פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
הוועדה לביטחון לאומי
03/11/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 274
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום ראשון, ב' בחשון התשפ"ה (03 בנובמבר 2024), שעה 11:00

סיור הוועדה בעיריית ירושלים ובשוק מחנה יהודה

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר

הילה ברבש - ראש תחום מעקב ובקרה, המשרד לביטחון לאומי

דקר אשל - קצין אג"מ, ראש ענף שיטור, מחוז ירושלים, משטרת ישראל

משה אוחיון - מפקד יחידת השיטור המחוזי, מחוז ירושלים, משטרת ישראל

משה ליאון - ראש עיריית ירושלים

אילן ששון - מנהל אגף האכיפה והשיטור, עיריית ירושלים

תומר שגיא - סגן מנהל אגף האכיפה וממונה על התפעול והלוגיסטיקה, עיריית ירושלים

ניסים דיין - ממונה על השיטור העירוני, עיריית ירושלים

יוסי בירן - מנהל תחנת השיטור העירוני, עיריית ירושלים

דניאל אלמו - רכז קהילה, הרשות לביטחון קהילתי

מתן שחק - מרכז המחקר והמידע

חן - סגן מנהל שלוחה, שוק מחנה יהודה

ראש צוות עירייה - שוק מחנה יהודה

ראש צוות משטרה - שוק מחנה יהודה

פקח - שוק מחנה יהודה

אברהם - עוזר בוועדה

ירון צדקיהו - שוק מחנה יהודה

רועי הראל



אפרת כהן



קותי צפרי

מירי פרנקל-שור

לאה גופר

מיכל – איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סיור הוועדה בעיריית ירושלים

בוקר טוב לכולם. קודם כל, אני מודה לכם מאוד על הנכונות לארח אותנו, זה לא דבר מובן מאליו, ודאי לא בימים אלה. הוועדה לביטחון לאומי עוסקת בגיבוש ההצעה הסופית ליישום הלקחים של למעלה מעשר שנים של שיטור עירוני במדינת ישראל. אלו מספיק שנים שבהן נצבר ניסיון, וניסינו להביא אותו לידי ביטוי, במיוחד לאור העובדה שאין רשות שלא ביקשה שיטור עירוני.

היו שתי רשויות שביקשו שלא, לאחת מהן אפילו היה שיטור עירוני, אבל שתיהן חזרו בהן – אחת, זו חיפה, שלא היה לה והיא אמרה שהיא לא רוצה, בזמן שראשת המועצה סיימה את תפקידה, והשנייה זו צפת שהיה לה שיטור עירוני וביקשה לבטל, אולם כשהתחלף ראש העיר, הוא אמר לא לבטל ולהשאיר.

זאת אומרת, היום כולם רואים בשיטור העירוני יתרון, ואני חושב שהוא באמת יתרון. הוועדה עוברת במספר המקומות המרבי שהיא יכולה, כדי ללמוד ולהבין אילו לקחים נלמדו ואיך נכון לעשות זאת טוב יותר, כדי שבסופו של דבר בתוך תהליך שאורכו חמש עד עשר שנים, לכל הרשויות במדינת ישראל יהיה שיטור עירוני כחלק מבניין הכוח של אותה מועצה או אותה רשות. ירושלים היא אבן דרך מבחינתנו ורצינו להגיע לכאן מזמן, אבל לא הסתדר. אני שמח שזה הזדמן לנו היום. בבקשה.

בוקר טוב, שמי אילן ששון ואני מנהל אגף האכיפה והשיטור בעיריית ירושלים. קודם כל, אני מתנצל בשם ראש העיר, כי היו"ר יודע מה זה לו"ז של ראש העיר שלנו, וכשדיברתי איתו גם עכשיו נאמר לי להתנצל בשמו.

הדבר השני מבחינתנו, הוא שהשיטור העירוני הוא חלק ויחידה בתוך אגף האכיפה והשיטור. אגף האכיפה מבחינתי הוא מעין פאזל אחד גדול שבו חלק אחד משלים את השני. מיד אני אראה לכם סרטון של אגף האכיפה, לרבות ההשלכות של השיטור העירוני בתוך היחידה הזו של האגף. אני אציג מה זה אגף האכיפה בעיריית ירושלים, ואראה שיש לנו שותפים שהם נפלאים ברמות הגבוהות ביותר.

עם המשטרה אנחנו מדברים "על עיוור", וזאת מרמת מפקד המחוז ועד השוטר הקטן, וגם הפוך. משמאלי יושב הממונה על השיטור, ניסים דיין, ותיכף כולם יציגו את עצמם. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה, גם מבחינתם וגם מבחינתנו, ברמה שאני לא מאמין שיש כזו דוגמה לשיתוף פעולה בכל מקום בארץ – וזו הזדמנות לברך את המשטרה על שיתוף הפעולה ועל הנכונות לבצע כל מה שאנחנו מבקשים ומטילים עליהם מהנהלת העירייה.

תודה רבה לכם, זה לא מובן מאליו מבחינתי. אנחנו נקרין לכם סרטון שכולל את מה שעשינו ב-2023 וקצת מ-2024 מבחינת אגף האכיפה, על כל ההשלכות.

כמה זמן יש פה שיטור עירוני?

הקמנו אותו ב-2016, ובמקביל הקמנו גם את אגף האכיפה, שבכלל לא היה. היו רק אגף חניה ואגף פיקוח, ואנחנו חשבנו שהשיטור העירוני ישלים את הצד של כל נושא הפקח העירוני מבחינת סגירת המעגל לטובת התושב. כשתראו את הסרטון, תבינו את הכוונה שלנו. אנחנו ניתן את רשות הדיבור לכולם, ואם יהיו שאלות אני אענה.

במחילה, לקראת 10:30 או 10:45 לכל המאוחר, אני אהיה חייב לצאת כי היה לנו אירוע טראגי באגף, אבל עד אז אני פה לכל מה שתצטרכו, אני אענה על כל השאלות, וכשהיו"ר יגיד לי שאני יכול ללכת, אני אכבד ואלך. אני לא אלך לפני שהיו"ר יגיד לי שהכול בסדר מבחינתו לגבי עיריית ירושלים.

בבקשה.

תודה. לפני שנציג את הסרטון, נשמע את החברים כאן.

דקר, בבקשה.

שלום, שמי דקר ואני ראש ענף השיטור של מחוז ירושלים. בתוך ענף השיטור נמצאות יחידות השיטור העירוני. יש לנו יחידת שיטור במבשרת, ויש לנו יחידת שיטור נוספת בבית שמש. במחוז עצמו יש לנו שלוש יחידות שיטור, ועל מנת שתבינו, אציין ששיטת ההפעלה ברמה המחוזית היא כאשר יחידות השיטור התחנתיות כפופות למפקד התחנה, ויחידת השיטור של ירושלים כפופה למחוז, כי ישנן הרבה תחנות, ולכן היא מחוזית.

שבוע טוב, שמי משה ואני מפקד יחידת השיטור העירונית-המחוזית מזה כשנה וחצי, ולפני כן גם כיהנתי בתפקידים בירושלים, למרות שאני תושב אשדוד, אבל כבר לא מעט שנים שאני מגיע לירושלים בגאווה ובשמחה לצורך המשימה.

כמה שוטרים מונה השיטור העירוני פה?

כיום, אנחנו בתקינה של 70 שוטרים, 70 פקחים, וזה לאחר החלטת השר מיום ירושלים 2023 על הרחבה ועל תוספת פעילות בכפרי מזרח ירושלים. כיום, לאחר ההרחבה, זו התחנה הגדולה ביותר בארץ.

אין ספק בכלל.

ההגדלה היא ל-90.

כן, אני יודע.

שלום, שמי ניסים דיין, ואני הממונה על השיטור העירוני בעיריית ירושלים. אני נמצא 34 שנים במערכת, והתפקיד הקודם שלי היה מנהל מרחב קדם, שהיה בהלימה למרחב קדם המשטרתי. משה ואני עבדנו הרבה מאוד שנים ביחד, וכשהגענו גם לכאן החיבור המשיך ועבד יפה מאוד.

יפה מאוד.

שמי יוסי בירן, ואני מנהל את השיטור העירוני תחת ניסים, כבר חמש שנים בשיטור פה בירושלים. הגעתי מתוך אגף האכיפה והשיטור, ואני יכול להגיד ממה שאני מכיר ושומע גם ממחוזות שונים כשאנחנו נפגשים ומדברים, שאנחנו נמצאים במקום אחר מבחינת שיתוף הפעולה בין העירייה ובין המשטרה, וזה משהו מורגש ויודעים את זה בכל הארץ, שפה זה משהו אחר. מרגישים את זה בפנים עד לרמת השטח, לרבות הפקחים והשוטרים שמרגישים את שיתוף הפעולה בין המפקד לממונה על היחידה. אני חושב שזה הדבר הכי טוב שיכול להיות בכל יחידה.

האם אתה מכיר את כל הפקחים?

בטח.

תומר הוא סגן מנהל האגף שלי, ואני מבקש שהוא יגיד כמה מילים.

שמי תומר שגיא ואני סגן מנהל האכיפה וממונה על התפעול ועל הלוגיסטיקה, שזה חלק בלתי נפרד מהשיטור העירוני ומהאגף בכלל. בגדול, האגף שלנו מונה כ-500 פקחים, דבר דרמטי בארץ בכלל מקצה לקצה באופן רוחבי. אני מדבר על כך, מכיוון שגם השיטור העירוני וגם אגף האכיפה, זו יחידה אחת בסופו של דבר – זה חוד החנית שלנו.

כשאנחנו צריכים משהו במרחב הציבורי, אנחנו כמו צבא, וכולם נכנסים לאירוע, בפרט בשנתיים האחרונות במצב הביטחוני במדינת ישראל, ואם נלך אחורה לזמן הקורונה, אילן תגבר את האגף, הוסיף תקנים וחיזק אותו. אמנם השיטור העירוני מונה היום 70, אבל ה-70 האלה הם כמו 700, כי כל עובד שם, לתשומת לבו, הן במרחב הציבורי והן בטיפול הפרטני בתושב.

האם התושבים מרגישים את זה?

מאוד. אילן שם על זה דגש, בפרט בסיורים וגם בעבודה השוטפת, גם במתן שירות וגם בהסכם החדש השל הבט"פ 2025-2024, שהרי הוא נגמר ב-2023. טיפלנו בזה אילן ואני בימים האחרונים, חתמנו על ההסכם, העברנו אותו כבר למשרד לביטחון פנים, שם ישנה תוספת גם של תקינה וגם של רכבים.

כמובן שאגף האכיפה ועיריית ירושלים מטפלים במבנים שמשודרגים ברמות אחרות. אני לא יודע איך זה בארץ, אבל אצלנו זה ברמה גבוה מאוד. הם מקבלים את כל הכלים מאתנו, על מנת שיתנו מענה במרחב הציבורי – זו המוטיבציה.

תומר, תתייחס בבקשה למקום החדש.

כן, נגעתי בו. כרגע אנחנו מדברים על שני מקומות שהם בפועל של השיטור העירוני – אחד בכנפי נשרים שזו מטלת יזם שלנו, שאנחנו עובדים עליו בפרט באגף האכיפה כשאנחנו מוציאים להם שכירויות, ויש לנו את בית בזק. יחד עם זאת, בשנת 2027 אנחנו אמורים להיכנס למבנה חדש בגודל של כ-1,600 או 1,700 מ"ר בגבעת שאול, וזה בכלל אירוע אחר לגמרי שאני קורא לו אפילו הייטק.

משה ודקר מעורבים בזה ומלווים אותנו גם בתוכניות העבודה וגם בביצוע. אני משתף את המשטרה כי הם חלק בלתי נפרד מאיתנו, ואני גם מקבל את הדעה שלהם. היה לנו דיון לפני כשבוע, וכשהם ביקשו משהו גם אני הלכתי לקראתם. המקום ירכז גם את המשטרה וגם את השיטור העירוני – ואז תראה שיהיה מקבץ אחד, גם המשטרה וגם השיטור ככוח אחד.

דבר על המקום החדש.

המקום החדש בארמון הנציב, יש לו נקודת שיטור שנקראת "נקודת הזנקה" של השיטור העירוני, שתהיה כמובן זמנית עד לנקודה הגבוהה. זה ממש בקו התפר ג'בל מוכאבר, ממש בכניסה לארמון הנציב. כרגע אנחנו מטפלים בתוכניות שהן סופיות, מטפלים בתקציב מול המשרד שלכם ומול עיריית ירושלים ואנחנו לקראת הסוף. ברגע שיהיה אישור סופי ואילן ייתן לי אור ירוק, אנחנו נצא לדרך ובתוך חודשיים, אני מאמין שהמקום כבר יעמוד על הרגליים – זה יהיה מקום שייתן מענה גם לארמון הנציב, גם לקו התפר, גם לאבו תור, גם לתושבים וגם לכפרים, ויש לזה משמעות גדולה מאוד.

בנוסף, אם תשימו לב, אלה המדים החדשים שלנו שסיפקנו לפני מספר שעות, וכולם כבר מחוילים ולבושים בהם. זה הייצוג שלנו במרחב הציבורי. אלה מדים ברמה גבוה מאוד, אנחנו ישבנו עליהם חודשים שלמים. זה לא אפור, אלא זו טקסטורה בתוך הביגוד, כי יש לכך המון משמעויות.

איזה ציוד יש לשיטור העירוני?

יש להם את כל הציוד הנדרש – הנעלה, ביגוד, פנסים, ויש את הנשקים שהם מחזיקים.

אילו נשקים?

גלוק 19.

האם אין נשק ארוך?

יש בעיה עם זה? כי משרד הביטחון לא מאשר לנו נשק ארוך. גם מפקד המחוז מעורב בנושא.

זה לא שהם לא מאשרים, אי אפשר שיהיה גם נשק ארוך וגם אקדח.

זה לשיטתכם, כי לשיטתנו אני לא מסכים איתכם מכיוון שהם נכנסים לקו התפר, ושם חייבים נשק ארוך. אתם לא חיים את קו התפר, ולכן שוגים בדעה שלכם. גם מפקד המחוז אמר את זה, והוא מבין עניין לפחות יותר ממני מבחינת המשטרה.

