פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
הוועדה לביטחון לאומי
07/11/2024


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 290
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום ראשון, טז' בחשוון התשפ"ה (17 בנובמבר 2024), שעה 10:00

סיור הוועדה בעיריית טייבה

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר
גלעד קריב

הילה ברבש - ראש תחום מעקב ובקרה, המשרד לביטחון לאומי

סיון יצהר - מנהלת מחוז, המשרד לביטחון לאומי

רותם כהן - סגנית יחידה, הקמת היחידה, מ"י, המשרד לביטחון לאומי

סנ"ץ גיל אלחדד - מפקד תחנה, משטרת ישראל

יוחאי עמוסי - מנהל אכיפה, שיטור עירוני, משטרת ישראל

פידאן טרבוש - מפקד שיטור עירוני, משטרת ישראל

מטעוה חאג' יחיא - מנהל הרשות לביטחון קהילתי, עיריית טייבה

ראיסה מסארוה

מחלקת הרווחה, עיריית טייבה

יחיא מרעי חאג' יחיא - ראש העיר, עיריית טייבה

עבד אל-חכים אל ג'באר - ממלא מקום ראש העיר, טייבה

ראמי חאג' יחיא - עוזר ראש העיר, טייבה

מחמוד חאג' יחיא - יו"ר ועדת סולחה, חבר מועצה, עיריית טייבה

שאדי תלי - ממלא מקום מנכ"ל, עיריית טייבה

בסאם - מנהל פרויקט, עיריית טייבה

עבד מסארוה

מנהל ביטחון, עיריית טייבה

חיאם קעדאן - סמנכ"ל, המגזר הערבי, מרכז שלטון מקומי

יוחאי וג'ימה - ראש מנהל ביטחון בחירום, מרכז השלטון המקומי

מתן שחק - ראש תחום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

טויבי זוסמן - עוזרת לח"כ פוגל

אברהם בנאי - יועץ לח"כ פוגל

ניצב (בדימוס) משה ברקת - יועץ לענייני משטרה לח"כ פוגל

יקותיאל צפרי - דובר הוועדה

רון רומן – סגן מנהלת הוועדה

מעיין שבתאי, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סיור הוועדה בעיריית טייבה

אצלי הדיונים מתחילים בזמן, זמננו חשוב. מי שמדבר נא לציין שם ותפקיד לפרוטוקול, אנחנו בסיור וועדה והכול נרשם לפרוטוקול. אם מישהו רוצה שמשהו לא יירשם לפרוטוקול, נא לומר זאת ונשקול את הדבר באותו רגע.

שמי צביקה, אני יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי. היה לי בוקר קשה מאוד, כי לקום בבוקר ולשמוע שוב הותר לפרסום – זה כאב לב. ילדים בני 21 שנלחמים כדי שאנחנו נוכל לשבת פה, לדבר ולנהל את חיינו. ימים לא קלים. אנחנו ביום ה-408 למלחמה הזאת. מי חשב פעם שתהיה מלחמה זמן כה רב במדינת ישראל, אך זאת המציאות שבה אנחנו חיים.

אנחנו מקיימים לוח זמנים ברור וחשוב מאוד. אחד הדברים החשובים מאוד היה לבוא לבקר בטייבה. אומנם תחת הכותרת של שיטור עירוני אך יותר באשר למה שהתחלנו לדבר אצלך במשרד, אדוני ראש העיר, על המגזר הערבי. הוא עומד היום במרכז ההתעניינות החברתית. החברה הערבית נמצאת במצב שהוא בלתי נסבל למדינת ישראל. לא לנו היהודים, אלא למדינת ישראל.

אנחנו חיים באותה שכונה. כל אחד מכם בדיוק כמוני, הוא אזרח במדינת ישראל ומגיע לו את אותם תנאים, ובכל זאת אנחנו חיים היום במציאות שאסור לנו לקבל אותה. אחד הדברים שהייתי רוצה לצאת מפה איתם בסוף היום, זה לדעת מכם, איפה אני לא פועל די טוב ומה אני צריך לעשות כדי שהמצב יהיה טוב יותר. תודה רבה על נכונות לארח אותנו אדוני ראש העיר.

תודה, ברוכים הבאים. בוא נעשה סבב היכרות.

בהחלט. בבקשה. נמצא פה איתי היועץ שלי לענייני משטרה, ניצב בדימוס משה ברקת, מפקד התחנה, אתם מכירים. בבקשה.

רון, סגן מנהלת הוועדה.

חיאם קעדאן, סמנכ"ל מרכז שלטון מקומי, על ענייני החברה הערבית.

יוחאי וג'ימה, ראש מנהל ביטחון בחירום, מרכז השלטון המקומי.

הילה ברבש, המשרד לביטחון לאומי.

מתן שחק, ממרכז המחקר של הכנסת.

ראיסה מסארוה, מנהלת רווחה בטייבה.

יקותיאל צפרי, דובר הוועדה לביטחון לאומי.

יוחאי עמוסי, מנהל שיטור עירוני.

פידאן טרבוש, מפקד שיטור עירוני, טייבה.

רותם כהן, סגנית יחידה, - - - היחידה.

בסאם - - - מנהל פרויקט - - -

מטעוה חאג' יחיא, מנהל הרשות לביטחון קהילתי בטייבה.

עבד מסארוה, - - - עירייה, מנהל - - - וביטחון.

שאדי תלי, ממלא מקום מנכ"ל.

חאג' יחיא רמי, עוזר ראש העיר.

חכים אל ג'באר, ממלא מקום ראש העיר.

ואנוכי ראש העיר, יחיא חאג' יחיא. ברוכים הבאים לעיר טייבה. כבוד יושב-ראש הוועדה, נציגי הממשלה ושותפים לדרך. אנו גאים ונרגשים לארח אתכם כאן בטייבה. עיר עם היסטוריה מפוארת, תרבות עשירה ואנשים שמייחלים לעתיד בטוח ומשגשג.

כולכם כאן, זו עדות לחשיבות שאתם רואים בשיפור תחושת הביטחון והשירותים בעירנו. תושבי טייבה שואפים לחזק את הקשר בין העיר לבין משרדי הממשלה, תוך יצירת תנאים שיבטיחו ביטחון אישי וחברתי לכל תושב ותושבת.

אני מבקש להציג בפניכם מספר נושאים הדורשים את תשומת ליבכם המיידית.

אחת, חיזוק הביטחון האישי. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה באירועי האלימות והפשיעה. אנו מבקשים סיוע בהגדלת הנוכחות המשטרתית בעיר, במיוחד בלילה, לצד השקעה במנגנונים למניעת פשיעה כמו תוכניות חינוך ושיקום לצד תקציבים לצעירים במצוקה. הדרישה שלנו היא גם לחזק באופן משמעותי את השיטור העירוני.
שתיים, תשתיות מתקדמות להגנה ולביטחון. טייבה זקוקה למערכות טכנולוגיות מתקדמות כמו מצלמות אבטחה, תאורה ברחובות ושדרוג תשתיות התחבורה הציבורית אשר יסייעו לשיפור תחושת הביטחון בעיר.

שלוש, חינוך ומניעת פשיעה בקרב צעירים. יש חשיבות אדירה בהקמת מרכזים חינוכיים ותעסוקתיים לנוער אשר יהיו חלופות חיוביות וישפיעו על הדור הצעיר להתרחק ממעגלי האלימות.

ארבע, תוכניות שיקום חברתי. עלינו לפעול יחד לצד תשתית שתסייע לאוכלוסיות מוחלשות לצאת ממעגלי העוני והפשיעה, דרך הכשרה מקצועית, עידוד יזמות מקומית וסיוע כלכלי.

חמש, שיתוף פעולה שוטף. אני קורא להקמת צוות עבודה משותף שיכלול נציגים מהעירייה ומהממשלה, שיפעלו יחד וינקטו פתרונות הנדרשים לעיר.

אנו זקוקים גם לתקציבים להפעלת פרויקטים שכונתיים בדומה למודל מינהל קהילתי הנמצא בירושלים. לכל שכונה יש פקידים האחראים עליה באופן מיוחד ופותרים את הבעיות שלה, הם חבריי כולם. טייבה היא עיר של חיים, של תקווה ושל יוזמה קהילתית. תושבי העיר מאמינים בעתיד טוב יותר ואני משוכנע שבשיתוף פעולה עימכם, נוכל להפוך את החזון למציאות.

תודה שבחרתם להגיע אלינו ולהקשיב לקול של טייבה. אני בטוח שהשיח הבריא שנקיים היום, יהיה צעד משמעותי לקראת עתיד בטוח וצודק יותר לכולנו. ברוכים הבאים והצלחה בדיונים, תודה רבה לכם.

תודה רבה לך, אדוני ראש העיר. במסגרת שיעורי הבית שהכנתי לוועדה למדתי ששם העיר המלא הוא אל טייבת אל איסם" ובתרגום חופשי "טובת השם", או "זו ששמה טוב", גם לנו ביהדות יש פתגם שאומר "טוב שם משמן טוב", ואין מתאים ממנו לעיר טייבה. מכובדיי, בבקשה. - - -

צבאח אל-ח'יר, בוקר טוב לכולם. בחמישי האחרון נודע לי על הביקור והתבקשתי להכין מצגת על העיר ועל נתוני הפשיעה ותקוות העיר, איך אנחנו רואים את העתיד של העיר ספציפית בנושא של פשיעה ואלימות.

הצטרף אלינו חבר הכנסת גלעד קריב.

(הצגת מצגת)

היו לי מעט תחושות מעורבות, איך להכין את המצגת ועל מה לדבר, אם בכלל להציג. זו לא פעם ראשונה שאנחנו מציגים את המציאות העגומה של החברה הערבית בישראל, מספר הנרצחים, כל נושא הפשיעה. לצערנו, על אף שאנחנו מציגים ומתייגים, בגלל החברה הערבית, אין פתרון לטראומה, לקטסטרופה שעוברת על החברה הערבית, ולא רק זה.

עדכנתי את המספרים של הנרצחים. ידעתי שזה לא מספר סופי. ואכן לצערי היום אחרי סוף שבוע מדמם, אנחנו עם עוד שמונה או תשעה נרצחים, רק משישי-שבת, בחברה הערבית. יש מלחמה בארץ, המלחמה הזו מתישהו תיגמר ויהיה לה פתרון. אבל אם המדינה לא תתגייס כדי לעצור את המלחמה בחברה הערבית ולשחרר את החטופים, שאלה אנחנו, אזרחי המדינה הערבים, המלחמה הזו לא תסתיים. זו צריכה להיות אמירה ברורה וחדה של הממשלה, לא משנה איזו ממשלה. כרגע כולנו כאזרחי מדינת ישראל, הערבים שבויים בתוך הקטסטרופה הזו.

מעט על טייבה. טייבה היא עיר במרכז הארץ, העיר הרביעית בגודלה בחברה הערבית. מבחינה גיאוגרפית אנחנו נמצאים במרכז. מבחינת תחבורה ותעסוקה, אנחנו נמצאים בפריפריה הכי רחוקה כי אנחנו לא מחוברים למרכז התעשייה בישראל שזה תל-אביב וכל אזור תל-אביב. אנחנו קרובים לכביש 6, אבל אין לנו גישה ישירה אליו. כביש 44 עובר דרך טייבה. אנחנו לא מחוברים לכביש 6 למרות שאדמות רבות נגזרו מאדמות טייבה לטובת כביש 6. עדיין, לצערי לא חוברנו עם יציאה ישירה לכביש.

כרגע יש התאמה של תחנת רכבת, הראשונה בחברה הערבית, תחנת שומרון-טייבה שאמורה להיחנך לקראת סוף שנת 2025. מחלף כביש 6 שבתכנון, יהיה צמוד לצור יצחק. תחום השיפוט של העיר הוא כמעט 20,000 דונם. רוב השטחים של קרקעות טייבה הן קרקעות פרטיות. כ-2% הם בבעלות פרטית, וזה גם חסם שמונע מהעיר להתפתח מבחינת אזורי תעשייה, תקציבים ממשלתיים וכדומה. זו נקודה שהעלינו אותה פעמים רבות בשנים האחרונות לפני משרדים ממשלתיים, ללא פתרון לצערי.

אין אזור תעשייה היום?

יש. תכף אדבר על זה. יש אזור תעשייה בדרום העיר, הוא יותר מוסכים וכו'. בשנה האחרונה נפתח שם מרכז מסחרי Seven שזה חלק מהפיתוח של העיר. יש עוד אזור תעשייה מאושר מבחינת התוכניות, במערב העיר, שיהיה קרוב גם לרכבת. יש לנו קושי בפיתוח הקרקע שם ויש קושי במשיכת יזמים כי זו קרקע פרטית. הקולות הקוראים של המדינה מתייחסים לפיתוח קרקע בשטח ציבורי, והשטח שלנו הוא פרטי. אנחנו לא מצליחים לגשת לקול קורא ולא מצליחים לפתח את הקרקע וכך גם יזמים לא מגיעים.

