים פקחים ושוטרים שהם קבועים, וזה לא על בסיס מקומות מתחלפים כששוטר מגיע לתחנת באר שבע ונשאל אם הוא פנוי להיום – זה לא עובד כך, אלא שיש פה תהליך עבודה מוסדר, תכנית עבודה, מפקד עבודה, סגן ומקבילים שעובדים ביום-יום.

אופי הפעילות של היחידה הוא מיוחד מאוד גם בתחומי העיסוק של היחידה וגם באופן הפעלת היחידה. במבנה הארגוני של היחידה אנחנו הפכנו את היחידה למחלקה, זאת אומרת שמבחינתנו העלינו את זה לתקן ניהולי גבוה יותר מרמת היחידה לרמת מחלקה, על מנת לתת לזה איזשהו נופח פיקודי משמעותי יותר גם בהתנהלות הפנים ארגונית וגם מול התחנה.

בגדול יש לנו 61 תקנים בשיטור העירוני שזה 20 שוטרים, וזה כולל פיקוד. מצד העיריה יש לנו 40 פקחים ומזכירה שזה משהו ייחודי שאנחנו הקצנו כתקן נוסף. וכמובן שיש לנו גם מעטפת משפטית צמודה לכל פעילות השיטור העירוני בכל הנושאים. בשיטור העירוני יש לנו שלושה מנהלי צוותים שמחולקים על פי יחידות ההפעלה. יש לנו צוותי סיור שמשולבים בהם פקחים ושוטרים, סיירים על חוזים וגזרות שאנחנו חילקנו אותם.

בנוסף לזה, יש לנו פקחים שהם פקחים טריטוריאליים. אנחנו כרגע מייצרים איזשהו ממשק עבודה משמעותי יותר מעצם זה ששלומי קיבל יותר תקנים של מש"קים, על מנת לנסות ולייצר ממשק עבודה בין נקודת השיטור שנפתחה בשכונה למש"ק ולפקח השכונתי, ועל זה אנחנו נותנים מעטפת נוספת ומשמעותית מאוד, שאנחנו כרגע בהליכי הבנייה שלה.

בני ברשותך, לגבי הנחשול שהזכרתי, תראו פה מצד שמאל את כמות הניידות – כך זה בשכונת הפארק דווקא. כמו שאתם רואים באמצע את כל הפליירים של הגיוס, אז גם בני עם ראש העיר בשת"פ עוזרים לנו לגייס שוטרים. יש לנו פה תכנית סדורה בכל נושא הגיוסים.

זו משימה שמשרתת את כולם בסוף.

כן. ביום שישי הייתה תכנית ברדיו דרום, וגם שם עלה כל נושא הגיוסים. לא סתם כמות הגיוסים עלתה.

בני, האם מתבצעת בסדר העבודה מדי שבוע או בתחילת שבוע איזושהי פגישה, שבה איליה מקבל את כל הדברים המאפיינים את הפעילות העירונית המתוכננת לשבוע הקרוב, ואז הוא נערך לזה?

יש לנו שגרות ניהול שמתנהלות ברמה של היחידה עצמה – של איליה מול המקבילים בתוך היחידה, שלי ברמה דו-שבועית מול איליה, ושלי ברמה חודשית מול הפיקוד, שזה כולל את שלומי ואת הסגן שלו, שם אנחנו למעשה מעלים את התופעות ואת הבעיות, ומתבצעת הפקת לקחים מכל מיני אירועים. אנחנו בונים תכנית עבודה, שהיא תכנית חודשית, שבועית ויומית.

כמו כן, מדי יום חמישי אנחנו מציגים תכנית הפעלה עם מבצעים משולבים ומשותפים לקראת השבוע שלאחר מכן עם דברים שייחודיים מאוד לבאר שבע, דברים שפיתחנו בשנה האחרונה, ואנחנו תיכף נדבר על זה.

דיברנו על נקודות השיטור והפיקוח במעטפת, אז פיזרנו את הנקודות האלו בשכונות שעוטפות את העיר גם בגלל הקרבה לכניסות העיר, וגם בגלל הקרבה ליישובים שעוטפים את העיר. אנחנו מפעילים שם – פקח, מש"ק ומתנדבי משמר השכונה, שזה משהו ייחודי מאוד לבאר שבע.

יש לנו 600 מתנדבים במסגרת משמר השכונה. תמי איבגי היא מנהלת את הפרויקט. הקמנו מחלקה מיוחדת בתוך אגף המנהל אצל עמית, שהיא עוסקת בכל נושא הפעלת המתנדבים בחירום. תמי תיגע בזה בעוד מספר דקות כשנגיע לזה.

האם קרה במהלך 12 השנים שהעסק הזה פועל פה שנמצאו שוטרים או פקחים שהם לא ראויים לתפקידם?

זו נקודה חשובה מאוד, ואני אסביר מה זה ראוי ומה זה לא ראוי, כי זה אחד מהדברים שהיינו רוצים לטפל בהם. העירייה למעשה מתקצבת את המחלקה בכשבעה מיליון שקלים בשנה לפעילות השוטפת, שזה השכר וכל מה שקשור להפעלה של היחידה. דיברנו על התקנים, אז יש כרגע פער של כעשרה פקחים ואנחנו נמצאים בהליכי גיוס על מנת להשלים את זה ל-40 פקחים.

לצערנו, אנחנו מתקשים עם השימור של הפקחים. מצד אחד, זה אתגר גדול מאוד, מצד שני, חלק לא קטן מהפקחים מגויסים למשטרה. זאת אומרת שהם צברו הרבה מאוד ניסיון בשיטור העירוני והמשטרה מגייסת אותם. בצד הזה הם מאוד שבעי רצון מעצם זה שהם נשארים עדיין במעגל הביטחון ולא יוצאים מחוץ למסגרת. בשבוע שעבר היה לנו מכרז לגיוס פקחים, ונבחרו קבוצה נוספת של פקחים – מבחינתנו זה אתגר.

רכבים – יש לנו שמונה כלי הרכב שמותאמים גם לתנאי שטח, מדובר ברכבים של העירייה ביחד עם שתי ניידות של המשטרה. לגבי רכבים קבועים של היחידה, זה לא על בסיס כלשהו, ואנחנו נדרשים מרגע לרגע.

הדרכות והכשרות – הנושא המקצועי של הפקחים מבחינתנו הוא קריטי כי אנחנו נותנים להם חבילת הכשרות שכוללת – קורס פקח עירוני, פקח מסייע, אימון משותף שאנחנו עושים, אימון ירי, חוק האופניים, עזרה ראשונה, שימוש בתרסיס פלפל, בטיחות בנהיגה, אבל זה עדיין לא מספיק.

סמכויות הפקחים – אתם מכירים את הסמכויות. בגדול, לפקחים המסייעים יש סמכויות רחבות יותר ביחס לפקחים העירוניים שהם קלאסיים, אבל כל הסמכויות האלו הן רק כאשר השוטר נמצא ביחד עם הפקח, וזה אחד מהדברים שאני חושב שאנחנו צריכים לדבר עליהם ולראות איך אנחנו משנים אותם.

זאת אומרת שאם אין שוטר אז יש לו אפס סמכויות?

לא, ממש לא. יש לו סמכויות רחבות, אבל יש סמכויות מסוימות - - -

הרחבת סמכויות לפקח מסייע, מסייע למשטרת ישראל – כך הגיע השם. הוא מסייע למשטרת ישראל במניעת אלימות. הרחבת הסמכויות של הפקח גם בלא נוכחות של שוטר, זה רק בנושא של מניעת אלימות במרחב הציבורי.

ואז הוא יכול לעכב ולעצור.

כן, וגם להפעיל כוח במקרים של חשד לאלימות, או שבוצעה עבירה של אלימות בנוכחותו. במרחב הציבורי כשהוא ראה או כשהוא קיבל עדות מאדם אחר.

למה לא להרחיב לו את הסמכויות? למה לצמצם? הוא דיבר על ההרחבה שהיא הרחבה שמצרה בעיניי כי מה אם זה לא במרחב הציבורי.

כי הייעוד הראשוני של הכוח הוא ככוח תוספתי למרחב הציבורי בלבד. הרציונל של התכנית הזו, הוא ששוטרים עירוניים לצד פקחים, קודם כל ובראש ובראשונה עירוניים ובכפוף לעמידתם בתפקידים שהוגדרו להם בחוק כפקחים מסייעים, הוא סיוע למשטרת ישראל במניעת אלימות, הגבלת אלימות ובולטות במרחב הציבורי בלבד – הכוח הזה לא נדרש לטפל לא באלמ"ב, לא בשודים ולא בפירוק של תחנות סמים.

הוא לא מטפל בפשיעה גבוהה, זה לא הייעוד שלו. מפקד התחנה סקר פה שיש מספיק מחלקות ואגפים שזה הייעוד שלהם.

הכוח של השיטור העירוני או של מערכי האכיפה העירוניים נחקק ב-2012, והתפיסה שלו היא שפקחים יסייעו בעבירות איכות חיים – זו התפיסה המרכזית. מעבר לזה, ניתנו גם סמכויות לפקחים מסייעים לפעול באירועי אלימות לצד שוטר. היום אנחנו רואים, לאור השינויים שהוועדה תבקש לעשות והסיורים שהיא עושה, שהתפיסה הזו הולכת ומתרחבת, והשאלה עד כמה. מצד אחד פקח הוא לא שוטר, אבל מצד שני אנחנו רואים שהאירועים והמציאות יוצאים איזושהי דינמיקה אחרת, וצריך לדון על זה.

כרגע המצב הוא כזה – כאשר הפקח המסייע עובד עם השוטר כניידת אורגנית, אין שם בעיה מבחינת הסמכויות.

כי הוא שואב את הסמכויות.

יפה. במצב הנתון, כאשר יש צוות פקחים מסייעים שעובד לבד, הוא יכול לעבוד אך ורק במקומות המוגדרים והמאושרים במקומות מועדים לפורענות ובהגדרה נקודתית מאוד, כמו פארק X ומרכז מסחרי Y, על פי האישור של מפקד המחוז.

למה לא מפקד התחנה?

כי מפקד התחנה הוא זה שימליץ למפקד המחוז.

אני רוצה להבין כי זו בירוקרטיה מיותרת להגיע למפקד המחוז.

לאותם פקחים מסייעים אשר אמורים לעבוד לבד במקומות המוגדרים והמאושרים על פי מפקד המחוז, יש שם סמכויות מוגבלות מאוד, שהן לעכב ולדרוש הזדהות מאדם כשיש להם איזשהו חשד כלפיו שהוא נושא נשק שלא כדין או שהוא הולך לעבור עבירת אלימות. בנוסף, גם המיקום צר מאוד כי הם לא יכולים לפעול בכל העיר.

אתן דוגמה נוספת שקשורה לסמכות – באכיפת חוק האופניים, הסמכות שניתנה לפקח היא אכיפה רק כאשר אותו רוכב מבצע את העבירה על המדרכה, אבל אם הוא עושה את העבירה על הכביש, שזה בסל העבירות, הוא לא יוכל לאכוף. בואו נחפש את ההיגיון בזה ואיך הדברים האלה יכולים להסתדר.

לגבי שאלתך על ההגבלה של הפעלת הפקחים במרחב הציבורי ולהתלות את זה באישור מפקד המחוז, אחת ההמלצות שלי היא פשוט לפתוח את זה, לא צריך את כל התהליכים הבירוקרטיים האלה ומספיק שיורידו את זה לרמת מפקד התחנה שהוא יודע מה נכון ומה פחות נכון.

אני חושב שצריך לבחון את הסל מחדש ולפתוח את הטיפול של השיטור העירוני לעבירות נוספות שהם יוכלו לטפל בהן כי יש עומס על הסיירים בתחנה, שהם אלה שמטפלים ברוב האירועים כי לא האירועים הם איכות חיים. צריך לחקור, לחשוב ולבחון את הסל, זה מה שאני ממליץ לוועדה, כי זה יוצר עומס מטורף על הסיירים בעיר כזו.

אם היו שואלים אותך מה הכי חסר, באיזה מקום הכי היית רוצה להרחיב את סל העבירות, מה הייתה התשובה?

לפתוח לשיטור העירוני את סל העבירות, כדי שיוכלו לטפל.

אבל באילו עבירות מדובר?

אני צריך לנתח את זה ולראות, אני לא רוצה להגיד סתם. בסוף, העומס המרכזי נופל על הסיור שעובדים פה סביב השעון.

נגענו קודם בעניין של סל אירועים, אז למי שמכיר או למי שלא מכיר, התכנית הזו פועלת על בסיס תפיסת הפעלת סדורה, שהגדירה התעשייה את הפעילות המשותפת כולל מנגנוני ניהול סדורים בין הרשות לבין המשטרה.

לעצם העניין, עלה קודם נושא העומס, אז אני מזכיר שסל האירועים הנוכחי שבפתחו של השיטור העירוני, זהה היום ב-80% לסל האירועים של משטרת ישראל. שכחנו לומר שהשוטר העירוני שפועל ביחד עם פקח נחשף ונדרש לטפל גם בקריאות שמתקבלות מהמוקד העירוני, מה שהסייר המשטרתי לא נדרש.

ולכן, אני חלילה לא מערער על הנתון שציינת, אבל כמי שעומד בראש המנהלת ומלווה את התכנית מזה כעשור, אני חייב לומר שבחלק מהיישובים אנחנו שומעים שהשוטרים בשיטור העירוני עובדים קשה יותר מהסיירים.

אז פה זה שונה לגמרי.

יכול להיות שפה זה שונה. אני רק אציין נתון חשוב שעלה פה שלי באופן אישי הוא מפריע – עם כל העומס ויש פה עומס רב על יחידה יוצאת מן הכלל, ואני מעיד על כך כמי שמלווה פה את היחידה מזה כעשור, יש פה שיתוף פעולה יוצא מגדר הרגיל, אני חושב שזו יחידה שמהווה דוגמה קלאסית לשיתוף פעולה בין רשות מקומית לתחנת משטרה להפעלה מיטבית ולהישגים גובים.

עם זאת לצערי הרב, יש פה חוסר מתמשך בכוח האדם מהצד המשטרתי, ואני מבין גם למה. אני לא אומר זאת חלילה כתלונה כי אני מבין שהשמיכה במשטרת ישראל קצרה ולצערנו גם לא פוסחת על השיטור העירוני, אבל בסוף זה פוגם ויוצר יותר עומס.

אנחנו אפשרנו לרשות המקומית, לאור בקשתה, להגדיל את המצבת ב-20 פקחים נוספים, וגם אלה עדיין לא מלאים לצערי. יש פה דרישה חוזרת ונשנית מצד ראש העיר אל השר ואל המשרד בבקשה להכיר ולהגדיר את העיר כמטרופולין, על מנת לענות על הצורך של הגדלת כוח האדם המשטרתי, לאור הכמות שאליה נדרשת היחידה. וגם בסוף ובקצה, אם נגדיל וזה לא יאויש, אז מה הואילו חכמים בתקנתם?

תתנתקו רגע מ-223,000 התושבים.

אני מדבר על ה-300 שמגיעים לפה מדי יום.