צריך לשים דגש אחרון על כך שאנחנו גם ממלאים את החובות שלנו – פקח מסייע, ריענון וכו'. עכשיו הם סיימו קורס פקח מסייע. אנחנו ממלאים את החובות שלנו, יש לנו מכרזים על המדף, כך שאין לנו בעיה ואנחנו עובדים בדיוק לפי הספר.

ברשותכם, נציג את הסרטון.

בוודאי.

(הקרנת סרטון)

כאן אנחנו רואים הריסת מבנים.

בנייה בלתי חוקית.

לא רק זה. הם מסומנים מבחינת השב"כ כפעילי חמאס, וזו הבקשה שלהם שאנחנו נהרוס את זה.

פה הייתה תלונה שהגיעה לראש העיר שכל הכלים האלה מגיעים במיוחד לקראת שבת, כמו ברכס שועפאט, בכל המקומות האלה כשהם מפחידים את הילדים שלנו לקראת כניסת השבת – זה מבצע של השיטור העירוני וזה לזכותם. אלה התוצאות, בבקשה.

מאז המלחמה, אנחנו עוזרים למשפחות שכולות בהקמת אוהל או סוכת אבלים מכל הבחינות – סוכה, כיסאות, שולחנות ובכל מה שאנחנו יכולים לסייע, בשיא הרגישות. יש לנו שתי נקודות, כאשר צוות אחד הולך לספק ציוד וצוות שני הולך לפירוק. מובן שזה גם כולל ארגזי מים.

אגב, מה שראיתם כעת, זו עבודה שהיא לא של עיריית ירושלים, אלא של יחידת צבי. על פי החוק, אנחנו מחייבים את הדיירים בהודעות, ולא בקנסות. מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, בקשת ראש העיר הייתה שאנחנו ניקח על עצמנו לנקות ולתקן את כל מה שצריך. הוא הקציב הרבה כסף לנושא הזה, והוא מלווה אותנו באופן אישי בנושא.

אנחנו עובדים עכשיו על אפליקציה חדשה, וכך תהיה שליטה על הכול.

מה שראינו היה מבחינת אגף האכיפה, נגיעות ממה שעושה האגף לפחות בשנתיים האחרונות.

יפה מאוד. דקר, בבקשה.

המצגת של השיטור נמצאת, אבל לפני שמשה יתחיל לדבר על המצגת בהתאם לפתיח שלך, אני עובר לנושא של הלמידה הרוחבית ושל שיטת ההפעלה, על מנת לראות מה שצריך ואפשר לעשות. נדבר גם על ,2016 מכיוון שזה קשור לדברים שהיו, כי אז הייתי קצין אג"ם של מרחב מוריה. זה נבנה טוב בשעתו, אבל היום קשה מאוד לעשות את זה.

כשגייסו שוטרים לשיטור העירוני שנפתח ב-2016, המחוז עשה תחלופה – כל מי שגויס הלך לתחנות, שוטרים ותיקים הלכו להקמה של השיטור. היום יותר קשה לעשות את זה בגלל המצוקה שיש כאן בסיור עצמו, אבל הבנייה היא טובה, כי כשאתה מקבל קבוצה של שוטרים חזקים וותיקים, כשאתה מגיע, "שכר הלימוד" שלך כבר מופחת, כי זה רק לגבש אותם, להקים יחידה ואתה מסודר.

מבחינת מה שמשפיע מאוד על איכות העבודה שלנו – עץ המבנה שלנו תואם יחידות, וזה אומר שיש לנו בתוך ירושלים שתי תחנות גדולות – מוריה ולב הבירה, והשיטור העירוני מותאם מבחינת הפריסה המבצעית – יש לו שלוחה שעובדת מול מוריה, ושלוחה שעובדת מול לב הבירה, כמובן בהתאמה.

המשמעות של השלוחה היא שהם יושבים כל יום בהערכות מצב ושואלים אותם מה הם צריכים לשבוע שאחרי. זאת אומרת שמול התחנה אין ניתוק, ותמיד שואלים מה הם צריכים על מנת לעזור להם, וכך בשבוע שאחרי כשיש ישיבת תיאום פעילות, באים, שומעים ומתכננים את הפעילות בהתאם לצרכים.

אותו הדבר גם במרחב קדם, ומכיוון שבמרחב קדם ישנן שלוש תחנות קצת יותר קטנות, העבודה היא אל מול המרחב עצמו. זאת אומרת – נפגשים, שואלים מה הם צריכים ברמת המרחב לגבי שבוע שאחרי, וזה עוזר לנו הרבה לגבי הכרת הצרכים והפעילות.

דבר נוסף שנעשה פה בשכל, וזה לא אני אלא עוד קודמיי – ישנה יחידת אופנועים עם שמונה אופנוענים שלא קשורים לשלוחה, והם מנוהלים על ידי הצוות.

האם הם שוטרים או שהם פקחים?

גם וגם.

אם אני רוצה שובר שוויון בנקודה מסוימת, אם התרחש עניין שבו אני צריך לסייע במקום כלשהו, יש לי כוח משלי שאני עושה לו תכנון, אבל אם אני רוצה להסיט אותו, אני עושה זאת בשנייה. אלה כמובן שמונה אופנועים במשמרות ולא במשמרת אחת, ולכן אתה מפעיל שלושה או ארבעה אופנועים במשמרת.

אם עכשיו יש מקרה חירום בלב הבירה או במוריה, כשאני אומר בשנייה – ארבעה אופנועים הולכים לשם, והם כוח. הם באים ונותנים סיוע בכל מקום שקיים. לכן עץ המבנה נבנה כהלכה, ונותן אפשרות לתת מענה ולהיות מחובר לשטח ולאמצעים. משה, בבקשה.

משה, רגע לפני שאתה מתחיל, במקום קטן שיש בו שיטור עירוני, סגירת הפעילות השבועית נעשית בין ראש העיר או נציגו ובין מפקד התחנה – איך זה נעשה פה?

פה יש תכנון מחוזי. אנחנו יושבים אחת לשבוע בישיבה.

מי זה "אנחנו"?

הרכז שלי, כמובן על פי מדיניות שאני מתווה לו, והוא יושב בישיבה ברמה המחוזית. לישיבה הזו מתנקזים כל הגורמים הרלוונטיים שלהם אני נותן שירות, ושם מעלים את הבקשות, מעבדים את זה ויוצאים לתכנון השבועי, כלומר לשבוע שלאחר מכן. זו הדרך, ויש כמובן גם שיח שוטף.

יש לך כאן 70 שוטרים, נכון?

כן, 70 תקנים.

מבחינתי זה כאילו שוטרים, ואני לא נכנס עכשיו לכמה חסר וכמה לא. יש לך 70 תקנים ועוד מעט יהיו לך יותר, וזה כוח שיטור, זו משטרה. כל אחד מהם יודע להפעיל אחד, שניים, שלושה או ארבעה פקחים ביחד איתו, מה שהופך להיות כוח גדול יותר – מי מנחה את השוטרים האלה? מי נותן להם הנחיות? הוא או אתה?

יחדיו. יש מסגרת של תדרוך, ממש כמו שמכירים מהמשטרה ומהצבא, כשלפני שיוצאים לפעילות, המ"מ או המ"פ מרכז את הכוח ועושים מודל לפני היציאה לפעילות.

לא, בצבא אין שני מפקדים.

פה, המפקד הוא השוטר. קרי, קצין המשטרה ומי שתחתיו – וכך גם הנוהל מגדיר.

מי זה קצין המשטרה?

קצין המשטרה זה אני, מפקד השיטור העירוני המחוזי. בגלל זה דקר אמר שההפעלה היא מעט שונה מהתחנות, וכמובן שהכל נעשה בסנכרון.

אין לי בעיה שההפעלה שונה, רק יש לי שאלה – מי נותן הנחיות לשוטרים?

בסוף, מי שנותן את ההנחיות לשוטרים הוא מפקד היחידה וזה אני ביחד עם מפקדי המשנה שלי. אם אמרנו שזו יחידה אחת, פה זה עובד היטב. אני מכיר קצת מסביב ועושה שיעורי בית, ואני יודע שיש הרבה דין ודברים, אבל בסוף אנחנו עובדים על פי נוהל, והשוטר הוא הוא מפקד הניידת – כך מגדיר הנוהל. עובדה שזו יחידה אחת, ואני אפילו לא קורא לזה שת"פ, כי הקשר הוא טוב כל כך ועם הבנה של הצרכים.

הנה פה, לדוגמה, באירוע 106 של עירייה, אני מסנכרן את זה עם אירוע מוקד משטרתי, וזה עובד בצורה טובה כל כך כשיש תחומים ברורים. המפקד הוא השוטר שיושב בניידת והפעילות המשולבת מוצלחת וברורה.

בסרטון המעולה שהראו לנו, וזה באמת סרטון מעולה, יש הרבה מאוד פעילויות, לדוגמה הריסת בתים או פלאפליות וכדומה – על ידי מי ניתן צו ההריסה?

על ידי הרשות המקומית.

על ידי העירייה.

זאת אומרת שזה צו הריסה של העירייה.

לי יש יחידה שנקראת "יחידת פיקוח על הבנייה", שזו יחידה נוספת, ויש שם משהו שלא קיים במחוזות אחרים, אבל זה פחות קשור לשיטור עצמו. יש לי יחידה עם שבעה שוטרים שעובדים מול העירייה עצמה, מקבלים את הצווים ועורכים סיורים.

סליחה רגע, אבל בהריסות האלה הם לא שותפים. יש הבדל בין אירועים שבתוך השטח הפרטי, שאלה שטחי היחידה שלך מול היחידה של ירון אליאס בפיקוח על הבנייה, ובין המרחב הציבורי ששם אגף האכיפה אמון על כל המרחב הציבורי, וכל הריסה נעשית דרך אגף האכיפה.

באירועים האלה אנחנו מובילים את האירוע, ואם צריך שיטור עירוני, מטפל בזה השיטור העירוני, והכל כמובן בתיאום עם קצין אג"מ מחוזי שאני בקשר טוב איתו ועם מפקד המחוז, אבל בשיתוף הפעולה בין משה לבין ניסים, הוא עובד "על עיוור" וכמעט אין לו כלום, כי כשאנחנו נדרשים להקים אוהל לאבלים, לא לכל אחד יש בבית מקום או גינה, ובמרחב הציבורי יש רכבים, והם מאתרים את בעלי הרכבים, מוציאים אותם וכדומה בשיתוף פעולה יוצא דופן. אחרי שמשה יסיים לדבר, אני אתן לניסים להרחיב.

משה, בבקשה.

הפעולה הזו של הריסת מבנה ארעי, היא נושא שרץ אצלנו בצורה שגרתית. יש מה שנקרא "מודל", כאשר יושב בו המתאם מצד העירייה, מצד אגף האכיפה, יוצא מברק ועולה הצורך המבצעי מהשטח. ראינו פה פעילי חמאס, בטח עכשיו ב"חרבות ברזל", עולה מברק ומבהיר מהי הנקודה ומהו הצורך של הפעולה – וכך אנחנו יודעים לבנות את התוכנית המבצעית ביחד. הצו הוא עירוני, ואנחנו מגיעים ליישום בשטח.

(הצגת מצגת)

לאחר שראינו את הסרטון של אילן שהכניס אותנו לקצב, אני אעבור על הנתונים בסקירה קצרה שעשינו פה, על מנת שתוכלו לחוות את היחידה. תוך כדי הצגה, אני אציג את תוכן הדברים שתוכננו יחדיו.

יחידת השיטור העירוני נבנתה בשנת 2016 בתקינה של 50 שוטרים, 50 פקדים. היא פועלת כיחידה מחוזית ברחבי העיר ירושלים, כפופה לענף השיטור ולאגף האכיפה והשיטור בעיריית ירושלים. דיברנו על החלטה 880 מיום ירושלים 2023, הגדלת היחידה ב-40 תקני משטרה וב-40 תקנים של פקחי עירייה, כאשר החזון מדבר על 90 שוטרים, 90 פקחים ופעילות ברחבי ירושלים עם הכוונה למשילות במזרח העיר.

ייעוד היחידה – זה משהו שהוא מובנה ומוכר ברמה הארצית, ואתם עסוקים מאוד בכך בחודשים האחרונים, על מנת לממש את הוראת השעה לחקיקה. אנחנו בחרנו שלושה אלמנטים מרכזיים ביחידה, והם אבני הדרך שלנו. אני אפרט אותם בזריזות.

ברמה המבצעית – פעילות אינטנסיבית, ימים על גבי לילות, בטח מ-7 באוקטובר-2023, נוגעים בכל מה שמטריד את האזרח, כמובן בדגש לתחושת הביטחון במרחב הציבורי. אנחנו יכולים לראות פה פעילויות שמתבטאות בבריונות כביש ובפלישה לפארקים.

נקודה מעניינת נוספת, היא כוח המחשבה המשותף – בראשית המלחמה, באחד מימי שישי הראשונים של "חרבות ברזל", יום שישי בין השעות 21:00 ל-22:00 בערב בערך, התקבלו במוקד המשטרתי כ-150 פניות במקביל כאירועי מוקד בגין שמיעת קולות ירי. 150 אזרחים התקשרו ודיווחו על קולות ירי בואכה בגין, דב יוסף – שאלה רחובות שנמצאים במערב ירושלים.

כמובן שכולנו התכנסנו לסיפור הזה, כולל מי שלא היה פיזית בעבודה והגיע. הסיפור הזה נבחן לתוך הלילה, והתברר שאלה רכבים שברוח המלחמה החליטו שהם רוצים לייצר בהלה נוספת בקרב הציבור הישראלי, והם מייצרים קולות של ירי דרך רכבים ואופנועים, מתקינים אמצעים בלתי חוקיים וכו', מה שגורם לבהלה בקרב הציבור.