נתונים כלליים על העיר. מספר תושבים, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-47,000 תושבים. בפועל מספר התושבים בטייבה הוא כמעט 55,000 תושבים, כנראה בגלל מהגרי עבודה מהרשות הפלסטינית, הרי אנחנו גובלים לטול-כרם, וגם הרבה תושבים שמגיעים מדרום הארץ, בעיקר בדואים שנמצאים על כביש 444, הם רשומים בדרום וגרים בטייבה. 55,000 בפועל. אלה תושבים שאנחנו חייבים לתת להם שירותים. הם גרים בטייבה, מקבלים את השירותים של טייבה, במיוחד ברווחה ובחינוך כמובן.

אנחנו בדירוג סוציו-אקונומי 3. רוב האוכלוסייה של טייבה היא אוכלוסייה צעירה, עד גיל 18 אנחנו 32%. בגיל העבודה 59%. תקציב הרשות לשנת 2024, 244 מיליון שקלים.

הנושא שהוא בעוכרינו, רצח בחברה הערבית הוא מכת מדינה ומבחינתנו לא נמצא די בכותרות. אם תסתכלו על מספר הנרצחים, סך הכול 981. רוב הנרצחים בארץ ובחברה הערבית, רוב התיקים לצערנו לא מפוענחים. הצבעים מדברים בעד עצמם. אין מה להוסיף מילים.

השוואה בין טייבה לבין שאר האוכלוסייה הערבית בחברה הערבית, 96 נרצחים בשנת 2020. בטייבה ארבעה נרצחים. 2021, 126, טייבה שלושה נרצחים. 2022, מעל 16, מול ארבע. 2024, שבעה, השנה הזו עוד לא הסתיימה, מקווים שזה לפחות יישאר כך, נרצח אחד בטייבה.

אנחנו רואים שיש מגמה שבטייבה יש ירידה ושמירה על סטטוס קוו. יש כמה סיבות. סיבה אחת זו השקעה של טייבה בנושא של חינוך, פעילות פנאי, פעילות תרבות, פיתוח אזור התעשייה, פיתוח תחבורה ציבורית בתוך העיר, ודבר נוסף שהוא מאוד קריטי – קשר עם תחנת המשטרה בטייבה והקמת היחידה לשיטור העירוני.

הנוכחות של המשטרה וזה שיש גם משטרה קהילתית בתוך טייבה, הדבר ששינה את כל המגמה בתוך העיר. לפני עשר שנים טייבה הייתה עיר עם שכונות סגורות, אטומות. היו כמה משפחות, ארגוני פשיעה שחסמו את השכונות שלהם. אתה לא יכול לעבור משם. אפשר להגיד שהתושבים צריכים להתמודד, להרים קול וכו'. אבל תחנת טייבה, בפיקודו ובזמנו של דוד פילו, החליטה שהיא פותחת את הצירים האלה ופתחה אותם. ראשית, זה נתן ביטחון לתושבים, ושנית, נתן להם את התחושה שהמשטרה לטובתם ולא נגדם.

שותפות קהילתית של המשטרה בפעילות הקהילתית של העיר זה נושא חשוב. התחילו פעילויות תרבות כאשר המשטרה הפכה להיות חלק מהפעילות הזאת, בין אם זה ברמדאן מרקט, בין אם זה בכל מיני אירועים וערבי חג. המשטרה הייתה באה ומשתתפת לא רק כמאבטחת אלא שוטרים השתתפו בתהלוכות וכו'. נוצרה קרבה ונבנה אמון בין התושבים לתחנה, ועם כניסה של שיטור עירוני וחיזוק השיטור הקהילתי, המגמה הזו נשמרת.

אבל כדי שהמגמה הזו תימשך, צריך לעסוק גם במגבלות של התחנה ושל השוטרים. צריך לתת כלים להתמודד עם מציאות, שתכף נתאר כאן, ושנכון להיום אנחנו לא יכולים התמודד לבד עם כל השלכותיה.

מבחינת הנתונים החינוכיים של טייבה. אנחנו מדברים ב-2012 על 87% זכאות לבגרות, לא יודע אם זה עלה מאז 2012 או נשמר כשהיה.

עלה קצת.

עלה קצת, 87%. מדובר על לפני 12 שנים, 14 שנים, טייבה הייתה באחוז זכאות של 40-30%. זו אחת הקפיצות שאנחנו מדברים עליהן. פתיחת בתי ספר חדשים, בית ספר למחוננים, גני ילדים. זכינו שנתיים ברציפות בתחרות רובוטיקה בין-לאומית בדרום קוריאה. יש לנו מרכז חלל חדש על שם אילן רמון במרכז העיר. יש לנו מרכז טכנולוגי אזורי שמשרת גם את האוכלוסייה הערבית וגם את האוכלוסייה היהודית, וחווה חקלאית יחידה באזור.

מבחינת שירותים ממשלתיים, יש לנו את הלשכה של ביטוח לאומי, לשכת האוכלוסין שנמצאת פה סמוך. לשכת תעסוקה, בית דין שרעי, שירות מבחן לנוער ומבוגרים, תחנת משטרה אזורית שהיא היום סוג של מרחבית, אם אני לא טועה, גיל?

לא. כפר ברא לא שלנו, ג'לג'וליה לא שלנו וכפר קאסם לא שלנו. זה היה בתקופה של קדמה.

כן, בקדמה.

עכשיו זה רק טייבה וקלנסווה.

לפני שאתה ממשיך. יש קשר בין בתי הספר למרכז הטכנולוגי, למרכז חלל ולחווה החקלאית?

כן. המרכז הטכנולוגי עוד לא נכנס, הוא בשלבים אחרונים, נחנוך אותו ונתחיל לקבל תלמידים בתחילת השנה בינואר. חווה חקלאית, יש שיעורים גבוהים שהתלמידים מגיעים מבתי ספר לחווה החקלאית. כך גם במרכז החלל, פעילות בשעות אחר הצוהריים וגם במהלך היום, ילדים מגיעים ולומדים שם.

יש תחנת משטרה אזורית, יש לנו תחנת סיוע משפטי שנמצאת בתוך הרשות, מרכז מעוף לעסקים, מרכז ריאן להכוון תעסוקתי, ורכבת שאמורה להיחנך בשנת 2025.

אלה כל המרכזים הממשלתיים שיש בקדמה?

כן. אם אתה מזכיר מה שהבטיחו לנו, תכף נגיע לזה, בזמנה של איילת שקד הבטיחו לנו שיוקם פה בית משפט לתנועה. הבטחות לחוד ומציאות לחוד. לא הוקם בית משפט.

דיברנו על פעילות תרבות ופעילות של רמדאן מרקט שמתקיימת בתוך העיר העתיקה. מגיעים אליה תושבים מכל האזור, ערבים ויהודים. זה התחיל בתקופה שמפכ"ל המשטרה היה אלשיך. זה התקיים בתוך העיר העתיקה – פילו בטח יודע, אולי גם גיל – עד אז את האזור הזה, בתחנת המשטרה כינו כיכר הרצח. אזור של סמים ורצח.

מתוך השקפה של תיאוריית החלונות השבורים, אתם בוודאי מכירים, הוחלט לקחת את האזור הזה ולקיים שם פעילות תרבות. בחודש רמדאן, אחרי האפטאר במשך עשרה לילות מתקיימים שם סיורים בכל האזור ואחרי כן פעילות תרבות לכל המשפחה, גם פעילות של שותפות יהודית-ערבית ופעילות דו-קיום עם ארגונים מהאזור.

זה שינה את היחסים עם המשטרה, כאשר למעשה המשטרה התחילה להיות נוכחת בתוך אירועי תרבות, יחד עם תושבי האזור. באחד הסיורים של מפכ"ל המשטרה אלשיך בזמנו, היה בחפ"ק של המשטרה, והיה רצח - - -

גם מפקד המחוז שלנו, שהיה אז, היה שם.

נכון.

באחד הסיורים היה רצח בנצרת. עדכנו אותו והוא הציע להם, "בואו תתחילו לעשות רמדאן מרקט כמו שעושים בטייבה". בתקופה הזו, רמת האלימות בחודשי רמדאן בהשוואה לפני כן, ירדה בכמעט 90%.

וזה מתקיים עדיין? למרות שאין אלשיך.

כן. היה קורונה, מלחמה. בגדול זה מתקיים.

השנה אנחנו נקיים את זה.

טייבה הייתה עיר ללא תנועות נוער. עברה פשיטת רגל, - - - , ועדות קוראות. כל הפוקוס היה על דברים בסיסיים מאוד – פינוי אשפה, תברואה וכדומה. לא היו תנועות נוער. בשנים האחרונות קמו שתי תנועות נוער בעיר, גם בזכות הפעילות הענפה של אגף החינוך מול בתי הספר לחיזוק הנוער. התוצאה, שהיום רוב בני הנוער בעיר, מאוגדים בתוך תנועות.

מרכז צעירים שהוקם בשנת 2022.מזה Clickup, מרכז UP שנמצא בתהליכי הפעלה. זה למעשה WeWork, מקומות עבודה לצעירים.

אנחנו חוזרים לנקודה שיש סטטוס קוו שנשמר, מצב שנשמר אך הוא זמני כי יש מצוקות, צריך להתמודד איתן, והמדינה צריכה לספק פתרונות. אחת המצוקות היא מצוקת הדיור. זה משהו שקיים בכל החברה הערבית. בטייבה ספציפית אושרה תוכנית ותמ"ל. זו תוכנית ותמ"ל הראשונה בתוך יישובים ערביים. ביסודה בנייה רוויה במערב העיר עם פוטנציאל גבוה מאוד ליזמים, מרכז מסחרי, צמודה לתחנה המרכזית שממוקמת לא רחוק משם. היא צמודה גם לתחנת הרכבת הראשונה בחברה הערבית.

נושא התשתיות. אנחנו כרשות לא יכולים לפתח את התשתיות כי אנחנו לא רשות איתנה או עשירה. מצד שני, בזמנו כשנכנסנו לתהליך, היה סיכום שיהיה פיילוט בתוך שני יישובים ערביים, טייבה ומג'ד אל-כרום. שכרנו שירותים של יועצים מתחום ההנדסה, דאגנו לכל האישורים של חברת החשמל, תאגידי המים, תב"ע וכו'. הם אמורים לקבל תקצוב עבור פיתוח הקרקע שם, כפיילוט. עצרו את זה בלשכה המשפטית של משרד השיכון. בטענה הגיונית אומנם, למה לתת העדפה לטייבה על פני רשויות אחרות. וזה נעצר. אמרו שאנחנו צריכים לגשת לקול קורא. קול קורא לא נתן מענה לרשויות שיש בהן קרקע פרטית, אלא יותר מעורבת. אצלנו זו קרקע פרטית כפי שציינתי, 98% מהקרקע, היא קרקע פרטית.

הפתרון קיים, התוכניות קיימות. החסם היחידי הוא פיתוח התשתיות. מה שקורה בפועל בשטח, אנשים שאין להם את היכולת לבנות ואין להם איפה לבנות, לכן בונים ללא היתרים כי אין להם לאן להתפתח. זה נראה כביכול שהערבים בונים בנייה לא חוקית, זה לא נכון. אומנם יש בנייה לא חוקית אך הרוב מגיע ממקום של מצוקה. אנשים רוצים לבנות, דירה לגור בה, להתחתן בה, לגדל את המשפחה שלהם.

כשהמדינה לא נותנת לך פתרון, אתה מתחיל לבנות, או שבונים בלי שיש תשתיות. כך מתחילים לשחק באדמה או בקרקע איך שרוצים, נוצרים ריבים בין שכנים שנפגעים כי המדדים הגיאוגרפיים של הקרקע השתנו ופתאום יש הצפות וסכנות בגלל הבנייה.

הפתרון נמצא על השולחן, לתת הלוואות בתמורה להיטלי פיתוח. יש לנו חוק עזר של היטלי פיתוח, אנחנו יכולים לקבל את ההלוואה ולהחזיר אותה מהגבייה שתיעשה מהתושבים, פשוט מאוד אך צריך להיות בהחלטת מדינה.

התפתחות, מבחינת אזורי תעסוקה, יש אזור התעשייה הישן שנמצא צמוד לצור יצחק ויש אזור תעשייה-תעסוקה מאושר שנמצא באזורי הותמ"ל, יש שם גם אזור לפיתוח מרכז מסחרי. החסם העיקרי זה כל נושא התשתיות שדיברנו עליו עכשיו.

קרקע פרטית של מי?

תושבים.

תושבים. מטייבה?

כן.

מבחינת תחבורה ציבורית, אנחנו נמצאים במרכז אך רחוקים מהמרכז מאוד. המשמעות, אנשים שנמצאים פה יכולים להעיד. אתה יכול לצאת ב-06:00 או ב-07:00 להרצליה או לרעננה. מרחק לרעננה 20 קילומטרים, קצת יותר אולי. נסיעה שאמורה להיות חצי שעה, בעומס תנועה 40 דקות. אבל לנו היא יכולה לקחת בקלות שעתיים, שלא לדבר על תל-אביב.