כן, אבל האתגר הזה הוא לא 223,000 התושבים, כי בסוף זו לא בעיה של מת"ח באר שבע, אלא של העירייה המקומית, המרחבית והמחוזית. השוטרים של באר שבע עובדים הכי קשה במחוז, ואתה יכול לבדוק את זה על פי נתונים, עשייה וכמות ימים במשמרת, אז למה שאני אצטרף לבאר שבע ולא לאופקים?

החבר'ה הצעירים חכמים יותר מאתנו, הולכים ובודקים, ואחרי הכול מגיעים אלינו. אנחנו עם כמות המתגייסים הכי גדולה במחוז עם 40 שוטרים, כאשר התחנה הכי גדולה אחרינו זו אשדוד עם 20 שוטרים.

אנחנו נמשיך נגייס ונמלא, ובסוף המפגע הוא עם האזרח, שהרי אתה לא מצפה שאני אגייס שוטר ואשים בשיטור העירוני, כשהוא לא מכיר את הזכויות ולא את החוקים והרי הוא צריך להוביל ניידת.

חבריי, חברי הכנסת, הרעיון הוא מכיוון שאנחנו מבינים שמצוקת השוטרים כנראה תימשך ולא תיפתר מחר בבוקר – אנחנו בוחנים גם את האפשרות שיהיה שוטר אחד שיכול להפעיל ארבעה פקחים. שניים ושניים ילכו בצמדים עם הסמכויות של אותו שוטר, רק שהוא נמצא - - -

מכוח השוטר? למה אתה רוצה להתלות את זה?

כן, מכוח השוטר. אני רוצה להתלות את מה שאומרים לי שכדאי להתלות.

אלה הצרכים שהם מציגים וזה מה שהם טוענים שיעזור להם.

אני לא מכיר מתכונת שבמסגרתה על תקן של שוטר אתה מקבל לצדו פקח על הניידת שהמשטרה מעמידה. עם זאת, חבר הכנסת סעדה, לאור דבריו של יו"ר הוועדה ולאור זאת שאנו רואים שזה משהו שמתמשך לאורך שנים – חוסר בכוח אדם בצד המשטרתי – והצורך הגובר בהגברת האכיפה, הנראות והבולטות בשטח, עלתה האפשרות שהוא ציין, שבפועל יהיה פקח ושוטר ביחד, וזה מה שקורה היום בלא מעט מקומות.

מבחינתנו המצב האולטימטיבי, הוא שבכל פינת רחוב יהיה שוטר ופקח, זה מכפיל הכוח האולטימטיבי – שוטר לאומי לצד פקח עירוני שיאכוף חוק עזר עם הרחבת הסמכויות, אבל יש גם אופציה נוספת שבה הפקחים פועלים לבד, ומשכך הם נתקעים הרבה פעמים במצבים שהם חסרי אונים כי אין להם סמכויות.

גם אצלנו זה קורה. כמו שאתם מבינים, החוק היה חוק הוראת שעה, ואני חושב שעיריית באר שבע לא מסתכלת על החוק הזה כעל חוק הוראת שעה, אלא כמשהו שהוא כטווח ארוך, ובגלל זה גם הכנסנו את היד עמוק לכיס ובנינו את המשרדים האלה בהשקעה של חמישה מיליון שקל ואנחנו ממשיכים ומגדילים תקנים ותקציבם.

נכון שיש קושי בגיוס פקחים, אבל עדיין יש גם אפשרויות ופתרונות לייצור תמריץ בריא יותר ביחס למה שקורה היום, באופן גיוס הפקחים.

על איזה חוק אתה מדבר בהוראת שעה?

חוק ניהול האכיפה.

שהוא בתוקף עד 18 בדצמבר, ואז אני אמור להפוך אותו להוראת קבע.

חברת הכנסת פרידמן, זה חוק שחוקק ב-2012 בהחלטת ממשלה, והתפיסה שלו הייתה סיוע למשטרה בעבירות איכות חיים. בהתחלה היו 12 רשויות, כאשר הפקחים העירונים לא היו כוח תוספתי, שאת זה קובע החוק, ולאט לאט רשויות נוספות נכנסו לחוק והחוק הורחב. כיום יש 92 רשויות ועוד מספר בהקדמה.

ואיפה זה עומד?

אנחנו בישורת האחרונה.

החוק עומד בתוקף עד 18 בחודש.

ב-18 בחודש בעזרת השם אנחנו נעשה אותו הוראת קבע ונתקן את החוק.

הוא מגיע בממשלתית?

צריך להגיע בממשלתית.

אנחנו חילקנו את העיר לתשעה פוליגונים, שבהם הקמנו את נקודות השיטור והפיקוח. בכל נקודה כזו יש את השיוך של השכונה הרלוונטית, או מרכז מסחרי או אזור תעשייה. החלוקה הזו היא חלוקה שלנו, של השיטור העירוני, ולא החלוקה של התחנה, ועם זאת, הודות לממשק ההדוק הזה מול התחנה, ברור שכולנו מתכנסים לתכנית העבודה שאנחנו מוציאים לפועל.

אמרת שיש תשעה, ואני ספרתי רק שמונה פוליגונים.

גם השוק העירוני. האמת היא שזו נקודה קטנה מאוד, אבל בשוק העירוני חשוב שתבינו שכל יום יש אלפים, זה כבר מתחיל להיות שוק די מעורב וזה לא רק שוק עירוני קלאסי. פעם היה שוק בדואי שעבד במתחם אחר, אבל אותו שוק בדואי כבר הפסיק לפעול וכולם מתכנסים תחת השוק העירוני שנמצא בלב לבה של העיר.

זה השוק היחיד שקיים היום בבאר שבע?

כן. אין יותר שווקים נוספים, לא שוק רמלה-לוד ולא אחרים.

יש שוק פשפשים פעמיים בשבוע.

אופי העבודה של השוק הוא שהוא מתחת לכיפת השמיים, מגיעים אלפים של אנשים גם מהפזורה וגם בכלל מהאזור וקונים שם – זו חתיכת אתגר.

אמנם פה זה לא מצוין, אבל יש נקודה ששייכת לנקודת השיטור בסורוקה, ושם המשק"ים עושים עבודת קודש, ומה שהם עשו בשנה האחרונה עם כל הפצועים וכו', אם זו עבודה של השוטרים ואם של החיילים והשירות שהם נותנים לתושבים, זה מטורף.

אם שלומי הזכיר הנקודה בסורוקה, אז גם בסורוקה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ביחד עם התחנה ומקיימים מבצעים משולבים בכל מה שקשור לעבירות שבסדר הציבורי. אגב, בכל תגרה וכל ירייה ברהט, אנחנו פוגשים מאות מהם שמגיעים לסורוקה עם התפרעויות ועם אלימות.

לסגור חשבונות.

בכל מקום שיש קטטה ופצועים, קצין תורן רץ עם כוח שיש פה ישירות לבית החולים ובשעה הראשונה תופסים את האשמים. בסוף זו משילות, ואתה יכול להוריד 70% בפשיעה. כשאתה רואה באירוע אחד 500 בני מיעוטים, זה לא עושה טוב.

כן, אבל אין לך בירושלים את כל המלחמות חמולות האלה כמו שיש בסורוקה.

מה ששלומי אומר פה, הוא שזה נוהל קבוע בבתי חולים, גם בתל השומר וגם במקומות אחרים. יש אירוע ורצים לבית החולים.

למעשה, שיתופי הפעולה עובדים אצלנו על ארבעה צירים מרכזיים, ובציר הטכנולוגי יש לנו מעל 4,000 מצלמות שפזורות ברחבי העיר. שלומי ציין את הנושא הזה, וחלק מהמצלמות הן מצלמות עירוניות שמחוברות למשטרה.

למיטב זכרוני, זו כמות המצלמות הגדולה ביותר שמישהו הציג לי עד היום במסגרת השיטור העירוני.

וזה לא מספיק.

יש מספרים דומים בראשון לציון.

אבל לא בירושלים, לא בחיפה ולא בתל אביב.

כן, אבל אין לך שטח מוניציפאלי כמו בבאר שבע, ובגלל זה אנחנו צריכים יותר מצלמות.

זו השקעה שהשקיעה העיר.

בסדר גמור, אנחנו צריכים לעזור להם.

עיקר ההשקעה זה בתשתיות תקשורת וחשמל.

בכנסת הקודמת הצלחנו להעביר שלושה מיליון לטובת המצלמות לעיריית באר שבע וצריך עוד.

יש לנו רחפנים בסיירת ביטחון, ותיכף נדבר על סיירת הביטחון. מערכת סיירים זו מערכת שיודעים לקלוט את כל האירועים שמתקבלים אצלנו ב-106.

ציר יחידות תומכות – השיטור העירוני עובד בשיתוף פעולה עם כלל אגפי הרשות וחברות עירוניות בתחום – דוברות והסברה, לשכה משפטית, כספים, משאבי אנוש, רישוי עסקים, איכות הסביבה ועוד.

אני מבין שבלשכה המשפטית ישנם אנשים ספציפיים שעובדים עם השיטור העירוני.

זה תחום העיסוק שלהם, המקצועיות שלהם ולא רק בשיטור העירוני – הם למעשה בתחום הפיקוח העירוני.

רפרנט משפטי, שזה הייעוד שלו.

בציר המבצעי נמצאת תחנת משטרת ישראל, על כל היחידות שלה, כולל סיירות מג"ב. יש פה בבאר שבע סיירות מג"ב שזו יחידה של מג"ב עם 50 לוחמות.

היו 50 בהתחלה, כי זה מחולק גם לבאר שבע וגם לאשקלון. כרגע מחכים שיסיימו קורס ויש קצת בעיה ברמה של מג"ב, אבל 18 עושים יופי של עבודה עם כל ריכוזי הקהל. לצערי שירה סוסליק נרצחה בפיגוע בתחנה המרכזית.

כמו שבני אמר, זה מכפיל כוח, אם זה בשוק העירוני, אם זה ב"ביג" ואם זה בתחנה המרכזית – הם עושים עבודה רגלית רבה ומראים נוכחות ובולטות. אני מצטרף לכל דבריו של בני, ודאי שאנחנו צריכים פה את כמות התקנים לפחות כמו שהבטיחו לנו בהתחלה, אבל המספר ירד וחבל.

לפני כשנתיים הקמנו סיירת ביטחון עירונית. איליה, אולי תיתן מספר מילים על סיירת הביטחון.

שלום לכולם. בהמשך לדבריו של בני, לפני שנתיים אנחנו הקמנו את היחידה, כמו גם את מוקד "רואה" שהוא נפרד מהמוקד העירוני 106 ועוסק בקטע הביטחוני ופחות בבעיות המוניציפאליות. בסיירת אנחנו מעסיקים מאבטחים שכולם בוגרים בדרג מתקדם ב', כולם לוחמים שהיו בצבא.

זה מיקור חוץ?

כן, זה מיקור חוץ, והחברה שמעסיקה אותם זו "רשת ביטחון", שזו חברה גדולה ורצינית. כאמור, כולם לוחמים, וכרגע האתגר הוא שהרוב המוחלט הוא במילואים, יוצאים וחוזרים וזה פוגע בסד"כ, אבל עדיין אנחנו צריכים לעמוד ביעדים.

מתוקף סמכות של מה זה?

שמירה על ביטחון הציבור. לפי החוק, קיבלנו הרחבה משני השרים, גם מבר לב וגם מבן גביר, כמו לדוגמה בפארקים הציבוריים שכעת יש לנו סמכות חיפוש, עיכוב, דרישת הזדהות ומניעת כניסה. לאחרונה קיבלנו גם הרחבה במגרשי כדורגל שפרוסים ברחבי העיר. אנחנו מפעילים את הסיירת 24/7 כולל שבתות וחגים.

האם אתם כפופים למשטרה?

לא, אנחנו כפופים לאגף הביטחון בעירייה, ואנחנו עובדים בשת"פ גם עם בני, גם עם הפיקוח העירוני וגם עם המשטרה.

התקציב מגיע מעיריית באר שבע?

כן.

אני רק אוסיף ואומר שלטובת האסדרה של הנושא הזה, בימים אלה ממש מתקיימת עבודת מטה סדורה בהובלת אג"מ משטרת ישראל, חטיבת השיטור ומדור שיטור עירוני – זה באמת תפס תאוצה וכותרות פה בעיר באר שבע. יחד עם זאת, כמי שמלווה ומכיר את הנושא, חשוב לציין שיש עוד מקומות שמבקשים את האסדרה הזו, כמו "סלע" בתל אביב, המעגל של הפקחים, סיירי הביטחון בראשון לציון ובפתח תקווה וכו'.

קודם נשאלה שאלה לגבי חוקיות וסמכות, אז אני לא אפתח פה את זה לדיון, אבל יש פה מורכבות גדולה מאוד בעניין הזה.

איליה ברשותך, אתם עושים פה יופי של עבודה, וכולי תקווה שירחיבו להם את הסמכויות כי הם עובדים רק באזורים המגודרים ואני לא יכול להפעיל להם סמכות באזורים שלא מגודרים.

שלומי, אתה דיברת על הרחבה, בעוד שאני מדבר על הסמכויות.

להגדיל להם את הסמכויות, זה אומר גם לתת להם מישהו שהוא בר פיקוח. זאת אומרת מישהו צריך לפקח על הסמכויות האלו.

צריך להעביר אותם תחת פיקוח המשטרה, ואז אפשר להגביר להם סמכויות, שהרי אי אפשר לתת להם סמכויות על דעת עצמם.

בהתחלה הייתה חשיבה שזה יהיה תחת בני, ועכשיו זה פועל באופן עצמאי ולא תחת בני – אני אומר את זה פה כתפיסה, אבל בסוף הם עושים פה עבודה מצוינת. יש להם פה ציוד טוב יותר מהמשטרה, אם זה רחפנים, אופנועים וכו', מה שיוצר תחושת ביטחון.

אבל אני לא מבינה מי מקפיץ אותם.

בגדול, מדובר במאבטחים עם רקע קרבי שיש להם אופנועים.

מהירות ובולטות זה מצוין, אבל באירוע מי אחראי להקפיץ אותם? מה, הם מקפיצים את עצמם?

יש מוקד שמתכלל את כל האירועים שמתקבלים ב-106 ובמוקד הביטחון. במידה ויש אירוע משטרתי, אירוע שנפתח ב-100, המשטרה מבקשת סיוע של השיטור העירוני וכך אנחנו יודעים להקפיץ אותם. כולנו מחוברים לאותו גל קשר עירוני, וכשאנחנו מקפיצים אותם, אנחנו יוצרים את ההרחבה שהיא שיתופית.

בני, אני חושב שזה כוח איכותי, גם שמעתי עליו לא מעט ואיליה עושה עבודה ראויה באמת, אבל אני אקח אותך למקום קשה – אם מחר בבוקר בתוך השטח המגודר, מישהו מהם עשה טעות וחלילה מישהו מת מי הולך לבית הסוהר?

האחריות בסופו של דבר היא על העירייה, כי העירייה היא הגוף שמעסיק ושמפעיל.

איליה, אתה מבין מה אני שואל? אני רוצה דעת מי הסמיך אותך, מי נתן לך תעודה, מי עומד מאחוריך ומי נותן לך גיבוי.