אנחנו יושבים ביחד ובוחנים את כל היכולות, הן התעבורתיות והן העירוניות, ובסופו של דבר מצליחים לצאת למהלך שכל רכב או אופנוע שמשמיע קולות ירי, אנחנו מחרימים בשלב הראשוני, וזאת בהובלה של עיריית ירושלים בצעד חסר תקדים, מה שלא קיים באף רשות נוספת, ולאחר מכן אנחנו מגלגלים את זה להליך תעבורתי של אכיפה עירונית והטלת תשלומים על כל נושא הגרירה ואחסון הרכב.

עד היום הוחרמו 134 כלי רכב ואופנועים, ואנחנו עדים לכך שמאז שהפעולה הזו מבוצעת, זה כשמונה חודשים, יש דעיכה משמעותית בכמות האירועים הללו.

מה זה אומר "דוחות שמירת סדר"? כמה מתוכם הם ונדליזם? כמה מתוכם הם אירועי שכרות?

אלה דוחות עירוניים של שמירת הסדר, ובכוונה כל הנתונים כאן ביחד בלי הפרדה של משטרה או עירייה. מבחינת שמירת הסדר, זה נעשה בעיקר על ונדליזם, על פארקים ועל פגיעה במתקני עירייה. מבחינת שכרות, היא מטופלת בעיקר בפן המשטרתי, לרבות שפיכת אלכוהול, וכמובן כשיש קטטה, הולכים לעיכובים ולמעצרים בטיפול במישור הפלילי.

האם יש טיפול של השיטור העירוני במעשי שכרות וכדומה?

זו אחת ממשימות הדגל שלנו – פארקים ציבוריים.

אני לא רואה שזה מפורט, ולכן אני שואל.

נתון שלא הוכנס למצגת הוא שיש לנו בשנת 2024 קרוב ל-1,800 שפיכות אלכוהול במרחב הציבור, וזה פריט משטרתי. כרגע, הסמכות היא של שוטר בלבד.

אנחנו מתכוונים לתת את הסמכות הזו גם לפקחים – האם זה נכון?

אני יודע שהנושא עולה ברמה הארצית, וזה - - -

אני מתנגד.

אתה תוכל למנוע את זה. זה שאני מאשר, זה לא אומר שאתה חייב לאשר.

הצורך הזה עולה ברמה הארצית.

הצורך הזה עולה בכל המקומות.

וברור לנו שהאלכוהול הוא עניין של בני נוער, תקיפות ודקירות – וכשאתה בא חצי שעה לפני כן, אם הפעילות היא באמת יסודית ושיטתית, אפשר לצמצם את אירועי האלימות, ותכף נראה מודל בנקודה מסוימת שבוצעה. לקחנו פה דוגמה של תא שטח שאנחנו נוגעים בו ממש ברמה כירורגית.

אנחנו כיחידת שיטור עירונית מחוזית ושל אגף אכיפה ושיטור, ממפים את כלל העיר ובסוף נוגעים בנקודות החמות, כאשר אחת מהן היא פארק המסילה, גן הפעמון ומתחם התחנה שנמצא במרכז, בואכה גבול מזרח ירושלים. הפארק הזה למעשה לאורך השנים מייצר לא מעט חיכוך מול יהודים ומוסלמים, קטטות, תקיפות, צריכת אלכוהול וסמים, ולכן לקחנו אותו לפרק זמן של כשלושה חודשים.

ממתי?

מ-30 ביוני 2024 ועד לסיום הקיץ. זו נקודה חמה שמוגדרת כך כבר שנים ומכירים אותה באותה טריטוריה. אנחנו לוקחים את תא השטח הזה, מנצלים את העובדה שאנחנו יחידה מחוזית על מנת לרתום יחידות נוספות, שימוש ביס"מ, מצלמות, רחפנים, אגף התנועה. אנחנו מנצלים גם את היכולות של אגף האכיפה בכל מיני מכשולים במרחב הציבורי.

האם יש לאגף האכיפה רחפנים וכל מיני ציודים כאלה?

יש לאגף האכיפה רחפן מעולה במשקל של 24 ק"ג, והוא נמצא אצלנו. יש לנו ארבעה אנשים באגף שהוכשרו לאירוע הזה. בנוסף, הזמנו עוד שני רחפנים קטנים. בזמן המלחמה, הצבא הכניס במקום הרחפנים הגדולים של 24 ק"מ, רחפנים קטנים – וכאלה צריכים להגיע אלינו בימים הללו. כאמור, אנשים הוכשרו לכך, כמובן גם מהשיטור העירוני וגם מאגף האכיפה, ואנחנו נפעיל את הרחפנים בעת הצורך.

יש בכל תורנות לפחות אחד שמוכשר לזה?

אנחנו יודעים איך לעבוד עם כוח האדם שלנו 24/7, ולא צריכים שיהיה מישהו בתורנות, כי ברגע שיש אירוע, ניסים יודע לתפעל את האנשים שלו, תומר יודע לתפעל, כל מנהל יודע לתפעל ואילן מאשר. כמובן שזה נעשה באישור המשטרה מראש, כי אנחנו לא מעלים רחפנים בלי אישורים. יש פה סדר מסוים, ואנחנו עובדים על פיו.

משה, לפני שאתה ממשיך, אני מבקש לציין שהעניין הזה עניין חדש אצלנו במחוז, כי יש פה גם אומץ פיקודי של ניסים וגם של משה, לקחת אחריות על טריטוריה. זאת אומרת, להגיד לתחנות שיש פה תופעה ושירדו מזה כי הם מטפלים בנושא – וזו הצלחה. להגיד לתחנה שתעזוב את כל הבלגן שיש לה כי הם שם והם מטפלים בכל מה שקורה שם. מבחינת התחנה, אם היה בא אליי מישהו שאומר לי שהוא לוקח אחריות כך, הייתי אומר לו יישר כוח ותודה רבה.

יפה לראות את זה, ואני יכול לומר זאת בתור אחד שמבלה שם לא מעט.

אנחנו מרגישים, אבל כיף לקבל תגובות. זו הדוגמה מפארק המסילה, שם פילחנו את כל היכולות, כולל סיירים בוחנים, הורדה מהכביש, דוחות איכות סביבה, דוחות עירייה, שפיכות אלכוהול, קטנועים ונסיעה בתוואי עצמו. אם אתם מכירים, קל יותר להסביר. ניסינו לגעת בכל נקודה שיכולה להבהיר לשטח שיש פה סדר, שיש משמעת ושיש להתנהג בהתאם לחוקים, גם העירוניים וגם של האגף הפלילי.

האם יש שידול לזנות?

כן, ישנה פעילות שאנחנו מבצעים עם הימ"ר, כאשר התופעה בירושלים פחותה מאוד ביחס לארץ, אבל גם בתחום הזה אנחנו פועלים עם הימ"ר המחוזי.

עם הימ"ר.

כן. זה לא מגיע לרמות התחנה, אלא ממש נקודתי בירושלים.

לאן התלונה מגיעה?

זו לא הייתה תלונה, אלא חשיפה. הימ"ר עשה פעילות חשיפה של בתי בושת, והיינו בתוך הפעילות.

יפה מאוד.

(המשך הצגת מצגת)

יש פה רצף של אירועים – מעשים מגונים, הטרדות, מרחב ציבורי, סמלי שלטון וכדומה. בסניף דואר היה אירוע של תושב הצפון שתקף מנהלת סניף דואר, וכאן כוח הקטנועים הגיע באופן מיידי ובזריזות, ללא צורך לעמוד בפקקים, ולכן יכולת התגובה היא מהירה.

ישנם גם תרגילי הונאה וכו' – אנחנו חולשים על כל מה שפוגע באזרח, כל מה שגורם לאזרח לא להרגיש טוב, כולל גניבות, אופנועים משתוללים, כמו אותו מקרה שדיברתי עליו. גם אקדחים אנחנו תופסים בלי מידע מקדים. כאן רואים דוגמה למחסום יזום שבוצע בראשית מלחמת "חרבות ברזל".

יזום על ידי מי?

על ידי צוות משולב שלנו – משטרה ועירייה, שוטר ופקח שהורסים מחסום ב-00:00 בלילה ומחשידים נהג קטנוע. אחרי תחקור קצר, הפקח בצוות מזהה שהבטן של החשוד נפוחה, מורים לו שם להרים ידיים וחושפים אקדח של מוסלק באזור הבטן.

פח"ע – פיגוע שמנענו באזור מחסום חיזמא, בואכה פסגת זאב באחת מהשכונות בירושלים, שוטרת ופקח עירוני עם ניידת שלנו מאתרים רכב בנסיבות מחשידות, כאשר לאחר המעצר התברר שהוא נגנב ושבתוכו ישב מחבל מזוהה חמאס שתכנן לבצע עם הרכב הזה פיגוע דריסה.

אלמנט נוסף, לאחר האלמנט המבצעי, הוא משטרה וקהילה, אז מלבד זה שאנחנו כמובן אמורים לטפל בפניות האזרח ולתת שירות, שזו גולת הכותרת, תפקידנו הוא גם להיות מעורים עם החברה הישראלית. בראשית המלחמה, היו ימי ילק"מ עם רגעים מרגשים מול תושבי הצפון, לדוגמה, לרכז 300 או 400 ילדים במלון בירושלים ולתת להם את המינימום שאפשר לתחושה טובה יותר.

כמו כן, חגיגות בר מצווה למפוני שדרות, ניחום אבלים למשפחה של חייל בודד מצרפת – המשפחה שלו הגיעה במיוחד על מנת לשבת שבעה במלון בירושלים, ומכיוון שלא היו להם משתתפים, לקחנו חלק כשוטרים וכפקחים. וכמובן שבסוף אנחנו גם רואים את הפירות בשטח, כשהשוטרים והפקחים מבינים את הערך ואת הקשר עם הקהילה, הרבה יותר קל ליישם את המשימות המבצעיות בחוץ.

הנקודה האחרונה שמוצגת, והיא הייתה בראש המשולש, זה המשאב האנושי, כוח האדם שלנו – השוטרים והפקחים שעושים ככל האפשר, על מנת ללכד את השוטרים ואת הפקחים ביחד. האימונים המשותפים זה משהו שנכנס ב-2023 וכיום שוטר ופקח מתאמנים ביחד, כולל ירי חי.

חשוב לציין שלפני כן זה לא היה כך, אבל בשנת 2023 הבל"מ שמע את צרכי השטח ולבסוף הצלחנו לאגד את כולם – הבל"מ, המטה הארצי, המשטרה והרשות המקומית, כי בסוף זו אחריות לתת לפקחים להתעמת במטווח משטרתי, ויש לכך הרבה היבטים של ביטוח לעובד ועוד לא מעט בירוקרטיה, אבל בסוף זה יצא לפועל ונותן את אותותיו בשטח – המוכנות המבצעית גבוהה יותר.

הגענו לרמה שבה אנחנו עושים סדנאות חוסן עם השוטרים ועם הפקחים ביחד. שני גופים שונים, אבל מגיעים לימים מרוכזים ומדברים, מכיוון שהחוסן המנטלי הוא חשוב.

במיוחד חוסן שממוקד עבור כל פעילות.

כן, ממוקד פעילות. אנחנו דואגים להושיב את השוטרים ואת הפקחים ביחד, גם על מנת לתת להם לפרוק, כי אנחנו רצים עם משימות בשוטף, ולכן כך יש להם אפשרות לשתף מה שעובר עליהם, בטח במציאות ביטחונית כזו.

יש בירושלים מספר מוקדי פעילות, אחד מהם ציינת – התחנה והפארק, אבל יש מוקדים נוספים כאלה – האם אתם ממוקדים סביבם? כמו לדוגמה העיר העתיקה? שוק מחנה יהודה? וכל מיני מקומות שהם עתירי אדם, תיירים ומקומיים או כאלה שבאים מבחוץ, שהרי הדבר מחייב סוג אחר של היערכות – האם זה קיים?

שוק מחנה יהודה ושיטור עירוני ירושלים הם זוג נשוי, כך אני מגדיר את זה לפחות. אנחנו נערוך סיור לקראת הסיום בשוק מחנה יהודה. לאורך שנים, אגף האכיפה עובד שם מול השוטרים שבשיטור העירוני, זו משימה 24/7. ישנה פעילות שגרה שהיא בראשית השבוע, בין ראשון לרביעי בבוקר ובצהריים – שם נפח הפעילות הוא בעיקר של סוחרים ושל בעלי עסקים ומעט מחיי הלילה שקיימים שם.

בסוף השבוע, אנחנו עוברים למדרג מואץ יותר עם יותר כוח אדם, יותר אמצעים ופריסה מבצעית יותר רחבה, בדגש על חמישי, שישי ומוצ"ש. יש שם לא מעט מקומות ישיבה למיניהם, צריכת אלכוהול, מוזיקה וכולי, ולכן בסוף השבוע, הפעילות שם מוגברת יותר.

לדוגמה – בחמישי בלילה ראינו שבעה זוגות רגליים בשוק מחנה יהודה ובסביבתו, כשאנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמשם רואים שהם פונים לשכונת נחלאות ופוגעים שם בתושבים, ולכן אנחנו רוצים לקחת אותם רחוק יותר ונוגעים גם בשוק וגם בסביבה שלו, לרבות שכונת נחלאות.

האם יש פעילות בעיר העתיקה?

בעיר העתיקה, נכון לשלב זה, אין פעילות של שיטור עירוני אלא של אגף אכיפה ושיטור, אבל בסיום הרחבת היחידה ב-9090 המתוכנן, ישנה התייחסות גם לעיר העתיקה.

העניין הוא תהליכי עם תוכנית עבודה מסודרת ופחות אינטואיטיבי, וזה לא שאין מקום לתופעות מתפרצות, ודאי שיש להן מקום, אבל העניין הוא תהליכי, מכיוון שאנחנו כבר מכירים את העיר ונותנים את החליפה. כשיש תופעה מתפרצת, אנחנו נערכים לדבר עליה ורואים מה אנחנו מסוגלים לתת מבחינת החליפה, על מנת למגר את התופעה.

כך צריך לעשות. נראה שיש פה שיתוף פעולה מדהים עם האנשים האלה. יפה מאוד.