גילי והמשטרה מכירים את העומס. יש פתרון, כביש 444. בעבר זה היה עוד יותר סיוט וכשאתה חוזר, אותו סיוט. אנשים משתמשים ברכבים פרטיים, אין פה תחבורה. אוטובוס עובר כל שעתיים. אם הייתה תדירות גבוהה של אוטובוסים, אני מניח שאנשים היו משתמשים יותר בתחבורה ציבורית. זה היה מקל מבחינת המספרים של הרכבים. היה אוטובוס שהיה יוצא ב-04:30 וחוזר ב-16:30.

יש הרבה אנשים, תושבי טייבה, שעובדים בגוש דן?

כן. גם בתוך העיר התחבורה מאוד מצומצמת, יש בעיה של הסדרי תנועה בתוך העיר. המשטרה והשיטור העירוני, כדי לאכוף את חוקי התנועה בתוך העיר, צריכים הסדרי תנועה. כדי לעשות הסדרי תנועה אתה צריך מיפוי, תקציב, צריך לאכוף את זה. חוק עזר שנמצא כבר כמה חודשים על שולחנה, שאושר במשרד הפנים בלשכה המשפטית, נמצא במשרד התחבורה אצל השרה מירי רגב כי היא צריכה לחתום עליו ואז אפשר להפעיל אותו. כדי להפעיל אותו צריך הסדרי תנועה שכרגע לא קיימים.

יש לנו תוכנית אך אין לנו כסף לממש אותה. זה יוצר בלגן בתוך התנועה, סיכונים לאנשים. הכלים נמצאים, צריך את החלק האחרון בפאזל, שיהיה תקצוב להסדר ואז אתה יכול גם לאכוף אותו.

דבר נוסף שמסכן חיי תושבים זה הנושא של חניית רכבים כבדים. משאיות שחונות בקרבת בתי ספר, בתוך שכונות. אחד הפתרונות שהמדינה הציעה הוא הקמת חניונים לרכבים כבדים. ניגשנו, קיבלנו את הקול קורא, חסר שם עוד קצת כסף ואז זה יפתור לטייבה את הבעיה. חסר 1 מיליון שקלים, לא משהו בשמיים. זה יפתור לטייבה את כל הבעיה של חניית משאיות.

מבחינת הצרכים של העיר. יש לנו ועדת סולחה בעיר. אם יש בעיה, היא הגורם הראשון שבא ומתערב. היא סוג של מרכז גישור, הם באים ונותנים התערבות ראשונה, להחזיק את המצב. אם לא מסתדר, המשטרה נכנסת. - - - תיכף יציג שייח' אבו - - - ייתן קצת רקע על הוועדה ואיך אפשר לפתח אותה כמודל ארצי שיעבוד גם בטייבה, להעמיק את העבודה שלה, אך גם להרחיב אותה לשאר החברה הערבית.

יש לנו בעיר תוכנית ביטחון קהילתי, שהמנהל שלה מטעוה. יש מוקד אירועים עם מצלמות. המצלמות בכמות קטנה יחסית לטייבה וביחס לפעילות שמתקיימת בתוך בתי הספר. מטעוה יסביר על תוכנית עיר ללא אלימות.

איתנו סיון מנהלת המחוז, סיון יצהר.

שלום, סליחה על האיחור.

בואי תצטרפי סיון.

עיקר העבודה של הרשות לביטחון קהילתי היא מניעה. הרשות שנקראה פעם "עיר ללא אלימות", כוללת היום ארבעה פרויקטים.

הראשון, מדריכות מוגנות שפועלות בחמישה בתי ספר ביישוב, חטיבות ביניים ותיכונים; השני הוא פרויקט "עוצרים את האלימות" שחלק ממנו זה עניין המצלמות. אנחנו פועלים עם המשרד לביטחון לאומי בקשר לתקציב שהיה לנו בשנה שעברה וביטלו אותו, אולי יחזירו. רוב התקציב נמצא שם; פרויקט שלישי, זו החברה הערבית, זו פעילות שקשורה בבתי ספר וגם בקהילה; הפרויקט הרביעי שאנחנו מנסים לגייס שם הוא עו"ס משטרה. זה אזרח או עובד סוציאלי שיושב בתחנת המשטרה, ביישובים שהעובד הסוציאלי נמצא בהם. עושים שם עבודת קודש בכל מה שקשור לאלימות במשפחה.

הבעיה היא שבכל שנה התקציב מגיע באיחור. למשל עכשיו פרויקט "תופסים את האלימות", סוף השנה בעוד כחודש ועדיין אין לנו אישור על 2024. בעיות אלה מקשות עלינו לתפעל ביום-יום, ולטפל לפי תפיסת העולם שאנחנו מנסים להנחיל.

חסרים עוד תקציבים רבים. אנחנו מאמינים בפעילות, לא רק המניעה בבתי ספר, גם מדמ"צים, מדריכי מוגנות במרחב הציבורי, שם אפשר לעשות הרבה עבודה. בגלל חוסר בתקציב אנחנו לא מצליחים לגייס לשם אנשים. זו פעילות שיכולה לחסוך המון בכל מה שקשור לפשיעה ולאלימות בשעות אחר הצוהריים, ולא בשעות בתי הספר, שאז יש מדריכי מוגנות.

כמה הפוטנציאל? כמה אנשים יכולים ליהנות מהשירות הזה?

בבתי הספר, חטיבות ביניים ותיכונים, מדובר בכמעט 3,000 תלמידים בכל חמשת בתי הספר, אפילו קצת יותר. אלה מדריכות מוגנות, בכל בית ספר יש מדריכה אחת. בדרך כלל מדריכי מוגנות במרחב הציבור, זה יותר במסלולי הליכה, פארקים. בכל מקום שיש התקהלות של צעירים, צריך מישהו שיבוא וייתן להם תוכן, יעשיר את השהות שלהם איפה שהם נמצאים ושלא יתעסקו בדברים שאנחנו לא רוצים שיגיעו אליהם.

כמה מדריכים כאלה מתוכננים להיות?

אין לנו את זה.

יש מדריכים.

מדמ"צים אין לנו.

כמה אתם רוצים?

אנחנו רוצים לפחות ארבעה בשלב ראשון, כדי להתחיל לעשות פעילות שאפשר להפיק ממנה תוצאות.

אני רוצה מילה על הגישור. מי מתעסק בגישור?

זה לא גישור. זו ועדת סולחות.

בדיוק לזה אני מתכוון.

שהיא דומה לגישור.

שלום לכולם, ברוכים הבאים לטייבה.

הוא גם חבר מועצה.

אני יחיא חאג' מחמוד, ראש ועדת סולחה בטייבה. חבר מועצת עיריית טייבה. ועדת הסולחה התחילה בזמן שהיו גופים שעושים סולחות. לפני שבע, שמונה שנים עשינו ועדת סולחה בטייבה, מרכזית, שמייצגת את כל טייבה בעניין הזה. עשינו עמותה שרשומה אצל העמותות, שתהיה כתובה חוקית.

אנחנו משתפים פעולה עם המשטרה. אם יש סכסוך בין האנשים, אנחנו מדברים עם המשטרה שיפסיקו את המהלכים, שייתנו לנו זמן עד שנעשה סולחה, והם משתפים פעולה איתנו, גם בסולחות בין הגופים. ועדת סולחה בטייבה, הצלחנו בשמונה שנים להנמיך את כל הפשיעה. גם האנשים נותנים לנו כבוד, מקשיבים לנו ומדברים. אנחנו לצערי בחודש, עושים ארבע, חמש סולחות. לפעמים בשבוע חמש סולחות.

הסכסוכים בטייבה, לא כולם אותו הדבר. יש יריות, סכסוכים בין צעירים, בין משפחות. לצערי בזמן כזה או אחר יהיה רצח. אנחנו נכנסים לכל העניינים האלה. יש גם איומים מאנשים מסוימים שלוקחים כסף ולא מחזירים, כל העניין הזה אנחנו מתעסקים. מגיעים לסולחות בין שתי משפחות או בין אנשים שיש סכסוך ביניהם. למזלנו הטוב הצלחנו שלא יתערבו מבחוץ, גופים מסוימים בתוך טייבה, גופים של הפשיעה, החוצה. הספקנו לעשות את המנהג הזה שאם יש סכסוך מבחוץ שבא לטייבה, אנחנו מפסיקים אותו, נפתור אותו. זה עוזר שלא יהיה כאן כמו בצפון או בנגב, המשפחות בסכסוכים ויש נרצחים רבים. בחרנו לפתור את זה בטוב.

אנחנו עובדים קשה, בלי כסף. עובדים לפעמים ב-02:00 או ב-03:00. בכל זמן, מקבלים טלפון שמודיע על סכסוך, אנחנו מתחילים לגשר ביניהם ומתחילים לעשות את הסולחה. יש כמה סולחות בטייבה, סכסוכים שנשארו עד היום, כבר שנים, שאין פתרון בין המשפחות, יש סכסוכים כל הזמן. יש סולחות שסיימנו אותן וזהו.

ועדת הסולחות במגזר הערבי היא חיובית, אך שלא תהיה מעורבת - - - של הפשיעה. שתהיה ועדת סולחה שמייצגת את כל הכפר, את כל העיר, שאנשים יתמכו בה, והיא תעשה את העבודה שלה. בנוסף, המשטרה גם תתמוך ויהיו שיתופי פעולה ביניהם, את זה צריך מאוד בסולחות. דיברתי עם ראש העיר וצריכים מבחינה כספית, לארגן להם, אולי דרך עמותות. יש לפעמים סכסוכים בין אנשים ונגרמים נזקים. ועדת סולחות קובעת שצריך לפצות כספית ויש אנשים שאין להם יכולת לשלם את הנזק הזה שקרה ביניהם, ולא תהיה סולחה עד שיהיה תשלום.

אנחנו מוציאים מהכיס שלנו. כולם יודעים את זה שאנחנו מוציאים מהכיס שלנו? או אנשים טובים שמשלמים ומונעים את הסכסוך ביניהם. אם לא מסיימים את הסכסוך, יהיה בסוף רצח. אין דבר כזה שיהיה סכסוך. מנסים שלא יהיה רצח ולא יתפשט העימות ביניהם. אנחנו צריכים אנשים שיעבדו בשטח 24 שעות. הם לא יעבדו כל הזמן על תרומה, זה קשה. יש כמה אנשים שמחזיקים מעמד, אך כל הזמן אנחנו מכניסים לפה אנשים, כי הם לא יכולים להמשיך, לעבוד בשלב הזה.

צריך לעזור לעשות את הסולחות האלה כי זה מצליח מאוד. אנחנו שמונה שנים בטייבה. לא נגיד שיש 100% רגיעה, אך אם אנחנו משווים את טייבה לצפון או לדרום, יש הבדל, מרחק גדול בינינו אליהם. אנחנו ועדת סולחה עם שיתוף פעולה, עם הרבה אנשים שיכולים לגשר בין המשפחות או בין הבחורים שמסוכסכים. אנחנו גם פועלים 24 שעות וזה הכי חשוב בסולחה. אתמול היו לנו שני סכסוכים גם מאנשים שמסוכסכים מבחוץ ואנחנו היום רוצים להגיע לצפון כדי לגשר ביניהם, שלא יתפשט. עוד שעתיים אני רוצה לצאת עם הובלה לצפון ומחר לדרום, בלי תמורה.

אנחנו יוצאים עם האוטו שלנו. אולי ייקחו לנו שש, חמש, שבע שעות, צריך לעבוד על זה ולחזור עוד הפעם עד שנגשר ביניהם, ולעשות סולחה שלמה. זה לוקח הרבה זמן, לא פשוט. לסולחות לא פשוט מבחינה פסיכולוגית, מבחינת עבודה קשה. ועדת סולחה, מי ששומע חושב שכך ברגע. לא, זו עבודה קשה מאוד. מי שירצה לעבוד בסולחה, צריך להיות עם ראש פסיכולוגי.

אתה צריך לדבר עם אנשים, כל אחד יש לו את הראש שלו או הדעה שלו. אתה לא יודע, אתה נכנס אל אנשים סגורים. יש אנשים שפתוחים איתך, אבל יש אנשים שיש להם טריק, אתה צריך להכניס אותו לשלב הסולחה וכדי שיגיע למצב הזה, זה לוקח הרבה זמן. צריך עבודה. לפעמים אני הולך הביתה ולוקח כדורי הרגעה. לפעמים אני שם בכיס שלי. עוד מעט אני נוסע לצפון, אני רוצה לקחת כדור הרגעה בכיס שלי. אתה לא יודע איזה אנשים אני הולך לפגוש, איזה אנשים אני הולך לתקן, אני לא יודע כבר. אנחנו רוצים עזרה.

מבקש למסד את זה. שיהיה חלק לחוזה הערבי. לקחת את ועדות הסולחות בפרמטרים - - -

ועדות הסולחות שיהיו, מפקד המשטרה יודע. שיהיו במעמד טוב.