אנחנו כתבנו נוהל שאושר על ידי העיריה, נוהל הפעלת סיירת ביטחון, ממש כמו נוהל הפעלת הסיור במשטרה, ובחלק מהנוהל הזה גם הגדרנו סל אירועים, שבו אנחנו יכולים לטפל במסגרת התפקיד שלנו, אם זו בדיקה של אדם חשוד או רכב חשוד וכו'. בסל האירועים יש גם דגש על מי שבאמת מטפל ואת מי אנחנו צריכים לעדכן, אז חלק בלתי נפרד מהגורמים שאנחנו צריכים לעדכן, זו משטרת ישראל.

האם הנוהל הזה אושר? עבר ייעוץ משפטי?

כן, הוא אושר על ידי הרשות.

בתוך הרשות.

אני חייב להעיר הערה אחת – זה אירוע כבד.

יהיו בעיות עם זה.

לא רק הדבר הזה, כי קודם זה עלה בעקבות איזושהי הערה של חבר הכנסת סעדה לגבי סמכויות השיטור ולמי הן כפופות. אנחנו צריכים להיזהר מאוד מהדבר הזה שאני אקרא לו "הפרטת שירותי המשטרה", ונשאלת השאלה האם אנחנו רוצים בכלל את הדבר הזה. יש שיטור עירוני ויש משטרה עירונית, כמו שקורה בארה"ב – משטרה עירונית שהיא כפופה לראש העיר - - -

שזה יתרון, כי בסוף הוא נמדד בהצלחות ובכישלונות שלו.

נכון, וצריך לדבר על זה כי זה דבר משמעותי מאוד. כמו כן, מה מקומה של המשטרה הפדרלית, בהינתן שיש משטרה עירונית?

אם תיקח את זה להיום, זה הימ"רים.

זה משהו גדול מאוד. האירוע הזה שמדברים עליו – הסיירת העירונית וכו', צריך להיזהר עם הדבר הזה.

זו סיירת ביטחון, זה בדיוק העניין.

לדעתי הסמכויות הן סמכויות של מאבטחים, אבל יכול להיות שאני טועה.

חבר'ה, בואו נתקדם כי עוד לא הגענו לבעיה העיקרית. בבאר שבע יש תופעה ייחודית וראויה מאוד, והיא שהרבה גופים מתנדבים לנושא הביטחון, ואני שואל את עצמי מתי יתחילו לירות אחד על השני. זה אחד מהדברים שמטרידים אותי מאוד – הסמכות, הניהול, התיאום בין הגופים האלה, לבוש ואיך התושב יודע להבחין ביניהם.

עוד לא הגענו למשמר השכונה.

זה משמר השכונה, זו הסיירת, אלה הסטודנטים וכו'. יש פה באמת משהו שראוי לחיקוי, אבל מישהו צריך לתאם את הדבר הזה. בני, בבקשה.

בציר הקהילתי אנחנו מעודדים ומחזקים את גיוס התושבים לפעילות בתחום הביטחון האישי. אנחנו מדברים על מסגרת של תושבים טובים ואכפתיים שמגויסים תחת הפעלה עירונית, ובראש המחלקה יושבת תמי.

גייסנו 650 מתנדבים שמגיעים כל יום למשמרת ולפעילות, כולם לבושים באפודים מזהים עם כיתוב של משמר השכונה, הם מקבלים ניידות פנויות של אגף הפיקוח שמסומנות עם צ'קלקות כתומות והם למעשה מחוברים בקשר למוקד העירוני למוקד הביטחון ולשיטור העירוני, אבל הם נטולי סמכויות כי הם לא עוסקים באכיפה.

הם עוסקים הרבה מאוד בסיורים, נראות, בולטות ודיווח על אירועים חריגים באמצעות מכשירי קשר לאותו משל"ט, לצורך העניין, ביטחון או 106. ההפעלה שלהם מתבצעת על ידי מנהל צוות של אגף הפיקוח, שהוא למעשה מוביל ומפעיל אותם. כל קבוצה כזו של מתנדבים מקבלים מסלול סיור יומי והם יוצאים לסיורים, מלווים על ידם, מפעילים אותם ובסוף המשמרת הם גם מדווחים בדיוק מה הם עשו – הכול נעשה בפיקוח ובבקרה מלא, ולא ברמה של קח את הרכב הפרטי שלך, תעשה סיור ובסופו תשלח הודעה.

אין להם נשקים, ולאלה שיש נשקים, אלה נשקים פרטיים במסגרת רישיון נשק פרטי – גם בהקשר הזה, יש הנחיות שיוצאות לגבי אופן השימוש באותו נשק, וזה לא שונה מכל אזרח אחר. אתם מכירים את זה שלא מעט אזרחים הצילו הרבה מאוד נפשות באירועי טרור מעצם זה שהיה להם את הנשק הצמוד שלהם והם עשו את מה שהיה צריך להיעשות, על מנת למנוע את אותו אירוע פח"ע. על בסיס זה, הוקמו הרבה מאוד יוזמות, אבל מה שייחודי בבאר שבע הוא שהכול נעשה בהפעלה עירונית משותפת ומשולבת עם כולם.

יש לי בקשה מהוועדה הזו – משמר השכונה זה פרויקט ייחודי מאוד במדינה, ביחס לאופי ההפעלה ולגודל. אנחנו זכינו בקול קורא של משרד הנגב והגליל בתקציב של 550,000 שקלים, והתקציב הזה אפשר לנו להפעיל את המערכת הזו, אבל לצערי הוא נגמר ואנחנו כבר מוצאים את עצמנו לקראת 2025 בלי תקציב שיכול לתמוך בהפעלה של משמר השכונה.

העירייה יכולה לתקציב את זה.

העירייה מתקצבת בהרבה מאוד כסף בעצם זה שהיא נותנת רכבים, דלק, מכשירי קשר, מדים ועוד הרבה אמצעים, אבל בסוף צריך לשמר את הכוח הזה. יש פה פעילויות ייחודיות מאוד שנעשות על ידי מנהלת המחלקה באופן השימור.

ב-2024 וסרלאוף נתן לזה כסף.

לשנה?

ב-2022 זה היה אמצע השנה, וזה נמשך עד אמצע 2023.

ולמה הלך הכסף הזה?

תמי תאמר מספר מילים.

מאיפה יהיה לעירייה חצי מיליון שקל ב-2025? בחלום.

ולמדינה יהיה?

אבל אגרת השמירה מממנת את הסיירות.

ואיפה הכסף שהפקחים מכניסים מהדוחות?

צהריים טובים, שמי תמי ואני מנהלת את המחלקה להתנדבות בתחומי החירום והביטחון האישי, שאלה למעשה שני תחומי הליבה שאנחנו עוסקים בהם. משמר השכונה התחיל עם "שומר החומות" כשזה קרה בעיר באר שבע ובמרחב, ולצערנו התפשט בכל הארץ.

ראש העיר לא חיכה ואמר שהוא רוצה לעשות מעשה, וכך הקמנו את משמר השכונה בשכונת כלניות שזו שכונה חדשה צמודת קרקע עם האיומים שהיו בהקשר של השכונות החדשות, ומשם זה התרחב לשכונת רמות ולשכונה ג' והיום אנחנו נמצאים כמעט בכל השכונות עם 650 מתנדבים.

בני הזכיר קודם את נושא שיתופי הפעולה, ואני חושבת שמה שמייחד באמת את העיר הזו ביחס להרבה רשויות אחרות שאני פוגשת וקולגות, אלו שיתופי הפעולה שיש פה בין כולם – המשטרה, השיטור, הסיירת ומשמר השכונה. המבצעים המשותפים יוצאים ביחד מדי שבוע, זה דבר מטורף.

דיברתם קודם על נוכחות ועל בולטות, ובסוף זה מה שהאזרח רוצה לראות בקצה הרחוב. מדי ערב המתנדבים שלנו עושים סיור בשכונות, ויש גם שיתופי פעולה עם אגודת הסטודנטים בעיר ורואים חלק משמעותי גם במרחב הסטודנטיאלי בשאיפה להרחיב ולגרום לתחושת ביטחון של הסטודנטים.

המשימה העיקרית היא לשמר את הכוח, כי לגייס זה אפשרי ואנחנו מגייסים יותר ויותר תושבים, אבל בסופו של דבר לשמר את הכוח הזה ולתת למתנדב את התחושה, את הרצון ואת התשוקה הזו לחזור ולהתנדב שוב ושוב, זה יקרה רק אם אנחנו נשמר אותם.

היום אנחנו משמרים אותם באמצעות – הדרכות, הכשרות, סדנאות, אירועי הוקרה, איזשהו שי קטן, פגישה עם ראש העיר, וכל דבר כזה באמת מרים להם ונותן להם תחושת ערך, שהם חלק ממשהו גדול ומשמעותי מאוד בעיר.

הם גם מצטרפים לכל הסיורים המשותפים, כפי שבני ציין. מדובר במתנדבים שעולים לניידת בערב, לא מכירים אחד את השני, אחד משכונה כזו ושני משכונה אחרת – ולכן יש כאן גם את הערך הזה של הקהילה ושל חיבור בין אנשים ובין תושבים. אנחנו רואים אנשים כל כך מגוונים ושונים בגיל ובדרך חיים, וזה פשוט מדהים איך הדבר הזה מחבר בין כל כך הרבה תושבים.

בני ציין את עניין התקציב, באוגוסט כבר נגמר התקציב של קול קורא נגב גליל.

אם העירייה מממנת את המדים, את הדלק ואת הניידות – אז למה יש עוד צורך בתקציב?

כוח אדם.

כוח אדם הוא בהתנדבות.

לא, אצלי במחלקה יש שלושה עובדים בשכר ומנהלי תחומים, ולכן נדרש לתקצב את עניין כוח האדם. כל התקציב הלך לפעילות, למערכות טכנולוגיות, להצטיידות, להכשרות ולסדנאות, ולא לכוח אדם.

האם לא עדיף היה ש-650 האלה יהיו מתנדבים של המשטרה?

בגלל שהם לא מתנדבים של המשטרה, אז המשטרה לא יכולה להפעיל אותם כי אין להם ביטוח לעבוד עם המשטרה. זו יוזמה של העירייה.

ואם הוא היה מתנדב שלך?

אם הוא היה מתנדב שלי – היה לו ביטוח ואפשר היה להפעיל אותו, אבל לא כל אחד יכול להתנדב, יש הרבה בדיקות מסביב.

חברת הכנסת יסמין, בתחילת הדרך אנחנו יצרנו עם המשטרה הליך מוסדר מאוד של פנייה לתושבים.

אני יודעת, בנווה נוי אני הייתי חלק מזה.

יצאנו בקול קורא לתושבים, שלחנו מסרונים אישיים ותלינו פרסומים, אבל לצערי לא הצלחנו לגייס כי במשטרה ישנם תבחינים קשים מאוד בהקשר הזה. אולי חלקם לא עומדים בזה, כי אני לא יודע אם מישהו שעישן גראס לפני 30 שנה וזה רשום לו במשטרה, יכול להיות חלק ממערך המתנדבים המשטרתי, אבל זה לא העניין, כי בסופו של דבר יש פה אנשים טובים שאנחנו הופכים אותם מכאלה שמפרסמים ברשתות חברתיות שאין ביטחון, לשגרירים שלנו שיוצאים לשטח מגויסים – זה השיח שאנחנו רוצים לשנות, שכשהם יישבו בשיחות סלון הם ידברו על מה שהם עשו ואיך שהם תרמו לחוסן הקהילתי.

יצרנו פה משהו שהוא גדול מאוד לניהול. לא מדובר פה על 50 או 60 מתנדבים, אלא על 650 מתנדבים שצריך לדעת איך לנהל אותם.

כמה ניידות יש לך בכל ערב?

פעם בשבוע כשאנחנו עושים מבצעים, אנחנו מוציאים בין חמישה לשבעה ניידות, וזה חוץ מקבוצה של מתנדבים אופנוענים שיש לנו.

פרטי.

הכול בהקשר הזה הוא בזמן הפרטי שלהם וגם באמצעים הפרטיים שלהם, לרבות האופנועים. יש לנו פה 16 או 17 זוגות של אנשים שבאים ומתנדבים, כולם מסתובבים עם אפודים זוהרים ומכשירי קשר. אם דרככם יש מצב שאנחנו יכולים לייצר את המשך ההפעלה של התכנית הזו, אז אנחנו נגיד לכם תודה גדולה, כי בסך הכול מדובר בתקציב קטן מאוד על עשייה משמעותית כל כך.

זה שאתה או המוקד שלך שולטים בפעילות של כל המתנדבים האלה, זה נהדר וכך צריך להיות כי אתם גם יודעים כיצד לחלק אותם למקומות ולכל אחד ברור גם מה הן הסמכויות שלהן, אבל אני מוטרד מהרגע שמשהו יקרה – מה אז? האם הם מבוטחים? האם יש להם סמכות? האם הם הוכשרו למשימה הזו?

דבר ראשון, הם מבוטחים, דבר שני, אנחנו מסבירים להם לפני שהם יוצאים בתדרוך משמרת שהם נשלחים בהקשר של נוכחות ובולטות מצד אחד, ודיווח על אירועים חריגים מצד שני.

למי הם מדווחים? ל-106? ל-100?

הם מחוברים במכשיר הקשר העירוני ל-106 שזה מוקד הביטחון. ראש המשמרת של הפיקוח יושב על אותו גל קשר, והוא למעשה זה שמפעיל אותם, פוגש אותם, מתדרך אותם, נותן להם את הציוד ובסוף המשמרת הם מחזירים ומזדכים על הציוד בדיווח שהם צריכים להעביר לנו.

יש לנו קבוצת קשר, שזה גם משהו ייחודי אצלנו כי אני לא יודע אם יש את זה במקומות אחרים, כשכולם יושבים על אותה קבוצת וואטסאפ – קצין אג"מ, מפקד השיטור, מנהלי הפרויקט וכו', וכשהמתנדבים עולים למשמרת, קצין אג"מ של התחנה יודע על זה שהם נמצאים בשטח.

יפה.

זה מדהים.

אנחנו לא מפעילים אותם כתחנה, ואין לנו אחריות עליהם כתחנה, אז שאף אחד לא יתבלבל.

ברור.

אבל הם מכפלת כוח בתחושת הביטחון, שהיא חשובה.

אין ספק. אני הראיתי לכם את הנתונים, וזה שיש ירידה בפשיעה זה בטח לא רק בגלל משטרת ישראל, אלא שזה גם בגלל הסיירת וכו'. עם זאת, אני בטח לא לוקח עליהם אחריות, כי הם לא מתנדבים שלי.

במיוחד במשימות שהן בשטח מוגדר, ולעתים הוא אפילו שטח מגודר, כך שהם יודעים בדיוק מה תחום העיסוק שלהם ואיפה הם אמורים להסתובב ולהפגין נוכחות, ואם קורה שם משהו – הם יודעים מיד להזעיק.

גם ברגע שהעבריין רואה אותם, הוא חושב פעמיים – וכך יצרתם מניעה.

גם ילדים שרוצים סתם לשתות אלכוהול.

יש פה יוזמה ברוכה, ומשמר השכונה לא פועל רק בבאר שבע אלא בעוד מספר ערים, אבל אני עושה אבחנה לפני 7 באוקטובר לבין אחרי 7 באוקטובר – אותה פלטפורמה סדורה, ודאי בני ואנשי המשטרה מכירים היטב, היא במסגרת סיירות הביטחון שהמשרד והשר הפעיל, שמעבר לנשק, מעבר לאפוד ומעבר להדרכה ולהכשרה, כפי שמפקד התחנה פירט קודם, לכיתות הכוננות יש אבא ואימא.

