פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



16
ועדת המדע והטכנולוגיה
29/10/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 47
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, כ"ז בתשרי התשפ"ה (29 באוקטובר 2024), שעה 12:30

דיווח המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ), לשנת 2023

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר

גדי אריאלי - מנכ"ל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

עומר שכטר - משנה למנכ"ל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

פרופ' אברהם דומב - מדען ראשי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

ד"ר ויקטור ישראל גוסלקר - ראש אגף בכיר קו האופק, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

תהל שלם עדיקה - ראש לשכת מנכ"ל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

ד"ר יובל כהן - רמ"ח, מהנדס ראשי למתקני תשתית, מפא"ת, משרד הביטחון

יוסף אהרונוב - מנהל אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ד"ר יעל הרמן - ראש אגף מו"פ, משרד האנרגיה והתשתיות

ד"ר אלעד דה מלאך - כלכלן בחטיבת המחקר, בנק ישראל

פרופ' פרץ לביא - יו"ר, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

פרופ' תמר דיין - יו"ר ועדת סביבה, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

דבי קאופמן - יועצת, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

ד"ר גורי זילכה - יועץ כלכלי, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

דב רוסו - יועץ בכיר, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

ד"ר טל רז - מנהלת תחום מחקרים חינוכיים, משרד החינוך

אביב זאבי - סמנכ"ל וראש חטיבת תשתיות חדשנות, רשות החדשנות

ד"ר עינת מגל - סגנית המדען הראשי לחדשנות, רשות החדשנות

פבל גורלין - ראש תחום אקוסיסטם, מערך הסייבר הלאומי

פרופ' יפעת ביטון - יו"ר ור"מ ונשיאת המכללה האקדמית אחוה, ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות (ור"ם)

אלון ברנע - אפקה, סגן נשיא לפיתוח, אפקה-המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב

אלון זס"ק - מנכ"ל, חקר ימים ואגמים לישראל

פרופ' הלל בר-גרא - מדען ראשי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

איתן אשל - מנהל טכנולוגיות ראשי, התעשייה האווירית

ד"ר אריק זימרמן - מנהל GIF, קרן גרמניה ישראל למחקר ולפיתוח

יורם קפולניק - מנכ"ל קרן דו-לאומית למחקר ולפיתוח חקלאים BARD

ד"ר ציפי בוכניק - חוקרת בכירה, מוסד שמואל נאמן

רינת קליין - חוקרת, מוסד שמואל נאמן

פרופ' אורית חזן - סגל טכניון, חוקרת בכירה, מוסד שמואל נאמן

אושרת כץ שחם - חוקרת, מוסד שמואל נאמן

יהודה קונפורטס - עורך ראשי, "אנשים ומחשבים"

רועי גולדשמידט - ראש תחום מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע (הממ"מ), הכנסת

ד"ר יהלומה גת - מנהלת מדעית בכירה, משרד הבריאות

ד"ר עירית אלון - מנהלת המחלקה למחקר רפואי, משרד הבריאות

אורנה מצנר - ממלאת-מקום מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה

אנייס טופיול - ראש תחום מדע וטכנולוגיה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

צופיה פישמן - ראש תחום חשבונות ההוצאה לשירותים חברתיים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ד"ר אריאל היימן - יו"ר ועדת החינוך, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

גליה פינצי - מנכ"לית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

פרופ' עדי קמחי - ראש ועדת ההיגוי, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

שירה אפרת - אסטרטגיה ובין-לאומיות, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת

נעמי בק - אסטרטגיה ובין-לאומיות, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת

פרופ' קרן אברהם - דקנית, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר בשיר חאג' יחיא - סמנכ"ל מיפוי וממ"ג, המרכז למיפוי ישראל

ד"ר דורון מרקל - המדען הראשי, קרן קיימת לישראל

אלה ברזני - חוקרת ביבליומטריה, מוסד שמואל נאמן

סימה ציפרפל - חוקרת מוסד שמואל נאמן

צח בן יהודה

איילת חאקימיאן

מוריה אביגד


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



דיווח המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ), לשנת 2023

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המדע הטכנולוגיה. לפני שנתחיל בנושא הישיבה היום, האם יש כאן נציג של משפחות החטופים? אין. מן הסתם הם נוכחים, מן הסתם אנחנו רוצים שכל הבנים יחזרו הביתה, מן הסתם אנחנו רוצים מתווה של חטופים, אסירים, אנחנו רוצים שהמלחמה תפסק, ואנחנו מאוד רוצים את הדבר העיקרי, ששני העמים יגיעו לפשרה הוגנת. יום יבוא וזה יקרה.

נושא הישיבה הוא "תמונת מצב המחקר והפיתוח בישראל". היום אנחנו בעיקר נקשיב ונלמד, לאחר מכן נשאל בשביל ללמוד ולהשתפר. נשמע את דוח המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי. כדאי לציין שזה הדוח האחרון שפרופ' פרץ לביא מביא לנו. פרופ' לביא, אני רוצה להגיד לך תודה רבה מעומק לב על כל מה שעשית, על השנים האחרונות במיוחד ועל כל מה שעשית בטכניון עבור כל הסטודנטים. אני, כאזרח ערבי, אני רוצה להגיד לך תודה על עליית אחוז הסטודנטים הערביים בטכניון. זה היה בזמנך, זה היה כתוצאה מתפיסה נכונה, הוגנת, לטובת כולנו, שהנהגת. יש לי הערכה עמוקה אליך. אני רוצה גם לציין שאתה נוכחת בישיבות של הוועדה הזו בשנתיים האחרונות בצורה מסיבית ותרמת, השפעת. אנחנו רוצים להגיד לך תודה מקרב לב ומחיאות כפיים מקרב לב.

זה הדוח האחרון שפרופ' לביא מביא לנו – אולי תהיה במקומות אחרים ותביא לנו גם דוחות ונלמד מהניסיון שלך. בדוח מדגישים את התלות ההולכת וגדלה של ישראל בתעשיית ההייטק ובחדשנות, את הצורך בהרחבת ההשקעה הממשלתית במו"פ, במיוחד בתגובה לבריחת המשקיעים והמוחות, גם בגלל המלחמה וגם לפני זה, ההפיכה המשטרית. צריך לקרות פה משהו בכיוון אחר לטובת כולנו. פרופ' לביא, בבקשה.

תודה רבה על המילים החמות. יש לי את הכבוד לפתוח את הישיבה השנתית של הגשת דוח המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח. אנחנו נתחיל בדוחות של ראשי הוועדות הלאומיות שעוסקות בנושאים ספציפיים, אבל לפני כן כמה מילים על המולמו"פ, למדתי שלא כולם עדיין מכירים את הגוף הזה.

המולמו"פ הוקם על פי חוק הכנסת בשנת 2002, כאשר הרעיון הוא שישנו גוף שיש לו מבט-על על המחקר והפיתוח האזרחי במדינת ישראל מעבר לכל הגופים שעוסקים במחקר ופיתוח, אם זה האקדמיה, התעשייה, מכונים ממשלתיים, גופי מחקר פרטיים וכד'. ייעודו להיות סיעור מוחות בתוך משרד המדע ולהמליץ בפני הממשלה לגבי כיווני מחקר, השקעות במחקר, בקרה על נושאי מחקר. הגוף הזה מונה 14 חברים במליאה ויושב-ראש, כאשר המינוי ניתן ע"י נשיא המדינה על מנת לתת מידה של עצמאות, ותהליך המינוי כולל גם אישור ממשלה.

החברים במליאה מייצגים את כל קשת העוסקים במחקר במדינת ישראל: נציגי אקדמיה, נציגי תעשייה, נציגים של מכונים ממשלתיים, וכולם מתמנים לארבע שנים. אני קיבלתי את המינוי ב-27 באוקטובר 2020, כך שהמינוי שלי הסתיים לפני יומיים והיום אני עושה את זה כאיש מילואים של המולמו"פ. אני מאוד מקווה שהחברים במולמו"פ שקיבלו את המינוי שנה אחריי, בגלל העובדה שבין לבין היה צורך להרכיב ממשלה, לפרק ממשלה, להרכיב ממשלה, ימשיכו במינוי שנה נוספת, ויושב-ראש או יושבת-ראש המולמו"פ, שבתקווה שלי תיכנס במהרה לתפקיד, תמשיך את העבודה. אני אסכם מעט יותר בסוף הדיון בדברי הסיכום.

הדוח הראשון יהיה של הוועדה שעוסקת בהוראת המדעים בבתי ספר יסודיים ובחטיבה. בראש הוועדה עמד ד"ר אריאל היימן, ממכון ויצמן, והוא מצטרף אלינו בזום משום שהוא נמצא בישיבה אחרת. אריאל, בבקשה.

צהריים טובים לכל חברי הוועדה. אני אשמח לשתף את המצגת. תמונת החינוך של מדינת ישראל היא נושא קריטי משום שעתידה של המדינה בשנים האחרונות ובשנים הבאות הוא במה שיש לתושבי מדינת ישראל בין האוזניים. פעם גידלנו תפוזים, גם היום קצת אבל אז בעיקר, וחיינו על יצוא של חקלאות ותעשייה כבדה, היום עיקר היצוא שלנו הוא ייצוא של הייטק וכדי להגיע להצלחה בדברים האלה אנחנו צריכים את המשפך של תלמידי מדינת ישראל – שמתוך כלל התלמידים, כמה שיותר יגיעו לרמה שמספקת לימודי מדעים באוניברסיטאות ובמכללות על מנת שיהיו מספיק כאלה שיגיעו לתעשייה הברוכה הזאת.