אני רוצה לסכם את כל מה שהיו"ר שמע פה. מדובר בשני ארגונים גדולים, גם ברמה הארצית ובמיוחד בירושלים, שכל אחד בא עם הערך המוסף שלו, עם שיטת ההפעלה שלו ועם ה-DNA שלו, כאשר בסופו של דבר, אנחנו כמנהלים צריכים למצוא פה את האיזונים הנכונים, על מנת שהיחידה הזו תביא את כל התפוקות, לרבות כל מה שאנחנו מראים פה על המסך.

זו עבודה לא קלה עם הרבה גיבוש, ויש פה הרבה גאוות יחידה. זה בסוף להגיע לניידת כשהפקח והשוטר עם אפס אגו, כדי שבסוף העבודה תתבצע בדיוק כמו שמצופה הן מהפקח והן מהשוטר. אלה דברים שאם לא תטפל בהם ביום-יום, הם הגורם לכישלון או להצלחה של היחידה. זה משהו שחשוב להגיד בגלל השוני שבין שני הארגונים. אנחנו מדברים הרבה על התפיסה ואני עוקב אחרי הנושא בכל המקומות האחרים בארץ, אבל פה בירושלים למדנו את השיטה ואנחנו יודעים איך לעשות את זה נכון.

אני באתי לפה על מנת ללמוד מכם.

אני חושב שזה מודל, ירושלים היא מודל שעונה לשאלה איך עושים את זה נכון, כי בסוף הצלחת הפרויקט הזה שהופך להיות עוד מעט חוק, נעוצה בדרך הטיפול בשני הגורמים האלה והופכים אותם לשלם – זה משהו שחשוב לדבר עליו.

תגיד לי מהניסיון שלך, מה צריך לתקן? מה צריך להוסיף? מה צריך לשנות?

שיהיו יותר אירועים משותפים. היום אנחנו עושים הכול ביחד, אבל לפעמים רק ברמה המקומית, כמו שלי ושל משה, אבל ברגע שייצרו קורסים משותפים, ואני לא מדבר על אימונים משותפים, אלא על סדנאות משותפות שמלמדות איך מנהלים משברים ביחידות מהסוג הזה ומדברים על זה ביחד – זה יכול לעזור, כי כשכל אחד מדבר בכובע שלו, לפעמים אתה מוצא את הפער, ושם צריך להביא את השינוי.

יחד עם זאת, עם כל מה שהוא אמר, הכול זה אגו.

כן, זה מה שאמרתי.

מדובר בשתי עבודות שונות – משטרה זה עניין של שחור לבן, שכשמפקד המחוז אומר משהו זה מבוצע ועובר לדום; אבל בעיריית ירושלים, ברגע שאני נותן הוראה, יש גם ועד שיכול להתנגד. אני מבקש שזה יהיה על השולחן, כדי שלא יצטייר שהכול ורוד, כי לא הכול ורוד.

יש לפעמים גם חילוקי דעות בגלל שאנחנו מושפעים ממקומות אחרים אצלנו בעירייה, ולכן הכי חשוב הקשר בין ההנהלה של העירייה ובין הנהלת המשטרה. אם מפקד המחוז ואנחנו מעבירים שהשדר הוא אגרוף אחד, 90% מהבעיות נפתרות, ואני אומר לך את זה מניסיון שלי איתם. יש פה הרבה אגו, כי אלו שתי יחידות שונות בתכלית, חד-משמעית.

אתה נוגע בנקודה שקיבלתי כמעט בכל מקום.

לנו טוב היום ברוך השם, אבל בהתחלה, לפני שש שנים, היו מלחמות עולם.

איך פותרים מחלוקות כשהן עולות?

הכול עניין של דיבור ותקשורת טובה עם העמיתים שלך, חד-משמעית.

דיברנו על שוק מחנה יהודה כחלק מאזורים שאנחנו מתמקדים בהם. כמו שמשה הזכיר, שוק מחנה יהודה הוא למעשה משימת הדגל שלנו. אנחנו נמצאים שם 24/7 וגם שם, כמה שזה סימבולי, זה דומה לאופי היחידה שלנו. מדובר בשני עולמות שונים –השוק הקלאסי שמתפקד בבוקר עם הפירות ועם הירקות, ובשלב מסוים הוא הופך בערב להיות שוק של בליינים, מועדוני לילה וברים – ואנחנו אלה שמחפשים ומוצאים את האיזון.

אנחנו יודעים להיות בקשר עם גורמים בתוך השוק, אם זה ועד השוק ואם אלה גורמים שונים בשכונה, כמו ועד השכונה של לב העיר. בסופו של דבר, העניין הוא למצוא את האיזונים. השיטור העירוני הוא מקום שבו אתה צריך לחפש ולמצוא כל הזמן את האיזונים, במיוחד במקומות מהסוג הזה.

לא דיברנו על דוחות רעש שנתנו בשוק מחנה יהודה, אבל בשנים האחרונות קיבלנו המון תלונות על רעש, לפחות בשלוש השנים האחרונות כשאני נמצא בשיטור, ויצרנו הרתעה. חשוב לציין שהדוחות האלה לא מרתיעים את בעל העסק, אלא את מי שבא לעסק, את אלה שבאים לבלות שם, לרבות בני נוער ושתיינים, שלאחר השתייה הם רבים וישנן המון קטטות. אנחנו למדנו גם מול בעלי העסקים לייצר הרתעה בשוק, וכשתבואו לשם אתם גם תבינו את המשמעויות של זה.

בסך הכול, כל יום מאתגר אותנו, אותי ואת משה – איך היה היום שלפני ואיך ייראה היום שאחרי, כמו שאנחנו רוצים, עם כל המשמעויות של כך.

כשבשגרה יש אירוע שטיפלתם בו – האם אתם עורכים סיכום של האירוע? ניתוח או תיעוד שלו? האם אתם עושים את כל התהליכים האלה?

יש תהליכי שגרה, סיכום משמרת, לרבות מה עשינו ומה לא.

את זה ראיתי. כעת אני שואל לגבי אירוע. קרה עכשיו אירוע, טיפלתם בו – האם יש לכך סיכום? האם יוצא משהו מסודר?

כן. תמיד יש עניין של הפקת לקחים, וגם באירועים ספציפיים, קרי מעצרים חריגים או חלילה איזושהי תקלת בטיחות – גם לזה יש ניתוח פעילות. לצורך הדוגמה – אחרי שלמעלה משנתיים שאנחנו רצים על מתווה מסוים לגבי שוק מחנה יהודה, עצרנו וכינסנו את המפקדים ואת המנהלים של היחידה, כדי לחשוב בשנית, ובעוד שבועיים קבענו דיון.

אתה הולך בדיוק לכיוון שרציתי שתלך. זאת אומרת שבסופו של דבר, אחרי תקופה מסוימת, אתה לוקח את כל סיכומי האירועים, רואה מהו המכנה המשותף, אוסף את האנשים, עושה סדנה של שעתיים ומסביר לכולם מהם הלקחים. האם זה קורה?

כפי שאמרתי, זו דוגמה חיה מהבוקר. הבוקר סיכמו עם ניסים שבעוד שבועיים נפגשים לדיון חשיבה בנושא שוק מחנה יהודה. הוא מביא את כל המנהלים, אני מביא את המפקדים, ואנחנו יושבים לדון – מה עשינו עד עכשיו, מהן התפוקות ואיך אפשר להתחדש.

עם דוגמאות של אירועים וכל הדברים האלה?

כן, עם דוגמאות של אירועים ויכולות אכיפה. אנחנו עובדים גם עם גופים נוספים, לדוגמה המשרד להגנת הסביבה לגבי כל סוגיית הרעש. יש שלוחה בעירייה שיש לה יכולות מדידה ומדי דציבלים, ואנחנו בוחנים איך אנחנו משדרגים את העבודה. עד היום עבדנו בצורה מסוימת, ואנחנו בוחנים איך אנחנו מתקדמים עם מה שחדש.

ירושלים היא העיר אולי מספר אחת ואולי מספר שתיים בפוטנציאל שלה לפיגועים, וזאת מבחינת יכולת המשיכה שלה. לעשות פיגוע בירושלים זה אחד הדברים הכי "יפים", גם כי ירושלים היא סמל, וגם זו פגיעה בריבונות. האם אתם מדברים על הדברים האלה? האם יש מענה לאפשרות הזו? אם מחר בבוקר יקרה אירוע, כאשר אין פה צבא והוא גם לא יגיע, ואני גם לא יודע דבר לגבי הזמינות של מג"ב, כך שבסוף זו התחנה הרלוונטית והשיטור העירוני.

אני אתן דוגמה שהופיעה פה במצגת ועברנו אותה בהיסח הדעת, אבל שווה לחזור אליה.

היה ההוא שתכנן אירוע דריסה.

לא, זה אירוע פח"ע, אבל היה לנו אירוע בנובמבר 2022 כמדומני – פיגוע מטענים כפול בכניסה לעיר ירושלים, כאשר אנחנו ממוקמים בתחנה המרכזית. בשעה 07:10 בבוקר לאחר סיום תדריך, אנחנו שומעים קולות ירי ברשת הקשר שזה פיגוע בכניסה לעיר.

זה היה שבוע או שבועיים אחרי הבחירות.

הכוח הראשון שהגיע לשם, הוא שיטור עירוני מחוז ירושלים – שוטרים ופקחים לוקחים קשר ונשק ובתחילת המשמרת שלהם עם הקפה של הבוקר עוד ביד, רצים אל הזירה שנמצאת במרחק של כשתי דקות מאתנו, הגעה מהירה וראשונה לזירה. המחבל נוטרל ממש עם הגעתנו על ידי אזרח. אנחנו סוגרים את הזירה, מעבירים דיווחים ומנהלים אותה, שהרי זו זירת פח"ע של שוטר ושל פקח.

למפרע התברר שגם הצלנו שם נער בן 15 שעונה לשם יאיר מטלז-סטון – הכוח שלנו אחרי שסיים זיכוי של הזירה, הוא שני שוטרים ללא הכשרת חובש וללא פרמדיק, שמוציאים את התחבושת האישית שלהם, ביחד עם פקח נוסף שיש לו חוסם עורקים פרטי שהביא מהבית, מבצעים פעולה ראשונה באותו נער שפונה במצב קשה מאוד לבית החולים, ולאחר עשרה ימים, ברוך השם הוא התעורר – זו דוגמה לקשר שלנו עם איום הפח"ע בירושלים.

יפה מאוד. מה אתם רוצים לשנות? מה אתם רוצים לתקן? מה אתם רוצים להוסיף? חוץ מכוח אדם. ניידות? אופנועים? ציוד? לקחים? סמכויות?

שלא נשמע כל כך טוב קצת לא טוב לשמיעה, אבל בכל זאת אגיד את שעל ליבי – יש במשטרה בעיה של תקציב. אם אמרנו שאנחנו מקימים את קדם, מאגף האכיפה של עיריית ירושלים קיבלתי - - -

דרכת לי עכשיו על היבלת הכי כואבת בגלל התקציב הבא.

כפי שאמרתי בתחילת דבריי, אם רוצים שיהיה שיתוף פעולה מלא, זה עניין של win-win גם לגבי כלי הרכב ובכל דבר אחר. אין סיכוי שאני אביא ארבעה כלי רכב חדשים שיושבים אצלי, ולהם אין אפילו אחד. אני מבין את המצוקות של המשטרה, כי אני מדבר גם עם אמיר ארזני ולא רק איתם. צריך מישהו שיפתור את הבעיות האלו.

הייתה ועדה של ביטחון פנים, וגם שם אמרתי את דעתי. חייבים לתת להם את כל השירות כי הם בסוף בחזית כמו כל המשטרה, ויותר מזה כי הם מכפילי כוח, הן לטובת המשטרה והן לטובת העירייה, ולדעתי זה יותר לטובת המשטרה, כי בסוף השוטר הוא מפקד הרכב, ולא הפקח – ואנחנו שם בחוסר.

פער נוסף הוא גם נושא הנשקים – במשך ארבעה חודשים אנחנו מקדמים את קדם, ואני מת מפחד שפקח ייכנס עם אקדח ולא עם נשק גדול, זה לא הוגן. צריך לעשות שם שינוי חשיבה, שמי שנכנס לשם עם נשק שזו חובתו, שזה יהיה גם פקח, כי הוא עובד בתפקיד הזה.

האם הנשק הזה שיש לכל פקח, גלוק 19, הוא נשק ארגוני?

כן.

מבחינת הניידות של השיטור, זה משהו שהוא ארצי וזה צריך להיות בהתאמה לניידת סיור. זאת אומרת שזה תא עצורים לכל דבר. לצורך העניין, יש הרבה מקרים שאתה עוצר אנשים וקורא לניידת סיור שתיקח את העצור שעצרת, ולכן נדרשת עצמאות לחלוטין. אם היום יש לי רקסטון, אני יכול לשים אותו בתא מאחור, ובשעת הצורך לקחת אותו.

הלוואי והייתי איש בשורות בעניין הזה, אבל מפה אני הולך להפוך שולחן.

זה יאפשר את עצמאות העבודה.

אין ספק. אני פה כי אני מבין את היתרון של השיטור העירוני. הוא דיבר נכון על מכפיל כוח, ואני רוצה שהוא יהיה הרבה יותר ממכפיל כוח. אני רוצה שהוא יהיה משהו משמעותי, שניתן יהיה לקחת אותו בחשבון, גם אתם כמשטרה וגם הוא כעירייה. זאת אומרת שיש פה באמת רק אפשרות להרוויח.

במחוז ובעירייה הבינו, ופה אני אומר את זה בשבחם – איכות הפיקוד. אני לא יודע מה קורה במחוזות אחרים, כי כל הקצינים במחוז ירושלים מצוינים, אבל הקצינים שבאים לשיטור העירוני יודעים שהשיטור העירוני זה במשורה, מה שאומר שהטובים ביותר מגיעים לעבוד בשיטור – וזה גם מה שיוצר את שיתוף הפעולה, את העבודה ואת ההרמוניה. האיכות האנושית שמגיעה לפקד על היחידות עצמן, זה עניין חשוב מאוד.

בתוך האין אגו ובתוך מערכת היחסים הזו, האם יש משמעות לעובדה שפקח מרוויח יותר משוטר?

בוא נגיד שהיו לנו מעברים של שוטרים לפקחות.

אבל היו גם מעברים מהצד השני.