לעומת זאת, משמר השכונות זו יוזמה מצוינת, אבל היא יוזמה מקומית, ואם יציגו בעיה בתפעול השוטף שלה - - -

איזו בעיה?

תקציבית, הרי יש בעיית תקציב. זה לא משהו בטווח הקרוב, לא הייתה פה פעולה כירורגית נקודתית, אלא שרוצים לשמר את מתכונת סיירות הביטחון שהמשרד מוביל, שגם פה צברה תאוצה – זו מתכונת מוסדרת.

ליאור, הפער הוא שיש פה רצון גדול מאוד של תושבים לקחת חלק ולהירתם לנושא הביטחון בעיר, אבל בתקציב שאנחנו מדברים עליו, האם אנחנו יכולים להפעיל 650 או 1,000 או 50 מתנדבים? אנחנו שואפים גבוה. ראיתם והתרשמתם מהעשייה, ואני חושב שאנחנו הסברנו את הכול.

(הצגת מצגת)

השיטור העירוני – אנחנו מציגים פה את האירועים שטופלו על ידי השיטור העירוני, שהם האירועים שלמעשה מנוהלים בתוך המערכות. העמותה הכחולה – זו העמותה שמציינת את שנת 2024, וזה משוערך עד לסוף השנה. חניה, תנועה ובריונות – הנושא הזה לוקח נפח גדול מאוד מהשיטור העירוני בעיר – ואתם רואים שיש פה עלייה משמעותית מאוד.

האם כל הכחול הזה שאנו רואים, אלה גם דוחות?

כן, אירועים ודוחות. הרבה מאוד אירועים ודוחות.

בני כבר הרבה מאוד שנים הוא גורם ההכנסה מספר אחד של העירייה, אבל אני לא מגלה לאף אחד. לא מדברים על זה.

חד משמעית.

בסוף צריך לממן את כל העשייה הזו. יש פה בידוק של אנשים חשודים - - -

כמה כסף באמת נכנס דרככם?

אני באמת שלא מדדתי את זה. אנחנו לא מודדים את השיטור העירוני בהכנסות, ממש לא.

מישהו מודד בסוף. לא ביקשתי שתרוויח באחוזים, אבל אתה יודע שהייתה אגדה אורבאנית לא נכונה שאומרת ששוטרים מרוויחים לפי דוחות.

אצלנו אין דבר כזה.

אבל בסוף זה עניין כלכלי, שהרי ככל שאני אביא יותר פקחים – כך אני אכניס יותר כסף לעירייה, ולכן אני שואל כמה כסף אתה מכניס בשנה.

אני יכול לומר לך כמה אגף הפיקוח מכניס, וזה כ-60 מיליון שקלים בשנה מכל מיני תחומי העיסוק שלו – חנייה, שילוט עסקי וכו'.

וכמה עלות הפיקוח העירוני?

תקציב אגף הפיקוח העירוני הוא 37 מיליון שקלים הוצאות, וההכנסות 60.

זה אומר שככל שתגדיל אותו יותר, אתה רווחי יותר. במשק כלכלי הייתי אומר שאם תייצר יותר ביטחון – כך תרוויח יותר כסף.

הוא עושה את זה ולא צריך אותך בשביל זה. זה מה שהוא עושה לאורך השנים.

אני אומר את זה כי דיברנו על כוח אדם, וכך הוא יוכל להכניס יותר פקחים.

לא, זה לא קשור.

אתם יכולים לראות שיש 516 עצורים לעומת 495 עצורים מעוכבים – הם שותפים ללחימה בפשיעה, וזאת מעבר לדוחות. המבצעים וכל זה, זה על בסיס שבועי. מי שזוכר איך פתחתי את השיחה על כך שהשיטור העירוני נושך בכל המובנים.

חבר הכנסת פוגל, אני רוצה שתשימו לב שאנחנו בפעילות היזומה לא חיים רק על התלונות של 106 ושל 100, ומבחינתנו זה לא העניין. המטרה שלנו היא לייצר פעילות פרו-אקטיבית שזה לצאת לשטח, להפגין נראות ובולטות. היוזמה חשובה מאוד אצלנו, אנחנו לא תחנת כיבוי שאם יש שריפה אז עולים על כבאית ויוצאים לשטח. אנחנו כל הזמן נמצאים שם.

כפי שאתם רואים על המסך – יש פה את פילוח אירועי 106 ואירועי 100 שמתקבלים בכל אחד מהמוקדים. שימו לב שנפתחו 8,300 אירועים בצד המשטרתי ו-4,600 בצד העירוני – כאשר בסה"כ היחידה טיפלה בכמעט 13,000 אירועים בשנת 2024, וזה רק משוערך כי עדיין לא סיימנו את השנה.

מה הכוונה ב"איכות חיים"? האם מדובר ברעש או פסולת?

איכות חיים זה שם קוד כולל לכל התופעות המטרידות במרחב הציבורי על פי איכות חיים.

חזרנו למסך הקודם – זה הפילוח מבחינת היחסיות בין סוגי האירועים שנפתחים בין 100 המשטרה לבין 106 העירייה. כאן אתם רואים את עשרת הנושאים המטופלים והמשמעותיים ביותר שהשיטור העירוני מטפל בהם, וזה כולל את כל מה שקשור לאכיפה של בתי עסק שמרעישים אחרי שעות המנוחה וכו'.

רעש חזק ברכב – שימו לב פה לנתון הזה. יש פה תופעה של החבר'ה שמגיעים לפה עם מוזיקה בקול רם בכל ביום – בבוקר, בלילה, בשעות שונות.

כשאתה מדבר על החבר'ה, האם אתה מדבר על האוכלוסייה הערבית?

לא רק. לא חסרים יהודים שעושים צרות.

אני מדבר על כולם. חשוב לי לתת לכם איזשהו נתון מתחום האכיפה. עשינו ניתוח לבחינת אותם הגורמים שנאכפים בבאר שבע, ונוכחנו ש-55% הם לא תושבי העיר ו-45% הם כן תושבי העיר, כך תוכלו להבין את היחסיות של אותם אזרחים שנכנסים לתוך שטחי העיר וההשפעה שלהם על רמת איכות החיים שלנו בעיר.

כשאנחנו מדברים על כך שאנחנו עיר מטרופולין, קחו את הנתון הזה ביחד עם עוד מספר דברים שהעלינו פה ותבינו מה היא המשמעות והגודל של הסד"כ שצריך להעמיד בכל אחד מהגופים האלה, על מנת לתת את המענים.

השנה גם הקמנו פה מערך מתנדבים שמתעסקים רק בהגנת הסביבה ובאיכות הסביבה – גם פה אנחנו תוקפים בדוחות בכל רחבי העיר. בכל נושאי הפסולת ואיכות הסביבה, יש לנו מבצעים עם מש"ק שמלווה את הפעילות, כולל בוחני תנועה שמצטרפים לפעילות ולמבצעים.

וגם כלבים משוטטים.

מעבר לאירועים שאנחנו נוגעים בהם בקצרה, ראו גם את האירועים המשמעותיים יותר שאנחנו מתעסקים בהם – תפיסות סמים. אגב, חשוב שתכירו לדוגמה אירוע של הקמת רעש מרכב, שבו צוות של השיטור העירוני מעכב רכב על הקמת רעש, אבל כשהם מבקשים לראות את הבוקסה שיש לו, הם מריחים על הדרך ריח ייחודי מאוד ואז מגלים שמתחת לבוקסה הגדולה הזו שיש לו 1.6 ק"ג סמים – כמו שאתם יכולים לראות בשקף הזה.

בחיים שלי אני לא חשבתי שאני אתעסק בתפיסת בעלי חיים, ונתפסו פה רעולי פנים רכובים על סוסים, כאלה שבאים מאזור תל שבע, נכנסים לתוך הפארק ודוהרים פה בין האנשים ובין הילדים. ולא מדובר רק בסוסים, אלא גם בחמורים, בגמלים, בפרות ובכבשים.

הבעיה כשאתה מחרים, היא שאין לך איפה לשים אותם.

פתרנו את הבעיה הזו על ידי החרמה. יש מכלאה בעמק שרה, יצרנו קשר עם עמותה שיודעת לקלוט את כל סוגי בעלי החיים ואנחנו מעבירים אליהם עשרות סוסים וכל מיני בעלי חיים שהחרמנו. אם אנחנו מדברים גם על הדברים שהם באמת פוגעים בביטחון, אז היו נכנסים לפה גם אופנוענים רעולי פנים ודוהרים בתוך הפארק ובתוך השכונות.

טרקטורונים בטח.

גם טרקטורונים. עשינו פה טיפול שורש ביחד עם כולם – השיטור העירוני, סיירת הביטחון, משרד התנועה של התחנה, סיירות מג"ב וצוותי יס"מ.

אלה המבצעים שאנחנו מדברים עליהם על בסיס שבועי, וזה לא יום אחד בשבוע, אלא מספר ימים עם רצף ושעון חיים של האופנועים. אגב, יש פה כל יום שישי מבצע כשיש חתונות של המגזר כי נכנסים אופנועים עם רעש האגזוזים, אז זה לא פיקוח ושיטור עירוני, אלא שזו תנועה כי בסוף הכלי של התקיפה הוא כלי תנועה ובוחן שמוריד אותם מהכביש. לאט לאט אנחנו ממגרים את התופעות.

התמונה הזו שאתם רואים כעת על המסך, זו דוגמה לדבריו של שלומי לגבי חתונות, כאשר על צירי תנועה ישנם עשרות רכבים שחלקם גם שולפים נשקים.

זה היה רק פעם אחת בשנה האחרונה.

אני מדבר על תופעות שראינו.

לפעמים אנחנו מייצרים את התחושה הזו, אבל אנחנו בשליטה מלאה.

ליד כל העשייה הזו, אנחנו לא שוכחים את הקהילה, בתי הספר וביחד עם התחנה, המש"קים והפקחים, אנחנו עושים פעילויות ייחודיות מאוד בבתי הספר.

אתגרים מרכזיים – באר שבע כעיר מטרופולין מאופיינת ביוממות גבוהה מאוד, זה נתון שהוא משמעותי מאוד, וסד"כ השיטור העירוני הוא קטן ביחס לצרכים של העיר. אנחנו מתחננים על זה במשך שנים. על פי התבחינים של השיטור העירוני, כל רשות שהיא עם מעל 240,000 תושבים, מקבלת שיטור עירוני פי שתיים.

עיר כרך עם 250,000 תושבים מקבלת 50 שוטרים ו-50 פקחים.

אז מה נעשה שאנחנו רק 230,000 והמאפיינים האחרים לא נלקחים בחשבון? זו פשוט בדיחה. חייבים פה לעשות איזשהו שינוי בדבר הזה, כי זה לא יכול להיות שזה הנתון היחידי שיקבע את גודל השיטור העירוני בבאר שבע.

תחנת משטרה – דיברנו על כך שהיא קטנה מאוד ביחס לצרכים של העיר. 274,000 תושבים. הפער בין רמת הביטחון ביחס לחוסר בתחושת הביטחון, זה משהו שאנחנו כל הזמן מצביעים עליו. התחנה חזקה, העירייה חזקה – ובסוף התושבים חושבים אחרת ממה שאנחנו חושבים.

הם חוששים ומפחדים מאוד ואין הלימה. אם נתוני התחנה היו ממקום אחר – אני חושב שהיינו מגיעים לנתונים מרשימים מאוד, אבל אצלנו פה בגלל אופי האוכלוסייה שנכנסת לעיר וגם בגלל אירועי הפח"ע הנוראיים שקרו בעיר, ניכרת בהחלט ההשפעה על חוסר תחושת הביטחון, למרות ההשקעה הגדולה.

הרשויות שעוטפות את העיר – אנחנו נמצאים בשכונת הפארק, וכל יום מגיעים לכאן אוטובוסים של ילדים שנהנים פה, ולהם צריך לתת את השירותים ואת המעטפת הביטחונית, ופה לא מדובר על התושבים שלנו אלא התושבים מהפזורה שאנחנו מחבקים ומזמינים אותם, אבל עדיין מבחינתנו זה מצריך כוח אדם.

השכונות החדשות – בעקבות שש השכונות החדשות שהוקמו, אין הלימה בין גידול העיר והשכונות שמוקמות לכוח האדם שצריך, גם ביחס לפקחים וגם ביחס לשוטרים, על מנת לתת את הביטחון לתושבים. יש גם קושי בהרחבת סמכויות לפקחים מסייעים.

האם אתה יכול לומר אילו סמכויות?

כן, אני אגיע לזה. עלה פה הנושא שאולי נשנה את השם של הפקחים המסייעים, אז אולי אפשר באמת לשנות ל"שוטרים עירוניים" או ל"פקחי שיטור עירוני" או כל מינוח אחר שיראה את הייחודיות שתבדל אותם משאר הפקחים.

מצב סוציו-אקונומי גם של העיר ושם של הסביבה, המעבר של יחידות צה"ל לבאר שבע ולא רק, סיפוח מועצת רמת חובב, גיוס ושימור פקחים ושוטרים במיוחד אצל הפקחים, שאצלנו הדבר הזה משמעותי מאוד.

הצעות ומענים לאתגרים – אחת מההצעות שלנו היא להגדיל את השיטור העירוני בבאר שבע לפחות פי שתיים ביחס למה שקורה פה.

ומה זה דורש?

אישור תקציב מהמשרד.

הדבר השני שאנחנו מבקשים הוא ביטול ההגבלה של היחסיות. על כל שוטר אפשר להעמיד שני פקחים, והשאלה שנשאלה היא למה שתיים ולא ארבע או לא שש, אם עדיין יש כוח שוטר שיכול להוביל את אותו הצוות, יוצא איתם לפעילות, לנראות ולבולטות מבצעית – אנחנו מבקשים לשנות את זה.

נכון שזה לא מתוך השיטור העירוני, אבל מאחר ואנחנו כולנו עובדים ביחד, אנחנו מבקשים להפוך את תחנות המשטרה למרחב, כי יש לזה משמעות גדולה מאוד, גם ביכולות של המשטרה במידה והשיטור העירוני יגדל, לתת את התמיכה הנדרשת, כי בסופו של דבר הרבה מהאירועים שהשיטור העירוני מייצר, מתגלגלים לתחנה – יותר תיקי חקירה, עיכובים, עצורים, מעוכבים, חקירה – צריך להשקיע בזה. ולכן, על מנת לתת לזה טיפול מהשורש, גם בהקשר הזה התחנה צריכה לקבל את החיזוק.

הרחבת אמצעים טכנולוגיים – מבחינתנו אנחנו מדברים על יותר מצלמות, רחפנים וכו'. היום רחפנים עד 250 גרם לא צריכים איזשהו רישוי מיוחד, אבל כל מה שהוא מעל 250 כבר צריך לעשות פה איזשהו הליך רישוי.

ומה לגבי הרחפן הטרמי הזה שהזכרתם? האם הוא צריך אישור?

אני מדבר על הרחפנים האזרחיים, פחות על האחרים. אני לא מבין בתחום הזה.