אני כינסתי את חברי הוועדה, את טובי המוחות במדינת ישראל, ואני שמח שכולם נענו לאתגר והיו שותפים בכל התהליך של השנתיים האחרונות. אנחנו הגדרנו במסגרת הוועדה, בתהליך של ישיבות ארוכות, קודם כל מהן המטרות שלנו ואחר כך מהם הנושאים הנבחרים שבהם הוועדה תעסוק. המטרות שהגדרנו היו: לבחון מדיניות לאומית אסטרטגית רחבה בתחום המדעי-טכנולוגי – זה לא רק מדע, זה גם טכנולוגיה – פורמלי, מסגרות הלימוד, והבלתי פורמלי, בכלל הגילאים, לזהות את הדברים שבהם צריך חיזוק של החינוך הזה, לבחון סדרי עדיפויות, לבחון את היערכות מערכת החינוך לאתגרי המחר בהתאם למתרחש בעולם וגם את התשתיות האנושיות והפיזיות של עולם החינוך המדעי, הלומדים והמלמדים, ואת מה שנדרש לכך.

חברי הוועדה מופיעים בשקף הבא, אני לא אמנה את כולם, אתם יכולים לראות אותם על המסך ולקרוא את השמות שלהם. אני רק אומר שחשוב לי שתראו שכללנו את כלל המגזרים המשפיעים על החינוך המדעי במדינת ישראל, גם הממשל, בעיקר משרד החינוך, משרד המדע ומשרד האוצר, וגם האקדמיה, שמות שונים של אנשים מאוניברסיטאות שונות בארץ, אגפי חינוך ומנהלי בתי ספר, כלומר אלה שעוסקים בעבודה עצמה – למשל, הראשון, אריה מימון, הוא ראש אגף החינוך ותיק מאוד בעיריית אשדוד – ונמצאים שם אנשים ממשרד החינוך, מפמ"רים, מנהלי בתי ספר, גופים שמפעילים תוכניות חינוכיות, כמו מכון דוידסון, כמו FIRST, כמו מוזיאון המדע בירושלים ואחרים, קרנות וגופים תומכים, כמו קרן טראמפ, אלי הורוביץ היה מנהלה ונציגה, ונציגי צרכנים, כלומר, מי שמשתמש אחר כך בעניין, בעיקר צבא ותעשייה.

אנחנו הקמנו ארבע ועדות שונות בהובלת אנשים שכולם משכמם ומעלה שעסקו בארבעה נושאים – יש הרבה יותר, אנחנו בחרנו את הארבעה שהיו בעינינו הקריטיים ביותר – הוראת המדעים בבית הספר היסודי, בהובלת פרופ' טלי טל מהטכניון, שיפור איכות ההוראה והמורים בכלל הגילאים, עמדה בראשו ד"ר לאה בן דוד, שהייתה עד לאחרונה מנכ"לית מכון דוידסון במכון ויצמן, ושילוב בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, תוך הדגשת פדגוגיה, ידע ומיומנות, בהובלת פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה, ולהסתכל גם על הכלכלה של החינוך והחשיבות שלה, מתוך חשיבה שאנחנו יודעים שהתשומה שנשקיע בתלמידים הצעירים, התפוקה בגילאים המבוגרים, שלאחר האקדמיה, גיל התעשייה, הגיל המייצר, היא גבוהה. בהחלט הראינו את הקשר שככל שנשקיע מוקדם יותר התשואה תהיה גבוהה יותר. עמד בראש הוועדה הזאת פרופ' חיים טייטלבוים מאוניברסיטת בר אילן, לשעבר רקטור האוניברסיטה.

מפאת קוצר הזמן, מרבית הוועדות ועשיית המולמו"פ, אני לא אתאר את ההמלצות של כל אחת מתת הוועדות הללו, זה פשוט ייקח יותר מדי זמן. הצגנו את הדברים האלה בפירוט גם במשרד המדע וגם במשרד החינוך ולגורמים נוספים בעניין הזה ואני יכול לומר שהייתה לזה תהודה ובהחלט עשייה כתוצאה מההמלצות. הדבר הראשון, המצב הוא כל כך חמור – שימו לב, אני לא מתאר את זה מפאת קוצר הזמן אבל המצב הוא כל כך חמור – שעל הממשלה, וגם על הכנסת, להכיר במצב חירום לאומי בתחום החינוך המדעי-טכנולוגי. המצב הוא מאוד מאוד חמור. אין מורים, לומדים מעט מאוד. אני לא אעשה פה שחור בעיניים בתקופה שאנחנו גם כך בתקופה לא קלה, אבל הנושא של החינוך המדעי נמצא בדעיכה והפרמטרים לכך רבים. כדי לעזור לתהליך הזה - - -

מה שני הפרמטרים שמבליטים את מה שאתה אומר?

אני אתן לך דוגמה אחת: יש הרבה מאוד בתי ספר, יש תוכנית לימודים מצוינת לחינוך מדעי בבית הספר היסודי של משרד החינוך, היא טובה, אני יכול תמיד להעיר הערות אבל היא תוכנית טובה – אין מורים שילמדו אותה. גם בחטיבת הביניים חסרים מורים ובחטיבה העליונה חסרים מורים טובים, מקצועיים. יש חוסר גדול במורים בכלל, אבל במדעים – וגם באנגלית, זה לא מענייננו היום – חוסר המורים הוא משווע. מלמדים את המקצוע, אם מלמדים אותו בבתי הספר היסודיים, במקרים רבים מורים שלא הוכשרו לנושא ורק במקרים מועטים זוכה בית ספר לקבל מורה עם שליחות, עם יכולת, עם ידע ללמד תלמידים צעירים.

יש לנו מחקרים – במסגרת העבודה הצגנו את זה גם – שמראים שילדים, אם לא תופסים אותם ו"קושרים" אותם לנושא המדעי עד גיל 9-10, כיתות ה'-ו', אם עד אז הם לא נלכדים בהתלהבות למדעים, אחר כך זה קשה מאוד, אחר כך לימודי המדעים הופכים להיות דבר לא רצוי, דבר שהם לא אוהבים, שהם לא מייחדים לו חשיבות בעיני עצמם. הגיל הוא עד גיל 9-10 ואם אין לנו מורים בבית הספר היסודי אז יש מעט מאוד שנלכדים. אם יש מעט מאוד כאלה, הם לא בוחרים ללמוד מדעים בחטיבת הביניים ובוודאי לא מקצועות מדעיים בגיל יותר מבוגר.

הדבר השני זה להקים מועצה לאומית לחינוך ל-STEM, משהו בסגנון המועצה הלאומית לכלכלה. שר החינוך רואה בזה חשיבות רבה, הצלחנו לשכנע אותו בעניין ועכשיו אנחנו – במקרה הזה זה פרופ' עמי מויאל ואני – בדיאלוג עם משרד החינוך על הרכב הוועדה, על הכללים של הוועדה, לפני שהנושא הזה יובא להחלטת ממשלה.

בנוסף, אנחנו ממליצים לייצר תוכנית חומש אסטרטגית לקידום איכות המורה למדעים. אחת הבעיות הקשות היא שאין למורים מעמד ויוקרה. זה לא In"" להיות מורה היום במדינת ישראל, לא במעמד, לא ביוקרה וגם לא בשכר, שזה חלק מזה, וגם ההכשרה לא טובה, אין קריטריונים, תנאי העבודה לא טובים. אם לא נעשה את זה אנחנו נעמוד במקום דרוך ולא נטפל בבעיה הבסיסית ביותר בנושא הזה. ולפתח תוכניות פורמליות, ובעיקר א-פורמליות, ללומדי המדעים החל בגיל הרך והצעיר, יש לזה גם חשיבות ערכית, גם תרבותית וגם כלכלית.

כאמור, את ההמלצות האלה הבאנו בפני השרים הנוגעים בדבר. הם קיבלו את חלקן, בעצם מעשית את כולן. הפעילות היום קיימת בתוך סעיפים 2 ו-3 אל מול משרד החינוך, גם בסעיף 4 אנחנו בעבודה אל מול האגף לנוער במשרד החינוך, אולי תוכנית שהצענו תבוא שם לידי ביטוי. מי שעומד בראש הוועדה הזאת זה גור רוזנבליט. הרעיון קסם לו ואני מקווה שזה לא רק קסם לו אלא הוא ייקח, יניע ויוביל את זה קדימה. עד כאן. אשמח לענות על שאלות.

מאחר שד"ר היימן צריך ללכת לישיבה נוספת נפתח את זה כרגע לשאלות והערות לד"ר היימן. בבקשה.