למסד אותה לחלק גדול של החברה.

יעשו עמותה, יודעים מי האנשים שנכנסים מי - - - העמותה. אנשים שמכירים אותה, שאין להם שום קשר עם ערבוב זר.

תודה רבה.

נסכם כדי שגם מפקד התחנה יוכל להציג את הנתונים. אבו רעד אמר את זה במילים אחרות. צריך להתייחס לחברה הערבית, גם להתייחס לפרמטרים, ניואנסים שקשורים בחברה הערבית, התרבות של החברה הערבית. החלק הזה של ועדת הסולחה, זה חלק שמוכר וידוע בתוך היישובים הערביים. המדינה צריכה לאמץ אותו, למסד אותו כדי שיעבוד בשיתוף פעולה גם עם משרדים ממשלתיים. עם כוחות המשטרה הם עובדים, לפחות בטייבה עובדים בצורה מאוד יפה. זה משהו שיכול להיות מודל ארצי שיכול לעזור ולצמצם בסכסוכים, אם מבינים ניואנסים פנימיים של החברה.

דבר נוסף, המדינה בשנים האחרונות השקיעה הרבה כספים בכל הנושא של פעילות, חינוך ותרבות. אנחנו רואים את זה אצל בני הנוער בתנועות נוער, מרכזי נוער, זה דבר חשוב ומבורך וצמצם את הפעילות האנטי-חברתית בקרב אותה אוכלוסייה.

אבל החלק הנוסף של זה הוא מתן מענה לאוכלוסייה הנוספת. אלה מקומות תעסוקה, דיור, רשויות מקומיות. טייבה כרשות מקומית, נכנסת עוד מעט לתוכנית הבראה. אין לנו יותר לאן להתפתח. אנחנו מוגבלים. עשינו גם עבודת רקע עליך. היית יושב-ראש ועדה ממונה בטובא. לכן אתה ודאי יודע שכרשות ערבית, המגבלות שלנו מאוד ברורות. יש ארנונה, יחסית בטייבה אנחנו באחוז גבוה בגביית ארנונה שמתקרבת כמעט ל-80%, אבל אוכלוסייה חלשה.

87%.

87% אך זו אוכלוסייה חלשה, חלקה מקבל הנחות. רוב ההכנסה מארנונה זו הכנסת ארנונה מדיור. אנחנו יודעים שהסכומים מאוד נמוכים מדיור. גם מבחינת הדיור אין לנו יותר לאן להתפתח. זה השטח של טייבה, זה מספר התושבים של טייבה. אם יש הגירה, יש הגירה לפה של אוכלוסיות מוחלשות יותר. צריך לתת יותר שירותים, להוציא יותר כספים. יוקר המחייה לא נעצר רק אצל התושבים. גם אנחנו כרשות סובלים מיוקר המחיה.

ודאי שמעת על כל משברי התברואה שיש בתוך יישובים ערבים. גם בטייבה אנחנו מתמודדים עם זה. וזה עוד דבר שמחניק אותנו, וקשור לנושא של עליית מחירים. אפילו מפקד התחנה מתערב בזה. ראש העיר כל יום מתערב בזה, ממלא מקום ראש העיר. כל הזמן מתעסקים בזה, בפינוי אשפה, גזם וכולי, כי המחירים עלו בצורה מאוד קיצונית בשנים האחרונות אחרי הקורונה וכתוצאה מהמלחמה. ההכנסות פחות או יותר אותן הכנסות. המדינה מנסה לתת לזה פתרון.

בחנתם את האפשרות להקים אזורי תעשייה משותפים עם שכנים?

כן. יש לנו תוכנית מוכנה עם לב השרון. חלק מהאדמות של טייבה, חלק מהאדמות של לב השרון. התכנון היה אמור להיות עם טול-כרם, הרשות הפלסטינית. לצערי התחילה המלחמה וכל הסיפור הזה נעצר. יש תוכניות לנמל יבשתי שגם ייתן מענה בתחום ההיי-טק. עובדים בתחום ההיי-טק כמו הרשות הפלסטינית, יעבדו בתוך זה ויהיה סוג של נמל תעשייתי שמשותף ללב השרון ולטייבה. כרגע יש תוכניות, זה נעצר שם, וצריך החלטת ממשלה.

זה יכלול את שער אפרים וקלנסווה.

כל לב השרון ואנחנו גם מאוגדים בתור אשכול השרון שכולל את לב השרון, דרום השרון, טייבה, טירה. כמעט כל אזור השרון.

יש פה שיטור קהילתי?

יש לנו שיטור קהילתי ויש לנו שיטור עירוני.

לא מלא, של שני הצדדים.

יש לנו שיטור עירוני, גם הם עושים עבודה מאוד יפה. יש תחלופה של כוח אדם בגלל הסיכונים, השכר וכו'. יש לנו גם קשיים מבחינת השיטור העירוני. אנחנו עיר שעוד מעט נכנסת לתוכנית הבראה. יש הוצאות של רכבים וכו'. המדינה צריכה לקחת את הנושא הזה, לתגבר אותם מבחינם כוח אדם ולתת להם את כל האמצעים. הרשות תשתתף במשהו קצת יותר סמלי. לפעמים הנוכחות שלהם - - -

ייתנו חצי חצי. המשרד נותן לכם 70%.

זה לפני עלויות. אחרי העלויות יוצא שאנחנו משלמים 80% ואתם 20%. אחרי הוצאות עובד-מעביד, כי עם הפקח הראשון, השני והשלישי, הסכומים יורדים והאחוזים משתנים ויש את הרכבים.

בשביל לעזור לכם, שאם אתם לא מגייסים את כל הפקחים, תקבלו יותר. זה מודל עבורכם.

אנשים מגיעים מהרחוב והעלויות הרבה יותר גבוהות.

סליחה, זה אחד השיטורים הכי טובים שיש בחברה הערבית.

הנוכחות שלהם היא מאוד חיובית, עם השיטור הקהילתי. בשיתוף עם ועדת הסולחות והשיטור הקהילתי, הנוכחות שלהם ברחוב קריטית לתושבים, מרגיעה את התושבים.

הציבור מכבד את הפונקציות האלה, את השיטור העירוני, את ועדת הסולחות? מקבל את המרות?

כן. סימור יכול לדבר קצת על השיטור הקהילתי. יוחאי, רותם.

אני אתייחס לזה.

זה מאוד מרתיע ומאוד מכיל. התושבים, זה מרגיע אותם, הנוכחות. יש את העבריינים שאלה עבריינים. אבל רוב התושבים זה משהו שמרגיע אותם. שאלות?

תודה רבה. הצגה יפה.

(הצגת מצגת)

חברים, בוקר טוב לכולם. בדרך כלל אני מרגיש פה בבית. בואו נדבר קצת לגבי תחנת טייבה. נרוץ על הנתונים. זה החזון שלנו, לחזק את המשילות, שלטון החוק בכל גזרת התחנה, כולל חיזוק אמון לציבור בשוטרי וקציני התחנה. מאוד חשוב, צמצום הפשיעה החמורה באלימות במגזר הערבי. אנחנו רואים את זה עין בעין, את האתגרים של מה שיש לנו כאן.

מאפייני הגזרה, ציין את זה שאדי, לא אחזור, כביש 6, כביש 444 וכביש 44 עברו הרבה שינויים. זה פרויקט של פתיחת שני הנתיבים, צפון, דרום. שמונה שנים הפרויקט הזה רץ, עד שדיבר איתי ניסים פרץ שעוד שנייה השרה הורגת אותו לחלוטין. עשינו כאן ארבעה חודשים של תיווך, משא ומתן עם התושבים, שכונת הבדואים, בעלי עסקים. הכביש הזה נפתח לתנועה. ניסים פרץ היה איתנו על מלא. גם התושבים, עם הסכמים שנחתמו בתחנת המשטרה והוגשו לבית המשפט כהסכם פשרה.

היום אנחנו רואים את זה לרווחת התושבים. יתרה מכך, להיות מפקד תחנה במגזר הערבי זה לא נטו משטרה. יש פה תחומים רבים מאוד שאנחנו מתעסקים איתם ואזכיר לכם כמה –

צומת של בית העלמין שפתחנו, יש להם בית עלמין שנמצא בצד המערבי של כביש 444, והם היו נאלצים לעבור מעל מעקה הבטיחות, לרדת, בלי יכולת לעבור שם. גם כאן במסגרת הטיפול כביש 444 הבאנו את ניסים פרץ, לתקצב את זה עם מהנדס נתיבי ישראל ומהנדס מחוזי של המשטרה. בנינו צומת עם רמזור לרווחת התושבים, שיוכלו לרדת ללוויות בלי לטפס מעל גדרות הפרדה ומעקות בטיחות, כראוי בשנת 2024.

יש לנו צירים ראשיים רבים, יש לזה משמעויות. מבחינת מאפייני הגזרה, סוגיית הירי והסכסוכים, האלימות החמורה, תרבות הנהיגה. אנחנו על קו תפר, יש פה איום משמעותי בהיבט של הפח"ע. האתגר של טייבה זה אזור טול-כרם, נור א-שמס, עם פעילות חיכוך ממוקדת שם.

לפני שאתה ממשיך גילי. כמה זמן אתה בתפקיד?

כמעט שנתיים. שנה ועשרה חודשים.

אילו עוד יישובים יש פה, חוץ מטייבה?

קלנסווה וזמר ושבעה יישובים יהודיים לאורך קו התפר. מצור יצחק בדרום, עד בת חפר בצפון.

זו תחנה אזורית?

מה שהיה פעם קדמה, התפצל, כי הקימו תחנה בטירה ובקאסם. לכן הן שם תחנות עצמאיות ואנחנו תחנה עצמאית על טירה כשהטריטוריה שלנו היא טייבה, קלנסווה, זמר ושבעה יישובים יהודיים.

והשם הרשמי הוא תחנת טייבה או תחנת קדמה?

טייבה. ברגע שהם פיצלו את קדמה לטייבה וכפר קאסם, נתנו שמות שונים.

התחנה כוללת את כל משרדי התחנה, גם מבחינת החקירות והמודיעין. גם מבחינת האג"ם, ניידות הסיור שלנו וכמובן השיטורים בקלנסווה ובטייבה. משרד תנועה, וכל מה שתחנה צריכה, סך הכול 150 תקנים שבתחנה. - - -

מתוך 148 תקנים, אנחנו במצבה של 120. צריך להוריד שלושה שוטרי שח"ם. מרבית החוסרים שלנו כרגע זה בשיטור העירוני, בסיור, חוקרים ובלשים. אלה האוכלוסיות שאנחנו כרגע חסרים בהם. הפער הוא 28. מתוך 28 אלה הם כמובן שח"ם בתוכם. אם אני מוריד שוטרים מבצעיים, בסך הכול, זה סדר גודל של 24 שוטרים, זה משמעותי. אנחנו עם תשעה בהליך גיוס כדי להשלים את התקנים.

שאתה בחרת אותם?

כן. אנחנו והמינהלת שלנו. יש מינהלת מרחבית.

אני יודע. אתה נתת את הסכמתך לתשעה?

כל אחד עובר ריאיון.

כמה מועמדים היו?

אנחנו כרגע תשעה שנמצאים בתוך תהליך. היו 28-27, חלקם לא המשיכו, לא צלחו את התהליך.

גם אנחנו יכולים להתפאר בהתפלגות שעשינו. גם אצלנו השוטרים הם בטווח גילים 18 עד 30. יש לנו 31 שוטרים. 60 שוטרים בגילאי 31 ועוד 26 בגילאי 46-45. אפשר לראות שסדר גודל של 85 שוטרים, זה טווח הגילים שלהם. יש לנו גם שוטרים וגם שוטרות, 33, חלוקה מגדרית יפה. אנחנו גוזרים את היעדים של הפעילות של התחנה.

כמה מתוכם תושבי המקום?

אין לנו שוטרים תושבי המקום פה. יש בטייבה שוטרים וקציני משטרה שגרים בטייבה, תושבי טייבה שאחד מהם הוא היועץ לענייני ערבים המחוזי שלנו.

כמה מתוך השוטרים שלך, דוברי עברית וערבית, גם וגם?

32%.

שפת אם ערבית?

כן. מהצפון בעיקר, שעובדים פה גם בטייבה וגם בקלנסווה. בתוך הסיור האחוז שלהם קצת יותר גבוה, סדר גודל של 40% מכלל יחידות הסיור. יש לנו שוטרים וסיירים דוברי ערבית, שוטרים של שיטור עירוני דוברי ערבית, עידן מפקד השיטור העירוני עושה לי אולפן. יש לנו יכולת.

אנחנו גוזרים את היעדים שלנו מהתוכנית האסטרטגית המחוזית. כשבא מפקד מחוז ואומר, "אלה "האבנים הגדולות" שאני מתעסק איתן", אתם רואים בשקף, צמצום פשיעה חמורה, אלה כל יחידות המחוז, צמצום האלימות במגזר הערבי, צמצום תאונות דרכים קשות וקטלניות, אדבר על זה בהמשך וגם על מה שקורה פה, מוכנות לחירום, גיוס כוח אדם ושימור השוטרים שלנו. אלה העבודות הגדולות.