250 גרם אלו כל רחפני הכיס הביתיים.

בחנות הפיראט האדום אתה יכול לקנות רחפן עד 250 גרם ולהטיס אותו, אבל אם אתה רוצה רחפן קצת יותר מזה – אתה צריך רישוי. צריך לראות איך אנחנו מביאים ברמה של רשות את יכולת הרישוי וההפעלה של רחפנים בצורה יעילה יותר ביחס למה שקורה היום.

בגלל שאני לא יודעת ואתם ודאי יודעים, אין בעיה שמישהו יסביר לי אחרי כן כדי שאני לא אעכב, אבל מה היא המשמעות של הפיכת תחנת משטרת באר שבע למרחב? מה היא המשמעות מבחינת כוח אדם וכו'? האם מדובר בתקנים?

זה בממוצע של כ-500 שוטרים, שתי תחנות משטרה שיתנו מענה איכותי לתושבים, בטח בכל נושא הפשיעה ואיכות החיים. כפי שאמרתי לך קודם, אין היום מיצוי.

מדובר בהקמת מטה חדש.

מי קובע אם זה מרחב או לא?

השר.

על פי מה?

על פי מפתח.

ומה חסר לנו כדי שנהיה מרחב?

תושבים.

כמה? מה שאמרתם קודם, 250,000?

השר היה פה לפני מספר חודשים, וכרגע אנחנו לא עומדים במפתח.

כמו תל אביב וכמו ירושלים.

אבל אנחנו לא תל אביב ולא ירושלים.

תל אביב מחולקת למספר תחנות משטרה עם ארבעה מרחבים. הייתה כוונה של מפקד המחוז, השר היה פה בביקור ועכשיו יש מפקד מחוז חדש. השר מבין את הצורך, ובסוף זה עניין תקציבי ועניין של תקנים. גם השר רוצה להפוך את באר שבע למרחב, הוא הסתכל על כמות התיקים וכמות הנתונים, ואין ספר שבאר שבע עומדת בסטנדרטים, ללא קשר לכמות התושבים. השר הבין את זה טוב מאוד, הוא היה פה ואמר שהוא בוחן את זה. בסוף הכול עניין של תקציבים.

נכון, אבל התפקיד שלנו כחברי כנסת, הוא להציף, ללחוץ על השר ולדחוף את זה כמה שיותר, כדי שזה ייעשה.

להבנתי, זה על שולחן העבודה של כולם – מפקד המרחב, מפקד המחוז, ראש העיר והשר מכיר את זה. אני חושב שאם אתם תלחצו, יהפכו את באר שבע למרחב. אפילו השר שאל למה בתל אביב יש ארבעה מרחבים ופה לא, כשהכוונה למחוז דרום, כך שהוא מבין את הצורך.

בתל אביב זה מחוז תל אביב שיש מפקד מחוז, אבל פה זה מפקד מחוז דרום ולא מחוז באר שבע.

אבל בסופו של יום, האתגרים הם אחרים בבאר שבע – המרחב הגדול, האוכלוסייה המעורבת - - -

לכן הוא לא מבקש להיות מחוז אלא מרחב.

נכון, ואנחנו צריכים לעזור לו.

אני מתעסק עם התחום הזה, והשאלה היא האם להקים מרחב באר שבע או מרחב בדואי.

נכון, זו השאלה שמתלבטים בה גם במשרד.

אם אנחנו נקים מרחב בדואי, יכול מאוד שנחסוך 50% מהתיקים שלנו כי הם מרחב שמכיר את כל הפשיעה באזור.

נכון מאוד.

ומה אתה חושב על זה? מרחב בדואי או לעשות את באר שבע מרחב?

בסופו של דבר, כאחד שעבד בתחנות משטרה במגזר הבדואי, אין ספק שצריך להגדיל גם את תחנות המגזר שהיום פיצלו אותן וזה נותן מענה טוב ואיכותי יותר, אבל חייבות להיות שתי תחנות בבאר שבע.

זאת אומרת בלי קשר?

בלי שום קשר, ואגב אפשר לצרף גם תחנה או שתיים למגזר בבאר שבע, כי בסוף צריך לתת קשב למספר תחנות משטרה, למפקח מרחב נגב, לימ"ר – זה ענק. השר מבין את הצורך של הפיכת העיר באר שבע למרחב כי זו היום התחנה עם התפוקות העסקיות הכי גדולות בארץ.

הראיתי לכם את השקף האחרון, ואפשר לבחון ולראות. אם זה היה מרחב, אפשר היה גם להכפיל את התפוקות ולהוריד עוד יותר את הפשיעה עם עבודה ממוקדמת, אמצעים וכוח אדם.

מערכות מידע – מערכות המידע שהפקחים עובדים איתם, הם בסך הכול מסוף לצורך ביצוע פעולות אכיפה. למשטרה יש את הטאבלטים עם כל מערך המידע שלכם, ובשיטור העירוני לא קיים דבר כזה ויש להם מערכות אזרחיות.

לא רק שהוא לא קיים, גם הפקח העירוני שיושב ליד השוטר, לא יכול להסתכל בטאבלט.

נכון. לי אין בעיה שהוא לא יסתכל, זה עוד בסדר, אבל לי יש בעיה שבסופו של דבר, אם אנחנו הולכים למהלכים של הגדלת הכוח השיטור העירוני ונתינת סמכויות נוספות – גם צריך לתת להם אמצעים טכנולוגיים וחיבור למערכות מידע, כדי שהם יוכלו לבצע את העבודה שלהם, ובתחום האזרחי יש הרבה מאוד מערכות מידע שאותם טבאלטים יכולים להתחבר אליהן ולהנגיש את המידע הזה לפקחים, על מנת שיוכלו לבצע את העבודה שלהם.

אנחנו נמצאים בבאר שבע באיזושהי הבנייה של מערכת כזו, אבל אני חושב שצריכה להתקבל איזושהי החלטה. יש חוק העברת מידע בין גופים ציבוריים, וצריך לראות איך מייצרים את אותם הממשקים ואת אותם הכלים, כדי שהפקחים יוכלו לעשות את עבודתם בצורה נכונה ובצורה יעילה. נכון לעכשיו, בהקשר הזה, אתן לכם דוגמה לחוויה פשוטה – אם בעל עסק ביצע איזושהי עבירה, הפקח לא יכול להיות מוזן מהנתונים של השוטר, ולא משנה אם זה פקח עירוני או פקח אחר.

אילו נתונים?

לדוגמה, מי בעל העסק, מה מספר הח.פ. שלו, מי הוא אותו גורם שמפעיל את העסק וכו'. מדובר בדברים פשוטים מאוד, כי בסוף צריך לייצר פה איזושהי פעילות אכיפה, שזה כתב אישום וקנס זה כתב אישום וצריך לייצר את הפעולה הזו. מה שקורה היום הוא שהפקח צריך לחזור למשרדים, להיכנס למערכות המחשוב שהעירייה מחוברת אליהן ולנסות להוציא איזשהו מידע.

אם אנחנו מסתכלים גבוה, אני חושב שגם הצד הזה צריך לקבל איזושהי התייחסות משמעותית יותר, ואני לא חושב שזה נכון שהשוטר יכול להיכנס למאגר מידע והפקח לא יכול לבצע את אותה עבודה בנושאים עירוניים. השילוב של יכולות השוטר עם יכולות הפקח, גם בהקשר הטכנולוגי הזה, הוא קריטי מאוד.

הגנה משפטית והגנה סוציאלית – נשאלה פה שאלה לגבי פקחים שעברו על חוק וזה גרם להזיז אותם מתפקידם, אז אגיד דבר שהוא אבסורד ולי זה כואב – פקחים מצוינים בשיטור העירוני, כשמוגשת כנגדם תלונה במשטרה, הם מיד מושעים מהיחידה.

הם אפילו לא יכולים לעסוק בתפקיד פקח, כי כאשר מוגשת תלונה כנגד עובד ציבור, בפרט כנגד פקחים, הוא לא יכול לעסוק באותו תחום. אז מה שקורה הוא שחייבים להשעות פקחים טובים מאוד שרק הוגשה תלונה נגדם, אפילו שהיא עוד לא התבררה בכלל ואין עדיין כתב אישום. זה מצריך מהם להכניס יד לכיס ולהתעסק בגיוס עו"ד שיגן עליהם ושייצג אותם – איך הוא יוצא מהפלונטר הזה?

למה? אין להם ייצוג דרך העיריה, אם הם עובדים של העירייה?

יש להם ייצוג לנושאים אזרחיים, אבל לא לנושאים פליליים. אם לדוגמה הגשת כנגדי תביעה אזרחית, אז המערכת יודעת לתת לי את המעטפת המשפטית.

כמה מקרים כאלה כבר יש?

יש. בסוף הם מגיעים למגע עם אזרחים.

אתה אומר שהאזרחים סתם מתלוננים עליהם?

יש גם מקרים כאלה.

גם על שוטרים מתלוננים הרבה פעמים סתם. בעבודה השוטפת נוצרים קשרים בינינו לבין אותם פקחים, ואז כשהם באים אלינו לחקירה, זה מחייב אותנו להעביר את התיק לתחנה אחרת, כי יש פה גם ניגוד עניינים.

אז אתם אומרים שזו תופעה נרחבת?

לא נרחבת, אבל הם באים איתם בחיכוך והם צריכים הגנה משפטית, כמו שיש לשוטרים הגנה משפטית.

לא הבנתי למה אין להם.

כי עובדי עירייה הם לא עובדי מדינה. לצורך הדוגמה, אם מוגשת תלונה כנגד שוטר – יש את יחידת מח"ש.

אבל עובדי עירייה, במסגרת תפקידם כשהם מקבלים תלונה, אין להם איזושהי הגנה משפטית?

אין הגנה בהליך הפלילי, אלא בהליך האזרחי, ובהליך אזרחי אנחנו מקבלים את המעטפת המשפטית. הבעיה שלנו היא שבהליך הפלילי, אם מישהו קיבל תלונה מעצם זה שהוא ביצע את התפקיד שלו – הוא למעשה "מסורס" באותו רגע, כי המשטרה פותחת בחקירה נגדו ואותה זה לא מעניין אם זה פקח שיטור או אדם אחר.

אז מה הוא הפתרון?

צריך לחשוב איך אנחנו יוצרים מצב שבו הפקחים מקבלים מעטפת משפטית מסוימת.

זה מול עיריית באר שבע?

מול השלטון המקומי.

בני, הייתי לוקח את הסוגיה שאתה מעלה ועולה איתה כיתה. חבר הכנסת פוגל, צריך בגלל לקחת את המעמד, את המקום ואת התנאים של הפקח ולעלות איתם כיתה. ניסיתי מספר פעמים להוביל את המהלך הזה ונתקלתי בחומה בצורה גם מצד השלטון המקומי ובסוף גם מצד משרד האוצר, ככל שאנחנו מדברים על הגנה, שינוי, הפיכה לחוק קבע – וזה משהו שהוא נדרש.

רשמתי.

במקום להעלות את הדרג וכו', הפתרון הוא פשוט להגדיר בחקיקה – יושעה מתפקידו לאחר החלטת המשטרה.

יש לסוגיה הזו התייחסות במסגרת תפיסת ההפעלה.

ההבדל בין פקח עירוני שבשגרה לפקח שיטור עירוני, הוא רק בתוספת איזשהו מרכיב שכר של 50 שקלים למשמרת שהרשות מממנת, וזה מעבר לסמכויות. אי אפשר לקחת שוטר ופקח, כאשר אחרי השוטר עומדת מדינה ואחרי אותו הפקח עומדת רשות, אי אפשר להשוות ביניהם – לא בתנאי ההעסקה, לא ברמת השכר, לא במעטפת הסוציאלית שהם מקבלים ולא בייצוג המשפטי.

צריך להגדיר את התפקיד הזה כמשהו שהוא אחר ולתת את התמיכה הכספית בשכר שלהם, על מנת שנוכל לשמר אותם, אחרת יש קושי גדול מאוד להתמודד עם השימור, וצריך לראות איך עושים את זה.

גם השכר של השוטרים הוא בדיחה.

זה המקום היחיד שאני שומע שרוצים להשוות את זה לשכר השוטרים, כי בכל המקומות עד היום שמעתי ששוטרים רוצים להשוות את זה לשכר פקחים.

אני לא אמרתי רק שכר, אלא שאני דיברתי באופן כללי על כל המעטפת.

לצערי, לשניהם יש שכר שהוא מזעזע.

לגבי סמכות הממ"ז - - -

זה קורה כבר במסגרת הפיכת הוראת השעה לחוק של קבע, אנחנו מסירים את זה.

מסירים בכלל?

כן. הסמכות של הפקח תהיה בכל העיר ללא הגבלה של אזור כזה או אחר.

כל הנושא הזה של הרחבת סמכויות בתחום תקנות התעבורה, תנועה, אלכוהול, עיכוב וחיפוש – יש פה הרבה מאוד יכולות שאפשר פשוט להגיד שבחלק מהחוקים - - -

קלענו לדעתכם ברוב המקומות האלה.

הקצאת משאבים למערכי האכיפה – דיברנו על תוספת של מצלמות. חשוב שתכירו שהנושא הזה של נשק ארוך - - -

בה בהסדרה כרגע מול אגף כלי ירייה.

מה זה אומר?

זה אומר שפקח מסייע יוכל לשאת נשק ארוך גם עם נשק קצר ויוכל לאחסן אותו כמו הסייר בכיתת הכוננות.

גם בבית בכספת.

נכון. גם הפקח יוכל לקחת אותו לבית, כמו כיתת כוננות.

אנחנו מבקשים להתאים את האמצעים, את רמת הפקח ואת רמת המקצועיות לצרכים העכשוויים. אנחנו חייבים לעשות פה איזשהו שינוי פאזה בחשיבה – מה אנחנו נותנים לשיטור העירוני על מנת שהוא יוכל להתמודד עם האתגרים ועם התרחישים השונים. אני יכול להגיד לכם גם בהקשר הזה שאם נוכל לתת להם את האמצעים האלה – הם יוכלו להגן על העיר ועל התושבים בצורה טובה יותר, אבל היום בפועל זה לא מה שקורה וזה משהו שכן ניתן לתיקון.

גם מבחינת הקצאת הנשקים, חשוב שכמו שהמדינה נותנת נשקים לכיתות כוננות, תדע לתת נשקים או תקציבים לצורך רכישת נשקים לפקחי השיטור העירוני, אבל זה לא קורה. אפילו אקדחים או כדורים הם לא נותנים, ולכן חשוב לטפל בזה.

זה הוויכוח בין המשטרה לשר לבל"מ על תקציבים, והלוואי ויתנו את זה מהמדינה. לי מפריע שלסיירת הביטחון יש את כל האמצעים שיש, ואתה כשיטור עירוני עם אותו כובע דרך ראש העיר, צריך לדאוג לך לאופנועים, לרחפנים וכו'.

זה צריך לבוא, ולא משנה מאיזה תקציב, כדי שנהיה טובים ואיכותיים יותר. זה עלה בביקור של השר למעלה והיה ויכוח בין הבל"מ לבין העירייה לגבי מי שירכוש את הנשקים, כי בסוף זה הכול עניין של תקציב.