שלום, ד"ר היימן, תודה על הצגת הדברים. פרופ' יפעת ביטון, יו"ר ור"מ ונשיאת המכללה האקדמית אחוה. אני חובשת כאן לרגע חצי כובע של המכללות לחינוך שנמצאות תחת ור"מ, יש גם את המכללות של משרד החינוך. בסעיף השלישי, שעניינו תוכנית חומש אסטרטגית לקידום איכות המורה למדעים, אמרת שזה נעשה למול משרד החינוך. אני רוצה רק לוודא – אני לא חושבת שראיתי משהו כזה מגיע אל שולחנן של המכללות שנמצאות מחוץ למערך של משרד החינוך. גם בתקצוב של חלק מהמכללות לחינוך יש איזה sui generis, חלק נמצאות תחת התקצוב של משרד החינוך וחלק תחת ות"ת, וגם מבחינת תכני ההוראה, ששני הסוגים האלה נמצאים תחת מל"ג.

אני חושבת שזה מאוד ברור שבכל הנוגע להכשרה יש שני אתגרים מרכזיים. נאמר פה בלי למצמץ "ההכשרה היא לא מספיק טובה", אני חושבת שזה קצת לא ראוי לומר דברים כך, בצורה כזאת. לא הבנתי מה הביסוס לטענה הזאת. אני יודעת שאצלנו במכללות משקיעים השקעה אדירה בהכשרה של הוראת המדעים, אני יודעת שיש גם בוויצמן כמובן את הוראת המדעים, הכשרה להוראה ולא סתם חקר הוראת המדעים בעלמא.

אני חושבת שאחת הבעיות המרכזיות שלנו היא שפשוט אין כמעט סטודנטים וסטודנטיות שמגיעים. אין ספק שאחת הבעיות המשמעותיות תהיה למשוך אנשים, גם אם המקצועי יהיה יוקרתי, בשלב הזה לבוא וללמוד. לדעתי, מתן מלגות לסטודנטים וסטודנטיות להוראה בכלל זה משהו שהוא דרמטי, בוודאי שבהקשר של מדעים זאת המלצה שכדאי שתהיה על השולחן שלכם, ואם יש משהו קונקרטי לגבי הכשרה, ביקורת קונקרטית לגבי מה שקורה בפקולטות לחינוך, אני חושבת שכדאי שנשמע את זה.

אני אשמח לענות לך. ראשית, את אמרת את הבעיה הגדולה ביותר במכללות – היא לא בעיה של המכללות, היא שאין כמעט מורים שלומדים שם. אמרת את זה וזה נכון. נפגשנו עם לא מעט ראשי מכללות ודיברנו איתם. פספסתי מילה אחת בדבריי כך שכל הביקורת שלך תהיה לא רלוונטית, לא כי היא לא נכונה אלא אני דיברתי על הנושא של הכשרת in service ולא הכשרה להיותך מורה.

מקבלת, בסדר גמור.

פרק הזמן שאתה בו מורה. לכן, זה בידיים של משרד החינוך ולא בידיים של האוניברסיטאות או של המכללות.

נכון.

הערות או שאלות נוספות? תודה רבה, אריאל.

תודה ובהצלחה לכולכם.

הוועדה הבאה: הוועדה ליחסי אקדמיה, משק וחברה. פרופ' אבי דומב, בבקשה.

תודה רבה. פרופ' ארנון בנטור לא יכול היה להגיע אז יש לי את הכבוד להציג זאת. אני גם מכיר את הנושא הזה כי הייתי בראש תת-ועדה. המיוחד בוועדה הזו ביחס לוועדות קודמות שהיו באותו עניין של אקדמיה ותעשייה הפעם, הפעילות של הוועדה הייתה אקדמיה ומשק. כלומר, לא רק איך לקדם את התעשייה, את תעשיית ההייטק, חברות סטארט-אפ, מתוך האקדמיה, אלא להסתכל על האקדמיה כמשאב שיכול לתרום לפעילות נוספת של פעילות המדינה, כמו תחום החינוך, בריאות הציבור, רווחה, סביבה, שהדברים האלה לא מייצרים אמנם כסף אבל הם חשובים מאוד להתפתחות המדינה.

חשוב לציין האקדמיה היא משאב מאוד מאוד גדול, המדינה משקיעה המון כסף באקדמיה אבל האקדמיה מתמקדת יותר בייצור אקדמי כאשר היא יכולה בהחלט לתרום להרבה תחומים במדינה מעבר להקמה של חברות סטארט-אפ. במסגרת הוועדה היו שלוש קבוצות עבודה: ידע אקדמי ומשק, מדענים ראשיים, שזה חלק מהתרומה של האקדמיה לתוך הפעילות הממשלתית, והון אנושי.

נתחיל עם שיתוף ידע אקדמיה ומשק. כאן יש הרחבה בפעילות, יש צורך גם לקדם את הממשק שבין האקדמיה לתעשייה, כלומר להרחיב יותר את התרומה של האקדמיה לטובת ייצור של חברות סטארט-אפ וקידום התעשייה, אבל בצד זה גם לנצל את אנשי האקדמיה כדי לקבל נושאים שהמדינה זקוקה להם גם אם אין להם ערך כלכלי ממשי.

הנושא השני זה מדענים ראשיים. הנושא הזה מדשדש כבר שנים רבות. יש מדענים ראשיים בהרבה משרדי ממשלה אבל המטרה המקורית של המדענים הראשיים לא מושגת. המטרה המקורית הייתה שאנשי אקדמיה בכירים יעזבו את משרדם באקדמיה, יגיעו למשרד כמו משרד האנרגיה, משרד החינוך, משרד המדע והחדשנות וכו', ובכל משרד כזה, בתקופה של ארבע שנים עד שמונה שנים, יתרמו את תרומתם, יחזרו לאקדמיה וימשיכו לעבוד במשרתם.

התהליך הזה לא קורה הרבה, לצערנו, והיה מקום לכן לבוא ולדון בוועדה הזו. כבר היו לפחות ארבע או חמש ועדות שדנו בנושא הזה, תמיד הגיעו לאותן מסקנות, שיש צורך לשנות את התמהיל של המדענים הראשיים ולעודד יותר אנשי אקדמיה להצטרף למערך הזה. כנראה שגם הוועדה הזו הייתה באותו כיוון. אני מקווה שבכל זאת יהיה שינוי. עכשיו זו דווקא הזדמנות – כי יש ארבעה או חמישה מדענים ראשיים שמתחלפים – לבוא ולשנות, באמת אנשי אקדמיה בכירים שייכנסו לתפקיד, בדיוק כמו שפרופ' קציר בזמנו.

זה אנטיתזה לכיוון הנוכחי בממשלה, לצערי הרב, שמביאים אנשים לויאליים וזה העיקר, לא המקצועיות.

אני מקווה שהדברים האלה ישתנו.

רציתי לשאול איך זה משתלב עם הסיפור של הקרן היישומית למדע שאמורה לאגם חלק מהמשאבים של המדענים לפי מה שהצגתם פה באחד הדיונים הקודמים?

אלה שני נושאים נפרדים. מדענים ראשיים, תפקידם לקדם את תחולות המדע באותו משרד שהם עובדים בו. זה נכון שהם זקוקים גם לתקציב, באמצעות התקציב הם יכולים לתפקד. הגישה הזו של להקים קרן למחקר יישומי היא לא קשורה למדענים הראשיים. המדענים הראשיים יכולים לנצל אותה. אני חושב שהחיבור הוא לא היה חיבור נכון או בריא.

אני לא בא להתווכח אבל אני חושב שלרוב, כשרוצים למשוך מדענים משמעותיים, נותנים להם תקציב משמעותי ולא אומרים להם: אתם תוכלו לעשות מדע אבל תקציב יהיה במקום אחר. אתם תוכלו לייעץ לוועדה שתחליט איך להקצות את התקציב. זה מאמר מהצד, בתור מישהו שנמצא בדיונים האלה אי אילו שנים.

אתה צודק. אני אומר שהתקציבים של המדענים הראשיים יישארו במקומם כדי שהמדענים הראשיים יוכלו לתפקד ולייצר את המדע הנדרש באותו משרד. במקביל, בלי שום קשר ואולי גם עם קצת קשר, לפתוח קרן למחקר יישומי, כפי שיש קרן למחקר בסיסי שקיימת היום, ה-ISF, בישראל. זו קרן מקבילה והיא לא צריכה להיות על חשבון המדענים הראשיים. חשוב להבהיר את זה.

מבחינת ההון האנושי, כמובן שהאקדמיה היא המשאב המרכזי שמייצר את כוח האדם האיכותי והמקצועי בכל ענפי המשק, לא רק בהנדסה, גם בחינוך. יש אנשים שעוסקים בחינוך והם מקבלים את ההכשרה שלהם באקדמיה, כאשר אני אדגיש, האקדמיה זה כולל את כל המכללות ואת כל הגופים שמכשירים אנשים, וכשאני מדבר גם על אקדמיה בנושא של קידום של מחקר, הכוונה היא לכל מכוני המחקר גם אם הם לא מכשירים סטודנטים. תודה רבה.

רועי, אני מציע שאת השאלה הזאת תעלה בדיון, יש הרבה מה לומר בנושא הזה לגבי מדענים ראשיים וקרן לאומית למחקר יישומי.

הוועדה הבאה היא ועדה שעוסקת במחקר סביבתי ואני מבקש מפרופ' תמר דיין להציג את פעילות הוועדה. בבקשה, תמר.