מתוך צמצום הפשיעה החמורה, כמה ארגוני פשיעה מוכרים כארגונה פשיעה, יש בגזרה שלך?

תודה לאל, אין. הסכסוך הכי קשה שטייבה, לקח לה הרבה זמן להשתחרר ממנו, היה סכסוך עבד אלקאדר חרירי, שהוא כבר כמעט שבע או שמונה שנים מאחורינו. תכף נראה את הנתונים שמדברים בעד עצמם.

סך כל התיקים, אתם יכולים לראות שיש לנו קצת ירידה בכמות התיקים בסך הכול של התחנה. אבל אפשר לזהות עלייה באנשים שמגיעים לתחנת המשטרה להגיש תלונה, ועל מה? תקף אותי, איים עליי, לא נותן לי לעבוד, המזגן של השכן מטפטף, הפרגולה מפריעה לי לעבור. יש פה מגמה של עלייה בפניות של תושבים לתחנת המשטרה, זה לכאורה מעלה לי את כמות התיקים.

אני רואה את זה כאמון הציבור, גם בתלונות שלהם, בתאונות הדרכים הקלות שלא נדרש בכלל טיפול משטרה. יכולים לגמור את זה בביטוח והם באים לתחנת המשטרה ומדווחים על זה. אלה מבחינתי סממנים שמתווספים לעוד סממנים לרמת חיזוק האמון של מה שקורה בטייבה.

פירוט העיר טייבה, אנחנו בירידה של 8% בכמות התיקים. גם בקלנסווה. זמר, עלינו בכמה תיקים. יש שם משהו נקודתי שאנחנו מטפלים בו אך מגמת הפשיעה במגמת ירידה.

עשינו מתוך כמות התיקים את עבירות החשיפה, שאנחנו יזמנו פתיחה שלהם. אתם יכולים לראות שבתיקי אמצעי לחימה, נשקים, אנחנו במגמת עלייה. אף אחד לא יבוא לתחנת משטרה להגיש תלונה על זה שתפסו נשקים או גנבו לו נשקים, נכון? זו עבירה שאנחנו חושפים אותה, לכן יש לנו פה עלייה. ככל שהעלייה תהיה יותר גדולה, אנחנו עושים את העבודה שלנו באופן ממוקד ויותר אפקטיבי.

לעומת זאת, בסמים, אנחנו בעלייה בכמות מקרי הסמים, אלה תיקים שהם חשיפה. ירדנו בכל תיקי החזקת סכין בקנה מידה מצומצם וירדנו, שימו לב, גם בתיקי השב"ח, אנחנו רואים את מגמת הירידה בתוך התחנה.

אלה אירועי הרצח לאורך כל השנים. זה מחולק לכם טייבה, קלנסווה, טייבה, קלנסווה. שנת 2023 היו חמישה אירועי רצח בטייבה, אזכיר לכם אותם. חמישה אירועים של רצח. היה את הרצח של אדיר גאנם, זיכרונו לברכה, המאבטח של ראש העיר טייבה. הרצח הזה פוענח. היה לנו את הרצח המשולש, האב עם הילדים, אלוהים ירחם עליהם, האב נעצר, קיבל כתב אישום. רצח של אמיר עבד אלקאדר בסכסוך עבד אלקאדר, מפוענח. רצח של שארין סופיאן, הגופה שנמצאה בתוך הרכב השרוף, תושב שטחים, התיק הזה מטופל בימ"ר, מקווה שאהיה איש בשורות בעניין הזה, לקראת פיענוח. רצח יוסף חאג' יחיא פוענח עם עצורים.

השנה בטייבה היו לנו שני אירועי רצח. ירדנו מחמש לשניים. שני אירועי הרצח, אחד זה יאסר זיאד, תושב שטחים. מי שזוכר, בבית של שכונת הבדואים רבו, הייתה שם קטטה. דקר אותו. הוא ניהל את המבנה שם. עצרנו את נור שייפא במזרח ירושלים במרדף מאוד משמעותי ולצערי הרצח של ממון מסאווה. אנחנו מכירים אותו טוב. יש לנו חבר מועצה שנמצא פה בעירייה שקשור לעניין הזה, נתתי לו אבטחה. יש לנו עצורים בתיק הזה עם כתב אישום, מהצד השני. שני התיקים האלה מפוענחים. אנחנו השנה ב-100% פענוח תיקי רצח בטייבה. כל טייבה, שני אירועי רצח כל השנה. שנה שעברה חמישה. אנחנו רואים את מגמת הירידה. זה מבחינתי חיזוק אמון הציבור. מבחינתי, כשאני מגיע אל תוך טייבה ואנחנו מטפלים בתוך האירועים האלה, אני רואה את הקשר שיש למשטרה עם הציבור.

משטרה לא יכולה לפעול במקום שהציבור לא נותן לה לגיטימציה לפעול. הנתונים האלה מציגים דברים אחרים. תפיסות הנשק שלנו. העמודה הצהובה זו שנת 2024, הכתומה היא כל שנת 2023 וזו תקופה מול תקופה עד 13 בנובמבר. תפסנו 34 אקדחים לעומת 20. תפסנו 25 רובים לעומת 23. 26 רימונים לעומת 13, בתקופה הפעילה לעומת 16 כל שנה שעברה. תחמושת, מחסניות, סך הכול 85 פרטי אמל"ח שנתפסו, מול 56 בתקופה הקודמת. אני לא אומר שניקינו את כל טייבה מאמל"ח, או שניקינו את כל טייבה מהנשקים הלא חוקיים. אבל אתם יכולים לראות שזה במרכז המיקוד של התחנה. הנשקים האלה יוצאים לנו בסכסוכים וגורמים לנו לאירועי רצח ולזה לא ניתן יד.

הנשקים האלה ואמצעי לחימה, נמצאו במקומות גלויים או מוסלקים מחוץ לבית?

שאלה מצוינת. אנחנו התחנה הכי גבוהה בארץ. הגשנו 21 כתבי אישום על החזקות אמל"ח בנסיבות שונות. חלקן בבית, חלקן מחוץ לבית, שהצלחנו לקשור ראייתית את הנשק הזה. מתוך 26 כתבי אישום, זה הכי גבוה בארץ, יש לנו סדר גודל של 48 עצורים שהיינו בטוחים שאנחנו יכולים ללכת איתם לכתב אישום, לצערי הפרקליטות לא הייתה איתנו, היו לנו חילוקי דעות איתה והוחלט שלא להגיש.

כל תיק זו מלחמה, גם מול הראיות, גם מול הפרקליטות, ובעיקר המשמעות של החזרה שלהם חזרה לרחוב אחרי שעצרנו אותם עם הנשקים והם לא קיבלו כתב אישום, מה זה עושה לי כשהם חוזרים לשטח. זה מבחינתי המסר המאוד משמעותי. רק כדי שתראו, יש פה את כל תחנות מרחב שרון. השתדלתי לשים לכם תמונה שתשקף איפה נמצאת תחנת טייבה לעומת כל מרחב שרון.

בשנת 2023, תחנת טייבה עשתה 296 עצורים, מתוכם 134 עצורי תום הליכים. זה עצור שבית משפט קבע שהוא חייב להישאר מאחורי סורג ובריח לכל אורך התהליך של המשפט שלו. מתי זה קורה? כשיש לנו ראיות בתיק וכשהעבירה היא חמורה. שנת 2024, עשינו 456 עצורים ו-210 עצורי תום הליכים. 210 מול 134. זה אומר שהראיות היו חזקות יותר, הפעילות של השוטרים הייתה טובה יותר, הפרקליטות הלכו עם כתבי אישום ובית משפט קבע שיש פה מסוכנות בעבירה שמחייבת להשאיר את האדם הזה מאחורי סורג ובריח. זו מלחמה בלתי מתפשרת בפן הפלילי. תיכף נדבר על הקהילתי.

זו טבלה מסכמת. אנחנו בסך הכול עם 19% מהאנשים שנעצרים ומקבלים כתבי אישום כשהיעד שלנו 18. תיקי תום הליכים, הראיתי לכם את הנתון, אומנם אני לא 55%. בכל זאת, זה נגזר. הרבה פעמים אנחנו נכנסים לסכסוך ועושים מעצרים בשני הצדדים קודם כדי להרגיע ולא להסלים את האירוע. לא כולם יגיעו לכתב אישום. אחוזי גילוי, 56-55% מהתיקים שלנו אלה תיקים גלויים שהעבריין נחשף. העברה לדין, תיקי אלמ"ר, אנחנו עם 16 תיקי אלמ"ר.

חילוט, היעד שלנו הוא להגיע לחצי מיליון שקלים בשנה. זה כסף שאנחנו מאמינים שהמקור שלו הוא מעבירה פלילית והוא הולך לטובת קרן החילוט. תחנת טייבה עומדת על 11 מיליון שקלים חילוט. מה זה אומר? שמי שמעורב בעבירות פליליות, יש גם תקיפה כלכלית. מעבר לכתבי האישום, עצירי תום הליכים, אנחנו מבינים שלתקיפה הכלכלית יש משמעות ביכולת להוריד את הסכסוכים ולהוריד את הכדאיות של אותו עבריין לירות, לשרוף ולרצוח. יש כאן שיקול כלכלי.

למה הכסף לא מושקע, אנחנו מתוך הכסף הזה קיבלנו 500,000 שקלים בקושי.

זה הולך לקרן החילוט. זה לא בשליטתנו. גם המשטרה לא יכולה להחליט לאן זה ילך.

אני יודע, מקרן החילוט. קיבלנו 500,000 שקלים. היינו משקיעים בוועדת סולחה ובכל מיני דברים אחרים. זה כסף שהוא מקומי.

נבדוק את זה עם קרן החילוט.

אתה אומר, עדיף שזה יגיע ישירות אליך.

לא אליי. לוועדת סולחה. מימון השיטור העירוני. כל מיני דברים בתוך הרשות שנלחמים בפשיעה.

נמצא את הדרך להעביר לנו משהו.

זה משהו מול משרד המשפטים - - -

זה לא נתון מקרי. גם בשנה קודמת סיימנו את השנה עם 11.7 מיליון שקלים כספי חילוט ויש פה מעגל, אנחנו עם תשעה תיקי חילוט.

מעט על השיטור העירוני. אני רוצה לדבר על פעילות קהילתית. אין ספק שזה אתגר גדול מאוד לעבוד בתוך מגזר ערבי ודיבר על זה גם שאדי, זה להכיר את התרבות, מנהגים, ועדות הסולחה, המקום שלהן. יש פה שילוב מנצח בעניין של ועדות הסולחה בדבר אחד. כשקורה אירוע פלילי, המשטרה נכנסת לטפל באירוע הפלילי, כולל כתבי אישום, ראינו את הנתונים.

ועדת הסולחה יודעת לקחת את זה מהנקודה של האירוע וקדימה, כדי למנוע התפשטות של נפגעים מהמשפחה הזו ומהמשפחה הזו, וסוגרת לנו את הסכסוך אחרי שקרה האירוע. כל מה שקרה לפני האירוע, משטרת ישראל, האחריות שלנו לאסוף ראיות, להעמיד לדין. מי שירה, ישלם את הדין. אנחנו מסתכלים מוועדות הסולחה, מנקודת האירוע, קדימה.

יש פה ועדת סולחה מדהימה. חלק מהנתונים שאנחנו רואים את הירידה, הם לא סתם. הם שילוב של היכולת לזהות את הסכסוך כשהוא קטן וכשהאש קטנה מספיקה כוס מים כדי לכבות אותה, לעומת כשזה מתפשט לנו לסכסוך בהיקפים של משפחות ואז צריך מטוסי כיבוי כדי לסגור את זה ופספסנו את הרגע.

האתגר הגדול ביותר שלי כמפקד תחנה, עם הרבה התייעצות גם עם גורמי העירייה, עם ראש העיר, זה לזהות את הסכסוך כשהוא קטן. כשהמריבה בכביש התחילה. כשהדרישה לתשלום חוב הגיעה. כשהמריבה של תלמידי בית ספר ביניהם בהפסקה קרתה. לי זה מושך את האוזן להבין מי המשפחות ואיך אני נוגע בהן, בין אם באמצעות המש"ק, ועדות הסולחה, גורמים בתוך הקהילה. יש פה הרבה דברים מדהימים של כולם. עוד לא הכרנו את הפרויקט שאנחנו עושים בשיתוף עם מטעוה שנכנס לתפקיד, החליף את חנין, שמתמודדת עכשיו על רשות לביטחון קהילתי ארצי בירושלים.