הדרכות והכשרות – נשאלה שאלה מה הייתי נותן להם יותר ועל מה הייתי נותן דגש, אז אזכיר את אימוני הירי המתקדמים, שזה לא רק אימון מטווח לצורך הליך הרישוי, אלא אימון כיתה, אימון צוות וירי במאמצים. אגב, גם לגבי נהיגה מבצעית אין שום התייחסות במסגרת התכנית של ההכשרות, גם לגבי מה לתת להם וגם מי מממן את זה, כי בסוף זה עולה הרבה מאוד כסף – חשוב שגם בנושא הזה ניגע.

יעדי השיטור העירוני לשנת 2025 – זה בנוסף כמובן לכל הפעולות הרבות שהם עושים וכל מיני מודלים שהם מפתחים ומייצרים. הגברת האכיפה בנושא חוק האופניים – החוק החדש הזה שיצא עם הנושא של רישוי האופניים. טיפול בהקמות רעש במרחב הציבורי – מהרכבים, מעסקים וכו'.

צמצום הפניות המתקבלות במוקדים 100 ו-106 בנושאי עבירות תנועה וחניה – המספר הזה של האירועים בתחום חסימות הרכבים, הוא בסדר גודל של כ-20,000 אירועים שהמשטרה מקבלת בשנה בתחנת באר שבע, שזה הרבה מאוד.

תארו לעצמכם איזה קשב מפקד תחנה יכול לתת לאירועים האלה? אם בסופו של דבר אנחנו מבינים שאלה המטרדים ואלה הדברים שפוגעים בתושבים, ברור לנו שכנגד זה צריך להעמיד את אותו כוח אדם עם אותם האמצעים כדי שנוכל לתת מענים. הנושא האחרון – טיפול ברכבים נטושים ובגרוטאות רכב.

פה אני אציין שאנחנו פחות טובים בגלל כמות כוח האדם הנמוכה.

למה אתם בכלל צריכים לעסוק בזה? אם יש שיטור עירוני, לפחות שיורידו מכם את כל העבירות של החניה או הרכבים הנטושים.

זה היה הרציונל בהקמת שיטור עירוני.

זה לא נראה שמישהו הגדיר באילו עבירות אתם מטפלים ובאילו עבירות הם מטפלים. סליחה שאני לא מבינה גדולה ואני מגיעה לכאן כדי ללמוד, אבל נהיה לי סלט.

העבירה שבני מדבר עליה היא עבירה נפוצה מאוד בכל הארץ.

אין בעיה, אבל למה שהמשטרה תעסוק בזה?

המשטרה לא מטפלת בדברים האלה.

אנחנו מטפלים, אבל איכות הטיפול היא לרוב גם ללא הגעת הניידת אלא רק טלפונים.

אבל זה גוזל זמן. אם היית יודע שזה משהו שאתה לא אמור לטפל בו, כשהיו מתקשרים אתה מפנה לסיירת כזו או אחרת.

כשכמות האירועים גדולה – אני משקיע שוטר שיושב מהבוקר עד הצהריים, וזה התפקיד שלו, להתקשר ולטפל בזה.

למה הם? למה הוא צריך להקצות לזה שוטר? שבני יטפל בזה.

אני הייתי מפקד מחוז מרכז, והבעייתיות בהקשר הזה קיימת גם בערים אחרות, כמו ראשון לציון, רחובות ומודיעין.

אבל מסתבר שגם בבאר שבע.

ניידות משטרה לא מגיעות לאירועים האלה.

נכון, זה מה שהוא אמר, אבל הוא מקצה מישהו מהבוקר עד הלילה רק בשביל זה.

מי שאמון ואמור לתת את הטיפול לדבר הזה, אלה אותם הפקחים והסיירים של העירייה וזהו, אחרת הנטל יהיה בלתי נסבל.

לא נראה לי כזה הגיוני לחלק כך את העבירות.

הפקח עובד עם השוטר בסוף, וכל האיחורים לאירועים האלה כשלא מגיעה ניידת, זה לא משנה אם זה שיטור עירוני או פקח – מפה נובעת תחושת חוסר הביטחון של האזרח. האמיני לי שכמה שכואב לאזרח שגנבו לו את האוטו, כואב לו יותר כשלא הגיעו לחסימת מעבר ושהשכן שלו מפריע ומציק לו. עם כמות כוח האדם שיש לנו היום, זה בלתי אפשרי, ולכן גם אי אפשר לכמת את הכול לנתוני הפשיעה.

בגלל חוסר כוח האדם גם בשיטור העירוני וגם בתחנה, בשירות הציבור לא מגיעים לטיפול בכל אירוע. הרבה אירועים נסגרים בטלפון ולא תמיד גם סוגרים אותם בטלפון. יש גם מקרים שאתה נאלץ להגיע וכשאתה מגיע אחרי שעתיים זה כבר לא רלוונטי. אתה עושה את המקסימום עם מה שיש לך, ובסוף החכמה היא להבחין בין העיקר לתפל ולקדם אירועי הצלת חיים.

ליאור, בבקשה.

אני אשתדל לא לחזור על דברים שנאמרו, ונאמרו פה המון דברים. קודם כל, אני מזכיר ומחדד פה את הנקודה שהתכנית הזו לא עובדת משום מקום, מכיוון שמעבר לחוק יש תפיסת הפעלה סדורה שנכתבה ותוקפה על ידי הייעוץ המשפטי של המשרד ושל משטרת ישראל, ובמסגרתה ישנם כללים ברורים מאוד – מה, איך, למה וכמה לעסוק.

עלה פה נושא מפתח כוחות – יש מפתח כוחות סדור ואחוד לכל הארץ, שאגב אנחנו דנים בו גם כעת בהקשר של הפיכת הוראת השעה להוראה של קבע, וזה אולי מה שמייחד את התכנית – אין פה גחמות אישיות. זה לא שאומרים לבני ולשלומי שבגלל שהם נהדרים הם יקבלו עוד חמישה שוטרים או עוד 10 פקחים – זה לא עובד כך. יש מפתח כוחות סדור ואחוד.

אבל תסכים איתי שלא כל חלקי הארץ הם אותו הדבר, ולמרחב הנגב צריך להתייחס אחרת.

ולכן אנחנו מבצעים עבודה סדורה כבר במשך למעלה משנה סביב הנושא הזה, על מנת לעשות את ההתאמות הנדרשות בתנאי השטח לפי הצורך.

מתי העבודה הזו אמורה להסתיים ואפשר יהיה לגשת למסקנות?

בכפוף להפיכת הוראת השעה לחוק קבע.

ב-18 לחודש.

ב-18 בדצמבר אני מקווה שיתקבלו החלטות והוראת השעה תהפוך לחוק קבע, שבמסגרתו נבצע גם חלק מהשינויים, וחלק מהפערים שעלו פה יבואו לידי ביטוי במסגרת החוק.

אם היום תעבור ועדת השרים עם הנוסח החדש, כולל הוראת קבע, אז עוד השבוע או בתחילת השבוע הבא, יהיה רצף של דיונים אצלי לאישור החוק עד 18 בחודש.

אתה יכול לשלוח לי את נוסח החוק?

בוודאי.

חברים, כחלק מתחומי האחריות של המנהלת לצד מדור שיטור עירוני, אנחנו מבצעים גם פיקוח מעקב ובקרה שוטף, ובאוקטובר האחרון ביצענו פה בקרה שנתית. עלו פה שיתופי פעולה טובים מאוד עם הרשות המקומית שבאה לידי ביטוי בעשייה – וראינו את התפוקות המצוינות.

היחידה קיבלה ציון 91, ואני לא בכדי נוגע בעניין הציון. לצערי, מה שהוריד את הניקוד פה –והיחידה לא קיבלה 100 כי היא ראויה לקבל 100 – זה נושא הפער המתמשך של כוח האדם המשטרתי. כמו כן, עלה פה לא מעט הנושא של הסיוע הכספי, אז מעבר לחלק המרכזי שהמשרד לוקח בנושא הקצאת משאבי משטרה, כוח אדם ואמצעים, המשרד מסייע לרשות המקומית בנושא של פקחים מסייעים לשיטור עירוני בסך כולל של 650,000 שקל, כמובן בכפוף להעמדת כוח אדם, ולשמחתנו העיר באר שבע מעמידה תמיד את מלוא כוח האדם.

זה הקול הקורא שהיא דיברה עליו?

לא. 650,000 שקלים בעבור שכר הפקחים המסייעים בכל שנה.

על בסיס התקציב?

זה על בסיס התקציב שלנו שמועבר לרשות המקומית, כמובן בכפוף להעברת דיווח ואישורו. אני מזכיר שכחלק מהוראת השעה, המשרד מחויב – ראשית, להעביר דיווח חציוני לכנסת ישראל שבמסגרתו השר יתכלל את כלל העשייה של השיטור העירוני בכל הארץ.

שנית, המשרד מחויב בביצוע מחקר מלווה. עלה פה קודם הנושא של מחקר, אז התקיים סקר תושבים, סקר אקלים ארגוני וסקר אנשי מפתח, שהם למעשה בוחנים או נותנים לנו איזשהו כלי נוסף לבחינת מדד הצלחתה של התכנית.

רק כדי לסבר את האוזן, לגבי הסמיכות של העיר – שיטור עירוני יש גם בשגב שלום, גם בעיירות שזה תל שבע, גם ברהט, גם באופקים וגם בדימונה. נכון להיום, ביחד עם השיטור המועצתי, ישנן 21 יחידות במחוז הדרומי, מתוכם 19 נמצאים ועוד חמש שבשלבי הקמה כולל השלוש האחרונות שהשארנו בעוטף עזה.

זה מבחינתנו אחד המדדים להצלחתה של התכנית, וניתן לראות על ציר הזמן את כמות הגדילה, הצמיחה וההתפתחות. אין לי ספק שאותם פערים שעלו פה, הם דברים שנלקחים וחושבים עליהם כל הזמן – איך לייעל, איך לשפר ואיך לטייב, הן את המעמד של הפקח והן את חיזוק הקשר והפעילות המשותפת עם משטרת ישראל בין ביחד ובין לחוד, כי בסוף כולנו פה למען אותה המטרה, ולא רק ברמה המקומית אלא ברמה הלאומית – לחזק את תחושת הביטחון ולתת מענה מיטבי. יישר כוח על פועלכם.

לגבי תקציב 2025, האם יש דרישה בתקציב הבא להגדיל את התקציב לאזור שלנו? שהרי זה משהו שהוא על השולחן, שהאזור שלנו עבר בשנה האחרונה טלטלה גדולה מאוד.

השר שם את זה בהחלט בסדר העדיפויות.

מה שעל השולחן הוא מה שהעליתי לגבי ביצוע ההתאמות ומתן מענה לתנאי שטח לפי צורך מסוים.

טוב, כעת נשמע התייחסויות. ניצב משה ברקת, בבקשה.

יש לי שלוש הערות – אחת, לא אכביר מילים לגבי החשיבות של מערך השיטור העירוני, כי אנחנו מכירים את המערך הזה לפני ולפנים, וכמובן החשיבות שלו והעשייה פה בתחנה היא בהחלט יפה ומעוררת השראה – אין ספק בכלל. הדברים ששמענו פה גם מהמשטרה וגם מהעירייה, הם בהחלט ראויים לכל שבח.

אדוני היו"ר, מה שאני לוקח מהביקור הזה כמו גם מביקורים אחרים, הוא הנושא שדיברנו עליו גם בישיבות ובפגישות קודמות – כוח אדם. הנושא של כוח האדם עולה כחוט השני בכל מקום, בכל תחנה ובכל ביקור.

הדברים הללו הם דברים שבאמת מציקים למפקדים ולתושבים, ואני מדבר על כוח אדם במכלול הרחב, שזה גם התקינה, גם הגיוס, גם השכר כפי שעלה כאן וגם האיוש. כל זה נכון גם ברמה הטקטית כשמדברים על תחנת באר שבע, וזה נכון גם ברמה האסטרטגית כשמדברים על משטרת ישראל ככלל.

אני חייב לומר בסוגריים שאני הייתי עוזר מפכ"ל בשנת 2011, שזה לפני כ-13 שנה, וכשהוא סיים את תפקידו ועמד על הבמה הוא הזכיר שיש במשטרת ישראל 31,000 שוטרים – ומאז המספר לא השתנה.

וגם השכר.

בסדר. המספר לא השתנה, והעיר גדלה. אגב, זה לא רק לגבי באר שבע, כי כל מדינת ישראל גדלה. הרבה מאוד משימות והרבה מאוד אתגרים, אבל המשטרה לא גדלה. משטרת ישראל קטנה על מדינת ישראל.

בנתונים הקיימים קשה מאוד להתנהל, ולכן אנחנו שומעים כל הזמן יוזמות ברוכות, כמו סיירת הורים, משמר השכונה וכו'. לא שאני בא להרוס שמחות, אבל יש את זה בהרבה מאוד ערים ברחבי הארץ, כי זה הפתרון שמצאו במסגרת הרשות ביחד עם המשטרה, על מנת לכפר על המחסור בכוח אדם שיש במשטרה, והדבר הזה חשוב מאוד וצריך לייחד לו דיון בנושא של כוח האדם במשטרת ישראל.

לגבי שיטור עירוני או משטרה עירונית – גם פה צריך לייחד דיון מעמיק מאוד בדבר הזה, כי יש לזה משמעויות וזה לא רק עניין סמנטי. זה לא רק להגיד שיטור עירוני או משטרה עירונית, כי אלה שני דברים שונים לחלוטין עם משמעויות הרות גורל כולל למדינת ישראל, וצריך להתייחס לדבר הזה במלוא כובד הראש.

תודה רבה. יוסי, בבקשה.

מדברים כאן על כך שבאר שבע גדלה, אבל באר שבע לא גדלה מבחינת תושבים. ב-1998 הייתי בביקורת העירייה והיינו על 240,000 כמו שהיום אנחנו 240,000. החברים שלנו מסביב מכפילים את עצמם כל 13 עד 15 שנים, ואנחנו חייבים להבין את הדחיפות הזו, כמו שהשופט גולדברג כתב בדו"ח שלו שהזמן משחק לרעתנו, ואם לא נבין זאת אנחנו נאבד את העיר, אז אני כתושב שנולד פה, חי פה ומכיר את העיר הזו, אומר שאנחנו נהיה שם, ולכן חשוב להתעורר שנה אחת קודם.

אני כל כך מבין.

שלום, שמי רוני הרשקוביץ ממרכז המחקר של הכנסת, אנחנו נותנים שירותי מחקר לוועדה. מפקד התחנה הציג קודם את הנתונים לגבי הסיכויים של עבריין להיתפס כמו גם אפקטיביות של מעצר – איך הדברים האלה מחושבים? לפי מה?

יש כמות תיקים שנפתחים, מתוכם כמה אנחנו עוצרים אנשים. כשיש תלונה, כמה עצרת, כמה כתבי אישום הגשת מתוך התיקים שנפתחו. אנחנו עומדים על 19.1 שזה הנתון הגבוה ביותר בארץ בקרב התחנות הגדולות בארץ נכון להיום. אם אתה עוצר חשוד בעבירה כלשהי, מה הסיכוי שהוא מקבל כתב אישום – כך אתה נמדד. נכון לבאר שבע אנחנו עומדים על 45% שזה גבוה מאוד.