תודה. שלום לכולם, בשנה של מלחמה הרבה פעמים קשה לעצור ולחשוב על סדרי העדיפויות שלנו, על דברים אזרחיים, אבל אין לנו מנוס אלא להבין שהאתגר הכי גדול שניצב בפני האנושות, ובהשאלה גם בפני המדינה, זה האתגר הסביבתי. אנחנו רואים את זה מתפוצץ לנו בפרצוף בהרבה מאוד מקומות ולמרות שהאתגרים הולכים להיות אתגרים עצומים בשנים הקרובות, קריטי שהאתגר הזה לא יישכח ושיהיה לו המקום שלו בפעילות המחקרית של ישראל.

ישראל, אני מוכרחה להוסיף כאן, היא מדינה קטנה, צפופה, בתנופת פיתוח ספר מדברית ששינוי האקלים בה הוא גדול באופן משמעותי מהממוצע העולמי והמלחמה מוסיפה על אתגרי הסביבה אתגרים מאוד גדולים. רק אם תביטו על תדירות השריפות בצפון הארץ או על השינויים שקורים, שינויים שנגרמים בגלל פעילות הצבא, שהיא הכרח בל יגונה אבל אנחנו נצטרך להתמודד איתם בסופו של דבר.

בסך הכול יש התעוררות גדולה בישראל בתחום הזה ויחד עם זאת השקעת המו"פ קטנה מאוד יחסית. קורים דברים, יש למשל לפחות שלוש ועדות אקלים מאוד גדולות שאנחנו מכירים, יש ניסיון לקדם החלטת ממשלה בנושא המגוון הביולוגי, יש ניסיון לקדם חוק אקלים, אבל הדברים מאוד איטיים ביחס למקובל בעולם והאתגרים הולכים להיות מאוד מאוד גדולים.

מכיוון שיש הרבה התעוררות ניסינו להתמקד בדברים שקשורים במו"פ הסביבתי ולא באופן כללי בנושאי סביבה, ששם יש באמת הרבה מאמץ, הרבה פעילות שעוד לא מתניעה את התחום כמו שצריך. אז התחלנו עם סקירה כוללת של מוסד נאמן, שזה עוד ב-2022 וקיבלנו אותה ב-2023, וכבר דיברנו על ההמלצות של זה, שקשורות במכוני המחקר, שקושרות בתמריצים, כי אחת הבעיות שיש לנו היא שבעיות סביבה הן בעיות לוקליות. לא כדאי למדענים לעסוק בבעיות לוקליות אם הם רוצים לפרסם בספרות המדעית הבין-לאומית.

איך לעודד את זה? איך לעודד מדענים באמת לאינטגרציה בין תחומים? הצענו שורה של דברים שאני מקווה שייושמו. ההיבטים של מו"פ סביבה הם היבטים שהם גם של פיתוח טכנולוגי ועסקי מצד אחד בתחום הפתרונות, אבל גם יש פתרונות שקשורים במערכת האקולוגית וגם הרבה דברים שקשורים במדעי החברה, רגולציה, התנהגות אנוש וכלכלה.

בשנה זאת חברי הוועדה, שמייצגים גופים שונים, מוסדות מחקר, אוניברסיטאות, ות"ת, משרד הגנת הסביבה, ניסו להתמקד במעט דברים יחסית: אחד היה בחינת ההשלכות הסביבתיות כחלק מתעשיית הפודטק, והסיבה שנכנסנו לזה היא כי כשעשינו את העבודה של מוסד נאמן ראינו שהרבה מהשקעת המו"פ, מה שנקרא מו"פ סביבתי בישראל, זה בעצם בתעשיית הפודטק, שזה דבר שבגדול יש לו השלכות, כי הרגלי תזונה של אנשים, אופן ייצור המזון, החקלאות, הם דברים עם השלכות עצומות על המערכות האקולוגיות ועל אקלים כדור הארץ. כלומר, זה דבר עם הבטחה גדולה מאוד.

מצד שני, יש גם שאלות שקשורות גם בבריאות, גם ברגולציה וגם השלכות סביבתיות. ראינו שבאמת יש השקעה גדולה וישראל היא די מעצמה בתחום הזה, שעוד נראה מה יהיו ההישגים שלו, אנחנו מקווים שיהיו לו הישגים כלכליים וסביבתיים גדולים. זה נושא אחד שדיברנו עליו.

נושא שני שעסקנו בו זה תחום בריאות הציבור. באירופה הדברים של environmental health מאוד מאוד משמעותיים היום והם צריכים להיות גם בישראל, ודאי בגלל הגודל של המדינה. הנושא שהבטנו עליו יותר מקרוב זה נושא של בריאות הציבור ומגנזיום במים. אנחנו שותים בעיקר מים מותפלים. במים מותפלים אין מינרלים. המים המותפלים הם לא רק חלק גדול ממי השתייה שלנו, הם גם הולכים ונהיים מי השקיה שלנו, זה משק המים של ישראל.

כשהנושא הזה התחיל, ההחלטה הייתה לא להוסיף מינרלים, ובעיקר לא מגנזיום, מטעמי עלות. ההנחה הייתה שאם על כל 100 ליטרים שותים ליטר, העלויות עצומות. היום ברור שזה משפיע על בריאות האדם. זה משפיע בצורות שונות, כולל על התקפי לב. הנתונים האפידמיולוגיים כבר קיימים. ויותר מזה, זה משפיע כבר על השקיה. מכיוון שמים מותפלים גם משמשים להשקיה זה משפיע על הצורך בדישון וזה משפיע על המינרלים שאנשים מקבלים מהמזון, וזה הדבר השני שעסקנו בו מול מחקרים שנעשו גם באוניברסיטת חיפה וגם במכון וולקני.

הדבר השלישי שהבטנו עליו זה הנושאים הרגולטורים. אנחנו לא גוף ירוק סביבתי אבל אנחנו כן ניסינו לשאול את השאלה איך המדע משפיע על קבלת החלטות בתחום הסביבה. הדברים שעלו בישיבה הם: אחד – וזה ברור וזו המלצה שלנו – להקצות באופן מסוים תקציב שיאפשר לבחון את ההשלכות של ההשקעה המאוד גדולה בפודטק גם על הסביבה וגם על בריאות הציבור. אם זה לא קורה במקביל, אחר כך קשה להתמודד עם זה, כולל דרך אגב בדברים של רגולציה שאחר כך נתקעים בה ולא יודעים איך להמשיך. הדבר השני שדי ברור הוא שצריך למצוא את הדרך להוסיף מגנזיום למים בישראל. המחיר של זה הולך להיות גדול, אחרת אין מה לעשות, לא נולדנו לשתות מים מותפלים או לצרוך מים מותפלים או להשקות במים מותפלים.

הדבר השלישי, שאולי היה מטריד במיוחד מבחינתנו, היה העניין של קצא"א. למה העלינו את זה? מפני שזה מקום שיכולנו ללכת ולנתח את כלל המחקר שנעשה, ונעשה גם מחקר וגם ניטור בכספי מדינת ישראל, גם במפרץ אילת, גם בנגב לאורך הצינור וגם בים התיכון. המלצות המחקר הן חד-משמעיות: להימנע מהרחבת שינוע הנפט דרך אילת. הנתונים, גם הבין-לאומיים וגם הלאומיים, בדבר הזה, ויחד עם זאת מצאנו את עצמנו בתקופה של לחץ מאוד מאוד מאוד גדול לעשות את זה וחשבנו שאנחנו צריכים להשתמש בזה כמקרה בוחן על ההשפעה של המדע על קבלת החלטות בישראל במה שנוגע למדעי הסביבה. הוצאנו את המלצותינו בעניין הזה, אנחנו יודעים שזה התקבל באופן מאוד חלקי ואנחנו מקווים שיתקבל גם בהמשך.

ישנם עוד הרבה מאוד דברים שקשורים כמובן בבריאות וסביבה, חינוך וסביבה. אני רק רוצה להתייחס לדבר אחד שעלה קודם – מכיוון שיש ועדה שעוסקת בקשר בין המדע לבין הציבור ולבין המשק, מבחינתנו המשק במידה רבה זה הציבור. ברוב העולם יש התעוררות מאוד גדולה ומייצרים מנגנונים, שעל חלקם גם כתבנו והתייחסנו, לחזק את הקשר בין המדע לציבור, ובין הדברים שהכי זקוקים לקשר הזה אלה נושאי סביבה וגם זה נושא שאנחנו מקווים שנוכל לעסוק בו הלאה ולחזק אותו. תודה לכולם.

תודה רבה לך. פרופ' לביא, אני יודע שעכשיו תורך ואתה רוצה גם להסביר וגם לסכם, אבל בגלל שקרוב לוודאי שאני אאמץ את ההמלצות שלך כהמלצות הוועדה עצמה, ידבר מנכ"ל משרד המדע, גדי אריאלי, אתה תדבר אחרון ותסכם בשם כולנו.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להצטרף למשאלה שלך שהחטופים יחזרו, בעזרת-השם, כמה שיותר מהר למשפחותיהם. אני רוצה לנצל את המעמד הזה גם לברך את פרופ' לביא, למרות שנפרדנו ממנו בצורה רשמית לפני זמן לא רב אבל נעשתה פה עבודה גם מאירה וגם מהירה ואנחנו מקבלים את זה באהבה.

משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה מאמץ את כל ההמלצות האלה של המולמו"פ. כמובן שבצוק העתים ובתקופה הזו המצב מבחינה תקציבית קצת יקשה אולי להוציא חלק מהדברים מן הכוח אל הפועל אבל אנחנו כן, בהנחיית השרה חברת הכנסת גילה גמליאל – שהחליפה את השר אופיר אקוניס לפני מספר חודשים – שמנו מספר דגשים, גם בנושא הנגשת המדע והטכנולוגיה לגילים יותר צעירים, גם בנושא של בינה מלאכותית קיבלנו על עצמנו אחריות, גם בנושא של אתיקה ורגולציה, גם בהטמעה במשרדי הממשלה וגם בנושא של פיתוח האמנות והיחסים הבין-לאומיים. אנחנו שותפים בהרבה ארגונים בין-לאומיים ומנסים לקדם את כל הנושא של בינה מלאכותית.

זה גם חלק שיכול להשפיע מאוד בטווח הארוך, כמו שהגב' ביטון ציינה. מנסים להביא את החבר'ה הצעירים יותר, שכבר יהיו מוכנים כשהם מגיעים לאקדמיה. במקומות מסוימים בעולם כבר מנגישים מגילאי 5-6 את כל הנושא של מדע וטכנולוגיה, אנחנו במשרד רק לא מזמן עשינו האירועים של שבוע המדע, שבוע שהיה גם בסופו ליל מדענים. חשפנו הרבה פעילויות שנעשות בתחום המדע והטכנולוגיה מגיל צעיר מאוד וגילים מבוגרים במספר מקומות ברחבי הארץ.

השרה מנחה אותנו עכשיו להוציא קולות קוראים למרכזי פיזיקה, יש מחסור. אחד הכלים החשובים, גם בהמלצת פרופ' פרץ לביא, החברים בוועדות השונות ופרופ' אבי דומב, הוא פיזיקה. אנחנו הולכים להוציא קול קורא, יהיו שלושה מרכזי פיזיקה רציניים, אחד מהם יהיה במגזר הערבי ושניים יהיו במגזר היהודי, כבר בחודש-חודשיים הקרובים. אנחנו הולכים לעשות בחמש השנים הקרובות מספר קולות קוראים כדי שתהיה נגישות כמעט לכל ישוב ברחבי הארץ למרכזי פיזיקה.

אני לא רוצה להלאות אתכם בכל פעילויות המשרד אבל במהלך השנה האחרונה - - -

להתרכז בעניין הדוחות.

כן, בדיוק. כל הדוחות שעלו פה – אנחנו מנסים לגעת אחד-אחד ולהפנות את זה בפעילויות. אנחנו מתמקדים יותר בחינוך הבלתי פורמלי. המדען הראשי אצלנו מפנה את המחקרים ואת נושא המחקר לכל הנושאים שעלו פה, כמו שפרופ' תמר דיין העלתה פה. אני מקווה שאנחנו נראה את התוצאות בעתיד הקרוב.

יש תוכנית להגברת המורים המדעיים המקצועיים, במיוחד בבתי ספר יסודיים וגם מעלה?

כל הנושא של הכשרת מורים זה לא בידינו. אנחנו מתעסקים יותר בחינוך הבלתי פורמלי. יש כל מיני עמותות וארגונים שאנחנו משתמשים בידע ובניסיון שלהם על מנת להטמיע את כל הנושא של המדעים, עכשיו אנחנו שמים דגש גם על הבינה המלאכותית, בחינוך הבלתי פורמלי. נותנים תוכניות, כמו הייטקלאס וכדו', שבה אנחנו נותנים כארבע שעות שבועיות לתלמידים ויש לזה תוצאות מאוד טובות. לגבי מורים, זה רק דרך משרד החינוך.

כן, למרות שחשוב שהמשרד ילחץ כי זה משליך מאוד על המדע.

כן. חסרים, כפי שהוזכר פה כבר לא רק על ע"י אדם אחד מהנוכחים, הרבה מורים. יש גם תוכנית של המשרד לנסות ולעודד מדענים שמתעסקים בהייטק, להביא אותם מהתפוצות בחזרה למדינת ישראל. אני מקווה שנראה את התוצאות בעתיד הקרוב.

תודה רבה לך. פרופ' לביא, בבקשה.

ועדה נוספת עסקה בתשתיות מחקר לאומיות, בראשה עמד פרופ' ישעיהו טלמון מהטכניון, והחברים הנוספים היו פרופ' אבי צדוק, מבר אילן, שהיום הוא בטכניון, ואיתן אשל, שהוא בעצם המשקיף של מערכת הביטחון במולמו"פ. הוועדה דנה בנחיצות של מרכזי מחקר לאומיים. מרכזים כאלה קיימים במדינות רבות, במיוחד בארצות הברית, אבל אין לנו בישראל מרכזים מהסוג הזה. הם למדו מה שהתפתח במערכת הביטחון, שם ישנן תוכניות שנקראות תוכניות תלמ"י )תשתיות לאומיות ומוקדי ידע) וממליצים לאמץ את המודל הזה וליצור שיתופי פעולה בין האקדמיה לבין תלמ"י. אני חושב שזאת המלצה מאוד מאוד חשובה שיש לבדוק אותה. זה יכול לחסוך למדינה כסף רב ולפתוח למחקר באקדמיה מרכזים שעד היום היו סגורים בפניהם. יש שאלות?

רציתי לשאול ספציפית ביחס למחשוב-על. שמעתי טענות שיש בעיה של מחסור בתשתיות, מחשוב-על בפרט, שמתאימות לשימוש ביישומי בינה מלאכותית מתקדמים. האם הוועדה בחנה את הנושא הזה? האם היא הגישה המלצות ספציפיות ביחס לנושא הזה?

הוועדה דנה בנושא הזה. יש מקום ללא שום ספק למחשוב-על שנדרש גם ע"י מערכת הביטחון וגם ע"י האקדמיה וזאת אחת הדוגמאות שהם נותנים לסינרגיה שיכולה לחסוך למדינה כסף רב, אבל מישהו צריך לקחת את המקל הזה במרוץ השליחים ולהוציא את זה לפועל.

דבי קאופמן, יועצת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח. אנחנו הגשנו המלצות בנושא שבבים במסגרת אב, לא הייתה ועדה אבל כן הגשנו במסגרת המליאה ובמסגרת המלצות המולמו"פ וזה חלק מהתשתיות שבחנו אל מול מחשב-העל.

ד"ר יעל הרמן, מדען ראשי של משרד האנרגיה, ראש אגף מו"פ. א', תודה רבה וטוב לראות אתכם. הנושא מאוד מאוד חשוב. רציתי להתייחס לדברים של אבי לגבי מדענים ראשיים. למעשה, בעשור האחרון לפחות, לא היה מדען ראשי שהוא פרופסור פר-סה במשרד האנרגיה. הסיבה, ואני חושבת שלכן ראוי לבחון את זה, זה בגלל שמחפשים מישהו ממחקר תעשייתי ולא פר-סה אקדמי, בעיקר בתחומים שיש ממשק כל כך חזק בין חדשנות לבין המשרד עצמו.

העשור הזה יצר מדענים ראשים מאוד חזקים במשרד האנרגיה, עם תקציבים מאוד גבוהים והבנה של המשרד לתפקיד של המדען הראשי. אני חייבת להגיד שקל להגיד על הממשלה הזאת בפרט "שחיתות ומינויים פוליטיים", דווקא התפקיד הזה, שהוא מאוד בכיר ותנאי הסף שלו להיות דוקטור, מומחה בתחום, הבנה בתחום, זה לא המינוי הפוליטי. אני חושבת שלשים פרופסור מהאקדמיה בהכרח זה מין הנחתה והנמכה בעיניי של התפקיד, כי יכול לבוא פרופסור מומחה לאנזימים לייצור ביו דיזל, שזה נחמד, ויביא את המשרד למקום כזה ולא - - -

הוא יכול להיות גם פרופסור וגם מומחה.

נכון, אחלה פרופסור אבל הניסיון התעשייתי הוא מאוד מאוד חשוב, הניסיון הפרקטי. אני לא באה להגיד שפרופסור זה רע, אני רק בא להגיד שלצמצם את זה בהכרח להגדרה הזאת ולייצג שכאילו המשרדים לא הולכים לשם, זה הכל. תודה.

אני מדבר בשם הקרנות הדו-לאומיות ישראל ארצות הברית והייתי רוצה להוסיף כאן איזשהו נדבך. כבוד יושב-הראש, שמי יורם קפולניק ואני מנכ"ל קרן BARD (בארד), הקרן הדו-לאומית למחקר ופיתוח חקלאי ישראל ארצות הברית. קודם כל, תודה על ההזדמנות הזאת שנתתם לי. אני מצטרף לברכות של כולם, לשבחים על העבודה ולמסקנות שהוגשו כאן. עבודה רבה הושקעה כאן, הרבה שכל ומאוד חשוב.