מטעוה נכנס לתפקיד בצורה מדהימה עם הרבה רצון לבוא, להשקיע ולעבוד. יש לנו פרויקט שנקרא "עצירת הדימום". פרויקט שעובד בשלושה מישורים. תקיפת עבריינים, פעילות בקהילה. אנחנו עושים כאן הרבה פעילויות בתוך הקהילה. יש לנו שוטרים בתוך בתי ספר. יש לנו את פרויקט שגרירי החוק ביחד עם פרקליטות מחוז מרכז. נכנסים לתוך בתי הספר בטייבה, מראים להם מה זו מדינת ישראל נגד. מה זה כתב אישום, מה זה נקרא לעבור על החוק.

אחר כך סיורים בבתי משפט, מחוזי, שיחה עם שופטים מהמגזר הערבי כולל שופט כבוב, שמסביר להם מה זה. לוקחים אותם לשם ואז עשינו להם דימוי של בית משפט בתוך בית ספר. מדהים. התלמידים רואים, עם הפרקליטות ועם המשטרה, עדי תביעה, עד הגנה. תלמידי כיתה י"א אלה, כשעוברים לכיתה י"ב, הופכים להיות החונכים של י"א החדשים ויש לנו מחזוריות. בפרויקט הזה שנקרא "שגרירי החוק", זה פרויקט שבסיומו מגיעים, מגישים תעודות לתלמידים יחד עם ראש העיר, יחד עם מנהלי התוכנית. זה מהדהד נהדר.

בנוגע לתאונות דרכים, אנחנו בירידה, שלוש מול שתיים בתאונות הדרכים הקטלניות. לקחנו נקודה אדומה בפארק שנמצא בשכונה הדרומית הטיילת הדרומית בכלל. הייתה שם השקעה גם של העירייה מבחינת לחסום, שלא יעלו שם אופנועים ורכבים, תאורה וכל מה שאנחנו מכירים. ליד הטיילת הזו היה פארק שהיה נקודה אדומה עם ונדליזם בתוך הפארק. שרפו שם את המגלשות, הרבה מאוד סמים שנמצאים שם.

החלטנו לקחת את הפארק זה, הבאנו חברים שהתכנסו לטובת המשימה הזו, עשו גיזומים, ניקיונות. מישהו מעיריית תל-אביב שתרם את מתקני ספורט ישנים שפונו משם, הוא מחדש אותם ומביא אותם אלינו לטובת העניין הזה. כדי לעודד שמירה שלא ייהרסו שוב המתקנים, ביקשנו את הרשות של משפחות ההרוגים בתאונות דרכים מטייבה לקרוא לגן הזה על שם ההרוגים בתאונות הדרכים. המשפחות נרתמו לעניין הזה. בימים אלה מסיימים את הפרויקט והנקודה האדומה הזו תהפוך לירוקה. בנוסף לזה יהיה לנו פה שיתוף פעולה. אני אישית דיברתי עם כל המשפחות שהביעו מוכנות ובשבילם נעשה את זה.

בתחום של הקהילה – אימוץ בתי הקשיש של טייבה על ידי שוטרי התחנה. נכנסים, נותנים להם מדריכי מוגנות וכלים רבים. זה הציבור שאנחנו משרתים אותו, זה קורה בצורה נהדרת. הבלתי ייאמן קרה פה בטייבה, הצלחנו להקים סיירת הורים כמו בכפר סבא, הרצלייה. סיירת הורים. אתה רואה את האימהות האלה עם אפודות זוהרות, מסתובבות במקומות המועדים, קוראים לילדים האלה, שופכים אלכוהול. עושים את כל הפעילות הזו.

זה פרויקט שהתחיל עם חנין וממשיך עכשיו מטעוה. התחלנו עם ארבעה אנשים שהסכימו להיכנס לזה, היום אנחנו עם 14 אנשים בסיירת הורים, שמסיירת בתוך טייבה ממש כמו ביישוב יהודי לכל דבר ועניין. השיחות שאנחנו עושים עם הגרעין הקשה של טייבה תורמות לכל הנתונים שראינו פה. משטרה לא יכולה להיות אפקטיבית במקום שהציבור לא מקבל אותה. מה שקורה בטייבה, מבחינת אירועי הרצח וגם מבחינת הקרבה לאוכלוסייה, עובד על משהו אחר. בהיכרות, בשיח, במעורבות של המשטרה, קורה משהו טוב.

לא סיימנו לטפל בכל תופעות הפשיעה. לא סיימנו לטפל באירועי הירי בחתונות שחזרו בתקופה האחרונה ואני מרגיש את זה. בהחלט המיקוד הוא בדיוק על אותן נקודות שהעלה שאדי בדבריו. זה מה שהמשטרה ממוקדת עליו. כל זה לא היה קורה בלי שיתוף הפעולה הנהדר שיש פה. ההיכרות שלי עם כל מי שיושב פה מסביב לשולחן היא מתוך שיתוף הפעולה והעבודה יחד. נכון, יחיא? יש ויכוחים לפעמים, חילוקי דעות וזה בסדר גמור. צריכים להיות לטובת העניין.

מבחינה מבנית ארגונית, יש פה משהו שלא קיים בתחנות אחרות? או זה רק עניין של רצון טוב וההתגייסות של האנשים? אולי מבחינת אופן חלוקת התקנים, דפוס הפעולה בין השיטור העירוני לשיטור הקהילתי? הבנתי שיש פה משהו היום שלא קיים במקומות אחרים. אנחנו מחפשים להבין מה קורה כאן, שלא קורה במקומות אחרים מעבר לאיכות האנושית שתמיד תהיה הגורם המשפיע.

אולי התחייבות של הפרקליט המלווה?

גם. זה שילוב של הרבה דברים, אם אני צריך - - -

מה שמציין חבר הכנסת גלעד קריב הוא נכון. מה ראוי מפה לקחת ולחקות אותו במקומות אחרים כדי שההצלחה הזו תימשך פה ואולי תתפשט גם למקומות נוספים?

אנסה לתת לזה כותרות.

אחת, כל מכלולי התחנה צריכים להיות מסוגלים לזהות את הסכסוך, את השלב הראשוני שלו, לפני שזה מגיע לאלימות החמורה. לפני שזה מגיע לאירוע. לפעמים סכסוכים על רקע השיבוש בדרך זה כמעט תאונה, בערב ירי על הבית, למוחרת ירי ברגלים, אחרי שלושה ימים רצח. המרחק לרצח יכול להיות לפעמים - - -

אבל אם אנחנו מזהים את הסכסוך הזה בתחילתו ומתנפלים עליו – מעצרים, נגיעות, ועדות סולחה, המערך של יהודה ענן המחוזי, לגעת באנשים, שילוב של תקיפה כלכלית.

יהודה ענן זה יועץ לענייני ערבים.

חאג'. זה שלב ראשון. היכולת לזהות את הסכסוך מוקדם ולהיכנס כשהוא קטן, לפני שהוא מתפתח לאירועים חמורים.

שתיים, שיתופי פעולות שאנחנו עושים עם הקהילה. היכולת שהקהילה מכירה, יודעת, יושבת איתי, עם גורמים בתחנה. אנחנו מנתחים ביחד. הסיכוי שאנחנו נגיע לפתרון יחד עם הקהילה, הוא הרבה יותר משמעותי. כשאני מקובל יותר ברחוב הערבי, אני אגיע לזירות חמורות ויהיו לי ראיות. אני לא אגיע לזירה שקופה, לא אגיע ל"אין מצלמות". זה חלק מהאמון. זה כמו גלגל שמייצר אמון. כשרואים את מספר אירועי הירי, איך הוא נע ב-23% ירידה ואירועי הרצח בירידה, זה אומר לציבור שמשהו כאן קורה כאן אחרת וזה מעגל שמזין את עצמו.

אז אחת, לזהות את הסכסוכים בשלב מוקדם. שתיים, לייצר חיזוק עם הקהילה. שלוש, הפרויקטים שאנחנו עושים, כולל פרויקט עצירת הדימום שהוא פרויקט מצוין כי פעם אחת מטפל בנקודות אדומות ובעבריינים, פעם שנייה בחינוך, נכנסים לתוך בתי הספר עם הפרויקטים. זה פרויקט שהוא מצוין. יש לנו את כל הסיבות בעולם שזה לא יצליח, צריך לחבק את זה חזק מאוד. אלה שלושת הדברים שאנחנו עושים אחרת.

לגבי התקינה, הייתי שמח שהתחנה תהיה גדולה יותר. סוג הטיפול המשטרתי באירועים, שונה בהרצלייה-כפר סבא-תל-אביב, מאשר במגזר הערבי, טייבה-טירה-קלנסווה וכמובן מג'ד אל-כרום.

בזמר ובקלנסווה יש תחנות שיטור, יש תחנות מקומיות?

יש מש"ק לכל אחת מהן. בקלנסווה, שיטור עירוני קלנסווה. ובזמר יש לנו מש"ק ושוטרי מש"ק.

כמה הנוכחות הפיזית של התחנה כאן בתוך טייבה משמעותית?

70% מהפעילות המושקעת פה.

עצם הקיום של תחנה רצינית בתוך היישוב, כמה היא פקטור?

אחוזים גבוהים מאוד, מכריע אפילו.

זו אחת הנקודות. שבחלק גדול מהיישובים אין תחנה ויש לזה משמעות.

כשיש תחנה בתוך עיר, גם אם היא נותנת שירותי משטרה לשתי ערים - - -

מבחינתי, העובדה שאף שיש לכם שבעה יישובים יהודים תחת אחריותכם, תחנת האם היא בתוך טייבה, זה חלק גדול מהסיפור. העובדה שבחלק גדול מהיישובים הערביים במדינת ישראל, אין נוכחות פיזית של משטרה, לא של מש"ק, שזו תחנת האם. זה חלק גדול מהסיפור.

בהחלט.

שאלות, חברים.

שיטור עירוני?

אני יכול להגיד משהו בקשר לשאלה האחרונה? אני רוצה להגיד משהו בקשר לשאלה שח"כ קריב שאל.

ב-40 השנים האחרונות טייבה עברה ארבעה פרקים מאוד חשובים וכל פרק היה שונה. שנות השמונים היו בסימן המלחמה בסמים. טייבה הייתה אלופת העולם בסמים. בשנות התשעים, תחילת שנת 2000, היה סכסוך - - - אחר כך התחיל עניין ועדת הסולחה. עכשיו התקופה של ביבי.

סוד ההצלחה בכל התקופות האלה זה מפקד תחנה שבכל רמ"ח אבריו בא מהבית עם תוכנית, עם רצון גדול מאוד לעשות. אזכיר ארבעה שמות בכל התקופות האלה, כל אחד היה תותח-על באותה תקופה.

בסוף שנות השמונים תחילת שנות התשעים, בחור שקראו שלומי צלניק, עשה עבודה מדהימה. הירידה בסחר בסמים הייתה באחוזים מדהימים, ממש לספר השיאים של גינס באותה תקופה. היה עוד אחד, שי אזולאי בתקופה של הסכסוך. גם הוא עשה פה עבודה. בתקופה שלאחר מכן, דוד פילו, בתקופה של הוועדה הקרואה. ועכשיו בתקופה של גילי. כל אחד טיפל בנושא שלו כי הוא בא ברצון גדול לעשות עבודה. אתה יכול לשאול, מה שגיל עושה פה זו עבודת קודש. 24 שעות הוא חי את טייבה. זה הפרויקט שלו. הוא לא בא בשביל לעשות וי, לרשום נתונים ולהגיד "עלינו, ירדנו, פה ושם". הוא עושה את זה מאהבה, מרצון, הוא רוצה להצליח כדי שגם טייבה תצליח. פה הנקודה המכריעה. - - -

כמה שילמת להם?

אנחנו נפגשנו, היתרון שלו שזה עוד בחיתולים. זה מודל שצריך לקחת אותו ולאמץ אותו. עובדתית זה מצליח, אין מה לעשות. אדם בא, יש לו תוכנית, יודע לעשות את החיבורים הנכונים בתוך היישוב. כמה שאתאר לך, לא יכול להסביר את זה, את המעורבות שלו בתוך טייבה. הוא יודע על כל סכסוך, כל בעיה שנוצרה, הוא יודע איפה להתחבר, למי להתחבר ואיך להביא תוצאה סופית חיובית. הגורם המנצח זה מפקד תחנה עם רצון. זה שם המשחק.

אני וראש העיר נפגענו. זרקו עליו רימון. אני, אחרי שנזרק עליי רימון, נחקרתי כחשוד בזריקת רימון על ראש העיר. זה לא מוסיף לאמון שלי במשטרה. זה השפיע עליי מאוד ויצאתי מזה הרוס נפשית. גם החוקרת שחקרה אותי התביישה ממני, הצטערה שנאלצה לחקור אותי על דבר כל כך רחוק ממני. ראש העיר נזרק עליו רימון, 20 דקות אחרי שיצא מהמשרד שלי, בבית. הוא היה עם ראמי, הם היו שניהם יחד אצלי. עשינו קואליציה להצבעה, לחצנו ידיים והיינו שמחים מאוד.