אבל הסיכוי להיתפס?

עומד על 19.1.

שזה מה? אם מגישים לו כתב אישום?

כן. כתב אישום זה אחרי שהוא עבר לא רק את המשטרה, אלא גם חקירה וגם תביעות או פרקליטות כשתובע חיצוני בחן את התיק והגיע למסקנה שאותו חשוד ביצע את העבירה ואז מגישים כתב אישום. אני אגיד שוב, שאפשר לעשות יותר אם יהיה יותר כוח אדם.

אני חושבת שבמסגרת התקציב וכוח האדם שיש לכם, אתם עושים את המקסימום של המקסימום, ואנחנו צריכים להודות לכם.

אנשים עושים פה עבודת קודש עם המון השקעה ונשמה.

חד משמעית. אנחנו חייבים לדאוג להם לכסף, חייבים לעזור.

קודם כל, אני רוצה באמת לומר לכם תודה גדולה. אני כל כך הרבה שנים בתחום הזה, וזו פעם ראשונה שמישהו באמת מגלה עניין ויורד לרמת השטח ופוגש אותנו כמנהלים, כעובדים וכאחראים על הפעילות. יושבים כאן צוות פקחים, שוטרים, שוטרות ומנהלי צוותים – מבחינתם זה לא משהו שהוא ברור מאליו, ולכן אני מבקש לומר לך, חבר הכנסת פוגל, תודה גדולה.

אנחנו ראינו בפגישה הזו כאיזושהי הזדמנות לראות את הדברים קצת אחרת, לצאת מהתפיסה הזו שהייתה ומהחוק הזה שלמעשה גובש בשנת 2011. אני חושב שצריך להסתכל על זה אחרת, על השיטור העירוני, על שיתופי הפעולה, על המשאבים ועל האיומים שמולם אנחנו נידרש להתמודד ואנחנו מתמודדים. בבאר שבע היו שני אירועי פח"ע קשים מאוד, ויש לזה משמעויות.

אנחנו לא דיברנו על האבטחה של השיטור העירוני ושל הפקחים במוסדות חינוך, ושם ההורים בפאניקה כשיש שב"חים או כל מיני אנשים שהם חשודים, והם נדרשים לתת להם מענים. אם עושים איזושהי חשיבה מעמיקה לתיקון החוק ולתפיסת ההפעלה של השיטור העירוני, אני מבקש מאוד שתעשו רגע צעד נוסף ותתעמקו בזה עוד יותר. בבקשה תקשיבו לנו ולאנשי השטח.

אני בטוח שבאתם על מנת להקשיב לנו וללמוד פה ממה שקורה, על מנת לעשות ולבנות משהו שהוא הרבה יותר יעיל. תודה רבה לחברי הוועדה, תודה לחברים שלי, לשלומי, לכל הפיקוד בתחנה, לשוטרים ולשוטרות, תודה לפקחים ולפקחיות שלנו. רחלי, חן ועינת, תודה על המפגש הזה שהכנתם לנו – יישר כוח לכולם. תודה.

תודה לך.

אני אתחיל דווקא מהשותפים שלנו, מהמקום שבני סיים, אז בני, תודה רבה על כל הסיוע. תודה לאיליה מסיירת הביטחון ולראש העיר שבאמת בא ותומך בנו. אנחנו עובדים ביחד בשת"פ, ובגלל זה אנחנו מגיעים לתוצאות העסקיות האלה, ולבד כתחנה אנחנו לא יכולים להגיע לזה.

מעבר לכל מה שהצגנו, בבסיס השוטף יש המון תלונות שמתקבלות פה גם בוואטסאפ על ידי אזרחים, שאנחנו מטפלים בהן וסוגרים מעגל, וזאת מעבר לכל היעדים שהציגו לך פה בשיטור העירוני. ליאור, תודה על הסיוע ועל הקשר במהלך כל השנה, אנחנו מרגישים שאתם אתנו. גם השר לבל"מ עושה את הכול על מנת שאנחנו נהיה חזקים וטובים יותר.

חשוב לציין שמפקח המרחב, מפקד המחוז וגם ברמה של המפכ"ל בראייה הארצית עוטפים אותנו, ואנחנו ערב רב של כוחות מעבר לתחנת באר שבע עם המון שת"פים ויחידות מיוחדות, על מנת להילחם במחוללי הפשיעה.

צריך לבחון, וזה עלה פה גם בביקור של השר לבל"מ, את העובדה שבאר שבע היא עיר מטרופולין, זו לא עיר רגילה ואי אפשר להסתכל רק על כמות התושבים. למרות שהיא לא עומדת בתבחינים של עיר כרך מבחינת כמות התושבים, היא חייבת לקבל את האמצעים ואת כוח האדם כמו שניצב ברקת אמר, כי בסוף אתה נותן שירות ל-300,000 אנשים שמגיעים לפה כל יום מסביב, וזה לא רק בני מיעוטים שמגיעים כי בסיסי צה"ל זו חתיכת אירוע כשכל הצבא עובר לפה.

מגיעים לפה אנשים מאופקים, מדימונה ומנתיבות. בית המשפט שלנו הוא בית משפט מחוזי, וכל המחוז מגיע לפה לבית המשפט.

תחנת רכבת.

כן, גם תחנת הרכבת והאוניברסיטה. אלה דברים שאנחנו בסוף מתמודדים איתם. עוד אירוע ועוד אירוע של אזרח פשוט שמגיש תלונה ומחפש סיוע.

חברי הכנסת, תודה רבה שהקשבתם כשניסינו לשקף את העשייה של התחנה. חברת הכנסת יסמין, יו"ר הוועדה חבר הכנסת פוגל – אני יודע שאתם דרומיים ואתם מכירים את הנושא לאורך שנים ואת העשייה של תחנת באר שבע מרחב נגב והמחוז. המטרה הייתה באמת לשקף לכם את הדברים כמות שהם, כי אפשר לקחת את זה לשני כיוונים.

אפשר לשאול למה לתת אמצעים לתחנת באר שבע אם למעשה הנתונים הם טובים, אבל בסוף אנחנו לא מסתכלים על כמות כתבי אישום, על מה שעשינו ואם יש ירידה או עלייה פה, אלא על מה שהאזרח בקצה מרגיש, ואם בעבירות איכות החיים היינו מגיעים עם הכפלה של כמות הניידות והפקחים כמו בערי כרך, אני חושב שזה היה יוצר תחושת ביטחון גבוהה יותר בקרב האזרחים, כי את אותו אזרח מה שמעניין זה לא הקמת הרעש והחסימה של החניה, אלא שהוא רוצה לראות את השוטר מגיע בזמן, ואנחנו עושים את מיטב המאמצים לשם כך.

תודה רבה לכולם על כל הקשב. אנחנו באנו לפה מעמדה של כוח ולא מעמדה של בכי ונהי כי אנחנו חזקים, טובים וממשיכים קדימה. גם אם נקבל או אם לא נקבל, אנחנו באים לעבודה עם תחושה של שליחות, ואני חושב שאנחנו עושים את זה עם המון גאווה, בפרט בשנה האחרונה.

לסיום, נאחל שהמלחמה תסתיים, שבעזרת השם כל החטופים יחזרו ורפואה שלמה לפצועים.

אין לי הרבה מה להוסיף, אבל אני רוצה להגיד תודה רבה על האירוח. למדתי המון היום, אני רוצה להעמיק בזה כמה שיותר ולהיות לעזר כמה שאפשר. אני יכולה להגיד לכם שתוך כדי הישיבה אני כבר על הסיפור של הרחפן ושל המצלמות, לפחות זה הדבר שאני יכולה עוד איכשהו עכשיו לנסות לעזור.

הדלת שלי פתוחה, הטלפון שלי פתוח, בני מכיר אותי שנים – אז זה לא משנה אם אני אופוזיציה, אשמח לעשות כל מה שאני יכולה לעשות, שהרי אני חוצבת בקירות כשאני רוצה משהו ואני משיגה, אז תשתמשו בי. בני צוחק כי הוא יודע מה קורה כשאני רוצה משהו, אז בבקשה תשתמשו.

מכובדי, אחד הדברים שאני אפעל יותר מהכול כרגע, זה להשפיע על השר להכריז על באר שבע כעל עיר מטרופולין או כרך עוד לפני שמגיעים לשם, וזאת בגלל המורכבות ובגלל המאפיינים השונים. אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות, ועל זה אני אשים את מיטב מאמציי. אתם מבינים שברגע שזה יוכר, אז גם התקציב יהיה בהתאם והכל ייראה אחרת.

אני רואה את המאמצים שמושקעים היום בתל אביב ובירושלים בגלל שהן ערים שמוכרות ככאלו ועכשיו גם לכיוון חיפה, כך שאין שום סיבה שבאר שבע לא תהיה בכיוון הזה, ולא רק בגלל שאני נולדתי בעיר הזו וברוב חיי הייתי פה, אלא מפני שזה הדבר הנכון לעשות.

הדבר השני, הוא שאני רוצה להזכיר לכולנו ששיטור עירוני זה לא פקק, אלא שזה מכפיל כוח – כך צריך לראות אותו נכון להיום. אני חושב שמתישהו נגיע למשטרה עירונית, והאם זה יקרה בעוד 10 או 20 שנים אני לא יודע, אבל אם אנחנו באמת רוצים להסתכל רחוק, צריך לבנות את השיטור העירוני כך שהמעבר למשטרה עירונית יהיה לנו קל יותר.

אולי זה יקרה כשנתבגר וכשנבין שראש עיר יכול גם לקחת על עצמו אחריות על החלק העירוני המוניציפאלי, כאשר הוא ייתן לנו משטרה אחרת שתטפל בכל מה שהוא פדרלי מחוץ לעיר. אני חושב שזה הדבר הנכון וזה הכיוון שצריך ללכת אליו, אבל כדי לבנות את זה בדרך צריך לחזק את השיטור העירוני. אפשר ללכת לשם ועד אז אנחנו יכולים לעשות מספר צעדים.

הדבר שלמדתי פה יותר מהכול, הוא כל הסמכויות והסטטוס שאתם רוצים לשנות. ברוב הדברים ואולי אפילו בכולם, נדמה לי שגם אנחנו נגענו. אני אעבור על זה פעם נוספת, על מנת לראות שלא פספסתי שום דבר, אבל זה יהיה נכון, כי בסופו של דבר כשהצעת החוק תצא וביחד איתה כל המרכיב של העניין הזה, אז יהיה שם דיווח, כפי שליאור דיבר, ויהיו סנקציות – לרשות שלא תעמוד בסטנדרטים הנדרשים שיוגדרו, יאמר לה תודה ולהתראות. המשרד ייקח ברצון את הכסף הזה וישקיע אותו במקומות אחרים. אנחנו רוצים ללכת על הצלחות, ולכן גם זה צריך להיות ברור.

יהיה מחקר מלווה, כמו שליאור תיאר, כדי שנמשיך ללמוד. הדבר החשוב ביותר הוא שזה יהיה מודולרי. המאפיינים העירוניים יכתיבו את השיטור העירוני. כלומר, אם במקום הזה קשה לנו לגייס שוטרים – נעבור למתכונת של שוטר שמפעיל שניים או ארבעה פקחים.

אם זה מקום שבו יש מאפיינים של מועצה אזורית – יהיה שיטור מועצתי ולא שיטור עירוני. זאת אומרת שאנחנו נבנה את זה באמת על פי המאפיינים של הרשויות וגם התקנים יתאימו למאפיינים, לפחות על זה אני אשתדל לעמוד, ויש לי פה לא מעט עוזרים, כאשר ליאור הוא אחד מהם, אבל הוא לא היחיד.

אחד מהדברים היפהפיים שקיימים פה – ואותו אני לפחות אנסה להעביר עכשיו גם לרשויות האחרות – זו השליטה העירונית במתנדבים. מה שקורה פה הוא באמת יוצא דופן. ישנן רשויות מעטות שיש להן חלק מהמאפיינים, אבל אין רשויות שיש להן כל כך הרבה גופים מתנדבים. לפחות כמו שאני מבין, הם גם מנוהלים יפה על ידי המוקד העירוני.

לגבי הסוגיות עד כמה זה צריך להיות בקשר עם המשטרה, או אילו סמכויות לתת להם, אני חושב שכרגע נכון לנהל את זה כמו שאתם מנהלים את זה ולא לערבב מין שאינו במינו, כי אני לא בטוח שנוכל לעמוד בזה. זאת אומרת, להכשיר ולתת סמכויות נוספות לאנשים אחרים.

צוין פה בצורה ברורה מאוד, חוסר כוח האדם, מה שאני קורא לו המשאב האנושי, כי בסוף זה הדבר שהכי חשוב, אבל זה לא סתם כך – אני חושב שאנחנו צריכים לדבר על האיכות ולא רק על הכמות. תחשבו רגע, אנחנו לוקחים אזרח מהשורה, לא עושים לו קורס שיטור, הוא לא חלק מהמשטרה ואנחנו נותנים סמכויות וכוח.

זה צריך להיות בן אדם איכותי שיודע לנצל את מה שנתנו לו ושיודע להביא לידי ביטוי את מה שאנחנו רוצים, כי הוא פועל על הדבר הכי חשוב, ולא על הביטחון אלא על תחושת הביטחון, שזה הרבה יותר מסובך.

האנומליה שקיימת פה בין הביטחון שיש לבין תחושת הביטחון של התושבים, כפי שאמרתם, זה חלק מהעניין ואנחנו צריכים להביא אנשים שגם יידעו להקנות את הדבר הזה. אני מאמין שיש את זה בבאר שבע ויש את זה גם בסביבה. חשובה מאוד ההסתכלות הכוללת של מפקד התחנה על המרחב של באר שבע ולא רק על באר שבע.

ליאור ציין פה שיש שיטור עירוני ברהט, בתל שבע ובעוד כל מיני מקומות. השיתוף הזה, זו העבודה שאתם צריכים לעשות במשטרה, אתה כמפקד תחנה, מפקד המרחב ומפקד המחוז – אתם צריכים לסנכרן את הפעילות הזו, כדי שהסך הכול יורגש. אני אומר לכם שיש לזה פוטנציאל הצלחה מדהים, במיוחד אם יסתכלו על הדבר הזה ביחד, כי יש לזה תרומה אדירה.

מפקד התחנה וראש האגף, יש לכם במה להתגאות, אני אומר לכם. קודם כל, אני לא מרגיש שבאתי לפה לאיזשהו מקום שעשה לי יום קבלה, אלא שבאמת עמדתם על מה שאתם יודעים לעשות, מה הם ההישגים שלכם ואיך אתם רוצים להיות טובים יותר.

חברת הכנסת יסמין אמרה את זה בצורה ברורה מאוד, ואני אגיד את זה בצורה עוד יותר ברורה – אנחנו עובדים בשבילכם ולא להפך. תנצלו את זה – חקיקה, סיוע, לחץ וכו'. היא באמת יודעת להפעיל לחץ, ודווקא כשהאופוזיציה תתמוך בדברים שאנחנו רוצים, זה עשוי להיות מוצלח וטוב יותר.