בארד הוקמה ב-1977 ומאז היא מקדמת מחקרים משותפים בין מדענים ישראלים ואמריקאים בתחום החקלאות והמזון. ב-45 שנות פעילותה היא השקיעה 350 מיליון דולר במימון של 1,400 מחקרים, 300 מלגות פוסט-דוקטורנטים – דיברנו כאן על פוסט-דוקטורנטים וחשיבותם – 80% מ-300 פוסט הדוקטורנטים שנסעו לארצות הברית משרתים היום באקדמיה הישראלית, הם דקנים, נשיאים וכדו'. התרומה הכלכלית המוערכת של הקרן עומדת על 20 מיליארד דולר עם יחס עלות-תועלת של 1 ל-20. על כל דולר שאנחנו השקענו בקרן יש תרומה כלכלית של 20 דולר.

המו"פ הישראלי נדרש להתמודדות עם אתגרים חסרי תקדים בתחום הביטחון התזונתי וזמינות המזון והשאלה איך עושים את זה בעת שהמדינה מחויבת לנושאי הביטחון הצבאיים. הדוח שמוגש כאן קורא למדינה, למרות המצב, להרחיב את התמיכה בקרנות הדו-לאומיות של ישראל ארצות הברית מתוך ההכרה כי צמיחה זאת נחוצה עניינית אל מול אחת הידידות הגדולות של המדינה, אבל גם בשל נגיסה משמעותית בהתלהבות האירופית לשת"פ מו"פי לאחר מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר.

לפחות מבחינתנו, המו"פ בין ישראל לארצות הברית הוכיח את עצמו כפורה וחדשני, הוא מקדם את המדע, הוא מספק פתרונות מעשיים לאתגרים בשתי המדינות. כיום המדע נדרש להירתם ולהתמודד עם אתגרים עולמיים דחופים ובראשם ביטחון המזון של האזרחים. זה תחום אסטרטגי לפיתוח כלכלי וטכנולוגי בישראל. אני מדגיש את הדבר הזה. לכן זה מעניינם של כל האנשים שיושבים סביב השולחן.

לאור המלצת המולמו"פ שראיתם בטח בחומר שחולק לנו לפני כן ואתגרי ביטחון המזון בישראל, אנחנו מציעים להקים מאיץ טכנולוגי משותף ישראל-ארצות הברית. המאיץ יתמקד בפיתוח של נושאים פרקטיים יישומים בשיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה, ימזער סיכונים ויאיץ הגעה של טכנולוגיות חדשות לשוק. הוא יכלול ליווי עסקי ושיתוף פעולה עם חברות אמריקאיות ועוד. אבל היתרון של בנייה של המאיץ הזה באמצעות קרן בארד זה מינוף של ההשקעה. כל שקל ישראלי שיושקע בזה יהפוך ל-2.5 שקלים לפחות בעבודת מו"פ תחת המאיץ הזה. כמובן גם קיצור זמן הגעה לשוק של טכנולוגיות חדשות, חיזוק הקשר המדעי והכלכלי בין ישראל לארצות הברית וכמובן תרומה לביטחון המזון הלאומי שכולנו חושבים שחשוב שזה יקרה פה. להקמת המאיץ נדרשת כמובן השתתפות תקציבית של מדינת ישראל במקביל לתקציב האמריקאי.

לסיכום, הרחבת שיתוף הפעולה המדעי בין ארצות הברית הוא צורך חיוני. זו הזדמנות להעמיק את הקשר, לחזק את הביטחון הלאומי ולקדם חדשנות מקומית ופתרונות לאתגרי המחר. אני קורא לוועדה לתמוך בהקמת המאיץ הטכנולוגי באמצעות קרן בארד ולתמוך בהגדלת התקציב לשיתוף פעולה מדעי בין ישראל לארצות הברית. אנחנו עושים את זה בהצלחה כבר 45 שנה וזה הזמן, למרות המצוקות, להשקיע בדבר שהוא נכון לעתיד כולנו. תודה על ההקשבה.

תודה רבה. בבקשה.

תודה. כבוד היושב-ראש, אלון זס"ק, מנכ"ל חקר ימים ואגמים לישראל. אני ממשיך מיורם כי את קרן בארד אנחנו מכירים. חקר ימים ואגמים לישראל חברה ממשלתית משנת 67', יש לה שלושה מכונים: המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה שנמצא בחיפה בתל שקמונה, המרכז הלאומי לחקלאות ימית שיושב באילת ואנחנו עובדים הרבה עם בארד שם, והמעבדה לחקר הכינרת שנמצאת באתר ספיר בכנרת.

א', אני מברך על העבודה של המולמו"פ. אני מכיר רבים מהאנשים שם, הייתי 20 שנה במשרד להגנת הסביבה אז אני מכיר את העבודה המאוד חשובה שנעשית שם. אני רוצה מאוד להתחבר לנושא של המכונים הלאומיים. חקר ימים ואגמים, למעשה המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה, מחזיקים את ספינת המחקר שעושה את כל המחקרים בים עמוק, והנושאים האלה הם נושאים מאוד משמעותיים.

היום אני נותן שירותים – אמנם אני יושב תחת שר האנרגיה – כזרוע ביצוע של הממשלה לתשעה משרדי ממשלה, החל ממשרד הפנים, משרד הבריאות, משרד הביטחון, כמובן משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וכו'. אבל, צריכים לזכור שבשביל לעשות את זה צריכים לעבוד במודלים דומים למה שיש גם בחו"ל. דהיינו, כשמדברים על מחקרים – ונושא הים הוא אחד מהנושאים היותר מדוברים, זה העשור של הים גם מבחינת האו"ם, גם מבחינת פיתוחים – זה מצריך תשתיות מאוד גדולות ותחזוקה. להחזיק ספינה כזאת אתה צריך לשים את ה-4-5 מיליון שקל בשנה, ולא משנה אם היית יום או היית 100 ימים בים. זה המשמעויות.

אני חושב שזה מאוד נכון לעשות את זה. חברה ממשלתית מבחינתי זה גם גוף שהוא גמיש מספיק, הוא לא ממשלה אז הוא קצת יותר פתוח, הוא לא תעשייה אז יותר נוח לעשות את זה, אבל צריך להשקיע בזה וצריך להשקיע את זה באופן קבוע. בשביל לקחת צוות ים – אי אפשר לבוא ומחר בבוקר לעשות את זה, זה דברים שצריכים להיות מושקעים ברמה של לפחות חומש וצריך להכניס את זה פנימה, ועל הדרך מן הסתם לקחת בחשבון ולתכנן לטווח ארוך.

לדוגמה, נושא שהוא הכי משמעותי והכי הגיוני זו אותה קרן העושר, שאמורה לתת ולהחזיר קצת מהיכולות שהמדינה מקבלת כתמלוגים לטובת העניין הזה. אני בסוף מלכ"ר, זה לא שאני אעשה את זה בשביל רווחים אבל אני רוצה לייצר את הפלטפורמות הכי טובות שאני יכול לתת גם לחוקרים שלי אבל גם לשאר החוקרים במדינת ישראל. כל האוניברסיטאות עושות את המחקר דרכי, עם הספינות שלי ועם היכולות שלי.

לכן אני חושב שמאוד חשוב שהנושא הזה ייכנס פנימה באופן מובנה, כמו שמממנים ים בכל מחקר ומחקר או כל דבר כזה, על מנת שהפלטפורמה המדעית והתשתיות האלה, שעלות התחזוקה שלהן היא משמעותית מאוד, ייכנסו בצורה מובנית בתוך התכניות הרב-שנתיות. תודה.

מסכים עם כל מילה.

בבקשה.

תודה. ד"ר גורי זילכה, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח. שני נושאים שאני רוצה להתייחס אליהם: נושא של מכוני מחקר ממשלתיים – הנושא הזה צריך להיות משולב עם הנושא של המדענים הראשיים. המולמו"פ עסקה בזה בעבר. הנושא מאוד מבוזר היום. בעולם המודרני יותר מקובל להסתכל על זה כמכוני מחקר שהם agency, כמו בארצות הברית או באירופה. הנושא הזה עם השנים הלך ודעך. מכוני המחקר הממשלתיים היום נמצאים במצב של שונות אחד מהשני, אחד זה יחידת סמך, אחד זה חברה ממשלתית. ההמלצה הייתה לתאגד את זה, להיכנס ולעשות חוק של מדענים ראשיים כולל מכוני המחקר הממשלתיים שיהיו תאגידים על פי חוק. זה נושא מאוד כבד שצריך לקדם אותו בהחלט.

הנושא השני, רק לפני שבועיים התכנסה ב-OECD ועדה שאני חלק ממנה בנושא של פיתוח אינדיקטורים במו"פ, והנושא שעבר כחוט השני בכל הדיונים זה הנושא של חדשנות. אנחנו כמובן במולמו"פ עוסקים ב-10% של כוח האדם במדינת ישראל, 12%, שזה ההייטק, אבל חדשנות היא חוצת גבולות, היא שייכת לכל המגזרים במשק, לממשלה, לתעשייה, לתשתיות, לתחבורה, וצריך לחשוב על זה.

במדינת ישראל, רק כמאמר מוסגר, עוסקים הרבה בפיתוח סטטיסטיקות, יחד עם הלמ"ס ועם מכון נאמן שעובד איתנו, לא ראינו ב-10 השנים האחרונות שום סטטיסטיקה על חדשנות במדינת ישראל כאשר ה-OECD דורש את זה, וזה בגלל חוסר תקציב שהוא צריך להיות איגום של משאבים בין מספר משרדי ממשלה. זה לא רק משרד המדע והמולמו"ם, מדובר שם על סדר-גודל של 5-6 מיליון שקל שצריך להתחלק בהתאם יחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכו'. תודה רבה.