כי זה אחד הדברים שעולה לי בלא מעט מפגשים.

יש יותר מעברים אליהם.

האם יש הערות נוספות, לקחים או כל דבר שאתם רוצים להעלות?

שמי מתן שחק, ואני ממרכז המחקר והמידע. אני עובד עם הוועדה. דבר ראשון, האם יש לכם מעקב שגרתי אחרי סל העבירות ביחס לעבירות שנאכפות בפועל?

ושאלה שנייה, לגבי הפערים בכוח האדם – הבנתי שיש לכם פער של 20 פקחים, כי יש לכם תקן של 90 ואמרתם שיש לכם 70 בפועל.

לא, זה לא פער, מוקצבים 20.

ה-20 הנוספים יופיעו בתקן של 2025.

הבנתי.

מבחינת סיכומים, יש תיעוד מרמת משמרת, סיכום שבועי, סיכום חודשי וסיכום שנתי, וזה מגובה במערכות המשטרתיות. "שירת הסירנה" מגובה במערכת העירונית, ויש לנו מעקבים, סטטוסים חודשיים וועדת משנה שאנחנו מקיימים אחת לחודש בראשות דקר ואילן ובנוכחותם. זה תיעוד קיים ומפורט, כאשר חלק מהנתונים גם הוצגו כאן כדגימה.

לגבי כוח אדם – זה מעסיק את כל המשטרה בעיקר. אני יכול להגיד שקל יותר בצד העירוני, שגם הם משקיעים ימים ולילות, אבל יכולת הגיוס שלהם היא רחבה יותר. בתקינה היום אנחנו עומדים על 52 שוטרים מתוך 70, אבל צריך לזכור שנוספו 20 תקנים. עד לפני כחודש וחצי היינו 50 בתקינה, כלומר שעמדנו על תקינה מלאה, וכרגע נכנסו 20 נוספים. במאמץ משמעותי, עושים הרבה פעולות, וזה לא פשוט.

אני יכול להגיד לך את המספרים, כדי שתבין עד כמה זה קשה. קיבלנו מתחילת השנה ועד עכשיו 348 קורות חיים, ומתוכם 145 נפסלו על אתר ובסופו של דבר הגענו לעשרה שוטרים לגיוס. כל השאר נפלו במבחנים, בקב"ט, ביומיום, בגיבוש ולאורך הדרך.

על מה הם נופלים?

אני יודע שנראה לך שאלה דברים חריגים, אבל אני שמח, כי זה אומר שאנחנו יודעים לעשות מיון ולהביא אלינו את מי שצריך. כך צריך, אז אל תתפשרו, גם אם זה אומר פחות, אבל לדעת שמי ששלחת אותו לשטח עכשיו, הוא שוטר ולא פשרה. קשה להביא אנשים טובים היום.

נכון, וללוות אותו וכולי, כשבסופו של דבר הוא נופל במיון.

קשה. אתם לא אנשי הייטק שמשלמים 30,000 שקל נטו ולא מוציאים את המשפחה פעם בשבועיים או שלושה שבועות לנופש. אתם מתמודדים מול תעשייה ענקית שבוחרת את האנשים הטובים, ובכל זאת אני עדיין חושב שאנחנו מצליחים להביא את האנשים הטובים שמוצאים בשליחות משהו אחר. אל תתפשרו.

האם יש לכם ראייה שונה ביחס לאכיפת סמכויות שיש לפקחים, לצורך להגדיל, לצמצם או להרחיב ביחס למה שקיים היום?

לא.

קודם אמרת שאתה מתנגד שישפכו אלכוהול – למה בעצם?

כי זה לא תפקיד הפקח לאכוף את זה. לשוטר יש סמכות מעצר, ולפקח אין. אלה ששותים יתקפו מהר מאוד את הפקחים שלי, ואני לא מוכן להיות בסיטואציה הזו, חד-משמעית. לשוטר יש סמכות מעצר, ואם קורה משהו, כל המחוז בא; עם פקח, זה לא זה, אנחנו רואים ויודעים את זה מהשטח.

אם תיתן לפקח שלך סמכות עיכוב וסמכות מעצר, זה היה טוב יותר?

יש לו סמכות עיכוב, ובמחילה מכבודך, אתה יודע למה היא שווה, ואני אומר את זה כמי שנמצא בעיריית ירושלים 38 שנה והתחיל כפקח. אם היית עובד כמו בארצות הברית כשיש משטרה עירונית בכל מקום, אז אתה יכול להגדיל את הסמכויות של העובדים האלה, אבל כרגע במצב הנוכחי זה לא יהיה.

למה אתה אומר שהסמכות לעכב היא לא מעשית?

כי הצד השני אומר לפקח שאין לו סמכות לעכב אותו ושהוא לא דופק לו חשבון והולך – מה אתה יכול לעשות לו?

זאת אומרת שאין לו יכולת לאכוף את הסמכות.

גם אם קיבלת סמכות, הוא אומר לך שהוא לא עושה לך חשבון וממשיך ללכת. לעומת זאת, שוטר עוצר אותך במקום. חבר'ה, אני ריאלי.

הוא אומר דבר פשוט מאוד, שאם אתה נותן לו רק סמכות חלקית, הוא לא מסוגל להביא אותה לידי ביטוי כי מי שעומד מולו יגיד לו שהוא שם עליו קצוץ. אם אין שם שוטר באותו רגע, זו בעיה.

ומעצר אתה לא יכול לעשות, כי אתה צריך בתי מעצר. הדבר היחידי שאתה יכול לעשות, אבל לא יעשו את זה במדינה הזו, זה לעשות משטרה עירונית כמו בארצות הברית, ואז הסמכויות כוללות מעצר וכולי. כרגע זו לא אופציה במדינה שלנו, וזה בסדר, אנחנו חיים עם זה טוב, אבל מצד שני כמנהל שאמון על המערכת העירונית, אני יודע שלא תהיה תוספת. אני אומר את זה כל עוד אני פה, אבל כשאני אצא לפנסיה, שיהיה מה שהם רוצים.

העמדה ברורה מאוד.

אם היו"ר צריך אותי, בסדר, אבל אם לא אז ברשותך אני רוצה ללכת.

קודם כל, אני צריך אותך, אבל אתה כן יכול ללכת.

תודה רבה לכם.

בכל הרעיון של הענקת סמכויות, אני מעריך שבסופו של דבר זה יהיה ברמה שאנחנו מעניקים את הסמכות, ומי שירצה אותה יצטרך לעבור קורס או הכשרה מקצועית, ומי שלא ירצה, לא יהיה, אין שום בעיה. נשאיר את זה להחלטת הרשות המקומית, אבל ניתן למי שכן רוצה. זה לא מתחייב.

אני שמח שאנחנו מנהלים עכשיו שיח פתוח, אבל עד לאן אתה הולך עם זה? האם גם לגבי סמכויות תביעה? זאת אומרת, מי מטפל בתיק? אם עכשיו הוא עצר מישהו, מי מטפל בתיק?

לא, אני לא נותן לו סמכויות מעצר, אלא סמכויות שפיכת אלכוהול וסמכות עיכוב.

אז אם הוא עיכב, לאן הוא מביא אותו? לתחנה?

לשוטר שעוצר ביחד איתו.

ברור, אבל הוא אמר לך שאם השוטר קיים, אז הכול בסדר והוא יעשה את העבודה.

לא, אני מדבר על מצב שבו אין שוטר, אלא שני פקחים בשטח. הם מעכבים עד שיגיע שוטר.

זאת אומרת, עיכוב במקום.

כן.

לחצי שעה, לא?

כ-20 דקות הוא יכול לעכב ואז לקרוא לשוטר.

היום אין את סמכות העיכוב.

היום יש סמכות עיכוב אזרח, שזה משהו אחר.

לא. בשפיכת אלכוהול היום, גם אם אתה עם שוטר צמוד, אין לך סמכות לשפוך אלכוהול.

למעשה, חקיקת החוק להרחבת הסמכויות, היא גמישה מאוד. זאת אומרת שאם אני אומר לך שאני לא רוצה להיות חלק מהחוק הזה שאתה קובע - - -

מותר לך להחמיר, אך אסור לך להקל. אתה יכול להגיד שאתה לא רוצה את הסמכויות, והפקחים לא יעברו את הקורס או את ההשתלמות.

איפה האחידות פה של כל השיטור?

מי אמר שצריכה להיות אחידות? האם אתה דומה למועצה אזורית? האם אתה דומה ליישוב קטן?

אבל בסוף, ברמת החוק?

החוק מאפשר, ולא מחייב. מי שרוצה להעניק לפקחים שלו סמכות עיכוב או סמכות שפיכת אלכוהול, הפקח הזה יצטרך לעבור הכשרה מיוחדת לעניין הזה. אם הוא יעבור את ההכשרה, הוא יקבל תעודה וייסע לשלום.

תלוי ברשות.

נכון מאוד, כי יש פה הבדל – יש פה מועצה אזורית שהשיטור העירוני נראה אחרת; יש יישוב קטן כמו קדימה צורן שהוא למעשה שני יישובים שנהנים מתחנה שנמצאת 35 דקות ממנו, ויש שיטור עירוני אחר. לכל אחד יש את המאפיינים שלו, ולכן צריך לקבוע בחוק את האפשרויות, והרשות תבחר מה שמתאים לה. זה כל הרעיון, אבל מי שבוחר, חייב להכשיר את האנשים שלו למקצוע הזה.

צריך לתת לו גם סל של איסוף ראיות, וזה מורכב.

כרגע אנחנו מדברים על העיקרון.

אני מבין שאתה רוצה ליצור מעין סל של שמונה סמכויות לרשויות, ואם רשות רוצה לקחת 147 שתיקח 147. ואם היא רוצה את כל השמונה, שתיקח את כל השמונה.

אבל תכשיר את האנשים ל-147.

אם יורדים לעומק העניין, צריך ללמד אותם איך לאסוף ראיות וכדומה.

כן.

יצאתי לדקה, והבאתי איתי את ראש העיר.

לא כל יום כבודו מגיע אלינו. תודה לכם על הכול. היחסים בין העירייה לבין המשטרה נהדרים, וזה לא מובן מאליו כי זה לא עניין פשוט.

שמעתי את זה עכשיו כשעה ארוכה.

זה באמת נהדר שעובדים ביחד, ואני פשוט גאה בחבר'ה האלה. תודה רבה.

מה עוד?

אם אני יורד לפרטים – האם יש הגנה שאנחנו ניתן לפקחים?

כן.

הכוונה שלי להגנה כמו שיש לנו מערך ייעוץ משפטי.

כן.

כי הרבה פעמים מיד כשהפקח מגיע, האזרחים אומרים שהוא תקף אותם לפני כן.

נחליט מהי הסמכויות, ועל זה יש אצלי מלחמת עולם, פחות או יותר, בין המשטרה שלא רוצה לתת סמכויות לבין רשויות שרוצות מאוד, כי הרשויות שרוצות הן אותן רשויות שהן לא בעושר של ירושלים. ישנן רשויות שרואות שוטר אחת לשבועיים, ופתאום יהיה להם שיטור עירוני שאמור לתת מענה להרבה מאוד דברים שלא ניתנים היום, ולכן הם רוצים את הסמכויות גם לפקחים.

הם גם רוצים שלא בכל מקום אלה יהיו שוטר ופקח ביחד, כי לא תמיד יש שוטרים, יש אפשרות של שני פקחים שהולכים ביחד ומקבלים תדריך משוטר שלא נמצא באותו מקום, מה שנקרא "מפקד שלא במקום". אנחנו בוחנים היום את כל הדברים, ואם תגידו כן, נעשה את זה.

אם תגידו לא, אני לא מתכוון לכפות על המשטרה תהליכים בלתי אפשריים, אבל אם זה תהליך אפשרי והוא מדוד, אז אין שום סיבה שלא נעשה את זה. בסופו של דבר, אני רוצה שהאנשים ידעו שזה שיטור עירוני, ומבחינתם זה כמו משטרה, גם אם הוא לא ממש שוטר.

זה יצטרך לעבור גם תהליך הסברה ארצי.

נכון. ברגע שנסיים את זה, נעשה תהליך הסברה ארצי, בדיוק כמו שעשינו עם כיתות הכוננות ובדיוק כמו שעשינו עם הנשק הפרטי, נעשה גם את זה. בגלל זה אני עושה את הסבב הזה, על מנת לשמוע ולראות איך אתם רואים את הדברים. חיזקתם אצלי את ההרגשה או את ההבנה שצריך לעשות את זה ספציפית כמשהו ממוקד מאוד, כל רשות והמאפיינים שלה.

מה עוד הייתם רוצים שיקרה? מה הייתם רוצים לתקן או לשנות?

בעיקרון, המשטרה דואגת לנו ואנחנו מקבלים הכול.

כמה מתוך 20 הניידות היום נמצאות במשמרת?

בזמן נתון כרגע אנחנו עם 13 ניידות בחוץ ברחבי ירושלים. אנחנו מגיעים ביממה למשהו כמו 30 נהגים – בוקר, צהריים ולפעמים זה גם גולש לערב וללילה.

האם אתם רוצים עוד אופנועים? אני שומע מהרבה מאוד מקומות את הרצון הזה.

יש בתקינה. הוספנו עכשיו בהסכם החדש.

כמה יהיו לכם?

בין שמונה ל-12.

אם אני לא טועה, לפי ההסכם החדש יהיו 12.

לתל אביב, לדוגמה, יש מספרים פי שלושה או פי ארבעה ממה שיש לכם, והם רוצים עוד יותר, כי בתנועה בתוך העיר, מהירות התגובה על ידי אופנוע הרבה יותר גדולה.

יש הבדל בין תל אביב לירושלים, כי תל אביב עמוסה ופקוקה יותר, והתוואי של ירושלים הוא אחר. כמו כן, צריך לקחת בחשבון שאנחנו גם סובלים מהמון תאונות עם הקטנועים, ולכן אנחנו עושים את האיזון בין הקטנועים לבין הרכבים. עכשיו גם תגברנו את השיטור העירוני, ורכשנו עבורם עוד ארבעה כלים חדשים שלפני כחודשיים הם קיבלו אותם.