כל הכבוד לכולם, אתם באמת חלק ממשהו גדול ורציני מאוד. איליה, העבודה הזו שאתם מוכנים לקחת על עצמכם לעשות פשוט מדהימה. אני לא מסתכל על כך שאתם לא מתנדבים אלא עובדים בשכר כי זה באמת לא חשוב, אלא הנכונות לקחת על אחריותכם דברים כאלה שזה בהחלט משהו יוצא דופן.

תודה לחברי הוועדה שליוו אותי – רוני, קוטי, אבינועם, איילת, לאה מנהלת הוועדה שבזכותה הכול קורה. לי זה כיף גדול להיות פעם נוספת בבאר שבע, כי גם כך אני פעם בשבוע פה, יש לי אימא ואח ואני משתדל לבוא ולראות אותם, אבל עכשיו נחשפתי למשהו אחר, ותודה רבה לכם על כך.






(סיור בפארק נחל באר שבע)

- - - סטריפ של שמונה קילומטרים לאורך נחל באר שבע, מן הסתם, 5,400 דונם, מתוכם 2,500 דונם כבר יושמו במסגרת מיזם ממשלתי משנת 2000 בשיתוף הממשלה כמובן, ומי שהובילו את זה בזמנו היו קק"ל, רשות הניקוז והעירייה, מתוך איזושהי כוונה להסדרה של רצועת הנחל, שמשם זה התפשט לתוך איזושהי פרוגרמה לפארק מטרופולין שמגדיר את כל האוכלוסייה מסביב.

אחת מתופעות הלוואי, לצורך העניין, זו שכונת הפארק של 4,200 יחידות דיור ולאחרונה אושרה הרחבה לעוד 2,900 יחידות דיור, שזו הופך את המקום לאיזשהו עיר קטנה עם כ-30,000 תושבים שיאכלסו פה את הבתים מסביב, ובהמשך רואים שישנם בתים נוספים.

את מי משרתים מגרשי הכדורגל האלה שראינו פה?

את כולם. הרעיון הוא שזה פארק פתוח לגמרי.

לא קבוצות עירוניות או משהו?

לא. בעיר באר שבע יש שלושה מתחמים לשלוש קבוצות שונות – מכבי, בית"ר והפועל.

שיחקתי בכולם.

אז אתה ודאי מכיר את מתחם האימונים והמגרש של הפועל. מכבי עברו לרחוב בן גוריון מול כל משרדי התכנון למיניהם ובית"ר באר שבע נהנתה מאחד מהמתקנים בין הטובים שיש היום בארץ עם שלושה מגרשים דשא סינתטי חוקיים ועוד מגרש טבעי שמיד נעבור בו.

והמגרש שיש שם בקצה של שכונה ג' – מה יש שם?

זה המגרש של מכבי.

ומה עם זה שהיה בנווה נוי?

נסגר. עשו שם הסדרה לרצועה הזו.

פה אתם רואים את המגרש הטבעי למשחקים של בית"ר באר שבע, והולכים להקים פה תוספת של טריבונות, עמדת שידור וכו', וזה לכל המגוון – מילדים, צעירים ונוער ועד לקבוצות הליגות. יש להם את המשרדים שלהם לניהול המועדון ואת כל מה שנדרש, כמו גם מגרשי אימונים סינתטיים גם פה וגם בצד השני, רק שבמגרש הקודם משולבים שניים ביחד, והוא משמש גם את קבוצת הקריקט של באר שבע, כדורגל אמריקאי וכו'.

מה מתוכנן פה?

האזור הזה הוא מתחם מופעים גדול מאוד ל-25,000 עד 50,000 צופים, שיהיה עם טריבונה שיורדת למטה בשיפוע הזה והבמה תהיה בצד הצפוני יותר. ניתן יהיה לקיים פה אירועים פתוחים או סגורים שצריך לגדר ביחס לאותו אירוע. הרעיון הוא להשאיר אותו פתוח כמה שיותר בימות השנה, ולסגור רק לצורך אירועים.

האם יש פה מש"ק באזור?

הפארק הזה היום, הוא היחיד בארץ שיש לו יחידת אבטחה משלו, פיקוח עירוני. מי שיושב פה, אלה החבר'ה של הביטחון האישי, הצוות של ליאור, שזו היחידה החדשה שהקימו; והחבר'ה שלנו, של הפיקוח, יושבים במבנה שישבתם בו קודם, שהם שני פקחים 24/7 ושתי ניידות כל השנה – שזה רק של הפארק. מאז שהם נכנסו, יש לזה אפקט מטורף לנוכח האוכלוסייה המעורבת פה.

מדהים.

רמת ההשקעה שלנו בפארק בתחושת הביטחון שאנחנו נותנים, היא גבוהה באופן משמעותי.

מה קורה פה בשבת?

מפוצץ פה עם הרבה אנשים שמסתובבים, ויש הרבה מה לעשות.

כאן אנחנו רואים את מתחם האמפיתיאטרון שסיימנו ב-2013, ופה מאחור JNF ארה"ב הולכים להקים פה את המרכז הציוני העולמי היחיד בעולם, שזה מיזם של כ-600 או 700 מיליון דולר שכולל – קמפוס לימודים, החלפת סטודנטים, מעונות, מגוון של תחומי לימוד שונים, טכנולוגיה בעיקר, קולינריה וכו' – הם כבר בתכנון די מתקדם יחסית ועשו שם שינוי תב"ע למתחם. זה הולך להיות משהו מטורף הדבר הזה.

מי מנהל של כל הפארק הזה?

אני.

וכמה אנשים יש לך שעוזרים לנהל את זה?

צוות מטורף של שישה אנשים.

הבנתי את הציניות מיד בהתחלה.

אבל זה בסדר כי יש כבר איזושהי אינרציה, אבל כמובן שתמיד חסר תקציב.

חתיכת פרויקט חיים הדבר הזה.

לגמרי. אני גם מנהל את הפרויקטים של ההקמה עצמם, אז זה בכלל כיף שזה השילוב הנכון.

איזה יופי.

היו"ר זוכר את הגשר הטורקי?

בוודאי. המשפחה שלי גרה בצד השני.

אלו שתי קשתות שלאחר שקרסו אנחנו שיקמנו אותן בלי גרגר אחד של בטון, וזה אחד הפרויקטים היפים שהיו לי. הבאנו אבנים וסיתתנו אותם ברמת ידנית מדויקת בעזרת כמה חבר'ה שהבאנו מחברון שעבדו עם סיד ואבנים – משהו מטורף. באמפיתיאטרון יש לנו מופעים שמתקיימים פה במהלך השנה ובעיקר בחודשי הקיץ, והוא עובד יפה מאוד.

האם יש תושבים שמנצלים את זה בבוקר להליכות וכו'?

יש, אמנם צריך להרים את התודעה לגבי הפארק הזה קצת יותר ממה שהוא היום ויש מה לעשות ולשפר, אבל אנחנו בכיוון הנכון היום. כמו כן, מרימים קצת יותר אטרקציות של פנאי למשפחות שמגיעות לפה כדי לבלות פה יום שלם.

בתור ראש עיר, אני הייתי עושה פה את הישיבות שלי.

האמת שזה אחד הדברים שמחזיקים גם אותי – לבוא לפארק הירוק והפתוח הזה, זו חוויה.

זה משהו אחר.

לגמרי. לאחרונה השלמתי פה איזשהו שביל אופניים נוסף, וזה יוצר רציפות של שמונה קילומטר מהסוף של נווה נוי. בעיקרון, הגבולות שלנו בפלח שבע זה עד סוף נווה נוי, שיש שם את האזור הארכיאולוגי היפה מאוד. יש גם כל מיני אלמנטים בלובר שגנבו מאתנו. זה מתחיל משם עד לחורבות תל שבע, שזה שמונה קילומטר של שביל אופניים רציפים ללא תחבורה.

פה אנחנו מתכננים, כמובן בשיתוף פעולה, גשר להולכי רגל ולאופניים שיגיע לקצה השני ויחבר בין שני הממשקים של פנאי ובילוי. שים לב גם שמה שה"ביג" בנה הוא בכלל מפנה פנים לכיוון הפארק, מתוך הבנה שבעתיד הכול הולך להתפתח פה. אם מגיעים ל"ביג", רואים שכל הרחבה של "נייקי" בחזית התפתחה ממש לכיוון האזור הזה.

זה שאתם מחברים בין הפארק ל"ביג", זו מחשבה נכונה ומדהימה.

זה על מנת לייצר איזשהו חיבור בין קניות לבין זה שהם יבואו לפה אחרי כן.

פה זה מגרש הכדורגל המשולב, כמו שציינתי קודם.

השקעה מדהימה יש פה.

כן, זו השקעה משולבת.

זו השקעה של הממשלה, העירייה ומי עוד? קק"ל?

הממשלה הביאה 150 מיליון שקלים, קק"ל הוציאה פה אתנו עוד בכל מיני פרויקטים אבל לא בכולם, JNF ארה"ב נתנו מספר עשרות, רשות הניקוז שיקמה פה בהיקפים שלה ועוד כל מיני עמותות ממשלתיות, כמו "קרן שטחים פתוחים", "מחצבות" ומשרדי ממשלה למיניהם. כמובן שכל הניהול וההובלה פה, הם באמצעות העירייה. יש איזושהי תכנית אב שנבנתה ב-2000, ומשם אנחנו מתקדמים איתה.

פה אנחנו רואים אזורים של פיקניקים, מתקן משחקים מטורף שהוא תמיד מפוצץ.

חתונות עוד לא עשו פה?

זו אחת מהבעיות שלי עם מקרקעין שלא מאפשרים לנו לקיים את הדברים האלו, כי בסופו של דבר האזור הזה הוא בחכירה, אז על כל דבר הם מטילים וטו, או שתשלם להם כסף.

קודם כל, אני אגיע לפה עם הנכדים שלי, כי אני כבר רואה שיש לנו יום לימודים ארוך.

אתה יכול פה לבזבז לפחות שלוש או ארבע שעות. מגיעים לפה גם המון בתי ספר, ברובם מהפזורה, ברמת 10 אוטובוסים מינימום ביום. כאן זה מתחם האגם.

מה זה הכדור הזה?

הכדורים האלה הם אלמנט תאורה והם יפים מאוד בלילה. אמנם זה פחות אפקטיבי, אבל כשנוסעים מבחוץ רואים את התאורה שהיא יפה מאוד.

האם אנשים שטים על האגם?

כן. תיכף אני אראה לך תצפית יפה.

איזה יופי.

אמנם לא רואים את כל הסירות, אבל יש לנו כאן את מזח הסירות עם איזשהו קיוסק הפעלה.

פדלים.

כן, פדלים חשמליות. זה אלמנט המים המלאכותי הכי גדול היום במדינה, אחרי הכנרת. אנחנו משתמשים פה הוא רק במי קולחין גם לגינון וגם במילוי המים. היום אנחנו עושים איזשהו ארגון מחדש לכל נושא הטיפול במים.

איפה המטע שלו?

עד היום אנחנו מקבלים משדה תימן, וזה הולך להשתנות עם כל נציבות המים שמשנה בכלל את כל התפיסה באספקת מי קולחין, וכנראה שנקבל מדימונה. הולכים לשנות את כל המערך הזה לגמרי, שזה קצת מקשה, אבל זה חלק מהעניין.

הנושא של הירוק בפארק באופן כללי, הוא גם משהו מהותי אצלנו, ולכן אנחנו משתמשים במי הקולחין, ומדובר במעל מיליון קוב בשנה. האגם מחולק לשניים בצורה כזו שכשאנחנו נחצה את הגשרים, אנחנו נראה מצד ימין את אזור השייט ומצד שמאל זה אזור הצפרות.

אזור הצפרות אצלנו זה דבר מטורף. לפני שסגרו את בריכות השיקוע הישנות שהיו למעלה, זו הייתה נקודת המצפור השנייה בארץ אחרי אילת, אבל ברגע שסגרו הציפורים הפסיקו להגיע לפה.

האם יש כאן דגים?

מעט מאוד. אם אנשים באים וזורקים, אז הם מתרבים לנו, אבל לא משהו שאני שמתי. בשבועות האחרונים, אנחנו רואים פה מינים שלא היו קודם. הגענו כבר ל-200 זנים שונים שלא ראינו ב-25 או ב-30 השנה האחרונות, וקרוב לארבעה או חמישה זנים שלא היו בכלל בארץ, ועכשיו רק פה בבאר שבע רואים אותם – זה הישג מטורף.

את כל הנושא של הצפרות, אנחנו הולכים לפתח באופן משמעותי מאוד, כי אנחנו יודעים שזה משהו ייחודי מאוד.

זה מעניין מאוד, כי אם היית שואל אותי על אזור לצפרות, הייתי אומר לך שאצלנו בצפון כי אני גר מעלה גם אגם החולה.

ליד אבי בוכניק שכל הסירות פה הן שלו.

כאן אתם רואים אלמנט עם מים שהם הרבה יותר יפים בקיץ כי הנופרים פורחים וזה נראה הרבה יותר יפה, אבל באופן ביולוגי זה אמור לטפל במים. היחס פה הוא ממש בקטנה, ולכן זה הפך להיות משהו חינוכי ונופי יותר.

כאן אנחנו רואים את אזורי הצפרות, ומקימים פה מסתורים עכשיו. באזור ההוא מתוכנן קמפינג רציני מאוד, מתחם אופניים מקצועי וגדול מאוד.

פרויקט מדהים.

קודם דיברנו על האפקט של הפארק הזה, והזכרתי איזה דבר מטורף זה שהשכונה הזו בלעה פנימה את הפארק, כי עד עכשיו הוא היה בחוץ – אז אלה היו החששות הגדולים שלנו, איך לטפל במשהו שהוא מחוץ לפארק, ואתה גם מרגיש שזה ברמת הוונדליזם, בטיפול ובתשומות שאתה שם.

שכונה מדהימה.

נכון. אני עובר לפה מרמות.

למה אתה עובר לפה?

גם כך אני גר פה, אז למה לא לעבור לגור פה גם עם המשפחה?

ברמות זה הבית שלך?

כן, גם פה.

גם אני גרתי ברמות כשהתמודדתי פה לראשות העיר.

כאן אנחנו רואים מסעדה שאנחנו הולכים לפתוח בקרוב.

מי זה אנחנו?

נכנס זכיין והיה הרבה מו"מ. התהליכים פה קשים, אנשים לא רואים את הפוטנציאל הכלכלי ומנסים להוריד פה חמש וגם שש מיליון וזה קשה להביא את הבן אדם הנכון.

מי בא?

ביחד עם העירייה, הבאנו לכאן את מחלבת עברי שבפארק אריאל שרון הם מפעילים משהו מטורף ומביאים כמויות של קהל. תהיה פה מסעדה חלבית טובה, שרק להביא אותה הנה זו כבר בשורה.

פה רואים נקודת תצפית גם לאזור האגם, אזורי פיקניק.

כמה עולה פה בית?

אתה יכול למצוא פה ארבעה חדרים ב-1.7 מיליון שקלים, אבל זה גם תלוי בפרויקט. מי שלא הבין את זה עדיין, פה זו השקעה טובה מאוד.

אבל אין פה בתים חד קומתיים?

יש קוטג'ים מאחור.

שזו בניה פרטית?

לא, אלו קוטג'ים עם מודולים קבועים. אין פה שטחים פנויים לבנייה. וזה היה סיור קצר ומהיר.

שמחייב אותי לבוא לפה פעם נוספת. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.