תודה רבה לך. בבקשה.

ד"ר אביב זאבי, סמנכ"ל תשתיות טכנולוגיות, רשות החדשנות, מנהל קרן המחקר של הרשות ומעבדות מו"פ. רציתי להתייחס לשני נושאים: א', חסר בלשון החוק – ודיברתי על זה עם פרופ' לביא – נציג של רשות החדשנות בתוך המולמו"פ, זה מוגדר ע"י חוק וחבל כי יש קצת התעלמות מגורם חשוב במו"פ. מדברים פה על חדשנות, על התעשייה ועל תשתיות - - -

התלונות לכנסת 2002.

אז הגיע הזמן לתקן את הנושא הזה וחבל שאנחנו לא חלק מהעניין. רציתי לענות לגבי תשתיות מחשוב-על שיש מכרז. א', בחרנו תשתית ראשונה לתשתיות AIHPC שמוקמת בגבעתיים בימים אלה ותושק בדצמבר הקרוב בכנס בין-לאומי. דבר שני, קול קורא שעומד להסתיים בעוד 15 יום להקמת מחשב-על בישראל למטרות של אימון מודלים גדולים ב-AI, מתחרות עליו שתי זכייניות נימבוס בשיתוף החשכ"ל אז תשתית מחשב-על לא אמורה להיות חסרה.

דבר אחרון, לגבי עניין של מכוני מחקר ותשתיות – דיברו פה על תלמ"י, דיברו פה על תשתיות באקדמיה, יש התעלמות מתשתיות בתעשייה, אני חושב שזו התעלמות לאורך זמן. כמובן שהכוונה של רשות החדשנות זה שתשתיות מחקר ופיתוח, חשוב ונכון שיוקמו בתעשייה כי התעשייה יודעת לתת שירות גם לאקדמיה וגם לתעשייה בצורה יעילה ונכונה. רשות החדשנות השקיעה מעל 400 מיליון שקלים בהקמת תשתיות מחקר ופיתוח חדשות בישראל ב-3 השנים האחרונות בלבד. תודה.

תודה רבה. בבקשה.

ד"ר יובל כהן, רמ"ח מתקני תשתית במשרד הביטחון. קודם כל, בתור מערכת הביטחון אנחנו נהנים מהתוצרים של החינוך ולכן היינו חברים בוועדת החינוך ואני חושב ששיתוף הפעולה שם נהדר. בנוסף, קראתי פה מה שפרופ' לביא ציין על ועדת התשתיות הלאומיות במתקני תשתית במערכת הביטחון, אז בתור רמ"ח מתקני תשתית אני די מכיר אותם ואני מאוד רוצה להנגיש אותם. אני עובד עם אביב לא מעט, שיתופי פעולה. יחד עם כל החיבור והשיתוף, צריך לזכור שהמתקנים נועדו לצרכים מסוימים וועדת המולמו"פ זו ועדת מולמו"פ אזרחי, יש להפריד בין צרכים אזרחיים לצרכים ביטחוניים, שיהיה פשוט וברור. תודה רבה.

בבקשה.

תודה רבה. כבוד יושב-הראש, הלל בר-גרא, המדען הראשי ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים ובמקביל פרופסור באוניברסיטת בן גוריון. לפני התפקיד הנוכחי הייתי ראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. באופן טבעי אני רוצה להתייחס לסוגיה של מדענים ראשיים מהאקדמיה. אין לי ספק שלמדענים ראשיים שמגיעים מהתעשייה, כמו עמיתתי ממשרד האנרגיה והתשתיות, יש הרבה מאוד יתרונות שהם מביאים לתפקיד. אני חושב שגם למדענים ראשיים שמגיעים מהאקדמיה יכולים להיות יתרונות, בפרט אם מגיעים מתחומי הנדסה שבהם באופן טבעי המחקר הוא יישומי ומחובר לאורך כל שנות הפעילות לפעילות של המגזר הציבורי או לתעשייה או מה שזה לא יהיה.

האתגר העיקרי הוא טכני. כמו מהנדסי תעשייה וניהול, אנחנו יודעים שבסוף בהרבה מאוד ארגונים הדברים קמים ונופלים על בעיות טכניות, במקרה הזה זה שימור רצף זכויות סוציאליות של חבר סגל כמוני, שרוצה לקחת על עצמו בחפץ לב תפקיד חשוב ברשות שמתמודדת עם אתגרים מאוד גדולים וזקוקה לביסוס מדעי. הקדשנו חצי שנה או שנה, אני כבר לא זוכר, לפתרון הבעיות הטכניות שנוגעות בהשאלה של חבר סגל אקדמי לגוף ממשלתי. בארצות הברית יש פתרון מוסדרים לזה, בישראל אין וחבל.

תודה רבה. בבקשה.

שלום, אני רק אעיר שתי הערות. לעניין שינוי הרכב המועצה, כפי שנאמר, זה רשום בחוק. אם הממשלה מעוניינת לשנות את הרכב המועצה, אנחנו כמובן נשמח לסייע ככנסת בחקיקה או בתיקון חקיקה. זו צריכה להיות החלטה ממשלתית להביא תיקון לחוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי.

ורק אשאל – אף על פי שזה לא ברשימת תפקידי המועצה אבל הדלת נפתחה בדוח השנתי שלכם – על השפעת השנה האחרונה ואירועיה על המדע הישראלי. מצוין פה שהתקיים דיון חירום על האנטישמיות, אני חושב שאולי צריך לשים קצת יותר דגש על השפעת החרם האקדמי על חוקרים בודדים. זו תופעה שחוקרים חווים אותה באופן פרטני ואני חושב שעשויות להיות לזה השפעות ארוכות טווח על האקדמיה והמחקר בישראל, חוקרים שלא יצליחו להתקדם כי לא ייתנו להם לפרסם, לא ייתנו להם להשתתף בכנסים, יכול להיות שצריך לתת על זה קצת יותר את הדעת בדוח, לפחות של שנה הבאה.

בבקשה.

בהמשך לדברך, צח, ההמלצה שלי היא ששרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה תיזום בדיקה של חוק המולמו"פ. מ-2002 עברו שני עשורים, המדע רץ קדימה, החדשנות היום היא הרבה יותר נוכחת בחיינו מאז, יכול להיות שיש מקום לשינוי החוק. זה לתשומת ליבו של המנכ"ל להביא את זה לשרה.

בקיץ 2020 פנה אלי שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה דאז, יזהר שי, והציע לי את משרת יושב-ראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, המולמו"פ. אני חייב לומר שהתלבטתי מאוד האם לקחת על עצמי את המשימה. חוק המולמו"פ, שאושר בכנסת בשנת 2002, הגדיר את תפקידה של המועצה לספק ייעוץ בלתי תלוי לממשלת ישראל בנושאי תכנון, תיאום ותקצוב מחקר ופיתוח אזרחי בישראל, וזאת בראיה רוחבית כוללת, נטולת אינטרס של משרד זה או אחר ועל סמך מערך נתונים לאומי על המחקר והפיתוח בישראל.

אודה ואתוודה, לא הייתי משוכנע בנחיצות המולמו"פ. הייתי גם מודע לוויכוחים הרבים לגבי מידת עצמאות המועצה ויכולת ההשפעה שלה. ידעתי שעשר שנים קודם לכן, ב-2010, ידידי, פרופ' עודד אברמסקי, יושב-ראש המולמו"פ דאז, התפטר ביחד עם כל חברי המליאה בגלל חילוקי דעות על עצמאות המועצה עם שר המדע דאז, ידיד אחר שלי, פרופ' דני הרשקוביץ, היום הנציב. אלא שיזהר שי לא ויתר ושיכנע אותי שיש מקום למועצה ויש לה חשיבות. הוא גם הבטיח לי שנעבוד יחד לפחות 10 שנים. אם אז מישהו היה אומר לי שתוך 75 יום בדיוק יזהר כבר לא יהיה שר המדע ובארבע שנים אשתף פעולה עם ארבעה שרות ושרים, הייתי חושב שהוא סובל מהזיות.

אבל, כיום, בסיום ארבע השנים, אני חייב להודות ליזהר על ששכנע אותי לקבל את התפקיד. בסיום כהונתי אני משוכנע בחשיבות המועצה ובתרומתה כגוף מייעץ בלתי תלוי לקידום המחקר והפיתוח במדינה. אין צורך להרבות במילים על הסערות שפקדו אותנו בארבע השנים האחרונות. הצירוף של מגפת הקורונה, אי היציבות הפוליטית, אסון ה-7 באוקטובר, מלחמת "חרבות הברזל", חברו לסערה המושלמת. אין צורך במחקר מעמיק כדי להגיע למסקנה שלסערות אלו, שבאו בזו אחר זו, ישנה השפעה מכרעת על המחקר והפיתוח האזרחי במדינה.