כשביקרנו בתל אביב, הבנו שבשיטור שם לא עושים גם את האכיפה הקלאסית. הפקחים שנמצאים בשיטור העירוני שם לא אוכפים. זה משהו אחר, זה לא בדיוק אותו הדבר.

נכון, כי לכל עיר יש את הפעילות שלה. ללכת לדרום תל אביב ולהתמודד שם עם עשרות אלפי סודנים, זה לא בדיוק משהו שאנחנו מכירים במקומות אחרים. זו עיר אחרת, זו עיר נוספת בתוך העיר. ולכן, כל אחד בוחר מול המאפיינים שלו את שיטות הפעולות הנכונות לו. החוכמה שלנו, ובעיקר של המשרד לביטחון לאומי, היא לקחת את המכלול הזה ולהתאים חוקים שיאפשרו להתקיים בכל המקומות.

כן, אבל כשאתה לוקח לדוגמה את מזרח העיר, וזו דוגמה טובה לבחינת ההפעלה של שני הגופים ביחד. זאת אומרת שאם שוטר ופקח נכנסים לצור באהר ויש יעד שאתה צריך לטפל בו, השוטר יכול לטפל רק נקודתית. לעומת זאת, לפקח יש עשרות דברים נוספים שהוא צריך לטפל בהם מסביב, ואגב אנחנו עושים את זה במחירי הפסד, אבל זו דוגמה טובה לכך שירושלים יודעת לעשות את זה נכון, לעומת תל אביב שלא עושה את זה. נכון שהם מטפלים בסודנים ובכולם, אבל בסוף הכול בטיפול משטרתי.

זה לא נכון.

הרוב.

האמן לי שיש לי כמה שעות עבודה בתל אביב.

מה עושה הפקח שם?

מה לא? הכול, ולפעמים אפילו יותר ממה שמותר לו, כמו לדוגמה לעצור שב"חים. אני אתן לו יכולות לעשות את זה, אבל בתל אביב מסתובבים אלפי שב"חים.

פה דווקא אני עומד על זה, כי כל המשטרה היא שואבת. זאת אומרת שאם לא תעמוד על השיטור העירוני והוא לא יהפוך ליחידת סיור נוספת, שיתוף הפעולה ירד, כי בסופו של דבר הם מטפלים באירועים ועוזבים את המשימה.

למה שירד?

כי בסופו של דבר, כשיש מפקד תחנה, המצוקה שלו נכון להיום היא בסיור, בתגבור באירועים, בטיפול בכל מיני אירועים כמו לדוגמה אלימות במשפחה ובאירועים משטרתיים קלאסיים.

למה השיטור העירוני לא יכול לפתור אלימות במשפחה?

כי זה לא בסל של פקח.

אשאל שאלה אחרת – אם זמן ההגעה שלך מהתחנה למקום שבו מישהו מאיים על מישהו אחר הוא שש דקות, לעומת זמן ההגעה של השיטור שהוא שתי דקות – מי אתה רוצה שיטפל בזה?

יש פער.

זה בדיוק העניין.

צביקה, יש דבר שנקרא טיפול ראשוני ויש טיפול באירוע – ואלה שני דברים שונים.

אז נבדיל את הטיפול הראשוני.

זה קיים. טיפול ראשוני הוא שתגיע, תיתן טיפול וניידת מצמצמת.

מצוין, אבל זה עדיין השיטור העירוני.

זו ניידת מצמצמת לטיפול ראשוני, על מנת לעשות הפרדה שמישהו לא ירצח מישהו.

זה עדיין השיטור העירוני, וכל מה שאני רוצה – שהשיטור העירוני יגיע וירגיע עד שתגיע המשטרה, יגיע שוטר, יגיעו ניידות וכך נמנע את הרצח. אחר כך, נעשה דברים אחרים.

זה ראשוני, אבל יש מקרים נוספים לצורך העניין, שחשוב לדעת מהו הגבול. אם לצורך העניין יש עכשיו פצוע שירו בו וצריך לשמור עליו במסגרת שמירת עצור בבית החולים – על זה אנחנו מדברים.

אם אתה רוצה שניתן את זה לשיטור העירוני, אז תגדיר.

לא.

מסתובבים בעיר שלך אנשים שהם חסרי זהות, ואף אחד לא עוצר אותם על מנת לבקש מהם תעודת זהות כי הם נראים חשודים, ויכול להיות שהם בכלל חמאסניקים שבאים לפגע או שהם שב"חניקים.

מי אמר שלא עושים את זה?

אני אומר לך שאין היום סמכות לעשות את זה.

המשותפת?

כן המשותפת, אני מדבר על הפקח שהיום מסתובב, ולא בכל מקום יש שוטר ופקח, זה לא קורה בכל המקומות. ברוב המקומות אין מספיק שוטרים שיסתובבו ליד הפקחים, וברוב המקומות יש יותר פקחים מאשר שוטרים, ואני רוצה להפעיל את הפקחים האלה. אני לא רוצה שהם ישבו עכשיו בבית או במשרד ולא יצאו החוצה, או שהם יבצעו רק את פעילות איכות הסביבה או את כל הדברים האחרים שהם ממילא מוכשרים אליהם, אלא אני רוצה שהם יבצעו דברים נוספים.

אם הלכת עכשיו, הסתובבת בעיר, ראית מישהו חשוד ואתה נמצא עם עוד פקח, אני רוצה שתהיה לו הסמכות לבקש ממנו תעודה, זה הכול. שיראה לך שהוא לא שב"ח, ואם הוא שב"ח, שימתין שהפקח, יתקשר למשטרה ויזמין אותם להגיע. בואו נתחיל לנצל את הכוח הזה, על מנת לתת מענה למה שאנחנו לא מסוגלים לתת מענה ביומיום. דקר, אנחנו חסרים 5,000 שוטרים.

אצלנו זה קיים.

מצוין, אז בירושלים זה קיים.

הבעיה היא לא פה, אלא במקומות שאין בהם תחנת משטרה בשיטור המועצתי, שבו הם חולשים על כל השטח וצריכים לעשות לבד את כל הפעילויות האלה.

או משטרה שיש לה 13 יישובים או 15 יישובים שהיא צריכה לתת להם מענה – אין סיכוי שהם יגיעו לשם, ואני צריך לתת לזה פתרון. אם תבחרו שאתם לא רוצים את הדברים האלה פה, אני איתכם והכל בסדר, אבל אם כן תרצו, תכשירו את האנשים כדי שהם יידעו לעשות את זה.

הנושא שאתה מעלה למעשה נוגע בשתי סוגיות שצריך לחשוב עליהן – אחת, השימוש בטאבלט שמגביל גם כשאנחנו עובדים כצוות עם שוטר, והוא עסוק בלתפוס בן אדם כדי שלא יברח לו, עיכוב מעצר או לא משנה מה שזה יהיה. לפקח אין סמכות לגעת בטאבלט, שהרי זו עבירת יחב"ל, ולפעמים זה גם משהו שמגביל את השוטר.

אתה נוגע בנקודה נהדרת, שהועלתה גם אצלנו.

והדבר השני הוא השימוש בקשר – היום יש לנו את הקשרים העירוניים שלנו. אני חושב שניסו בעבר ליצור גל משותף של שוטרים ופקחים ביחד, אבל זה היה משהו שלא צלח. אני אתן דוגמה ממקרה שהיה בשבוע שעבר –רכבתי על קטנוע, הייתי לבד ונפתח אירוע של פח"ע כביכול. אופנוע של היחידה נסע לשם, ולא היה לנו קשר איתו, אבל האופנוע השני שנסע אחריו סימן לנו עם היד להגיע ומיד נסענו אחריו בלי לחשוב פעמיים.

גם כשעדיין לא הבנו במה מדובר ותוך כדי נסיעה הוא הסביר לנו, אבל אם היה לנו קשר משטרתי, היינו מבינים וגם מגיעים מהר יותר – ולכן, גם לסוגיות של פח"ע וגם למקרים חריגים, זה משהו שהוא חשוב שידונו בו.

בסדר. חשוב. איזו פעילות יזומה אתם מבצעים? משהו שאתם יודעים מראש, קמים בבוקר ואומרים שאתם לא מגיבים עכשיו ל-106 או לכל מיני קריאות מוקד, אלא הולכים מראש למקומות כאלה ואחרים כפעילות יזומה?

אני אתן לך דוגמה – כל הנושא של שפיכות פסולת פיראטיות על ידי משאיות, זה מחולל פשיעה מספר אחת. אני לפחות נתקלתי בזה בירושלים, כאשר הכספים הולכים לכל מיני מקומות ואפילו לטרור. משה ואני לקחנו על עצמנו לטפל בכל הנושא הזה באזורים של מזרח העיר, שהרי כל הפסולת שמגיעה מתוך ירושלים נשפכת בכל מיני מגרשים של אנשים נורמטיביים במזרח העיר. יש שם ממש היררכיה של כנופיות, שרק הם יכולים לשפוך שם את הפסולת, והם מנכסים לעצמם את השטחים.

זה משהו שמשה ואני לקחנו על עצמנו, כמובן בשיתוף התחנה הגיאוגרפית באזור, והבאנו גם תוצאות – לפני כשבועיים העלינו רחפן משטרתי לאוויר באום טובא, ליד צור באהר, ותפסנו שתי משאיות. הבאנו אותן אלינו, וכדי לשחרר את המשאיות, כל אחד מהם שילם 40,000 כופר לבית המשפט, עד להגשת כתב האישום שלנו. בסוף, הדברים האלה הולכים וצוברים תאוצה – וזה עניין יזום שיזמנו ובחרנו לעשות. כך גם נושא החניות שדיברת עליו באבו תור.

לגבי פעילות יזומה, יש מדרגים – יש יזום ברמת המשמרת, כשמגיע הצוות ורואה שיש מסד משימות, ובין 11:00 ל-11:30, כשהוא מבצע סיור על דרך בר לב ומנסה לאתר כלי תקיפה, לצורך הדוגמה, או ביצחק נבון בתחנה מרכזית ימי חמישי בערב, בין 17:00 ל-19:00, יחידת הקטנועים מרכזת שם פעילות כנגד בני נוער בבחינת סמים וכלי תקיפה. זה לגבי רמת משמרות, בכפוף לתוכנית עבודה שנתית.

יש יזום, שאנחנו מגדירים כמבצע אחת לשבועיים בסדר גודל של מעל עשר ניידות. עשינו את זה ביום חמישי האחרון באזור עין יעל, בואכה מחסום עין יעל – נפרסו שם 12 ניידות וביצעו פעילות גם בהיבטי שכרות, סמים, שב"חים, עצורים, ודוחות תנועה, ונגררו שם רכבים גם בגין שמיעת קול ירי.

האם זו פעילות יזומה של שיטור עירוני?

נטו.

מדהים.

משה, גם האכיפה של הטרקטורונים והאופנועים בימי שישי, היא פעילות יזומה, אז שים על כך דגש. זו פעילות שאתם עושים כבר חודשים ומביאה תוצאות מעולות. בנוסף, גם בנושא הגנים והוונדליזם.

בעיריית פתח תקווה יושבים איתנו ומנסים להבין איך אנחנו מחרימים כל כך הרבה רכבים שמדמים ירי עם אגזוזים תקולים וכולי. זו יוזמה שלנו, אנחנו הרמנו את הכפפה והתחלנו לעשות זאת.

באופן כללי, 7 באוקטובר הוא התאריך הרע ביותר של מדינת ישראל ושל כולנו, אבל כשאתה רוצה להיות אופטימי ברמת היחידה, אתה רואה שהאנשים פה אצלנו קצת התבגרו בתפיסה, בדרך הראייה של הדברים, בדרך שהם יוצאים לשטח, ברצינות ובאחריות. אני חושב שהרבה דברים השתנו מ-7 באוקטובר אצל כולנו, ואני מרגיש את זה אצלנו גם ביחידה.

האם יש אצלכם מדרג כלשהו? הבנתי שיש פה 500 פקחים. האם יש מדרג בין פקח מסייע בשיטור העירוני לפקחים אחרים?

לא, אין שום מדרג. מעבר לקורס הנוסף והיחב"מ שעברנו, אלו אותן סמכויות, אותו תלוש משכורת ואותו מעמד.

שמי דניאל אלמו מהרשות לביטחון קהילתי. רציתי להבין האם בעיתות חירום כמו "חרבות ברזל" שדיברת עליהן, תורת ההפעלה היא שונה? או שזה דבר שבשגרה מבחינת המשימות שלהם? האם בעיתות חירום יש להם ייעוד שונה, או שהם ממשיכים בשגרה?

אנחנו יחידה אורגנית, אבל מובן שבסוף גם השוטרים וגם הפקחים, כל אחד מהם קשוב לשני. משה, לצורך הדוגמה, קשוב למחוז ככל שיש לו דרישות מסוימות ונקודתיות, ואנחנו קשובים לעירייה.

ניסים, אם יש עכשיו אזעקה, מה עושה השיטור?

כשירו טילים על ירושלים והייתה אזעקה, הדבר הראשון שעשינו הוא קודם כל להוציא אנשים לפתוח מקלטים ציבוריים. עברנו למשלט האכיפה אצלנו, קיבלנו רשימה של מקלטים ציבוריים עם המקלטים הקשים ביותר. זה היה ביום שבת, נכנסנו לכל האזורים החרדיים עם סירנה מופעלת והסברנו.

האם יש לכל צוות מקום שהוא יודע שהוא הולך לפתוח בו את המקלט?

כן.

צריך להגיד ביושר, 7 באוקטובר גרם לכולנו להלם, כולל לי. אני לא יודע מהי תורת ההפעלה, כי בסוף הכול נכנס באופן תודעתי לראש והשתנה אצלנו, גם נפשית וגם פיזית. לימים, בנינו נהלים עם מנהל האגף שלא נמצא פה, וחשבנו על מהלכים קדימה. ריכזנו את האגף, ואפילו אם אני אלך איתך לקצה – אנחנו עוברים עם רכבים וכורזים לתושבים לצאת החוצה, כי אנחנו לא יודעים מה יקרה בזמן אמת.