אחרי 20 דקות נזרק עליו רימון ופתאום אני נחקר כחשוד. רצתי אחריו, אחרי שאנחנו עם כל הכבוד, בשעה טובה יצאנו מאוד שמחים, לפני כן לא היה בינינו אף סכסוך. חברים, רציתי להמחיש על האמון במשטרה מבחינתי לפחות על מה שחוויתי. הדבר הזה שכואב במגזר הערבי בכלל ובטייבה בפרט, צריך מערכת הרתעה במלוא מובן המילה. מערכת שתרתיע ושתמנע, שתתריע בטרם ביצוע הרציחה או האלימות, או לכל הפחות שתדווח.

אחרי הדיווח כבר נרצח מישהו, אבל הפענוח בפני עצמו מחזיר אותנו לאן? להרתעה. זה דורש משאבים, השקעה, ועדות סולחה. דורש תקציבים ותשומת לב ברמת המשטרה והן ברמת השיטור הקהילתי, ועדות הסולחה, בחינוך ובהסברה. הדבר הזה הוא לא מהיום ולא מאתמול, זה השתרש שנים רבות - - - בשיטור, במשטרה, מכל הבחינות. אנחנו אחרי שמונה רציחות, יום אחד צריכים להתעורר ולהתחיל לפעול בכיוון הנכון.

בזמן המועצה הממונה הייתה פה ועדה קרואה. איך היה המצב הכלכלי של המועצה?

המצב היה יציב. אבל לא היו פרויקטים, לא היה חינוך בלתי פורמלי. השירות היה הרבה פחות. אולי זו תוצאה מההפקרה. אנשים בתקופת הוועדה הממונה ישנו פה עשר שנים. זו ההשפעה של זה עכשיו שאנחנו סובלים. בטייבה המצב עוד טוב בזכות האנשים, הועדות, הקהילה, הסולחה. האנשים התחילו לאהוב זה את זה. השתנה משהו בטייבה, אומנם יש עדיין אלימות, זה לא בכלל.

יש אלימות בטייבה. צריך לתת יותר כוח אדם למשטרה. שייתנו - - - לילה בטייבה. המשטרה של היום היא לא המשטרה של הלילה, זה שונה. אני לפעמים עובר ב-01:00 רואה את מפקד התחנה. ב-07:00 מפקד תחנה. צוהריים מפקד תחנה. הוא בא לאירועים, כל אירוע. מאירוע לאירוע. במגזר הערבי גם המשטרה צריכה לתת מענה בלילה, כי כל האירועים החריגים שקורים, הם 80% בלילה. יש הרבה אירועים שלא מדווחים. יש אירועי ירי, יורים על בתים, רכבים, הכול לא מדווח. יש עלייה בתופעה של אירועי העיר. המשטרה צריכה לגבות את המשטרה, לתת לה יותר כוח, יותר אנשים, שאנשים שייתנו לאזרחים, שירות לאזרחים. זה דבר חשוב מאוד.

בהחלט. שיטור עירוני אני אשמע היום?

אני מהנדס העיר של טייבה. אנחנו בשיתוף פעולה עם המשטרה בכל מיני סוגיות, עם גילי, עם סימון, עם החברים פה. דיווחתם על הכול. יש שני נושאים נחוצים מאוד בעיר טייבה. אני לא יודע את של איך לטפל בעניין הזה מבחינת החוקיות של הנושא. אחת, בלוני הגז. בכל פעם כשאני יוצא להליכה, לאורך כל מסלולי ההליכה אני רואה בלוני גז. בכל טייבה הצעירים שואפים אותם – בשטחים ציבוריים, בין הבתים. מדובר בילדים קטנים. זה משפיע גם על הילדים הקטנים מהגיל הרך עד הזקנים. בכל מקום שתלך, תראה את הדברים האלה.

שתיים, השלכת פסולת מוצקה, פסולת ביתית וגיזום בשטחי ציבור או בשטחים פתוחים. העירייה משקיעה מיליונים בפינוי פסולת כזו. צריך להתערב ולתפוס את העבריינים, על ידי למשל הצבת מצלמות במסגרת "עיר ללא אלימות", או כל דרך אחרת שתעזור למנוע את התופעה, זה יקל על העירייה בצורה משמעותית.

אתן דוגמה אחת. מאז שנת 1971 רוצים לבנות גן ילדים או בית ספר. משלב התכנון עד שלב הביצוע, אני רואה בשטח הזה, שפיכה של פסולת שמכבידה על העירייה, לפחות חצי מיליון שקלים, בשטח של שני דונם, וזה לא רק במקום אחד. אתה רואה את זה בצפון, במזרח, בדרום, פה ושם. אנחנו פוגשים את זה יום-יום. יש לנו כביש, קיבלנו תקציב של 14 מיליון שקלים בתוכנית ותמ"ל. היום הייתי שם בבוקר, אני הולך לשם וחזרה וזה מקומם לראות אנשים אדישים מול ערמות הפסולת, ולי בוער לפנות הכול שם, לבער את התופעה הזאת. אולי דרך מצלמות או פיקוח הדוק יותר ואכיפה יהיה אפשר לשנות.

אלה שני הדברים.

תודה רבה. כן, שיטור עירוני?

אני פידאן טרבוש, אני מפקד עירוני טייבה, כמעט חודש ושבועיים.

מאיפה אתה בארץ פידאן?

אני במקור מהצפון ממע'אר.

שכן. אני ממשמר הירדן.

(הצגת מצגת)

אני מפקד של שיטור עירוני טייבה. התגייסתי לטייבה, אני שם מ-2010, סוג של בן-בית. עשיתי את הסיווג, הייתי בכפר קאסם. - - - הייתי גם באפיק חי, יצאתי לקצינים, חזרתי לפה. רציתי להשתחרר מסיור ועכשיו בתפקיד שיטור, תפקיד מאוד משמעותי. שונה, אתה כל הזמן בשטח, פתאום אתה בישיבות, משרדים והכול.

את שיטור טייבה אני מכיר מאז ההקמה. תמיד הייתי שומע על השוטרים, הם כמעט אותם שוטרים, אותה סגנית שפתחה את היחידה. - - - 13 נשקים תוך כדי חיכוך. השוטרים מכירים את השטח היטב, חיים את השטח, הם רק בתוך טייבה. כמובן, יש את הפקחים מהצפון ומביאים כאן תוצאות.

רקע כללי על שיטור עירוני טייבה. יחידה של שוטר עירוני יטפל בשיפור איכות חיים. בטייבה פתחו את זה לפני 20 שנים בערך. אבני דרך, לקראת מהלך הפיכה - - - על כל המשילות בעיר.

ממתי יש שיטור עירוני בטייבה?

2019. שיטור קיים לתושבי העיר בשיטור העירוני. שוטרים מרגישים את זה. אתן לך דוגמה, כששיטור עירוני מגיע ומישהו אחר מגיע, הם פונים לשיטור העירוני, התושבים. הם כבר מכירים אותם. אותו דבר גם לגבי הפקחים, שיתוף פעולה בעירייה לצורכי האזרח. זו היחידה, אני מפקד היחידה. יש את רותם שהיא הסגנית. מנהל הפיקוח יוחאי. חסר לנו - - - מהעירייה.

התקן הוא 13 שוטרים.

13 חוקרים חסרים לנו. - - - לגיוסים, אז עשיתי סוג של כנס בצפון, להביא גם כמות של שוטרים. אנחנו בתהליכים, כמו שדיברתי עם גילי. אנחנו על זה. מנסים למשוך אלינו תושבים מהמרכז לשיטור העירוני ליחידה, זה בתהליכים.

לגבי ניידות, יש שתי ניידות של המשטרה עצמה כמו שגם דיווח שאדי, חסרות לנו שתי ניידות פיקוח של העירייה. חוסר בתקציב. הייתה לנו ישיבה עם ראש עיר לפני שבוע. דיברנו על זה, זה בתהליכים. כך יהיו לנו עוד, לפחות בשטח. נוכל להפעיל עוד ניידות.

למה יש לך קטנוע אחד?

קטנוע זה לטובתי, תוך כדי - - זו בעיה. אין לך אפשרות מבחינת הגזרה עצמה. זו לא עיר. השטח גם לא מאפשר. השטח לא מתאים, זה קצת בעייתי.

כי רוב הרשויות העירוניות מבקשות יותר על שתיים מאשר על ארבע.

אני בתהליך להביא עוד רכב במקום הקטנוע. זה תהליך. כאמור, לגבי ניידות, יש שני טנדרים, שאחד בכלל בהקמה, - - - עדיין סוחב. לגבי מצלמות, יש לנו שתי מצלמות. אנחנו רוצים עוד טכנולוגיה, עוד ציוד.

כמה מצלמות יש בעיר? זה של השיטור העירוני, הבנתי. כמה יש בעיר מצלמות?

לא כולן פועלות, אולי 19.

19 עוד מהתקופה של העיר ללא אלימות?

כן, זה רק של עיר ללא אלימות. המוקד יושב בכפר יונה. זה מוקד אזורי שיושב בכפר יונה.

לכם אין מוקד?

לא. יש לנו מוקד של העירייה אבל הוא לא מוקד פועל. מוקד פועל זה בכפר יונה. - - -

צביקה, יש 29 מצלמות סך הכול. חלקן עברו עכשיו בתקציב האחרון. שדרוג מהנזק - - - החזרנו להשמשה. כל המצלמות מחוברות - - - כפר יונה.

לגבי אלימות. אחד היעדים, יש לנו עלייה של 5% משנה שעברה. השנה עוד לא הסתיימה. אנחנו נגביר ונעלה.

יעד שני, השלכת פסולת. מהרגע שהגעתי לתפקיד, כל יום אני מדבר עם המשטרה הירוקה, הם אצלי במשרד כמעט כל יום. אם אני לא נמצא אז הם עם רותם, אנחנו בשיח ישיר איתם. פה יש ירידה, לא בגלל שאין אכיפה, גם, אבל יש לנו את הטקטית, מביאים אותה. יש לי גם ביחידה, הכשרנו שניים שהם בוחנים, ביחידה.

מוקד הרעש פה הוא לא ממואזין ולא מרמקולים. מוקד הרעש פה הוא בעיקר מאופנועים שנוסעים ועושים רעש עצום ומפריעים לתושבים. הכנסנו לפה יחידה טקטית שעושים מדי שבוע מבצעים כולל - - - הם באים עם האופנועים שלהם.

שעכשיו זה משמר לאומי של - - -

בגדול כן, יש את מפקד הטקטית. החלק המובן של המשמר הלאומי. מפקד המשמר הלאומי היה איתנו פה ביום שישי, באנו לראות את השוטרים עובדים. רוב הפעילות של הדוחות, נספרת טכנית על הדוחות שלהם, לא עלינו, לכן זה - - - שלנו. בפועל יש הרבה יותר. זה מייצר הרתעה.

אחליף את פידאן ברשותכם. קודם אתן הדגמה. יש לנו שלושה יעדים. היעדים האלה נקבעו בתחילת השנה בשיתוף פעולה עם מפקד התחנה וראש העיר. כל אותם הנושאים שמעסיקים את התושב הנורמטיבי שזה פסולת, רעש, עבירות תנועה בתוך העיר וגם מחוץ לעיר. בהן אנחנו מתמקדים לאורך כל השנה, כמובן גם מקיימים את הוועדות כדי לראות - - -

לפקחים העירוניים, יש הסמכה?

לא. הסמכות של האכיפה של הפסולת? זה בטיפול. אין להם כרגע את הסמכות הזו לפקחים.

זו סמכות שאמורה להגיע מאיכות הסביבה.

מה שהיה, הייתה שם תקלה בפרסום, לקראת תהליך האישור לפקחים. טיפל בזה גם ראש העיר כדי לזרז את זה. זה פורסם במקום הלא נכון.

בארץ, בחוק השיטור העירוני החדש הפקחים בשיטור העירוני, יהיו גם פקחים שיוכלו לעשות גם נושא של איכות סביבה.

נכון. הכסף נכנס לרשות המקומית.

זה בחדש, כן.

עובדים איתם ביחד, צמוד מאוד. - - -

זה חוק דרקוני.

יש לזה פתרון גילי. יש לנו שם פקח מוסמך של איכות הסביבה, אמין. אפשר לעשות את זה בינתיים עד שהם יקבלו את ההסמכה, אפשר להגיד שהם ידווחו על אירוע, ואמין ירשום את הדוח, כמו שעושים אם מדווחים על האירוע ואז אמין רושם את הדוח, כי הם לא יכולים לרשום דוח.

אתה מתכוון למהנדס?

לא. אמין הוא פקח של יחידת חוץ - - -

הסביבתית.

פקח.

הוא יכול לרשום את הדוח.

שאדי, תסכימו איתי שאנחנו צריכים לקדם את חוק העזר העירוני, את הסמכות לפקחים כי אז הענישה היא לגיטימית. - - -

כמו שכבר פתחנו פה בשיח, אין חוק עזר. אנחנו מנסים עדיין באמצעים דלים מאוד להפגין נוכחות בשטח ולעשות פעילויות כדי שירגישו אותנו, לכן אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה עם גופים אזרחיים, בין אם זה מדור הגנת הסביבה, שהם מטעם המשטרה ויושבים במטה הארצי, אנחנו מקיימים איתם פעילויות, או רשות הטבע והגנים, יחידה מפיצו"ח, מטעם משרד החקלאות בנושא הבשר פה.