למרות זאת, תודות למסירות ורוח ההתנדבות של חברי המליאה וחברי הוועדות, פעילות המולמו"פ לא חדלה. אני רוצה להדגיש שיש במולמו"פ חמישה מקבלי משכורת – אם כי לא הייתי קורא לזה משכורת, הייתי קורא לזה משכורת סמלית – שאר חברי המליאה וחברי הוועדות, ומדובר, יושב-הראש, בקרוב ל-100 משתתפים, הם כולם מתנדבים. כולם מתנדבים. זמנם, כשרונם, הכול לטובת המחקר והפיתוח במדינה.

עסקנו במספר רב של נושאים ואזכיר רק כמה מהם: המלצנו לממשלה בדבר נושא מחקר עם חשיבות לאומית, תעדפנו את נושא המחקר. הממשלה – ואינני זוכר איזה מספר ממשלה זאת הייתה – אימצה את ההמלצות שלנו; המלצנו כיצד להתמודד עם החרמות ועם הגל האנטי-ישראלי שפקד את האקדמיה. הצגנו לשרת המדע הנוכחית, חברת הכנסת גילה גמליאל, המלצות, היא הגישה אותן לממשלה וההמלצות אומצו ע"י הממשלה. אינני יודע מה נעשה בתקציב שיועד לזה, וזה אחד חסרונות של המערכת הנוכחית, שישנה המלצה, הוקצה תקציב אבל אין לנו דוח מה נעשה עם התקציב הזה.

מעמד המדענים הראשיים, נושא שמעורר הרבה מאוד אמוציות, ודי בצדק, אבל יש חשיבות רבה למדענים ראשיים, בין אם הם באים מהתעשייה או מהאקדמיה, או בחיבור בין התעשייה והאקדמיה. הנושא של הקמת קרן למחקר יישומי, קרן לאומית מקבילה ל-ISF, שתרים את קרנם של החוקרים שעוסקים במחקר יישומי, שכיום זה נחשב למחקר מסוג ב', ואני אומר לכם את זה כנשיא של מוסד אקדמי לשעבר, ועוד ועוד.

אם כי הדוח אותו הצגנו – וציין את זה צח – מתייחס לשנת 2023, ורק בחודשיים האחרונים היינו חשופים למציאות אחרת, אי אפשר לסיים דוח כזה בלי להצביע על הסכנות האורבות בטווח הארוך למעמדה המדעי של המדינה כאומת סטארט-אפ ולמגזר תעשיות טכנולוגיות העלית, וזאת נכון למצב הנוכחי באוקטובר 2024. ראשית, יש לנו תלות אדירה במימון מו"פ ממקורות זרים. כ-50% מהמימון של מחקר ופיתוח במדינת ישראל בא ממקומות זרים. אם הגל האנטי-ישראלי ימשיך לשטוף אותנו, יש סכנה שהמימון הזה ייבש.

ד"ר היימן דיבר על המשבר במערכת החינוך בהוראת המדעים. הוסיף לכך את העובדה שכיום רבע מתלמידי כיתה א' באים ממגזר שאיננו לומד לימודי ליבה. איננו לומד לימודי ליבה. ב-2065 50% מתלמידי כיתה א' יבואו מאותו מגזר. אם זה ימשיך כך, מי יפתח את "חץ 5" ואת "חץ 6", את "קלע שמואל" ו"קלע שאול", המקבילים של "קלע דוד"? אנחנו זקוקים בנושא הזה למהפכה, מהפכה של ממש, ואבוי לנו אם לא נעשה זאת. אבוי לנו.

ואם לא די בכך, אתמול התבשרנו שמשרד האוצר מתכנן להשית על מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה קיצוץ ענק בגובה של כ-400 מיליון שקל בבסיס התקציב, וזאת בנוסף לקיצוץ הרוחבי שיושת על כל משרדי הממשלה ובהם משרד החינוך וההשכלה הגבוהה. הקיצוץ בא בתקופה כל כך רגישה שבה מערכת ההשכלה הגבוהה מתמודדת עם ההשלכות של המלחמה.

ולבסוף, קשרי המדע הבין-לאומיים של ישראל נמצאים בסכנה. אני רוצה לקרוא לכם קטע מהג'רוזלם פוסט שמדבר על הנושא הזה. צר לי, הוא באנגלית:

A terrible erosion in the support for Israel on US campuses, including among uniformed Jewish student. We are losing the silent majority of the students. Israel has not thought out carefully how to react and what to do. There is serious erosion in our status in world. It is a well-financed campaign to delegitimize Israel in the world and we stand silent. We have to organize very quickly. I hope to speak to my fellow university heads.

אני כתבתי את הקטע הזה ב-31 במאי 2010, אחרי שחזרתי מהמסע הראשון כנשיא הטכניון בארצות הברית. דבר לא השתנה מאז. להפך, הצונאמי הזה שפוקד אותנו – התהליך התחיל לפני זמן רב ומדינת ישראל חייבת להקים כוח משימה להתמודד עם הנושא הזה. בנפשנו הוא. תארו לעצמכם מה יקרה אם Horizon 2020 וה-ERC יחליטו בשתיקה לא לממן מחקרים במדינת ישראל. דובר פה על קרן בארד, מה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יחליטו שהן מנתקות את הקשרים עם האוניברסיטאות במדינת ישראל? ואנחנו שותקים.

אנחנו חייבים – ואינני יודע אם זו צריכה להיות יוזמה רק של משרד המדע או של משרד החינוך – שיהיה פה task force בין-משרדי להתמודד עם הגל האנטי-ישראלי והאנטישמי הזה. זה פשוט מדהים אבל אני ראיתי את זה כבר ב-2010. הוזמנתי להרצות במוזיאון המדע של בוסטון. היו לי כמה הפרעות בהרצאה אבל בסך הכול היא עברה לא רע, ואז טסתי לתחנה הבאה בטורונטו ומישהו שלח לי עצומה שנכתבה נגדי ע"י נועם חומסקי, חלק מכם מכירים את השם, הבלשן היהודי הנודע מ-MIT - - -

הוא גם אנטישמי או שהוא לא אנטישמי?

ועוד איך. והוא טען שאסור לתת לנשיא הטכניון לדבר במוזיאון המדע של בוסטון ושהטכניון זו אוניברסיטת רצח, Murder University. 3 חודשים לאחר מכן עצרו אותו במעבר אלנבי כאשר הוא בא מירדן לביקור בישראל ואני כתבתי את המאמר הזה בבקשה לתת לו להיכנס. הנושא הזה הוא בנפשנו ואני חושב שאנחנו די מדחיקים את מה שמתרחש בעולם נגדנו. אנחנו חייבים להקים כוח משימה להתמודד עם זה ולהקצות לזה את התקציבים המתאימים.

תודה לחברי המליאה שימשיכו שנה נוספת, תודה לחברי הוועדות, לראשי הוועדות, ליועצי המולמו"פ, לדבי, לגורי, לדב ורן, שנדמה לי נמצא בארצות הברית. תודה לרחלי רחמים, הרפרנטית שלנו, לשרי החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ארבעתם, ולמנכ"ל המשרד, היו שלושה, איתם עבדנו; למדען הראשי, ידידי פרופ' אבי דומב, על שיתוף הפעולה המעולה, למכוני המחקר שעבדו איתנו, מוסד נאמן, הלמ"ס. תודה לאיילת, רכזת הוועדה, ותודה ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת איימן עודה, שגם עבורו זו הקדנציה האחרונה והוא הבטיח לי בשיחה לפני זה שמה שהוא הולך לעשות זה להקדיש את חייו לשלום, לשלום. איחולי הצלחה למולמו"פ ולמי שיעמוד בראשה. אני מקווה שהעבודה תמשיך. ותודה לכם, שכיבדתם אותנו בהשתתפות היום בישיבה. תודה רבה.

תודה רבה, פרופ' לביא. אני מקבל את הסיכום המקצועי של פרופ' לביא. למה אמרתי "המקצועי"? אתם יודעים שאני נמצא במעמד שהוא משונה כזה, שיש לי עמדות פוליטיות שלא מייצגות חלקים גדולים בקרב החברה הישראלית בכלל, לכן מאוד חשוב להתנהל בממלכתיות כיו"ר ועדה, מאוד מאוד חשוב. יחד עם זאת, יש לי הערה פוליטית על הדברים שלך. אחד, בוודאי יש אנטישמיות, בוודאי, והאנטישמיות הגיעה פעם לממדים הכי מפלצתיים בהיסטוריה האנושית, בוודאי. יש אנטישמיות פה ושם, היום, אתמול, אתה צודק. אבל אני לא חושב שהגישה העיקרית היא מהמקום האנטישמי או האנטי-ישראלי. אני ראיתי איך כל העולם חיבק את ישראל בשעות ה-90' בתקופת אוסלו. אני חושב שצריכה מחשבה אחרת לגבי התנהלות המדינה. אי אפשר לתקוף את כולם ולשתוק על מה שקורה. אני חושב שזה באמת לא נכון.

טוב, זו לא ישיבה פוליטית, אבל אני אשמח לפגוש כל אחד מכם, ממש כל אחד מכם, בארבע עיניים, להקשיב ולהגיד לו איך אני רואה את הדברים בהיותי גם חלק מהעם הערבי-הפלסטיני, גם אזרח במדינת ישראל, מהחלון הזה שמסתכל לפה ולשם, איך אני רואה את הדברים, ואנחנו אכן נביא את השלום בין שני העמים. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.