תוך כדי תנועה, אנחנו לומדים הכול, ואף אחד לא יכול להגיד שהוא סופרמן, כי 7 באוקטובר שינה את מדינת ישראל לגמרי – גם בבתים, גם בעבודה, גם בארגונים, גם במשטרה, גם בצבא ובכל היחידות. כולם מתכנסים לזה, ואנחנו עושים הכול במרחב הציבורי ומשתדלים לסייע. יכול להיות שגם יקרו לנו מקרים נוספים בדרך, שאיראן תתקוף ונצטרך לצאת ולסייע, ולכן אנחנו ערוכים 24/7.

האם יש לכם קשר עם כיתות הכוננות?

כן, יש לי קשר עם המנהלים הקהילתיים, שגם איתם במיוחד בשכונות התפר כמו בארמון הנציב, בהר חומה ובגבעה הצרפתית, יש לנו מפגש קבוע כמעט, גם לי וגם למשה, עם המנהל הקהילתי, עם התושבים וגם עם כיתות הכוננות.

עם כיתות הכוננות אנחנו מקיימים את הפגישות האלו משתי סיבות – ראשית, מהסיבה שידעו שאנחנו בשטח ואנחנו נדע שהם בשטח; ובסוף זה גם עניין הדדי, שכך אנחנו יודעים מי חמוש ומי מזוהה וכו', ולכן יכולים לקיים את המפגשים ואת התיאומים האלה, וזאת כמובן עם התחנות הגיאוגרפיות בשטח.

אני רוצה לדייק ולומר לגבי השאלה שלך, כי בפרוץ המלחמה הרבה דברים השתנו, כולל בתוך המשרד ובתוך המדור. אם אתם זוכרים, בראשית המלחמה התירו לפקחים להסתובב עם נשקים ארוכים, ומי שהיה מתנדב ופעיל במשטרת ישראל, התירו לו לשאת נשק ארוך – וכך כולנו שינינו נהלים אם רצינו או לא רצינו.

זו אחת הדוגמאות לכך שפקחים עברו להסתובב עם נשק ארוך. כל מתנדב פעיל במשטרה נשא עליו נשק. ביחידה, אנחנו עומדים על כ-20 מתנדבי משטרה, פקחים שהם מתנדבי משטרה פעילים. אנחנו ניצלנו את זה, והפקחים נשאו נשק ארוך בפעילות, אך לפני מספר חודשים זה נעצר.

אני שואל את כל השאלות האלו מכיוון שתומר שישב פה תיאר את זה מצוין – אנחנו נמצאים בעידן שבו המציאות שינתה את פניה. מה שהיה עד 6 באוקטובר זה משהו אחר שכל הזמן משתנה, וגם לגביו אנחנו לא יכולים להגיד שאנחנו יודעים איך להתכונן, כי רואים שזה משתנה כל הזמן, חוץ מזה שיש פה גזרה אחת שעדיין לא צברה את המאמץ כמו שאני חושב שהיא רוצה, ואני מדבר על יהודה ושומרון.

ביהודה ושומרון הפיגועים עוד לא חזרו לעידן של להגיע לירושלים, לתל אביב או לכל מיני מקומות, ואני אומר לכם שזה יגיע, ולכן בואו נתכונן, בואו ניתן לכך מענה ונראה איך אנחנו כן משתלבים עם כיתות הכוננות ועם השיטור עירוני.

זה לא שאני מאחל את זה, אלא שאני יודע מול מי אנחנו מתמודדים. הם לא הופכים להיות ציונים גדולים מחר בבוקר, וכשנכריע את החמאס בעזה ואת החיזבאללה בלבנון, יהודה ושומרון הוא חבל ארץ אחר, שם היום מתחת לאדמה נבנית מדינת פלסטינית חדשה, שלא יהיה לכם שום ספק – זה יקרה, לכן בואו נתכונן לזה.

ואיך מתכוננים לזה? הצבא עושה את זה במקום אחד, שב"כ עושה את זה במקום אחר ואנחנו כמשטרה והמשרד לביטחון לאומי, על כל חלקיו, מתכונן לזה בדרך משלו, כאשר אחת הדרכים היא השיטור העירוני, שזה המענה האזרחי המהיר ביותר שאנחנו יודעים לתת. בניגוד לשב"כ, למוסד ולצה"ל שהם משרתים, אתם נותני שירות, ויש הבדל ענק, וכנותני שירות ההכנות שלכם הרבה יותר נרחבות.

הצבא יודע דבר אחד, שיש אויב ושצריך לנצח אותו, אבל אתם לא יודעים איפה האויב שיכול לבוא מכל מקום, כולל מתוכנו, כאזרח עם תעודת זהות כחולה. אנחנו מתמודדים מול דבר שונה, ולכן אני מנסה כל הזמן להבין מה עוד אתם רוצים, ולא בטוח שאפשר לתת, אבל לפחות לנסות להבין דרככם איך נכון להתמודד עם מה שהעתיד הלא ברור צופן לנו.

זה כמעט ניחוש ואנחנו לא מהמרים, אבל בואו נלך על סמך מה שכבר ראינו שקורה. ראינו את המוטיבציה של הצד השני, ראינו שהוא יכול לכבוש יישוב עם מקלע עלוב, טויוטה לבנה ומאצ'טה. הוא יודע לעשות את זה והוא עשה את זה.

כשמעלים את הסוגיה של הנשק הארוך, במיוחד במזרח העיר, חשוב לציין שאלה דברים דחופים.

רשמתי בפניי.

הילה אמרה בצדק שהיא לא יכולה לתת לאדם ללכת עם שני נשקים, ושניהם ארגוניים, גם נשק אישי ארגוני וגם נשק ארוך ארגוני.

צריך למצוא פתרון לזה.

נמצא פתרון.

עובדים על זה.

כן, אני יודע. או שנקבל החלטה שתמצא חן בעיניכם, או שניתן החלטה שלא תמצא חן בעיניכם, או שנמצא משהו שהוא פשרה, כמו אקדח שהופך להיות רובה.

אני אתן דוגמה לפתרון אפשרי שקיים לפחות אצלי, כי אני חבר כיתת כוננות של מעלה אדומים, ואני נושא גם נשק ארגוני וגם את הנשק של כיתת הכוננות, וכך היום אני נושא שני כלי נשק.

אבל אתה לא הולך עם שניהם בו-זמנית.

אני לרוב עם שניהם בו-זמנית, אבל היום לא.

לדעתי זה לא תקין, אבל לא אכנס לזה.

בדקתי את זה.

אין שניים ארגוניים.

המשטרה זה גוף אחר.


סיור הוועדה בשוק מחנה יהודה

מכיוון שיש לכם ניסיון, שהרי אתם לא עושים את הסיור הזה בפעם הראשונה, האם אתם יודעים לאן ללכת ומה לחפש?

ודאי.

מה? למד אותי. אני רוצה מחר בבוקר להיות פקח.

זה מקום הומה קהל, ויש פה הרבה אנשים, הרבה חיילים והרבה אזרחים שבאים לבלות, לעשות קניות וכדומה. צריך לראות שבאמת הכול מתנהל כמו שצריך ושאין אנשים שמפריעים לשגרה.

האם יש פה אנשים רעים?

לא אנשים רעים. זה אזור מרכז העיר, ויש פה הומלסים שלפעמים הם מטרידים, אז אנחנו מזיזים ומנסים לעזור להם בפן העירוני.

האם פה יש שב"חים?

פחות.

למה?

כי הם יודעים שאנחנו חזקים פה.

זו אמירה חשובה – "הם יודעים שאנחנו חזקים פה", ולכן לא יהיו פה שב"חים – נהדר. אני מבין שאתה פקח. איך זה להיות פקח?

להיות פקח זה בסדר. אנחנו לא פקחים רגילים, אלא מסייעים למשטרה ומשתדלים לעזור במה שאפשר תמיד, להיות איתם, לעשות סיורים כמובן גם בתוך השוק, לטפל במפגעים אם קיימים כאלה ולשמור על הסדר ועל השגרה.

האם יש סמכויות נוספות שהיית רוצה שאני אתן לך?

נראה לי שנשמח להגדיל קצת את סל הסמכויות.

מה היית רוצה? מה אתה מרגיש שחסר לך?

האם נתקלת באירוע שלא יכולת לטפל בו כי היית צריך לקרוא לשוטר? משהו שהיה חסר לך?

כן, יש הרבה מקרים שאם אנחנו לבד ולא מזדהים בפנינו, אנחנו צריכים את השוטרים שהם חלק בלתי נפרד מאיתנו, וכמובן שהם ישר באים לעזור לנו.

מה היית רוצה? סמכות עיכוב? סמכות מעצר? סמכות לשפוך אלכוהול?

כן, זה יכול לעזור לנו מאוד, וזה גם יכול לשמור פה יותר על השגרה ועל הסדר בעיר.

האם כל הפעילות שלך מתבצעת על קטנוע?

משתדלים לרוב על קטנוע, אבל לפעמים יש בלת"מים לא רצויים ואז אנחנו מגיעים בניידות.

מקפיצים אתכם גם למשימות אחרות, או שאתם נשארים פה כל הזמן?

זה האזור שלנו ברוב הזמן, מרכז העיר ותחנת לב הבירה.

ואם יש עכשיו אירוע חריג?

אם יש אירוע חריג ומעבר בין גזרות, ברור.

כמה התושבים מעריכים אתכם?

תלוי. אמנם חלק מהתפקיד שלנו הוא לתת דוחות ודברים כאלה, ויש כאלה שזה יותר מפריע להם והם חושבים שאנחנו נטו נגדם, ויש כאלה שרואים אותנו באור יפה יותר ומבינים שאנחנו באים לעזור.

אם אני אשאל פה תושבים אם הם מרגישים בטוח יותר בגלל שאתם פה, מה הם יגידו לי?

יכול להיות שכן, אני מקווה שכן, רוצה להאמין שכן.

האם אתה מתאמץ כדי שזה יהיה כן?

כן.

תודה. תמשיכו לעשות את זה, אנחנו יודעים שיש על מי לסמוך.

קריאה

חבר הכנסת, אני מעריצה מספר אח, שלך כי אתה עושה עבודה נפלאה.

תודה רבה.

כוח התגובה של הקטנועים הוא יעיל מאוד.

בהחלט, וגם שום דבר לא עוצר אותם.

קריאה

קודם כל, שהשופטים ישפטו כמו שצריך, ואחר כך הציבור יהיה בסדר. כל הכבוד לשוטרים ולחיילים. השם ישמור אתכם.

צביקה, יש לנו פה צוות שמורכב מראש צוות שלי עם ראש צוות של העירייה.

מי אחראי?

כל אחד בתחומו, ובסוף אנחנו מסתנכרנים ביחד.

יפה מאוד. מה חסר לך כראש צוות פקחים, בשביל להיות יעיל יותר?

אני חושב שצריך לחזק יותר את ההיבט של הסמכויות. זה משהו שצריך להאדיר יותר.

איזו סמכות היית רוצה? אני מניח שאתה מדבר על מצבים שבהם השוטר לא לידך.

התחושה בעולם האכיפה העירונית, היא עדיין בגדר זלזול בפקחים עם אמירות כמו "מי אתם בכלל?", ודברים כאלה. כל עוד עומד מולי שוטר, אני יכול להתנהג כפי שאני רוצה, ומכפיל הכוח הזה הוא מה שמשנה. אם אני מסתכל על המודל של ג'וליאני ואיך שהם מתנהלים בארצות הברית, שם הפקחים המסייעים הם מעין שוטר עירוני, ובהיבט הזה מעריכים ומכבדים אותם מאוד.

אם זה בירושלים או בכל מקום, אנחנו עובדים מול אוכלוסייה מגוונת ומאתגרת מאוד, ולגבי הרחבה של הסמכויות, בהיבט של מניעת האלימות, זה יכול לחזק מאוד ולשפר את המצב, הן מבחינת העולם העירוני והן המשטרתי – זה מכפיל כוח. צריך להבין מסייע זה דבר אחר, בשונה מהפיקוח העירוני. מדובר באנשים שמכבדים אותם כי מבינים שהם עוד גוף ביטחוני שמסוגל ויכול לשפר את המרחב הציבורי מבחינת היבט הביטחון.

חשובים לי מאוד הדברים שאתה אומר, כי זה בדיוק מה שאנחנו הולכים לעשות.

יש כמה דברים קטנים שהתחילו לעשות בהרחבה, שהיו צריכים לחשוב עליהם כבר לפני כן.

נחוקק את זה עכשיו ונעשה את זה כמו שצריך.

הוא אמר משהו חשוב מאוד, ואני מבקש לחדד – כשאנחנו עובדים ביחד. הרבה פעמים אנחנו נתקלים בסיטואציה שבה מפני שלפקח אין סמכות, אני כשוטר נתקל בבעיה, לדוגמה, באירוע רעש מדירה, כשאין לו סמכות כניסה לבית. דוגמה נוספת, בחיפוש, כשיש לנו עצור, ואני צריך שהוא יסייע לי לבצע עליו חיפוש ואסור לו.

אפילו להסתכל לך בטאבלט הוא לא יכול.

בדיוק. נכון שהם מסייעים לנו במה שהם יכולים, אבל הדברים האלה מגבילים אותם.

האם היית רוצה שאני אתן לו את הסמכות הזו?

ברור, הוא השותף שלי.

האם אתה סומך עליו?

אני סומך עליו בעיניים עצומות.

לא עליו באופן ספציפי, אלא באופן כללי. כי עליו אני רואה שאפשר לסמוך.

סומך, כי בסוף הם עובדים איתנו יום-יום בכל שעה. אנחנו מכירים את הפקחים, וגם אם יש חלילה פקח שאי אפשר לסמוך עליו, אנחנו יודעים למתן את זה.

אני אגיד משהו גם בהיבט הלוגיסטי – אפילו לגבי נשיאת אזיקים, לדוגמה, קורים מצבים שבהם אנחנו מחכים לצוות חצי שעה כי יש לנו כמות עצורים גדולה ואין לנו איך לאזוק אותם.

אתם אומרים דברים חשובים מאוד. אברהם, תרשום אזיקים. מה שווה רכב בשוק עכשיו? שהרי אתה צריך לתת מענה בתוך השוק, אז למה הרכב? האם לא עדיף אופנוע? או לעבוד רגלית?