יש פעולות שנקטנו עד היום נגד משליכי הפסולת?

יש מבצעי מניפה גדולים בהובלה של היחידה. לדוגמה, דיברתם פה על עבודות בכביש 444. חברה גדולה מאוד, חברת - - -, שתייגנו אותם שופכים פסולת בשטחים פתוחים פה בתוך מרחבי העיר. עשינו מבצע גדול מאוד. לקחנו להם חבית.

כמה משאיות נכנסו שם? שבע לדעתי.

לפחות שמונה.

שמה נעשה בהן? חולט?

האמצעים שלנו דלים מאוד במצב הנתון, אנחנו משתדלים למנף אותם באמצעות גופי - - - האזרחיים. רשות הטבע והגנים, יש לנו את יחידת ינשוף.

האזורים שבהם מושלכת הפסולת, אלה אזורים שאנחנו יודעים לסמן אותם מראש שהם מיועדים?

מיועדים, כן.

לשם - - - רוצה מצלמות.

כן. חמש, הבנתי.

במקביל אנחנו גם מתעסקים בנושא רכבים משתוללים, מה שמפריע לתושב הנורמטיבי בין אם זה להסתובב בגנים ציבוריים בצורה נעימה, ובין אם זה לנסוע באופן שגרתי ברחובות ולהרגיש בטוח. אנחנו מגבירים את הנוכחות שלנו בכניסות לעיר. בנוגע לקיפוחי זכות ולעבירות תנועה מאוד חמורות בתוך העיר, נהגים ללא רישיון נהיגה, שיכרות.

אתם יודעים להגיד לי בתוך שאר העבירות ובבריונות, כמה מהם זה נוער?

אין לי כאן את הנתון בשליפה, אני יכולה להגיד לך שניכר מאוד אפילו בקרב נהגים חדשים ללא מלווה, שמשתוללים בתוך העיר. הרבה שימועים נעשים בקרב נהגים חדשים. עד כה נרשמו 1,406 דוחות בשנה. שנה שעברה היו 1,385 דוחות. הרבה שימועים, השבתות רכבים.

הדוחות הם קנס או מה?

קנס. תלוי בעבירה. מבחינת האתגרים שלנו, כמו שכבר עלה פה הנושא הזה, רכבי פיקוח שיכולים לתת לנו את האופציה להגדיל את הנוכחות שלנו בעיר, לפתוח יותר צוותים. בעניין הכוח, השלמת - - - בנוגע לפקחים. מבנה היחידה, כרגע אנחנו יושבים בתחנת טייבה בהקמת היחידה. אנחנו עדיין יושבים בתחנה ושווה לבחון את ההתייחסות הזו כי שיטור עירוני, המטרה שלו להיות בתוך העיר, להרגיש אותה ותמיד להיות שם.

לא להיות בתוך התחנה, נכון?

מבחינת חוקי עזר הנושא עלה כבר. השאיפה שלנו היא להכניס לתודעה את נושא אכיפת הפקחים. זה יכול להשלים הרבה פערים שיש לנו בדברים אחרים.

נגע פה שאדי בנושא הפסולת. תקציבים גדולים מאוד, מאז הקורונה, משפיע מאוד על העיר. זה כסף שיכול להיכנס לקופת העירייה ואפשר לנווט אותו לטובת פינוי פסולת וכדומה. כתבי מינוי שאנחנו צריכים לדאוג לפקחים כדי להסמיך אותם ולפעול בתוקף חוקי העזר. שיפור השירות שלנו עם המוקד העירוני. מוקד - - - נמצא בכפר יונה. הכול כאן מפוצל. צריך לחשוב על אופציה לאחד, ליצור כאן מוקד חזק כמו בעיריות חזקות – רעננה, כפר סבא. שתהיה פה שליטה, בעזרת ה', עם מצלמות שפרוסות ברחבי העיר. שיהיה לנו, כשיטור וכעירייה, שליטה מלאה בעיר ומוכנות לחירום בכל עת.

יש פה תוואי שטח שלצערי לא מאפשר. יש פה צפי רב לשיטפונות. כך שיהיה לנו מערך חירום בשיתוף פעולה עם שיטור עירוני, עם האמצעים הנדרשים, לתת את המענה הראשוני. מהקמת היחידה עשינו פה כברת דרך, התווינו דרך פה באווירה, בתוך העירייה ובין התושבים.

הכוח שלנו עובד בהתאם לסגנון החיים של העיר. מרגישים אותנו, מכירים את הפקחים, את השוטרים, יש פה חיבור טוב מאוד גם עם גורמי העירייה הנוספים. חשוב לנו להגדיל את האמצעים כדי לחשוב מחוץ לקופסה, להרים מבצעים נוספים שהתושב הנורמטיבי ירגיש אותנו כמו שצריך. תודה לכם שהגעתם לפה.

מה עם ונדליזם, שיכרות, ילדים?

נראה את היעד הראשון שלנו.

לא יעד. כמה יש? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני רוצה להראות לך את זה בנתונים, את החלוקה למשימות. זה יעד שנקרא יעד אלימות חמורה. יש הרבה התייחסות לגבי ונדליזם. יש לנו מקומות מועדים לאלימות, הסמכות שניתנה לפקחים לפעול. הגדרנו את היעדים האלה כיעדים שהם - - - בעיקר בקרב בני נוער. אנחנו עושים את זה בעיקר בסיורים רגליים, רכובים. אנחנו מחרימים אלכוהול רב, כלי תקיפה. בחמש שנים האחרונות יש ירידה מאוד משמעותיות בנשיאת כלי תקיפה על בני נוער. אני יכולה להצביע על כך שזה בזכות הנוכחות שלנו במקומות הללו. זה משמעותי מאוד. לא אגיד לך שב-100% מיגרנו את זה.

ברשותך, יש לנו שלושה מוקדים המוגדרים כמקומות אדומים. זה יושב לנו במסגרת תוכנית עצירת הדימום. שם יש לנו גם טבלה מסודרת, מה תחום האחריות של העירייה כדי לקרב את הנקודות האלה, מה תחום האחריות שלנו? ואנחנו נגדיר את עצמנו בנתונים. הם שמים את כל התשתיות, תאורה, כבישים, עמודים כדי למנוע כניסות של כלי רכב. זה גם חרבת ג'בארה, הטיילת הדרומית וגם העיר העתיקה בטייבה. אלה שלושת המקומות שהם אדומים. הגן הציבורי שעשינו אותו לזכר הנופלים, זו אחת מהנקודות האדומות שלנו.

יצרנו נקודות שמתקשרות גם אלינו וגם לעצירת הדימום, כדי שיהיה שיתוף פעולה. שלנו בכל עבירות החוץ-סביבה, ואנחנו כמובן כל הזמן מנסים לשפר - - -

איזה סמכויות חסרות לך? מה היית רוצה שהוועדה שלנו תאפשר לך בסמכות - - -

כלי עזר של העירייה שיהיו תקפים כמו שצריך, שהפקח יוכל לאכוף מתוקף סמכות חוקי העזר. שנוכל ליצור הרתעה. אם אני כשוטרת רואה עבירת חוץ-פסולת, אני מנפיקה את הדוח בטאבלט, הוא נשלח אחר כך לבקרה. רק לאחר מספר חודשים הוא נשלח לאזרח.

אילו זכויות אתם רוצים שאתן לפקחים? אתם רוצים שאתן להם סמכות - - -

בעיקר פסולת. זו ההתעסקות פה.

פסולת, איכות הסביבה.

לעצור. תקשיבו טוב. לעצור, לעכב, לחפש, לראות, להסתכל לכם בטאבלט. מה אתם רוצים?

כן.

כן, כל הארבעה אתה אומר?

לפקח מסייע, יש את הסמכות בדברים כאלה ואחרים. אני רוצה שתהיה לו את אופציית האכיפה. נאמר עכשיו יש עבירה של פסולת, שייתן את הדוח, שיכניס לקופת העירייה, שייצור הרתעה. משהו מיידי באותו רגע כי לצערי לעבריין כואב רק בכיס.

הקנס המינהלי ניתן רק על ידי שוטר? כשיש עבירה שתורגמה לעבירת קנס מינהלי, אין סמכות לפקח לתת את הקנס?

אין כרגע חוקי עזר שאני יכולה לאכוף - - -

רותם, יש חוקי עזר. חלק בפאזל שתקוע במשרד ממשלתי. חוקי עזר יש לנו. עברו את האישורים, רשמו ברשומות, הכול מוכן. יש במשרד הפנים, הגשנו .כבר שנתיים אנחנו רודפים אחרי משרד הפנים.

למה?

לעבור מחוק המועצות לחוק העיריות. אנחנו מוגדרים עד היום כמועצה. אנחנו לא מועצה, אנחנו עיר. אם אנחנו נאכוף את החוק לפי עיר, תעריפים של עיר, אנחנו יכולים לקבל תביעה ייצוגית.

הקנס המינהלי?

בדיוק. משרד הפנים הוא הלשכה המשפטית שם. זה טופל באופן פרטני ביחס לטייבה. הבינו שיש בעיה ארצית, הפסיקו את הטיפול הפרטני של טייבה וזה הפך לטיפול ארצי וטיפול - - -

וזה רק נוגע לרשויות הערביות?

אני מניח שיש גם רשויות יהודיות. - - -

מה שצביקה שאל על דיון שיגיע לוועדה בנושא השיטור העירוני. פערי האכיפה בין שוטר לבין פקח עירוני? מה הפער שאתם מבקשים לסגור? אולי קנסות שאתם יכולים להטיל והפקח העירוני לא יכול להטיל?

גובה הקנסות הוא לא אותו הדבר. יש פה משמעות גדולה מאוד. אני כשוטרת יכולה לאכוף עבירה מסוימת בסך, אני סתם נוקבת כרגע, 500 שקלים, כשהפקח יכול לתת לפחות 1,000. זה לא רק הסכום, זו גם ההרתעה.

המיידיות בטיפול. אם הוא מקבל את הקנס בסמוך למועד ביצוע העבירה של שפיכת הפסולת, אתה מייצר הרתעה.

ואת זה הפקח לא יכול לתת?

כרגע לא.

יש לנו שני נושאים, כמו הגרוטאות למשל.

זה צריך לעלות אצלי בדיונים, שיש השבוע נדמה לי, על השיטור העירוני.

צריך להבין מה הפערים.

יוחאי היה פה בנושא ניקיון הגרוטאות. אנחנו כל היום מנסים לשכלל את עצמנו למרות האמצעים הדלים. אנחנו עושים סיבוב ברחבי העיר, רואים אזורים שיש שם גרוטאות כי יש לתושבים פה נטייה להשאיר רכבים שהם כבר לא ברי תוקף ואנחנו מנפיקים להם התרעה לגבי הרכב. נותנים להם זמן סביר של 48 שעות, כמובן גם ליצור איתנו קשר טלפוני. אם לא יזיזו, אנחנו דואגים לזמן את הגרר מטעם העירייה ומנפיקים להם דוח איכות סביבה. דוח איכות סביבה הוא מטעמנו, מטעם המשטרה. לוקח לזה כברת דרך ארוכה. אם פקח היה נותן, זה היה נראה אחרת. לכן אנחנו רוצים שיהיה פה את האפקט - - - כמו שצריך, מטעם העירייה. לנצל את המשאבים.

שהפקח ייהנה גם מהסמכויות האלה. סמכות לשפוך יין.

אלכוהול.

הכול, אלה חוקי עזר. ברגע אנחנו נוכל להפעיל - - -

הם מחוקקים. לוועדה בעניין השיטור העירוני, שווה להזמין את הלשכה המשפטית של משרד הפנים.

הם יהיו.

אנחנו יכולים לשלוח לכם את כל ההתכתבויות, תציגו את זה שם. זה עומד שם. יש תיעוד של כל ההתכתבויות איתם, המכתבים, הכול.

אני רוצה להגיד משהו בפן הקהילתי, אני מתעסק בו הרבה. כמו שאמר הפקח, שמגיעים אנשים להתלונן, יש אנשים שמתקשרים אליי ומתלוננים ולא מפחדים. ויש לנו גם אפליקציה דרך העירייה לכל תושב. הוא יכול ללחוץ, הוא רושם את שמו, זה לא מגיע למשטרה. זה מגיע למוקד כמו 106 וכל טיפול כזה אנחנו הפקחים אמורים לטפל בו והרבה. אנחנו עושים את זה הרבה, כמעט יום-יום.

בפן של הפסולת, אם היו לי את הדוחות, כמעט כל יום אנחנו תופסים משאית. אין לנו את האפשרות, אני קורא לאיכות הסביבה וזו בעיה.

יופי של הערות. הולכים לסיור? עשר דקות הפסקה ונצא לסיור.


הישיבה ננעלה בשעה 11:56.