קודם כל, מכיוון שהשוק עמוס עכשיו באנשים, אופנוע יכול להוות סיכון מסוים. עצם זה שאנחנו עומדים פה, זה למניעת פח"ע, לבדיקת חשודים, לזיהוי אנשים חריגים מהנוף. בנוסף, אנשים גם באים אלינו הרבה פעמים ואנחנו גם עושים סיורים בפנים בכל מה שקשור לביטחון שוטף, לרבות סכסוכים בין עסקים או בין אזרחים מול עסקים.

זאת אומרת, ישנם מצבים שבהם אתה עוזב את הרכב פה והולך ברגל?

קורה הרבה מאוד.

הפגנת נוכחות פה חשובה מאוד, והיא גם תורמת לביטחון הציבור, אין לי ספק בכך.

היא משרה הרבה ביטחון, והם גם באים הרבה ואומרים לנו את זה.

אם פעם בשעה או בשעתיים תעברו גם בתוך השוק ויראו אתכם, זה מוסיף לאווירת הביטחון פי עשרה, ואני מדבר בעיקר על האנשים הקבועים, כי רוב המטיילים לא ממש מרימים את הראש ומסתכלים.

כאן ספציפית בשוק יש לנו צוות שיטור עירוני של זוג מפקחים, וזה נע כל השבוע בין משמרת בוקר למשמרת צהריים, ובסופי השבוע יש תגבור של הצוותים המשולבים.

האם היית רוצה שנחליף לך גם את המדים? שיהיו לך מדים כמו שלו? אתה מבין שלנראות יש משמעות, כי כשרואים את זה יודעים שמדובר במשטרה.

בהקשר הזה – אני מהמחזור הראשון בירושלים מ-2016. בתחילה הממונה שהקים את היחידה יצר רקמה יפה שהיינו שמים על הזרועות, ובחודשים הראשונים כשהסתובבנו בירושלים, ראו את זה וכיבדו אותנו כעוד משהו שקשור למשטרה. לצורך הדוגמה, כשהייתה אכיפה מאתגרת באצטדיון טדי במשחק כדורגל, נוצר שיתוף פעולה והזדהות מול האוהדים, וזה יצר תחושת גאווה.

ברגע שהיה שינוי בבידול האכיפה העירונית במקום שיטור עירוני, והתג של הפקח המסייע לא כל כך ברור, זה יצר עניין בהיבט הזה של הרתעה. זה עוד משהו שלדעתי הוא חשוב, שיידעו להבדיל בין פקח מסייע לבין שוטר, אבל עדיין צריך להאציל את הסמכויות וליצור חזק יותר בהיבט הזה.

נצטרך לעשות לזה גם פרסום נכון, כדי שהציבור ידע להבין שיש כזה גוף. מה עוד? מה הייתם רוצים שהכנסת תעשה עבורכם? דברו.

בנושא שפיכת אלכוהול וכדומה, כדי שנוכל לסייע לשוטר.

זה כבר על השולחן, כמו נושא הביגוד. אני רוצה שזה יהיה בולט, שכשיראו אותך ידעו שזה פקח שוטר או שוטר פקח, לא משנה, נמצא גם את המינוח הנכון, כי אני לא אוהב את המינוח "פקח מסייע".

בסוף, אדוני חבר הכנסת, שים לב מה מטריד אותם – הפן המבצעי, איך הם יכולים לתת עוד, להיות ערוכים יותר ולתת תגובה טובה יותר.

בזה אני נתקל כל הזמן. אם הייתי חושב שהם מחפשים איך לא לעשות, לא הייתי פה.

אולי גם נשיאה של נשק ארוך לפקחים?

עם זה יש לנו בעיה. יש בעיה לאשר ללכת עם שני נשקים ארגוניים.

האימונים המשולבים שהתחילו בשנה וחצי האחרונות, הם דבר שלא רק צריך להתמיד איתו, אלא אפילו להגביר, כי הוא יצר שינוי מטורף. כמי שעובד כשמונה שנים כפקח מסייע, לא ידעתי מהי לחימה משולבת, ובעיניי זה אחד הדברים החשובים ביותר. אני מגיע מרקע של לחימה – והעובדה שמתאמנים עם השוטר ביחד ולא רק "על יבש", בכל מיני מצבים, ונכנסים למצב של ירי משולב – שיפרה את המצב.

טוב לשמוע את זה, נהדר.

צביקה, נעשה סיבוב קצר בשוק כדי לראות את הסדר והאכיפה.

אני אחריך בכל מה שתגיד.

משה, תראה לו את הפריסה של יום חמישי בלילה, כדי שיראה איך אנחנו פועלים.

שוק מחנה יהודה מקבל התייחסות בכל השבוע. בראשית השבוע, בימי ראשון עד רביעי, כמו שאמרתי קודם, האווירה היא די נינוחה עם סוחרים ועסקים. גם אם קצת צפוף, אנחנו דואגים לסדר, זה עיקר המשימה. הבליינים ועולם הלילה כבר נכנסים לקראת סוף השבוע, ושם הפריסה נרחבת יותר. כמו שאמרת נכון, ניידת לא רלוונטית בשטח הזה, ולכן הפעילות היא רגלית ומשמעותית עם פריסה רחבה בכל היקף השוק, כדי למנוע זליגה.

אמרתם לי שביום חמישי בלילה יש פה שבעה זוגות?

יש פה שבעה זוגות רגליים ויש מערך קטנועים מסביב. זו היערכות גדולה, בלי קשר למערך הטריטוריה של תחנת לב הבירה שגם משקיעה פה כוחות, אבל עבורנו כשיטור עירוני זו משימת דגל בשוק מחנה יהודה כל השבוע. הסוחרים וכולם פה מכירים אותנו ברמה טובה.

אתם פה כבר הרבה שנים.

כן אני נמצא פה כמה שנים, ויש לי פורמט קודם מהעיר העתיקה, שם השירות הוא של שנים, אז כבר מכירים את הסוחרים בשמות, וגם אחרי כמה שנים כשהם רואים אותך ברחוב, הם זוכרים אותך. וזו הסיטואציה גם פה – השוטרים והפקחים מכירים את האנשים, מכירים את השיח ואת הטמפרמנט ויודעים גם איך לשלוט באירועים.

איזה יופי, כיף לשמוע את זה.

במרחב הציבורי, הפקחים שנמצאים פה יודעים לזהות את העסקים, ואין פה רוכלים.

אלה פקחים שלא מהשיטור העירוני, אלא פקחים עירוניים, נכון?

לא, אלה פקחים שלנו של השיטור העירוני. ראש הצוות של אזור השוק מנהל את המערך הזה, והפקחים מכירים את כל בעלי העסקים ואת כל הסכסוכים.

זאת אומרת שלא ייכנס לפה מישהו שיבנה מחר בבוקר בוטקה לבד?

אין סיכוי. אם בן אדם רק מוציא כיסא החוצה, אנחנו יודעים מראש.

אז אתם מכירים את הכול.

ואם צריך לבצע פעילות של החרמה או משהו בסגנון, אנחנו יודעים להביא הנה את כל הכוחות של לב הבירה, ואז מבצעים את המשימה מול המפקד – אין פשרות.

גם ביום וגם בלילה.

קריאה

תודה רבה על העבודה שאתה עושה עבורנו. אני מאחל לך שיהיה לך כוח ושרק תצליח.

תודה רבה. איזה כיף לשמוע את זה.

יש גם הרבה דוגמאות לפעולות עירוניות, כמו העגלות הללו, הסדר של הקרטונים, הפס הצהוב שהוא למעשה סמל עבורנו. מה לדעתך אומר לנו הפס הצהוב?

שלא יחרגו?

לא. מבחינת ההיתרים, כשיש שולחנות, כיסאות וכדומה, הם יודעים שזה הקו שלהם, כי בסופו של דבר אם חלילה יש אזעקה או צבע אדום או איזשהו פיגוע נפץ, אם יהיו פה מכשולים כאלה ואחרים, רק מהבריחה אנשים יכולים להיפגע ולהיפצע. מכיוון שהשוק הוא מהמקומות היותר צפופים, זה אחד הדברים שאנחנו הכי מקפידים עליהם.

כל הכבוד לכם, באמת.

נעשה סיבוב קצר פנימה.

אני אחריך.

יש פה תנועה יפה יחסית לימי ראשון, כי בדרך כלל אלה ימים רגועים יותר גם מבחינת הסחורה. אלה סוג הדברים שאתה לומד לזהות עם השנים, שהבשר והירק מגיעים רק בימי שני. יוסי, נכון? האם יש לי כבר את חוש הפקח קצת? הבשר והירק מגיעים בדרך כלל ביום שני?

אמנם הוא לא למד את החוקים, אבל הוא יודע את כל החוקים בעל פה, לרבות השעות, המשימות, האנשים. הקליטה שלו מטורפת, ובגלל זה שיתוף הפעולה כל כך זורם וטוב.

מה שחשוב זה שבאמת בעלי העסקים מכירים אתכם, כי כשמכירים וגם רואים אותך מסתובב פה מדי פעם, זה מעלה את תחושת הביטחון ומעלה את ההרגשה שהם לא לבד.

אנחנו עובדים איתם ברמה שכשיש גניבה לבעלי עסקים, הם לא מתקשרים למוקד 100, אלא שולחים את זה ישירות לפקחים שלנו ולשוטרים שנמצאים פה.

יש גם תחושת שיתוף שהיא חשובה.

אדוני, אפשר להגיד מילה?

בוודאי.

כל הסיור הזה יפה מאוד, אבל אם פקחים מאיימים פה על אנשים, זה בכלל לא יפה.

צודק.

יש פקח מאחוריך שמאיים פה על אנשים בלי סוף.

שלום, שמי ירון צדקיהו, נעים מאוד.

גם לי.

אני גם עוקב אחריך וגם מעריך את העבודה שלך, ואני רוצה לומר לך שיש פה בעיה – יש פה תחנת משטרה, אבל התחנה הזו לא מתפקדת כתחנת משטרה קבועה. בשוק מחנה יהודה, בפרט בתקופה הזו, צריך שהתחנה תהיה פעילה.

אתם מרגישים פחות ביטחון?

בוודאי, גם בשוטף. פעם היה פה מה שנקרא "משטרת תיירות", אבל זה כבר לא קיים. רצינו אפילו לשתף בנושא הזה את שר התיירות, חיים כץ, אבל אם אני נפגש איתך עכשיו, אולי אתה יכול לעזור לנו?

טוב שאמרת לי. לא ביקשת הקלה במס הכנסה.

לא. אני מבקש רק ביטחון. יש מיגון ויש תקציב, אלא שרק צריך לאייש את התחנה.

רשמתי. תודה.

תודה, שבוע טוב וחודש טוב.

מדהים פה. יש סחורה שאנחנו לא רואים במקומות אחרים, וכיף להסתובב פה.

הכל "שופוני".

אתה רואה?

צריך לדעת לקבל גם ביקורת. לא בטוח שהיא נכונה ולא בטוח שהיא צודקת. אתה ואני נמצאים כמעט באותה סלסילה, כי אנחנו מקבלים ביקורת בלי סוף. אני לוקח, רושם ומה שנראה לי נכון לטפל בו אני מטפל בו, ומה שנראה לי מיותר, אני לא מטפל בו ולא קרה כלום.

חוץ מזה, אתה יודע שאנשים בדרך כלל באים עם הבעיות הפרטיות שלהם. זה לא הבחור שאמר לי קודם שהשוק צריך פה תחנה פעילה, שאתה מבין שזו דרישה כללית וציבורית. לעומתו, הילד עם הכלב כנראה קיבל דו"ח מאיזשהו פקח.

זה חן והוא סגן מנהל השלוחה פה.

שלום חן, טוב לראות אותך. מה אתה עושה פה עכשיו?

אנחנו מסיירים פה לוודא שהכול תקין ושאין בעיות.

בהיבט של מה? של אכיפה מאיזה סוג? מה אתם באים לראות?

שיהיה פה נקי ומסודר, גם לסוחרים עצמם וגם למבלים ולתושבים שבאים לקנות, שיהיה להם נעים, נקי ומסודר, כדי שיוכלו באמת ליהנות.

האם כולם מכירים אותך פה?

הרוב כן.

ואם אני אשאל אותם מה הם חושבים עליך, מה הם יגידו?

אני מאמין שכולם יגידו לטובה.

תודה. הנוכחות שלכם מרשימה ביותר. אני מסתכל על השפה בעיניים של אנשים. קודם כל, הם רוצים לדעת את מי אתם מאבטחים, ואחרי שהם לא מזהים, לפחות אני רואה שאתכם הם מזהים וזה בסדר, כי ככה צריך.

המשימה פה בירושלים בפרט היא מיוחדת.

כשהשתחררתי מהצבא, קיבלתי על עצמי פרויקט מעיריית נתניה, לאחד בה את השווקים. בנתניה יש שלושה או ארבעה שווקים, וראשת העיר דאז שהיא גם ראשת העיר היום, ביקשה ממני להציע לה דרך לאחד את השווקים. נסעתי לברצלונה על מנת ללמוד שם על נושא השוק, נפגשתי עם זה שתכנן שם את השוק והבאתי אותו לארץ, אבל כשהוא הגיע לפה ועשה איתי סיבוב, הוא אמר לי שאין סיכוי.

כששאלתי אותו למה, הוא אמר לי שאצלנו לא מבינים שכששתי פלאפליות נמצאות אחת ליד השנייה, הן יכולות להרוויח יותר כסף – וזה רק אחרי יומיים או שלושה שהוא הסתובב איתי. הוא אמר לי שאנשים לא מבינים שלתחרות יש ערך לשני הצדדים, כי שניהם צריכים להיות טובים ולפתות את האנשים, וזה מה שגורם להרבה יותר אנשים להגיע. הוא הסביר לי שבברצלונה יש חנויות לממכר בשר אחת ליד השנייה, וחנויות דגים כנ"ל – וכולם מבינים שלתחרות יש ערך.

וכולם מצליחים.

כן, כך למדתי עוד משהו. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:25.